עמוד 1 מתוך 11 עמודים
ועדת החוץ והבטחון 
 30/01/2012 
עותק    מתוך  2עותקים
PAGE  
עמוד 2 מתוך 11 עמודים
ועדת החוץ והבטחון 
 30/01/2012 
עותק    מתוך  2עותקים

הכנסת השמונה-עשרה                                                                     
 מושב רביעי                                                                                                                             נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 165
 מישיבת ועדת החוץ והביטחון 
 יום שני, ו' בשבט התשע"ב (30 בינואר 2012), שעה 10:30
סדר היום:
1. עדכון הרכב ועדות המשנה
2. צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012
3. בקשה לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, לפי סעיף 110 לתקנון הכנסת; במידה ותתקבל הבקשה, יתקיים דיון בהצעת החוק לגופה.
4. תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011.
5. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011
6. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011
נכחו:
חברי הוועדה: 
מאיר שטרית – היו"ר

רוברט אילטוב

אריה אלדד

אופיר אקוניס

משה (מוץ) מטלון

מוזמנים: 
	אריאלה קלעי
	–
	תחום חקיקה, משרד המשפטים

	גבי פיסמן
	–
	לשכה משפטית, משרד המשפטים

	שירי איל
	–
	לשכה משפטית, משרד המשפטים

	ישי יודקביץ
	–
	יועמ"ש משרד הביטחון

	יעקב מבורך
	–
	סגן ראש אג"ת, המשרד לביטחון פנים

	כרמלה כץ
	–
	רמ"ח כ"א, המשרד לביטחון פנים

	אודליה אדרי
	–
	רע"ן או"מ,המשרד לביטחון פנים

	אלי אברהם
	–
	רמ"ח תכנון, המשרד לביטחון פנים

	יואל הדר
	–
	יועמ"ש המשרד לביטחון פנים

	בן ציון
	–
	עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

	זהבה לייב
	–
	ק' יעוץ וחקיקה במדור פלילי, המשרד לביטחון פנים

	אנסטסיה סורוקינה
	–
	רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

	אייל טולדנו
	–
	רע"ן חקיקה ותקשורת, פצ"ר

	עידו מנור
	–
	קצין יעוץ יועמ"ש חתומכ"א, פצ"ר

	אמיר וודמני
	–
	ראש עתכ"ס, אכ"א


ייעוץ משפטי: 

עידו  בן-יצחק
איילת לוי
מנהל הוועדה:
שמואל לטקו
רשם פרלמנטרי:
רמי בן שמעון
 << נושא >> עדכון הרכב ועדות המשנה << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>   

חברים, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. יש לנו שורה של נושאים על סדר היום. אני אתחיל, ברשותכם, ישר בנושא הראשון.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

הישיבה אינה חסויה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הישיבה איננה חסויה, בוודאי.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

לפי סעיף 102 (א)(ד) לתקנון הכנסת.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לפי סעיף 102 (א)(ד) לתקנון הכנסת הישיבה לא חסויה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

לא חסויה?

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

לא. היא לא מעניינת.
 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אז היא לא מעניינת.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הנושא הראשון בסדר-היום, חברים, זה צירופו של חבר הכנסת זאב אלקין לוועדת המשנה למודיעין. זה דבר שנדון בזמנו, כזכור לכם, גם איתו וגם איתי בזמן כניסתי, וסיכמנו שאנחנו נטפל בעניין הזה. העניין סודר ואני מציע להצביע על כך, כדי לאשר את צירופו לוועדת המשנה למודיעין מטעם סיעת הליכוד.

מי בעד, ירים את ידו.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

זה אחרי הפרסומים שהוא כאילו הדליף - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רק בגלל זה, רק בגלל זה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

כדי שיהיה לו מה, אוקי.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מי נגד? אין נגד.

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין 

ההצעה לאשר את חברותו של חבר הכנסת זאב אלקין בוועדת המשנה למודיעין נתקבלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בזה אושר חבר הכנסת זאב אלקין כחבר ועדת משנה למודיעין.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

פה אחד.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

פה אחד. ואני מאחל לו רפואה שלמה כי הוא חולה ובגלל זה - -

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

עכשיו תראה איך הוא יחלים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

- - נבצר ממנו לבוא לפה היום, אחרת הוא היה בא, תאמין לי. אבל הוא חולה ומסר לי שהוא לא יכול להגיע.
 << נושא >> צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הנושא השני בסדר-היום הוא צו פיקוח על יצוא ביטחוני – ציוד דו שימושי. אני אסביר את זה בקצרה - - -
 << אורח >> אריאלה קלעי: << אורח >>  

אדוני, אנחנו מבקשים לדחות את זה ליותר מאוחר מפני שהשב"כ עוד לא הגיע.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

למה אני צריך את השב"כ? אני לא צריך שב"כ אני לא צריך אף אחד. הנושא נורא פשוט, חברים, הוא לא כל-כך מסובך: משרד הביטחון קובע מדי פעם בתקנות מה מותר להכניס לעזה ומה אסור להכניס לעזה. 

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

לאיו"ש.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לאיו"ש. כמובן, הרעיון הוא לפקח על מוצרים שיכולים לשמש בידי הפלסטינים שימוש דו שימושי, ולהשתמש בהם כדי להרע במקום להטיב. מדי פעם משרד הביטחון מעדכן את הרשימה של המוצרים הללו.

הפעם יש לנו צו שמבקש להכניס שני פריטים: אחד, זה חומצה אל-כלורית. מי שקצת מתמצא בכימיה יודע מה שאפשר לעשות בה – שימושים בתחומים שונים. הדבר השני זה צינורות בקטרים שונים, צינור שיכול, כמובן, לשמש – צינורות מתכת, עם או בלי תפר, שקוטרם עד 333 מ"מ – לדעתי זה ברור מאליו מדוע הם רוצים לאסור העברה על המוצרים הללו ללא פיקוח.
אני מציע לאשר את הצו, אלא אם מישהו מתנגד. מישהו מחברי הכנסת מתנגד? משהו מהחברים האחרים מתנגד? אתם מתנגדים.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

מאחר שהמשטרה לא הייתה מודעת לעניין הזה – אם הפיקוח הוא על המשטרה – אז אנחנו נבקש לדחות את המועד כדי שהמשטרה תביע את עמדתה. אם הפיקוח הוא על צה"ל - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מי שמפקח עד היום – ימשיך לפקח.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

המשטרה גם כן נמצאת שם בתוך המעברים, לכן יש לנו בעיה שאנחנו צריכים להציג את זה. אם המשטרה לא בתוך ה"לופ" הזה – אין לנו בעיה. 

