פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 22/03/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 202 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ט' בניסן התשפ"א (22 במרץ 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 15), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר מטי יוגב חברי הכנסת: מיכל וונש ענת כנפו מוזמנים: אשר שלמון – מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, משרד הבריאות רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית רון חלפון – היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה מידן בר – יו"ר האיגוד, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל חגי לוין – נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל שרון בראנסטון – מנהלת הלשכה המשפטית - אל על ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 15), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת - 22 במרס 2021, ט' בניסן התשפ"א. הצעת תקנות סמכויות מיחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 15), התשפ"א. מי נותן לנו הסברים מה קרה לנו במדינה? מה אתם רוצים מאיתנו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היה פסק דין של בית המשפט העליון בנוגע למכסה. בהתאם לפסק הדין בוטלה המכסה של 3,000. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? את יכולה לתת את הרקע? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש קושי במכסה מכל מיני סיבות. חלקן קשורות לחזרה של אזרחים בכלל לישראל וחזרה של אזרחים בפרט לפני הבחירות, וחלקן קשורות לסקר שלא נעשה למשך זמן מספיק או מוקדם מספיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא התייחסו לעמדת משרד הבריאות? לחששות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> החששות הוצגו בדיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שהוצגו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בית המשפט קבע שבעת הזאת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שהוא קבע. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בתשתית העובדתית הזאת זה לא שכנע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, האם היום אתם יכולים לקבוע מכסות על ידי הסלוטים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> באופן כללי, אדוני, הקיבולת של שדה תעופה תמיד מוגבלת. גם בשנת 2019 היא הייתה מוגבלת. נכון לשבוע הקרוב יש כ-30 טיסות שנוחתות ממגוון יעדים בעולם, ללא מגבלת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבין איך עובד שדה תעופה. בוא נאמר שבית המשפט קבע שקביעת המכסה לא נעשתה כפי שצריך ולכן צריך לבטל אותה. האם לפי אמות המידה שמשרד הבריאות מנחה אתכם לפעול על פיהן כדי לשמור על בריאות הציבור, אתם מקצים x סלוטים, כשפועל יוצא מזה הוא כך וכך נכנסים? זאת המציאות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. נכון להיום לא ניתן לאפשר את כל הטיסות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה בכלל קבעתם מכסות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הסיבה העיקרית שבגללה הגענו לשלב האחרון בבית המשפט העליון היא לא הקיבולת של נתב"ג, אלא כי רצו להכיל את כמות האנשים שצריך לאכוף עליהם חובת בידוד בית על ידי המשטרה באמצעות ביקורים בבית. אם אנחנו מדברים, למשל, על 4,000 אנשים ביום, ב-10 ימים מדובר ב-40,000 אנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם כדי לשלוט בסוגית הבידוד, במלוניות וכו', אתם מגיעים למסקנה שאפשר לאשר כך וכך סלוטים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. הסלוטים נקבעים בכפוף לעמידה במגבלות תו כחול בנתב"ג עצמו, כולל ביצוע הבדיקות, לא מעבר לכך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומה אם משרד הבריאות, פיקוד העורף היו אומרים לכם: אנחנו מבקשים להגביל את זה בלי קביעה של הקבינט או של הממשלה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, זה מחוץ לגדר הסמכות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמעט שנה אני מטיף פה לעצמי ולחברי הכנסת ואומר להם: רבותיי, משרד הבריאות קובע קביעות שאין לנו את הכלים לכפור בהם. אני לא יודע איזה כלים עמדו בפני בית המשפט, אני לא יודע איך הוא לקח סיכון לבטל את המכסה בלי להתייחס לחששות של משרד הבריאות. יכול