פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת העבודה והרווחה
12/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 389
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025), שעה 10:16



סדר היום:
 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר



מוזמנים: 
	איתי כהן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	שקד כסלו
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	אושרה דנוך
	–
	מנהלת תחום שירות רשות המיסים, משרד האוצר

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ציפורה ציון
	–
	מינהל מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

	בנטי יעקב
	–
	משרד התיירות

	קרן דקל
	–
	רמ"ט השר במשרד האוצר זאב אלקין





ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ב באדר התשפ"ה, 12 במרץ 2025 למספרם. הנושא הוא הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל. 

אני רוצה לעדכן שההסכם כבר הוקרא ברובו, שני הסעיפים המרכזיים. יש שלושה סעיפים, שלושה מענקים. שניים מהם כבר הוקראו. אנחנו נקרא עכשיו את השלישי. נשאר לנו נושא לדיון בקשר למענק הראשון שהוא בעצם כבר הסתיים ולא רלוונטי. אנחנו ננסה לראות אם אפשר לעשות אותו קצת רלוונטי. 

אני מציע שהיועצת המשפטית שלנו תקרא את ההמשך, את המענק השלישי שעוד לא קראנו. אחרי זה נפתח, נדבר על הסעיף. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני מציעה, אנחנו נמשיך להקריא, את המענק החד פעמי כבר עשינו. נגיע למענק ההתארגנות. אבל אולי עוד קודם לכן, שקד, תציגו את התיקונים שביקשתם לעשות בסעיפים שכבר הקראנו ותסבירו גם את הרציונל לתיקונים וגם מה התיקונים. אני חושבת שהתיקון הראשון שביקשתם זה - - - אבל בואי תני קודם רקע ואז. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני אסביר שנייה את המהות של התיקונים ואז נדבר על בדיוק איפה הם מופיעים. נוכח התיקונים שנעשו בחודש פברואר 2025 במענק אכלוס עצמאי שבעצם דיברו על כך שזכאי יהיה רק מי שנמצא/היה בערב הפינוי ביישוב מפונה והתפעול של העניין. התייחסו לזה גם בוועדה אתמול, היו מורכבויות ביישום של הדבר. המורכבויות האלה הביאו למצב שבו יש תושבים שייתכן שכן צריכים להיות זכאים מהותית, כי אכן התגוררו ערב הפינוי ב-7 באוקטובר ביישוב מפונה, אבל כרגע שינו את הכתובת שלהם בתאריך אחר, כך שהם לא רשומים כתושבי אותו יישוב החל מה-7 באוקטובר. הדברים נבדקים בימים אלה על ידי רשות האוכלוסין והתייחסו לזה אתמול. 

כדי לא לעכב את השיבה של אותם אנשים ליישובים ולאפשר גם להם לקבל את המענק החד פעמי ואת מענק ההתארגנות אנחנו כרגע מבקשים בעצם להסיר את ההתייחסות לערב הפינוי מהגדרת הזכאי ולומר שיהיה זכאי למענק החד פעמי ולמענק ההתארגנות. מי ששולם בעדו או שולם לו או בעדו מענק אכלוס עצמאי באחד מהימים של חודש דצמבר 2024, כלומר לפני שנכנס בפועל התיקון שנוגע לערב הפינוי. ובאמת, הכול בגלל ההבנה שיש מורכבות תפעולית מאוד משמעותית של החלת אותו תיקון וכדי לא לעכב את השיבה של האנשים ליישובים שאין עוד מניעה ביטחונית ביחס אליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איך תדעו אם הוא גר או לא גר? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

האנשים האלה שינו את הכתובת, הם פשוט לא שינו את הכתובת החל מיום 7 באוקטובר. זה בעצם אותם, אני חושבת שדיברו על 1,200-1,300 מקרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת שאתם יודעים שהם גרו לפני המלחמה שם. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אז לא יודעים שגרו לפני המלחמה, זאת באמת הבדיקה שנעשית כרגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז איך נתתם להם מענק אכלוס אם אתם לא יודעים אם הם גרו?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אז מענק אכלוס ממילא הם קיבלו עד דצמבר 2024. התיקון נעשה בפברואר. הוא אכן נעשה רטרואקטיבית. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הוא נעשה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון, הוא נעשה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר ואכן יש קבוצה שעדיין לא הסתיימה הבחינה בעניינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ויכול להיות שיש אנשים שקיבלו מענק אכלוס למרות שהם לא גרו אף פעם שם? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

שהם לא גרו אף פעם אני לא יודעת לומר. הם כן רשומים במרשם האוכלוסין, לא החל מיום 7 באוקטובר. אני לא יודעת לומר שהם כן או לא גרו, אני יודעת לדבר על הרישום שלהם במרשם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את אומרת שבמרשם הם לא היו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

במרשם הם נמצאים, לא החל מיום 7 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לכם איזה מנגנון לרשות האוכלוסין או למישהו לוודא אם זה נכון או לא נכון שהם גרו שם? 

 << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >>  

בגלל שאמרתי, בדרך כלל מה שקורה על פי חוק, ברגע שבן אדם מגיע ללשכה, בטח בקיבוצים ומושבים, הוא צריך אך ורק אישור תושב וקיבוץ מזכיר ומושב כדי לרשום אותו במרשם. אנחנו שינינו את זה בגלל שאנחנו רואים שהייתה עלייה לקבל מענקים או משהו כזה וביקשנו תימוכין למגורים בפועל. זאת אומרת חשבונות חשמל ומים. היום הבדיקה שלנו היא הרבה יותר קפדנית. 