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מי מפקח היום?

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

מי בודק את זה במעבר, אם זה לא המשטרה – אין לנו בעיה. אם המשטרה בודקת אז יש לנו בעיה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אז מה זה משנה? אם אתם בודקים עוד אלף מוצרים – תבדקו גם שניים נוספים. מה זה משנה?

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

יכול להיות שיש בעיה לבדוק את המוצרים הספציפיים. אין להם את ההתמחות של המשטרה בעניינים האלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מה התמחות? צינור 333 מ"מ? חומצה אל-כלורית?

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

מן הראוי שכאשר מביאים צו ורוצים שהמשטרה תבצע אז לפחות - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

השאלה היא אם זה המשטרה. אני לא יודע להגיד.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אז שיגידו. מי צריך להגיד את זה?
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

משרד הביטחון, בבקשה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

מן הסתם היו צריכים לדבר עם המשטרה.
 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >>  

הצו הזה מתואם. אל"ף, זה הגיע לבקשת שרות הביטחון הכללי, שאמון על החומרים המגיעים לעזה וצריך לפקח רישוי הכניסה שלהם. דבר שני, תיאמנו את זה עם המתפ"ש – תאום הפעולות בשטחים – שאמון על היד על הדופק, מה קורה ברצועה מבחינת רווחת האוכלוסייה המקומית, הומניטארית ודברי כאלה. יש פה את שני הקטבים שאנחנו מנסים לאזן ביניהם והצו הזה מתואם על-ידי שני הגופים הללו.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

איפה המשטרה בעסק?

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

איפה המשטרה?

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אם המשטרה צריכה לאכוף את זה, מן הסתם היו צריכים לדבר איתה.

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >>  

לפי "החלטת ממשלה ב-43" שמסדירה את אופן הפיקוח על נושא המעברים באופן כללי לשטחי איו"ש ורצועת עזה, מנהלת המעברים מונחית על-ידי השרות ועל-ידי המשטרה. אבל בפועל, העבודה היומיומית, נעשית, אני מניח, במעבר עצמו.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

המשטרה עושה את העבודה במעבר או אנשי המעברים?

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >>  

אני לא בקי בעבודה היומיומית שנעשית במעבר. מה שאני אומר, מבחינה משפטית, זה המצב הזה: רשות המעברים מונחה על-ידי השרות ועל-ידי המשטרה. מבחינת חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, סמכות הרישוי היא לקמ"טים של המנהל האזרחי, וזה המצב המשפטי.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

כלומר, אין לנו תשובה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

לא תיאמו את זה עם המשטרה.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

אני מציע שיתאמו את זה עם המשטרה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה צו של משרד הביטחון. אני לא יודע להגיד לך אם תיאמו או לא תיאמו. יושבים פה נציגי המשטרה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אבל יש נהלי עבודה. לא יכול להיות שהם זורקים משהו למשרד אחר שהוא בכלל לא יודע מזה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני לא יודע אם זורקים. 

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

זה מה שמצטייר כרגע.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

המשטרה היא זו שעומדת במעברים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

המשטרה עומדת במעברים? לא ככה אני זוכר.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

המשטרה יושבת גם במעברים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אבל היא לא מפקחת על סחורות, למיטב זכרוני. אני הייתי שר הפנים, אחראי על המעברים, אני לא זוכר שהמשטרה הייתה אחראית על הפיקח של מה שעובר. יש משקפים, מצלמים, מעבירים – לא שוטרים.

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

הלוא יש מספר פריטים, אלו לא הפריטים היחידים שיש. איך אתם - - -

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

משטרת ישראל לא נמצאת במעברים היום: לא במעברים הבינלאומיים ולא במעברים בין ישראל לאיו"ש.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אז הם לא מפקחים?

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >>  

לא. אנחנו מנחים מקצועיים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש פה מישהו משרות הביטחון?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

הצו המלא של כל מה שקורה - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אגב, בצו המלא הקיים היום, אני רואה שיש עשרות של פריטים. נו, אז מה? נראה למישהו להוסיף עוד שני פריטים. מי שמפקח על עשרות פריטים, יפקח על עוד שניים. נפתח עכשיו את כל הסיפור בגלל שני פריטים? אני לא מצי.

חברים, אסור ששום צינור יכנס לשטחים. אני לא חושב שצריך לדחות את זה כי מישהו חושב שצריך לפקח עליו. מי שמפקח על ה-59 או 60 הפריטים – יפקח על שני אלה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אין ויכוח שאם הוחלט שהפריטים האלה לא צריכים להיכנס לשם – הם לא צריכים להיכנס לשם.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יפה. אני מציע שנקבל את ההחלטה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

מי שמפקח על הדבר הזה הוא בטח לא כימאי, הוא לא יודע מה זאת החומצה הזאת – הכלור - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זאת חומצה על-כלורית.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

הוא צריך להריח את זה? איש מקצוע צריך לבדוק את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש פה הרבה פריטים מהסוג הזה שאני רואה – היפוכלוריט, מלחים, כלורטים, כספית לצרכים רפואיים, כספית כך וכך. אני חושב שאין  היגיון לדחות את הדבר הזה. אני אומר למשטרה: אם באמת יש לכם בעיה בלתי נסבלת, אני מזמין אתכם לחזור לוועדה. אני מציע לאשר את הצו ואם למשטרה יש בעיה – אני מזמין אתכם לחזור לוועדה ולהעלות אותה בפנינו.

מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד תיקון צו הפיקוח – רוב

נגד – אין
נמנעים – מיעוט
תיקון צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית)(תיקון), התשע"ב -2012 נתקבל.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אין נגד. הצו אושר.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אנחנו נמנעים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בסדר גמור. אני חושב שאנחנו לא עושים דבר בלתי סביר. זה סביר בהחלט.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

לכן אנחנו נמנעים ולא מצביעים - - -

 << נושא >> בקשה לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, לפי סעיף 110 לתקנון הכנסת; במידה ותתקבל הבקשה, יתקיים דיון בהצעת החוק לגופה. << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בסדר גמור. אתם אחראיים. אני מעריך את זה מאוד. יש לנו רוויזיה לפי בקשתו של חבר הכנסת אילטוב. רוויזיה לדון מחדש בעניין של הצבת של חיילים של שח"מ בשרות המשטרה. אני מעלה את הרוויזיה להצבעה.

