פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 132
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"ה (23 במרס 2025), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> סטטוס פעילות תוכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – היו"ר


חברי הכנסת:
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	תמר ירדן
	–
	ראש מנהלת משתלמים זרים בחקלאות, משרד החוץ

	מיכל יוספוף
	–
	מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	איציק עמרני
	–
	ראש מנהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	שמעון זיגזג
	–
	מנהל אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	חיים אפרים
	–
	מנהל היחידה לטיפול במבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

	צורי זנזורי
	–
	עו"ד, ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה 

	מאיר צור
	–
	ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה

	אליהו כהן מוגרבי
	–
	ראש הוועדה החקלאית המשותפת למועצות בני שמעון, מרחבים ושדות נגב

	ג'סיקה פרלמן
	–
	ראשת תוכנית המתמחים בחקלאות, מועצה אזורית רמת הנגב

	צביקה פורת
	–
	מרכז משק עלומים

	פיני אביבי
	–
	חבר ועד מנהל, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה CIMI

	ד"ר עדה גנזך
	–
	נציגת העובדים הזרים החטופים

	דניאל
	–
	נציג המוקד לפליטים ומהגרים

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	נציג משפחות החטופים

	שי דיקמן
	–
	נציגת משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> סטטוס פעילות תכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה << נושא >>   


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

שלום לכולם. צוהריים טובים. יום ראשון בשבוע כ"ג באדר תשפ"ה, 23 במרס 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס פעילות תוכנית המשתלמים הזרים בחקלאות לאור המלחמה. לפני שנתחיל בדיון אני רוצה להעביר את רשות הדיבור ליוסף אבי יאיר אנג'ל. בבקשה.

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

יוסף אבי יאיר אנגל או בקיצור ג'וחא. 534 ימים עברו מאז האסון הנורא שהביא עלינו הארגון שטופח וגדל בחסות ההפקרה וצוות העובדים בלשכה. 56 ישראלים שנחטפו באותו יום נורא עדיין שם בידיו האכזריות של הארגון. ראש הממשלה וחבריו לממשלה טענו כבר מספר פעמים במהלך הימים הארוכים שהוא חוסל. ממשלת ישראל הפסיקה לפעול למען החטופים, שעל פי המידע הקיים 24 ביניהם עדיין חיים. 

ישנם נושאים חשובים יותר לעסוק בהם בימים טרופים אלה כמו פיטורי ראש השב"כ או היועצת המשפטית; הפיכה משטרית ומשפטית שתרסק את החברה הישראלית; חלוקת משאבי המדינה למקורבים לצלחת; המשפט שנידחה עוד ועוד כי אין לנאשם זמן להגיע לדיונים; הניסיונות למנוע חקירה של הקשר בין האויב קטאר ללשכת רה"מ – אירוע המכונה קטארגייט ומלחמה חדשה ללא תוחלת וללא יעדים המסכנת את החטופים שעדיין חיים. 

מה עם 59 החטופים? כלום. ואתם, חברי הכנסת מהקואליציה, נותנים יד לכל הטירוף שפוקד אותנו ומסייעים להרחיק את הפעילות להחזרתם של החטופים החיים להבראה והחטופים המתים לקבורה מכובדת, כפי שכל אחד מכם היה רוצה לעשות עבור בן משפחתו. התשובה שקיבלתי מכמה מכם שזה לא עניינכם אלא עניין הקבינט לא מקובלת כלל. אתם לא עציצים כפי שהתבטא מר נתניהו בסרטון שהפיץ בערב שבת. 

חברי הכנסת, שמענו על הקריאות הנואשות של החטופים שחזרו לאחרונה מהשבי כמו קית' סיגל ואלי שרעבי. האם מי מכם ביקש להיפגש איתם, לשמוע ממקור ראשון על מה שעברו בגיהינום וללמוד מעט על מה שעובר על החטופים שעדיין חיים במנהרות הארגון שחוסל? 

אלי שרעבי שאחיו יוסי נהרג מאש כוחותינו וגופתו עדיין בעזה התקבל בכבוד על ידי הנשיא טראמפ יחד עם מספר מהחטופים ומהחטופות שחזרו. הוא התקבל בכבוד אצל ראש ממשלת בריטניה ונאם נאום מרטיט ומרגש במועצת הביטחון של האו"ם. כאן בארצו שלו – כלום. האם זה נראה לכם הגיוני? 

ב-3 באפריל 2024, לפני כמעט שנה, אחרי 180 ימים אמרתי כאן בכנסת בין היתר את הדברים הבאים – "השבוע הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 180 ימים, אולי אתה לא מסוגל ואולי כדי לתת למישהו אחר לנסות?". 

השבוע, אחרי יותר מ-530 ימים, אמר השליח ויטקוף: "הציבור בישראל רוצה את החטופים בחזרה. נתניהו הולך נגד הרוח הציבורית". כמה שהוא צודק. נתניהו מקבל מכם גב שלא להחזיר את כל החטופים. נראה שהוא פוחד ממשהו ואתם חברי הקואליציה משתפים פעולה עם הנורא מכול. מה קורה כאן? מתי ייפול האסימון – אצל חלקכם לפחות – ותתחילו גם לשאול איך הגענו עד הלום ומה הלאה? עד מתי?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה. שי דיקמן? 

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

את נשארת איתנו לדיון? את תשתתפי, נכון?

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

תודה, ג'וחא, שנכדו אופיר חזר מהשבי בעסקה בחיים. אני שי, אני בת-דודה של כרמל גת. כרמל הייתה צריכה לחזור בעסקה והעסקה התפוצצה יום לפני שהייתה אמורה לחזור. אחרי 328 ימים שהיא שרדה בשבי, המלחמה מעל הקרקע הובילה את המחבלים ללחוץ על ההדק והיא נרצחה בשבי. את כרמל שלי אני כבר לא אקבל, אבל יש עוד 59 חטופים בשבי חיים וחללים שאנחנו צריכים להחזיר הביתה.

 בוועדה הזו – שהיא מיוחדת לעובדים זרים – צפוי היום דיון על הפעילות של הזרים בחקלאות לאור המלחמה. יש לנו עוד חמישה עובדים זרים בשבי ואני מבקשת שנקדיש להם את הדיון בוועדה לשאלה איך אנחנו מחזירים אותם הביתה. 

אני רוצה לספר לכם קצת על כל אחד מהם. אתם יכולים לראות כאן מאחוריי את התמונות של ביפין ג'ושי ושל ג'ושוע לואיטו מולל. 

ביפין ג'ושי הוא מנפאל, סטודנט לחקלאות. ג'ושוע לואיטו מולל הוא מטנזניה. יש לנו עוד שלושה חטופים מתאילנד. נכון ששוחררו חטופים בעסקה הזו אבל לא כולם. יש עדיין את סותטיסאק רינטלאק בן 43, את נטפונג פינטה שגם הוא מתאילנד ויש לנו עדיין את סונטאיה אקראסי. אני מבקשת לספר לכם בקצרה על כל אחד מהם. 

כמו שיודעים יושבי הוועדה הזו, גם אנשים שאינם אזרחי מדינת ישראל שהיו כאן תחת חסותנו ותחת האחריות שלנו הם בני אדם וזו האחריות שלנו להחזיר גם אותם הביתה. מי שחי בחיים ומי שאינו בין החיים לקבורה, לחיק המשפחה שלו, לאפשרות להיפרד.

אספר לכם על ביפין ג'ושי. ביפין הוא סטודנט בן 24 מנפאל שהגיע לקיבוץ עלומים במסגרת הלימודים שלו – לימודי החקלאות. ביפין הוא בחור בן 24 ובין היתר הוא גם ראפר והוא הוציא שיר שאפשר לשמוע אותו ביוטיוב. חיפשתי בגוגל ולא הבנתי דבר מהשיר אבל עשיתי זאת בשביל להיזכר שביפין הוא בן אדם. ב-7 באוקטובר ביפין התחבא עם חבריו במיגונית. הוא הדף רימון שהושלך לעברם והציל את חייהם של מספר מחבריו. לאחר מכן נחטף כשהוא מחוסר הכרה ובהמשך תועד במצלמות האבטחה של בית החולים שיפא כשהוא בהכרה מלאה. ביפין – ככול שאנחנו יודעים – חי והמשפחה שלו מחכה לו בנפאל.

אספר לכם על ג'ושוע. ג'ושוע נחטף כשהיה בן 21. הוא האח הבכור מבין חמישה אחים. הוא הגיע לארץ מטנזניה במסגרת לימודי אגרונומיה ועבד ברפת כעובד זר בקיבוץ נחל עוז. ב-7 באוקטובר נחטף ג'ושוע מקיבוץ נחל עוז ו-68 ימים לאחר מכן נודע למשפחה שהוא נרצח. אבא שלו וכל המשפחה שלו מחכים לו בטנזניה. כאמור, ג'ושוע הוא הבכור בין חמישה אחים והראשון שיצא מהבית בטנזניה כדי לפרנס את המשפחה. כאן, במדינת ישראל, הוא נחטף ואנחנו אחראים להשיב את גופתו למשפחה שלו. 

אנחנו לא שומעים את השמות של האזרחים התאילנדים. אם הייתם בעצרות, בכיכר החטופים או במקומות אחרים בארץ שמעתם את השמות של ג'ושוע לואיטו מולל וביפין ג'ושי. אבל לא כך לגבי החטופים התאילנדים וזו החלטה של ממשלת תאילנד, לא שלנו. אבל אני חושבת שהוועדה הזו היא הבית שלהם. כאן אנחנו יכולים לדבר עליהם. 

אני מניחה שההחלטה הזו מטעם ממשלת תאילנד היא מתוך מחשבה שזה הסיכוי הטוב ביותר להחזיר אותם. אני חושבת שיש לנו כאן הזדמנות כמדינת ישראל – מדינת שלוקחת תחת חסותה גם עובדים זרים – להגיד שאנחנו יכולים להיות מופקדים ואחראים לגורלם לפני שאנחנו מביאים עוד עובדים ודואגים לזכויות שלהם. אנשים שנחטפו מהשטח של מדינת ישראל ואנחנו – מדינת ישראל – נחזיר אותם הביתה. 

נטפונג פינטה. נטפונג, בן 36 מתאילנד. עבד בחקלאות בקיבוץ ניר עוז. החברים שלו מכנים אותו ניק. הם אומרים עליו שהוא אדם חרוץ ואהוב וכזה שמשאיר חותם על כל מי שהוא מכיר. ב-7 באוקטובר הוא נחטף יחד עם חבריו – ובעוד שיתר העובדים שהיו ביחד איתו נרצחו – נטפונג נחטף בחיים. אישתו ובנו מחכים לו בבית בתאילנד. זה נטפונג. 

סותטיסאק רינטלאק. סותטיסאק עבד במטעים סמוך לקיבוץ בארי. היה בן 43 וב-7 באוקטובר נרצח ע"י החמאס. הוא עדיין חטוף בעזה. המשפחה שלו מחכה בתאילנד כדי להיפרד ממנו. זה סותטיסאק.

זה סונטאיה. חברים של סונטאיה קראו לו מוס. זה היה הכינוי שלו. ב-7 באוקטובר נחטף לעזה וההודעה על הירצחו פורסמה ביום ההולדת ה-31 שלו. גם המשפחה של סונטאיה מחכה לו בתאילנד כדי להיפרד ממנו. כעובד זר במדינת ישראל, הוא שהגיע הנה לעבוד במטעים שאנחנו ניזונים מהם ומגיע לו שמדינת ישראל תדאג לו ותדאג למשפחה שלו ותחזיר אותו לביתו לקבורה ראויה. 

אני מבקשת לעלות לדיון מה הוועדה הזו יכולה לעשות כדי להשיב את כל החטופים הזרים בין 59 החטופים לחיק משפחותיהם – מי לקבורה ומי לחיים להמשיך בחייו. תודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה לך. אני מודה לך על הדברים החשובים והסיפורים על העובדים הזרים שנחטפו. מרגש, כואב ונוגע ללב. 