להיות שאני החמרתי עלי ועל הציבור יותר מידי. נכון, נפלו ליקויים. גם אנחנו ידענו שנפלו ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה בסוגיית הקורונה. גם אנחנו ידענו שההחלטות מתקבלות מעכשיו לעכשיו. מה עמד בפני השופטים? גם לנו הייתה ביקורת, אבל לא התפרענו, אישרנו את התקנות כדי לשמור על בריאות הציבור. אני מציע שנתחיל להקריא את התקנות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 15), התשפ"א-2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 1א 1. בתקנה 1א לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות) – (1) תקנות משנה (א) עד (ג) – יימחקו; (2) בתקנת משנה (ד) – (1) פסקה (1) – תימחק; (2) בפסקה (3), המילים "של טיסה ציבורית" – יימחקו, ובמקום "בפסקאות (1) או (2)" יבוא "בפסקה (2)". (3) בתקנת משנה (ז) ההגדרות "טיסה ציבורית" ו-"עולה" – יימחקו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסבירי לנו מה נמחק. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הדבר העיקרי שהניע פה את התיקון זה מחיקת המכסה של ה-3,000 בתקנת משנה (ד)(1). בעקבות המחיקה של המכסה אין צורך בתקנות (א) עד (ג) - אישור פרטני של טיסות. כמובן שזרים צריכים את אישור שר הפנים. הממשלה חשבה שהסלוטים ייקבעו רק ביחס לטיסות ציבוריות. מכיוון שאנחנו לא מגבילים את הטיסות הפרטיות, הסלוטים צריכים לקחת בחשבון גם את הטיסות הציבוריות וגם את הטיסות הפרטיות. חשבנו שההגבלה על כיוון אחד של טיסת מטען ועל כיוון שני של טיסת נוסעים אינה נדרשת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת אומרת, טיסת מטען שבאה עם מטען יכולה לחזור עם נוסעים, או ההיפך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי ההוראות שכן השארתם בתקנה הזאת - ההוראה לגבי סמכות שר הבריאות להורות על ביטול טיסה אם קיומה יוצר סיכון של ממש לבריאות הציבור, וההוראה בתקנת משנה (ח) שמחריגה מצבי חירום בטיסה וטיסות לפינוי חירום רפואי - האם בכוונת מכוון הן הושארו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי היכולת של שר הבריאות לבטל טיסה במקרה שיוצרת סיכון לציבור – כמובן שזה בכוונה. לא נעשה שימוש בסמכות הזאת עד עתה. אם יש פתאום איזו תגלית ספציפית על מדינה מסוימת שיש בה איזה סיכון מיוחד, יכול להיות שלא יהיה זמן לתקן תקנות, יהיה צורך לבטל טיסה. כמובן שאם ירצו לבטל לחלוטין את הקו בין אותה מדינה, לאורך זמן יהיה צריך תיקון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת סמכות פרטנית לגבי טיסה מסוימת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היא נדרשת גם עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וההחרגה עדיין רלוונטית? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני חושבת שכן. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מייצרים מצב אבסורדי של אזרחים סוג ב' במדינת ישראל, שאלה החיילים הבודדים שנמצאים פה ולא ראו את המשפחה שלהם מעל לשנה. אנחנו עדיין מוצפים במאות בקשות. עדיין לא נמצא פתרון כדי שחיילים בודדים שחוסנו בשני חיסוני "פייזר" יוכלו להיות עם הוריהם בסדר. אני מבקשת ממך, אדוני היושב-ראש, לדעת מתי מתכוונים להחזיר את המתווה שנוצר לפני סגירת השמיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לוקח את האתגר, נוציא פנייה של הוועדה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אם ההיגיון האפידמיולוגי אומר שאזרחים ישראלים לא מכניסים ווריאנטים, כנראה שיש איזה משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני סומך על שופטי בית המשפט העליון, על 11 שופטים שלקחו בחשבון, שהתייעצו עם רופאים מומחים. כנראה שסתם חרגנו במשך שנה שלמה ואישרנו תקנות כאלו ואחרות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> כשלנו בהבנה של ההיגיון האפידמיולוגי לאורך כל הדרך, בבקשה מהמשרדים לייצר את ההיגיון עבורנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישבו פה חברי כנסת עם טענות לא קלות. ידענו שהתהליך שהממשלה מקיימת, שההחלטות שהקבינט מקבל בסופי שבוע, זה לא התהליך הכי מושלם, אבל אמרנו, רבותיי, אנחנו מאשרים את זה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> חירום הפסיק להיות חירום אחרי יותר משנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף הדיון נתייחס לסוגיה. בואו נמשיך להקריא. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תיקון תקנה 3 2. בתקנה 3 לתקנות העיקריות, פסקה (2) – תימחק. התיקונים עכשיו הם תיקונים שקשורים לביטול חובת מדידת החום במקומות עסקיים, במקומות עבודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון שהקראת עכשיו נוגע לתקנה 3 שעוסקת באיך חלות תקנות הגבלת הפעילות, התקנות הכלליות שנוגעות בין היתר לתפוסה מותרת במקום ציבורי או עסקי שפתוח לציבור. זאת ההוראה היחידה שעכשיו תיוותר בתקנות האלו, בתקנות התעופה. בפסקה (3), שהיא היחידה שתישאר, כתוב: "על אף האמור בתקנה 9(ב)(1) לתקנות הגבלת הפעילות". צריך לזכור שאין כבר את 9(ב)(1) בתקנות הגבלת פעילות. התקנה היום קובעת שמנכ"ל משרד הבריאות רשאי להתיר לרשות שדות תעופה להציב שולחנות וכיסאות במתחם אכילה משותף, לאפשר ישיבה בתנאים שיורה עליהם. האם יש איזה שהוא שינוי בהוראות האלה שנותן משרד הבריאות לרשות שדות התעופה לאור הפתיחה של המשק וההקלות הרבות שאנחנו שומעים שמאושרות? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אכן התקנות מאפשרות למנכ"ל משרד הבריאות לפתוח אזורי ישיבה, מה שנקרא food court. בעבר אישרנו את זה, אבל לאור הסגירה העניין הזה ירד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם במרחב הפתוח פתחנו את המסעדות, למה צריך משהו מיוחד לשדה התעופה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אנחנו לא מסבים את האזור למסעדות סגורות שאליהן אתה יכול להיכנס רק אחרי שהזמנת מקום או הצגת תו ירוק. נתב"ג דומה יותר לקניון שיש בו אזור הושבה, אזור הסעדה שפתוח לכל דיכפין. האזורים האלה, למיטב הבנתי וידיעתי, טרם נפתחו בארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אזורי ההושבה בקניונים נפתחו? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אזורי ההושבה לא נפתחו בקניונים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תיקון תקנה 6 3. בתקנה 6(א)(2) לתקנות העיקריות, פסקת משנה (ב) – תימחק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה פסקת משנה (ב)? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה גם קשור למדידת חום. תיקון תקנה 17 4. בתקנה 17(א)(3) לתקנות העיקריות, פסקת משנה (ב) – תימחק. פה מדובר במדידת חום לצוות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל סוגיית החום בוטלה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. תיקון תקנה 18 5. בתקנה 18(א1) לתקנות העיקריות – (1) בפסקה (1), במקום "8" יבוא "6"; (2) בפסקה (2), במקום "6" יבוא "8". זה תיקון טעות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה התיקון? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש מספר דלפקים שצריך לפתוח לצ'ק-אין כדי שהצ'ק-אין לא יהיה עמוס. אם המטוס יותר גדול צריך יותר דלפקים - 8, ואם המטוס קטן יותר צריך פחות דלפקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוועדה אישרה את הכלל הזה בתיקון מס' 5 ב-6 בינואר 2021. מה שהוועדה אישרה הוא מה שהתכוונתם אליו – במעל 200 מושבים במטוס צריכים להיפתח שמונה דלפקים, ובמתחת ל-200 מושבים צריכים להיפתח שישה. אנחנו מבינים שהייתה טעות במהלך הפרסום. איך נתב"ג פעל עד כה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו גם חשבנו שתיקנו את זה, אבל בפועל לא ראינו פרסום של זה. כנראה שהייתה איזו שהיא טעות בפרסום. ביטול תקנה 22 6. תקנה 22 לתקנות העיקריות – בטלה. זה עוד פעם חום, רק הפעם של נוסעים לפני המראה. תיקון תקנה 41 7. בתקנה 41 לתקנות העיקריות, במקום "ז' בניסן התשפ"א (20 במרס 2021)" יבוא "ט"ו בניסן התשפ"א (28 במרץ 2021)". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה לא הארכתם את התקנות העיקריות? האם לא חשבתם שאת כל המסגרת הזאת של תקנות הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות לא צריך להאריך לתקופה ארוכה יותר? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זאת הייתה ההחלטה של הממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רצו לראות את היישום בשטח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> של כל התקנות? של כל הסט הזה של התקנות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> של התקנות, ואת היישום של פסק הדין. זאת הייתה ההחלטה שהתקבלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם מבקשים לבטל את תקנה 22, את החובה שמפעיל אווירי ימדוד חום בסמוך לעלייה במטוס, אבל לא ביטלתם את העבירות הפליליות שחלות על אי מדידת חום ועל אי דיווח של שדה התעופה לגבי העניין הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כמובן שזאת טעות. זה יתוקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה זה אמור להיות מתוקן? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> במשטרה מודעים לזה שאין את החובה הזאת, לכן הם לא יתייחסו לעבירות האלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו חושבים שצריך להקפיד להתאים את העבירות כאשר מוחקים הוראות או מתקנים הוראות מהותיות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הטעות הזאת תתוקן. כמובן שזה לא ייאכף עד שהטעות לא תתוקן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זו אכן טעות שלא ביטלנו את העבירות הפליליות, אבל צריך לזכור שכשהתקנה בטלה גם העבירה הפלילית בטלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם בעלי תו ירוק, ובקרוב גם מי שביצע בדיקות מידיות, יכולים להיכנס לכל מיני מקומות, מה ההצדקה להשאיר את מתווה הכניסה לנתב"ג של מקבלי פנים ושל מי שבא לסייע לנוסעים שבאים לארץ? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שזה לאו דווקא נוסע עם מוגבלות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הסיבה שיש את ההגבלות האלו היא לא רק תו ירוק. בנתב"ג יש הרבה תהליכים שמתקיימים ולא מתקיימים כרגיל. חלק גדול מאולם מקבלי הפנים הוסב לאולם בדיקות. כרגע יש קיבולת שנובעת מהמרחק, מכמה אנשים נכנסים אליו, ובעת הזאת אנחנו לא חושבים שנכון לשנות את זה. יותר חשוב שיגיעו נוסעים ואנשים שבאמת זקוקים למלווים, אחר כך מה שאקסטרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, האם מהדיון הקודם שאמרתם לנו שלמרות המכסה הגיעו 1,700 עד 2,000 ישראלים, השתנה המצב? האם השתנה המצב מאז שבג"ץ החליט מה שהחליט? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עד סוף השבוע הקודם לא היה שיפור מאוד גדול. אני רואה שאתמול נחתו 3,700 אנשים, שזה שיפור גדול. בקיצור, כן יש שיפור. אישור הסרת מגבלת היעדים תרם, לפי הבנתי, להגדלת ה-capacity של האנשים, לא רק של הטיסות. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> מבחינת הנוסעים הטרמינל הוא טרמינל ירוק. לא יכול להיכנס אדם לטרמינל אלא אם כן הוא מחוסן, מחלים או עבר בדיקת PCR ב-72 השעות האחרונות. באופן לא הגיוני דווקא עובדים שהם לא מחוסנים, לא מחלימים ולא עברו בדיקת PCR כן יכולים להיכנס. ביקשנו מספר פעמים לשנות את ההוראה כך שהעובדים לא יסכנו אחרים, שהנוסעים לא יסכנו עובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הייתם מקבלים החלטה באופן עצמאי, מה היה קורה? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> אתה בוודאי מכיר את השיג ושיח המשפטי על אם נכון לקבל החלטה באופן עצמאי. מאחר וכל הגורמים הממשלתיים מסכימים שנכון לעשות את זה מבחינה בריאותית, אני לא מבין למה אי אפשר לקבוע את זה בתקנות. אני לא חושב שנכון לעשות את זה באפן חד צדדי. הנושא הזה על הפרק כבר יותר מחודשיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה היה תלוי בי, אני חד משמעי בנושא הזה. אני מקבל הרבה נאצות על העמדה הזאת, אבל אני גאה בה. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> שהיא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמי שלא מחוסן לא יסכן אותי ואת האחרים. יכול להיות שחבריי לא יסכימו איתי, אבל באמצעותך אמרתי את דעתי. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אתמול הייתה פסיקה שאומרת שסייעת שלא חוסנה לא יכולה להיכנס לגן. כל כוונתי הייתה שהממשלה חייבת לייצר את המנגנונים שמכירים במי שחוסן בשני חיסונים, ו/או לייצר מנגנון שיאפשר בדיקה סרולוגית למי שלא חוסן, ו/או לייצר מנגנון בידודי שלפחות ייתן את אותה זכות לחיילים בודדים לראות את הוריהם כפי שיש לשאר אזרחי מדינת ישראל. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> שמענו עכשיו את הסוגיה של העובדים. אני חושב שיש פתרון מאוזן יותר מאשר לוודא שהעובדים יהיו מחוסנים. יש דרך לנהל את הגבולות במדינת ישראל בצורה מקצועית. מה שבג"ץ אמר זה שאי אפשר לקבל החלטות שרירותיות. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם מה המצב בעולם. בסוף, לדעתי, הוא גם יקרה אצלנו. הוא לא יקרה בגללי, הוא יקרה בגלל משפט ולחץ בינלאומי. מה שקורה היום זה שבית המשפט פותח את מה שמשרד הבריאות מצמצם. שדות התעופה בעולם מתנהלים קצת אחרת מהשדה שלנו. אני חושב שאין שום סיבה להגביל שני מטר בתוך שדה תעופה כשאתה יודע מי נכנס אליו הרבה יותר טוב מאשר כשנכנסים למסעדה. אם נישאר עם הגבלות התנועה בשבועות ובחודשים הקרובים, לא נוכל לתת לנוסעים שמבקשים לטוס את המענה. לא יכול להיות שאנשים מחוסנים יכולים לטוס ומה שמגביל אותם זה חוסר היכולת שלנו. אני חושב שאנחנו צריכים לנוע לכיוון מחוסנים, להגביל את מגבלת המרחק במשהו הרבה יותר מצומצם. ככה אפשר יהיה לייצר פה תעופה בחודש-חודשיים הקרובים. זה טוב לנו, זה טוב לתעופה, זה טוב למשק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתמול קיבלתי פנייה מכעיסה על נוסעת שנאלצה לשלם 1,629 דולר לכרטיס באל-על. לא מדובר בטיסה טרנס-אטלנטית. אני חושב שבסוגיית הפקעת המחירים על ידי חברות התעופה בעת הזאת אסור להקל ראש. הוועדה הזאת באה לקראת חברות התעופה, במיוחד לקראת אל-על. אם אני אשמע עוד פעם על מקרה כזה, אני לא אהסס לצאת בקריאות חמורות כפי שקראתי. אסור לנצל את המצב הזה. זה כמעט גובל בפשע להפקיע מחירים בתקופה כזאת. אנשים לא מטיילים בעולם בעת הזאת. אותה אישה נאלצה לעשות את המסלול שהיא נדרשה לעשות בגלל צרכים אישיים. מי אמור לבדוק את זה, רננה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה אכן נשמע המון המון כסף, אבל אני לא מכירה את הפרטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכתב חריף יצא אליכם ואל מי שאמור לעסוק בהגנת הצרכן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אין פיקוח על המחירים של כרטיסי טיסה, חוץ מלקו לאילת. התחרות שהייתה מאוד עזה, ונראה לי שהולכת להתחדש, אמורה להיות הערובה למחירים סבירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תיקחו בחשבון כשאתם מחלקים קווים ומסלולים שחברות התעופה מנצלות את זה לרעה. טוב שהאזרחים ידעו את זה ויעשו איתן חשבון. << אורח >> שרון בראנסטון: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נשלח לך. << אורח >> שרון בראנסטון: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. כמו שרננה אמרה, אנחנו פועלים בסביבה תחרותית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל הסביבה שלכם צריכה להיות רגועה. אני מקבל פניות על אצבע קלה בסכסוכי עבודה, בשימועים כאלה ואחרים לוועדים. אנא, עכשיו ערב חג, תקפיאו, גם ככה המצב לא הכי מזהיר. תקפיאו, תאטו את הקצב, כי אנחנו ניכנס לסוגיות האלו. אם יש ויכוח עם ועד העובדים - שימוע לא היום. אני אפנה אלייך את הפנייה בנוגע להפקעת המחירים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תחילה 8. תחילתן של תקנות אלה ביום "ח' בניסן התשפ"א (21 במרס 2021)". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הממשלה, ובצדק, הרשתה, פתחה, שחררה, וגם החיסונים עושים את שלהם. יש מצבים הומניים קשים. נכון שההחלטה כרגע היא החלטה מושכלת לגבי אזרחים ישראלים בגלל המוטציות. מאחר ויש מקרים של אזרחים ישראלים שההורים שלהם, הילדים שלהם או הסבים שלהם הם לא ישראלים, אני חושב שכדאי שתשחררו למינהל האוכלוסין לקבוע איזה קריטריון. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבר יש. אנחנו כבר הרחבנו את הקריטריונים, הם רק צריכים לחזור למה שהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי הרחבנו את הקריטריונים? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לפני הביטול של הכל ב-25 בינואר הרחבנו את הקריטריונים כדי לאפשר ביקורים לחתונות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה? למי? מי קבע את הקריטריונים? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> רשות האוכלוסין. כבר היו קריטריונים שאפשרו לחתונות, לבריתות, להלוויות, לעולים שיולדים בארץ, לחיילים בארץ, לבנות שירות. הכל בוטל עם סגירת השמיים. לא החזירו את החלק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש להחזיר את זה, לאפשר. אני אפנה למינהל האוכלוסין. נקרא למינהל האוכלוסין לחדש את אותן הקלות למקרים ההומניטריים האלה. אנחנו מקבלים עשרות פניות. אני מאמין שמינהל האוכלוסין יידרש לחוות הדעת של משרד הבריאות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> הם מייצרים אפליה בין אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נוציא את זה בסיכום. מי בעד אישור התקנות, ירים את ידו? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:15. << סיום >>