פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/02/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021), שעה 11:00


	
סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021 << נושא >>   
 << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 25), התשפ"א-2021 << נושא >>   
 << נושא >> 3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 26), התשפ"א-2021 << נושא >>   
 << נושא >> 4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021 << נושא >>   
		5. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5) (תיקון), התשפ"א-2021
		6. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 27), התשפ"א-2021

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
קארין אלהרר
איתן גינזבורג
עמית הלוי
רות וסרמן לנדה
אוסאמה סעדי
תהלה פרידמן
יעל רון בן משה


חברי הכנסת:
אחמד טיבי
ענת כנפו
יצחק פינדרוס

מוזמנים: 
	שרון אלרעי פרייס
	–
	ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

	מיכל גולדברג
	–
	משנה ליועמ"ש, משרד הבריאות

	אשר שלמון
	–
	משרד הבריאות

	עופר מלכה
	–
	מנכ"ל, משרד התחבורה

	עדן בר טל
	–
	מנכ"ל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

	שי סומך
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לילך וגנר
	–
	ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים

	גאל אזריאל
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	הדס פרבר
	–
	לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

	אמיר ניצן
	–
	מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים

	קרן חן סופר
	–
	יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

	מיטל פרי
	–
	התאחדות התעשיינים

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

	זוהר קוז'יקרו 
	–
	חבר הנהלה, התאחדות אטרקציות תיירותיות בישראל

	זיו איילון
	–
	מנכ"ל, גן החיות התנ"כי

	יורם מועלמי
	–
	מפלגת העצמאיים





ייעוץ משפטי: 
גור בליי
ניצן רוזנברג

מנהל/ת הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, אני פותח בזאת את ישיבת ועדת החוקה. על סדר היום יש לנו חצאי תקנות, רבעי תקנות, תקנות שתקפות עד 07:00 בבוקר, תקנות מ-07:00 בבוקר עד 19:00 בערב, ותקנות מ-19:00 בערב עד אחר הצהריים ביום למחרת.  

אני זוכר את מה שאמרתי כאן ביום שבו התבשרנו שאנחנו הולכים לבחירות. אמרתי שאני מאוד מקווה שכל הנושא הזה של התקנות, של הקורונה, של האחריות על בריאות הציבור, לא יהפוך להיות משהו סופר פוליטי. פוליטי הוא תמיד, כי הוא נמצא בתוך פוליטיקה, אבל שלא יהפוך להיות חלק ממסע בחירות קטנוני שבו יש תחרות מי הטוב ביותר, מי הכי נחמד, למי יש רעיונות טובים לפתוח. התחרות בלהיות טוב היא הכי קלה, וכל הקודם זוכה, או כל הצועק זוכה יותר. בסוף השבוע האחרון חווינו, לצערי הרב, דבר שאני חושב, ואני לא מחייב את כולם לחשוב ככה, שאין לו אפילו צידוק מוסרי -  הפריטטיות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

זה בא בהפתעה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

רק אתמול ידעו שיש פריטטי ויש חוק?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אגיד לך מה קרה בסוף השבוע.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מתחילים להאשים את היועץ המשפטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא האשמתי אף אחד.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

יש חוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

התכוונתי לתהליך. כל עם ישראל ראה שבוע שלם של כיפופי ידיים על 24 שעות, על 12 שעות, על כל מיני דברים שבימים כתיקונם כולנו היינו זועקים "מה פתאום". אם בנו מנגנון שהמנגנון נועד לשרת בזמנו ממשלה רחבה שלא הייתה שוויונית עד ל-100% מבחינת חבריה, זה עדיין לא אומר שמנגנון כזה, בטח לא בדברים שקשורים לבריאות הציבור, יהיה לו כזה כוח הרסני שיכול לשתק את עבודת הממשלה. ואני אגיד לכם גם למה. היום יש בממשלה שני סוגים של קבוצות. קבוצה אחת, שהיא יותר גדולה בקואליציה, שמייצגת דבר אחד, שמייצגת רצון לעשות דברים שישפיעו בצורה נכונה. אני יוצא מנקודת הנחה שגם אם נערבב את הבחירות לתוך העניין הזה, כל ממשלה שנמצאת רוצה שהמצב יהיה יותר טוב – המצב הבריאותי, המצב הכלכלי, הכל. כיום יש בתוך הממשלה הזאת גוף, שהיה גוף גדול, הפך להיות גוף בינוני, והיום הוא גוף קטן. לגוף הזה קוראים כחול לבן. הוא היום מייצג חמישה, שבעה ח"כים. שבעה ח"כים זה גוף יפה. גם יהדות התורה מונה שבעה ח"כים. זה עדיין לא נותן לכחול לבן את הזכות המוסרית לבוא מתוך הממשלה ולנסות, אולי, לגרום לכך שיהיה כאוס כדי שהממשלה לא תוכל להראות שהיא מצליחה. אמרתי אולי, לא אמרתי שזה נכון. מותר לי לחשוש.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

ואולי לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ואולי לא. אתה תסביר את העניין של "אולי לא".

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

לא צריך להסביר. אתה לא פרשן לענייני כחול לבן. אתה כבר כמה ישיבות מפרש את כחול לבן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי אני רואה את זה בעיניים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה מה שנוח לך לראות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל עם ישראל רואה בעיניים שמפלגה - - 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כולם רואים בעיניים את כל ההפרות, את כל הדברים שקורים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

ככה הממשלה הזאת נראית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את מה שאני רואה, רואה כל עם ישראל. הוא רואה משחק של כוחנות, שכל אחד בא ואומר: "אני רוצה שיהיה כמו שאני אומר". אין התייחסות לאנשי מקצוע, אין התייחסות לשום דבר אחר. גם לחלוק על אנשי מקצוע עשינו לא פעם. לבוא בצורה כזאת של להחזיק איזה שהוא סעיף פריטטי שבגינו אפשר לשגע מדינה שלמה – אין לאף אחד זכות מוסרית לשחק בבריאות שלנו, עם כל הכבוד. יתרגז כל מי שיתרגז, יגיד כל אחד מה שהוא רוצה להגיד, אבל אני אומר את דעתי. מצבור התקנות שאנחנו רואים פה, שזה מצבור של חצאי תקנות ליום או ליומיים, זה דבר שלא יכול להיות, בטח לא בתוך ממשלה שצריכה לנהל מערכת. ממשלה לא יכולה לשבת ולעשות שביתות איטלקיות, היא לא יכולה לתפוס בגרון ולאלץ אנשים לעשות דברים מסוימים כשאין מאחוריה גוש, עם כל הכבוד. אין מאחוריה גוש, אין מאחוריה מפלגה גדולה ורצינית, יש מאחוריה שאריות של מה שנשאר.    

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה לדבר על משבר הקורונה. ישב כאן שר הבריאות בישיבה שהנושא שלה אמור היה להיות הדרכון הירוק. שאלתי אותו במהלך הדיון, לאן כל זה הולך. מגבילים את הציבור בתנאים מאוד מאוד לא פשוטים, אם זה אנשים שלא יוצאים לעבודה, ילדים שנשארים בבית. אני אמנם מבינה שהסגר נפתח מהבוקר, אבל אני שומעת אזהרות שהמצב רק ילך ויחמיר. לאן כל זה הולך? הממשלה יכולה לשבת ולהגיד שיש פה משבר גדול, אבל מהצד השני גם לומר שאין לה איך לפתור אותו. אני לא מבינה לאן הממשלה הזאת לוקחת את האירוע. בינתיים יש הרבה מאוד מתים - למעלה מ-5020, בינתיים יש ילדים שלא היו יום אחד בבית הספר, בינתיים יש 90,000 עסקים שלא יחזרו. המצב הכלכלי בכי רע. אני פשוט מנסה להבין לאן כל זה הולך. כל פעם מאשרים עוד ועוד מגבלות, כל פעם מחליפים כאלה באחרות. כשניתן היה לעשות משהו, לא עשו. עכשיו רק מענישים את הציבור. אני מנסה להבין לאן כל זה הולך. לבוא ולהטיל מגבלות זה החלק הקל. השאלה לאן רוצים להגיע. אנחנו פותחים בצורה חלקית את המשק כשמצב התחלואה לא יותר טוב, מצב החולים הקשים לא יותר טוב. אני מנסה להבין לאן הממשלה הבאמת כושלת הזאת לוקחת את האירוע הזה, מה היא מצפה שיקרה, כי אני כאזרחית לא מבינה מה אמור לקרות, מתי נוכל להגיד שמטפלים בתחלואה הזאת. כרגע אני לא רואה טיפול, אני רואה אגף מתקוטט עם אגף בתוך הממשלה. מה הלאה? שמישהו ממשרד הבריאות יבוא ויגיד לאן זה הולך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כשיש אגף שמייצג חלק גדול מהציבור, יש לו את הזכות המוסרית להגיד: "אני חושב ככה, אני חושב ככה", אבל כרגע זה אגף אחד מול רסיסי אגף אחר. אם באגף הזה היה חבר אוסאמה סעדי או את היית חברה בו, הייתי אומר שיש אגף, אבל אין אגף, יש רסיסי אגפים. יש מי שאומר: "אם אני לא טס, שהכל ילך לכל הרוחות". 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

יעקב, זה לא העניין.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה מה שאני מתרגם.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לא משנה לי מי מול מי, משנה לי שמנסים לעשות מחטפים, משנה לי שבמקום לקחת אחריות מפילים את כל האחריות על היועץ המשפטי לממשלה. פשוט בושה וכלימה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא דיברתי על היועץ המשפטי לממשלה. כשיש לי מה לומר לו, אני אומר לו. בלי קשר לחוות הדעת המשפטית אם הפריטטי קיים או לא, אני אומר - - 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זאת הבעיה שלנו עכשיו?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן. תראי מה שקורה. תראי את התקנות שמונחות לך פה: יומיים, שלושה, חצי יום, ימינה, אחורה, שמאלה. כל הזמן אמרו שהחינוך יהיה הדבר הראשון. אחרי שנפגשים עם קבוצה אחרת, אומרים: "גם זה וגם זה, קצת מזה וקצת מזה, רבע מפה ורבע משם, זה מלמעלה וזה מלמטה". אני מבולבל, את מבולבלת.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה מה שקורה כשלא נותנים לאנשי המקצוע לנהל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכף נשמע מאנשי המקצוע מי לא נתן להם לנהל.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

יש ראש ממשלה אחד במדינת ישראל, קוראים לו בנימין נתניהו.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, כשקראתי את 26 העמודים המונחים לפנינו, ראיתי שיש התייחסות לבריכות שחייה ולעוד דוגמאות כאלו ואחרות. חיפשתי איפה מופיעה המילה "תלמיד", איפה מופיעה המילה "מורה", אבל לא מצאתי. לא בפעם הראשונה אנחנו רואים שמקומם של התלמידים נגרע. עכשיו מדברים אולי על יום שלישי, אולי ככה, אולי אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מקומם לא נגרע כשצריכים להשמיץ ציבור אחר.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

 אין פה ניהול אסטרטגי של החינוך. נאמרה על ידי מישהו האימרה שהחינוך יהיה בראש, אבל החינוך לא בראש, אלא, לצערנו, אחרון. אני רואה פה התייחסות ל-10 אנשים במבנה סגור ול-20 בפתוח. בואו נחיל את זה גם על התלמידים. אין פה את עיקרון היסוד של מדינה שמעמידה את החינוך על ראש שמחתה כך שאף ילד לא נשאר בבית. זאת צריכה להיות הנחת העבודה, על זה היינו צריכים לדבר היום בבוקר. יש כללים כל כך פשוטים בנוגע למה צריך לעשות. קודם כל, אוויר פתוח. אם יהיו 15 ימי גשם מעכשיו עד פסח, כולנו נגיד תודה. בכל שאר הזמן אפשר ללמד באוויר הפתוח, אפשר להיצמד לכללים שכתובים כאן: 10 אנשים בחדר סגור, 20 בפתוח. אם את רוב הכיתות בישראל מחלקים ל-2, זה נהדר. דבר נוסף, צוות מחוסן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כרגע זה חמישה אנשים בחדר סגור, לא 10. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

  אז שיהיה חמישה ו-10. צריך שיהיו בדיקות קורונה קבועות, צוות מחוסן. אין בעיה שתהיה השלמה בבית ב"זום", אבל שזאת תהיה השלמה. אנחנו מקום אחרון בעולם בכמות ימי הלימודים של מערכת החינוך שלנו. זה לא הגיוני. זה אומר דבר מאוד פשוט: החינוך לא חשוב למדינת ישראל. בסוף  יושבים הילדים והמורים בבית ואומרים ששכחו אותם. בריכות שחייה יש, תלמידים אין. תכנית החילוץ של מערכת החינוך מהקורונה חייבת להתחיל היום, כשהמשמעות של החילוץ זה שכל ילד לפחות פעם-פעמיים בשבוע הולך למקום לימוד, אם זה בגינה, בבית ספר. ברשויות הירוקות אפשר לקיים לימודים כמעט כרגיל. בצהובות ובכתומות – ביניים, וברשויות האדומות, אם הילד לא מבודד והמורה מחוסן, אפשר לקיים את הלימודים בחוץ. אלה עקרונות יסוד. למה מה שנכון לבריכות שחייה, לא נכון לילדים ולבית ספר? כל הדברים האלה היו צריכים להיות היום בדיון הראשון. הציפייה שלנו זה שהקול של המורים והתלמידים יישמע יום-יום בכל ועדה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

  יושב-ראש הוועדה ביקש בלי פוליטיקה, אבל כל מה שהוא עושה זה פוליטיקה. הראשון שעשה פוליטיקה בוועדה, אדוני, זה אתה. ברגע שבו הביא פרוייקטור הקורונה, רוני גמזו, את תכנית הרמזור, הראשונים לפנצ'ר את התכנית הזאת הייתם אתם. לא אפשרתם את קיומה של תכנית הרמזור, לא נתתם לזה צ'אנס. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוועדה זה היה?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני זוכר את הדברים שהיו פה, הייתי בכל הישיבות, ראיתי איך ניסיתם בכל הכוח שתכנית הרמזור לא תתקיים. כולם הבינו שהטיפול הדיפרנציאלי שמשרד בריאות והמקצוענים ביקשו להחיל במדינת ישראל נכשל, לא בא לידי מימוש, כי אתם הכשלתם אותו. אחר כך הגיעו הלחצים, ההפרות ההמוניות, החתונות וההלוויות. אתה בא להלין על כחול לבן שבאים ופוגעים בסגר, אבל אנחנו נוהגים באחריות. אנחנו רואים שהסגר הוא פייק סגר, כי הציבור הפסיק להאמין. גם פרופסור אש אומר שהציבור עייף ואי אפשר עוד להחזיק אותו בבית. כשבאים הפוליטיקאים ואומרים שצריך להמשיך את הסגר עוד שבוע, עוד שבועיים, כשכולם יודעים שהחנויות פתוחות, שהרכבים נוסעים ויש פקקים - - 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אה, יש הפרות לא רק אצל החרדים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כשכחול לבן באים ואומרים שצריך לראות, להיות קשובים - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אם יש הפרות ויש קנסות חדשים, למה אתה לא משתמש בהם? אם יש הפרות ברכבים, אם יש הפרות בחנויות, תשתמש בהם.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הוויכוח על אם לפתוח ביום שישי או יום ראשון זה לא הסיפור. לא יום פה או שם זה מה שחשוב, מה שחשוב הוא שלא הציגו לממשלה שום תכנית יציאה מהסגר. עד היום ידענו שאם ההר הוא מתחת לאחד, פותחים את הסגר, ואם מעל אחד, עושים סגר. כשישבו פה שר הבריאות ופרופסור אש הם לא ידעו להגיד מה המדד ליציאה מהסגר. כששאלו אותם בממשלה מה מתווה היציאה מהסגר, לא היה מתווה יציאה מהסגר. אנחנו ביקשנו לראות תכנית יציאה. אי אפשר לקבוע שהסגר זאת המדיניות הממשלתית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עכשיו יש לך תכנית יציאה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

משרד הבריאות רוצה להטיל סגר, כי כך מתמודדים הכי טוב עם מגיפה הזאת. מה לעשות שבממשלה יש הרבה מאוד אגפים – יש אגף בריאות, יש אגף תחבורה, יש אגף חינוך. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

לא ראיתי כזאת הצלחה מסחררת. היה סגר. מה קרה?    