אתחיל בדיון. לפני שנה בדיוק קיימנו ישיבה בנושא. המשתלמים הזרים ספגו פגיעה קשה ב-7 באוקטובר. כפי שציינת, חלקם נחטפו, חלקם נרצחו וחלקם נפצעו. בישיבה הקודמת שמענו נתונים כואבים של 13 נרצחים בקרב המשתלמים הזרים. חטוף נפאלי ו-4 פצועים מנפאל. 

התוכנית להכשרת מתמחים זרים פועלת כבר למעלה מ-20 שנה. שמענו בישיבה הקודמת של הוועדה שבתוכנית משתתפים כ-4,000 מתמחים מ-30 מדינות מאסיה ואפריקה בכ-500 משקים. התוכנית חשובה מאוד למדינת ישראל מבחינה מדינית, כלכלית, הסברתית וערכית. חשובה מאוד לחקלאים. לתוכנית יש תרומה משמעותית ליחסים הבילטרליים בין ישראל לבין המדינות שמהן מגיעים המתמחים בחקלאות. 

נוסף על התרומה הזו, התוכנית המאפשרת למדינת ישראל לעודד ייצוא של טכנולוגיות ישראליות ולהראות את הפנים היפות של מדינת ישראל בעולם. המשתלמים שחוזרים לארצם הופכים להיות שגרירים של ישראל. 

בתחילת המלחמה עזבו מאות מתמחים בהוראה ובהנחיה של מדינתם. שמענו מנציגי משרד החוץ על הסיוע שהעניקו לנפגעים הזרים ועל שימור הסטודנטים. 

כמו כן שמענו בישיבה הקודמת על תופעת נטישת מתמחים שמסיימים את כל תקופת ההתמחות שלהם, מקבלים את השכר האחרון ונעלמים. ארצה לשמוע אם התופעה הייתה קיימת גם בשנת 2024 ואיך משרד החוץ ומנהל האכיפה ברשות האוכלוסין מטפלים בכך. 

לפני שנתחיל עם הסקירה של נציגי מנהלת משתלמים זרים בחקלאות במשרד החוץ על התוכנית, מכבדת אותנו בנוכחותה חברת הכנסת מטי הרכבי שיזמה גם את הדיון השני. בבקשה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו כחברה בישראל מחויבים לכל מי שנמצא במדינה ובטח בתקופה קשה. העובדים הזרים והסטודנטים נקלעו שלא ברצונם למלחמה לא להם ואנחנו כמדינה חייבים לעשות הכול כדי לצמצם ולמזער את הנזקים שנגרמו להם עד מינימום.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ולסייע להם ככול שאפשר. זו המטרה של הדיון.


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ולסייע להם ככול האפשר, כמובן. בסוף אנחנו מדינה ריבונית שצריכה לדאוג לכל השוהים בקרבה, בטח בעת מלחמה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה רבה. נתחיל עם המצגת. תמר ירדן?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה. תאמרי בבקשה לפרוטוקול את התואר שלך.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תמר ירדן, ראש מנהלת משתלמים זרים בחקלאות באגף מש"ב במשרד החוץ.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

	האם תוכלי להתייחס לגבי נושא המשתלמים והמתמחים. האם יש הבדל?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כתוב על המסך תוכנית המתמחים הזרים בחקלאות. זה נכון שהשם הרשמי של התוכנית היא תוכנית המשתלמים אבל אגף מש"ב שהמנהלת נמצאת בו זו סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל ואנחנו מביאים לארץ כל שנה משתלמים לתקופות קצרות – שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, עשרה ימים. אלה משתלמי מש"ב. 

על מנת שלא לבלבל ביניהם לבין המתמחים שמגיעים ל-11 חודשים אנחנו משתדלים לקרוא להם מתמחים כדי לבדל אותם.

אעשה סקירה קצרה מאוד על התוכנית. מש"ב היא הסוכנות הסיוע הלאומית של ישראל והמטרה שלנו היא פיתוח ובניית יכולות ככלי למימוש יעדים מדיניים וכביטוי לתיקון עולם. זו הסיבה שאנחנו עושים את הכול והמנהלת היא שותפה ליעד הזה כשאנחנו רואים קודם כול לנגד עינינו את בניית היכולות החקלאיות של המשתתפים בתוכנית שהם סטודנטים זרים ממדינות מתפתחות, כפי שציינו קודם. 

(הצגת מצגת)

ציינת את הנתונים ואין טעם לחזור.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אז ביפין וג'ושוע הם המתמחים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נכון. הם המתמחים. הם היו אמורים להיות בארץ. נכון.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כמה שנים קיימת התוכנית הזו?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יושב פה נציג המועצה האזורית שהתחילה את התוכנית בשנת 1994. אנחנו מדברים על 31 שנה. זה התחיל בערבה התיכונה עם פיילוט קטן של 50 סטודנטים מתאילנד וזה הלך והתפתח עם השנים. הערבה התיכונה הייתה החלוצה, תרתי משמע. בשיא של התוכנית, נוספו עוד חמישה מרכזים כמו מרכז ההשתלמות בערבה התיכונה הנקרא AICAT והגענו עד 4,000 סטודנטים כאשר התחלנו מ-50 וממדינה אחת התוכנית גדלה ל-30 מדינות. זה השיא של התוכנית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

	כמה משתלמים היו בכל קבוצה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

את מתכוונת לאורך השנים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כן, לאורך השנים. כמה מונה קבוצה שמגיעה להכשרה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אם יש לך את הנתונים במצגת, אני אתאפק.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן, תיכף ניגע בזה במצגת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש 50 בכל קבוצה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

50?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תלוי במדינות. תיכף ניגע.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

חוקי המגן חלו עליהם משנת 1994?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

היום בוודאות חלים עליהם חוקי המגן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כיום כן.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

למיטב ידיעתי, בעבר זה לא היה מוסדר וזו אחת הסיבות שהייתה רגולציה. אחת הסיבות שבדצמבר 2020 הוחלט לקבוע רגולציה לתוכנית וחלק מהדברים שעוגנו בצורה ברורה בנוהל – שתיכף ניגע בו – הוא שכל חוקי העבודה שחלים על עובדים זרים חלים עליהם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה מה שמכונה זכויות עודפות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זכויות עודפות זה נושא אחר.

כדי לסבר את האוזן, התוכנית עובדת יום אחד בשבוע שהם לומדים במרכז עיוני. חמישה ימי התמחות מעשית במשקים למשך 11 חודשים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מי מתקצב את הלימודים? את יום הלימודים ואת - - - יש שקף?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

את מקדימה את המאוחר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תעני על השאלה בבקשה איך נקבע המספר 11 חודשים? למה לא עשרה חודשים או תשעה? כדי שלא יגיעו לשנה ויחול יחסי עובד-מעביד?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לא. אני מזכירה שהתוכנית החלה בערבה והעונה חקלאית היא עשרה חודשים. גם היום התוכנית בערבה היא עשרה חודשים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

למה לא סגרתם לשנה? זה גם מעניין.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בהמשך אגיד למה. מדובר באוכלוסייה של סטודנטים. לסטודנטים יש שנת לימודים אקדמית במדינות המוצא שלהם והם צריכים לחזור לשנת הלימודים חודש לפני. אם זה היה 12 חודשים הם היו מפסידים את השנה הבאה.

יש סיבות רבות נוספות. לדוגמה, המשקים צריכים להיערך וצריכים פרק זמן של שבועיים-שלושה להכין את המגורים ולהיערך בינם לבין עצמם ולכן התוכנית עוגנה ב-11 חודשים. כך גם בנוהל החדש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתי הכנתם את הנוהל החדש?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אני מגיעה לזה. מרכזי ההשתלמות פזורים בכל הארץ.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

חמישה מרכזים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש חמישה מרכזי השתלמות. AgroStudies מופיעים בצפון אבל הם פזורים מהצפון עד הדרום. יש לנו כאן נציגים של כל המרכזים מלבד כנרת.

לשאלתך חברת הכנסת, מהו מודל הפעילות. כרטיס הטיסה משולם על יד המתמחים. הם קונים את כרטיס הטיסה הלוך לפני שהם מגיעים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ובחזור הם מממנים - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בחזור הם מממנים מהשכר שהם מקבלים. הם משלמים שכר לימוד למרכז ההשתלמות. כל מרכז השתלמות גובה שכר לימוד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

את יכולה לפרט את סכום שכר הלימוד?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הממוצע הוא בערך 11,500 שקל. בערך 1,000 שקל בחודש שכר לימוד כאשר הם מקבלים שכר מינימום מהחקלאים החונכים שלהם ומהכסף הזה הם מחזירים את שכר הלימוד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לא הבנתי. כמה הם מקבלים בחודש בכל ההכשרה של 11 חודשים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם מקבלים בחודש שכר מינימום שעוד מעט הוא עומד להתעדכן - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם עובדים חמישה ימים ועל זה הם מקבלים שכר?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מקבלים שכר מינימום כל חודש.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם משלמים על ההשתלמות ועל כרטיס הטיסה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

את זה אני יודעת.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

מעבר לזה אין עלויות נסתרות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הבנתי שיש גם מענקים? כל משתלם זכאי למענק?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בסוף שנה וזה קשור לדיני עבודה – והשאלה אם הם מוגדרים עובדים חודשיים או לא – הם מקבלים מענק שנתי או באופן יחסי לתקופה שהם עבדו. ניגע בנושא זכויות עודפות שציינת קודם ולאן הוא התקדם.

הנוהל פורסם לפני כארבע שנים. מאז שפורסם הנוהל הפקנו לקחים רבים לאורך השנים ובנובמבר 2024 פרסמנו נוהל מעודכן. הוא אותו נוהל כפי שהיה ועדכנו אותו בהתאם לשינויים שמצאנו לנכון. 

אחד השינויים שתיקנו הוא הזכויות העודפות. עובד – בין אם הוא עובד ישראלי או עובד זר – שעבד 11 חודשים ולא סיים את עבודתו בגלל פיטורין ואפשר להוכיח שהסיבה היחידה שסיים את עבודתו היא כדי להתחמק מתשלום של זכויות סוציאליות, שזה לא המקרה שלנו כי המדינה קבעה 11 חודשים - - - הורדנו את החובה לשלם דמי הבראה למתמחים בסיום העסקתם ופיצויי פיטורין הם השלמה שעושים כי חלק מפיצויי הפיטורין משלמים להם דרך המרכיב הפנסיוני. אבל עבור המרכיב שאינו מרכיב פנסיוני - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ישבתם מול המעסיקים ומול המרכזים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

ישבנו מול המרכזים ובמשך קרוב לארבע שנים ניהלו ביחד איתם דיונים רבים מאוד והיו אין-ספור ישיבות בנושא ובסופו של דבר תוקן הנוהל בהבנה עם כולם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

	האם הרכבתם את הנוהל לפי המודל של מדינות אחרות בעולם?

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

לא, אנחנו הרבה מעליהם - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בהרבה מעליהם?

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אנחנו המצאנו את זה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תוכנית ייחודית.

<< אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני מתנצל על ההפרעה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כי ראיתי שהשכר שלהם נמוך בהשוואה אלינו, נכון? 1,500 דולר?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בין מי למי?

<< אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש מודלים במדינות זרות אבל זה לא אותו דבר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

קראתי על כל מיני מדינות. 1,600-1,500 דולר.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

מאיר צור, ראש מועצה בערבה. אני רוצה להפריע לרגע. התנאים שמקבל המשתלם בישראל הם תנאים של עובד ישראלי פלוס. הוא מקבל תנאים ישראליים. אם את תשלחי את הבת שלך או את הבן שלך להשתלם בערבה או בכל מקום אחר התנאים שהוא יקבל יהיו פחות טובים משום שהוא משלם על זה. אין לנו אף מדינה שאנחנו יכולים לקחת ממנה דוגמה, כי בכל המדינות עובדים זרים מקבלים פחות מהאזרחים חוץ ממדינת ישראל. בכל זאת, יהודים פה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נקודה חשובה לגבי המודל של מדינות זרות. יש דבר כזה מדינות זרות שלוקחות סטודנטים והם עובדים בסקטור חקלאי - - - מדינות מתפתחות אבל הם לא לומדים. אין את המרכיב העיוני. אין את היום בשבוע שנותן ערך רב. ננסה לגעת בזה קצת. זה עדכון חשוב לגבי הנוהל.

בד-בבד פרסמנו מכרז חדש לבחירת מרכזי השתלמות. המכרז הקודם היה במקור לשלוש שנים ולאחר מכן הארכנו אותו עקב המלחמה לשנה רביעית ופרסמנו מכרז חדש לבחור השתלמות. הליך תחרותי ושוויוני. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתי פרסמתם את המכרז החדש?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

פרסמנו אותו בנובמבר 2024.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לא לפני זמן רב.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

המכרז - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הוא נסגר? הוא עומד להיסגר?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

המכרז נסגר. ניגשו למכרז חמשת מרכזי ההשתלמות הקיימים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מעבר לזה לא - - - 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לא הגישו מציעים חדשים למרות שהמכרז היה פתוח להגיש. זה מכרז תחרותי ושוויוני.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מעבר לזה יש שיפורים במכרז החדש?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בדיוק. כחלק מהפקת לקחים הכנו צ'ק ליסט של דברים שלא היו קיימים במכרז הקודם והכנסנו למכרז - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה למשל?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה יכול להיות בנושא מגורים – במכרז הקודם כתבנו "מגורים הולמים". הבנו שלא מספיק לכתוב מגורים הולמים אלא שיהיה כתוב שבמגורים צריך להיות שולחן כתיבה וצריך להיות חלון שנפתח לאוויר הפתוח.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זו הדרישה שלהם על סמך - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

ירדנו ממש לרזולוציות - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מעולה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

גם אם בתקנות של עובדים זרים זה לא כתוב בדיוק כך, הם סטודנטים. בסופו של דבר הם נכנסים לארץ באשרת א2. לפני הכול הם סטודנטים והעבודה היא האמצעי ללמידה. העבודה היא מרכיב מרכזי בהכשרה אבל מבחינתנו העבודה משמשת לבניית יכולות ולכן הסטנדרטים שהצבנו גבוהים יותר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תמר, אפשר שאלה קטנה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בטח.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לגבי ההשתלמות אני מניחה שזה אחוד, אבל לגבי עולמות התוכן שהם משתלמים בהם בעבודה – האם הם בוחרים בין מטעים לבעלי חיים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כל מועמד להשתלמות ממלא בשאלון העדפות חמישה תחומים שמהם הוא יכול לבחור. יש המתעניינים בצומח, יש המתעניינים בבעלי חיים ויש המתעניינים במדגה. יש קטגוריות שונות. מרכזי ההשתלמות עושים כל מאמץ כדי לשבץ את המועמד בקטגוריה שהוא בחר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

האם עוברים מבחנים בחוץ לארץ לפני שהם מגיעים לישראל?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו סטנדרטים שמוגדרים בנוהל. הם חייבים להיות או סטודנטים לחקלאות לפחות בשנה השנייה או שהם בוגרי תואר ראשון. יש רף מינימלי שהם צריכים לעמוד בו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בוגרי תואר ראשון בחקלאות.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

המרכזים נוסעים למדינות ומראיינים אותם שם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם נוסעים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בוחנים אותם בפינצטה. 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בוחרים אותם - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם מיטב הסטודנטים במדינות המוצא שלהם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נכון. עורכים את הראיונות בשיתוף האוניברסיטאות או גוף הגיוס כמו משרד החקלאות במדינת המוצא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

איזה מדינות נבחרות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זו שאלה גדולה ואני אענה עליה בשמחה. התוכנית פועלת כבר 27 שנה לפני שעשינו את האסדרה כלומר חלק מהדברים קרו מכוח האינרציה. מרכזי ההשתלמות יצרו קשרים עם מדינות מוצא ועם השנים הקשרים הלכו והתעמקו. כאשר התחילה האסדרה קיבלנו סוג של מוצר מוגמר. אלה המדינות שכבר היו ועם חלקן הייתה הצלחה גדולה מאוד ויש מדינות בולטות פחות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

האם אתם עובדים גם עם ברזיל?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

עם ברזיל לא. ברזיל היא לא מדינה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כאשר היינו בברזיל לפני שנתיים הם אמרו שהם שולחים אנשים להשתלמות בישראל בנושא החקלאות.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יכול להיות שזה לתואר שני כי ברזיל היא מדינה מפותחת.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הם אמרו כך. הם היו מרוצים מאוד.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יכול להיות שהם מגיעים אלינו להשתלמויות מש"ב שאלה השתלמויות של מה שאנחנו קוראים train the trainers. אנשים שהם כבר בעמדות של קבלת החלטות שמגיעים לארץ ללמוד ולהעביר את הידע שלהם. זה סוג אחר של תוכניות. ברזיל היא מדינה שפחות מתאימה לתוכנית שלנו.

איך המדינות נבחרות? לפעמים אנחנו מזהים שמדינה מסוימת תהיה בשנה הבאה במועצת הביטחון והיא כרגע לא בתוכנית. אנחנו בוחנים האם מבחינה מדינית כדאי לנו לצרף את המדינה הזו לתוכנית. צריך לבחון אם היא עומדת בקריטריונים כי השיקול המדיני לא יכול להיות השיקול היחיד. בודקים אם יש בה פקולטות לחקלאות. האם מדובר במדינה שהיא בעייתית, חלילה, מבחינת סחר בבני אדם. לצערנו יש מדינות שנפסלו על ידי המשרד המשפטים מהסיבה הזו. זה קריטריון חשוב.

כמובן יש שיקולים של רשות האוכלוסין וההגירה – האם יש חשש להשתקעות ממדינות כאלה ואחרות. 

לפעמים גם השיקול המדיני – עם כל הרצון שלנו להכליל מדינה מסוימת –נסוג מפני - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לך נתונים לגבי כאלה שרצו להשתקע? זה נקרא מבקשי מקלט, נכון?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

חלקם הגדול מאוד הם מבקשי מקלט. 

נקודה נוספת היא חלוקת ההקצאות והיא מתקשרת לנושא. כל שנה אנחנו בוחנים את רשימת המדינות. אנחנו עוברים בשיתוף עם רשות האוכלוסין והגירה ומשרד המשפטים לדון בנושא מניעת סחר בבני אדם ובוחנים כמה מתמחים אנחנו יכולים לתת לכל מדינה בשנה מסוימת. ממש עכשיו אנחנו נמצאים בשלב הזה. 

כאן נכנס נושא הנוטשים. לצערנו, בשנה 2024-2023 הוא חסר תקדים. כמה שהמצב היה גרוע כשעשינו את הדיון לפני שנה, המצב החמיר בהרבה. מן הסתם תוצאה ישירה של המלחמה ומהביקוש הגובה והולך בקרב המסעדות וחברות קייטרינג.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה היה המצב לפני המלחמה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לפני המלחמה גם הייתה תופעה כזו אך בהיקף מצומצם יותר. כדי לסבר את האוזן, היו כ-950 נוטשים במהלך 2024-2023 מתוך 3,200 בהשוואה לעשרות שהיו בשנים קודמות. זה לא שהתופעה לא הייתה קודם אבל היא לא התקרבה בשום אופן להיקף עכשיו.

אנחנו נמצאים באיזשהו צומת וצריכים לראות מה אנחנו עושים עם ההקצאות לשנה הבאה. יש לנו מדינות - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה הכוונה בשנה הבאה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

שנת 2026-2025. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ספטמבר.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

מרכזי ההשתלמות צריכים תיכף - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

השנה מתחילה בספטמבר?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אוגוסט-ספטמבר.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם צריכים לצאת לגיוס עכשיו. הם לא יכולים לחכות ליולי כדי לצאת לגיוס.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כמה קבוצות אתם מארגנים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו חמישה מרכזי השתלמות.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

הלחץ של המעסיקים בארץ נובע מהעובדה שחסרים עובדים ואין פלסטינים לא נכנסים אז הם באים לחפש אותם. הם בורחים בקלות ובאים לאסוף אותם מהמשקים.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש אנשים שזו העבודה שלהם לגייס נוטשים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הכוונה לשדלנים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן. יש אנשים שנותנים כסף.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זו עבודה של אכיפה, של רשות האוכלוסין.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תיכף רשות האוכלוסין וההגירה תיגע בנושא האכיפה כי זה מתקשר גם לנושא פיקוח ובקרה. אז מה אנחנו עושים שזה הליבה של העשייה שלנו? אנחנו מוודאים שהתוכנית מתנהלת על פי הסטנדרטים שקבענו ושהיא משרתת את המטרה שלמה התוכנית קיימת.

איך אנחנו עושים את זה? בצוות שלי, יש פה את הסגן שלי, סטודנטית שתהיה בשבוע הבא, סטודנט שהיה עד עתה והייעוץ המשפטי שלנו. יש לנו גן ארגון חשוב שהוא עמותה הנקראת CIMI שיש לנו פה נציג שלה. עמותת CIMI נותנת שירות עבור רשות האוכלוסין וההגירה ומשמשת זרוע ארוכה שלנו. 

בעמותה עוזרים לנו לעשות את הפיקוח והבקרה במגוון של כלים. בין אם זה במשוב ובשאלונים שאנחנו שולחים למתמחים בכל רבעון ושואלים איך הם, אם הם מרוצים, בין אם זה מרכז פניות שהמתמחים יכולים להגיש את הפניות, לעיתים זה שאלות ולעיתים זה תלונות. 

כל דבר כזה נבדק לעומק. בנינו מערכת מידע ממוחשבת 360 סביב המתמחה. בלחיצת כפתור נוכל לדעת בכל רגע נתון מה קורה עם המתמחה, באיזה משק הוא, האם הוא מאושפז כרגע בבית חולים כמו שיש לנו עכשיו לצערנו מתמחה שמטפלים במאוד יפה מרמת הנגב, אם יש תלונות, אם יש לו נוכחות מלאה בשיעורים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה קורה עם מתמחים שסיימו את הלימודים ורוצים להמשיך פה בסטטוס של עובדים זרים ולעבוד בחקלאות ולהישאר בארץ?

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אין דבר כזה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לא יכולים. חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אבל מנגד קולטים עובדים זרים לחקלאות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן. אבל - - 

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

הם יכולים לחזור למדינה שלהם ולחזור אחרי זה כעובדים זרים.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בזמן המלחמה זה קרה כי עמדנו מול שוקת שבורה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

רציתם לגייס אנשים לחקלאות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הייתה קטסטרופה. אבל בסופו של דבר מטרתה של התוכנית שהאנשים האלה – שהם אנשים מצוינים וסטודנטים ברמה מאוד גבוהה – יחזרו למדינת המוצא שלהם וישנו את האקו-סיסטם החקלאי במדינה שלהם. הם לוקחים את הידע - - - יש לי דוגמאות. אנחנו נגיע לזה.