אני לא יכולה לומר לאדוני מי נרשם שהוא לא גר במען והציג את האישור של מזכיר הקיבוץ או מושב. היום יש לנו את הבדיקה של מ-7 באוקטובר עד ה-30 בנובמבר כדי לראות באמת מי אכן גר טרם הפינוי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת אתם יכולים היום לבדוק את הדבר הזה, כדי שתהיו בטוחים שאדם שכן גר שם יקבל את מה שמגיע לו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כאמור, אנחנו לא יודעים לדבר על מי שמתגורר בפועל. אנחנו יודעים לדבר על מי שרשום במרשם האוכלוסין. וכן באמת צריך לשים לב שגם ביחס למענק ההתארגנות וגם ביחס למענק החד פעמי נדרשת עוד זיקה כדי להיות זכאים להם היום. נדרשת עוד זיקה נוכחית ליישוב. כלומר, האדם צריך להראות שיש דירה בבעלותו ביישוב מפונה או שהוא שוכר דירה ביישוב מפונה או שהוא התגורר אצל מישהו אחר שיש בבעלותו או שהוא שוכר דירה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היום את מדברת, הוא שוכר היום. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

היום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הוא ישכור היום אז הוא זוכה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

הוא רשום במרשם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ממתי הוא רשום?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בתקופה הקודמת. לא החל מיום 7 באוקטובר, זאת הבדיקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי זה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אחרי זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז איך הם יכולים לבדוק את זה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כרגע הבדיקה נעשית, התייחסו לזה אתמול. הם באמת מחכים להשלמת מסמכים מהאנשים האלה. אנחנו לא יודעים לומר שכל הקבוצה בסופו של דבר ימצאו שאכן התגוררה שם החל מיום 7 באוקטובר. ועדיין אנחנו לא רוצים כרגע לעכב את החזרה שלהם ליישובים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז בעצם אם אנחנו מחדדים, אז הסכם האכלוס שאושר פה בוועדה אני חושבת בפברואר של שנת 2025 בעצם החיל תנאי רטרואקטיבי שאמר שצריך להיות תושב היישוב ערב ה-7 באוקטובר. בעצם לפני שהתחילה המלחמה, כדי להיות זכאי למענק אכלוס וזה הוחל באופן רטרואקטיבי מה-7 באוקטובר, אם אני מבינה נכון את מה שאמרת. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ועכשיו בעצם מה שקורה זה שהאנשים האלה שלא בהכרח עמדו בתנאי של ערב הפינוי, בפועל השתלמו להם מענקי אכלוס. השתלמו, יכול להיות שהם לא היו זכאים, אבל השתלמו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. אבל נזכיר שמדובר בקבוצה מאוד מצומצמת של למיטב ידיעתנו 1,200-1,300 אנשים שפשוט לא הסתיימה בעניינם הבדיקה. כלומר, זה לא שיודעים לומר היום שהאנשים האלה לא התגוררו ב-7 באוקטובר, אלא שהם שינו את הכתובת לאחר ה-7 באוקטובר. יכול להיות שהם התגוררו שם עוד לפני. כמו שיודעים לומר על קבוצה של כ-700 אנשים, שהכתובת שלהם הייתה מעודכנת למועד של אחרי 7 באוקטובר ולאחר בדיקה שנעשתה מצאו שהם כן גרו שם כבר ב-7 באוקטובר ולפני כן. 

ביחס לקבוצה נוספת של 1,200-1,300 אנשים הבדיקה הזאת לא הסתיימה. כלומר, בהחלט יכול להיות שאם ימצאו שבסופו של דבר כולם התגוררו שם החל מיום 7 באוקטובר, ואני אומרת שיש תנאי נוסף לזכאות לשני המענקים האמורים, שהוא גם זיקה נוכחית ליישוב. ולכן אנחנו חושבים שבנסיבות האלה זה תיקון שניתן לעשות אותו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בעצם עניין ערב הפינוי את אומרת מבין הקבוצה הזאת אתם מאפשרים לתת לכולם, כי אתם הולכים על תנאי של מי שהשתלם לו ולא מי שהיה זכאי. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כל מי שקיבל בפועל, נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

וזאת כדי לאפשר את התשלומים לפני שתסתיים הבדיקה בעצם. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

זאת כדי לאפשר את התשלומים כרגע של מענק ההתארגנות והמענק החד פעמי, באמת כדי לאפשר לאנשים או לשוב ליישוב או בהתאם לתכליות של המענק החד פעמי לאפשר להם להתנהל מחוץ ליישוב. להישאר ביישוב שאליו הם התפנו עד סוף שנת הלימודים בלי לפגוע בהם, כמו שנדון אתמול ארוכות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכן עכשיו אני רוצה להתחיל לקרוא, כי אני רואה שהשעון רץ. אנחנו ב-11:00 צריכים לסיים. אז אחרי שנגמור את הקריאה נמשיך בדיון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בואי תציגי רק את השינויים. יש לכם שינוי בהגדרה "זכאי".

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בטח. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אלה חלקים שכבר הקראנו אתמול ולאור מה ששקד אמרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אין בעיה, תעשו את זה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בהגדרה "זכאי" התיבה של "שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב" תימחק. כלומר, התנאי של ערב הפינוי לא יחול. במענק ההסתגלות, אחרי המילה "זכאי" כן תופיע התיבה הזאת, כך שלמענק ההסתגלות יהיה זכאי באמת מי שהתגורר ערב הפינוי לפי הבדיקה שתיעשה ביישוב המפונה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זאת אומרת "זכאי" – בזכאות למענק הסתגלות יהיה זכאי מי שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב, יהיה זכאי למענק הסתגלות. יקבל. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זכאי שהתגורר יקבל. זה במענק ההסתגלות. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. ובמענק החד פעמי, בסעיף א בפסקה (1) היא תשתנה כך שבאמת נדבר אחרי ה-7 במרץ 2025, שמתייחס לשהייה במתן קליטה. יהיה "שולם לו או בעד ילדו מענק אכלוס עצמאי בעד יום אחד לפחות בחודש דצמבר 2024", באמת מהסיבות שדיברנו עליהן כעת. 

למענק הסתגלות "או ששולם לו או בעדו מענק הסתגלות בעד יום אחד בחודש פברואר 2025".

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

יום אחד לפחות, צודקת. אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אלה למעשה התיקונים בסעיפים שכבר הקראנו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז במענק ההתארגנות, בואי תקריאי גם את פסקה א, כולל התיקונים שאתם מבקשים להוריד את התנאי של השבעה ילדים בעצם. מסכימים לבקשת הוועדה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אכן מסכימים לבקשת הוועדה להוריד את התנאי של מענק ההתארגנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רק לא מבין למה ניסחתם את הדבר הזה בכלל, של להגביל את הילדים לכל היותר עד שבעה ילדים. אני חושב שזה עוול גדול מאוד ויש בזה ריח של סלקציה. ולכן אני שמח שאתם הסכמתם להוריד את זה עוד לפני הדיון. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

תרצי שאני אקריא את כל הפסקה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בואי תקריאי את כל פסקה א' עם התיקונים שאתם מבקשים. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בסדר גמור. 


