פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת החוקה, חוק ומשפט 21/02/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 202 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ט' באדר התשפ"א (21 בפברואר 2021), שעה 10:20 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 29), התשפ"א-2021; << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021; << נושא >> << נושא >> 3. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021; << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021; << נושא >> << נושא >> 5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר איתן גינזבורג רות וסרמן לנדה עופר כסיף אוסאמה סעדי תהלה פרידמן איילת שקד חברי הכנסת: ישראל אייכלר מיכל וונש משה טור פז ענת כנפו יצחק פינדרוס אנדרי קוז'ינוב אלכס קושניר מוזמנים: סגן שרת התחבורה אורי מקלב ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות נינא כהן קרן – עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד הבריאות שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים (זום): עופר מלכה – מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אורי בוצ'ומנסקי – יועמ"ש מינהלת האכיפה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים גבי פיסמן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אמנון שמואלי – מנהל אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' נדב דוידוביץ' – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל טל שחר – עו"ד בני פרץ ייעוץ משפטי: גור בליי – היועץ המשפטי של הוועדה ניצן רוזנברג – עוזרת משפטית מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אור שושני; הילה מליחי << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 30) התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה)(תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 5. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות)(תיקון מס' 31), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. על סדר היום יש לנו חמישה סטים של תקנות במגוון נושאים. יש את הנושאים של ההגבלות, שאלה הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 29), שהוא ישן יותר וכבר עבר מהעולם, אבל אנחנו נאשר אותו באופן פורמלי במהלך היום. יש את הצעת תקנות סמכויות מיוחדות (תיקון מס' 30), שמדבר על הגבלת פעילות והוראות נוספות, חלקו היסטורי, חלקו עוד קיים עכשיו, שמדבר על השינוי בחלל סגור, מחמישה לעשרה, ועל עוד מספר דברים נוספים. יש לנו הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות, שזה לא תקנות אלא זו הכרזה. מדובר על הנושא של בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות, המלוניות. אנחנו צריכים לאשר את ההכרזה. יש לנו נושא נוסף, שמדבר על הארכת תוקף הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה, (תיקון מס' 2), שזה עתה אנחנו מדברים עליו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נתחיל מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נתחיל מזה שאני זה שמנהל את הדיון. תודה. הדבר החמישי הוא רחב יותר וייקח יותר זמן. מדובר על הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), שזה כל נושא התו הירוק, הפתיחות למיניהן, הסגירות למיניהן, מה נשאר סגור, מה נפתח, והתו הירוק. אני רוצה להתחיל בשני הנושאים שקשורים לנושא של הגבלת היציאה והנושא של המלוניות, שזה (מס' 5) (תיקון מס' 2), ו-(תיקון מס' 2). אני מבקש מהיועץ המשפטי שיקריא לנו את התקנה של המלוניות. אני אומר כאן בתחילת הדברים שצריך לשקול את הנושא הזה היטב. אני חושב שמעבר לבעיה בעצם ההגבלה של כניסה ויציאה לארץ – שגם בה מתעוררים קשיים, ותכף נדון בזה – אני נוטה מאוד שלא לאשר את ההכרזה לגבי המלוניות, ואם לאשר אותה, אז ממש לזמן קצוב מאוד. אני חושב שלנושא הזה אין כרגע הצדקה מספיקה. נכון שכדי להיות על הצד הבטוח אני יכול לבקש לעשות הרבה דברים, אבל הדבר הזה לא עובד. בסופו של יום, בנתונים שאנחנו מכירים, רק שליש מהאנשים נשארים במלוניות. חלקם פטורים בגלל שהם מחוסנים או מחלימים, חלקם בגלל פטורים אחרים, אם זה נשים בהיריון, אנשים מעל גיל 70, סיבות הומניטריות וכו'. מאחר שכל הנושא של המלונית הוא בגלל המוטציות, אני חושב שגם בתוך השני-שליש שפטורים המוטציות יודעות לברוח. כך שלהשאיר את האנשים במלוניות, עם כל הבלגן שזה גורם בשדה, כולל מראות קשים ובעיות לא קלות – אני רוצה לדון בזה עכשיו. גור, אני מבקש שתקריא את ההכרזה הזאת ואז נתחיל את הדיון על העניין. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך לעשות דיון בוועדה גם על כל הנושא של הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה בסעיף הבא, שידבר על התקנות על הסמכויות המיוחדות שמדברות על הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה. בתוך זה נמצא הנושא של הוועדה והסמכויות שלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כולל דיון על הזמינות שלה, האם היא זמינה בטלפון וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הזמינות, גם הכמויות, גם השאלה מה זה "מרכז חיים של בן אדם", שהיא אחד הצמתים הבעייתיים שיש לנו בעניין הזה. זה יהיה הנושא הבא אחרי המלוניות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני יכולה לשאול אותך שאלה מקדימה על העמדה שלך? מה אתה מציע כחלופה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע כחלופה דבר שעלה בממשלה ואני מבין שיש לו התנגדות של היועץ המשפטי. אני מדבר על הנושא של – אני לא אוהב לקרוא לזה איזוק אלקטרוני – איזשהו מכשיר אלקטרוני כזה או אחר. דבר שני, מאחר ולא מדובר בכמויות ענקיות של אנשים, אולי המשטרה תציג לנו איך היא יכולה לאכוף את הבידוד בבית, ולא שיסחבו את האנשים בכוח למלוניות. במיוחד כששני-שליש מהם פטורים מזה בפועל. היו לי שיחות עם הממשלה בעניין הזה, והבנתי שהם ניסו להעביר החלטת ממשלה לגבי הנושא של איזוק... זה לא איזוק אלקטרוני, אלא מכשיר אלקטרוני כזה או אחר. רק אני מבין שיש עמדה של היועץ המשפטי לממשלה שאומרת שצריך שינוי חקיקה בשביל הדבר הזה. אני לא יודע אם צריך או לא צריך; יכול להיות שאם בן אדם עושה את זה מרצונו הטוב במקום בידוד במלונית, זה פותר את הבעיה הזאת. כי אם להכניס בן אדם למלונית זה אפשרי, אז ודאי עדיף, גם מבחינתו, שיהיה לו איזשהו מכשיר כזה או אחר שיאמת שהוא נמצא בבידוד, ובזה נגמר העניין. אז זו תשובתי הארוכה לשאלתך הקצרה. בואו נקרא ונתחיל לדון בעניין הזה ולקבל את ההחלטות שלנו. גור, בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22ג לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה מכל מדינות העולם וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חוזר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 22ג(ח)(2) לחוק, מכריזה הממשלה לאמור: 1. בסעיף 4 להכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס'5), התשפ"א-2021, במקום "ט' באדר התשפ"א (21 בפברואר 2021)" יבוא "י"ז באדר התשפ"א (1 במרץ 2021)". 2. תחילתה של הכרזה זו ביום י' באדר התשפ"א (22 בפברואר 2021). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מזכיר לחברים שאנחנו מדברים כרגע על ההכרזה לגבי הנושא של המלוניות. אני מזכיר לכם שבחוק הסמכויות הגדול אנחנו עשינו שתי צורות של אפשרות לממשלה. אחת, אם יש מדינות מסוימות שיש חשש למוטציה מסוימת שמגיעה מהן, אפשרנו לממשלה בתקנות שעד לחמש מדינות, היא יכולה לקבל החלטה להודיע על כך שמי שבא מאותן מדינות מחויב ללכת למלונית. יש בחוק גם אפשרות של החלטה על כל העולם. במקרה כזה דרושה הכרזה, ואנחנו צריכים לאשר אותה. בוקר טוב, ד"ר אלרעי. אני מעדכן אותך במה שאמרתי בתחילת הדברים. התחושה שלי והרצון שלי הם שלא להמשיך את התקנה הזאת בצורה הזאת. צריך להביא כלים אחרים לעניין הזה – אם זה כלי אלקטרוני כזה או אחר שדיברתם עליו בדיונים בממשלה או בדיונים פנימיים, ואם זה אכיפה יותר ממוקדת של המשטרה בנושא הזה. למשטרה הולך לרדת עכשיו חלק גדול מהאכיפה שהייתה לה קודם, אז היא תוכל להקצות כוחות לעניין הזה. מבחינתנו הסיבה לזה היא שאחרי כל הבלגנים שזה יוצר – בשדה, אחרי השדה, בוועדה, שזה מעסיק אותנו בצורה מטורפת לגמרי – בסופו של יום שני-שליש מהאנשים – שזה מתחלק בערך לשליש של מחוסנים או מחלימים - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והשאר זה למשל נשים בהיריון, אנשים מעל גיל 70, אנשים שחולים במחלות כאלה ואחרות, או בעיות הומניטריות כאלה ואחרות שמגיעות לוועדה, ואחר כך, כשמכניסים את האנשים לאוטובוסים ומעבירים אותם למלוניות, יש ועדה שמתכנסת, או לא מתכנסת, וכו' – בסוף כשני-שליש לא נמצאים במלוניות ורק שליש נמצא. אומנם אני לא כזה גאון גדול במוטציות, אבל אם יש חשש למוטציה מסתורית שיכולה לבוא מכל העולם, אז היא כנראה תחדור בתוך השני-שליש, זאת אומרת, לא השליש האלה שנשארים במלון לעשרה ימים הם אלה שיצילו את המצב הזה. ולכן, כמו שידענו ללכת לקראת הממשלה כשחששנו מאוד ממה שיכול לקרות, גם עכשיו צריך להפעיל את השכל הישר. בנוסף, אני חושב שאם יבואו לבן אדם ויגידו לו, או שאתה הולך למלונית או שאתה מסכים לקחת איזשהו מתקן אלקטרוני כזה או אחר שיאכוף את הסגר שלך בבית בצורה נורמלית – זה מצוין. או שהמשטרה תדאג לעשות את זה. זאת הדעה שלי, אלא אם כן תשכנעו אותי אחרת. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> לפני זה אני רוצה לחדד מבחינה משפטית שאנחנו נמצאים בסעיף 22ג(ח)(2) לחוק, שאומר שהממשלה יכולה לשלוח למלונית, אפילו ממדינה אחת, רק עד 20 ימים בלי אישור של הוועדה, וכשמאריכים מעבר ל-20 ימים אז כל הארכה נוספת של שליחה למלונית של מדינה אחת או יותר צריכה אישור של הוועדה. לכל 14 ימים צריך לבוא לוועדה. בשונה מהאישור שאנחנו רגילים אליו בתקנות הרגילות של הקורונה, פה האישור הוא כמו אישור של תקנות רגילות שלא בהקשר של הקורונה. זאת אומרת, אם הוועדה לא מאשרת את זה אז זה לא נכנס לתוקף. כלומר, זה לא שזה נכנס לתוקף כברירת מחדל והוועדה דנה בזה בדיעבד וכו', אלא פה אם הוועדה לא מאשרת את זה באופן פוזיטיבי אז ההכרזה הנוכחית פוקעת היום בחצות ולא תיכנס לתוקף הכרזה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני אעשה סדר מבחינה רפואית. הסיפור של הווריאנטים עדיין מאיים עלינו בצורה מאוד משמעותית. אנחנו רואים וריאנטים שמגיעים מכל מיני ארצות, גם כאלה שלא ידענו עליהן. לדוגמה, לאחרונה הייתה הודעה על וריאנט אוגנדי ואנחנו מנסים להבין מה משמעותו. הוא בהכרח יותר מדבק, אבל מעבר לזה אנחנו לא יודעים. אנחנו עכשיו הולכים אחורה לתוך הנתונים שלנו במשרד הבריאות על הריצופים הגנומיים ובודקים אם בכלל נכנס כזה וריאנט לתוך מדינת ישראל. הרבה מאוד פעמים הידע על זה הוא ידע בדיעבד. ולכן הנושא של אכיפת בידוד הוא קריטי. יכול להיות שאני לא מעודכנת, אבל למיטב ידיעתי אין כרגע אופציה לצמיד אלקטרוני שאפשר להפעיל אותו מהיום להיום. עושים הרבה עבודה על הדבר הזה, הטכנולוגיה קיימת, אבל היא מאוד יקרה ואני לא בטוחה שהיא נמצאת בישראל כרגע, צריך להביא אותה. זאת אומרת שגם אם אנחנו מתקדמים בצורה מאוד מהירה כדי לנסות להעביר חקיקה ולדאוג אופרטיבית שהעזר הטכנולוגי הזה יהיה בידנו, כרגע זה עדיין לא נמצא פה, כך שלא נוכל לעשות את השינוי עם המלוניות וזה יתחיל מיידית לפעול. אני חושבת שאנחנו יכולים להגיד הרבה מאוד דברים על האכיפה של המשטרה, ואני באמת לא מרחמת עליהם מבחינת כל החזיתות שהיא נדרשת בהן לאכיפה. אבל האכיפה של המשטרה בווידוא בידוד לחוזרים מחו"ל לא הצליחה. אנחנו ראינו את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם. גם במצבים שבהם הועברו רשימות של אנשים חוזרים כדי שתהיה אכיפה ממוקדת, השוטר יכול להגיע ברגע מסוים ומייד ברגע שהוא הולך הבן אדם יוצא מהבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מה אם הבן אדם יודע שיש מעקב אחריו, כמו שהיה בתקופות מסוימות בהתחלה, שהגיעה ניידת, אמרה לו לצאת מהמרפסת להראות שהוא בבית. חוץ מזה, אם האכיפה הזאת לא עובדת עליהם אז היא גם לא עובדת על חולים מאומתים והיא גם לא עובדת על מבודדים, ככה שזאת בכלל חגיגה. אבל אני יוצא מנקודת הנחה שהמבודדים, במיוחד אלה שיגיעו מחו"ל ובמיוחד כאלה שבאים ברשימות יחסית קטנות, הם רק מאות ביום. צריך לקחת את זה בחשבון. אבל הנקודה האמיתית היא שאם הייתי יודע שזה מאה אחוז ועכשיו אני צריך לשקול אם לשבור את המאה האחוז הזה, אז הכתפיים שלי היו אולי קצת יותר כבדות. אבל אם ממילא שני-שליש מהם יוצאים, אז עם כל הכבוד לאוגנדי, הוא יודע לעבוד גם עם השני-שליש, הוא לא חייב דווקא להתמקד על השליש. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני מסכימה איתך לגמרי, זה יכול להיות בדיוק אצל אלה שנמצאים בבידוד בבית, שאנחנו יודעים שהם לא בדיוק שומרים על הבידוד. אני מסכימה. אבל כמה שאנחנו יותר ויותר משחררים, ככה יהיו יותר אנשים שיכולים להביא את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן להכריח אנשים מכל העולם להיכנס למלונית – לדעתי אין לזה הצדקה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אז אני אזכיר עוד פעם שתחילת הדרך פה הייתה לכוון את המלוניות לאנשים שמגיעים מארצות מאוד ספציפיות שמהן ידענו שמגיעים וריאנטים. אחרי שנכנסו לנו כבר וריאנטים ממקומות שלא ידענו שיש בהם וריאנטים, אמרנו שרוב המדינות לא מרצפות ולא קיים מספיק מידע. הגיעו לנו אנשים עם וריאנט דרום אפריקאי, שהמשמעות שלו זה לא רק עלייה בהדבקה אלא אולי גם ירידה ביעילות החיסון. אחרי שאנשים כאלו כבר נכנסו מאיחוד האמירויות, שאף אחד לא ידע שזה קיים שם, אמרנו שזה לא הגיוני לרדוף כל הזמן אחרי הזנב ולסגור רק אחרי שאנשים נכנסים. אגב הווריאנט הדרום אפריקאי, אנחנו נמצאים עכשיו במצב של צוות משימה מיוחד שעושה מאמצים עילאיים למצוא את המגעים של כל בן אדם כזה ולדגום אותם בבית. זאת עבודה מטורפת, ואם אנחנו נאפשר לכולם להיות בבית אז באמת חבל על כל מה שאנחנו עושים. אני מסכימה איתך שהשני-שליש שלא נמצאים בתוך מלוניות הם עדיין אלה שלא נמצאים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה רק שליש מתוך 800, 900 אנשים שנכנסים ביום. לווריאנט אי אפשר להגיד ללכת רק לשליש במלוניות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הוא הולך לאן שהוא הולך, אבל הסכנה מגיעה מכל מקום, ואם אנחנו ניתן לכולם להשתחרר... ועדת החריגים אמורה לתת חריגה רק לחריגים – לאנשים נכים, לאנשים במצבים בריאותיים לא טובים. ואנחנו גם יודעים, בין היתר, על אירוע שבו אוטובוס הגיע למלונית, עצר, ו-30-20 אנשים פשוט ירדו ממנו וברחו, בלי שהם עברו ועדת חריגים. גם ראינו את התמונות של אנשים שמשתמשים באלימות ובורחים מהמלוניות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני שואל אם הצר שווה בנזק המלך. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני רק שואלת מה האלטרנטיבה. האם האלטרנטיבה היא שכולם יהיו בבית בזמן שאין לנו שום אופציה טכנולוגית לראות שהם שומרים על הבידוד ואין לנו דרך לוודא שהאכיפה של המשטרה סוגרת הרמטית את הדבר הזה, ובזמן שאנחנו יודעים מנתונים של טלפונים סלולריים שאנשים לא שומרים על הבידוד. המספר של שומרי הבידוד בקרב החוזרים מחו"ל ירד מ-40%, ל-30%, ול-20%. נכון שעלה הנושא של מחלימים ומחוסנים, שלא נדרשים לבידוד, אבל הם רק 11% מכל החוזרים. זאת אומרת שלא זה מה שמסביר את הירידה, אלא פשוט אנשים שמשתחררים הביתה לא שומרים על הבידוד. אז זאת אחריות גדולה לקחת את הסכנה הזאת, עם וריאנטים שונים ומשונים שמגיעים מכל מיני מקומות, ועכשיו לשחרר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מאיפה הנתונים לגבי אלה שלא שומרים על הבידוד? הרי מי שיודע למצוא את זה יודע גם לא לאפשר להם לעשות את זה. << דובר_המשך >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר_המשך >> לא, זה קצת יותר קשה. אלה נתונים של טלפונים לא מזוהים. אתה יכול לזהות שהטלפון הזה היה בחו"ל ואתה יכול לזהות מה הוא עושה ברגע שהוא חזר מחו"ל. עכשיו זה אפילו עוד יותר פשוט, כי כל המדינות שחוזרים מהן הן מדינות אדומות וכל מי שחוזר מחו"ל נדרש בבידוד. לכן בבדיקה הזאת אי אפשר לדעת אם הבן אדם מחלים או מחוסן או לא, אלא אתה רואה כמה אנשים שחוזרים מחו"ל שומרים או לא שומרים על הבידוד. והמספרים האלה הולכים ויורדים. אבל במקביל, כשאנשים נכנסים, מכלול תעופה בשדה בודק אותם ומכאן אנחנו יודעים שרק 11% הם מחוסנים מלא או מחלימים ולכן לא נדרשים לבידוד. כך שרוב שאר האנשים פשוט לא שומרים על הבידוד למרות שהם כן אמורים להיות בבידוד. יש גם נתונים איזה אחוז מהאנשים מקבלים החרגות שהן החרגות מתוך הרשימה, כלומר אנשים מעל גיל 70, יולדות וכו'. אני יכולה להשיג את זה אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יוצא מנקודת הנחה שהעבודה שנעשית על ידי הוועדה בעניין הזה היא עבודה סבירה ונורמלית. אני מתייחס לתוצאות. התוצאה היא שבסוף שני-שליש לא נמצאים במלוניות, ואם ככה אז אין הצדקה לעשות כזה מנוף בשביל רק שליש מהאנשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יותר מזה. עולה פה עוד שאלה, ד"ר אלרעי. הרי זאת לא התפלגות נורמלית; יכול להיות שאותו שליש שהם הילדים הטובים שבאמת הולכים למלונית ולא עושים בעיות הם גם כאלה שיקיימו את הבידוד בבית. זאת אומרת, סביר להניח שדווקא אותם שליש הם ילדים טובים שלא מוצאים תירוצים והסברים, דווקא הם אלה שכן ישמרו על הבידוד בבית. כמו שהם לא מצאו כל מיני תירוצים בשביל לצאת מהמלונית, גם בבית הם יהיו כנראה ילדים טובים. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> יכול להיות. מצד שני, גם העניין הזה שאחרי נסיעה מחו"ל אנשים נדרשים לבידוד במלונית, זה משהו שמוריד את הביקושים של אנשים לנסות לצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, רגע. זה טיעון שאני לא מוכן לקבל. עם כל הכבוד, אנחנו כולנו עוברים לחץ מטורף, כולנו. קושניר אמר פה קודם שכזה סוף שבוע מזמן לא עבר עליו. אמרתי לו, אתה יודע מה קרה? כל השבוע הם הורגים אותנו, ובסוף שבוע, כשאנחנו מנותקים מהטלפון, עוברים אליך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מעכשיו אני ח"כ של שבת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא נעים לי להגיד לך אבל במוצאי שבת קיבלתי את שיא ההודעות על אנשים שקיבלו תשובה מהוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ד"ר אלרעי, התחלתי להגיד שזה לא מקובל עליי. זה נכון שאם אנשים יודעים שצריך להגיע אחר כך למלונית זה גורם להם פחות לבקש ופחות ללחוץ, אבל אנחנו לא יכולים לעבוד לפי זה. כי מבחינתי כשיש לי אלף אנשים שלוחצים עליי ומקריסים לי את הטלפונים בלשכה, אז זה לא משנה לי אם זה אלף, אלפיים או שלושת אלפים. כך שזאת לא סיבה, זה לא טיעון. אני רוצה לשמוע את נציג המשטרה, אורי בוצ'ומנסקי. << דובר >> אורי בוצ'ומנסקי: << דובר >> אני עורך דין אורי בוצ'ומנסקי, יועמ"ש מינהלת האכיפה. רציתי לציין שאני כן חושב שהאכיפה המשטרתית בעניין של חבי בידוד וחולים מאומתים נעשית בצורה מאוד ממוקדת. מדי שבוע ומדי חודש יש עשרות אלפי ביקורים פיזיים של שוטרים ושל מפקחים ממשרדי הממשלה בבתים של חבי בידוד וחולים, ויש גם פיקוחים טלפוניים. הכול נעשה באמצעות תעדופים שאנחנו עושים לפי פרמטרים שהועברו אלינו ממשרד הבריאות. כך למשל אנשים שחוזרים מחו"ל ונשלחים בסופו של דבר לקיים את חובת הבידוד בביתם, מקבלים תעדוף גבוה יותר, ולכן אנחנו נפקח עליהם בצורה הדוקה יותר ונגיע לבתים שלהם. בנוסף, ניתנים קנסות על הפרות בידוד ואפילו פתיחה בחקירה כאשר מדובר בחולה מאומות שמפר בידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אורי, אם יש לך נתונים אני אשמח לשמוע. אתה אומר שהמשטרה יודעת להשתלט על העניין הזה כמעט באופן מלא. כי פה הרי לא מדובר באלפי אנשים ביום, מדובר פה בכמה מאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> 400, 500. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה צריך לפקח גם על אלה שקיבלו את ההיתר ללכת הביתה. תראה, כשאתה משווה את זה לבידודים אחרים, בידודים אחרים הם פחות בעייתיים מבחינת הווריאנטים, בעוד שפה מדובר על חשש של הגעה של וריאנטים מחו"ל. האם אתם יכולים להדק את זה בצורה שתשביע גם את רצון משרד הבריאות ואת רצוננו? << דובר >> אורי בוצ'ומנסקי: << דובר >> כפי שאמרתי, אנחנו מפקחים על כל סוגי חבי הבידוד והחולים, לא רק אלה שחוזרים מחו"ל. אבל כמובן שאנשים שחוזרים מחו"ל מקבלים אצלנו תעדוף מיוחד, בגלל סוגיית המוטציות. הם נמצאים אצלנו ברמה הגבוהה ביותר מבחינת התעדוף של הפיקוח ואנחנו מגיעים אליהם באחוזים מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היו לך נתונים זה היה מצוין, זה היה יכול אולי להרגיע אותו. האם יש לך נתונים של השבוע האחרון של אנשים שחזרו מחו"ל ולא נמצאים במלוניות כי הם קיבלו אישורים לפטור? כמה פעמים היו איתם בקשר טלפוני או בדקו אותם בצורה כזאת או אחרת? << דובר >> אורי בוצ'ומנסקי: << דובר >> אני אבדוק אם יש אפשרות להוציא נתונים ספציפית לגבי חוזרים מחו"ל. אני כן יכול להגיד שבשבוע האחרון נעשו כלפי חולים ומבודדים מעל 20,000 פעולות פיקוח, שזה או טלפוני או הגעה פיזית למקום הבידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ממליץ לנסות למקד את האכיפה כדי שהשליטה והבקרה שלך על העבודה יהיו טובות יותר. תמקדו אותם לאותם אלה שנחתו מחוץ לארץ ונמצאים בימים הבאים באכיפה מוגברת. << דובר >> אורי בוצ'ומנסקי: << דובר >> זה נעשה. הם חד-משמעית נמצאים בקטגוריה שיש לה תעדוף גבוה יותר, ואנחנו מגיעים אל אותם אנשים באחוז מאוד גבוה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, רציתם לומר משהו? תתייחסו לשאלה האם יש בעיה שבמקרה שיימצא איזשהו שבב אלקטרוני כזה או אחר תהיה החלטה ממשלתית - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אל תגיד שבב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גבי, בבקשה. << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> בוקר טוב. התוכנית של משרד הבריאות הוצגה לנו על ידי סגן השר ביום רביעי. אנחנו כרגע בנטייה לומר שהדברים כן מחייבים חקיקה. אנחנו עדיין בשיח מול משרד הבריאות בעניין הזה. יש בזה כמה היבטים שמבחינתנו הם היבטים שמטים את הכף לטובת חקיקה: גם ההיבט של החלטה, וגם סוג האמצעי שמדובר עליו כרגע. אנחנו כמובן נגיע עם עמדה ממשלתית מגובשת לוועדה, אחרי ליבון מול משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מפחד מהעמדה המגובשת הזאת. אני שואל שאלה. תראי, יש דבר שהוא כפייה. גם מלוניות אנחנו כופים היום. אבל אם אני מביא את זה כתחליף לכפייה, כלומר, אם אני נותן לבן אדם לבחור בין אופציה אחת לבין אופציה אחרת, כאשר הבחירה היא שלו – האם זה משנה לכם את חוות הדעת המשפטית? << דובר >> גבי פיסמן: << דובר >> זה בוודאי פקטור משמעותי, אין ספק. השאלה היא האם הפקטור הזה בעצם מייתר את שאלת החקיקה. אנחנו בודקים כרגע את הדברים. אין ספק שמדובר על אמצעי שפגיעתו פחותה ביחס לבידוד במלונית, אף אחד לא חולק על זה. יש לנו כן מקרים בחקיקה שאנחנו מעגנים גם אמצעים שפגיעתם פחותה, למשל בחלופות מעצר הדברים מעוגנים באופן מפורש בחקיקה וזה לא נתון לבחירתו של אדם. אנחנו בודקים כרגע את ההיבטים האלה ונחזור עם עמדה מגובשת לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברי הכנסת, יש הערות לסעיף הספציפי הזה בלבד? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לטעמי נאמרה פה איזשהו אמירה מאוד בעייתית שעברנו עליה לסדר היום. נאמר שאנחנו מחייבים את האנשים בבידוד כדי למנוע ביקושים ליציאה. אני חושב שבמדינה דמוקרטית אי אפשר לגזול חופש מאדם רק כדי למנוע ביקוש. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זו הסיבה, חייבים לבטל את התקנה הזאת. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הערתי על זה כבר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה נראה לי שיש אצלכם מישהו תורן שצריך להתווכח עם ד"ר אלרעי. היא אמרה את זה כתוספת ואני הורדתי את זה מסדר היום. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תקשיב, אני מכבד כל עובד ממשלה ואני לא מתכוון להתנגח באף אחד, אבל כשנאמרת אמירה שלפיה נגזל חופש מאדם רק כדי להוריד ביקוש ליציאה מהארץ, אני חושב שזאת אמירה בעייתית, ולא ברור לי איך הנציגים של משרד המשפטים לא קפצו פה. זאת אמירה שלא יכולה להיאמר במדינה דמוקרטית. סיבות בריאותיות אני יכול להבין, אבל אני לא יכול להבין את הסיבה של הורדת ביקושים ליציאה מהארץ. זאת לא הסיבה לבידודים במלוניות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> יש חוות דעת אפידמיולוגית של מספר רב של עמודים שמסבירה בדיוק את הסיבות הבריאותיות למה צריך לוודא - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל את אמרת משהו אחר. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זה לא מופיע בתוך חוות הדעת הזאת. יש הרבה מאוד סיבות למה לוודא אכיפת בידוד. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אז חשוב לומר שהסיבה הזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, הערתך נשמעה וגם התקבלה. אוסאמה, בבקשה. רק לעניין המלוניות. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אני רוצה להתייחס לעניין של הארכת התוקף לשבועיים, עד 6 במרץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא לעכשיו. אנחנו תכף נדון בזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אבל זה גם קשור למלוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קשור, אבל אני חשבתי לדון בזה אחר כך. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> זה קשור למלוניות כי האריכו את הצו עכשיו לעוד שבועיים, עד 6 במרץ, ויש עדיין אנשים שתקועים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל אני כרגע מדבר על המלוניות, שזה נושא שתלוי באישור שלנו של ההכרזה. עוד דקה נעבור לנושא שאתה דיברת עליו. יש מישהו שרוצה לדבר על הנושא עכשיו? << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרה ד"ר פרייס שהטלפון של מי שחזר מחו"ל לא מזוהה. אבל למעשה כל חברת סלולר יודעת היום, בלי מעקב שב"כ, להגיד איפה נמצא הטלפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. במיוחד אם הבן אדם ייתן ויתור שאומר שהוא מוכן שינטרו אותו לעשרה ימים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. זה נכון אפילו לטלפון כשר שאין לו חיבור לאינטרנט. זה נקרא תהליך טריאנגולציה. אז אם כבר אנחנו יודעים שהמלוניות לא אפקטיביות ושאנשים לא שומרים על הבידוד בבית, ואם כבר יש לנו איכון שב"כ שנעשה בכפייה, אז שמי שנכנס לארץ יחתום על ויתור שהוא מוכן שיעשו עליו את הבדיקה הזאת. זה גם יפתור את הבעיה למשטרה וגם אנחנו נדע איפה הבן אדם נמצא. זה כמובן מתלווה גם לכל הסיפור של הבדיקות. אני לא יודע אם יש כרגע בדיקות בכניסה לשדה בחזרה מחו"ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כיום, לפי התקנות שאנחנו אמורים לדון עליהן, יש לך בדיקה גם לפני העלייה למטוס וגם איך שאתה מגיע לארץ. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מצוין. גם שתי בדיקות וגם מעקב סלולרי. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> מה שאתה מציע זה בעצם להשתמש באיכון של השב"כ - - - << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה לא איכון של השב"כ, זה שונה. האיכון של השב"כ מזהה את המגעים שלך שבועיים אחורה, כלומר הוא מזהה מגעים שלך עם בן אדם ספציפי. לעומת זאת פה כל חברת סלולר יודעת בכל רגע נתון באיזה תא סלולרי אתה נמצא. זה לא מעקב שב"כ, זה מעקב של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יעשו טופס ויתור שבו הבן אדם אומר שבמקום ללכת למלון הוא מוכן שחברת הפלאפון שלו תאפשר לעשרה ימים בלבד - - - << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז הוא ישאיר את הטלפון בבית וילך לאן שהוא רוצה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמיד אפשר להתחכם, אבל אנחנו מחפשים עכשיו פתרונות אפקטיביים. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש את ההצעה של האזיקונים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתי כל הצעה טובה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה, אנחנו מדברים פה על חלופת מעצר? לשים אזיקונים על בני אדם? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הזוי לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם אם אין הצעה חלופית, השאלה היא האם בשביל 30% שווה לעשות כזה דבר. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא חושבת שלחברה שעושה את ניתוח הנתונים יש את הנתונים המזוהים. לכל חברה סלולרית יש את זה, אבל היא לא מעבירה את זה לחברה שעושה את הניתוח. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אפרופו משרד המשפטים, צריך שינוי תקנה שמאפשר למשך עשרה ימים, תוך כדי ויתור אקטיבי של הבן אדם, לוודא שהוא נמצא בבית. ואז זה פוטר את הצורך במלוניות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> כל פתרון טכנולוגי יעיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל ככה לא יהיה שום פתרון, בגלל שבינתיים זה ממשיך ככה. אם אנחנו נמשיך לאשר לכם את זה עוד ועוד, זה פשוט לא יהיה. אני לא בא אלייך בטענות, זה לא התפקיד שלך למצוא את האמצעי הזה. אם הדבר הזה כל כך מטריד אתכם אז צריך למצוא פתרון למאה אחוז מהאנשים, שלא כמו המלוניות, שנותנות פתרון רק ל-30%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שההסתכלויות על המלוניות כנקודה היא חשובה, אבל היא חלק מרצף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נגיע לרצף הזה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להתייחס אליה בתוך הרצף הזה. בסופו של דבר אושר דבר מאוד חריג, שזה לסגור את השמיים, כאשר ישראלים תקועים בחו"ל ואנחנו מוצפים במאות פניות. אנחנו גם אומרים שמי שמגיע צריך לעבור שתי בדיקות. אבל אם אין אכיפה על המלוניות או אזיק אלקטרוני או כל דרך אחרת לוודא את הדבר הזה, אז אנחנו לא נותנים כאן מענה אמיתי לציבור, וכך יוצא שהציבור גם מוגבל, גם לא מציית, וגם אין אכיפה. אותי מאוד הטרידו דברי המשטרה על עשרות אלפי דיגומים, כי הרי זה לא אומר שום דבר. השאלה האמיתית היא איזה אחוז מהאנשים נבדקים, לא כמה אלפי בדיקות הוא עושה. אם הם יגיעו למאה אחוז מהאנשים שמגיעים מחו"ל, זה מספיק טוב. לא צריך עשרות אלפים, צריך לדבר באחוזים, לא במספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במיוחד כשמדובר כאן במספרים לא גדולים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בדיוק. כשזה היה עשרות אלפים ביום, יכולנו להבין את זה. אבל כאן מדובר על מאות אנשים. למה המשטרה לא יכולה לומר שהיא לוקחת אחריות על המאות שנכנסים, ואז אולי נוכל לאפשר, בצדק, לעוד כמה מאות אנשים להיכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עופר כסיף, ואחריו יצחק פינדרוס. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הדיון הזה, עם האזכור של אזיקונים וכו' – חברים, זה טירוף מוחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מעדיף שיכריחו אותם להיכנס למלונית? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, רגע. קודם כול, אני רוצה לצטט את מה שאמרה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כשהיה דיון בנושא של איכוני השב"כ. היא אמרה כך: "האמצעים החריגים שננקטו כאן ננקטו ביחס למצב משברי חריג ונדיר בכל קנה מידה. עלינו לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעימם אנחנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו במדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה". מה שאנחנו רואים מאז, פעם אחרי פעם, כולל בדיון הנוכחי, זה בדיוק מה שמפניו התריעה לא רק הנשיאה חיות אלא התריעו גם חברי כנסת, בהם גם אני. יש פה מדרון חלקלק, ואנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון בין בריאות הציבור, שכולנו נלחמים עליה, לבין זכויות הפרט. זה לא שחור או לבן, זה לא הכול או כלום, זה לא שזה או בריאות הציבור או זכויות הפרט, זה לא נכון להציג את זה כך. מה שצריך להיות זה מידתיות וסבירות. אלא שמה שנדרש פה הוא לא מידתי. אף אחד לא מתכחש לקורונה, אף אחד לא אומר שלא צריכים להיות בבידוד, אף אחד לא אומר שלא צריכים להתחסן חס וחלילה. אבל אנחנו מאבדים פעם אחרי פעם, ויותר ויותר, את הסבירות ואת המידתיות. את האיזון הנכון בין בריאות הציבור לבין זכויות הפרט. וזה בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו. אני מסתכל פה על מסמך שקיבלתי מההסתדרות הרפואית בישראל, הר"י. הם ממליצים פה למשל על איסור דגימה לבדיקת PCR לכל מי שנכנס ארצה עוד לפני שהוא משוחרר לבידוד ביתי. יש פה גם נתונים, זה מהר"י מלפני שבוע, הם כותבים פה: פרטים על הטיפול בנכנסים דרך נתב"ג ומעבר הגבול עם ירדן: א', כל המחוסנים משוחררים לביתם ללא דרישה לסגר ביתי. זה שליש. כל האחרים מקבלים הוראה לבידוד במלוניות, וכולם מייד פונים לוועדת חריגים ומבקשים פטור לבידוד במלוניות. חצי מהם מקבלים אישור לבידוד ביתי. זה מעלה תהיות לגבי החלטות הבידוד מלכתחילה. חברים, אני האחרון שצריך לזלזל במגפה ובבריאות הציבור. לא. מה שאני אומר זה שאנחנו מאבדים את האיזון ואת המידתיות. זה לא מידתי לכפות על אנשים אזיקונים או כל דבר מהסוג הזה. זה לא מידתי לכפות בידוד במלוניות מתוך נקודת מוצא שהאזרח הוא פורע חוק. זאת ברירת המחדל כאן, שהאזרח הוא פורע חוק וכזה שלא דואג לזולתו. רק במשטרים אוטוריטריים יש נקודת מוצא כזאת. במשטרים ובחברות דמוקרטיות נקודת המוצא היא שהאזרח כן נכון להיענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. מה מונע היענות? מה שיגרום להיענות זה שקיפות של קבלת ההחלטות. הציבור לא נענה בגלל שההנחיות מבולבלות ולא ברורות, שלא לדבר על זה שבאתרים של משרד הבריאות בכלל אי אפשר להשתמש, בשום שפה. והסיבה השנייה היא שאין שקיפות בקבלת ההחלטות. אם הציבור היה יודע איך ההחלטות מתקבלות ומה הרציונל שלהן, הוא היה נכון יותר להיענות. שם צריך לשים את הדגש, ולא על אמצעים בלתי סבירים, בלתי מידתיים וכוחניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה להתחבר חלקית לדברים הקודמים. בדיון הזה יש שני דברים – יש את זכויות הפרט ויש את הבריאות של הציבור. בסיפור הזה אנחנו נכשלים בשני הדברים. בבריאות הציבור אנחנו נכשלים כי בסוף שני-שליש לא נמצאים שם. או בגלל שהם ברחו, או בגלל שירדו, או בגלל שעברו ועדת חריגים כזו או אחרת. וכאחד שנמצא כבר שבועיים צמוד לוועדת חריגים, אני לא רוצה לומר איך העסק הזה עובד. אבל בסוף, כמו שנאמר, כולם מגישים בקשה להחרגה ומנסים לצאת משם. יכול להיות שלפני שבועיים חשבנו בתאוריה שזה עובד, אבל צריך ללמוד מהמציאות. המציאות היא שרוב השבים מחו"ל, גם אלה שלא מחוסנים, לא נמצאים בסוף בבידוד. והשליש שכן נמצאים בבידוד זה כנראה אותם תמימים ואותם אנשים שהם פחות מתוחכמים, ואפילו יכול להיות שהם מחוסנים בחו"ל והם לא הצליחו להביא מישהו ישראלי שיבדוק אותם, ועוד כל מיני מקרים כאלה שאני נחשף אליהם כל הזמן. לכן הדבר הנכון הוא לתת את האופציה מראש של ויתור על הפרטיות – אם על ידי איכון טלפוני, אם על ידי איכון של אזיק או כל דבר אחר. שהבן אדם יירשם מראש ותהיה לו את האופציה הזאת. כך נמנע הרבה יותר רמאויות ונמנע את אותו שליש לא מחוסן שמסתובב כרגע בחוץ עם פטור מבידוד במקום להיות בבית, אותו שליש שאנחנו גם לא שמים עליו דגש משטרתי, כי אנחנו בטוחים שכל מי שצריך להיות בבידוד נמצא בבידוד. ולכן, בשביל שני הערכים האלה, גם חופש הפרט וגם בריאות הציבור, הדרך הנוכחית נכשלה, צריך להודות בזה. זה נכשל. ראינו איך נראים שדות התעופה, אנשים נשכבים, מקבלים אזיק אדום. אני יודע על כאלה שקיבלו אזיק אדום ואחר כך גם קיבלו קנס, כי זה לא נרשם במחשב. אבל בסוף, בשביל לשמור על הבריאות ולשמור על הזכויות, הפתרון הוא פתרון טכנולוגי, שהוא ישים מאוד בקלות. לתת אותו כאופציה. ואם יש בעיה משפטית להכריח – לא נורא, תכריחו את המלוניות ואת זה תיתנו כאופציה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת כנפו, בבקשה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מצטרפת לחבר הכנסת פינדרוס. אני חושבת שהרעיון לתת לו מראש את הבחירה לוותר על הפרטיות שלו, זה משהו שיכול לפתור את הבעיה של זכויות הפרט. אני חושבת שיש גם מקרים שאנשים בכל זאת מפירים. באמצעות שיחות טלפון יזומות שבודקות אם הוא באמת נמצא בבידוד, אנחנו בטח נגלה כאלה שלא עומדים בזה – ואז אפשר יהיה לקחת אותם לבידוד. זאת אומרת, מי שמראש יבחר לוותר על הפרטיות שלו, אפשר יהיה לתת לו את האזיקון או את הטלפון, מה שהוא בוחר, ואז אנחנו לא פוגעים בו, כי זאת בחירה שלו, הוא העדיף את זה על בידוד. אם הוא מגיע לארץ והוא יודע מראש לקראת מה הוא הולך והוא בוחר בכל זאת להגיע, אז אין עם זה בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דווקא את ד"ר אלרעי את לא צריכה לשכנע בזה, היא כבר מסכימה. אבל היא צריכה את ההסכמה של המשפטנים. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> ואנחנו גם צריכים שהאופציה הזאת תהיה ריאלית כבר היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ירצו, היא תהיה ריאלית. אבל אני אגיד לך כלל: במשרדי ממשלה ציבוריים, עד שאין ברירה לא עושים את הפעולה שצריך לעשות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אבל הינה, כבר יש דיונים של סגן השר עם משרד המשפטים. גם אנחנו לא נהנים מהמצב הזה של המלוניות. אנחנו רואים את הסבל של האנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם הסבל של העובדים שלכם, שרצים אחרי אנשים לאוטובוסים. בואו, זה לא צריך לעבוד ככה. תמצאו משהו אלגנטי, אומנם כואב לא פחות, אבל נורמלי וסביר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> וגם מידתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים מאותת לי. בבקשה, שי סומך. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני רוצה להרחיב לגבי הקשיים שגבי הזכירה, כדי שתבינו את התמונה המלאה. מדובר באמצעי שמחייב התקנה של מערכת ביתית וקבלה של טלפון נייד חכם שמסופק על ידי המדינה ואזיק שאי אפשר להוציא אותו. במקרה כזה צריך הסדרים משלימים שאומרים מה קורה כאשר אדם לא מתקין את זה או כאשר הוא לא טוען את הטלפון הנייד או כאשר הוא מסיר את האזיק. כך שהחקיקה צריכה לתת גם את המעטפת. חוץ מזה, יש כאן הפרטה, כי מדובר על חברה פרטית שאמורה לנהל את זה, כמו שקורה בשירות בתי הסוהר. כי המדינה לא יכולה לנהל את העניין הזה. לכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה אומר שיש כאן בעיה של מכרז. מאוד דחוף, מאוד מהותי... << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אני חושב שבתנאי קבלה לפקיד ממשלתי צריך להכניס שהוא ניהל חנות מכולת יומיים. התסבוכת הזאת – זה ממש הזוי. יומיים ניהל חנות מכולת – זה צריך להיות תנאי קבלה לפקיד ממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי, בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני לא מדבר על הרמה המכרזית, לא זה העניין, המכרז הוא לא הבעיה. אני מדבר על המכלול של הדברים שצריכים להיות מוסדרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעצור אותך פה. אתה צודק שצריך להגיד מה קורה אם הבן אדם חתך את האזיק וכו'. קחו את הזמן שלכם ותכינו את הסמכויות לעניין הזה. אבל לפחות שהמכשיר הזה כבר יצפצף ואורי בוצ'ומנסקי ידע לשלוח לו את השוטר שירים טלפון או יבוא למטה ויבדוק אותו דרך החלון, כמו שעשו עם מבודדים אחרים ועושים עד היום. אני לא צריך עכשיו שתיתן לי את כל המעטפת, אבל כן תן לי משהו שירגיע את ד"ר אלרעי ושהיא תוכל לדעת שיש אכיפה. תאמין לי שאין לה שום הנאה לבוא לבקש לכלוא אנשים במלוניות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אבל מה קורה אם הטלפון שלו לא טעון? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה מקרה קצה. לרוב האנשים הפלאפון טעון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני רואה מישהו שהטלפון שלו לא טעון יותר משש שעות, בוצ'ומנסקי שולח לו ניידת. עליי. חבר'ה, תקשיבו, זאת אכיפה. סומך, תקשיב, אני מכיר את החקיקות האלה שאנחנו תמיד מעלים משאיות של רגולציה בגלל כמה רמאים. אי אפשר לחיות ככה, זה כבר נהיה מוטציה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> צריך לחשוב על סנקציות נוספות על מפירי בידוד. סומך צודק שאנשים לא יהיו זמינים. אבל אם לאותם מפירי בידוד יהיו סנקציות הרבה יותר קשות, הם יחשבו פעמיים אם להפר. לגבי אותה ועדה של שחרור מהמלוניות, כל ההחלטה הזאת שאנשים צריכים קודם כול ללכת למלונית ושם לבקש את השחרור לבידוד ביתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר בסעיף הבא. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה פשוט לא נורמלי. אדם צריך ללכת להלוויה? הוא קודם הולך למלונית ורק משם הוא יכול ללכת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ופיקוד העורף אומר "אני עוד לא מעודכן". אתם לא מבינים כמה בירוקרטיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני חושב שאנחנו מיצינו - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ועדת החריגים היא בשדה. רק במקרה שאין מתחקרים בשדה ואותו אדם הוא מקרה חריג מאוד ברור – רק במצב כזה הוא מקבל במלונית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אומר לך שזה שליש. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, ממש לא. יש לנו נתונים. הוועדות נעשות בשדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ועדת חריגים מאשרת אותם, אבל פיקוד העורף אומר "עוד לא קיבלנו". זה יכול לקחת שלוש שעות עד שפיקוד העורף אומר שהוא קיבל. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני יכולה לתת לך מספרים לגבי פברואר. 3,955 נחתו; פונו למלון – 1,537; פונו לבידוד ביתי בשדה – 2,418; שוחררו חריגים במלון – 140. ככה שזה לא 30%. הרוב משוחררים בשדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, זה הרבה גם בלחץ שלנו. כי בסך הכול הדבר שכן הוטמע כאן בעקבות הישיבה הקודמת היה אישור לכל מי שרואים עליו מייד שזה אדם מבוגר, אישה בהיריון או מקרה הומניטרי שקופץ לעין. הבעיה היא בכמה כאלה שנופלים באמצע. התפרסם היום איזשהו סיפור קשה מאוד. אני הייתי מעורב בסיפור של בחורה שהגיעה מחוץ לארץ עם רקע של בעיות נפשיות, ואני התרעתי בפני מי שהיה צריך להתריע בפניו, רק שלא היו לה המסמכים העדכניים באותו יום, ובסוף היא הגיעה לבית חולים מפורסם בירושלים עם התקף חרדה רציני מאוד. אלה בדיוק הדברים שנופלים לנו בין הכיסאות. וכל הוויכוח היה אם היא תגיע קודם למלונית ומשם היא תנסה להביא את הטפסים. אני הייתי מוכן להסכים לזה, רק אמרתי שהנפש שלה לא יודעת להסכים לזה עכשיו. חברה שמכירה אמרה שזה מה שיקרה, וזה מה שבאמת קרה. ולכן אני אומר שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה לא יקרה. עופר, יש משהו ששכחת להגיד? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהמשך למה שאתה אמרת, אתמול התאבד אדם ישראלי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הזכרתי את זה. אני לא רוצה שכולנו נחגוג על זה. זאת טרגדיה, לא צריך להתפרנס ממנה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל אדם הוא עולם ומלואו וזאת טרגדיה, אבל טרגדיה כזאת יכולה גם לחזור על עצמה אם לא יהיו כלים אמיתיים למנוע את זה. וזה התפקיד שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאנחנו מיצינו את הנושא הזה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> בני פרץ פה, אני יכול להציע לך משהו, כבודו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסעיף הבא, כי אנחנו נעשה את שני הדברים ביחד. אני לא שוכח אותך, פרץ. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> יעקב, אמרו מה עם האזיק האלקטרוני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה, כן. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> ומה הסטטוס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים בודק את זה. אני יודע ממשרד הבריאות שרצו להביא את זה כהחלטת ממשלה, אבל הייתה התנגדות של הייעוץ המשפטי, שאומרים שכנראה צריך חקיקה. הם בודקים את זה. אנחנו הצענו גם דברים נוספים, אמרנו שלא נכריח את הבן אדם אלא ניתן לו לבחור אם הוא הולך למלון או שהוא חותם על אפשרות של אזיק או אפשרות שהוא מרשה לחברת הפלאפון שלו לתת למשטרה מידע אם הוא נמצא בבית במהלך אותם עשרה ימים, או כל דבר וולונטרי אחר עד גבול מסוים. כרגע אין להם תשובות. אמרתי קודם וקשה לי לחזור בשביל כל אחד שמגיע באמצע הדיון, אבל אני נוטה שלא לאשר את ההכרזה הזאת היום. לדעתי אין הצר שווה בנזק המלך, לא יכול להיות שהווריאנט לא יצליח להתגנב על 65%, וה-35% שיושבים במלונות יעצרו אותו. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אז אנחנו כרגע מעלים בעוד 35% את הסיכוי שיקרה משהו, זה הכול. אף אחד לא טען שהוא נמצא רק באלה שבמלוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לעבור לנושא השני שנמצא על סדר היום, שזה הגבלת כניסה ויציאה מישראל, נושא שקשור גם לעניין הזה. אני מבקש מהיועץ המשפטי להקריא, ולאחר מכן נתייחס לנושא הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(1), ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה), התשפ"א-2021, בתקנה 8, במקום "ח' באדר התשפ"א (20 בפברואר 2021)" יבוא "כ"ב באדר התשפ"א (6 במרץ 2021)". 2. תחילתן של תקנות אלה ביום ט' באדר התשפ"א (21 בפברואר 2021). אנחנו נתייחס לסוגיית הדחיפות גם אחר כך, בהיבט של הגבלת הפעילות, כי גם פה הממשלה עושה שימוש – שלא לומר שימוש לרעה – בחריג הדחיפות. אבל לגופו של עניין, פה מדובר על הארכה של תקנות הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה שהוועדה כבר דנה בהן ובתיקונים להן בשבועיים נוספים כמו שהן. זאת אומרת, לא משנים אותן, פשוט מאריכים אותן בשבועיים נוספים, שזה בעצם מהיום, 21 בפברואר, ועד 6 במרץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתחילת הדברים, לפני שנשמע את משרד הבריאות, אני רוצה לומר שאחת הנקודות, שגם הבהרנו אותה בישיבה הקודמת אבל אולי הממשלה לא כתבה את זה בתקנות בצורה ברורה, היא ההתייחסות של ועדת החריגים להגדרה "מרכז חייו" של האדם. מבחינתי האלף-בית של "מרכז חייו" זה משפחתו וילדיו. הדבר הזה הוא דבר שאני הבנתי אותו בישיבה הקודמת, וגם ראיתי שבאמת חלק מהאישורים שנעשו בעניין הזה היו לפי ההבנה הזאת, אבל חלק גם לא. לכן את הדבר הזה אני רוצה להבהיר. דבר שני, נמצא איתנו משרד התחבורה. אמר לי ידידי סגן השר מקלב שיש הסכמה בממשלה לשנות את התקנות, או יותר נכון לחדד אותן, לגבי הנושא של "מרכז חייו". אז אם יש כוונה כזאת, אני אשמח לשמוע את זה עכשיו, ואז זה ייתר לנו חלק גדול מהוויכוחים שאנחנו הולכים לקיים בעניין הזה. השאלה האם באמת יש איזשהו שינוי או איזושהי הסכמה שהממשלה הולכת לשנות את התקנות האלה, במיוחד לגבי הנושא של אזרח ישראלי. אגב, גם אזרחים שהם לא ישראלים אבל הם שנים רבות בארץ ומשפחתם וילדיהם נולדו בארץ – האם גם לגביהם הולך להיות איזשהו שינוי בתקנות של הממשלה? משרד התחבורה, מישהו איתנו על הקו? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני פה, אבל התקנות זה עניין של משרד הבריאות, הוא זה שמתקן את התקנות. מי שמגיש את התקנות לאישור הממשלה זה משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי מאורי שיש שיח לנסות לשנות את התקנות. השאלה אם זה הולך לקרות, כי אם כן הוועדה תרשום את זה לעצמה ותסתמך על זה, ולא נצטרך ללכת פה לכיוונים אחרים. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בכל מה שקשור בתעופה ובתפעול השדה, אנחנו עובדים אל מול משרד הבריאות, מכיוון שהוא אחראי על תקנות הקורונה. אנחנו פועלים מולם, מתאמים איתם, והם מגישים את זה במסגרת התקנות. לגבי החריגים של כניסה לארץ, הרי שיש את רשות האוכלוסין, משרד הפנים, שהיא האמונה על הכניסה לארץ, והם מתאמים עם משרד הבריאות איזה סייגים הומניטריים יהיו. לדוגמה: מקרים הומניטריים, הגעה לטיפול רפואי, הגעה למשפט ועוד. זה לא עניין תחבורתי ולכן זה לא לפתחנו. מי שמתכלל בסוף את התקנות זה משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שרון, לך ידוע על תיקון של העניין הזה? אולי לייעוץ המשפטי שלכם? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מנסה להבין את השאלה. בתקנות יש הרבה מאוד חריגים, ואחד מהם, אולי הרחב ביותר, מדבר על מי שיצא כדין ורוצה להגיע לישראל כמקום מגוריו הקבוע. זה יכול להיות אחת משתי האפשרויות: או שזה היה קודם מקום מגוריו הקבוע, או שהוא גר במקום אחר ועכשיו הוא רוצה שזה יהיה מקום מגוריו. אבל בכל מקרה, זה חריג שחל על אזרח ועל תושב קבע. האם אתה מדבר על קבוצה שהם לא אזרחים ולא תושבי קבע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לגבי אזרחים כרגע, בקריטריונים של הוועדה זה לא כתוב מפורש. אנחנו יצאנו מנקודת הנחה שככה מפרשים את זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לאיזו קבוצה הכוונה? אני מנסה להבין על איזה קבוצה אתה מדבר. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני לא בטוחה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> על אזרח זה כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על אזרח ישראלי כן. גם על זה היו תלונות - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, השאלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. גם לגבי אזרחים ישראלים היו תלונות. אתם יודעים מה, בואו נשמע את אמנון שמואלי מרשות האוכלוסין וההגירה. האם כל אזרח שהוא אזרח ישראלי חוזר שמגיש בקשה, אכן רשאי לחזור? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא כל אזרח, אנחנו מדגישים. רק מי שמרכז חייו נמצא בארץ. לא כל אזרח יכול לחזור לארץ. מי שמרכז חייו הוא בחו"ל אבל הוא איזה פרופסור שגמר את ההשתלמות שלו באיזו אוניברסיטה, או מישהו שפיטרו אותו מהעבודה שלו בחו"ל – להם אנחנו נותנים לחזור, כי אין להם דרך אחרת לחזור. אבל היתר שמרכז חייהם בחו"ל לא חוזרים לפי התקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לגבי משפחה וילדים? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> במידה שמדובר במשפחות חצויות אנחנו דנים בזה בוועדה באופן פרטני ובודקים מהן המשפחות החצויות האלה ומה הסיבה לך. אבל בן אדם שגר שנה בחו"ל והוא רוצה לחזור דווקא עכשיו, דווקא בתקופה הזאת, לפי דעתי הוא לא עומד בקריטריונים, אלא אם כן יש לו נסיבות מיוחדות אחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אם הוא מחוסן הוא גם לא נכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם מחוסן לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אמנון, שאלה מהקהל. אם האזרח הזה התחסן פעמיים והוא אזרח ישראלי – גם אז הוא לא יכול להיכנס? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> קודם כול, אנחנו לא מכירים בחיסוני חו"ל בשלב הזה. כל החיסונים רלוונטיים רק כשיש תעודות חיסון ישראליות שמשרד הבריאות מכיר בהן, אחרת כולם יכולים להמציא לי כל מיני אישורים שהוא מחוסן. אבל גם אם הוא מופיע כמחוסן במערכת, עדיין הוא לא יכול לשוב. לא נאמר בתקנה שמחוסנים יכולים לשוב לארץ. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד שאלה. רוב רובם של האזרחים הישראלים, אלה שמרכז חייהם בארץ, זכאים. אבל הוא לא יכול, זאת הבעיה. יכול להיות שהוא זכאי, אבל הוא זכאי רק מפרנקפורט ומניו יורק. דבר שני, אפרופו החיסונים שעכשיו הוזכרו, עצם זה שאזרח ישראלי לא יכול לחזור פיזית לארץ ולהתחסן, ובעצם נמנעת ממנו הזכות להתחסן – האם זה לא פגיעה בזכויות שלו ובבריאות שלו? והאם אותו אזרח יכול אחר כך לתבוע את המדינה? אגב, אני לא חסיד של הגישה הזאת, אבל אני חושב שכל מי שנתקע עכשיו בחו"ל בגלל ההחלטה ההזויה של המדינה לא להביא אזרחים ישראלים לארץ, חייב לתבוע את המדינה על הנזקים שנגרמו לו. השאלה היא לא רק אם זה מרכז החיים שלו, זה לא משנה. לחזור למדינתו היא זכות יסוד של אזרח. מדינת ישראל כרגע מאפשרת לחזור במספר מאוד מצומצם, דרך פרנקפורט או דרך ניו יורק. אבל מה קורה עם כל אותן משפחות שנתקעו במוסקבה, בקייב, בקזחסטן? הופכים אותם לשב"חים. אגב, מישהו פה היה בחייו שב"ח במדינה זרה? מישהו יודע איך זה מרגיש? אז על סמך מה מונעים מאנשים לחזור? תכניסו אותם למלוניות, תבדקו אותם, אבל תארגנו את החילוצים האלה. אגב, קשה להאשים אותי עכשיו בפופוליזם, כי אני לא מתמודד בבחירות הבאות. אבל חשוב להגיד את זה. חבר'ה, המדינה מתפרקת מהסמכויות שלה ומהאחריות שלה כלפי האזרחים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה לשאול שאלה - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה גם הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, חברים, אני רוצה שתבינו, כרגע אנחנו עומדים מול אמנון שמואלי. לא הוא זה שמקבל את ההחלטות בממשלה, הוא זה שאמור ליישם אותן. אני קודם כול רוצה לזקק איתו דבר אחד - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני, אני רוצה לדבר על בעיה ביישום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> לי יש מאות פונים, חלקם עולים ותיקים וחדשים, וחלקם, המשפחות שלהם הן משפחות של עולים ותיקים וחדשים, שלא מצליחים לחזור לארץ, מכיוון שלפי המבחן של מרכז החיים מי שלא עלה ארצה ונשאר לעבוד בחו"ל כדי לקיים את משפחתו שעלתה ארצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה אני מדבר, על זה רציתי תשובה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> יש כאן בעיית יישום קשה מאוד, ולא קיבלנו על זה תשובה. יש בעיית יישום מאוד קשה כל עוד לא מגדירים את מרכז החיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בזה אני רוצה להתמקד. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שבמדינה שמעודדת ומכבדת כל כך עלייה, ראוי שייצרו חריג לעולים ותיקים וחדשים. שיגדירו עולים כמו שהם מוגדרים בכל מקום אחר – עולים עד עשר שנים. לא ייתכן שהם יהיו כאחרוני האני-לא-יודעת-מה. מאשרים פה לאימהות לחזור ללא תינוקות ולתינוקות לחזור ללא אימהות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא כבר אזרח. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הם לא כולם אזרחים. אני אסביר. היות שמדינת ישראל גובה כפל מס כרגע על מי שעובד בארצות הברית וחי בארץ, יש מי שאינם משנים את הסטטוס שלהם. יש לי רשימה של כמאה רופאים שעובדים בארצות הברית, מתנדבים בארץ בכל מיני ארגונים, המשפחות שלהם בארץ, אזרחים, שמונה ילדים, שני נכדים – והם לא מצליחים לחזור לארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נעשה את זה קל. במקום להתחיל לקרוא לזה עולים/לא עולים, אני רוצה לשאול: אמנון, אנחנו אמורים לאשר או לאשר את התקנות. אני רוצה לדעת דבר אחד, האם אדם שמשפחתו הקרובה חיה בארץ, גם אם הוא נוסע לתקופות שמצטברות בחו"ל כי הוא עובד שם, נניח יוצא ביום ראשון וביום חמישי חוזר למשפחתו – האם ההגדרה של אישה וילדים או בית שהם מתגוררים בו בארץ, מספיקים לצורך העניין הזה, או שצריך לחדד את זה בתקנות? אם צריך, צריך לבקש מהממשלה שתחדד את זה בתקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שהוא אינו אזרח ישראלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נתחיל קודם כול עם האזרח הישראלי ואחר כך נגיע גם לאלה שהם לא אזרחים ישראלים אבל הם גרים פה עם משפחותיהם כבר שנים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בוא נתחיל מזה שכל אלה שמרכז חייהם פה, משפחות חצויות – את כולם אנחנו אישרנו. אלה שמרכז חייהם לא פה צריכים סיבה נוספת על פי התקנה. לגבי עולים חדשים ובני משפחתם, שימו לב מה רשמתם בתקנה, "שלא ניתן לדחות את הגעתם". << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא אנחנו רשמנו את זה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לצורך העניין, אנחנו אישרנו 800 עולים השבוע, שיגיעו בטיסות מיוחדות, עם תנאים מיוחדים, כדי שיוכלו להגיע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה מדינות? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אנחנו עושים את כל שלאל ידנו כדי לסייע ולהביא את כל מי שצריך לארץ. לגבי היתר, אנחנו מוגבלים. שימו לב מה כתוב בתקנות, הן מאוד מגבילות אותנו. ופה יש לנו את ההגבלה הנוספת שהייתה עד עכשיו, שזה 500 עד 600 איש, שגם איתה הבאנו יותר. אני יכול להגיד שהכנסנו הרבה יותר ממה שרשום לנו בתקנות, מתוך הבנה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, מאיזה מדינות אושרו העולים? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> - - - כל הטיסות מלאות, אין טיסות ריקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלכס, אתה שם לב מה שאתה עושה? הוא עונה לי תשובה ואני לא שומע, כי אתה רוצה להגיד את הדברים שלך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא הפסיק לדבר, בגלל זה שאלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא הפסיק, פשוט אתה התחלת לדבר ואתה לא שומע שהוא מדבר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת מאיזה מדינות אושרו העולים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני אגיד לך מאיזה מדינות. מאוקראינה, מרוסיה, מצרפת ומדרום אפריקה. מארצות הברית לא אישרנו, כי מארצות הברית אנחנו דורשים טיסה מיוחדת. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> ומאתיופיה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> נכון, גם מאתיופיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אפשר לדעת מתי הטיסות? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> ישבנו פה בוועדת חריגים ואישרנו אותם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> קיבלנו 40,000 בקשות, כולן נבחנות, ומתוכן ל-35,000 כבר נתנו מענה. הן נבחנות על פי הקריטריונים שאתם קבעתם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, יעקב. מה שמכונה עולים, שהם עדיין לא אזרחים – האם יש להם עדיפות על אזרחים שנמצאים בחו"ל? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני רוצה לעשות סדר - - - << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לעולים אין מרכז חיים, ולכן לאותם עולים שאין להם מרכז חיים, סידרנו להם סידור מיוחד: כולם הולכים למלוניות, כולם מסודרים. יש מתווה מצוין שאושר על ידי - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> אמנון, אני רוצה להבין משהו. ההגדרות שאתה אמרת קודם, שלפיהן אם משפחתו וילדיו של אדם פה, אתם מאשרים את זה בסופו של דבר, נכון? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם זה לא מבוצע כמו שצריך. אני יכולה לתת דוגמאות של אנשים שלא מאושרים. כך שההנחה שלך לא נכונה, כי זה לא מבוצע כמו שצריך. כרגע המנגנון לא עובד טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בואו נעצור את המנגנון - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בואו נעצור את המנגנון וניתן לאנשים לחזור הביתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני שואל שאלה. קיבלנו תשובה לגבי אזרחים ולגבי עולים. אני שאלתי קודם האם ההגדרה הזאת של משפחה שנמצאת פה בארץ... אני יודע שאתם הולכים גם לקראת האנשים האלה, וגם כלפי כאלה שאינם אזרחי מדינת ישראל אבל הם ומשפחתם גרים פה בארץ כבר שנים רבות שלא כאזרחים. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> גם לאלה אנחנו מתייחסים כמשפחות חצויות ואנחנו מאשרים אותם. יש פה משפחות שגרות פה המון שנים תחת אשרות כאלה ואחרות – וגם להם אנחנו מאשרים להגיע ארצה, בידיעה ברורה שהם לא יוכלו לצאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אמנון, לפי התקנות, אזרח זר שמרכז חייו בארץ – אתה מאשר לו להיכנס? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> הוא לא אזרח זר, הוא תושב זר. אנחנו מאשרים לו. אם הוא נמצא עם אשרה מתאימה והוא שהה כחוק ושוהה כחוק עד היום, אנחנו מאשרים לו לחזור. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ממתי זה? כי בזמנו דיברנו ואמרת שאין לך סמכות לאשר להם? ממתי זה השתנה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אנחנו מאשרים כבר כמה ימים. דיברתי על משפחות חצויות, לא על מצב שכל המשפחה נמצאת בחו"ל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כן, אני מדבר על משפחות חצויות. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> מגיעות אלינו הבקשות האלה ואנחנו מאשרים אותן. אמרנו שאנחנו לא נוגעים בהן עד שאנחנו לא מחזירים את האזרחים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אה, ועכשיו התחלתם כן לטפל בזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לו לענות. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> - - - אנחנו מטפלים בזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ממתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר לך, אבל אתה לא שומע. תחזור עוד פעם על המשפט האחרון, אמנון. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בדיון הקודם שהיינו בו אמרנו שאנחנו תעדפנו את האזרחים. אחר כך דיברנו על זה שמיום ראשון שעבר אנחנו מתחילים להחזיר ארצה את המשפחות החצויות. אנחנו בודקים בקשה-בקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא אחת. אני מבין שהבעיה בסופו של דבר היא המכסה הכללית, ולכן, גם אם אנחנו נחליט על הכול, עדיין, אם המכסה הכללית גדולה יותר, הוא יצטרך להפעיל שיקול דעת שלו. זאת הנקודה. הנקודה היא המכסה הכללית. אבל אני יודע שמאותו יום ראשון אישרו לאנשים, אבל היו גם כאלה שלא אישרו להם. אבל אם אתה אומר כאן לפרוטוקול שמבחינתך משפחה חצויה זה קריטריון, אני אשמח. אני הייתי שמח שהממשלה תוסיף את זה לקריטריונים, כדי שלך יהיה יותר קל. אבל אני גם לוקח את הדברים שלך לפרוטוקול, שלפיהם ככה זה ייעשה בהמשך הדרך. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני רוצה לומר הסתייגות אחת שאנחנו עולים עליה. "מרכז חיים" לגבי זרים יכול להיות גם מרכז חיים קבוע, למשל סטודנטים בלי משפחה. גם הם לכאורה עומדים בקריטריונים, אבל אותם אנחנו לא מחזירים כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על משפחות. זה מבחינתי הדבר הראשון. כשאימא עם ילדים מחכה לבעל שנמצא בחוץ לארץ מסיבות כאלה ואחרות – זה מבחינתנו הקו האדום. תראה, אנחנו לא אוהבים בכלל את כל ההגבלות האלה, אנחנו לא רוצים שום הגבלה, אנחנו לא רוצים שום מכסות, לא רוצים שום דבר, אבל המשפחה זה מבחינתנו הקו האדום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם אני מסכם את הדברים שדיברו עליהם חברי הכנסת מבחינת הקריטריונים שצריכים להשתנות, אז החריג הנוכחי של "יצא כדין מישראל לפי ההגבלות שחלו בעת שיצא ומקום מגוריו הקבוע בישראל", בעצם צריך להיות "מקום מגוריו הקבוע או מקום מגורי בן זוגו או ילדו הקטין הוא בישראל". דבר שני, לגבי מי שיושב פה הרבה שנים על ויזת סטודנט או דברים כאלה, צריך להוסיף ב-(ג): "מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע והוא בן זוג של אזרח ישראל או תושב קבע או בעל אשרה לישיבת ארעי השוהה בישראל או הורה לילד שהוא אזרח ישראל ותושב קבע או בעל אשרה לישיבת ארעי השוהה בישראל". ואז אנחנו מקבלים מענה לשתי הבעיות שדובר עליהן. אבל ברור שהדבר השני שמרחף מעל הכול פה זה המגבלה של המכסות. אתה יכול לאשר למיליון איש, אבל אם יש מכסה של 600, היא צוואר הבקבוק האמיתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אדוני היועץ המשפטי, אני לא בא מהמערכת המשפטית, אני בא ממה שקורה בפועל, אני נמצא שם. לא זה צוואר הבקבוק. בסוף, זה תלוי טיסות. לא אישרו יותר טיסות. לכן לא הגיעו ל-2,000 אלא נמצאים ב-700, כאשר הממשלה אישרה עד 2,000. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אם מוסיפים את הקריטריונים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה שהקראת עכשיו זה מה שהוועדה מבקשת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני חייבת להתייחס לזה. אני לא לגמרי מבינה את העניין. התקנות מדברות על זה שמי שהוא לא אזרח או תושב קבע אבל הוא הורה או בן זוג של אזרח או תושב קבע יכול להיכנס לישראל בדיוק כמו אזרח או תושב קבע. לכן אני מנסה להבין - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, טל, אני אגיד לך מה הבעיה. הבעיה היא שהעילות הן אותן עילות, אבל כשאת באה לבדוק על הבן זוג, עילה 8, אז אותה עילה שחלה על האזרח, לא תחול על אותו אדם, כי ישראל היא לא מרכז חייו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אבל מרכז חיים זה לא מה שכתוב בתקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כתוב "מקום מגוריו הקבוע". << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז זה ממש עניין של פרשנות, ואני לא חושבת שהיא בחירה של משרד הבריאות. "מקום מגוריו הקבוע" יכול להיות מקום מגוריו הקבוע בהווה, ויכול להיות שזה יהיה מקום מגוריו הקבוע אם הוא רוצה לעבור לישראל. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל לא כך משרד הפנים מפרש את זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שנייה. לעומת זאת, אדם שרוצה להגיע לביקור בישראל – זה כבר יותר בעייתי. כל הרעיון היה שביקורים הם לא סיבה להיכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את זה אני לא ביקשתי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אבל אם הוא סיים את מה שהוא עושה בחו"ל והוא עובר לישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או חוזר לישראל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> עובר, חוזר, זה לא משנה. בכל מקרה, מקום מגוריו הקבוע הוא עכשיו בישראל, ולכן אפשר להתייחס אליו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן זה מחייב אותם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם לא נופלים בין הכיסאות אנשים שהוא לא אזרח או היא לא אזרחית ויש סימן שאלה לגבי מקום מגוריהם הקבוע, אבל הבן זוג או הילד שלהם הוא כן אזרח שמקום מגוריו הקבוע בישראל. זאת השאלה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסוף, השאלה היא מה הוא רוצה לעשות. אם הוא בא לפה לבקר אז זה שונה מאשר אם הוא בא לגור כאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אנחנו מבקשים להוסיף דבר אחד: שאזרחות ישראלית לא תהיה הבאפר. זאת אומרת, מי שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל יהיה כמו אזרח ישראלי ועם אותם תנאים, בלי להוסיף עוד תנאים. אם עבור אזרח ישראלי התנאי הוא מקום מגוריו הקבוע, אז גם שעבור תושב ישראל מקום מגוריו הקבוע יהיה התנאי. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. במסגרת שאתה דיברת עליה כרגע אתה תכניס קבוצה של עשרות אלפי אנשים, סטודנטים וכל מיני אנשים כאלה ואחרים. לכן אני מציע לדבר על משפחות, לא על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו דיברנו על עיקרון. יש עוד הרבה שאני רוצה לעזור גם להם, אבל אני מדבר על עיקרון אחד: משפחות חצויות. הנוסח שאמר קודם היועץ המשפטי הוא הנוסח שהייתי מצפה שהממשלה תתקן לפיו כדי להבהיר את המצב. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני לא כל כך מבינה מה הוא רוצה להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתם תבחנו את זה אחר כך. כרגע יותר חשוב לי לשמוע את אמנון, כי אני רוצה ללכת בשני טקטים בעניין הזה. אמנון, תעיר עוד פעם את מה שהערת. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני חוזר עוד פעם, אם תכניסו את הזר שמקום מגוריו הקבוע הוא בארץ אז זה בעצם מכניס את כל העובדים הזרים, זה מכניס את כל הסטודנטים, זה מכניס עשרות אלפים לתוך הקטגוריה הזאת. אני לא חושב שלזה התכוונו. לכן אני מציע לדבר על משפחות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה כבר המצב היום. הורה או בן זוג. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> צר לי לאכזב אותך, זה לא המצב עכשיו. אני הייתי בוועדת החריגים בשדה התעופה ואני יודע שזה לא המצב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> דיברנו על סיטואציה שהמשפחה עלתה לארץ אבל הבעל נשאר בארצות הברית והיא מקום מגוריו הקבוע. הוא נוסע לביקורים להיות עם המשפחה אבל הוא עדיין עובד בארצות הברית. לא בטוח שהוא ייכנס בתוך ההוראות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא נוסע ביום ראשון, חוזר ביום חמישי, ילדיו פה, נכדיו פה, הוריו פה, ואשתו פה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> והוא עוד לא עשה אזרחות בגלל בעיות פס. אתם יודעים כמה כאלה יש? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם הוא הורה או בן זוג של אזרח או תושב ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של אזרח, לאו דווקא תושב ישראל. אזרח שגר פה בארץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל יכול להיות שהוא לא אזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאין לו אזרחות ישראלית. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תושב. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יפה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אתה מדבר על סיטואציה של אנשים שהם לא אזרח ולא תושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בני אדם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שהוא הורה או בן זוג של מישהו שהוא אזרח או תושב? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, הוא לא אזרח אבל הוא גר פה. המשפחה גרה פה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> המשפחה היא אזרחית? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, היא לא אזרחית. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> בחלק מהמקרים כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ברוב המקרים הם גרים פה אבל הם לא אזרחים. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אבל הם תושבים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כן, תושבים. זה לא מופיע בתקנות, תאמיני לי, אנחנו שלושה שבועות מקבלים פניות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תודה. אוסאמה, רצית לשאול את אמנון משהו? << מנהל >> (היו"ר מיכאל מלכיאלי) << מנהל >> << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> כן. בוקר טוב, אמנון. אני שואל אותך לגבי שני עניינים. דבר ראשון, לגבי אזרחית ישראלית שהתחתנה עם מישהו בחו"ל אבל זה עדיין לא רשום, אבל כן יש לה מסמכים וסימוכין שהם נשואים ויש להם ילדים, למרות שהילדים עדיין לא רשומים בתעודת הזהות שלה. פנתה אליי משפחה מהכפר ריינה שבצפון. היא גרה בארגנטינה, היא התחתנה שם, והיא רוצה לחזור. מה הדין שלה במקרה הזה? דבר שני, אנחנו פונים אליך הרבה בעניין תושבי ירושלים המזרחית, במיוחד אלה שיש להם איחוד משפחות. מה הדין לגביהם? כל הזמן יש שאלות ובעיות בעניין הזה. תודה. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לגבי המזרח ירושלמים, הגשר כרגע סגור לחלוטין, יש רק את נהר הירדן. אתם נתבקשתם להכין הקצאות של 50 איש לכל פעם, ונעביר אותם בוועדת חריגים באופן אוטומטי, והם יתייצבו ויחזרו דרך נהר הירדן. זה היה הסיכום שלנו. וכל קבוצה כזאת שתעבירו אלינו ונבדוק שאכן זה נכון והם עומדים בקריטריונים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי זה "אתם"? << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אנחנו, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. אתה רוצה לטפל בזה? בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לש"ס גם יש איזה מכסה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לגבי אלה שמרכז החיים שלהם הוא לא בחו"ל, אנחנו לא מכירים את הנישואים - - - וצריך לעשות את התהליך הרגיל, התהליך המסודר של איחוד משפחות, ורק אז מביאים אותם. זה הנוהל הרגיל ביום-יום. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מה עם השאלה השנייה, לגבי האזרחית הישראלית שגרה בחו"ל ורוצה לחזור עם בעלה והילדים, שיש להם מסמכי נישואים אבל הם לא רשומים פה באופן רשמי? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אם הם לא רשומים באופן רשמי הם לא יכולים להגיע. יש תהליכים לעשות איחוד משפחות, איך מביאים בני זוג. זה לא קשור לקורונה, זה מתנהל בצורה הזאת גם ביום-יום. הבעל מגיע לארץ, מביא את כל המסמכים, רואים שאכן הכול תקין, ונותנים לו אישור לעלות. יש סדרה של בדיקות שעושים, אתה מכיר את התהליך הזה, זה לא קשור לקורונה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, איך בדיוק מוגדר "מרכז חיים"? מה לגבי אדם שהוא ערירי למשל, אין לו משפחה בארץ בכלל, אבל הוא מעוניין לחזור? האם זה שיש לו דירה, נניח, זה מספיק כדי לקבוע שזה מרכז החיים שלו? שאלה שנייה, בהמשך לשאלה של חברי חבר הכנסת סעדי, מה לגבי תושבי השטחים הפלסטיניים שמעוניינים לחזור? הרי הם לא נחשבים כאזרחים או תושבים. נניח שהם מעוניינים לחזור לביתם בשכם, מה האפשרויות שלהם, גם דרך מעבר הירדן וגם דרך נתב"ג? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> בוא נתחיל מהסוף. הפלסטינים מטופלים על ידי מתאם הפעולות בשטחים. יש הקצאה - - - לכניסה - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, לא שמעתי. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> - - - הם מחויבים על פי הסכמים להגיע דרך גשר אלנבי. הגשר פתוח כל יום משבע וחצי עד חמש וחצי, ואם נצטרך נפתח אותו יותר. יש להם מעבר חופשי, יציאה וכניסה. אלה הסיכומים עם ירדן והפלסטינים. זה דווקא מסודר. ודרך נתב"ג הם לא יכולים להגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ישראלי שיגיע לאלנבי יכול לעבור משם? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> לא, ישראלי לא יכול. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי מדינת ישראל מונעת בפועל כניסה מהאזרחים שלה לשטח הארץ. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שמעתי את התשובה לגבי השאלה הראשונה שלי. מה קובע מהו מרכז החיים? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> מרכז חיים מוגדר שנה אחורה – שרוב הזמן הזה הוא נמצא בארץ. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מה לגבי מי שעובד בחו"ל? מי שלומד בחו"ל? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> הינה, אמרתם את הפער. הם לא הבינו נכון את ההנחיה בתקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת בדיוק הבעיה שעליה דיברנו קודם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אני מבקש מהוועדה לפנות לממשלה כדי לשנות את ההגדרה של "מרכז חיים", כך שלא ייווצר מצב שאזרח ישראלי שנמצא תקופה ארוכה בחו"ל ואין לו משפחה בארץ והוא מעוניין לחזור ייתקל בבעיה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רק רוצה להדגיש שההגדרה בתקנות היא לא "מרכז חיים" אלא מקום מגורים קבוע. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל יש פה פער בין הכוונה ליישום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רגע, מה ההגדרה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ההגדרה היא "יצא כדין וחוזר למקום מגוריו הקבוע בישראל". וזה לא משנה האם זה היה עד עכשיו מקום מגוריו הקבוע או שהוא גר שנה בחו"ל ועכשיו הוא רוצה לעבור לישראל. הרעיון הוא למנוע אנשים שמגיעים רק כדי לבקר, זה המצב עכשיו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת אומרת שמבחינה חוקית, בדוגמה שנתתי לא צריכה להיות בעיה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. ו"מרכז חיים" זה רק בדיקה אחת. נזכיר בהקשר הזה שרשות האוכלוסין וההגירה בודקת רק היבט מסוים, וועדת החריגים – שלפני כשבוע עברה לניהולו של משרד התחבורה – בוחנת את זה מכל מיני כיוונים, כאשר מרכז החיים זה רק כיוון אחד שנבחן ואפשר להוכיח גם בדרך אחרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "מקום מגורים קבוע" נבחר כי בדרך כלל מרכז חיים יש רק אחד, ו"מקום מגורים" יכול להיות שניים גם. << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> כל מי שגר בארץ ויש לו דירה בארץ יכול לחזור. אנחנו בעד שתחזירו את כל הישראלים חזרה. אבל לא זה מה שנאמר. מה זה "מקום מגוריו הקבוע"? זה לא שיש לו פה בית. מקום מגוריו הקבוע זה שמרכז חייו בארץ. ואם יש לו עילה נוספת אז העילה הנוספת נבדקת. אנחנו לא נוכל לאכוף את מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול האם נמצא פה נציג משרד התחבורה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כן, בזום. מנכ"ל המשרד בעצמו. אבל אמנון, תישאר איתנו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אנחנו מקבלים פניות ממאות אזרחים שנמצאים באזור ברית המועצות לשעבר – מוסקבה, קייב, מינסק וכדומה – שקיבלו כבר אישור מהוועדה. אנחנו יודעים שאתם בחרתם את ההאבים (Hub) של פרנקפורט, ניו יורק ועד לא מזמן גם דובאי, ואני לא מצליח להבין למה אתם לא מארגנים טיסות גם למרחב הפוסט-סובייטי. לאזרחים האלה אין יכולת להגיע לפרנקפורט, יש להם גם בעיה כספית וגם בעיה של אשרות. האם יש תקווה שאתם תאשרו טיסות מקייב ומוסקבה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שאלה מצוינת. אגב, אני מצטרף לשאלה של חבר הכנסת קושניר, כי גם אליי פנו כמה אנשים. אנחנו שולחים אותם לפרנקפורט. צריך לפתוח מקומות נוספים, כי אנשים סתם מבזבזים את הכסף שאין להם בשביל טיסות לשם. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, אני מדבר על אותה מכסה של כמות הנכנסים. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> התשובה מורכבת מכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שאנחנו פועלים להכנסת נוסעים לפי אישור ועדת החריגים על פי מספרים כפי שמשרד הבריאות ופיקוד העורף - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש להם אישורים, אדוני. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הבעיה בקליטת השבים לישראל נעוצה בפקק שנגרם בגלל שכל מי שחוזר לארץ אמור להיות מופנה למלונית. מתחסנים ומחלימים משוחררים מהמלונית, וכל יתר האנשים, מאה אחוז מהם, מבקשים בשדה התעופה להיפגש עם ועדת השחרור מהמלוניות. הדבר הזה יוצר לנו פקקים, יוצר עומס, וכדי לעמוד בהנחיות התו הכחול אנחנו יכולים לקלוט היום כ-600 נוסעים, שזה אומר כשלוש טיסות. כדי לקלוט שלוש טיסות אנחנו בחרנו את שלושת היעדים שמשרד הבריאות אישר לנו. מדובר על מדינות שיש בהן רמת תחלואה שמאפשרת הגעת נוסעים והטסה שלהם לארץ. הדבר השני שנבחן הוא שאותו שדה תעופה שממנו יוצאים יהיה בעל קישוריות מאוד מאוד גבוהה ויוכל לתת מענה להגעת ישראלים ממקומות אחרים. שני היעדים שנבחרו הם פרנקפורט וניו יורק. מפרנקפורט אנחנו מפעילים השבוע שתי טיסות יומיות ומניו יורק טיסה אחת. אני מזכיר שבהסכמי השמיים הפתוחים, אחרי לחץ שהפעיל עלינו הממשל האמריקאי, אנחנו משתפים את הסלוטים האלה ביו החברות הישראליות לחברות הזרות. אנחנו בוחנים להוסיף יעד נוסף מפריז. לגבי קייב, משרד הבריאות לא אישר לנו לפתוח את קייב לאור רמת התחלואה הגבוהה באוקראינה. אנחנו מציעים שכל מי שרוצה להגיע בקרוב, שיעקוב אחרי ההודעות - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, מה לגבי מוסקבה? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> - - - אנחנו לא יכול לפתוח שדות נוספים כי על פי משרד הבריאות אין לנו יכולת לקלוט יותר נוסעים השבים לישראל. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, אותו בן אדם מקייב או מוסקה שמגיע לפרנקפורט כן יכול לחזור לארץ? מה, הוא יותר בריא? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קושניר, תסיים את השאלה שלך, אתה שואל שאלה מצוינת. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ד"ר אלרעי פרייס, יש לי שאלה אלייך. אמר לנו מנכ"ל משרד התחבורה שאתם לא מאשרים את קייב ומוסקבה מסיבות אפידמיולוגיות, בגלל שיש שם תחלואה גבוהה. מצד שני, בן אדם שמגיע מקייב לפרנקפורט ומשם לישראל – כנראה שבאמצע הוא מאבד את הנגיף... אני פונה אלייך כי משרד התחבורה אמר פתאום שזה בכלל במגרש שלכם. אז אני אומר לך שיש אלפי אזרחים שתקועים במרחב הפוסט-סובייטי ואף אחד לא מאפשר להם לחזור הביתה. יש להם אישורים מכל הוועדות – משרד התחבורה, המשרד לביטחון פנים, המשרד של אקוניס, המשרד של שטייניץ, המשרד של כל העולם ואשתו – אבל אין להם טיסות. חשבנו קודם שזה במשרד התחבורה, אבל עכשיו מסתבר שזה במשרד הבריאות. אז תסבירי לי איך יכול להיות שבן אדם שמגיע מקייב לפרנקפורט הופך לבריא ויכול להגיע לארץ, אבל אם הוא יוצא ישירות מקייב או ממוסקה הוא לא יכול. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שאלה טובה, אלכס. תשובה בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק אוסיף משהו. יש עכשיו התארגנות של אזרחים ממוסקבה לעשות טיסת צ'רטר פרטית רק כדי להגיע לארץ. לאנשים באמת כבר לא נותר כסף. האם אתם תאפשרו את זה, או שהם יצטרכו לטוס בצ'רטר לפרנקפורט? זה כבר מגיע למצבים הומניטריים, לאנשים באמת כבר אין כסף ורשמית הם הופכים לשב"חים במדינות האלה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לגבי השאלה שלך על טיסת צ'רטר – גם טיסת צ'רטר אנחנו צריכים לקלוט. כפי שהסברתי, אנחנו יכולים לקלוט מספר מוגבל של שבים ארצה, בגלל הנושא של הפניה למלוניות - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עופר, אנחנו מדברים על טיסות במסגרת המכסה הקיימת. האם לא כדאי לתעדף מדי פעם טיסות ממקומות אחרים ולא רק מפרנקפורט וניו יורק? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלכס, הוא לא שומע אותך, הוא בנאום עכשיו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא מקריא את אותו הדבר, אני כבר לא יכול לשמוע את זה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> - - - שבוע שעבר הגיע אוטובוס למלונית וירדו ממנו - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדבר החדש היחיד שלמדנו ממה שהוא מקריא ומדקלם זה שהבעיה היא בכלל במשרד הבריאות. אז שמשרד הבריאות יענה לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רגע, הוא עוד ממשיך בנאום, אלכס. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא מעניין אותי. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> - -- מספר הטיסות לישראל הוא מאוד מוגבל. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה רבה. שרון, את רוצה לענות לשאלות של חברי הכנסת? << מנהל >> (היו"ר יעקב אשר) << מנהל >> << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני יכולה להפנות אתכם לחוות הדעת האפידמיולוגיות שאני חתומה עליה. היא לא מזכירה בשום אופן ובשום צורה מניעה של כניסה ספציפית מקייב או מכל מקום אחר - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> המנכ"ל אמר שכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא אמר משהו אחר. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> - - אלא היא מדברת על הצורך בירידת התעבורה האווירית, הימית והיבשתית, עם הסבר אפידמיולוגי. לא אני זאת שקובעת אם הטיסות מגיעות מפרנקפורט, מניו יורק או מקייב. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מי קובע את זה, גברתי? << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מנכ"ל התחבורה כרגע אמר שמשרד הבריאות לא אישר להם לפתוח את הקו. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אתם שואלים את הבן אדם הלא נכון. דעתי האפידמיולוגית הובאה לכם בחוות הדעת - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שמבחינת משרד הבריאות אין בעיה לקבל טיסות מקייב ומוסקבה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רוצה להסביר את התשתית המשפטית שאנחנו פועלים בתוכה - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> יכול להיות שד"ר שרון פרייס לא מכירה, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אדוני המנכ"ל, שנייה - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> - - - אנחנו מתייעצים עם משרד הבריאות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, חברים, שקט. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> - - - לאור התחלואה באוקראינה, כולל המילים "אוקראינה מבקשת מאיתנו, מדינת ישראל, עזרה לטיפול בקורונה". אז כיוון שמשרד התחבורה הוא לא זה שקובע את רמות התחלואה, אנחנו הצענו את קייב לשרת את מזרח אירופה, וקיבלנו סירוב לזה ממשרד הבריאות. יכול להיות שד"ר פרייס לא מודעת לזה, אבל יש בינינו לבין גורמי המקצוע במשרד הבריאות - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז עם מי אתם מדברים במשרד הבריאות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לך רשות דיבור. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אתה לא היית פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי פה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מנכ"ל משרד התחבורה אומר שזה משרד הבריאות, ומשרד הבריאות אומר שזה משרד התחבורה – והם פשוט תקועים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קושניר, אל תדבר, רגע, תן לי לעשות לכם סדר, תפסיק להיות כזה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אל תגיד לי "תקשיב". תקשיב אתה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בוא תן לי פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי, תודה על ההקשבה. אתם לא הקשבתם למה שאמר מנכ"ל משרד התחבורה. הוא אמר דבר אחד, ואומרים את זה גם האחרים וגם הבנו את זה מאמנון. הרי הם למעשה יכולים היום להגיע גם למכסה של 2,000 בעיקרון. רגע, המנכ"ל, אל תקפוץ, תקשיב. מבחינת התקנות אתם יכולים להגיע עד 2,000. למה אתם לא מגיעים לזה? בגלל שיש פקק שנוצר בעקבות הסיפור של המלוניות. ואז הם לא מסוגלים לקבל טיסות, כי זאת פרוצדורה קשה מאוד לטפל בכולם, ולכן הם מנתבים את הדברים - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תודה רבה שאתם לא מפסיקים להפריע לי אפילו לרגע, תודה. אני מזכיר לכם מה שאמרנו לפני חצי שעה. בכוונתי היום – ואני חושב שזאת הדעה ברוב הוועדה – שלא להמשיך את הנושא של המלוניות, אלא ללכת על הפתרון של אמצעים נוספים, ואני בטוח שהממשלה תעשה את זה מהר מאוד. כך שאת הפקק הזה אנחנו הולכים כנראה לשחרר. ולכן ממילא המכסות גם אמורות להיות גבוהות יותר, שוב, במידה ובמשקל, כפי שקבעתם. מה שמבוקש כאן, לאור זאת - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא לאור זאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן לאור זאת. מה שאני מבקש ומה שחברי הוועדה מנסים להגיד, זה שבמסגרת הזאת אתם תחליטו על מקום נוסף, על נקודה נוספת. אולי היא תהיה פעם בשבוע, אולי פעמיים בשבוע, אבל שתהיה נקודה נוספת בקייב. אלא אם יש בעיה מאוד מסוימת מבחינה אפידמיולוגית. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואז תהיה בעיה להגיע ממוסקבה לקייב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אולי נקודה במוסקבה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תנו לי דקה אחת, אני מנסה להגיע לפתרון. אלא אם כן אתם לא רוצים שיהיה פתרון, כי אז לא תהיה בעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו רוצים פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תנו לי לדבר. אדוני מנכ"ל משרד התחבורה, בהנחה שאין הוראה ספציפית על קייב, כמו שאומרת ד"ר פרייס - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא יודעת על דבר כזה, אבל יכול להיות שמישהו אחר במשרד מתעסק בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לבדוק את זה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני יכולה להבין את הרציונל שאומר שאם זה מקום עם תחלואה מאוד מאוד גבוהה אז לא שמים שם האבּ שכולם יגיעו אליו ויידבקו שם בדרך לארץ. אבל אני לא הגורם שאמר את זה ואני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש שתבדקי את זה. תבדקי האם יש בעיה מסוימת בקייב או מוסקבה. ודבר שני, אני שואלך אותך, אדוני מנכ"ל משרד התחבורה – בהנחה שהפקק של המלוניות יורד מסדר היום, האם אפשר יהיה לעשות עוד נקודת חילוץ גם במזרח אירופה? כן או לא? אני רוצה תשובה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, אדוני, אני חייב להגיד משהו. אתה מתנה את זה באיזה סוג של פקק. אבל אני אומר שגם במכסה הקיימת לא יכול להיות שיש רק שתי נקודות טיסה. אמר המנכ"ל שיש שתי טיסות ביום לפרנקפורט. אני מבקש שתהיה עוד טיסה אחת – או במקום אחת הטיסות מפרנקפורט – ממוסקבה ומקייב פעם בשבוע. זה לא קשור להגדלת המכסה, זה קשור לצדק והגינות. כי אנשים שנמצאים במוסקבה לא יכולים להגיע לקייב, ואנשים שנמצאים בקייב לא יכולים להגיע למוסקבה. ועכשיו פותחים נקודה נוספת, מפריז. אחלה, מצוין, אבל מפרנקפורט לפריז זה 40 דקות טיסה בלי שום בעיה. לעומת זאת, להגיע ממוסקבה לפרנקפורט או להגיע מקייב לפרנקפורט זה בעיה. תבינו את הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלכס, הבנתי את הכול. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, אדוני, עוד משפט. אם מבחינת משרד הבריאות אין בעיה, זה אומר שזה נמצא בידיים של משרד התחבורה. אז אני מבקש, תאשרו את הטיסות, אין שום סיבה שלא לאשר. יש לי גוגל דרייב עם יותר מ-1,000 שתקועים שם, אנשים שיש להם אישורים של כל הוועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלכס, תודה רבה. אתה צודק שזה הפתרון הצודק. אני רוצה להזכיר לך שאנחנו התחלנו פה את התהליך כשעוד אפילו לא היה את ארצות הברית. עוד לפני הלחץ של האמריקאים היה את הלחץ של הישראלי, קוראים לו יעקב אשר, ביחד עם חבריו בוועדה. אנחנו לחצנו שייפתח גם מארצות הברית, ואנחנו חושבים שצריך לפתוח גם ממזרח אירופה. אני רק אומר שעכשיו זה יהיה גם יותר ישים ונכון בזכות עניין המכסות. כרגע זה עומד סביב ה-600, והם יכולים להגיע למכסה שהממשלה אישרה, לא אני, מכסה של 2,000. ברגע שיש מכסה של 2,000 אפשר להכניס טיסה אחת או שתיים גם ממזרח אירופה, קייב או מוסקבה, כדי להגביר את הפריסה בצורה הכי שוויונית שאפשר, כדי שאנשים לא יצטרכו להסתובב חצי עולם או שבכלל לא יצליחו להגיע. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לפני זה אני רוצה להעלות עוד סוגיה. מדובר על סוגיה ספציפית, 200 ילדים שתקועים באדיס אבבה. הם לא מדברים אנגלית, הם לא יכולים להגיע לפרנקפורט, הם לא יכולים למלא ועדת חריגים. זה משהו נורא ספציפי, זה בקשה של שרת הקליטה. מה צריך לעשות כדי שתוציאו גם משם טיסה? אני מדברת על טיסה אחת ספציפית, שיהיו כאן בבידוד. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> כפי שאתם שמים לב, יש ישראלים שתקועים בכל העולם ויש דרישה לבוא מכל שדה בעולם ומכל מדינה בעולם. אנחנו התחלנו את תקנות סגירת השמיים כשהנחיית הממשלה הייתה "אין יוצא ואין בא", במילים האלה, כדי למנוע את יבוא המוטציות למדינת ישראל וכדי לשלוט כמה שניתן ברמת התחלואה. אני מזכיר לכולם את הדרישה לסגור את השמיים לחלוטין, ואת הביקורת למה יש בכלל סדק שדרכו אפשר להיכנס לישראל. לא אני אמרתי את הביקורת הזו, אלא חלק מהנוכחים באולם הזה. אני גם מזכיר שיש את נושא השמיים הפתוחים. זה אומר שמדינת ישראל לא יכולה להחליט שהיא מקיימת טיסה אחת או שתי טיסות בשבוע לקייב רק בטיסות ישראליות, כי הסכמי השמיים הפתוחים אומרים שכל המפעילים על הקו קייב–ישראל לדוגמה, יהיו רשאים לטוס. ואז זה לא כל כך בידנו לעשות טיסת חילוץ אחת היום ואת השנייה מתי שנמצא לנכון, כי ברגע שאנחנו פותחים יעד אנחנו מחויבים לחלוק את הסלוטים – את אותם אישורי טיסה – יחד עם החברות הזרות. הטיסות האלה הן טיסות schedule, זה אומר שהן טיסות על לוח הטיסות, כדי שאפשר יהיה למכור כרטיסים. אני מזכיר שלטיסה עולה מי שיש לו בדיקת PCR 72 שעות אחורה, ומי שיש לו אישור של ועדת החריגים. כך שאלה לא דברים שנעשים בספונטניות, זה לא דברים שקורים כמו טיסות החילוץ שהיו בסגר הראשון, שמדינת ישראל שלחה מטוס דרים-ליינר לפרו ואמרה לכל המוצ'ילרוס להגיע ביום זה וזה ובשעה זו וזו להתאסף כולם לטיסה לישראל. לא זה המקרה עכשיו. מכיוון שיש דרישה לטוס מכל העולם אנחנו נאלצים למצוא את אותם מקומות שיש להם קישוריות גבוהה להבאת האנשים לישראל. המקומות הנוכחיים הם המקומות שמצאנו. קייב הייתה בבקשה שלנו בתקנות, אבל נתבקשנו להוריד אותה לאור רמת התחלואה הגבוהה באוקראינה. לאור הביקושים המאוד גבוהים אנחנו מוסיפים את פריז, ואנחנו צריכים להתכנס למספר 600. אם אתם תבחנו את כל הנתונים האלה, תראו שבאמת-באמת קשה להוסיף עוד טיסות. אנחנו מצויים בצוואר בקבוק בגלל הנושא של המלוניות, כאשר מאה אחוז מהנוסעים שצריכים להיות מופנים למלוניות מבקשים פטור בשדה התעופה ואפילו לא מוכנים להתפנות למלונית כדי לפגוש את אותה ועדת שחרורים מהמלוניות. עם כל הדברים האלה אנחנו נאלצים להתמודד. שדה התעופה נתב"ג יודע לקלוט הרבה יותר נוסעים, אני מזכיר שלפני הקורונה עברו בנתב"ג עשרות אלפים אם לא מאות אלפים ביום. המצב הנוכחי נובע משני דברים עיקריים. בראש ובראשונה מהניסיון למנוע את יבוא המוטציות ולהוריד את רמת התחלואה בישראל. הדבר השני הוא היכולת שלנו לאפשר את האיזון שבין כניסת ישראלים לבין שמירה על רמת תחלואה ועל פעולה של השדה בתו כחול על פי כל הכללים והקריטריונים שנקבעו להפעלת שדה בעיתות כאלה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא קיבלתי תשובה לגבי הטיסה מאדיס אבבה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני לא קיבלתי תשובה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בשלב זה, אני לא רואה איך אנחנו יכולים לקיים טיסה לאדיס אבבה ל-200 נוסעים. לגבי טיסות למזרח אירופה, ברגע שנוכל להכניס יותר נוסעים ובהינתן - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל אני מדברת על טיסה אחת, לא על טיסות. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בהינתן שמשרד הבריאות יאשר לנו האבּ במזרח אירופה, נבחן את הנושא. אם נוכל להכניס יותר נוסעים במשך היום, נבחן לעשות האבּ גם במזרח אירופה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> סליחה, לא הבנתי. אני לא מדברת על לפתוח קו, אני לא מדברת על משהו סדיר, אני מדברת על טיסה אחת ל-200 אנשים ספציפיים. זה משהו נורא נקודתי. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אז אני אומר שיש לנו דברים נקודתיים מאמסטרדם, יש לנו דברים נקודתיים מפינלנד, ויש לנו נקודתיים מקניה, דרום אפריקה וכל העולם. אנחנו לא יכולים לעשות את זה נקודתי מכל העולם. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אז מי מחליט מאיפה אפשר ומתי? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני רוצה לומר לכם משהו – האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני מסוג האנשים שכשהוא בא בבוקר לעבודה שלו כאן, הוא רוצה לחזור עם שינויים בסיסיים חשובים. אני לא אצליח לתקן את כל העולם. תהלה, טיסות החילוץ שאת מדברת עליהן זה סוג טיסות אחר, זה לא הסוג שקשור לתקנות הללו. אלה הן בעצם החלטות שמי שצריך לקבל אותן, שיקבל אותן. אני לא חושב שהמנכ"ל הוא היוזם של זה; אולי זה כן משרד התחבורה, אולי זה משרד הבריאות, אולי זה משרד ראש הממשלה, אולי זה משרד הרווחה, אולי זה משרד העלייה והקליטה. אבל אני כרגע מנסה להתמקד בתקנות שלנו. כמו שאמר המנכ"ל ואנחנו נגיד את זה עוד מאה פעמים, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לי שאלה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, תיתן לי לסיים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין בעיה, אבל אחרי זה תן לי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, לא אמרתי שלא תדבר. אומר המנכ"ל כל הזמן שיש קיבולת מסוימת שאפשר להכניס לטרמינל בשעה נקובה, ולכן הם לא משתמשים באפשרות שלהם לגדול מעל 600 או 700 או 800 או 900 או אולי אפילו יותר. כלומר, הם מיישרים את המציאות לפי זה. ביום שהפקק הזה לא יהיה, תהיה להם אפשרות לחשוב גם על אפשרויות אחרות. ד"ר אלרעי, אני מבין שעדיין אין לך תשובה האם יש בעיה מסוימת לגבי קייב ומוסקבה. אם יש בעיה, זו שאלה שצריך לדון בה ולשבור את הראש ולהחליט, למרות השאלה המצוינת של אלכס, שמה זה משנה אם בן אדם בא ממקום אדום לפרנקפורט. מצד שני, אתה לא פותח מקום שהוא אדום בוהק בוהק בוהק, ואני מזכיר לך את המילה דיפרנציאליות, שבאה מהקשרים אחרים. אז אהבתם להשתמש בה, אבל פה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם פה אנחנו אוהבים להשתמש בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן, אם אנחנו לא נאשר היום – וככל שזה תלוי בי אנחנו לא נאשר – את הנושא של הארכת המלוניות מעבר להיום בלילה בחצות, אז חלק גדול מהפקק, שממילא לא נותן בסוף כלום... אני מקווה שהמדינה תעשה פעולות אחרות שיגרמו לכך שהמבודדים באמת יהיו מבודדים כמו שצריך. ברגע שלא יהיה את הפקק, אז אני הבנתי, גם מדברי משרד התחבורה, שמבחינתם אם הם מצליחים להגיע להסכם מול קייב או משהו ממזרח אירופה... זה גם תלוי בהסכמים, כי זה הרי לא טיסה מיוחדת שמישהו קנה אותה, אלא זה הופך להיות טיסה קבועה של אחת או שתיים בשבוע. אני מבין שאם זה יכול להשתבץ, לא תהיה התנגדות ממשרד התחבורה למצוא מקום במזרח אירופה שנותן חילוץ. אם הבנתי עד הסוף, זה מה שנאמר פה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לומר מילה. אני שמעתי את המנכ"ל והבנתי כמה דברים. אמר המנכ"ל שיש פה צורך להגביל כניסת מוטציות מישראל. הוא גם אמר שקייב נפסלה בגלל רמת התחלואה. אני אומר לך – ותבדוק אותי – שרמת התחלואה בניו יורק יותר גבוהה מרמת התחלואה בקייב. אז מה, מוטציה דוברת אוקראינית יותר מסוכנת ממוטציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי, אכלס, אתה באמת לא מקשיב לי? עכשיו תקשיב לי שנייה. כבר אמרתי שמבחינתי כל עוד לא נאמר לנו כאן בצורה מפורשת... מי שאמר לנו את זה זה מנכ"ל משרד התחבורה, אולי מישהו אמר לו את זה במסדרון של ישיבת הממשלה. אני שאלתי את ד"ר אלרעי, שהיא המוסמכת מבחינתי, והיא תודיע לנו אם יש באמת כזה דבר, ואם כן, הם יצטרכו לעמוד מאחורי זה. אז למה אתה חוזר ומדשדש בדבר הזה? מספיק. מה, אתה מקבל לפי שורות? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עכשיו מתקדם. אמר המנכ"ל שלא מדובר בטיסת חילוץ אלא בטיסות סדורות. זה אומר שצריך לחלוק את הסלוט עם החברות האוקראיניות והרוסיות. ואני אומר לך שזה נותן פתרון עוד יותר טוב. למה? כי יש אנשים שתקועים עם כרטיסים של חברה אוקראינית ושל אירופלוט, החברה הרוסית, והם לא יכולים לחזור ארצה וגם אין להם כסף לקנות כרטיס לטיסה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אלכס, בדיוק על זה אנחנו מדבר, נו, די. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דבר אחרון. אין שום קשר לעניין של המלוניות. יש פה עניין של שוויון בין כל האזרחים. ואם יש שתי טיסות ביום מפרנקפורט אין שום סיבה שעל חשבון אחת הטיסות האלה לא תהיה טיסה מקייב, מוסקבה, לונדון או מכל מקום אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צודק. אנדרי, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואם הם לא מאשרים בטווח הזמן הנראה לעין, כלומר תוך שבוע, את הטיסות הסדירות או הלא סדירות, אז אני עדיין לא רואה מניעה, בכפוף לכל המגבלות הרפואיות, לארגן טיסות חילוץ, שתיים, שלוש, לא משנה כמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה אמרתי לכם, חברים - - - << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פתרון מערכתי ויש גם פתרון נקודתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעולם אף אחד לא התייעץ איתנו כאן בוועדה מאיפה לעשות טיסות חילוץ. כי אם כן, אולי הייתי אומר את דעתי. אבל לא. זאת החלטה ממשלתית. אבל אני אומר עוד פעם, אם נמשיך להתחפר כל הזמן במה שאין לנו, אנחנו נפסיד את מה שיש לנו. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בסך הכול מעלה אפשרויות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני יכולה בבקשה להעלות נושא נוסף, לגבי היציאה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראיתי שביקשת, אבל תכף, שנייה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יעקב, אנחנו לא מתחפרים, אנחנו מעלים אפשרויות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היושב-ראש, אני חושב שאנחנו רבים כאן על כבשת הרש של 600 הנכנסים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני אומר שזה לא יהיה 600. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה צודק, אבל אני חושב שלב הדיון פה צריך להיות כיצד אנחנו מאפשרים להגדיל אותו בצורה אחראית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה אני מדבר. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני חושבת שחשוב להדגיש את המילה "אחראית". כי מה שקורה פה כרגע זה איזושהי אמירה מאוד כללית לגבי איזשהו פתרון טכנולוגי שלא קיים כרגע. הוא פשוט כרגע לא קיים. אז כרגע יצא שאנחנו גם נוריד את המלוניות, גם נגדיל מ-600 ל-2,000, גם כולם ילכו הביתה, וגם נחשוב שיש פה איזה פתרון טכנולוגי שלא קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ד"ר אלרעי, היה פה נציג משטרת ישראל שאמר שהם יכולים והם מסוגלים והם ייקחו את זה על עצמם. אולי הפוך, אולי דווקא זה שהם יודעים שיש מלוניות זה כאילו מוריד להם את העול. לי לא אכפת גם לבחון אותם בזה - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אנחנו בוחנים אותם בזה מאז שזה התחיל. חברים, תעשו לי טובה, אל תיתנו לאמירה "המשטרה תאכוף" לבלבל אתכם. היכולות של המשטרה לאכוף מוגבלות. אנחנו רואים את זה פה שבועות וחודשים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אדוני יושב-ראש הוועדה, המשטרה באמת עושה את המיטב, והיא הצליחה לעשות קצת יותר ברגע שנתנו לה את הסמכות להשתמש בכוח. תראה לאן הגענו, שרק שימוש בכוח מאפשר לטפל קצת יותר טוב בפינוי למלוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני המנכ"ל, אדוני המנכ"ל, זה שאתה בזום - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הפינוי למלוניות הוא צוואר בקבוק ואנחנו חייבים לעשות את זה בצורה מבוקרת, זה פקק של טיפול של משרדי הבריאות, המשטרה, הדברים האחרים. אנשים עושים עבודה מדהימה, שמים את הנשמה שלהם בתוך זה, אבל כל האנשים שמגיעים, מאה אחוז מהם, מבקשים לראות את הוועדה הזו, ולכן אנחנו לא מצליחים לעלות מעבר ל-600. אנחנו חייבים להיות אחראים, אנחנו חייבים שלא תהיה צפיפות, אנחנו חייבים שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני המנכ"ל, אדוני המנכ"ל, אתה טס נמוך ולא שומע. כל מה שאמרת עכשיו זה מעולה, אבל זה לא קשור לעניין. אני דיברתי על תפקוד המשטרה בחלופה של אכיפת הבידודים בבתים ולא במלוניות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו. לאור זה שראינו שיש למשטרה מגבלה באכיפת בידוד 24/7 לאנשים שנמצאים בבית, משרד הביטחון הציע את תוכנית "בני חיל" כדי לחזק את הדבר הזה. מדובר על אזרחים שמתקשרים ואמורים לעזור לאנשים להישאר בבידוד. אבל זה לא עובד. זה לא עובד. אם אחר כך אתם רוצים לשבת פה ולדבר על מחדל נתב"ג ואיך הכנסנו וריאנטים ותחלואה, אז איך אפשר עכשיו לעשות צעד שמחזיר בדיוק את אותו מצב, שבו אנשים פשוט משתחררים הביתה כשאין לנו פתרון אחר? סליחה, זאת תהיה אחריות שלכם. אני אומרת פה בכל התוקף, לא יכול להיות שבלי שיש לנו פתרון אמיתי אנחנו משחררים את ה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז תביאו פתרון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זאת המילה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אל תעזור לי, רגע. ד"ר אלרעי, אני רוצה לומר לך, יכולנו להגיד את אותם דברים גם קודם, כשהביאו לנו בפעם הראשונה את ההכרזה. לא עשינו את זה. אבל אנחנו מסתכלים על המציאות בעיניים פקוחות. כשאנחנו מדברים על חסימה של וריאנט, אנחנו מדברים על חסימה של מאה אחוז. ופה, לא רק שאנחנו לא אוכפים בחסימה של מאה אחוז מחוץ לארץ, אנחנו אוכפים רק על כ-30%. זאת אומרת שעם כל הכבוד ועם כל הרצון לזרוק את האחריות עלינו, האחריות היא לא עלינו, כי בסופו של דבר 65% מגיעים לביתם, כשרק 11% מהם הם מחלימים או מחוסנים, וכל השאר הם אנשים שעומדים בקריטריונים כי החיים האלה מסובכים. ולכן אני אומר שבטח לא לי אפשר להגיד את זה כאן בוועדה, כי אני וגם חבריי, לפחות חלקם הגדול, מאוד אחראים. אנחנו לא הרמנו אמברקס אף פעם ולא עשינו דברים שהם סתם עצירות, אלא באמת הלכנו עם היגיון. לכן אותי אף אחד לא ישכנע שאם וריאנטים מגיעים ממקום מסוים מחוץ לארץ, אז אם אני חוסם 35% מהם, חסמתי את הווריאנט. אם יהיה מחר וריאנט הוא לא ייתקע דווקא באותם 35% שתקועים במלוניות, בזמן שכל משרדי הממשלה שוברים את הברכיים ולא מצליחים לעמוד בעניין הזה וזה גורם ללחץ מטורף בשדה, מחוץ לשדה, משברים נפשיים ועוד דברים אחרים. דבר שני, שתתכבד הממשלה – וכאן אני לא בא אלייך בטענות, את אשת מקצוע בתחום מסוים, את לא באה מעולם הביצוע הפיזי – עם המשטרה, המשרד לביטחון פנים, עם מרכז הסייבר הלאומי ותמצא פתרון. אנחנו מדינת סייבר ואנחנו לא מצליחים לייצר צ'יפ כזה קטן שיוכל לעזור לנו לפחות לעשרה ימים? התקנות האלה יפוגו היום בחצות, ולדעתי לחדש את ההכרזה הזאת יהיה דבר לא נכון לעשות. במיוחד כשאני חושב שהמשטרה יכולה להיכנס לעניין הזה. דיברת על "בני חיל", אני לא יודע מה זה, אבל את יודעת מה? כמו שאמר בני פרץ, שייקחו חיילים מפיקוד העורף שיעזרו למשטרה לעשות את הביקור. לבוא למבודד בבוקר, לעשות לו אהלן מהחלון ולראות שהוא נמצא, זה הכול. אפשר לעשות את זה, אפשר. את לא מתארת לעצמך מה קורה בשדה. אני לא מקנא בפקידים האלה - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני מתארת לעצמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מקנא בפקידים של משרד הפנים ובפקידים של המשרדים האחרים. את יודעת מה, הם יצטרכו אחר כך טיפול פסיכולוגי. הם עומדים ובכוח מנסים להכריח, בזמן שאנשים רואים ששליש הולך הביתה. חלק מקבלים את זה בהבנה, חלק לא מצליחים להבין את זה, כי יש להם בבית אנשים שבחיים לא הפרו חוק, יש להם בבית חדר שמחכה להם לבידוד מושלם בבית. אלא מה, כדי להיות על הצד הבטוח ביותר, סגרנו את הכול. אז אני מבקש, גם אם אתם זורקים את זה על הכתפיים שלנו, אל תזרקו את הכול, זה לא נכון, כי כדי לעצור וריאנט צריך סגירה מוחלטת, אטומה. מה שכן, אני כן קורא לאותה ממשלה ולאותם אנשי מקצוע ולאותם יועצים משפטיים למצוא את כל הדרכים לעשות את זה אחרת, אם זה דרך חברות הסלולר תוך חתימה על כתב ויתור ואם זה בעזרת "בני חיל". אבל לא שיעשו את זה באמצעות הטלפון, אלא שיהיו שמונה או עשר ניידות של "בני חיל" שמסתובבות בארץ ברונדלים. מה הבעיה, לזרוק קרטונים לאנשים קשישים זה כן המקצוע שלהם? גם לא. אבל הם בכל זאת עשו את זה. הם עשו את זה בגדול שם, אז שיעשו את זה גם פה. הם לא צריכים להיכנס לבית או לפרוץ אותו, הם בסך הכול צריכים להיות בקשר עם הבן, שיעשה להם שלום מהחלון. אגב, אני מזכיר לכם שאנחנו היינו הוועדה שהוציאה את האפשרות להיכנס הביתה בעניין הבידוד. תרחיבו את זה, תעשו מאמץ, וכמו שאמר פינדרוס קודם, זה יהיה על כל המאה אחוז, זה לא יהיה רק על ה-35%. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני מסכימה לגמרי שהפתרון שיש כרגע הוא פתרון מוגבל והוא לא טוב, אבל זה ניהול סיכונים. זה שאתה מפחית ב-35% זה גם משהו. אני מסכימה לגמרי שהפתרון הזה הוא לא טוב, ואני הראשונה שאעדיף מאה אחוז בידוד, אבל לפני שאנחנו מורידים גם את ה-35% בואו נוודא שבאמת יש לנו פתרון אחר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, יש לי שאלה אחת. עשיתם בדיקה כמה אנשים ברחו מהמלוניות? אני אומר לך שברחו. מידיעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פינדרוס, אתה עושה לי בעיות עם עופר כסיף, שביקש רשות דיבור ועוד לא קיבל. רגע, יש לנו בשורות מהממשלה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> הממשלה יודעת לתת בשורות? הממשלה יודעת לתת גזרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא שב איתנו, הרב מקלב. המנכ"ל שלך על הקו שלנו. עופר, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מבין משהו, ואני יודע שגם יש מומחים אפידמיולוגיים ששואלים את זה. אם חולים יכולים להיות בבידוד ביתי, מדוע כאלה שחוזרים מחו"ל לא יכולים גם להיות בבידוד? דבר שני, אני חוזר על מה שאמרתי קודם, כי אני לא יודע אם זה נפל על אוזן ערלה, אוזן סתומה, או שזה פשוט פרח לאוויר. צריך לשמור על מידתיות. לחשוב על אמצעים כגון אזיקים אלקטרוניים או כליאה במלוניות זה לא דבר מידתי, זה דבר שאי אפשר לקבל, זה אותו מדרון חלקלק שהנשיאה חיות הזהירה מפניו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כבר אמרת את זה, אני יודע את דעתך. אתה לא מהח"כים שמשנים את דעתם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להדגיש את זה כי עולים פה רעיונות הזויים, שלא לומר מסוכנים. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה אם הבן אדם מוותר בעצמו על זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לומר עוד דבר. ההתייחסות לאזרח כאילו הוא פורע חוק היא התייחסות מסוכנת שנכונה ומתאימה למשטרים אוטוריטריים. אם יש אי-היענות זה משום שהממשלה לא פועלת בשקיפות ולא דואגת לכך שהאזרחים ידעו מה רוצים מהם ולמה רוצים מהם. זאת הסיבה, שם צריך לשים את הדגש. יעקב, אני מבקש שהוועדה תקרא מפה לממשלה לפרסם ולהסיר את החיסיון מהדיונים בקבינט הקורונה. זה מפתח להיענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דבר אחרון, ההסתדרות הרפואית פרסמה שאחת הדרכים להיאבק בבעיה זה שתהיה בדיקת PCR בנתב"ג. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> יש, יש, יש. לא צריך לחזור על זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז מה שההסתדרות הרפואית כותבת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עופר, תודה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רוצה להגיד שהדיון לגבי המכסות זה משהו שקבוע בתקנות תעופה. כתוב שם שהמכסה היא עד 2,000, ובתוך ה-2,000 היא נקבעת בהסכמת שר הבריאות משיקולים של בריאות הציבור ומשיקולים של קיום הוראות מכוח 22ג, שזה המלוניות. אם יתבטלו המלוניות אז אולי לא יהיה צריך לקיים את ההוראות של 22ג, אבל מבחינת בריאות הציבור לא תהיה דרך להכניס באופן בטוח 2,000 אנשים. לכן צריך להבין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אני סומך על שר הבריאות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור, פשוט שמעתי שאומרים שייכנסו 2,000 אנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אמרתי את זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא מדובר על כך שייכנסו אוטומטית 2,000 אנשים; זה לא רק פקק תפעולי אלא זה פקק שקשור גם לשיקולים של בריאות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקי את כל מה שאמרתי ותראי שלא אמרתי פעם אחת שחייב שיהיו 2,000. הבעיה שכרגע שיקול הדעת שלהם כאנשים אחראים זה לא לעשות בלגן. רק מהדחיפות יכולים למות שם אנשים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רק רוצה לחדד שיכול להיות שהתוצאה תהיה ירידה של מספר האנשים שיכולים להיכנס לפה, ולא עלייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפה של השר הוא פה שגם יכול עוד יותר לעצור. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות את הנושא הנוסף, שעוד לא דיברנו עליו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, קודם ביקשה ענת כנפו. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מקשיבה היטב לד"ר שרון אלרעי פרייס, ואני חושבת שאנחנו צריכים לתת פה פתרונות כדי שהמצב לא יהיה גרוע יותר ברגע שהתקנות מתבטלות הלילה. אם אנחנו רוצים להוסיף אנשים, אנחנו צריכים לתת את הדעת איך שומרים על בריאות הציבור בצורה הרמטית. שלא נהיה רק ב-35% כמו שהיה עד עכשיו, אלא נפתור את הבעיה למאה אחוז. זה גם ייתן לנו אפשרות להגדיל את הכמות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג המשטרה אומר שהוא יפתור את הבעיה. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם אין לנו פתרון אמיתי, אם אנחנו לא יודעים שיש לנו פתרון אמיתי, אז אנחנו עושים פה בעיה הרבה יותר גדולה ממה שהיה קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תאמיני לי שהם ימצאו את הפתרונות. כשלא תהיה להם ברירה הם ימצאו את הפתרונות. מיכל, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הצד השני של מי שיש לו משפחה בחו"ל ולא בארץ זה שיש אימא או אבא חולה או שיש הלוויה והם לא מצליחים לצאת מהארץ, הם לא מקבלים את האישור בזמן. הם מגישים בקשה לוועדת החריגים – ומחכים. ובינתיים ההלוויה מסתיימת או חס וחלילה הבן אדם נפטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על יציאה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> כן, לגבי היציאה. זה שיקוף של אותה הבעיה. יש לנו ברוך השם הרבה מאוד עולים ותיקים וחדשים במדינת ישראל, ויש להם משפחות בחו"ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובמקרה הטוב הם מגיעים רק לשבעה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> במקרה הטוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז אומרים להם שהם לא צריכים ליסוע כי ההלוויה כבר הייתה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אתה צודק. אני מבקשת לתת את הדעת גם על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמנון תכף יענה לנו גם על זה. אני שמח לארח פה אצלנו את סגן שרת התחבורה. סגן השרה אמר לי הבוקר שיש כוונה לנסות לתקן את זה. אדוני סגן השר, אנחנו ניסחנו פה את סוג התיקון שאנחנו רוצים שיהיה, אבל כרגע אני לא רואה שהממשלה באמת הולכת לעשות את זה. לכן אנחנו נשקול את הצעדים שלנו כוועדה. השאלה האם יש באמת אפשרות לתקן. האם דיברת עם השרה? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> דיברתי עם השרה, דיברתי עם המנכ"ל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לשיחה שדיברתי איתך בבוקר, ביקשת שאני אביא את הדברים גם במסגרת הוועדה, אז אני אומר אותם. הגם שאין הסכמות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הדברים כבר נאמרו. השאלה היא רק האם בכוונת הממשלה לתקן את זה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה אמרתם ומה לא אמרתם, אני לא עקבתי אחרי הדיון. אבל אתם דנים היום בכניסות וביציאות לארץ, ואני לא אחדש לכם שום דבר לגבי המשמעות של ההגבלות לגבי אנשים, במיוחד אחרי שזה כבר בהארכה. כי אינה דומה סגירת השמיים, בין אם היא הרמטית ובין אם לא, לשבוע או שבועיים, לבין כשזה נמשך יותר ויותר, שאז הפגיעה היא במכפלות הרבה יותר גדולות. מצד שני כל אחד מאיתנו יודע את המשמעות, כולנו מקבלים הרבה פניות. אבל אני בכל אופן רוצה להעלות מקרה של אישה צעירה מאוד שביום שישי, ממש לפני שבת, דופקת אצלי בדלת עם ילד בן שלושה חודשים ביד וכולה בוכה. היא אומרת שזו שבת חמישית שהיא תהיה בלי בעלה, שלא יכול להגיע לארץ. הם נמצאים באשרת סטודנטים. הם באו לפה באופן לגאלי, יש להם אשרת סטודנטים, בעלה היה צריך - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה שאתה מספר לא יכול להיות, כי אמנון אמר שזה לא קורה, אמנון אמר שהוא מאשר. ככה שזה לא יכול להיות, כי פה בוועדה שמענו שזה לא ככה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס ציני, כי הרי יש משפחות כאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל אמנון אמר פה שזה לא נכון. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני מדבר על אבא ובעל שלא יכול לחזור לאשתו וילדו. היא מספרת לי שהילד לא מפסיק לבכות. היא גרה ביחידת דיור באיזה מרתף, היא גם צריכה לעבוד, היא גם צריכה להחזיק ילד בן שלושה חודשים, ובעלה לא יכול לחזור, כי הסיבה היחידה שיש לו היא לחזור לאשתו וילדיו אחרי שהוא היה יומיים-שלושה באנגליה. אבל לא רק זה. אני שאלתי אותה למה היא לא נוסעת אליו. אמרתי לה, אתם אומנם סטודנטים באשרה מאושרת, אבל אם אין ברירה תיסעי את אליו. אז היא אומרת לי שהיא גם לא יכולה לצאת מכיוון שהיא לא יכולה להוציא דרכון לילד. תהליך הוצאת דרכון עבור תינוק כזה הוא בן שלושה לשישה חודשים בתקופה שהיא לא קורונה. יחד עם זאת, אנחנו ודאי עדים לכאלה שרוצים לחזור, תושבי ישראל, אזרחי מדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אורי, בוא אני אעשה לך סדר. אנחנו רוצים שהתקנות יתוקנו, אבל רשמנו לעצמנו פה היום הצהרה מפורשת של אמנון, שהוא אחראי על העניין הזה, שאומרת שמבחינתם הנושא הזה של חצי משפחות - - - << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> איחוד משפחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא קרא לזה בשם אחר. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> משפחות מפוצלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. מבחינתו גם אם מדובר באזרחי מדינת ישראל וגם אם מדובר בשוהים כאלה ואחרים, אם אשתו וילדיו נמצאים כאן בארץ, אז הוא בפנים. אני סומך על אמנון באופן כללי, הבעיה היא שהוא גם כבול בתוך מכסות, והמכסות הללו יוצרות לנו בעיות. אנחנו ביקשנו ואנחנו דורשים שהממשלה תנסה לתקן את ההגדרה הזאת ולהפוך אותה בתקנות להגדרה שאין לה פרשנויות אחרות. זה מבחינתנו נותן לבעיה הזאת את התשובה. איך אנחנו נעשה את זה כוועדה – את זה אני לא יודע, אבל אני רשמתי לעצמי את המילה של מנכ"ל רשות האוכלוסין, שלפיה מבחינתם זה קריטריון בסיסי בכל צורה שהיא, נקודה. אבל אני חושב שזה חייב לבוא גם בתקנות. אנחנו נעשה את המאמץ שלנו בעניין הזה. אבל אני בכלל חשבתי שיש לך בשורה להגיד. חשבתי שאולי תגיד שמשרד הבריאות כבר הלך לתקן את זה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> לא, הבשורה היא יותר מזה. ממה שאני מדבר ביממה האחרונה, גם עם השרה, אם מדובר במצב שמקום מגוריהם הקבוע של האישה והילדים הוא בישראל אז ודאי שצריך להתייחס למשפחה כיחידה. המצב היום, שבו אדם נדחה – גם אם הוא אזרח ישראל וגם אם הוא בעל אשרה תקפה – בגלל שהמקום הקבוע שלו לא בישראל או לחלופין בגלל שיש לו אזרחות, ודאי שזה גורם לרוב הפניות. עכשיו, איך אומרים היהודים? שעד בית המרזח גם צריך כוסית משקה. אז עד שהממשלה תתקן... חשבנו שהיא תתקן את זה ביום חמישי האחרון, אבל היא הביאה את זה לכאן לוועדה בצורה לא מתוקנת, על אף שחלק מהשרים ודאי קיבלו את הפנייה הזאת. אבל עד אז יש את סעיף 6, שמדבר על צורך הומניטרי. אין צורך הומניטרי ברור יותר מלהיכנס לארץ כשהאישה והילדים נמצאים כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאמר אמנון. להזכירך, אנחנו לא יכולים להוסיף על התקנות האלה, זאת הבעיה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אבל לא צריך. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני סגן השרה, הבעיה שהביצוע של הצורך ההומניטרי הזה לוקח שבועות. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> לא, זה היום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר את זה היום. אנחנו נבחן את הדברים. אבל אני חושב שעדיין צריך להפעיל את כל הלחץ על הממשלה בעניין הזה. גם אנחנו נעשה את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> היושב-ראש, אני מזכיר לך שבשיחה שהייתה לי ולך עם שר הבריאות לפני העברת החוק, כתנאי להעברת החוק היה סיכום שאומר שהנושא הזה ייכלל. שר הבריאות היה איתי ואיתך בחדר, והיה לנו סיכום ברור שזה ייכלל בתקנות. וזה לא נכלל. אני מזכיר לך שאני ואתה היינו אצל שר הבריאות ודיברנו בדיוק על הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הזיכרון שלי לא כל כך טוב, צריך להיזכר מה בדיוק נאמר. היו לנו כמה דברים מצוינים שסידרנו שם - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ארבעה דברים וזה היה אחד מהם. על זה הוא אמר כן מייד. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני מעיד שחבר הכנסת פינדרוס אומר לי את זה כבר כמה ימים באופן רציף. בסופו של דבר אני חושב שגם הממשלה צריכה לקבל את הלחץ שלה, וככל שהוועדה תיתן לה זמן קצר לתקן את זה ותאשר את זה בהגבלות האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, על זה אנחנו מדברים. הבעיה שאנחנו מתקנים כל היום את ההחלטות של הממשלה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> "תבן לא ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו". זאת אומרת, לא יכול להיות שיגבילו את זה ל-600. הממשלה אומרת שאפשר 2,000, משרד הבריאות אומר שהוא לא יכול להשתלט על יותר מ-600, כשכל המשרדים האחרים, כולל משרד הפנים וכולל משרד התחבורה, העמידו את האנשים כדי לאפשר לבדוק, אבל משרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, יש לך טעות. אמר פה היום משרד - - - << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> המעכב היום מלהגדיל את מספר הנכנסים זה משרד הבריאות, לא משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, רגע, לפני ארבע דקות סיים פה המנכ"ל שלך נאום מרגש, שבו הוא אמר שכל עוד הנושא של אלה שעוברים למלוניות נשאר ככה - - - << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> מי שלא מאשר ליותר זה משרד הבריאות. משרד התחבורה ומשרד הפנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם לא מסוגלים פיזית. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> מי שלא נותן את המענה, מי שלא נותן להרחיב לפי החלטת הממשלה שמדברת על 2,000, זה משרד הבריאות. הוא זה שלא נותן את כוח האדם שלו כדי לאפשר להגדיל את המספר מ-600. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא מה שהוא אומר. יש פה מחלוקת. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר אנחנו צריכים לראות איך ההחלטה הזאת מתממשת כבר מעכשיו. היא יכולה להתממש מעכשיו, באישור שלהם. זה שיש או אין טיסות, זה מהלחץ של האישורים. משרד הפנים מאוד יעיל והוא יודע להגיד בדיוק על כל אחד האם עיקר שהותו היא בארץ, והם יכולים לתת לפי זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר בצורה ברורה על ידי אמנון שמואלי ממשרד הפנים, מרשות האוכלוסין. אנחנו מקווים שזה באמת יקרה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני רוצה לציין שמשרד התחבורה עושה את כל המאמצים וכבר רואים שינויים. משרד התחבורה קיבל את זה על עצמו. כולם גלגלו את זה לכיוון משרד התחבורה, והשרה ראתה לנכון לקחת את זה. היא ראתה לנגד עיניה את הפניות. הם חיים את זה, הם מקבלים את הפניות, הם לא מנותקים מהציבור. הוועדה יודעת לעבוד ביעילות. אחרי שהיא אישרה היא יודעת להנפיק את זה באופן מיידי, ויש גם כאלה שאומרים שהם מתפעלים מזה, "הרבה ימים חיכינו, לא קיבלנו תשובות, והיום אנחנו מקבלים תשובות". ולכן, בשיתוף הוועדה – לוועדה יש את הכוח לזה – צריך לעגן את זה, כך שנוכל לעבוד באופן יעיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לתקן את טעויות הממשלה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> לשפר אותן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תודה רבה לסגן השר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם סגן השר כבר פה אני יכול לנצל את זה ולשאול שאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על קייב. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו דיברנו על זה הרבה, אבל אני שמח שעכשיו אתה פה, כי אני חושב שבסופו של דבר מדובר בהחלטה של הדרג המדיני. יש אלפי אזרחים שנמצאים כרגע במצור במרחב הפוסט סובייטי ואין להם שום דרך לצאת החוצה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אבל מנכ"ל משרד התחבורה התייחס בדיוק לנקודה הזאת. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, תן לי לסיים את השאלה. אני שמעתי את המנכ"ל. המנכ"ל אמר שמי שמנע את קייב כהאבּ ליציאה זה משרד הבריאות. אבל משרד הבריאות אמר "לא היה ולא נברא". אז השאלה שלי היא איפה זה עומד. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לא, הם לא אמרו שזה לא היה ולא נברא, הם אמרו שהם הולכים לבדוק את זה. אני יכול להראות לך, זה ממוסמך אצלנו; אני יכול להראות לך שמשרד הבריאות לא רצה מבחינה אפידמיולוגית להכניס את קייב. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרה האחראית על בריאות הציבור - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא אמרתי "לא היה ולא נברא", למה להכניס לי מילים לפה? אני אמרתי "לא היה ולא נברא"? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> את אמרת שאת לא מכירה את זה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זה לא אומר שזה לא היה וזה לא נברא. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אפשר להאשים אותנו בהרבה דברים – לא באמינות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם את לא מכירה את זה אז מי כן מכיר את זה? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אנשים אחרים. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> משרד הבריאות זה לא רק ד"ר פרייס, יש עוד כמה אנשים במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קושניר, אני יודע שאתה מוכשר מאוד, אבל אנחנו דיברנו מאוד ברור. אני ביקשתי מד"ר פרייס שתבדוק ותיתן לנו תשובה רשמית. כל עוד שהיא לא ענתה לי תשובה רשמית על זה - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה התשובה? כמה זמן לוקח לקבל תשובה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יודע. אני לא בדקתי אצלך כמה זמן אתה עונה תשובה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן לוקח לפקיד בכיר לקבל תשובה? אתה יודע מה אני הולך לעשות? אני הולך לתת את הטלפון האישי של כל הפקידים במשרד הבריאות ומשרד התחבורה, כדי שכל אלה ששולחים אליי הודעות – שגם אתם תקבלו אותם, ותקראו את המקרים של ילדים שתקועים שם וההורים תקועים פה. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אתה לא תהיה הראשון, כבר נתנו את הטלפון שלי לכל הארץ. פשוט יהיה להם תפוס. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקראו את המקרים. לאנשים כבר אין כסף לצאת. יש להם כרטיסים אבל הטיסות כל הזמן מבוטלות. ואתם פה דנים מי אשם בזה, האם זה משרד הבריאות או משרד התחבורה. תשבו כבר ותחליטו. יש אלפים שנמצאים במרחב הזה, ואתם לא עושים כלום כדי להוציא אותם. המוטציה שמגיעה מפרנקפורט היא יותר טובה מהמוטציה שמגיעה מקייב? אתם בכלל מבינים על מה אתם מדברים? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אנחנו מבינים טוב מאוד על מה אנחנו מדברים - - - << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וד"ר פרייס, אני לא מכניס לך שום מילים לפה, אני רק מבקש ממך לקחת אחריות על אזרחים שנמצאים במרחב הפוסט סובייטי ואתם לא עושים כלום בשביל להוציא אותם, שום דבר. ואני אומר לך, בן אדם שנמצא בחברובסק, שזה תשע שעות ממוסקבה, אין לו שום סיכוי בעולם להגיע לפרנקפורט. את בכלל מבינה את זה? אתה בכלל מבין את זה? זה בזמן שיש במוצ"ש טיסה שמגיעה מניו יורק ואף אחד לא יודע עליה. אתם התחרפנתם? יש פה אזרחים שרוצים לחזור הביתה. תחזירו אותם. עזבו אתכם ממכסות. במקום שתי טיסות מפרנקפורט תעשו טיסה אחת בשבוע מקייב ואחת ממוסקבה. תחזירו את האנשים הביתה, לא יכול להיות שיש פה אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. נפלתם על המוח כולכם. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הרי החשש ממוטציה לא ייגמר בעוד שבוע, זה יהיה גם בעוד חודשיים. אז מה אנחנו בעצם רוצים? לסגור לחודשיים? מה שקיים היום על הפרק זה לא איזה מוטציה שאנחנו יודעים עליה. אז מה יהיה בעוד חודשיים? המצב לא ייפתר. לכן צריך לקבל החלטות עכשיו. לגבי מה שאמרת על הטלפונים, אני רק רוצה להודיע לך שחוץ ממנכ"ל משרד התחבורה, כל הפלאפונים של כולם כבר סגורים, אז אין לך מה לתת את המספר לציבור, המצב הוא שאף אחד לא עונה לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לסגן השרה, מקלב. בהצלחה ותבשר לנו בשורות טובות. את ההצבעות נעשה יותר מאוחר, את הכול ביחד. את מה שנחליט להעלות להצבעה. יכול להיות שחלק נחליט לא להעלות. אני מציע שכרגע נעשה הפסקה ואחר כך נמשיך - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש לי שתי שאלות למשרד הבריאות. א', בחוק המקורי זה 28 יום. האם התכנון שלכם הוא להאריך את זה אחרי 6 במרץ? זאת שאלה שהרבה שואלים אותה, כי הרבה אנשים אומרים שאם זה מסתיים ב-6 במרץ אז הם יתכננו את הנסיעה שלהם ל-6 במרץ. דבר שני, למה אתם לא מוציאים מוועדת חריגים את מי שיש לו תעודת מחלים ממדינת ישראל, כך שלא יצטרך לעבור את ההליך הזה? הוא לא אמור להיות במספרים המוחלטים, כי הוא לא הולך להיות במלונית. שמי שיש לו תעודת מחלים במדינת ישראל, שיצא מכל המשחק הזה. ככה תפתרו הרבה בעיות לכל העובדות של אמנון ושל המשרד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחלימים ומתחסנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כן, מי שיש לו תעודה ירוקה. שיוציאו אותו מהמשחק הזה. זה יוריד את העבודה לארבעת המשרדים, שאני כבר לא זוכר מיהם. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> זה כבר יורד. חבר הכנסת פינדרוס, מי שיש לו תעודת מתחסן, איך שהוא נוחת הוא משוחרר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל הוא עדיין צריך למלא בקשה בוועדת חריגים ולקבל אישור מהוועדה. ולפעמים קורה ששלושה ימים לא עונים לו. לכן אני שואל את משרד הבריאות שאלה פשוטה מאוד. למה לא מוציאים את המחלימים מתוך המשחק הזה? ואני חוזר על השאלה הראשונה, האם אתם מתכוונים להאריך את זה אחרי 6 במרץ. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אי אפשר להוציא את המחלימים ואת המחוסנים מהמשחק הזה, כי הם לא מחוץ למשחק. גם אצל מחלימים ומחוסנים יש סיכוי מסוים שהם יידבקו, וכבר ראינו מקרים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, התכוונתי למשחק של הוועדה. אני מבין שהם צריכים בדיקה. לא הבנת את השאלה שלי. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא מבינה את השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מדבר על הפרוצדורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> להוציא אותו מהפרוצדורה של ועדת חריגים. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הוא פונה לוועדת חריגים ומחריגים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לפעמים זה שעות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שעות? ימים. הלוואי שעות. שעות זה עוד טוב. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא מבינה, אתה מתכוון שכל מחלים ומחוסן פשוט יוכל לטוס בלי הגבלות? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כן. זה גם מה שקורה היום בפועל. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> לא - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אומר שהוא לא צריך לעבור את הפרוצדורה של ועדת חריגים. כי הרי מה קורה היום - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זה אומר שמבחינתך כל מחוסן ומחלים יטוס לאן שהוא רוצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נכון. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הבנתי מה שאמרת, וזה מה שעניתי עליו. מחוסנים ומחלימים הם לא מחוץ למשחק. נכון שהם יכולים לחלות בשיעור יותר נמוך, אבל הם עדיין יכולים לחלות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא הבנתי מה את מרוויחה מזה שהם עוברים את הפרוצדורה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני אשמח לסיים את המשפט. הם לא מחוץ למשחק, בטח כשיש מצב שיהיו וריאנטים שעלולים להדביק מחלימים ומחוסנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל לא הבנתי מה מרוויחים מהפרוצדורה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הרציונל הוא להפחית תעבורה, כי כשאנשים נוסעים וחוזרים הם עלולים להביא לפה וריאנטים שמסכנים את כל מי שנמצא פה. לגבי השאלה השנייה, מבחינתי אפשר היום לבטל את הכול אם אנחנו נמצא דרך טובה לאכיפת בידוד. אבל כרגע זה בעיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז את אומרת שזה אמור להיות מוארך גם אחרי 6 במרץ? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אנחנו צריכים למצוא במדינת ישראל דרך לדאוג שאנשים יהיו בבידוד - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אני צריך להתעסק בזה, הממשלה צריכה להתעסק בזה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> - - ולא בידוד שבו המשטרה באה פעם ביום ודופקת להם בדלת, אלא בידוד שיודעים שהם 24/7 בבידוד. אם יש לנו את הפתרון הזה אז אפשר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> החוק הזה מגביל ל-28 יום - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה ל-14 יום. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עד 28 יום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, ההארכה של ההגבלה הזאת היא כל פעם ל-14 יום. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בחוק היה כתוב: עד 28 יום כולל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אתה מדבר על הבדיקות, זה משהו אחר. יש פה שני דברים. ההארכה של הכניסה והיציאה, שאלה תקנות שמוארכות עכשיו עד 6 במרץ ומוארכות כל פעם ב-14 יום, כאשר לפי מה שהוועדה קבעה כשהיא אישרה את זה בחוק, בכל שקילה צריך לשקול את פרק הזמן הרצוי של הגבלת כניסה ויציאה כאמור. זאת אומרת, בכל הארכה הנטל על הממשלה הולך ועולה ככל שמאריכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טכנית הם יכולים, מעשית – צריך לראות. רות וסרמן, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> ברור לחלוטין שיש פה עניין של בריאות הציבור מחד וקושי אמיתי אובייקטיבי מטורף של אלפי אזרחים מצד שני. מישהו יכול לומר כמה אזרחים של מדינת ישראל נמצאים בחו"ל? כי כל חבר כנסת יושב ומייצג את האלפים או מאות שפונים אליו בסיפורים באמת נוראיים – ערבים, מרחב ברית המועצות לשעבר, עולים – אבל האם מישהו יכול לתת מענה כללי? כדי לפתור את העניין הזה צריך לדעת מה הכמות של אזרחי מדינת ישראל שתקועים בחו"ל, במצבים לא פשוטים. סגן השר דיבר, הרבה אנשים מדברים, אבל בכמה אנשים מדובר? צריך למצוא לזה פתרון. פשוט אני יושבת פה וצריכה להצביע על בריאות הציבור לעומת סבל בל יתואר של הרבה מאוד אזרחים. ואני אומרת לכם שאני בתור בן אדם שמאוד אכפת לו, כמוכם, לא רואה טעם להמשיך לריב על זה עוד שעות. אז בואו ניקח את הנתונים ונראה כמה אנשים שהם אזרחי מדינת ישראל עם זכויות יושבים בחו"ל וסובלים, ואז ננסה למצוא פתרון. מישהו יכול לתת תשובה על זה? << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >> אני יכול לתת תשובה. אנחנו עשינו בדיקה לפני שבועיים. יש 170,000 אזרחים ישראלים שנמצאים בחו"ל. אבל אנחנו לא יודעים מה פוטנציאל ההגעה לכאן. בדרך כלל בחגים כולם רוצים להגיע, הכמות היא גדולה מאודה. מ-1 בינואר 2020 הנתון הוא 170,000. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אבל חלק מזה זה אנשים שלא רוצים לחזור. << דובר >> ענת כנפו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. כביכול זה לא התפקיד של הוועדה למצוא את הפתרונות. אבל אם אנחנו נצביע היום על לא להאריך את התקנות אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, את מבלבלת בין שני דברים. יש לנו הכרזה אחת ויש לנו תקנות. לגבי ההכרזה – השאלה היא האם להאריך אותה או לא. הנטייה שלי היא לא להצביע ואז היא תסתיים היום בחצות, ועד אז הממשלה תתכבד ותמצא את הפתרונות שלה, וזאת מסיבה אחת: שפשוט אין סגירה הרמטית בכל מקרה, אז למה להתעלל בשליש? לגבי התקנות הנוספות, אנחנו דיברנו על נקודה מסוימת, היא הובהרה לפרוטוקול, יכול להיות שאנחנו נרצה לקצר חלק מהזמן של התקנות כדי לתת זמן לממשלה לתקן אותן יותר מהר, ייתכן שלא. בכל מקרה, אני מתייחס למה שנאמר כאן בפרוטוקול, שאלה התקנות שאמורות לפעול. אני חושב שהממשלה צריכה גם לעשות אותן בפועל, זה הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רגע, אני רוצה להשלים עם עוד שאלה, בהמשך לשאלה שנשאלה על ידי חברי הכנסת קודם. בחוות הדעת האפידמיולוגית של ד"ר שרון אלרעי פרייס היא דיברה על זה שצריך להמשיך ולהאריך כל הזמן בשביל קידום מערך החיסונים הלאומי, הבנת יעילות החיסון על וריאנטים אחרים והמשך בניית מערך הריצוף הגנומי. השאלה היא מתי זה נגמר, הדבר הזה. גם נאמר שם שהבסיס לפתיחה בטוחה של השמיים יהיה מציאת מנגנון לווידוא בידוד לחוזרים מחו"ל. הדברים האלה לא בהכרח יושבים אחד עם השני, אז אני אשמח אם היא תוכל להתייחס לזה. כי מדובר בשני דברים שונים. הרי עם הווריאנטים אין לי חסינות, כי הם יכולים להגיע וכל רגע נולד עוד וריאנט. אז לפי זה אנחנו יכולים להמשיך את ההגבלות האלה עוד במשך חודשים, למרות שהרף שנקבע בחוק הוא מאוד מחמיר, כי החוק קובע שכל הארכה צריכה לעמוד ברף גבוה יותר. השאלה איך אתם רואים את אסטרטגיית היציאה מהדבר הזה, אם בכלל. אני לא מבין מה החשיבה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרב אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (אגודת ישראל): << דובר >> שמעתי את הדיון. יש הנחה שיש ועדת חריגים שפותרת את הבעיות שהמדינה מאפשרת עם התקנות הקיימות. אבל למעשה – ואני אומר את זה מהשטח – כשעושים ועדת חריגים, הדבר הראשון הוא שהיא צריכה לעבוד 24/7, עם מספיק אנשים, כדי לענות על כל הפניות. אבל לא זה מה שקורה. וזה אומר שפוגעים בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, בניגוד לחוק, מעצם העובדה שאין מספיק אנשים. אלה שעובדים עובדים קשה מאוד, אין לי שום תלונה עליהם. אבל יש מקרים מזעזעים. למשל, הוציאו עכשיו מהתקנות את העניין של חתונה. חתונה זה דבר אסור. יש עכשיו חתן שנמצא בחוץ לארץ וכלה שנמצאת פה ולהפך, ושני הזוגות לא יכולים להגיע, כי חתונה לא קיימת בתקנות. הם צריכים להגיד שמישהו מת ויש לוויה, רק אז אפשר אולי להגיע, וגם אז צריך לחכות לוועדת חריגים. כבר היו לי שני מקרים של לוויות שעד שוועדת חריגים ענתה המת כבר היה בגן עדן, כבר עבר את בית דין של מעלה. זה בלתי אפשרי, זה לא עובד. והדבר הנורא ביותר הוא העניין של המלוניות. אלה בתי כלא. מדינה שמדברת ככה על זכויות אדם מכניסה אנשים לבתי כלא כי המערכת כושלת בהבטחת הבידוד שלהם בבית. אני הייתי בבידוד בבית פעמיים, וצלצלו ושאלו. תארו לכם שהיו מכניסים אותי לבית כלא. זאת שלילת זכויות האדם הבסיסיות ביותר. ועוד נקודה אחת, אדוני היושב-ראש. יש בחורים צעירים ישראלים שסיימו עבודה ולימודים והם מבקשים לחזור לארץ, אבל הם רווקים ואין להם משפחות ומקרים קורעי לב. לא מגיע להם לחזור לארץ? והם בריאים. יש מעבדות שאפשר לבדוק אם הם בריאים. ויש אפשרות להחזיק אותם בבידוד שלא במלוניות, שלהן אני קורא בתי כלא כי הן באמת בתי כלא. דבר אחרון, הייתה החלטה שבפורים סוגרים את רבי שמעון בר יוחאי. החלטה שידעו עליה מראש. אבל אמרו שהצימרים לא נאסרו בכל הארץ. במירון השבת הזאת – קיבלתי טלפונים – השוטרים אמרו לאוטובוסים להשאיר אנשים בעין זיתים ובפרוד על הכביש; אנשים עם עשרה ילדים ששכרו צימרים, שזה דבר חוקי לחלוטין. אלא שבגלל שהצימר נמצא במירון ובגלל שהם חרדים, הורידו אותם באמצע הכביש ביום שישי. יש פה התעללות והפרת זכויות אדם בצורה נוראה ביותר, והכול בשם הבריאות. דואגים לבריאותנו. אבל הדברים שאמרתי לא קשורים בכלל לבריאות. יש גם שוחטים שנמצאים בחוץ לארץ ולא יכולים לחזור לארץ. אדוני היושב-ראש, לפני שאתה הולך להצביע אני מציע - - - << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אם אפשר להתערב, השוחטים התחייבו לא לחזור עד אחרי פסח. בגלל זה הם קיבלו אישור יציאה. << דובר >> ישראל אייכלר (אגודת ישראל): << דובר >> אני מניח שמה שאתה אומר זה נכון, אבל מה זאת אומרת "התחייבו"? הם לא יהיו בפסח עם המשפחה? בגלל מה? הם חולים? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> הם לא היו רשאים לצאת מהארץ והם התחייבו שהם יצאו עד אחרי פסח, ולכן הוועדה שקלה ונתנה להם את האישורים. בגלל שזאת יציאה לתקופה מאוד ארוכה. << דובר >> ישראל אייכלר (אגודת ישראל): << דובר >> אני מניח שמה שאתה אומר זה נכון, אבל שוב, זה שלילת זכויות אדם. למה עד אחרי פסח? מה קרה, הוא חולה? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> לא, הם אמרו שהם יוצאים ושיש להם עבודה עד אחרי פסח. על סמך זה הוועדה נתנה את האישור. אחרת לא היו נותנים אישור יציאה. הם אמרו שזה צורך העבודה שלהם. זאת אחת הדוגמאות שאנשים ממלאים טפסים וכותבים סיבות שאין בינן לבין המציאות כלום. עם זה אנחנו צריכים להתמודד. << דובר >> ישראל אייכלר (אגודת ישראל): << דובר >> אני מניח שכל מה שאתה אומר זה נכון, אבל גם אם זה נכון זה לא בסדר. אדוני היושב-ראש, נשאלת פה האם אתה מתכוון שכל המחלימים והמחוסנים יוכלו לצאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני שאלתי ואמרו לי שלא. << דובר >> ישראל אייכלר (אגודת ישראל): << דובר >> אתם יכולים להסביר לי למה מותר לפגוע בזכויות האדם הבריא, המחוסן והמחלים בגלל שהחליטו מה שהחליטו? איזו מין החלטה זאת? זאת החלטה אנטי דמוקרטית בעליל, צריך לבטל אותה. מחלים ואדם שלא יכול להדביק מישהו אחר – אין שום זכות לאף אחד למנוע ממנו את חופש התנועה, חופש הנסיעה וחופש החזרה. נהיינו מדינת ברית המועצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עושים הפסקה של חצי שעה ונתכנס שוב ב - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני אשמח לעדכן ששוחחתי עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, שאומר שמבחינתו ברגע שעומדים במכסה ויש ועדת חריגים ואנשים עברו אותה, אפשר לארגן טיסות מכל מקום. זה נאמר למנכ"ל משרד התחבורה. העצירה לא הייתה של משרד הבריאות. הוא דיבר ביום שבת עם מנכ"ל משרד התחבורה. שוב, ראוי להגיד שלא כדאי שהאבּ יהיה מקום עם תחלואה גבוהה, מקום שכולם מגיעים אליו ונדבקים שם. זה לא הכי הגיוני. אבל אין התעקשות של משרד הבריאות שהטיסות יהיו מפרנקפורט או מניו יורק. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> זאת אומרת שההחלטה היא ככל הנראה במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה מה שניסיתי להסביר חצי שעה, אבל כנראה יש חברי כנסת שלא אוהבים לשמוע את מה שאני אומר. אני מדבר על אלכס קושניר. בעצם זה עניין טכני, שצריך להיפתר, אבל לא הייתה החלטה מפורשת של משרד הבריאות שאומרת שבגלל שיש שם אחוז תחלואה יותר גבוה אי אפשר לצאת משם. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני אגיד בצורה מדויקת, מי שמנהל במשרד הבריאות הרבה מאוד דברים שהם בהקשרים בין-לאומיים זה ד"ר אשי שלמון. כרגע אני לא מצליחה להשיג אותו ואני לא יודעת מה הוא אמר. אבל דיברתי עם פרופ' חזי לוי, וזה מה שהוא אמר, על פי שיחה שהייתה לו עם משרד התחבורה ביום שבת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. את שבה אלינו אחר כך? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אתם רוצים שאני אשוב אליכם? אתם חייבים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אנחנו צריכים. חצי שעה הפסקה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:10 ונתחדשה בשעה 14:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו דנו בשני נושאים – אחד זה הנושא של הכרזת הסמכויות, זה לגבי הנושא של המלוניות. דיברנו גם על התקנות של הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה. יש עוד כמה שאלות שהיועץ המשפטי רוצה לשאול, אחר כך אנחנו נסכם. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אפשר לפני זה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה רוצה להגיע כבר לסיכום, אני עוד לא מגיע לסיכום. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> לא, לא, לעניין המלוניות, לפני הסיכום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, אני תיכף אגיד ואז אני אתן לך לדבר. דקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה לפני ההפסקה הייתה לד"ר אלרעי-פרייס. דיברנו על זה שלפי חוק הסמכויות תקנות הגבלת הכניסה והיציאה לפי סעיף 7א(ב)(3), מה שאושר בתיקון האחרון שעשינו לפני כשבועיים, בכל הארכה של הגבלת כניסה ויציאה צריך להתחשב בפרק הזמן הרצוף של הגבלת כניסה ויציאה כאמור. זאת אומרת, הנטל הולך וגובר ככל שמאריכים במצטבר את תקופת ההגבלה על כניסה ויציאה בגלל הפגיעה המשמעותית פה בזכויות של אזרחים שרוצים לחזור הביתה ושל כל אדם שרוצה לצאת. בחוות הדעת האפידמיולוגית שבאה ביחד עם התקנות הללו דובר על כמה נימוקים שקשורים בנושא הזה. אלו נימוקים מסוגים שונים. יש שם שלושה נימוקים שמדברים על זה שיגבירו את ההתחסנות, יהיה יותר ידע אם החיסון אפקטיבי כלפי המוטציות, והנושא השלישי הוא נושא שיפור הריצוף הגנומי, ובנפרד הנושא של אכיפת בידוד. השאלה היא איך הדברים האלה עומדים, מה ה-exit strategy שלנו במובן הזה, כי לכאורה, גם אם יהיו הרבה מאוד חיסונים, אם המוטציה עמידה לחיסון, אז גם אם יהיו 90% מחוסנים לכאורה, הבעיה נותרת בעינה. כמו שקודם ציינת, גם כל הזמן נולדות מוטציות חדשות. לכאורה, לפי זה חודשים על חודשים על חודשים אנחנו נמשיך להיות עם ההגבלה הזאת, כי אני לא רואה שיש איזושהי נקודת יעד שקורית בעוד שבועיים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפעמים כשיש תהליך, כשהתהליך מתקדם, אומרים עוד ועוד ועוד ועוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל פה לא ברור מה התהליך, למה אנחנו שואפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה זה סיפור בלי סוף. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני מבינה את השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מתי אנחנו נהיה בלתי אחראיים שנפסיק את זה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני מקווה שלא היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אז תצטרכו לשכנע אותנו, כי אם היום אני לא מצליח להשתכנע, איך אני – אוקיי. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני אגיד שההסבר מורכב מהדברים שאנחנו עושים במשרד הבריאות על מנת לשפר את הזיהוי ואת העבודה בנושא של הווריאנטים, שהיא הקמת מערך לאומי לריצוף גנומי. הדבר הזה נמצא בתהליכים. לפני מספר חודשים לא היה שום דבר, אחר כך הצטרפו ארבע מעבדות לקונסורציום, עכשיו אנחנו מגדילים את זה לשמונה מעבדות, מביאים קיטים שמצליחים לזהות וריאנטים בצורה מהירה. אבל אני אגיד – וזה גם כתוב בצורה מאוד ברורה בחוות הדעת – עד שלא תהיה לנו דרך לאכוף בידוד במדינת ישראל, כל מה שאנחנו עושים פה הוא בדיעבד, הוא לרדוף אחרי הזנב של עצמנו. נכנסים וריאנטים – צריך להבין, הריצוף לוקח כמה ימים. זה לא שבן אדם מגיע בשדה, מרצפים באותו רגע, יודעים – יש פה וריאנט שהוא בעייתי ועכשיו אנחנו יודעים מה לעשות איתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרשי להקשות עליך, לחלק אחר שאת קשרת אותו. לפחות אם היינו הולכים על בידוד של שלושה-ארבעה ימים לפחות, ובזה נגמר כדי להגיע לפחות לריצוף הזה שאת אומרת שהוא זמן, זה דבר שהיה אפשר אולי לחיות איתו יותר טוב מאשר ללכת על התקנה, לעשות קופי-פייסט מ-14 יום או עשרה ימים ושתי בדיקות וכולי. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני אסביר. הריצוף ייקח שלושה-ארבעה ימים למישהו שהוא מאומת בכניסה שלו. מישהו שהוא לא מאומת בכניסה שלו ובמהלך עשרת ימי הבידוד שלו הוא יהפוך להיות חיובי, התשובה שלו בנחיתה בנתב"ג היא שלילית ואז אין לי מה לרצף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. אני אגיד לך במה אני מתעסק עכשיו. אני אגיד לך למה הפרעתי לך לדבר. הבקשה של משפחה של אישה שנמצאת בבית חולים סיעודי והם מבקשים לתת אפשרות לאחד מבני המשפחה שהוא מחוסן או מחלים לבוא לבקר קצת – שעה, שעתיים, שלוש. אם תעזרי לי בזה, העוזר שלי יכול להחזיר - - - << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אבל יש נוהל ביקורים במוסדות גריאטריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש נוהל שהוא מאוד - - - << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני מוכנה לעזור ולבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של אחת לכמה ימים. אלו דברים שאנשים מתים רק מהבדידות והלבד. אם אנחנו יודעים שהסיכוי להדביק או להידבק בדבר הזה הוא אחר – רק רציתי להגיד לך במה אני מתעסק. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני מוכנה לעזור לבדוק את זה. אמור להיות נוהל ברור איך מבקרים במוסדות גריאטריים, ושמעתי שעבדו עליו מאוד קשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל הנוהל הזה הוא נוהל מאוד מאוד בעייתי, הוא פעם בכמה ימים. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני אשמח לראות. זה מנוהל על ידי האגף לגריאטריה בחטיבת הרפואה. אני אשמח לראות. בכל מקרה, הבידוד עד לתשובת הריצוף ייתן פתרון למקרים שבהם כשבן אדם נחת הייתה לו תשובה חיובית, ואז לקחו את הדגימה שלו לריצוף. בן אדם שנחת ובנחיתה שלו הייתה תשובה שלילית ואחר כך הוא הופך להיות חיובי במהלך ימי הבידוד, זה לא יעזור, ולכן נדרשים עשרה ימים של בידוד כי חלק מהאנשים שחוזרים, חוזרים והם חיוביים בנחיתה שלהם. אגב, המספר הזה הלך וגדל – בהתחלה זה היה 3%, אחר כך ראינו שזה 10%, אחר כך ראינו שזה 15%, עכשיו זה עומד על 50%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש במהלך הבידוד הוא חיובי? המילה מהלך בבידוד - - - << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> במהלך עשרת הימים מאז שהוא חזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל זה אומר שמקסימום אתם תדעו את זה ביום התשיעי. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> נכון. נכון. ואז מגלים את זה ביום התשיעי. אנחנו כמדינה צריכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם תעשו שלושה-ארבעה ימים ותגידו לאנשים שמעבר לבדיקה שהם עשו בשדה הם יצטרכו עוד בדיקה בעוד יומיים, יומיים לאחר מכן, זו לא תהיה עוד מסננת טובה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> נדמה לי שבפעם האחרונה אמרת שעכשיו אולי בגלל המוטציה הבריטית, שהיא יותר מהירה, שאת מזהה 60% - - - << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> הנתונים האחרונים שאני ראיתי הם כ-50%. 50%-51%, 60% היה על נתונים לא מלאים של חודש ינואר. כי בנתונים לא מלאים אתה תופס את כל אלה שביום הראשון הם חיוביים וכל אלה שאחר כך, אתה לא תופס אותם. אבל כשאתה מסתכל על נתוני חודש ינואר, זה 50%. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק בשביל לחדד, 50% מאלה שבסוף התגלו כחולים מקרב החוזרים את מזהה בנחיתה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> נכון, שזה נתון שהשתנה במשך הזמן. מספטמבר לאוקטובר לנובמבר לדצמבר לינואר הנתונים האלה השתנו. חלק מזה זה בגלל החיוב לעשות את הבדיקות, וחלק מזה ככל הנראה נובע מכל מיני וריאנטים שנכנסים עם הדבקות יותר מהירות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק בשביל לחדד, זה 50% מתוך אותם 2%-4% – זה הנתון שנתנו לנו בזמנו – מקרב כלל החוזרים שהם בסוף חיוביים. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> נכון. נכון. 3%. נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, ה-3% האלה היו כשעוד לא היו את הבדיקות המקדימות. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> 3% היה כשאנשים נבדקו כשהם נבדקו, בלי הבדיקות של 72 שעות, זה בטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זו עוד מסננת. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אז יש מסננת שהיא 72, וגם אחרי ה-72 אנשים עוד חוזרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלו ארבע מסננות, גברתי. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני עדיין חושבת שהפתרון לדבר הזה הוא למצוא את הפתרון לאכיפת בידוד במדינת ישראל. הנושא של מאמץ ההתחסנות הוא חשוב ביותר, אנחנו ממשיכים אותו בכל הכוח, יש לנו כבר מיליוני מחוסנים. זה מאמץ כביר ומרשים שצריך להגיד כל הכבוד למדינת ישראל על כל חלקיה, כולל הציבור שמגיע להתחסן. הדבר הזה יעזור בכניסה של וריאנטים שהם מדבקים, אבל שהחיסון עובד טוב עבורם. אני מסכימה שהדבר הזה לא יעזור אם מגיע איזשהו וריאנט שהחיסון לא יעיל עבורו, אז כל המאמץ הזה לא טוב. אנחנו במשרד הבריאות נערכים לנושא של ריצופים מהירים וקבלת תשובה מהר, אבל עדיין, הבסיס לכל זה הוא אכיפת בידוד. אם אנחנו נמצא במדינת ישראל את הפתרון האמיתי שאנשים יישארו בבידוד אחרי שהם חוזרים – 7/24, לא שהבן אדם מגיע בבוקר, השוטר אומר לו שלום ואחר כך הוא יוצא, אלא אכיפת בידוד 7/24 למשך עשרה ימים, לא תהיה בעיה להתיר את ההגבלות האלה, כי הבעיה היא הנושא של הבידוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לשיטתך, עד שלא יהיה מנגנון אפקטיבי לווידוא בידוד של החוזרים, יכול להיות ששבועות ארוכים וחודשים יהיו את ההגבלות האלה על הכניסה והיציאה? << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני מקווה שזה לא יהיה שבועות ארוכים וחודשים. יש כל מיני כלים טכנולוגיים, זה לא בהכרח צמיד אלקטרוני – יש צמיד אלקטרוני, יש אפליקציות, יש דברים אחרים – שנבחנים גם במשרד הבריאות, גם במשרד המודיעין, גם במשטרה, גם על ידי המל"ל. מדינת ישראל צריכה למצוא פתרון אפקטיבי לדבר הזה. כשיש פתרון אפקטיבי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה התחילו לבדוק את זה רק עכשיו? << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> בדקו את זה הרבה זמן קודם. מפקדת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי את האפליקציה של התו הירוק, שאנחנו שלושה וחצי חודשים – ביקשתי רק תהיו מוכנים עם זה. שאלתי עשר פעמים אם יהיו מוכנים מבחינה טכנית. אנחנו רואים שהאפליקציה לא עובדת, ההוא כן עובד, אפשר להוציא ניירות, שיש חשש גדול שמזייפים אותם. אתם הולכים לאזור הנוח. האזור הנוח הוא לעשות דברים שבימים רגילים לא היינו חושבים לעשות אותו בכלל, התרגלנו אליהם, רק בגלל עצלות של פקידים שצריכים לטפל בדברים המעשיים, ואני לא מתכוון אליך בעניין הזה. פשוט עצלות, זה הכול. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני לא כל כך מבינה את ההאשמה בעצלות, אם תוכל להסביר לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אסביר לך. אני ניהלתי פעם לא חנות מכולת, כמו שאמרו ידידיי קודם, אני ניהלתי פעם חנות קצת יותר גדולה. כל בן אדם עם אספקט ניהולי יודע שיש דברים שצריך למצוא להם פתרון. גם אם הדברים האלה לפעמים לא יוצאים בסוף לפועל, אבל אתה מכין תוכניות מגירה ואתה מגיע כבר מוכן לזה. אתה מגיע מוכן שכבר עברת את החלק המשפטי, אפילו עשית מכרז על תנאי, שאם אתה הולך לעשות את זה. משטרת ישראל – וכתב לי את זה מישהו שנפרד מהמשטרה בדרגה מאוד גבוהה – יש במשטרת ישראל קפאסיטי מתאים מאוד לנושא של האיזוקים האלה או האחרים. יש להם. יש להם חברות שהם עובדים איתן. זה לא שונה בכלום, אפשר לעשות את זה יותר ידידותי, לא חייבים לעשות טקס שבאים לנעול את זה עליו, אפשר לעשות את זה קצת אחרת, כי בכל זאת זה משהו מסוג אחר. זו שאלה של גו או לא גו, זו השאלה. ובגו או לא גו הזה זה יכול להימשך עוד שבועות ולכן אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לא להתגלגל עם הדבר הזה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אז אני חושבת שראוי לשאול את משרד המשפטים, כי הגו או נו-גו הוא של משרד המשפטים. אני חייבת להגיד שהנושא הזה הוא נושא של אכיפת בידוד, ומזכירה לכל היושבים באולם הזה שמשרד הבריאות לא אחראי על אכיפה במדינת ישראל וזה לא תפקידו. ויחד עם זאת, בגלל שאנחנו רואים את המצוקה, בגלל שאנחנו רואים את הקושי של האזרחים, בגלל שאנחנו רואים את הקושי בנתב"ג גם של הצוות, אנחנו מנסים לקדם משהו שקשור באכיפת בידוד; וסגן שר הבריאות מתעסק עם אזיק אלקטרוני. לא מתפקיד משרד הבריאות להתעסק עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך. אני מסכים איתך. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> משרד הבריאות היה צריך להגיד: חברינו היקרים בגורמי האכיפה השונים, אנא מצאו לזה פתרון. אבל לא מוצאים לזה פתרון, אז אנחנו מקדמים את זה. אבל אני לא חושבת שאפשר להגיד על מישהו במשרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, הפתרון הזה הוא הכרחי – את יודעת איפה שכנעת אותי יותר, ד"ר אלרעי? לא רק בקטע הזה של המלוניות, שזה פייק במידה מסוימת, כי אם מדובר על 1,000 איש, 600 הולכים הביתה. הווריאנט ילך לכל מקום איפה שהוא ירצה, גם על ה-600. איפה ששכנעת אותי יותר זה בחלק של מתי יהיה הסוף של ההגבלות הללו, שזה שם המשחק העיקרי. רצית להוסיף משהו, שזה בדיוק - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> כן, זה בדיוק בנקודה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שכנראה פספסתי את השורה התחתונה בדיון הקודם, מכיוון שאנחנו היינו בו זמנית בוועדת הבחירות בזום, היינו בחוץ, אני וגם חברי איתן גינזבורג. היינו בדיוק על אישור הרשימות והאותיות, זה היום. עשו את זה בזום ולכן יצאנו החוצה, אז כנראה פספסתי. אני מודה לך שהעלית את העניין הזה של המלוניות ושל הבידוד במלוניות, וכנראה שזו הסיבה – בגלל שאין מספיק מקומות במלוניות, אז מגבילים את הכמות של החוזרים ל-500, 600, 700, כפי ששמענו, למרות שאנחנו שמענו בדיונים הקודמים שמתכוונים להרחיב את זה ל-2,000. אני דיברתי על זה, אדוני היושב-ראש, וגם חברים פה בוועדה דיברו על העניין הזה, על המצוקות האנושיות וההומניטריות, עד כדי כך שמישהו התאבד, אומרים לי, וזה עצוב מאוד וחבל מאוד. אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, גם אתה וגם אני וגם יתר החברים – תוך כדי הדיונים אנחנו מקבלים פניות לוועדת חריגים ומבקשים את ההתערבות שלנו – נא לאשר, נא לאשר, וכל מקרה הוא מקרה זועק לשמיים. לכן אני בהחלט מגבה ותומך בהצעה שלך שאנחנו לא נאשר את התקנות ושהן יפוגו היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מדבר על התקנות, אתה מדבר על ההכרזה של המלונית. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> על ההכרזה של המלונית, כי זה כבר פורסם באתרי החדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל מה שאני אומר פה מיד מתפרסם, אני לא יודע למה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> כנראה שלפעמים אתה אומר דברים חשובים. תמיד דבריך מגיעים ישר לאן שצריך להגיע. הרבה אזרחים ואנשים מתקשרים אלינו: זה נכון או לא נכון? אז חשוב להבהיר את זה, ולכן אני מבקש ממך להבהיר את הדברים שאנשים שעכשיו שומעים יבינו מה אנחנו הולכים לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שאתה רוצה שאני אבהיר כי אתה רוצה לחסוך לעצמך לא להישאר עד סוף הישיבה, אז אני לא אבהיר. אני הבהרתי את כוונתי, ואני גם אשמח לשמוע את דעת חברי הוועדה. כן, מיכל. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לעניין הזה אני חושבת שמיקוד הנושא הזה של בידודים, חייבים לתת עליו את הדעת. הממשלה צריכה לייצר פתרונות. אני יכולה לומר שלמשל ממשלת קנדה נתנה לאנשים לבחור באיזה מלון הם משלמים כדי להתאשפז באותו בית מלון, אבל הם צריכים להוכיח שהם התאשפזו באותו בית מלון, ואם לא, הם מקבלים קנס מאוד מאוד מוגדל אם הם מפירים את הבידוד. יש פתרונות, זו אחריות הממשלה. אני רוצה לומר, בהנחה שהנושא הזה יישאר רק לגבי מלונות הקורונה, בזמן שחזרתי למשרדי לפגישה קיבלתי פנייה מאזרח ישראלי שעובד בניו יורק וקיבל אישור לצאת לפגישה החשובה שהוא חייב לצאת אליה, אבל נאמר לו בוועדת החריגים שהוא לא יכול לחזור 60 יום למשפחה שלו, שגם הם אזרחים ישראליים. אנחנו בפער מאוד מאוד גדול בין התיאוריה של משרד הבריאות – אני מבינה את הצורך, אנחנו לשנייה לא מזלזלים בו - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת על עבודה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> - - ובין הביצוע וההשלכה על האזרחים. אנחנו חייבים לייצר פתרונות שמאפשרים גם את הכניסה וגם את היציאה בצורה כזאת שאנשים יכולים לעמוד בגזרה הזאת. אנחנו מייצרים פה בלגן שלם. אני רק אחדד, אני חושבת שבנושא של הגדרת מרכז חיים – ופה שמענו שזאת לא הייתה הכוונה אף פעם, אבל הצורה שהם מממשים את זה היא בצורה שבודקים מרכז חיים כמספר ימים שנמצאים בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, הם לא אמרו את זה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> רשות האוכלוסין הם רק גוף אחד מתוך הוועדה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אני מבינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק זה, וגם הגוף הזה מתוך הוועדה אמר במפורש שבמקרה של חיבור או פיצול משפחות, זה הקריטריון. אני כן מעדיף, כמו שהיועץ המשפטי נתן את הנוסח, שזה יתוקן - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה מה שבאתי לבקש. אבל שזה ישקף גם את היציאה מהארץ, כי אלו אותם אנשים. מן הסתם, מי שעלה ארצה, כל משפחתו בחו"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא ישקף את הסיפור שאת סיפרת בהתחלה, צריך להיות הוגנים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אז מה שצריך לעשות זה לייצר חריג מיוחד למי שעולה חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, מיכל, אם חריגים – יש לי רעיונות ל-200 חריגים. בהפסקה כשהייתי, היו לי גם בקשות על חתונות של אנשים - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אלה אנשים שההורים שלהם הם לא בפתח תקווה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מיכל. שנייה, את מפחדת שאני לא אתן לך להשלים את המשפט? מה יש לכם? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> כן, לפעמים אתה לא מאפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כל כך מאיים על הקרדיטים? בחיים לא. אני אומר דבר אחד, בהיבלע אמרת משהו שלא נטעה את הציבור, כי את אמרת מישהו שצריך לצאת על רקע עסקי מאוד מאוד חשוב - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> או משפחתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא, לא, לא, לא. או משפחתי חשוב – חתונה - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לוויה. בן משפחה בבית חולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לוויה לא. לוויה כן מקבלים את האישור. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא בזמן, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. עוד פעם, לא בזמן לא ייפתר פה בוועדה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אלא אם כן אנחנו נייצר חריג למי שעלה ארצה ומשפחתו או עסקיו נמצאים בחו"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, בסדר, תמשיכי ותסיימי. את רוצה לשחק עם עצמך בנדמה לי? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא, אני רוצה שננסה לייצר חריג בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלוואי שוועדות בכנסת היו יודעות להכתיב לעבוד בזמן וכולי. זה, לצערי הרב, גם עם עשר החלטות לא נעשה. אבל אמרת משהו אחר, ואני לא רוצה שתצא טעות, כי אם זה לנושא של עבודה, כרגע עבודה לא נמצאת, גם עבודה הכי דחופה. זו בעיה, זו בעיה קשה מאוד, אנשים יכולים לאבד את החברה שלהם על עסקה שהם לא יכולים לגמור או משהו כזה. אבל כרגע זה לא נמצא בתוך. לא על זה דיברנו, אנחנו דיברנו על הקטע של משפחות, שזו תהיה אותה הגדרה של פיצול משפחות או אי פיצול משפחות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל אדוני, הנושא שאני מדברת עליו הוא עולים למדינת ישראל, שמעודדת עלייה. ומי שעלה ארצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה שעובד הוא לא עולה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה כן, כיוון שמי שעלה ארצה, כדי לאפשר את המשך המחייה של המשפחה שלו בארץ הרבה פעמים ממשיך לעבוד בחו"ל, מה לעשות? בן אדם שעולה בגיל 50 או בגיל 60 ממשיך לעבוד בחוץ לארץ, ואנחנו פשוט מתעלמים מציבור שלם. מאוד אוהבים את העלייה, אבל את העולים פחות, ואני מקבלת מאות פניות מעולים – עולים ותיקים וחדשים – וחלקם, כמו שאמרתי, לא שינו את הסטטוס שלהם אז הם גם לא עלו, רק המשפחה שלהם עלתה, וחלקם מסיבות – אבל צריך לדעת את הדעת על הקבוצה הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה דיברנו. אם מישהו שנמצא שם – אם מישהו נמצא שם, לא מישהו שיוצא, את דיברת על מישהו שיוצא. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל זאת אותה קבוצה. זאת אותה קבוצה של אנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לצאת זה לא עובד. אוקיי. זה לא קיים, מה את רוצה? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זו לא תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה שאני אמציא את זה? אני לא יכול לעשות את זה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא, אני רוצה שאנחנו נדרוש מהממשלה לתת את הדעת על קבוצה של אנשים. כן, אני מבקשת, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שאנחנו פשוט פושעים לקבוצה שלמה של אנשים שעלו ארצה והותירו הכול מאחור – גם משפחה, והרבה פעמים גם עבודה, ואנחנו לא נותנים להם מענה בתוכניות האלה כפי שהן. יש פער מאוד גדול בין הכוונה לביצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו מחברי הכנסת בבקשה. כן. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> העלית פה משהו מאוד מעניין. מה המניע – הרי כל הנושא של המלוניות וההתחסנות זו זוועה. יש רתיעה מאוד גדולה מהסיפור הזה. שיהיו רמות של אכסון - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> יש פתרונות. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> - - בעלות אישית. זה גם מעסיק המון אנשים וזה גם מאפשר לבן אדם להיות ברמה שהוא מרגיש בנוח להיות בה. האם זה משהו שהוא ריאלי? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מציעים פתרונות לממשלה, אז נציע עוד פתרונות. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> ואז בן אדם חושב ומשכלל את כל השיקולים שהם רלוונטיים, לרבות עניין העלות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אז האכיפה צריכה להתחיל להסתובב במבחר מלונות במדינת ישראל. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מדינה שלא מצליחה לאכוף מענישה את אזרחיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אנחנו מדברים פה עכשיו על העניין הזה, ועכשיו עם הרעיון הזה את שואלת – בואי נפתור את זה קודם כל, כי אם הייתה אכיפה, ד"ר אלרעי לא הייתה מבקשת בכלל מלוניות. יש לה איזה עניין במלוניות, לשגע אנשים? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> לא, אבל עניין האכיפה הוא לא פשוט, גם יש מלוניות ויש מלוניות. כל אחד, כמו שהוא בוחר נופש, יכול לבחור רמה מסוימת שהוא יכול להתאכסן ולשלם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הוא יבחר והוא גם ישלם על זה בשמחה. הוא ישלם על זה בשמחה. אל תשכחי, הוא הולך לבידוד כזה לבד, לא עם המשפחה שלו. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> ברור. אבל יש פה עניין של שכלול. מי שרוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רעיון שיכול להיות טוב אולי בחוץ לארץ, וגם אני לא חושב שזה כל כך – תודה. אני רוצה - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני הייתי בוחנת את האפשרות הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך עוד שאלות? אני רוצה לסכם את הדברים, חברי הוועדה. << דובר >> בני פרץ: << דובר >> כבודו, אפשר להיכנס ולדבר? כבודו אני שמעתי את כל הדיון, וכמו שדיברנו ביום רביעי, ראית בעצמך שמשתמשים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שלא בדק את זה. ההצעה היא כזאת – אבל את זה צריך גם משפטית וצריך גם עונשים. אפשר לגמור עם העניין של המלוניות, שכל אחד ילך לביתו. אנחנו מדינה קטנה, מרגע שנכנסים לארץ יש כתובת. אפשר לרכז את כל הכתובות. ביום הראשון ללכת למלוניות כדי שלא יהיה לחץ בשדה התעופה ולא הדבקה. לשחרר כל אחד, אבל להכין מסמך, כמו שמשטרת ישראל, אם היא עוצרת מישהו והיא רוצה לשחרר אותו היא אומרת לו: שים ערבות מזומן, עד 10,000 שקל, ככה יהיה. להשתמש בצבא, בפיקוד העורף, כי המשטרה לבד לא תוכל לעשות את זה. הם יעשו את הסיורים האלה, לתת להם את הכתובות מרוכזות, כי תמיד אפשר למצוא אחד קרוב לשני באותה העיר. פשוט מסתובבים 7/24, אם יחלקו את זה בצורה נכונה, כמו כל דבר, ואז לזה יש פתרון. אם אדם נתפס והוא לא היה בביתו, פשוט לוקחים אותו למלונית, הוא מסיים שם, וחובה עליו לשים 10,000 או מאסר ומשפט. פשוט לתת משהו, עד שלוש שנים לקיים משפט, שהוא חייב להיענש על דבר כזה, רק זה מה שירתיע. בלי זה לא תהיה רתיעה במדינת ישראל. איכון טלפונים – לכו תבדקו, גם משטרת ישראל תגיד לך כמה זה יקר. רק לאכן על מישהו אם הוא רצח או היה בסביבה. איכון לא. לאזרחי ישראל יש בין שניים לשלושה טלפונים, יכולים לעשות לך עקוב אחרי השני. אנחנו יודעים איך הראש הישראלי חושב. ד"ר שרון פרייס, זה הפתרון הכי טוב, לשלב את הצבא, להכין את הארגון. יש כתובות, לחלק אותן, פשוט לדעת לגבי כל מי שנכנס איפה הוא גר, איפה הוא יהיה, מה מספר הטלפון שלו. מגיעים לבית שלו כמעט בכל שעה-שעה וחצי ודופקים בדלת. אין עם זה בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא צריך בכל שעה וחצי. תאמין לי, אם פעם אחת או פעמיים יבואו לבן אדם, זה - - - << דובר >> בני פרץ: << דובר >> חתמתם – מי שרוצה ללכת הביתה, שילך הביתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, הרב פרץ. תודה רבה. עורך דין טל שחר נמצא איתנו? לא נמצא. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום התפקיד שלי לחזור כמו תוכי, ואני רוצה להתחבר למה שחברת הכנסת וונש אמרה. אין פה פיל בחדר, יש פה ממוטה בשירותים, וזו ההתנהלות הבלתי שקופה של הממשלה. במקום להעניש, להטיל סנקציות, וכביכול לגרום – כי זה יגרום להיפך – לאנשים שלא מתחסנים שיתחסנו או שיהיו בבידוד אם הם צריכים – אתה זוכר את המשל של הרוח והשמש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני אומר את זה בעל פה כל הזמן בבית, הילדים שלי לא מבינים מה אני רוצה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יהיה יותר חמור. הדרך הטובה ביותר – לא היחידה, אבל העיקרית – שאנשים יתחילו לציית ולהיענות, ולהתחסן כנגד הפייק-ניוז, היא שתהיה שקיפות מלאה, בעיקר של קבינט הקורונה. למה אנחנו מתעלמים מזה? במקום ללכת סחור-סחור וללכת בכוח, שזה לא יעבוד, מעבר לזה שזה פוגעני, אנחנו צריכים ללכת לכיוון ההפוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. נרשם שוב. אומרים לי שעורך הדין טל שחר חזר לזום. << דובר >> נדב דוידוביץ: << דובר >> כבוד היושב-ראש, גם אני ממתין כאן, רשמו אותי, זה פרופ' נדב דוידוביץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתחיל איתך, פרופ' דוידוביץ, בקצרה. << דובר >> נדב דוידוביץ: << דובר >> קודם כל, אני רק רוצה לומר שיש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה שאנחנו חייבים לפתור אותה, וזה כל הנושא של המעברים. אנחנו כל הזמן מתייחסים לנתב"ג, אבל כל עוד לא נפתור את הנושא של המעברים היבשתיים, זה כמו להכניס אצבע בחור אחד ונכנסים מים מהצד השני. יש פה בעיה, כאשר אני עוד הייתי במשרד הבריאות, ב-2007 התחלנו לממש את תקנות הבריאות הבין-לאומיות והדברים האלה נפסקו, לצערי, הרבה בגלל חוסר תקציב. אנחנו חייבים שתהיה יחידה ארצית שתשב בנתב"ג, תקבל פיקוח משירותי בריאות הציבור והאגף לאפידמיולוגיה וכל מי שצריך, עם כוח אדם שיעשו את כל החיבור בין הבדיקות, כולל בדיקות מולקולריות, שקראנו במשך שנים לעשות גם אותן, גם איגוד רופאי בריאות הציבור, איגוד רופאי מחלות זיהומיות, כדי לרכז את כל הנושא האפידמיולוגי של אנשים שנכנסים במעברים. סתם שתדעו שבתקופה הבריטית היה כזה דבר וגם בהתחלה, כשקמה מדינת ישראל, היה כזה דבר וזה נפסק כשהמגיפות ירדו. כמובן שהיחידה האפידמיולוגית הזאת תצטרך לשתף פעולה, ואני מאוד מברך על הביקור שד"ר שרון אלרעי-פרייס, פרופ' נחמן אש ופרופ' חזי לוי עשו עם הקולגות ברשות הפלסטינית. חשוב מאוד לחזק את זה. יש פה בעיה בהתייחסות כוללת לנושא של כניסה של תחלואה מחו"ל לארץ. אנחנו ממליצים לעשות בדיקות כשנוחתים כאן בנתב"ג. אני יודע שכרגע זה נראה מורכב, אבל חייבים להגיע ליכולות האלה ולעשות בדיקה נוספת חמישה ימים לאחר מכן. אני חושב שזה לא מידתי שאנשים שהם אזרחי מדינת ישראל לא יוכלו כרגע לחזור לארץ, עם כל המורכבות. ואם אין אכיפה, צריך לשפר אותה, כמו ששיפרו. אני אסיים בשני משפטים. אני מאוד מברך על זה ומודה על כל העבודה הקשה שד"ר שרון אלרעי-פרייס עושה וכל החברים בנושא של הניטור הגנטי. אפשר לשפר את הדברים האלה, וכל עוד לא נסגור את זה וזה טלאי על טלאי, כמו שזה נראה לי כבר תקופה ארוכה, אנחנו לא נצליח להתגבר על הנושא של הווריאנטים. אנחנו נגיש את המסמך המסודר שלנו לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. פעם אחרונה, עורך דין טל שחר נמצא אתנו? בקצרה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אני רוצה להבהיר לפרוטוקול שוב שכל הנוחתים בנתב"ג עושים בדיקות. אנשים חוזרים על זה ש- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה ברור. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> זה ברור לכולנו. הקושי הוא במעברים היבשתיים – כרגע הם סגורים – שמי שנכנס אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, שם אני מבין שזה ממש אפילו לא פרומיל, אם מישהו נכנס. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> נכון, אבל זה בגלל שהמעברים נסגרו. הייתה שם תעבורה לא מעטה. גם שם צריך למצוא את הפתרון איך דוגמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה לנו דיון ארוך על זה. היה לנו דיון ארוך על זה וקיבלתם גיבוי על העניין. בבקשה, טל שחר. << דובר >> טל שחר: << דובר >> שלום. שומעים אותי? בקצרה, מה שרציתי לשאול – קודם אמרה ד"ר אלרעי-פרייס שכרגע בנושא של המחלימים והמחוסנים, הם מהווים סיכון בשפה אחרת מכיוון שהם עדיין יכולים להדביק ולפגוע. איך ייתכן להחזיק את המקל משני קצותיו? מצד אחד לומר שהם לא חייבים בבידוד, ומצד שני לומר שלמרות שהם לא חייבים בידוד, הם לא יכולים לטוס ולחזור. אז או שהם מסכנים או שהם לא מסכנים, צריך לקבל החלטה. יש פה ארבעה מיליון איש שהם בני ערובה של כל היתר, איך ייתכן הדבר הזה? יש פה אנשים שצריכים לנסוע לעבודה, לעסקים, עניינים חשובים. העסקים שלנו פשוט נהרסים. עושים בדיקה בהלוך, עושים בדיקה בחזור, בן אדם מחוסן, רמת הסיכון שלו היא נמוכה ביותר. אני חושב שהדברים האלה הם די ברורים. איך אפשר ארבעה מיליון איש להשאיר בצורה כזאת במדינת ישראל, לחסום את האפשרות שלהם לטוס ולחזור. ואם הם מסכנים מישהו, אז שיהיו בבידוד. אי אפשר להחזיק את זה משני הצדדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תשובה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> זה עניין של ניהול סיכונים, זה לא שחור ולבן – או שבן אדם הוא לא מסוכן או שבן אדם הוא כן מסוכן. המועילות של החיסון בהפחתת תחלואה קשה ותמותה ידועה וברורה. המועילות של החיסון בהפחתת הדבקה לא ידועה עדיין, אלו מחקרים שעושים אותם, אגב, כרגע לא במשרד הבריאות כי אנחנו לא עושים מחקרים כאלה עם זרוע ימנית ושמאלית, אבל אלה מחקרים שעושים אותם גופים שונים כדי לבדוק מה הסיכון שבן אדם לא יחלה, אבל יידבק וידביק. ולכן ההנחיות להמשיך להיות עם מסיכות, להמשיך לשמור על ריחוק. גם הנושא של התו הירוק, שאני בטוחה שתיכף נדבר עליו, שעם מחוסנים ומחלימים אי אפשר כרגע אירועים של אלפי אנשים. הכול בדיוק מאותה סיבה. זה לא להחזיק את המקל משני קצותיו, זה ללכת בזהירות ולהבין שאנחנו עוד לא יודעים את הכול, ולכן אנחנו עושים צעדים שהם אחראיים ושקולים ולא אומרים שמי שמחוסן עכשיו הכול כרגיל, יכול לפעול כרגיל, לא. זה התחיל מזה שאנשים מחוסנים גם לא נדרשו לבדיקות. אני מזכירה לכם שלאחרונה זה שונה בדיוק מתוך ההבנה הזאת שיכול להיות שמישהו מחוסן יחזור ויביא איזשהו וריאנט שהוא לא רצוי, ולכן גם אנשים מחוסנים ומחלימים נדרשים לבדיקה בעלייה למטוס 72 שעות לפני, נדרשים בבדיקה כאשר הם נוחתים. בגלל הסיכון היותר נמוך אנחנו לא דורשים מהם בידוד, כי בידוד זו שלילת חירויות של אנשים, ואם הסיכון הזה הוא מאוד נמוך והם עושים את הבדיקות, אנחנו לא עושים את זה. אבל מפה ולהגיד כולם יטוסו לכל מקום כל הזמן כי אין שום סיכון, זה לא נכון כי אנחנו לא יודעים את המידע הזה עדיין. זה הכול. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה אחרונה לפני שהיושב-ראש מסכם. כמו שצוין, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד תיקון מס' 6, של הגבלה על כניסה ויציאה ועל התקנות שהוצאו מכוחו בטענה שהן לא חוקתיות, פוגעות בזכות הכניסה והיציאה מישראל בצורה לא מידתית. אני מניח שאתם הולכים להגיב לבג"ץ. תוכל לומר בתמצית את העמדה שלכם בעניין הזה? << דובר >> שי סומך: << דובר >> מרוב עיסוקים בתו הירוק ובדברים האחרים לא קראתי כל מילה במילה בטיוטה, יש אנשים אחרים שהם רפרנטים של התחום הזה. בסופו של דבר בוודאי שאנחנו נגן על תיקון החקיקה. אנחנו חושבים שהתיקון עומד במבחן החוקתי. נכון שיש כאן פגיעה בזכויות יסוד, אבל התכלית היא ראויה על סמך חוות הדעת הרפואיות שקיבלנו ממשרד הבריאות, וברוח הזאת נגן על התיקון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבנתי, גם הלשכה המשפטית אגב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אם כך, אני רוצה לסכם כרגע את הדברים כפי שאני רואה אותם. אני לא יודע אם אנחנו נצביע היום. לגבי הנושא של ההכרזה, אני אמרתי את דעתי כבר מתחילת הדרך, ואני חושב שגם רוב חברי הוועדה ככה חושבים, ואני חושב שזה נכון. אני אומר שאם הממשלה הייתה רואה לנכון להגיד שהולכים למצוא את הפתרון וצריכים עוד 24 שעות של הארכה, אולי הייתי שוקל את זה, אבל מאחר וגם זה לא נראה לי שמישהו מתכוון לעשות – ואני מקווה שכן יעשו כי לדעתי יש כלים לעשות את זה אם מתמקדים על זה מאוד. אם הפחד הגדול שלנו היום הוא בידודים על רקע של חוץ לארץ, אז זה הזמן לעשות את הבידוד על 100%, כי מה שקורה בסוף זה שאותם 60%, אף אחד לא בודק אותם כי אין לחץ, ואת ה-30% משאירים תקועים בתוך מלוניות, לטעמי מעבר לזמן שהיה צריך, גם כדי להיות בצד הבטוח בנושא של וריאנטים כאלה ואחרים. זאת ההרגשה שלי וזה הכיוון שאני חושב. לכן אני לא רואה צורך להעלות את זה כרגע להצבעה בגלל שזה פג היום בערב. כרגע אני לא מבטיח שלא, אם תהיה הצבעה, אני אודיע שעה קודם על העניין הזה ואנחנו נמשיך את הדיון. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> זה אומר שזה פג וכולם הולכים הביתה. זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומר שהחלק הזה, לא הגבלת יציאה מישראל. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> מי שחוזר כרגע מחו"ל חוזר הביתה בלי שיש לנו איזשהו פתרון כזה או אחר, טכנולוגי כזה או אחר - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> הממשלה תמצא פתרון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הממשלה צריכה. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> בסדר גמור, אני רק מנסה להבהיר את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמצאו פתרון. אני לא הפרעתי לאף אחד להתכנס עכשיו ולמצוא את הפתרון. << דובר >> שי סומך: << דובר >> השאלה שאני שואל ועדיין לא קיבלתי עליה תשובה – בהנחה שיהיה פתרון משפטי, האם יש גם פתרון מעשי? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זה לא התפקיד שלנו. << דובר >> שי סומך: << דובר >> כי האיזוק האלקטרוני מחייב פעילות של חברה מסוימת, של הצבה של שני מכשירים מסוימים בבית של החוזר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאפשר למצוא. אגב, אני אומר עוד פעם, שימו את הפרופורציה, עם כל הכבוד – על כל 1,000 איש שנכנסים, אתה מדבר על 300. כל השאר מסתובבים ברחבי הארץ, או לא מסתובבים, תלוי אם יש אכיפה או אין אכיפה. לכן אני אומר תסתכלו בפרופורציות. מה שזה כן גורם, זה גורם לעימותים קשים בשדה התעופה, זה גורם לפקק גדול של המערכת, הרבה אנשים נופלים בין הכיסאות כי לא דנים בבעיות החריגות שלהם בגלל התעסקות היתר – ושמענו את זה פה במפורש מאנשי הוועדה, שעסוקים כל הזמן במלחמות האלה והם לא מסוגלים גם להכניס טיסה. זאת אומרת, יש טיסות שלא נכנסות בגלל הדבר הזה. אני חושב – ואמר את זה פה גם נציג משטרת ישראל בצורה הכי ברורה, שאלתי אותו את זה ארבע פעמים, הוא אומר שהם יודעים לקחת את הדבר הנקודתי הזה ולעשות אותו כמו שצריך עם מעקב כמו שצריך. אם צריך על זה גם צמיד אלקטרוני, יבוא צמיד, ואם לא – אני הייתי בטוח שמישהו יתקשר ויבדוק אם אפשר לעשות בהסכמה של הבן אדם דרך חברת הטלפונים, אם הוא מוכן לתת עשרה ימים שנציג של המשטרה או נציג של החוק יידע איפה הוא נמצא או לא נמצא. גם את זה אף אחד לא בדק. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> זה נמצא כרגע בבדיקה. אצלנו במגן ישראל זה נמצא, מרגע שזה עלה פה כרעיון, זה נמצא כרגע בבדיקה. שוב, אני באמת חושבת שמתוך אחריות לבריאות הציבור, כדאי להמשיך עוד כמה ימים כדי - - - את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מכיר את הבדיקות האלה, בעוד שבוע נקבל – אני אומר רק דבר אחד, ד"ר אלרעי, אני חושב שהאחריות שלי עד היום, כולל היום, היא אחריות גדולה. אם הייתי רוצה ללכת רק על זה – את ראית את המקהלות שיש לי ושאני יכול להצטרף לכל מקהלה, ואני לא שם. אני אומר עוד פעם, לכל דבר אני הולך ב- – לגבי הנושא של הגבלת היציאה מישראל, קודם כל אני אומר לפרוטוקול שרשמנו את מה שנאמר גם על ידי רשות האוכלוסין והאנשים שמטפלים בזה. אני כן פונה ומבקש תשובה מהממשלה – אני מבקש שאת הנוסח שהקריא ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי, אני רוצה לקבל תשובה מהממשלה עד מחר אם הם מוכנים להבהיר את הדברים האלו. לא ביקשתי לשנות דברים שלא היו, להבהיר את הדבר שהובהר פה, אבל לטעמי הוא עדיין יכול להיות בספקות כאלה ואחרים כי הוא לא הובהר מספיק, ופה אין לנו בעיה כי התקנות בתוקף, אף אחד לא שם אמברקס לשום דבר. אנחנו נעבור עכשיו לנושא של הצעת תקנות סמכויות, תיקון מס' 31. מי רוצה להציג את זה? בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש שלושה תיקונים – שניים ישנים ואחד - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> רגע, אני רוצה להבין, מה שעשינו עכשיו, היום בלילה התקנות האלה – אז אני רוצה להביע הסתייגות. אני חושבת שכל עוד אין משהו שבמקום זה נותן פתרון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואת רוצה לאשר את זה לשבוע ימים? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להשאיר את זה לעוד כמה ימים, לתת אפשרות למצוא פתרון טכנולוגי שכמה גורמים ומוסדות במדינת ישראל, כפי שציינה ד"ר אלרעי, עובדים על זה ומנסים להגיע לאיזשהו פתרון טכנולוגי. זה דבר לא אחראי, 300 אנשים עם וריאנטים, לפי מה שאני מבינה, זה משהו שהוא מאוד מאוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא 300 עם וריאנטים. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> פוטנציאלי. פוטנציאלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל אחד פוטנציאל לווריאנט, גם אני וגם את. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני אומר שפוטנציאלית זה יכול להשפיע מאוד לרעה על בריאות הציבור ולדעתי זה מעשה לא אחראי. אני אשמח אם זה יהיה מצוין. עם כל הסבל והכאב שבאמת נגרם להרבה מאוד אנשים שתקועים בחו"ל, ותאמינו לי, גם אליי הם פונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור לאנשים בחו"ל, - - - כל האנשים שבארץ. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - המצב הנוכחי יותר גרוע. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> בעיניך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר בעיניי. בוודאי שמותר לחשוב אחרת. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אפידמיה שיצאה מכלל שליטה בתוך מדינה אחראית וריבונית זו גם אחריות. כמו שכבר אמרתי קודם – והיית פה, אם אני לא טועה, בצד השני – צריך לאזן בין שני דברים מאוד קשים. פונים אליי מאות אנשים. אני גם דוברת ערבית וגם דוברת רוסית, ודווקא משני הציבורים הללו יש המון פניות, כמו שנאמר פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הפניות הן לא על זה. הפניות הן לא על זה. לא זאת הבעיה של הפניות. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> שתקועים בחו"ל ולא יכולים לחזור כי אין להם פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא על זה. אנחנו מדברים כרגע על הנושא של הכרזה על המלוניות, הכרזה שבה הממשלה מבקשת מאתנו כוועדה להאריך את זה, לאחר שזה היה – כמה זמן היה לו תוקף עד היום בלילה? נדמה לי ש-14 יום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הרבה יותר במצטבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במצטבר זה הרבה יותר. אנחנו פה אישרנו את זה. ואין לדבר סוף, וגם אין לו אפילו את ההיגיון שהיה בהתחלה כשהיה מדובר באופן מלא. לכן אני אומר דבר אחד – היה מספיק זמן ויש עדיין מספיק זמן לממשלה. אני אומר שוב, אם היו אומרים: מכנסים הערב ישיבה דחופה וסוגרים את העניין הזה, תנו לנו עוד 24 שעות, הייתי מוכן לשקול את זה. אבל גם את זה לא עשו. ואל תעשי את זה פה עכשיו. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אולי זה יהיה טוב אם זה יגיע ממך. הרי לא ראש שירותי בריאות הציבור תגיד לממשלה תתכנסו, אבל יו"ר ועדת חוקה שיגיד יש לכם עוד 24 שעות, שבו ותפתרו את הבעיה, אולי זה יעזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני אומר. הנה, אמרתי. הנה, אמרתי. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> לא, אבל לא כמה שעות עד הלילה ואז יפוג התוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, אמרתי 24 שעות מהרגע שפג התוקף. את זה אני מוכן. את זה אמרתי גם בשיחות טלפון כשדיברו איתי. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 24 שעות מאז שיפוג, כלומר, לא היום בלילה, אלא מחר בלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. וזה מספיק זמן כדי לגייס שוטרים לעניין, או לגייס חיילים לעניין, או לגייס איזושהי טכנולוגיה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> לצאת בצורה מסודרת ולתת מענה, כי מדובר פה בשני דברים שצריך לאזן ביניהם שהם חמורים מאוד מכאן ומכאן. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני פתוח לזה, אמרתי. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 24 שעות מהלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני כרגע לא רוצה להפיל או לא להצביע, לכן אני אומר שאם תהיה הצעה כזאת אני מוכן להאריך ב-24 שעות, שלא יתחילו משאים ומתנים. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> השאלה היא מה הפרוצדורה שמאפשרת את זה, אני פשוט לא יודעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שום פרוצדורה, תאמיני לי, זו רק אכיפה, זה הכול. החלטות ממשלתיות, ואם יצטרכו שינוי חקיקה, זה סיפור אחר לגמרי. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> אם מאריכים ב-24 שעות, זה משהו שאתם מצביעים כדי להאריך ב-24 שעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו חייבים להצביע על זה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 24 שעות זה לא משהו שיכול להספיק כדי לבוא עם הסדר חדש. בכל זאת, צריך לדבר עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מאיזה משרד את? << דובר >> טל פוקס: << דובר >> משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרה מקודם, הסבירה בטוב טעם ד"ר אלרעי – זה לא המקצוע שלכם, זה העניין. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> זה המל"ל וגורמים טכנולוגיים, הממשלה וגורמים טכניים וצבא הגנה לישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאף אחד מהם לא בוער לו לעשות את זה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> לפחות לא הלילה, אבל זה ייתן איזושהי דחיפות ובהילות מסוימת לאיזשהו פתרון, כי סתם לאפשר לתקנות האלה לפוג – וזה באמת מעשה לא אחראי שאני לא אוכל להיות שלמה איתו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בגלל שאלו לא תקנות של סעיף 4, אלא זה יותר דומה לתקנות רגילות שמגיעות לוועדה, מה שהוועדה עושה, היא מאשרת בשינויים, ואז השר הרלוונטי – במקרה הזה, הממשלה – צריך להחליט אם הוא חותם על התקנות בשינויים שאותם הוועדה אישרה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו לי, אני למדתי דבר אחד כאן: אני מתכתב עם הממשלה בדרך הזאת. אני לא הרמתי אמברקס כמו שאחרים עשו בהרבה דברים, אבל שאני אצטרך פוזיטיבית להאריך את זה ולתת עוד שמונה ימים ככה, ואף אחד לא ינסה אפילו לחפש דרך, לא יהיה. לא יהיה. אם רוצים - - - << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני רק חייבת להגיד שלגבי לחפש דרך, הכוונה לחפש דרך היא בכל מקרה. כמו שאתם יודעים, הממשלה יכלה לבקש להאריך ב-14 ימים והיא לא ביקשה ב-14 ימים, היא ביקשה בפחות מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגידי לי למי לשלוח את הפרחים על העניין הזה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אבל הסיבה שהיא ביקשה את זה היא בדיוק - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא גם לא משתמשת בחריג הדחיפות אף פעם. אנחנו יודעים, ממש יש כבוד לכנסת ולוועדה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הייתי מציעה לשקול אפילו 48 שעות, שיהיה מענה סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת, מותר לך להציע, זה בסדר. אני אומר דבר אחד – אני לא יודע אם שמעת את כל הדיון בבוקר – הכאוס הזה שנוצר סביב אותם 300 - - - << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> בוודאי ששמעתי את כל הדיון, הייתי פה שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה חלק מוקדם שאולי לא היית בו. אני לא זוכר. את יודעת מה, אני לא זוכר. הכאוס שנגרם מזה גורם לעוד אנשים אחרים נזקים אחרים, בלי קשר לאלה שתקועים במלוניות או לא, כי זה כאוס. זה כאוס. אלו מריבות, אלו אנשים שקופצים מחלונות של אוטובוסים, אלו אנשים שאם יש להם כוח או ממון משלמים את הקנס ויוצאים מזה. מי נשאר בסוף? אלה שגם בבית יעשו את הדבר הזה. אלה שיודעים שאם יש אכיפה, הם ישמרו על עצמם. אנחנו משחקים בנדמה לי פה, זו הבעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> יש בקשה משר הבריאות להאריך ב-24 שעות. חבר הכנסת אשר, יש בקשה משר הבריאות לנסות להאריך לזמן מוגבל – 24 שעות, 48, מה שתסכימו כדי לנסות לקדם את הפתרון הזה, ולא שזה פשוט יפוג הערב. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני מציעה שזה יהיה 48 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, אני לא מקבל 48. אני מוכן לשקול 24, ואם הממשלה תהיה ממש על הקצה, והיא תמיד יודעת לקבל החלטה כזאת ולהביא אותה במהירות אלינו, ואנחנו תמיד נדאג להיות פה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אז אפשר להציע 24 שעות עם אפשרות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> - - שממש דנים בו באופן מהותי, כן להאריך לעוד 24 שעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אין אופציה כזאת. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני רק מזכירה שכל הארכה צריכה להיות מאושרת כאן מראש. זה לא שיש לנו עד מחר בחצות להאריך, אתה צריך גם שנאריך וגם שיתקיים דיון בכל פעם. בכל פעם זה צריך להיות מאושר מראש. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> צריכה שתהיה פעילות אינטנסיבית לפתור את העניין, ולכן הבהילות. אני מבינה את הרצון להלחיץ את כל המערכת, מצד שני, בעיניי צריך להיות פתח אם באמת מסתמן פתרון אחרי 24 שעות או לקראת הסוף שלהן, שתהיה הארכה בעוד 24 שעות. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני לא מכירה אפשרות לעשות דבר כזה מכיוון כל הכרזה צריכה להיות מאושרת פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה הפסקה של 10 דקות. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> זה לא מספיק שהממשלה כותבת, זה צריך להיות מאושר פה פוזיטיבית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:00 ונתחדשה בשעה 15:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. בהמשך לדברים שנאמרו קודם, לאחר הדברים שאמרה ד"ר אלרעי, אני רוצה שנבין שזה מגיע רק מהיגיון בריא וצרוף ולא מעבר לזה. אני חושב שאם הממשלה יכולה וצריכה למצוא – הייתה צריכה מזמן למצוא דרכים לעשות את זה. אני עדיין חושב שגם המשטרה יכולה לעשות את זה באמצעים וגם באמצעים יותר חכמים, וגם לאור הדברים שאמרה ד"ר אלרעי, שבודקים כרגע את האפשרות בהסכמה של האנשים דרך הפלאפונים ולא יצטרכו דווקא איזוק, עם כל המשמעות שלו, ודאי שזה יותר טוב. אנחנו מדינת סייבר, אנחנו יכולים לייצר דברים. אל תשכחו דבר אחד, אנחנו הרי סופרים כל יום – אני קם בבוקר, אני מתחיל להרגיש כאילו אני משרד הבריאות, ואני שמח כי בסוף אני מרגיש אחראי גם כן. דבר ראשון כשאני קם בבוקר, מיד אחרי המודה אני, אני רץ לראות מה מספר הנדבקים באותו יום, ולא מסתכל רק על החברה החרדית, ממש לא. אני מסתכל על הכול. מאחר ואני עוקב ואני גם רואה את המספרים, אני מקווה שזה ימשיך הלאה, בעזרת ה', זה אומר שכמות הבידודים שהמשטרה כן אמורה לעשות פוחתת ופוחתת, וגם כל מרכזיית אלון הידועה – שאני לא יודע מה היא תרמה לנו באמת בעניין – יכולה להתמקד - - - << דובר >> שרון אלרעי-פרייס: << דובר >> היא תרמה. אגב, הם יכולים לבוא לפה להראות את זה, אם זה מעניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניהול סיכונים – אם המיקוד עכשיו הוא הפחד מווריאנטים, בואו נתמקד על זה חכם. לא אגרסיבי, חכם. זה אומר שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים להחזיר אנשים לארץ, אנשים שגרים פה, שאנחנו לא יכולים לקרוע משפחות ולעשות להם נזקים בלתי הפיכים לכל החיים, שאנחנו צריכים להיות רגישים וחכמים ונחושים. אבל בנחושים יש גם עוד דבר, אם נמקד את זה ומשטרת ישראל תדע שזה דבר שצריך שיחידה שלמה תתעסק עם העניין הזה, בסיוע של מפקדת אלון, עם האנשים הטובים שנמצאים שם, שיתמקדו בדבר הזה. טלפונים לאנשים, סיורי פתע, שעוברים ועושים שלום מהחלון – תאמיני לי, זה עבד מצוין בפעם הקודמת. בהתחלה זה עבד טוב, עד שאיבדו את התחושות. אנחנו כולנו פה איבדנו את התחושות, זו מוטציה מסוג אחר. זה עבד, ואם זה ממוקד על אותם מאות ביום, אפשר לעשות את זה. אני הייתי אומרת לכם לשקול לא להשאיר את זה עשרה ימים או 14 יום, אלא לשקול לעשות את זה משהו יותר ידידותי – שישה ימים, שבעה ימים. יש מדינות שלקחו את זה, במיוחד על העניין הזה. אבל פה יכול להיות שיהיו לכם שיקולי רוחב, יגידו אם פה הבידוד הוא שבעה, אז גם פה הבידוד יהיה. אני מכיר את כל זה, אני רק אומר שיכול להיות שהגענו היום לדו שיח שצריך לנהל עם הציבור אחרת כדי שהציבור עצמו גם יבין וייכנס לעניין הזה. אם כך, אני רוצה להציע ולהעלות להצבעה את הצעת סמכויות מיוחדות – איפה זה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 5) (תיקון מס' 2). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לתת 24 שעות לממשלה למצוא את הפתרון כדי שהדבר הזה ייכנס לתוקף לא היום בלילה, אלא למחרת בחצות. כן, אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אנחנו תמכנו בעמדה שלך בבוקר, ואנחנו חושבים שהיא הייתה עמדה נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה הולך להצביע בעד? << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> בהצעה שלך בבוקר, לא עכשיו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תמכנו במה שהיה בבוקר, שלא רצית להצביע. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> מאחר ואנחנו חושבים שישנם צעדים שהם פחות פוגעניים ויותר מידתיים, אנחנו סברנו שלסגור את השמיים ולסגור את הארץ מפני החוזרים ורק בגלל העניין הזה של המלוניות, ד"ר פרייס, זה יותר מדי פוגעני, ולכן אנחנו חשבנו שצריך למצוא יותר אמצעים שהם פחות פוגעניים. אבל אם אתה רוצה לתת למשרד הבריאות לבוא עם פתרונות ואולי עם חבילה שיש בה צעדים פחות פוגעניים, אז אנחנו לא נתנגד ואנחנו נמנע וניתן למשרד הבריאות לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא רק צעדים פוגעניים. תקשיבו, אני מסביר עוד פעם. לך יש את האפשרות להצביע נגד, לי אין את האפשרות הזאת. הצבענו פה על צעדים פוגעניים בהרבה מאוד דברים. עצם זה שעד עכשיו זה עובד, זו הצבעה שלנו, זו לא הצבעה של – אני אומר שכשהדבר הפוגעני הוא גם יעיל, אז עם כל הכאב, אני מנסה להיות שלם עם עצמי. אבל ברגע שאנחנו רואים פה שזה לא פותר את הבעיה – זה לא מחסום לווריאנטים, זה משהו שהוא מאוד פתוח, ולכן אני אומר דווקא בגלל זה צריך למצוא את הדרכים האחרות. אני אומר לך, קיימות דרכים אחרות פחות פוגעניות, ואני שלם עם העניין הזה באופן מלא. אני גם יודע לקרוא את הדציבלים והתגובות של משרדי הממשלה. משרד המשפטים, כן. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אדוני, 24 שעות זה זמן קצר. אם אפשר להציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מוסיף לך על זה עוד עשר שעות מעכשיו. יש לך עשר שעות מעכשיו עד חצות. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אדוני, אם אפשר להציע דרך אמצע בין 24 ל-48, 36. 36. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השוק נסגר. << דובר >> אוסאמה סעדי (תע"ל – הרשימה הערבית להתחדשות): << דובר >> אתה רוצה שנתנגד? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו נתנגד לכזה דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אתנגד ואני לא אעלה את זה להצבעה, זה הכול. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד עד ליום ה-22 בפברואר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> 22 בפברואר, ביממה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד? ירים את ידו. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני בעד 36 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז את יכולה להימנע. שניים בעד. מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – 2 התיקון אושר. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני בעד בהסתייגות שזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין הסתייגויות. אין הסתייגויות. מי נמנע? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> אני לא נמנעת, אני רוצה שיצוין שאני מבקשת לתת זמן קצת יותר סביר לתת מענה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צוין. ההצעה שלך צוינה בפרוטוקול לפני ההצבעה. אני העליתי להצבעה את התיקון הזה. יש לנו חוב קטן של הצבעה על הארכה של יום וחצי שהייתה אז. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אין יום וחצי, שישה ימים, עד הבוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מלכיאלי, חכה דקה כי זה פג ואחר כך זה עושה בעיות אחרות. תקריא. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 29), התשפ"א-2021 – בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 6, 7, 8, 9, 11, 12, 12ה, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: 1. בתקנה 4 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן – "התקנות העיקריות"), בתקנת משנה (א1) במקום "לעניין חתונה, ברית והלוויה" יבוא "לעניין חתונה, הלוויה, ברית או טקס דומה לברית בדתות אחרות". 2. בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בפסקה (19), המילים "ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי הוא אתר מורשת הנתמך בידי משרד התרבות והספורט" – יימחקו". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדמה לי שאנחנו הקראנו את זה בישיבה הקודמת. הקראנו את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "3. בתקנה 10(ב) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "בר מצוות או בת מצווה" יבוא "או טקס דומה בדתות אחרות". 4. בתקנה 21 תקנות העיקריות, במקום "ג' באדר התשפ"א (15 בפברואר 2021)" יבוא ט' באדר התשפ"א (21 בפברואר 2021) בשעה 07:00 בבוקר"". זו הארכה עד היום בבוקר שכבר פקעה של התקנות בנוסח הקודם שלהן, והשוואה בין ברית לטקסים דומים בדתות אחרות, והמחיקה של הצירוף הזה לגבי אתרי מורשת, שהם רק אתרי מורשת שמנכ"ל משרד התרבות אישר שהם אתרי מורשת מדווחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן מחיקת גינזבורג, ומאז נפתחו עשרות כאלה שלא מופיעים באתרי מורשת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אותו דבר בר מצווה ובת מצווה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נקרא כוח פריטטי, אבל כוח פריטטי פה אין לנו על דברים יותר חשובים מאשר על הדבר הזה, שהוא דבר חשוב בפני עצמו. אני רק רוצה להראות לכם שהזיכרון שלי עובד אחרי כל המוטציות. מי בעד? ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב התקנות אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקנות אושרו. אנחנו דנו בנושא של הגבלת היציאה מישראל. אני לא אצביע על זה היום. אנחנו נקיים ישיבה נוספת מחר שבה נדון על נושא התו הירוק, שזה תיקון מס' 31, זו ישיבה קצת יותר עמוקה, ובתיקון 30. אלו שני דברים שבאים יחד על אותו נושא. אני רק מבקש, לגבי מה שכבר דנו על הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה, אני מבקש להעביר לממשלה את בקשתנו – אנחנו עוד לא הצבענו על התקנות הללו לכמה זמן, אני כן מבקש שמחר תתנו לנו תשובה. בימים כתיקונם אני הייתי מסתפק במה שנאמר על ידי מי שנאמר, אבל כדי להסיר ספק, לגבי הנושא הזה של משפחות, פיצול משפחות או חיבור משפחות, שהדבר זה נחשב בתוך הקריטריונים, אז נחכה לתשובה מחר. מחר נדון, ואני מקווה שגם נצביע, על הנושאים האחרים. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>