פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 38 ועדת הכלכלה 04/07/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 303 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר סמי אבו שחאדה צבי האוזר אורי מקלב חברי הכנסת: סימון דוידסון מופיד מרעי אורית מלכה סטרוק מוזמנים: שחר בר – רפרנטית תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר אילת פלדמן – ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים חוה ראובני – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רן שדמי – מ"מ מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית יהודה בר אור – יושב-ראש, איגוד נהגי המוניות הארצי, ארגוני המוניות סאמי אסעיד – מנהל תאגיד מוניות אבו סנאן, ארגוני המוניות משה מלול – מנכ"ל מוניות שי לי נתניה, ארגוני המוניות אורי דוד חי – חבר הנהלה א.מ.נ.ה, מוניות קו 66, ארגוני המוניות מנאר איוב – מנהל מוניות כרמל, מוניות השירות, ארגוני המוניות ייעוץ משפטי: איתי עצמון הילי אנושי (מתמחה) מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: טלי רם << נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מתחילים את דיוני ועדת הכלכלה לשבוע זה כחלק מניסיון להציל חוקים וסוגיות שהן חשובות ודחופות גם בשעת פיזור הכנסת. סוגיית הצעת תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית), התקנות האלה נדרשו כבר לפני שנים רבות להגיע אלינו ודחקנו ודחפנו את משרד התחבורה להביא אותן אלינו בהקדם האפשרי כי זה ענף שנמצא באי ודאות גדולה. אנחנו ננסה – יש רק שעה לעשות את זה, אני מבקש מכולם להצטרף למאמץ הזה – לתת תוקף לתקנות ולתת ודאות לענף. במקביל, לפי הבנתנו, פורסם קול קורא לרשויות לעסוק בסוגיה של מוניות שירות. הדבר הזה, היו לגביו שאלות משפטיות האם זו הסמכות של רשות מקומית בחוק לנהל או לייצר תחבורה ציבורית. אני רוצה שהיועץ המשפטי יתייחס לשאלה הזאת באופן עקרוני ואחרי כן אנחנו לא נעמיק בדבר הזה אלא מייד נלך לתקנות כי הדבר הזה חשוב לגורל הענף. איתי, אם אתה רוצה להתייחס, וישר נעבור לתקנות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכי בבקשה, יש רשימת ח"כים, לפי הגעה: מופיד מרעי ראשון, אורית סטרוק, סמי אבו שחאדה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> הנקודה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא. חכי, גברתי, יש סדר בוועדה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודעת, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אקרא לך גם קריאה ראשונה. יש לנו שעה להביא תקנות, לא יהיו פה דיבורים מיותרים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מיכאל, אבל אני רציתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אורית, לא, אני לא רוצה שתגידי. כשאני אגיד לך להגיד, תגידי. זה הוועדה, יש פה זכות דיבור לחבר כנסת במועדו. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל מקובל גם שיש הצעה לסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז חכי בבקשה. חכי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מותר להגיד הצעה לסדר או לא? זה חוקי אצלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הצעה לסדר? לא נוהגים אצלנו. לא עכשיו ולא נוהגים אצלנו. בדקתי את זה משפטית. קדימה, איתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאני אתייחס אני אומר, השאלה של פרסום הקול הקורא לרשויות מקומיות להפעיל קווי שירות למוניות היא שאלה שנוגעת בפרשנות של הוראות פקודת התעבורה, ואני כן אומר לפני שאני אתייחס שהייעוץ המשפטי של הכנסת אינו נוהג ואין זה תפקידו לפרש חקיקה שעברה כאן. הפרשנות של חקיקה נתונה למשרדי הממשלה, לייעוץ המשפטי לממשלה וכמובן לבתי המשפט, ככל שהעניין מגיע לפתחם. אני כן אגיד כיועץ משפטי שישב כאן בדיונים הארוכים שקיימה ועדת הכלכלה ברפורמה בענף מוניות השירות בשנים מ-2016, החוק עבר סופית, אושר כאן בוועדה בינואר 2018, שאכן הכוונה הייתה שמי שיפרסם את המכרזים ומי שייתן את הרישיונות הוא משרד התחבורה. זה בעצם המודל של החקיקה, והדבר הזה להבנתי התחדד גם בדיונים. אני אינני זוכר בדיונים שקיימה ועדת הכלכלה שעלה רעיון של איזושהי אצילת סמכות או אפילו הסתייעות ברשויות מקומיות בכל הנוגע לפרסום המכרזים או ההליכים התחרותיים לבחירת בעלי הרישיונות בענף מוניות השירות. ואכן, בעיון בקול הקורא שפורסם עולות שאלות. כמו שאמרתי, לא אני זה שאמור לתת את חוות הדעת בעניין הזה אבל אכן עולות שאלות משפטיות האם זו הסתייעות, האם זו אצילה, האם זו העברת סמכות. החוק שאושר בוועדה, המודל שלו כפי שאמרתי הוא פרסום מכרזים ומתן רישיונות על ידי משרד התחבורה. זה המודל שקיים כרגע בחקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. התקנה כפי שמנוסחת אצלנו מושפעת מהקול הקורא, משפיעה עליו, או שהיא יכולה להתקיים באופן עצמאי כדי שלענף הזה תהיה יציבות, והסוגיה הזאת של הקול הקורא, היא תידון כנראה ברמה משפטית ולא בתקנה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. התקנות שמונחות כרגע על שולחן הוועדה בעצם קובעות את מה שכונה בעת הדיונים ברפורמה "מתווה ההמרה", כלומר מתן פיצוי לאותם בעלי רישיונות ותיקים פעילים שהפעילו את מוניות השירות לאורך שנים, ולמעשה היה אחת מנקודות המחלוקת בזמנו בעת הדיונים ברפורמה מכיוון שגם משרד התחבורה וגם הוועדה ביקשו בכל זאת לפצות את אותם בעלי רישיונות ותיקים שפעלו לאורך שנים בענף לאור הפתיחה של הענף לתחרות כי למעשה קודם הרפורמה הענף היה סגור לתחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו יכולים לקדם את התקנות - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. בהחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - האלה שמסדירות את הענף, וסוגיית הקול הקורא הזה עוד תידון משפטית או בכל דרך אחרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו שאלה שהיא לפתחם של משרדי הממשלה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אולי התקנות לא נוגעות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, מקלב. אני רוצה להגיד לח"כים. יש לנו פה ארבעה עמודים של הקראה, וזה לא מעט להקריא ולהעיר הערות. אנחנו רוצים לגמור את זה בשעה כדי לתת לענף המוניות יציבות ואני מניח שרובכם באתם לעזור לענף מוניות השירות להתקדם. כל עיכוב בחקיקה ובהקראה, נסיים את הדיון בלי שיש להם התקדמות, אז עכשיו כל אחד יחליט מה משך הדיבור שלו, על מה הוא רוצה לדבר, מה הוא רוצה לקדם. אני רוצה מהר מאוד לעבור להקראה והערות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז תיתן לנו קצר. זה חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתי, אני לא אגביל אתכם בזמן, אתם תדברו כמה שאתם רוצים. אני רק אומר לכם שאם אנחנו לא עובדים על החוק ארבעה עמודים, ישר הקראה ועבודה שחורה, אין לנו חוק בעוד שעה. מפה והלאה כל אחד יחליט כמה הוא מדבר, אני לא עוצר אתכם בזמן. מופיד מרעי, בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> אני מציע שכל אחד ידבר פחות מדקה, אני אשתדל לקצר. קודם כול, תודה אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה כי בסוף, האי הוודאות שנהגי המוניות חיים בה, היא פוגעת בהם, פוגעת בפרנסה שלהם. אי היציבות, הרי בסופו של דבר אנחנו מדברים על אנשים שבאמת עובדים מהבוקר עד הערב כדי להתפרנס ולפרנס את המשפחה שלהם, חשוב מאוד שתהיה יציבות. שאלה למשרד התחבורה. האם בתקנות האלה באמת בוצע שיתוף ציבור מלא, קרי לקחתם את כל נהגי המוניות מכל האזורים הגיאוגרפיים, המגזרים, הפריפריה, מהמגזר הערבי, דרום, צפון, לקחתם את כל הבקשות והדרישות שלהם בחשבון? הדבר האחרון שאני כן רוצה לדבר עליו, התקנות האלה נוגעות לזה שמשרד התחבורה הוא זה שמוציא את הקול קורא. אם יהיו שינויים עתידיים בעתיד לגבי רשויות כאלה או אחרות שיוציאו קול קורא, צריך להתאים את התקנות לשם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להבנתי לא. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> מצוין. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מתנצלת, אדוני היושב-ראש, שאני אקח יותר מדקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קחי כמה שאת רוצה. אם לא אכפת לך מענף מוניות השירות - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אכפת לי מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - תדברי שעה גם. את יכולה לדבר שעה, מעכשיו שעה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מודה לך. בוא נראה כמה תעמוד בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אעמוד בזה, אני אומר לך. יש פה אנשים ששנים מחכים שתהיה להם תקנת מוניות שירות, יש לנו שעה להביא להם את זה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם את רוצה לנאום, זה זמנך, שעה חופשי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אז כמובן, אכפת לי מאוד מנהגי מוניות השירות, מבעלי החברות של מוניות השירות, הכול בסדר, אבל אכפת לי גם מציבור הנוסעים, אכפת לי גם מציבור הנוסעים בפריפריה, אכפת לי גם מהשבת, אכפת לי גם מהתחבורה הציבורית באוטובוסים ואכפת לי גם מכבודה של הכנסת. אנחנו בעצם, אדוני היושב-ראש, נדרשים לעסוק פה בתקנות, תוך העלמת עין, אנחנו כאילו לא רואים את התמונה הכללית, אנחנו עכשיו עוסקים רק בתקנות, רק בסמטה הצרה הזו ולא רואים שמסביב מסביב הכול קטסטרופה. מה שעשתה שרת התחבורה, אדוני היושב-ראש, בכך שהיא מעבירה את הפעלת מוניות השירות ממשרד התחבורה לרשויות המקומיות, היא עשתה כמה עוולות. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> העוולות האלה לא נוגעות לזה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ודאי שהן לא נוגעות, אני יכולה לא להסתכל על העוולות בכלל ולהתעסק רק בתקנות. אני רוצה למנות את העוולות. כשאסיים למנות את העוולות אפשר לחזור לדון בתקנות כמה שרוצים, אבל צריך למנות את העוולות. פעם ראשונה, לא כל הרשויות המקומיות מסוגלות לקחת על עצמן את ההפעלה, ולכן, התוצאה תהיה, אדוני היושב-ראש, דבר שלך בדרך כלל מאוד אכפת, התוצאה תהיה פגיעה אנושה בשירות של המוניות האלה בפריפריה. זה פעם אחת. פעם שנייה, הרשויות המקומיות החזקות שכן מסוגלות לקחת את השירות הזה לאחריותן, הן יקבלו מתנה נהדרת, ממש בונבוניירה. הן לראשונה תוכלנה להפעיל את מערך ההיסעים שהן מפעילות עד עכשיו בהפסד ניכר בשבתות, עכשיו הן יפעילו אותו דרך מוניות השירות בלי ההפסדים, באופן מתוגבר ותוך עקיפה גם של הכנסת ככנסת, כמחוקקת, וגם של הקואליציה שקבעה עם היווסדה בהסכמים הקואליציוניים שלה, שלא יהיו שינויים בנושא של הסטטוס קוו אלא בהסכמת כל גורמי הקואליציה. להערכתי, זה לא נעשה. פעם שלישית, ההעברה הזאת תפגע בשירות של האוטובוסים כי ברגע שמוניות השירות יתחילו לעבוד בתוככי הערים, הן תגנובנה – סליחה על המילה – נוסעים ממערך האוטובוסים במקום לתת את השירות בדיוק במקומות שבהם האוטובוסים לא פועלים. פעם רביעית, ואולי החמורה מכולן, זה צפצוף ארוך על הכנסת. צפצוף ארוך על הכנסת. מוכרים את הבית, מוכרים פה חוק שהכנסת הזאת עבדה עליו – והיועץ המשפטי שיושב כאן יודע כי הוא היה נוכח – במשך להערכתי אלפי שעות עבודה שהושקעו בחוק הזה במשך שנים, משהו כמו שנתיים אם אני לא טועה, ועכשיו כאילו באיזשהו ציר עוקף, בלי לשאול אף אחד, משנים את כל הרפורמה – שזה חוק, זה חקיקה שהכנסת חוקקה – ולנו משאירים לדון בתקנות. אני חושבת שזה עבודה בעיניים ואני מצפה שלא לתת לזה לקרות, לא בגלל שאנחנו לא רוצים שיהיו תקנות, אנחנו רוצים מאוד שיהיו תקנות, אבל לא יכול להיות שיתנו לכנסת לדון באיזה אירוע יחסית צדדי, ותוך כדי זה ירמסו את הרפורמה כולה, על הפריפריה, על השבת, על התחבורה הציבורית באוטובוסים, הכול כאילו אין כנסת. זה מה שרציתי לומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, אני לא רוצה לקחת זמן, ושנעביר את התקנות האלה כמה שיותר מהר. אני רק רוצה להגיד, כמי שצרך את השירות הזה, בעיקר של מוניות נצרת, שנים אני נסעתי תל אביב-נצרת עם המוניות האלה, שהן עושות עבודה מאוד חשובה, והאנשים האלה כבר שנים תקועים, שנים, שנים, בצורה שאי אפשר להבין אותה, ויש לנו פה הזדמנות לעזור להם ואני רוצה שנעשה את זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול על הדיון היום כבר בפגרת בחירות, ועם כל זה ראית לנגד עיניך את התקנות שהרבה זמן היו תקועות וזה גרם עוול והפסד לאנשים, אתה הבאת אותן היום בעת נעילת שער כדי שבכל אופן הם יוכלו, לכן אני גם אקצר את דבריי. אבל כשמדברים במוניות שירות, אי אפשר שלא באמת לדבר על הפגיעה בכלל במוניות שירות, בתחבורה ציבורית, בחוסר מקצועיות, וההחלטה בקול הקורא, אי אפשר להתעלם, כשאנחנו מדברים כאן בוועדת הכלכלה – אתה באמת נגעת בזה – בחוסר המקצועיות שיש בהחלטה של הקול הקורא נגד כל התפיסה של משרד התחבורה, יושבים פה אנשים ותיקים, כמה משרד התחבורה נלחם בניסיונות לפתור בעיות של תחבורה ציבורית על ידי התארגנות מקומית בגביית כסף. זה היה נגד התפיסה וכאן פתאום משרד התחבורה מתהפך. נלחמתם, השארתם אנשים אומללים ופושטי רגל – ברכסים, ברמת שלמה בירושלים – נלחמתם במקומות שאנשים ניסו לפתור בעיות של תחבורה על ידי הפעלה של תחבורה מקומית. וכאן, בבת אחת אתם מתהפכים. אני רוצה להיות לא הזבוב על הקיר, מה אנשי המקצוע אמרו לשרה לפני שהיא קיבלה את ההחלטה. אין לי ספק שהתנגדתם לזה, אין לי ספק שאתם חשבתם שזה לא נכון. אתם תהרסו את כל קווי התחבורה, יהיה הפקר. כל הנקודה בתחבורה ציבורית היא הראייה הכוללת, הסנכרון. לבוא לתת לכל רשות – ראית פעם שביטוח לאומי, משרד הפנים, ייתן לכל אחד את האפשרות להחליט על דברים מרכזיים בתפיסה של התחבורה הציבורית? הפרדתם, אבל ידעתם לשים את הגבולות, איפה אתם המשרד נותן את הרגולציה, את המעקב, את הפיקוח ולא נותן למישהו אחר. איפה ראית משרד ממשלתי שמבזר את האחריות ואת היכולת שלו לשלוט על דבר שהוא כל כך חשוב כמו תחבורה ציבורית? אבל כולנו יודעים למה זה הגיע. זה לא הגיע מתפיסה מקצועית, זו אג'נדה של הפעלת תחבורה ציבורית גם על חשבון המקצועיות. אני מכיר את הייעוץ המשפטי של הוועדות הרבה הרבה שנים, זהיר מאוד, מאוד זהיר בדיבורים שלו, אבל הוא באמת משקף את מה שנאמר פה, מה שנעשה פה בוועדה. כל הסמכויות, כל הסמכות ניתנת כדי שמשרד התחבורה יפעיל את זה ולא כשהוא ייתן סמכויות הכי מרכזיות בתפיסה, יעביר את זה לרשויות. לכן, אם הכנסת לא יכולה לפעול בזה גם בתקופה הזאת, אני מאוד מקווה שיהיה גורם חיצוני שידע להעמיד את משרד התחבורה, במקרה הזה את השרה, על המקום. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה הכנסת לא יכולה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רק בחקיקה. היא לא יכולה לעשות בדרך אחרת, ולהוריד את הסמכויות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לכל הפחות למחות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כשראינו ששר התקשורת לקח סמכויות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לכל הפחות למחות. הוועדה הזו שדנה אלפי שעות יכולה לכל הפחות כוועדה למחות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה הזאת באמת עשתה לא מעט דברים שהיא מחתה, מערכת הקשרים של משרד התחבורה עם השרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו תנועת מחאה למשרד התחבורה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היא לא חשודה בלתת גיבוי במקומות שלא צריך לתת גיבוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יותר ממה שעשינו עם משרד התחבורה, לא נראה לי שהייתה פה בעיית מחאה, חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היה כאן הרבה הרבה מעל כוונת המחוקק בדיון כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה עזר לנו המחאה, תגידי. שמשרד דילג על ועדה והסתיר ממנה מידע ביודעין, ביזה את הכנסת ועשרה חברי כנסת שישבו פה, לקבל נתונים על רפורמה בתחבורה ציבורית. יותר חמור מפעולה כזאת? לא התייחס לאף הערה של הוועדה, אף דרישה, שנה שלמה, בשום דבר – לא בשכחת ילדים ברכב, לא בכביש 6 לצפון, לא בתחנת אחיטוב, לא בתחבורה ציבורית, לא בתקציב לבטיחות בדרכים לרשויות מקומיות – לא הייתה פעם אחת שקיבלנו פתרון. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הרבה על מה לדבר, כבוד היושב-ראש, בוא נתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא ראיתי דבר כזה שבאמצעות קול קורא, רומסים חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אז כבר קיבלת פה אמירה שזה מעלה שאלות משפטיות ושמורה לכם הזכות, אבל התקנה לא עוסקת בשבת. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון שהיא לא עוסקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולכן אנחנו רוצים להבטיח את העתיד של האנשים האלה, ולגבי החוקיות של מה שנעשה עם הקול קורא הזה, תתקפו את זה בהיבטים החוקיים והמשפטיים. מקלב, תודה. סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, דיברתי איתך על הנושא הזה לפני כמה חודשים, אתה זוכר, אפילו נפגעתי באופן אישי מההתייחסות של משרד התחבורה. אני מנתניה. מה-1 ביוני אין תחבורה ציבורית של מוניות שירות בנתניה. תבינו, הדבר הזה זה פקק אחד גדול לעיר של 260,000 תושבים, שרובם נוסעים בקווי השירות האלה. העיר היא גדולה, מחולקת להרבה מאוד שכונות, מי שמכיר את העיר הזאת, התחבורה הציבורית לא נותנת מענה במקום מוניות השירות, ומה-1 ביוני, כמו שדיברתי איתך, הפסיקו מוניות השירות. יושבים כ-120 נהגים, אתה מסתובב בעיר ואתה רואה את מוניות השירות עומדות, לא זזות, הנהגים לא עובדים, אין להם עבודה, ו-12,000 נוסעים, 12,000 נוסעים ביום שהתרגלו לנסוע כל יום – אם זה תלמידים, אם זה מבוגרים, אם זה אנשים שאין להם מכוניות, אם זה אנשים שלא גרים ליד קווים ציבוריים – אין להם איך לנסוע. עיר שלמה תקועה, מיכאל, עיר שלמה תקועה. אתה יודע, זה משגע אותי. עיר תיירות, הגיעו עכשיו תיירים, אין להם איך לנסוע. פניתי למשרד התחבורה פעם, פעמיים, מכתבים לשרת התחבורה. המענה שקיבלתי – הנושא הוא משפטי, אנחנו נדון בזה. מה זה נדון בזה? אנשים יושבים בבית, אין להם איך להגיע, אין להם את הכסף לשלם למונית ספיישל. אני ציפיתי, גם ביקשתי שייתנו גרייס של שלושה חודשים עד שהתקנות האלה יופעלו, שלושה חודשים גרייס לנהגי המוניות לא לשלם את השלושה שקלים שהם צריכים לשלם על כל נהג, שייתנו להם את האפשרות לנסוע, שיאפשרו לאנשים להתנייד בעיר הזאת, יאפשרו לתיירים להגיע לאן שהם רוצים להגיע. אבל לא. תוקעים עיר שלמה, מיכאל, זה משגע אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סימון, אתה מדבר מדם ליבך וגם בשיחות בארבע עיניים, ואני אוסיף לך שני נתונים שאתה לא יודע. משרד התחבורה ידע להאריך לא מזמן חוזים של תחבורה מותאמת אישית, שעולה עשרות מיליונים, VIP, עם מימון מלא של התחבורה הזאת לחברות, רק במרכז הארץ. בפריפריה אין להם תחבורה מותאמת אישית, לא עשו פיילוט כזה, ועכשיו במחסור בנהגים ואוטובוסים בישראל, 5,000 נהגים ואוטובוסים, כמה אלפי מוניות שירות היו מורידות את הלחץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש לך אותם. יש את הנהגים, יש את המוניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולא הפעילו אותם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תנו להם לעבוד. תורידו מהם את העמלה הזאת שהם