פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת העבודה והרווחה
03/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 359
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 11:07



סדר היום:
 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה-מלחמת חרבות ברזל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר 


מוזמנים: 
	דניאל גולדין
	–
	סטודנט משרד הרווחה בחשכ"ל, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	הילה אמסטר
	–
	משרד האוצר

	יוסף פולסקי
	–
	לשכה משפטית, המוסד ביטוח לאומי

	רות מור
	–
	מנהלת אגף הכנסות לאומיות וייצוג לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

	חנן פוטרמן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אופיר יחזקאלי
	–
	עו"ד, ממלא מקום וסגן ראש עיריית קריית שמונה

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל "נקודת מפנה" - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

	ד"ר אורן בוטא
	–
	יו"ר תנועת העצמאים המאוחדת 

	יזהר ליפשיץ
	–
	אביו עודד ליפשיץ חטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

	אסתר בוכשטב
	–
	אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה

	שעבן א-סייד
	–
	אביו של הישאם א-סייד שבוי בעזה 10 שנים, משפחות השבויים





ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה-מלחמת חרבות ברזל << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלום לכולם, יום שני בשבוע, ה' בשבט התשפ"ה, 3 בפברואר 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה בנושא הצעת הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל. 

לפני שנתחיל את הדיון אני מעבירה את רשות הדיבור לאסתר. בבקשה. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

שלום, אני אסתר, אמא של יגב. אני נמצאת פה כל שבוע מנובמבר שנה שעברה. יגב ואשתו רימון נחטפו ב-7 באוקטובר מהבית שלהם בקיבוץ נירים, בקיבוץ שלנו. אני מספרת את הסיפור הזה פעם ועוד פעם. רימון חזרה, שבה אלינו בעסקה הראשונה, בעסקה של הנשים והילדים, ויגב נשאר שם. הוא נשאר עם עוד חטופים מנירים וניר עוז. לצערי הרב לא הייתה עסקה. העסקה נדחתה ונדחתה ויגב ועוד חמישה חטופים נרצחו. הם הוצאו להורג על ידי החוטפים שלהם. צה"ל התקרב למנהרה והחטופים כנראה נבהלו והוציאו אותם להורג. 

אני מספרת את הסיפור העצוב שלנו רק במטרה אחת: כדי להזכיר לכולם שלחטופים אין זמן וחייבים להמשיך את העסקה עכשיו עד החטוף האחרון. אי אפשר לעצור עסקה, חייבים להחזיר את כולם. השמחה שהייתה פה מהחטופות הראשונות שהגיעו וירדן ועופר שהגיעו בשבת, ולקית', אותי זה טלטל מאוד ההחזרה האחרונה של עופר וירדן. עופר וירדן היו עם יגב. הם האחרונים שראו את יגב ואת חמשת החטופים האחרים שנרצחו עם יגב. 

העובדה שיגב יכל לחזור בעסקה, אם העסקה הייתה מתקיימת קודם, מטלטלת וכואבת ומעצימה את האובדן. ואני פה לא לדבר על האובדן שלי, אני פה לדבר על חשיבות קידום העסקה ולא לעצור אותה. ולכל מי שיכול לעשות מעשה ויש לו כוח. אני לא רואה פה חברי כנסת, אולי אחת, נכון?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הם בוועדות אחרות. יש הרבה באותה שעה דיונים נוספים גם חשובים. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

הכול חשוב. אבל מה שחשוב באמת זה חיי אדם. וחיי אדם אפשר להציל רק בעסקה. וזה מה שאני מבקשת שכל אחד שיש לו יד בנושא, שיעשה. אסור לעצור את העסקה. צריך לקדם את כולה, עד האחרון, עד החטוף האחרון. את החיים לשיקום. ושלא יטעו אתכם העיניים שרואות את החטופים יוצאים עם פנים שמחות. הם שמחים כי הם חוזרים הביתה, אבל הם עברו עינויים של הגוף והנפש לאורך הרבה מאוד זמן, יותר מידי זמן. 

וחייבים להחזיר גם את החללים, כי כל משפחה חייבת לסגור מעגל. לסגור מעגל, לקבור את בן המשפחה שלה ולהתחיל בשיקום. כי לא יהיה שיקום במדינה עד שלא יחזור אחרון החטופים. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

הדובר הבא. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

וזה הבן שלי יגב, מי שצריך, כדי לעורר את הרגש ואת האנושיות, להבין שאפשר היה להציל אותו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יזהר, בבקשה. 

 << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>  

אני יזהר ליפשיץ, אבא שלי עודד ליפשיץ נמצא בתוך הפעימה עכשיו, בן 84. אימי בת 86 שוחררה ביום ה-17. ולשמוע את אסתר ולראות שהיא מגיעה היום, עד אחרון החטופים, זה כל אחד שואב את הכוחות שלו מכל מיני מקומות. אני ישן קצת יותר טוב בלילה כשכל התצפיתניות וארבל וארבעה ניר עוז חזרו: גדי, עופר, ביבס. אבל יש לנו עוד הרבה בפנים. ויהיה מה שיהיה צריך לגמור את הסיפור הזה כדי שנוכל לישון. ואנחנו נהיה פה בשביל זה. ובבית הזה אולי עיכבו הרבה את העסקה, אבל עכשיו בשלו התנאים והבית הזה הצביע בעד העסקה. 

ואני פה לתת רוח גבית לראש הממשלה, שנמצא עכשיו בארצות הברית ודן בעניינים שיכולים לשנות אולי גם את המזרח התיכון ולאפשר את הבאת כל החטופים ולהתקדם בפעימות. ולאלוף זמיר שידע איך לחזק את הצבא ולנהל אותו נכון אל מול האתגרים הבאים. כולנו איתו. 

אני מזכיר שוב פעם, אף אחד לא חזר פה בגלל שעשו לו טובה. זאת אומרת, אנחנו משלמים מחירים הכי יקרים שאפשר. שילמנו בחיילים שהפעילו את הלחץ ושילמנו בפצועים, משלמים במשפחות שרואות אסירים משוחררים שבעצם פגעו בהם ברמה הכי קשה שיש. והיום שהם משוחררים הכאב הזה צף עוד פעם. כל מדינת ישראל סביב הכאב הזה. ואנחנו מאוחדים לכאב. מזמין את כולם לכיכר הכאב בתל אביב. דתיים, משפחות של אסירים משוחררים, כל מי שמרגיש שהוא חלק מזה. אני חושב שזה יום גדול לעם ישראל לראות שחרורים, פדיון שבויים.

המחיר קשה לכולם וכולנו נישא בתוצאות ונשאנו בתוצאות. אנחנו פה אנשים שנשאו בתוצאות. קיבוץ ניר עוז נשא בתוצאות, זה נקרא הפקרה. אבל קיבוץ ניר עוז עומד היום כדי להחזיר את כל חטופיו, שכם אל שכם. אנחנו נהיה פה עד החטוף האחרון. 

הדוגמה של אסתר, שהיא לא תוכל לקבל כבר את בנה חי, אני חושב שהיא מראה ממה עשויים ואיך ייראה המאבק הזה עד החטוף האחרון. אף אחד כאן לא יוותר. וזהו. ושיקום קל עד כמה שאפשר לחטופים שחזרו ואלו שבפנים, אם הם שומעים אותנו, זה לא ייגמר המאבק הזה. אנחנו לא ניתן לקטר הזה של שחרור החטופים שעובר משלב לשלב לעצור. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. אורן, בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר אורן בוטא: << אורח >>  

שלום. אני רופא משפחה מהעוטף, אני עובד שם מאז 2010. וב-6 באוקטובר 2024 אני עזבתי את העבודה שלי, סגרתי את המרפאות והגעתי לכנסת, לצעוק את הצעקה שלנו, שצריך להחזיר את כל החטופים, החיים והמתים. 

אני הגעתי לפה בגלל שאני נפגעתי אישית, פגיעה מוסרית. לא הצלחתי לעבוד. רק מהרגע שהגעתי לכאן והתחלתי לפעול ולנסות לצעוק את צעקתי, התחלתי להרגיש איזה שהיא הקלה פנימית. אני חושב, כמו שאבא של רומי אמר, שעון החול שנהפך עכשיו לרומי, שהצלחנו כולנו יחד להפוך מזמן שאוזל לזמן שלטובתה, אנחנו חייבים להפוך אותו לכל שאר החטופים ובעיקר לנו, למדינת ישראל. 