אני לא אגע כרגע בחשיבות התוכנית כי הזכרת אותה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה קראנו.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

סיפורי בוגרים. נתתי פה רק שלוש דוגמאות כי הזמן קצר מאוד, אבל יש לנו עשרות אם לא מאות של דוגמאות כאלה של אנשים שלוקחים את הידע ועושים איתו משהו ממשי במדינת המוצא. פה מדובר על קואופרטיב חקלאי שהקימו ברואנדה. את כל הרעיון של קואופרטיב הם לקחו מפה. הם לא היו ערים לרעיון שאפשר לקחת יחד ולעגן ביחד משאבים ולקנות ציוד.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לנו קיבוץ ברואנדה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן. זה רק כמה דברים קטנטנים. ישראל הקטנה במלאווי. חלקן הגדול הן נשים יזמיות שבאו לפה ותפסו את האומץ.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש נשים רבות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש בין רבע לשליש, תלוי בשנה. לא מספיק. היינו רוצים שיהיו יותר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אצלי השנה יש 40%.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

40% זה מדהים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה יותר מאשר בכנסת.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ייצוג הולם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אנחנו מנסים לעודד את הנשים הללו. זו דוגמה לבחור מהפיליפינים שהקים חממות כשהוא חזר למדינתו. לפני כחודש חזרתי מהפיליפינים וראיתי במה עיניי. בוגר של התוכנית שחזר עם הרעיון של הקואופרטיב ועיגן 28 חקלאים שביחד הם חכרו את האדמה מהמדינה שלהם וקנו את הציוד. שנה אחת הם מגדלים אורז שנה הם מגדלים תירס. יש להם מדגה.

היינו באוניברסיטה החקלאית שממנה מגיעים רבים מהבוגרים. אנשים עמדו על הבימה וסיפרו מה קרה להם שהגיעו לישראל - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

התוכנית מוצלחת.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

איך אמרתי להם – זו הסיבה שאנחנו עושים את זה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה ההישג.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה ההישג. אבל אם הם יחזרו לארץ להיות פה עובדים זרים לחמש שנים תהיה תרומה לסקטור בישראל אבל אנחנו רוצים את התרומה לסקטור שלהם שם. אנחנו רוצים לקדם את בטחון המזון שלהם במדינות המוצא שלהם. זאת בניית היכולות. כמו שאמרתי יש מאות סיפורים מדהימים כאלה.

מה יש לנו במצב הנוכחי? כ-2,600 מתמחים נמצאים כיום בישראל. רק לשם ההשוואה בשנת 2024-2023 היו לנו 3,200 למרות שזו הייתה שנת מלחמה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתי התחילו ה-2,600?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

התחילו בסתיו 2024, כלומר בספטמבר-אוקטובר וחלקם הגיעו קצת אחרי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ואז הם מסיימים.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם מסיימים באוגוסט כ-11 חודשים לאחר מכן. לצערנו - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתוך 2,600 יש שנטשו?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

חלקם כבר נטשו. אין לי כרגע נתונים מדויקים. רובם נוטשים בסוף השנה. הם עובדים את כל התקופה, מקבלים שכר - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אחר כך נשמע מרשות האוכלוסין מה הם עושים עם אלה שסיימו את התוכנית.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

אבל אז הם נפגעים כאשר מגיעים למדינה שלהם והם לא ממשיכים את הלימודים האקדמאיים שלהם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נכון. יש פה שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה של סטודנטים פעילים ויש אוכלוסייה של בוגרים. הסיפור של בוגר שלא חוזר למדינתו הוא פחות קריטי. לגבי הסטודנטים – הפיתוי להישאר פה בארץ ולקבל שכר שהוא פי שלושה בערך ממה שהם יקבלו בחקלאות - - -

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

פי עשרה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אני מתכוונת פר שעה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אין סנקציות נגד אלה שלא עזבו?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

 משיקולים למניעת סחר בבני אדם, אנחנו לא מטילים שום סנקציה שלילית על - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אבל הם היו צריכים לעזוב. צריכים לכבד את ההסכם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נותנים להם שבועיים לעזוב לאחר תום האשרה שלהם ולאחר מכן הם הופכים להיות שוהים בלתי חוקיים לכל דבר ועניין. חלקם הגדול, למעט בודדים, מגישים בקשות מקלט.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מבקשי מקלט.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

ואז הסיפור של הלא-חוקי יצא - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתוך ה-2,600 כמה מגישים - - - 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם נמצאים כרגע בארץ ואנחנו לא יודעים כמה מהם יגישו. יש לנו את הנתונים של שנה שעברה. תקוותנו הגדולה שהאנשים שנמצאים במשקים החקלאיים שלא ינטשו את התוכנית.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

במקרה כזה, יש מדינות שהן יותר מועדות לנושא של מקלט ואפשר ששנה אחרי לא להכניס אותם לתוכנית, מתוך אותה מידת זהירות.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

את קולעת לדעת רבים. יש מדינות – מדינות אפריקה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מתי הם מקבלים את המענק? כדי לעודד אותם - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אנחנו חלק מתנאי העבודה שלהם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם משכורת חודשית וחוקי עבודה וגם מענק מעבר לזה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

המענק הוא מה שמוגדר בזכויות העבודה הסוציאליות. אם מגיע לאדם מענק שנתי הוא יקבל אותו.

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 

גבירתי, המענק הוא מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אני מכירה אותך אבל לפרוטוקול, תאמר שם ותפקיד.

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 

עורך דין צור זנזורי, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה. המענק השנתי לעובדים הוא מענק מכוח צו הרחבה בענף החקלאות.

<< אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לכן, לצערנו, אין קשר בין דברים ואנחנו לא יכולים לנקוט בשום - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מעבר לזה הם לא מקבלים בונוס?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

מעבר לזכויות הסוציאליות שמוגדרות בחוק הם לא מקבלים עוד מענקים. אבל חשוב לי להגיד, אם אדם חוזר למדינת המוצא שלו - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בתום הלימודים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

בתום הלימודים הוא רשאי להגיש בקשה למענק מאגף מש"ב עד 10,000 דולר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה יפה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה יפה מאוד. כבר יש לנו בוגרים שקיבלו את המענק ועשו פרויקטים מדהימים. זה אחד הדברים שמסבירים להם כשאנחנו נפגשים איתם. אנחנו אומרים יש שלושה תנאים – האחד, תסיימו פה את התוכנית. השני – תחזרו למדינת המוצא. שלושה, תקימו פרויקט שהוא בר-קיימא, משהו שאנחנו רואים שאנחנו לא משקיעים 10,000 דולר - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תוך כמה זמן הוא צריך להקים את - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו באגף מש"ב מחלקה שנקראת מחלקת מש"ב חו"ל - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

במשרד החוץ.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

היא מקבלת את הבקשות ובוחנת האם מדובר בפרויקט רציני.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תוך כמה זמן הוא צריך להגיש את הפרויקט? אתם מגבילים אותו בזמן?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לו את כל החיים. ברגע שהוא בוגר הוא תמיד בוגר. הוא יכול גם בעוד חמש שנים ובעוד עשר שנים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה התקציב השנתי שמדינת ישראל - - - 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

את נוגעת בנקודה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

משרד האוצר פה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תיכף נראה מה התקציב. אנחנו עוד לא יודעים. התקציב עוד לא עבר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל בשנה שעברה. מה היה היקף התקציב?

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני מקבל פה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו ניתן לך לדבר, רגע.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

בערבה מסתכלים על הדיון הזה ואמרו לי לתקן. זה לא מענק אלא זה תנאים סוציאליים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה מה שהוא אמר.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

זה לא מענק, זה תנאים סוציאליים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

היא אמרה משהו אחר. היא אמרה שמשתלם שעומד בשלושה קריטריונים בתום התוכנית - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה עבור מענק מש"ב. שלנו.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

זו הערה של נעמי בקר. היא יודעת מה שהיא אומרת.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה שני דברים שונים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מי ייתן את התשובה לגבי הזכויות העודפות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

עוד פעם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אלה הזכויות העודפות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לא. ליבת המחלוקת בנושא הזכויות העודפות הייתה לגבי פיצוי פיטורין ודמי הבראה. יש דברים נוספים כגון איך נספרים ימי חג או האם הם עובדים חודשיים או על בסיס שעתי.

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 

אני אסביר בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כן, יופי.

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 

אין פה מחלוקת לגבי הזכויות שלהם ואין כאן זכויות עודפות למעשה. אנחנו וגם בתי המשפט רואים במשתלמים עובדים לכל דבר ועניין. על פי תנאי ההיתר שלהם מרשות האוכלוסין הם מתחייבים שהעובדים יהיו בתקן של עובדים חודשיים. זה על פי תנאי ההיתר. לכן רואים בהם גם כעובדים חודשיים וגם כעובדים לכל דבר שמגיע להם את הזכויות – זה לא זכויות עודפות אלא זה זכויות שכל עובד בחקלאות מקבל – גם הם מקבלים כי הם נחשבים עובדים לכל דבר ועניין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אז הם עובדים חודשיים?

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 

הם עובדים חודשיים כמו כל עובד בחקלאות. כמו כל עובד זר בחקלאות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לגבי היזמות במדינת המקור – מה היה התקציב שמדינת ישראל הקצתה ליזמויות האלה בשנה שעברה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

למיטב זכרוני ואל תתפסו אותי במילה בשנתיים האחרונות אושרו עשרה עד 12 פרויקטים כאלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כפונקציה של תקציב שהיה מאושר?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כפונקציה של תקציב של אגף מש"ב.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בדיון הבא על סטודנטים יהיה נציג האוצר, אז נשאל אותו על התקציב.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נשאל אותו על תקציב של אגף מש"ב.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

של השנה הבאה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה היה התקציב הקודם?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אני לא זוכרת להגיד לך את תקציב אגף מש"ב.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נשאל את משרד האוצר בדיון הבא.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אולי הוא ידע להגיד את התקציב הכללי של משרד החוץ וכמה מתוך זה אגף מש"ב. באגף מש"ב אנחנו עושים פעילות אין-סוף. מגיעים אלפי משתלמים בשנה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתם מדבררים את הדברים האלה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אנחנו משתדלים מאוד. זה תיקון עולם בצורה הכי טהורה והכי יפה שלו.

רציתי לגעת בדבר נוסף שחשוב לי להזכיר. מה קורים עם הנפגעים של 7 באוקטובר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

החטוף והנרצח - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

שמענו, לצערנו הרב על הסיפור של ביפין ג'ושי וג'ושוע מולל. אין לתאר את הטרגדיה אבל יש לנו ארבעה פצועים נפאלים בארץ, בשלבי שיקום שונים. ארבעתם לומדים לתואר שני בפקולטה לחקלאות ברחובות. הם קיבלו את מלוא זכויותיהם מהביטוח הלאומי. גם דאגנו להם לאיזושהי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מלגה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

איזשהו מענק – תיכף אגיע למלגה – מענק מאוד נדיב מהסוכנות היהודית. לא רק עבורם אלא עבור כל נפגעי פעולות האיבה שהיו ולאו דווקא נפאלים. ניהלנו מאבק עם ביטוח לאומי עבורם עד שאישרו להם ששכר הלימוד ישולם להם מתוך סל השיקום כדי שלא יצטרכו לשלם מכיסם. זה מגיע להם כי הם בשלבי שיקום שונים. 

אחד משתחרר היום מבית חולים סורוקה וגם האחרים כפי שאמרתי בשלבי שיקום שונים, אבל הם בטוב עד כמה שהנסיבות מאפשרות. הם לומדים ומתכננים את השנה הבאה שלהם. אנחנו איתם בקשר הדוק מאוד.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אליהו אפילו בא לבקר אותם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם ממש אלופים.


 << אורח >> עדה גנזך: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף שתמר דואגת להם קרוב מאוד באופן אישי וזה יפה מאוד לראות. 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תודה, עדה. זה לא רק אני.