מי שבעד הרוויזיה – יצביע בעד, כלומר הוא בעד פתיחת הדיון. מי שנגד הרוויזיה יצביע נגד. מי בעד הרוויזיה – ירים את ידו. מי נגד הרוויזיה – ירים את ידו. אחד.

הצבעה
בעד פתיחת הדיון – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

בקשת חבר הכנסת רוברט אילטוב לדיון מחדש בהחלטת הוועדה להציע לכנסת להסיר מסדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, נתקבלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הרוויזיה עברה. אני פותח את הדיון בהצעת חוק של הצבת חיילים בשרות המשטרה. כזכור, החוק הזה נדון כבר בוועדה כמה פעמים. נדון פעמיים באריכות רבה מאוד. אני חושב שכל המוסיף – גורע, אין טעם להכביר בדיבור בעניין הזה.

אני רוצה לספר מה קרה בינתיים: מאז הדיון בחוק היה משא ומתן בין יושב-ראש הוועדה לבין שר האוצר. בעקבות המשא ומתן הזה, שר האוצר שלח מכתב ליושב-ראש הוועדה. אני מבקש בזאת להקריא אותו:

לכבוד רב אלוף שאול מופז, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. הנדון: תגבור כוח אדם במשטרת ישראל בשנים הקרובות. אדוני הנכבד, בהמשך לפגישתנו מיום ה-11 בינואר 2012, יחד עם השר לביטחון פנים, ברצוני לציין כדלקמן: 
אל"ף, משרד האוצר רואה צורך חיוני בתגבור כוח האדם התקני במשטרת ישראל בשנים הקרובות, כדי להתמודד עם בעיות ביטחון הפנים ולחזק את הלחימה בבריונות ובאלימות, ולהעצים את המאבק בפשיעה המאורגנת ולהחזיר את תחושת הביטחון במגזר היהודי והלא יהודי בכל רחבי המדינה. לשם כך, בכוונתו להביא למצב שבו בכל אחת מהשנים הקרובות: 2012, 2013 ו-2014, יתווספו למשטרת ישראל מאות תקנים.

בי"ת, בכל מקרה ברצוני להבהיר שאיננו רואים את הנושא של 2,000 חיילים-שוטרים שמשרתים במסגרת השח"מ כיום כמקור חילופי לכוונתו זו להוסיף תקנים ולהמשיך תגבורה של משטרת ישראל בכוח אדם תיקני. 

כידוע, במסגרת החלטת ממשלה 3377 מיום 26 ביוני 2011 בנושא הקצאת חיילי חובה למשטרה, קיבלה הממשלה החלטה כי יקטן מספר יוצאי הצבא במשטרה ל-1,600 עד ליום 1 ביוני 2014. הנני סבור כי אין לרדת מתחת למספר זה. 

בהתאם להבהרות אלו, אני מבקש שלא להתנות את המשך הקצאת השח"מ בהתאם למתווה עליו החליטה הממשלה בנושאים אחרים אלא לאשרה במהירות האפשרית בשל חיוניותה הרבה למשטרת ישראל.

בקיצור, זה מכתב שיושב ראש הוועדה קיבל משר האוצר. אני בין אלה שסבורים שלנוכח הדיון הזה וגם לנוכח המכתב הזה, הלחץ של הוועדה פעל, לפחות לתוספת של מאות תקנים למשטרה – דבר שהוא חיובי בעיני. 
נכון שהממשלה לא רוצה להוריד מתחת למספר הזה את מספר החיילים שיוצבו בשח"מ. את עמדתי אתם מכירים, אני לא מחדש אותה היום כיושב-ראש ועדה. עמדתי הייתה לתמוך בזה מלכתחילה בלי קשר. אני בעד לתמוך באישור הצעת החוק. אלא אם יש חברים שרוצים להתנגד – זכות הדיבור שלהם, בבקשה.
 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

שום דבר במכתבו של שר האוצר איננו חדש. כל מה שנאמר בדיון תקף. הוועדה הייתה כמעט מאוחדת בדעתה שאסור להפוך את צה"ל לחברת כוח אדם מטעמים תקציביים כדי לתגבר את המשטרה או גופים אחרים. ואינני מבין מה השתנה לעומת הדיון הקודם, חוץ מזה ששר האוצר גילה עוד פעם שכסף זה דבר חשוב.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

עוד מישהו מחברי הכנסת?

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

לא. אנחנו בעד.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני מציע להעמיד להצבעה. מי בעד הצעת החוק – ירים את ידו.

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

אני מבקש לומר: אם זה יתקבל, אני מבקש הסתייגויות מהותיות, לבוא ולומר שיתווסף חייל אחד למשטרת ישראל בשנה הבאה. הסתייגות שנייה שהתווספו שני שוטרים למשטרת ישראל בשנה הבאה. לחילופין, שלושה שוטרים. ככה אני רוצה – כמה מוסיפים, 2,000?

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש מגבלה במספר החילופין.

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

2,000 הסתייגויות. אני מבקש 2,000 הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש מגבלה בחילופין. אתה טועה, יש מגבלה בחילופין. אתה לא יכול לעשות חילופין לחילופין לחילופין, יש מגבלה. מותר להגיש - - -

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

אני לא מכיר את המגבלה הזאת.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בתקציב, לדעתי. בזמנו היה דיון במגבלה.

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

זה לא חוק תקציב.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

אם קבעה ועדת הכנסת הסדר מיוחד לגבי התקציב. אבל אני לא מכיר מגבלה על מספר ההסתייגויות שניתן להגיש.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אני אבקש מחבר הכנסת אלדד שיספק גם את השמות, אם הוא יודע.
 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

אני לא יודע את השמות. גם הצבא לא יודע את השמות. אלו חיילים שעתידים להתגייס. הם עוד יודעים את מי ישבצו שם. הרבה זמן אני מנסה לחפש נושא ראוי לאתגר את מיקי איתן בפיליבסטר. אנחנו נדבר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זכותו של חבר כנסת להגיש הסתייגויות. ואם אין מגבלה – אז בלי מגבלה. על כל פנים, נקרא את החוק. נעבור להצעת החוק ונקרא אותו אחד לאחד. בבקשה, היועץ המשפטי.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

"תיקון סעיף 6
1.
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)(שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה- 1995, בסעיף 6, ברישה, במקום "יח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011)" יבוא "יט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015)".
תחילה

2.
תחילתו של חוק זה ביום יח בחשוון התשע"ב (15 בנובמבר 2011)."
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש למישהו הערות? 