5. מענק התארגנות 
1. זכאי שמתקיימים לגביו אחד מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) ששולם בעדו או בעד ילדו מענק אכלוס עצמאי בעד יום אחד לפחות בחודש דצמבר 2024 או ששולם בעדו או בעד ילדו מענק הסתגלות בעד יום אחד לפחות בחודש פברואר 2025 או שהיה זכאי לשהות במתקן קליטה באחד מהמועדים האמורים, יקבל מענק התארגנות בשל השהות הממושכת מחוץ לבית בשל הפינוי או הריענון, בסך של 10,000 שקלים חדשים בעדו ובסך של 5,000 שקלים חדשים בעד ילדו שבמועד הגשת הבקשה טרם מלאו לו 18 שנים ובלבד שמתקיימים כל אלה: 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  


1) הזכאי ובן זוגו לא הגישו תביעה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד חפצים ביתיים כהגדרתם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(חפצים ביתיים), התשל"ג–1973 (להלן – תקנות חפצים ביתיים), בביתם, או שהגישו תביעה כאמור ולא קיבלו את הפיצוי המירבי הקבוע בתקנות חפצים ביתיים, בהתאם להרכב המשפחה; 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

פשוט בגלל שאלה שנשאלנו אתמול, אני לא בטוחה שזה היה בתוך הדיון או מאחורי הדיון. יש אנשים שתבעו בשל נזק למבנה עצמו ולא בשל נזק לחפצים. האם הם לא יהיו זכאים למענק ההתארגנות?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אז לא, אני אסביר, כמו שהסברתי גם אתמול. לא יהיו זכאים רק מי שהגישו בקשה לפי תקנות חפצים ביתיים. כלומר, בשל הנזק שנגרם לחפצים הביתיים. לא למבנה, לחפצים. יכול להיות שיגישו תביעה על גם וגם, הכול תלוי בנזק שנגרם למבנה. אבל כרגע נשללת הזכאות למענק כאמור רק ממי שהגיש תביעה על החפצים הביתיים וקיבל את הפיצוי המקסימלי בהתאם להרכב המשפחתי שלו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ואם הוא נגיד קיבל פחות הוא יכול לקבל את הדלתא. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

הוא לא מקבל את הדלתא, הוא מקבל את כל המענק. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אה, הוא מקבל את כל המענק. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון מאוד. אין דלתא. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מקבל את הכול, הבנתי. הוא יהיה זכאי לפיצוי המירבי לא משנה, אם הוא קיבל איזה שהוא סכום? 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אם הוא קיבל איזה שהוא סכום, אבל הוא פחות מסכום המענק הוא יהיה זכאי לכל המענק. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בסדר. 

2) הזכאי ובן זוגו הודיעו למוסד בכתב כי הם מוותרים על תביעה למענק מבוסס שומה לעניין ביתם כאמור;

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רק תגידו במילה מה זה מענק מבוסס שומה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

מענק מבוסס שומה, למעשה בהחלטת הממשלה שבה קיבלה הממשלה החלטה על מענק ההתארגנות, הוא ניתן בשני מסלולים חלופיים: אחד באמת באמצעות הביטוח הלאומי כמענק נורמטיבי, בסך של 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד. מסלול אחר, מסלול דרך רשות המיסים, במסגרת מענק מינהלי שנקבע באותה החלטת ממשלה. שם ככל שהזכאי סבור שנגרם לו נזק שעולה על המענק הנורמטיבי שהוא יכול לקבל כפי שהתייחסנו אליו עכשיו הוא יוכל לפנות לרשות המיסים לפי נוהל שהם כבר פרסמו והתחילו לקבל פניות. יוכל לפנות לרשות המיסים וממש יבדקו, יעשו לו שומה של הנזקים שנגרמו לחפצים הביתיים באותו נכס והוא יוכל לקבל את הפיצוי בהתאם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ופה בעצם אין שום בדיקה כזאת. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. פה זה מענק נורמטיבי כפי שאמרנו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בסדר. 

3) הזכאי הסכים כי ייעשה שימוש במידע המצוי אודותיו במוסד לביטוח לאומי וברשות המיסים לצורך בחינת זכאות לפי סעיף זה.
2. זכאי יקבל את מענק ההתארגנות רק אם במועד הגשת הבקשה מתקיים לגביו גם אחד מאלה – 
1) יש בבעלותו נכס למגורים ביישוב שאינו מושכר לאחר;
2) הוא צד לחוזה שכירות בתוקף לגבי נכס למגורים ביישוב;
3)  הוא מתגורר ביישוב בנכס למגורים שבבעלותו של אדם אחר ובלבד שהנכס לא מושכר לאחר, או אצל אדם שהוא צד לחוזה שכירות לגבי נכס למגורים ביישוב, או שהוא הצהיר שבכוונתו להתגורר אצל אדם כאמור.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בעצם בפסקה (3) אתם מדברים על אנשים שאין בבעלותם נכס וגם הם לא צד לחוזה שכירות, אלא בעצם הם מתגוררים אצל אחר. אתם דורשים שהאחר הזה יתקיים בו התנאי או שיש בבעלותו דירה או שהוא צד לחוזה שכירות. ואתם גם אומרים, גם אם הוא הצהיר שבכוונתו להתגורר, גם אם הוא לא מתגורר כרגע, כדי מה? כדי לאפשר פתח?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

זה לא לאפשר פתח. זה באמת לקבל את זה שיש, אנחנו מאפשרים לאנשים להישאר גם במתקני הקליטה במימון המדינה עד ה-7 ביולי. לכן גם לאנשים האלה אני מקבלת את זה שיתכן שהם ירצו להישאר או במתקני הקליטה או פשוט ביישוב שאליו הם התפנו עד ה-7 ביולי. ובאמת, יכול להיות שבהמשך כשהם יחזרו הם יחזרו להתגורר בבית שהוא בבעלות אחר או שהושכר על ידי אחר וצריך לתת גם למקרים האלה מענה. כפי שאנחנו יודעים שקורה בפועל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זה מענק ההתארגנות. 