 << אורח >> עדה גנזך: << אורח >> 

כל הכבוד, זה מרגש.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם כמו הילדים שלנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

סיימת את המצגת?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

	לגבי האתגרים – נגענו בהם פחות או יותר. תופעת הנוטשים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

רשות האוכלוסין, נכון?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

תופעה קשה ביותר וחייבים לדבר עליה. יש לנו אתגר של שימור חקלאים בתוכנית עקב השינויים שקרו בסקטור החקלאי בעקבות המלחמה. אין כמעט יותר מכסות של עובדים זרים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הקצאות.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אין הקצאות. אין מחסור. המשמעות היא שהיכולת שלנו לשמר את החקלאים שנמצאים היום הולכת ומצטמצמת. לא כל חקלאי צריך או רוצה את "כאב הראש" הזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו נשמע מה הם אומרים.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

ויש לנו אי-וודאות לגבי שנת 2026-2025 כי המצב הביטחוני לא יציב כפי שהיינו רוצים יהיה. הביקוש מצד החקלאים, כפי שהזכרתי. עלויות טיסה שלפעמים מרקיעות שחקים ואם אנחנו רוצים להביא אנשים מהאוקיינוס השקט כמו שיש לנו בערבה, ואם עולה להם כרטיס טיסה 4,500 דולר אי אפשר להביא אותם - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתם לא יכולים לסבסד?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כי הם לא יוכלו לעמוד בעלויות האלה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתם לא מסבסדים? 

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לצערנו, אנחנו לא יכולים לסבסד את עלויות הטיסה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אין תקציב?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אנחנו מנסים במדינות המוצא למצוא גופים אחרים שיעזרו במימון כרטיסי הטיסה. אלו האתגרים שלנו. תודה על ההקשבה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לנו מספר שאלות שהיינו רוצים שתשיבי. האם היו מדינות שעצרו את הגעת המשתלמים לישראל בשל המלחמה ועד היום?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כן. היו מדינות שעצרו והיו שעצרו באופן חלקי.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

קמבודיה עצרה לחלוטין.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

קמבודיה חלקית. נפאל עצרה לחלוטין. לא הצלחנו להביא את המתמחים למרות שמאוד ניסינו. גם במהלך 2024-2023 וגם במהלך 2025-2024. אנחנו חושבים שיש שינוי לגבי 2026-2025.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נאמר שנרצחו משתלמים מהמדינות שהזכרת. מנפאל נרצחו עשרה. יש נרצחים ממדינות נוספות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נרצח אחד מקמבודיה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מטנזניה.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

מתאילנד.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

שניים נרצחו מטנזניה. גופתו של האחד נמצאת בעזה, לצערנו, וגופתו של השני הוחזרו לטנזניה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

נפאל חטפו - - -

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

נפאל חטפו בצורת הקשה ביותר. תאילנד - - - 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

יש כאן שני נציגים מעלומים שיספרו את סיפור נפאל.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה אולי בדיון הבא.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו מדינות נוספות שהפסיקו. תאילנד הפסיקה. בהוטן – שהיו לנו מהמדינה הזו כמעט 100 מתמחים – הפסיקה והאיתותים הם לא חיוביים כל כך לגבי השנה הבאה וקמבודיה עצרה באמצע. הצלחנו גיוס מסוים ואז הם עצרו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בואי נראה שנצליח להציע להם.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה אתגר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אני מפנה לך עוד שלוש שאלות. האם הביקוש מצד המשתלמים והמדינות להשתתף בתוכנית נפגע בשל המלחמה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

מצד המשתלמים עצמם? לדעתי, לא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה לא השפיע על הביקוש מצד המשתלמים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

חלקם הגדול מעונין לחזור. אלו שפונו ביקשו לחזור והמדינות שלהם עצרו את זה. לא אנחנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

האם משרד החוץ פועל בשיתוף עם רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים, מקבל מידע שוטף על בקשות המקלט שמגישים המשתלמים הזרים ופועל להפסיק את ההבאה ממדינות שמזהים שיש הרבה בקשות מקלט מהן?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

כפי שהזכרתי קודם, אנחנו בשותפות הדוקה מאוד. נמצאת גברת מיכל יוספוף שהיא השותפה שלנו יד ביד בתוכנית. מיכל עובדת עם יתר הגופים אצלם. אין מצב שאנחנו מכניסים מדינה לתוכנית, חדשה או ותיקה, בלי תיאום מראש עם רשות האוכלוסין והגירה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

האם מותר לקזז משכר המשתלמים הוצאות על מגורים כמו לעובדים זרים בחקלאות?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

התשובה היא כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה קורה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זוהי זכות מלאה של החקלאים. יש להם זכויות של עובדים זרים אבל יש להם גם חובות של עובדים זרים.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

גם חובות.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

יושבת הראש, שאלת שאלה. אני רוצה להגיד עד כמה הם רוצים להגיע הנה. צריך לזכור שני דברים. הבסיס לתוכנית הזו הוא שמשרד החוץ מגדירים את התוכנית כתוכנית דגל שלהם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בשיתוף איתכם.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

בשיתוף איתנו אבל הבסיס הכלכלי של הדבר הזה ומה הופך את זה למעשי זה שהם עובדים ומקבלים כסף. בלי זה כל העסק לא היה עובד. לא היה מי שמממן את זה, לא היה מי שמטיס אותם ומי שמלמד אותם. 

אני רוצה להקריא לך רשימה כדי להבין מה זה עושה לאותו סטודנט או סטודנטית שבאים מהמדינות האלה לעבוד בארץ.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

פערי שכר.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

 בארץ שכר המינימום הוא 5,880. בתאילנד הוא 935, בנפאל הוא 449, בסרי לנקה הוא 250 שקל לחודש, בהודו הוא 674 שקל, בווייטנאם הוא 650, במלאווי הוא 184 שקל בחודש ובזמביה הוא 147 שקל בחודש.

אני אומר את זה כי אני גאה בחקלאים בערבה ובכל הארץ שמחזיקים ומשלמים את התנאים ואת מה שצריך. אני גם מתייחס לשאלה ששאלת עד כמה הם רוצים להגיע הנה, אז תביני - - -

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

עד כמה הם רוצים להישאר כאן.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

מה זה עושה לאותו סטודנט שבא הנה. אחרי שהוא נמצא פה רוב השנה כשהוא בתוך מעטפת מתאימה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

חממה.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

בתוך חממה. פתאום בא אליו סוחר של עובדים ומציע לו לעבוד במסעדה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה גם בשאר הענפים.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

במסעדה בתל-אביב. זה טרף קל מאוד. הוא לוקח אותו לשטוף במסעדה. מ-170-140 שקל בחודש הוא מקבל כשוטף כלים 80-70 שקל לשעה. תחשבי על הפיתוי שנותנים לו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אליהו כהן, בבקשה. לפרוטוקול – תציג את עצמך.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אלי כהן מוגרבי, מרכז של הוועדה החקלאית של המועצות בני שמעון, מרחבים ושדות נגב. אני נמצא כמרכז פרויקט המשתלמים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לך ד"ש מאיתן אשורי.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אני מרכז את פרויקט המשתלמים בשדות הנגב. אני רוצה – בהמשך לנושא הדיון – לתת את ההיבט מצד מרכז משתלמים. אלינו – כמרכז משתלמים – מגיעים כל שנה כ-200 מתמחים בעיקר מאסיה. כל השנים קיבלנו מווייטנאם, קמבודיה ונפאל. יום בשבוע המשתלמים האלה לומדים במכללה האקדמית חמדת הדרום. המשתלמים מתפזרים אצלנו בין 22 ל-28 משקים. 

לגבי 7 באוקטובר – קיבלנו בחודש ספטמבר 190 מתמחים מתוכם 50 מנפאל ו-140 מקמבודיה. ב-7 באוקטובר, כשהחל האירוע כל הקמבודים שהיו ביישובי עוטף עזה שהיה אזור רגיש ומסוכן. במבצע לא קל הוצאנו את כל המשתלמים ואת כל המתמחים שלנו מהאזור המסוכן והעברנו אותם לאזורים אחרים בארץ ושמרנו עליהם מלבד שתי מתמחות שבלחץ המשפחות שלהן ביקשו לחזור לקמבודיה ואז במבצע לא פשוט דרך אירופה הטסנו אותן חזרה לקמבודיה.

לגבי הנפאלים, ברגע שקרה האירוע המצער בעלומים שבו נרצחו עשרה, ארבעה נפצעו ואחד נחטף, זו הזדמנות טובה להגיד לקולגה שלנו מרמת נגב, ליענקל'ה ולצוות שלו , ג'סיקה ואחרים – תודה על הסיוע. בתיאום עם רמת נגב פינינו את כל הנפאלים יום אחרי האירועים לרמת נגב, לספינת המדבר. הם נשארו שם מלבד אלה שהיו פצועים ופונו דרך יחידות הצבא השונות לבתי חולים, והחטוף שהיא סיפרה עליו שהוא נראה בבית חולים שיפא בדצמבר-ינואר אפילו מהלך על רגליו.

מעבר לכך נעשו פעולות אחרי שהם עברו לרמת נגב. בלחץ גדול של ממשלת נפאל יחד עם הגורמים השונים שסייעו לנו, הטסנו את כל הנפאלים בטיסת חילוץ מישראל לנפאל למרות שאחרי שבועיים-שלושה כבר כולם ביקשו לחזור לעבוד בישראל אבל זה היה האירוע.

זה היה אירוע לא פשוט. אנחנו טיפלנו בכל הנושא יחד עם משרד החוץ עם כל הגורמים כגון שגרירויות והשותפים שהיו לנו בדרך כולל הגברת עדה שגם סייעה ועזרה. היה סיפור לא פשוט. הם חזרו עם טרנינגים ופיג'מות. הם טסו לחוץ לארץ והמזוודות שלהם היו זרוקות במגורים שלהם ובדירות ובחדרים ולאסוף את המזוודות, היה גם מבצע שהסתבך ולקח לנו זמן רב.

בסופו של תהליך, הנפאלים שוחררו. בשבוע שעבר כדי לשמר את הקשר עם הנפאל, הזמנו אלינו אורח, נשיא אוניברסיטה בנפאל ויחד עם השגריר הם התארחו אצלנו כמעט שבוע שלם. אירחנו אותם והם מוכנים, מעוניינים לחדש את הקשר. תמר גם פגשה אותם בירושלים. הם נפגשו עם אנשי משרד החוץ. אני שזה חושב שהקירוב והחזרת האמון בינינו לבין מדינת נפאל בנושא של המשתלמים בחקלאות הוא חשוב.

אצלנו באקדמיה, חמדת הדרום, יש לנו 60-50 עצים שעל כל עץ תלויה התמונה של ביפין ג'ושי. נשיא המכללה דאג שעל כל עץ תתלה התמונה שלו. הוא גם טס לנפאל וביקר את המשפחות של הנרצחים וביקר גם את משפחת החטוף. הוא עשה גם פעולות מול הבנקים וזה סיפור ארוך. נדבר על העניין הזה בשלב מאוחר עם החבר'ה מעלומים.

אנחנו כמרכז השתדלנו ועשינו כמיטב יכולתנו יחד עם כל הגורמים הנוגעים בדבר לנסות לצאת מהעניין הזה בצורה הכי מכובדת והכי טובה שיכולה להיות. 

יש פה חבר'ה מעלומים שאני מאמין שידברו על העניין הזה, אם יש זמן. 

 << אורח >> צביקה פורת: << אורח >> 

רק להוסיף לעניין המשכורת. ב-8 באוקטובר אנחנו דאגנו להעביר את התשלום עבור אותו חודש. חודש לאחר מכן - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << אורח >> צביקה פורת: << אורח >> 

צביקי פורת, קיבוץ עלומים. דאגנו להעביר גם את התשלום עבור שמונת הימים הנוספים עבור אוקטובר. מהרגע הראשון היה החשוב לנו להעביר את הכספים מעבר לזה – כל נושא הטיפול בנפאלים כולל הלימודים שלהם והמשמעות שאולי יהיה מקום בשלב הבא לספר וגם בנושא השכר שזה חלק גדול ובלתי נפרד מהפעולות שלנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתה ציינת שיש שחיקה בתוכנית ואתה טענת שהחקלאים לא כל כך רוצים אותם כי בגלל המכסות שאין יותר מחסור של עובדים זרים ויש קצת קונפליקט.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אם לפני שלוש, ארבע וחמש שנים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הם היו אטרקטיביים.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

הייתי נאבק עם החקלאים כמה אתה מקבל. במקום שישה אני נותן ארבע והוא כועס "אני צריך יותר". 