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

יש ממשלה שצריכה לאזן בין כל האינטרסים, לראות מה הכי טוב למדינה, ולעשות ניהול סיכונים. מקשיבים לאנשי המקצוע, מקשיבים למומחים, רואים נתונים, הכל כדי לדעת מה אפשר לעשות. כשאנחנו רואים שהחנויות פתוחות, כשאנחנו רואים שאנשים מתקהלים בלי סוף, כשאנחנו רואים שאין אכיפה שוויונית - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה אתה לא מגנה את החנויות הפתוחות?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

	אפשר לפתוח בצורה מידתית את מה שאפשר לפתוח. את מה שאי אפשר עדיין לפתוח, לא פותחים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו. להגיד שכחול לבן הם לא אחראים? אדוני, הממשלה הזאת שוויונית מיומה הראשון, כך היא נבנתה. אתה בתפקיד הזה לא סתם. אנחנו הצטרפנו לממשלה הזאת כדי לקחת חצי מהטרללת הזאת. תודה לאל שחצי מהממשלה הזאת לא מוחזקת על ידי הגוש שלכם. עם כל מה שתגיד, ממשלה וכנסת לא מנהלים על פי סקרי דעת קהל בטלוויזיה, מנהלים על פי תוצאות הבחירות שהיו בבחירות האחרונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דיברתי על הזכות המוסרית, לא על תקנון הכנסת.     

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

דיברת קודם על רסיסים. אני מציע לך לא להתחיל לחלק פה ציונים. תוצאות הבחירות ייקבעו בסוף הבחירות, לא באמצע. כל עוד אנחנו בממשלה נפעל בצורה אחראית, בצורה מידתית. אנחנו תמיד נשים את האינטרסים של כל המגזרים לפני כל דבר אחר, גם כשזה לא נוח למגזר הספציפי שלך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ממש לא קשור למגזר הספציפי שלי. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

שר הבריאות אמר שיהיה סגר עוד שבוע, היום הוא כבר מדבר על פתיחת חינוך בערים אדומות. מעניין מאוד איך השתנתה המגמה תוך יומיים. מספיק עם הטרללת הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה להזכיר לך שהערים הכתומות והאדומות במדינת ישראל זה 75% מהערים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 האם יש שם רמת תחלואה גבוהה? המגמה שלנו היא להוריד את התחלואה. איך לא נלחמנו להעביר סמכויות לרשויות המקומיות? על זה היה צריך להילחם פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

  תכף נשמע מאנשי משרד הבריאות מה המגמה בערים, לפי החלוקות שאתה אוהב, אבל לא שמעתי ממך אפילו לא בלהט הכי קטן על החנויות שפותחות היום בלי אישור. איפה שם פיקוח הנפש? פיקוח הנפש לא יכול להיות רק אצל כאלה שיודעים לצטט את הפסוקים של פיקוח נפש.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עצוב מאוד מה שקורה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה טרגי, לא עצוב.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אנחנו מדברים על פיקוח נפש, על חיים. אני חושב שצריך ועדת חקירה על כל המחדלים של הממשלה בניהול המערכה הזאת. ראינו את הפארסה בנמל תעופה, איך תוך 24 שעות החליטו לסגור הרמטית את המדינה כך שאין יוצא ואין בא. מאות אנשים פנו אלינו על כך שהם תקועים ימים באיסטנבול, בדובאי, בעוד מדינות. מי דואג להם? איך אפשר שמדינה תפקיר אזרחים? הם לא יכולים לחזור. מה הם יכולים לעשות שם? הם תכננו ללכת לטיול של ארבעה, חמישה ימים, שבוע. עכשיו הם תקועים ולא יודעים מתי הם יחזרו. ד"ר שרון אלרועי פרייס, מה את יכולה להגיד להם? למה אי אפשר לשים אותם במלוניות? למה להשאיר אותם שם? אולי אין להם כסף. מדינה שלא שואלת על האזרחים שלה, זו תעודת עניות, זו הפקרות, זה פשע. באים ומדברים על משילות. מכיוון שיש מחר את המשפט של ראש הממשלה, מתחילים להתקיף את היועץ המשפטי לממשלה, אומרים שהוא מפקיר חיי אדם, שהוא מסכן חיי אזרחים. אדוני היושב-ראש, יש חוק. אם אתם רוצים לשנות את החוק, תשנו את החוק. כל עוד יש חוק, ראש הממשלה הוא הראשון שצריך לדאוג לקיים את החוק, לא להפר אותו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

איזה חוק?


 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

יש חוק פריטטי. אני הצבעתי נגד. כשדנו בזה כאן, אמרנו שיש בעיות משפטיות, שיש קושיות, כמו איך תתקבל החלטה בפריטטי הזה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

	ומה עניתי?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מה ענית?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

עניתי שהדברים האלה ייקבעו בתקנון הממשלה. מי לא הביא את תקנון הממשלה לידי דיון עד היום, אחרי שמונה חודשים של קיום הממשלה? נתניהו. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

  ומי האמין לביבי שהוא יקבע את התקנון?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אחרי זה הוא מתפלא למה אין תקנון ואין מנגנון. מעניין למה לא קבענו מנגנון. מישהו לא רצה לקבוע מנגנון. היועץ המשפטי לממשלה הביא בחודש אוגוסט חוות דעת שאומרת שכשיש הצבעה של שני הגושים זה מול זה אז ההחלטה נפלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כולכם מסכימים שמנגנון כזה היה צריך להיות, לא משנה כרגע את מי צריך לתלות על העץ. כרגע הממשלה עובדת בשיתוק רק בגלל שמישהו לא עשה את המנגנון. עם זה אנחנו לא יכולים להסכים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

התקבלה החלטה, או לא התקבלה החלטה? הסיפור של השוויוניות זה שכשאין רוב מגיעים להסכמה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הסכמות עקומות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

גם בוועדה הזאת הגיעו איתך להסכמות עקומות בכל מיני דברים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

כך הממשלה ניהלה את המשבר הכי עמוק וקשה מבחינה בריאותית, מבחינה כלכלית. ההחלטות, עם כל הכבוד, הן החלטות פוליטיות. אמרנו כאן ובוועדות אחרות שכל הסגרים האלה הם פוליטיים. החוק שחוקקנו בנוגע לקנסות הוא מנובמבר. כמות הנפטרים אז הייתה 2,500. היום עברנו את ה-5,000 נפטרים. מי עיכב את החוק הזה במשך כמה חודשים? אם זה חוק יעיל, אפקטיבי, למה השכיבו אותו בארון ובמדפים במשך כמה חודשים? מדינת ישראל היא המדינה הראשונה בעולם ששברה שיא בימי סגר – 180. מדברים על כלכלה, על יציאה, אבל אין שום תכנית, הכל פארסה. צריכים לתת תשובות לאנשים שתקועים בחו"ל. יכול להיות שחלקם התחסנו. למה מי שהתחסן לא יכול לחזור? 


 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

	אני חושבת שעשו שני סגרים אפקטיביים. השלישי הוכח שלא. לא ידענו את זה מראש. אנחנו חודש בסגר בגלל הווריאנטים, בגלל כל מה שהסברתם לנו פה. הסגר הזה לא אפקטיבי, אין טעם להמשיך בו. חבר הכנסת עמית הלוי אמר לפני כמה שבועות או חודשים בוועדת חינוך שתכנית העבודה היא להרוג את הזמן עד שיהיו חיסונים, שברגע שיהיו חיסונים העסק ייגמר. אנחנו מבינים כרגע שזה לא המצב.  

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

למה זה לא המצב?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

כי 50% מהציבור כבר מחוסן, והתחלואה - -

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

ובקרב המתחסנים?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

ברור, אבל זו לא יכולה להיות כל תכנית העבודה. אנחנו חייבים למצוא דרכים לחיות עם הקורונה, בגלל שאנחנו לא יודעים אם יהיו מוטציות נוספות, בגלל שאנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. צריכים למצוא דרכים לחיות עם הקורונה, לא להמשיך להרוג את הזמן ולחכות שמהשמיים ירחמו. 

דרכון ירוק, שהיה אמור להיות פה בדיון בוועדה, שאמור היה להיות תמריץ לאנשים להתחסן – אני לא יודעת למה אנחנו לא מתקדמים איתו. 

לגבי פתיחת מערכת החינוך אני מצטרפת לכל מה שאמר חבר הכנסת טור פז, למעט זה שאני לא מבינה למה לפתוח בערים אדומות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בכתומות כן? את יודעת להגדיר לי מה זה כתומות? תני לי דוגמה של עיר כתומה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

הייתי מצפה לקורלציה בין אחוז ההתחסנות בעיר לבין פתיחת החינוך.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה מצוין, זה נכון.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

אין שום היגיון בלומר שכשיש המון תחלואה פותחים את החינוך. מה ההיגיון בדבר הזה? צריך לפתוח חינוך איפה שהתחלואה נמוכה או יורדת. 

יש לי שאלה נקודתית לגבי החזרה של הישיבות. אמרו פה שאין אזכור של תלמיד, אבל זה לא נכון, כי יש סעיף שאומר שמתווה הישיבות מבוטל ולא צריך להישאר 30 יום, אפשר להיכנס ולצאת חופשי.  לא סטודנטים, לא תלמידי תיכון, אבל תלמידי ישיבות כן. אני רוצה להבין את ההיגיון מאחורי הדבר הזה. הסברתם לי בזמנו שה-30 יום זו הדרך היחידה. עכשיו ביטלו את ה-30 יום. אני רוצה להבין מה ההיגיון מאחורי הדבר הזה, בהתחשב בעובדה שבמקומות שאני מכירה הייתה התפרצות תחלואה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

העברת לנו את הדוח שלך?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

אני מכירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם אני מכיר. אני מחכה שתתחילי לגנות את אלה שפותחים חנויות גדולות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

אני חושבת שזה לא בסדר שאנשים עושים דין לעצמם ומסכנים אחרים. הכשל העמוק של החברה הישראלית זה ששברנו את האמון ואת הערבות ההדדית. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אני אשמח שתפרטו כאן מדדים להליכי היציאה, אם מבחינת המקדם, אם מבחינת מספר החולים, וגם, כמובן, תמונת מצב עדכנית לגבי מה קורה לקראת ההחלטות האלו.

אני לא אומר להרוג את הזמן, אני רק אומר שלציר הזמן יש משמעות. סך הכל רצינו שבכל התהליך הזה גרף החיסונים יפגוש את גרף התחלואה והתמותה במקום נמוך. אנחנו איפה שהוא באמצע. בהחלט לציר הזמן יש משקל. אם בשבועיים האלה אנחנו מצליחים לחסן את פוטנציאל החולים הקשים  ופוטנציאל המתים, יש לזה משקל. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

עמית, מה היה הוויכוח הגדול בין פתיחת הסגר ביום שישי לבין פתיחת הסגר ביום שני? על כל זה הייתה כל המריבה. תסביר לי את ההבדל הגדול.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

זה עוד שלושה ימים שיגנו, לפי הנתונים שהוצגו, על 200,000 אנשים שיעברו את השבוע הנוסף אחרי החיסון השני. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

מספר החולים הקשים לא ירד. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

את מתכוונת לכך שמספר החולים הקשים לא עלה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

הוא לא מאוד ירד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	מי שהיה נדבק בשלושת הימים האלה עלול היה להיראות בעוד שבוע או בעוד 10 ימים - - 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

היו 200,000 איש שלא נדבקו, או שאם נדבקו הם לא פיתחו מחלה קשה או מחלה עם תסמינים. 
 
   אחריות ממלכתית, איתן, צריכה הנמקה רצינית. כשהיו נימוקים רציניים, תיקנו. בפעמים שהייתי פה היו תיקונים, והיו לא מעט תיקונים שעברו כאן בוועדה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אם כחול לבן לא הייתה מתעקשת, עד לרגע זה ממשלת ישראל ומשרד הבריאות לא היו מציגים מתווה לאיך ממשיכים מכאן הלאה. אם היינו ממשיכים עם 1,100 חולים קשה, היינו עוד שלושה חודשים בסגר. בשבוע שעבר הייתה פה ד"ר אלרועי פרייס שאמרה שצריך להמשיך בסגר. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

כבר לפני חודש ביקשתי מד"ר פרייס מתווה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

  וקיבלת?

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אוסאמה, אנחנו לא מאשימים את היועץ המשפטי במה שהוא לא אשם. אין לו סמכות לומר שהוא קובע את החוק בניגוד להחלטת ממשלה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

הוא מפרש את החוק. מי שקובע את החוק זו הכנסת. מה החוק אומר? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אתה יודע מה, עזוב את החוק. אין לו שום סמכות לפרש את החוק בדרך מסוימת. אם הממשלה שמעה את היועץ המשפטי, זכותה להחליט אחרת מדעתו.  

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

במסגרת החוק, לא כשיש חריגה מהחוק. זה כמו שהשר לביטחון פנים אסר לחסן את האסירים. מגיע לו שבית המשפט העליון ביזה אותו.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

החוק אומר שהממשלה צריכה לקבוע מנגנון שבו כוח ההצבעה יהיה שווה. אם הממשלה עוברת על החוק, לא צריך לקיים אותו? אם הממשלה עברה על החוק, היא צריכה לקבל פרס על זה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני יודע שחמש מול 55 או 60 זה לא שווה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אז למה עשיתם את החוק הזה? אתה הצבעת בעד החוק הזה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

החוק הזה מדבר על עבודה שוויונית, לא יעזור לכם שום דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש גם זכות מוסרית. תאמין לי שהייתי מוכן לתקן את החוק הזה עכשיו. איתן, אי אפשר לקחת את הגלגל אחורה, אתם לא נמצאים במקום שבו הייתם. 


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 אנחנו נמצאים בדיוק באותו מקום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הייתה לכם לגיטימיות, היו לכם הרבה דברים. אין לכם את זה היום. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

נכנסנו לממשלה עם 14 ח"כים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין לך לגיטימיות לעשות כאוס במדינה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה שהתכניות המעוותות שלכם לא יוצאות לפועל - בעיה שלכם. לא תיקחו את המדינה הזאת לטרלול שלם בגלל גחמות פוליטיות של מי שנאשם בפלילים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פתאום הוא נאשם בפלילים? בארבעת החודשים שחשבתם שתהיה רוטציה לא שמעתי את המילה הזאת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יש חוק אחד שאיתן לא יכול לצטט, וזה חוק סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. למה הוא לא יכול לצטט? כי אין חוק כזה. יש 140,150 דברי חקיקה שמופיע בהם היועץ המשפטי לממשלה, אבל אין חוק שמסמיך את היועץ המשפטי לממשלה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

	למה אין חוק כזה? 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אני בהחלט מחויב להניח חוק כזה. אני מקווה להניח אותו על שולחן הכנסת. את כל דמוקרט צריך להטריד המצב שבו אדם אחד, נאור ככל שיהיה, ליברל ככל שיהיה, דוקטור ככל שיהיה, מחליט עבור תשעה מיליון אזרחים. בית המשפט דן בהרכב של שלושה אנשים, בהרכב של שישה אנשים, בהרכב של 15 אנשים. הוא שומע שני צדדים. היועץ המשפטי לא, הוא מחליט לבד. זה נקרא אוטוקרטיה. זה לא מתאים למדינת ישראל, זה לא מתאים לתרבות הדמוקרטית שלנו, לכן זה צריך להיפסק. רק בשבוע שעבר נציגי משרד המשפטים עמדו על הרגליים האחוריות כדי שאנשים ייכנסו דרך המעברים היבשתיים. אנחנו החלטנו לסגור את המעברים האלה, למעט מקרים חריגים. 