6. תשלום המענקים לפי הסכם זה 
1. לשם תשלום המענקים, יועברו למוסד, בין השאר, הנתונים כמפורט להלן –
1) המוסד יקבל באמצעות מערכת "יחד", או באמצעות מערכת או גורם מוסמך אחר שיקבע בין הצדדים, נתונים על אודות התושבים שהתפנו או שייצאו להתרעננות לפי החלטות הפינויים, למתקן קליטה;
2) רשות המיסים תעביר למוסד נתונים על אודות מי שהגישו תביעה למענק מבוסס שומה וכן מי שהגישו תביעה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד חפצים ביתיים לפי תקנות חפצים ביתיים וקיבלו את הפיצוי המירבי הקבוע באותן תקנות בהתאם להרכב המשפחה, בשל נכס ביישוב. 
2. מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי ישולמו לפי בקשות שיגיש הזכאי; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
1) פרטי הזכאי, ואם הוא מקבל את קצבת הילדים בעד ילדיו או שהוא הורה אומנה - גם את פרטי ילדיו והילדים שבאומנה אצלו;
2) הצהרה בדבר עמידתו בתנאי הזכאות לקבלת מענק הסתגלות, מענק התארגנות או מענק חד-פעמי, לפי העניין, בהתאם להוראות הסכם זה, ובכלל זה - 
1. לעניין מענק הסתגלות – המועד שהזכאי וכל אחד מילדיו שבו באופן מדורג להתגורר ביישוב, וככל שהזכאי או ילדו שהו לפני כן במתקן קליטה, המועד שבו הוא וכל אחד מילדיו, לפי העניין, הפסיקו את שהייתם בו;
1. לעניין מענק חד-פעמי – המועד שבו הוא וכל אחד מילדיו, לפי העניין, הפסיקו את שהייתם במתקן הקליטה וכן הצהרה על קיום אחד מהתנאים האמורים בסעיף 4(ב) ומסמך המעיד על קיום התנאי האמור בסעיף 4(ב)(2), ככל שהוא רלוונטי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

4(ב)(2) זה חוזה השכירות?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ואם הדירה בבעלותו הוא לא צריך להביא לכם מסמך? רק להצהיר?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

הוא לא צריך להביא מסמך, כיוון שיש הבנה שיהיה קושי לבדוק את זה בפועל. כן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זאת אומרת כל היתר מבוסס על הצהרה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

חוץ מחוזה השכירות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם בודקים את ההצהרות האלה או שזה? שיש לו דירה, אפשר לבדוק את זה במשך הזמן. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

צחי חכמון, ביטוח לאומי. אנחנו נבדוק את החלופה של שוכר הדירה, הוא יצרף חוזה שכירות וזה החלופה היחידה שתעבור תהליך בקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני מדבר על מי שאומר שיש לו דירה. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אין לנו אפשרות לבדוק את המידע הזה. 

 << אורח >> ציפורה ציון: << אורח >>  

אין לנו את המידע של הטאבו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, הוא לא יביא עכשיו, תן לו את הכסף. אבל הוא צריך לדעת שאחרי - - - דירה בטאבו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אחרי זה אתם יכולים לעשות את הבקרות שלכם, כן?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

לביטוח לאומי אין את מרשם המקרקעין. ככל שנתבקש לבטא את הבקרה על מרשם המקרקעין אנחנו צריכים להסדיר גם את העברת המידע ממרשם המקרקעין. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

אפשר לצרף אבל, אם אני לא טועה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

לא, אבל איך אני אבדוק את האמיתות של מה שהוא מצרף? וככל שאתה דורש מזכאי להמציא מסמכים נוספים זה מייצר יותר מורכבות ומעכב את הביצוע של התשלומים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

השאלה היא האם מבחינתכם הוא יכול לצרף גם מסמך שמעיד על בעלות. תבדקו או לא תבדקו זה כבר עניין אחר. אבל זה נשמע מוזר שהוא צריך לצרף רק חוזה שכירות. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

המשמעות היא שאנחנו מבינים שיותר קשה לתושבים להתחיל להנפיק אישור על בעלות בנכס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה לפני שהוא יקבל את המענק. אבל אחרי שהוא מקבל את המענק יש לכם את כל הזמן שבעולם לראות האם ההצהרה היא הצהרה אמיתית. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

זה מחייב תיקון נוסף שנקבל את המידע מרשם המקרקעין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם אני כציבור ישמע שהביטוח הלאומי לא בודק, אני יודע שאם אנחנו מגישים מסמך בשביל איזה קצבה או הקצבה של 1,000 שקלים אתם בודקים עד העצם אם זה נכון או לא. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל כדי להכניס הוראה כזאת של העברת מידע אתם צריכים פה את רשות המקרקעין. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

בדיוק, אני צריכה את רשות המקרקעין. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

או שתעשו רגע בדיקה זריזה בחוץ אם זה מקובל עליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא צריך להיות מקובל עליהם. אנחנו רוצים שאתם תבדקו את זה באופן פשוט ביותר. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אדוני, אני רק רוצה לציין מספר דברים. רוב התהליכים שאנחנו מפקחים בביטוח הלאומי לעניין התשלומים אלה תהליכים אוטומטיים. הביטוח הלאומי עושה את זה מעבר לעבודה השוטפת שלו. אין לנו משאבים. יש לנו משאבים, אבל הם מוגבלים מאוד ואנחנו סיכמנו גם עם האוצר לפני כן שאנחנו נקצה אותם לטובת הבדיקה של השכירויות. לבוא ולבדוק עכשיו דברים נוספים מאוד מקשה על ביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אגיד לך שיש לי דירה בקריית שמונה, תן לי את כל הכספים האלה. ואז לא היה ולא נברא. מה אתה עושה?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

במהות אני מבין. רק אני אומר שאנחנו מוגבלים מבחינת משאבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אתה מודיע ברבים, בפומבי, שיכול כל אחד, כל אזרח יכול עכשיו להצהיר ואתם תתנו לו מענקים. וכולם יעמדו בתורים ואתם לא תבדקו אם זה נכון או לא. אפילו לא תבדקו בטאבו שזה כל מחשב, כל פקיד יכול בחמש דקות לראות אם יש נכס זה וזה רשום על שמו של זה וזה. ואני אומר שתעשו את זה אחרי המענק, לא לפני המענק. אחרי שנתתם לו. אבל האזרח צריך לדעת שבודקים. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

לא, אבל גם אם נעשה את הבקרה בדיעבד יש לזה השלכות מעבר לבדיקה עצמה. בסוף אם בן אדם לא זכאי ליצור חובות, לטפל בחובות. זה משהו שהוא מאוד משמעותי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב. אז אתה ממליץ בזאת לכל אזרח בישראל להצהיר שיש בידו - - -

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אני לא. במהות אדוני צודק. רק אני אומר שבסוף יש - - -

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

בסוף זה לפי כתובות במשרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

- - - בצפון או בדרום ויקבל את המענקים. רעיון מצוין. אני לא ידעתי שיש דבר כזה. אני יודע שבכל הבירוקרטיה השלטונית כאשר אזרח צריך משהו מהמדינה הוא צריך להוציא את הנשמה בשביל לקבל משהו.

