פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 53 ועדת החוקה, חוק ומשפט 15/02/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 199 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ג' באדר התשפ"א (15 בפברואר 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 28), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א - 2021 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר עמית הלוי – מ"מ היו"ר רות וסרמן לנדה אוסאמה סעדי תהלה פרידמן חברי הכנסת: אחמד טיבי אימאן ח'טיב יאסין ענת כנפו משה טור פז יצחק פינדרוס אלכס קושניר מוזמנים: ד"ר אשר שלמון – מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, משרד הבריאות שי סומך – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים בני פרץ – פנתר חברתי, פנתרים חברתיים אורן בן יוסף – מנכ"ל הספארי ברמת גן משתתפים (באמצעים מקוונים): ד"ר עפרה חבקין – סגן ראש שירותי בריה"צ, משרד הבריאות עופר מלכה – מנכ"ל משרד התחבורה אמנון שמואלי – מנהל ביקורת הגבולות, רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' נדב דוידוביץ' – יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור יואל פלדשו – מנהל, רשות התעופה האזרחית רפאל נווה – מנכ"ל אתר החרמון ייעוץ משפטי: גור בליי ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א - 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני, ג' באדר התשפ"א, ה-15 בפברואר 2021. אני פותח את הישיבה. יש שלוש תקנות על סדר היום. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון). הנושא השני הוא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל). הנושא השלישי הוא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 28). מדובר בעצם בהארכה של יום, בוויכוחים החשובים על יום ושני ימים זה מגיע לכאן. שרון אלרועי תוכל לעלות רק בשעה 10:00 בזום, לכן אני מציע שנתחיל בשתי התקנות שקשורות בכניסה וביציאה לישראל, כולל הבדיקות. מישהו שיסביר את זה ואחר כך דוקטור שלמון ייתן לנו תמונת מצב לגבי מה קורה. נתחיל בנושא התעופה וב-10:00 נעבור לגבי ההנחיות הכלליות, התוכניות, התו הירוק וכולי. פתאום נהיינו פופולריים. בתחילה כשעשינו דיונים לגבי התו הירוק אז גרוני ניחר ושום דבר לא זז. לצערי הרב, אם היו מתארגנים קצת יותר מוקדם, אפשר היה גם לצאת בצורה טובה יותר. בינתיים בעיות טכניות כאלו ואחריות מעכבות את הדבר. נתחיל בנושא של תעופה ולאחר מכן נדבר על הדברים האחרים. נציגת משרד הבריאות, טל פוקס, בבקשה להציג את התיקונים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני אציג את התיקון עצמו, תיקון אחד הוא תיקון לתקנות הקיימות, תיקון בתקנות הגבלת הכניסה והיציאה מישראל. התיקון הזה נועד לאפשר ויסות לגבי כניסה דרך מעברים יבשתיים. יש חריגים יחסית רחבים, אחד החריגים הוא כל מי שיצא כדין. זה חריג שהרבה מאוד אנשים עונים עליו. דרך הוויסות נעשתה באמצעות הגבלת הטיסות שנכנסות לישראל, את המעברים היבשתיים לא הייתה דרך לווסת בעזרת מספר טיסות ולכן מנגנון הוויסות נכנס לתוך התיקון עצמו והוא מדבר על זה שבניגוד לכל מקרה אחר של חריג – שמקבל תשובה מוועדת חריגים ולא נקבע מועד שבו האדם יכול להיכנס – מי שנכנס ממעבר יבשתי, ככלל המעברים היבשתיים יהיו סגורים, אבל מי שיצא לירדן דרך מעבר יבשתי ורוצה לחזור דרך מעבר נהר הירדן יוכל לקבל שעה ומועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי שלא ליצור לחץ במעברים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון, כדי שנוכל לווסת את הכניסה. נעשה את מה שאנחנו עושים בשדות התעופה גם במעברים היבשתיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוויסות בגלל המלוניות? למה לווסת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את זה יסביר דוקטור שלמון. לגבי התיקון השני: זה בעצם לא תיקון. הסט השני, סט של תקנות בנושא בדיקות. הסט הזה קובע שתי חובות עיקריות. החובה הראשונה מגלמת הרחבה של חובה קיימת מתקנות תעופה, לפני כחודש הוטלה חובת בדיקה על כל מי שעולה לטיסה 72 שעות לפני ההמראה ולהציג את תוצאותיה לפני העלייה למטוס. התקנות הנדונות מחילות את החובה גם על מי שנכנס לישראל דרך מעבר יבשתי או ימי. כל אדם לפני שנכנס לישראל יצטרך 72 שעות לפני הכניסה לישראל או במעבר ימי, 72 שעות לפני היציאה מהמדינה השנייה – לבצע בדיקה. החובה השנייה שמוטלת בתקנות הבדיקות, חובה גורפת לגבי כל המעברים שלא הייתה קיימת בכלל עד עכשיו. מדובר בחובה לבצע בדיקה לאחר הכניסה לישראל בתחנת הגבול שדרכה עוברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוך כמה זמן מקבלים את התשובה לבדיקות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מדובר בבדיקות PCR כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שמי שמשתחרר מסיבות הומניטריות יקבל את התשובה כשיהיה בבית, ומי שבמלונית יקבל את התשובה במלונית. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כן, לוקח 12 שעות לקבל תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עדיין לא הגיעו המכשירים האלו של הבדיקות, כמה שנות קורונה צריכים כדי שזה יגיע? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הבדיקות המהירות עדיין לא נחשבות טובות כמו בדיקות PCR. הן מתקרבות לכך לאט לאט ואנחנו בהחלט שוקלים להכניסו אותן לנתב"ג, לא במקום בדיקות ה-PCR אלא בנוסף. בדיקות אלו מיועדות לקבוצת המחוסנים והמחלימים שנרצה בדיקה מהירה עבורם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דוקטור שלמון, תן לנו תמונת מצב. אני רוצה לומר בשמי ובשם חבריי שכל הבלגן שהתחיל כבר בשבוע שעבר התחיל קשה ורע. זה השתפר לקראת סוף השבוע גם בזכות האפליקציה. אני מקווה שההגדלה של הכמויות תיתן מרחב פעולה. אני שמח שזה השתפר אבל עדיין צריך לראות שאנשים לא נופלים בין הכיסאות כמו שעדיין קורה. אני רוצה גם שתיתן דגש לגבי נושא כניסת זרים שיש להם מעמד מסוים פה. כמו שהגדרנו בפעמים הקודמות, אני כל פעם מתבלבל עם השמות אבל אני יודע למה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתכוונים לאנשים שמרכז חייהם הוא בישראל ונסעו מסיבות חשובות. למרות שהם אינם בעלי אזרחות ישראלית הם תושבים פה תקופה ארוכה מאוד ולא בגלל הקורונה הם באו להיות תושבים. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה כי פה עדיין יש הרבה מאוד בעיות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> טוב, אכן יש שינוי מסוים במה שהולך להתרחש החל מה-20 בפברואר. המטרה הייתה לאפשר גם לחברות זרות לטוס וכמשתמע זה יגרום לעלייה מסוימת במספר הנכנסים לנתב"ג. אתמול דובר על עד 2,000 ביום. אני אבהיר שלאור היכולות הכלליות לא ניתן להערכתנו לנהל כל כך הרבה כניסות ביום, אנחנו נצטרך לראות מה ניתן לעשות. איני רואה מצב שנוכל להמשיך ולקיים ועדות חריגים במספרים כאלו. צריך לומר שלמעלה מ-80% מהחייבים בשהות במלונית מבקשים להגיע לוועדת חריגים והעסק הזה מורכב למדי. אני מדבר כרגע על ועדת חריגים בנושאי מלוניות. לגבי ועדת החריגים הראשונה, התבשרנו בלילה שהיא חוזרת למשרד התחבורה שינהל את היוצאים ואת הנכנסים. אנחנו נהיה מיוצגים בוועדה הזו, אנחנו מיוצגים גם בוועדת ההשגות בראשות השר צחי הנגבי, שם יש לי את הכבוד להיות חבר. המטרה היא למנוע עד כמה שניתן - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מה זה "הוועדה בראשות צחי הנגבי", לכל שר יש ועדה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל שר קיבל ועדה, כן. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כמעט, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מה הוא קשור? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הממשלה מינתה אותו לתפקיד ראש ועדת ההשגות. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אין לו עבודה אז נותנים לו ועדה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> באיזה יום ובאיזו שעה, הממשלה מחליטה כל יום מישהו אחר בוועדה. אני לא בטוח שכשאנחנו יושבים פה הממשלה עוד לא החליטה - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה חבר בקואליציה, לא אני. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מתבייש שאני חבר בקואליציה הזאת, אני מתבייש. בשבועיים האחרונים אין דקה שאני לא מתבייש. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כעובד מדינה אני כמובן מנוע מלהגיב. אני חייב לומר לשבחו של השר צחי הנגבי שהוא מעורב באופן אישי ונכנס לעומק בכל מקרה ומשקיע הרבה מאוד מחשבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל הוא לא מקבל כי אין תשובות אז אי-אפשר לערער. תאמין לי, אני עברתי שבועיים פרופסורה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> על כל פנים, אותה וועדה שאתה מלין על משך הזמן למתן התשובות, חזרה היום לאחריות משרד התחבורה. למשרד התחבורה יש מנגנון משומן ויעיל עוד מהסבב הראשון. אני מניח שהם יאיצו את הטיפול בבקשות. אני מכיר את האנשים שעובדים שם והם עושים לילות כימים, הם עבדו כך בסגר הקודם ואני מניח שכך יהיה גם עכשיו. צריך לומר שהמשרד לשת"פ אזורי עבד קשה מאוד, זה לא שאנשים התבטלו, אנשים עבדו שעות על גבי שעות. ישנן אלפי בקשות ואם רוצים להתייחס לכל בקשה זה לוקח זמן. בעיננו, המצב הנוכחי יאפשר להמשיך לצמצם ולגדר את גבולות הארץ מתוך מטרה למנוע כניסת הווריאנטים השונים. המלחמה היא מלחמת התשה, לא מדובר על הצלחה מלאה או כישלון מלא אלא מדובר על דחיית כניסת ווריאנטים. אפשר לומר שהווריאנט הדרום אפריקאי שחששנו מפניו נמצא פה אבל בכמויות קטנות. בסופו של דבר רואים הצלחה במאמץ המשולב למניעת כניסה מסיבית של אנשים מחו"ל והן באיתור שרשראות והכלתן כמה שיותר מהר. פה ושם יש שרשראות של הווריאנט הדרום-אפריקאי בארץ. לאחר ה-20 בחודש, ציבורים מסוימים שלא קיבלו מענה בשבועיים האחרונים, יהיה יותר קל לאפשר להם להגיע. אני מתייחס גם לנושא המומחים החיוניים למשק, זה נושא שלא קיבל טיפול מלא עד עתה אבל אנחנו בהחלט בשיח בנושא זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיוניים שיצאו מהארץ - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> לא, מדובר בעיקר במומחים זרים שצריכים להגיע ארצה לצורך התקנת קו מזון או החלפת רכיב חיוני במערכת זו או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, מדובר בזרים. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> בזרים, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> המסר הבסיסי לגבי כולם עומד בעינו: מי שאין לו סיבה אמיתית חיונית ממש לנסוע, רצוי שלא ייסע עכשיו. זה לא זמן לתיירות וגם אם אתה או אני מחוסנים, זה עדיין לא זמן לנסוע לנסיעות לא חיוניות. אז מחד יש פתיחה מסוימת לאור החלטות, מאידך אנחנו עדיין מאוד נקפיד ותצטרך להיות עילה אמיתית לכל נסיעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מה יקרה עד ה-20 בחודש? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> מה שקרה אתמול יקרה גם היום וגם מחר עד שבת. כרגע ההגבלה היא על שלוש טיסות נכנסות ביום. צריך עילה כדי לקבל אישור לצאת ויש דירוג עדיפויות בחזרה. זה לא שאוסרים על ישראלים לחזור, אבל יש דירוג על פי עדיפויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה כמות היוצאים? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כמות היוצאים היא נמוכה, 200–300 ביום. יש שינויים מיום ליום. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> לגבי הסטודנטים לרפואה שלומדים ברחבי העולם. פונים אלינו מאות סטודנטים כאלו שנתקעו כאן והם חייבים לחזור, מדובר על חזרה לחודשים. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אישרנו להם את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אני יודע שחברי, אחמד טיבי, טיפל במטוס לאוקרינה. אבל עדיין יש כמות לא מבוטלת ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, אם אני זוכר - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> לגבי הסטודנטים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין סיבה בעולם, מישהו שמוכיח שהוא רוצה לצאת לתקופה, במיוחד כשהוא סטודנט, אין שום סיבה להשאיר אותו פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אבל זה תקוע, אשר, זה תקוע וזה לא מתקדם. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> לגבי הסטודנטים מאוקרינה, אני הבנתי שזה טופל. אם יש עוד, אתה מוזמן להעביר לי פרטנית. אני יודע שיצא מטוס שלם שחזר לקייב. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> כן, אבל זה לא הספיק. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אז יהיה עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד כמה חסר ונסדר משהו. שאלה עקרונית: בסוף יש את הנקודה של המלוניות. לא כולם הולכים למלוניות בגלל שיש את הדברים האוטומטיים שהבטחתם לוועדה ואני חושב שזה עובד. אחוז מסוים מחויב בבידוד בבית ואנחנו מקווים שהם עושים את זה כמו שצריך. בעצם אין פה 100% מפוקחים. האם את כל התקציב שאתם מוציאים על העניין הזה של הסרבנים, וועדת חריגים למלוניות, והשגות, האם היה כדאי להשקיע את כל זה במעקב חזק יותר על הבידודים הביתיים וזה היה מונע כאב ראש גדול. אני חושב שזה אחד הפקקים הגדולים שלכם בתוך המערכת. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הבעיה היא לא תקציב. במלונות, באמת, מושקעים תקציבים ענקיים. היינו שמחים להגיע לאמצעי מעקב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק בכסף הזה אפשר לשכור חברת אבטחה שמפטרלת בין מחויבי הבידוד הביתי. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני אתן דוגמה: גם שוטרים שמבצעים את הבדיקות הללו לא נכנסים לבית המבודד. זה גם כי החוק לא מרשה וגם כי הם לא רוצים להיחשף וזה יוצר אכיפה מאוד חלקית. אנחנו מקדמים כבר זמן מה אפשרות של אכיפה אלקטרונית כחלופה למלון. אדם יוכל לבחון אם הוא רוצה ללכת למלונית או להשתמש בחלופה האלקטרונית. זה מקובל בלא מעט מדינות בעולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש אישור של משרד המשפטים? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> שי סומך יוכל להרחיב על זה מבחינת משרד המשפטים. אנחנו כמובן מחפשים רכיב שיאזן בין הצורך לוודא שאנשים בבידוד לבין הזכויות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שנשמע מסומך את ההצעה - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך להתקדם בעניין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב- - - כמה זמן - -- << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> - - - דורש חקיקה, דורש חקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דורש חקיקה על זה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כן, זה דורש חקיקה ראשית. זה יכול להתנגש עם חוקי יסוד ולכן זה דורש חקיקה ראשית. בעיננו ההגבלה היא פחות מהגבלה במלוניות אבל יש כאלו שחושבים אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פחותה בהרבה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> יש כאלו שחושבים אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיד שנעביר את זה בחקיקה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> עורכת הדין פוקס מזכירה לי שיש עוד שתי סוגיות שלא סגורות מול המשטרה ויש גם בעיות טכנולוגיות שלא נפתרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נקרא "רגולציה". << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מהתשובה נראה שזה לא יהיה בקרוב. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אנחנו מקדמים את זה כבר זמן מה. לא מדובר בפתרון שיקרה החודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם לפני שפתרנו את הבעיות המשפטיות והמשטרתיות זה אפשרי ומוכן מבחינה טכנית? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> מבחינה טכנית זה אפשרי, יש עוד נקודות שנמצאות על השולחן ומחכות לפתרון. בעולם הפתרון הזה כבר עובד. בעיני, בד בבד עם סגירת הסוגיה הטכנולוגית צריך גם להתקדם ברמה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> היום מתחילים לחזור סטודנטים ועולים שהיו במכה. השאלה היא אם הם חייבים ללכת למלונית. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הם מחויבים כמו כל אזרח אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מה החלופה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אין חלופה כרגע, יש שורה של עילות בריאותיות שמשחררות מחובת הבידוד במלונית. מדובר באנשים מעל גיל 70, הריון מתקדם, תינוקות, מצבים של נכות קשה, תחלואה קשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או מחוסנים. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני לא מתייחס למחוסנים או מחלימים, הם כרגע פטורים מכל העניין ופטורים מבידוד בבית? << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> הם פטורים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מי שחוזר מחו"ל והוא מחוסן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מי שיצא מחוסן. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי שלא תטעה, אוסאמה, מדובר על מחוסנים שיצאו מהארץ שבוע לאחר המנה השנייה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> מי שיצא מהארץ עם תעודת מחוסן ביד פטור כרגע מחובת בידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש לי בעיה, יושב-ראש הוועדה הוא חבר מפלגתי ואני לא יכול לעשות בלגן. אני חייב לומר שאני מרגיש מתוסכל אחרי השבועיים האחרונים. היינו כאן לפני שבועיים ביום רביעי, לפני החקיקה, כל הדברים שאמרנו שיקרו, והסבירו לנו שלא יקרו – קרו. אני לא יודע אם כל חברי הוועדה מודעים, אני מאמין שאדוני היושב-ראש מודע. שאלת בשבוע שעבר, אני חייב לומר לך שעד יום רביעי הוועדה תפקדה לצורכי ספורטאים, שחקנים, זמרים וזמרות. כל המקרים הנוראיים של חולי סרטן, דברים הזויים – בזה הוועדה לא תפקדה. אני לא יכול להגיד את זה לאשי, כי אשי לא אחראי על זה. אבל יש יותר מ-1,700 בקשות שנכנסו ביום ראשון בצהריים ועד ליום רביעי בבוקר, אף אחד עוד לא פתח אותן עד לרגע זה. אני כבר לא מדבר על השיחות שהיו ביננו לשלוח לנציגויות בחוץ לארץ, עד לרגע זה לא קיבלו תשובה. אני מדבר על יום ראשון שעבר. שלחו לנציגות בניו-יורק, בלונדון, יש לי העתקים. המשרד המהולל שקיבל את האחריות, יובל שטייניץ, אם אני זוכר נכון את השרשרת בחד-גדיא, שקיבל משרת התחבורה, שקיבל מהזה, אז המשרד הזה הצליח לעשות מערכת חדשה ביום רביעי, כשהבקשות שהגיעו ביום רביעי בסדר מסוים נבדקו ובסדר מסוים לא נבדקו. אני הייתי שם ואני אומר זאת מידע אישי. היינו שם, אני והצוות שלי, כמעט 18 שעות. יש בקשות שעד לרגע זה לא נפתחו. אם אדם כתב שהוא צריך להגיע לטיפול רפואי, שיש לו בן משפחה חולה, עד לרגע זה אין אף פקיד שפתח את הבקשה. דיברנו עם שר הבריאות, היושב-ראש בא ואומר לי: "אנחנו באותה המפלגה, אל תעשה לי פיליבסטר בוועדה". ישבנו עם שר הבריאות לפני הוועדה ודיברנו על אזרחים זרים שגרים כאן 40 שנים ואף יותר, ביקשנו שהם יטופלו. עד לשעה 10:15 הבוקר עוד לא טופלו. אני לא מדבר על 2–3 בקשות פרטניות שכל אחד מאיתנו שלח בווצאפ לאיזה שר או לראש הממשלה. עד לרגע זה הבקשות הסטנדרטיות לא טופלו. בעודי יושב כאן ברבע השעה האחרונה קיבלתי מעל 30 בקשות. זה נראה לכם סביר שבמדינה מתוקנת, אנחנו כבר לא כמו מדינת עולם שלישי, אנחנו מדינת עולם רביעי. בעידן הטכנולוגי אתה מכניס לתוך המחשב בקשה ואין אף אחד שפותח אותה, אין אף אחד שבודק אותה. הייתה החלטה ושאלתי אותך לגביה בוועדה הקודמת שהתכנסה לפני שבוע: מה עושים עם האזרחים הזרים. אמרתי שזה יישאר בוועדה הקודמת, זה לא קרה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה קורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני אומר לך. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אשי, אני עומד מאחורי זה. יהודי ששלח - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מוכן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, זה מה שעשיתי לי בפעם הקודמת וזה לא אישי. אני לא מוכן להיכנס - - - יעקב אשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשי, תן לו לסיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בסוף, בקשות אישיות שישבו עליהן במשך 48 שעות מול הפקיד, בסוף נכנס למחשב. אנשים ששלחו לנציגות בניו-יורק, אנשים ששלחו לנציגות בלונדון למיילים ולאתר שהיה – עד לרגע זה לא בדקו את הבקשה שלהם. דבר שני: אלו שנכנסים למערכת הרגילה עוברים במערכת של מרשם האוכלוסין, עפים הצידה. כשנינט טייב או הישרדות ירצו אז יהיה בסדר, אלו סדרי העדיפויות של מדינת ישראל? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני לא מודע לאיך נינט טייב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה טייב, זה באגודה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נינט טייב זה בהחלפה בין ויזניץ' לבעלז. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> היא מש"ס בכלל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אל תיקח ליהדות התורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה דבר בלתי-נסבל, בשנת 2021 אנחנו מתנהגים לא כמדינת עולם שלישי. במדינת עולם שלישי אתה מרים טלפון וגומר, פה אתה מרים טלפון וצריך לעבור את המחשב, המחשב לא עובד, אף אחד לא בודק, אף אחד לא פותח. יש הוראה, אשי, אתה יודע את זה, אני מקווה שאתה יודע את זה, יש הוראה לא לתת לזרים להיכנס. התשובה של רשות האוכלוסין בשבוע שעבר שיטפלו בזה ביום ראשון. באנו כולנו ביום ראשון ואמרו לנו שלא דיברו על יום ראשון הזה, יכול להיות שזה יהיה ביום ראשון בעוד שבועיים. אנחנו יושבים פה ואמורים להעביר את התקנות. עכשיו יעקב, תגיד לי אתה - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס, אני לא מכיר הוראה שאומרת לא לתת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז אני אומר לך שהייתה הוראה, באחריות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> יכול להיות שיש, אני לא מכיר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> באחריות, הייתה הוראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה רגע להגיד: מה שבעצם נאמר על ידי רשות האוכלוסין ומשרד החוץ שעניי עירך קודמים. יש בזה היגיון, במיוחד כשהיה את הלחץ הכבד שתיאר פינדרוס. מדובר בתקופה שעד כניסה האפליקציה החדשה שקצת עזרה וטיפלה בעניין. גם לי נאמר שביום ראשון אמורים להתחיל לטפל יותר. זה תמיד יהיה פחות מאשר באזרחים ויש בזה גם היגיון, אבל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אין בזה היגיון כי הוא גר פה. יעקב, אני לא מוכן לקבל את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו לקח את זה צפונה מדי, גם אם יש היגיון בגישת "עניי עירך קודמים" וגם אם היה טיימינג מסוים שזה היה צריך להיות – זהו זה, זה נגמר, צריך עכשיו לטפל בשני הדברים. אדם שמרכז חייו פה ונסע עם אשתו לטיפול רפואי בחוץ לארץ, הוא לא אזרח ישראל אבל הוא גם פה, מרכז חייו פה. בסופו של יום הוא לא יכול לחכות עד אין קץ. אז בסדר, אני אמרו שעבר סוף שבוע קשה ויתחילו לזוז ביום ראשון. אבל זה בדיוק מה שאומר ידידי יצחק, זה זז לאט מדי. השאלה היא אם זה בסמכות שלך או שצריכים להעלות את זה למעלה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מייצג גופים אחרים שהם כלל לא מענייננו. לא הייתה החלטה עקרונית לא להכניס את הקבוצה המדוברת, להיפך, הייתה החלטה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> - - - שזה רפובליקת בננות. הייתה הוראה ברורה, לא יודע של מי. זאת הייתה הוראה, תבדוק את זה - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> יכול להיות שבהגבלה של 600 נכנסים אותה אוכלוסייה נדחקה קצת הצידה מפני אזרחים ישראלים. אבל בהחלט הייתה החלטה שלא מכניסים טכנאים זרים על המכסות האלה אלא במקרי חרום, הייתה החלטה שלא מכניסים כל מיני תלמידים על המכסות האלה אלא בנסיבות מאוד חריגות. לא הייתה החלטה שמי שמקום מושבו הקבוע בארץ לא יידון. יכול להיות שבתוך המלחמה על אותם מושבים מעטים הם יחסית נדחקו הצידה. זה שיש עיכוב, זה גם לגבי אזרחים ישראלים. אני אומר שוב: הוועדה ההומניטרית של משרד החוץ ממשיכה לפעול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל לפרוטוקול, אשי, אשי - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני יכול להראות לך שהיא לא פעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל לפרוטוקול כי אנחנו עוד נתכנס בחדר הזה, אתה מייצג כרגע את הממשלה בעניין הזה. האם היום הנושא של אלו שמוגדרים זרים נמצא על סדר היום של טיפול בבקשות דחופות כדי לרוץ עם זה קדימה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כמובן שכו. הם לא יקבלו עדיפות על ישראלים אבל ברור שאדם עם שבעה ילדים שיצא לצורך טיפול רפואי יקבל מענה, אני לא יודעים אם היום או מחר אבל ברור שהוא בעדיפות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יכול לדעת אם יש לו שבעה ילדים אם לא פתחת את הבקשה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אין ביננו מחלוקת על כך שאדם שהגיש בקשה צריך לקבל מענה בזמן סביר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא פתחו את הבקשה. אני אומר את זה עוד פעם, אני מוכן - - - לא יפתחו. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> - - - ואנחנו לא עומדים בזה היום, מגיעות אלפי בקשות ויש גבול לכמה הוועדה יכולה לדון, אנחנו לא עובדים 24 שעות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כמה אתם כן עובדים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשי, אני יכול להבין שאם יש לך 3,000 ודנת רק ב-700 – אני מבין – אבל אני מדבר איתך על בודדים. אני מבקש, אם אתה יכול לבדוק את זה עוד במהלך הדיון שלנו, להגיד לנו מספרים והאם באמת השלב של עניי לא עירך הגיע, זה הכול. לא על חשבונם, אבל בסוף זה עני וזה עני. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> העברנו הבוקר שינוי בהרכב הוועדה כפי שתיארתי. אני רוצה להאמין שהוועדה של משרד התחבורה תוכל להאיץ את התהליכים ולכן יהיו יותר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> השאלה האם הוועדה הזו תטפל בזרים או - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הוועדה לא משתנה. יש פה כפילות מסוימת כי - - - בסוף ההחלטה מתקבלת בוועדה ההומניטרית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשי, אני מבקש, אם אפשרי, תשלח לוועדה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא אשי, ההוראה לא הייתה שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא כרגע נציג הממשלה מול הוועדה. אשי, נבקש שתשלח לנו מספרים של הזרים ושל האזרחים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הייתי רוצה לראות פה את סיסו - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מניח שסיסו אולי נמצא בזום. ללא קשר, כפי שאמרנו, אני אשב היום עם מנכ"ל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כמה בקשות נפתחו - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זו שאלה - - - של משרד החוץ, אין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פינדרוס, אתה עושה לי משבר בוועדה, יש פה עוד חברי כנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אמרתי שאני מתבייש שאני בקואליציה בשבועיים האחרונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אתה עושה לי משבר באופוזיציה. אמנון שמואלי נמצא איתנו? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הנושא הזה של אנשים שנקראים "זרים" אבל מרכז חייהם בארץ. מה היה בסוף השבוע, אנחנו יודעים שהיה לחץ גדול על הכול ואמרו שבתחילת השבוע יתחילו לטפל גם בתחום הזה. אתה יכול לעדכן אותנו מה קורה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> נתחיל בכך שעד עכשיו טופלו כ-20,000 בקשות. כמות הבקשות שמגיעה אלינו היא לא סבירה, אנחנו צריכים להקצות 500–600 מושבים על מנת שאנשים יעלו על הטיסות. על מנת לא לגרות עוול לאנשים שהגישו את הבקשות, אנשים שהגיעו לשדות התעופה, הגישו בקשות ולא קיבלו מענה, אנחנו עונים לחברות התעופה בקו חם על כל הבקשות. מי שרשאי לעלות על פי הקריטריונים הקשוחים – עולה לטיסה. כשאני אומר "קריטריונים קשוחים" אחד הקריטריונים המרכזיים הוא אזרח ישראלי שיצא כדין, אזרח או תושב ישראלי שיצא כדין ומרכז חייו בארץ. כל אלו מאושרים אוטומטית ועולים אוטומטית לטיסות. אנחנו ממלאים את כל הטיסות באוכלוסייה זו. מי שמרכז חייו לא בארץ ולא הגיש בקשה או לא טופל, אני יכול להגיד שהבקשה האחרונה שנמצאת אצלי היא מאתמול בשעה 17:40, וכרגע קרוב ל-15 אנשים מטפלים בבקשות. הבעיה שלנו היא שהבקשות מגיעות, אתה נדחה, ואתה מגיש עוד פעם ועוד פעם - - - אנשים אחרים לסוף התור. אנחנו הולכים לפי הסדר, לא לפי תכתובות ווצאפ ולא לפי מיילים ולא לפי מקורבים. אין לנו דבר כזה. אני מבין שחלק מכם מצליח להסתדר אבל לא אצלנו. אנחנו הולכים מסודר, מייל אחרי מייל. אני לא מכיר מקרים שהם דחופים מאוד ולא קיבלו מענה. דחינו את כל הקבוצות הגדולות לוועדה מרוכזת. קבוצות גדולות כמו יהודים עולי אתיופיה, קבוצות אליפות העולם בג'ודו. כל אלו טופלו במסלולים אחרים לגמרי. הזרים נכנסו מיום שישי לליין אז אני לא יודע מי נתן לכם את הנתונים. מי שראה את התהליכים אצלנו יודע כמה אנחנו משתדלים להדביק את הפיגור. זה לא קל, לעיתים יש גם תקלות במערכות המחשב שפותחו רק עכשיו. אין דרך לענות לאדם שלא דרך מערכות המחשב. אנחנו עושים כל שלאל ידינו כדי לתת מענה. - - - בבקשות שאנחנו מדברים. אשי אולי לא אומר, אולי הוא הפך להיות פוליטיקאי, אבל לפי כמות הבקשות זה לפתוח את השמיים. זה הכול, אתם רוצים לפתוח את השמיים לגמרי אז תגידו לנו לעשות זאת. למה אתם עובדים עלינו עם ועדות חריגים וועדות נעליים. אז נפתח את השמיים ונגמר. לגבי הסטודנטים, הגיעו לפה הנציגים, אנחנו אישרנו את כל הסטודנטים שרצו לצאת, אישרנו אותם קבוצתית. אני מבין שאחמד טיבי צריך להעלות לקהילה שלו ולדווח, אבל אנחנו פתרנו את כל הבעיות של הסטודנטים. אני לא יודע על איזו בעיה מדברים, אני לא מכיר בעיה של סטודנטים. להגיד שיש בעיה? אני לא מכיר אותה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אמנון, בוקר טוב, זה אוסאמה סעדי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, לא ביקשת רשות דיבור. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אבל הוא הזכיר את אחמד טיבי. אמנון, אנחנו תמיד בקשר ואתה תמיד מנסה לעזור לנו, הרבה פעמים אתה גם מצליח. אני אומר לך שעדיין יש הרבה סטודנטים מאוקרינה. היה מטוס אחד שהטיס אותם, אבל יש עדיין קבוצה לא מבוטלת שתקועה כאן ולא מצליחה לטוס לאוקרינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על היוצאים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אתה מדבר על היוצאים. אני אומר לך שכל סטודנט שרוצה לעלות על טיסה צריך למלא טופס שהוא הולך לתקופה ארוכה. הוא לא חוזר, זה התנאי שקבענו. המטרה שלנו היא שמי שיוצא לא יחזור מיד. עם זה אין לנו בכלל בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי שאלה: אני יודע שאנחנו לא במקום של להכניס את כולם, האם בתוך אותה כמות של זרים, האם הבקשות שלהם נפתחו ומישהו הסתכל עליהן. אתה אומר שיש לך הרבה כאלה, בסדר, יש כמה אלפים ואתה לא יכול להביא את כולם, הכול אני יכול להבין. אבל בתוך האלפים המדוברים יש סדרי עדיפויות. השאלה היא האם מתחילת השבוע הזה, כולל היום, נפתחו הבקשות של כולם ושלו מתוכן את אלו שהן בנושאים הומניטריים שאי-אפשר לעמוד מנגד. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני אסביר את התהליך: כל בקשה שמוגשת לוועדה מגיעה לרשות האוכלוסין, הרשות מאשרת מידית את כל מה שמובהק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בזרים? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כל האנשים שמגיעים. אנחנו בודקים את כולם, לנו יש היכולת לקבוע אם יש מרכז חיים בארץ או לא, אם הוא עומד בתנאים המובהקים או לא. הוא מקבל את התשובה מידית. כל מה שלא עומד בתנאים אבל יש קריטריונים אחרים – מועבר לוועדת החריגים להמשך טיפול. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> גם זרים מקבלים תשובה אוטומטית, אמנון? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> - - - שמרכז חייו בארץ, יצא לפני 25 בחודש או אחרי ה-25 ויצא כדין, כל אלו מאושרים אוטומטית. הבעיה שלנו היא עם האפורים והגבוליים. כמו שדיברנו לפני כן, היה לחץ על הטיסות הראשונות, נתנו עדיפות לאזרחים ישראלים. מיום שישי גם הזרים מטופלים לפי סדרי עדיפות. משפחות עם ילדים, נתנו ילדים למשפחות חצויות. נשואים ללא ילדים קיבלו עדיפות משנית. הלכנו ממש לפי סדר עדיפויות. חברים, זה קשה. אם אנחנו צריכים לטפל רק בחריגים ורק באלה שחריגים אנחנו לא נטפל באוכלוסייה שקולה לא נשמע. אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה שמקבלת תשובה מידית. אתם שומעים את הקולות של אלו שלא מובהקים, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קצת מבולבל. יש מכסה יומית של נכנסים לישראל, אני שמעתי השרה רגב אומרת שמדובר ב-2,000 אנשים. האם זה נכון? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> עד 2,000 איש. ואני אומר כבר: ככל שיהיו מלוניות אנחנו לא נעמוד במספר הזה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אנשים נכנסים בפועל בכל יום? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אתמול נכנסו 700 אנשים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבין שיש שלושה יעדים שמהם יוצאות טיסות: דובאי, ניו-יורק ופרנקפורט. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> נכון. זה עומד להשתנות כי דובאי הולכת ומצטמצמת. ייפתחו גם טיסות מאדיס אבבה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מתקבלות ההחלטות לגבי זהות יעדי טיסות החילוץ? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זאת החלטה של משרד התחבורה לפי המוקדים שלתוכם יכולים להתקבץ אנשים ממדינות אחרות בקלות יחסית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול שלחתי מכתב לשרה רגב ולראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לא כיתבת אותי? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בפעם הבאה אכתב גם אותך. השאלה היא רצינית: יש אלפי אזרחי ישראל שתקועים במרחב הפוסט-סובייטי. מדובר במדינות כמו רוסיה, אוקרינה, בלארוס, מולדובה, אייזרבג'אן, קזחסטאן אוזבקיסטאן, 15 מדינות. אף אחד לא שולח לשם טיסות. הטיסה היחידה הייתה מקייב שחזרה ריקה בשליש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לאנגליה וצרפת לא שולחים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב להבין, ישראלי שנמצא בלונדון יכול להגיע לפרנקפורט. ישראלי שנמצא במוסקבה לא יכול להגיע לפרנקפורט. אדם שנמצא בקייב לא יכול להגיע למוסקבה כי אין טיסות בין מוסקבה לקייב בשל המלחמה בין רוסיה לאוקרינה. אני טוען שמדובר בהעדפות שאיני יודע איך הן נקבעות. אני אומר לנציגי הממשלה שאתם לא יכולים להפלות בין אזרחים ישראלים. אני אומר לכם, ותבדקו את המערכות שלכם, יש לכם אלפי פניות מהאזור הזה ואני מבקש מכם לפחות שתי טיסות בשבוע, אחת ממוסקבה ואחת מקייב. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי לסיים את המשפט אדוני, אני חבר כנסת ואני מדבר אז אתה תיתן לי לסיים את המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי זה מעצבן אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלו, פה זה ועדה של אנשים רגועים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני פחות רגוע היום. אתם הופכים את האזרחים המדוברים לשוהים בלתי חוקיים במדינות שהזכרתי. אני לא מאחל לך להיות עצור על ידי המשטרה ברוסיה. תתעשתו, תביאו טיסות ממוסקבה ומקייב, תתנו לאנשים לחזור הביתה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מבקש שתפנה לוועדת התחבורה, זה בתחומה ולא בתחום הטיפול של משרד הבריאות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פניתי לשרת התחבורה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הנושא שאתה מציין הוא מוכר וחשוב. זה לא סוד שאני נשוי ליוצאת ברית המועצות לשעבר - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה קשור למי אתה נשוי? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מסביר לך שאני מכיר את הבעיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה זה קשור איזו מפלגה אתה מייצג. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לא קשור. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז תיתן לו לדבר. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני מכיר את המצוקות האלה מקרוב ואני חושב שצריך לשקול את הנושא של חוסר האפשרות לקשר בין מוסקבה לקייב מבחינת הגעה לטיסה. יותר קל להגיע מקייב לפרנקפורט מאשר מקייב למוסקבה, זה לא סוד. לטעמי יכול להיות שצריך לתת אפשרות לטיסה ממוסקבה בהנחה שהרשויות הרוסיות יאפשרו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין להם בעיה, בדקנו. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> בבקשה, תרשה לי לענות. זו בקשה שצריכה לעבור למשרד התחבורה. אני אעביר את המסר הזה למנכ"ל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני אעביר את המסר. יואל פלדשו מרשות התעופה האזרחית, אתה יכול לענות לשאלת חבר הכנסת קושניר. למה לא לשלוח טיסות חילוץ גם לאזור הפוסט-סובייטי. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> על פי התקנות שתקפות היום ועל פי מכרז שאושר על ידי הממשלה, הטיסה היחידה שמאושרת היא טיסה לכיוון פרנקפורט. יש עכשיו הצעת תקנות שמתבשלת שתיתן מענה גם לסוגיות שהועלו, גם במזרח אירופה יהיה יעד. כמובן שצריך לאשר את זה. יהיה מענה גם לכניסה מאסיה ומאפריקה וגם מארצות הברית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - בדובאי זה לא טיסות חילוץ? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> - - - יהיו טיסות כמו הטיסה לפרנקפורט, כאלו שיוכלו לאסוף אנשים שרוצים להגיע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, מניו-יורק ודובאי כרגע יש טיסות, נכון? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> מדובאי כבר אין. הייתה טיסה אחת ולא תהיה יותר כי לא צריך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומניו-יורק יש, נכון? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הוא אומר שבאותה צורה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול מתי תבינו שיש אזרחים לא רק בניו-יורק ובפרנקפורט אלא בעוד מקומות, מתי זה יקרה? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> אנחנו הבנו את זה בדיוק כשאתה הבנת, אולי אפילו דקה לפניך, כי גם אנחנו מקבלים פניות. אנחנו עובדים על פי הכללים שהממשלה מכתיבה לנו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה נציג של המדינה. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> - - - אני חוזר ואומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלכס - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - לא קיבלתי כלום. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> אנחנו כבר הצענו אותם וזה בתהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר מר פלדשו שהם הכינו תוכנית גם כדי לתת מענה לדבר הזה. שואל חבר הכנסת קושניר מה הערכתך, מתי הדבר הזה ייכנס בפועל. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> ברגע שהממשלה תקבל החלטה בנושא, זה דובר גם אתמול בקבינט הקורונה ולא התקבלה החלטה. זה כרוך בין היתר גם בפניות של האירופאים והאמריקאים על מנת לאפשר הדדיות. ברגע שהממשלה תאשר אנחנו מוכנים עם תקנות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלכס, יש עוד חברי כנסת. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה אחרונה, אדוני, איזו מדינות כוללת ההצעה שהכנתם. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> זו הצעה שכוללת ארבעה מקומות: אוקרינה, ארצות הברית, אדיס אבבה. זה יהיה פתוח לכל החברות בהתאם לכמות האנשים שהממשלה תחליט שהיא רוצה להכניס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכפוף להחלטת ממשלה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק מבקש שתעשו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנכ"ל משרד התחבורה נמצא איתנו ומבקש להתייחס. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> שלום לכם, אני חושב שיואל נתן תשובה טובה ומלאה. בהמשך להחלטת קבינט הקורונה אתמול אנחנו פועלים להגדיל גם את כמות הנכנסים לישראל, גם ועדת החריגים - - - אנחנו נערכים לעוד מקומות מהם אנחנו מביאים את הטיסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה מעכב את קבלת ההחלטה המידית? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אנחנו צריכים לעבור על התקנות ולוודא שאנחנו ערוכים לקיימן בשדה התעופה. היום בצהריים מתקיים דיון עם כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו עושים Prime Tuning לתקנות ואז נגיש אותן להצבעה טלפונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת ענת כנפו, בבקשה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להציע כאן הצעה כי אני מבינה שיש פה חברי כנסת שבאמת דואגים בפאתוס לאוכלוסייה שלהם, גם ליציאה וגם לכניסה. אני חושבת שאנחנו צריכים פה, בוועדה, אדוני היושב-ראש, לדאוג לכל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, אף אחד לא דואג לאזרחים שלו, תקשיבי. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההצעה שלי היא לבדוק מול משרד החוץ, לי היה קשה מאוד להביא לכאן את הבן שלי מברזיל בתחילת הקורונה, עברנו דרך חתחתים ועשינו את זה לבד. יש כנראה אוכלוסיות שיותר קשה להן לעשות זאת לבד ולפתור את הבעיות הלוגיסטיות. אנחנו צריכים לדעתי לבדוק במשרד החוץ את כל הפניות, לפרסם מספר חדר מצב של משרד החוץ לכל מי שרוצה להגיע לארץ, למפות את המדינות ואת האזורים שמהם צריכים להגיע, ממש לערוך רשימה שמית. על פי כל הנתונים הללו יש לקבוע את התקנות ואת הטיסות שתגענה מאותם האזורים. כאן אנחנו מגששים באפלה, כל אחד מציג צרכים של קבוצה מסוימת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש אפליקציה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אני רואה ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובאמצעות האפליקציה נכנס כל מי שמבקש בלי קשר למה הוא ומי הוא. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, אבל אני רואה שיש דרישה מאוד גבוהה להגיע, ואני רואה שהדרישה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבעיה היא שמצמצמים מכסות, הם לא רוצים לפתוח את הכול. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אבל אם אנחנו הולכים לשנות את התקנות ולהוסיף יעדים שיגיעו לארץ, בואו נעשה את זה על פי הדרישות, בואו נמפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אסביר לך מה שאני הבנתי: מנכ"ל משרד התחבורה אמר שזה בעצם מה שקרה גם בהתחלה. בהתחלה היעד היחיד היה פרנקפורט, אחר כף הוסיפו את ארצות הברית ודובאי. אלכס קושניר, בלי קשר מאיפה הוא עלה לארץ, אומר שיש אזורים, פרנקפורט מכסה את אירופה, אמריקה מכסה את אמריקה רבתי. יש אזורים פוסט-סובייטים שלא מכוסים. מה שאמרו במשרד התחבורה זה שהם פועלים בעניין אבל זה לא אומר - - - << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה היא אם זה יכסה את כל מי שצריך להגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף ההסתכלות הכוללת צריכה להיות, אותם אלה שאנחנו מקווים שבודקים אותם בוועדת החריגים לראות מי הכי חשוב, ולפי זה מנתבים את כמות המטוסים מכל יעד. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא עונים להם, אדוני היושב-ראש. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> עונים לכולם. הוועדה עונה לכולם. אני יכול להגיד לך בתור מי שהתעסק בזה באופן אישי. עכשיו ממונה על זה המשנה למנכ"ל המשרד, הוא מתעסק בזה, יש צוות שדן אך ורק בבקשות האלו ומאשר אותן. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם פונים אליכם? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כמו שאמר היושב-ראש, יש מוקדים מרכזיים שמהם מגיעים. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם פונים למשרד שלכם או שיש כאלו שפונים למשרד החוץ והבקשה לא מגיעה אל נקודת ההחלטה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הוועדה היא ועדה מסודרת, גם ליוצאים וגם לנכנסים. זה נוהל עד עכשיו על ידי המשרד לשיתוף פעולה אזורי, מהיום זה חוזר למשרד התחבורה. בוועדה חברים נציגי משרד הבריאות, דוקטור אשי שלמון יכול לספר לכם חוויות מהוועדה. נציג משרד החוץ, והמשנה למנכ"ל משרד התחבורה. יש טופס באתר משרד התחבורה ובאתרי משרדים נוספים, יש שם את כל ההסבר המילולי מה צריך לעשות ואין מגישים את הטפסים. הטפסים מוגשים באופן מקוון, מקבלים תשובה מקוונת תוך 24 שעות מזמן ההגשה בדרך כלל. זה עובד, אנשים מקבלים תשובות. יש כאלו שהתשובות לא מניחות את דעתם וזה בסדר, אבל מקבלים את התשובות. נקבעה גם סמכות ערעור להחלטת הוועדה והכול עובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס ואחריו עמית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רואה שזה חוזר על עצמו ואני רוצה להתחיל שוב עם מה שהתחלתי. קשה לי מאוד בדיון הזה משלוש סיבות: סיבה ראשונה היא שיושב-ראש הוועדה הוא חבר סיעה שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יצחק, זה לא רלוונטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אומר את זה בכנות, הייתי דורש שהתקנות לא יאושרו. אמר אמנון בצדק, הוא עושה את עבודתו נאמנה, הם עובדים שם 24 שעות ביממה בצורה מטורפת ומעוררת השתאות. יושב פה אשי שעושה עבודה מטורפת, אין לו יום ואין לו לילה. כל אלו עובדים היטב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש משהו פרקטי שאתה רוצה לומר? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא יכול לתת לוועדה שנייה לשמוע עשר פעמים. אל תשבח אותם, תגיד מה הבעיות וננסה לפתור. זה לא יכול להיות שיש פה שלושה חברי כנסת שאני לא יכול להגיע אליהם רק בגלל שאני מכבד אותך. בוא נתקדם לעניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תקשיב יעקב, אני יושב ומתאפק. תבדוק בפרוטוקול, דיברתי פחות מכל חברי הכנסת אז תפסיק עם זה. אני רוצה לומר לך שמבחן התוצאה הוא שזה מתנהל כמו מדינת עולם רביעי. אמר לך האיש של משרד הפנים שהוא בודק אנשים שהגיעו לטיסה שעוד לא טיפלו בבקשות שלהם עד עכשיו. נראה לך סביר שאנחנו אומרים ל-5,000 אזרחי ישראל לצור על שדות התעופה ואז יבדקו את הבקשות שלכם. זה נראה לך סביר? אני לא מבין איך לא עצרו את הדיון כשהוא אמר את זה. הוא אמר: איך אני בודק היום, אני בקשר ישיר עם חברות התעופה. מדינת ישראל בשבוע שעבר כשלא הכניסה את הזרים עשתה טיסה למטיילים בדובאי, לא לאנשים שנסעו לפגוש הורים, זה נראה לך סביר שהגבילו את זה ל-700 ואנחנו יושבים פה ודנים בכן ולא ואחר כך. אתה חושב שאבא לשבעה ילדים לא קודם למישהו שיצא לטייל בדובאי? הוא לא קודם? הביאו טיסה מדובאי בשבוע שעבר כשהוועדה עוד לא פתחה בקשות. יושבים פה נציגים ומאשימים את משרד החוץ, עכשיו אומר אמנון שהוא פותח בקשות של זרים. אתה לא יודע לפי איזה סדר עדיפויות, לפי מה, מי קובע. אני אומר לך עוד משהו: הוא אמר לך 20,000 בקשות והוא צודק. אנשים היו צריכים להגיש חמש פעמים את אותה הבקשה. מדובר על סדר גודל של בין 5,000–8,000 אזרחים שתקועים בחוץ לארץ ורוצים לחזור ויש 20,000 בקשות כי אף אחד עוד לא יודע מתי הבקשה שלו תיפתח, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמנון שמואלי - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה אתה רוצה מאמנון? זה עוד הפעם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי, אתה מוכן לתת לי לנהל את הדיון? אדוני היועץ המשפטי, אני יכול לתת לפינדרוס לנהל את הדיון הזה? אז השמיים ייפתחו לכולם. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית ליהדות התורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אחמד, איפה היית? אמנון, סיפרת בהתחלה שאתם נותנים תשובות לאלה שמבקשים את כרטיסי הטיסה. אני לא הבנתי, הבהר בבקשה את הנקודה שדיבר עליה חבר הכנסת פינדרוס כי אני רוצה להבין זאת. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הוועדה המדוברת עברה מספר גלגולים. היא הייתה בכמה משרדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אנחנו יודעים, הלאה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אנחנו נכנסנו למשחק רק בשבוע שעבר, נכנסנו עם היסטוריה שאני לא יודע איפה היא. אנחנו סידרנו טופס מקוון כמו שקבעתם בתקנות. דאגנו שיהיה טופס מקוון ושהבקשות תגענה אלינו. היום כל אדם שמגיש בקשה זה מגיע אלינו, אנחנו נותנים מענה בטווח הזמן המידי. יש צוות שעובד על הבקשות הישנות שזה מאוד קשה לעבוד עליהן כי זה היה בצורה של מיילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אנחנו מכירים, בזבזנו על זה הרבה זמן בסוף השבוע שעבר. נאמר פה מקודם שכביכול רק מי שמגיע לשדה התעופה מקבל תשובה ואז זה גורם לכך שאנשים צרים על נמלי התעופה. אני מבקש את תשבותך בעניין. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> על מנת לא להשאיר אנשים שלנו בחו"ל, יש לנו קו חם שאנחנו מפעילים מול חברות התעופה. ברגע שהם פותחים צ'ק אין, כל שאלה, כל בקשה, אני יכול להגיד שאדם שאומר שהוא מגיע להלוויה אני בודק את זה באון-ליין על מנת שהוא יוכל להגיע בזמן. יש לנו ציר נוסף ומהיר, כל הבקשות של ניתוחים מצילי חיים, יש קו נוסף של משרד החוץ שהם מקבלים תשובה במקום. אני יכול להגיד שאנחנו עושים את כל המאמצים לענות על כל הבקשות בצורה המהירה ביותר. לכן, איננו דנים כלל בזרים שעוזבים את הארץ. כל זר שרוצה לעזוב עולה על מטוס ללא עיכוב. הוא לא יכול לחזור, הוא עוזב את הארץ ואנחנו לא מהווים חסם לגביו. בנכנסים, אני מסביר, הבקשה האחרונה שנמצאת אצלי היא מאתמול קרוב לחצות. חברים, מה אתם מצפים מאיתנו? אתמול טיפלתי ב-5,000 בקשות. יש גם גבול יכולת לאנשים. אנחנו עובדים 24/7 כדי לעמוד בעומס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. יש לי הצעה: כיוון שאישרנו פה קריטריונים ממשלתיים לכניסה לארץ אז חוץ מהקריטריון ההומניטרי האישי שעליו צריכה לשבות ועדה, אני מציע, בסופו של דבר יש מספר פיקס, אני מציע לממשלה להגדיר קטגוריות. האישורים האלה יכולים להינתן באופן אוטומטי על פי הבקשות הכרונולוגיות. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> זה מה שקורה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדם הגיש בקשה אז היא תתקבל אוטומטית חוץ מאשר המספר שנקבע לבקשות הומניטריות. לקבוע מראש, להכניס באופן כרונולוגי. כל השש קטגוריות המרכזיות, ניתן לכל אחד 250 ביום, אם אני מבין שהולכים על 2,000 ביום ואז אין בעיה של הסטודנטים של אוסאמה וכולי. כל זה להוציא בעיות הומניטריות כמו הלוויות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה מה שקורה כעת. בגלל הפתיחה ההדרגתית, אין מצב שצובאים מאות אנשים ואין מקום על הטיסות, זו לא הבעיה. הבעיה היא לקבל תשובות וזה די סידר את זה. אני מניח - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> - - - חיוניים בוועדה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> חיוניים עולים. אני לא מכיר מקרה שמישהו פספס הלוויה כי הוא לא קיבל מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשבוע שעבר זה קרה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> לא הייתי רוצה שזה יקרה, אם זה קרה אז אסור שדברים כאלו יהיו. איני מכיר מקרה של חולה שזקוק לטיפול רפואי דחוף ולא אושר לו להגיע. בכל זאת, יש - - - אנשים - - - כמו שאתה אומר. אני מקווה שעכשיו, עם הסדר שמשרד התחבורה יכניס לוועדות המענה יהיה מהיר יותר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אשי, מה שאני אומר זה שלא צריך דיונים בוועדה. אם זה אוטומטי, יש שש קטגוריות שהן אוטומטיות ועל פי סדר כרונולוגי. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> - - - עוסקת בתיעדוף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל למה שיהיה תיעדוף - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אנחנו פוסחים על שני הסעיפים. אי-אפשר להכניס 2,000 אנשים ביום ולחשוב שבפרויקט המלוניות נוכל להמשיך. יש פה מחירים ויש פה איזונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פקק נוסף שמתהווה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז על זה רציתי לשאול. בעצם הוויסות, כל הסיפור פה הוא החסם של המלוניות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> נכון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> והמעבר מ-600 ל-2,000 הוא מעבר שהמלוניות ערוכות אליו? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה מעבר שאני לא רואה אותו אפשרי ברמת המשך פרויקט המלוניות. - - - ברשות המנכ"ל שלנו יחד עם השותפים שלנו במשרד הביטחון, המשטרה וגופים אחרים על מנת להבין איך עושים את זה. אני אומר שוב שזה לא דבר שהולך להיות. אם הממשלה תעמוד על דעתה שכדי למנוע כניסה של הווריאנטים יש להמשיך בפרויקט המלוניות, אני לא רואה מצב שנוכל להמשיך להעלות 2,000 איש ביום. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני רוצה להסביר את הפרקטיקה בהמשך לדברי חבר הכנסת הלוי: אנחנו ניסינו כל מיני מתווים כדי לבחון איך מתפעלים את שדה התעופה תוך כדי שמירה על איזון בין בריאות העם ופתיחת הגעה בצורה מסודרת. מצאנו שאחד מצווארי הבקבוק זו אותה הוועדה שיכולה לשחרר מהצורך לשהות במלונית. אני אתן את הנתונים: ברגע שאנשים יורדים מהמטוס, בערך שליש יכולים לנסוע לביתם כי הם מתחסנים או מחלימים או כאלו שעומדים בקריטריונים של שחרור לבית: ילדים קטנים, אנשים מבוגרים וכן הלאה. שני שליש צריכים לגשת למלונית על פי התקנות. כל השני שליש הללו דורשים לעמוד בפני ועדת שחרור מהמלונית. בסופו של תהליך, מתוך השני שליש, שליש מגיע למלונית ועוד שליש הולך הביתה. בסך הכול שני שלישים מבאי הטיסה משתחררים לביתם ושליש מגיע למלוניות. כדי לעמוד בתפעול השדה בצורה שלא ייווצרו תורים וצפיפות ריווחנו ומצאנו שטיפול במטוס לוקח לנו בסביבות שעתיים וחצי כי שני שליש מהנוסעים רוצים לעמוד בפני ועדת השחרור, כאמור. בנינו לוח טיסות כזה שמנחית מטוסים במרווחים שמאפשרים לטפל בנושאים בצורה בטוחה, בריאותית ולתת את המענה. היום, כדי להגדיל את הכמויות, מה שאנחנו נעשה זה שהנוסעים שצריכים לפגוש את ועדת החריגים, שני שליש, ייסעו ישר למלונית ושם יפגשו את ועדת החריגים שתשחרר אותם או תשאיר אותם. על ידי כך אנחנו יכולים להנחית יותר מטוסים בפרק זמן של יממה. לאט לאט, בצורה מדורגת, לא בבת-אחת נקפוץ ל-2,000. נעבוד בצורה מדורגת, אנחנו גם צריכים לשנות את השיטה ולצרף טיסות גם מחברות שאינן ישראליות. יש לנו הסכמי שמיים פתוחים והמדינות שמולן אנחנו עובדים מתחילות לדרוש את ההדדיות הזו. הראשונים היו האמריקאית. לכן אנחנו משנים את שיטה כפי שהסביר יואל ואנחנו נידרש לשיטה אחרת שלא רק חברות ישראליות יטוסו. מאידך, לא מדובר בשמיים פתוחים לחלוטין, אנחנו נשלוט על כמות המטוסים ועל זהות יעדי ההגעה. על ידי כך אנחנו נכניס ונוציא יותר אנשים תוך שמירה על התו הכחול של שדה התעופה כפי שאנחנו מונחים על ידי משרד הבריאות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אשי, אתה חושש מכניסת וריאנטים, אדם נכנס ועשה בדיקה, הוא התגלה נקי. הוא הולך למלונית - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לא, לפני שהוא הולך למלונית הוא עושה עוד בדיקה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עוד יותר. כמה מידע יש לכם על אנשים שהיו במלונית או בבידוד ביתי שיצאו חולים? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כ-60% מהאנשים שהביאו את הנגיף איתם מחו"ל יימצאו חיוביים באחת משתי הבדיקות הראשונות, 40% הנותרים יימצאו במהלך כל 10 הימים שלאחר מכן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> במהלך הבידוד? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כן. גם ביום התשיעי, כשאנחנו עורכים את הבדיקה הראשונה כדי לשחרר את האדם, עדיין לא מגיעים למאת האחוזים. במשחק הסיכונים הזה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 40% התגלו? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> 40% מהאנשים בארץ במלוניות או בבידוד ביתי שהגיעו עם הנגיף מחו"ל, הנגיף נמצא מאוחר יותר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל כמה יש כאלו בסך הכול? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> מאות רבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשי, זה היה כשלא הייתה הבדיקה המוקדמת. זה נתון שהיה לנו אז וזה היה בעיצומו של הווריאנט הבריטי, ממש בעיצומו, וגם לא כאלו שעבר טווח זמן כזה, פה הוא עושה את זה 72 שעות לפני הטיסה, הוא עושה את זה מיד אחרי הטיסה והוא - - - במלונית. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> יש לזכור שאדם שנמצא 72 שעות לפני טיסה בכלל לא נמצא במשחק כי הוא לא אמור לעלות לטיסה. הוא לא מצטרף בכלל למספרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי שנמצא נקי והכנסת אותו, עשית לו עוד בדיקה אחר כך והוא נקי, כמה נמצאו כאלו באחוזים. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אחוזים ניכרים ביותר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחוזים ניכרים ביותר שנמצאו חולים רק בבדיקה השלישית. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> חולים בבדיקה שהייתה לאחר מספר ימים. מדובר בבדיקה שנייה, אני חושב שהנתונים עלו. אני יודע גם שבעבר משרד הבריאות הציב נתונים עוד יותר קיצוניים. מדובר בעשרות אחוזים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שיש אי-הבנה. דוקטור שלמון אומר "עשרות אחוזים" והוא מתכוון לכך שמדובר בעשרות אחוזים מתוך כלל החולים, הוא לא אומר שזה מתוך כלל המגיעים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, מתוך המגיעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתם לא מדברים על אותו דבר. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> בממוצע אנחנו מדברים על כ-2%–4% מהחוזרים, תלוי באיזה שבוע. כ-60% מהם יכולים להימצא על ידי הבדיקות הראשונות. 40% הנותרים יימצאו בהמשך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסך הכול 2%–4%. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה עדיין הרבה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהילה פרידמן, בבקשה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הסיפור של אל-על: אנשים קנו כרטיסים לטיסות, הטיסות התבטלו בגלל הסגר ואז הם נכנסו לרשימות המתנה. החליטו להוציא עוד טיסות, במקום להכניס את האנשים שברשימות ההמתנה פשוט זרקו אותם ומכרו את זה לסוכני נסיעות. אנחנו מדברים על ישראלים שיושבים במלונות ומשלמים. אני מכירה זוג בפוסט-דוקטורט שמנסה לחזור הביתה, השכירו כבר את הבית ואין להם איך לטוס. אני רוצה לשאול, תמיד מדברים על זה ש אל-על היא חברת התעופה הלאומית והיא מתנהגת באופן מחפיר בהקשר הזה, היא עושה רווחים על חשבון אנשים - - - מנסים להגיע וקנו כרטיס וברשימת ההמתנה. האם יש דרך להסדיר את הדבר הזה? הפנייה היא למשרד התחבורה. << מנהל >> (היו"ר עמית הלוי, 11:02) << מנהל >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עופר, יש לך תשובה? האם רשימות ההמתנה אתם מתייחסים אליהם או שאנשים צריכים להתחיל מהתחלה שלא בצדק. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> ממש מצבים מטורפים. הם פתחו עוד פעם הרשמה לטיסות חילוץ וקנו את זה בעיקר סוכני נסיעות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השאלה ברורה. יש רשימות המתנה וצריך להתייחס אליהן. עופר, מה תשובתך? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לא הקשבתי לשאלה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> היא אומרת שאנשים נרשמו לטיסת חילוץ של אל-על, אמרו להם שהם ברשימת המתנה, אחר כך יצאה טיסה נוספת ולא התייחסו לרשימת ההמתנה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מדברת על אנשים שיושבים במלון, משלמים כסף, הם השכירו כבר את הבית והם מנסים לחזור ארצה. אל על עושה עליהם רווחים כי היא מוכרת עוד פעם את הכרטיס. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אל-על לא עושה רווחים מכיוון שהטיסות שאנחנו מפעילים הן טיסות במחיר מפוקח. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל היא עושה רווחים במובן הזה שאנשים שכבר קנו כרטיס ועכשיו הם ברשימת ההמתנה - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אז זה עניין מסחרי שלהם מול חברת התעופה, אין סיבה שהם יקנו שני כרטיסים. אני אבדוק את זה עם אל-על. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אל מי פונים במקרים כאלה? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני מוכן תוך כדי הדיון לפנות ל אל-על ולברר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני מקשיבה לדיון, פנו אלי הרבה מאוד אזרחים ערבים וגם אזרחים מהמרחב הפוסט-סובייטי. אני ביקשתי בפעם שעברה לקבל את הלינק לוועדת החריגים שהיום עברה שוב לרשות משרד התחבורה וקודם הייתה ברשות המשרד לשיתוף פעולה אזורי. אני חייבת להגיד למען ההגינות שכל מי שפנה אלי ממאות האנשים הללו קיבל מענה מהיר מאוד. הלינק עבד, ואני מתייחסת לתיאור של חבר הכנסת פינדרוס לפיר הלינק לא עבד כשהוא היה במשרד האנרגיה. ביקשתי לקבל את הלינק, בדקתי שהוא עובד והוא אכן עבד. אני מדברת איתכם על מאות אנשים שיש לי טבלאות אקסל מסודרות שלהם. האנשים הללו קיבלו מענה מהיר מאוד. ביקשתי גם דוח השוואתי למדינות אחרות מבחינת ההיערכות. חברים, צריך להגיד בהגינות וביושר שלמרות שיש יוצאים מן הכלל אנחנו במצב טוב יחסית למצב קשה שמעמיד את כל המערכת בלחצים מטורפים, בהשוואה למדינות אחרות ובהתחשב בזה שאנחנו מסתכלים על היערכות של מדינות, אני מדברת בעולם המערבי – המצב שלנו הוא טוב. איפה אני רואה בעיה? קודם כל, נאמר פה שעוד פעם הנושא עבר למשרד התחבורה. אני אשמח, מי שזה לא יהיה, ששוב פעם תעבירו את הלינק לכל חברי הוועדה כדי שנוודא שהלינק הזה עובד, כדי שנוכל לתת מענה לאנשים שפונים כי שוב פעם זה עבר למשרד התחבורה. אני רואה שאחת הבעיות המרכזיות היא לאו דווקא בתפקוד כי יש כאן היערכות מחדש. אני בקשר עם מנכ"ל משרד התחבורה ואני בקשר עם אשי ועוד גורמים במשרד החוץ שמטפל באופן שוטף בישראלים במצוקה. שוב, זה לא אומר שאין אנשים שנופלים בין הכיסאות, אבל יש טיפול נקודתי. מה חסר? חסרה הסברה. אנשים לא מבינים כי התקנות משתנות תדיר. אם נעמיד מרגיען לאומי שיסביר לציבור מה רוצים ממנו, מה הלינק לפניות שכן ניתן מענה. עופר הסביר עכשיו שיש היגיון בדברים. מפנים מקום לטיסות נוספות כי אנשים מתחרפנים כשאין טיסות שמביאות אותם, אפשר להבין את זה. ברגע שהם ישמעו שמנסים לפנות ישירות למלוניות ושם לערוך להם בדיקות כדי לפנות מקום לעוד טיסות, צריך להסביר את זה לציבור, הציבור לא יודע. פה יש לקונה מאוד מבקשת שניערך להסברה המתאימה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה רבה. אשי, כמה בקשות כניסה קיימות היום, אתה יודע להגיד? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כ-1,000 בקשות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 1,000 בקשות ביום, אז זה ימוצה בשלב מסוים. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה ימוצה ונראה מה יגיע וכמה באמת צריך. אני מניח שככל שיהיה יותר מצאי תהיינה יותר בקשות. היום אנשים יודעים שזה קשה. יש עשרות אלפי ישראלים בחוץ לארץ, ככל שנקרב למועד הבחירות יותר ישראלים ירצו לחזור, הן בגלל הבחירות והן בגלל פסח שבסמוך להן. כרגע התקנה מוגבלת בזמן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> להערכתכם זה אירוע של כ-60,000 אנשים בסך הכול? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> תלוי לכמה זמן הוא מתמשך. אם כל התקנות הללו יפקעו עד תחילת מרץ זה משהו אחד, אם המצב יימשך מעבר לזה אז זה אירוע בסדר גודל שונה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אני מציע לקחת את זה בחשבון גם בדיון על ההיערכות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה ברור. לא התייחסו לנקודה הזו, צריך גם לשמוע את משרד הביטחון. אנחנו מדברים על אירוע בעלויות אדירות, איני בטוח שכולם מבינים את סדר הגודל. תכפילו במכפלה 600 שקלים לאדם ליום פר מספר אירועים זה עשרות רבות של מיליונים. מאוד קשה לנהל את האירוע הזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש לנו נציג של משרד הביטחון? לא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם אנחנו כבר נערכים, לא נערכים - - - למרות שמדובר פה על שליש שהולכים למלוניות לפי הסטטיסטיקה שהציג פה עופר מלכה. מדובר פה על שליש בפועל. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> שני שליש שהולכים ועוד שליש שמשתחררים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> - - - מראש אבל, לא נכנסים למלוניות. שליש הולכים הביתה מראש, ועוד מהשני שליש שנשארים - - - << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> לא, השליש האחר, רק שחור לבן הולך הביתה בהתחלה. רובם ישוחררו במלוניות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כשאתה אומר "1,000 ביום" זה 1,000 פניות ל - - - שנכנסים, יוצאים, זרים – הכול ביחד? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> זה מספר מאוד גס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל להכול ביחד? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כל מי שנכנס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זרים וישראלים כאחד. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כן, הרוב הגדול הם ישראלים. יש קבוצה לא מבוטלת של זרים שהוזכרה פה. יש הרבה מאוד זרים שלא מטופלים דרך הוועדה הזו, בין אם זה מומחים ובין אם זה ספורטאים. ספורטאים לא מתחרים אל אותה מכסת טיסות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> והיוצאים זה במספרים קטנים הרבה יותר. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז למה קודם הוזכר המספר 5,000 ביום? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> המספרים משתנים, אני חושב שכרגע זה מתייצב כרגע על 1,000 בקשות לנכנסים. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני בדקתי עם אל-על את הנושא שהעלתה חברת הכנסת פרידמן. אל-על מכבדת כרטיסים שנקנו ב אל-על ואפשר להשתמש בהם בטיסות חילוץ. זה מופיע באתר החברה וזו הנחייה שהם נתנו לכל סוכני הנסיעות. אם אדם קנה כרטיס הלוך חזור והחזור שלו בוטל כי השמיים נסגרו, הוא יוכל להשתמש בכרטיס החזור לטיסת החילוץ. מה שיכול היה להיות זה שאדם קנה כרטיס טיסה בחברה אחרת ו אל-על מבקשת שיקנה כרטיס ב אל-על ולא באותה חברה זרה. אגב, כשנתחיל את הטיסות שבהן ישתתפו כל חברות התעופה האחרות שרוצות לטוס לארץ, אז יוכלו להשתמש באותם הכרטיסים אם הם נרכסו מאותה רשימת חברות שיטוסו ארצה. למקרה אל-על, חד-וחלק, זה לא כפי שתואר בוועדה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש עוד כמה הערות של חברי כנסת, אבקש שתנסו להשיג בינתיים את נציג משרד הביטחון, זה חשוב לראות שהממשלה נערכת למספר הגדול של החודש הקרוב, אם מדובר על פוטנציאל של עשרות אלפי בקשות כניסה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> תודה רבה, אמרנו כבר בדיון הקודם שההחלטה של מדינה למנוע חזרה של אזרחים ותושבים לתוך גבולות המדינה היא פגיעה בחוק-יסוד. יותר מ-20,000 בקשות, כנראה שיש הרבה אזרחים בחו"ל וחלקם לא יכולים לחזור, חלקם נמצאים בשדות תעופה ללא כסף ובתנאים תת-אנושיים. חלקם הפסידו חזרה לעסקים וללימודים, זו פגיעה קשה. אנחנו עקבנו באופן יומי אחרי הנושאים האלה. חבריי לרשימה המשותפת ואנוכי קיבלנו מאות פניות. היינו בקשר עם וועדת החריגים שהחליפה בעלים פעם אחר פעם. חלק מאלה שנתקעו בשדה התעופה בטורקיה עברו לפרנקפורט ולקייב אבל יש כאלה שעדיין לא מצאו פתרון. בירדן יש סטודנטים שרוצים לחזור היום המעבר ייפתח ליומיים בשבוע במשך שעתיים כל פעם, אני רוצה לשאול למה רק שעתיים ולמה רק יומיים ולמה רק 50 בכל פעם. הנקודה השנייה: יש סטודנטים שרוצים לחזור ללימודים במדינות רבות במזרח אירופה לשעבר. חלקם יצאו אבל יש רבים שלא. רבים מגישים בקשה דרך הלינק ולא מקבלים תשובה גם אחרי שישה ימים או אחרי מספר פעמים שמגישים את אותה הבקשה. הם גם נמצאים בחוץ לארץ, גם בירוקרטיה קשה, גם בלגן בעבודה של ועדת החריגים. לגבי ירדן הפתרון הוא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. צריך לדעתי להשאיר את המעבר פתוח בכפוף לכל ההגבלות של משרד הבריאות. לגבי המלוניות: אני רוצה לתת דוגמה של שחקן כדורגל בשם איסמעיל ריאן שחזר דרך פרנקפורט יחד עם שחקנים אחרים. אני לא רוצה להגיד "הוא ערבי והם יהודים" אבל שחקן. יש לו שתי בדיקות שליליות, יש לו תעודת מחלים של קופת חולים כללית. החברים שלו נשלחו לבידוד ביתי ואפשרות להתאמן והוא נשלח למלונית. יכול להיות, נגיד שזו טעות. פניתי לגרוטו, למשרד הבריאות, לאשי. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> בדקתי. הייתה בעיה פרטנית שם. זה לא קשור חלילה לזה שהוא ערבי. הייתה בעיה עם תעודת המחלים שלו, אני לא אכנס לזה מפאת צנעת הפרט. אנחנו ביקשנו ממנו לעשות בדיקה נוספת כדי לשחרר אותו ואני מבין שזה סודר. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> בסוף מרוב כעס ותסכול הוא אומר שזה יחס מפלה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> הייתה צריכה להיות שם בדיקה סרולוגית. אם את רוצה נדבר על הפרטים בארבע עיניים. זה בטח לא הפליה. יכול לספר לך הרב פינדרוס מכמה אנשים במגזר החרדי ביקשתי בדיקה סרולוגית. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> הוא משווה את עצמו לשחקנים אחרים, זו קבוצת הביקורת הנדונה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> שם היה עניין נקודתי שגיליתי בדיעבד, זה עלה במהלך הבדיקה שלו ולכן ביקשנו את אותה בדיקה סרולוגית. הייתה בעיה עם תעודת המחלים שלו. לגבי שחקנים אחרים, יש מתווה מקל, הם צריכים להיות בבידוד. גם אלה שיוצאים לבידוד מטעם הקבוצות צריכים להיות בבידוד. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> אני מקבל תלונות מאזרחים יהודים וערבים כאחד, אנשים זועקים לעזרה, החיים שלהם קורסים. לא מספיק משבר הקורונה, גם משאירים אותה בחוץ לארץ. לפעמים המשפחה מפוצלת, בלתי-אפשרי להשאיר את האנשים במצב כזה. אני דורש פתרון, לפתוח יותר את מעבר ירדן יותר, להגדיל את ה-50, למה 50? אפשר להכפיל ולשלש את המספרים גם כדי שאנשים שרוצים להיכנס או לצאת במגבלות ההוראות ושמירה עליהן, אני בעד לשמור על המגבלות ולקיים אותן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק תשובה של אשי לגבי הוויסות במעבר היבשתי. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> עוד נקודה לגבי המעבר היבשתי: מי שיצא דרך נתב"ג לא יוכל לחזור שזה בניגוד למצב הרגיל. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> נכון. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> כל אזרח יכול לצאת ולחזור מהיכן שהוא רוצה. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> נכון. אנחנו חשבנו שעדיף לסגור לחלוטין את המעברים היבשתיים. ולווסת את כל הכניסות מנתב"ג, רק בדרך הזו אפשר להבטיח את הבדיקות ואת העברת השבים למלוניות, לכן יצא הצו שסגר את המעברים היבשתיים. מאחר שאתה ואחרים ביקשתם שנפתח את המעברים עבור סטודנטים ואנשי עסקים שנמצאים בירדן, יצרנו פתרון מיוחד עבור אותה הקבוצה. אין בכוונתנו לאפשר למעבר היבשתי להיות מעקף שממנו יכול מי שלא קיבל אישור כניסה בנתב"ג להיכנס. כך גם לגבי התווך הימי, ברגע שנראה שזה הופך להיות בעיה אז נסגור את האופציה. בכל זאת, לאור עניין הסטודנטים ואנשי העסקים שיצאו מישראל לירדן וצריכים לחזור בחזרה, אפשרנו להיכנס פעמיים בשבוע. המספרים נגזרו מהיכולת להוציא אוטובוסים ולהתארגן בהתאם, זאת בניגוד לנתב"ג שם אנחנו יודעים בדיוק כמה עלו על כל טיסה מראש. הייתה בקשה שלי לבדוק אופציה להירשם מראש למעבר וזה לא כל כך צלח. נראה איך זה עובד היום ונשפר את שטעון שיפור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם ממילא ישנה חובת בדיקה בכניסה במעבר, ובנוסף ישנה דרישת בדיקה שלילית 72 שעות קודם, במה זה נבדל מהמעבר האווירי? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אין לנו שליטה כמה באים ואיך לפנות אותם. אין בדיקות במעבר, כרגע גייסנו את פיקוד העורף שיגיעו פעמיים בשבוע למעבר השייח חוסיין ויפתחו תחנת דיגום במקום לטובת מי שיגיע היום וביום חמישי. אין לנו אפשרות לעשות זאת בכל שעות היממה. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 11:20) << מנהל >> << דובר >> גור בליי: << דובר >> כי זה פחות מבוקר, בניגוד למטוסים שאתה יכול לפקח גם על שעות ההגעה המדויקות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> במטוסים אני יודע לכוון את השעה המדויקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להזכיר, היינו בחדר הזה לפני שבוע ודנו בנושא המעבר היבשתי. אני יכול להסכים עם העיקרון שמי שמגיע למעברי הגבול בגלל שהוא נמצא במדינות, כמו סטודנטים, אז צריך לעזור לו. אני מבין שיש פתיחה פעמיים בשבוע. נציגי הממשלה אמרו בהתחלה, כשהייתה טיסה רק מפרנקפורט, אני מבין שראש הממשלה לא רצה שהמעבר הזה יהפוך להיות מעבר שעוקף מקומות אחרים. שזה לא, הם לא יודעים לוגיסטית גם להתארגן על זה. המעבר שם צריך להיות לאותם האנשים שיצאו ללימודים בירדן. אני מקבל את הצורך באיזון ואני חושב שזה נכון. אשי, ככל שאתה חוסם את הסיבוב הכלל-עולמי צריך להיות עם אצבע על הדופק על אלו שבאים מירדן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צהריים טובים, כבודו, שלום לכל החברים. אכן, ימים קשים עוברים על כולנו, במיוחד אני יכולה להצביע על הסטודנטים בחברה הערבית. יש מאות פניות של סטודנטים תקועים וזה מחייב אותנו לכמה נקודות עיקריות שצריך לשים אליהם לב. דוקטור אשי, אני שמעתי את הדברים שלך ואני חולקת על מה שאתה אומר בנושא של ההתארגנות. גם מעבר היבשתי אפשר לפקח ולבקר. העוברים במעבר זה נרשמים דרך הלינק של ועדת החריגים כמו כל מי שנכנס לארץ. יכולים להגיד שעד לשעה מסוימת ויום מסוים מי שנרשם מקבל אישור. נכון שאין אפשרות לבדיקת מעבדה במעבר שייח' חוסיין אבל כולם הולכים למלונית לבידוד החל מה-16 לחודש. בינתיים, מי שעונה על הקריטריונים – מחלים או בעל תעודת מתחסן – אז זה לא בעיה לגבי הבדיקה. הדבר השני, אני גם פניתי אליך ולא קיבלתי את התשובה לגבי מקרים הומניטריים של זקנים בני 80 שתקועים שם שבועות ויצאו גם בגלל מקרה הומניטרי ולא יכלו לחזור. ברוך השם המעבר נפתח היום משעה 10:00, למרות שחלק קיבלו אישורים עדיין יש תקלות. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> בדיוק על פי בקשתך פעלנו לפתוח את המעבר היום וביום חמישי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> המון תודות, אני מאוד מעריכה. אני חושבת שמן הראוי שאם אנחנו פותחים את זה יומיים בשבוע שנאריך את שעות המעבר אל מעבר לשעתיים בלבד בכל פעם. אם כבר יש את כל ההתארגנות והאנשים הגיעו למעבר אז שניתן ארבע שעות ואנשים יוכלו לעבור כמו שצריך. הנושא השני, לגבי המעבר דרך שדה התעופה: אני חושבת שנעשה פה, לא רוצה להגיד בגסות "סחר" בנושאים שהם כל כך רגישים. מדובר בסטודנטים שצריכים לחזור למבחנים שלהם ובאנשים שחייבים לחזור למשפחות שלהם בחו"ל ויש להם אזרחות גם פה. הנושא של הטיסות, צריך לעשות גם פיקוח על המחירים. לא יכול להיות שטיסה תתייקר ב-50%. בסך הכול אנחנו מדברים על סטודנטים. מילא, הם לא קיבלו אף מלגה בשנה שעברה ולא יקבלו גם. רוב הסטודנטים שאני מתכוונת עליהם הם ערבים, אני מדברת על כולם אבל רוב הסטודנטים שלומדים בחו"ל הם ערבים. המשפחות שלהם כורעות תחת נטל האבטלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד התחבורה, אם יש נציג, יש באמת רף של המחירים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נאמר שזה בפיקוח אבל אנחנו מתרשמים שזה לא כך. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר עליו הוא ועדת החריגים לאזרחים שבים. הרבה פעמים אנחנו נתקלים במקרים של אנשים שלא מקבלים את אישור הוועדה. הם קנו כרטיס והם לא יודעים בדיוק מה הפרוצדורה, הם הגיעו לשדה תעופה וחשבו שאישור העלייה למטוס הוא אישור כניסה לארץ ואז לא מעלים אותם. מה הסיפור שבכל טיסה יהיה נציג אחד של הוועדה שיעביר לאנשים, בסך הכול אנחנו מדברים על אזרחים שלנו, לא מדברים על אנשים שבאים לנפוש. אני יכולה להבין את כל המורכבות בסיפור של החזרה מחו"ל. אבל אזרחים ישראלים יש להם זכות לחזור ארצה. עד שטיסה יוצאת לא מאפשרים שהיא תחזיר אזרחים וזה לא יכול להיות. אנשים תקועים שם שבועות ואין להם כסף ואוכל, גם מזג האוויר עכשיו במזרח אירופה ותורכיה הוא בלתי-נסבל. אני חושבת שהעניין מאוד מורכב אבל עדיין מאמינה שאפשר לטפל בו. אני יכולה להגיד שאני פונה לוועדת החריגים ומקבלת תשובות קונקרטיות לגבי אותם האנשים אבל אני יודעת שהם כורעים תחת הלחץ. שאלו כאן על מספר הבקשות, לפני שלושה ימים זה עמד על 36,000 בקשות. תתארו לעצמכם כמה כוח אדם צריך להכניס לשם. צריך לתת לכוח אדם ולהגביר אותו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכדאי לתת לנו נתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתי את הנתונים. נציגי משרד התחבורה, אתם רוצים לענות לשאלות? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> אני מוכן לענות, אלא אם כן אתם רוצים שמנכ"ל משרד התחבורה יתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המנכ"ל איתנו? אז אתה תהיה נציג משרד התחבורה. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> נחלק את זה לשניים. לטיסות שיצאו למכרז יש מחירים מפוקחים וקבועים, מדובר ב-300 דולר לפרנקפורט ו-600 דולר לארצות הברית. המחיר הוא לצד אחד. כל הטיסות האחרות זה טיסות של קבוצות שהתארגנו. חברת התעופה לוקחת מעט אנשים ובהרבה מקרים גם לא נתנו להחזיר אנשים על הטיסה ובהתאם לזה המחיר נקבע במשא ומתן, אין שום דרך לחייב אותם לגבי מחיר מסוים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז זה עכשיו הפך למשא ומתן. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> זה תמיד משא ומתן כי זה צורך של קבוצה מסוימת לטוס חברת התעופה לא מקבלת שום סבסוד, היא סופגת כיוון אחד שהוא ריק וגם את זה שהקבוצות קטנות ולא ממלאות את המטוס כולו. אני יודע שהם לא לוקחים מחירים מופקעים, אני יודע מי מנהל את זה שם. זה נקבע במשא ומתן כמו כל דבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> בהמשך לשאלותיי, אני רוצה להגיד מילה טובה שאתם באמת עונים לנו. << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני צריך לעזוב לצורך דיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר שהיה שיפור גדול מאז השבוע שעבר. ישנן עוד בעיות וצריכים לראות איך מביאים לפתרון. אשי, תודה רבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> הבעיה הייתה שהיו יותר מדי בעיות ובכל שני וחמישי הקימו ועדה. אחרי זה החליפו. עכשיו אנחנו שומעים שיש ועדה חדשה. אני יכול להעיד על עצמי שפניתי לוועדת החריגים וקיבלנו תשובות חיוביות. זה תפקיד שלנו לעזור לאזרחים, אדוני היושב-ראש, אבל מה לעשות שאנחנו הפכנו למוקד. אני אומר שמלאכה לא הסתיימה, יש אלפי אזרחים שתקועים באיסטנבול, בירדן ועוד. חייבים לתת תשובות לכל האזרחים האלה כי הם יצאו לכמה ימים ונתקעו. אנחנו ראינו מקרים שאנשים יצאו לכמה ימים וארגנו תקציב לכמה ימים. הם לא לקחו בחשבון שהם צריכים להיתקע באיסטנבול או בערים אחרות לעוד הרבה ימים בלי תקציב. עניין אחרון זה הסטודנטים שרוצים לצאת חזרה ללימודים שלהם אז אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין שום סיבה בעולם לעכב אותם. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אין שום סיבה בעולם ואני מקווה שהעניין הזה יבוא על פתרונו כבר היום או מחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פעם היו אומרים: "מי שבא ברוך הבא". היום אומרים: "מי שיוצא – גם ברוך יהיה". בני פרץ, בבקשה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> היות וחבר הכנסת עמית הלוי שאלה חכמה את אשי לגבי כל אלו שהיו בבידוד ובבדיקה השנייה והשלישית התגלו חולים רבים. זה רק מוכיח שאנחנו מייבאים לכאן את כל הנגיפים. היות וכבר בארצות הבריות מדברים על גילוי של מעל 20 מוטציות חדשות שאנחנו עדיין לא יודעים עליהם, לכן אני כל הזמן שומע על בקשות להביא אנשים לכאן. אנחנו עם ישראל, בכל עת חרום נשלחו מטוסים והובאו לפה אנשים. הבעיה שלנו היא שאנחנו עם לא ממושמע. אני ממליץ, כשכתבו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו לא חשבו על המצבים האלו. כל פעם לדון על כל סעיף ופסיק. אני גם מחוסן עם תעודה וגם אני רוצה לבלות, גם אני רוצה לראות עולם, אבל העולם עדיין כולו נגיף. זה לא אומר שאם אני עם תעודה אז אני מוגן מהכול. אנחנו יכולים להיות גם נשאים שמפיצים ומדביקים. חובה להכריז מראש שיהיה ברור בחוק שכולם מגיעים מיד לבידוד, בלי זה הוא לא ייכנס לארץ ולא אכפת לי מה המוצא שלו. הנגיף הזה הוא פצצה שאינה נראית ופוגעת. אני מסביר לאנשים שעדיף לקבל חיסון מאשר להיפגע מהנגיף כי אתה לא יודע מה יהיה בעוד חמש שנים. זה כמו שפצצה אטומית נשלחת, מישהו נפגע ועוד חמש שנים מגלים את התוצאות. צריכים להביא את המודעות לאנשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אשי העלה פה שכ-4% הם נושאי נגיפים שמגיעים מבחוץ, אני חושב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדעתי זה נכון גם ללפני שבועיים, ודאי שיש חריץ שדרכו זה עובר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם אנחנו מגיעים לחמישה מיליוני מחוסנים אז אפשר לדחות גם ולומר מראש, להגדיר שאם ייכנסו 2,000 ביום, יש פה תחשיב של סיכון מול מספר, העניין הוא קצב ההתחסנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו ממשיכים אל דבריו היפים של בני. במקורות כבר כתוב: "אשרי אדם מפחד תמיד", אנחנו צריכים להמשיך לפחד כי שום דבר לא בטוח. מכאן אנחנו קוראים לכולם להתחסן, אין ספק שזה הדבר הנכון והחכם שצריך לעשות. כבוד היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נתחיל בהקראת תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה. "טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון), התשפ״א• 2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4. 7א(א)(1), ו־ 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן - החוק), לאחר שהממשלה שוכנעה באמור בסעיף 7א(1) ו־(2) ושקלה את האמור בסעיף 7א(ב)(3) לחוק, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט מתקינה הממשלה תקנות אלה : תיקון תקנה 1 בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עס נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון), התשפ״א - 2021 (להלן־ התקנות העיקריות), בתקנה 1- (1)אחרי ההגדרה ״ועדת חריגים״ יבוא: "מעבר גבול יבשתי׳, - תחנת מעבר גבול שנקבעה בתחנת גבול. "מעבר גבול ימיי - נמל שנקבע כתחנת גבול. "שדה תעופה בין־לאומי" -שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול. (2)אחרי ההגדרה "תושב קבע" יבוא: "תחנת גבול" - תחנת גבול המנויה בצו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז–1987 ״תעודת איש צוות״ - כמשמעותה בחלק ז׳ לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981 או תעודה מקבילה שנתנה רשות מוסמכת במדינה חברה באמנה כהגדרת מדמה חברה בחוק הטיס, התשע״א- 2011״. תיקון תקנה 2 בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א). הוא איש צוות בכלי טיס, היוצא מישראל במסגרת מילוי תפקידו כאמור, ובידו תעודת איש צוות." החלפת תקנה 3 במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות, יבוא: 3. (א) לא ייכנס אדם לישראל אלא דרך שדה תשפה"איסור כניסה לישראל בין־לאומי או מעבר גבול ימי, ואם ועדת חריגים אישרה את כניסתו לישראל. (2) על אף האמור בתקנת משנה (א) ועדת חריגים רשאית לאשר בקשה של אדם שיצא מחוץ לישראל לירדן דרך מעבר גבול יבשתי, להיכנס לישראל דרך תחנת גבול "מעבר נהר הירדן" לצורך מעבר למקום מגוריו הקבוע בישראל, במועד שתורה; מועד הכניסה יקבע במטרה לווסת את הנכנסים לפי שיקולי בריאות הציבור, בשים לב להוראות לפי סעיף 22ג לחוק, ובהסכמת שר הביטחון או נציגו. (3) תקנת משנה (א) לא תחול על איש צוות בכלי טיס, הנכנס לישראל במסגרת מילוי תפקידו ובידו תעודת איש צוות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין שלגבי איש צוות הכוונה היא שזה אישור אוטומטי ליציאה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גם לכניסה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ליציאה ולכניסה. איש צוות שנכנס ויוצא במילוי תפקידו לא צריך לעבור פיקוח של ועדת חריגים כלשהי. לגבי הנושא של המעברים היבשתיים ב-3, למה בעצם אתם לא מכניסים, זה לא מקובל להשאיר משהו כל כך עמום בתקנות שמשאיר בידי הרשות המבצעת שיקול דעת רחב לגבי האופן של ויסות הנכנסים, בדברי ההסבר אתם אומרים "פעמיים בשבוע, 50". למה בעצם להשאיר את זה בדברי ההסבר, דבר מהסוג הזה צריך להיכנס לתקנות. לפחות רף מינימלי של פתיחה שאתם גם כך מציגים אותו בדברי ההסבר. למה זה לא נכנס לגוף התקנה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כמו שראיתם, הוועדה נמצאת כל הזמן בבנייה וכל הזמן מנסה לעקוב אחרי התקנות. התקנות הללו נקבעו ולא הייתה שום אפשרות לרכז את כל החריגים ולתת מועד לפני היום. אנחנו עדיין בעיצוב כל הזמן תוך כדי תנועה. לכן המחשבה הייתה שזה יהיה פעמיים בשבוע עד 50 אנשים, אבל יכול להיות שבשבוע מסוים לא תהיה אפשרות, כמו שבשבוע שעבר עוד לא הספיקו לעשות את זה. יכול להיות שבשבוע מסוים לא תהיה אפשרות או שיהיה צריך יותר ורוצי גם לאפשר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אפשר לומר: "לא יפחת מ-". << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אבל זה גם לא בטוח. בסופו של דבר התקנות משאירות הרבה שיקול דעת לרשות המבצעת ויש בזה קשיים. זה המצב שאנחנו נמצאים בו, אין משהו ברור שאנחנו יכולים להתחייב שתמיד יהיה נכון. אנחנו עושים את המיטב כדי שזה ייעשה, לכן גם כתבנו את זה בדברי ההסבר על מנת להסיר את העמימות וכדי שתהיה הצהרת כוונות של הממשלה אבל זה במסגרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול דווקא להסכים עם זה. המעבר היבשתי יכול לשמש לשני דברים: הוא יכול לשמש למשהו אמיתי והוא יכול להפוך עיר מקלט לכל מיני כאלה מסביב. יש היגיון בלא לחייב מספרית כי אז אם יש עודף ייתנו להכניס כאלו שהגיעו מפרנקפורט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יכול להגיד למשל: ובלבד שזה ייפתח, שיאפשרו כניסה פעם או פעמיים בשבוע. אפילו לא לדבר במספרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אפשר, אני חושב שגור צודק, המלצה לשיוף התקנות בסיבוב הבא. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא דיברנו על זה אבל לבדוק אפשר. זה לא רק משרד הבריאות, חשוב להבין שזה מערך נרחב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שבעצם אמר גור בהתחלה זה שחקיקה לא יכולה להיות עמומה. שכנעת אותנו שקשה להיכנס למספרים. כשאת אומרת לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע אז לא כתבת כמה זמן, אם יהיה צורך גדול זה יהיה ארבע שעות ועם פחות אז שעתיים, אבל החוק מדבר על המקום הזה ולא מתעלם ממנו לגמרי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נבדוק את זה עם כל הגורמים הרלוונטיים כי זה לא רק משרד הבריאות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה נוספת: למה נדרשת הסכמת שר הביטחון או נציגו, בגלל שזה קשור בבדיקות פיקוד העורף? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. ועדת החריגים הכללית מורכבת מנציג שר הבריאות, נציג משרד הפנים ונציג משרד החוץ. למשרד הביטחון אין נציג בוועדה שנותן אישורי כניסה ויציאה, לכן כאן הוספנו אותו לעניין המועד, כי בעצם התשתית התפעולית דורשת שהם יספקו הסעות שיחכו במעבר הגבול וייקחו את האנשים שחייבים בידוד למקם לבידוד מטעם המדינה. ההיערכות כרגע היא באמצעות פיקוד העורף ולכן נדרשת ההסכמה האמורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעלה את התקנות הללו להצבעה. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. נא לקרוא את סט התקנות השני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ״א – 2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 7,4א(א)(2), ו- 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020 (להלן "החוק") מתקינה הממשלה תקנות אלה: פרק א׳: הגדרות ופרשנות הגדרות ופרשנות : בתקנות אלה- ״בדיקה״ בדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR או בדיקה מסוג נוסף שיקבע המנהל בהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם; ״מעבר גבול ימי" - נמל שנקבע כתחנת גבול. ״שדה תעופה בין־לאומי" - שדה תעופה שנקבע כתחנת גבול. ״תחנת גבול״ - תחנת גבול לפי צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ״ז–1987. פרק ב׳: חובת ביצוע בדיקות מבלי לגרוע מתקנה 30(א)(3) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) לישראל התש״ף–2020 ומתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ״א – 2021, אדם ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל לא ייכנס לישראל דרך תחנת גבול שאינה בשדה תעופה בין־ לאומי, ללא – (1) שיש בידיו ממצא שלילי בבדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל או אם נכנס לישראל במעבר גבול ימי - במהלך 72 השעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת; אישור כאמור יוצג לקצין ביקורת הגבולות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> קודם כל הוא צריך להראות שיש לו ממצא שלילי מ-72 השעות האחרונות או 72 שעות לפני שהוא על על הספינה, תכף נדבר על המשמעות של הדבר הזה. ואז יש ועדת חריגים: " (2) על אף האמור בפסקה (1) ועדת חריגים הכוללת את ראש רשות האוכלוסין וההגירה, המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החוץ או נציגיהם, רשאית לאשר בקשה של אדם להיכנס לישראל דרך תחנת גבול כאמור, גם אם לא הציג ממצא שלילי כאמור אם שוכנעה כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ובכלל זאת אם קיים קושי ממשי של העדר נגישות לבדיקות במדינה ממנה הוא מגיע לישראל; החלטה לעניין אישור כאמור תהיה בכתב ומנומקת. (3). על אף האמור בפסקאות (1) ו- (2) המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לאשר בקשה של אדם להיכנס לישראל דרך תחנת גבול אם הציג ממצא חיובי בנסיבות מיוחדות אם שוכנע כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ולפי תנאי האישור.". << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק להבין, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. קודם כל, בעצם ועדת החריגים מאשרת פטור מבדיקה בכלל ומנכ"ל משרד הבריאות מאשר אפשרות כניסה למי שיש לו ממצא חיובי. למה זה שונה מתקנות הטיס ששם יש רק ועדת חריגים אחת, אין שם את מסלול מנכ"ל משרד הבריאות. עולות פה שתי שאלות לגבי הסמכות. הדבר הזה הוא מכח סמכות שתוקנה לפני שבוע וחצי, התוספת של סעיף 7(א)(1) לחוק הסמכויות. עונשין 3. שאלה אחת שעולה היא מה בכלל הסמכות לדרוש בדיקה, עצם קיומה של בדיקה, להבדיל מהסמכות להגיד ששמי שחיובי לא יוכל להיכנס,כי הרי דובר בסעיף הזה על כך שאתה עושה כניסה של חיוביים לא שאתה עושה כניסה על מי שאין לו בדיקה. השאלה השנייה, איך אתם מסבירים את הפער הזה בין תקנות התעופה לתקנות האלה ואיך זה עומד מבחינת הסמכות שהוקנתה פה בחוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני שי סומך ממשרד המשפטים. אנחנו באמת התלבטנו בשאלה הזו, האם יש סמכות לאסור על אדם שאין לו בדיקה להיכנס במעבר יבשתי. המסקנה שלנו הייתה שיש סמכות כזו. שתי סיבות לדבר: הרישא של סעיף 7(א2) מחייבת אדם לבצע בדיקה לפני הכניסה לישראל. חשבנו שגלום בתוכו גם האיסור להיכנס לישראל אם אין בדיקה כזו. הסיבה שנייה היא שאם מאפשרים לאדם שאין לו בדיקה להיכנס לישראל, זה היה מרוקן מתוכן את הסיפא של הסעיף. הסיפא אומרת שאדם שיש לו בדיקה חיובית לא יוכל להיכנס לישראל. התוצאה יכולה להיות שאדם שיש לו בדיקה חיובית פשוט יעלים את העובדה שיש לו בדיקה ואז הוא יוכל להיכנס לישראל כשהוא חולה, הוא גם לא יספר שהוא חולה כדי לא להסגיר את עצמו. כך אנחנו עלולים לרוקן מתוכן את הקביעה של המחוקק שאוסרת על אדם עם בדיקה חיובית להיכנס לישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה התשובה לשאלתי השנייה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי תקנות התעופה, הקביעה בתקנות התעופה היא מכוח סעיף 12 לחוק ששם יש הסדרה ספציפית. 12א(8)(א), שאפשר למנוע על בסיס בדיקה שלילית לעלות לטיסה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה היא לגבי הפער בהתמודדות עם החריגים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הוועדה לתעופה פועלת כבר הרבה זמן והיא מסדירה את כל הנושא הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היא גם נותנת פטורים מבדיקות וגם נותנת אישורי כניסה לחיוביים בסיטואציות מסוימות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היא יכולה, עכשיו זה יהיה יותר רלבנטי, האמת היא שצריך לשאול אותם אם הם עשו זאת בפועל. הם בהחלט יכולים, לדעתנו, לתת אישורים גם לחיוביים בנסיבות מסוימות שבהן היא חושבת. אולי אסביר מה הן הנסיבות: יש זמן שהוא לא ארוך שבמהלכו מחלים יכול לצאת חיובי בבדיקת PCR למרות שהוא כבר החלים. יש סיטואציות מאוד חריגות שלמרות שיש PCR חיובי הוא לא חולה לדעתנו. לא מדובר בהעלאת חולה לטיסה, זו אפשרות לבדוק שלמרות שהוא חיובי אנחנו יכולים לתת לו לעלות על טיסה כי אנחנו חושבים שהוא לא חולה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היה עוד מקרה שדיברנו עליו בזמנו. מקרים שאדם חולי מאוד ואז בדרך שלה טסה על ידי חברת ביטוח הוא רוצה להיות מטופל בארץ ולא במדינה זרה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לדעתי תקנות התעופה לא חלות במקרה של פינוי חרום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם 7א(א2) לא קובע הסדר ספציפי שמסדיר היום את החריג הזה של ממצא חיובי ושבעצם גם בתקנות התעופה צריך להתאים את תקנות התעופה ל-7א(א2) ולקבוע שהפטור מבדיקה זה בחריגים אבל מתן האישור לממצא החיובי זה דרך מנכ"ל משרד הבריאות. השאלה היא האם שקלתם לייצר הרמוניה בדבר הזה והאם יש סמכות, כשיש הסעיף שמסדיר זאת ספציפית, האם הוא לא גובר בהקשר הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני לא חושבת שזה נבחן, אני לא חושבת שנתקלו בסיטואציות שרצו להתיר זאת בהקשר של תעופה. בתעופה אנחנו לא רוצים שהם יעלו חולים. במעבר גבול יבשתי זה קצת יותר מורכב כי הוא כבר נמצא כאן, לא בטוח שהוא יכול להסתובב. הסיכון הבריאותי במטוס הוא יותר חזק ולכן לא מדובר בסיטואציה זהה. בנוסף, הכלי של פינוי חרום רפואי לא נמנע בתקנות. הבקשה להציג את הבדיקה השלילית לפני טיסה נוגעת בטיסת נוסעים, טיסה מוסדרת, לא טיסת אמבולנס אווירי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מציע שתבדקו בכל זאת. כרגע אדם צריך להבחין בין שלוש ועדות חריגים שונות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, זו אותה ועדה. בכוונה העתקנו לכאן את - - - של הוועדה הזאת בגלל שזאת אותה ועדה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו אותה ועדת חריגים של כניסה ויציאה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, אני מדברת, ההסדר כאן, ועדת החריגים שהעתקנו לכאן זו אותה ועדה שפועלת היום ושנותנת את הפטור מבדיקות שליליות למי שעולה לטיסה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ויש ועדה אחרת לעניין עצם הכניסה והיציאה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, שזה בתקנות הכניסה ויציאה - - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה שדיברנו עליה במהלך הישיבה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, זה משהו אחר. פה הרעיון היה שהפונקציה היא נתינת פטור מבדיקות שליליות ולכן רצינו שזהו תהיה אותה ועדה שעשתה זאת עד עכשיו בחודש וחצי האחרונים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היא עושה זאת עבור המגיעים באוויר, בים וביבשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. לגבי השאלה שלך על - - - , את זה אנחנו נבדוק עם רצוי להתאים את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה נוספת: אני מבין את הצורך הפרקטי אבל אם אתם אומרים למי שנכנס לישראל דרך הים שהוא צריך להציג בדיקה שלילית במשך 72 שעות שקדמו ליציאתו מהמדינה האחרת. אם מישהו נמצא במשך תקופה ממושכת על הספינה, מה זה רלוונטי שלפני עשרה ימים הוא הציג בדיקה שלילית? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה רלוונטי מכיוון שבזמן שהוא נמצא על כלי השיט בעצם אין לו חשיפות חדשות אלא רק למי שנמצא על כלי השיט. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא יודע איך זה בפרקטיקה - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם הוא עצר - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל עלו עוד אנשים, זה עגן בעוד מקומות בדרך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין לנו משהו אחר לדרוש מהאדם הזה. אם הוא נמצא עכשיו בלב הים אנחנו לא יכולים לדרוש ממנו בדיקה, לכן קבענו את זה בצורה הזאת. בנסיעה קצרה זה יהיה רלוונטי יותר. בנסיעה ארוכה זה גם יהיה רלוונטי כי זה מפחית סיכון גם אם זה לא מושלם, לפחות נדע שהוא עלה שלילי לכלי השיט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמיתתך, דוקטור עופרה חבקין, רוצה לומר משהו בעניין, בבקשה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> בקשר לטיסות חילוץ, זה לא קיים, כי גם חברות הביטוח לא מבטחות היום לקורונה. חילוץ אדם בזמן שהוא מדבק לא קיים בכלל. יש לפעמים הטסה של מישהו לאחר שהוא כבר לא מדבק ואז מעבירים אותו לארץ לצורך שיקום. כך נעשה בזמנו עם מר - - - ממד"א כשהעבירו אותו רק כשהוא לא הדביק. אין בכלל טיסות חילוץ כי אין חברות ביטוח שמוכנות לנפק פוליסות נגד קורונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תודה רבה. נמשיך לקרוא. התקנה הבאה זו תקנה מספר 3, ברשומות זה תוקן, פה אין את המספר. (1) "אדם הנכנס לישראל יבצע עם כניסתו לישראל בדיקה במקום שהורה לו מפעיל תחנת הגבול. מפעיל תחנת הגבול יקצה מקום בתחנת הגבול לביצוע בדיקה כאמור. (2) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתחנת גבול שהמנהל הודיע כי אין אפשרות לבצע בה בדיקה, בתקופת תוקפה של הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס׳ 5) (תיקון), התשפ״א–2021 אדם החייב בבידוד במקום בידוד מטעם המדינה יבצע את הבדיקה במקום לבידוד מטעם המדינה שהורה לו מפעיל מקום הבידוד מטעם המדינה ובמועד שהורה. מפעיל מקום לבידוד מטעם המדינה יקצה מקום במקום בידוד מטעם המדינה לביצוע בדיקה, כאמור. הודעת המנהל כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, משרד החוץ משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה". << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אני מבין שאומרים: אתה נכנס לארץ, אם אפשר לעשות בדיקה במעבר הגבול אז עשה כזאת, אם אי-אפשר, ואתה הולך למלונית, עשה את הבדיקה במלונית. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם אתה חייב בבידוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם אתה חייב בבידוד במלונית. עכשיו, אם אתה משוחרר מהמלונית ואין בדיקה במעבר היבשתי או הימי? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מה זה אומר "משוחרר מהמלונית", מחלים או מחוסן? << דובר >> גור בליי: << דובר >> או שאתה בוועדת חריגים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה תיקון שאתם ביצעתם לאחרונה. ועדת החריגים לא חייבת להתקיים יותר בתחנות הגבול, חשוב שזה יהיה שקוף, ככלל היא תתקיים אולי בתחנות הגבול, אבל במקרה של מעבר יבשתי, אם לא נצליח לדאוג לזה שיהיו בדיקות במקום אז התכנון הוא לקיים את ועדת החריגים במלונית לאחר ההסעה למלונית. כל מי שחייב בבידוד אמור להגיע למלונית ושם הוא יכול - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל יש אוכלוסיות, נשים בהריון למשל, שהולכות מיד לבידוד ביתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר במפורש ואני עומד על כך שזו תהיה הפרשנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז השאלה חוזרת למקומה. אישה בהיריון מגיעה למעבר הגבול, באותו מעבר גבול אין בדיקה מכוח תקנה א'. היא לא הולכת למלונית כי היא פטורה מכך. האם היא פטורה מבדיקה? בדברי ההסבר כתוב שבמצב כזה היא פטורה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא יודעת לגבי אישה בהיריון, אבל אדם שלא חייב בבידוד ולא מגיע - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה לא אדם שלא חייב בבידוד. כאן מדובר באדם שלא חייב ללכת לבידוד במלונית, זה משהו אחר. האדם פטור מבידוד במלונית אבל חייב בבידוד ביתי. אני לא מדבר רק על מחלים ומחוסן, אני מדבר על מקרה שאין בדיקה במעבר הגבול והאדם לא הולך למלונית כי הוא ברשימת החריגים שהוצגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדם מעל גיל 70, אישה בהיריון וכולי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> קודם זה כונה כאן "מקרי שחור ולבן". אמר קודם מנכ"ל משרד התחבורה שעל המקום הם הולכים הביתה לבידוד בבית. אז לפי התקנה הזו השליש המדובר פטור מכניסה בבדיקה, כך עולה גם מדברי ההסבר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני לא חושבת שדברי ההסבר מתייחסים לאדם שחייב בבידוד במלונית אבל משוחרר דרך ועדת חריגים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדברי ההסבר כתוב: " אדם שנכנס במעבר גבול שאין בו אפשרות לבצע בדיקות ושאינו חייב בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה, לא יפר הוראה זו". << אורח >> טל פוקס: << אורח >> - - - במקום לבידוד מטעם המדינה, הן רק מקבלות החרגה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז השאלה עומדת בעינה. ההבנה מכוח זה שאם אין בדיקות במעבר גבול, אז אותו אדם שפטור מבידוד במלונית לא צריך לעשות בדיקות. אם כך, יש לכתוב זאת במפורש ולא להסתפק במשפט בדברי ההסבר, ולראייה אנחנו מראים שיש אי-בהירות בדבר הזה, אני חושב שכך עולה בצורה די ברורה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נראה איך אפשר להבהיר זאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זו ההבנה שלכם גם, נכון? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי המקום - - - אתה מדבר על מה שנאמר על ידי רשות האוכלוסין, אני לא יודעת להגיד לך מה בדיוק מבחינת ועדת החריגים, אני מציע ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא נאמר על ידי רשות האוכלוסין, זה נאמר על ידי דוקטור אשי שלמון שהוא נציג שלכם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> השאלה היא אם זה חל גם על מעבר יבשתי. אני מנסה להבין מה היה בדיוק הסיכום לגבי מעבר יבשתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתנו עצם מניעת הטרטור מאנשים שלא חייבים בבידוד במלונית הוא חובה מבחינתנו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין ספק שדרך המלך היא שיהיו בדיקות במעברים וכל השאלה הזו לא תעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ובאמת, לכן הם פטורים מהבדיקה בהקשר הזה, אלא אם כן יש לכם מנגנון אחר. כרגע הם פטורים מהבדיקה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מי שלא חייב להגיע למלונית לא יבצע את הבדיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז תבהירו את זה. תכף אנחנו מגיעים לסעיף העונשין ואחר כך אנשים יכולים להיות חשופים לקנס של אלפי שקלים והדבר הזה צריך להיות ברור. אנחנו מגיעים לסעיף העונשין שבאמת מתחבר למה שדיברנו עכשיו: "העושה אחד מאלה דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין: (1) אדם ששהה מעל 72 שעות מחוץ לישראל, ונכנס לישראל מבלי שיש בידיו ממצא שלילי בבדיקה שביצע במהלך 72 השעות שקדמו למועד כניסתו לישראל או אישור אחר כמפורט בתקנה 2, ובניגוד לאמור בתקנה האמורה. (2) אדם הנכנס לישראל שלא ביצע בדיקה במעבר גבול או במקום לבידוד מטעם המדינה בניגוד לתקנה 3. " עבירות מנהליות 4. (א) העבירות המנויות בתקנה 4 המפורטות בטור א, בטבלה שלהלן, הן עבירות מנהליות שניתן להטיל בשלן קנס מנהלי קצוב, כמפורט בטור ב׳ בטבלה שלהלן - טור א׳ טור ב׳ העבירה סכום בשקלים (1) (1)4 2,500 (2) (2)4 3,500 (2) הקנס המנהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו–1985 (להלן בתקנה זו - חוק העבירות המינהליות), יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בתקנת משנה (א). (3) הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בתקנת משנה (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק העבירות המינהליות. 5. הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי הוא כל אחד מאלה: שוטר או מפקח שהוא עובד מדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין. 6. לשם אכיפה ההוראות לפי תקנות האלה תהיה לשוטר סמכות להורות לכל אדם סמכות לפעול לפי התקנות או להפסיק פעילות בניגות להן. 7. תחילתה של תקנה 2 מיום ב' באדר התשפ"א, 14 בפברואר 2021. 8. תוקפן של תקנות אלה עד יום כ"ה באדר התשפ"א, 09 במרץ 2021." << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז בעצם יש פה שני קנסות, אחד זה מי שנכנס בלי ממצא שלילי – זה קנס של 2,500 שקלים. השני זה מי שנכנס ולא ביצע את הבדיקה במעבר הגבול או במלונית – 3,500 שקלים. אבל שוב, לפי ההבהרה שלך, טל, אם אין בדיקה במעבר הגבול ולא שולחים אותך למלונית – אתה לא חשוף לקנס זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז זה דבר שחשוב להבהיר. האמת היא שהתיקון הזה מגיע בעוד למעלה מחודש. זה משהו שצריך לעגן בתיקון לא בעוד חודש אלא הרבה לפני זה. זה לא כמו הסיטואציות שאנחנו כל יומיים או שלושה מקבלים תיקון על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מומלץ לתקן את זה גם במהלך - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנשים חשופים לקנסות. האכיפה נעשית באמצעות שוטרים ומפקחים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון, אלו הגורמים הרלוונטיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכוונה, אני חושב שבצדק במקרה הזה, שזה לא נעשה באמצעות פקחים של רשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו להקריא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הנקודות האלו אני מבקש שתעבירו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לגבי סכומי הקנסות. למה הקנסות בשיעורים כל כך גבוהים יחסית לזה שזה קנס שמוטל על פרט? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כל קנס והסיבה לנתינתו. לגבי הקנס בכניסה על אי-ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, בעצם אין פה שום אפשרות לחייב באופן כפוי, אנחנו לא מתכוונים לבצע כפייה פיזית לבצע את הבדיקה, לכן אין לנו שום דרך אחרת להרתיע חוץ מקנס. זה בניגוד למקרים אחרים שאפשר למנוע כניסה ויציאה. לגבי הקנס לפני הכניסה לישראל: בעצם הרציונל הוא יותר הטרטור. אנחנו חושבים שזה מטרטר וזה לא כיף להיות במדינה זרה ולבצע בדיקה. אנחנו חושבים שצריך שיהיה פה משהו שיהיה שווה לאנשים לעשות את זה. אם הקנס היה נמוך מאוד אז רוב האנשים היו אומרים שזה לא שווה את הטרטור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעלה להצבעה את תקנות סמכויות מיוחדות, נגיף הקורונה החדש (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) התשפ"א. אני מצטרף להמלצת עו"ד בליי לתקן את הדרוש תיקון כדי שתהיה בהירות. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות אושרו פה-אחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהמשך לשאלה שהייתה בהקשר הזה, בכל מקרה אם מישהו נכנס לישראל, גם אם אין לו ממצא מטילים עליו קנס. אף אחד לא מוציא מישראל מישהו שכבר הגיע, נכון? אין שום מצב שבו אתם מגרשים מהמדינה אזרח ישראלי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ההוראה הנורמטיבית היא לא להיכנס, אם אין לך ממצא שלילי אל תיכנס. אם נכנסת, אני אשמח שגורמי האכיפה יתייחסו להשלכות. אין עליהם חובה לגרש לפי התקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש להם סמכות לעשות זאת? אני לא חושב כך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אביטל שטרנברג מרשות האוכלוסין נמצאת בזום, אולי היא תוכל להתייחס לכך. אני חושב שאתה צודק אבל אני מציע שרשות האוכלוסין תשיב. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רק אומר שגם אם התקנות לא מדברות על זה במפורש, החוק לפחות לגישת משרד הבריאות, השאלה הזו לא נבחנה ולא התבררה עד הסוף. כרגע זה מה שכתוב בתקנות אבל אני לא רוצה שישתמע מזה. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 28), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אנחנו נבדוק את הדבר הזה. התכנון שלי היה להתחיל את הישיבה דווקא בתקנות הגבלת הפעילות. הייתה שרון אלרועי איתנו על הקו אבל נסחפנו לתוך עניין התעופה. יש לי הרבה מה לומר, יש איתנו נציגה של משרד הבריאות ונמצאים אנשים על הזום. יכול להיות שנעשה עוד ישיבה מחר, איני יודע אם נאשר היום את התקנות הללו שבעצם הן רק הארכה של יום אחד ובינתיים אנחנו נמצאים באמצע ישיבת ממשלה. היו לי כמה נושאים שרציתי למקד אותם. מי מתנדב להסביר את הבקשה להארכה של יום? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מדברים על תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 28), התשפ"א-2021, שפשוט האריכו את הגבלת הפעילות. תקנות אלו אמורות היו לפקוע אמש בחצות. האריכו אותן עד הלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין מה להסביר כי כולנו שומעים חדשות. יש כמה נושאים שרציתי שהוועדה תשמע ותשמיע. מאחר שאנחנו בסיטואציה הזאת אז אבקש להעלות נושא אחד. נתחיל עם אורן בן יוסף, מנכ"ל הספארי. בישיבה הקודמת דיברנו על זה, למרות שלא הייתה לנו סמכות לשנות אבל דיברנו והיה כיוון של משרד הבריאות לאשר את זה. << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> תודה ליושב-ראש הוועדה על ההזמנה החוזרת. ב-18 בנובמבר דנה הוועדה וזה קצת מוזר לשבת כאן שוב. הייתה הסכמה כוללת של כל חברי הוועדה גם עם הנציגים המשפטיים של משרד הבריאות, כולם קיבלו את הטענה שלנו שגני החיות הושמטו ולא חוברו לשמורות הטבע והגנים בפתיחה כמו שהיה בסגר הראשון. לכן תוקנו התקנות והוצמדנו לשמורות הטבע, אכן אושר לנו לפתוח מיד והיינו פתוחים במהלך חודש דצמבר. עכשיו, עם היציאה מהסגר הנוסף, שוב יצא שמדברים על סגירה שלנו. הפעם התקנה הייתה מרחיבה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתם בטוחים שאתם שם. << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> התקנה אמרה שלא רק שמורות טבע אלא כל אתר דומה תחת כיפת השמיים ובתנאי שלא פועלת בו אטרקציה תיירותית. מאחר שאין אצלנו אטרקציה תיירותית היינו בטוחים שעכשיו יכירו בנו ולכן גני החיות פתחו את שעריהם ב-8 בפברואר. פתאום התברר לנו מפי משטרת ישראל שאנחנו לא יכולים לפעול. התברר שדווקא הספארי לא נכלל להבנתה, למרות שהיא הייתה בדיון, עורכת הדין נינה קרן-כהן. היא אמרה שלהבנתה גני החיות והספארי אינם נכללים בתקנות. היא גם אישרה שהיה כתוב באתר הרמזור שאפשר לפתוח את גני החיות אבל באמת משום מה קרתה התקלה הזאת שוב. אני מבקש שגם אם מאושררות התקנות החדשות, בבקשה להחזיר את אותו התיקון שמצמיד את גני החיות, או לקבל את אותה פרשנות שכל היועצים המשפטיים של כל העיריות וכל גני החיות שההרחבה הזאת כוללת גם את גני החיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעני לגבי הפרשנות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אכן, זו הפרשנות שנציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות נתנה – שהספארי לא נכלל בתקנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תסבירי לי מה ההבדל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מבחינה מקצועית אני לא יודעת. אני מציע שאם יש גורם מקצועי. << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> ניסינו ליצור קשר עם הגורמים המשפטיים שאמרו שזה לא משפטי אלא מקצועי וגם עם גורמים מקצועיים שאמרו שזה לא מקצועי אלא משפטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דוקטור עפרה חבקין, תוכלי להסביר לנו. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אני ממש מצטערת אבל אני ממש לא יודעת מה הנימוק. ברמה האישית אני גם לא כל כך מבינה אותו. מישהו כנראה בדק משהו והחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו שמחים שכיוונו לדעתך למרות שאנחנו לא אנשי מקצוע. אני מבקש דבר אחד, אני מבקש שתעבירי בקשה לדוקטור אלרועי לגבי מקומות פתוחים שהם ללא אטרקציות תיירותיות, לתת את האפשרות הזאת, במיוחד לאור מה שאת אומרת גם כן. אני מבקש לעשות את זה עוד בישיבה היום כדי שהדבר הזה יהיה ברור. << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> ההגבלה נעשתה רק על ידי אותה חוות דעת שתיארתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז להבהיר זאת לפרוטוקול. << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> אם היא יכולה להבהיר זאת בחזרה כמו שהיא כתבה פעם אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יועץ משפטי לא משנה חוות דעת לפי מה שהוא רואה. אם היועצים הרפואיים יגידו שאין בעיה אז יתקנו במילה אחת או שתיים או שיתנו את הפרשנות הזו. אני מבקש מדוקטור חבקין להעביר את הבקשה שלי לדוקטור אלרועי. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אעשה זאת מיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שאת מעבירה לה אז יש גם את רפאל נווה מנכ"ל אתר החרמון באותו העניין. << אורח >> רפאל נווה: << אורח >> שלום לכולם. כרגע יש לנו שלג בחלק העליון של האתר. אנחנו צופים שבמשך השבוע ירד שלג מאוד מאוד משמעותי שיוכל לתת לנו לפתוח גם לצורך סקי. בגלל זה אני רוצה להבהיר דברים בנושא שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הסטטוס כרגע, האתר פתוח חלקי, סגור לגמרי? << אורח >> רפאל נווה: << אורח >> האתר סגור לגמרי, כל המתקנים סגורים בהנחיית משרד הבריאות. אין סיבה שנפתח את האתר אם המתקנים מושבתים. לגבי הרכבלים במדינת ישראל, בשבוע שעבר עלתה שאלה בוועדה לגבי אתר החרמון. נאמר שהרכבל הוא אטרקציה תיירותית. זה לא תואם את המציאות, כל ייעודו של הרכבל הוא שינוע אנשים מנקודה לנקודה. פריט הרישוי שלו משתייך לקבוצה של רכב ותעבורה, הוא מקבל את אישור ההפעלה ממשרד התחבורה. בנוסף, אשמח להבין את ההיגיון הבריאותי. אם עדיף לי לקחת אוטובוס ולעלות את האנשים ללמעלה, ששם זה תפוסה של 75% באוטובוס, מה ההבדל ומה הבעיה שאקח ברכבל פתוח או ברכבל סגור למשפחות גרעיניות בלבד. כמובן שאנחנו עושים חיטוי לכל קרון וכיסא מיד לאחר השימוש. אני מבקש לתקן את הטעות הזו שאוסרת להפעיל את הרכבל מכורח זה שהוא תחבורה ולא אטרקציה תיירותית. בסגר הראשון היה את אותו הדיון. כתבו במפורש שרכבלים אסורים בהפעלה, מיד לאחר הסגר הראשון שחררו את זה ולא כתבו ציינו יותר את הנושא בתוך התקנות. כמובן שכל המתקנים באתר הם סגורים, אנחנו סוגרים את כל מתקני השעשועים, אנחנו עובדים לפי התקנות. יש רק את העניין של הסקי שזה גם עלה בדיון הקודם. מדובר בספורט יחידני, איני מבין מה ההתנגדות להפעיל כזה דבר. זה דבר שעושים בכל האתרים בכל העולם. נכון שיש הגבלות על המלונות ועל הברים, אבל את הסקי עצמו פתחו, זה ספורט יחידני שמתפרס על שטח עצום ואני לא רואה שום סיבה לסגור כזה דבר. זה לא כתוב שאנחנו צריכים לסגור את זה, זו רק פרשנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בינתיים נמסר לי לגבי גני החיות שרואים את זה בצורה שונה מפארקים. בכל זאת מדובר באטרקציה ויש סיכוי להתקהלות. מדובר בעיקר בילדים שהם לא מחוסנים וזו הסיבה שבשלב הקודם זה לא נפתח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפארקים הילדים לא נפגשים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אבל זה לא - - - << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> בגינת המשחקים שבפארק הלאומי מעבר לכביש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל גינה מתכנסים - - - << אורח >> אורן בן יוסף: << אורח >> יש לנו צוות שמפקח על זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הדבר הזה הוא נכון לעוד פארקים שיש בהם אטרקציות. הרעיון היה לפתוח רק שמורות טבע. כל פארק שיש בו פעילות לא נפתח. בכל מקרה זה ייבחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להסביר: לעלות על מתקן, זה יכול להיות רלוונטי לטענות של אתר החרמון ששומר על מקום פתוח, ואם זה במקום סגור זה רק משפחה גרעינית. פה יש היגיון במתקן, מה שיש בספארי או בכל גן חיות, אף אחד לא עולה על מתקן. אתה הולך על אותו שביל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש את תיבת נוח בגן החיות התנ"כי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז סוגרים את זה. אבל כל עוד שאופי הבילוי הוא להסתובב ולראות דברים, זה לא שונה מאשר לראות צמחייה. זה לא יוכרע פה כרגע, אבל אני אומר שצריך לתת לאנשים את השחרור במקומות הגדולים. דווקא במקומות הגדולים והפתוחים. בסוף הם מתאספים באיזשהו מקום. גם האפקט שאנחנו יודעים כמה קשה לילדים, זה נותן דברים ויש לזה ערך טיפולי. אני מבקש להבהיר לאנשי משרד הבריאות. אני חושב שהתיקון הזה, ההשוואה שלהם לפארקים לאומיים היא נכונה לכולם. לגבי אתר החרמון, צריך לחשוב על זה, ההסתכלות שלנו צריכה להיות שכל מה שבאוויר הפתוח הוא טוב יותר מכל דבר אחר. אם יש בתוך אותו אתר דברים סגורים אז לא, אבל את הרוב אפשר. בסוף מדובר במפעיל אחד שאפשר לדבר איתו ויש לו אחריות לשלום המבקרים, סביר להניח שהוא יוכל לעמוד בתקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם בגן לאומי ובמסלולים יכול להיווצר צוואר בקבוק. כולם נאספים ליד מפל או ליד נקיק. הדבר הזה קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מיצינו את העניין הזה. מחר נערוך דיון נרחב יותר עם שרון. נדב דוידוביץ, בבקשה. << דובר >> נדב דוידוביץ: << דובר >> אני מסכים לחלוטין לגבי הנושא של האוויר הפתוח, אני לא רואה שום היגיון אפידמיולוגי ואני קורא למשרד הבריאות לחשוב על כך שוב, אומר זאת גם בקבינט המומחים. לגבי הדיון שהיה מקודם אני חושב שהוא מפספס את המטרה ואנחנו ניפול שוב. היה לי את הכבוד להיות אצל דוקטור עפרה חבקין ביישום תקנות הבריאות הבינלאומיות. אתם עושים פה פשוט טלאי על טלאי. אנחנו חייבים להתייחס למעברים היבשתיים הרבה יותר ברצינות, גם לנתב"ג. צריך להעביר חקיקה שמסדירה את כל הנושא של בניית יחידה מתוקצבת שמטפלת בדברים. אני שמח שמסדירים את זה אבל לפני כן נראו פרצות - - - לגמרי לשים מתחת לשטיח ולהתעלם מהעובדה שאנחנו והרשות הפלסטינית מהווים יחידה אפידמיולוגית אחת. כל הנושא של המעברים, לא ניתן מספיק דגש על הבדיקות ברשות הפלסטינית. זה אומר שצריך הידברות ולראות איך מחסנים גם ברשות הפלסטינית. הדברים קשורים אחד בשני. בסוף כל זה כרוך ביישום תקנות הבריאות הבין-לאומיות וישראל גוררת רגליים מאז 2007 כי זה דורש תקציבים וחקיקה. חייבים לדון בנושא בצורה מסודרת ולא לעשות את הדברים טלאי על טלאי. כל הנושאים האחרים, אנחנו בהחלט תומכים בבדיקות לפני ההגעה לארץ, חושבים שצריך לעשות גם דברים לפני שמגיעים, רק צריך לעשות את זה בתוך נתב"ג ובמעברים. מדובר בהרבה השקעה אדמיניסטרטיבית והרבה משאבים, אבל אנשים שילכו הביתה לא יעשו אחר כך בדיקות, ראינו את בעיית האכיפה. מצד שני, אם אנשים יעשו את הבדיקות בנתב"ג בצורה לא מסודרת זה גם כן בעייתי. צריך פה הרבה יותר השקעה של מחשבה לטווח ארוך. לצערי, מה שנדון פה היום לא נותן את המענה הזה. אנחנו נציג נייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור ואיגוד רופאי מחלות זיהומיות. אני רוצה להודות לפרופסור בלמייקר שמובילה את זה אצלנו, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>