מעל 70% מהעם בסקרים רוצה את ההסכם זה במחיר יציאה מעזה. זו החובה שלכם, של הנבחרים שלנו, לדאוג שזה יקרה. צריך לדאוג שהשלב השני יקרה ובמהרה. צריך להאיץ אותו. כולם הומניטריים שם, כולם בסכנת חיים. שלא המראה של השבים והשבות שלא יטעה אותנו, המראה החיצוני. אנחנו חייבים להתחיל בשיקום הזה ואנחנו חייבים להחזיר את כולם, החיים לשיקום והמתים לקבורה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. 

אני רוצה להתחיל בדיון. בבקשה, נתחיל עם חנן. אתה מציג את ההסכם?

 << אורח >> חנן פוטרמן: << אורח >>  

לא, זה הסכם של פולסקי. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

שלום לוועדה, אני יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי. בעצם ההסכם הזה של אוצר המדינה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי מביאים לוועדה היום, זה בעצם הארכה של ההסכם שהובא פה לוועדה אך בדצמבר. המענק הזה מדבר על מענק עידוד לאותם תושבים שהתפנו מבתיהם או שהם עובדים במקומות מפונים, בתנאים שקבועים בהסכם. בעצם מה שאנחנו רוצים זה להאריך את הזכאות שבמקור הייתה זכאות עד לדצמבר 2024. עכשיו אנחנו רוצים להאריך אותה. 

בנוסח שהובא בפני הוועדה דובר על הצמדה של הארכה של המענק להחלטת הממשלה שכרגע בתוקף, דהיינו עד פברואר 2025. אני מבין, יתקנו אותי חבריי מהאוצר, שהיה שיח בנושא הזה גם מול כל מיני דברים שעלו מהשטח ורצון להאריך את התוקף של ההסכם. אז עוד רגע חברתי גיל תדבר על זה. אבל כרגע הנוסח שמונח בפני הוועדה, אלא אם כן נעשו בו שינויים של הרגע האחרון, מדובר על הארכת ההסכם לחודשים ינואר ופברואר 2025 בתנאים שנקבעו בהסכם הקודם. 

זו דרישה של 11 ימי עבודה וכו' ועם תקרה של שכר מסוימת שהוספנו בהסכם האחרון. זה בגדול. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה הקריטריונים?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

יש שם כמה וכמה קריטריונים. אם חברת הכנסת רוצה אני יכול להקריא את כולם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, אפשר, בתמצות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

למה עד פברואר? אמרנו עד מאי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עד מאי. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אמרתי שהנוסח שהונח בפני הוועדה, לא ראיתי את הנוסח העדכני. אבל היה שיח שהתקיים בימים האחרונים בין האוצר לבנינו גם לגבי נציגי היישובים המפונים. אז הוסכם אני מבין עד מאי 2025 להאריך את הפינוי. את הסכם המענק. 

בגדול, אני חוזר על התנאים של ההסכם. הזכאות להסכם, ואם רותי שנמצאת פה לידי, שהיא בעצם היא הפנים והביצוע של כל ההסכם הזה. הזכאות היא 3,000 שקלים עבור כל חודש. צריך שמקום מגוריו הקבוע של העובד או ביישוב מפונה או מקום עבודתו של העובד או ביישוב מפונה. הוא צריך לעבוד בחודש המזכה אצל אותו מעסיק שאצלו עבד באחד מן החודשים בין החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023. הוא לא עובד של מעסיק ציבורי. יש הגדרה מהו מעסיק ציבורי. נכנסנו לזה בדיונים הקודמים. וצריך שהכנסתו החודשית של העובד בחודש המזכה, כמו המשמעות שלה בחוק, היא לא עלתה על 37,000 שקלים חדשים. וצריך שהעובד יגיע פיזית לעבודה שלו בחצרי המעסיק בהם הועסק באחד מאותם חודשים לפחות 11 ימים באותו חודש מזכה של המענק. 