אז אני מבין שבזמן מלחמה ואני מבין שאנחנו רוצים שאנשים ישובו ואני מבין שאני רוצה שלא יהיה אחד אפילו שיש לו לו באמת דירה ולא יקבל. אבל אם אתה עושה החתמה המונית של אנשים על תצהירים שאתה לא בודק אותם, אתה פותח פתח למשהו - - -

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

רוב התשלומים של המענקים האוטומטיים הם על בסיס הצהרתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני יודע את זה, כל המלחמה. אבל בזמן מלחמה ובזמן שאנשים היו מחוץ לבית אתה לא הולך להתקטנן על פרטים קטנים. אבל עכשיו כשהוא כבר חוזר הביתה ומקבל מענק חשוב מאוד, אתה צריך לדעת שההצהרה, שיש אפשרות שההצהרה תיבדק. אחרת זה ממש. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, אבל ההסכם לא אומר שאתם לא יכולים לבדוק את ההצהרות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל הם מודיעים פה שהם לא בודקים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז אם יצטרכו לעשות חשיבה בבית מה בכל זאת אפשר. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

יכול להיות שבאמת נפעל כרגע מול רשם המקרקעין לקבל את כל המידע ואז לעשות בדיקות רנדומליות של חלק מהנתונים. אבל אנחנו צריכים לבדוק את זה בבית מבחינת משאבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אני כן אגיד שגם המשמעות תהיה שמי שכמובן שהצהרתו תימצא לא נכונה זה ליצור לו חובות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ובעצם בתוך הביטוח הלאומי יש לכם הוראות שמדברות על תשלומי יתר, יצירת חובות. יש לכם את סל הכלים לתפוס - - -

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. והן גם חלות על ההסכמים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אוקיי. אלה ההוראות של פרק?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

של פרק י"ד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

פרק י"ד והן חלות על ההסכם. ואם תגדלו שיש איזה שהיא בעיה יש לכם כלים להתמודדות. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז בעצם זו רק השאלה של איך אתם תתפעלו את ההסכם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

צריך עכשיו לפנות בצורה מסודרת לרשם המקרקעין, להסדיר העברת מידע. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מידע בין גופים ציבוריים. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אתם יכולים לבקש טופס א' מה שנקרא אצלכם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפילו לא צריך לכתוב את זה פה בהסכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא צריך. יש לכם את הכלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אתם חייבים, לא רק צריכים. אתם חייבים, כמו שאתם חייבים לדאוג שמי שגר שם יקבל, אתם חייבים לדאוג שמי שלא גר שם שלא יקבל. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אני כן אגיד שזו תהיה בדיקה רנדומלית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא משנה איך תעשו את הבדיקה. אבל ההצהרה צריכה להיות הצהרת אמת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זאת אומרת ההוראות שקבעתם כאן לעניין העברות המידע מרשות המיסים אלה דברים שהיה ברור שאתם חייבים וסידרתם עם רשות המיסים את העברת המידע. אבל גם לגבי, אם תגלו שאתם צריכים את המידע הזה ממרשם המקרקעין למשל, תוכלו לפנות בטופס א' גם כאשר לא כתבנו את זה בהסכם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. כפי שאנחנו עושים בנסיבות, יש לנו הוראה כללית בחוק הביטוח הלאומי שאומרת שאנחנו יכולים לפנות לכל גוף ציבורי לצורך מידע לביצוע תשלומים לפי חוק. גם תשלומים לפי חוק הסכמים הם תשלומים לפי חוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חבל על הזמן, הדברים ברורים. יש לכם סמכות, אתם צריכים לבצע את הסמכות שלכם וכל מי שזכאי שיקבל ואני תכף אתווכח אתכם אפילו שאני רוצה שתתנו יותר ממה שכתוב בהסכם, אבל בואי תסיימי את ההקראה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז כרגע אנחנו לא מכניסים עוד הוראה נוספת לעניין הזה. 


1. לעניין מענק התארגנות – הסכמתו כי המוסד יקבל מידע על אודותיו מרשות המיסים, לצורך בחינת זכאותו למענק זה, וכי מידע על אודות זכאותו למענק זה תועבר לרשות המיסים וכן הצהרה על קיום אחד מהתנאים האמורים בסעיף 4(ב) ומסמך המעיד על קיום התנאי האמור בסעיף 4(ב)(2), ככל שהוא רלוונטי. 
3)  הבהרה למבקש כי במקרה שבו יימצא כי הוא לא עמד בתנאי הזכאות לקבלת המענק, יהיה המוסד רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.
3. מצא המוסד כי הצהרה שקיבל במסגרת בקשה לקבלת מענק מן המענקים מכוח הסכם זה, לא הייתה נכונה או כי שולם מענק כאמור למי שאינו זכאי לו בהתאם להוראות הסכם זה או ששולם לו ביתר, יעשה המוסד שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר. 

7. הוראות מיוחדות 
המענקים לפי הסכם זה ישולמו לחשבון הבנק של הזכאי כפי שידוע למוסד; המענק בעבור ילד ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי ולגבי ילד המושם במשפחת אומנה – ישולם להורה האומנה.

8. תוקף ההסכם 
הסכם זה יעמוד בתוקף עד יום ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025). 

9. מימון, החזר הוצאות וביצוע
א. המענקים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד. 
ב. המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
ג. הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל). 
ד. הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.