צריכים לשלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו רוצים להביא להם חוק. בואו נתקדם. << אורח >> משה מלול: << אורח >> אני במקרה יכול לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. אם אתה בעד החוק - - - << אורח >> משה מלול: << אורח >> בקשר למה שהוא דיבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בעד החוק הזה? << אורח >> משה מלול: << אורח >> אני במקרה המנהל של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בעד החוק הזה? כל דיבור עכשיו מעכב אותנו. אני אתן לכם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני טועה במשהו? << אורח >> משה מלול: << אורח >> אני המנהל של התחנה בנתניה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרתי משהו לא נכון? << אורח >> משה מלול: << אורח >> אמרת בדיוק מה שצריך להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, איך קוראים לך? << אורח >> משה מלול: << אורח >> משה מלול, אני המנהל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה מלול, תקשיב לי. אם נגמור לחוקק ותרצו לנאום, אני אתן לכם. בואו נחוקק, אם לא נגמור עוד שעה, אין לכם כלום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אם נחוקק, מתי זה יתחיל לעבוד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נחוקק קודם. הכנסת מסיימת את תפקידה. חברים, זה הדקה ה-90, זה זמן פציעות, תנו לנו להביא את זה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אדוני יושב-ראש הוועדה, אני כיושב-ראש איגוד המוניות ובעל זכות ציבורית וכל בעלי המוניות שיש להם זכות ציבורית, יש לי הסתייגות גדולה מאוד מכל הנושא, ולכן אני רוצה לדבר לפני שכל הדבר הזה יעלה. אין להם שום סמכות לסחור בזכות הציבורית שלנו. אני רוצה להסביר את זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה מציע? שלא נביא את החוק הזה היום? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא, מה שאני מציע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הרע במיעוטו, חברים. << אורח >> משה מלול: << אורח >> לדפוק אותנו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם רוצים להיות בלי כלום? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני מציע הצעה פשוטה. הפיצוי שצריך לבוא אליהם, והוא לא צריך לבוא על גב זכות ציבורית, זה לא שייך למשרד התחבורה בכלל. הזכות הזאת נמכרה בקנייה חופשית מ-2015, הזכות הציבורית נמכרה חופשית. כל עם ישראל יכול לקנות אותה והיום גם 100,000 זכויות יכולות להיכנס בן לילה אם רק ישלמו את הסכום המלא. ההפחתה הזאת שרוצים להפחית פוגעת חד-משמעית בזכות קנייה של 24,000 בעלי זכויות ציבוריות שקנו את זה בכסף מלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אתה מעדיף? שלא יהיה כלום עכשיו? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> שייתנו להם כסף שמגיע להם. מגיע להם פיצוי, כסף, ולא אגרות שלא שייכות אליהם בכלל. הם החליטו החלטה ב-2015, ב-2005, שהזכות הציבורית היא רק לקנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, יהודה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> היא רק לקנייה. הם לא יכולים לפגוע בחוות דעת מקצועית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, קצר אם אתה יכול. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> קוראים לי סאמי אסעיד, אני מכפר אבו סנאן, אני מנהל תאגיד מוניות 30 שנה, אני ראש משפחה הכי גדולה בכפר. עבדתי 40 שנה על מוניות שירות והייתי גם מנהל תאגיד. ברגע שהחליטו, ב-2005 עד 2016 עשו רפורמה. הרפורמה מדברת על להוציא מכרזים, לתת רב קו. לא דובים ולא יער, השאירו אותנו בלי רב קו ובלי שום דבר, כל הנהגים ברחו לנו ואנחנו המנהלים חטפנו את כל החובות. כל מנהל פה חייב לפחות מיליון שקל. אנחנו משפחות מכובדות. הבנים שלי, אסור לדבר מה הם עושים, מה התפקידים שלהם. באים אלה שמגיע להם כסף – סדרן עבד אצלי 20 שנה, הוא בא לדפוק לנו על הדלת. למה? משרד התחבורה לא רוצה לעשות תקנות. עשיתם חקיקה ב-2018 בגלל שידעתם שאתם פגעתם בנו, עשיתם חקיקה. מה-28 בינואר 2018 עד היום, עד לפני שבועיים, שום דבר לא רץ, עד שקרעו לנו את הנשמות. רצים למשרדים, לחברי כנסת. אנחנו תושבי המדינה, אנחנו משלמים את החובות שלנו. למה לא ליישם? בסוף משרד התחבורה, מה עושה, כבוד היושב-ראש? וכולם ישמעו פה, הוא מחליט שהזכות הציבורית עולה 248,000. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 256,000. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> לא הפרעתי לך, אל תפריע לי. אתה אל תדבר, אני מדבר, לא הפרעתי לך. הזכות הציבורית היום עולה 160,000 שקל, לא 248. מה עוד הכתיבו לנו שנשלם? לקבוע שהזכות הציבורית עולה 248,000, הם גם רוצים מאיתנו אגרה 60,000 שקל. מה-160,000 תוריד את ה-60,000, תוריד מס רווח הון, תוריד את הרואה חשבון, תוריד את המיסים, לא יישאר לנו כלום, נישאר עוד בחוב. מה שאני מבקש מכבודו, מכל הוועדה, מכל הח"כים המכובדים פה, אני מבקש דבר אחד. לסגור לנו היום, אנחנו לא צריכים חקיקה, עברנו את החקיקה. יש גם מקור כספי במשרד האוצר לכסות את זה כי הרי הפיצוי הוא בזכויות ציבוריות. לא מדובר בהרבה, כל מי שמקבל, אולי שישה, שבעה תאגידים קטנים. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 600–700 מספרים. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> עזוב, אתה סתם מדבר שטויות, אתה רק מפריע. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> - - - התחבורה, היא תגיד לך. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> אתה בכלל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוציא את כולכם. אתה יודע מה, הבנתי. אתם עושים יותר ברדק מחברי כנסת. מי שידבר בלי רשות יוצא החוצה. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> בדיוק. אתה סתם מפריע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעכשיו, מי שמדבר ללא רשות יוצא החוצה. אנא סיים את דברך, אדוני. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> כבוד היושב-ראש, ועדה נכבדה, אני מבקש דבר שהוא מינימלי ביותר – לקבוע לנו בוועדה מפתח אחד לאחד, ואגרה 30,000, לא 10,000 כמו הנכים. חילקו 900 מספרים על 10,000. לא. אנחנו רוצים שהאגרה תהיה 30,000 ולשפר את המפתח, לא מה שעשה משרד התחבורה בסיכום שלו עם משרד האוצר. לא. זה לא צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להקריא את סעיפים 1 ו-2 ולהסביר. בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תודה, אדוני. אני אפתח ואומר שבינואר 2018 אושר, ב-1 בפברואר 2018 פורסם חוק שכלל מתווה זכאות לפיצוי של המפעילים הוותיקים בענף. מפעיל ותיק מוגדר בחוק כמי שהיה לו רישיון להפעלת קו שירות באוגוסט 2016, שזה בעצם התאריך שהתקבלה החלטת הממשלה על הרפורמה בענף. נקבע שלגבי בעלי הרישיונות קווים כל הפרטים ייקבעו בתקנות. לגבי מי שעסקו כנהגים ואין להם שום זכויות בקווים, הם היו אך ורק נהגים, נקבע שההטבה שלהם היא 50% ממחיר האגרה, ויתר הפרטים הביצועיים יישארו לתקנות. העיקרון של הפיצוי בדמות הנחה בקווי שירות מעוגן כבר בחוק מזה למעלה מארבע שנים. אין לי אלא להצטער שהמאמצים שעשינו – שזה מגיע לפה, אני לא אכנס לפרטים – דיברנו אינספור פעמים, סאמי. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> את חוה ראובני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא לעשות את הדיון הזה. בבקשה, גברתי, לסיים את ההקדמה ולעבור להקראה. ולא להפריע, סאמי, אני אוציא אתכם. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> היא שאלה אותי, כבודו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מפריע לי לחוקק עכשיו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נעשו מאמצים להסדיר את הדברים בתקנות. אני מזכירה שגם הייתה תקופה ארוכה מאוד של ממשלות מעבר, היה קושי גדול מאוד בחקיקה. אני מודה שגם היו מחלוקות בתוך הממשלה מה צריך להיכתב בתקנות האלה, שהגיעו לשני דיונים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ולמרבה המזל, דקה לפני, אבל ממש דקה לפני פיזור הכנסת הנוכחית, ביום שבו הוחלט שהולכים לבחירות, באותו יום כמה שעות קודם קיבלנו נוסח מאושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, בואו נקריא. סעיפים 1 ו-2. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15(ד) ו-16 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח-2018 (להלן –תיקון התשע"ח), בהסכמת שר האוצר לעניין תקנות 2 ו-3, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: בתקנות אלה - "אגרה מלאה" – אגרה בעד רישיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה); "אגרה מופחתת"- האגרה בסכום הקבוע בתקנה 2(א); "בעל רישיון ותיק פעיל" - כהגדרתו בסעיף 15(א) לתיקון התשע"ח; "המועד הקובע" - כהגדרתו בסעיף 15(א) לתיקון התשע"ח; "רישיון להפעלת מונית" – כמשמעותו בסעיף 13א לפקודה; "רישיונות נסיעה" - רישיונות מסוג רישיון נסיעת שירות כהגדרתו בסעיף 14ז לפקודה." זו תקנת הגדרות, אלה המונחים. אנחנו מדברים כאן כפי שנאמר, מי שהיה לו רישיון הפעלת קו שירות באוגוסט 2016, זה המועד הקובע, מי שהיה לו רישיון אז הוא בעל רישיון ותיק פעיל; האגרה המלאה היא האגרה הקבועה בפקודת התעבורה שעומדת היום על כ-250,000 שקלים, זה המחיר המלא, כל אדם שרוצה לקבל מהמדינה רישיון להפעלת מונית, זה הסכום שהוא יידרש לשלם כאגרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה היה לפני זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה סכום שנקבע לפני שנים והוא פשוט מתעדכן מדדית אחת לרבעון. כיום הוא עומד על 248,000 שקלים. זה הסכום המלא. אם אני אגש למשרד התחבורה ואבקש רישיון - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר שאלה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נגמור את ההקראה של סעיף 2. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> - - - להפעלת מונית, ותאושר זכאותי לרכוש כזאת, שזה כפוף לעבר פלילי ותושבות, זה הסכום שאני אדרש. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מה מחיר השוק, המחיר הריאלי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מחיר השוק הוא נמוך יותר, ככה אנחנו שומעים. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> 160, אתם יודעים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל אנחנו לא מעורבים בשוק, לא מדווחים לנו מחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, אני אגיד לכם, אם אנחנו נתעסק פה במספרים לא יהיה חוק כי קיבלנו הסכמה של האוצר לחוק הזה. לשנות את המספרים שלו לא יעבור כי זה בניגוד לעמדת הממשלה והאוצר. הלוואי והיינו יכולים בהחלטת ועדה לשנות תקציבים ומספרים. אז אני מבין את ההסתייגויות מהסכומים. אני אציע איזו הצעה, אני מקווה שזה אפשרי משפטית, איזשהו רעיון, אבל בואו נתקדם. סעיף 2. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "הפחתת אגרה לבעל רישיון ותיק פעיל 2. (1) האגרה המלאה לבעל רישיון ותיק פעיל תופחת לסכום של 60,000 שקלים חדשים לכל רישיון להפעלת מונית, בעד מספר רישיונות נסיעה כמפורט בתקנת משנה (ב). (2) בעל רישיון ותיק פעיל שהיה בידו במועד הקובע רישיון נסיעה, זכאי להפחתת אגרה לגבי כל אחת מן המדרגות שבטבלה להלן, לפי המכפלה של 60,000 שקלים חדשים במכפלת שני אלה: (1) היחס המפורט בטור ב' בטבלה שלהלן; (2) מספר רישיונות הפעלת המונית כאמור בטור א' שהיו בידו במועד הקובע לגבי המדרגה הנוגעת לעניין." אני אסביר כאן כי זה נשמע מפותל מאוד. כל בעל רישיון להפעלת קו שירות, היה לו גם לצדו לפי החוק רישיונות נסיעת שירות במספר מסוים לשם הפעלת הקו, מספר משתנה לפי היקף העבודה של הקו והצרכים שבו. מספר רישיונות הפעלת מונית שאפשר יהיה לרכוש בהנחה שמוצעת פה יהיה פועל יוצא של מספר הרישיונות שהוא הפעיל. לפי המפתח בטבלה שמפורטת להלן, טבלה פרוגרסיבית, ככל שהיו לו יותר רישיונות על המדרגה הזאת – זה כמו מדרגות מס וכו', אבל רק בהפוך – ככל שהמדרגה גבוהה יותר, הוא יקבל פחות רישיונות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אפשר לקבל רשות דיבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אתה לא תקבל, אתה מפריע כי אתה דיברת בלי רשות עד עכשיו. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תרים יד ותהיה בשקט. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עכשיו הטבלה זה המפתח. טור א' זה מספר רישיונות הפעלת המונית שהיו לו במסגרת רישיון קו השירות. טור ב', היחס בין רישיונות להפעלת מונית באגרה מופחתת למספר רישיונות נסיעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. טור א' זה המספר שהוא יקבל בעבורם הנחה, לא שהיו לו. מספר רישיונות הפעלת מונית שהוא יקבל בהנחה, אם אני מבין נכון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. טור א' זה מה שהיה לו; טור ב' זה מה שהוא יקבל בהנחה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> טור ב' זה הנחה. טור ב' זה מה שיהיה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה שהוא יכול לקבל בהנחה. " טור א' מספר רישיונות הפעלת המונית טור ב' היחס בין רישיונות להפעלת מונית באגרה מופחתת למספר רישיונות נסיעה (1) מרישיון הנסיעה הראשון עד רישיון הנסיעה התשיעי רישיון אחד להפעלת מונית לכל שלושה רישיונות נסיעה (2) מרישיון הנסיעה העשירי ועד לרישיון הנסיעה השבעה-עשר רישיון להפעלת מונית אחד בעד כל ארבעה רישיונות נסיעה (3) מרישיון הנסיעה השמונה עשר ועד רישיון הנסיעה העשרים ושבעה רישיון להפעלת מונית אחד בעד כל חמישה רישיונות נסיעה (4) מרישיון הנסיעה העשרים ושמונה ועד רישיון הנסיעה השלושים וארבעה רישיון להפעלת מונית אחד בעד כל ששה רישיונות נסיעה (5) מרישיון הנסיעה השלושים וחמישה עד רישיון הנסיעה הארבעים ושלושה רישיון להפעלת מונית אחד בעד כל שבעה רישיונות נסיעה (ג) בעל רישיון ותיק פעיל הזכאי לאגרה מופחתת לפי תקנת משנה (ב) בעד חלק מרישיון, ישלם בעד החלק הנותר של הרישיון את החלק היחסי הזהה לו מהאגרה המלאה." יכול שמישהו, יגיע לו שלושה ושליש, על שליש הוא יקבל בהנחה ועל השני-שליש יצטרך להשלים את האגרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוא ירצה. הוא לא חייב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם ירצה. הכול זה אם ירצה, אף אחד לא חייב. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא הבנתי את הטבלה, הקשר בין שני הטורים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כל מפעיל ותיק, הוא הפעיל מספר מסוים של מוניות ברישיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טבלת המרה. אתה ממיר את כמות המוניות הקודמות שלך ברישיון מונית חדש. אתה ממיר כמות רישיונות שהיו לך לרישיון מונית כמו שהוא היום מונית. עושים המרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היקף הפיצוי נגזר מהיקף המוניות שהוא הפעיל. אם הוא הפעיל תשע מוניות, על כל שלוש מהן הוא יקבל ביחס 1 ל-3, זאת אומרת יהיה זכאי לשלושה רישיונות בהנחה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מוריד אותו לשליש? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. הוא לא מקבל מוניות שירות, הוא מקבל מה שקוראים "מספר ירוק", מספרים ירוקים בהנחה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כובע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של מונית רגילה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> של מונית רגילה. השאלה היא כמה הוא מקבל. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבין. בן אדם שהיה לו X, ויש לו 9X, יש לו תשע מוניות, עכשיו מה שאני אמור להעביר לו פה זה שאני מוריד אותו לשליש. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא היו לו מוניות. הייתה לו זכות להפעיל שלוש מוניות שירות. היו לו רישיונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רישיון הסעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח פה כתוב, אם היה לו עד תשעה, הוא יוכל לקבל שלושה רישיונות למונית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אם הוא הפעיל את התשע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממשיך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם הוא הפעיל את הקו עם תשע מוניות, והקו הזה כפי שנראה בהמשך, הוא מפסיק להפעיל אותו – זה התנאי לקבלת ההטבה, הפיצוי נועד לפצות אותו על זה שהוא נפלט מהענף – אז הוא מקבל על תשע שהוא הפעיל, הן לא היו שלו, הוא הפעיל אותן - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה שירות. זה לא מונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא קיבל רישיון להפעיל. אתה נפגע ביציאה מהענף הזה, תקבל את הזכות להפעיל מוניות, לא באותה כמות של הרישיונות שהיו לך, לפי פרמטרים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לקבל רישיון מונית לפי המחיר הרשמי זה 158, אתה מקבל את זה ב-60 – זאת אומרת, על שלושה רישיונות לשירותיות, נגדיר את זה, אתה מקבל הטבה של 200,000 שקלים לפי החישוב שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נמשיך, חברים. תמשיכי את 2 עד הסוף. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> את 2 סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הערות ל-1 ו-2, קצר ולעניין. יהודה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני עוד פעם אומר, פה לא מדובר בקווי שירות, מדברים פה על זכויות ציבוריות של ספיישלים, של מוניות כמו שאני עומד בראשן, 24,000 כאלה, שקנו את הזכות הציבורית הזאת ב-240,000, צמודות למדד. זה קנייה, לא קיבלו את זה מתנה. לכן, האנשים האלה בהפחתה הזאת נפגעים פעם שלישית. פעם ראשונה הורידו את זה לנכים, הסכמנו כי זה נכים; עכשיו רוצים לגבי רכב חשמלי, וכל פעם מחפשים דרך לפגוע. זה לא שלהם, זה קנייה. יש פה חוות דעת מקצועית של איתן צחור, סגן נשיא להב, שאומר, מבחינה משפטית אין להם זכות לגעת. ברגע שהם הפריטו את הענף ונתנו לכל אזרח בישראל לקנות זכות בכסף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> א', לא שלחת את חוות הדעת הזאת מראש לאף אחד, חבל. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא, זה נשלח לשרת התחבורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב', כל אחד שיש לו מוניות, יש לו מוניות, והמדינה זכאית להעניק זכויות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> סכום מלא, כן, וגם כל אחד יכול לקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה מעניקה כל מיני דברים למי שהיא מחליטה להעניק. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> להעניק לו את זה ב-250,000 שקל, כמו שאני קניתי את זה וכמו כל אחד אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אתה חושב? שלא מגיע למוניות שירות, כלום? << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> מגיע להם כסף, מגיע להם פיצוי כספי. הם עבדו, שירתו את הקווים, מגיע להם פיצוי כספי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא בחוק. לא מופיע בחוק העניין הזה. אז במקום כסף נותנים להם זכויות. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> אני רץ עם החוק הזה כבר מ-2016. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, לא הצלחת, לא הצלחנו להביא את החוק הזה. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> - - - ופתאום עכשיו במחטף - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה רק התקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בג"ץ לא קיבל את העתירה הזאת, את העתירה שלך. << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> לא הגשנו עתירה, חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להצביע על סעיפים 1 ו-2, ולהתקדם. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבל על הזמן, חבל. בסוף אני אתן לך, תאמין לי. אם אתה בעד החוק, תן לי להתקדם. אם נסיים אני אתן לך להגיד כמה משפטים. תן לי לגמור את התקנות. מי בעד סעיפים 1 ו-2? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 1 ו-2 מאושרים. נא להקריא סעיפים 3 ו-4. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "תנאים לקבלת רישיון להפעלת מונית בהפחתת אגרה למי שהוא בעל רישיון ותיק פעיל 3. רישיון להפעלת מונית בהפחתת אגרה לפי תקנה 2, יינתן לבעל רישיון ותיק פעיל שיגיש בקשה לפי סעיף 14ב לפקודה (בתקנה זו – המבקש) שבמסגרתה יבקש הפחתת אגרה כאמור ובלבד שיעשה כן בתקופה של עד שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, ובכפוף לכך שהמפקח על התעבורה מצא שהתקיים אחד מאלה: (1) במועד הגשת הבקשה המבקש, תאגיד שבשליטת המבקש או בעל שליטה במבקש, לא מפעילים קו שירות למוניות על פי רישיון קו שירות שניתן לפי סעיף 14ח לפקודה כנוסחו ערב תחילתו של תיקון התשע"ח; (2) התקיים הליך תחרותי שוויוני ופומבי כאמור בסעיף 14ח(ב)(1א) לפקודה ונבחר במסגרתו מי שיקבל רישיון לקו השירות למוניות שהיה בידו של המבקש." אני מציעה להפריד. סעיף 4 זה נושא אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. בעצם אלה מצבים מיוחדים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, אלה לא מצבים מיוחדים. אלה התנאים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תנאים הכרחיים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא צריך להגיש בקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה תנאים מיוחדים להפחתת אגרה. או שהוא איבד את המכרז למישהו אחר או שלא הפעיל בפועל את מוניות השירות שיש לו. זה לא היה פעיל כלכלית. חוה, האם אנחנו יכולים להסמיך את השר הסמכה כללית שהוא יחליט מנימוקיו להפחית גם את האגרה שהוא הציע, את ה-60,000? לעשות סעיף הסמכה נוסף, הוא לא חייב להפעיל אותו אבל אם נאמר פה למשל שהאגרה היא גבוהה מדי, והשר יחליט להפחית, להסמיך אותו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מציע לתת לו גמישות בכיוון הזה, או לשנות את המשקלים. יש שתי שאלות שאני הייתי שמח לשמוע את עמדתכם. החוק נקבע ב-2108, נכון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נכון. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אנחנו נותנים היום את הפיצוי כפי שקבע המחוקק וכפי שראיתם כפיצוי ראוי, ב-2022. אנחנו היינו נותנים את אותו פיצוי ב-2018. העובדה שהמדינה גררה את רגליה במשך ארבע שנים, אנחנו צריכים לתת את דעתנו כאשר בצד השני יש גורמים שנפגעים? או שתגידי לי שהוא לא נפגע, אני לא יודע, אבל אם את חושבת בתום לב שהוא נפגע, זה לא בא לידי ביטוי בתקנות והאם אפשר להסמיך את השר לשקלל את זה? זה דבר אחד. דבר שני, המחירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לשקלל את הזמן לשיקולים אחרים ושהוא יחליט, הסמכה כללית כזאת כדי לתת לו פתח אם הוא ירצה להוזיל את האגרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא מכירה בחקיקה. חוק-יסוד: משק המדינה לדעתי אוסר על זה שאגרות וביטולי אגרות והנחות באגרות ניתנים בהחלטה מינהלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. מנימוקים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם אם מוזכר, אגרות הן בחוק או על פיו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוזר, אבל הצעות מעשיות. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש לי הצעה מעשית. אם אנחנו נסמיך – הרי היום יש מפתח, עד תשע זה לשלוש, מפתח של אחד לשלוש או אחד לארבע. אם אנחנו ניתן משקל גמיש, נגיד הראשון יהיה בין שתיים לשלוש, בין שלוש לארבע, וארבע וחמש, והשר יחליט, בשים לב לעניין, כי יש עוד שאלה שאתם לא עניתם, אני מניח שיש בידיכם ידע אישי, זה לא ידע רשמי. מחיר הרישיון בשוק היום נמוך מהמחיר שהממשלה נוקבת, זאת אומרת שההטבה שאנחנו משקללים – הרי יש פה הטבה, יש פה טרייד-אוף – אנחנו חושבים שאנחנו נותנים סדר גודל של 200,000 שקל לשלושה רישיונות כאלה שהיו, שלושה או ארבעה, בערך 50–60 אלף. בפועל, אנחנו יודעים שהמחיר הוא יותר נמוך, ולכן לכאורה היינו צריכים להעלות את המספר כדי לייצר איזשהו איזון. אני לא יודע לקבוע את זה ואני מסכים שאנחנו בכסף לא יכולים לגעת, אבל אם אנחנו יכולים לתת שיקול דעת לשר, שבמקום שבסעיף 2 יהיה כתוב אחד עד שלוש, אז יהיה מפתח פיצוי אחד לשלוש או אחד לשתיים, לפי שיקול דעתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוזר, הרעיון לתת גמישות וסמכויות להפחתה, זה הרעיון. איתי, היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם כול, שוב, רק להגיד מה המסגרת שלנו. המסגרת שלנו היא תקנות, כלומר חקיקת משנה שהיא בסמכותה של שרת התחבורה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה. בתקנות האלה אמורות להיקבע כל אמות המידה, אמורים להיקבע התנאים לקבלת ההטבה הזאת. לא ניתן משפטית להעביר בעצם את הסמכות בחקיקת משנה חזרה, כלומר משפטית זה לא אפשרי, אלא אם כן החוק היה מאפשר. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אנחנו מנסים לקדם לך משהו חשוב. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> חשוב מאוד. איוב מנאר, מנהל מוניות כרמל. ספציפית לנושא הזה. אנחנו ב-19 ביוני 2018 היינו פה, הגענו להסכמה עם משרד התחבורה להפחתת האגרה. כבר הפחיתו לנו באוגוסט 2018 ל-30,000, כשעכשיו היום שוב מקפיצים ל-60,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה הסכמה ל-30. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> הייתה הסכמה ויש טבלה כזאת של 30,000 כבר באוגוסט 2018. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציג אוצר בדיון? << אורח >> שחר בר: << אורח >> שחר בר, אגף תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגת אוצר, הטענה הזאת שזה היה 30. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני לא מכירה שהופחתה האגרה, גם משרד התחבורה יכול להתייחס. הופחתה אגרה מתישהו למוניות שירות? << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> יש לנו פה את זה, ומי שחתום על זה היה דרור גנון, שהוא לא קיים במשרד התחבורה כבר מאוקטובר 2018. הוא חתום על המסמך הזה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> על מה הפחיתו אגרה? על מספר ירוק? << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> במקום 60,000, נתנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה הסכמה למספר אחר. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> הסכמה לשלם. << אורח >> שחר בר: << אורח >> דרור גנון היה ראש רשות תחבורה ציבורית. אין סמכות לראש רשות תחבורה ציבורית להפחית אגרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל כנראה הייתה איזו הסכמה, איזה מתווה מוסכם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא מכירה הסכמה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שחר, יש לנו זמן קצר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, למה אנחנו מתווכחים על העובדות? אם האדון אומר, הייתה הסכמה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל זה לא של האוצר. זה נציג התחבורה, הוא מזכיר מישהו מהתחבורה. שחר, אני רוצה שב-20 דקות הקרובות את תצאי לעשות כמה טלפונים לשר האוצר ולמי שרלוונטי ותראי אם אתם יכולים להביא מספר נמוך יותר של האגרה הזאת, לאור מה שעלה כאן – משך הזמן, שווי המספר האמיתי בשוק, הפגיעה, הנכונות בעבר לתת מחיר זול יותר. את יכולה לבדוק את זה? << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני אגיד שגם לצורך התקנות האלה היה צריך למצוא מקור תקציבי כי מדובר בהפחתת הכנסות בהתאם לחוק יסודות התקציב, וככל שירצו להפחית את האגרה עוד, כרגע אין לזה מקור תקציבי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> האם אפשר לתת עוד את המשקלות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה אותו דבר, זה משפיע על - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני לא יודע כי זה לא הפחתה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אם אתה מציע משקלות אחרים אז צריך לבחון איך זה משפיע על הכסף שייגזר מזה ואז אנחנו לא יודעים להגיד את זה. אני חושבת שמשרד התחבורה לא יודע להגיד כמה עלות של אגרה זה עוד יוביל. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא. בואו נגיד שהוא ייקח עוד כובע. בסוף הוא ייקח עוד כובע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רואה שאין סיכוי. את לא רוצה להרים טלפון לבדוק? << אורח >> שחר בר: << אורח >> כרגע אין לזה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין סיכוי? << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא מוצאים מקור תקציבי בדרך כלל תוך חמש דקות. כרגע זה המקור התקציבי שיש למתווה הזה שנסגר במשרד התחבורה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני מציעה שמשרד התחבורה יתייחס מה סגרו איתם ולא סגרו איתם. בכל אופן, הפחתת אגרות זה לא סמכות של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, תודה. סעיף 3 הוקרא. מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 3 מאושר פה אחד. נא להקריא סעיף 4. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "תנאים לקבלת רישיון להפעלת מונית בהפחתת אגרה למי שהוא נוהג במונית בקו שירות". עכשיו אנחנו עוברים לנהגים, כשהחוק כבר קובע שההנחה תהיה 50%, לגביהם זה כבר נקבע בחוק, אנחנו כאן קובעים רק את התנאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להקריא ואז להסביר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "תנאים לקבלת רישיון להפעלת מונית בהפחתת אגרה למי שהוא נוהג במונית בקו שירות 4. (א) רישיון להפעלת מונית בהפחתת האגרה בשיעור המפורט בסעיף 16 לתיקון התשע"ח, יינתן לנוהג שיגיש בקשה לפי סעיף 14ב לפקודה שבמסגרתה יבקש הפחתת אגרה כאמור ויצרף אליה גם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (ב) ובלבד שייעשה כן בתקופה של עד שנתיים מיום תחילתן של תקנות אלה ובכפוף לכך שהמפקח על התעבורה מצא שהתקיימו בו כל אלה: (1) החל מהמועד הקובע, הוא לא היה בעל עניין בתאגיד שהיה בידו רישיון קו שירות; (2) החל מהמועד הקובע, אין בידו רישיון להפעלת מונית; (3) עיסוקו העיקרי היה בנהיגה במונית שירות אצל בעל רישיון ותיק פעיל, במשך שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שבסמוך לפני המועד הקובע. (ב) לצורך הוכחת התנאים האמורים בתקנת משנה (א) , הבקשה תכלול את אלה: (1) אישור מאת רשות הרישוי שהוא בעל רישיון נהיגה בדרגה המפורטת בתקנה 184 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; (2) תצהיר בכתב ערוך לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – תצהיר), בו הוא מצהיר כי לא היה בעל עניין בתאגיד שהיה בידו רישיון קו שירות, בתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) ושעיסוקו העיקרי היה בנהיגת מונית בקו שירות למוניות שיפרט ובמועדים שיפרט, העומדים בדרישות תקנת משנה (א)(3); (3) אחד מאלה: (1) אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דוחות שנתיים לפי פקודת מס הכנסה לגבי התקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2) שבהם הצהיר כי עיסוקו העיקרי בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית וכן אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש היה רשום אצלם כנהג מונית בתקופה האמורה; (2) תלושי שכר מאת בעל רישיון להפעלת קו שירות למוניות לפיהם המבקש הועסק אצלו בתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(2), וכן תצהיר של נושא משרה בתאגיד שהוא בעל רישיון כאמור, כי המבקש הועסק בתקופה האמורה בתפקיד נהג במונית שירות, ואולם רשאי הוא למחוק את הנתונים הכספיים מן התלושים האמורים טרם צירופם לבקשה." כאן אנחנו קובעים את התנאים שעיקרם להוכיח שהוא איננו בעל עניין בתאגיד, זה לא פיצוי נוסף לאנשים שיש להם זכויות בתאגיד שהיה לו את הרישיון קו שירות – רישיון קו שירות הרי ניתן רק לתאגידים – אלא שהוא היה אך ורק נהג, ולהוכיח שהוא היה נהג בפועל במשך שלוש מתוך החמש שנים שלפני המועד הקובע, דהיינו אוגוסט 2016, להוכיח שזה באמת היה עיקר עיסוקו, זאת הייתה פרנסתו ולכן הוא נמצא בקבוצה שנפגעת במישרין מהרפורמה של תיקון 120. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה לגבי פקיד השומה. הנוהג שם, אני לא מכיר איך זה עובד בענף, אבל כל הנהגים מגישים באופן פרטי את הדוח הכספי שלהם? התאגיד לא עושה את זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש כאן שתי אפשרויות. אם הוא היה שכיר, שיצרף תלושי משכורת; אם הוא היה עצמאי, הוא מגיש אישור פקיד שומה. אלה שתי חלופות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להעיר שתי הערות. ההערה הראשונה, לגבי תקנת משנה (ב)(1) אישור מאת רשות הרישוי שהוא בעל רישיון נהיגה. הוא פשוט צריך להציג רישיון נהיגה. למה צריך אישור מרשות הרישוי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם רישיון נהיגה יכול להוות אישור כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן אני שואל. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אפשר מצידי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פשוט מציג רישיון נהיגה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> יותר קל ויותר טוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת הערה אחת. ההערה השנייה היא יותר מהותית לעניין התיבה "עיסוקו העיקרי". איך בוחנים מהו עיסוקו העיקרי? החוק בעצם קובע שההנחה ניתנת למי שעסקו בפועל בנהיגה במוניות בקו שירות והועסקו על ידי אותם בעלי רישיונות ותיקים פעילים. אני פשוט תוהה האם נכון לכתוב תיבה כזו כאשר בעצם אין כלים לבדוק אותה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין לנו דרך באמת לדעת, אנחנו גם לא יודעים מי האנשים האלה ולכן גם נתנו להם שנתיים לעומת בעלי הרישיונות הוותיקים, שלהם נתנו שנה. אין לי דרך להגיע לאנשים, אני לא יודעת מי הם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן אני חושב שפחות נכון לכתוב משהו בחקיקת משנה שלא יודעים בעצם לבדוק אותו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יחד עם זאת, החוק מדבר איתנו על למי שעסקו בפועל. אנחנו מדברים על אנשים שזו הייתה הפרנסה שלהם, לא למי שעסק במשהו אחר ופעמיים בשבוע בערב עשה משמרת או לפעמים אפילו גם לא באופן סדיר אלא מדי פעם כשהבן דוד שלו, שכן יש לו קו, היה צריך עזרה אז כיוון שיש לו רישיון הוא התגייס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל איך בודקים? את חושבת שזה המבחן ומישהו אחר יחשוב שיש מבחן אחר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לכן כתבנו תצהיר, עיסוק עיקרי. יחד עם האישור של פקיד שומה שהוא מדווח שם או תלושי משכורת שמראים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> די בכך, אני חושב. אני חושב שזה פחות נכון לכתוב הוראה שאי אפשר לבדוק אותה בעצם ושיכולים להיות ויכוחים גם על איך מיישמים. המבחן שאת נתת הוא מבחן שיכול להיות לגיטימי אבל יהיו טענות של מישהו אחר שיגיד: לא, זה היה העיסוק העיקרי שלי כי עבדתי פעמיים או שלוש או שבוע בחודש, אינני יודע. אם אנחנו לא קובעים פרמטרים, ואנחנו בעצם מחייבים אנשים לחתום על תצהירים כאשר אין פרמטר – לא קבוע בתקנות וגם אתם לא יודעים להגיד – אני חושב שזה פתח לבעיות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה אתה מציע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להגיד: עסק בפועל בנהיגה במונית שירות במשך שלוש שנים לפחות מתוך חמש שנים, כלומר, הוא היה נהג מונית והוא עסק אצל אותם בעלי רישיונות. התיבה "עיסוקו העיקרי" להבנתי מיותרת, אלא אם כן אתם יודעים להגיד לנו מבחנים או אמות מידה לפרשנות התיבה הזאת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כיוון שפה בעלי המקצוע לא מתנגדים, אז בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. אז מורידים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בכל מקום שכתוב "עיסוקו העיקרי היה", אנחנו נכתוב: עסק בפועל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מי בעד סעיף 4, עם השינויים? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר, כולל השינויים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין נמנעים. סעיף 4 מאושר. התקנות מאושרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני כן, לאחר שהוועדה השלימה את ההקראה והאישור של התקנות, עוד נקודה אחת להכרעת הוועדה, אם לא נכון לקבוע מועד תחילה כבר כאן כדי שתהיה ודאות מתי ההסדר נכנס לתוקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ההמלצה שלכם, אוצר וכלכלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע 1 באוגוסט אולי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 1 באוגוסט, אני מסכימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחולה, תחילה – 1 באוגוסט. מי בעד סעיף תחילה 1 באוגוסט? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. אין נמנעים, אין מתנגדים. התקנות מאושרות. מי שרוצה להגיד לסיכום הדברים, בבקשה. איוב מנאר. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, במקום הזה אנחנו היינו אמורים לקבל את הצדק, ופה היינו אמורים לקבל את המפתח העיקרי שזה היחס המיועד, שזה אחד לאחד או אחד לשתיים, ואת ה-30,000 כפי שזה כבר הוצע עוד לפני ארבע שנים. אחרי כארבע שנים, חמש שנים שאנחנו גוררים רגליים וטוענים כל הזמן במשרד התחבורה שאין איך לאשר את התקנות, ואנחנו כבר מתרוצצים יותר מחמש שנים בשביל אותן תקנות שהוצאו לפני חמש שנים בערך, להביא אותן על אותו בסיס, בלי כל שינוי, בלי להתחשב בכל הנזקים, בלי להתחשב בכל החובות שנגרמו לנו, בלי להתחשב בזה שאנחנו כבר לא נהיה מפעילי קווי שירות, אנחנו כבר לא יכולים להיות. היום בשביל להפעיל ברפורמה החדשה קווי שירות אתה צריך להיות מיליונר – 10 מיליון, 20 מיליון, 30 מיליון כי אתה צריך לפחות 15 או 20 רכבים חדשים, חצי מיליון כל אחד, אתה צריך טייקונים בשביל זה. אנחנו, זרקו אותנו למסילה מתחת לגלגלי הרכבת בשביל אנשים שהם יכולים לשלם ואנשים שיכולים לעשות. לתת לתאגידי הסעות 900 מספרים, ב-10,000 לכל מספר, כשהם לא עשו כלום במוניות, הם לא באו בכלל מהענף הזה, ואנשים שבנו את קווי השירות, לקחת להם את קווי השירות בכפייה – לקחת בכפייה, אנחנו מ-2017 כבר לא יכולים להפעיל, אנחנו לא מפעילים, אנחנו משלמים מהכיסים שלנו. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנאר, מה התיקון שאתה מציע? מה התיקון שאתה רוצה? << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> זה המקום לתת לנו אחד לאחד והפחתה של 30,000 ולא 60,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איוב מנאר, אתה מתכתב איתי בווטסאפ בכל שבוע. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני כל הזמן אומר לך, כשיהיו תקנות נקדם אותן. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובאמת, הזעקה שלך היא אמיתית. הייתה פה גרירת רגליים של ארבע-חמש שנים, וזה פגע בכם. הבטיחו לכם את התקנות האלה לפני שנים ולא ביצעו. ואז אתה גם מעדכן אותי בזמן אמת, שפתאום היועץ המשפטי מסכים ופתאום האוצר מסכים והתחבורה מסכים. מה שמגיע היום לוועדה זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לאשר. אנחנו לא יכולים לשנות סכומים, זה לא בסמכות הוועדה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה שאולי במקצת יכולה להביא פתרון. אנחנו יכולים לאשר רק מה שהביאו לנו, ובנסיבות העניין אני חושב שטוב ונכון לאשר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמר לי היועץ המשפטי באוזן שאנחנו יכולים לשנות מספרים, אבל אז השר לא יחתום על התקנה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> השר לא יחתום, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם מוכנים לקחת סיכון כזה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לי יש הצעת פשרה שהיא הצעה הוגנת. אני חושב שאנחנו בתור ועדה מפקחת נקבע כאן כהחלטת ועדה שמשרד התחבורה יציג בפנינו בעוד שישה חודשים עבודה כלכלית שהוא יעשה, לאחר שהוא שמע את הנוגעים בדבר, שתבהיר מה המשמעות של העיכוב של ארבע או חמש שנים ומה המשמעות של פער בין מחיר רשמי של המדינה למחיר שוק, שזו סיטואציה ייחודית כי המדינה פה כאילו מסחרת במשהו שהוא לא המחיר הריאלי. יש פה שני שערים, ובהינתן שיש שני שערים תמיד יש הסדרים מיוחדים, ואנחנו נבקש לשמוע במפורש את המלצת השר לשקול תיקון. אנחנו לא נוכל לתקן את הכסף אבל כן אפשר יהיה לתקן שבעוד שישה חודשים המשקלות כפי שמוצגים שם בסעיף 2 ישתנו, זאת אומרת שהשר יכול להגיד: אני נותן לכם הטבה לעוד כובע, לעוד רישיון מונית, ואז זה יפצה במשהו את הדברים. יכול להיות שיגיעו למסקנה שאין פגיעה, אני לא יודע. אומרים פה אנשים וזה נשמע מאוד אותנטי, שיש פה פגיעה. אני קטונתי מלעשות את הבחינה. אני, מצד אחד אוזני צריכה להיות כרויה למצוקותיהם של אנשים, מצד שני אני צריך לדאוג לאוצר המדינה. אני רואה את זה באינטרס כולל של מדינה, אני חייב לאזן בין הדברים. אם יש פה עוול אמיתי, גם המדינה לא יכולה להפנות גב לעוולות, גם אין כוונתה להפנות. אני מבקש עבודה של שישה חודשים. זה סמכות הוועדה, זה לא משנה מי ישב כאן. יש פה אנשים בעלי עניין שידאגו, זו תהיה החלטה כתובה. תעשו את העבודה, תשקללו את העובדה שהתאחרנו פה בארבע-חמש שנים. אגב, אני מאוד בעד – אם יש פה פגיעה, אני בעד שהמדינה תשלם כי ההתנהלות הזאת של פערים של X שנים היא פגיעה באזרח, היא פגיעה באזרח עם הסתר פנים לגבי המצוקה הזאת. אנחנו אוהבים לגרור רגליים, ובשוק הפרטי גרירת רגליים משמעותה כסף, ורק המדינה לא מבינה שזמן הוא כסף והיא יודעת לגרור רגליים. אם המדינה מושכת חמש שנים והייתה פה פגיעה, ראוי שהמדינה תשלם כי המדינה קבעה פיצוי, אחרי שהיא הבינה מה הפיצוי הנאות, אחרי שהיא שקלה את כל השיקולים, והיא לא יכולה לקנוס את האנשים על ידי משיכת רגליים וזמן. יש זמן סביר – שישה חודשים, שמונה חודשים – חמש שנים זה לא זמן סביר. אנחנו חיים במאה ה-21, 2022, המדינה לא יכולה להתנהל ככה, חמש שנים של תקנות. זאת פגיעה באנשים וזו פגיעה שהיא לא רלוונטית למדינה מודרנית, היא לא אפשרית במדינה מודרנית. ולכן, הדבר הקטן הזה, שזה ממש קטן – אני לא יודע כמה אנשים פה באמת נפגעים בראייה עולמית – אם המדינה פה תיאלץ לתת דין וחשבון לכנסת ולהגיע למסקנה שמשיכת הזמן פגעה באזרח, היא תצטרך לרשום צ'ק כי ככה נהוג במדינה מתוקנת וזה יגרום לכך שלא יגררו רגליים במקומות אחרים, שלעתים הם כבדים יותר. לכן, אדוני היושב-ראש והיועץ המשפטי, אני מבקש לאמץ החלטה, אחרי שנאמץ את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני רואה שיש פה התייעצויות. יכול להיות שתגיעו למסקנה שהחמש שנים האלה לא באמת פגעו בהם. << אורח >> רן שדמי: << אורח >> הם יכלו להמשיך לעבוד. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> לא יכולנו להמשיך. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אין לי בעיה. אני לא בעד לתת לאנשים פיצוי אם לא מגיע להם אבל אני בעד לתת לאנשים פיצוי אם באמת מגיע להם. ואם המדינה קבעה ב-2018 את גובה הפיצוי, ועם משיכת הרגליים ועם העובדה שיש פערים בין המחיר, הכובע הרשמי במחירון הרשמי, לבין מחיר השוק, אלה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת. יכול להיות ששקללו את זה ב-2018, יכול להיות שראו את זה. אני אומר, יכול להיות שהשינויים בין המחיר הרשמי למחיר השוק, בין 2018 ל-2022, השתנו עד כדי כך שזה כן פגע בהם, כשאתה ב-2018 חשבת שאתה נותן פיצוי בגובה X והיום אתה נותן פיצוי בגובה X מינוס Y, אז לכן אלה הם דברים שצריך לבדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוזר, אני הבנתי מה אתה אומר ויש לנו הצעה. אנחנו רוצים להוסיף סעיף לתקנה, הסעיף הזה הוא חובת דיווח לוועדת כלכלה. בתוך חובת הדיווח של המנכ"ל לוועדת הכלכלה אנחנו נקבע את זה לעוד שמונה חודשים – גם בגלל הבחירות, ממשלה וזמן עבודה ליישום – אנחנו נכניס את הבדיקות שאנחנו רוצים ואת האפשרויות המסתמנות ושבתוך חובת הדיווח, אם יחליטו משרד התחבורה במועד ההוא להביא תיקון תקנות, הוועדה תאשר תיקון שעוסק במשקלות או כל דבר אחר. זה הכיוון של הסעיף, חובת דיווח. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הכיוון הוא טוב. התקופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה תעשה, אחי? ארבעה חודשי בחירות, שלושה חודשים להקים ממשלה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> להיפך. אני דווקא חושב - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אתה חושב שנה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עדיף שמונה חודשים ואז הם יבקשו הארכה. עדיף לא למשוך את הזמן. לא, זה מעט זמן. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כי אנחנו חושבים שייתכן שיש עיוות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא מעשי. אנחנו עושים ככה. יש לך כבר נוסח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אני מבין נכון, דיווח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סעיף 6 בתקנה. סעיף 5 זה התחילה, או שאתה מעביר את התחילה ל-6. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תחילה תהיה 6. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחילה תהיה סעיף 6 וזה סעיף 5 בתקנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חובת דיווח, אם אני מבין נכון, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לוועדת הכלכלה של הכנסת עד תום שמונה חודשים מיום התחילה. מה אתם רוצים לגבי דיווח? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההשלכות הכלכליות על בעלי הרישיון למוניות שירות של עיכוב בארבע שנים של הבאת התקנות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד אז זה כבר יהיה חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וההשפעות של הפער בין המחיר המוצע למונית - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בין המחיר הרשמי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - לבין המחיר בפועל בשוק, וניתוח כל העיוותים האפשריים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההשלכות אולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש חובת דיווח. לא יודע איך לנסח את זה, אבל אם ימצאו לנכון משרד התחבורה והאוצר במועד זה להביא תיקון לתקנות, יאושרו במועד זה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני מבקש שהתיקון יהיה רק פוזיטיב, לא נגטיב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה מחקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו בערעור על בחינה. אני לא חושב שמישהו יפגע בהם ברוורס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל אם רוצים מחקר גרידא, צריך לראות מה יהיו ממצאי המחקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר איכשהו לנסח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שמה שאמרת, פחות או יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יהיו גם תיקוני נוסח בהמשך אבל תגיד את העיקרון. סעיף 5 לתקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת עד תום שמונה חודשים מיום התחילה, שכאמור הוא 1 באוגוסט, על ההשלכות הכלכליות על בעלי הרישיונות הוותיקים הפעילים - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בגין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - בשל או בגין העיכוב - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בין חקיקת החוק להתקנת התקנות. בין חקיקת החוק לכניסת תקנות לפועל, וההשלכות הכלכליות בשל הפער בין המחיר הרשמי של משרד התחבורה של הרישיון לבין מחיר בפועל בשוק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מציעה לא להיכנס לרזולוציה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, בדיקה כללית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רזולוציה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא, לא. אני בעד להיכנס לרזולוציה של הזמן כי אם נמצא שנפגע - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה באמת לא רזולוציה. זה עיכוב של חמש שנים ויש פער ענק בשוק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה לא עיכוב של חמש שנים. התקנות לא היו אמורות לצאת ביום אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תקשיבי. שישה חודשים, שמונה חודשים. חמש שנים, צריך לגדוע את הפלגמטיות הממשלתית הזאת. אנחנו עובדים כמדינת עולם שלישי. כשאנחנו מסדירים תקנות חמש שנים אחרי חקיקת חוק, אנחנו מדינת עולם שלישי שאיננה יודעת למשול. משילות זה לא רק נגב וגליל. משילות זה חוסר היכולת לתקן תקנות בזמן סביר, והגיעה העת שהמדינה תבין שהמחיר, הוא יחולק בין האזרח לבין המדינה ולא רק יושת כולו על האזרח. אני מתעקש על זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי, אין פה שום דבר אישי אבל יושבים פה אנשים שנפגעו בצורה מאוד משמעותית מהדבר הזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני יודעת. דיברתי איתם באופן שוטף. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> אבל מה יצא מזה? דיברנו, יפה, אבל - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. מצוין שדיברנו. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> לא יצא כלום. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו גם לא פסקנו. אנחנו אומרים שאנחנו עוד שמונה חודשים נקבל דיווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מסכימה שכשמביאים חוק לוועדות – וחוקים רפורמטיביים – אומרים לוועדות מהר מהר, החוק דחוף, החוק נחוץ, אין זמן, הכול מהר, בדרך כלל חוקים כאלה באים בחוקי הסדרים, ואז אומרים, השר יתקן תקנות. אז החוק דחוף, ידעו לעשות אותו דחוף, ואת התקנות שלו לא ידעו לעשות ארבע שנים? זה טעם לפגם כללי. אותו קצב שמחוקקים חוק, לפחות לידו חצי שנה, שנה אחריו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני יכולה לומר שטיוטה ראשונה של התקנות האלה הייתה מוכנה באפריל 2018. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> ומה קרה? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום אנחנו יושבים ב-2022, ואנחנו מדברים על דיווח ב-2023.. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לפרטים, היו מחלוקות בתוך הממשלה, ושנתיים לא היו ממשלות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי, מדובר על דיווח. לא פסקנו. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תשלם הממשלה, לא ישלם האזרח. מחלוקות בממשלה עולות כסף. אם הן עולות כסף, לא יגולגל על האזרח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא עוזר לי עכשיו, האוזר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מסכימה, אני רק אומרת לסעיף המסוים הזה אני מציעה לא למנות מרכיב ספציפי כי אז זה עלול להשתמע, יש מרכיבים נוספים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לרבות. צודקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לרבות. הנוסח הסופי יאושר בנוסח שיישלח אבל תגיד את העיקרון עליו נצביע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנדע מה בדיוק לנסח. אנחנו כן נדבר על מחקר או איזשהו ניתוח כלכלי של ההשלכות הכלכליות על בעלי הרישיונות הוותיקים פעילים בשל העיכוב בהבאת התקנות לאישור ועדת הכלכלה. נכון? לא ניכנס מעבר לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה הכיוון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מי בעד סעיף 5, שהוא סעיף דיווח לוועדת הכלכלה כפי שניסחנו ועוד יתוקן? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. זה סעיף 5. סעיף 6 זה התחילה, כבר הצבענו עליו. התקנות מאושרות. מישהו רוצה להגיד עוד משהו לסיום? << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> אני רוצה להגיד לגברת חוה ראובני, שאני מאוד מכבד. אתמול, בערוץ 13, מה השרה עכשיו הביאה לנו, עוד להילחם בנהגי המוניות? מונית Uber, שבאירופה התרחקו מזה. ה-Uber, מה הוא עושה? מחסל. את ראית את נהגת המונית שהיא גרושה, כמה היא בכתה? אין לה עבודה. פתאום מכניסה את ה-Uber, לפני חודש הכניסו את המונית החשמלית, לפני זה את האוטונומית. זה הכול מלחמה במוניות. מה זאת אומרת? מכניסים את ה-Uber. שכולם ידעו, אני אומר לכבודו ולכולם, מחיר זכות ציבורית, ששיחקו בזה פה, ירד מ-160 כמו שהוא עכשיו בשוק, ירד ל-110,000 – בילדים שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נראה. עכשיו אנחנו לא יכולים לעסוק בזה. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> מדברים איתנו, כבוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, אנחנו לא יכולים. עשינו. מלול, בבקשה. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> ואני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זהו. אתה לא אומר כלום יותר. << אורח >> סאמי אסעיד: << אורח >> מילה לאוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, לא. מלול, בבקשה. << אורח >> משה מלול: << אורח >> חבר הכנסת צבי האוזר יצא, רציתי לחזק את הדברים שלו. משה מלול, אני מנכ"ל של מוניות שי לי, זה תאגיד שזכה במכרזים שמשרד התחבורה פרסם. ב-2018 הם יצאו עם רפורמה לגבי כמות של מכרזים שתתבצע במדינה. היום, בפועל, אולי יש רק ארבעה או שלושה תאגידים שפועלים, זאת אומרת הרפורמה כשלה. ולמה היא כשלה? כי אם נאמר היו נותנים לנו את הפיצוי בזמן, אז היה לנו יותר מימון ולא היינו לוקחים התחייבויות. אנחנו הפסדנו, בתאגיד שלנו הפסדנו 10 מיליון שקל, כל הפנסיה שלנו הלכה, אין לנו פנסיה. אנשים עבדו 40 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מלול, אתה יודע, אני לא יכול להציל את כל הנושאים עכשיו. ניסינו להציל נושא דחוף. << אורח >> משה מלול: << אורח >> אבל למה ועדת כלכלה גם לא עושה ביקורת על החלטות שיצאו מפה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עושים, בגלל זה אנחנו פה. אם לא הייתה ועדת כלכלה לא היו לך התקנות האלה, תאמין לי. << אורח >> משה מלול: << אורח >> חבר הכנסת דוידסון דיבר על בעיה שקיימת עכשיו בנתניה, שאין תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא פנה לשרה, הוא לא קיבל תשובה. << אורח >> משה מלול: << אורח >> נכון. כי הם לא רוצים למצוא פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה לעשות, עכשיו הכנסת מתפזרת ודיוני הוועדה מוגבלים בפיזור הכנסת. << אורח >> משה מלול: << אורח >> היושב-ראש, התפקיד של המדינה והתפקיד של השרה והתפקיד של האנשים המכובדים זה למצוא פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מלול, אתה כנראה לא היית איתנו השנה בוועדת כלכלה, אתה לא ראית את הבקרה שלנו על משרד התחבורה. << אורח >> משה מלול: << אורח >> אני יודע, אני מעריך את זה, מוקיר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. מנאר איוב, משפט סיום. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> ספציפית לתקנות האלה, יש לנו עוד נקודה אחת שיכולה דווקא כן להביא למצב של שיפוי ולתת לנו איפשהו את הצדק. הטבלה שמקנה לתאגידים הוותיקים הפעילים את ההטבה הזאת באה כאן על בסיס רישיונות הפעלה שהיו לאותו תאגיד. היחס הזה שהם נותנים, התקנות שעכשיו אושרו, שיעשו את זה על פי הבסיס של רישיונות ההפעלה שהיו לאותו תאגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יהיו שינויים עכשיו בתקנות. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בעוד שמונה חודשים. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> תן לי. זה בתוך החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנאר, זה סתם עכשיו. התקנות סופיות. נגמר. כל תיקון עתידי, יש לך שמונה חודשים לעבוד מול משרד התחבורה להביא תיקונים לתקנות האלה. << אורח >> מנאר איוב: << אורח >> רק להבהיר מתוך החוק הזה, מתוך התקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא עוזר עכשיו, עזוב, אתה מתעסק בדבר לא רלוונטי עכשיו. יש לך שמונה חודשים לשכנע את משרד התחבורה לעשות שינוי בתקנות, שינוי באגרות, שינוי ביחס בין העברת רישיונות. כל שינוי הם יכולים להביא עוד שמונה חודשים. עד אז אלה התקנות ולפחות משהו יתקדם היום. לא כל מה שרציתם, ואני מתנצל בשם ממשלת ישראל שארבע-חמש שנים לא התייחסו אליכם ברצינות, ידעו לקדם רפורמות אחרות ודווקא את הדבר הזה לא סידרו בזמן, אבל אנחנו כוועדה דחפנו עד הרגע האחרון להביא פתרון. אדוני. << אורח >> אורי דוד חי: << אורח >> כבודו, אני ממוניות חי בע"מ, אני הפעלתי קו 66 בזמנו, היו לי 58 רישיונות, 180 נהגים. המניה הייתה שווה 800,000 שקל למניה. נכנסתי עכשיו למכרז, זכיתי בשני מכרזים – ברחובות, קו רחובות מרחבי, שזה פתח תקוה, תל אביב, אשדוד, וקו אשכול 8, שאני מפעיל אותו היום, קו 16. אין נהגים. את קו רחובות אני לא מפעיל, אני מפעיל אך ורק קו 16. היום השרה מציעה 60,000 שקל לנהג. מאיפה אני אביא נהגים ב-60,000 שקל כשאני מרוויח בסך הכול לשעה 60–70 שקלים? איך אני יכול להתמודד עם דבר כזה? שהשרה תשמע את זה. איפה המוניות? למה לא מכניסים את המוניות? תנו לנו הטבות בשביל שנוכל להמשיך להפעיל את הקווים שנתתם לנו במכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שומע את המצוקה שלך אבל כפי שאתה רואה, אנחנו לא יכולים לשנות את המחיר ואת האגרה ולא ברגע הזה ולא בסוף עבודת הכנסת. זה הדקה ה-90, זה זמן פציעות. גם חברי כנסת שבאו לפה היום התגייסו לקדם את התקנות הללו ואני מודה להם, גם אנשי מוניות השירות שסבלו ארבע שנים דרשו את התקנות הללו. הן לא מושלמות, הן לא הכי טובות שהם יכולים היו לקבל אבל לפחות קיבלו משהו שהם מחכים לו ארבע שנים. אני מודה לכולם. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>