יש גם תנאים איך להגיש את המענק, שבגדול המעסיק מגיש את זה באופן מקוון באתר של הביטוח הלאומי. וכחריג לזה, אם המעסיק משום מה לא יכול, למרות המאמצים של רותי וכל הצוות גם להסביר למעסיקים וכו', אז כן יש לו אפשרות חריגה להגיש את זה למוסד באופן ידני. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רק כמה תיקונים קטנים, כמובן ההסכם מדובר, הזכאות יכולה להיות עד סוף מאי, אבל זה תלוי בהחלטת הפינוי. כי אמרת בטעות שמאריכים את הפינוי. לא, הפינוי כרגע, כמו שדיברנו בדיון הקודם, הוא עד סוף פברואר, עד ה-28 בפברואר. ומענק העידוד הוא בעצם נגזר מהשאלה האם היישוב מפונה או היישוב לא מפונה. זה דבר אחד. 

דבר נוסף, אמרת באותם חודשים הוא צריך לעבוד אצל אותו מעסיק שהוא עבד ביולי, אוגוסט, ספטמבר 2023. כלומר, לשמר את הרצף של מה שהוא עבד לפני המלחמה, אצל אותו מעסיק. אפילו באותם חצרים ממש. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

אנחנו לא מכניסים סעיף שאם הפינוי יתארך? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה, עכשיו נכנסתם ואתם - - -

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

רגע שנייה. רק דקה, אופיר תסיים את מה ששאלת. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

לא, שאלתי רק אם עכשיו הפינוי מתעכב מה-1 במרץ ל-1 באפריל?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

זה בכפוף להחלטת הממשלה. אם הפינוי יתארך, כל יישוב - - -

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>  

המענק יינתן. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

נצטרך להיפגש פה? 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

לא, לא. לכן בעצם רצינו ליצור גם ודאות מסוימת וזה בעצם היה השיח שהתקיים מחוץ לוועדה, שבעצם הייתה מחשבה כן להכפיף את זה כרגע להחלטת הממשלה שכרגע בתוקף, שהיא עד פברואר 2025. אבל אמרנו בואו ניצור ודאות. לכן בכפוף לכך שהחלטת הממשלה תקבע שהיישוב מפונה, תהיה זכאות עד מאי. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

ברור. אוקיי, מביאים לך את רשות הדיבור. 

 << אורח >> שעבן א-סייד: << אורח >>  

שלום לכולם, אני שעבן א-סייד, אבא של הישאם, מה שאתם רואים. הישאם חולה נפשית, עבר לעזה בגלל מחלתו. והוא נמצא בעזה מאז, מה שכתוב פה, מעל ל-486 יום. אנחנו פשוט הגענו אליכם בשביל שתכירו אותנו, שיש מלא אנשים שלא שמעו עלינו. וטוב מאוחר מאשר בכלל. 

אני לא רוצה להאשים פה מישהו ולהגיד ההוא היה אשם ולמה לא עשו ולמה כן עשו. אנחנו אומרים ברוך השם שהגענו לזמן הזה שממשלתנו הגיעה להסכם עם חמאס שיתחילו והתחילו כן להחזיר חטופים. ומפה אנחנו רוצים לחזק את ראש הממשלה, את הצוות שמנהל את המשא ומתן. גם הצוות החדש, גם הצוות הישן. נותנים להם לעבוד, לא אומרים להם איך לעשות. 

אנחנו רוצים את עזרתכם באמת, חברי כנסת וכאנשי ציבור וכאנשים שמסתובבים בכנסת שתעזרו לנו בקשר עם חברי הכנסת הערבים. אין לנו קשר איתם טוב. מי פה חבר כנסת? 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כרגע הם בדיונים נוספים. יש עוד ועדות באותה שעה. 

 << אורח >> שעבן א-סייד: << אורח >>  

אז תעבירו את הבקשה שלנו. אנחנו משהו כמו 10 שנים בעניין הזה של החטיפה. ואנשי הציבור וחברי הכנסת, במיוחד הערבים, לא היו איתנו בקשר ולא ניסו לעזור לנו, למרות שניסינו להיפגש איתם. 

אז אני פה בכנסת, חשבתי שאני יכול אולי לפגוש אחד מהם ולהסביר לו. ואני עוד לא מצאתי. ואני רוצה שכל האנשים שעובדים בכנסת ובמיוחד חברי הכנסת מכל הסיעות, שיעזרו לנו להתקשר עם חברי כנסת ערבים. תודה לכם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. 