מדינת ישראל בעקבות אירועי אוקטובר החליטה – לא לפתוח את השמיים – אבל להגדיל את ההקצאות של העובדים הזרים ל-70-60 אלף עובדים זרים. כל חקלאי קיבל במקום עשרה קיבל 20 עובדים זרים. כל אחד קפץ ברמות שלו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

במכסות.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

במכסות שלו. בגלל החוסר של הפלסטינים – היו כ-20 אלף פלסטינים שעבדו בחקלאות והם לא נמצאים – אז הגיעו עובדים זרים. יש פה שילוב לא פשוט ולא קל. גם במכרז הנושא הזה נשאל - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

מה אתם עושים? אתה יכול לשתף אותנו?

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אמרתי את זה גם בדיון בישיבת המכרז, אנחנו צריכים להיות זהירים ולבדוק את עצמנו היטב. יש חקלאים שמעוניינים במשתלמים הם אומרים לי אם היו לי עשרה משתלמים אני רוצה שישה משתלמים השנה. - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

להוריד את המכסה. 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

אני מעוניין במשתלמים ולא רוצה את הלחץ של התאילנדים. אני רוצה שש בנות מקמבודיה או שש בנות מנפאל. הן מתאימות לי. נוח לי לעבוד איתן. הן מכירות את העבודה. זו אותה אוניברסיטה או אותה מכללה ואחד מעביר לשני את המידע עצמו. בתקופת המלחמה העברתי לענבי טלי, ללכיש, 80 סטודנטים מקמבודיה. 

עכשיו כשאני בקשר עם לכיש הם אומרים לי "אלי, אנחנו רוצים לחזור פחות או יותר לאותם מספרים שהיו לנו בענבי טלי במשתלמים מקמבודיה". הם אוהבים את זה, כנראה שטוב להם ונוח להם. הם גם יותר אינטליגנטים ובנויים יותר לעבודות מסוימות. אבל צריך להיות זהירים. זה לא כמו שהיה בעבר שאם היה 4,000 ייקחו את ה-4,000. אני לא יודע בדיוק את המספרים, אולי תמר יודעת טוב ממני להסביר. אני כמרכז לא הולך לגדול אלא לשמור את הרמה של - - - פחות או יותר באזור. 

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף בעניין.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לפרוטוקול, שם.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

מאיר צור, הערבה התיכונה.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

ראש המועצה, מה זה הערבה התיכונה?

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני חושב שיש תועלות נוספות למשתלמים האלה מלבד העבודה. אנחנו בסך הכל רוצים לשמר את הדבר הזה ולעשות מאמץ לשמר. בתוך הדבר הזה – אני גם אומר את זה לתמר כאן – נצטרך לעשות את ההתאמות. צריך לקחת בחשבון שזה השתנה. אותו חקלאי שהיה מוכן – כי לא הייתה ברירה אז הוא היה מוכן לחכות עד לרגע שבו מתחילה העונה לראות כמה מגיע לו כי אין לו אופציה אחרת – זה השתנה.

אנחנו צריכים להיות יותר מסודרים. אנחנו צריכים להתאים את זה. יכול להיות שצריך להתאים את התקופות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם כשהיו הפלסטינים פה - - -

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

גם כשהיו הפלסטינים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם אותו דבר.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני אומר שבסך הכל אנחנו רוצים לשמור. נעשה מאמץ. אני כראש מועצה אני מתכוון לעסוק בזה ובשיווק של הדבר הזה כלפי החקלאים. יש לנו תועלות גדולות מאוד מזה. יש את המרצים שעובדים, את בית הספר, את האוניברסיטה שמלמדת.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

זה מניע את האזור.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

זה אירוע משמעותי מאוד. 1,000 סטודנטים כאלה שמגיעים לערבה זה אירוע משמעותי - - -

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

זה רבע מהתושבים.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

שאנחנו רוצים לשמור ולשמר ולכן הגעתי הנה בעצמי בבוקר לדיון הזה כי הוא חשוב לנו מאוד. אבל נצטרף לעשות את זה עם תמר. תמר, נצטרך לפתוח את הראש, כפי שאת יודעת.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם צריך מקור תקציבי, לא?

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אין פה אירוע תקציבי - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אין כל קשר לאירוע תקציבי?

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אין כאן אירוע תקציבי אלא רק אירוע של שכל ישר שאנחנו מקווים מאוד שנצליח להפעיל. הבעיה היא לא תמר. הבעיה היא שיש כמה משרדי ממשלה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

להקים ועדה בין-משרדית כמו שאנחנו מכירים.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני רוצה לסכם את דבריו של אלי. הממשלה שאני לא יכול להגיד עליה שום דבר טוב מאז 7 באוקטובר עד היום חוץ מדבר אחד שהם הגדילו את מספר העובדים הזרים ותיקנו אבסורד שהיה כאן במשך שנים. זה הדבר היחיד שהם עשו טוב מאז 7 באוקטובר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לחזור לשקף של תמר – קידום שיתופי פעולה לסיוע ולפיתוח למדינות ככלי למימוש יעדים מדיניים ובביטוי לתיקון עולם – זה היעד, זה הייעוד. הייעוד הוא לא - - -

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

תיקון עולם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נכון. זה ערכי, מדיני, כלכלי, מיתוגי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושבת שמאחר שהנסיבות השתנו בעקבות 7 באוקטובר ובעקבות המדיניות של עובדים זרים ועובדים פלסטינים, חייבים למצוא את המתווה או הדרך איך מקיימים את הפרויקט - - -

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

איך שומרים על זה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

איך שומרים את הפרויקט הלאומי הזה שהמטרות שלו הן מעבר לעובד שעובד בחקלאות. זה האתגר של משרד החוץ, זה האתגר של המדינה וזה האתגר שלנו כוועדה – לוודא שהייעוד הזה והמטרה הזאת ממומשים. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה עם מדינות עולם שלישי מתוך אמירה של מדיניות חוץ וככלי לתיקון עולם ולכן אנחנו צריכים לראות שזה לא מתמסמס על עניין טכני ועל שינוי נסיבות.

אני מאחלת שנמשיך בזה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו כוועדה נעשה הכול. נעקוב אחרי זה - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כי זה חשוב לנו כמדינה. ביעדי מדיניות החוץ שלנו הגדרנו את זה כמשהו חשוב, אז בואו נראה איך אנחנו ממשיכים את זה.

 << אורח >> עדה גנזך: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף שתי מילים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

עדה גנזך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ג'סיקה, גם ביקשת?

 << אורח >> עדה גנזך: << אורח >> 

את שאלת קודם אם זה מדוברר, אני חושבת שהמדבררים העיקריים הם המשתלמים עצמם כשהם חוזרים לארצות שלהם. אני מכירה את זה מהשטח מנפאל. אני אשת שטח. את רואה פתאום בשום מקום בהרים בנפאל איזו חממה יפה. אני ניגשת ואומרים לי שלום. מסבירים לי מאיפה זה בא. הם בטוחים בכפרים הקטנים במזרח ובמערב נפאל שאנחנו מעצמה חקלאית ענקית. הם עושים את הדברור הנפלא. יש להם בנפאל – תמר בטח יודעת –עמותה שקוראים לה שלום. היא קבוצה של בוגרי התוכנית שמתארגנים ותומכים זה בזה והם עושים דברים נפלאים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ישר כוח.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

במלחמה ראינו את זה. כל שנה – בשנה טובה שיש 4,000 איש – 4,000 שגרירים כאלה חוזרים למדינות שלהם. תכפילו במספר השנים - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם המשפחות שלהם והמעגלים - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נייחל שנחזור למה שהיה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לכן זה יעד מדיני. אנחנו צריכים לראות איך היעד המדיני הזה נשמר. זה אינטרס שלנו כמדינה במדיניות החוץ ואנחנו יודעים עד כמה ההסברה ויחסי החוץ אחרי 7 באוקטובר הם מורכבים. זו פלטפורמה לחיזוק הדימוי שלנו במדינות העולם ולכן זה חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

חשוב.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אני מבקשת גם להתייחס.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

רגע. ג'סיקה, בבקשה.

 << אורח >> ג'סיקה פרלמן: << אורח >> 

אלי הספיק להגיד את כל מה שרציתי להגיד - - -

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

את יכולה להמשיך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

קיבלת הרבה מחמאות. קראתי את הפרוטוקולים וקיבלת - - -

 << אורח >> ג'סיקה פרלמן: << אורח >> 

אני ג'סיקה מרמת הנגב. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יענקל'ה מוסקוביץ, כן?

 << אורח >> ג'סיקה פרלמן: << אורח >> 

כן. אבי ומורי. בהמשך למה שאמרו קודמיי, התוכנית צריכה קצת להמציא את עצמה מחדש בחלק מהענפים. בהמשך למה ששאלת על הפלסטינים, דווקא יש ענפים שעכשיו יש ביקוש למשתלמים כי אין עובדים פלסטינים.

זה עניין של למתג מחדש ולהיות יצירתיים אבל אני מאמינה לתוכנית יש היתכנות בהחלט.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אני מאמינה בתוכנית. שהיא תלך ותשתפר ותגדל.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

צריך לראות ממציאים אותה מחדש.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

תציג את עצמך.

 << אורח >> דניאל: << אורח >> 

אני דניאל מהמוקד לפליטים ולמהגרים. אני שמח לשמוע על המאמצים לעזור למשתלמים ב-7 באוקטובר אם כי מחלק העדויות שהגיעו אלינו הצטיירה תמונה שונה מעט.

היו סטודנטים שהוחזרו לשדרות ב-12 באוקטובר – כלומר חודש וחצי לפני שתושבי שדרות חזרו – כדי לעבוד. חלקם נטשו לאחר ההפגזות. הם היו פוסט-טראומטיים. סטודנטים אחרים עבדו ממש תחת אש ברפתות ובמקומות אחרים. רובם לא קיבלו את - - - שמגיע להם.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

חקלאות בכל הארץ עבדה תחת אש.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו נדבר על הסיוע. על מה שמגיע להם. אנחנו נשמע את רשות האוכלוסין.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

אם אפשר בבקשה להגיב על הדברים. ב-8 באוקטובר ואפילו כבר ב-7 באוקטובר יצאה הנחיה ברורה לכל מרכזי ההשתלמות להוציא את המתמחים מאזורי העימות שידענו עליהם באותו רגע. ספציפית לגבי המקרה של שדרות, אני לא מכירה את הסיפור הזה. להיפך. אולי לקח כמה ימים עד שפינו אותם מהדירות שלהם אבל אין אף משתלם שנשאר - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אולי עובדים בחקלאות אבל לא משתלמים שלנו.

 << אורח >> דניאל: << אורח >> 

יש לי פה את הדוח.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

יש לנו בודדים שהתעקשו וסירבו להתפנות מהמקומות שהם היו בהם. יש לנו דוגמאות של סטודנטים מקיבוץ זיקים שלא היו מוכנים. לא עזרו שכנועים. יצאה הנחייה ברורה וחד-משמעית שאין סטודנטים באזורי העימות. יכול להיות שזה לקח עוד כמה ימים אבל ככלל לא הייתה תופעה כזאת למעט אם הסטודנט התעקש.