 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

עלתה פה סוגייה אתמול שלא כתובה בכלל בהסכם. הסיפור של מועדי התשלום. בעצם לא כתבתם מתי תתחילו לשלם. הבהרתם פה אתמול בוועדה שתתחילו לשלם מהר. השאלה אם אנחנו לא רוצים או כדאי שתהיה כתובה איזה שהיא הוראה מפורשת בהסכם? פשוט בגלל מה שעלה פה אתמול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עד איזה תאריך אתם משלמים את המענקים האלה?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

בעזרת השם, את המענק החד פעמי אנחנו רוצים לשלם אותו עד סוף החודש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עד סוף מרץ. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

עד סוף מרץ, בדיוק. מענק התארגנות לפני חג פסח, בעזרת השם, נעשה השתדלות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מענק הסתגלות לא?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

מענק הסתגלות יעלה עם שיבה. גם, ישולם ב-1 לכל חודש, כמו מענק אכלוס. איתו לא יהיה עיכוב. הבעיה זה שני המענקים החד פעמיים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אפשר לכתוב שתשלומים ראשונים לפי הסכם זה מה? אפשר לכתוב? לא כדאי לכתוב? אתם מתחייבים?

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

אנחנו עושים את כל המאמצים. אני לא חושב שכדאי. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

לא כתבנו בהסכמים האחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם לפרוטוקול אומרים שעד פסח שני המענקים כבר ישולמו לכולם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> צחי חכמון: << אורח >>  

למעט המקרים המבוקרים שעוברים, שמצרפים להם את חוזה השכירות. אלה כנראה שיתארך קצת זמן הטיפול בהם. אבל כל מה שאוטומטי שלא מחייב בדיקה או בקרה אנחנו נשלם לפי מה שאמרתי בדיוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נותרה לנו בעיה קטנה שהיא בעיה גדולה לאנשים שלא יקבלו. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני אוכל רק לפני להשלים בירור מאתמול?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נשאלה שאלה ביחס למרשם האוכלוסין, באיזה אופן הם תיקנו רטרואקטיבית את התושבים במרשם ומה קורה עם מי שלא הגיש בקשה עד ה-1 ביולי. אז אחרי בירור מול הייעוץ המשפטי לרשות האוכלוסין הם באמת עשו את זה מכוח פרשנות מרחיבה וחריגה שניתנה בגלל הנסיבות החריגות של פינוי תושבים מהבתים שלהם בעת מלחמה. כלומר, לא נדרש תיקון חקיקה, זה נעשה במסגרת פרשנות. 

גם היום אפשר עוד להגיש בקשות כאלה, למרות שעבר המועד של ה-1 ביולי. זאת בנסיבות הומניטריות חריגות, למשל שירות מילואים ממושך, למשל פציעה ומקרים דומים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מקרים פרטניים. אני מאוד שמח שאת אומרת את זה שבמקרים פרטניים, כי זה מה שהעלה פה אתמול יחזקאלי שיש אנשים במקרים פרטניים שלא הצליחו. אז אתם תהיה לכם סמכות לבדוק את זה ולאשר את זה ואם באמת מגיע לו אז אתם תרשמו אותו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

למרות שהתנאי של ערב הפינוי הוא בעצם, תיקנתם אותו לגבי מענקי ההתארגנות. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

לא, לא, בסדר גמור. הוא עדיין חל לגבי מענק האכלוס ולגבי מענק ההסתגלות. הוא כן רלוונטי עדיין לגבי היישובים בדרום, תושבים שם שלא נמצאים בפתרון דיור זמני. הוא בהחלט יכול להיות רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז באיזה עמוד אנחנו?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

סעיף 4. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז יש פה בסעיף 4(א)(1) יש תנאים, מספרים. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה עד ליום ז' באדר הוא יקבל סך 15,360 שקלים למבוגר וסך של 7,680 שקלים לילד. בסעיף (2) נאמר אם הפסקת השהייה במתקן הקליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה מיום ח' באדר וסיומה ביום ג' בניסן יקבל רק 7,680. זה קפיצה למטה ממש חיתוך בחצי. הילד יקבל 3,840. 

מה שאני רוצה לבקש, וזה לאור מה שהעירו לנו היועצות המשפטיות ואזרחים שהיו פה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אופיר, זו הייתה בעיקר הערה של אופיר יחזקאלי. נכון?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, היו עוד אזרחים שפנו אלינו, כן, שזה סעיף שכבר בטל, עבר זמנו. זאת אומרת, אדם שרוצה להחליט לקבל את ה-15,000 שקלים אין לו כבר אופציה לחזור הביתה. והשאלה שאני שואל אם אפשר, כדי שאנחנו נהיה רלוונטיים, כדי באמת לעודד חזרה המונית לבתים, לתת להם עוד כמה ימים אחרי פורים, נניח שבוע ימים. לפני פורים אי אפשר להגיד לאנשים תתפסו את הבגדים, הילדים והתחפושות ותרוצו לקריית שמונה. אבל אפשר להגיד ששבוע אחרי זה הם עדיין יהיו זכאים ב-15,000 האלה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני רגע אומר למה אנחנו סבורים שהדבר יש בו לעורר קושי ולכן אנחנו רוצים להשאיר את זה ליום 7 במרץ. קודם כל נזכיר שהחלטת הממשלה שבה נקבע המענק החד פעמי ונקבעו המועדים האמורים התקבלה כבר ביום 12 בינואר ולכן הייתה ודאות והייתה פומביות לגבי הדבר הזה. גם ההחלטה על סיום המניעה הביטחונית ביישובים בצפון התקבלה כבר ביום 24 בפברואר. כלומר, היה מספיק זמן להיערך, להתארגן, לכל התושבים שנמצאים באותם מלונות לכלכל את צעדיהם ולפעול בהתאם. 

אכן ראינו שכ-50% כבר יצאו מהמלונות בפועל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

50% יצאו מהמלונות בפועל?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

למיטב ידיעתי. הנציג של משרד התיירות יוכל להגיד. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

אני יכול להגיד שזה טיפה יותר מ-50%, מאז סוף פברואר. לכן מי שנשאר עכשיו בבתי המלון זה באמת הגרעין שבאמת צריך להמשיך ולהישאר עד ה-7 ביולי. 