אני עוברת להקראה, עו"ד יעל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

טיוטת הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל

הואיל:	ותוקפו של ההסכם העיקרי עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);

והואיל:	וברצון הצדדים להאריך את תוקפו של ההסכם העיקרי בהתאם להחלטות הממשלה שהתקבלו לאחר חתימת ההסכם העיקרי, ובהן החלטת ממשלה מס' 2624 שבה הוחלט להאריך את משך הפינוי עד ליום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025) והכול כמפורט בהחלטה האמורה;

הואיל:	והמוס מוכן לבצע את תשלום המענק כאמור בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן:
1. מבוא
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1. תיקון סעיף 2
בסעיף 2 להסכם העיקרי, במקום "אוקטובר עד דצמבר 2024" יבוא "אוקטובר 2024 עד מאי 2025".
 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רק נקדים לדברים שלך, סעיף 2 מדבר על הזכאות למענק עידוד. ומה שאני הקראתי עכשיו זה שקמה זכאות עבור כל חודש עבודה מזכה מבין החודשים אוקטובר 2024 עד פברואר 2025 ומלבד שמתקיימים באותו החודש התנאים שמפורטים פה בסעיף. שקודם הציג אותם יוסף בהרחבה. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

מאי 2025. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מאי 2025. ויוסף קודם הציג פה בפירוט את התנאים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יוסף הציג את התנאים, את הקריטריונים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אמרתי, זה הסעיף שעוסק בתנאי הזכאות. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. ראשית, לברך על התיקון החשוב הזה. עובדים עדיין בקווי העימות זקוקים, מעסיקים ועובדים, זקוקים לעידוד התעסוקה הזה. ומענק העידוד הזה הוא בהחלט נותן מענה וחשוב שימשיכו ויתנו אותו מעבר לחודש פברואר. 

מה שחשוב להזכיר פה, ואמרתי גם בישיבות הקודמות, בסופו של יום מעריכים את זה בדיעבד. זאת אומרת, אנחנו עכשיו ב-3 בפברואר, הנזקים בינואר כבר נגרמו. אנחנו צריכים לעודד מראש ולא בדיעבד. כאשר מובא לפה הסכם ב-3 בפברואר כשחודש אחד כבר מאחורינו, ואני מזכירה לכולם שהדיון שהיה פה בדצמבר הובטח פה על ידי משרד האוצר שלא תהיה הארכה. העובדים כבר יצאו מנקודת הנחה שלא תהיה הארכה והנזקים כבר נגרמו בשטח. 

בכל מיני צורות זה בא לידי ביטוי: עובדים שלא מגיעים, גם שימוש גובר באישורי מחלה. גם הזמנה של עובדים קבלני כוח אדם, אגב אישורי המחלה שמוגשים. וצריך לזכור רגע את הקונטקסט, העובדים כרגע הרבה מהם יש להם חוזה שכירות לתקופה ארוכה. לתקופה ארוכה, לעוד חודשים מעכשיו. הילדים שלהם לומדים בבתי ספר באותם מקומות ששם הם שכרו דירה שזה רחוק ממקום העבודה המפונה. 

אז אין ספק שחייבים לעודד אותם וחייבים לעודד אותם לעוד תקופה ארוכה מעבר לפברואר. גם המענקים בגין דצמבר עדיין לא חולקו לעובדים, רק כנראה מחר או מחרתיים. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

גם לא אוקטובר וגם לא נובמבר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

גם לא אוקטובר וגם לא נובמבר. אבל התיקון האחרון שנעשה כאן, נובמבר-דצמבר עדיין לא נפתח. עדיין לא נפתח להגשות. זה ייפתח בימים הקרובים. אני יודעת שהביטוח הלאומי עושה את כל המאמצים, אבל רק צריך לומר שסיטואציה כזאת שעובדים גם בדצמבר עדיין לא יכולים להגיש ולקבל. ועל ינואר עדיין לא אמרו להם שאפשר. וכשהיינו פה בדצמבר אמרו לכולם 'תשכחו מזה, לא יהיה'. אז בעצם לא עודדנו. את הנעשה אין להשיב וטוב שיש עכשיו מה שלפחות יש כאן עכשיו לפנינו בדיון. אבל לגבי החודשים הבאים זה לא יכול לחזור על עצמו. זה היה ככה לאורך כל הדרך. זה תמיד מגיע אחרי ולא בצורה מעודדת. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון, אמר את זה יו"ר הוועדה לאוצר ולביטוח הלאומי. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