אני רוצה לשמוע מדדים להליכי היציאה. תכנית היציאה לא נדונה במשרד הבריאות עכשיו, היא נדונה כבר לפני חודש וחודשיים. אף אחד לא צריך להבהיל אתכם. לא צריכים להילחץ מצעקות ומפופוליזם. צריך לדאוג רק לציבור, לא לאדם כזה אחר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >>   

זו הפעם היחידה שאני מסכים עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי. 13 שנים הליכוד לא עשה שום דבר בעניין מעמדו של היועץ המשפטי. אנחנו מקווים שסוף סוף הליכוד יצטרף אלינו. הרב גפני הגיש כמה הצעות חוק בעניין הגבלת הפעילות של היועצים המשפטיים. אנחנו שמחים שהליכוד סוף סוף מצטרף לעמדה של יהדות התורה לגבי מעמדם של היועצים המשפטים כיועצים, לא כמי שקובעים.  

	בעקבות הדיון שהיה פה ביום רביעי, הממשלה קיבלה החלטות מאוד טובות בנוגע לכניסתם של ישראלים לארץ, בנוגע ליציאתם ממנה. ההודעה של ראש הממשלה ושר הבריאות מיום שישי פירטה בצורה מסודרת מי נכנס, מי יוצא, אבל בוטלה הוועדה הקודמת שהיה בה השר שטייניץ. עכשיו יש ועדה חדשה, מסודרת. מהבוקר עד עכשיו אני מוצף בעשרות הודעות אישיות על כך שאין ועדה. אין מושג למנכ"ל אל-על, למנכ"ל ישראייר, לאנשי הממשלה ולאנשי הוועדות למי פונים, על מה פונים, איך פונים. יש בליל הודעות שיוצאות וסותרות אחד את השני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צריך ליצור את הלינק בשביל להגיש את הבקשות.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >>   

למי אזרח ישראלי שנמצא כרגע במקסיקו מגיש בקשה? הוא יצא לפני 25 בינואר. יושבים עכשיו בבית ילדים בני 10, 7 ו-4, מחכים להורים שלהם. האם אזרח לא ישראלי שמקום מושבו בארץ צריך ועדת חריגים, לא צריך ועדת חריגים? אף אחד לא יודע. מנכ"ל ישראייר בדרך לפה אומר לי שאפשר לקנות כרטיסים ביום שלישי, רביעי, חמישי. ליהודי בארצות הברית שקיבל אישור ועדת חריגים אומרים שיש ועדת חריגים חדשה. רבותיי, אנחנו מקבלים פה החלטות שמישהו צריך ליישם. אני לא יודע אם זה משרד הבריאות או משרד התחבורה. גם עוזר שר הפנים לא יודע למי לפנות. אי אפשר להתנהל בצורה כזאת, צריך לקחת אחריות.    
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבקש מד"ר אלרועי פרייס לתת לנו סקירה כללית בנוגע למצבנו. אני מבקש לדעת מה קורה  מבחינת מקדמי ההר לפי האזורים בארץ. אנחנו צריכים להבין למה אנחנו לא מספיק מנסים לפתוח הכל. טוב הלב לא נמצא רק אצל אנשים ממפלגה מסוימת. גם אני רוצה שיפתחו את הכל עכשיו. כשהלכנו לסגר המהודק, הלכנו בהנחה ששני הסגרים הקודמים הצליחו. אני רוצה להבין מה קרה שהסגר השלישי לא הצליח, למרות שאני יודע את התשובה. אין ספק שהווריאנט הבריטי שינה את כללי המשחק. כשאנחנו מדברים על כישלון הסגר, אנחנו צריכים לדעת איפה היינו עומדים היום אם לא היה סגר. הסגר עכשיו היה צריך להוריד אותנו מאלפי מאומתים למאות, בוודאי עם החיסונים. 

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

	אנחנו נמצאים במצב של 6,500 מאומתים בממוצע שבועי, עם מקדם הדבקה שהוא אחד. במצב הזה אנחנו פותחים הגבלות. אין ספק שבסגר השלישי, שלא היה כמו הסגר הראשון שכולם ישבו בבית בפחד, הייתה היענות של הציבור. מה שבאמת שינה פה את חוקי המשחק זה הווריאנט האנגלי, שמדבק ב-50% יותר וככל הנראה מעלה לנו את התחלואה הקשה והקריטית. אנחנו רואים את זה בנשים בהיריון, אנחנו רואים את זה בצעירים. אנחנו נמצאים בחוקי משחק שונים. אם יש אחד חולה,  תוך 24 או 48 שעות אנחנו יכולים לראות עשרות חולים שנדבקו ממנו. זה לא בדיוק אותו מצב כמו שהיה קודם. אם לא היה את הסגר השלישי, עם כל ההיענות החלקית שלו, היה הרבה יותר גרוע. זה, אגב, מה שמדאיג ביציאה עכשיו מהסגר. אנחנו חייבים, אם אנחנו רוצים לא להגיע לעשרות אלפי חולים מאומתים, לאלפים של חולים קשים ולפטירות, לדאוג שהדבר הזה יהיה אחראי, זהיר ולאט. אני מסכימה שצריך לחיות לצד הקורונה. אם חשבנו שכשיהיו פה חיסונים הכל יהיה מאחורינו, זה לא המצב. אנחנו יודעים מהעולם שגם כשיש 75% אנשים שחלו, הווריאנטים יכולים להדביק אותם שוב. אם חשבנו שאולי יהיה מספיק 60% באוכלוסייה כדי להגיע לחסינות עדר מקורונה, כנראה זה לא המצב, צריך אחוזים הרבה יותר גבוהים. במדינת ישראל, שיש בה שניים וחצי מיליון ילדים שלא יכולים להתחסן, ככל הנראה לא נגיע לחסינות עדר נגד קורונה, אפילו אם כל האוכלוסייה שיכולה תתחסן.   

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

זו הצהרה חדשנית.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

לא, היא לא חדשנית.


 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

זה בניגוד להצהרה של ראש הממשלה שאמר שנלך לשתות בירה ושבפסח נשב עם היקירים שלנו. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

אם הילדים נדבקים במצב שבו כל האוכלוסייה מחוסנת, מה איכפת לי, הרי כל מי שבסכנה מחוסן.   

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

החיסון לא יעיל ב-100%. אנחנו יודעים, לפי המחקר של "פייזר", שהוא יעיל ב-95% במניעת תחלואה. זאת אומרת, 5% לא יקבלו את ההגנה המלאה למרות שהם חוסנו. בנוסף לזה, המחקר של "פייזר" היה לטווח גילאים. בגילאים היותר מבוגרים ההגנה כנראה עוד פחות מזה, היא משהו כמו 90%, שזה עדיין מצוין. גם בקרב האוכלוסייה המחוסנת יהיו עדיין אנשים שיכולים לחלות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה אומר שזליגות של אלפים יכולות לקרות.  

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

יש משמעות לזמן. אין חובת חיסון במדינת ישראל, לכן בכל חתך גיל יהיו כאלה שיבחרו לא להתחסן, לא משנה התמריצים שניתן להם. גם הם יישארו חשופים. צריך לזכור שנכנסו לכאן וריאנטים. מה שאנחנו רואים בווריאנט האנגלי זה תחלואה יותר קשה של צעירים. כל הזמן אמרנו שאנחנו רק מסתכלים על בני 50 ומעלה. זה באמת נכון, רוב התחלואה הקשה והקריטית היא שם, אבל לאורך כל המגיפה ראינו תחלואה קשה וקריטית גם בצעירים מתחת לגיל 60 – 35%. עכשיו, כשהתחלואה בגילאים המבוגרים יורדת בזכות החיסון, התחלואה בצעירים לא יורדת באותה מידה. זאת תמונה שהיא תמונה מורכבת. זאת לא תמונה שהייתה פשוטה כמו קודם שידעת שבין שניים לשלושה אחוז יהיו חולים קשים וקריטיים, ש-0.8 אחוז ימותו. ביציאה מהסגר השני אפשר היה לתת תכנית מאוד ברורה, עם מדדים לכל שלב. עכשיו, כשאנחנו יוצאים מהסגר השלישי, יש לנו את החיסון שיוריד את מקדם ההדבקה, וגם יש לנו את הווריאנט האנגלי שמשתולל וגורם לתחלואה הרבה יותר גדולה. באיזון הזה אנחנו לא רוצים לקבוע מדדים בלי להבין על מה אנחנו מדברים. אמרנו שנסתכל ונקבע מדדים שקשורים בחולים קשים וקריטיים. אם החיסון עובד, הוא יעבוד בעיקר בהפחתת תחלואה קשה וקריטית, ועל זה אנחנו צריכים להסתכל. מקדם ההדבקה זה המדד היחיד שמלמד אותנו אם המגפה מתפשטת או דועכת. בישיבת הממשלה הוצגו נתונים לגבי מה קורה בפעימה הראשונה, מה קורה בפעימה השנייה, מה קורה בפעימה השלישית מבחינת מדדים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

בישיבת הממשלה האחרונה.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

נכון. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו דרשנו את זה.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

יכולתי לזרוק סתם מספר, להגיד שרק כשאנחנו מגיעים ל-500 חולים קשים וקריטיים אנחנו יוצאים מהסגר. כשאנחנו מסתכלים על התחזיות ורואים שהמספרים לא יורדים, אנחנו מנסים בצורה אחראית להגיד, בוא נמצא מדדים שמייצרים איזון. כשאנחנו אומרים שאפשר לצאת בפחות מ-1,000 חולים קשים, זה מטורף, כי לפני כמה חודשים הגבול העליון היה 800. אנחנו אומרים, אוקי, צריך לחיות בצד הקורונה, צריך להבין שהחיסונים ישפיעו, לכן אנחנו לא רוצים להחזיק את מדינת ישראל כבת ערובה עד שנגיע לאיזה שהוא מספר שייקח הרבה זמן להגיע אליו. 
 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>   

האם יש מודל בעולם שעובד מבחינת חזרה למסגרות הלימודים והחינוך?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

כל תקנות החינוך לא מופיעות פה. במקומות שבהם הווריאנט האנגלי משתולל מערכת החינוך סגורה, כולל באנגליה. בשיחות עם ה-WHO ועם נציגים מכל הארצות, הנציגים מאנגליה אמרו שהם ישאירו את מערכת החינוך פתוחה כמה שניתן. כשהגיע סוף דצמבר והם ראו את הנתונים, הם אמרו שאי אפשר, שהמערכת תהיה סגורה עד מרץ. יש פה משהו אחר שמדביק בצורה יותר גדולה, שמדביק ילדים.    

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>   

האם יש מודל עולמי שמצליח להתמודד עם הווריאנט האנגלי שאפשר ללמוד ממנו, לקרוא עליו, להבין ממנו?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

למיטב ידיעתי, אין. אני לא יכולה להגיד שהסגר נכשל. הסגר הוריד את מקדם ההדבקה שהיה 1.3. הוא לא הוריד אותו כמו שרצינו, אבל הוא הוריד אותו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה היום מקדם ההדבקה?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

0.99. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה החלוקה לפי מגזרים?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

בחברה החרדית זה 0.9, בחברה הכללית זה 1.05, ובחברה הערבית זה 1.01. אנחנו לא צריכים להפסיק את הסגר ולצאת לחגוג, אלא צריכים לראות מה כן אפשר לעשות, עם הבנה שכל דבר שאנחנו מוסיפים, שכל דבר שאנחנו פותחים, יעלה את מקדם ההדבקה. אנחנו צריכים לבחור מה אנחנו רוצים לעשות, כי אחד יבוא על חשבון השני. אי אפשר יהיה לפתוח את הכל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כשניסיתי להוציא תעודת מתחסן להוריי ולחמי, כתבו שהאתר לא מסוגל לעמוד בעומס, ובקופת חולים לא מצאתי מקום שבו אפשר לעשות את זה. כל עוד אתה לא ברשימה אתה חייב בבידוד. 

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

זה לא קשור לתעודה שאתה מנפיק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנשי הטכנולוגיה במשרד הבריאות, אנא טפלו בעניין הזה.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

מי שמופיע כמחוסן או כמחלים, בלי שום קשר אם הוא הצליח להוציא תעודה או לא הצליח, מוסר מרשימת חייבי הבידוד של המשטרה. זה קורה אוטומטית. 
כל דבר שנוסיף עכשיו יעלה את מקדם ההדבקה. בטוח שכשנפתח הוא יעלה. אנחנו מנסים להגיע למצב שהוא לא יעלה מעל 1.1, כי ב-1.2 אנחנו כל שבועיים וחצי מכפילים את עצמנו. אם אנחנו בהכפלה של 6,500, בעוד שבועיים אנחנו עם 13,000 מאומתים ועם הנגזרות של החולים הקשים, הקריטיים והנפטרים כתוצאה מזה. אנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו מאוד מאוד בזהירות. 

אנחנו יכולים להגיד למה אנחנו פותחים את החינוך ביישובים אדומים וכתומים. אנחנו מנסים למצוא את המתווה שבו ל-80% מאוכלוסיית מדינת ישראל שנמצאת ביישובים אדומים וכתומים יהיה איזה שהוא מענה. אני יכולה לשבת עם משרד הבריאות ולהגיד שאני פותחת רק בירוק וצהוב, אבל זה נותן מענה ל-20% מהאנשים. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

זה ייתן תמריץ.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

הם לא ייפתחו אותו דבר. התמריץ בכל מקרה יהיה. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

למה לא לייצר הגבלות רק לגילאי 60 ומעלה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא הכי משמעותי, כי היום הבעיה בחולים קשים היא גם בקרב אנשים בני 40,50, אפילו מתחת לזה.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

למה לא לייצר הגבלה על בני 60 ומעלה שאין להם תעודה ירוקה?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אנחנו רואים שיש תחלואה קשה וקריטית גם אצל צעירים. לא הייתי רוצה לפגוע עוד יותר באוכלוסייה המבוגרת. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

ב-20% שלא התחסנו. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>   

ההנחה שאומרת שהילדים יהיו בכלא בגלל שבן אדם בן 60 בחר לא התחסן, היא לא הנחה סבירה.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אף ילד לא יהיה בכלא. אנחנו מנסים למצוא את המתווים איך להחזיר פעילות בקבוצות קטנות, בחוץ. אנחנו מנסים למצוא את הדרך איך לתת מענה ליישובים אדומים וכתומים, שהם רוב מדינת ישראל. אף אחד לא מנסה לשמור אף אחד בכלא. גם האמירה שמשרד הבריאות רוצה רק סגר, היא אמירה לא נכונה. אנחנו רוצים להפחית תחלואה ותמותה של בני אדם. כשהיינו ב-1,500 מאומתים, ביקשנו לעשות צעדים כדי להפחית את התחלואה. ברגע שהצעדים האלה לא קורים בזמן וזה מתעכב, אנחנו מגיעים לאלפי חולים, ואז היכולות להפחית תחלואה מאוד מוגבלות. 

 << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

האם אנחנו יודעים כמה אחוזים מצוותי החינוך התחסנו כדי שנוכל לראות האם אפשר לחבר בין התלמידים והמורים ולפתוח את המערכת?


 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

	בין 50% ל-60% מהמורים קיבלו חיסון ראשון. 

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>   

הרבה מורים מפחדים להתחסן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חבל מאוד. אם זה רק 60%, זה רע מאוד מבחינתי.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אני חושב שהווריאנט האנגלי הדגים לנו בצורה ברורה מה קורה כשנכנס משהו מחו"ל. נעשים ניסיונות כבירים לאו דווקא עם הווריאנט האנגלי, שהוא כבר 80% מהדגימות אצלנו, אלא עם הווריאנט הדרום אפריקאי והווריאנט הברזילאי. זה מאבק בלתי נגמר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש וריאנטים חדשים שאנחנו לא יודעים את השמות שלהם?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

כן, יש הרבה וריאנטים. כדי להבין שאיזה שהוא רצף של הווירוס הוא לא טוב צריך שהוא יתפשט בצורה משמעותית בקהילה. ברגע שהוא מאוד מפושט הוא כבר יצא מהמדינה עם כל התעבורה האווירית לכל מיני מקומות אחרים. הרבה מאוד מדינות לא עושות בכלל ריצופים גנטיים, לכן אתה בכלל לא יודע מה קיים שם. ראינו שעם הווריאנט הדרום אפריקאי הגיעו אנשים מאיחוד האמירויות. רק כשהם מגיעים לארץ אנחנו רואים את המגוון שקיים בכל המקומות. 