יתרה מזאת, אני רק אחדד, שאתמול כינסנו את ועדת החריגים לצורך דיון על אנשים שבעצם רוצים ההיפך, לחזור לבתי המלון ומתקני האירוח שכיום נכון לעכשיו יש לי בערך איזה 70 נפשות שרוצים כבר לחזור חזרה. אז אני מאמין שיש כאלה שגם יחזרו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה הם רוצים לחזור חזרה?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

הסיבות הן המון סיבות. יש כאלה שבאים ואומרים אנחנו עדיין לא מרגישים בטוחים לחזור ליישוב. או לחלופין עובדים חיוניים. יש הרבה חיילים. אז אני מניח שיהיו עוד אנשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר, אנחנו מאפשרים את הבחירה האישית של בן אדם לחזור, לבוא, לא לבוא, זה לא קשור להסכם הזה. אנחנו מדברים על אנשים שרוצים לצאת הביתה. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

לא. הוועדה בעיקרון יכולה, זאת אומרת הם יכולים לצאת הביתה. כשהם רוצים לחזור הם צריכים כביכול לגשת אלינו לוועדת החריגים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, מי שרוצה לחזור הביתה צריך ללכת לוועדת החריגים?

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

לא, לא, מי שרוצה לחזור למתקני קליטה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אני רוצה להיות ברור. אתה דיברת על מי שרוצה לחזור למלון. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה לא הנושא של ההסכם. זה לא קשור להסכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זה כאילו קובע את גובה המענק. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

זה פוגע בגובה המענק. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מה קורה עם בן אדם כזה נגיד שיצא, יצא ממתקן הקליטה. הוא חזר למתקן הקליטה. מה קורה עם המענק החד פעמי שלו?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

זה רק אנשים שלא קיבלו את המענק החד פעמי. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

זה תנאי בסיס. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אה, הם לא יוכלו לחזור אם השתלם להם כבר המענק החד פעמי.

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זה בתנאי ההסכם? לא הזה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

לא, לא, הם לא יכולים לחזור, כל החלק של חזרה למלונות הוא לא חלק מההסכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הוא לא חלק מההסכם. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

הדברים קבועים בהחלטת הממשלה שעיגנה את ועדת החריגים ואת האפשרות לחזור למלונות. שם מצוין שמי שמקבל את המענק החד פעמי, ואני מזכירה שכדי לקבל את המענק צריך להגיש בקשה. כלומר, הוא יודע שהוא מגיש והוא מקבל. אם אתה רוצה לחזור למלון, אתה מראש לא מגיש את הבקשה. הדברים קבועים בהחלטת הממשלה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הוא פשוט מתאר סיטואציה של אנשים שהתחרטו. בסדר, אז אם שולם להם והם לא יקבלו, לא יוכלו לחזור. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

כן. אם הם רוצים להשאיר את האפשרות פתוחה לחזרה למלון הם בהחלט צריכים לא להגיש את הבקשה לקבלת התשלום. 

אם אני חוזרת שנייה כן לדיון של השאלה האם ה-17 במרץ או ה-7 במרץ – אז אנחנו סבורים שבגלל שבאמת כמות נכבדה מאוד, היקף משמעותי מאוד של שוהים באותם מתקני קליטה כבר יצאו דווקא עכשיו להאריך את המועד יש בזה כדי לעורר קושי. בעצם אנשים כבר שינו את המצב, שינו את מצבם על בסיס ההנחה שה-7 במרץ הוא המועד הרלוונטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה יקרה להם אם נאריך את זה ל-20?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

לא יקרה להם דבר, הם פשוט ייצאו 10 ימים מוקדם יותר ממה שהם צריכים היו לצאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נו, אז מה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

ולכאורה שינו את מצבם לרעה ביחס לאנשים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה לרעה?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

כי הם יכלו להישאר עוד 10 ימים. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

יש בזה להעיד על כך שהדברים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, מצד שני, אם אני רוצה, אני מבין שכבר לא יהיה הרבה אנשים שרצו את ה-15,000 האלה ושייצאו, כי רובם כבר יצאו אני מבין. אבל יש אנשים שלא ידעו, יש אנשים שהתארגנו, יש אנשים שהילדים שלהם היו בגנים והם היו צריכים להתחפש לפורים. אני חושב שצריך לתת מקסימום, לא הרבה, שבוע, עד ה-20. שמי שיוצא עכשיו מבתי המלון, מי שעכשיו חוזר מהאכלוס העצמי, הוא חוזר הביתה. בקיצור, מי שחוזר הביתה יזכה לסכום הגדול של 15,000 שקלים ולא לסכום הקטן של 7,000. אני לא חושב שזה הרבה אנשים, לפי שיטתכם. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני לא יודעת בכמה אנשים מדובר. אבל באמת, נוכח ההיקפים של האנשים שראינו שכבר יצאו, אנחנו כן חושבים שיש בזה לעורר קושי. ומצד שני, להגיד על כך שהדברים כן היו פומביים וידועים לתושבים. כלומר, הם כן שינו את מצבם בהתבסס על החלטת הממשלה. ולכן לעשות שינוי מהדבר הזה כרגע לדעתנו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. אבל אני חושב שכאשר אני אאשר הסכם שכבר אף אחד כבר לא יכול להיכנס בו ורק מי שכבר יצא זכה ב-15,000 ועכשיו הוא מקבל רק 7,000 – אם זה היה מדובר בהבדל של 1,000 שקלים לא הייתי אומר. בסכום כזה אני חושב לאפשר למי שרוצה ולשיטתכם זה לא הרבה. ואם נניח שזה כן יהיה הרבה, זה הרי אינטרס של המדינה שיחזרו הביתה. נכון? אז מי ששב הביתה, בואו ניתן לו עוד שבוע. אני לא מדבר על הרבה זמן. פורים נגמר ב-16. 16 זה עוד פורים בירושלים. אז רק 17, 18, 19, 20 – ארבעה ימים, זה לא הרבה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