עכשיו השאלה ככה: אם מתוקן, אני מבינה שזה יהיה באופן אוטומטי. זאת אומרת, ברגע שתהיה החלטת ממשלה אז זה יקרה באופן אוטומטי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

עד סוף מאי. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

עד מאי. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

בדיוק. אז צריך להודיע את זה. צריך לעשות את זה בצורה מסודרת. צריך לומר את זה ברגע שזה קורה וכמה שיותר מהר. משום שאני חוזרת ואומרת, אם אנחנו עושים את הדברים האלה לא ברגע האמת, המשמעות שלהם פוחתת בצורה מאוד משמעותית. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יוסף, אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אני יכול להתייחס בתמצית. אין ספק שהביטוח הלאומי, כמו כל גופי הממשל עובד פה במערכת מאוד הדוקה. אנחנו נמצאים בוועדה כל יום. לא יודע אם כל היום, אבל כמעט כל יום בוועדה. רק בדיון הקודם הארכנו עוד מענק וכנראה שבשבוע הבא יגיע לפה לפחות עוד מענק, אני לא יודע אם עוד שניים. גם חברת הכנסת, גם יושב-ראש הוועדה, גם הייעוץ המשפטי, גם חברתי מההסתדרות. כולם מכירים את המענקים שמגיעים לפה תדיר. 

עם כל הכבוד והרצון של ביטוח לאומי לעזור, ואנחנו עושים את זה מתחילת המלחמה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

איזה מענק יגיע בשבוע הבא?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אני לא יודע אם יגיע בשבוע הבא, אבל אמור להגיע בזמן הקרוב מענקי השיבה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אה, מענקי השיבה. מחכים לזה. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

רק בשבוע שעבר אושר בוועדה ההסכם הגדול, ההסכם שעבדה עליו ועדת אביעד הכהן. גם יעל מכירה אותו היטב. אז אנחנו נמצאים פה תדיר. ואכן, למרות שאנחנו רוצים לעשות עוד ועוד, אז מערכות הביטוח הלאומי מוגבלות. ולכן כל דבר הכי קטן, כל הסכם הכי קטן לוקח לו זמן. אין מה לעשות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

השאלה מתי זה ישולם בעצם?

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

הטענה אבל לא הייתה לביטוח הלאומי, זה היה חלק מהעניין. דווקא הביטוח הלאומי אנחנו יודעים שאתם עושים הרבה. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אז אני מסביר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

זה דווקא לא היה העניין. מתקבלת החלטה בשלב אחרי שזה כבר קורה זה פשוט מאוחר מידי. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

מיכל, אני דיברתי קודם כל בהקשר הראשון לגבי היישום של הביטוח הלאומי, לגבי המענק. בעזרת השם, בימים הקרובים זה ייכנס לתוקף. תמיד היינו רוצים לעשות מראש. 

לגבי הנושא, אמנם לא נשכרתי על ידי אוצר המדינה לייצג אותו, אבל בכל זאת אני אנסה לעשות את זה במידת האפשר. החלטת הממשלה שהאריכה את הפינוי התקבלה ב-29 בדצמבר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל שבוע קודם הייתם בדיון בוועדה ושבוע קודם יושב-ראש הוועדה אמר כבר אז - - -. זה לא גזירת גורל, אפשר היה להאריך את זה פעם שעברה לתקופה יותר משמעותית כדי ליצור ודאות לאנשים. זה לא גזירת גורל. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

יש פה שילוב של שני דברים. בסוף, כמו שאמרתי, אני לא מאוצר המדינה, אבל בכל זאת אני אקח לעצמי את הרשות. יש פה עניינים של מקורות תקציביים שאוצר המדינה צריך להביא אותם. החלטת הממשלה הייתה ב-29 בדצמבר, מינהלת הביטוח הלאומי ומועצת הביטוח הלאומי יש להם את הסדרים שלהם. ההסכם אנחנו בדרך כלל במלחמה, למרות שהכלל קובע שהערות לציבור זה 21 ימים, אנחנו בנוהל מלחמה מה שנקרא מפרסמים את זה להערות הציבור לימים בודדים. אלו סדי הזמנים. 