כמו שאמר ראש המועצה, החקלאות המשיכה לעבוד בכל מקום. זה הייתה בחירה של אדם עבור עצמו ולא דרישה שלנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה, אני רוצה את איציק עמרני, בבקשה. אם אפשר להתחיל בשאלה או שאתה רוצה להגיד - - -

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

ברשותך, גבירתי. את רוצה - - - 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

נשמע את השאלה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הבנתי. גם את מרשות האוכלוסין?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

מיכל יוספוף. מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כמה משתלמים זרים נטשו בשנים האחרונות את תוכנית המשתלמים אליה הגיעו וביקשו בקשות מקלט בחלוקה לשנים ומאילו מדינות. שאלה ראשונה.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

אני יכולה לתת לך את הנתון לגבי מחזור 2024-2023 כי זה המחזור האחד לפני אחרון. לצערנו הרב, התמונה היא עגומה מאוד. מתוך 3,600-3,500 משתלמים שנכנסו לארץ, 910 הם הגיעו בקשות לפליט. עוד 46 איש שהם פה בארץ שוהים בלתי חוקיים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כמה זמן הם שוהים בלתי חוקיים?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

	מנובמבר בשנה עברה. מחזור המשתלמים מתחיל בערך בחודשים יוני-יולי בהתאם למרכז. ערבה הם מביאים בחודש יולי.

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

יולי. אני מביא בספטמבר.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

הוא מביא בספטמבר ויש לנו כאלה מגיעים בנובמבר-דצמבר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

איך זה ביחס לשנה שעברה?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

אני מדברת איתך על המחזור הקודם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

2024-2023.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

במחזור הנוכחי שזה 2025-2024 אין לנו עדיין נתונים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ביחס ל-2023-2022. איך זה ביחס לשנה הקודמת מבחינת מבקשי המקלט והאם זה - - -

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

לאיציק יש את הנתונים המעודכנים יותר לגבי המחזורים הקדומים אבל להערכתי הייתה תמונה עגומה מאוד במחזור. לא ציפינו לדבר כזה. לא הגענו למכסה שנקבעה שהיא 4,000 ואנחנו ב-500 בחוסר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

וכיצד אתם אוכפים?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לאור הנתונים האלה?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

ברשותך, גבירתי.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה. לפרוטוקול.

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

איציק עמרני. ראש מנהל אכיפה וזרים. צוהריים טובים. אני רוצה, ברשותך, לתת מספרים לפי שנה מבחינת מבקשי מקלט. 

בשנת 2021 מעל 170 מבקשי מקלט. בשנת 2022 מעל 260 מבקשי מקלט. זה הולך ועולה. בשנת 2023 – 430 מבקשי מקלט. בשנת 2024 – 950 מבקשי מקלט. בשנת 2025 עד יום חמישי – 177 מבקשי מקלט.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

זה משתלמים או בכלל?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

אני מדבר על מקרב המשתלמים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יש מדינות ספציפיות?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

אני מיד אגע.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אם אתה יכול לפרט מה הטיעונים שלהם? מה הסיבה?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

הבאתי איתי כאן נציגים שיכולים לפרט עד כמה שניתן. אנחנו מדברים על מעל 2,100 בקשות מקלט בקרב המשתלמים. רוב המשתלמים הללו הם ממדינות אפריקה – גאנה, מלאווי, קניה, אוגנדה ועוד כמה מדינות. אם תרצו אני אפרט את זה ואשלח לדיקלה.

לצערי הרב, אני קצת מצנן את ההתלהבות כאן. התוכנית חשובה מאוד ברמה הבינלאומית יחד עם זאת היחידות אצלי מתמודדות עם מעל 26,000 בקשות מקלט ולפי הנתונים שפירטתי זה רק הולך ועולה. יש לא מעט מדינות שברגע שהמשתלמים מגיעים לכאן הם מגישים בקשה למקלט והם לא נשארים בתחום החקלאות.

אני שומע כאן אנשים שרואים שהם חקלאים בדם שלהם ואני מכיר כאן חלק מהנציגים ואני יודע שכולם רוצים לעזור לענף החקלאות. גבירתי יודעת כמה הממשלה הקצתה להחלטה 1752.

	במקרה הזה, צריך לעצור עבור חלק נכבד מהמדינות הללו ולבחון מחדש ביחד עם כל השותפים ומשם להתקדם הלאה. אני לא אומר לעצור בכלל את התוכנית כי כמו שנאמר כאן כי חלק המדינות באמת באות לכאן לעבוד ולהשתלם בענף הזה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

ללמוד.

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

זה מאוד חשוב. אני חושב שלהמשיך עם התוכנית כפי שהיא וגורמי האכיפה יטפלו בנושא הוא לא הפתרון. למנהל אכיפה וזרים יש משימות נוספות רבות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אז מה אתם עושים? 

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

רק שנייה ברשותך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו רוצים שתשתפו אותנו. מצד אחד לא לעצור את התוכנית ומצד שני - - -

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

אני אסביר.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הוא צריך להגיד מה בכוונתם לעשות.

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

אנחנו מדברים מעל 190,000 עובדים זרים במדינת ישראל שאני נדרש לתת להם מענה בהיבטי פיקוח ואכיפה ובנוסף להם זו גם האוכלוסייה הזו. כל מי שהגיש בקשה למקלט אני צריך לבחון את הבקשה שלו למקלט ונמצא איתי כאן גם מנהל היחידה לטיפול בבקשות למקלט.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לי שאלה. ברגע שהוא מגיש את הבקשה, כמה זמן לוקח לכם לדון בבקשה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו לא דנים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנשים מטעמכם. הוועדה ההומניטרית זה נקרא?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

זו לא הוועדה ההומניטרית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

זה לא קשור לוועדה ההומניטרית?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

זה לא קשור לוועדה ההומניטרית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

חשוב לדעת.

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> 

צוהריים טובים. שמי חיים אפרים. אני מנהל היחידה לטיפול במבקשי מקלט. כפי שאיציק ציין אנחנו רואים חשיבות בקיום התוכנית הזו. עם זאת, אני רואה בעייתיות רבה במדינות שמהן מגיעים אותם משתלמים. ללא קשר לתוכנית ההשתלמות, המדינות הללו גם ככה מייצאות לנו מבקשי מקלט ואנחנו צריכים לבחון אותם בהתאם לאמנת האו"ם לפליטים. תהליך שהוא מורכב, ארוך ודורש ראיון, דורש חוות דעת, דורש טיפול בוועדה. כל אותם משתלמים שמגיעים מאותן מדינות הם מעלים טענות שהן עילה. עילה פוליטית, רדיפה על רקע נטייה מינית. כל המשתלמים מאוגנדה מגישים בקשה על רקע על נטייה מינית. צריך לבחון את זה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כמה זמן לוקח לבחון? אני יודעת שאתם עמוסים מאוד.

 << אורח >> חיים אפרים: << אורח >> 

אני אענה. אנחנו נמצאים במשאב מצומצם מאוד. לדוגמה, רק בצוות אפריקה שאמור לבחון את כל הבקשות האלה שאיציק פירט עכשיו יש לי שלושה אנשים. כרגע המשאב הזה נתון לבחינה של עובדים זרים ולא של משתלמים כי אותם עובדים זרים תופסים היתר לאותו חקלאי.

מכיוון שכרגע הצורך האקוטי של אותם מעסיקים הוא או בחקלאות או בבניין – וזה אותם עובדים זרים שנמצאים תחת ההיתר – לשם המשאבים שלנו נתונים. רק לסבר את האוזן, מסרי לנקה שמגיעים חקלאים הגישו השנה קרוב ל-800 בקשות למקלט. רק השנה. ממלאווי – 300. השאלה איפה משקיעים את המשאבים – באותם משתלמים או בעובדים זרים.

עובדים זרים שאני מראיין אני יכול לתת החלטה תוך ימים ואותו משתלם יצטרך להמתין בתור כי בסוף, המשאב – כפי שציינת – הוא מצומצם מאוד.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אתם צריכים להיות קשוחים. חד וחלק, להיות יותר קשוחים ולעשות את זה יותר מהר. אז הם לא יבינו שזאת השיטה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כן, אני אתן לך. רגע.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 

אנחנו צריכים להיות יותר קשוחים אבל מי שבודק את המשתלמים זה אתם. אתם צריכים להיות קצת יותר קשוחים בצד השני כשאתם בודקים מועמד שצריך להגיע.

 << אורח >> מאיר צור: << אורח >> 

אני מסכים איתך.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

בבקשה, לפרוטוקול.

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 
	
פיני אביבי. היום אני בהנהלה הציבורית של CIMI אבל שירתי 51 שנה במשרד החוץ עד רמה של משנה למנכ"ל. אגף מש"ב היה אחד מארבעת האגפים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא שומעים.

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 

אגף מש"ב היה אחד מארבעת האגפים בתפקידי האחרון במשרד לכן אני אדבר היום משני הצדדים כמי שמכיר את הנושא.

לא זוכר 51 שנים שהייתה אי פעם תופעה שהמשתלמים באו לכאן במטרה להישאר בארץ. זה פשוט לא נכון. המצב שנוצר בארץ שבו יש אנשים שמוכנים לפתות אותם ומוכנים להציע להם גורמת להם לרצות להישאר.

לכן המלחמה לא צריכה להיות במשתלמים אלא המלחמה צריכה להיות בצורה נחרצת באותם קבלנים שבאים ומציעים להם הצעות ומציעים להם כספים וגורמים לכך שיהיה משתלם מאוד לעזוב - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אני רוצה שתתייחס.

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 

משתלם מאוד לעזוב ולעבוד במסעדה בשטיפת כלים כי הוא יקבל פי שניים או פי שלושה ממה שהוא מקבל בהשתלמות. לכן המלחמה צריכה להיות בכיוון הנכון ולא לחפש את המטבע מתחת לפנס אלא לחפש את הבעיה במקום שבו היא נמצאת.

דבר נוסף, אני רוצה לנצל את ההזדמנות – אתם ציינתם פה ובצדק ציינתם והתפעלתי מהדרך שתמר הציגה את זה – עד כמה הנושא הזה חשוב מדינית. אני רוצה לתת לכם את התמונה מהצד השני הפעם – של שרי החוץ. באחד התפקידים שלי יצאתי כראש משלחת ישראל לפגישה עם שרי החוץ של יבשת שלמה.


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

באיזו שנה?

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 

לפני פחות משמונה שנים. הייתי כבר בפנסיה ועדיין ביקשו שאצא. נפגשתי עם כל שרי חוץ של יבשת אמריקה, מארצות הברית ועד צ'ילה וארגנטינה בדרום. הם הסבירו לי דבר אחד פשוט – "בעבר הייתם הידידים הכי גדולים שלנו. תשאלו את עצמכם למה איבדתם איתנו. איבדתם אותנו כי הפסקתם להתעסק בנושאים שמעניינים אותנו שזו קיימות". 

קיימות היא הנושא היחיד שמטריד את מדינות העולם משום שהוא גורם להגירה למקומות אחרים. הוא גורם לכך שאנשים יחיו רע במקום שהם חיים בו. הפסקנו להתעסק בצורה מאסיבית באמצעות מש"ב בנושא שמעניין אותם והתחלנו לאבד אותם. אם אנחנו רוצים לקבל אותם בחזרה, אין מה לנסות לשכנע אותם כמה אנחנו צודקים במאבק בפלסטינים או באיראן. זה פשוט לא מטריד אותם. אם נתעסק בנושאים שלנו, נקבל אותם כידידים חזרה. יכולתי לתת על הרצאה אבל אני רק רוצה לתת לך את הכותרת. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

איציק, יש לנו עוד שתי שאלות. כמה מהמשתלמים הזרים קיבלו מעמד של פליט עד היום וכמה בקשות אושרו?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס למה שאמר פיני. שמעון זיגזג, מנהל אגף אכיפת מעסיקי זרים. חשוב לי לומר לך – ואני עובד בתחום הזה 24 שנה – תמיד היו מתווכים ותמיד היו אנשים שעוסקים באותו עיסוק מפוקפק של שידול עובדים זרים לעזוב את הענף שבו הם עובדים ולשהות ולעבוד שלא כדין במקומות אחרים, כמו במסעדות בתל-אביב. אנחנו חיים את הדבר. זה לא שאנחנו מכירים את זה - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

שומעים את זה בדיונים.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אנחנו חיים את הדבר הזה. אין חדש תחת השמש. זה היה. זה קרה נמצא.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אתם לא מצמצמים את התופעה?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אנחנו תמיד עוסקים בלצמצם את העניין הזה במשאבים המוגבלים שיש לנו ולכן אני לא חושב שזו הסיבה. אני חושב שראוי גם לשקול ולבחון את המתאם, כפי שאלי מוגרבי ציין. את המתאם בין העלייה במספר הזרים בענף עצמו לבין ירידה בביקוש של העסקה של משתלמים. אלי אמר את זה בצורה מפורשת, אני חושב. 