זה הבדל משמעותי ביחס למה שיש בהחלטת הממשלה. אנחנו כן חושבים שזה הבדל משמעותי לאנשים שכבר יצאו בפועל מהמלונות. כאמור שינו את מצבם בהתבסס על המועד שנקבע בהחלטת הממשלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את דואגת לתחושה שלהם שהם הפסידו 10 ימים במלון? אני יודע שבמלון הם כל כך סבלו שנה שלמה ורוצים ללכת הביתה. זה לא, זה לא. אף אחד לא יגיש תביעה לקבל 10 ימי מלון בגלל שיצא קודם. כך אני חושב. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני מבינה. אנחנו עדיין סבורים שזה לא הכרחי ויש בזה לעורר קושי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שמעתי את הקושי. אבל הקושי להשאיר אנשים שרוצים עכשיו לצאת עם 7,000 שקלים במקום 15,000 שקלים זה קושי יותר גדול. זה נהנה וזה לא חסר. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בסופו של דבר החלטת הממשלה קבעה מועדים והיא קבעה סכומים שייגזרו מאותם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב. אז החלטת הכנסת תהיה, הרי טוענים שהממשלה שולטת בכנסת ואין הפרדת רשויות מספקת. אז בואו נוכיח שהכנסת סוברנית להגיד שעוד שבוע ימים עד ה-20 מי שישוב הביתה יקבל 15,000 שקלים והשאר לפי הסדר שקבעה הממשלה. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אני כן חושבת שאנחנו עשינו שינויים משמעותיים גם לנוכח בקשת הוועדה. בין היתר ההורדה של התנאי של השבעה ילדים. אנחנו בהחלט מקיימים שיח משותף על ההסכם הזה ולא באנו, לא נצמדנו להחלטת הממשלה. עשינו שינויים היכן שהתבקשנו וסברנו שאין בהם לעורר קושי, לעומת השינוי הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. אבל אין לך שום קושי עם זה שאנשים לא יצאו והם רוצים לצאת עכשיו אחרי פורים, לא יכלו לצאת לפני זה?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

הם עדיין יכולים לצאת בכל רגע נתון, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז התנאי של 15,000 זה תנאי יותר טוב מאשר התנאי של 7,000, נכון?

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

זה תמיד נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זהו, אז בואו נאשר להם את זה. 

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

סליחה, קרן דקל רמ"טית השר. אני חייבת לציין לפרוטוקול שהשר מבקש להשאיר את התאריך שנקבע בהחלטת הממשלה. גם מהטעם שהוא בעצם מגן על זה בבג"ץ. וזה נדון בהרחבה ובג"ץ הסכימו עם הדבר הזה. נתנו לאנשים את כל המידע מראש. אף אחד לא אמר שהולכת להיות החלטה אחרת. גם פרסמנו את זה. זה שבחרו נבחרי ציבור להציג מצג שווא לתושבים, אי אפשר להתייחס לזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי הציג מצג שווא?

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

אופיר שבא לפה אתמול הוא לא סתם בא ואמר לכם שהוא מבקש לשנות את זה. הם הציגו להם שכן יהיה שינוי בבג"ץ וזה לא היה נכון. ועובדה שבג"ץ הכריע בסוגייה הזו. היה בג"ץ, הכריע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז האזרחים יראו שלא תמיד בג"ץ מיטיב יותר מאשר הכנסת. 

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

לא, זה לא משנה, אנחנו לא - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הכנסת מיטיבה יותר מבג"ץ, בסדר?

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

אין בעיה. אני רק אומרת שוב, השר מבקש להשאיר את התאריך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני סתם לא יודע למה את הזכרת את הבג"ץ. יש הפרדת רשויות אמרנו. אנחנו לא בממשלה ולא בבג"ץ, אנחנו בכנסת. 

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

כן, אבל זה נדון. זו סוגייה שנדונה בהרחבה. אנחנו השר נימק בבג"ץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מכבד את זה. 

 << אורח >> קרן דקל: << אורח >>  

אמרתי את זה לפרוטוקול, זה שיקול של כבוד יושב-הראש. אני לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם השיקול הוא שלי, אז אני מבקש שזה יהיה עד ה-20 לחודש, שכל אלו שעוד לא יצאו יוכלו לצאת הביתה בשלום ולקבל את המענק ובשמחה. אני חושב שזה מענק פורים שמח. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רגע, אז עד ה-20 במרץ במדרגה של פסקה (1) ובעצם במדרגה של פסקה (2) אנחנו אומרים, מתחילים את התקופה ב-21 במרץ, במקום ב-8 במרץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אתם איתי, ממשלה? גם את מדרגה (2) אנחנו מתקנים ל-21 במרץ במקום ה-8 במרץ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, ברור. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

שנייה. אנחנו עכשיו מדברים על לשנות את כל המדרגות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, לא משנה שום מדרגה. רק את המועד של הראשון. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

זה רק המועד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כי את לא יכולה להגיד שהוא ייצא - - -

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

אה, סליחה, רק את ה-8 במרץ. 

 << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >>  

רק את ה-8 במרץ ל-21. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, אנחנו לא. 

 << אורח >> שקד כסלו: << אורח >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו לא נעורר פה קשיים נוספים. זה הקושי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אם אתם חושבים שצריך לתקן בפרופורציה, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מתי זה מסתיים ה-7,000?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בעצם מה שאנחנו אומרים זה שאם הוא עזב עד ה-20 במרץ הוא יהיה זכאי למדרגה הגבוהה. ואת המדרגה השנייה אנחנו חייבים להתאים. אם הוא יצא מה-21 במרץ, לא יודעת מה זה יוצא בתאריך העברי, עד ג' בניסן, שזה 1 באפריל, אז הוא יקבל את המדרגה השנייה. זה התאמה שחייבת להיות. המדרגה השלישית, אלא אם תגידו אחרת, תישאר כמו שהיא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכאורה כן. אני רק רוצה לתקן משהו שנראה כעוול לאנשים שלא ידעו או שלא הספיקו או שלא יכלו ואנחנו מביאים להם כאילו דבר שבדיעבד. אז אנחנו מאפשרים עוד שבוע ימים. זאת אומרת מהיום זה שבוע? יותר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

תחתמו על ההסכם בזריזות. אנחנו יודעים שלפעמים זה לוקח זמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא משנה, מבחינת הוועדה ההסכם יאושר בעוד דקה, בעזרת השם. אבל אני רוצה שזה יהיה כמו שכתבת, עד ה-20 לחודש. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

20 במרץ. והתאמה במדרגה 2 שזה מה-21 במרץ עד ה-1 באפריל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז זה יהיה הסכום השני. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לברך אתכם בהצלחה. קודם כל, תודה רבה על ההסכם. ב', הביטוח הלאומי באמת יוודא שמי שזכאי יקבל. ותודה רבה לכם על שיתוף הפעולה. אני מעמיד את זה להצבעה. 

מי בעד אישור ההסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. 

הצבעה

ההסכם אושר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ההסכם אושר. שיהיה בהצלחה ופורים שמח. 

תודה רבה, ישיבה זו נעולה. 
	

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>