אפשר להחזיר את הישראלים שנמצאים בחו"ל במהירות המרבית כל עוד הם יעשו בדיקות בכניסה ויהיו בבידוד במלונית. אין לי שום רצון להשאיר אזרחים ישראלים מחוץ למדינת ישראל. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אז למה אתם לא עושים את זה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	עשינו מהלכים של סגירות מטורפות בכניסה לארץ וביציאה ממנה. העניין של הווריאנטים יכול לקחת שנה, חצי שנה, חודש, חודשיים. איך אנחנו יכולים להגיע למצב שבו לא נאסור על אנשים לחזור לבתיהם? לא נוכל להשאיר סגר בצורה הזאת.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

	אמרתי בעבר שהמפתח לדבר הזה יהיה וידוא בידוד. אם אנחנו נמצא את הדרך לוודא בידוד באנשים שחוזרים מחו"ל, בנוסף לבדיקות שהן חלק מהדבר הזה - -  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	רף ימי הבידוד לאנשים שחוזרים מחו"ל הוא רף מאוד גבוה. מטילים אותו בדרך כלל על אדם שנחשף לחולה. יכול להיות שכמות ימי הבידוד לאדם שחוזר מחו"ל לא צריכה להיות אותה כמות כמו לאדם שנחשף לחולה שהיה לידו. צריך למצוא איזו שהיא דרך לקצר. ימי הבידוד הם לא הלכה למשה מסיני. צריך לזכור שגם אתם קיצרתם את ימי הבידוד מ-14 ל-10. יכול להיות שהיה צריך ללכת על המינימום, כדי להיות בטוח שלא חדר לנו איזה וריאנט לארץ. אי אפשר שה-14 יום בבידוד לאנשים שחוזרים מחו"ל יימשך לאורך זמן. כל האנשים שעלו למטוס נבדקו קודם, נכון? כל אלה שחזרו מהמטוס נבדקו לאחר מכן, נכון? יכול להיות שאם אחרי שלושה-ארבעה ימים של בידוד יעשו בדיקה לכולם, זה יהיה מספיק, לא יהיה צריך את ה-10 ימים. הייתי מושיב את אנשי המקצוע כדי למצוא דרך שאיתה נוכל לחיות לאורך זמן. כרגע אנחנו בסגירה מטורפת. אני לא יודע כמה זמן נוכל לסחוב את זה ככה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אם את אומרת, ד"ר פרייס, שישראלים יכולים לחזור כפוף לבדיקות ולבידוד במלונית, למה הם לא חוזרים?

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

מי שמאשר את הטיסות זה לא משרד הבריאות. אין בעיה שאנשים יחזרו מחו"ל אם הם שומרים על בידוד במלונית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל הנושא הזה של בידוד במלונית יקרוס ברגע שיהיו כמויות גדולות של אנשים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מה גורל האנשים שתקועים בחו"ל? מה הם יעשו? מי דואג להם? אולי אין להם כסף.

 << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >>   

אני לא יודעת לענות על הדבר הזה. אני יכולה לענות על הצד הבריאותי, אני לא יכולה לענות על צדדים שאני לא מטפלת בהם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יש ועדת חריגים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

שמענו על ועדת החריגים הזאת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >>   

אני עדיין מחפש את ועדת החריגים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מה לגבי סטודנטים שרוצים לצאת לתקופה ארוכה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את זה אפשרנו. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אבל אין טיסות.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

הם יכולים לטוס לפרנקפורט. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

אנחנו מקימים את הוועדה החדשה ליוצאים ולנכנסים. ברור לכולנו שלא ניתן לקלוט יותר מ-600 אנשים ביום במלוניות, לכן לא ילך להכניס 2,000 או 3,000 אנשים ביום לארץ. כל עוד הממשלה עומדת על כך שאנשים יהיו חייבים בבידוד במלונית נצטרך להגביל את כמות האנשים. הסיכום הוא שביחס לתנועה האווירית של היום תהיה עלייה, אנחנו נאפשר פי שלושה מאשר היום להגיע במהלך הימים הקרובים. אנחנו מקימים צוות רחב מאוד בהשתתפות לא מעט משרדי ממשלה - פנים, חוץ, רשות האוכלוסין ועוד הרבה משרדים אחרים שמעורבים, כדי לייצר ועדה יעילה שתתעדף חזרות לישראל ויציאות מישראל. ברור שמי שחייב להגיע להלוויה או לטיפול רפואי דחוף חשוב שיעלה למטוס כמה שיותר מהר. לסטודנט שיוצא ללימודים בחו"ל לא תהיה בעיה. עדיין לא תהיה תנועה חופשית החוצה, כי ברור שכל מי שיוצא גם צריך לחזור. אנחנו במלחמה מאוד סיזיפית מנסים איך שהוא לשמור על העניינים כדי שנוכל לפתוח את המשק בתקופה הקרובה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם יש כבר ועדת חריגים שמוסמכת לדון בדברים האלה? תן לנו תיאור מצב בנוגע לדברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

ועדה אחידה אמורה להיות מוקמת היום. מהבוקר מתקיימים דיונים איך לעשות את זה. אותו לינק שנפל היום ייפתח מחדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם בשעה הקרובה יהיה לינק? 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

אני מניח שבמהלך היום זה יהיה, לא בשעה הקרובה, כי אנחנו בדיון שלא צפוי להיגמר בשעה הקרובה. דברים דחופים מטופלים על ידי משרד התחבורה ומשרד האנרגיה. משרד התחבורה ומשרד האנרגיה יקיימו דיון ב-14:30 באותם מקרים דחופים שהצטברו עד הבוקר. נכון לוורסיה הקודמת של שני המשרדים, המענה ניתן לרוב תוך 24 שעות. בסופי שבוע זה לקח קצת יותר. רוב הפונים, למיטב ידיעתי, קיבלו מענה תוך 24 שעות מהפנייה. המטרה של הוועדה החדשה, חרף העובדה שהחוק לא הגדיר זמנים, היא לתת מענים למקרים הדחופים תוך 24 שעות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

יש בידי רשימה של 160 אזרחים שתקועים באיסטנבול ואין להם כסף להמשיך לשהות שם. מה המענה שלך לאותם אזרחים? למה אי אפשר להביא מטוס מיוחד שיביא אותם? יש סטודנטים בירדן, ברבת עמון, שסיימו את הלימודים שלהם ורוצים לחזור. למה אי אפשר לפתוח את הגבולות ולהחזיר אותם?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

כמו שיש אזרחים שתקועים באיסטנבול, כך יש אזרחים שתקועים בדובאי, שתקועים בלונדון, שתקועים בפריז, שתקועים בכל העולם. אנחנו מודעים לעניין. יש פה החלטה ברמת ממשלה. כל עוד ההחלטה היא שכל אדם חייב במלונית לא נוכל להכניס באופן בלתי מוגבל אנשים לארץ. המטרה היא להעלות פי שלושה את מספר הנכנסים, אולי אפילו קצת יותר. אני מקווה שבימים הקרובים הם יוכלו לחזור. לגבי הסטודנטים בירדן, כרגע מעבר נהר הירדן סגור לכניסת אזרחים. לאור המורכבות הרבה מאוד של ניהול המעבר, כולל בדיקות שאי אפשר לעשות, אנחנו לא רוצים לראות תנועה ענפה מהמעברים. אני מניח שלגבי הסטודנטים נגבש פתרון.  

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   
 
ב-07:00 בבוקר משרד התחבורה סגר את האתר, הוא לא מוסמך יותר לדון בבקשות. בכל הבקשות עד 07:00 טיפלנו. אתמול בלילה עשיתי חפיפה לעדן בר טל משת"פ אזורי, שטלפן אלי לומר שהוא מרכז הוועדה.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי אחראי על הבקשות משעה 07:00? מי אחראי לגבש את הוועדות האלו?


 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

מי שאחראי זה רשות האוכלוסין, משרד הפנים, משרד החוץ, משרד הבריאות. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

הוועדה כרגע יושבת. אני מקווה שעד הערב יהיה מענה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שוואקום כזה הוא דבר בלתי אפשרי. אני מבקש שתודיעו לנו מתי האתר הולך להיפתח. תן לאנשים להגיש בקשות.  

 << אורח >> עדן בר טל: << אורח >>   

אנחנו עובדים כרגע להרים את הלינק לאתר החדש. אנחנו מבצעים מספר עדכונים, על מנת שלכל הפונים יהיה ברור, כולל זרים ואחרים, מה עליהם לעשות. אני מקווה מאוד שבשעה הקרובה זה  יהיה באוויר ופעיל בצורה מעודכנת לחלוטין. גם הוועדה מתחילה את העבודה שלה בשעה הקרובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודיעו לנו מתי נפתח האתר, מתי מתחילה הוועדה לפעול. 

 << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מכובדי מנכ"ל משרד התחבורה, הוגשה בקשה של ישראייר אליכם לגבי טיסת חילוץ לאוקראינה.  יש כ-200 סטודנטים שנמצאים כאן וחייבים להגיע לפני יום שלישי. אמרו לי שאוטוטו אתם מאשרים. יש סטודנטים שצריכים לטוס גם למולדביה. בנוגע לסטודנטים בתורכיה פניתי לשלטונות בתורכיה, ביקשתי לבדוק אפשרות של סיוע והקלות. מה אתם יכולים לעשות? התורכים בעבר אישרו לנו טיסות, הם הקצו מטוסים של חברת טורקיש איירליינס כדי להביא את כל הנוסעים והסטודנטים לארץ. מה לגבי הסטטוס של הבקשות האלו? זה כולל גם את דובאי. יש מצוקה קשה.

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

היום ממריאה טיסה של סטודנטים לבודפשט. היא ממריאה עם 136, חוזרת עם 74 נוסעים. הבנתי שהטיסה לאוקראינה זו טיסה לסטודנטים שחוזרים. יש בעיה לאשר את זה, כיוון שהנחיית הממשלה זה שאין יוצא ואין בא. 

 << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

הם יוצאים לשנה. 

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

כל מי שיוצא החל מהבוקר צריך אישור ועדת חריגים. אני לא יודע אם הם הגישו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

אמרת שטכנית אי אפשר להגיש כי סגרתם את האתר. 

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

כשייפתח האתר הם יגישו.


 << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מה לגבי אישור הטיסה עצמה? הסטודנטים שלומדים שם נתקעו כאן בארץ. יש בחינה ביום שלישי. הם רוצים לצאת ולהישאר באוקראינה. 

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

הם צריכים להגיש בקשה. אני מבין שזה מייצר לחץ והם יצטרכו לעבוד מאוד מאוד מהר. אנחנו לא מאשרים את כל הטיסות הנכנסות, אנחנו מאשרים רק למי שיצא מישראל עד 25 בינואר. יש לנו קיבולת מסוימת של טיסות חוזרות שאנחנו יכולים לטפל בה. צוואר הבקבוק הוא בכניסה למלוניות, לכן אנחנו בוחנים כל דבר בשבע עיניים. אנחנו מתזמנים את המטוסים בצורה כזאת שהם לא ינחתו עלינו, תרתי משמע, בבת אחת. עם הפלונטר הזה אנחנו צריכים להתקיים. אותם סטודנטים צריכים להגיש בקשה כמה שיותר מהר. הם גם צריכים לעשות בדיקות קורונה, כי התקנות החדשות מאפשרות עלייה למטוס רק למי שמחזיק בתשובה שלילית לבדיקת קורונה שבוצעה 72 שעות אחורה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >>   

מה לגבי תורכיה? 

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

מטוסים של טורקיש לא יורשו לנחות בישראל. הם לא יורשו לנחות לא בגלל שהם טורקיש, אלא בגלל ששללנו את האפשרות מכל חברות התעופה. הטיסות היחידות שמתקיימות הן טיסות של חברות ישראליות. כל היתר מורשים להיכנס לישראל אך ורק כטיסות מטען. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >>   

בשבוע שעבר התבשרנו על ידי יושב-ראש הוועדה על כך שהוא סיכם עם שרת התחבורה על טיסה מארצות הברית. האם אתה יכול לעדכן אותנו מה המצב כרגע?

 << אורח >> עופר מלכה: << אורח >>   

אנחנו ננסה להכניס השבוע שתי טיסות לניו יורק ומניו יורק חזרה לישראל. בשבוע הבא אפילו שלוש או ארבע טיסות כדי לעמוד בביקושים של אלה שיצאו עד ה-25 לחודש, הכל לפי היכולת שלנו לקלוט את אותם נוסעים במלוניות.   

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

ישב פה השר אדלשטיין לפני כמה שבועות והציג את הדרכון הירוק, את תעודת המתחסן הירוקה, ונתן איזה שהוא מתווה לגבי מה יתאפשר לבעלי תעודות ירוקות. שום דבר מזה לא מופיע כאן.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי שהוא פריק בוועדה של התו הירוק, של הדרכון הירוק וכו', זה עבדך הנאמן. אני מאוד מאוכזב מזה שכרגע זה לא קיים. ממה שאני שומע עוד לא הגיעו לזה בממשלה. גם על הכלי של החינוך התחילו לדבר רק בסוף שבוע שעבר – אולי בחוץ, אולי בחצאי כיתות וכו'. כל חבריי מהסיעה הגדולה יודעים להזכיר רמזור, להזכיר דיפרנציאליות כשזה בא לפגוע במישהו, אבל פתרונות דיפרנציאליים לא מעניינים אף אחד. בתקנות החדשות שמגיעות צריך שיהיה התו הירוק, צריך שיהיה הנושא הזה של המתחסנים והמחוסנים שעברו את המחלה, צריך שיהיו הבדיקות הסרולוגיות שיורידו לחץ מהחיסונים. התו הירוק לא יפטור ממסכה, אבל הוא יאפשר לאדם להשתתף באירועי תרבות, באירועים מוסדרים ומתוכננים. הצעתי כאן פתרון דיפרנציאלי שאומר שבירוק ובצהוב, ששם רמת הסיכון יותר נמוכה, יחליטו באיזו צורה לפתוח את החינוך, ואילו במקומות האדומים והכתומים זה יתנהל במקום פתוח, בחוץ וכו'. ההסתכלות היא רק על איך עושים צרות דיפרנציאליות שלא נותנות כלום, לא על איך מייצרים פתרונות דיפרנציאליים. 


החלפת יושב-ראש בשעה 13:20

 << נושא >> הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון מס' 5) , התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הידוק הגבלות) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25, 27 ו-44(ד)(2) לחוק
סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 
(להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד) (3) לחוק, מתקינה הממשלה 
תקנות אלה:

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הידוק הגבלות), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2, בהגדרה
"התקופה הקובעת" במקום "כ"ג בשבט התשפ"א (5 בפברואר 2021) בשעה 07:00"
יבוא "כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה 07:00".

2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות, בפסקה (2), בפסקה (17) המובאת בה, בסופה יבוא:

"(ד) יציאת אדם למעבר גבול יבשתי למי שהותר לו לפי כל דין לצאת מישראל
או יציאת אדם למעבר גבול ימי."

3. בתקנה 11 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ד) בתקנה 21 לתקנות הגבלת פעילות, במקום "כ"ג בשבט התשפ"א (5 
בפברואר 2021), בשעה 07:00" יבוא "כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 
2021) בשעה 07:00".

4. בתקנה 39 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(ד) בתקנה 37 לתקנות החינוך, במקום "כ"ג בשבט התשפ"א (5 בפברואר
2021) בשעה 07:00" יבוא "כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה
07:00".

5. בתקנה 47 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ג בשבט התשפ"א (5 בפברואר 2021)
בשעה 07:00" יבוא "כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה 07:00".

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

זו הארכה?