כשיש ירידה בביקוש להעסקת משתלמים – בעבר, העסקה של משתלם כמו שאלי ציין הייתה דבר מבוקש וחקלאים נלחמו על הקצאות האלה. היום השולחן התהפך וצריך להקשיב לזה. יש פחות ביקוש. המדינה נתנה מענה לענף שהיה בסוג של משבר. מענה הולם מאוד. החקלאים אומרים את זה, לא אני אומר את זה. המענה הוא הולם מאוד ויש כרגע מפתוח הולם לצרכים של החקלאים. זה במגמת עלייה, זה לא סטטי. זה עוד עולה. לכן יש מתאם - - - 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

איך עושים את האיזון?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אני מזכיר שאם כל אחד מאיתנו היה פה חקלאי צריך לזכור שביום שישי העובד הזה לא עובד הוא לומד. צריך לזכור שהוא מוגבל בכל מיני עניינים. יש עליו פיקוח מסוים. יש לו צרכים. הוא אינטליגנט יותר ומודע יותר לזכויות שלו. זה בן אדם שמגיע לפה עם השכלה – להבדיל מיתר העובדים – ולכן הדרישות שלו באופן טבעי גבוהות יותר משל עובד זר. 

לכן צריך להסתכל על הדברים מנקודת מבט רחבה יותר ולא לתלות את זה בתופעה שאנחנו מכירים 20 ומשהו שנה של אותם גורמים פסולים שאנחנו מתמודדים איתם ואנחנו במאבק מתמשך איתם לאורך השנים. צריך לציין שהמשאבים שלנו מוגבלים ואנחנו נלחמים כדי להרחיב אותם כדי להילחם באותם גורמים, אבל אדוני הנכבד, אי אפשר לתלות את התופעה הזו באותם גורמים כסיבה יחידה ובטח לא כסיבה עיקרית.

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 

אני מסכים עם כל מה שאמרת למעט העובדה - - - קבלני העובדים הם באים - - - שלא מקבלים את התמיכה - - - מסעדות ומקומות אחרים.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אני שואל את אדוני, מה חדש?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אין פלסטינים.

 << אורח >> פיני אביבי: << אורח >> 

הצורך. אין פלסטינים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ביקוש והיצע.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

רגע ענף התעשייה גם בו נפתחים בו ענפים חדשים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

עדיין לא במאה אחוז.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

הזרים עולים שם בקצב די בגבוה. יש גם את מבקשי המקלט שעובדים באותם ענפים. לא נשכח שזה למעלה מ-20 ומשהו אלף. שלא לדבר על עובדים לא חוקיים בכמות גבוהה מאוד שנמצאים באותם באזורים ועובדים באותן מסעדות ובאותם מקומות. צריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

גם שם יש חוסר משווע. היה דיון בשבוע שעבר בנושא המסעדות.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

לא נשכח את כל מבקשי המקלט שעובדים שם ולא נשכח את כל הזרים הלא חוקיים שעובדים שם ולא מדובר ב-100, 200 אלא מדובר באלפים רבים ובעשרות אלפי זרים שעובדים שלא כדין באותם מתחמים שהם הרווחיים ביותר – אזור מרכז ואזור ירושלים הם האזורים הרווחיים ביותר לעובד זר. לכן הריכוזים הגבוהים ביותר של הלא-חוקיים הם שם.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

לא דיברת איך אתם אוכפים.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

האכיפה לא מתמקדת באיזשהו מגזר – אני אומר את זה בכנות – המגזר של סטודנטים, משתלמים זרים הוא די קטן ביחס לאוכלוסייה הכללית. המשאבים שלנו נכון להיום מאוד מצומצמים. החלטת הממשלה החדשה הרחיבה את המשאבים שלנו ואנחנו נאבקים כרגע לממש אותם. אנחנו לא נרחיב פה. יש חסמים רבים שמונעים לממש אותם ואנחנו חייבים אותם כאוויר לנשימה כאכיפה. אנחנו נאבקים לממש משאבים שניתנו לנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

נעשה דיון.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> 

אני מאוד מקווה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו נשמח. ללמוד ולעשות דיון. 

עמרני, אם תוכל, כמה מהמשתלמים הזרים עד היום קיבלו מעמד של פליט, כמה בקשות אושרו וכמה בקשות נבחנו?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

לגבי הכרה באותם משתלמים כפליטים, אז נכון להיום אף אחד מהם לא הוכר. אנחנו מדברים על סדר גודל של בחינה לאורך שלוש-ארבע שנים האחרונות של בערך 300 בקשות מתוך סך הנתונים שהוצגו כאן. נכון לעכשיו אין מישהו שהוכר כפליט והוא היה גם משתלם במקביל.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

הם יוצאים מהארץ בעקבות - - -

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

חלקם יוצאים וחלקם נשארים.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

יש לי שאלה נוספת – אילו פעולות עושה מנהל האכיפה לאיתור העובדים שנטשו את התוכנית ונעלמו או שסיימו את חודשי התוכנית, קיבלו את השכר האחרון ונעלמו. אתה יכול להשיב?

 << אורח >> איציק עמרני: << אורח >> 

אני לא עושה הבחנה ביניהם, אלא מבחינתי מי שלא-חוקי בישראל אני מבצע כל מיני פעולות. יש לי מערך מודיעין שאני מפעיל אותו. אני חייב להגיד שאני בקשר רציף עם נציגי המכללות ואני מקבל לא מעט מידע על כאלה שעזבו את התוכנית או נטשו או כאלה שמתכוונים להגיש בקשה למקלט. לצערי הרב, כמו שאמרתי קודם, בחלק מהמקרים אני לא מצליח לטפל כפי שהייתי רוצה בגלל העדר משאבים שמונעים ממנה לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תמר, יש לי שאלה. המדינות מאפריקה שיש להן שיעור גבוה של נטישות ובקשת מקלט נכנסו לתוכנית השנה?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

השנה 2025-2024 הקטנו מאוד את המכסות מהמדינות האלה. אני אתן לדוגמה את קניה שהיא מדינה ששנה שעברה היו ממנה 300 והשנה הקצנו 50. אוגנדה שבעבר היו ממנה מספרים גבוהים הקצנו 50. החריגה היחידה לעניין היא מלאווי שהמספרים נשארו פחות או יותר אותו דבר.

יש פה גם שיקולים מדיניים אבל יש פה גם שיקולים – כמו שאמרתי בתחילת המלחמה וגם ב-2025-2024 כשהיו מדינות שהפסיקו את ההגעה והמצב היה כל כך קשה שכל מדינה שממנה היה אפשר להביא והיא הסכימה אז הבאנו. לצערנו, אנחנו רואים את התוצאות כי יש מבקשי מקלט רבים מהמדינות האלה. 

<< דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 

סרי לנקה מגיעים?

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

סרי לנקה לא בתוכנית שלנו. ערב המלחמה שקלנו להכניס אותה. רצינו לעשות פיילוט של 50 ונראה איך זה הולך. בעקבות המלחמה הם התחילו להגיע והבנו שיש אי-שביעות רצון מהסרי לנקים והחלטנו שלא הביא מתמחים מסרי לנקה.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה.

 << אורח >> תמר ירדן: << אורח >> 

לגבי 2026-2025 אנחנו בימים אלה בדיונים עם רשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו מבינים שחייבים לעשות איזשהו שינוי אבל אנחנו מקווים שלא נעצור לחלוטין אלא להשאיר גרעין של אנשים 20 איש, 30 איש, 50 איש. העיקר שהתוכנית תמשיך. בהנחה שנצליח להביא אנשים בפינצטה. אבל כמו שאמרתי אנחנו עושים את בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה ונראה לאן נגיע. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

משרד העבודה, אם אפשר בבקשה. האם קיבלתם בשנתיים האחרונות פניות של משתלמים בחקלאות . האם תוכל לפרט?

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>   

גבירתי, הנתונים אצלנו לא מחולקים אצלנו לפי משתלמים אלא לפי עובדי חקלאות. אני יכול להביא את הנתונים יש לנו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אלו אתגרים יש לכם, אם בכלל, באכיפת זכויות של משתלמים בחקלאות.

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>   

האתגרים הם בעיקר שפתיים בגלל המגוון הרחב של השפות. הם באים מעשרות מדינות ולכן האתגרים בעיקר הם שפתיים כאשר יש קושי למצוא מתורגמנים מיומנים והדגש הם על מיומנים כדי לעשות חקירה יעילה ולמצות את הזכויות של עובדים. 

הקושי השני הוא האנונימיות. הם פונים בצורה אנונימית ואנחנו צריכים להגיע למשק ולבדוק את כל העובדים של המשק בלי לדעת איזה עובד בדיוק נפגע. אנחנו עושים מדגם מדגמית.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

האם בוצעה אכיפה על ידיכם בקרב מעסיקים של משתלמים בחקלאות?

 << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>   

	בוצעה אכיפה גם יזומה וגם מודיעינית וגם על פי תלונות.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מודה לנציגי משרד החוץ. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התוכנית החשובה של המתמחים הזרים בחקלאות ואחר השגת ייעוד התוכנית ומימוש המטרות שלה.

שתיים, הוועדה תקיים סיור במשקים בדרום כדי לראות את לימודי המתמחים הזרים בעבודתם במשקים.

שלוש, הוועדה תקיים ישיבה בקרוב על כל נושא האכיפה והאתגרים של מנהל האכיפה – גם אכיפה על העובדים הזרים בכלל ועל המתמחים הזרים בחקלאות בפרט. תודה רבה.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

סליחה, חסרה מסקנה לגבי מתמחה שעדיין חטוף בעזה בחיים ועוד יכול לחזור הביתה. שמעתי כאן את התוכנית והתרשמתי מאוד. יש ארבעה פצועים מ-7 באוקטובר שהם מבקרים אותם באופן תדיר. הם שיקמו אותם בניתוח ה-11. שניהם נמצאים בקשר עם המשפחות שלהם. יש עשרה נרצחים שנמצאים בקשר עם המשפחות שלהם מבקרים אותם, מנציחים אותם. יש עוד חטוף אחד שמעלה מודעות בתוכנית להיותו שם, ונמצאים בקשר רציף עם המשפחה שלו. 

זאת התוכנית אבל איפה הממשלה? מה הוועדה הזו תעשה עבור ביפין ג'ושי שעדיין שנמצא בחיים? אלה התנאים שהוא נמצא בהם והוא יכול לחזור הבית ולהיות מטופל. החבר'ה של התוכנית שלהם עושים כאן תואר שני. הם בכו אחרי שהם נפצעו באחריות המדינה לחזור הנה לעשות כאן תואר שני. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הם לא עזבו.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

הם לא עזבו.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

הממשלה אחראית על כל החטופים בכלל ובפרט גם עליו.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אז מה התוכנית של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בקשר עם המשפחות - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

אנחנו נעדכן את הממשלה. נוציא מכתב ונגיד לאור הדיון של היום יש לעשות את הכול. 

 << אורח >> אליהו כהן מוגרבי: << אורח >> 

להציף את הנושא של המשתלמים שלנו.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

מה שייצא זה מכתב מטעם הוועדה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

כן, אני אכתב אותך אם את רוצה.

 << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> 

אני אשמח.

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 

תודה רבה. הישיבה נעולה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>