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

אנחנו תומכים בכל מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

שאלתי אם יש הערות? אין הערות. ובכן, נעמיד את חוק להצבעה. מי בעד הצעת החוק? מי בעד אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה? בקריאה שנייה ושלישית? שלושה. מי נגד? אחד נגד.

הצבעה
בעד החוק – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14), התשע"ב- 2011, נתקבלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

החוק מאושר וכמובן זכותו של חבר הכנסת להגיש הסתייגות. אנחנו נצביע על ההסתייגויות שלו. אתה רוצה להצביע על ההסתייגויות אחת-אחת או על כולן ביחד?

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

אחת-אחת שמית.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לא. אני לא מדבר בכנסת. אני מדבר עכשיו, בוועדה. אנחנו דוחים את ההסתייגויות, כמובן.

 << דובר >> אריה אלדד: << דובר >>  

הסברתי. נדמה לי שכל ההסברים ניתנו בדיון הקודם ואמרתי ששום דבר במצב הזה לא שינה את הנימוקים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זכותך המלאה כפרלמנטר. אני בעד זה בכל ליבי. תגיש הסתייגויות ונראה אותך עומד ומנמק אותן. כמובן, זכותו להגיש הסתייגויות ואנחנו נגד הסתייגויות. הוועדה לא מקבלת את ההסתייגויות ולכן הן תעלינה למליאה לדיון. מקובל עליך?
 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אתה רוצה שנצביע עליהן?

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בזה גמרנו. עכשיו רבותי, בעקבות הצעת החוק, אנחנו צריכים לאשר גם את החלטת הממשלה המפורטת שמציגה את הצבת החיילים בשח"מ. החלטת הממשלה מדברת על הקצאת חיילי חובה למשטרה ולמשמר הגבול, טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13), התשע"ב- 2011, הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה.

"מחליטים : בהמשך  להחלטת הממשלה מס' 2612 מיום 19.12.2010 אשר דנה  בהקצאת חיילי חובה לגופים וליחידות מחוץ  לסדר הכוחות של צה"ל (להלן: יוצאי צבא):

1.  בהתאם  לסעיף  24א(ג) לחוק שירות ביטחון  (נוסח משולב),   התשמ"ו-1986, (להלן: חוק   שירות ביטחון), להנחות את שר הביטחון לקבוע כי מספר יוצאי הצבא שישרתו בפועל במשטרת ישראל  יקטן בשנים הקרובות בכל שנה, כמפורט להלן:

א.  1,850 יוצאי צבא החל ממועד ההחלטה ועד ליום 1.6.2012.

ב.  1,750 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2012  ועד בכלל.

ג.  בכפוף למציאת מענה חלופי לצרכי המשטרה, כמפורט בסעיף 5 להלן, יקטן מספר יוצאי הצבא,  בנוסף על האמור לעיל, בהתאם למתווה הבא:

(1) 1,650 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2013 ועד ליום 1.6.2014;

(2) 1,600 יוצאי צבא החל מיום 1.6.2014 ועד בכלל.

ההחלטה תובא לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כנדרש בסעיף 24א(ג) לחוק שירות ביטחון.
2.  בהתאם לאמור בסעיף 1 לעיל, לאשר  עקרונית את טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7  והוראת שעה)". את זה כבר עשינו.

"3.  להסמיך את  ועדת השרים"  לא צריך, זה לא רלוונטי. אנחנו משאירים בעצם - - -

 << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >>  

סעיף 5 רלוונטי.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

"5.  להטיל על צוות בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי".

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

אבל זה לא משהו שמגיע לאישורנו.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אבל זה לא מגיע לאישור הוועדה. זה לא מגיע אלינו. ובכן, מי בעד אישור ההחלטה של הממשלה – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור החלטת הממשלה – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההצעה לאשר את החלטת הממשלה, טיוטת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13), התשע"ב- 2011, הסמכת ועדת שרים לענייני חקיקה נתקבלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אחד נגד, שניים בעד. ההחלטה אושרה. בזה נגמרה סוגיה אחת.
 << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אנחנו עוברים לנושא הבא: חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011, שהוא באותה סוגיה. מעניין לעניין באותו עניין. אם תוכל לקרוא את החוק, אני אודה לך. יש פה שני חוקים. השני לא רלוונטי לנו?
 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

לא. הוא כבר אושר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הוא עבר. בבקשה.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

"הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011.

תיקון סעיף 1
1.
בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר), התשס"א-2005, בסעיף 1, ברישה, במקום "עד יום ה בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)" יבוא "עד יום יט בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2015)".

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בקיצור, מאריכים פה את הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר מ-2011 עד 31 בדצמבר 2015. מי אחראי על העניין הזה מטעם השב"ס? אני מבקש לדעת למה המספר נשאר אותו דבר כשמספר האסירים הביטחוניים קטן בצורה משמעותית בשנים האחרונות?

תוכל לתת לנו מספרים: מה היה מספר האסירים הביטחוניים לפני השחרורים שנעשו? מה נשאר היום? ולמה אתם מבקשים אותו המספר של החיילים? בבקשה. רק תציג את עצמך לפרוטוקול בבקשה.
 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

הם מדברים על הפוטנציאל.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

קודם כל שיתפסו.

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

שלום לכולם. אני רמ"ח תכנון. לשאלתך לגבי הנתונים: אני חושב שכדאי להסתכל על הנתונים קצת לפני עסקת שליט ולא רק על האירועים האחרונים. באמת רואים בשנים האחרונות מגמה של ירידה במספר האסירים הביטחוניים שהלכה והתגברה כתוצאה מעסקת שליט לאחרונה.
היום אנחנו מדברים על כ-5,000 אסירים ביטחוניים בבתי הסוהר שנמצאים באחריות שב"ס - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לעומת?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

לעומת השיא. כשקיבלנו מצה"ל – זה עמד על משהוא כמו עשרת אלפים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מתי?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

בשנת 2005.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני מדבר על לפני שנה.