כמובן שחברתי מיכל מההסתדרות צודקת, שתמיד עדיף להביא את העידוד מלכתחילה ולא בדיעבד, אבל זה המצב בשטח. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

סליחה, בכל הכבוד, יושב פה משרד האוצר. אנחנו רוצים להבין למה ההחלטות האלה מגיעות בדיעבד. עם כל הכבוד והרצון לדבר בשם המשרד. בסופו של יום היינו צריכים. זה גם אירוע שחוזר על עצמו מאוקטובר 2023. 

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>  

גיל, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. אני אתייחס, מיכל. באמת כמו שיוסף ציין האירוע האחרון שקרה עם ההארכה. החלטה על הפינוי הגיעה ברגע האחרון, ידענו שכך יהיה. עד שלא הוקצה המקור התקציבי לא יכולנו להתחייב, לא יכולנו להביא הסכם בפני הוועדה הזאת. לא יכולנו לחתום על הסכם. זו מציאות לא מיטבית, אני מסכימה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אתם סגרתם את זה הרמטית, גיל. אתם ישבתם כאן בדיון ואמרתם 'לא יקרה'. 

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

וזה המסר שיצא. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

זה לא היה, זה לא נכון. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אפשר לקרוא את הפרוטוקול. אתם סגרתם את זה הרמטית. בדצמבר אני ישבתי כאן. 

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>  

אפשר לקרוא את הפרוטוקול. אני גם לא חושבת שזה רלוונטי כרגע. אני רוצה להגיד שהמטרה בהארכה עד מאי היא בדיוק לא להגיע לסיטואציה הזאת שוב. לקחת את כל מה שאת אומרת וליישם אותו. ובאמת, אם הפינוי הוארך מעבר למרץ, יינתן פה מענה אוטומטי. והעובדים יוכלו לדעת את זה מראש. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

1. תיקון סעיף 3
בסעיף 3 להסכם העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא "ט"ו בסיון התשפ"ו (31 במאי 2026)". 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

שזה המועד להגשת המענקים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

המועד להגשת הבקשה, בדיוק, על ידי המעסיק. תיקון סעיף 4. סעיף 4(ה) מדבר על התוקף של ההסכם. 

1. תיקון סעיף 4
בסעיף 4 להסכם העיקרי, בסעיף קטן (ה), במקום "ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)" יבוא "ד' בסיון התשפ"ה (31 במאי 2025)". 
1. תחילה
תחילתו של תיקון זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). 
 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בתחילה גם, שוב פעם, בגלל שאנחנו ברטרו, אז אנחנו יוצרים רצף עם התקופה הקודמת, החל מ-1 בינואר 2025.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אוקיי, תודה. 

אני מעלה להצבעה את חובת ההיוועצות על הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

אפשר משהו לא קשור, שאלה? היה פה דיון לפני. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לפרוטוקול?

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

לא לפרוטוקול, אין בעיה. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>  

זה בפרוטוקול, תחליט. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

אז לפרוטוקול. היה דיון לפני שבוע על אנשים שמשנים את הכתובת שלהם ואז מפסיקים להם את מענקי האכלוס. זה אצלכם? לא אצלכם. אתה מכיר את זה, יוסף?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אני מכיר את זה בעקיפין, אני לא מטפל בזה. זה לא שלנו. אגב, אנחנו לא נתקלנו בבעיה כזאת בהסכם הזה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

יעל, את היית בדיון?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תפנה אליהם. אני מכירה את הסוגייה, העלו. ששינו את הכתובת ולא זוכו לקבל. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >>  

עשו את זה בלי שנהיה בדיון. ומה שקרה זה שאנשים ששינו את הכתובת שלהם אחרי ה-20 לחודש עצרו להם פתאום את המענקים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אם אני מבין נכון, הבעיה שלך מתייחסת לנושא מול רשות האוכלוסין, למועד העברת הכתובת. כי הייתה איזה שהיא תופעה של העברת כתובת כאלה ואחרות. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אחרי הדיון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יוסף, תפנו אותו לבן אדם הרלוונטי. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה רשות האוכלוסין. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אפשר לפנות אלינו. גם אופיר מכיר אותנו, הוא מכיר את רותי. אפשר לפנות אלינו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה, אני נועלת את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>