<< דובר >> גור בליי: << דובר >>   

זו הארכה עד היום בבוקר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן, מדובר בהארכה של תקנות הידוק ההגבלות. הן הוארכו עד היום בשעה 07:00 בבוקר. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אני רואה שהשתמשתם פה בחריג הדחיפות. היושב-ראש התריע בזמנו על שימוש היתר בחריג הדחיפות. מה הבסיס לשימוש בחריג הדחיפות במקרה הזה? מה יצר את הדחיפות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אנחנו נמצאים פה בסיטואציות לא רגילות. עד הרגע האחרון לא תמיד ברור מה מצב התחלואה. אלה שמקבלים את ההחלטה הם קובעי המדיניות. מכיוון שההחלטה הסופית לגבי הארכת תקנות הידוק ההגבלות התקבלה ביום חמישי בלילה, לא היה מנוס אלא מלהשתמש בחריג הדחיפות.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האם אתם לא חושבים שהשימוש בחריג הדחיפות בסיטואציות שאין בהן משהו בלתי צפוי הוא חריגה מסמכות? יכול להיות שמישהו יבוא ויגיד שקנס שהוא קיבל מכוח הדבר הזה הוא קנס שלא בסמכות כי לא הייתה סמכות להשתמש פה בחריג הדחיפות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

ודאי שאין כאן חריגה מסמכות. אנחנו נמצאים פה באירוע שהוא אירוע דינאמי. היה עדיף אם ההחלטות היו מתקבלות מראש ולא היה צורך להשתמש בחריג הדחיפות, אבל לפעמים אין מנוס והסיטואציה מחייבת שימוש בחריג הדחיפות. ודאי שאין כאן ענין של חוסר סמכות.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >> 

	כל קבצי התקנות שהוועדה תדון בהם היום השתמשו בחריג הדחיפות. זה חריג שהיה אמור להיות יוצא דופן. הכנסת קבעה שזה היוצא דופן. השאלה אם הדבר הזה עולה בקנה אחד עם הכוונה של המחוקק. אני חושב שלא. 
 
 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אין פה עניין של יוצא דופן. המבחן הוא מבחן הדחיפות.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

יש דחיפות אובייקטיבית.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה התקיים לגבי חלק מהסטים של התקנות שמוגשים היום לאישור הכנסת. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

יש כאן החלטות שיש להן השפעה מאוד גדולה על הציבור, לכן היה רצון לעשות שימוש בבסיס הנתונים הכי מעודכן. כרגע יש אי ודאות לגבי נתוני התחלואה.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האם בשביל להשתמש בבסיס הנתונים המעודכן הכוונה שלכם היא תמיד להשתמש בחריג הדחיפות? זה תמיד נכון שהנתונים יהיו יותר מעודכנים אם אתה עושה את זה שעה לפני שהסגר אמור להתמשך. תמיד הכי מעודכן זה דקה לפני. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

זה לא מה שאמרתי. ההחלטות הספציפיות שהיו בשבוע שעבר היו החלטות שיש להן משמעות רבה מאוד. אנחנו תמיד מבקשים מהם להשתדל לקבל את ההחלטות מבעוד מועד, אבל בשבוע שעבר זה לא הסתדר.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הפתיחה זה לא דבר שנעשה כל יום בשבועיים-שלושה האחרונים. יש לה משמעות דרמטית על חיי אדם. 


 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 25), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 25), 
התשפ"א-2021

	בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 9, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות
	להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן –החוק) 
	(ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת/ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 
	4(ד)(2)(א) לחוק) מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. בתקנה 9(ב) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן – 
התקנות העיקריות), בסופה יבוא "ולעניין שטח המקום, שטח המקום יחושב
לפי האזור הפתוח לקהל מתוך שטח המקום, הן במבנה והן בשטח פתוח."

2. בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות - 
 
(1) במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) המפעיל מקום ציבורי או עסקי ששטחו כמפורט להלן, בעצמו או 
באמצעות אחר, בדרך של פתיחתו לציבור בניגוד לתקנה 7:

(1) שטח המקום לא עולה על 100 מ"ר;

(2) שטח המקום עולה על 100 מ"ר ולא עולה על 500 מ"ר;

(3) שטח המקום עולה על 500 מ"ר."


(2) במקום פסקה 12(ב) יבוא:

"(12ב) מפעיל מקום ציבורי או עסקי שקיים בו אירוע אסור או שקיים 
בו אירוע מוגבל, בניגוד לתקנה 11(א)(ג) והאירוע התקיים – 

(1) בשטח פתוח;

(2) במבנה;"

     (ג)במקום פסקה (12ג) יבוא:

		"(12ג) מחזיק מקום שאינו מקום ציבורי או עסקי שקיים בו אירוע אסור,
	או שקיים בו אירוע מוגבל במספר משתתפים העולה על מספר המשתתפים
	האמור בתקנה 11א(ב), בניגוד לתקנה 11א(ד), כמפורט להלן:

(1) אירוע אסור בשטח פתוח או אירוע מוגבל בשטח פתוח שבו מספר 
המשתתפים עולה על המספר האמור בתקנה 11א(ב) לשטח פתוח;

(2) אירוע אסור במבנה או אירוע מוגבל במבנה שבו מספר המשתתפים עולה
על המספר האמור בתקנה 11א(ב) למבנה";

3. בתקנה 16 לתקנות העיקריות, אחרי "לפי העניין" יבוא "או קנס לפי סעיף 61(א)(1) 
לחוק העונשין, לפי הנמוך מביניהם."

4. בתוספת השלישית לתקנות העיקריות - 

(1) במקום פרט (2) יבוא:

"(2) 13(א)(2)(א)		5,000
(2א) 13(א)(2)(ב)		7,500
(2ב) 13(א)(2)(ג)		10,000"

(2) במקום פרטים (12ב) ו-(12ג) יבוא:
"(12ב)	13(א)(12ב)(א)		5,000
(12ב1)	13(א)(12ב)(ב)		10,000
(12ג)	13(א)(12ג)(א)		5,000
(12ג1)	13(א)(12ג)(ב)		10,000"

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

התיקון לחוק המסגרת איפשר דירוג של הקנסות. עשינו חשיבה יחד עם המשרדים הרלוונטיים בהקשר של עסקים, כדי להגיע לדירוג שעולה בקנה אחד עם התכלית של הטלת הקנס. אחרי הרבה דיונים הגענו למסקנה שזה לא נכון ללכת בדרך של מספר העובדים, שזאת הדרך שקבועה היום בחוק המסגרת לגבי אזור מוגבל, אלא יותר נכון לקבוע את המדרג על פי הגודל הפיזי של העסק. הנושא של השטח הוא איזה שהוא כלל שרירותי, אבל הוא כלל שגם עושה שכל וגם אכיף. כדי להקל על האכיפה, ביקשנו שייקבע בשלט, שממילא צריך להתקין בעסק לפי התקנות, הגודל של העסק. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה לגבי אירועים?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >>   

חיפשנו קריטריון שיעשה צדק מבחינת החומרה הבריאותית בקיום האירוע ומבחינת זה שניתן יהיה לאכוף אותו. בוועדה עלתה ההצעה של מספר המשתתפים. מספר הוא אלמנט בעייתי, כי לשוטר או לפקח שמגיע למקום קשה מאוד לספור את האנשים, בטח לא ברזולוציות של 50,100 אנשים, לכן הקריטריון שמצאנו הוא ההבחנה בין אירוע במבנה לעומת אירוע בשטח פתוח.  


























 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 26), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 26), התשפ"א-2021

	בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות 
	מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן –החוק),
	ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן –התקנות העיקריות), 
תקנה 2 – בטלה. 

2. בתקנה 4 לתקנות העיקריות – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "עד 20 אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים במבנה, 
ואם מקום ההתקהלות כולל גם מבנה וגם שטח פתוח – עד 20 אנשים" יבוא 
"עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 5 אנשים במבנה, ואם מקום ההתקהלות כולל 
גם מבנה וגם שטח פתוח – עד 10 אנשים";

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין חתונה, ברית והלוויה, 
התקהלות מותרת" – עד 20 אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים 
במבנה, ואם מקום ההתקהלות כולל גם מבנה וגם שטח פתוח – 
עד 20 אנשים."

3.  אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:

        "שיעור נהיגה מעשי 6א.	שיעור נהיגה מעשי יתקיים בהתאם לאמור 
בתקנה 6."

4. בתקנה 7 לתקנות העיקריות – 

(1) בפסקה (7) – 

(1) ברישה, לפני המילים "בית מלון" יבוא "בלי לגרוע מהאמור 
בפסקה (7ב)";

(2) בפסקת משנה (א), במקום "ובלבד שלא יפעלו מיתקנים 
משותפים" יבוא "ובלבד שמטרת השהייה במקום אינה נופש 
או בילוי ושלא יפעלו מיתקנים משותפים";

(2) אחרי פסקה (7) יבוא"

"(7ב) מתחם אירוח שמופעלות בו 6 יחידות אירוח לכל היותר;
בפסקה זו – 

"יחידת אירוח" – יחידה נפרדת במתחם אירוח המשמשת 
לאירוח ולנופש וכוללת חדר אחד לפחות, ובו מיטה, חדר 
רחצה ושירותים;
"מתחם אירוח" – מקום אירוח הכולל יחידת אירוח אחת 
או יותר, בלא כניסה משותפת או חללים משותפים ליחידות";

(3) אחרי פסקה (16) יבוא:

"(17) בית אוכל – בדרך של מכירה לצריכה מחוץ לבית האוכל,
ובכל לזה איסוף עצמי (Take Away);

(18) מקום למתן טיפול שאינו רפואי, בגוף האדם, ובכלל זה 
מספרה ומקום למתן טיפולי יופי וקוסמטיקה;

(19) שמורת טבע וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים,
שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998
או שטח פתוח באתר עתיקות כהגדרתו בחוק האמור, או שטח
פתוח באתר מורשת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התרבות
והספורט אישר כי הוא אתר מורשת הנתמך בידי משרד התרבות
והספורט וכן פארק או שטח פתוח בעל אופי דומה למקומות 
האמורים המשמש לתיירות, ובלבד שלא תופעל אטרקציה 
תיירותית במקומות המפורטים בפסקה זו;

	יש איזו סיבה שזה רק משהו שהוא באישור ממשלתי?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כל החלק הראשון מתייחס לאתרים של המדינה, אם זה שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת. לזה נוסף פארק או שטח פתוח בעל אופי דומה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אפשר להוריד את העניין של הנתמך. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אפשר לאגד עכשיו את הנוסח?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה יכול רק להקשות על אתרי מורשת, כי אותם אתרי מורשת נתמכים נכנסים אוטומטית לפה. לגבי האחרים צריך לראות שהם עומדים בקריטריונים. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

	התיקון הזה לא ישנה את המהות. המהות הזאת תישאר אותו דבר גם אם התוספת הזאת תישאר וגם אם היא תימחק. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אם יש אתר מורשת שלא נתמך והוא אתר פתוח, הוא יכול להיפתח? כן. אני תוהה למה חייבים להתעקש על המילים "ובלבד שמנכ"ל משרד התרבות והספורט אישר שהוא נתמך". כולכם מסכימים שצריך להוריד את זה בפעם הבאה, אז למה לא עכשיו?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

הסמכות של הוועדה היא לאשר, או לאשר באופן חלקי, לא לשנות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו לא משנים. אנחנו יכולים להוריד כמה מילים. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

הוועדה יכולה לא לאשר את הרכיב הזה, אבל זה נתון לשיקול דעתה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה רק עניין של נוסח. הוספנו את כל התוספת הזאת, כדי שיהיה ברור למה הכוונה באתר מורשת. זה כמו שאנחנו כותבים שמורת טבע וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

את אומרת שאין דבר כזה אתר מורשת שהוא לא נתמך?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

יש אתרי מורשת שלא נתמכים. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

	אבל המשרד הממשלתי הרלוונטי לא מגדיר אותם כאתרי מורשת.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

לא נכון. יש אתרי מורשת שלא נתמכים וצריך להחריג. אם יש אתר מורשת שהוא פתוח, צריך לאפשר לו. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

מה לגבי אתר החרמון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אתר החרמון לא נכנס בגדר העניין הזה, כיוון שמדובר שם באטרקציה תיירותית. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אתר החרמון הוא גם גן לאומי, לא?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

החלק שהוא גן לאומי יכול להיפתח. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

יש אתרי מורשת לאומיים שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל. אנחנו לא יודעים אם כולם נתמכים. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

חוץ מאתרי המורשת שנתמכים על ידי משרד התרבות והספורט, יש אתרי מורשת שנתמכים על ידי משרד ירושלים ומורשת. הייתי מוריד את המילים "הנתמך בידי משרד התרבות והספורט". 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

ההגדרה כמו שמופיעה פה היא הגדרה מכשילה. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

ההגדרה היא הכי רחבה שאפשר.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הוא אומר שהיא מצמצמת, בגלל שנדרש אישור המנכ"ל. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

בסייפה נאמר שזה גם פארק או שטח פתוח בעל אופי דומה למקומות האמורים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

למה אתה מתעקש על אישור המנכ"ל?

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תבדקו את זה.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

(20) ספרייה בדרך של השאלת ספרים בלבד;

(21) מקום להשכרת ציוד צלילה וספורט ימי בדרך של השכרת ציוד בלבד.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

האם יש אתרי מורשת בארץ שלא נתמכים על ידי משרד התרבות והספורט או המשרד לירושלים ומורשת? האם יש עוד קבוצה כזאת?

 << אורח >> הדס פרבר: << אורח >>   

אתרי המורשת שהם תחת המועצה לשימור אתרים או תחת גופים ציבוריים, הם אתרים מוסדרים, מפוקחים, כאלה שמשומרים לפי כללי שימור בינלאומיים. אלה האתרים שאנחנו רוצים שיהיו פתוחים לציבור. כל האחרים יכולים להיכנס בסייפה של הסעיף. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

האם את מתנגדת להסרת המילים "ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי הוא אתר מורשת הנתמך בידי משרד התרבות והספורט"?

 << אורח >> הדס פרבר: << אורח >>   

מי שמתנגד, למיטב הבנתי, זה משרד הבריאות, לא אנחנו. משרד הבריאות רוצה שהאתרים שנפתחים יהיו אתרים תחת פיקוח כלשהו. מכאן הדרישה. זה בסדר גמור, מבחינתי, שייפתחו אתרים נוספים שהם לא אתרים שנתמכים על ידנו. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

האפשרות לפתוח הייתה לאותם מקומות מפוקחים. אותם אתרי מורשת מפוקחים שהם בשטח פתוח יכולים להיפתח באופן אוטומטי. גם מקומות דומים יכולים להיפתח, רק יכולה להישאל השאלה: האם הם דומים או לא דומים. המחיקה של הסייפה הזאת רק תפגע באותם מקומות מפוקחים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

"בעלי אופי דומה למקומות האמורים" זה לא רק אתרי מורשת, זה גם גנים לאומיים, זה גם אתרים לאומיים להנצחה. זה לא מעלה ולא מוריד אם אני מוריד את הסיפור של המנכ"ל של משרד התרבות והספורט. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני סבורה שכן.    

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אתר מורשת בשטח פתוח יכול להיפתח, אתר מורשת במבנה לא יכול להיפתח. זה נורא ברור.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תשקלו את זה עד להצבעה.

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

5. בתקנה 8א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:

"(9) מתחום אירוח כאמור בתקנה 7(7ב) – 

(1) ביחידת אירוח מתארחים אנשים הגרים באותו מקום;

(2) לא יופעלו מיתקנים משותפים, ובכלל זה חדר אוכל, בריכת 
שחייה ומכון כושר.

      (10) מקום למתן טיפול שאינו רפואי בגוף האדם, ובכלל זה מספרה ומקום
	למתן טיפולי יופי וקוסמטיקה כאמור בתקנה 7(18) – 

(1) המפעיל של המקום יקבל לקוחות בתיאום מראש;

(2) בטיפול רפואה משלימה המתבצעת תוך מגע בגוף המטופל – 

(1) המפעיל של המקום יחטא את הכלים, את הציוד ואת הכיסא
או את מיטת הטיפול אשר היו בשימוש, וכן יחליף מגבות וחלוקים,
בין לקוח ללקוח;

(2) המפעיל של המקום יוודא כי בעת הטיפול בלקוח, יעטה 
המטפל מסכה ומגן פנים."