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

יש לי את הנתון של לפני שנה. לפני שנה עמדנו על בערך 6,000 אסירים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

היו 6,000 אסירים ועכשיו, אתה אומר, יש 5,000 אסירים?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אז רק 1,000 האסירים של עסקת שליט שוחררו? לא שוחררו עוד?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

לא. אני מזכיר לך שבמקביל נעשים גם מעצרים על-ידי צה"ל ואנחנו קולטים. עכשיו, כדי לאזן את התמונה הזו, אנחנו יכולים להגיד שבשלושת החודשים האחרונים אנחנו רואים שינוי במגמה – כמות המעצרים שצה"ל והשב"כ מבצעים בעליה וכמות העצורים בהתאם. כמה מהם יבשילו לכתבי אישום ואחר כך למאסר, אנחנו עוד לא יודעים להגיד.

ולכן אנחנו עוקבים אחרי המגמה הזו וזה מסביר אולי למה אנחנו לא ממהרים לבוא ולהגיד שהירידה הזו היא משהו שיהיה תמיד וימשיך לנצח. ראינו גם פיקים לאורך התקופה  - אני רוצה להזכיר לכולם – שנבעו משינויים במצב הביטחוני בארץ. למשל, ההערכות שלנו לפני מבצע "עופרת יצוקה" – התחזיות שצה"ל דיבר עליהן על קליטה של עצורים פוטנציאליים הייתה לפחות באלפים.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אבל זה לא התממש.

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

לא. זה לא התממש אבל אנחנו כארגון צריכים להיות ערוכים לתסריטים האלה. זה לא משהו - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

צה"ל נמצא עדיין בהערכות האלה? נציגי צה"ל שיושבים פה, מישהו מצה"ל יכול להגיד שנמצאים בהערכות האלה, שמספר האסירים יגדל מאוד?

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

אנחנו לא יודעים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אולי גם תיקחו קצת עבריינים? להשקיט את הרחוב הישראלי.

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

לפחות בדיונים שהתקיימו בין הגופים לפני מבצע עופרת יצוקה, בשנת 2009, דובר בהחלט על מעצרים המוניים. הם חלק מהתסריט - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בסדר, אבל אנחנו לא שם היום. לכן אני שואל למה עכשיו יש הצדקה לאותו מספר של חיילים?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

אנחנו, כארגון, לא יכולים לחיות את הרגע. אנחנו מנסים להסתכל על הטווח הארוך. הטווח הארוך אומר לנו שאנחנו צריכים גם להיערך בהקשר הזה.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

כל המשרתים בבתי הכלא הצבאיים, בבתי הכלא הביטחוניים, הם אנשי צבא? לא משרתים אנשי שב"ס?

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

מעט.

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

יש תמהיל.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה מה שאני שואל. כמה משרתים בבתי כלא ביטחוניים, ללא אנשי צבא, ללא חיילים? כמה עובדי שירות בתי הסוהר משרתים בבתי הכלא הביטחוניים?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

משהו כמו אלף.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

גם כשהיו עשרת אלפים כלואים היו אלף?

 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

אין לי את הנתון הזה. יש לי את הנתון נכון להיום. אני רוצה להזכיר לך נתון מאוד חשוב – כשקיבלנו את המתקנים מצה"ל, התמהיל היה בערך 200 אנשי קבע ואלף סוהרי חובה. אנחנו הגדלנו את מצבת אנשי הקבע שלו כי תפיסת הביטחון שלנו, תפיסת ההפעלה שונה מהתפיסה של צה"ל.

אנחנו נכנסים הרבה יותר לעומק בתוך בתי הסוהר: חיפושים, תפיסת אמל"ח וכיוצא בזה. התפיסה שונה לגמרי. אבל נשארנו עדיין עם אותם אלף ועלינו במקביל באנשי הקבע שלנו. אני חושב שזה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו.

 << אורח >> אריאלה קלעי: << אורח >>  

זה חלק מתנאי העסקה. הם הסכימו לקבל את בתי הכלא הצבאיים - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

כשהיו עשרת אלפים אסירים.

 << אורח >> אריאלה קלעי: << אורח >>  

כן, עדיין יש כאלה. הם קיבלו גם חיילים לצורך העניין.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אנחנו לא חולקים בוועדה. בניגוד למצב הקודם, איש לא חולק בוועדה על הצבת חיילים לשירות בבתי הכלא של אסירי הביטחון. אנחנו מדברים על הכמות: מאחר והשתחררו כל-כך הרבה אסירים, השאלה אם יש הצדקה לאותו מספר של חיילים? בגלל זה אני מעלה את השאלות.
 << אורח >> אלי אברהם: << אורח >>  

חשוב להדגיש: כשקיבלנו את המתקנים, תפיסת ההפעלה הייתה שונה, התמהיל היה שונה – הוא היה מוטה באופן מובהק לחיילי החובה על חשבון חיילי הקבע. זה השתנה עם השנים כי תפיסת ההפעלה שלנו שונה. יותר מזה, גם היום, אנחנו עדיין נמצאים במצבים מסוימים כשקלטנו אותם מצה"ל בתקינת חסר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני מוכרח לומר להגיד לך שההסבר לא מניח את דעתי, אבל יחד עם זאת ומאחר ואנחנו נמצאים במצב של ערפל מסוים וקשה לדעת מה יילד יום, לא הייתי רוצה לקחת החלטה שמקצצת בזה וכשנראה שיהיה צורך אז נחזיר לכם את האנשים. 

נשאיר את זה בעת הזאת ככה ונדון בזה, אני מציע, בפעם הבאה בלי קשר להארכת התוקף. אני מציע שהוועדה תקיים דיון בעוד תקופה של שנה כדי לראות אם באמת השתנה המצב. אני מקווה שהוא לא ישתנה לרעה ושלא יהיו יותר אסירים אם לא יהיה צורך בהם. כשיהיה יותר שקט בשטח אז אולי באמת נדון מחדש בהקצאה הזאת. עד אז נצביע. מי בעד לאשר את החוק, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור החוק בוועדה – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6), התשע"ב-2011 נתקבלה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

ובכן, החוק אושר ברוב של ארבעה מול אחד. אנחנו עוברים לחוק הבא.
 << נושא >> הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

החוק הבא שיש לנו זה חוק השיפוט הצבאי. רבותי, בזמנו הצבא או מערכת הביטחון יזמה חוק שבא להקל על חיילים שעשו עברות. חיילים שעשו עברה תוך כדי השירות ונרשמה להם עברה פלילית בתיק שלהם, זה לפעמים היה מכביד עליהם או יוצר מצב שהם לא יכולים לעבוד בהרבה מקומות.

