פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 89 ועדת החוקה, חוק ומשפט 09/03/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 206 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ה באדר התשפ"א (09 במרץ 2021), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 34), התשפ"א-2020. << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 4), התשפ"א-2021. << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 33), התשפ"א-2021. << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"א-2021. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר אוסאמה סעדי חברי הכנסת: מיכל וונש בועז טופורובסקי ענת כנפו שבח שטרן מוזמנים: נינא כהן קרן – ייעוץ משפטי, משרד הבריאות טל פוקס – לשכה משפטית, משרד הבריאות גאל אזריאל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות לילך וגנר – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שילה אדלר – המשנה למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עירית ויסבלום – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין אורי בוצמסקי – יועמ"ש מנהלת קורונה, משטרת ישראל לירון אשל – עו״ד ועו״ס, המועצה לשלום הילד קרן חן סופר – מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר עידן מנסנו – מייצג אזרחים ייעוץ משפטי: גור בליי ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: טלי רם אתי אפלבוים << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 34), התשפ"א-2020 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 4), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 33), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, צוהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר-היום יש לנו כמה קבצים של תקנות: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 34), מה שנקרא בלשון העם "התו הירוק". קודם כול, אני שמח שזה נראה ככה, צריך לנהוג בזהירות אבל נראה שמצד אחד החיים חוזרים למסלולם ובזהירות המתבקשת, ומצד שני נתוני התחלואה יורדים, מתמתנים בכל הפרמטרים – גם בפרמטרים של המקדם, גם בפרמטרים של פר הדבקה לעומת בדיקות, וכמובן הדבר הכי חשוב זה התוצאה של ירידה משמעותית ועקבית בחולים קשה. אני שמח שזה הכיוון ומקווה שזה ימשיך הלאה. כמובן לא צריך לפצוח בחגיגות עדיין אבל לאט לאט החיים חוזרים למסלולם ובמסגרת זו אנחנו גם נדון בתקנות שאישרה הממשלה בסופשבוע שעבר שיחלו ביום ראשון, מה שנקרא השלב השלישי, תיקון 34. מי מציג? מי איתנו בזום? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> ד"ר שרון אלרעי כאן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תציגי את קודם כול פחות או יותר את עיקרי התקנות. ברוך הבא, אוסאמה. יש לנו חוב לעצמנו, לציבור, בנושא - - << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> עסקים בתוך עסקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - של רשתות השיווק, שהגבלנו אותן במכירה של דברים בנושאים מסוימים כדי שלא תהיה אפליה, זה היה בזמן הסגר, ואחרי שהסגר כבר לא קיים צריך לתקן את זה. לצערי הרב, משרד הבריאות לא תיקן את זה בתקנות, אני מקווה שאולי שכחתם אבל אם אתם לא עושים את זה, בשביל זה אנחנו כאן ואנחנו היום נעשה את זה אלא אם כן מישהו ישכנע אותנו שלא. בבקשה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> תיקון 34 זה כפי שאמרת הפעימה השלישית בתו הירוק. זה כולל בעיקר פתיחה של עוד ענפים בתו ירוק: חדרי אוכל בבתי מלון, מסעדות, כנסים, אולמות אירועים – מקווה שאני לא שוכחת משהו – מסעדות במתווה שבשטח פתוח אפשר להושיב גם אנשים בתו סגול, בשטח סגור במבנה רק בתו ירוק, אטרקציות תיירותיות. כל האטרקציות התיירותיות בתו ירוק יכולות להיפתח, יש מתווה שמאפשר למנכ"ל משרד הבריאות לאשר אטרקציות נוספות בתו סגול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באישור של מנכ"ל משרד הבריאות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון, אבל כל האטרקציות בתו ירוק יכולות להיפתח. יש פה גם הרחבה של חלק מהתפוסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך פונים? כל מקום קטן צריך לפנות למנכ"ל משרד הבריאות, שהוא עסוק? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. נעשית עבודת מטה, הייתה אתמול ישיבה ארוכה עם נציגים של משרד התיירות כדי לאפיין באופן קטגורי סוגים של מקומות ולקבוע כללים כמה שיותר גנריים, אבל כמובן עסק שלא נופל לאחת מהקטגוריות האלה יכול גם לפנות באופן פרטני לבקש את האישור וכל בקשה תיבחן לגופה לפי המאפיינים של המקום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עד עכשיו לא ניתן אישור, נכון? עדיין לא ניתן לשום אטרקציה אישור. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> עדיין לא. אני גם לא חושבת שהגיעו עדיין פניות. אני חושבת שהשטח מתחיל להיערך וללמוד את התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אטרקציות יהיו יותר בזמן החופש. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אנחנו עושים כמובן עבודה כמה שיותר מהר כדי שאפשר יהיה להתחיל את זה. יש הרחבה של חלק מהתפוסות שנקבעו בעיקר בהקשר של אירועי תרבות. דבר ראשון, במקום 300 במבנה ו-500 בשטח פתוח, אז 500 ו-750, ובנוסף, יש מענה למקומות מאוד מאוד גדולים כמו אצטדיוני ספורט שיש בהם לפעמים גם 30,000 מקומות, אפשרות להכניס עד 1,500 אנשים כי אפשר לרווח הרבה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה כבר קיים, זה בתקנות הללו. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. זה בתקנות שכבר היו קיימות ויש הרחבה של התפוסות שמותרות בהן. אני חושבת שאלה בעיקר התיקונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד מתי התקנות הללו? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> הארכנו את התוקף של התקנות עד ה-20 במרס, ב-14 יום נוספים. עוד עניין זה העלאה של מגבלת ההתקהלות, לאו דווקא בתו ירוק, מ-10 ו-20 ל-20 במבנה ו-50 בשטח פתוח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שזה כללי, זה לא רק בתו ירוק, זה לכולם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> העלינו בדיון הקודם בשבוע שעבר את השאלה של התו הירוק יותר באופן רחב, גם למה מתכננים להפעיל את זה וגם שאלת הפגיעה בשוויון בהיבט של אנשים שמציגים תוצאה שלילית. נתתם פתרונות חלקיים בחלק מהדברים – במלונות, ילדים יכולים להיכנס עם בדיקה שלילית; באירועים, עד 5% יכולים להיכנס עם בדיקה שלילית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המונח שאתה אומר נתתם זה לא בדיוק, זה כמעט לקחנו. זה היה עד הרגע האחרון בוויכוח, בסוף שר הבריאות נענה לבקשתי ואישר 5%, אני עדיין לא מבין למה 5% ולא 10%, שזה הרבה יותר סביר. הראייה שלי גם הייתה הסתכלות שאנשים יתחילו לכבד את הדברים הללו ולא יחפשו את הדרך להתחכם. תמשיך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> התקנות באמת מדברות רק על 5% באירועים, עם בדיקה שלילית, במלונות נכנסים. במסעדות יש את החלוקה בפנים ובחוץ, וגם הוספתם לתקנות את התינוקות עד גיל שנה והמחוסנים בניסוי הקליני שיכולים להיכנס גם על התו הירוק. אבל עדיין, ככל שמרחיבים את התו הירוק, מתרחבת הבעיה של האפליה מול אנשים ששוב, הסיכון מהם – אני מבין גם לשיטתכם – הסיכון הוא מישהו שהציג תוצאה שלילית, הוא כמו מחוסן או מחלים, ולכן אין בעצם הצדקה מבחינת השוויון לא לתת גם למי שיש לו תוצאה שלילית להיכנס. השאלה איך אתם רואים את הדבר הזה עומד בשאלות של שוויון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ד"ר שרון איתנו, נפנה את החלק הזה פחות למשפטנית ויותר לד"ר אלרעי. אתה רוצה להשלים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אומר: א', שאלה של שוויון, אבל ב', באופן יותר פרטני, הוועדה שאלה בשבוע שעבר לגבי האוכלוסייה שהיא בעניין הזה בעצם אולי הכי נפגעת, האוכלוסייה של אנשים שלא יכולים להתחסן מבחינה בריאותית. האם יש לכם נתונים יותר ברורים על כמה אנשים מדובר שלא יכולים? אני לא מדבר על ילדים ואני לא מדבר על לא רוצים, אני מדבר על אוכלוסייה שמבחינה בריאותית לא יכולה. כמובן השוויון גם מדבר על אוכלוסיות שלא הספיקו, לא יכולות בגלל ילדים וכן הלאה, אבל בראש ובראשונה לגבי כאלה שלא יכולים בריאותית, כמה אנשים מדובר ואם יש פתרון או מענה להם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני מציעה שד"ר אלרעי תשיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, ד"ר שרון אלרעי. שלום, מה שלומך הבוקר? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> שלום. נהדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יותר אופטימית? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דנים כרגע בתו הירוק, והנושאים שהעלינו כאן, העלה היועץ המשפטי של הוועדה לגבי מה הכיוון הלאה או ההסבר עכשיו לגבי אותם אנשים – אם זה ילדים אז פתרנו את זה כרגע באירועים ופתרו את זה גם בבתי מלון אבל לגבי תחומים אחרים זה עוד לא נפתר. בסוגריים אני גם אומר שאומנם פתרתם ונתתם את ה-5% - אני התפשרתי על זה עם השר והסכמתי אבל אני עדיין חושב שהיה צריך אולי לתת 10% כדי לא לגרום לאנשים לחפש טריקים ושטיקים להפר את הדברים, ולתת לאנשים להתרגל לתקנות האלה ולתו הירוק. השאלה שמרחפת בעניין הזה גם, מה קורה לגבי אותם אנשים שעל פי המלצות משרד הבריאות אסור להם להתחסן. השאלה מה ההערכות שלכם, כמה כאלה יש במדינה ואיך פותרים את זה. בזמנו, באחת הישיבות דיברנו אולי לתת להם איזושהי הגדרה עם כרטיס שהוא לא אדום ולא ירוק – סגול אולי יכול להיות מעניין, אני לא יודע – כדי שהם יוכלו להשתמש באלמנט הזה שנקרא בדיקות, שכרגע אלה בדיקות פחות מהירות ואנחנו מאוד מקווים שגם יגיעו מהר מאוד הבדיקות המהירות, וגם על זה נשמח לשמוע ממך. אלה פחות או יותר הנקודות שדיברנו עליהן, נשמח לשמוע את ההסברים שלך, מה באמת מתכוונים הלאה לעשות והאם אתם מתכוונים לנצל את כל זמן ההארכה של התקנות האלה או שיכול להיות שבעקבות ניסוי וטעייה אפשר יהיה להשלים אותן בתקנות קצת יותר מפורטות, אולי יותר מרחיבות בכמה דברים. בבקשה, שרון. ניתן לה לדבר ואחר כך יהיו שאלות של הח"כים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> משרד הבריאות יצא באסטרטגיה של התו הירוק, כשמהתחלה היה ברור שאנחנו מעוניינים לא להשתמש בזה כאיזה דרך מניפולטיבית לגרום לאנשים להתחסן. זאת לא המטרה של התו הירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> המטרה של התו הירוק היא לייצר מקומות שבהם הסיכון לתחלואה הוא יותר נמוך – הוא לא אפס אבל הוא יותר נמוך – ולכן אנחנו יכולים להכניס יותר אנשים כי אנחנו הקטנו את הסיכון בזה שיש מחוסנים, מחלימים, אנשים עם בדיקות, ואז אנחנו יכולים להעלות את כמות האנשים שנמצאים שם ולאפשר חיי משק תקינים כי אני לא יכולה להגיד למסעדה שהיא יכולה לפעול רק עם עשרה אנשים בפנים, אני יכולה להגיד אבל היא לא באמת יכולה לפעול ככה. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו במקום מסוים מקטינים את הסיכון כדי לאפשר יותר אנשים כדי שהמשק יוכל לפעול. אז זאת המטרה. מלכתחילה אמרנו כל הזמן – תו ירוק יוכל להיכנס עם אנשים מחוסנים, אנשים מחלימים ואנשים עם בדיקות. כשזאת המטרה, המטרה היא לייצר תנאים שהם תנאים שבהם יש פחות סיכון לתחלואה, אז אני לא מכניסה אנשים – כמו שנאמר באחת הוועדות קודם – עם כל מיני פתק מהרופא שהוא לא יכול להתחסן. זה בסדר שהוא לא יכול להתחסן, אז הוא צריך להיבדק כי אני רוצה לוודא שאנשים שנכנסים פנימה מביאים בסיכון יותר נמוך תחלואה פנימה. זה לא עניין של בוא נביא פתק מהרופא שאני לא יכול להתחסן, זאת אומרת אנשים שלא יכולים להתחסן – ואנחנו מעריכים שהכמות שלהם היא מאוד קטנה, אני לא יודעת כמה כאלה – בגדול, אלה אנשים שיש להם אלרגיה לפוליאתילן גליקול, שזה אחד ממרכיבי החיסון, זה דבר שהוא יחסית מאוד נדיר, האנשים האלה באמת לא יכולים לקבל את החיסון, וכל יתר האנשים, כולל אנשים עם אלרגיות, יכולים לקבל את החיסון. יש מצבים שבהם מבקשים להישאר בהשגחה במקום רבע שעה, חצי שעה; יש מצבים שבהם אומרים, תעשה את זה במסגרת מרפאת אלרגיה תחת פיקוח רפואי ויכול להיות שנותנים תרופות לפני זה להפחתת התגובה האלרגית. יש כל מיני אופציות אבל באופן עקרוני, רוב מכריע של האנשים יכולים לקבל חיסון. לא מדברת על מי שלא רוצה, שזה משהו אחר. זאת אומרת, אנחנו מנסים מהתחלה לקדם אפשרות שבה תו ירוק נפתח למחוסנים, מחלימים ובבדיקות, כשלבדיקות יכול להיות שימוש בבדיקות שהן PCR, שאז הן נותנות תוקף קצת יותר ארוך, למשל 48 שעות מרגע ביצוע הבדיקה, או בדיקות מהירות שזה ממש אומר בכניסה – בכניסה לאירוע אתה עושה את הבדיקה וזה נותן לך איזשהו קלירנס לאירוע של כמה שעות. כשבאנו להפעיל את זה כרגע, כשאנחנו עדיין עם לא מעט מאומתים ארצי – בין 3,000 ל-4,000 מאומתים מדי יום – זה אומר שרוב מערך הבדיקות כיום הוא בשימוש לאותם מאומתים, לאנשים עם סימפטומים, למגעים שלהם – ולכן במצב הזה כרגע אי אפשר היה להשתמש בבדיקות ה-PCR כדי לפתוח תווים ירוקים כי פשוט זה יגרום לזה שכל מערכת הבדיקות שלנו תהיה מוצפת באנשים שרוצים להוציא תו ירוק לפעילויות היום-יום, ובסופו של דבר הזמן שלנו מביצוע הבדיקה עד התוצאה יעלה ל-48, 72 שעות כי פשוט יהיה הרבה עומס במערכת ואז אנחנו לא נצליח לטפל בחולים, לא נצליח לזהות מוקדם מגעים, וכו'. לכן אמרנו, בשלב ראשון, כשאנחנו עוד עם תחלואה כל כך גבוהה במדינה, פותחים את המשק, אנחנו לא יכולים להגיד תו ירוק יפעל עם בדיקות PCR מכיוון שזה יציף את הבדיקות כך שכל מערכת הבדיקות תיתקע. אנחנו כן מקדמים בימים האלה את הנושא של בדיקות מהירות כדי שהן ייכנסו לשוק כמה שיותר מהר. הדבר הזה דורש שינוי חוקתי, זאת אומרת בצו בידוד בית אנחנו צריכים להגיד מה אומר כשלבן אדם יש בדיקת אנטיגן חיובית. זה לא קיים כיום בחוק בשום צורה ואופן. אנחנו צריכים לעשות שינויים מסוימים מחשוביים כדי לזהות את החולים האלה ולהעביר אותם לרשימת חבי הבידוד למשטרה כי בן אדם עם אנטיגן חיובי צריך להיות מבודד כי בסיכון גבוה יש לו תחלואה אמיתית. כמובן, צריך לראות איך אנחנו דואגים לתהליך שבו הגורמים הדוגמים – שעכשיו זה לא רק בתי חולים וקופות חולים, זה יכול להיות כל מיני גורמים דוגמים – מדווחים לנו את התוצאות החיוביות כי אלה אנשים שלמעשה שוב, הם בחשד מאוד גבוה לתחלואה. כל הדברים האלה, אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם בשבועות האחרונים בצורה מאוד מאוד מאוד אינטנסיבית כדי להביא לזה שכמה שיותר מהר נוכל באמת לפתוח את המשק, שתו ירוק יוכל להיות גם בשימוש של בדיקות מהירות, זאת אומרת מי שיש לו בדיקה מהירה יוכל להיכנס לתו ירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי להערכתך - - - << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני רק אשלים. בינתיים, בגלל ההבנה שאם באמת רוצים לתת למשפחות אפשרות לצאת לחופש אז אי אפשר להגיד תלכו למלון אבל אל תיקחו את הילדים, אז במלונות יש כבר את ההחרגה שאפשר להגיע, ילדים עם בדיקות PCR, וכנ"ל לגבי אירועים. אם פתחנו עכשיו אירועים, הרי לא הגיוני שאנחנו נגיד – האח של החתן, בן 14, לא יכול להגיע. זה לא הגיוני, ולכן אנחנו כן מנסים להגביל את זה ל-5% כרגע כדי שלא יהיה מצב שאנחנו שוב, מציפים את המערכת בבדיקות לתו ירוק על כל האירועים שיהיו בשבועיים הקרובים, אבל כן לאפשר בתור שלב ראשון, כדי שהמשפחה הגרעינית לפחות תוכל להגיע – בין אם זה הילדים שלא יכולים להתחסן ובין אם זה מבוגרים, האבא של הכלה שאולי בוחר לא להתחסן מסיבות כאלה ואחרות, ובאמת אנחנו לא מנסים במניפולציה לגרום לאנשים להתחסן. אנחנו מאוד מעודדים את כולם להתחסן אבל לא מנסים להכריח אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי להערכתך הנושא של הבדיקות המהירות ייכנס לרמה מבצעית, מעשית? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני מקווה תוך שבועיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה ענייני חקיקה? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש לנו בדיקות שאושרו על ידי אמ"ר. יש לנו כבר מערכת שלתוכה ידווחו את התוצאות הגורמים שיהיה מותר להם לדגום. היה אתמול בערב דיון של הצט"מ כדי לעזור לנו לקבל את ההחלטה המקצועית איך להתייחס למקרים החיוביים, אז גם על הדבר הזה עבדנו. אנחנו עובדים כבר שבועות ארוכים כדי להסדיר את הכול ואני מקווה שתוך שבועיים הכול יהיה מוכן ואנחנו נוכל להחליף בדיקות מהירות לתו ירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה בעיות חקיקה יש? הזכרת שיש חקיקה, זאת אומרת יש משהו שאמור להגיע לשינוי? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> צריך לשנות בצו בידוד בית. בצו בידוד בית כרגע כתוב שנדרש לבידוד בית מי שיש לו בדיקת PCR חיובית ומישהו שהוא היה מגע - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה חקיקה שלנו? משרד הבריאות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - וכאן יש לך מצב של בן אדם שבעצם הוא לא היה מגע של חולה מאומת ואין לו בדיקת PCR חיובית, ואני צריכה גם אותו להכניס ולהגיד - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. את זה הבנתי. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - בן אדם עם בדיקת אנטיגן מהירה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל זה לא בוועדה של הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא צריך בשביל זה חקיקה בכנסת. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> צריך תיקון של התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקון של התקנות של מנכ"ל משרד הבריאות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני לא אומרת שזה מעכב וזה ייקח עוד הרבה זמן אבל אלה עוד דברים קטנים שצריך לסגור לפני שהדבר הזה יכול לצאת בצורה חוקית ונכונה לפועל, ואנחנו עובדים על כל הדברים האלה במקביל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סליחה, ד"ר אלרעי פרייס, רק להבין. למה אי אפשר להשתמש בזה כבר היום, כמו שהשתמשו בזה בזמנו באיי התיירות? הרי את צריכה את כל האסדרה בשביל לחייב בבידוד ולחייב להכניס למאגר מידע וכו', אבל אם זה כבר מבצעי את יכולה להשתמש בזה פשוט בשביל לאפשר את עצם הכניסה של האדם למקום, בלי כל הדברים הנלווים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אסביר. עד היום היה שימוש בבדיקות מהירות על ידי גורמים דוגמים מאוד מסוימים, בין אם זה היה פיקוד העורף בכניסה לאיים התיירותיים ובין אם זה היה בקופות חולים ובבתי חולים, שאלה היו מקומות שבהם נעשתה בדיקת אנטיגן מהירה – אם היא הייתה חיובית, מייד הייתה מבוצעת בדיקת PCR ואז בדיקת ה-PCR בעצם נתנה את התשובה. לא היה לי מצב שכרגע לצורך העניין מישהו הולך לחתונה, יש לו בדיקת אנטיגן מהירה, וזהו. אין לו את בדיקת ה-PCR מיידית, זה ההבדל. בכל המתארים עד עכשיו, החוקיים – אם אנשים קנו מכשירי סופיה ועשו איתם כל מיני שימושים בכל מיני חברות, זה משהו אחר, אבל דברים שהמדינה אפשרה, היו מצבים שתמיד בתוך הסצנריו הזה הייתה בדיקת אנטיגן מהירה ואם היא הייתה חיובית, מייד בדיקת PCR. כאן אני בעצם מייצרת תנאים שבהם יש בדיקת אנטיגן מהירה ואין מיידית בדיקת PCR ואז אני צריכה איכשהו להסדיר את זה, להגיד הבן אדם הזה חייב בבידוד עד שהוא עושה בדיקת PCR, מה קורה אם הוא לא עושה בדיקת PCR, וכו'. צריך להסדיר את המצב החדש הזה, שלא קיים כרגע, שבו אתה עושה רק בדיקת אנטיגן מהירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אני רק אומר דבר אחד, שצריך לתת את כל הגז בעניין הזה. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נותנים. נותנים. באמת שנותנים, עובדים על זה ימים ולילות, וגם בכל הכיוונים – גם בקטע החוקי, גם בקטע המחשובי – ממש מכל הכיוונים. גם אנחנו מאוד רוצים שזה כבר יתחיל לפעול ולא יהיה מצב שאנשים ללא חיסון וללא החלמה לא יכולים להיכנס למקומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש גם שתשקלו אולי להעלות טיפה את האחוז של אלה שמסתמכים על הבדיקות – אם זה ילדים או בני משפחה, ובמיוחד על ילדים – אני אגיד לך גם למה. אני חושב שאחד הדברים הנכונים שיקרו בתקופה הזאת, כי הרי כולנו יודעים שהגל הזה שאנחנו מקווים שאנחנו לקראת סופו הוא הגל של הילדים יותר, ובדיקות שנעשות - לא משנה אם זה בגלל אירועים או חתונות - לפחות נותנות לכם פריסה לא רעה של עוד בדיקות לדעת ולזהות. יכול להיות שבעקבות כמה אירועים כאלה נמצא כמה ילדים שהם מאומתים וזה יחסוך לנו אולי בידודים אחרים כי אני לא רואה את ההמוניות. הרי בסך הכול, רק לפני חודש-חודשיים היינו ברמה של 120-100 אלף בדיקות ביום, היום אנחנו סביב 50-40 אם אני זוכר נכון. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> 80-70. אבל כשהיינו ב-120,000 בדיקות ביום היינו עם SLA של 72-48 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אומרת שזה דוחה. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לתת תשובה לבן אדם לקח לנו 72-48 שעות, ולמקום הזה אנחנו לא רוצים לחזור. אני חייבת להגיד שהיום, כנראה גם ב-120,000 בדיקות אנחנו נצליח להתמודד יותר טוב, אבל עדיין, לא היינו רוצים להפגיז את המערכת בצורה שבה בסוף כשיש בן אדם באמת מאומת, לוקח לנו שלושה ימים לתת לו את התוצאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. למה הבדיקות הללו, ה-PCR לפחות, הן ל-48 שעות? בזמנו, כשהתחלנו את זה באיים הירוקים, התחלנו את זה עם 72. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> צריך להבין את ההבדל בין הבדיקות של האנטיגן לבדיקות של ה-PCR, הן בודקות שני דברים שונים של הווירוס. אחד בודק את חומצות הגרעין, את הגנים עצמם, זה ה-PCR, ואחד בודק את החלבון. מה שקורה זה שבדיקות אנטיגן מאוד טובות, בתחילתה של המחלה יש איזושהי עלייה ברמת החלבון, אותה אנחנו מצליחים לזהות, אבל אחר כך יכול בן אדם להיות חולה שלושה, ארבעה, חמישה, שמונה, עשרה ימים, והאנטיגן שלו יהיה שלילי. זאת אומרת, אנחנו יותר חושבים שהבדיקה החיובית מייצגת יכולת שלו להדביק בזמן הקצר. אם הדבר הזה הוא כרגע חיובי אנחנו אומרים, הוא כנראה מדבק עכשיו בזמן הקצר, ולכן זה קלירנס לאירוע. אם אנחנו חושבים על מצב שבו בן אדם ייכנס לבדיקות, נשתמש בנתונים האלה לאורך כמה ימים, זה פשוט לא יהיה מדויק. אז יכול להיות שבבדיקה הראשונה הוא היה שלילי ועכשיו הוא נכנס לאירוע יום, יומיים אחר כך, הוא כבר חיובי, אני מסתמכת על בדיקה שהיא לא רלוונטית כי היא בדיקה שהרגישות שלה היא לזמן מאוד קצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זה לאנטיגן, אבל גם ב-PCR היום אתם מדברים על 48 שעות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון. אנחנו פשוט רואים את זה גם בדוגמאות של אנשים שעולים מבדיקה של 72 שעות לפני טיסה, וכשהם נוחתים הם חיוביים, וכולם עלו עם בדיקה שלילית של 72 שעות. זאת אומרת, כמה שאנחנו יותר מקצרים את הזמן הזה בין מתי נלקחה הדגימה והיא שלילית וכמה קלירנס זה נותן, אז כמה שזה יותר קצר זה יהיה יותר מדויק. כמה שאני מרחיבה את זה יותר, יש יותר סיכוי שהבדיקה היא כבר לא רלוונטית. מרגע שבן אדם נבדק הוא יכל לבוא במגע עם חולה מאומת, יכל להידבק, יכל להדביק אחרים, אבל אני עדיין מסתמכת על איזושהי בדיקה ישנה. זה באמת עניין של למצוא את האיזון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. ולכן, מאחר שאנחנו לא הולכים על דיוק של מאה אחוז, השאלה אם לא כדאי לשקול, לפחות ב-PCR שהיא יותר מהימנה, ללכת כן על ה-72 שעות בתקופה הזאת כי בסוף, בן אדם עושה את הבדיקה אז הוא יכול בשלושה ימים עוד להספיק כמה דברים ולא צריך לעשות את הבדיקה כל יומיים, אבל זה לשיקול דעתכם, אני רק מבקש שזה יהיה על השולחן. חברי הכנסת. חברת הכנסת כנפו, בבקשה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רציתי לשאול לגבי אלה שיש להם נוגדנים והם לא נמצאים ברשימה של מחלימים או מחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחזרי שוב. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי אלה שיש להם נוגדנים בעקבות בדיקות סרולוגיות או אחרות, והם לא נחשבים מחלימים או מחוסנים. האם אפשר בעקבות בדיקה להוסיף אותם לתו הירוק? זאת שאלה אחת. שאלה שנייה: אני מבינה שהמטרה היא באמת לייצר מקומות שבהם תהיה תחלואה מינימלית או ממש לבודד את האוכלוסייה, שלא יכולים להדביק אחד את השני, עם אותו אחוז קטן שציינת – גם אני חושבת שצריך להגדיל אותו טיפה – האם אפשר לייצר אותו דבר בשביל אלה שמאיזושהי סיבה לא יכלו להתחסן או לא רצו להתחסן? למשל, אם פותחים מסעדה מסוימת ויש יום אחד בשבוע או יומיים בשבוע לכאלה שלא התחסנו, שרוצים להיות מרצונם ביחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה שלא התחסנו וביחד זה מסיבת הדבקה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שאני אומרת, אנחנו לא יכולים להכריח אנשים להתחסן ואנחנו לא יכולים לבודד את אלה שלא התחסנו מהחיים. אם אנחנו פותחים עכשיו את האפשרות ואנחנו שומרים על איים כאלה שלא מדביקים, אנחנו צריכים לחשוב מה עושים עם האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת השאלה של היועץ המשפטי אבל אני את דעתי אמרתי. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יכולים לאפשר להם להמשיך את חייהם בתנאים שהיינו בזמן סגר. צריך לחשוב איך אנחנו עושים את זה כי גם להם יש זכויות ואי אפשר להתעלם מהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תשובות בבקשה לשתי השאלות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לגבי סרולוגיה, ברגע שבן אדם עשה בדיקה סרולוגית לפי פרוטוקול של משרד הבריאות, הוא נחשב כמחלים, הוא יכול לקבל תו ירוק, הוא יכול להיכנס לכל מקום. כרגע, אני רק אגיד שגם למחלימים אנחנו נותנים אפשרות להתחסן במנת חיסון אחת, אני אומרת גם את זה אבל גם אם הם לא יתחסנו, יש להם תוקף מסוים של התו הירוק על פי בדיקה סרולוגית, כל עוד היא נעשתה לפי פרוטוקול של משרד הבריאות וכל הדבר הזה גם מבחינה מחשובית הוסדר כבר, כך שהם יכולים להוציא תו ירוק. זה לשאלה הראשונה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חשוב שזה יהיה גם בחוק וגם ציבורית. חשוב שזה יצוין. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לשאלה השנייה, לגבי הפעלת מקומות. אני חושבת שברגע שאנחנו נתחיל להפעיל מקומות שהם בתו ירוק, יום בשבוע לא בתו ירוק, יום בשבוע ככה, איבדנו את הכול. או שהדבר הזה יהיה פשוט או שהוא פשוט לא יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אם מקומות פועלים בתו ירוק הם פועלים בתו ירוק. אני אומרת שוב, המטרה שלנו, שבתו ירוק יוכלו להיכנס גם אנשים עם בדיקות, כך שזה יפתור את כל הבעיה שבן אדם לא רוצה להתחסן, לא יכול להתחסן, ילדים, הדרך לפתור את זה היא על ידי אפשרות לכניסה עם בדיקות. זו מבחינתנו הדרך, וכרגע אנחנו בתהליכים לראות איך לעשות את זה כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחב לציבור. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה התוקף של בדיקה, שמישהו מגיע למקום מסוים, עושה בדיקה ואז במשך כמה ימים הוא יכול להסתובב כמי שמאושר לו? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ה-PCR, זה יהיה 48 שעות, ובדיקה מהירה זה יהיה עד 24 שעות – כניסה לאירוע. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת אומרת שאפשר יהיה למשל לצורך כניסה לחתונה של בן משפחה לעשות את הבדיקה יום לפני כדי שזה יתפוס אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם היום זה אפשרי, 5%. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה חשוב מאוד. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ב-PCR. אבל שוב, גם כאן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים מצב שלא כל האנשים הולכים לרופא משפחה עכשיו, מעמיסים את הקופות לעשות בדיקות PCR המוניות לאירועים כי גם את זה אנחנו לא רוצים. הקופות כרגע עמוסות, גם עדיין בטיפול בחולי קורונה, גם במבצע חיסונים שטרם הסתיים, ואנחנו בטח לא רוצים שכולם ילכו עכשיו לקופות כדי להוציא אישורים, לקבל הפניות לבדיקות PCR לחתונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נעזוב את הבדיקות המהירות. אם תהיה פריסה - - - << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> זה בדיוק חלק ממה שאנחנו מנסים עכשיו לארגן, איך אנחנו מאפשרים לאנשים כן להיכנס למקומות עם בדיקות – בין אם בדיקות PCR ובין אם בדיקות מהירות – בלי לעשות עומס שיעשה נזקים על כל המערכת. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באותו אולם אירועים שיש בו חתונה וצריכים לבדוק את האנשים, אפשר באותו בוקר לפתוח את האפשרות לבדיקות כדי שבן אדם יוכל להתארגן, לבוא להיבדק ולחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אם זה PCR לא פותחים המקום. עמדות הבדיקה - - - << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הן לא ניידות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמדות הבדיקה המהירות – שאני מקווה, כמו שאמרה גם ד"ר אלרעי, שמקדמים את זה, אנחנו כבר יותר מדי זמן עם זה – אבל אם תהיה פריסה רחבה של הדבר הזה, באמת זה יכול לאפשר להגיע למקומות או אפילו בכל עיר יהיו כמה מקומות כאלה שאפשר יהיה לבוא, לעשות את הבדיקה, לקבל את האישור הזה של 24 שעות, ולמחרת אתה צריך עוד פעם, אתה הולך שוב לבדיקה ולא העמסת על קופות החולים ולא העמסת על הדברים האלה, אבל בשביל זה צריך לקדם את העניין הזה. PCR זה לא דבר שאת יכולה לקחת אותו לכל אירוע, לכל אולם ולעשות שם כי בכל מקרה זה גם חוזר למעבדה ועד שמקבלים תשובה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא נייד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא נייד, ודאי שלא. לפני שאני אתן לחברי כנסת נוספים אני רוצה לשאול אותך. רק כייעול, האם יש אפשרות לקבל את התו הירוק בקופות החולים? יש אנשים מבוגרים שלא יודעים לעבוד דרך האינטרנט או להוציא את התעודות שלהם, לא המתחסן ולא המחלים. האם יש מצב שאדם, כשהולך כבר לרופא או שהולך לקופת חולים, הוא גם בקופת החולים מקבל את השירות שיוציאו לו את התו שלו? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על זה עם הקופות, אני לא בטוחה שהקופות רוצות להיות בעסק של הוצאת תווים לכניסה לאירועים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקופות לא רוצות להיות, זה בסדר, אבל אנחנו לא מייצגים את הקופות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> קופות החולים אמונות על לטפל בחולים – כן לתת להם תעודת מתחסן כי הם חיסנו אותם, כן לתת להם תעודת מחלים כי הם החלימו אותם – אבל להתחיל לתת להם תווים ירוקים כדי להיכנס למקומות, זה נראה לי לחלוטין לא מתפקידם ולא הייתי רוצה להפיל עליהם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא כל יום. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אבל אני חייבת להגיד שבתוך האפליקציה יש כל מיני דרכים גם לאנשים שאין להם טלפון חכם, גם לאנשים שרוצים לעשות את זה בדרכים אחרות, יש עוד דרכים לקבל את התו הירוק, לא בטוחה שחייבים להעביר את העומס הזה לקופות חולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתהיה אפשרות כי לא הולך להיות עומס. זה לא כל כך הרבה אנשים. נינא, היועצת המשפטית שלכם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> רק להשלים. את אישור התו הירוק לא אבל אפשר להיכנס לעסק, להציג בכניסה גם אישור מתחסן או אישור מחלים וזה למיטב הבנתי קופות החולים יכולות להנפיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים אותם אנשים גם לא יודעים את זה. חבר הכנסת שבח שטרן, בבקשה. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להעלות איזושהי שאלה שלא קשורה בדיוק לתו הירוק, אם כי יש לה איזשהו קשר לזה, אני מנצל את ההזדמנות, ברשותך אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר, כל הנושאים שקשורים. אנחנו לא נבקש את ד"ר אלרעי עוד פעם, אז ננצל את זה שהיא איתנו. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> א', אני רוצה להביע הערכה גדולה למשרד הבריאות על כל מה שהוא עושה, גם מבצע החיסונים וגם כל שאר הפעילות, ואני בא מנקודת המוצא הזאת. יש היום מציאות בבתי הספר – אני מכיר את זה מהשטח, כשהשטח זה הילדים שלי והנכדים שלומדים במוסדות חינוך ויש הרבה כאלה – ואני שם שומע את השאלה הבאה: אם בקפסולה שבה הילד לומד אחד הילדים מאומת, בעצם כל שאר הילדים הולכים הביתה לבידוד ולפעמים זה יכול להיות 15 ילדים, כל ילד כזה זה הורה אחד לפחות שצריך להישאר איתו כדי להשגיח עליו. זאת אומרת, יש פה פגיעה מאוד משמעותית גם בילדים שמפסידים לימודים, מפסידים חברה, גם להורים שנאלצים להישאר בבית ולא לצאת לעבודה. הסתכלתי בטבלאות שמשרד הבריאות מפרסם ואני רואה שהסיכון לתחלואה קשה ולתמותה אצל בני אפס עד 19 – מנתונים שאתם פרסמתם – עד עכשיו, מתחילת המגפה עד היום, יש תשעה כאלה שנפטרו, לעומת קרוב ל-6,000 בוגרים. מדובר פה ב-0.003% מהחולים המאומתים שנפטרו. אין נתונים מדויקים בטבלאות שלכם אבל אתם ודאי יודעים יותר טוב כמה כאלה לקו בתחלואה קשה. אני מניח שיש איזושהי קורלציה בין התמותה לבין חולי קשה. אז כמו שאמרתי, השיטה הקיימת שאומרת, כל מי שהיה באותה קפסולה עם אותו ילד ילך לבידוד, היא גורמת לשתי בעיות מאוד קשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא משביתה הרבה כיתות. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> היא משביתה חלק גדול מהמשק, היא גם משביתה את התלמידים מלימודים. הרעיון שאני שואל אם אי אפשר היה ללכת עליו – אני חושב שכן אבל ודאי לכם יש מומחיות יותר גדולה בעניין הזה – זה אולי לשנות קצת את ההגדרה של בידוד לאותם תלמידים שהיו בסביבה של מאומת. הכוונה שלי היא להגיד שהבידוד יהיה או בבית או בכיתה, באותה כיתה שבה הוא למד. הרי כל אותם תלמידים ששהו במחיצה של אותו מאומת, הם היו חשופים אליו, אז הסיכוי שלהם הוא פחות או יותר זהה לחלות או לא לחלות, ואם אנחנו נאפשר שאותם תלמידים שהם לא מאומתים אבל שהם נחשפו, הם יוכלו להגיע מבית הספר לבית, מהבית לבית הספר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה ברורה. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> עוד נקודה לעניין הזה. יכול להיות שצריך להגדיר את זה קודם כול לאזורים שבהם כבר אחוז המתחסנים הוא גבוה מאוד יחסית כדי שלא ידביקו את ההורים, את המורים, ושהדבר הזה לא יהיה כפוי, זאת אומרת הורה שרוצה, יוכל לשלוח את הילד לבית הספר ומי שלא כי הוא חושש שמא יש שם עדיין חולים, הוא חושש מזה והוא לא ישלח אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. בבקשה, ד"ר אלרעי. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אגיד שני דברים עקרוניים ואז אענה ספציפית על זה. אנחנו כולנו מודעים לזה שהתחלואה בילדים היא תחלואה שהיא ברובה אסימפטומטית וגם כשהיא סימפטומטית, היא ברובה קלה ואנחנו שמחים על זה. אני חייבת להגיד בזהירות הראויה. אנחנו לא יודעים מה התופעות ארוכות הטווח של תחלואה כזאת, ולכן אנחנו עוד לא יודעים האם זה באמת שום דבר – כמו שכולם אומרים, וירוס ויראלי שעובר – או שיהיו לזה השפעות יותר ארוכות, ולכן אנחנו צריכים להתייחס לזה בזהירות ולא להגיד, בסדר, ילדים יידבקו. זה אחד. הדבר השני, ברגע שילדים יידבקו ותהיה תחלואה מאוד גבוהה, גם אם עבורם זו תחלואה לא משמעותית וגם אם אני מתעלמת מנזקים עתידיים שאנחנו לא יודעים אם יש או אין, עדיין כשיש תחלואה מאוד גבוהה, התחלואה הזאת מתפשטת בתוך הקהילה ומסכנת גם את האנשים, ויש עדיין אנשים ביישובים שלנו שלא התחסנו ויש עדיין אנשים שגם כשהם התחסנו חיסון מלא, החיסון הוא לא מאה אחוז יעיל ולכן יש אחוזים בודדים שעדיין יכולים להיפגע. זאת אומרת, ההסתכלות שלנו היא הסתכלות של הפחתת תחלואה בכל זאת. אנחנו יודעים שגם כשכל המדינה מחוסנת, עד שלא מגיעים למצב של חסינות עדר שבו הווירוס, אין לו למי לעבור מבן אדם לבן אדם ולכן המגפה גוועת, עד שלא נגיע למצב כזה עדיין יכולות להיות לנו התפרצויות, וההתפרצויות האלה גם מסכנות את האנשים שנדבקים – גם אם זה ילדים, שאני לא יודעת את ההשפעות ארוכות הטווח, וגם מסכנות את האנשים לידם שעלולים להיות אוכלוסייה בסיכון, ויש לנו מצבים, כולל מצב של הדבקות בבתי אבות עם אוכלוסייה מחוסנת לגמרי, אבל החיסון הוא לא אפוד קרמי, הוא לא מאה אחוז יעיל, הוא יעיל ב-94% עד 98%, זה אומר שאחוזים בודדים כן ייחלו. אם תהיה הרבה מאוד תחלואה, גם האחוזים האלה בסוף יתורגמו לאנשים שייפגעו מהתחלואה הזאת ולכן יש ערך בהפחתת התחלואה. הערך השני הגדול הוא באמת להחזיר את הילדים למערכת החינוך, לדאוג שהכיתות תהיינה פתוחות כמה שיותר ואנחנו רואים שהחיבור של החינוך לרמזור הוא בעייתי. הוא בעייתי כי הרמזור משתנה בצורה מאוד מהירה, הוא בעייתי כי אנחנו לא מאפשרים יציבות – לא למורים, לא לילדים ולא להורים – לתכנן איכשהו קדימה כי כל שבוע גוזרים את הרמזור ויש את השינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המייל שלי מפוצץ מאירועים שמשתנים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה במשרד הבריאות לראות איך לתכלל עוד גורמים. כמו שאמרנו, בתו הירוק אנחנו יכולים לפתוח דברים שלא היינו פותחים אחרת ובמספרים שלא היינו פותחים כי אנחנו נותנים איזשהו מקדם הגנה עם התו הירוק, לנסות לייצר את אותו דבר גם בבתי הספר, להסתכל על בדיקות, כולל בדיקות מהירות, להסתכל על האלמנט של משפחה שהיא מחוסנת, מה קורה כשילד הגיע וכל המשפחה שלו בבית היא מחוסנת, אם יש אחוזים גבוהים כאלה בכיתה, האם להתייחס לכיתה אחרת, ומה קורה עם ילדים שהם מחלימים בתוך כל הקונטקסט הזה של לנסות לייצר כיתה שהיא יותר בטוחה. אנחנו עובדים על הדבר הזה במטרה משותפת להחזיר את הילדים כמה שיותר ללמוד. אני אגיד עוד דבר לסיום. כיתות י"א-י"ב, שכרגע אם יש שיעורי התחסנות גבוהים – שזה אומר 90% התחסנות בכיתה – אנחנו מקדמים את זה שהכיתה הזאת כבר עכשיו תוכל ללמוד בצורה יותר פתוחה, בלי הקפסולות ובלי שיש מישהו אחד מאומת, הוא מוציא את כולם לבידוד. זה באמת רק בכיתות י"א-י"ב שיש אחוז התחסנות גבוה ואם המורים גם יהיו מחוסנים אז אפשר יהיה לחזור לאיזושהי מסגרת חינוכית כמו שהכרנו אותה קודם עם לימודים יותר מאפשרים גם במקומות שהתחלואה בהם היא גבוהה כי הילדים עצמם מחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> יש נקודה שאולי לא הבהרתי אותה מספיק. אני מדבר על זה שאותם תלמידים שהם בריאים לכאורה אבל הם זקוקים לבידוד, כל התנועה שלהם, היא תהיה בין הבית שממילא הם נמצאים בו, בבידוד, לבין אותה כיתה שהיא קבוצה של אנשים בקפסולה אחת שהם נמצאים באותה מסגרת, שהיו כבר חשופים לאותו חולה מאומת. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני רק אגיד שבכל מיני מסגרות שבהן ניסינו לייצר מתווים מיוחדים, מתוך הבנת צורך כזה ואחר לעשות בידודים קבוצתיים, בין אם זה היה בפנימיות, בין אם זה היה בנבחרות כדורגל מקצועיות שאמרו: בסדר, היה חולה מאומת אבל הנבחרת עדיין צריכה לשחק ולהתאמן, הם גם ככה ביחד, אז יעשו בידוד ביחד, ראינו התפרצויות. הקונספט הזה שיש בידוד שהוא קבוצתי, הוא לא עובד. אנחנו ראינו אצל שחקני כדורגל התפרצויות של וריאנט דרום אפריקאי בתוך הבידוד הקבוצתי הזה. אחד היה חולה, יצא לבידוד, כל היתר היו בבידוד קבוצתי ביחד, כולם נדבקו אחד מהשני – לא כולם אבל רבים. זאת אומרת, הקונספט הזה של לעשות בידוד קבוצתי ביחד לא עוזר להפחית תחלואה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסתובב איזה רעיון – אני לא יודע אם זה היה בשם שר החינוך או מישהו אחר – אולי דווקא אצל בני הנוער, שהם אסימפטומטיים, ללכת על קריטריון של בידוד בכיתה רק אחרי שני מאומתים ולא על מאומת אחד. יש דברים בגו? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נמצא על השולחן או זה רק בעיתונות? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> רק בעיתונות. שוב, לא דיברו איתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מקום לחשיבה בעניין הזה לדעתך? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני לא רואה איך אני יודעת אם יש 20% או 30% מההתפרצויות שיש בהן ילד מדביק בילד, אני לא יודעת מראש איזו התפרצות זו תהיה אז איך אני אדע פה לבודד ופה לא לבודד? שני מאומתים יכולים לייצג לי כיתה שעכשיו בכל הכיתה בעוד יומיים יהיו שמונה מאומתים. זה לא מבוסס על רעיונות אפידמיולוגיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, רציתי לדעת אם זה רק פייק ניוז. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן אפשר לראות איך אנחנו משתמשים בבדיקות מהירות כדי לזהות את הילדים האלה יותר מוקדם ולנסות לא להגיע לבידודים הנרחבים האלה, זה כן ואנחנו בודקים את זה, אבל להגיד רק כשיש שני מאומתים בכיתה הקפסולה הולכת לבידוד, אין לזה שום היגיון למה זה שניים, למה לא שלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שאני נותן הלאה לחברי כנסת, לגבי מה שאמרת על הרמזור – שאין לנו רק להסכים איתך על זה – שזה באמת דבר שמשגע את כל מערכת החינוך לגמרי ואת ההורים. יש לכם פתרון, זאת אומרת הולך להיות פתרון בשעות הקרובות, בימים הקרובים? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בשעות הקרובות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בשעות הקרובות לא, אם זאת השאלה, אבל בימים הקרובים אני מקווה שכן. הגעתי לדיון הזה עכשיו מדיון שאנחנו עשינו עם הרבה מאוד גורמים, כולל משרד החינוך. מחר יש עוד דיון עם השלטון המקומי על איזשהו קונספט לנסות לייצר כיתה בטוחה שמנותקת מהרמזור, אז אנחנו בהחלט עובדים על הדבר הזה. בשעות הקרובות זה לא יהיה, אני מקווה שבימים הקרובים יהיה לנו רעיון שאנחנו נוכל לקדם אותו לפחות כפיילוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה. חברת הכנסת מיכל וונש. אחריה – אוסאמה סעדי, ואחריו – אחרונה שהגיעה, תהלה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעלות פה שוב נקודה כאובה מאוד על ישראל הראשונה והשנייה שנוצרת פה. אנחנו מדברים על חתונות ועל אירועים ועל קניונים, ואני עדיין מוצפת במאות פניות ממי שלא מצליחים להגיע לחתונה של הילד שלהם או להלוויה של הורה או ילד שיצא לבקר את ההורים שלו שהוא לא ראה 13 חודשים, שמשתתף בתוכנית "נעלה" בתיכון בארץ ולא מצליח לחזור לכתוב בגרויות, ואנחנו כאילו מנותקים לחלוטין. מדינת ישראל מאוד מעודדת ואוהבת עלייה, אבל הרבה פחות סובלת את העולים שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומנם קשור לדיון הבא, אבל אם שרון כאן אז אני אאפשר לך. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה קשור לדיון הבא אבל פשוט שרון כאן אז מאוד חשוב לי להבין כדי להיות אפקטיבית. ד"ר פרייס, אני מבינה את ההיגיון המסדר של התו הירוק, אבל הנה, אדוני היושב-ראש, יש לנו מי שהתחסנו באותו חיסון מארצות הברית, בחיסון פייזר, ואנחנו לא יודעים להוציא להם את התו הירוק שיאפשר להם להגיע לחתונה של הילדים שלהם או להלוויה של האימא או לילד שצריך לחזור. זה דבר ראשון שחייבים לתת עליו את הדעת. אותו חיסון בדיוק של אותה חברה בדיוק, ואנחנו חייבים לתת. שתיים, ישראלים שמגיעים עכשיו כדי להצביע בבחירות ולא חוסנו, האם הם יהיו זכאים להתחסן כשהם בארץ, גם אם הם אינם חברים בקופת חולים כיוון שהם לומדים בחו"ל, חיים בחו"ל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישראלים – לא. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> ישראלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אזרחי ישראל? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אזרחי ישראל, חיים, לומדים בחו"ל, מגיעים לארץ, האם הם יהיו זכאים להתחסן, ואם לא, כיצד הם יוכלו לצאת ממדינת ישראל? שאלה שנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה מצוינת. והשלישית והאחרונה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שלישית ואחרונה. אני מבקשת לדעת, ישראלים שהתחסנו בחו"ל, וכרגע אמרנו שאין להם תו ירוק כי אנחנו לא מכירים בחיסון פייזר, מה התהליך? היכן הבדיקה הסרולוגית הזאת מתבצעת? הם לא יודעים אם נכנסים לבידוד ביתי, לא נכנסים, אין לי איך להגיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תהליך, אבל הוא לא מוסדר, זה אני מסכים איתך. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה. זה מה שאני מנסה לומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש שאלות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שלוש, ואמירה מאוד נוקבת. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> השאלה הראשונה והשנייה לדעתי זה אותה שאלה, אני אענה על שתיהן ביחד. אנחנו במהלך המגפה לצערי ראינו הרבה מאוד מאוד מאוד זיופים מכל מיני סוגים – זיופים של בדיקות PCR, זיופים של תעודות החלמה, זיופים של אשפוזים בבתי חולים – זה מדהים לאיזה רמה אפשר להגיע בזיופים, וכיוון שבן אדם, כשהוא מזייף בדיקה או חיסון הוא לא מסכן רק את עצמו, אם הוא נכנס כרגע לתו ירוק הוא מסכן את כל האנשים שבאים לשם, אז נכון, אנחנו מבקשים מכל האנשים האלה בשלב הזה, עד שיהיו לנו הסכמים של הכרה הדדית עם מדינות אחרות, בשלב הזה מבקשים מכולם לעשות בדיקה סרולוגית. ברגע שבן אדם עושה בדיקה סרולוגית ויש לו נוגדנים, הוא מקבל תו ירוק. הוא גם יכול לצאת מבידוד לצורך הבדיקה הסרולוגית, והבדיקה הסרולוגית נעשית בשלל מעבדות – אני לא רוצה כרגע לפרסם אף אחת מהן, אלה מעבדות פרטיות בבתי חולים - - - << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אגב, יש סנקציה פלילית? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - נעשית בשלל מעבדות, הרשימה הזאת נמצאת באתר של משרד הבריאות ואין שום בעיה ללכת, לעשות את הבדיקה, לצאת מבידוד לצורך ביצוע הבדיקה, לקבל את התוצאה החיובית, לצאת מבידוד ולקבל תו ירוק. כל הדבר הזה מוסדר. אני אגיד מעבר לזה שאנחנו עכשיו גם מקדמים אפשרות שהדבר הזה בכלל יתבצע בנתב"ג כשאנשים נוחתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סרולוגי. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אישרנו בדיקה באמ"ר, בדיקה מהאצבע, בדיקה כמו בדיקת סוכר שלא צריך לקחת דם מהווריד - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ספירת דם. זה הדבר הכי חכם. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - שהיא בדיקה מאוד רגישה כדי לזהות כבר בנתב"ג את האנשים שיש להם סרולוגיה חיובית, וכבר אז לשחרר אותם מבידוד בלי שהם יצטרכו להיכנס לבידוד ולצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מצוין. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לחדד את שאלתי. אני מבינה שהתשובה הזאת היא לגבי אזרחים ישראלים, אם הבנתי נכון. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא. זה לגבי כולם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל אזרחים זרים אינם יכולים כרגע להיכנס. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> גם בן אדם זר שמגיע, מביא כל מיני תעודות של חיסון כזה ואחר - גם אם זה לא חיסון של פייזר ומודרנה, הוא חיסון אחר, גם זה היה לנו – יכולים לעשות בדיקה סרולוגית - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני מבינה, אבל אזרחים זרים כרגע אינם יכולים להיכנס. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - אם יש להם נוגדנים הם מוכרים כסרולוגיה חיובית ומקבלים תו ירוק. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שוב, אבל אזרחים זרים – לא משנה אם הם הורים או ילדים של מי שחיים בארץ – ואני אומר שמדינות אחרות בעולם, דמוקרטיות, הגדירו משפחה מדרגה ראשונה, הורים וילדים, כמי שבאמת נכנסים לאותו הסדר שאת מתארת אותו, אבל ההסדר הזה כרגע לא חל כיוון שהם לא יכולים לקבל אישור להיכנס ארצה אלא אם כן יש להם סיבות הומניטריות – שעוד פעם, אנחנו בסעיף סל הכללי של סיבות הומניטריות מהן ועוד פעם חזרנו למה שהיה קיים קודם, אבל זה לא רלוונטי כיוון שהם לא יכולים להיכנס בכלל ארצה. מה שאת עונה לי כרגע זה נכון, אבל ברגע שאנחנו לא מכירים בחיסונים של פייזר נניח מארצות הברית, הם בכלל לא זכאים להיכנס מראש, זאת אומרת הכנסנו אותם לסעיף של המקרים ההומניטריים והם לא מקבלים אישור להגיע ארצה. אני לא יודעת אם את מכירה את זה או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור – פייזר – לזכות שלהם לבוא או לא לבוא. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה אזרחים. לבחירות זה רק אזרחים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אולי את לא מבינה את מיכל. היא שואלת לגבי אזרחים זרים מחוסנים, מה שאת עונה לנו על סרולוגיה לא עוזר לנו כי לא נותנים להם להיכנס. השאלה: אזרח זר שמחוסן פעמיים, האם יש דרך שהוא יוכל להיכנס? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> קודם כול, כדי להיכנס למדינת ישראל, מישהו שהוא לא אזרח ישראלי כרגע צריך לעבור ועדת חריגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים אבל זה כבר שנה. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ברגע שמדובר בבן אדם שהבן זוג שלו או הילד שלו הוא אזרח ישראלי, אז הוא מוגדר בדרך אחרת, אבל נינא, אנא תתייחסי. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני אגיד שני דברים. אחד, נכון, יופי, זה לאזרחים ישראלים שבאים לבחירות, עדיין לא פתרנו את הבעיה של מי שההורים לא יכולים להיכנס לחתונה של בנם או להגיע להלוויה של אימם או תלמיד של נעלה שלא יכול לחזור לארץ לכתוב בגרות, לא פתרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דווקא יודע שבמקרים כאלה, הורים לחתונת הילד, נותנים את האישורים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא. אז אני אעביר אליך, אדוני היושב-ראש, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר לך, ובתנאי שכמובן זה לא שאר המשפחה אלא רק הורים – אם זה לוויה חלילה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני אעביר אליך, הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את תעבירי אליי אבל נעשה את זה בדיון הבא. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> נעשה בדיון הבא. אני כן אשאל – אני לא חושבת שהייתה תשובה, ד"ר אלרעי פרייס – לגבי אזרחים ישראלים שייכנסו כדי להצביע לבחירות ואינם מחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה שיש תהליך שיעשו בדיקה סרולוגית. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא. האם הם יהיו זכאים לחיסון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם יהיו זכאים לחיסון. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יידרשו לבידוד. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לצורך יציאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם זה התפקיד שלה לענות על זה, אני לא בטוח. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> הם יידרשו לבידוד. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא. האם הם זכאים לחיסון? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> מי שהוא מחוסן או מחלים מחו"ל עם תעודות מחו"ל יידרש לבדיקה סרולוגית כדי לראות שהוא אכן מחוסן או מחלים. מי שהוא לא מחוסן או מחלים ומגיע, יידרש לבידוד כמו כל בן אדם אחר שמגיע ממדינה אדומה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> טוב. ד"ר אלרעי פרייס, אני רק שאלתי האם הם יהיו זכאים לחיסון. אזרחי ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שבאו לבחירות ועומדים לחזור לחו"ל. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני מבינה עכשיו את השאלה. אני חושבת שאם לבן אדם יש קופת חולים שמבטחת אותו, הוא יוכל להתחסן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אין לו קופת חולים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> למיטב ידיעתי, אנשים שמגיעים ומקום מושבם הוא לא פה, אנחנו לא מנסים לעודד תיירות חיסונים, אז אני לא יודעת באיזה אופן מחסנים אותם. אנחנו מחסנים חסרי מעמד שנמצאים, גרים במדינת ישראל, אני לא יודעת איך מחסנים כרגע אנשים שהם לא קשורים לשום קופת חולים, מקום מושבם הוא לא במדינת ישראל, אני לא יודעת איך עושים את הדבר הזה כרגע. אני לא יודעת אם הדבר הזה הוא אפשרי או שנדרש מהם להיות פה תקופה מסוימת כדי לקבל את האפשרות להתחסן. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> צריך לבדוק את זה כי אז הם לא יוכלו לצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש ממשרד הבריאות – אולי היועצת המשפטית – תבדקו את זה לקראת הדיון הבא שיהיה לנו תכף, או-טו-טו, כי זה יותר עניין של החלטה האם יש להם זכות או אין להם זכות להתחסן. אני מבין גם מה שאומרת ד"ר אלרעי, שלא רוצים להפוך את המדינה למקום שאנשים יבואו ליום אחד כדי להתחסן ויחזרו אחר כך אחרי שבועיים, אבל לגבי הנושא שהיא העלתה לגבי הזכות, אם יש להם זכות בכלל להתחסן בארץ, כן או לא, אם יש להם קופת חולים או לא, זאת שאלה אחרת. אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> ד"ר פרייס, בוקר טוב. אני רוצה להעלות שתי סוגיות. הסוגיה הראשונה שכבר דנו בה בישיבה הקודמת וכבוד היושב-ראש הזכיר אותה, וזה שיש עדיין עסקים, למרות שנפתח כל המשק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור אליה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> יש עסקים שעדיין לא נפתחו, ואני מדבר על עסקים בתוך עסקים, נגיד צעצועים או תכשיטי כסף בתוך הסופרפארם או בתוך - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשתות שיווק. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> - - שופרסל או מגה. עכשיו כשפותחים את כל המשק, עדיין עסקים אלה משום מה נשארים סגורים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא הבנתי על איזה עסקים אתה מדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על התיקון. אני אגדיר, אני אנסה לחסוך זמן, אני לא חושב שד"ר פרייס כל כך מכירה את זה. אנחנו בזמנו תיקנו, כדי שלא תהיה אפליה בזמן סגר מהודק, שבאותן רשתות לא יוכלו למכור צעצועים או דברים מסוג זה כשהחנויות האחרות סגורות, זה היה בעקבות בג"ץ ודברים שעורר פה היועץ המשפטי שלנו. עכשיו ברוך השם הוסר הסגר, הוסר הכול, אבל התיקון הזה עדיין נשאר. ביקשנו בישיבה הקודמת שתתקנו את זה בתקנות הללו כי אין טעם לזה ואין לזה היגיון ואין בזה צדק, ולא עשו את זה. ומאחר שלא עשיתם אז אמרתי גם בתחילת הישיבה – גם אוסאמה וגם אני ואני חושב גם שאר חברי הכנסת – אם לא עשיתם את זה אנחנו נעזור לכם לעשות את זה היום כאן על החלק הקטן הזה. זאת הנקודה, אני לא חושב שיש לך התנגדות אפידמיולוגית. והשאלה השנייה, אוסאמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> השאלה השנייה קשורה לתקנות אבל הואיל ואני חייב לצאת, אני כבר רוצה להעלות את זה, וזה קשור לסטודנטים שרוצים לצאת מישראל ולחזור ללימודים שלהם. עכשיו אני מבין שזה מותר אבל הממשלה הגדירה רק יעדים קבועים לטיסות יוצאות, למשל לקייב, לפרנקפורט, אבל יש למשל 200 סטודנטים שלומדים בגיאורגיה, בטביליסי, והם שכרו מטוס, שילמו את הכול, המטוס היה צריך להיות אתמול, ומשום מה לא נתנו אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הם לא חרדים – נו, אתה לא יודע? נו באמת, רק חרדים. רק חרדים נותנים. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני משרד הבריאות ואני יכולה להגיד מבחינה בריאותית שמותר להם לצאת. לא אנחנו קובעים את היעדים ולא אנחנו קובעים לאן, זה משהו שמשרד התחבורה צריך לענות עליו, אני לא יכולה לענות על הדבר הזה, אבל זה שאנשים יכלו לצאת, הם יכלו לצאת גם קודם. היציאה, ברגע שבן אדם הצהיר שהוא יוצא ולא בשביל לחזור בשלב הזה, אז הוא גם קודם יכול היה לצאת - - << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> הצהירו לתקופות ארוכות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - אבל עכשיו, לאיזה נתיבים ואיך עושים את זה פיזית, זה משרד התחבורה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> הם הולכים לחודשים רבים ויש מטוס, ובמקום לטרטר את הסטודנטים האלה, ללכת לקייב ואחרי זה להתחיל לחפש טיסות לגיאורגיה – יש גם סטודנטים ברומניה, בבוקרשט – אני לא מבין את ההיגיון הזה. אדוני היושב-ראש, באמת אני לא מבין. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חייבת לרדת. אם יש שאלות אליי, אני אשמח לענות ואני חייבת לרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זה בדיון הבא אבל אני לא רוצה לעכב אותה. תהלה פרידמן. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רק על ה-cross בין הרמזור לבין מוסדות החינוך כי כרגע, לפחות בירושלים, נוצר מצב אבסורדי שיכולה להיות שכונה עם 16% מחוסנים והחינוך פתוח, 80% מחוסנים והחינוך סגור, זה מתעדכן, מקבלים החלטות על סמך נתונים של יום שלישי. אני יודעת שאתם עובדים על זה, רק אם את יכולה לתת לנו בקווים הסבר על השקלול הזה של חיסונים, זמן נתונים והחלטות על בתי ספר כי אני מקבלת המון המון פניות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אנסה כמיטב יכולתי, זה באמת מורכב. קודם כול, הסיכון בתחלואה כשפותחים בתי ספר זה לפי התחלואה ביישוב. ברור לנו שילדים חולים בגלל שהסביבה שלהם חולה ומביאים את זה לבית ספר ומחזירים את זה הביתה, ולכן הדבר הכי חשוב זה צבע היישוב ברמזור. מקומות שבהם יש תחלואה נמוכה – ירוקים, צהובים – יותר בקלות אפשר לפתוח את מערכת החינוך ולכן אנחנו מתחילים משם כי התחלואה שם נמוכה והסיכון שכשילדים יגיעו תהיינה התפרצויות הוא יותר נמוך. במקומות שהם גבוליים, זאת אומרת יש מה שאנחנו קוראים צבע כתום בהיר, זה אומר שהתחלואה היא בסך הכול קרובה לצהוב – היא לא צהובה אבל יש שיעור התחסנות גבוה של האוכלוסייה מעל גיל 50 – אמרנו, גם שם, במטרה לעודד כמה שיותר שמקומות יהיו פתוחים – בתי ספר יהיו פתוחים, מוסדות יהיו פתוחים – גם שם נאפשר לילדים לחזור באותן מסגרות כמו יישוב ירוק וצהוב. זה איזשהו ניסיון להקל, להגיד: נכון, יש שם תחלואה שהיא יותר גבוהה ביישוב, אבל בגלל ששיעור ההתחסנות הוא גבוה, סביר להניח שגם אם תהיה איזושהי התפרצות זה פחות יגיע לאוכלוסייה בסיכון ופחות יסכן אותה, ולכן אנחנו מנסים איכשהו לשקלל את זה ביחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שרון, שאלה בעניין הזה ותמשיכי. האם באותם יישובים לוקחים בחשבון גם את המחלימים, אם יש מחלימים מעל גיל 50 וכו'? << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן. כן. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, זה מספר ברוטו. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כשאני אומרת מחוסנים אני אומרת אוכלוסייה מוגנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם ביחד. אוקיי, תמשיכי. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בין אם היא מחוסנת ובין אם היא מחלימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. תמשיכי בבקשה. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> הנושא הזה של מתי גוזרים את הרמזור הוא מאוד מורכב. כמובן שמצד אחד אתה רוצה לגזור אותו כמה שיותר עדכני, נגיד צריך לפתוח ביום ראשון, היית רוצה לגזור אותו ביום שבת, ביום שישי כדי שזה יהיה הכי עדכני גם מבחינתנו כי אם יישובים הפכו להיות עם תחלואה יותר גבוהה אתה לא רוצה לפתוח, ויישובים שהתחלואה בהם פחתה אתה כן רוצה לפתוח, אתה רוצה שזה יהיה כמה שיותר עדכני. מצד שני, אנחנו גם צריכים לתת איזשהו זמן למערכת להיערך וגם לתת לאנשים יכולת לערער. אנחנו ראינו במהלך הדרך שכשאנחנו הודענו יומיים קודם, זה גם כמובן הביא הרבה ביקורת מוצדקת איך אתם מודיעים 48 שעות לפני זה, אבל גם לפעמים ראשי רשויות הרימו לנו דגל על איזשהו חישוב לא נכון, והתהליך הזה לאפשר להם לערער, שאנחנו נבדוק מחדש את הנתונים ונראה אם הם צודקים או לא צודקים ונעשה את התיקונים בהתאם, היה חשוב. לכן, פה שוב נכנס איזשהו איזון, עד כמה אתה רוצה שזה יהיה עדכני ולחתוך את זה הכי מאוחר שאתה יכול לעומת עד כמה אתה רוצה לאפשר לשטח זמן להתארגן וזמן לערער כדי שאם יש איזשהן טעויות חישוב – ותמיד יכולות להיות – אנחנו נוכל לתקן כדי לאפשר לילדים שיכולים להיכנס למערכת החינוך, להיכנס. שילוב הגורמים הזה יצר מצבים שבהם אנחנו רוצים לחתוך את הרמזור ביום רביעי כדי שנוכל לתת מספיק זמן, ביום חמישי יוכלו לערער, נוכל לתת מספיק זמן כדי שביום ראשון יוכלו ללמוד. זה הסדר שבו ניסינו לעשות את זה כדי לקחת בחשבון את כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רק מבקשים מאוד מאוד מאוד, באמת, לעשות מאמץ ולמצוא איזשהו פתרון הגיוני. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני מסכימה. ככה התחלתי, אני מסכימה. אנחנו רוצים אחרי הדבר הזה גם במשרד הבריאות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בלתי אפשרי, זה מעסיק אתכם. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> - - חותכים כל שבוע את הרמזור, מנסים לעשות את זה, עושים הרבה עבודה עם ראשי רשויות, ובסוף ההרגשה היא שלא מצאנו מנגנון טוב, והמנגנון צריך ככל הנראה באיזשהו אופן להיות מנותק מהרמזור ולמצוא את הכלים לייצר סביבה בטוחה לילדים האלה ולא רק להסתמך על התחלואה ביישוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שאולי באותם מקומות, דווקא אד הוק לאותם מקומות, הרשות המקומית, תהיה לה סמכות לעשות למשל כיתות מאווררות בחוץ באותם מקומות. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> זה גם כיום הם יכולים, במסגרת ההתנהלות בחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל משהו יותר רחב. חבר הכנסת טופורובסקי, בקצרה. עוד שלוש דקות ואת משוחררת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לגבי נתב"ג גם לשאול אותה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתב"ג, יש לנו תיכף את הדיון, אלא אם כן זו שאלה רפואית מאוד. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני פשוט חייבת לרדת, יש פה דיון אחר קריטי. אם אתם רוצים שאנחנו נקדם בדיקות מהירות במדינת ישראל אני חייבת להיות בדיון ההוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה זה, אני אאפשר לך. תודה רבה, ד"ר אלרעי, ותבשרי לנו בשורות טובות עם הבדיקות המהירות כי זה כלי משלים ליציאה מהסגר לכולם. << אורח >> ד"ר שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בהחלט. מסכימה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא רציתי לעכב אותה אבל יש פה בקשה, אני לא יודעת אל מי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחלל של החדר זה יגיע לאיזשהו מקום. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בקשה אל משרד הבריאות לקבוע נהלים לביקורי הורים במחלקות פסיכיאטריות סגורות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה סיפור נורא. אלה הורים שהילדים שלהם מאושפזים במחלקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק פסיכיאטריות. אני רוצה להגיד לך, גם גריאטריות, שעדיין זה לא פתור באופן מלא, ובמיוחד כשיש היום את המחוסנים והמחלימים שיוכלו לבוא ולחזור לאותם קריטריונים שהיו בעבר של ללוות, לסעוד בן אדם. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני פניתי אתמול למי שמפקחת על המחלקות הפסיכיאטריות והיא אמרה: אין נוהל, שמקרים פרטניים יפנו אליי, אבל המשמעות היא שמי שמקושר פונה ומי שלא, לא. זה נורא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. זה נורא, אנחנו מטפלים כל יום במקרים פרטניים כאלה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי נהיה יותר תכליתיים. אסף, אני מבקש, מאחר שאנחנו עוד יושבים פה על כמה תקנות, ומותר מבחינה משפטית לדבר על תקנה אחת כשהתקנה השנייה על הקו, אני מבקש שתבדוק במשרד הבריאות קודם כול עם האחראית על - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בתי חולים פסיכיאטריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - בתי חולים פסיכיאטריים, זה אחד, ומי שאחראי על הגריאטריה, על המוסדות הגריאטריים בכלל - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> כל מקום שאנשים מאושפזים סגור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - גם של המדינה, כל המוסדות המאושרים. אנחנו רוצים שהם יעלו לזום עוד במהלך הישיבה. תנסה לאתר אותם – אל תשלח אליהם את משמר הכנסת אבל תנסה לאתר אותם. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אסף, אני אשלח לך את זאת שדיברתי איתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ימצא. תאמיני לי, הוא מכיר את כולם. להעלות אותם פה לוועדה, אנחנו רוצים לשאול אותם – אני אגיד את הנושא, שיכינו את עצמם – על נוהל ביקור של קרובי משפחה, לא רק ביקור אלא נוהל סיעוד, אפשרות לסעוד בן משפחה גם במקומות הסיעודיים, ודאי גם במקומות הפסיכיאטריים ששם כמובן יש לזה גם אספקטים אחרים, אני רוצה לשמוע את שני הדברים האלה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אנחנו נשמע גם על נוהל ביקור של הורים וילדים שלא ראו את הילדים שלהם מזה שנה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחוץ-לארץ, עולים חדשים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> כן. כי אין נוהל, אדוני. אנחנו שנה ללא נוהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, בסדר גמור. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני מבקשת, את אותה הכנה שנעשה לדיון לקראת. נשמע גם על הנוהל הזה שלא קיים, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו תיכף נדון ותגידי מה שיש לך לומר בדיון הבא. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני לא רוצה רק להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה, זה כל כך לא קשור למה שעשינו עכשיו. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> בדיוק קשור, כי אין נוהל לגבי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נורא לא אינטליגנטי גם כן לעשות את זה. אין מישהו שאני יכול להעלות אותו על נוהל. הנוהל הוא כרגע חקיקה והתקנות, שאנחנו מאשרים או לא מאשרים, אז זה יהיה בדיון תיכף. לירון אשל, המועצה לשלום הילד, בקצרה בבקשה. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> תודה, אדוני. אני יודעת שאני מתפרצת לדלת פתוחה ואדוני גם התייחס לזה, לכל העניין של מניעת אפליה של ילדים, והייתה איזושהי התקדמות בכל הנוגע לאירועים משפחתיים והתייחסו לזה אבל אני אגיד, בניגוד לעניין של ההפרדה בין הורה לילד באירוע משפחתי אנחנו צריכים להבין – כמו שאמרנו גם בדיון הקודם – שיציאה לאירועי תרבות, חזרה לחיי שגרה, אני אגיד נורמליים, בטח במצב של ילדים בבתי ספר, ודיברה גם ד"ר אלרעי על המורכבות שיש במערכות החינוך, היציאה והחזרה לשגרה היא רפואה נפשית של ממש. וכמו שאמר גם היועץ המשפטי של הוועדה, ככל שמגדילים את החזרה של הקהילה הכללית, רק גדלה האפליה הפסולה שעושים מול ילדים, ואותו פתרון זמני לכל הפחות של 5% או 10% או מה שיתקבל בסופו של דבר בדיון, חייב לחול גם על אירועים אחרים. זאת אומרת, הילדים הם לא רק המשך של ההורים שלהם, לא רק איזשהו, אני אומרת נגררת משפחתית לאירועים משפחתיים ודברים כאלה, אלא צריכים שיהיו להם מקומות שהם יכולים ללכת גם לבד, להתאוורר, לקבל שנייה חזרה את החיים שלהם, לראות את בני גילם, לחזור לאיזושהי שגרה שמחזקת אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> אנחנו יושבים דיונים על דיונים על דיונים, מבינים מה המצב הנפשי שלהם, מבינים שיש הידרדרות במצוקות, בחרדות, בחוסר משמעות שהם חווים בחיים, והמקומות האלה יכולים להיות חלק. צריכים להבין, זה לא פריבילגיה, זה לא רק ללכת לראות סרט או הצגה או מחזמר אלא זה להחזיר להם שנייה את הבריאות הנפשית שלהם. ואנחנו רואים את העלייה בטיפולים פסיכיאטריים ואת המצוקות שמגיעות ליועצות של שפ"י ומשרד החינוך. אני אומרת, דמי אחייך צועקים, ממש ככה. אין פתרון אחר וזה נשמע אולי מופרך שאני אומרת את זה בדיון כזה - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מופרך. זה רק ארוך. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> - - אבל זה בהחלט חלק מהמזור שלהם, חלק מהשיקום שלהם, בתקופה כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לירון, אמרת את הדברים גם בישיבה הקודמת ואני חושב שאת צודקת. מאחר ואני לא דובר משרד הבריאות והיא כרגע לא נמצאת איתנו, אני יכול רק לצטט את הדברים שהיא אמרה גם בדיון הקודם וגם היום – בדיון הקודם יותר בהרחבה – שזה השלב הבא שהם רוצים לעשות וזה יהיה די מה שנקרא במקביל, עם הנושא שיתחילו להיות הבדיקות המהירות זמינות ואפשריות ואז זה יורחב. אתם לא יודעים, אבל המאבק שאני ניהלתי על ה-5% כדי לא להפריד משפחות ביום שמחתן, ואני התכוונתי אגב להצגות גם כן או למשחקי ספורט, לאפשר לפחות - אני ביקשתי 10%, הסכימו כרגע 5%, אני לא אתווכח על זה כרגע - אבל לתת אפשרות להתחיל קצת להוציא ילדים עם ההורים שלהם, גם עם החברים שלהם, שזה יהיה השלב הבא. אוקיי, אנחנו נחכה ונמשיך לעקוב אחרי העניין של הבדיקות המהירות. לירון, לא ביקשתי תגובה. שמענו את הדברים, תודה. אדוני היועץ המשפטי, אם אפשר להקריא בבקשה את התקנות. לפני כן, קרן חן סופר, איגוד לשכות המסחר, בבקשה. תודה, אדוני מנהל הוועדה, שאתה מזכיר לי. << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >> תודה, אדוני. שלוש נקודות קטנות, ברשותך. במסגרת התיקון האחרון בוטלה הדרישה למדידת חום כלפי קהל לקוחות, רק שלא נעשה סנכרון מול תקנות הגבלת הפעילות במקומות עבודה, מה שאומר שבעצם עובדים, אני נדרש למדוד את החום שלהם, ואת הלקוחות אני לא נדרש, שזה פשוט אי בהירות שאין לה שום הסבר הגיוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לידיעתכם, היועצים המשפטיים של משרד הבריאות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש עוד דברים שדורשים סנכרון. השיח הזה נעשה במסגרת התיקון הקרוב של התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נעשה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש עוד סנכרון שצריך לעשות גם בהקשר של כנסים במקומות עבודה וכו'. הסנכרון הזה נעשה במסגרת השיח עם משרד האוצר על התיקון של התקנות שלהם. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> מקומות עבודה בתוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומתי התקנות האלה צריכות להגיע? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני צריכה לבדוק. במהלך החודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אתם יכולים להקדים כדי לעשות סדר. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> צריך לשאול את משרד האוצר קודם כול. מבחינתנו כמובן שאפשר להקדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתפנו אחר כך לאפרת ותביעו בפניה את בקשת הוועדה – גם אתה ציינת לעצמך את הנושא הזה, אדוני היועץ המשפטי – שיהיה סנכרון בין הדברים, שלא יהיה מצב שיופלו לרעה. הנקודה השנייה, בבקשה גברתי. << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >> בהקשר הזה זה גם בתי אוכל, אם אפשר. יש שם עדיין את החובה לאכול בחדר, ככל הניתן, אז גם זה. יש לא מעט מעסיקים שמפעילים חדרי אוכל והם מבקשים כמובן לפעול באותם תנאים של בתי אוכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לרוחב הגזרה נעשה את זה. << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >> נקודה נוספת, אנחנו ממתינים כבר זמן רב לאיזושהי עמדה מצד משרד המשפטים בכל הנוגע למתחסנים בשאלה של עובדים כמובן. כמו שאתם יודעים, יש לא מעט מקומות היום שמחויבים לדרוש תו ירוק מצד קהל הלקוחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, מדברים אליכם. << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >> ועם זאת, אין שום עיגון ליכולת שלהם לדרוש תו ירוק מצד העובדים שלהם. זה גם יוצר איזושהי אי בהירות לא הגיונית. חדר כושר, עובד יכול לדרוש מהלקוח להציג תו ירוק, והוא עצמו, אף אחד לא יודע בכלל אם הוא התחסן או לא. אנחנו מבקשים גם התייחסות לשאלה הזאת כי מבקשים לדעת מה מותר ומה אסור ואיזה מגבלות חלות על מעסיקים, אם בכלל יש להם יכולת לנקוט באיזשהן פעולות כלפי העובדים שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש. << אורח >> קרן חן סופר: << אורח >> הנקודה השלישית כבר הועלתה פה, אנחנו מבקשים לזכור את התקנה שמדברת על המוצרים הלא חיוניים. אנחנו גם מבקשים איזושהי הבהרה מה הוחלט לגבי זה במסגרת הדיון הקודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. משרד המשפטים. על שאלה מס' 2 אתם רוצים לענות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא בטוח שזה יהיה נכון שאני אשיב. יש אנשים שעוסקים בזה, הם לא חשבו שבדיון יעלו שאלות של דיני עבודה, אפשר להעלות אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה תחת דיני עבודה, אני מבין. אם אתה לא צריך לענות אז אל תענה ואנחנו נעשה את זה כשנגיע לתקנות של דיני עבודה, אבל אנא בטובך, תעביר את זה לאותם אנשים. זאת סוגיה מאוד קשה ורחבה, אבל יש הרבה מאוד היגיון. כשאנחנו באים ואומרים ללקוחות שהם יכולים להגיע רק אם יש להם 1, 2, או 3 אם יהיו בדיקות וכו' – באותו מכון כושר או באותו אולם אירועים – ובאותו מקום עצמו, בעל הבית לא יכול לגרום לכך שאותו אדם שמקבל את האנשים האלה, הוא עצמו בטוח ומחוסן, יש פה משהו שהוא באמת חסר היגיון וצריך לקבל החלטות – אולי אמיצות, אולי קשות, אבל צריך לקבל החלטות. זה לא הדיון כאן. שני הדברים האחרים שאמרת – השלישי יתוקן או-טו-טו בקרוב, אם תהיי איתנו עוד בדקות הקרובות אז תהיי בשידור חי, והתיקון הראשון, כמו שאמרתי אני מבקש ממשרד הבריאות ולהעביר גם למשרד האוצר ואני חושב שכדאי לתקן את התקנות האלה עוד לפני חלוף זמן תוקף התקנות כרגע כי זה סתם עושה בלבול ונראה לא טוב. אדוני היועץ המשפטי, יש לך עוד הערות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הערה אחת. אנחנו העלינו כבר בישיבה הקודמת את נושא ההסמכה לתו הירוק, היעדר הסמכה מפורשת בהקשר הזה והקושי לתלות את ההסמכה במה שאתם תליתם אותו בו, משרד המשפטים, ב-8א(1). ברור שהקושי הזה מתגבר ככל שאתה מרחיב את התו הירוק ומגיע לדברים שבהם יכול להיות שיש יותר פגיעה במי שלא יכול להשתתף. אנחנו חושבים שכדאי לחוקק הסמכה מפורשת ואנחנו נציע שבמסגרת התיקון שעוסק בנושא של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי יתווסף גם הנושא של ההסמכה המפורשת בסעיף 8 לנושא של התו הירוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כדאי שתבואו איתנו בדברים לפני הדיון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כי כרגע אני חוזר ואומר שבינינו, ההסמכה פה היא רעועה עד מאוד לנושא של התו הירוק. << אורח >> שי סומך: << אורח >> כן. אני כבר אמרתי את עמדתנו, את עמדת משרד המשפטים בדיון הקודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וכמה שהתו הירוק מתרחב, הקושי הולך וגובר בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה להקריא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא ואסביר את התיקון. "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 34), התשפ"א-2020 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו - 27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, בהגדרה "אישור תו ירוק" - 1. בשם ההגדרה, במקום "אישור תו ירוק" יבוא "אישור "תו ירוק""; 1. בסופה יבוא: "(3) אישור שקיבל אדם מאת המנהל על כך שהוא משתתף בניסוי קליני לחיסון נגד נגיף הקורונה שמתנהל בישראל"." זה מה שאמרנו קודם. אתה יכול לקבל תו ירוק גם אם לא התחסנת בחיסונים שהגיעו מחו"ל אלא בניסוי הקליני לחיסונים, אני מבין של המכון הביולוגי. נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה ניסוי של המכון הביולוגי. "תיקון תקנה 4 1. בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, במקום ההגדרה "התקהלות מותרת יבוא: ""התקהלות מותרת" – עד 50 אנשים בשטח פתוח ועד 20 אנשים במבנה, ואם מקום ההתקהלות כולל גם מבנה וגם שטח פתוח – עד 50 אנשים."" זה מה שדובר, ההגדלה של מגבלת ההתקהלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שואלת חברת הכנסת כנפו. מחלים, היא אומרת שזה לא מופיע. סרולוגי גם מופיע בהגדרה של מחלים? כי נאמר כאן שכן וגם אני יודע שכן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ההגדרה של "מחלים", זה מפנה לצו בידוד בית: מי שקיבל ממשרד הבריאות אישור החלמה תקף, לרבות מי שקיבל תעודת מחוסן תקפה וכל עוד האישור או התעודה בתוקף. זה כולל גם סרולוגי? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. הגדרה של מחלים מפנה לצו בידוד בית ויש את הנוהל של הגדרת מי מחלים שמתייחסת גם לנושא של בדיקות סרולוגיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שגם בדיקות סרולוגיות נכללות בתוכו. תודה רבה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למרות שזה לא רשום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה רשום אבל איפה שצריך להיות רשום. זה בנוהל שלהם כי זה סמכות של משרד הבריאות. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. מאה אחוז. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תיקון תקנה 5 1. בתקנה 5 לתקנות העיקריות - 1. בתקנת משנה (א1), אחרי "שאינו מחלים" יבוא "או תינוק עד גיל שנה"; 1. בתקנת משנה (א2), אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) הוא תינוק עד גיל שנה;"." שוב, גם פה זה אומר שהוא יכול לקבל תו ירוק גם אם הוא לא מחוסן או מחלים בשביל שהוא יוכל להתלוות להוריו? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. הוא לא מקבל תו ירוק אבל הוא יכול להיכנס עם ההורים שלו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוא יוכל להיכנס למקומות שהכניסה אליהם עם תו ירוק. " 1. אחרי תקנה משנה (א2) יבוא: "(א3) על אף האמור בתקנת משנה (א1), לא ישהה אדם במקום המשמש לשמחות ולאירועים שפתיחתו הותרה לפי תקנה 7(ב) ו-(ג1) אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: 1. הוא מחלים; 1. הוא תינוק עד גיל שנה; 1. הוא קיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה כאמור בתקנה 7(ג1);" זה מה שנותן את האפשרות להיכנס עם תוצאה שלילית לאירועים ושמחות, אבל שוב, זה עם המגבלה של ה-5% שתיכף נגיע אליה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> שהיא בהוראות שחלות על המפעיל. כאן זה ההוראות שחלות על מי שנכנס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "ביטול תקנות 6 ו- 6א 1. תקנות 6 ו – 6א לתקנות העיקריות – בטלות." זו בעצם ההגבלה על נסיעה בכלי תחבורה פרטי שהייתה קיימת הרבה מאוד זמן, שהיא מבוטלת, והגבלה על שיעורי נהיגה. נכון? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בתקנה 7 – תיכף אני אקרא את התיקונים אבל פה אני מציין שבתקנה 7 יש גם התיקון של הוועדה, לבקשתך, אני מפנה את תשומת לבך – שב-7(א)(1) יורידו את ההגבלה שבחנויות של מוצרים חיוניים לא ימכרו מוצרים שאינם חיוניים. הדבר הזה ייכנס פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תיקון תקנה 7 1. בתקנה 7 לתקנות העיקריות - 1. בתקנת משנה (א) - 1. בפסקה (4), אחרי "לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020," יבוא "במשרד ממשלתי, לרבות יחידת סמך, או ברשות מקומית", ובכל מקום, המילה "חיוני" – תימחק;" אתם יכולים להסביר? זה לגבי מקומות עבודה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. עד עכשיו הייתה הגבלה גם על קבלת קהל, ובעצם הגבלנו שרק מקומות חיוניים ורק לשירות חיוני וכזה שלא ניתן לקבל מרחוק או באופן מקוון, וברשויות ציבוריות בכלל אין קבלת קהל, למעט שירות חיוני שלא ניתן מרחוק. אז באמת הורדנו את המילה "חיוני" ובכל המקומות האלה שהתאפשרה בהם קבלת קהל, אפשר בעצם כל שירות – זו המלצה כללית בתקופת הקורונה, מה שאפשר לעשות במקוון ומרחוק, עדיף; מה שלא, זה לא משנה אם זה שירות חיוני יותר או פחות, אפשר לאפשר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל למה בכלל להגביל לתוספת השנייה? למה לא לאפשר קבלת קהל בכל מקום במגבלות של תו סגול וכו'? למה בכלל לדבוק בנושא הזה של התוספת השנייה עדיין? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה נושא שאנחנו עוד בוחנים אבל גם מפניות שאנחנו מקבלים, או יותר נכון לא מקבלים, זה כנראה לא בעיה שקיימת. אנחנו יודעים שבמקומות כמו משרדי עורכי דין, רואי חשבון וכו', הייתה פרשנות שאפשרה להם לקבל – זה לא היה בדיוק קבלת קהל, זאת אומרת לתאם פגישה עם לקוח, אפשר לעשות ישיבות מקצועיות גם עם אנשים שהם מחוץ למקום העבודה. אז הדברים הסתדרו, לא הייתה בעיה אמיתית, והבעיה הייתה יותר במקומות כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכו', וכאן אנחנו בעצם מרחיבים, מאפשרים, אבל יכול להיות שבעתיד נבטל לגמרי את ההגבלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי כדאי כבר עכשיו כי אם ממילא את אומרת שאין דלתא, זה סתם מבלבל את הציבור, זאת אומרת עדיף שתדברו באופן כללי. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> צריך לעשות עבודת מטה קצת יותר מסודרת כי נגיד כל מקום עבודה, אז כמעט כל מקום הוא גם מקום עבודה ולא רצינו פשוט לבטל את זה בלי לבחון קצת יותר לעומק את ההשלכות. להבנתנו, אין באמת בעיות שנוצרות מהמצב כרגע בשטח אבל לפני שאנחנו מבטלים ככה באופן גורף, אנחנו רוצים לבחון קצת יותר איך להתוות את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתם בוחנים את זה? נעשית בחינה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן, זה בדיונים. התקנות האלה נכתבו בצורה מאוד אינטנסיבית סמוך לפקיעה של הפעימה השנייה ולפני הפעימה השלישית והיינו צריכים לבחון הרבה מאוד נושאים. הנושא הזה עלה אבל מכיוון שלא יכולנו לעשות בחינה מאוד יסודית ולעומק, העדפנו כרגע לעשות איזושהי הרחבה מסוימת ולא לבטל לגמרי את האיסור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שוב, אם את אומרת שאין בעיות עם הדבר הזה, זה דווקא בעיניי מוביל למסקנה שאולי אפשר להוריד את הדבר הזה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא, כי אז אתה אומר בכל מקום עבודה. מקום עבודה זה יכול להיות אולי מקומות שאנחנו לא בהכרח רוצים כרגע שהם ייפתחו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כל מקום עבודה שהוא מקום הפתוח לציבור או בית עסק. זה הרישה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ואתה כבר פתחת חנויות. פשוט הדבר הזה, נראה לי שיש לו שריד ארכיאולוגי שצריך להיפטר ממנו. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון, אבל יש מקומות עדיין שסגורים, לצורך העניין מועדונים סגורים. אני רוצה לבחון, אם אני מבטלת את זה אז זה לא יאפשר לי פתיחה של מועדון תחת ההגדרה של מקום עבודה. היה צריך לעשות בדיקה יותר יסודית של מה אנחנו באופן יותר מדוקדק רוצים לפתוח ולא רוצים לפתוח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז כדאי לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש לעשות את הבדיקה הזאת ואם צריך לתקן אז תתקנו. אל תחכו רק לפקיעה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אנחנו בודקים את זה, אבל שוב, מקומות עבודה שהם משרדים, כרגע להבנתנו אין באמת קושי, הם יכולים לקבל לקוחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה. הלאה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. פסקה (8) – תימחק;" זה הנושא של משרדי ממשלה שעלה למעלה. " 1. במקום פסקה (17) יבוא: "(17) בית אוכל, למעט אזור הישיבה במבנה בבית האוכל;";" חברי הכנסת, יש נוסח משולב לכל הדבר הזה, אפשר לראות את מה שאני מקריא בצורה יותר נוחה בנוסח המשולב. זה מאפשר בעצם את הפתיחה הכללית של בתי האוכל, של המסעדות, בחוץ כרגע. התו הירוק זה בפנים גם, אבל פה זה הפתיחה הכללית לכל הציבור של השולחנות בחוץ של בתי האוכל. " 1. במקום פסקה (24) יבוא: האמור בה יסומן (א) ואחריה יבוא: "(24) אטרקציה תיירותית שהיא אחת מאלה: 0. אטרקציה תיירותית בשטח פתוח, בלא הפעלת מיתקנים במקום האטרקציה, למעט הפעלת רכבל; (ב) אטרקציה תיירותית שמופעלים בה מיתקנים אשר המנהל הכללי של משרד הבריאות אישר את הפעלתה גם למי שאינו בעל אישור "תו ירוק" בשים לב לסיכון להדבקה בנגיף בהתאם למאפייני המקום; אישור כאמור יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.";" זה מה שנדון קודם, בעצם עוד לא ניתן אישור כזה. האטרקציות הפתוחות – פתוחות, והאטרקציות הסגורות - - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. אטרקציות פתוחות ללא מתקנים, עד היום בשבועות האחרונים יכלו לפעול, והן ימשיכו. בנוסף, שאר האטרקציות, או שכולן יכולות לפעול בתו ירוק או שהן יכולות לפנות למנכ"ל משרד הבריאות ולקבל אישור בהתאם למאפיינים שלהן לפעול בתו סגול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ועדיין לא התקבלו כאלה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. עד כמה שידוע לי כרגע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, לא מצאתי באתר האינטרנט של משרד הבריאות בכלל הפניה לזה. חיפשתי שם ולא ראיתי שום הפניה לאיזשהו מקום שיש רשימה כזאת או איזשהו לינק לזה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני מניחה שמתחילים לגבש, זה כבר בעבודת מטה לקראת סיום, אבל המקומות הגנריים שיכולים להיפתח או לא להיפתח, זה כבר מתפרסם לציבור. בנוסף, אנחנו נבדוק אם צריך מענה פרטני. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. בתקנת משנה (ב) - 1. ברישה, בסופה יבוא "וכן לתינוק עד גיל שנה";" שוב, זה מה שדיברנו קודם. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להסביר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה פשוט מאפשר את הכניסה למקומות של תו ירוק גם לתינוקות עד גיל שנה, שפורמלית אין להם תו ירוק אבל הם באים עם הוריהם. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> בלי הגבלה של אחוזים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, בלי הגבלה של אחוזים. " 1. בפסקה (2) - 1. אחרי "בישיבה של הקהל" יבוא "ולמעט מקום כאמור בפסקה (10)"; 1. בסופה יבוא "ולרבות טקס הכולל מרכיבים דומים לאלה";" נינא, במה מדובר? מדובר על אירועי תרבות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. יש עוד סוג של מקומות שיש בהם אירועי תרבות שזה מין שילוב בין מקום תרבות אבל למסעדה, זאת אומרת גם מגישים שם מזון סביב שולחנות, אז רצינו להתאים מתווה גם מבחינת התפוסה וגם מבחינת התנאים של מקום מהסוג הזה, שזה לא בדיוק מקום תרבות ולא בית אוכל אלא משהו באמצע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו מדברים על המקומות של התו הסגול, המקומות שאנחנו מקריאים עכשיו. " 1. בפסקה (5), המילים "למעט חדר האוכל שבו" - יימחקו; 1. אחרי פסקה (5) יבוא: "(5א) חדר אוכל בבית מלון המיועד לשימוש אורחי המלון בלבד;";" מה הצירוף הזה אומר? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בית מלון יכול להפעיל גם מסעדה שמיועדת לציבור הרחב. אם הוא מפעיל מסעדה זה בתנאים של מסעדה אבל חדר אוכל שהוא באמת מיועד לאורחים של המלון, התנאים הם אותם תנאים אבל יש תפוסה קצת שונה. עשינו התאמה, יש הבדל בין חדר אוכל במלון למסעדה רגילה, אז שיהיה ברור מה חל על איזה סוג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וזה עם התו הירוק. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בכל מקרה עם התו הירוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בשני המקרים, התו הירוק. אוקיי. " 1. בפסקה (7), במקום "בחירות" יבוא "שאינו כולל הגשה או מכירה של מזון";" זה הכנסים. שוב, התו הירוק, ללא הגשה או מכירה של מזון. " 1. בסופה יבוא: "(8) מקום שמתקיים בו כנס הכולל הגשה או מכירה של מזון; (9) אזור הישיבה במבנה בבית אוכל שאינו חדר אוכל כאמור בפסקה (5א) ואינו מקום המשמש לשמחות ולאירועים כמשמעותו בפסקה (11); (10) מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות כהגדרתה בפסקה (2), בישיבה סביב שולחנות, הכולל מכירת מזון והגשתו לשולחנות; (11) אולם או גן לשמחות ולאירועים או מקום אחר המשמש לשמחות או לאירועים לצורך קיום השמחה או האירוע" – זה הכול דברים שנפתחים בתו הירוק – "(להלן – מקום המשמש לשמחות או לאירועים); (12) אטרקציה תיירותית במבנה או בשטח פתוח, שמופעלים בה מיתקנים, למעט אטרקציה תיירותית שמופעלים בה מיתקנים כאמור בתקנה 7(א)(24)(ב)." 1. אחרי תקנת משנה (ג) יבוא: "(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לעניין מקום המשמש לשמחות ולאירועים, רשאי אדם להפעילו בדרך של פתיחתו לציבור גם בעבור אדם שהציג בכניסה למקום תוצאה שלילית בבדיקת קורונה אשר בוצעה במהלך 48 השעות שקדמו להצגתה";" כל הדברים האלה הם של פתיחה בתו ירוק. למה אתם עושים כל הזמן את ההפרדה, אתם אומרים בלי מכירה של מזון ובפסקה נפרדת מדברים - - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון, כי זה משפיע על התפוסה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בגלל התפוסה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן. ברגע שיש מזון אז התפוסה מצטמצמת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אחר כך היו ההפניות לזה לפי ההוראות של תפוסה אבל בעצם בכל הדברים האלה אתם כן מאפשרים עכשיו לתו ירוק גם עם מזון, את הכנס - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> עם מזון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - עם מזון ואת פעילות התרבות עם מזון, רק ההוראות הן שונות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> התפוסה בעיקר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תיקון תקנה 8 1. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, פסקה (4) - תימחק." זה בדיוק הנושא של בדיקות חום והשאלות שאמרנו שצריך לעשות התאמה במקומות עבודה לנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תיקון תקנה 8א 1. בתקנה 8א לתקנות העיקריות - 5. בפסקה (1) במקום "בתפוסה שלא תעלה על שחיין אחד בכל מסלול שחייה ובכפוף להוראות המנהל" יבוא "בכפוף להוראות המנהל"; 5. בפסקה (11)(ב) אחרי "איש צוות אוויר או אזרח זר, שהציג אישור על תוצאת בדיקה שלילית כאמור בתקנה 7(ג)" יבוא "ולעניין מקום המשמש לשמחות ולאירועים – גם אדם שהציג אישור על תוצאת בדיקה שלילית כאמור בתקנה 7(ג1)". 5. בפסקה (12)(ו), בסופה יבוא "האמור בפסקת משנה זו לא יחול על אזור הישיבה במבנה בבית אוכל כאמור בתקנה 7(ב)(9)"; 1. אחרי פסקה (13) יבוא: "(13א) בית אוכל כאמור בתקנה 7(א)(17) או אזור הישיבה במבנה בבית אוכל כאמור בתקנה 7(ב)(9) - 1. המחזיק או המפעיל של המקום יציב את השולחנות במרחק שלא יפחת מ-2 מטרים בין שולחן לשולחן ויציב סדרן שתפקידו לוודא שמירת מרווחים כאמור בכל עת; 1. המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בהושבה של אנשים שאינם גרים באותו המקום בסמוך לדלפק ("בר") יישמר מרחק של שני מטרים, ככל האפשר, ולכל הפחות כיסא אחד ריק, ביניהם; 1. בכפוף להוראות המנהל, ובכלל זה לעניין תנאים תברואתיים ושמירה על היגיינה;";" "תברואיים" – נשמטה פה ת', אני מניח. אלה ההוראות להפעלה של המסעדות עם המרחק של שני מטרים בין אדם לאדם או כיסא ביניהם בדלפק או בר. " 1. בפסקה (14), במקום פסקת משנה (ג) יבוא: "(ג) בג'קוזי לא ישהה יותר מאדם אחד או אנשים הגרים באותו מקום; לא תופעל סאונה במקום;";" זאת ההוראה על - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חדרי כושר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מכון כושר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מכון כושר, אוקיי. בפסקה (15), שעוסקת במקום של פעילות תרבות: " 1. בפסקה (15) - 1. במקום פסקת משנה (א) יבוא: "(א) הצפייה באירוע תתקיים בישיבה או בעמידה בסמוך למושב;";" מותר גם לעמוד אבל רק אם אני עומד ליד המושב. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אלה אירועים בהושבה עם שמירת מרווחים וכיסאות אבל אנחנו לא נמנע ולא נגיד לסדרן להושיב את מי שעומד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל יכול לעמוד ולמחוא כפיים. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זו פשרה בין אירועי עמידה, שאלה אירועים שהם כבר הרבה יותר המוניים וקשה לשמור בהם על ריחוק חברתי, יש אנשים שזה חשוב להם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) הצפייה באירוע תתקיים בלא ריקודים ובלא אכילה במקום שבו מתקיים האירוע; הסדרנים יידעו את השוהים במקום בנוגע לאמור; במקרה של סירוב הקהל להוראות אלה, יפסיק המחזיק או המפעיל את האירוע;"; 1. בפסקת משנה (ו), במקום "שאינם גרים באותו מקום" יבוא "שלא רכשו כרטיסים בהזמנה משותפת";" זאת אומרת, אתה יכול להושיב ביחד אנשים שרכשו ביחד גם אם הם לא בני משפחה אחת, נגיד חברים. " 1. בפסקת משנה (ז), בסופה יבוא "ואם מסומן מקום על הבמה שחוצץ בין המופיע לקהל, המרחק האמור יהיה בין הקהל לאותו מקום"; 1. בפסקת משנה (ח), במקום "לכל 50 צופים" יבוא "לכל 75 צופים";" זה לעניין הסדרנים. במקום סדרן לכל 50 צופים צריך סדרן לכל 75 צופים, זו הקלה. כנ"ל בפסקה (16)(ח). " 1. בפסקה (16)(ח) במקום "לכל 50 צופים" יבוא "לכל 75 צופים"; 1. בפסקה (17)(ד) במקום "10 אנשים" יבוא "20 אנשים";" שוב, זה התאמה לשינוי במגבלת ההתקהלות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> סיורים במוזיאון, היה בקבוצות של עד עשרה אנשים, עכשיו בקבוצות של 20 אנשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לסיורים המודרכים במוזיאון. " 1. אחרי פסקה (18) יבוא: "(18א) חדר אוכל בבית מלון כאמור בתקנה 7(ב)(5א) – בהתאם להוראות פסקה (13א)". 1. בפסקה (19)" – בבריכה – "במקום פסקת משנה (ג) יבוא: "(ג) בג'קוזי לא ישהה יותר מאדם אחד או אנשים הגרים באותו מקום; לא תופעל סאונה במקום;"; 1. בפסקה (20) במקום "בחירות" יבוא "שאינו כולל הגשה או מכירה של מזון"; 1. אחרי פסקה (20) יבוא:" עכשיו אנחנו עוסקים בהוראות לעניין כנס עם מזון. " "(21) מקום שמתקיים בו כנס הכולל הגשה או מכירה של מזון – יחולו הוראות פסקאות משנה (א) – לעניין קיום הכנס כשהקהל בישיבה בלבד, (ב) עד (ו) ו - (ח) עד (י) לפסקה (20)";" << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אותן הוראות, אבל עם השינויים המחויבים של כנס בלי מזון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבנתי. " (22) מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות בישיבה סביב שולחנות הכולל מכירת מזון והגשתו לשולחנות כאמור בתקנה 7(ב)(10) – 2. יחולו הוראות פסקה (13א) והוראות פסקאות משנה (א), (א1) – למעט אסור אכילה במקום, (ב), (ו) עד (ח) ו - (יא) עד (יד) לפסקה (15); לעניין זה, אפשר למנות את הסדרן לפי פסקת משנה (13א)(א), מבין הסדרנים שמונו לפי פסקה (15)(ח); 2. מכירת כרטיסים לאירוע תיעשה מראש ובאופן מקוון או טלפוני; 2. ללא הגשה עצמית ("בופה") או הפעלת מזנון." זה בעצם החלת אותן הוראות, בשינויים מסוימים. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה מיקס של ההוראות שחלות על בית אוכל וההוראות של אירועי תרבות, כל מה שרלוונטי כי זה מקום שמשלב את המאפיינים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה גם תרבות וגם מזון. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כמו זאפה, וכדומה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " (23) במקום המשמש לשמחות ולאירועים כאמור בתקנה 7(ב)(11) – (א) המחזיק או המפעיל יוודא כי תישמר הפרדה בין אזור האכילה והשתייה ליתר האזורים במקום ובכלל זה אזור הטקס או אזור הריקודים; לא תתאפשר אכילה או שתייה באזור שאינו מיועד לכך, והמחזיק והמפעיל של המקום יתלה שלטים לעניין זה; (ב) באזור האכילה, המחזיק או המפעיל של המקום יציב את השולחנות במרחק שלא יפחת מ – 2 מטרים בין שולחן לשולחן; (ג) המחזיק או המפעיל של המקום יציב סדרנים שיידעו את השוהים באירוע, ויסבו את תשומת ליבם, בנוגע לחובת השמירה על הוראות תקנות אלה, לרבות חובת עטיית מסכה לפי סעיף 3ה לצו בידוד בית ויוודאו שמירת מרווחים בין שולחנות כאמור בפסקה (2); מספר הסדרנים יהיה ביחס של סדרן אחד לכל 75 אנשים; 2. על אף האמור בתקנה 7(ג1), המחזיק או המפעיל של המקום לא יכניס אנשים שהציגו תוצאה שלילית בבדיקת קורונה בכניסה למקום, במספר העולה על 5% ממספר המשתתפים באירוע; המחזיק או המפעיל של המקום יקבע ויפעיל מנגנון לוויסות כניסת האנשים למקום, כך שתימנע כניסתם של אנשים שהציגו תוצאה שלילית כאמור במספר העולה על האמור בפסקת משנה זו."" זו ההגבלה של ה-5% שדיברנו עליה הרבה, ושאר המגבלות דומות למקומות - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נוגע לחתונות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה הם אמורים לעשות עם ריקודים? אני רק מנסה להבין. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא שיש הגבלה על ריקודים אבל הכניסה לאירוע היא לאנשים מחוסנים או מחלימים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הם יכולים לרקוד שם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק צריך הפרדה פיזית. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. שלא יהיו עם אוכל על הרחבה או ירקדו באזור של האוכל. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אנחנו לא רוצים לשנות משהו בעניין ה-5%? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו לא יכולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא יכולים לשנות. זו הייתה ההסכמה שלי עם משרד הבריאות. מה שאני מגיע בהסכמה, אני לא מנסה לעשות שינוי, אחרת הייתי מקצר את זה, אבל אני עדיין חושב שיותר נכון שזה יהיה 10% מאשר 5%. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> 5% זה לעג לרש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ריקודי עם לאימא שלי לא חוזרים. נכון? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> חוגים למבוגרים, אם זה במרחב הציבורי או הפרטי, אפשר לעשות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. זה משהו מאורגן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש סטודיו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל 100 אנשים שרוקדים ריקודי עם, זה לא יקרה. אבא שלי שואל. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בתוך איזשהו מקום שהוא לא סטודיו בתו ירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אדאג שיזמינו אותו להופיע בחתונות בריקודי עם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבא שלי שואל כי הוא רוצה שאימא שלי תלך לריקודי עם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ריקודי עם שווים שלום בית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, בהופעות אי אפשר לרקוד ובחתונות אפשר לרקוד? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> באירועי תרבות התפוסות הרבה יותר גבוהות משל חתונה, אתה יכול להכניס עד 750 אנשים במקום 300. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבנתי. "תיקון תקנה 9 1. בתקנה 9(א) לתקנות העיקריות - 1. בפסקה (1), לפני "מספר אנשים" יבוא "בכל מקום למעט המקומות המנויים בפסקאות (3) עד (11)", ובמקום "או על 10 אנשים במבנה ו-20 אנשים בשטח פתוח" יבוא "או על המספר האמור בתקנה 4(א), לפי העניין"; 1. פסקה (2) - תימחק;" << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> התקנה הזאת היא התקנה של התפוסות, יש בה המון תחומים. אולי שיסבירו את הרעיון המארגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהלה, תוכלי להחליף אותי כמה דקות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפני שאני מקריא, אולי תסבירו את הקונספט של התפוסה כי אחרי כן ההקראה די חוזרת על עצמה. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן, 13:15) << מנהל >> << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> הסעיף של התפוסות היה בהתחלה הרבה יותר קצר ובגלל שהוא הולך ומתארך, אז רק הבהרנו. הפסקה הראשונה זו ברירת מחדל, כל מקום שלא נאמר אחרת זה בתפוסות של אחד ל-7 מטרים רבועים או לפי הגבלת ההתקהלות. פסקה (2) מדברת על מסגרות רווחה, כשמגבלת ההתקהלות הייתה 10 ו-20 בגלל איזשהו סטטוס קוו שנשאר מאז תחילת הקורונה שאפשר להם לפעול בתפוסה גבוהה יותר, זה נשאר ככה אז מחקנו את זה, זה כבר לא רלוונטי כשההתקהלות עלתה. מעבר לזה, התפוסות מתייחסות למה התפוסה בבית אוכל, מה התפוסה בחדר אוכל, במלון, בכנסים באולמות אירועים, וכו'. אפשר להגיד שיש איזושהי חלוקה גסה באמת בין אירועים שהם עם מזון לבין אירועים שהם יותר צפייה ללא מזון. אירועים עם מזון, שזה גם אולמות אירועים, גם כנסים עם מזון, בחדרי אוכל, בבתי מלון, בכולם התפוסה היא עד 50% מהתפוסה המותרת במקום ולא יותר מ-300 אנשים סך הכול. זה פשוט העתק-הדבק אבל זה אותו כלל. במסעדות ובתי אוכל אחרים התפוסה היא קצת שונה, אפשר עד 75% תפוסה שזה גבוה יותר, אבל מספר האנשים הכולל קצת נמוך יותר. זו תוצאה של שיח שהתקיים עם כל אחד מהסקטורים האלה וזה מה שמתאים יותר למסעדות, וכמו שאמרתי בתחילת הדיון, באירועי תרבות, שאלה יכולים להיות מקומות מאוד מאוד גדולים, העלינו את התפוסות, את ההגבלה המספרית. זה עדיין נשאר עד 75% אבל במקומות מאוד גדולים יוכלו להכניס יותר אנשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה השארתם בחלק מהפעילויות בחוץ עדיין את המגבלה של ה-20, למרות שהמגבלה של ההתקהלות עלתה ל-50, נגיד טיול מאורגן או קפסולות באירועים? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> התאמנו את תקנה 11א, שמדברת על אירועים, גם כן למגבלות ההתקהלות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> החדשות? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא היה צריך להתאים, זאת אומרת הטקסט הפנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ל-(4). אז הכול ילך לפי קפסולות? עדיין יהיו קפסולות של 20? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. 11א לא מאפשר בקפסולות. זה מאפשר שאירוע שמופיע כאן, למעט אירועים בתו ירוק כמובן שמתקיימים במקום שפועל עם תו ירוק, הם עדיין לפי מגבלות ההתקהלות, בלי קפסולות כי קפסולה באירועים האלה זה לא באמת קפסולה, זה אירוע אחד גדול. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בר בתל אביב או בכל מקום אחר, מה המגבלה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בשטח הפתוח הם יכולים להכניס ללא תו ירוק עד 75% אם יש תפוסה, וזה לא פשוט על הרחוב, ולא יותר מ-100 אנשים, עם שמירת מרווחים. בתוך המקום זה רק בתו ירוק, עד 75% מהתפוסה ולא יותר מ-100 אנשים, גם עם שמירת מרווחים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בחוץ זה לא בתו ירוק? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בפנים בתו ירוק, בחוץ לכולם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> התפוסה של התו הירוק ושל לא תו ירוק, בפנים ובחוץ זה אותו דבר? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אותו דבר, 75%, פשוט בחוץ נמצאים על הרחוב אז להגיד 75% מהתפוסה המותרת זה לא רלוונטי כי הרבה רשויות מקומיות נותנות להם עכשיו - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> 75% או עד 100 אנשים? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לפי הנמוך מביניהם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שזה בכל המסעדה או בפנים, ובחוץ את סופרת את זה בנפרד? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בנפרד בחוץ ובנפרד בפנים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז לכל היותר 200. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לכל היותר 200, כן. גם במסעדה ענקית, לא יותר מ-200 אנשים סך הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נמשיך. פסקה (3) זה לגבי חנויות. פה מתאימים את זה שוב לגידול במגבלת ההתקהלות ל-20. " 1. בפסקה (3), במקום "מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 7 מטרים רבועים משטח המקום או על 10 אנשים, לפי הנמוך מביניהם, ואולם במקום ששטחו מעל 150 מטרים רבועים – מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 15 מטרים רבועים משטח המקום"" – שוב, מתאימים את זה לגידול במגבלת התקהלות – "יבוא "מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 7 מטרים רבועים משטח המקום או על 20 אנשים", - במקום עשרה – "לפי הנמוך מביניהם, ואולם במקום כאמור ששטחו מעל 300 מטרים רבועים – מספר אנשים שלא יעלה על יחס של אדם לכל 15 מטרים רבועים משטח המקום"; 1. אחרי פסקה (3) יבוא: "בבית אוכל כאמור בתקנה 7(א)(17)". זה מסעדה שהיא לא קשורה, נכון? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה מסעדה בתו ירוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מספר אנשים, מה שאמרת קודם, בתשובה לשאלה של חבר הכנסת טופורובסקי. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> סליחה. מסעדה לא בתו ירוק, התבלבלתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה פתוח, זה לא התו הירוק. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " "(3א) בבית אוכל כאמור בתקנה 7(א)(17)– מספר אנשים שלא יעלה על 75% מהתפוסה המרבית של המקום ובלבד שלא יעלה על 100 אנשים";" זה מסעדה לכלל הציבור אבל בשטח הפתוח שלה. " 1. בפסקה (4) - - - " זה מוזיאון, אותו דבר בעצם, ההתאמה כמו שהקראתי קודם. במקום היחס של אדם לכל 7 מטר או עשרה אנשים לפי הנמוך ומעל 150 לכל 15 מטרים רבועים, פשוט זה 7 מטרים רבועים או 20 אנשים ומעל 300 מטר רבוע, יחס של אדם לכל 15 מטרים רבועים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל כל ההתייחסות כאן זה כמו למגבלה הכי נמוכה של מבנה. אם זה מקום שהוא בחוץ, היום מגבלת ההתקהלות היא 50, וכאן בעצם אתם מגבילים את זה ל-20. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. מגבלת ההתקהלות הרלוונטית במרחב הציבורי או הפרטי או אם יש התקהלות ספציפית בתוך בית עסק או מקום פתוח לציבור. כאן אנחנו מדברים על התפוסה המותרת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני לא אומרת שזה מתנגש מבחינה משפטית, אני רק אומרת שזה מוזר שיש כאן הגבלה שהיא נמוכה יותר מההגבלה המינימלית שיש בהתקהלות בשטח פתוח. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> לא. למה נמוכה יותר? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כי כאן זה 20, והיום בשטח פתוח מותר 50. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אה, נכון. בגלל שמוזיאון זה במבנה אז פשוט לא הוספנו את ההתייחסות לשטח פתוח. עכשיו הבנתי את השאלה. זה פשוט היה מיותר כי אנחנו מדברים על מקומות שהם ממילא במבנה אז רשמנו 20 אנשים, שזה כמו ההתקהלות המותרת במבנה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כי ההנחה היא שכל המוזיאונים זה תמיד במבנה. זו התשובה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יכול להיות. אפשר בתיקון הבא להוסיף 50 כי אולי יש באמת מוזיאון שזה בשטח פתוח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז כדאי לבדוק את זה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> פשוט העתקנו את החנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל חנות זה תמיד במקום סגור, אז כדאי שתבדקו את זה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. אז נתקן את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. בפסקה (6), במקום "בתקנה 7(א)(24)" – זה לעניין האטרקציות התיירותיות – "יבוא "בתקנה 7(24)(א) או (ב)" ובסופה יבוא "נוסף על האמור, באטרקציה תיירותית כאמור בתקנה 7(א)(24(ב), בכל מיתקן בשטח האטרקציה, בכל יחידה נפרדת שלו, ישהה אדם אחד לכל היותר או אנשים הגרים באותו מקום";" << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זו גם ההוראה שהייתה לגבי אטרקציות באי תיירותי. הכוונה שאם יש גלגל ענק, לצורך העניין, שמחולק ליחידות יחידות אז בכל אחת מהיחידות ישהו אנשים שגרים יחד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אוקיי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איך את אוכפת את זה נגיד בחרמון, ששם יש רכבל, ואנשים עולים שניים-שלושה ברכבל? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זאת אחריות של המפעיל. זה גם לא עבירה פלילית אבל זה אחריות שלו לוודא שהוא לא מכניס אנשים זרים שלא קשורים אחד לשני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. במקום פסקה (7) יבוא: "(7) במקום שמתקיימת בו פעילות תרבות כאמור בתקנה 7(ב)(2)" – זה לתו ירוק – "לפי אחד מאלה: 1. במקום שהתפוסה בו, לפי מספר המושבים המקובעים, עולה על 10,000 אנשים – מספר אנשים שלא יעלה על 1,000 אנשים במבנה או על 1,500 אנשים בשטח פתוח, לפי העניין; 1. במקום שאינו כאמור בפסקת משנה (א)" – שאין בו מושבים מקובעים – "מספר אנשים שלא יעלה על 75% מהתפוסה המרבית של המקום, ובלבד שלא יעלה על 500 אנשים במבנה או על 750 אנשים בשטח פתוח, לפי העניין;" << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כל זה זה העניין של - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> פחות מ-10,000. זו הכוונה, נכון? סליחה, זה לא המקובעים. (ב) זה לגבי מקומות שהם עם פחות מ-10,000 מקומות. נכון? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל זה רק מה שהוא בלי אכילה. אחר כך יש גם משהו דומה שהוא כן עם אכילה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. משהו שהוא שילוב של מסעדה ואירוע תרבות, אז יש לו את אותה תפוסה כמו שאמרתי, של אולמות אירועים, אבל כאן אנחנו מדברים על אירועי תרבות קלסיים באולם תרבות. דבר ראשון, הגדרנו את התפוסה מ-300 ו-500 ל-500 ו-750, ובנוסף, יש מקומות ספורים כאלה בארץ אבל לאצטדיונים ענקיים של עשרות אלפי מקומות הגדלנו את התפוסה עד 1,500. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אצטדיון שהוא מקורה חלקית, איך הוא נופל בהגדרות פה? פתוח? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני לא יודעת בדיוק למה הכוונה מקורה חלקית. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> המושבים כולם מקורים, והמשטח של המשחק הוא לא מקורה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> שאלה טובה. אני לא יודעת. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> כדאי שתיתנו את הדעת לתשובה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן, כדאי לחשוב על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז ההפרדה פה בתפוסה זה מהמקומות הגדולים יותר, שהם 1,000 או 1,500, והמקומות מתחת ל-10,000. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה רוב המקומות למעשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. במקום פסקה (8)" – זה לאירועי ספורט – "יבוא: "(8) במקום שנערך בו אירוע ספורט כאמור בתקנה 7(ב)(3) – לפי אחד מאלה:" זה בעצם אותו דבר, נכון? לפי אחד מאלה: אם זה לפי מושבים, מעל ל-10,000 אז 1,000 במבנה ו-1,500 בשטח פתוח; אם זה מתחת ל-10,000, 75% מהתפוסה, לא יעלה על 500 במבנה או 750 בשטח פתוח. אותו דבר כמו התרבות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. אחרי פסקה (9) יבוא: "(9א) בחדר אוכל בבית מלון כאמור בתקנה 7(ב)(5א) – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום, ובלבד שלא יעלה על 300 אנשים;"; 1. במקום פסקה (10א) יבוא: "(10א) במקום שמתקיים בו כנס ללא הגשה או מכירה של מזון – לפי אחד מאלה:" אותו כלל. 1,000 במבנה, 1,500 בשטח פתוח, ואם הוא מתחת ל-10,000 אנשים מבחינת המקומות, 75% מהתפוסה ובלבד שלא יעלה על 500 במבנה או 750 בשטח פתוח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לגבי המסעדות בבתי מלון, שוב, הייתה לנו השאלה הזאת כבר מזמן אבל למה מסעדות שהן לא בבית מלון ומסעדות שהן כן בבית מלון, יש תפוסה שהיא שונה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה מקום שפועל עם מאפיינים שונים. עם כל אחד מהסקטורים האלה ישבו בנפרד והתאימו נוסחה שתאזן בין השיקול הכלכלי לשיקול הבריאותי, גם ליישומיות של זה והכדאיות הכלכלית של זה. חדר אוכל זה גם אולם אירועים, לצורך העניין, כל המקומות האלה זה קבוצה סגורה של אנשים – במסעדה זה בכל עת, אנשים נכנסים ויוצאים, ובכל עת אסור שיהיה סך הכול יותר מ-200, אבל בחדר אוכל זה כל האורחים של המלון, צריכים להאכיל אותם ויש פה גם איזון כי זה אומנם יותר אנשים אבל מצד שני התפוסה יותר נמוכה, עד 50% תפוסה, במקום עד 75%. נעשו פה איזונים קצת שונים אבל מהותית אין פה איזו אפליה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו אנחנו עוברים לכנס עם הגשה או מכירה של מזון ואז התפוסה יותר נמוכה. " 1. אחרי פסקה (10א) יבוא: "(10ב) במקום שמתקיים בו כנס הכולל הגשה או מכירה של מזון כאמור בתקנה 7(ב)(8) – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום, ובלבד שלא יעלה על 300 אנשים, ובאזור התכנסות או קבלת פנים בעמידה – מספר אנשים שלא יעלה על האמור בפסקה (1);" מה זה? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> בכנסים, הרבה פעמים יש את המקום שבו יש את ההרצאות או התוכן, ולפני כן יש קבלת פנים, אז במקום הזה גם כן היה צריך להבהיר שהתפוסה היא התפוסה הגנרית של אחד לשבע, אלה מקומות שפועלים עם תו ירוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבנתי. " (10ג) באזור הישיבה במבנה בבית אוכל כאמור בתקנה 7(ב)(9) – מספר אנשים שלא יעלה על 75% מהתפוסה המרבית של המקום ובלבד שלא יעלה על 100 אנשים;" זה בעצם המבנה של המסעדה, זה לתו ירוק. " (10ד) במקום שמתקיימת בו פעילות תרבות בישיבה סביב שולחנות, הכולל מכירת מזון והגשתו לשולחנות כאמור בתקנה 7(ב)(10)" – גם פה יותר קטן מאשר תרבות בלי מזון – "מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום ובלבד שלא יעלה על 300 אנשים;" (10ה) במקום המשמש לשמחות ולאירועים כאמור בתקנה 7(ב)(11) – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום ובלבד שלא יעלה על 300 אנשים; (10ו) באטרקציה תיירותית כאמור בתקנה 7(ב)(12) – מספר אנשים כאמור בפסקה (1), ואולם בכל מיתקן בשטח האטרקציה, בכל יחידה נפרדת שלו, ישהה אדם אחד לכל היותר או אנשים הגרים באותו מקום;";" מה שדיברנו קודם. " 1. במקום פסקה (11) יבוא: "(11) בבית תפילה כאמור בתקנה 10(ג) – לפי אחד מאלה:" זה בית תפילה שפועל לפי תו ירוק. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "(א) במקום שהתפוסה בו..." – אותו דבר כמו באירועי תרבות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אם רוצים לעשות תפילה, לצורך העניין, בתו ירוק באצטדיון, אפשר לעשות את זה בתנאים האלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אותו דבר, אותם כללים שדיברנו קודם: 1,000 במבנה, 1,500 בשטח פתוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כאן יש קצת עניין עם המושבים הקבועים, עם היחס של אחד ל-7. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אקריא: (ב) במקום שאינו כאמור בפסקת משנה (א) – מספר אנשים שלא יעלה על 50% מהתפוסה המרבית של המקום, בהתאם למספר המושבים הקבועים, ואם אין מושבים קבועים – לא יעלה על יחס של אדם אחד לכל 7 מטרים רבועים, והכל בלבד שמספר האנשים במקום לא יעלה על 500."" << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> באופן כללי עשינו התאמה בין הכללים שיש בבתי כנסת בתו ירוק לאירוע תרבות, אבל בכל זאת בתי כנסת פועלים או נראים קצת אחרת, לא בכל בית כנסת יש כמו באולם תרבות או באולם קולנוע לצורך העניין מושבים מקובעים בצורה מסודרת, לפעמים זה יכול להיות כיסאות פלסטיק שמסודרים, ולכן עשינו הבחנה בין מקום שיש בו מושבים מקובעים ואז זה באמת עד 500 ו-750, לבין מקום שקשה לחשב את התפוסה כי אין מושבים ולכן עשינו לפי התפוסה הגבוהה יותר שיש במקומות עם תו ירוק, אחד ל-7 מטרים רבועים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אוקיי. 9 זה לעניין אזור תיירות מיוחד, עושים פה התאמה עם המרחק בין השולחנות. במקום 2.5 מטרים מרחק, יהיה שני מטרים, כמו שנקבע מחוץ לאזורי התיירות. "תיקון תקנה 9א 1. בתקנה 9א לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב)(1)(ב) במקום "מ-2.5 מטרים" יבוא "מ-2 מטרים" ואחרי תקנת משנה (ג) יבוא: "(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), הותרה הפעלת מקום מהמקומות המנויים בפסקאות (1) עד (5) לתקנת המשנה האמורה, בדרך של פתיחתו לציבור לפי תקנה 7(א), התפוסה המירבית המותרת תהיה בהתאם להוראות תקנה 9(א) או בהתאם להוראות תקנת משנה (ג), לפי המקל מביניהם". " זאת אומרת, הוראות התפוסה באזור התיירות הירוק יהיו או המיוחד לאזור תיירות ירוק או הכללי, לפי המקל מביניהם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. כשכרגע בוטל גם אזור התיירות בים המלח, אבל אם זה יחזור להיות רלוונטי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נינא, זה משהו שהכנסתם בתיקון 31, בתקנה 7 יש את סעיף קטן (ד) שאומר שאם מישהו יכול לפעול גם בתו ירוק וגם לא, הוא צריך לבחור, או אני כזה או אני כזה. עכשיו דיברנו על הנושא של מסעדה שיכולה בחוץ לפעול לא בתו ירוק, עם 100 אנשים, ובפנים בעצם רק בתו ירוק. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. לצורך העניין, מתייחסים לזה כשני מקומות נפרדים לגמרי. יש את השטח הפתוח של מסעדה, יש את השטח הסגור של המסעדה. המסעדה לא יכולה באותו שטח להחליט שהיא פועלת גם וגם, היא צריכה לבחור. היינו ערים לזה ודיברנו על זה – להבנתנו, וגם בהתייעצות כמובן עם מחלקת נוסח, הם חושבים שאין התנגשות או סתירה בסעיף הזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז מסעדה יכולה לפעול – מבחינתכם, היא לא צריכה לבחור, היום אני תו ירוק. היא יכולה לפעול בחוץ בלי תו ירוק ובפנים עם. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> היא לא יכולה לבחור, יש לה רק אופציה אחת – בחוץ בתו סגול, בפנים בתו ירוק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> והיא יכולה להפעיל את זה במקביל. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> כן, ודאי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. לגבי התפילות: "תיקון תקנה 10 1. בתקנה 10 לתקנות העיקריות - 1. תקנת משנה (א) – בטלה;" זאת אומרת, אין את המגבלה שהייתה קודם לגבי מספר אנשים בבית תפילה אלא מגבלת ההתקהלות הרגילה חלה. נכון? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> " 1. בתקנת משנה (ג), אחרי "למי שהציג אישור "תו ירוק"" יבוא "וכן לתינוק עד גיל שנה"." זה בעצם ההתאמה. "תיקון תקנה 11א 1. בתקנה 11א לתקנות העיקריות - 1. בתקנת משנה (א), המילים "למעט כנס בחירות כאמור בתקנה 7(ב)(7)" – יימחקו, במקום "למעט אירוע כאמור" יבוא "למעט אירוע ספורט או כנס";" זה לעניין הגבלת אירועים. " 1. במקום תקנת משנה (ב) יבוא: "(ב) לא יארגן אדם ולא ישתתף בטיול מאורגן, במופע בידור או במופע אומנות, בטקס, לרבות חתונה או טקס דתי, או במסיבה, למעט מופע טקס או מסיבה כאמור במקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב)(2),(10) או (11) (להלן – אירוע מוגבל), שמספר המשתתפים בו עולה על המספר האמור בתקנה 4(א), לפי העניין";" זאת אומרת, מקבלת ההתקהלות מכילים את זה על האירועים הכלליים. בתקנת משנה (ג), אחרי "מפעיל מקום ציבורי או עסקי" יבוא "למעט מקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב)"; בתקנת משנה (ה), אחרי "במקום ציבורי או עסקי" יבוא "למעט מקום שהפעלתו הותרה לפי תקנה 7(ב)". זאת אומרת, על האירועים תחול מגבלת ההתקהלות הכללית למעט אם זה תו ירוק שאז יש את המגבלות המיוחדות של התו הירוק. עכשיו זאת התקנה העונשית: "תיקון תקנה 13 בתקנה 13(א) לתקנות העיקריות - במקום פסקה (3א) יבוא: זאת בעצם עבירה חדשה: "(3א) השוהה במקום ציבורי או עסקי הפתוח בתו ירוק, שאינו מחלים ואינו תינוק עד גיל שנה, או השוהה בבית מלון שפתיחתו הותרה לפי תקנה 7(ב) ו-(ג), שאינו מחלים ואינו תינוק עד גיל שנה ואינו קטין מתחת לגיל 16 או איש צוות אוויר או אזרח זר, שקיבלו תוצאה שלילית בבדיקת קורונה כאמור בתקנה 7(ג), או השוהה במקום המשמש לשמחות ולאירועים שאינו מחלים או תינוק עד גיל שנה ושאינו אדם שקיבל תוצאת שלילית בבדיקת קורונה כאמור בתקנה 7(ג1),בניגוד לתקנה 5(א1), (א2) או (א3), והכול בלבד שבמקום הוצב שלט כאמור בתקנה 8א(11)(א);" << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> זאת עבירת שהייה. יש עבירה גם על מי שמפעיל מקום תו ירוק שלא באמצעות תו ירוק וגם על האדם ששוהה במקום, בכפוף לזה שבמקום יוצב שלט, שיידע שהוא בא להיכנס לאזור תו ירוק. אם הוא נכנס ללא תו ירוק, זאת עבירה פלילית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לגבי עבירת שהייה קודמת שהיתה. ניתנה התראה. זאת אומרת, אי-אפשר היה לתת את הקנס אלא אם כן הגורם האוכף היה מתריע בפני האדם, מסביר לו את המשמעות של המשך השהייה שלו באותו מקום ורק אז אפשר היה לתת את הקנס. למה כאן זה שונה? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> במקום התראה כן הוספנו שלט. חייב להיות שלט בכניסה של המקום כדי שאדם לא יתבלבל בתום לב ויחשוב שהוא נכנס לאזור שפועל ללא תו ירוק. אבל כן היה לנו חשוב שיהיה מרכיב משמעותי על הרתעה וענישה פלילית למי שנכנס למקום עם תו ירוק שהוא לא בתו ירוק. בעצם האכיפה של תו ירוק היא יותר מורכבת וקשה לאכיפה. מקום שאמור להיות סגור, גורם מוסמך רואה שהוא פתוח הוא יכול לתת קנס. לעומת זאת, מקום שפועל בתו ירוק מותר לו לפעול בתו ירוק והגורם המוסמך צריך ממש לראות במו עיניו שהבן אדם מכניס אנשים בלי לבדוק תו ירוק בכניסה וזה הרבה יותר קשה לאכיפה. היה לנו ברור שחייב להיות עוד משהו שהוא מספיק התראתי. גם מבחינת האשם זה נראה לנו אשם חמור יותר מאשר אדם שעבר במקרה ליד חנות או מסעדה שאמורה להיות סגורה ונכנס פנימה מאשר מישהו שיש לו גם נסיבות של רמייה שהוא נכנס פנימה בידיעה שהוא לא מחוסן ומסכן את מי שנמצא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לכן הקנס הוא 1,000 שקלים במקום 500 שקלים. זאת גם התראה וגם הקנס יותר גבוה גם בגלל קשיי האכיפה וגם הסיכון גדול יותר. גם שחזקה על אדם שהוא יותר יכול לדעת שהוא עושה מעשה אסור. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> נכון. בגלל זה גם הוספנו שזה יהיה בכפוף לכך שיהיה שלט. אם המפעיל בכוונה או לא בכוונה לא שם שלט במקום והבן אדם נכנס, אנחנו לא נוכל לקנוס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> את יודעת אם כבר נתנו קנסות על בסיס זה? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> שאלה טובה. המתווה הזה קיים סך הכול שבועיים. אשמח אם המשטרה תוכל להתייחס לזה. ממה שהבנתי, לא היו הרבה קנסות. אני יודעת שהיה לפחות מקרה אחד שנכנסו אנשים לקאנטרי שפועל בתו ירוק שהם מחוסנים או מחלימים, והמפעיל שם הזעיק את המשטרה והוטלו קנסות גם על העבירה הזאת. אני לא יודעת אם מאז היו עוד קנסות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בגלל אפשר לשמוע, איך זה עובד עם הסריקה של הברקוד והאם יש בעיות מהשטח? חוץ מזה שגם כתבתם כל מיני הוראות לגבי איך סורקים את הברקודים של התו הירוק של המחוסן והמחלים. השאלה, האם צריך לעשות אותו דבר לגבי אישורים של בדיקות PCR? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> כרגע לא כי פשוט עדיין המערכת של התו הירוק לא כוללת גם אישורים לבדיקות. זה פשוט לא אפשרי וכרגע זה מאוד מצומצם. זה רק בבתי מלון. זה כמו שהיה עם האיים הירוקים? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז מה הם צריכים להראות? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> פשוט להראות תוצאה של בדיקת מעבדה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> פשוט מראים בנייר? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> כרגע כן. ברגע שהמתווה הזה יהפוך להיות מתווה שכולל גם נבדקים, אז ברור שהיישום של זה יהיה קצת יותר משוכלל ודיגיטאלי. אם זאת תהיה בדיקה מהירה זה לא יהיה חלק מהתו הירוק אבל זאת תהיה בדיקה מהירה בכניסה לעסק שתראה באופן מיידי את התוצאה. אם נאפשר בדיקות PCR אז הם גם כן ייכנסו מבחינה דיגיטאלית והתו הירוק יוציא אישור על הבדיקה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה משהו שעובדים עליו? הוא בפיתוח? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> כן, אבל אני פשוט עדיין לא יודעת להגיד מתי ואם יהיו בדיקות PCR או שלפחות בשלבים הראשונים זה יהיה בעיקר באמצעות בדיקות מהירות. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן, 13:36) << מנהל >> << יור >> מ"מ היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אורי בוצ'מסקי מהמשטרה. האם זה נאכף ובאיזו רמה. << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> אני רואה שהוטלו 8 קנסות על שהייה של אדם במקום שפתוח לפי התו הירוק כאשר הוא אינו מחלים ואינו מחוסן. אם תאפשר לי לדבר, אני אשמח להפנות את תשומת ליבכם לעבירה שקבועה בתקנת משנה 10(י), באותה תקנה 13. היתה עבירה ב-10(י) שמדברת על מניעת הגשה של אוכל או מכירתו במקום האירוע והיא מתייחסת גם לכנס. זאת אומרת, היא מפנה לתקנה 7(ב)(7), כאשר היום אפשר לקיים כנס בין אם בהגשת מזון ובלי הגשת מזון כאשר השוני הוא בתפוסה. לכן צריך לבחון ולהסיר את ההפניה לכנסים בעבירה זאת. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אמרת שהיו 8 קנסות. או שהציבור הישראלי עבר איזה טיפול המרה ונהיה ממושמע בצורה מדהימה או - - - << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> אלה 8 קנסות שניתנו על-ידי שוטרים. עיקר האכיפה של התו הירוק מבוצעת על ידי הרשות המקומית. בכל תחילת חודש אנחנו גם מעבירים לוועדה את כל נתוני האכיפה כולל נתוני הרשויות שמדווחות אלינו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז בעצם אתה אומר שצריך להסיר את עבירה 10 בכלל. << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> לא. ב-10(י) יש הפנייה גם לכנסים. היום אתה יכול לקיים כנס גם עם הגשה של מזון פשוט התפוסה תהיה שונה. נראה לנו לא נכון לקבוע עבירה ביחס לכנס שמגיש מזון. מותר לקיים כנס כזה אלא שהתפוסה תהיה שונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם באירוע תרבות אפשר מזון בסיטואציות מסוימות. << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> אני חושב שנינא תוכל להסביר את ההבדל כי שוחחנו על-כך. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> לגבי הכנס אנחנו נבדוק את זה. הכוונה היא שבכנס שפועל עם תפוסות גבוהות יותר, באמת יהיה צורך להחליט האם החריגה היא מהתפוסה המותרת או מההוראה למזון. תלוי איך מסתכלים על זה, כמו שאומרים. לגבי הנושא של אירועי תרבות עם מזון אני חושבת שיש אותה בעיה של כנס. אני מבינה מה שאורי אומר כי זה יכול להיות באותו מקום שיכול לפעול עם אוכל ובלי אוכל ורק התפוסה משתנה. לגבי אירועי תרבות עם מזון, זה מקומות מסוג אחר לגמרי. זה לא אולם תרבות עם מושבים מקובעים ובמה שכולם צופים עליה אלא סוג של מסעדה שיש בה גם הופעות. לכן אני לא חושבת שיש טעם - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> העבירה על פי לשונה - - - << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> זאת הגשה סביב שולחנות. זה לא רלוונטי לאירועי תרבות שהם לא מהסוג הזה. אולם תרבות לא נראה כמו מסעדה. אני לא חושבת שאשר להתבלבל. כשגורם מוסמך נכנס למקום כזה הוא יכול לדעת בוודאות אם יש פה חריגה גם מהתפוסה המותרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עדיין, העבירה חלה פה לכאורה. אם אני מפעיל אירוע תרבות - - - דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> לגבי אירועי תרבות עם הגשה של מזון, אין עבירה על מזון. העבירה היא חריגה מהתפוסה המותרת. מה שאורי מעלה זה לגבי מקום שהמקום נראה בדיוק אותו דבר, יש שם הגשה של מזון והגורם המוסמך הוא זה שצריך להחליט אם הוא מתייחס לזה שהעבירה היא הגשת מזון או חריגה מהתפוסה המותרת. בגלל זה אני מבינה את העמימות לגבי מקומות כאלה. אבל מקום שהוא סוג של מסעדה שעושה הופעות תרבות, העמימות הזאת לא חלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא עניין של עמימות. יש עבירה שאומרת: "מפעיל מקום כאמור בתקנה 7(ב)(2) שלא מנע הגשת אוכל או מכירתו במקום האירוע". זאת אומרת, אני מפעיל מקום תרבות ופועל לפי הכללים שמותר לי ואני יכול להיות במצב שאני אקבל קנס. דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> תיאטרון לא יכול בשלב הזה לא משנה מה התפוסה שלו. אי-אפשר באולם של תיאטרון או אולם קולנוע להגיש מזון. זה לא אפשרי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתם כן קוראים לזה פעילות תרבות שמאפשרת מכירה של מזון. דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> פעילות תרבות שמתקיימת סביב שולחנות עם הגשת מזון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא כתבתם בעבירה: שלא מנע הגשת אוכל במקום שלא סביב שולחנות. זאת עבירה, את לא יכולה ללכת פה בצורה כזאת. יש פה בעיה. דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> האמת שאני לא כל-כך מבינה את הבעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבעיה היא שאתה יכול להיכנס ליסוד העובדתי של העבירה הזאת גם אם אתה עושה משהו שהוא לגיטימי כי אתה פועל במקום תרבות שיושבים מסביב לשולחנות ואוכלים מזון. עדיין, לכאורה, היסודות העובדתיים של העבירה ב-10(י) יחולו עלי במקום תרבות מהסוג הזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל זה לא מספיק שאין את ההפניה ל-10(ב)(10)? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת השאלה, האם זה מספיק? כתוב מקום כאמור ב-7(ב)(2) ולא 7(ב)(10), זה נכון. דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> ההפניה היא לאולם תרבות או למקום שהוא מקיים תרבות שהוא לא סביב שולחנות. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> לילך, עלית בשביל להתייחס? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אני מבינה מה שאתם אומרים. בגלל שיש לנו מקומות שהם פתוחים גם בתו ירוק וגם לא בתו ירוק ויש לנו מקומות שהגדרנו אותם בכמה מקומות, נוצרה הבעיה הזאת. אנחנו הפנינו ל-7(ב)(2) ולא ל-7(ב)(10). השאלה היא, האם אתם חושבים שאנחנו צריכים לחשוב על זה כי ההכללה היא לא נכונה ועדיף להכליל מבחינת ההוראות המהותיות ולא בהקשר הזה, אז אני אשקול את זה. כרגע עשינו את ההפרדה הזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לילך, אז גם בעצם לעניין כנסים, לפי אותו היגיון, התשובה שלך גם לאורי היא שהפנתם ל-7(ב)(7) ולא ל-7(ב)(8). << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> כן. מקום שמופיע בכמה מקומות אנחנו הפננו למקום הרלוונטי. אז אם לפי סעיף יש לו מגבלות שונות, אז זה לא מפנה לשם. שוב, זה באמת המקומות האלה שאפשר להכליל אותם בכמה מקומות יוצרים את העמימות הזאת. אבל הכוונה שלנו היתה באמת להיצמד כל אחד לקריטריונים שלו כשהוא פועל ב--- הספציפי הזה. אני מבינה שנוצרה פה עמימות. אני אנסה לחשוב איך לפתור את זה אולי בתיקון הבא אבל זאת היתה הכוונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מקריא: אחרי פסקה (10יא) יבוא: "(10יב) מפעיל מקום המשמש לשמחות ולאירועים כאמור בתקנה 7(ב)(11), בלי שקבע והפעיל מגנון לוויסות כניסת האנשים למקום למניעת כניסת אנשים עם תוצאה שלילית בבדיקת קורונה במספר העולה על האמור בתקנה 8א(23)(ד) ובניגוד לאותה תקנה" מי שלא הפעיל מנגנון בדיוק לבדוק שאין חריגה של 5% האלה אם התוצאה שלילית זאת עבירה נוספת. 11 זה הארכת תוקף. "תיקון תקנה 21 11. בתקנה 21 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ב באדר התשפ"א (6 במרס 2021)" יבוא "יום ז' בניסן התשפ"א (20 במרס 2021)". תיקון התוספת השלישית בתוספת השלישית - אחרי פרט (10יא) יבוא:   טור א' העבירות המינהליות טור ב' קנס מינהלי קצוב בשקלים חדשים "(10יב) 13(א)(10יב) 2,500 זאת בדיוק העבירה שדיברנו עליה. אולם שמחות שלא מווסת את ה-5% יכול לקבל קנס של 2,500 שקלים. בפרט (11), בטור ב', במקום "ולעניין מפעיל של קניון" יבוא "ולעניין מפעיל של קניון, מפעיל של שוק, מפעיל של מקום שמתקיימת בו פעילות תרבות כאמור בתקנה 7(ב)(2), מפעיל של מקום שמתקיים בו אירוע ספורט כאמור בתקנה 7(ב)(3), או מפעיל של מקום המשמש לשמחות ולאירועים כאמור בתקנה 7(ב)(11)". מה זה התיקון הזה? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> החריגה מהתפוסה המותרת. מפעיל של מקום שלא יישם מנגנון לוויסות למנוע חריגה מהתפוסה המותרת הקנס הוא 2,500 אבל קבענו שבמקומות מאוד גדולים כמו קניון הקנס יהיה 5,000. עכשיו קבענו שהקנס הקבוע של 5,000 יהיה גם במקומות כמו אירועי תרבות, אולמות אירועים. מקומות של 2,500 זה לא חלק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> במובן של הפרה יעילה. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מקריא: "תחילה 13. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג באדר התשפ"א (7 במרס 2021). הוראת מעבר 4. על אף האמור בתקנה 5(א2) לתקנות העיקריות, רשאי אדם שאינו מחלים או תינוק עד גיל שנה ואינו קטין מתחת לגיל 16, איש צוות אוויר או אזרח זר שקיבלו תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, לשהות בבית מלון כהגדרתו בתקנה 7(ב)(5) לתקנות העיקריות באזור שהוכרז כאזור תיירות מיוחד בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(אזור תיירות מיוחד – עין בוקק וחמי זוהר)(מס' 2), התשפ"א-2021, אם נכנס לאזור התיירות המיוחד טרם ביטולה של ההכרזה האמורה, וזאת עד מועד תום הזמנתו כפי שהוצגה בעת קבלתו הראשונה בבית המלון." מה זה אומר? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> זאת הוראת השעה. אי תיירותי בים המלח בעצם בוטל במהלך סוף השבוע והביטול נכנס לתוקף תוך שלושה ימים. נוצר מצב שאולי מישהו הגיע ביום שישי או שבת לבית מלון בים המלח וביצע בדיקה שלילית. הוא אמנם נמצא באזור תיירות מיוחד אבל בעצם שההכרזה בטלה וההוראות החלות בכל הארץ על בתי מלון - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> סיימנו לקרוא את התקנות. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אורי, אתה רוצה לתקן? << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> רק רציתי לתקן. מבחינת הקנסות שניתנו על שהייה במקום שפתוח לפי הקו הירוק בניגוד ליישום, זה 24 קנסות ולא 8. שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לברר. ה-5% שמדובר עליהם, מדובר רק על חתונות ואירועים או גם על אטרקציות תיירותיות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק שמחות ואירועים. << דובר >> שבח שטרן (הליכוד): << דובר >> אתם חושבים משהו גם על האטרקציות בהמשך לקראת פסח? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> לא. כרגע באטרקציות מי שיכול לפעול לפי תו ירוק וזה מתאים לו הוא יכול. מעבר לזה, מעבר לזה, אפשר בפנייה למנכ"ל משרד הבריאות ואנחנו עובדים על לקבוע כמה שיותר מראש רשימה של מקומות שיוכלו לפעול. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> זה רלוונטי למשפחות ולילדים לקראת פסח. זה משמעותי מאוד למשפחות וילדים. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> בפסח המקומות האלה יכולים להיות מקומות מאוד המוניים. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> ברור לכולנו שזה דורש היערכות כי הילדים לא מחוסנים. לירון, מהמועצה לשלום הילד. << דובר >> לירון אשל: << דובר >> תודה. בהמשך לעמדות ששמענו גם בדיון הקודם וגם בדיון הזה ואני מבינה שחברת הכנסת מחוברת לעמדות האלה. בכל הנוגע לאפליה הפסולה שקורית כרגע בנוגע לילדים שלא יכולים להיכנס לאירועי תרבות ולאירועים נוספים מעבר לאירועים באולמות שמחות, אנחנו חושבים שלכל הפחות מתבקש שיבקשו ממשרד הבריאות דד ליין על הפתרונות שהולכים לתת למצב הזה. זאת אומרת, להגיד עכשיו שמפתחים את זה ויש מכרזים ויש בדיקות מהירות זה טוב ויפה, אבל כמו שחברת הכנסת יודעת וגם ישבה איתנו בדיונים מאוד מהותיים על מצבם הנפשי של הילדים ועל המזור הנפשי שהם זקוקים לו כרגע גם ביציאה לאירועי תרבות ולאוורור. אנחנו יודעים שכרגע החזרה ללימודים היא קצת פיקציה. יומיים בלימודים וחוזרים אחורה. הילדים האלה צריכים את זה כמו אוויר לנשימה. לחכות עכשיו לדיון עכשיו ולאשר כרגע תקנות שלא נותנות מענה לילדים לאפשרות לחזור לשגרה, שזה צורך בסיסי, כמו שיש צורך בסיסי לכל מבוגר, אני חושבת ששכרנו יצא בהפסדנו. אני חושבת שלכל הפחות צריכים לבקש ממשרד הבריאות דד ליין ושיגידו מתי זה הולך להתקדם, מתי הולכים למצוא פתרון לבדיקות המהירות, כדי שגם הילדים שלנו יוכלו לחזור לאיזו שגרת חיים ושנייה לנשום כמו שצריך ולחזור לחיים שאבדו להם בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אני חושבת שיש פה שתי נקודות נפרדות. אחת זה הבדיקות המהירות והשני זה היערכות של אטרקציות ומקומות לקראת פסח ובכלל. << דובר >> לירון אשל: << דובר >> גברתי, האפשרות של ה-5% האחוזים, כרגע גם זה פתרון זמני. אמנם הוא לא מספק אבל הוא משהו בדרך. אז אותו פתרון לכל הפחות צריך לחול גם באירועים אחרים, גם בכניסה לסרט, מופע תרבות כזה או אחר בכל הנוגע לילדים. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אז מה שאת אומרת עכשיו זה רעיון שלישי. יש לנו שלושה דברים: בדיקות מהירות שיאפשרו כניסה לילדים, יש פעילות בתנאי תו סגול ויש את הרעיון של מקומות הפועלים בתנאי תו ירוק, להרחיב את ההסדר של השמחות לעוד גופים. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> לא. מקומות שמיועדים בעיקר לילדים. הם רוצים להיפתח בגלל זה בתנאים של תו סגול ולא בתו ירוק. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אמרנו שיש כאן שלושה דברים שונים. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> לא, זה לא רלוונטי. אנחנו לא נפתח תיאטרון לילדים ונגיד שרק 5% מהילדים יוכלו להיכנס עם בדיקה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> זה לא מה שהיא אומרת. היא אומרת שאם יש הופעה והיא לבעלי תו ירוק למחוסנים בלבד, האם אפשר להפעיל עליה את הרעיון שפועל בחתונות? זאת הכוונה. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> זה באמת נועד לתת מענה למצוקה הגדולה שקיימת בהקשר של אולמות אירועים ושמחות שאם מתקיימת חתונה לקרובי משפחה במעגל הקרוב. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> זה מה שלירון טוענת. לירון טוענת שלהתייחס למצוקה הזאת שנוגעת רק לחתונות זה לא נכון. צריך להתייחס באופן רחב יותר כשמסתכלים על נקודת המבט של ילדים ונוער. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> אנחנו מבינים. בגלל זה עובדים על פתרונות שיאפשרו בדיקות לכל מי שרוצה ואז אפשר יהיה להכליל את כל המקומות האלה בתו סגול וגם תו ירוק שכולל בדיקות ואז כל מי שרוצה להיבדק. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> יש הערכת זמנים? << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> ד"ר פרייס דיברה על זה. אנחנו עובדים כדי שזה יהיה כבר בחודש הקרוב. אני לא יכולה להתחייב וחלק מהדברים זה דברים שלא תלויים רק במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> כיוון שפסח מגיע אז בואי נסכם שלפחות את הנושא הזה של איך נערכים לקראת פסח בהיבט של כניסה של ילדים זה דחוף. << דובר >> נינא כהן קרן: << דובר >> זה ידוע. כולם מודעים לדחיפות של זה וכולם עושים את כל המאמצים. << דובר >> לירון אשל: << דובר >> אם אפשר להוסיף עוד משפט. ברור שיש מורכבויות בכל מיני תחומים אבל חודש זה ממש שעון של חול עבור הילדים. בדיון האחרון דיברנו על אפליה אסורה ועכשיו עוד מגדילים את המכסות שמאפשרים כניסה לכלל האוכלוסייה אז האפליה עוד הולכת וגדלה. התקופה הופכת להיות כמו סיר לחץ ומורכבת יותר לילדים. עדיין התשובות שנשמעות הן שעובדים על זה. לילדים שחיים ככה כבר שנה, זה ממש – אי-אפשר לקבל תשובה כזאת. << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר, 13:52) << מנהל >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לירון, תודה רבה. חזרתי לנהל את הדיון ותודה לתהילה שהחליפה אותי. אני רוצה לומר משהו בעניין הזה. דיברנו על זה גם בתחילת הדיון. כל פעם שאנחנו שואלים על זה, משבועיים זה עלה לחודש. אני מציע לא לשאול את זה יותר מידי פעמים. ד"ר אלרואי אמרה את מה שאמרה. אני חושב שכן צריך לעשות מאמץ. אתם יודעים שאני עובד גם בין הוועדות ולא רק בוועדה עצמה. אני אלחץ בעניין הזה כי אני חושב שזה נכון להתחיל לשחרר. שוב, שמענו את הטענה של ד"ר אלרואי שהם פוחדים ממצב שבו יפוצץ, מה שנקרא, הנושא של המעבדות והבדיקות ושהם לא יצליחו לעמוד במה שהם צריכים לעשות. לכן הנושא של הבדיקות המהירות הוא מאוד קריטי. אני מתכוון לשבת וללחוץ עליהם בצורה רצינית בעניין הזה. שנית, דווקא לתשובה שאת אמרת, נינא. אם אני משלב גם את מה שאמרה לירון וגם את מה שאמרה ד"ר אלרואי ומה שאמרתי בהתחלה, אז דווקא בחופשת פסח שכן יש עניין לתת קצת יותר לכיוון הילדים, אז אם אתם חוששים שיהיו יותר מידי בקשות לבדיקות אז קחו בחשבון שהאירועים בפסח פחות עובדים. אני חושב שהפתרון הנכון יהיה אם נלחץ ואם אתם תילחצו ותבינו שחייבים לפתוח את הנושא של הבדיקות המהירות. הבנתי שהיו 4-5 חברות שאושרו על-ידי משרד הבריאות לעניין הזה. צריך פשוט צריך לתת להם להתחיל לעבוד, לתת להם להתחיל להתפרס בארץ במקומות שצריך ולא לעכב את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה מעכב את זה היום? << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> זה פרוצדורות, כן סיימו לא סיימו. יפילו אותנו עם הפרוצדורות האלה. לכן אני אומר שאנחנו שוב מעבירים את הלחץ בעניין הזה. אני מבקש מאוד שתבהירי את זה גם בדיונים שלכם ואנחנו נעקוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שוב, כמו שאמרנו בישיבה הקודמת, אני באמת חושב שיש בעיה משפטית מבחינת שוויון כל זמן שאתם לא מסדירים את הדבר הזה. זה לא רק משהו שנחמד שיהיה או משהו שהוא הוגן וצודק, הוא גם באמת קושי מבחינת פגיעה בשוויון כשאתם לא נותנים את האופציה. אין שוני רלוונטי מבחינת הסיכון, מישהו שהוא תוצאה שלילית ומישהו שהוא מחלים או מחוסן מבחינת הסיכון, כפי שאתם הגדרתם את זה. אין שוני רלוונטי ולכן יש פה פגיעה בשוויון כל זמן שהדבר הזה לא מוסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אם כך נעבור להצבעה. תאמר את הסעיף שאנחנו מתקנים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> במסגרת תיקון 34, מעבר לכל התוספות, יש גם הארכה בעצם של כלל תקנות הגבלת פעילות. במסגרת זאת הוועדה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן. הוועדה בהצעת ההחלטה, בהתאם למה שהיושב-ראש הגדיר, הוועדה לא תאשר ב-(7)(א)(1) את ההחרגה. "מקום שעיקר עיסוקו מכירת מזון, בית מרקחת, מכון אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה, והכול למעט דוכן למכירת מוצרים כאמור המצוי בשוק קמעונאי או יריד." הסיפא: "ובלבד שמקום כאמור לא יציע למכירה ולא ימכור מוצרים אלה" ואז יש רשימה. את הסייג הזה הוועדה לא מאשרת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה אומר שיהיה שוק? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה אומר שסופר, בית מרקחת, מכון אופטיקה, יכולים למכור את מה שהם מוכרים בלי הגבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו תיקנו את זה בזמן שהיה סגר. כשהיה סגר אמרנו שלא רוצים להפלות את רשתות השיווק או הפארם בגלל שהם פתוחים לעומת חנויות אחרות. אבל עכשיו כשכבר אין, פותחים חזרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה בשווקים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> להם יש פסקה נפרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם מסודרים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בהיבט הזה זה פשוט נועד בתקופת סגר למנוע אפליה, שבית מרקחת ימכור צעצועים כשחנות הצעצועים סגורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אני מעלה להצבעה את התקנות, תיקון 34 בנוסח שהוקרא עכשיו על-ידי היועץ המשפטי של הוועדה. מי בעד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות אושרו. אם כך נעבור עכשיו לשתי תקנות. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת יציאה מישראל והכניסה אליה) (תיקון מס' )4 והצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל). אני חושב שקודם כל תקריא את התקנות של הבדיקה. אני חושב שזה יותר פשוט בגלל ההסבר ואחר-כך נעבור לכניסה וליציאה. תבדקו שהאנשים הרלוונטיים נמצאים איתנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בקשר לסעיף הקודם, אני רק אציין שתשימו לב לחידוד. הוועדה רשאית לקבוע שלמרות שהיא לא מאשרת, נותרת האחריות הפלילית ככל שהיתה. אני לא בטוח שהיו בכלל קנסות מכוח הדבר הזה אבל נדמה לי שנאמר לי שלא הוטלו קנסות על הדבר הזה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> למיטב ידיעתי לא. אני רק אומר לפרוטוקול מה שרציתי לומר קודם, שהעמדה שלנו היא אחרת אבל אנחנו מכבדים את הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מפנה לפרוטוקול לכמה פעמים שאמרת את זה קודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה יכולה להגיד, למרות שאני לא מאשרת את ההחרגה הזאת אני משאירה קנסות על זה, אבל מה שהבנו באופן לא פורמלי לפני הוועדה, שלא הוטלו קנסות על בסיס הדבר הזה. נכון, שי? << דובר >> שי סומך: << דובר >> אין לי ידיעה אישית, אני משער שלא הוגשו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להקריא את התקנות לגבי חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל)(תיקון), התשפ"א – 2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2), ו- 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן – החוק), [ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת/ ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021 (להלן- התקנות העיקריות), במקום תקנת משנה (ב), יבוא: "(ב) על אף האמור בתקנה משנה (א) המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו רשאי לאשר לנוסע הנכנס לישראל בטיסה ייעודית להעלאת עולים שאושרה לפי תקנה 1א(ג)(3) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) לבצע את הבדיקה במקום שהורה לו נציג משרד העלייה והקליטה במרכז הקליטה אליו הוא מועבר עם הגעתו לישראל; לעניין זה , "מרכז קליטה"- מקום המיועד למגורי עולים בתקופתם הראשונה בישראל שמפעילה הסוכנות היהודית" תיקון תקנה 4 2. לתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (2), יבוא: אדם הנכנס לישראל שלא ביצע בדיקה  במקום שהורה לו מפעיל תחנת הגבול במעבר הגבול או במקום שהורה לו נציג משרד העלייה והקליטה במרכז הקליטה, בניגוד לתקנה 3. תיקון תקנה 9 בתקנה 9 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ה באדר התשפ"א (9 במרס 2021)", יבוא "כ"ד בניסן התשפ"א (6 באפריל 2021)". תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ו באדר התשפ"א (10 במרס 2021)." אתם יכולים להסביר? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> קודם כל, מדובר על הארכת תוקף של תקנות שכבר קיימות, הארכת תוקף של 28 ימים. התקנות האלה קובעות חובה להציג בדיקה שלילית לפני הכניסה לישראל שבוצעה 72 שעות לפני הכניסה לישראל בתחנת הגבול. בהקשר הזה, הן עוסקות רק במעבר יבשתי ובמעבר ימי מכיוון ש-72 שעות לפני עלייה לטיסה מוזכר בתקנות התעופה. הדבר השני שהן קובעות זה חובה כללית לכל תחנות הגבול לעשות בדיקה לאחר הכניסה לישראל. התיקון, כמו שאמרתי, מאריך את התקנות האלה. יש פה איזה שינוי שנובע מהתאמת הנוסח לזה שבוטלה נכון לעכשיו החובה לשהות במקום בידוד מטעם המדינה לכן אין את האפשרות הזאת של לבצע את הבדיקה במקום בידוד מטעם המדינה. במקום זאת, בהקשר אחר, צורך אחר שעלה, לאפשר לקבוצות ייעודיות של עולים, במקרים מסוימים לעשות את הבדיקה במרכז הקליטה במקום בתחנת הגבול בגלל הדרך שבה מגיעים הקבוצות לישראל, שבעצם הם יורדים מהטיסה ישירות לאוטובוסים ונוסעים למרכז הקליטה ולא עוברים בכלל בטרמינל איפה שמתבצעות הבדיקות. במרכז הקליטה הם שוהים גם בתקופת הבידוד וגם הרבה פעמים תקופה אחר-כך ולכן חשבנו שזה בסדר שהבדיקה תתבצע שם במקרה הזה ספציפית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה לגבי העבירה? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> לגבי העבירה בעיקר התאמת נוסח לקביעה הנורמטיבית הנוכחית וגם איזו הבהרה לבקשת הוועדה שהעבירה מתגבשת רק אם באמת הורו לאדם לעשות את הבדיקה. זה הפך להיות חלק מילולי מתוך העבירה, למרות שלהבנתנו זה גם היה המצב קודם. אם לא הורו לך לעשות את הבדיקה, למשל אם אין מקום לבצע את הבדיקה בתחנת הגבול, לא ביצעת עבירה אם לא עשית בדיקה אבל הבהרנו את זה עוד קצת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת אומרת, רק אם הורו לך לעשות את זה במקום מסוים ולא עשית אז זאת עבירה. אבל אם לא הורו ויצאת הביתה אז אתה פטור מהעבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אורי בוצ'מסקי, ביקשת להתייחס. << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> ביחס להחלטה של הוועדה והמחלוקת שקיימת עם משרד המשפטים רציתי רק להבהיר שיתכן שניתנו קנסות על עסקים חיוניים שמכרו מוצרים שהם לא חיוניים, מאותה רשימה. המשמעות היא שצריך להיכנס לכל קנס ולברר לפי הנסיבות מה בעצם היו הנסיבות שבהן ניתן הקנס. אז אפשר יהיה להבין האם מדובר בעסק שנפתח בניגוד לאיסור או עסק חיוני שמכרו שם מוצרים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך לקחת בחשבון שאנחנו מדברים על תקנות שנכנסו לתוקף לפני יומיים. אנחנו מדברים על משהו שעד שבת זה לא נפסל. זאת אומרת, מה שהוועדה לא אישרה זה תקנות שנכנסו לתוקף. << דובר >> קריאה: << דובר >> ממתי הביטול נכנס לתוקף? << דובר >> שי סומך: << דובר >> זה רק על קנסות מה-7 במרץ. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה רק על קנסות שהוטלו מאז ה-7.3 יום ראשון. אנחנו מדברים רק על קנסות ביומיים האחרונים ולא מתחילת האירוע. << דובר >> אורי בוצ'מסקי: << דובר >> זה משהו שאפשר לבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. סיימנו להקריא ולהסביר. חברת הכנסת וונש. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אולי פספסתי אבל רק לחדד את מה ששאלתי קודם. ישראלים שהתחסנו בחו"ל, איפה הם מבצעים את הבדיקה שלהם? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> בארבעה השבועות האחרונים צריך לבצע את הבדיקה בתחנות הגבול. ההחרגה היחידה פה היא לקבוצות ייעודיות של עולים שנוסעות ישר מהמטוס למרכז הקליטה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אז בשדה התעופה לכולם יש אפשרות לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיקת מטוש, PCR. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> ומה עם הבדיקה הסרולוגית כדי לצאת מהבידוד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הנושא עכשיו. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני יודעת שזה בוועדה אבל זה לא חלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת תוספת חדשה וברוכה והלוואי שהיא תהיה בקרוב. כרגע אנחנו מאשרים את התקנות של בדיקות. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מנסה להבין אם הבנתי. בעצם אדם שמגיע לארץ לפי התקנות האלה צריך לבצע בדיקה 72 שעות לפני, למעט החריג של העולים שאותו הבנתי. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> העולים כן מחויבים. הבדיקה עד 72 לפני היא לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם, גם עולים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא מחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם, גם מחוסנים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אני עכשיו טס וחוזר אני צריך לעשות בדיקה 72 שעות לפני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה המוטציות, אתה יכול להיות נשא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה המאבק שלנו במוטציות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואז כשאני מגיע לארץ אני צריך לעשות עוד בדיקה גם אם אני מחוסן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה לגבי הבידוד? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה מה שעוד לא יודעים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה קורה עכשיו עם הבידוד? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> כרגע, נכון לעכשיו, אין חובת בידוד למחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחוסנים, מחלימים וסרולוגיים אין חובת בידוד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואלה שלא מחוסנים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חובת בידוד בבית עם אכיפה משטרתית. ביום רביעי יביאו את החוק למליאת הכנסת והמליאה תאשר אותו ואז אנחנו נחוקק אותו במהירות עד סוף השבוע. יהיה דיון על הצמידים ועל האפליקציות שהן בעצם במקום לשבת במלון בבית סוהר - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בבית בבית סוהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בית בבית סוהר זה בידוד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק מנסה להבין. אם אני מחוסן בחיסון של פייזר וקיבלתי אותו בארצות הברית, אני לא מחויב בבידוד? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> באופן כללי, נכון לעכשיו, ההכרה היא רק מי שחוסן בישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אענה לו כי השאלה הזאת נשאלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יודע, אני חדש יחסית בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני אחנוך אותך. אני יודע מה המומחיות שלך, אתה עושה עבודת קודש בתאונות דרכים ונכניס אותך לחלק הזה גם כן. אמרה קודם ד"ר אלרואי לשאלה של מיכל לגבי בדיקות מחו"ל. זה לא רק פייזר, אלא גם מודרנה ואחרים. הבעיה היא שכרגע הם חוששים מזיופים. איך אתה מראה שעשית את הבדיקה? אתה מראה נייר. עד שלא יהיה משהו בינלאומי – אני חושב שזה חשש גדול מידי וזה משגע אנשים סתם. השאלה שלך היא נכונה ובמקום. התשובה שלה היתה שהם מנסים להגיע להסכמות בעניין הזה. לצורך כך, כדי לשגע פחות את האנשים, היא אמרה שהם הולכים לעשות את הבדיקות הסרולוגיות ואז אותו אדם שיגיע לא יסתמך על הבדיקות של פייזר אלא יעשה בדיקה סרולוגית ותוך 12 שעות תהיה תשובה. אם הוא חוסן באמת ולא זייף, אז הבדיקות יראו שיש לו נוגדנים והוא ישוחרר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הסיכום לגבי 3,000 כניסות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הדיון הבא. עכשיו נעלה להצבעה את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון). מי בעד אישור התקנות? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. עכשיו אנחנו עוברים לבקשה להצעת תקנות סמכויות מיוחדות לגבי הגבלת יציאה מישראל והכניסה אליה (תיקון מס' 4). מי מציג את התקנות החדשות שהוחלטו בקבינט ובממשלה? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני אציג. תקנות הכניסה והיציאה, קודם כל הוארכו ב-14 ימים ונעשו שינויים די מהותיים. השינוי הראשון והחשוב הוא באמת ביטול ועדת החריגים בכניסה לישראל. בעצם חוזרים למצב שהיה קיים קודם לכן שכל אדם שהוא אזרח או תושב קבע רשאי להגיע לישראל. הסדרה לנושא כניסה של זרים חוזרת בעצם למה שהיא היתה קודם לכן. זאת המשמעות של התיקון שסמכויות שר הפנים הן שיתירו את הכניסה לישראל. בעצם אין איסור על כניסה לישראל בתקנות למעט הנושא של כניסה ממעבר יבשתי. בעצם אנחנו מתייחסים אחרת לכניסה ממעבר יבשתי מכיוון שיש לנו כרגע, נכון לעכשיו, קושי גדול יותר לווסת את הכניסה משם. אני אזכיר שבתקנות תעופה, שהן לא כאן, ניתנה מכסה של נכנסים והאפשרות לעמוד במכסה הזאת היא על-ידי קביעה של מספר המטוסים שייכנסו לישראל. לעומת זאת, במעברים יבשתיים אין לנו את הכלי הזה ולכן יש באמת יחס קצת שונה למעברים יבשתיים. יש לנו כרגע שתי אפשרויות להיכנס ממעברים יבשתיים. מה שהיה כבר קודם, שזה אותו הסדר שחל במעבר נהר הירדן, שקצת התאמנו אותו לזה שלא יהיה צריך את האישור של ועדת החריגים אלא זה רק יהיה במועדים שיקבע שר הפנים והצמצום ייעשה על-ידי מספר המועדים שיהיו לפי הביקוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בזה הגענו להסכמה בפעם הקודמת. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> נכון. הדבר השני זה כרגע כניסה דרך מעבר טאבה שהיא כרגע רק בהוראת שעה עד ה-14 למי שהיה שם עד ה-3.3. זה כרגע המצב בכניסה. לגבי יציאה. באופן כללי, היציאה נשארה כמו קודם, שזה אומר שכל אזרח זר, או מי שהוא לא תושב קבע יכול לצאת מכאן באופן חופשי. בנוסף לזה, בהצהרה בלבד, בליווי מסמכים שמעידים על-כך, הוא יכול לצאת אם הוא רוצה לעבור למקום מגורים קבוע מחוץ לישראל או לחזור למקום מגורים קבוע מחוץ לישראל ואישור ועדת חריגים. לכל החריגים האלה של היציאה נוסף עוד חריג אחד מהותי שזה כל מי שהוא מחוסן או מחלים גם יוכל לצאת ללא אישור מוועדת חריגים. אני רוצה להוסיף שלצד זאת גם כאן עשינו איזה שינוי. בעצם עד עכשיו לא היתה אבחנה ביציאה בין מעבר כזה או אחר ופה כן הוספנו איזו הסדרה לגבי יציאה ממעבר טאבה. קודם לכן לא היה כי זה היה רק חריגים. עכשיו הרחבנו מאוד את כמות האנשים שיכולים לצאת דרך טאבה, מחוסנים ומחלימים. הצפי מכל הגורמים שהתייעצנו איתם בגיבוש התקנות בממשלה היה שיהיו הרבה מאוד אנשים שירצו לצאת לנופש . מצד שני, יהיה קושי לווסת את החזרה של האנשים. לכן כתבנו שהיציאה דרך מעבר טאבה תהיה רק במקרה הומניטארי או צורך חיוני חריג ולא לפי אותם חריגים כלליים של יציאה. אלה השינויים המהותיים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה דווקא שם הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין להם את המערכת בכניסה אחר-כך. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> בעצם יש לנו בעיה כללית עם כל המעברים היבשתיים. אני אשמח שרשות האוכלוסין ורשות המעברים ירחיבו אחר-כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המעברים האלה לא מפותחים. אין שם טרמינל רציני, אין לך אפשרות לעשות את הבדיקות בחזרה כמו שצריך. זה טכני. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> בכל מקרה יש קושי לווסת. זה בכל המעברים. לעומת זאת בטאבה, בניגוד למעברים אחרים, יש לנו כן צפי להמון אנשים שיצאו לנופש. לא כי הם צריכים להגיע ללימודים בירדן. המספרים שהמדינה צופה הם הרבה יותר גבוהים מהמספרים שיוצאים דרך נהר הירדן. לכן חשבנו שכן יש איזה הבדל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מבחינת כניסה ברמה הפורמלית, נפתחה בעצם הכניסה לאזרחים ולתושבים אבל אין את המגבלה שהיתה קודם ברמה הפורמלית בתקנות שלנו, אבל בתקנות שאושרו בוועדת כלכלה יש את המגבלה של ה-3,000. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> נכון. אני אגיד על זה כמה מילים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה ההצדקה להגבלה הזאת? אני ממקד את השאלה הזאת בפרט ביחס למתחסנים ומחלימים. זאת אומרת, ככל שיש צוואר בקבוק ביחס למי שלא מתחסן ומחלים, אולי דברים שקשורים בפיקוח הטכנולוגי, בבידודים אבל לגבי מתחסנים ומחלימים רק עושים להם בדיקה, אני יודע. אני אולי מקדים את התשובה בעניין הזה אבל האם די בקשיים אולי בהקשר של עיכוב מסוים בבדיקה בשביל לפגוע בצורה כל-כך קשה בזכות חוקתית של אזרח ישראלי לחזור לארץ. ה-3,000 זאת מגבלה משמעותית. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> באמת זה נכון שניתן 3,000. אני כן רוצה להדגיש שמדובר בעלייה משמעותית ממה שהיה קודם לכן ונעשו הרבה שינויים בדין כדי לאפשר אותה. משרד הבריאות ויתר על דבר שהיה לו מאוד חשוב - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> ההיגיון המסדר הוא מה שצריך להשפיע. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני לא יודעת עדיין אם זה נכון, אבל אנחנו מאוד מקווים שהיא תעזור מאוד ולא נראה את האנשים האלה שנתקעים. אני כן אגיד שאמנם העלייה היא מ-2,000 ל-3,000 אבל במהות העלייה היא גדולה יותר כי לא הצלחנו להגיע ל-2,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בעצם מ-600 ל-3,000. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> נכון. לגבי היחס השונה למחלימים ומחוסנים. קודם כל, כן יש סיכון מסוים גם במחלימים ומחוסנים. זה נכון שיש סיכון מופחת אבל יש הבדל. אם נעשה את זה ללא הגבלה בכלל ויבואו לפה תיירים וזרים זה כן גורם לנו לסיכון. זה עניין של ניהול סיכונים. ייכנסו 10,000 או 20,000 מחוסנים או מחלימים, זה כן יוצר סיכון. דבר שני. הם כן נדרשים לבדיקות האלה בשדה. אני מקווה שמשרד התחבורה יוכל להסביר עוד מעט את האפשרות לבצע בדיקות והקיבולת לבצע בדיקות בשדה. בנוסף לכל זה, אני אשמח שמשרד התחבורה ומשרד המשפטים יתייחסו לאפשרות בכלל ליצור איזו הבחנה בדרך חזרה. באיזו דרך אפשר ליצור הבחנה בין מחוסנים ומחלימים לאחרים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ביציאה אתם לא מגבילים אותם בכלל. אז נוצרת איזו מגבלה של 3,000 שמגבילה אותם בחזרה. ביציאה מחוסן ומחלים יוצא באופן חופשי ולכאורה הוא יכול לצאת גם לצרכי תיירות. אבל בחזרה יש את המגבלה של ה-3,000 שמקשה עליו באופן אופרטיבי לחזור. מה ההיגיון? יותר מכך, בסוף זאת פגיעה בזכות חוקתית של אזרח לחזור לישראל. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> נתתי את התפישה שלי. אין לי מה להוסיף בעניין של הבדיקות. משרד התחבורה צריך להתייחס לקיבולת. יש את הסיכון הכללי, שזה מצד משרד הבריאות. ללא הגבלה בכלל יש לזה קושי עם משרד הבריאות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אין סיכונים אם עושים בדיקות. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> יש סיכונים. הן לא מונעות באופן מוחלט אלא רק מפחיתות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמיד יש סיכון. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> נכון, זה עניין של ניהול סיכונים. לכן אני אומרת שללא מכסה בכלל למחוסנים ומחלימים, למשרד הבריאות יש קושי. ליצור איזה יחס שונה שמביא לידי ביטוי את ההבדל בסיכון בין מחוסנים ומחלימים, זאת שאלה אם משרד המשפטים יתייחס. לגבי הנושא של הקיבולת של בדיקות בכניסה, זאת שאלה למשרד התחבורה. אולי משרד התחבורה גם יוכל להתייחס בכלל לאפשרות התפעולית לעשות איזו הבחנה כזאת בטיסות החוזרות. בעצם, בטיסות היוצאות מכאן, זה כל מי שמותר לו לצאת יכול לעלות לטיסה. המפעיל האווירי והשדה צריכים לראות שאתה עומד באחד הקריטריונים והם לא צריכים להתייחס באופן שונה למי שעומד בקריטריונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל התשובה לשאלה ששאל אותך היועץ המשפטי היא יותר פשוטה. דיברו על 3,000. זה לא מספר מקודש אבל אין לדבר סוף. אם יגידו 4,000 עד ישאלו למה לא 5,000. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה למה להגביל מחוסן או מחלים בכלל? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה תלוי במספר הבדיקות. זאת הגבלה לגיטימית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף עדיין יש הרבה פרוצדורה בתוך השדה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שיגידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול להגיד את זה במקומם ואני יכול גם לבקש מהם. אני רק אומר שאין ספק שכשלקחו את המספר 3,000 לקחו בחשבון שחלקם זה מחלימים ומחוסנים. יכול להיות שאם לא היו מחוסנים ומחלימים אז היו אומרים שלא מכניסים יותר מ-1,000 או 1,500 כי הסיכון יותר גבוה. סביר להניח שגם את זה לקחו בחשבון בהחלטה. לא הייתי זבוב על הקיר בהחלטת הקבינט. אני אשמח לשמוע מנציג ממשרד התחבורה לגבי הסף הזה של 3,000. שילה אדלר, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה. << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> שלום וברכה, צהריים טובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לשעבר יושב-ראש ועדת החריגים או עדיין? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> עדיין אבל העומס ירד משמעותית ממוצאי שבת. כפי שאתם יודעים, הרוב הגדול מקבלים אישור אוטומטית לצאת מהארץ. כל מי שמחוסן בעל תו ירוק יוצא מהארץ. הכניסה לארץ מותרת לכל ישראלי. זר שרוצה להיכנס לישראל צריך לעבור ועדת חריגים של רשות האוכלוסין. ישראלי שאינו מחוסן צריך לעבור ועדת חריגים שלנו. אני חייב להגיד שרוב הבקשות זה בקשות לילדים. ההורים מחוסנים רוצים לצאת, בין אם זה סיבות אמיתיות ובין אם זה לצורך פסח ותיירות והם מבקשים אישור מוועדת חריגים לילדים. הבקשות ירדו משמעותית, מ-3,000-4,000 היום אנחנו עומדים על מאות. ב-24 שעות האחרונות אנחנו עם 800 בקשות ליציאה מהארץ למי שלא מחוסן. אלה המספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הנושא של קיבולת הכניסה. דיברו קודם על המספר 3,000. שאל היועץ המשפטי האם נלקח בחשבון שחלקם זה מחלימים ומחוסנים שמגיעים מחו"ל. אולי אפשר היה להרחיב את הכמות? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני רק מזכירה שהם צריכים לעשות בדיקות. << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> קודם כל, מי שקבע את הכמות זאת הממשלה. היא הכתיבה לנו כמובן את ה-3,000. אני מסכים איתך שגם ה-600 עד 800 גם שם היו הרבה מחוסנים והרבה מחלימים. בטיסות 30% הלכו לבידוד והרוב בגלל שהם מחוסנים ומחלימים. מי שמוכן היה לטוס בתקופה של החודש האחרון, הרבה מהם זה מחלימים ומחוסנים. אגב, גם הטענות סביב המגזרים השונים, זה המגזרים שבהם היו הרבה חולים ולכן היו הרבה מחלימים ולכן באופן יחסי הם יותר בטיסות כי הם לא צריכים ללכת לבידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי שזה בגלל פרוטקציות. << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> בעצם, ה-3,000 נובע מהיכולת של השדה. כפי שאולי ראיתם, פתחנו בשדה עוד מתחם שלם, האוהל הלבן. אוהל ענק שבו בעצם יש לנו עשרות עמדות לבדיקה כדי לאפשר לכל מי שמגיע לארץ ייבדק. אתמול בו זמנית קיבלנו באותה השעה 600-700 נוסעים. טיסה של עובדים זרים ליציבות תפקודית של המשק, גם טיסה מארצות הברית וגם טיסה מפרנקפורט. הצלחנו להכיל אותם יחסית בצורה די מהירה ולאפשר להם את הזרימה של התנועה. הם עוברים את אותו תהליך שעברנו עד היום, כולל בדיקת PCR ביציאה מהשדה. ההבדל הגדול הוא שמי שצריך בידוד הולך לבידוד ביתי. ביציאה מהארץ אתמול הוספנו משהו זמני של בדיקה מהירה. זה אומר שגם מי שאינו מחוסן והגיע לשדה, בין אם הוא זר ובין הוא עם אישור של ועדת חריגים. הוא עובר בדיקה מהירה ותוך כמה דקות מקבל תשובה אם הוא נשא או לא. אז הוא נכנס לשדה והשדה בעצם הוא כאי ירוק של מחוסנים ומחלימים. אנחנו מנסים להתחיל להחזיר את השדה לתעופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל וונש. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש. אתה הרי יודע מה אני עומדת לשאול. אני מרגישה שחזרנו לתחילת תקופת הקורונה לפני שנה. אני מבקשת לדעת מתי מדינת ישראל, ממשלת ישראל, תייצר חריג עבור משפחה מדרגה ראשונה של מי שהוא אזרח ותושב. בפועל אנחנו מייצרים איזו מציאות שאומרת שבעוד כל אזרחי מדינת ישראל שזכו שהוריהם וילדיהם נמצאים בתוך גבולות מדינת ישראל, מי שמופלים לרעה הם מי שעלו ארצה והשאירו מאחור הורים וילדים ולא זוכים לראות הורים וילדים. אני מצטערת שאני מעלה את זה שוב ושוב בצורה כזאת, אבל אני מקבלת מאות פניות כואבות. ערכי מדינת ישראל מעודדת עלייה ואנשים פשוט אינם יודעים מה לעשות. כפי שאמרתי, הורים שאינם זכאים להגיע לחתונת בנם, ילדים שאינם יכולים להגיע להלוויית אימם. אנחנו מייצרים מצב שזאת המציאות שאנחנו חייבים להכיר בה. לפני שנה התחלנו את הדיון הזה בוועדת העלייה והקליטה, אדוני היושב ראש. מה לעשות? שם, למרות שביקשנו חריג נפרד לעולים ואף הסכימו לכך ברשות האוכלוסין וההגירה, זה לא קרה כי יו"ר הוועדה חלה וזה לא בוצע. הצלחנו כן להרחיב את התקנות. אז ביקורים לחיילים בודדים, לבנות שירות, לעולים שיולדים בארץ ואינם זכאים לראות את ההורים שלהם. עכשיו עברה שנה ואנחנו שנה לתוך אירוע שכנראה הוא מתמשך ואני לא יודעת לעוד כמה זמן. לכן אני מבקשת לדעת, אדוני היושב-ראש, מתי הוועדה הזאת תדרוש יחס למציאות הזאת שבה אזרחי מדינת ישראל, לעומת מדינות אחרות בעולם שכבר הסדירו את הנושא של קרבה מדרגה ראשונה של הורים וילדים של אזרחים ותושבי קבע. מתי אנחנו עומדים לבקש את הדרישה הזאת? זאת שאלתי. רבים מהם מחוסנים, רבים מהם מחוסנים בחיסון של פייזר. אני מבינה שעוד לא הגענו להסדיר אל מול מדינות אחרות ועדיין יש לנו מציאות. המציאות ממשיכה והנה אנחנו מסדירים כבר חופשות של אנשים. אני שמחה באמת, שאזרחי מדינת ישראל שאבא ואמא והילדים שלהם שנמצאים בפתח-תקוה יוצאים לחופשה בפסח, אבל מי שאבא ואמא שלהם בניו-יורק, לא ראו אותם מעל שנה. זה בלתי מתקבל על הדעת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהחלט. גם לי יש פנייה של רופא מארצות הברית שמחוסן בפייזר שאבא של אשתו חי בישראל ולא נותנים להם להיכנס לארץ. היא אזרחית ישראל אבל הוא יהודי אבל לא אזרח. הוא רופא ומחוסן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נותנים לה אבל לא נותנים לו. שילה, אתה רוצה לענות? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> לגבי העולים. קודם כל צריך לדעת שזה עבר לרשות האוכלוסין. מכיוון שאנחנו בוועדה המשותפת אני רק אגיד שאנחנו מאשרים פרטנית עולים. רק אתמול אישרנו לעוד 142 עולים והעלייה ממשיכה. כפי שמדינת ישראל יודעת לקלוט עלייה גם בתקופות קשות, קלטנו לפני שבוע 1,150 עולים וגם עכשיו ביום חמישי לקראת עלייה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אחרי שהעולים עולים לארץ הם נהיים אזרחים ועדיין יש להם זכויות. << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> זה המתווה של הממשלה וזה ממשיך. דבר שני. כפי שהממשלה הנחתה, כך אנחנו פועלים. התיעדוף הוא לאזרחי ישראל בגלל הבחירות. כל אזרח ישראלי וכרגע 3,000 זה הקיבולת של הטיסות ולכן אנחנו רואים באופן מובהק שרוב הנכנסים לישראל הם אזרחים ישראלים שמגיעים לפה. חלקם מממש את זכות הבחירה וחלקם איך שיפעלו לעשות אבל זה התיעדוף שלנו כוועדה. כך גם הולכים לעשות. לכן הזרים, ביניהם גם משפחות של העולים החדשים שלא יוכלו לבחור בבחירות, נשמח לקבל אותם ברגע שיינתן. או שיעלו את הקיבולת, זאת אומרת יכולת ההכלה שלנו בנתב"ג ואחרי זה בבידודים ועם כל המשמעות של זה בצמידים שייכנסו לתוקף בעוד כשבוע. ברגע שנוכל, אחרי הבחירות השמים ייפתחו. כרגע התיעדוף בצורה ברורה הוא לישראלים על-מנת שיגיעו לממש את זכות הבחירה שלהם ב-23.3. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר באותם מקרים שבהם מדובר על קרוב מדרגה ראשונה, במקרה של פטירה, לוויה או חתונה. את המדיניות הבנתי. אני לא בטוח שאני מסכים ואני גם יכול להבין את האילוצים וכרגע יש עדיפות לאזרחי ישראל בגלל הבחירות. אנחנו עובדים גם לפי הכותרות והלחץ של התקשורת שכל פעם משנה את הכותרת שלה כשעושים כבר את התיקון. אני שואל שאלה אחרת לפחות שנדע. האם הוועדה דנה ומקבלת החלטות בדברים הומניטריים של אותן משפחות עולים? צריך להבין שמשפחות העולים הרבה יותר פגיעות לעניין הזה כי הן עזבו ארץ מולדת, עזבו שם את הוריהם והפוך. יכול להיות שחלילה מישהו חולה או נפטר. האם בדברים האלה אתם מגלים את הרגישות המתאימה? האם זה נמצא על שולחנכם, כן או לא? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> השאלה היא לא אלי. השאלה צריכה להיות לוועדת החריגים. מה-7.3, לפי החלטת הממשלה, אני אחראי רק על יציאה מהארץ. משרד הבריאות מקבל תיעדוף. אם יש חולים שנזקקים להגיע לישראל הם עוברים על פני זרים או ישראלים. ברגע שקיבלו אישור של ד"ר איריס לייטרסדורף הם רשאים להיכנס לישראל והם מקבלים אישור אוטומטי ולא מחכים להקצאות. שאר השאלות רלוונטיות לאמנון שמואלי מרשות האוכלוסין. הוא האחראי על כניסות זרים לישראל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שילה, יש לי מספר שאלות אליך. כיושב ראש ועדת החריגים ביקשתי לדעת כמה אנשים הגישו בקשות לחריגים? כמה אושרו. גם ביקשתי פילוח יישובים של האנשים שאושרו. אני אשמח שאקבל את זה בהקדם. אני יודע שזה הולך להצבעה מחר אבל האם אתם נערכים לכל הנושא של הצמידים האלקטרוניים. תן לנו איזו נקודת אור בתוך משנה למנכ"ל משרד התחבורה. דבר אחרון. אתמול טסתי לאילת מנתב"ג ולא בדקו לי תעודת מתחסן ולא שום דבר. עמדתי בתור לפני הכניסה לאוטובוס ולא היו שום הגבלות מרחק והמטוס היה מלא עד אפס מקום. אני מבין שזאת טיסת פנים. האם מבחינתכם הדבר הזה הוא בסדר וככה זה אמור להיראות? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> קודם כל, אנחנו מפרסמים את הנתונים. הגישו מעל 60,000 בקשות, 50 אחוז יציאה 50 אחוז כניסה. כמובן אני מדבר עד ה-7.3 שבו שינינו סטטוס של הוועדה. 60% בערך אושרו, 40% לא. אין לנו פילוח לפי יישובים. לא ביקשנו מאנשים להגיד איפה הם גרים וגם אין לנו יכולת טכנית לעשות את זה. היית בנתב"ג אתמול וראית את השדה. אגב, השדה מתחיל לחיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בועז, היו רק חרדים? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חלילה, מה פתאום? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעלה היום בערוץ 12 ותגיד את זה, תהיה גבר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אגיד. להיפך, אני מברך על הפתיחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם חרדים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אמרתי? מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אתה. אני מנסה עכשיו להשתמש בך. << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> לוועדה אין שום קריטריון שקובע אם האדם חרדי או לא חרדי, יהודי, חילוני, ערבי. זה גם לא מעניין אותנו. מגיעים מכל הקצוות השונות בחברה הישראלית. בוועדה יש 7 משרדי ממשלה, שולחן עגול גדול. נפגשים כל יום. הרגע סיימנו דיון נוסף. בדרך-כלל הוא פרונטאלי ולפעמים הוא בזום ואנחנו דנים על הדברים האלה. לגבי טיסת הפנים, אני אבדוק את זה. זה לא אמור לקרות. מי שאמור לבדוק את הדרכון הירוק זה חברות התעופה. לפי התקנות שלנו, חברת התעופה היא זאת שבודקת. אתם בטח שומעים סיפורים על אנשים בפרנקפורט או ביונייטד שלא מעלים אותם למטוס. בסך-הכול זה קורה. גם יש להם סנקציות בתקנות ובחוק שהם חייבים לעשות את זה. אם זה לא קרה, זאת תקלה נקודתית. אני מקבל את ההערה שלך ואנחנו נבדוק מה קורה בטיסות הפנים. באמת היינו מכוונים יותר לטיסות חוץ. מקבל את ההערה ונעשה בדיקה בעניין הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מעולה. עם הצמידים יהיה לכם פתרון טוב? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> כן. עשינו פיילוט הייתי בפיילוט ואני חושב שגם ראיתם אותו. קודם כל, הדבר המשמח שיש אחוזי ביקוש גבוהים. זה כמובן היה חלופה למלונית אז בהקשר הזה כולם מעדיפים את הצמידים. אנחנו כשדה ערוכים. השדה אחד השדות היפים והגדולים בעולם. יש לנו חללים גדולים להכיל את הדבר הזה. האתגר הגדול הוא החברות שיספקו כמובן. אנחנו נתנה את זה ברישום מקדים. ככל שהרישום יהיה בהכנת כרטיס הטיסה דרך חברות התעופה אז גם כרטיס האשראי, גם יהיה להם שם את הערבות ואת הפרטים. נחסוך תורים בנתב"ג. הבן אדם יירד, רק יקבל את ההצמדה ואת ההתאמה לטלפון וייסע הביתה בצורה ישירה ויהיה בתהליך של בידוד ביתי וצמיד דיגיטאלי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה לגבי הנושא של הבדיקות בשדה התעופה. בעצם, מבחינת הקיבולת בנתב"ג, אתם יכולים לאפשר בדיקות ליותר מ-3,000 ליום. המגבלה הזאת היא לא מגבלה שנובעת מצוואר בקבוק של בדיקות. אמרת שאפילו היה מקרה שאפילו 600-700 נקלטו בשעה שעתיים. יכול להיות שיש שיקולים אחרים בריאותיים אבל מבחינת היכולת הלוגיסטית של לקלוט בנתב"ג יותר מ-3,000 ולבצע לכולם בדיקות, זה אפשרי מבחינה לוגיסטית? << דובר >> שילה אדלר: << דובר >> אנחנו עוד לא הגענו ל-3,000. אנחנו עושים הדרגה השבוע בדיוק כדי להיות בדבר הזה. הגענו לפיק הכי גדול שהיה אתמול אחרי צהריים. אנחנו כל יום עולים בקרוב ל-500. יום חמישי, שזה עוד יומיים, נגיע ל-3,000. אני מוכן לתת דוח לוועדה לראות את זה עבד ואתם מוזמנים לראות את זה פיזית. אני מקווה מאוד שנעשה את זה טוב. אם נוכל לגדול, נגדל. בסוף ישראלים רוצים להגיע לפה להצביע. כמובן, במקביל, ישראלים אחרים ירצו לצאת. אם זה יהיה אפשרי יותר, זה הממשלה תחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שילה, תודה רבה. נמצאת איתנו אירית וייסבלום מרשות האוכלוסין. אני רוצה את התייחסותך לנושאים שעלו כאן על-ידי חברי הכנסת. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> << דובר >> בהמשך לדבריו של המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, באמת התיקון שאנחנו מדברים עליו הוא תיקון התקנות מה-7.3. התיקון המשמעותי בכל הקשור לכניסת זרים, שוועדת החריגים שפועלת בחודש האחרון כבר לא עוסקת בכניסת זרים. מה שמטפל עכשיו בכניסת זרים לישראל זאת ועדה שנמצאת בתוך רשות האוכלוסין, ועדת היתרים. זה גם בהתאם לתקנות שהתבססו על החלטת ממשלה. פרסמנו אתמול באתר שלנו נוהל שקובע את הקריטריונים. זה קריטריונים שבסך הכול מאוד דומים לקריטריונים שהיו קודם לכן בתקנות כשהקריטריון שמאפשר כניסה לצרכים חיוניים ולצרכים הומניטאריים הוא קריטריון שעדיין קיים שם. דרכו אפשר לתת מענה לכל מיני מקרים שבהם עולה צורך הומניטארי. אני רק אומר ואני מחזקת בזה את הדברים שאמר לפני שילה, שבאמת התיעדוף שהוחלט עליו – מכיוון שהכניסות מוגבלות לאור המכסה שקבעה הממשלה, כמובן שהתיעדוף צריך להיות לטובת הישראלים שצריכים לחזור לצורך הצבעה בבחירות ולצורך חג הפסח. לכן מבחינתנו, האישור לגבי כניסת זרים בתקופה הזאת יינתן במשורה. זה תחת קריטריונים אבל עדיין במשורה כדי לאפשר ליותר ישראלים לחזור לקראת הבחירות. לצורך העניין הזה יש טיסות שהן מוחרגות מהמכסה ולכן אין הבעיה לאפשר להם להיכנס במסגרת המכסות וזה הנושא של עולים חדשים, של ספורטאים ועובדים זרים חיוניים. הם לא מתחרים בכניסות של הישראלים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> שיוסיפו לזה קריטריון של דרגה ראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, יש לי עוד נושאים. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> הבקשות של הזרים מוגשות אלינו ואנחנו נותנים את ההחלטות. אמנון עומד ברשות ועדה שנקראת ועדת היתרים והטיפול יתחיל אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה טיפול? על מה? << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> בקשות לכניסת זרים לישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלתי קודם לגבי אותה ועדה שאמורה לבחון מקרים מיוחדים לגבי זרים. אני מקבל את התיעדוף שאתם אומרים כרגע בגלל הבחירות. למשל, יש מקרה על זוג מארצות הברית שהאישה ישראלית רוצה לחזור לארץ כי אביה נמצא על ערש דווי לטענתה והיא הביאה אישורים רפואיים. מונעים מבעלה שהוא לא אזרח להגיע איתה. השאלה האם יש פה שיקול דעת שאתם מפעילים? במקרה האזרח הזה שהוא במקרה בעלה הוא רופא והוא גם מחוסן בשני חיסונים של פייזר. קודם הבנו את הבעייתיות שיש מבחינת משרד הבריאות בעניין הזה. השאלה, האם שיקול דעת כזה הוא בשיקול דעתכם, כן או לא? אם זה, למשל, הורים שמגיעים לחתונה של בנם שמתחתן עם אזרחית ישראל, או אישה ישראלית שרוצה שבעלה יבוא איתה לסעוד את אביה שנמצא על ערש דווי. האם יש שיקול דעת והאם הוא מופעל? << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> כמובן שיש את שיקול הדעת. אני לא מכירה את המקרה הספציפי שמדובר עליו כרגע. יש בוועדה שלושה חברים, יש את נציג רשות האוכלוסין, יש נציג של משרד החוץ ונציג של משרד הבריאות. לכן שיקול הדעת נעשה באופן שהוא משותף לשלושת הנציגים. אם יש את ההיבטים הבריאותיים, אנחנו יודעים שהמדינה כרגע לא מתייחסת לאנשים שחוסנו בחוץ לארץ, אבל השיקול ההומניטארי הוא בהחלט אחד מהקריטריונים והוועדה יכולה לשקול אותו ולתת החלטה בהתאם לעניין ולנסיבות. כמובן ההתייחסות הכוללת היא לזה שרוב הנכנסים צריכים להיות אזרחים ישראלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנקודה היא, מהסיפור הזה כדוגמא הוא, שזה נכון שיש לכם ועדה שאמורה לתת תשובות הומניטאריות לאותו אדם שהוא לא אזרח. פה העניין ההומניטארי היא של אשתו של אותו אדם שהוא לא אזרח. האם שיקול הדעת מורחב גם בדבר כזה, שמבינים שאם אזרחית ישראלית רוצה לחזור לסעוד את אביה ובעלה שאיתו היא גרה בחו"ל רוצה ללוות אותה, האם שיקול הדעת יכול להגיע גם לזה מבחינת סמכויות הוועדה? << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> סמכויות הוועדה אינן מוגבלות לשיקול ההומניטארי. השיקול נעשה בהתאם לנסיבות, בהתאם למקרה, בהתאם למספרים של הבקשות של הזרים - - - יש ועדה שמטפלת בכל הקריטריונים שפורסמו באתר וביניהם קריטריון הומניטארי שהוא אינו מוגבל. זה נעשה בשים לב למקרה, לנסיבות וליחס לשאר הבקשות ולדחיפות בין הבקשות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> היות ואמרתי כבר שזה כבר לא בעלייה וקליטה וזה לא היה ראוי מעולם שזה יהיה בעלייה בקליטה כיוון שצריך לייצר סעיף נפרד לקרובים מדרגה ראשונה. כך נהגו בכל מדינות העולם. אני יכולה להעביר את הדוגמאות לכך. משפחות מדרגה ראשונה, לא לסעיף הסל ההומניטארי, כי תמיד הם יעמדו בתור עם עוד 100 מקרים הומניטאריים וכן יש או אין שיקול דעת. אני שוב אומר את זה. מדובר במשפחה מדרגה ראשונה, הורים וילדים. כמובן זה צריך להיות עם כל הוראות משרד הבריאות, וכשידעו לאשר את פייזר מחו"ל אז ידעו לאשר וכשלא ידעו, אז יעשו בדיקות סרולוגיות בשדה, הכול בסדר. אבל העובדה שמדינת ישראל היא מדינה מעודדת עלייה, מדינה שכולנו בה עולים, כל אחד מזמן אחר, איננה יודעת להחיל את האירוע הזה ואיך זה משפיע על עולים כל יום, שעה שעה, בזה שהם לא נחשבים לסעיף שהוא נפרד. כל מי שעלה השאיר הורים או ילדים מאחור. אי-אפשר להתעלם מהדבר הזה. אנחנו שנה בתוך אירוע ועדיין אין סעיף נפרד שאומר שמשפחה מדרגה ראשונה תיכנס לתוך שיקולים אחרים מוועדה הומניטארית ומוועדת הסל והיא כן מתועדפת מעל ספורטאים ועובדים, עם כל הכבוד. באמת, אני לא מקבלת את התשובה הזאת. אני לא יודעת למה הוועדה הזאת צריכה לקבל את הטיעון הזה. אני מאוד מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, שזה יהיה משהו שכן כוועדה אנחנו דורשים אותו מרשות האוכלוסין. לייצר את החריג הזה שצריך היה לייצר אותו לפני שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שקרוב מדרגה ראשונה יוחרג? את אומרת אוטומטית. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> חס וחלילה, הם יחליטו באיזה תנאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התנאים זה הומניטארי. לכן ברגע שאני בודק עם היועצת המשפטית והיא אומרת שההומניטארי לא מוגבל וזה שיקול דעת. אני יכול לדחוף את השיקול דעת של מקבלי ההחלטות. תמיד נופלים הרבה דברים על הפקיד. אבל אם זה לא מוגבל ואין הגבלה במקרה שאנחנו הבאנו וצריך להפעיל שיקול דעת, זה אומר שאדם שהוא עולה חדש, זה לא באופן אוטומטי שכל המשפחה שלו מדרגה ראשונה שנשארה לגור שם יכולה לבוא מתי שהיא רוצה. אבל אם אומרים שהמשפחה רוצה להיות בפסח, אז אני חושב שזה שווה פנייה לוועדה וגם ביקורת שלנו לבדוק. אם דברים כאלה נענו בשלילה, גם התערבות שלנו בצורה כזאת או אחרת. אגב, זה מה שאנחנו גם עושים ולא אכפת לי לעזור בעניין הזה. זה לא משהו אוטומטי. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני לא חיה בפלנטה אחרת. כמובן שזה בכפוף לכל התנאים שיחליטו עליהם. אבל אני אומרת שככל שיהיה סעיף נפרד הוא לא יכניס אותם לתוך סעיף הסל שבו הם עומדים בתור עם עוד 3,000 מקרים הומניטאריים. וועדת החריגים של תנאים הומניטאריים מסתכלת עליהם באותם עיניים בדיוק והיא לא מפרידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עירית, מה הממוצע של בקשות הומניטאריות של כאלה שהם אינם אזרחים? << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> אני יכולה לומר שהתחלנו לקבל את הבקשות ביום ראשון. היו 1,028 בקשות בסך-הכול. בתשובה לשאלות שנשאלו קודם, אתמול, למשל, מהנתונים שקיבלנו, אושרו 9 בקשות הומניטאריות לעומת 25 בקשות של בני זוג ומשפחות מפוצלות. כלומר, אפשר לראות שנעשה שיקול דעת באופן מיוחד בנפרד לגבי הנושא של משפחות, בני זוג, מהטעמים עליהם דיברה חברת הכנסת קודם לכן. לגבי ספורטאים ועולים חדשים, כמו שאמרתי, הם מופרדים מהמכסה. הם לא באים בתחרות מכיוון שהם על טיסות נפרדות והם לא במכסה של 3,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי נושא של כניסה של מטפלים סיעודיים זרים. קודם כל, טוב שהממשלה החריגה את זה. יש הרבה מאוד בקשות בעניין הזה. אני מכיר פנייה של משפחה של זוג עיוורים שיש להם תינוק והם ממתינים כבר כמה חודשים לעובדים ייעודיים בעניין הזה. אז אני מבין שיש בעיות לגבי איך יהיה הבידוד. אפשר לחייב את החברות והחברות מסכימות לקחת את אותם עובדים ולשים אותם במלוניות על חשבונם. אבל לא לכל העובדים הללו יש ויזה לאירופה ולטיסות שקיימות היום. המדיניות כלפי עובדים זרים זה לפתחו של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. למה לא לאפשר טיסות ייעודיות מהמקומות הללו אחת לכמה זמן. שידעו שיש טיסת חילוץ. לא כולם יודעים להגיע לאירופה. יש צורך וזה יהיה חילוץ לאותם אנשים שצריכים אותם פה בארץ. אני מבין שיש ביקוש למטפלים הללו. השאלה האם אתם לא יכולים ליזום אחת לשבוע או שבועיים, טיסה של עובדים זרים בתחום הסיעוד בלבד כמובן כדי למנוע את הפארסה הזאת? הם יבואו באופן מאורגן, ילכו לבתי מלון על חשבונם או על חשבון החברות שמביאים אותם ולאחר מכן יצאו לעזור לאותם מסכנים שמחכים להם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אז לגבי עובדים אנחנו בסדר ולגבי ילדים לא. מקסים. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> לא אנחנו קובעים את היעדים של הטיסות. אנחנו יכולים לאשר את ההגעה של עובדים זרים ככל שהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עירית, זאת תשובה פורמלית מה שאת עונה לי. אף אחד לא יישב במשרד התחבורה ויחשוב על טיסות מנפאל. זה צריך לבוא מהאחריות של אותם אלה שאחראים על הבאת עובדים זרים. המדינה קבעה ואף החריגה אבל צריך גם להסתכל על המהות. לכן אני חושב שאתם צריכים להעלות את הנושא הזה. אתם, דווקא בתפקיד הזה, שמאשרים את העובדים הסיעודיים. צריכים למצוא איזה פתרון ולהעלות את זה בפני משרד התחבורה. אני בטוח שמשרד התחבורה לא יסרב לטיסת חילוץ. זאת לא טיסה של יעד חדש למטיילים. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> אבל ישנן טיסות ייעודיות לעובדים זרים כרגע. אני יכולה להפנות את השאלה באופן ספציפי לגבי העובדים הסיעודיים אצל גורמי המקצוע והם יכולים לבחון את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש מאוד. אני גם אדבר על זה עם אמנון. הוא היה בזום ויצא לישיבה. אני מבקש את הדבר הזה כי אפשר לפתור אותו בצורה טובה יותר ולהביא עובדים במהירות. אני אומר לך, יש מקרים פשוט קורעי לב. אנשים מחכים ולא יכולים לתפקד ביום יום. זה לא נפשי. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> מדובר כאן על מדינות מסוימות שזה משהו קונקרטי שנדרש כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראי, עובדים זרים מגיעות בדרך-כלל ממדינות מסוימות, הם לא מגיעים מרחבי אירופה. צריך לראות לפי הבקשות. יכול להיות ששבוע אחד תעשו חילוץ מנאפל ושבוע אחר מהפיליפינים. זה יהיה יותר נכון. זה סוג של אוכלוסייה שלא בטוח שיש להם דרכון לאירופה כדי להגיע לאותן טיסות שאנחנו כן נותנים. אני גם לא מסתכל על זה בתור מדיניות הטיסות של מדינת ישראל. אני מדבר על זה שזאת האחריות שלנו על הנכים, הקשישים ועל אנשים שלא מסוגלים לחיות בלי העובדים האלה. יושבים ומחכים. אני בטוח שאצלכם במנהל האוכלוסין מגיעות הרבה תלונות על כך שמחכים לאישורים ומחכים לאישורים. גם אם אתם מאשרים למישהו, אין לי ספק שיש דיליי בין מספר האישורים למספר העובדים שנמצאים פה בארץ. במיוחד אחרי שחלק מהעובדים - - - << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> אם יש תלונות אני מניחה שהן מטופלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש מאוד שתיעשה על זה עבודת מטה מהירה וזריזה ותחשבו על הרעיון הזה. אנחנו כוועדה לא רק מבקרים ועוקבים אלא אנחנו גם נותנים רעיונות לפעמים. זה כמו שהיו לנו עכשיו 300 אזרחים תקועים במקום חשוך. כמו שעשינו את זה פעם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה היה פעם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המדינה עשתה את זה. אני מתייחס לאותם עובדים שצריכים להביא לפה כסוג אוכלוסייה של עובדים חיוניים. אני חייב לעשות מעשה כדי להביא אותם ולא לתת להם להשתלב בתנועת השמים הפתוחים למחצה כרגע. << דובר >> קריאה: << דובר >> יכול להיות שלרשות שדות התעופה יש יותר מידע. הם יודעים איזה טיסות מתוכננות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא קשור. זה לא יגיע מרשות שדות התעופה. אני אגיד לך למה? כי אני לא חושב שמדינת ישראל הולכת לעודד עכשיו נסיעות מכאן לפיליפינים וחזור כי אנשים רוצים לטייל. אני לא חושב שהם מעודדים למקומות הללו. אלה מקומות שמגיעים מהם עובדים חיוניים למדינת ישראל. << דובר >> קריאה: << דובר >> יכול להיות שיש להם מידע על הטיסות שמתוכננות. הם יודעים איזה טיסות מתוכננות לעובדים זרים. יכול להיות שיש להם מידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו מרשות שדות התעופה נמצא איתנו? אני רואה שלא. בכל מקרה, אני אבקש מהיועצת המשפטית של רשות האוכלוסין שתעבירי את הדברים למי שצריך. תעשו על זה עבודה ואני גם אעקוב אחרי העניין הזה. גם נעקוב אחרי מקרים סביב ההומניטארי אבל עם הפעלת שכל ישר. שכל ישר זה אומר גם שאם בן הזוג הוא לא בדיוק באותו מעמד כמו בת הזוג, אבל מה לעשות שהם חיים יחד וההורים שלה הם חמים של בעלה. אפשר לעשות שיקול דעת בעניין הזה ואף אחד לא ייתן ביקורת על החלטות נכונות וחכמות עם שיקול דעת. אני מודה לך מאוד, תודה רבה. << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >> שלחתי שאלה לראש האגף שמטפל בעניין הזה. היא אמרה שהרעיון הועלה והוא נבחן כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשמח מאוד שהוא ייבחן מהר ויבוצע מהר. אתם צריכים להתייחס לזה כעובדים חיוניים שנתקעו מעבר לים ולא כחלק מהטרפיק הכללי שיש כרגע בשדה. תעבירי גם את הדברים שדיברנו בנושא הקודם על-ידי חברת הכנסת וונש והתוספות שלנו בעניין הזה. באמת אני חושב שאנחנו כוועדה מצפים שהשיקול הדעת ההומניטארית צריכה להיות לא רחבה סתם אבל חכמה. כמובן שצריך גם התייחסות. הרי יודעים מי הם עולים חדשים או לא. אם הם עולים שלא נמצאים הרבה זמן בארץ ויודעים שיש להם בן או בת שנשארו במולדת שלהם או הפוך, צריך גם פה להפעיל שיקול דעת. זה לא געגוע רגיל של כל בן אדם לילדיו אלא בגלל היותם עולים חדשים ולכן צריך להתחשב. שוב, להפעיל שיקול דעת. תודה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסופו של דבר, ברור שכרגע ההגדלה והאינטרס המשמעותי ביותר זה גם לממש את הזכות של כל ישראלי להיכנס כאזרח וגם את הזכות לבחור שהיא זכות לחוק יסוד הכנסת לפחות עד ה-23.3. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אוסיף פנייה אישית, אנא, בואו להצביע. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל גור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, מיכל, נגמר. מיכל, די, זה לא ייגמר לעולם. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל משפחה מדרגה ראשונה של אזרחים ותושבי קבע זאת הדרך היחידה. כל עוד זה יהיה המקרים ההומניטאריים אנחנו לא נגיע לסוף של הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר לך דבר אחד ותעשי שיעורי בית. הדבר שאת מדברת עליו, זה לא בדיוק חלק מהסמכות שלנו. אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים לעשות את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כרגע התקנות זה בחוק הכניסה לישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, כל דבר צריך להיות במידה. אני אומר את זה גם לחבריי מהמפלגה שלי. אנחנו חיים לא בעולם שכולו טוב, לצערי הרב. אנחנו מנסים לעשות טוב. צריך לעשות את זה במתינות, בעקשנות. רשות דיבור לעורך-דין שמייצג אזרחים, עורך דין מנסנו. << דובר >> עידן מנסנו: << דובר >> שלום לכולם. אני לא עורך-דין אבל אני פונה אליכם כי אני פעיל במאבק לפתיחת השמים ואני מייצג פה קבוצה של אלפי אם לא עשרות אלפי אנשים שאני מדבר כרגע בשמם. אני מעוניין לדבר על המתווה החדש שנכנס לתוקף בתחילת השבוע. אני רוצה להציג את הכשלים ואת הבעיות שאנחנו רואים בו. כמו שאמרת, השמים של ישראל נפתחו למחצה ובעיניי הם לא נפתחו כמעט בכלל. יש בעצם את העניין שבוטלה ועדת החריגים לכניסה וליציאה לחלק מהאנשים והוסיפו שלושה יעדים בעולם שניתן לטוס אליהם או לטוס דרכם. אבל בפועל, במציאות, בשטח, אנשים תקועים בארץ ובחו"ל ולא יכולים להגיע ואני חייב הסבר גם למה. קודם כל, יש לנו את העניין של היעדים שנבחרו. מי שרוצה באמת להגיע ארצה כדי להצביע בבחירות צריך כרגע לעבור סוג של תלאות כדי להיכנס למדינה. למשל, אדם שגר ברומא, או מישהו שנמצאת בקורפו, צריך בעצם לעשות סוג של מסע. להגיע לפרנקפורט או לקייב, לחכות שם לטיסה הבאה שלו ומשם להיכנס לישראל. כמובן צריך לעמוד במכסה של הכמות של הנוסעים שכרגע עומדת על 1,000. הבנתי שהיא עלתה ל-3,000 אבל בפועל כמות הטיסות היא כל-כך מצומצמת שאותו בן אדם שרוצה להגיע צריך להיות במזל גדול כדי לתפוס מקום. אני לא רוצה לדבר על מחירים אבל כיוון אחד לפה או לצאת מכאן הוא באזור ה-1,000 יורו מאירופה מיעדים כמו בולגריה או יוון. זאת בעיה ממש גדולה. דבר נוסף שהוא יותר משמעותי בעיניי זאת אי היכולת לתכנן בכלל. אנשים אפילו לא יודעים מתי יש טיסות ואיך. משרד התחבורה הוא היחיד ששולט בלוח הטיסות והוא מציג אותן כשבוע אחד קדימה. מקבלים הודעה כמה ימים מראש מתי יש טיסות ובעצם לפי זה אולי אפשר למצוא מקום וזה ממש נדיר למצוא מקום. שוב, אני מדבר איתך על אלפים שתקועים. אתם מדברים פה על הגעה לבחירות. מי שרוצה להגיע בבחירות, כנראה צריך להיות סופר עשיר כדי שתהיה לו הזכות הדמוקרטית להגיע הנה, אם הוא לא נמצא בחמשת היעדים שדובר עליהם וגם משם המחירים הם פשוט מרקיעי שחקים ולא סבירים בעליל. יש פה עוד אלמנט. אתם אמנם נותנים למחוסנים ומחלימים לצאת אבל אין טיסות. יש חמישה יעדים ומי שצריך להגיע ליעדים אחרים לא יכול להגיע. אם כן, אז הוא עובר מסע לא סביר בעיניי. שוב, לא ניתן לתכנן נסיעות של הלוך ושוב כי אין ניוד טיסות ליותר משבוע קדימה. איך אפשר לעבוד ככה אנחנו לא מצליחים להבין. אנחנו לא מבינים דבר נוסף. למה אתם לא נותנים קנסות הרבה יותר משמעותיים על מפרי בידוד שנכנסים הנה. בשיטה כזאת נוכל להפעיל פתיחת שמים לכלל היעדים כמו שהיה בכל העולם ומתנהל כרגע בעולם. הרי העולם טס ורק בישראל לא טסים. העולם טס וחי לצד הקורונה ופה לא. אני פשוט לא מבין את זה. יש לנו 5 מיליון מחוסנים ומחלימים שלצורך העניין כלואים באיזה מתווה בעייתי ולא רואים פתרון. כרגע זה עד ה-20 לחודש. אף אחד לא יודע מה קורה אחרי. אף אחד לא יודע אם אחר-כך הממשלה פתאום תסגור את השמים כי יש לה כרגע חוק שמאפשר את זה. שוב, אי-אפשר לתכנן שום דבר. יכלו לעבוד על פתרון טכנולוגי. מאז שסגרו את נתב"ג עבר חודש וחצי, זה היה באמצע ינואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. לגבי מה שאמרת בסיפה, אני מקווה שהנושא של הצמידים האלקטרונים והאפליקציות השונות, שאני מקווה שנוכל להתקדם איתן בזמן הקרוב, יהיו איזה משהו הגנתי שיוכל לתת אפשרות למקבלי ההחלטות לפתוח יותר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האם בראיית הממשלה המגבלה של ה-3,000 והמגבלה של היעדים נותנת את המענה הראוי להגשמת הזכות החוקתית של ישראלים לבוא ולהצביע עד ה-23.3? שמעתי בין השורות קודם שיכול להיות שמבחינת קיבולת של בדיקות אפשר לאפשר יותר מ-3,000 בדיקות ביממה. האם הנושא של הגבלת היעדים והגבלת המספרים לא תמנע בפועל מהרבה מאוד ישראלים שירצו בכך לבוא ולהצביע? זאת פגיעה קשה בזכותם החוקתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מתכוון לענות, למרות שזה לא החלק שלנו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה הכול קשור. << דובר >> קריאה: << דובר >> הייתי בישיבות הפנימיות. אני מבין שהמגבלות נקבעו בגלל מגבלה תפעולית של בדיקות. יש שאלה נוספת שצריך לשאול. האם ההיצע מספיק? הבנתי ביום שישי שלא ממלאים את המכסה. זאת שאלה שצריך לברר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אולי זה בגלל היעדים המוגבלים. << דובר >> קריאה: << דובר >> יגיעו למכסה של ה-3,000 ואז אפשר יהיה לעשות הערכת מצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול לשאול שאלה יותר חזקה. למה לא פותחים עוד יעדים כדי לתת אפשרות לכולם להגיע? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה שתי שאלות. זה שדות התעופה שמהם מגיעים וזה המספרים. זה שילוב של שני הדברים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לגבי היעדים זה שיקול של רשות שדות התעופה שהיא יכולה לנהל את האירוע הזה עם מספר מסוים של שדות תעופה. את השאלה הזאת צריך לשאול את רשות שדות התעופה, למה הם חייבים לנהל את זה עם מספר מוגבל של יעדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, אפשר לעבור להקראה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז הדבר הזה ייבחן רק כשתגיעו ל-3,000? יש כוונה לבחון את זה מחדש כי כרגע התקנות הן עד ה-20.3. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא יודע על איזה מועד בחינה מסוים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אנחנו עובדים כל יום על הנתונים של מי שמגיע לארץ, כמה אנשים מגיעים ומה התפוסה של המטוסים והאם הם מלאים. אנחנו עוקבים לראות האם יש צורך בהעלאת המכסה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היתה טענה שאיסטנבול, שהוא אחד משדות התעופה הכי משמעותיים הוא לא מופיע ביעדים שאליהם מגיעים מטוסים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> נשוחח על זה עם רשות שדות התעופה ונבדוק. בינתיים בכל זאת יש הגדלה של היעדים, הגדלה של המכסה. כמובן שמבחינת משרד המשפטים הכוונה היא להחזיר כמה שיותר אזרחים, כמה שיותר מהר, גם כדי לממש את הזכות להצביע וגם בגלל שיש להם זכות להגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נמשיך לעקוב ואנחנו מבקשים שגם אתם תעקבו כי זה התפקיד שלכם כמשרד המשפטים. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק מחזק. אפשר להקריא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 4), התשפ"א - 2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(1), ו- 23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה) התשפ"א – 2021 (להלן- התקנות העיקריות), בתקנה 1- אחרי ההגדרה "ועדת חריגים" יבוא: ""מחלים"- כהגדרתו בצו בידוד בית"; אחרי ההגדרה "מעבר גבול ימי" יבוא: ""צו בידוד בית"- בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 "; אחרי ההגדרה "תעודת איש צוות", יבוא: ""תעודת מחלים או מחוסן" – כמשמעותם בצו בידוד בית". תיקון תקנה 2 בתקנה 2 לתקנות העיקריות- האמור בה יסומן (א) ובה- אחרי "לא יצא אדם מישראל" יבוא "דרך מעבר טאבה ולא ייצא אדם דרך תחנת גבול אחרת"; אלא אם כן אחד מאלה: אזרח ישראלי ואינו תושב קבע. בפסקה (2) במקום "הוא" יבוא "פסקה (2ב) לא חלה עליו והוא "; אחרי פסקה (2א) יבוא: "(2ב) הוא מחלים והציג תעודת מחלים או מחוסן בתוקף לפי דרישה של גורם מוסמך בתחנת הגבול"; אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תתאפשר יציאה דרך תחנת גבול "מעבר טאבה" בשל צורך הומניטרי חריג או צורך חיוני חריג באישור וועדת חריגים." זאת אומרת, זה מה שכבר הוסבר קודם. מי שלא אזרח ולא תושב יכול לצאת. מי שרוצה לצאת והוא מחוסן או מחלים יוכל לצאת חופשי. מי שלא מחוסן ולא אזרח או תושב צריך לעבור ועדת חריגים. יש גם איש צוות בכלי טייס שגם הוא יכול לצאת בלי ועדת חריגים. יש את הנושא של יציאה מטאבה בשל צורך הומניטארי חריג או צורך חיוני חריג. ממשיך להקריא: החלפת תקנה 3 3. במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות, יבוא : "הגבלת הנכנסים לישראל" 3. 1. לא ייכנס אדם לישראל אלא דרך שדה תעופה בין-לאומי או מעבר גבול ימי. 1. על אף האמור בתקנת משנה (א), תתאפשר כניסה דרך תחנת גבול "מעבר נהר הירדן" של אדם שיצא מחוץ לישראל לירדן דרך מעבר גבול יבשתי, במועדים שיורה שר הפנים ולא יותר מפעמיים בשבוע; הוראה כאמור תינתן לאחר שיישקל הצורך לווסת את הנכנסים לפי שיקולי בריאות הציבור, בשים לב למספר הנכנסים לישראל דרך תחנות גבול אחרות, בהסכמת שר הביטחון או נציגו, ובכפוף להסדרת מקום לביצוע בדיקה לפי תקנה 3(א) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021." << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך זה מסתדר עם העובדים הירדנים במלונות באילת. יש להם בידוד 10 ימים? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> כרגע זה לא מוצג. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא יותר מפעמיים בשבוע, זה אומר שהם יכולים לא לפתוח בכלל. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> זאת לא הכוונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה הכוונה? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> הכוונה היא לשמור על המתווה הקיים וכניסה פעמיים בשבוע. זאת הבנתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בלי מגבלה מספרית בכל פעם. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> בלי מגבלה מספרית בשים לב לזה שאנחנו במעקב שהמספרים שם הם לא מאוד משמעותיים. כרגע, במספרים הקיימים, זה בלי מגבלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז הדבר הזה הוא לא נכון או שאת לא מכירה את זה? אני מדבר על מעבר ירדן ליד אילת. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> המעבר הזה כרגע לא פתוח לכניסה. אני לא יודעת מה יהיה עם זה. זה משהו שעלה ממש בזמן האחרון ואני לא חושבת שיש עמדה על זה. זה נושא חדש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ממשיך להקריא: "תיקון תקנה 4 1. בתקנה 4(1) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "לגבי קטין הנזקק לטיפול רפואי חיוני שאינו סובל דיחוי - ועדת החריגים תאשר את יציאתם של שני הורי הקטין או הורה ובן משפחה מדרגה ראשונה אחר, לצורך ליוויו וסיוע לו, אם הדבר נדרש". זאת בעצם עוד עילה לוועדת החריגים לעניין היציאה למי שמחוסן או מחלים, נכון? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ממשיך להקריא: "ביטול תקנה 5 1. תקנה 5 לתקנות העיקריות – בטלה." זה ביטול ועדת החריגים לכניסה כי כרגע הכניסה היא חופשית למעט המגבלות מכוח חוק הכניסה לישראל שדובר עליהן קודם. תיקון תקנה 8 1. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ג באדר התשפ"א (7 במרס 2021)" יבוא "ז' בניסן התשפ"א (20 במרס 2021)". הוראת שעה 1. בתקופה שמיום כ"ג באדר התשפ"א (7 במרס 2021) עד יום א' בניסן התשפ"א (14 במרס 2021) יראו כאילו בתקנה 3 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) בא: "(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) תתאפשר כניסה של אדם שהגיע למצרים עד י"ט באדר התשפ"א (3 במרס 2021) לישראל דרך מעבר טאבה במועד שיורה שר הפנים; הוראה כאמור תינתן לאחר שיישקל הצורך לווסת את הנכנסים לפי שיקולי בריאות הציבור, בשים לב למספר הנכנסים לישראל דרך תחנות גבול אחרות, בהסכמת שר הביטחון או נציגו, ובכפוף להסדרת מקום לביצוע בדיקה לפי תקנה 3(א) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021." תחילה 1. תחילתן של תקנות אלה ביום "כ"ג באדר התשפ"א (7 במרס 2021)". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעלה להצבעה את התקנות. מי בעד אישור התקנות? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אחד התקנות עברו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>