6. בתקנה 10 לתקנות העיקריות – 

(1) בתקנת משנה (א), במקום "העולה על 10" יבוא "העולה על 5";

(2) בתקנת משנה (ב) – 

(1) ברישה, במקום "לשם קיום תפילות בלבד בהתאם 
להוראות אלה;" יבוא "לשם קיום תפילות או טקס 
ברית, בר מצווה או בת מצווה בלבד, בלא הגשת
מזון ובהתאם להוראות אלה;";

(2) בפסקה (2), במקום "לא יעלה על 20 בשטח פתוח ו-10
במבנה" יבוא "לא יעלה על המספר האמור בתקנה 4(א) 
או (א1), לפי העניין".

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>   

למה אי אפשר להוסיף את הטקסים המקבילים בדתות אחרות?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

זאת הייתה הכוונה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

חתונה לא הכנסנו לפה, אם שמתם לב. חתונה אי אפשר לקיים בבית תפילה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה לגבי טקסים דתיים אחרים שהם לא חתונה?

 << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >>   

אני חושבת שצריך להכניס את זה מפאת השוויון. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אפשר להוסיף.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

ככה אתם מפרשים את זה?

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

ככה נפרש.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הבהרנו בדיון הקודם שמבחינתנו זה אפשרי. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

למה להשאיר את המגבלה של חמישה אנשים בשטח סגור כשאנחנו לא בסגר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

היו תקופות שמגבלת התקהלות במבנה הייתה יותר חריפה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

בתקופות של סגר.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לאו דווקא. להתקהלות יש חלק משמעותי. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה לגבי מקומות עבודה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אותה מגבלת התקהלות – חמש ועשר. אנשים יכולים להגיע למקום העבודה, אבל בלי להתקהל. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מיכל, נא תרשמי לעצמך לפעם הבאה שאנחנו רוצים שאתרי תיירות כמו מיני ישראל וכמו גני חיות יהיו פתוחים, כמובן במגבלה של כמות הנכנסים.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כמות הנוכחים בכל רגע נתון. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

7. בתקנה 11א לתקנות העיקריות – 

(1) בתקנת משנה (א), המילים "בטיול מאורגן" – יימחקו;

(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "לא יארגן אדם ולא ישתף" יבוא
"בטיול מאורגן, ובמקום "בתקנה 4(א)" יבוא בתקנה 4(א) או
(א1), לפי העניין".

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עד היום היה איסור על קיום טיול מאורגן. עכשיו ניתן לקיים טיול מאורגן במגבלת ההתקהלות, דהיינו עד 10 אנשים בשטח פתוח. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

8. בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות – 

(1) פסקה (1) – תימחק;

(2) לפני פסקה (11) יבוא:

"(10ה) המפעיל מתחום אירוח שפועלים בו מיתקנים משותפים בניגוד
לתקנה 8א(9)(ב)".

9. בתקנה 18 לתקנות העיקריות, בפסקה (1), במקום "לפי תקנה 13(א)(1) ו-
(12ג)" יבוא "לפי תקנה 13(א)(12ג)".
10. בתקנה 21 לתקנות העיקריות במקום "כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר
2021) בשעה 07:00" יבוא "ב' באדר התשפ"א (14 בפברואר 2021)".

11. בתוספת השלישית לתקנות העיקריות – 

(1) פרט (1) – יימחק;

(2) לפני פרט (11) יבוא:

"(10ה)	13(א)(10ה)	5,000"

12. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) 
בשעה 07:01. 







 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021

	בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(1), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות 
	להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן –
	החוק), לאחר שהממשלה שוכנעה באמור בסעיף 7א(1) ו-(2) ושקלה את 
	האמור בסעיף 7א(ב)(3) לחוק, ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3)
	לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

פרק א': הגדרות ופרשנות

1. בתקנות אלה – 

"ועדת השגות" – ועדת השגות לפי סעיף 7א(ה) לחוק;

"ועדת חריגים" – ועדת חריגים לפי סעיף 7א(ג) לחוק;

"תושב קבע" – מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל;

"תקנות הגבלת הפעילות" – תקנות סמכויות  מיוחדות להתמודדות עם 
נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), 
התש"ף-2020;


פרק ב': יציאה וכניסה לישראל

2. לא יצא אדם מישראל, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה – 

(1) הוא אינו אזרח ישראלי ואינו תושב קבע;

(2) הוא יוצא מישראל למקום מגורים קבוע מחוצה לה ובלבד שהציג
הצהרה ומסמכים המעידים על כך לוועדת חריגים ויש לו אסמכתה
על הצגה כאמור;

(3) מי שוועדת חריגים אישרה את יציאתו מישראל לפי תקנה 4. 

3. לא ייכנס אדם לישראל אלא אם כן ועדת חריגים אישרה את כניסתו לישראל.

4. רשאי לצאת מישראל מי שוועדת חריגים אישרה כי הוא יוצא לאחד מהצרכים
המפורטים להלן – 

(1) לצורך קבלת טיפול רפואי חיוני שאינו סובל דיחוי, לו או לאדם 
אחר התלוי בו;

(2) לצורך השתתפות בהלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(3) לצורך סיוע לקרוב משפחה מדרגה ראשונה נמצא במצוקה, 
ושאין ביכולתו להסתייע באדם אחר הנמצא באותה מדינה;

(4) לצורך הגעה להליך משפטי שאותו אדם צד לו, בעל מעמד בו,
או נדרש להשתתף בו, ובתנאי שהשתתפותו מרחוק אינה מתאימה
בנסיבות העניין;

(5) לצורך חיוני הנוגע ליחסי החוץ של ישראל או לצורך חיוני הנוגע
לביטחון המדינה, באישור המנהל הכללי של משרד החוץ, משרד 
הביטחון, או משרד ראש הממשלה, לפי העניין;

(6) ספורטאי מקצועי כהגדרתו בתקנות הגבלת הפעילות, לצורך
השתתפות בתחרות, ומלווהו הנדרש לשם השתתפות בתחרות, 
ושהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי מדובר
באדם כאמור, ובלבד שהוועדה השתכנעה שיציאתם מישראל 
חיונית;

(7) לצורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד המחייב יציאה מישראל.

5. (א) אזרח ישראל או תושב קבע שוועדת חריגים אישרה כי הוא מבקש
להיכנס לצורך אחד מן המפורטים להלן, או שמתקיים בו אחד האמורים
להלן רשאי להיכנס לישראל – 

(1) לצורך קבלת טיפול רפואי חיוני שאינו סובל דיחוי, לו או לאדם
אחר התלוי בו;

(2) לצורך השתתפות בהלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה 
ובכלל זה השתתפות בהלוויה של נפטר המובא לקבורה בישראל;

(3) לצורך סיוע לקרוב משפחה מדרגה ראשונה הנמצא במצוקה, 
ושאין ביכולתו להסתייע באדם אחר הנמצא בישראל;

(4) לצורך הגעה להליך משפטי שאותלו אדם צוד לו, בעל מעמד
בו, או נדרש להשתתף בו, ובתנאי שהשתתפותו מרחוק אינה 
מתאימה בנסיבות העניין;

(5) אישה בשליש השלישי להריונה;

(6) לצורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד המחייב כניסה לישראל;

(7) לצורך חיוני הנוגע ליחסי החוץ של ישראל או לצורך חיוני 
הנוגע לביטחון המדינה, באישור המנהל הכללי של משרד החוץ,
משרד הביטחון, או משרד ראש הממשלה, לפי העניין;

(8) הוא יצא כדין מישראל, לפי המגבלות שחלו בעת שיצא, ומקום
מגוריו הקבוע בישראל.

(ב)מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע רשאי להיכנס לישראל באישור 
ועדת חריגים, אם הוא מבקש להיכנס לצורך אחד מן המפורטים להלן, 
או שמתקיים בו אחד המפורטים להלן:

(1) לצורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד המחייב כניסה לישראל.

(2) לצורך חיוני הנוגע ליחסי החוץ של ישראל או מטעמי ביטחון 

המדינה, באישור המנהל הכללי של משרד החוץ, משרד הביטחון,
או משרד ראש הממשלה, לפי העניין;

(3) ספורטאי מקצועי כהגדרתו בתקנות הגבלת הפעילות, לצורך
השתתפות בתחרות, ומלווהו הנדרש לשם השתתפות בתחרות, 
ושהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי מדובר 
באדם כאמור, ובלבד שהוועדה השתכנעה שהגעתם לישראל 
חיונית;

(4) מי שזכאי למעמד עולה או לזכויות עולה ושלא ניתן לדחות את
עלייתו;

	מה זה אומר "לא ניתן לדחות את עלייתו"?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אם אתה מתכנן לעלות לישראל ולא יכול לדחות את העלייה עוד קצת, אנחנו מעדיפים שהיא תידחה. אם אי אפשר לדחות, תקבל אישור. ועדת החריגים תצטרך לקבוע לזה קריטריונים. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

(ג)מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע והוא בן זוג של אזרח ישראל או 
תושב קבע או הורה לילד שהוא אזרח ישראל או תושב קבע רשאי 
להיכנס לישראל באישור ועדת חריגים ובהתקיים הסייגים המפורטים
בתקנת משנה (א).

6. (א) פנייה לוועדת חריגים ולוועדת השגות תתבצע באמצעות טופס מקוון
שיהיה זמין בשפה העברית, האנגלית והערבית באתרים של משרד ראש
הממשלה, משרד הבריאות, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה;
לפנייה יצורפו אסמכתאות ואישורים להוכחת התקיימות תנאי או 
צורך כאמור בתקנה 4 או 5, במבקש.

        (ב)קישור לטופס המקוון יפורסם באתרים של משרד ראש הממשלה, 
        משרד הבריאות, משרד החוץ, רשות האוכלוסין וההגירה.

        (ג)יפורסמו דרכי פנייה נוספות למי שאינו מסוגל למלא טופס מקוון,
        ובכלל זאת כתובת להגשת פנייה כאמור.

        (ד)ועדת חריגים או ועדת השגות תוכל לדרוש ממגיש בקשה הצגת
        אישורים או מסמכים נוספים להוכחת האמור בפנייתו ולצורך 
       הכרעה בפנייה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

האם יש קישור לוועדת חריגים ולוועדת השגות? האם שני הטפסים האלה קיימים באתרים של משרד רוה"מ? צריך להיות קישור לטופס מקוון של ועדת חריגים ולטופס של ועדת השגות. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האם גובשו אמות מידה שוויוניות? כדאי מאוד לפרסם, בנוסף ללינק וטופס מקוון, גם מספרי טלפון, כי זה האמצעי החלופי. אני לא בטוח שכתובת להגשת פנייה כאמור כל כך רלוונטית. חייב להיות איזה מוקד טלפוני למי שרוצה לפנות. את יודעת, מיכל, מה קורה עם זה? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נשמע סביר מאוד. כדאי לבדוק את זה עם מי שמרכז את העניין.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

פרק ג': הוראות כלליות

7. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה 07:00.

8. תוקפן של תקנות אלה עד ח' באדר התשפ"א (20 בפברואר 2021).

9. (א) יראו במי שקיבל אישור יציאה לטיסה מחוץ לישראל לפי תקנה 2(17)(ב) לתקנות
הגבלת הפעילות כמי שקיבל אישור מוועדת חריגים כמפורט בתקנה 4. 

        (ב)יראו במי שעומד בתנאים המפורטים בתקנה 2(17)(א) ו-(א1) לתקנות הגבלת
        הפעילות עד יום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021) בשעה 07:00 כמי שקיבל
       אישור מוועדת חריגים כמפורט בתקנה 2. 

        (ג)יראו במי שקיבל אישור מוועדת החריגים לפי החלטת ממשלה 776 מיום 
        1 בפברואר 2021 על "הקמת ועדת חריגים למתן אישור לנוסע בכלי טיס 
        לישראל מטעמים הומניטריים", כמי שקיבל אישור מוועדת חריגים כמפורט
        בתקנה 5.


















































 << נושא >> הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5) (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5)
(תיקון), התשפ"א-2021

	בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22ג לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות
	עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ולאחר 
	ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה מכל 
	מדינות העולם, וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה 
	במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר 
	שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת
	הפגיעה בזכויות של חוזר, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי 
	סעיף 22ג(ח)(2) לחוק, מכריזה הממשלה לאמור:

1. בסעיף 4 להכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס'
5), התשפ"א-2021 במקום "כ"ה בשטח התשפ"א (7 בפברואר 2021)"
יבוא "ט' באדר התשפ"א (21 בפברואר 2021)".

2. תחילתה של הכרזה זו ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021).

הבנו שצוואר הבקבוק המשמעותי בכניסה הוא העניין של הבידוד במלוניות. האם לאור העובדה שמאתרים אחוזים הרבה יותר משמעותיים מהחולים כבר בבדיקה בנחיתה, אין מקום לשקול מחדש את המדיניות של הבידוד במלוניות ולשלוח את האנשים לבידוד בבתים?  

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה נשקל בהארכה של ההכרזה. בגלל הסיכון של הווריאנטים כן נדרש בידוד במלוניות. גם לא כל החולים המאומתים, לצערנו, שומרים ומקפידים על בידוד. למרות ששיעור החיוביים, כמו שציינת, בבדיקה הראשונה הוא גבוה יותר, עדיין יש לא מעט שלא מאתרים אותם בבדיקה הראשונה. הדברים כל הזמן נשקלים, כל הזמן נבדקים, לאור ההתפתחויות והמשמעויות של הווריאנטים. אם לא יהיה צורך ההכרזה תבוטל או לא תוארך. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

	הבידוד נספר ממועד ההגעה לארץ? היום יש גם תנאי של בדיקה מוקדמת, שאתה מראה תוצאת בדיקה מחו"ל.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

הבדיקה שביצעת ב-72 השעות האחרונות לא נחשבת לצורך קיצור הבידוד. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האם שקלתם להתחשב בזה באיזו שהיא צורה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

להיפך. אנחנו מתכננים להביא לוועדה סט נוסף של תקנות בנוגע לחובת בדיקה שתתחייב, בנוסף לבדיקה שמבוצעת 72 שעות לפני העלייה למטוס, עם הנחיתה בישראל. 




 << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 27), התשפ"א-2021 << נושא >>   


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)
(הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 27), התשפ"א-2021

	בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 12, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות
	עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) מתקינה הממשלה 
	תקנות אלה:

1. בתקנה 7 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020, בפסקה (1),
בסופה יבוא "ובלבד שמקום כאמור לא יציע למכירה ולא ימכור מוצרים
אלה:

(1) אופניים וציוד לאופניים;

(2) בגדים, למעט מוצרי הלבשה תחותנה ופריטי לבוש לחורף כגון: כובע,
צעיף, כפפות וכיוצא בהם;

(3) בשמים;

(4) ספרים;

(5) ציוד ומוצרים לשתילה ולגינון;

(6) ציוד מחנאות;

(7) צעצועים;

(8) רהיטים ואביזרי נוי לבית;

(9) תכשיטים.".