גם אם העברה נעשתה לפני שנים, הרישום הפלילי היה נרשם ל-17 שנה. ובמשך 17 שנה, כל פעם שהחייל היה רוצה לעבוד במקום ממשלתי או לעבוד כמאבטח או לעבוד באיזשהו מקום, היו אומרים לו: תביא לנו רישום פלילי מהמשטרה. אם במשטרה מופיע רישום פלילי, אומרים לו: אתה פסול, אתה לא יכול לשרת.
דבר זה מנטרל הרבה מאוד חיילים, לא בהכרח בצדק. אגב, אני כשר משפטים אני מודיע – אני מודה, את חטאי אני מזכיר היום – אני חננתי הרבה מאוד חיילים שעברו עברות קלות, לפעמים לפני שרותם ולפעמים תוך כדי שרות, אבל חייל שגמר את השירות הצבאי שלו באופן מסודר, כחייל טוב, ועשה עברה חמש שנים קודם, בבית הספר התיכון, אין סיבה להשאיר לו ברישום פלילי ל-17 שנה, וחננתי הרבה מאוד בקשות כאלה של חיילים..

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

גם צריך לתת הזדמנות. גם אם זאת טעות יותר קשה צריך לתת הזדמנות.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מאה אחוז. אז אני אומר שכר משפטים בעבר, חננתי הרבה מאוד חיילים שהגישו בקשות כאלה כי חשבתי שזה נכון לעשות את זה ואין סיבה להכביד עליהם. משרד הביטחון באמת העביר את החוק הזה שקובע הפחתה משמעותית של מספר השנים: מ-17 שנה ל-5 שנים – שהרישום הפלילי יירשם ל-5 שנים.

החוק גם קובע שפחות גופים יוכלו לראות את הרישום הפלילי הזה. כיום כתוב שכל גוף יכול לבקש רישום פלילי – אתה רוצה לעבוד הנמל? אתה צריך להביא רישום פלילי מהמשטרה. אם יש לך עברה פלילית אתה לא יכול לעבוד בנמל. לכן רוצים להקטין, והחוק הקטין את מספרם.

עכשיו, הדבר נקבע שעל המשטרה לבצע את התיקון הזה, כלומר, להחיל את העניין הזה של החוק – החוק עבר מזמן, בעצם, הוא לא חדש – והיו צריכים לגמור את הטיפול בחוק הזה. כמה זמן עבר מאז החוק? שנה? חצי שנה?
 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

זה היה צריך להתחיל באוקטובר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

באוקטובר היה צריך להיגמר העניין. ובאוקטובר המשטרה כבר הייתה צריכה לעדכן את הרישומים הפליליים בהתאם לחוק.
 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

זה לא מדויק. היו שתי פאזות בחוק הזה - - -

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

לגבי החדשים – 4 באוקטובר. לגבי הישנים – 4 באפריל.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לגבי הישנים – אלה שכבר עברו את העברות וכבר נרשמו, היה צריך להיגמר ב-4 באפריל. ולגבי החדשים, אלו שיש להם עברות חדשות – אמור היה להסתיים ב-1 באוקטובר.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני מבין שלא זה ולא זה קרו.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

לא, לא. אפריל 2012 עוד לא הגיע.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בסדר, אבל אוקטובר לא קרה. ואתם מבקשים לדחות בעוד חצי שנה. במקום חצי שנה – שנה.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

לא, לא. בכלל לא. ממש לא. בנושא המהותי אנחנו מסכימים.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

כתוב בחוק שנה.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

אין שום בעיה לגבי נושא המהות. מהותית, אנחנו מסכימים עם החוק הזה. החוק הזה הוא ראוי. אבל יש לנו מערכת טכנולוגית שצריך להכניס. הצבא לא התייעץ איתנו, לא שאל אותנו ואפילו בוועדה הקודמת - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש פה איש מחשבים של המשטרה?

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

אני נמצאת פה כדי להסביר את ההיבט המחשובי.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה מעניין אותי, ההיבט הטכנולוגי, להבין למה לוקח שנה לסדר את העברות הפליליות.
 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

בוועדה הקודמת אמרנו שיש לנו בעיה. אדוני יכול להסתכל בפרוטוקול של הוועדה. המשטרה אמרה: יש לנו בעיה להכניס את זה באוקטובר. ביקשנו שהכול יכנס באפריל. זה כל מה שביקשנו. אפריל בעוד חודשיים אדוני.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מתי עבר החוק הזה?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

במרץ.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

באוגוסט עבר.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לפני שנה.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

במרץ, במרץ.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לפני שנה כמעט.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

כן. אבל הוא היה צריך להיכנס באוקטובר ואנחנו ביקשנו שהכול יכנס באפריל. זה כל מה שביקשנו. לא ביקשנו - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

בסדר. זה ברור בקשר אליכם. מבחינה טכנולוגית, למה צריך כל-כך הרבה זמן כדי לתקן רישום? לכאורה, למה לעשות את כל הרישום? אפשר לעשות Find and Replace, מה הבעיה?
 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

אני ראש חוליית ייעוץ וחקיקה במדור מידע פלילי. אני לא אשת מחשוב.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אז לא תוכלי לעזור לי בצד הטכנולוגי. בקשתי לזמן איש טכנולוגיה של המשטרה. 

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

לנו לא נמסר. אני אוכל להסביר - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

כמה זמן היה לוקח לו להגיע? עם סירנה – תוך שתי דקות אתה פה.

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

היות ואני אחראית על מתן ההנחיות המקצועיות לאנשי המחשוב, אני חושבת שאני אוכל להסביר את ההיבט הזה, אני מקווה שלשביעות רצונכם. במשטרה נכנסה לא מזמן מערכת ממוחשבת, חדשה, שמנהלת את המרשם הפלילי. 

כניסתה של המערכת הייתה כרוכה גם בתיקונים מאוד יסודיים במערכות אחרות, כדי שכולן יכנסו לפעולה באותו זמן. מטבע הדברים, עלייה של מערכת כזו שמחליפה את המרשם הפלילי הישן שקיים משנות ה-80', כרוכה בתקופת הרצה שבה צריך לפטור באגים, לתת מענה לתקלות וכו'. במצב הזה, בלתי אפשרי היה לפעול גם ליישום של החוק בתוך המערכת החדשה – אלו דברים שהיה צריך לפתור.

הפיתוח נעשה במערכת הממוחשבת בצורה כזו שתאפשר להחיל את הוראות החוק על גזרי-דין של בתי-דין צבאיים שנתנו מיום הכניסה המקורי לתוקף – 4 לאוקטובר 2011. כלומר, החיילים שקיבלו גזרי-דין במועד הכניסה לתוקף לא ייפגעו כתוצאה - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה לא חל על חיילים שעשו עברות לפני הצבא?

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

לא. זה רק על הרשעות של בתי-דין צבאיים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה מה שאני שואל, האם זה לא חל על חיילים שעשו לפני הצבא? זאת אומרת, אלו שעשו עברה לפני הצבא – נגיד תלמיד תיכון שהיה בקטטה ונרשמה לו עבירה פלילית – עדיין הרישום הוא 17 שנה?

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

חלים כללי המרשם הפלילי.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

עדיין נשארים? אני מציע להכין הצעת חוק משותפת ונסדר גם את זה.

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

אדוני, יש כבר תיקון לזה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מה התיקון?

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

אדוני, זה לא מדויק מה שאדוני אמר כיוון שההוראות לגבי קטינים הן ממילא מופחתות, מקוצרות.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מה הן? חמש שנים?

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

תלוי אם מדובר בעברת פשע או עוון. יש כל מיני קריטריונים אבל בעיקרון זה לא מעל - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זאת אומרת, הושווה למצב הקיים לגבי קטינים?

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

המצב של חיילים הושווה לקטינים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הושווה לקטינים, זה טוב, לא צריך חוק.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אבל יכול להיות הוא כבר לא היה קטין אלא עשה את העברה בין 18 ל-18 וחצי עד הצבא, אז פה גם כן יש - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

טוב.

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

הפיתוח נעשה בצורה כזו שהחיילים לא ייפגעו כתוצאה מהדחייה. אנחנו לא מבקשים דחייה של מועד הכניסה לתוקף אלא דחייה במועד היישום. אנחנו שומרים בצד את גזרי-הדין שהגיעו - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

עכשיו אתם לא רושמים בכלל?

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

אנחנו נקלוט אותם בצורה כזו שהחוק יחול על גזרי דין שנתנו מ-4 באוקטובר ולא התחולה הרטרואקטיבית שיותר מגבילה את החיילים. כלומר, מבחינת טובת החיילים, האינטרס של הפעלת החוק בזמן יושג.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זאת אומרת, אם אחד קיבל פסק-דין לפני שנה, אז הזמן נספר לו מאז שהוא קיבל.

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

לא. הקביעה הראשונית הייתה שהחוק יכנס לתוקף ב-4 באוקטובר 2011, נכון? הייתה דחייה של חצי שנה. אנחנו שומרים את גזרי-הדין האלה, אנחנו לא קלטנו אותם. אנחנו נקלוט אותם ואז הוראות החוק יחולו ולא התחולה הרטרואקטיבית שיותר מצומצמת ויותר מגבילה.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הבנתי. אני רוצה להגיד לך שטכנולוגית אני לא מקבל את ההסבר. אני אומר לך שאין שום בעיה לעשות את זה טכנולוגית תוך חודש לכל היותר, בלי בעיות בכלל. אבל אני לא יכול לשנות ברוורס שום דבר. דבר אחד אני מציע לתקן בחוק, לפי דברייך: במקום לכתוב פה שנה, לכתוב עד - - -

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

יש להם הצעה לניסוח.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

עד ה-1 באפריל?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

עד-4 באפריל.
 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

על מנת לבטא את מה שהציעה המשטרה, שהרישום המופחת יחול כבר מאוקטובר, אבל בכול זאת יתאפשר להזין את הרישומים עד ל-4 באפריל, חשבנו להציע נוסח לפיו: עדכון פרטי הרישום במרשם הפלילי, כהגדרתם הסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, ומסירתם בהתאם להוראות חוק זה תידחה בשנה מיום פרסומו.

 << אורח >> זהבה לייב: << אורח >>  

תידחה עד שנה.

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

תידחה עד שנה. ואז זה אומר שהתחילה נשארת - - -
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה נוסח שמחליף את מה שכתוב פה בסעיף אחד או נוסף לו?

 << אורח >> גבי פיסמן: << אורח >>  

מחליף.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה פותר את הבעיה משפטית?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

זה אומר שהחוק יתחיל לחול כמו שהוא היה אמור, ב-4 באוקטובר, אבל המשמעות המעשית שלו שהיישום שלו יתחיל באפריל.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הנוסח המשפטי ממקובל עליך?

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

כן. יכול להיות שצריך לשפר קצת אבל - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אם כן, מי בעד לאשר בנוסח הזה, ירים את ידו. אנחנו בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור הצעת החוק בוועדה – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 63) (תיקון), התשע"ב-2011 נתקבלה.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אין נגד. החוק מאושר.
 << נושא >> תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א-2011 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

יש לנו עוד תקנות שירות ביטחון, זה הדבר האחרון שיש לנו בסדר-היום: תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011. אלו תקנות של שר הביטחון שהוועדה צריכה לאשר אותן.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

אחרון, נכון?

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

כן, זה הסעיף האחרון בסדר-היום, אלא אם יש לך משהו להוסיף. אני מוכן לשמוע 

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

אני אקל עליך היום. זאת פעם ראשונה ואני אקל עליך היום.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זאת לא הפעם הראשונה.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

אפשר להגיד לך בהצלחה?

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זה רצוי להגיד לי בהצלחה, לא?

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

התחלת את התפקיד? כי לא שמענו בקואליציה - - -

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

לא. אין חילופי גברי. היושב-ראש ביקש ממני להחליף אותו בישיבות בתקופה הקרובה, ככל שהדבר יידרש, ואני הסכמתי בחפץ לב.