2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021) בשעה 19:00.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

בתי המרקחת שפנו אלינו במהלך היום טוענים שזה קו אדום מבחינתם, מבחינת היכולת להחזיק בית מרקחת, מבחינת רווחיות וכו'. האם אתם מתעקשים על סעיף (ג)? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

התיקון הזה הוא בהתאם לפסיקה של בג"ץ. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

למה בשמים לא היו עד עכשיו?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

בסגר השני התאפשרה פתיחה של חנויות משני סוגים: חנויות שעיקר פעילותן הוא מכירת מזון, היגיינה ותרופות, וחנויות למכירת מוצרים שחיוניים לתחזוקת הבית. בתחילת אוקטובר הוגשה עתירה על ידי רשתות למכירת צעצועים על כך שהמצב הקיים גורם להן לפגיעה בפרנסה. בסגר השלישי כבר היה תיקון משמעותי של המצב, כך שבמקום חנויות למכירת מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית, נפתחו טמבוריות שיכלו למכור רק את המוצרים לתיקונים חיוניים שקשורים לתשתית של הבית, לא מוצרים אחרים. עדיין נותרו החנויות של המזון וההיגיינה. ביום שלישי האחרון בית המשפט פסק שבתוך פרק זמן של שבוע ימים יתקנו המשיבים את המתווה שבתקנה 7(1) בדרך שתצמצם במידת האפשר את יכולתם של בתי עסק המקיימים פעילות חיונית למכור מוצרים לא חיוניים בימי הגבלות הסגר. בהתאם לכך משרד הבריאות, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה הוציאו את התקנות האלה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

יש טענה שאומרת שבתי מרקחת לא יכולים להיות רווחיים אם אתה מוריד מהם את ענף הבשמים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה לא רק עניין של רווחיות. מה צריך לעשות אותו סופר פארם או בית מרקחת? הוא צריך להסתיר את הבשמים? איך אמור להתבצע הדבר הזה? תתחילו לבדוק עכשיו אם כל מוצר הוא חיוני או לא חיוני?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

אנחנו הגנו על המצב המשפטי הנוכחי.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מי שקובע פה את הרשימה זה אתם.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

זה התקנות של משרד הבריאות. הממשלה הייתה צריכה למנוע מאותן חנויות למכור מוצרים לא חיוניים. בושם הוא לא מוצר חיוני, לכן הוא הוחרג מהמוצרים שניתן למכור. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

	בתי המרקחת מבקשים לאשר להם למכור בשמים. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

מעדכנים אותי מממשל זמין שהלינק עלה והוא מופיע במשרד לשיתוף פעולה אזורי. אנחנו מבקשים שגם שאר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יכניסו אותו לעמוד הבית באתרים שלהם.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

נמצא גם לינק לוועדת השגות?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

רק לוועדת החריגים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

עם כל הכבוד לאדוני, אם תלך עכשיו ברחוב ותשאל אזרח ממוצע איפה הקישור לנסיעה לחו"ל, נראה לי שהאתר האחרון שהוא ינקוב בו זה המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

לכן אמרתי שנעלה את זה לכל המשרדים הנוגעים בדבר. ההחלטה שזה יהיה המשרד לשיתוף פעולה אזורי זו החלטה של הממשלה, לא שלנו. אמרתי שנכון שבכל משרד רלוונטי אחר, אם זה פנים, חוץ, בריאות, נכון שיופיע הלינק.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

 אני מציע שזה יופיע גם ברשות שדות התעופה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>   

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תעבדו כבר על הלינק לוועדת השגות, כדי שלפחות יהיה נגיש. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

איפור זה משהו חיוני?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

אמרנו לבית המשפט שיהיה קושי לעשות רשימה מדויקת. זו לא רשימה לגמרי מדויקת. כדי שתהיה רשימה מדויקת היה צריך לעשות עבודת מטה הרבה יותר ארוכה. זה לא התאפשר לנו. בהחלט יכול להיות שיש מוצר חיוני שלא נכלל ברשימה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הרשימה פה נראית לי הגיונית, כי ספרים, ציוד מחנאות, רהיטים ותכשיטים הם דברים שמוכרים בחנויות ייעודיות. תסבירו לי מה ההבדל בין בושם לבין איפור. מדוע איפור אפשר למכור בסופר פארם ובבית המרקחת, ובושם לא? זה לא סביר. אני מציע להסיר את המילה "בשמים".

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

האם יש חנויות ייעודיות שנפגעות מבחינת השוויון?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בית מרקחת לא אמור למכור בשמים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה לא נכון מה שאת אומרת. בית מרקחת יכול למכור עוד הרבה דברים שהוא לא מחויב באישור אגף הרוקחות. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

העתירה הייתה על מקומות. חנויות שמוכרות מזון מוכרות עוד הרבה דברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תבחיני בין דברים אחרים שנמכרים בדרך קבע בחנויות אחרות וממילא נוצרת איזו שהיא אפליה אם אנחנו מאפשרים למכור אותם כמוצרי לוואי, לבין בשמים שלמיטב היכרותי כאזרח נמכרים רק בפארמים. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

יש רשתות שמוכרות בשמים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אז הן לא ייפתחו. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

ואז יש פה את אותה אפליה.  

 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >>   

אנחנו מוכרים בשמים לפי החוק. פקודת הרוקחים מגדירה תמרוקים שכוללים בשמים. בתקנות פתיחת בתי מרקחת מגדירים את הקטגוריה של תמרוקים. להבדיל מעסקים אחרים, המוצרים שלנו הם מוצרים מוגבלים. איננו יכולים למכור ספרים, איננו יכולים למכור תחפושות, ואיננו יכולים למכור פריטים אחרים. בשמים הם תמרוקים, ואנחנו מוכרים אותם בהתאם לחוקי מדינת ישראל. הבושם הוא חלק מהמוצרים שנמכרים בבית המרקחת על פי חוקי המדינה. אף פעם אף אחד לא העלה על דעתו למנוע מאיתנו למכור בושם. זאת קטגוריה משמעותית בבית המרקחת, כי ברור לכל היושבים סביב השולחן שמתרופות לא ניתן להרוויח כסף. אנחנו לא מבינים מה זה קשור לקורונה. אין פה שום אפליה, כי אנחנו מוכרים על פי ההגדרות של מדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו רוצים למכור ספרים. אנחנו עושים את הכל בהתאם לחוק. אנחנו עסקים קטנים שעובדים לאורך כל הקורונה. עכשיו מישהו החליט שהוא רוצה לקחת לנו את הקטגוריה הזאת שאנחנו מתפרנסים ממנה בדין. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

העניין הוא לא אם אתם מוכרים על פי חוק או לא, העניין הוא החיוניות. מה שנעשה כאן זה צמצום הדברים שלא מוגדרים כחיוניים בחנויות שמוכרות מוצרים חיוניים.
 
 << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >>   

אנחנו עסק חיוני שאף אחד לא מסבסד אותו. אנחנו נותנים שירות חיוני לציבור בזכות זה שאנחנו מוכרים מוצרים שמותרים לנו למכירה. אם לא נוכל למכור את המוצרים האלה, המשמעות היא שמישהו גם יוכל לבוא ולומר: אוקי, גם לא צריך שירות תרופתי. מישהו היה מעלה על הדעת להגיד למאפיה: אתה מהיום מייצר רק לחם שחור ולא לחם לבן? מה תגיד המאפיה? אני לא יכולה להתקיים אם אני לא יכולה לייצר את הליינים הנוספים שלי. זה חלק מהפעילות של בית מרקחת. כל מי שהוא לא בית מרקחת ומוכר את כל התכשירים האלה, את כל התמרוקים למיניהם, עושה מה שהוא רוצה, רישיון העסק שלו לא מותנה בדבר. כדי שיהיה לנו רישיון עסק לבית מרקחת, המדינה אומרת לנו איזה פריטים מותרים לנו למכירה.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

 יש פה שיקול דעת עד כמה לצמצם את הדברים הלא חיוניים. זיו איילון, מנכ"ל גן החיות התנ"כי, בקשה. 

 << אורח >> זיו איילון: << אורח >>   

במהלך הסגר הקודם הופענו בוועדת הכספים ובכל מקום אפשרי כדי שיכניסו אותנו לתקנות וישוו אותנו לפארקים ולשמורות הטבע, ובאמת בשלהי הסגר האחרון הופענו ביחד איתם באותה שורה. הפעם, משום מה, שמם של שבעת גני החיות נשמט ולא מופיע. גני החיות והספארי אמורים להיות בדיוק באותה שורה. אני מבקש שיחזירו אותנו כדי שנוכל לפתוח. היינו אמורים לפתוח כבר היום, אבל השהינו את זה כדי לא לעשות דברים על דעת עצמנו. אני לא רואה סיבה למה הושמטנו מהרשימה אחרי שאושרנו ונכנסנו לתקנה. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אמרה קודם מיכל, נציגת משרד הבריאות, שבמקומות שיש בהם היבט תיירותי יש פוטנציאל התקהלותי יותר גדול. הציע חבר הכנסת גינזבורג לפתוח אותם בכפוף לסגירת המרכיבים הסגורים ולסגירת האלמנטים התיירותיים. כיוון שבמסגרת הדיון כאן אנחנו לא יכולים לשנות את תקנות הממשלה, ביקשנו שהדבר הזה יילקח בחשבון. מיכל, תחשבו על זה. גן החיות התנ"כי הוא פארק לכל דבר ועניין. 

 << אורח >> זיו איילון: << אורח >>   

הביתנים שאליהם נכנסים בצפיפות סגורים, אנחנו לא הולכים לפתוח אותם לקהל. אנחנו מתנהלים על פי התו הסגול. יש לנו הרבה מאוד עובדים שמוודאים שההתנהלות של הקהל היא על פי כללי התו הסגול. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מיכל, אני חושב שצריך לשקול את זה. גן החיות התנ"כי בירושלים הוא שמורה.  

 << אורח >> זיו איילון: << אורח >>   

כל גני החיות. אנחנו ניזונים אך ורק מכניסת המבקרים. בלי זה אנחנו נופלים על כתפי המדינה - וחבל.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

את חוששת מהתור בקופה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כן, מההתקהלויות.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

איך אתה פותר את בעיית התור בקופה?

 << אורח >> זיו איילון: << אורח >>   

כל הקנייה היא באינטרנט. אין כמעט קופות. גם התור שלנו מחוץ לכותלי הגן מסודר עם מרחק של שני מטר. הדברים האלה מסודרים היטב. אנחנו משקיעים הרבה בכוח אדם כדי לטפל בקהל.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

המקומות הגדולים האלה, אם זה הספארי, או גן החיות הירושלמי, לא שונים מנחל מכמש או כל מקום אחר מבחינת הגודל והיכולת להסתובב בצורה מרווחת.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

בתוך הסופר פארם הצפיפות הרבה יותר גדולה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אבל זה חיוני. אנחנו לא יכולים כרגע, זיו, לשנות את התקנות. אנחנו יכולים לבקש להוסיף את זה. אני מבקש שתשקלו את זה בחיוב.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

	במסלולי טיול יש צווארי בקבוק - עלייה, מפל, יתדות. שם יכול להיווצר עומס. מקום כמו גן חיות או ספארי הוא מקום מאוד גדול שאתה יכול לפקח. 

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

	לגבי תיקון 25 שדיברתם עליו, לגבי הנושא של השלט, עד היום הוא היה כזה שהגדיר את מספר השוהים בחנות. נדרש עכשיו לשנות את השלט כך שהוא יגדיר גם את שטח המקום. התקנה הזאת נכנסה לתוקף הבוקר כשהיא טומנת בחובה גם סנקציה. אנחנו לא מבינים איך לא ניתן זמן היערכות לדבר הזה. אני מבינה שיש בעיה עם לשנות תקנה. לכל הפחות שתצא איזו שהיא קריאה לגבי מדיניות אכיפה, לגבי טווח זמן של 72 שעות שאפשר יהיה להיערך לדבר הזה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

למיטב הבנתי, ותקנו אותי אם טועה, העבירה כרגע היא עדיין עבירה שמדברת על מספר השוהים המותר. 

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

אני מסכימה, גור, אבל לא הייתי רוצה להיכנס לשאלות פרשניות. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

סעיף 13 לא מציב את זה כרגע כעבירה. אי אפשר לתת קנס למי שלא כתב בשלט את שטח המקום.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

נכון, אין עבירה פלילית בעניין הזה. השלט יכול להיות גם נייר.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

כרגע אין קנס. אסור היום לתת על זה קנס.

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

האמירה הזאת מצוינת. התקנות של הידוק ההגבלות התפוגגו ולא כל כך הצלחנו להבין מה המשמעות בנוגע להגבלת פעילות במקומות עבודה. האם מעסיק יכול להביא עד 10 עובדים או עד 50%? נורא קשה להתחקות אחרי התקנות התקפות היום.   

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

נראה לי שחזרנו על ההגדרה הקודמת.

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

מה ההגדרה נכון להיום? זה חל על כל מעסיק?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

המצב חזר למצב כפי שהיה לפני המגבלות. במסגרת הידוק ההגבלות היה איסור על שהייה של עובד במקום עבודה, למעט עובדים חיוניים וחריגים שפורטו בתקנות. החריג הזה בוטל ובעצם חזרו ההוראות המקוריות שמחייבות מעסיקים בהוראות שונות.  

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

את ההוראות אני מכירה, רק לא ידעתי מה היא ההגדרה של מעסיק. 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

מ-10 עובדים, כמו שהיה פעם.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מה הכוונה "כמו שהיה פעם"? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מ-10 עובדים חלות ההוראות שהיו בעבר.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ומה עד 10 עובדים? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עד 10 עובדים חלות הוראות מצומצמות יותר. מ-10 עובדים חלות ההוראות של תקנה 3 שמסדירות שהיית עובדים במקום עבודה.

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

הערה שלישית שלי היא לגבי תיקון 27, לגבי מוצרים שסופרים לא יכולים למכור כי הם נחשבים ללא חיוניים. אגב, אני מצטרפת לאמירה לגבי בשמים. בג"ץ, להבנתי, לא קבע מה הוא אותו מתווה, הוא השאיר את זה לשיקול דעת, והוא לא מנע את אותה רשימת מוצרים. אנחנו נברך על ההשמטה של הבשמים. הארכה שניתנה לגבי רשימת המוצרים היא עד ה-8 בפברואר, שזה מחר, בשעה 19:00. המשמעות של זה היא שמנהל סניף או מנהל בכיר צריך לעבור על כל המוצרים ולאפיין מה עונה על הרשימה ומה לא. לאחר מכן הוא צריך לתדרך את העובדים ולכסות את המוצרים, כשחלק מהמוצרים עוברים דרך יריעות פלסטיק, חלק דרך ברקודים. צריך, כמובן, גם להיערך לאופרציה הרחבה יותר של משלוחים, כי מה שלא ניתן למכירה פיזית אפשר יהיה לשלוח במשלוחים מרחוק. זה נכון שבג"ץ קבע שבעה ימים, אבל בג"ץ קבע שבעה ימים מה-2.2 כדי לתקן את התקנות, לא שמהרגע להרגע המגזר העסקי יעמוד דום ויבצע את התקנה הבלתי אפשרית הזאת. אנחנו מבקשים אורכה סבירה יותר בשביל ליישם את הדבר הזה. צריך לזכור שמדובר בעשרות אלפי פריטים בכל סופר.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

48 שעות זה הרבה מאוד זמן היערכות. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ממתי? מעכשיו שאנחנו מאשרים את זה?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

התקנות הועברו אתמול לוועדת חוקה. מהיום בבוקר יש יומיים שלמים שאפשר להיערך. 

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

זה לא יומיים שלמים. אנחנו אפילו לא תיווכנו את המידע. אנחנו מחכים למוצא פיכם כדי בכלל לתווך את המידע. צריך זמן כדי לעכל את הנתונים האלה, כדי להפיץ את זה. לא כולם חברים בלשכת המסחר. יש עסקים קטנים, יש מכולות רחוב שמוכרות את הדברים האלה. צריכה להיות שאלה של סבירות.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

יש פסק דין שצריך ליישם. ההליך התנהל במשך תקופה ארוכה. החנויות טענו לפגיעה בהן במשך הסגר השני והשלישי.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אם אתה אומר לאנשים שעד מחר בערב הם צריכים להיות ערוכים לא למכור, זה מותיר להם 24 שעות מתוך ה-48, שזה מעט. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

אפשר להסתיר את הדברים, אפשר לשים אותם במחסן. יומיים זה הרבה מאוד זמן.

 << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >>   

אני לא מצליחה להבין את האמירה הזאת. עד לבג"ץ היה מותר למכור את המוצרים האלה. אנחנו מבינים שנוצרה אולי אפליה שצריך לתקן, אבל פעלנו בחסות המדינה. אנחנו עדיין מצפים לסבירות. יש סניפים ויש רשתות עם עשרות סניפים ועם עשרות אלפי פריטים. צריך לתת את הדעת לכל מוצר ומוצר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

נשקול את זה לפני הצבעה.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

הוועדה מוסמכת לשנות את תקופת התוקף. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

זה לא תקופת תוקף, זה מועד התחילה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

בעיני זה כן תקופת התוקף.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

יש שבעה ימים. בית המשפט נתן את פסק הדין שלו ביום שלישי. הכניסה לתוקף תהיה ביום שני, שעה 19:00 בערב. אני לא חושב שלוועדה יש סמכות לשנות את מועד התחילה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

נבדוק את זה.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

תקופת תוקף זה התחלה של תוקף וסוף של תוקף.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

נשמע לי הגיוני לתת עוד 24 שעות. 

 << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >>   

שי, זה עוד לא נכנס לתוקף, זה עוד לא פורסם ברשומות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

התוקף הוא רק על הרשימה הזאת?  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

כן, על הרשימה שניתנה, על המוצרים הבלתי חיוניים בחנויות חיוניות. מיטל פרי, התאחדות התעשיינים, בבקשה. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >>   

אנחנו מבקשים שלגבי היציאה מהארץ והכניסה אליה, מעבר לרשימה הסגורה, יהיה שיקול דעת לוועדה בנוגע למקרים המיוחדים. אני לא מדברת על חברות רב-לאומיות, על חברות זרות של יצואנים, על טכנאים ישראלים שצריכים לצאת למחקר רפואי, אני מדברת על מקרים מאוד נקודתיים כמו תערוכות שהשקיעו בהן מאות אלפי שקלים. אם נעזוב רגע את העניין הכלכלי, זה הפתח היחיד שלהם לייצר ביקושים ואיך שהוא לשרוד את היציאה מהמשבר.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מיכל וקסמן חילי, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

בהרבה מהתקנות לאורך התקופה הארוכה הזאת ראינו ניסיונות לאזן בין אינטרסים שונים. האינטרס של מניעת תחלואה והתפשטות הנגיף הוא מאוד ברור. מה שחסר פה זה התחשבות באינטרסים אחרים, ואני מדברת על התקנות בנושא ההגבלה של היציאה והכניסה לארץ. יש אינטרסים קיומיים, חיוניים למגזר העסקי, לכלכלה בכלל. אנחנו לא מוצאים פה שום התייחסות לנושא של טורבינה שלא יכולה לפעול של חברת חשמל בכל מה שקשור למשק החלב, מזון, צרכים שתעשיינים מספקים לבתי  חולים בכל הנושא הרפואי. אני מתייחסת לתקנה 5(ג) .

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

יש שם סעיף סל שכולל את המילה "אישי". זה מאפשר לוועדת החריגים לאשר את כל הדברים האלה. אני חושב שזה עונה להגדרה שלך. בסעיף 6 כתוב כך: "לצורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד המחייב כניסה לישראל". אותו דבר גם לגבי היציאה. סעיף 4(7) ו-5(6) מגדירים צורך אישי מיוחד. האפשרות קיימת. את לא רואה את זה כך?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

מהנוסח זה לא עולה. אין לי בעיה אם הדברים האלה נאמרים ואם כך זה מיושם בפועל, אבל מהנוסח זה בפירוש לא עולה. זה לא צורך אישי, זה צורך חיוני. בסוף הכל יגיע לוועדת חריגים, הכל ייבחן שם, אבל מהנוסח זה לא עולה. אם מבטיחים לנו שזה יהיה בכל מקרה, בסדר, אבל אם מסתמכים על הנוסח, זה בהחלט בעייתי.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אנחנו לא נוכל לשנות כרגע. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

אולי כדאי לשמוע איך משרד הבריאות יתייחס לזה, כי הוא יהיה מאוד משמעותי בוועדה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

כל מה שנוגע לצורכי עבודה נכנס בחריג של צורך אישי מיוחד. החריג לא יהיה רחב, אבל באותם מקרים שאכן אין ברירה ונדרשת נסיעה מחוץ לישראל לצורך חיוני שלא ניתן לדחות אותו, ועדת החריגים תבחן ותוכל לאשר בהתאם לחריג של צורך אישי מיוחד. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

אנחנו מדברים על כניסת מומחים ארצה, לא על יציאה.
 
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

גם וגם. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

גם לעניין הכניסה וגם לעניין היציאה.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

אולי כדאי לתקן את זה, מיכל.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אנחנו שקלנו את הדברים. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

זה לא בהכרח אישי. הפשט של צורך אישי זה שיש לי נסיבות אישיות שקשורות בי – חתונה, לוויה, משהו שהוא משפחתי. טוב שאתם מפרשים את זה כמו שאתם מפרשים, זה מצוין, אבל מבחינת הפשט זה לא בהכרח מתפרש ככה.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אנחנו מקבלים את ההבהרה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

החריג הזה נבחן בהתאם לנסיבות המאוד ספציפיות של המקרה. 

 << אורח >> מיטל פרי: << אורח >>   

אולי כדאי לתת לנו דוגמה למקרה שנחשב כזה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני חוזרת ואומרת, החריג יהיה מצומצם. חשבנו על העניין, שקלנו את העניין, ואין כאן חריג כללי של עבודה חיונית. 

   << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

הלינק עכשיו פתוח, אתם יכולים להגיש בקשה לחריג. אני מציע שתשלחי אלינו, לוועדה, שניים-שלושה חריגים, כדי  שנוכל לתת את דעתנו ולשאת ולתת עם משרד הבריאות. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

בסדר גמור. נעביר דרך אסף.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ננסה לדייק תוך כדי השבוע. זוהר קוז'יקרו, התאחדות האטרקציות, בבקשה.

 << אורח >> זוהר קוז'יקרו: << אורח >>   

	אני שומע את הדיון שלכם על המקומות הפתוחים ואני פשוט מרגיש שהתאחדות האטרקציות בישראל מופלית לרעה לעומת האטרקציות ששייכות למדינת ישראל. אתם מדברים על הגנים הלאומיים, אתם מדברים על אתרי מורשת, אתם מדברים על רשות העתיקות, אבל כל אלה שייכים למדינה. מה עם האתרים האחרים? הזכרתם את החרמון. למה החרמון לא יכול להפעיל את הרכבל אבל במצדה הרכבל כן יכול לעבוד? אני לא מבין למה אפשר לטייל באתר של רשות הטבע והגנים אבל אי אפשר לטייל באתר מיני ישראל. במיני ישראל אין שום אטרקציות, זה פארק של 60 דונם עם כל מיני מבנים מיניאטוריים שפשוט הולכים על המדרכות, מטיילים כמו בכל פארק אחר של רשות הטבע והגנים. אני לא מבין למה אי אפשר להסתובב בחרמון. מה ההבדל בין טיול רגלי בשמורת נחל שניר או בבניאס לבין שייט בסירה או בקיאק בתוואי הנחל? מה ההבדל בין טיול רגלי לבין טיול על גמלים בדרום או רכיבה על אופניים לאורך הנחל בצפון? אני חושב שאתם צריכים להרחיב את היריעה, בטח ובטח לגבי אטרקציות פתוחות. אנחנו ידענו להתנהל לפי התו הסגול. אנחנו נעשה גם את ההתאמות לתו הירוק ואת כל הנושא של ההרשמה מראש. אני חושב שאתם חייבים לקחת בחשבון שהעולם הזה הוא יותר רחב ממה שציינתם פה בדיון. אני חושב שאתם רק מעצימים את האפליה. אני מקווה מאוד שניפול על אוזניים קשובות ושאתם לא תמחקו אותנו. אנחנו נשקול פנייה לבג"ץ, כי האפליה פשוט זועקת לשמיים.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

דבריך נשמעו היטב. ביקשנו ממשרד הבריאות לגבי כל האתרים הפתוחים, כמו גני חיות, כמו מיני ישראל, כמו המקומות האחרים שבהם האטרקציות לא מהווים מוקד התקהלות משמעותי. אני מקווה שבשבוע הבא זה יתאפשר. הרבה מקומות הם מקומות פתוחים, כמו נחל שניר או נחלים אחרים. יורם מועלמי, מפלגת העצמאיים, בבקשה.  

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

	אני מבין שכל האימונים בחוץ מאושרים עם הגבלה של עד 10 אנשים, נכון? 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אתם מתכוון לאימוני ספורט מאורגנים? לקבוצות ספורט אתה מתכוון?

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

יש במדינת ישראל חוק יסוד חופש העיסוק. כשאתה סוגר את חדר הכושר או את הסטודיו, אתה סוגר את זה בגלל העניין האפידמיולוגי, בגלל הדבקה וכל הדברים האלה. אם הוא רוצה לצאת החוצה, יש מגבלת התקהלות של עד 10 אנשים. זאת זכותו לאמן בחוץ, אתה לא יכול לפגוע לו בפרנסה. דרך אגב, כל מה שאני אומר היה בסגר השני. בסגר השני, אחרי שפניתי ליושב-ראש הוועדה יעקב אשר וליועץ המשפטי רז נזרי, העניין של לאמן בחוץ הוסדר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני שומע את זה לראשונה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >>   

אכן אפשר 10 אנשים בחוץ. כמו שאנשים יכולים לצאת עכשיו לעבודה, שזה בניגוד למה שהיה עד היום בבוקר, כך מדריך כושר יכול לאמן עוד תשעה אנשים בחוץ.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אני רוצה לדבר על הסטודיואים במסלול הרפואה השיקומית שיש להם מכשירים מיוחדים, שיש להם מיטות טיפול מיוחדות. במסגרת ההנחיות של קביעת תורים מראש, חיטוי המקום, שני מטר וכו', צריך לאפשר לאותם אנשים שיש להם בעיות בריאותיות, בעיות אורתופדיות, בעיות ברגליים, שרירים וכו' לקבוע תורים מראש עם הפניה מהרופא. לפי מה שאני מבין זה לא נמצא בתקנות. האם אתם פועלים לתקן את זה כך שתהיה אפשרות לפתוח את הסטודיו למטרה שיקומית במסגרת הרפואה המשלימה? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מקום לשיקום רפואי, לפיזיותרפיה וכו' זה מקום למתן שירות רפואי שיכול להיות פתוח. בתקנה 7(5) יש חריג שמדבר על מקום המשמש לפעילות מודרכת, לשימור ולקידום תפקוד פיזי ורגשי עבור אנשים עם מוגבלות. גם מקום כזה לאנשים עם מוגבלות יכול להיות פתוח. יש לזה הגדרות שהעברנו לוועדה בהקשר לשאלות שנשאלנו בזמנו. לא מדובר בפתיחה של סטודיו לכושר. שיעור פילאטיס הוא לא רפואה משלימה מבחינתנו.  

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

יש לו בעיות אורתופדיות, בעיות רפואיות שהוא מגיע עם הפניה של רופא. זה סטודיו שיקומי שיש לו מיטות טיפוליות. לפי הדברים שלך הם יכולים לפתוח. אני רוצה להסיר את החרב של הפקחים ושל המשטרה. זה אמור להיות כתוב במקום כלשהו. אני מבקש להסדיר בתקנות את זה שהם כן יוכלו לפתוח בלי שתהיה להם בעיה עם החוק.   

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אין שינוי בעניין הזה. בתיקון האחרון לא היה שום שינוי. המקומות למתן טיפולי רפואה משלימה והמקומות לקידום תפקוד פיזי ורגשי לאנשים עם מוגבלות יהיו פתוחים. 

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

באיזה סעיף זה נמצא בתקנות שאתם מדברים עליהן עכשיו?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

בסעיף 7(5) ו-(5)(א). כמובן שלא מדובר בחדרי כושר.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

בהחלט.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

תודה רבה. מיכל, אנא מכם תייצרו סרגל יציאה, סרגל ירוק עם מדדים, כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. ככה גם אנחנו נדע, גם הציבור ידע. זה יאפשר שיתוף פעולה יותר מלא. 

	לגבי גני חיות והאזורים הפתוחים שהעירו לגביהם כאן, נא לקחת בחשבון לקראת שבוע הבא שבמגבלת מספר המשתתפים וסגירת המרכיבים הסגורים הם יכולים להיות מקומות של מבטח ומפלט רצויים יותר מאשר מקומות אחרים שבהם אנשים מסתגרים יחד. אנחנו מעדיפים לתת לציבור את האפשרות הזאת, במידה וזה אפשרי.

	נא להכניס בפעם הבאה לתוך המסלול את התו הירוק. סיפור המתחסנים צריך להופיע בתקנות כתמריץ. כולנו מגבילים פה זכויות. בתוך ההגבלה הזאת התו הירוק הוא קריטי. 

	יש את נושא הבשמים שאנחנו מבקשים להסיר מרשימת המגבלות. הדבר השני שאנחנו מבקשים זה לתת 24 שעות נוספות לאנשים כדי להסיר את המוצרים הלא חיוניים, כך שבמקום מחר בערב יהיה מחרתיים בערב. מדובר במקומות הגדולים בעיקר, לא במקומות הקטנים, שדורשים היערכות כמו שאמרה הגברת מלשכת המסחר. 

מיכל, תנסי לארגן לפעם הבאה את הנוסח לגבי אתרי מורשת. אולי לא צריך את אישור מנכ"ל משרד התרבות, אולי מספיק לכתוב שהם מפוקחים. צריך לכלול גם את המקומות האחרים, את הפארקים האחרים שדומים למפוקחים והם בלי אישור רשמי.  

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

בתיקון מס' 27 אנחנו מדברים על לא לאשר את חריג (ג), שזה הבשמים, ועל לשנות בהתאם לסעיף 4(ד)(1) את תקופת התוקף של התקנות. כמובן שלתקופה יש התחלה ויש סוף. הוועדה מבקשת לשנות את תקופת התוקף מ-8 בפברואר בשעה 19:00, ל-9 בפברואר בשעה 19:00. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

בסדר גמור. אני מסכם לפני הצבעה ואומר לאזרחי ישראל היקרים שקצב החיסונים סך הכל מתקדם. נגיע, בעזרת השם, ליותר מ-70% של מתחסנים, ל-75% של מתחסנים, ואז נוכל לשחרר יותר. הגרף של השחרור של המשק והכלכלה צריך לנוע במקביל לגרף ההתחסנות. אנחנו כבר לקראת הסוף. תתאפקו, אנחנו בדרך הנכונה.

אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות  להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות) (תיקון מס' 5), התשפ"א-2021. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ההצעה אושרה פה אחד. אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

זה היישום של התיקון שעבר ביום רביעי בכנסת, התיקון לחוק הסמכויות לגבי הגבלת הכניסה והיציאה מישראל. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

כולל ועדת החריגים והאפשרויות שהממשלה פה תיקנה לגבי הכניסה והיציאה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

	הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 25), התשפ"א-2021. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

זה מדרג הקנסות. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

זה מדרג הקנסות שהממשלה תיקנה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ההצעה אושרה פה אחד. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5) (תיקון), התשפ"א-2021.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

מדובר בהארכה עד 21 בפברואר 2021 של ההוראה שאומרת שכל מי שחוזר מחו"ל הולך למלוניות.
  
 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ההצעה אושרה פה אחד. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 26), התשפ"א-2021.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

זה הפתיחה של המרכיבים השונים, אם זה הצימרים, הגנים הלאומיים.  

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

אני מקווה שלפעם הבאה משרד הבריאות ישקול מחדש את הדברים שהערנו עליהם. מי בעד תיקון מס' 26, מי נגד, מי נמנע? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ההצעה אושרה פה אחד. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 27), התשפ"א-2021. זה בהקשר לבג"ץ המוצרים הלא חיוניים, כולל זה שביקשנו שהתוקף של הסרת המוצרים הבלתי חיוניים תחול רק בעוד 48 שעות, לא בעוד 24 שעות. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

במקום ב-8 בפברואר, יהיה ב-9 בפברואר, שעה 19:00.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

וגם הסרת הבשמים. מי בעד?

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

להסיר את האיסור על בשמים.

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >>   

ההצעה התקבלה פה אחד. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>