 << דובר >> רוברט אילטוב: << דובר >>  

והדבר יידרש, כמובן.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

הדבר יידרש.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

ימנע ממך זמן להתמודד בפריימריז.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אני אחליט על התמודדות רק השבוע. אז אני אדע. אם אני אחליט להתמודד אז עדיין, תאמין לי, אני לא אפקיר את הכנסת.

 << דובר >> משה (מוץ) מטלון: << דובר >>  

מאה אחוז.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

התמודדתי בעבר ולא הפקרתי גם אז את הכנסת. מבחינתי, אני פה. אני מקבל משכורת בשביל זה, לא?


תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים) – אתה רוצה להסביר את זה? בבקשה. הצבא, בבקשה, מה אתם רוצים?

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

אנחנו מבקשים תיקון נקודתי ב תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים). אלו תקנות שמפרטות חובות שונות שחלות על אנשי מילואים. החובות האלו חלות על אנשי המילואים גם כאשר הם לא בשירות מילואים פעיל. יש כאן חובות שונות, למשל: החובה לשמור על קשר עם היחידה, כדי שיידעו לזמן את איש המילואים; חובה לשמור על מסמכים שנמסרו לאיש המילואים במהלך השירות שלו, גם כשהוא כבר לא בשירות מילואים; וגם החובה לשמור על ציוד.
אנחנו מבקשים כרגע זה להוסיף או להרחיב את החובה שקבועה בתקנה 10א לתקנות, כדי לתת פיתרון לבעיה שאין לנו דרך להעמיד לדין משמעתי איש מילואים שמסר ידיעה או מידע שהגיעו אליו במהלך שירותו הצבאי ושהוא לא אמור היה למסור.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אתם מציעים שחוק השיפוט הצבאי יחול גם על חייל מילואים שמסר מידע למישהו אחר, לא מוסמך. זאת השורה התחתונה?

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

החוק כבר חל. יש את סעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי שקובע שאפשר להעמיד לדין אנשי מילואים שעוברים עברות גם שלא במהלך שירות המילואים.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אז למה יש בעיה?

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

הבעיה שלנו היא שאין לנו עברה מתאימה שאפשר להעמיד עליה. היום יש לנו בחוק השיפוט הצבאי את סעיף 57. זאת עברה של גילוי ידיעות. עברה מאוד חמורה, שהעונש עליה הוא 10 שנות מאסר. אי אפשר לשפוט על העברה הזאת בדין משמעתי.

במקרים הקלים, אנחנו לא נלך לבית-דין צבאי. אנחנו צריכים עברה שנוכל להעמיד עליה לדין משמעתי. לכן אנחנו מציעים להוסיף בתקנה עברה קלה שאפשר יהיה לשפוט עליה בדין משמעתי.

כדי שהעברה לא תהיה רחבה מדי, סייגנו אותה בשני אופנים: אחד, הגדרנו את הידיעה בצורה דומה לצורה שבה היא מוגדרת בחוק העונשין. אמרנו שידיעה זה: "ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי אחזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה מעידים על החובה לשומרה בסוד".

כלומר, לא כל דבר שאיש מילואים נחשף לו בשירות המילואים ואומר, אפשר יהיה להעמיד אותו לדין משמעתי.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אם הוא מתלונן על אוכל, אי אפשר להעמיד אותו לדין.

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

נכון, אם הוא יגיד: האוכל לא היה טוב בשירות. אנחנו לא נעמיד אותו לדין.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

השופטת דליה דורנר ספרה לי פעם, באיזו ישיבה בה דיברו על אוכל בצבא, שהיא מתפלאת שאנשים מתלוננים, היא אמרה: הילדים שלי אמרו לי, אימא – האוכל בצבא נהדר.

 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

זה מנגנון אחד – אנחנו מצמצמים את תחולת העברה. הדבר השני, כדיש תהיה בקרה, אנחנו קובעים גם שהעמדה לדין בגין עברה כזו, בדין משמעתי, תהיה טעונה אישור של פרקליט צבאי.
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

זאת אומרת, זה יהיה תחת פיקוח של הפרקליטות, העניין הזה?
 << אורח >> אייל טולדנו: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

חברים, מישהו מתנגד? לא? אתה רוצה לקרוא את זה? בבקשה, תקרא.

 << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >>  

יש כאן גם תיקונים טכניים של שינוי שם התקנות בגלל שעכשיו יש את חוק שירות המילואים. 

"הוספת שם
 1.
בראש תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים), התשט"ז-1956  (להלן- התקנות העיקריות), יבוא "תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים), התשט"ז-1956".
תיקון הפתיח
2.
בפתיח לתקנות העיקריות, במקום "לפי סעיף 7(ט) לחוק שירות בטחון, תש"ט – 1949" יבוא: "לפי סעיף 24 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (להלן – החוק)".
שינוי  מונח
3.
בתקנות העיקריות, בכל מקום, במקום "איש מילואים" יבוא "חייל מילואים, ושינויי הצורה הדקדוקיים המחוייבים ייעשו לפי זה".
החלפת תקנה 10א
4.
במקום תקנה 10א לתקנות העיקריות יבוא :
"מסירת ידיעות 
10א.
(א)
חייל מילואים יציית לכל פקודה בדבר סדרי שמירתם, העברתם ודרכי העברתם של מסמך או של ידיעה הנוגעים לצבא, שהגיעו לידיו עקב היותו חייל מילואים או במסגרת שירותו הצבאי;בתקנת משנה זאת, "ידיעה" – ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה מעידים על החובה לשמרה בסוד. 



(ב)
אין להעמיד חייל מילואים לדין משמעתי בשל תקנה זאת אלא באישור פרקליט צבאי.  "
ביטול תקנה 15
5.
תקנה 15 לתקנות העיקריות – בטלה."
 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

מי שבעד – ירים את ידו. אתה בעד? בעד. מי נגד?

הצבעה
בעד אישור תיקון התקנות בוועדה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין 

תקנות שירות ביטחון (חובות אנשי מילואים)(תיקון), התשע"א -2011 נתקבלו.

 << יור >> היו"ר מאיר שטרית: << יור >>  

אין נגד. התקנה מאושרת. חברים אני נועל את הישיבה. בזה נגמר הסיפור היום.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:10. << סיום >>