פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 25 ועדת החוץ והביטחון 28/06/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 22 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, י"ח בתמוז התשפ"א (28 ביוני 2021), שעה 11:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: רם בן ברק – היו"ר יאיר גולן אבי דיכטר אופיר סופר שלמה קרעי אלון שוסטר נירה שפק חברי הכנסת: צביקה האוזר מוזמנים: דרור גרנית – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אלעד גונן – לשכה משפטית, משרד הרווחה ראם לוט – מנהל היחדה לרישוי מפעלים ביטחוניים, משרד הפנים הדר מעייני – יועמ"ש, משרד הביטחון ערן יוסף – יועמ"ש, משרד הביטחון ארז זמרי – ר' חטיבת בטיחות בנפיצים אמו"ן, משרד הביטחון רומי אבן דנן – ראש אגף חומרים מסוכנים, המשרד לאיכות הסביבה מעיין פורת גנץ ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: שמואל לטקו רכזת תחום ביטחון: דפנה סידס כהן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> שלום לכולם, הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 בהכנה לקריאה שניה ושלישית. אני מזכיר לכולם שהדיון פתוח, כדי לאפשר לכולם, כולל לחבר הכנסת שלמה קרעי, להשמיע את ההערות שלהם. אני מבקש מנציג משרד הביטחון להציג את הצעת החוק בבקשה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> צוהריים טובים. שמי ערן יוסף, סגן היועמ"ש במשרד הביטחון. אנחנו מביאים בקשה לאישור הארכת תוקף של הוראת שעה שנמצאת בתוקף מאמצע 2018. אני אסביר במה מדובר, חוק חומרי נפץ הוא חוק ארכאי משנת 54, כמעט ולא תוקן מאז, הוא מסדיר את כל סוגיית הפיקוח והבטיחות בחומרי נפץ, כשהרגולטור הרגיל הוא משרד העבודה. לאירוע הזה יש חריג, שנמצא בחוק כבר משנת ה-60, שבו שר הביטחון יכול להחריג חברות ביטחוניות. יש בחוק גם החרגה לגופי ביטחון אחרים, משטרה, שב"ס וכן הלאה. שר הביטחון יכול להחריג חברות ביטחוניות ואז ההסדר הרגיל שבחוק לא חל עליהם. במעלה השנים חלה התפתחות ברגולציה החלופית, יש היום יחידה במשרד הביטחון שארז זמרי הוא המנהל שלה, שעורכת בקרה ופיקוח על רגולציה חלופית שקבע משרד הביטחון לאותם חברות ביטחוניות. היום יש חמש חברות ביטחוניות שמחזיקות בפטור הזה וחל עליהם הדין המיוחד של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הדין המיוחד הוא דין בנוסף לדין של משרד העבודה הורווחה? << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> הוא שונה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הוא לא בא להוסיף עליו, הוא שונה ממנו. << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> שונה ממנו. מדובר באירועים שונים. הבטיחות שנדרשת כשמדובר במחצבה או במפעל לייצור זיקוקים או דברים מהסוג הזה היא שונה מאשר מפעל שמייצר מנועים לפצצות, טילים וכן הלאה. בשנת 2018 הגענו לכנסת עם הצעת חוק שהיו לה שני עיקרים: האחד בא להסדיר בדחיפות את המשך מתן הפטור לתעש. תעש הייתה אז ערב הפרטה, ערב המכירה שלה לקבוצת אלביט והסתבר לנו שהחוק, בנוסחו משנות ה-60 לא מאפשר את המשך מתן הפטור כשהחברה היא כבר לא חברה ביטחונית ממשלתית בבעלות המדינה. בנוסף אמרנו שנעשה כבר סדר ואת אותו מדריך בטיחות שנקבע במהלך השנים בצורה וולונטארית, השר התנה את מתן הפטור מהדין הרגיל באחריות משרד העבודה בהסכמה של החברות לקבל על עצמן את הרגולציה החלופית, אמרנו, נסדיר את זה, נקבע בתקנות את אותו מדריך וניתן לו את המעמד המחייב שלו. הגענו לכנסת ערב מושב הקיץ של שנת 2018 ולבקשת ועדת חוץ וביטחון דאז ביצענו פיצול של ההצעה. הוועדה ולאחר מכן המליאה, אישרו את החלק בהצעת החוק שאפשר את המשך מתן הפטור לתעש ושאר הסוגיות, בעיקר אותו מתן מעמד נורמטיבי למדריך הבטיחות נדחה להמשך דיון שהיה אמור להתקיים במושב החורף של 2018 אבל כידוע, די בתחילתו יצאנו לבחירות ראשוניות ואחר כך הדברים התגלגלו. בכנסת העשרים ואחת והכנסת העשרים ושתיים, כנסת שהתקיימה תקופה קצרה מאוד, לא קמה ממשלה ולכן הוראת שעה התארכה מעצמה באופן אוטומטי על פי סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה וכך הגענו לכנסת העשרים ושלוש. בשלב ראשון עשינו מה שאנחנו מבקשים לעשות כאן היום, הארכנו את הוראת השעה בפרק זמן נוסף והנחנו על שולחן המליאה והוועדה את אותה הצעת חוק מקורית. גם הפעם, הוועדה לא הספיקה לדון בהכנה של ההצעה לקריאה שניה ושלישית וכך הגענו לבחירות האחרונות. הייתה שוב הארכה אוטומטית וכרגע הוראת השעה עומדת לפקוע ב-6 ליולי. אציין גם שבמעלה הדרך, בחצי השנה האחרונה התקיים שיח מול הייעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון בשיתוף עם עבודת העבודה והרווחה. קבלנו הערות והצעה אחרת לנוסח חקיקה ביוזמת היועצות המשפטיות של שתי הוועדות האלה. אנחנו עובדים על ההערות שקיבלנו מתוך מטרה להביא בפני המליאה לקריאה ראשונה ואחר כך לוועדה הצעת חוק שתהיה מטעם הממשלה אבל כבר תכלול את ההתייחסות שלנו לכל ההערות האלה. זה יהיה בחודשים הקרובים, בינתיים אנחנו מבקשים את הארכת תוקף הוראת השעה. בקשנו לשנה מתוך הנחה שאנחנו לפני חודשים של תקציב וכן הלאה, שנגיע כנראה לתחילת עבודה בוועדה בעוד כחצי שנה ואז לתת גם לוועדת את זמן העבודה שלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הבקשה היא הארכה של הצו הקיים על מנת לאפשר גמר חקיקה לחוק קבוע. << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> למה לחוק הקבוע לוקח כל כך הרבה זמן? << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> הנחנו אותו ערב מושב הקיץ של 2018 ולא היה דיון בוועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> את זה הבנתי, אבל למה חצי שנה? << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים להניח אותו בפני המליאה לקריאה ראשונה אני מעריך תוך חודש חודשיים כי הוא כמעט גמור. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הם אמרו שהם יכולים להניח את החוק לקריאה ראשונה תוך חודש חודשיים. לדעתי חודשיים זה הרבה אבל נגיד חודשיים, לדעתי זה מה שצריך להיות כי אחרת מה שקורה בכנסת זה באמת כבר לא תלוי בהם. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אם אני זוכר נכון, ב-2018 החוק פוצל כדי לאפשר את ההשלמה של תעש, שזה היה החלק הקטן. בחלק הגדול היו הרבה מחלוקות כי הייתה בעייתיות שהרגולטור, קרי משרד הביטחון, שהוא בעל האינטרס, יהיה הגורם המפקח על כללה תעשיות שעוסקות בזה ויש פה ניגוד אינטרסים בעייתי. מאחר והיה ברור שאי אפשר להרים את כל הסיפור הזה כמקשה אחת, פיצלו מזה את תעש והשאירו את הכול. אני לא יודע מה מאז ועד היום, איפה נבנתה הצעת החוק באופן שיש עליה הסכמה עם הוועדה. אני חושש שלא נעשה הרבה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים להשלים. קבלנו את הערות היועצות המשפטיות של הוועדה ושל ועדת העבודה והרווחה, שמתייחסות בדיוק לסוגיה הזאת לחשד לניגוד עניינים ואיך מתמודדים אתו. הייתה הצעה שאומרת ניקח את כל הדבר הזה ונשים במשרד העבודה, זה לא עובד. עשינו את הבדיקה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, שני הצדדים לא יכולים, זה לא עובד. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> זו לא רגולציה מתאימה. הרי הרגולציה של חומרי נפץ, של משרד העבודה והרווחה הוא בעיקר מחצבות, דברים מאוד בסיסיים, מאוד פשטניים. כשאנחנו מדברים על מפעלים ביטחוניים, אירוע חומרי הנפץ הוא הרבה יותר מורכב. << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> ההצעה שעלתה בוועדה היא שמשרד העבודה ייקח על עצמו את הרגולציה האחרת שמתאימה לחברות הביטחוניות וינהל אותה. אני אומר שמשרד העבודה מתקשה לקבל את זה וגם אנחנו מתקשים לראות איך זה קורה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> גם השיבושים שיהיו בהמצאתיות, בפיתוח, ביצור. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא בטוח שיכול לגרום שיבוש, משרדי הממשלה מפקחים על תעשיות ביטחוניות, המשרד להגנת מפקח שם. לא חסרים משרדים. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> הפיקוח הזה דווקא התגלה כמאוד אפקטיבי כשדברנו בסוגיות האזבסט. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הצעת החוק הממשלתית שאנחנו עומדים להגיש שומרת את האחריות בידי משרד הביטחון, אבל מתייחסת לכל אותן טענות לחשד לניגוד עניינים ומתמודדת אתם. על דרך של הפרדה, על דרך של מינוי ועדה מייעצת לצד הגוף המקצועי שעושה את זה במשרד ועוד כהנה וכהנה רעיונות שאנחנו לקראת השלמתם. כמוש אמרתי, אנחנו בשלב די מתקדם, קבלנו את הערות היועצות המשפטיות של הוועדות. ישבנו עם שלושת משרדי הממשלה הרלוונטיים, פנים, עבודה ורווחה וחוץ והגנת הסביבה, כמובן בליווי משרד המשפטים, כדי להביא הצעה מתוחללת ואני מאמין שתוך כחודשיים נוכל להניח אותה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זאת אומרת שאם אנחנו מאריכים את הוראת השעה הזו בחודשיים, שלושה - - - << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> אתה צריך זמן לוועדה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה לא ייתן מספיק שהות לוועדה לדון, גם בהנחה שבתקופה הזו נהיה בדיוני תקציב. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> המשרד לביטחון פנים לא עלה כמשרד ממשלתי רלוונטי? הרי יש לו את הרשות לכלי ירייה. מה יקרה אם זו תהיה הרשות לכלי ירייה וחומרי נפץ? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה פחות עניין של רישוי כמו שיש באגף רישוי כלי ירייה ויותר עניין של פיקוח על קיום הוראות בטיחות באותם מקומות שמייצרים ועוסקים בחומרי נפץ. אגף רישוי כלי ירייה, אופן הפעילות שלו - - - << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מי מפקח על המטווחים במדינת ישראל? על הבטיחות? << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> המשרד לביטחון פנים. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מה ההבדל בין הפיקוח על המטווחים, שם יורים, לבין פיקוח על חומרי נפץ ששם מפוצצים. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> טכנולוגיה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מבחינת הפיקוח? הרשות לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים לא עוסקת רק במתן רישיונות, היא עוסקת במתן פיקוח, בטיחות. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> כשאתה עושה בטיחות במטווח של רובה או של אקדח וכשאתה עושה בטיחות במטווח של טיל, זה אירוע אחר. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על גופים ביטחוניים. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> על זה הדיון. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> הבעיה היא עם כל הדברים האחרים. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אם אני מבין נכון, הבעיה נולדה כשהפריטו את תעש? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הפרטת תעש הצריכה תיקון חוק באופן שיכיל את הפטור. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה מה שאני אומר. עד הפרטת תעש לכאורה לא הייתה בעיה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> הייתה בעיה, פיצלו את החוק כדי שיהיה אפשר - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> שתעש תהיה מופרטת אבל גם שהפיקוח יהיה בידי משרד הביטחון. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> הבעיה לא הייתה בתעש, הבעיה הייתה לגבי כל האחרים. כדי לא לגרור את הבעיה של תעש לתוך האחרים פיצלנו את החוק. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> רפא"ל היא חברה ממשלתית. מי הרגולטור שלה בפיצוצים? משרד הביטחון. זה על פי החוק ולא היה צריך להיות שינוי. אם יפריטו את רפא"ל, תהיה באותה סיטואציה שאומרים, איך מפעל שכל מהותו היא ביטחונית עבר לידי רגולטור אזרחי שהמיומנות שלו היא פיקוח על חומרי נפץ מחצבות, פתאום הוא צריך לפקח על טילים. זה בסיס הסוגיה אם הבנתי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> גם משרד העבודה והרווחה לא נולד עם הידע שלו. זה ידע מתפתח. זה שמדובר במפעל ביטחוני לא אומר שדווקא רק משרד הביטחון יודע הכול, זה להפך לפעמים, משרד הביטחון לפעמים יודע פחות. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> זה מהות הדיון העתידי שצריך להיות בהצעת החוק. אני אומר, הצעת החוק נולדה ואמרה מקום המדינה, רגולטור של חומרי נפץ צבאיים היו בידי משרד הביטחון, כי חומרי נפץ בשימוש צבא היה תמיד מונופול של מדינה. מדינה הייתה מנהלת פיצוצים ולכן גם הייתה רגולטור, יכול להיות שזה לא טוב. אני שם את זה בצד. ברגע שהפריטו את תעש, נוצר יצור חדש, בעלות אזרחית שעושה פיצוצים צבאיים והשאלה מי הרגולטור, משרד הביטחון או משרד העבודה? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> זה יותר מורכב מזה. כשאתה מתעסק בחומרי נפץ צבאיים לצורך צבאי, אתה לפעמים עושה ניסויים שחברות אזרחיות אסורות בהם. לכן אתה צריך שתהיה לך אפשרות לבצע את זה גם אם זה נעשה בחברה האזרחית ולכן צריך לעשות חוק אחר. אני מציע תמיד שנתייחס לנושא הדיון, הבקשה כאן, הם אומרים שהם מוכנים תוך חודשיים עם החוק, ייקח לנו כמה חודשים לדון בו, מבקשים להאריך בשנה את ההחלטה הקודמת על מנת שיביאו חוק מסודר שנוכל לדון בו. על זה אנחנו מצביעים. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> השאלה האם אנחנו יכולים לקשור באישור שלנו את ה-60 יום שאנחנו נותנים למשרד להניח את החוק? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אפשר לקבוע הוראה שמחייבת את המשרד להניח הצעת חוק תוך 60 יום. אין לנו יותר מידי כלים לאכוף את זה. כאמירה עקרונית זה אפשרי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה אינטרס של הממשלה להביא הסדר. הרי זו הוראת שעה, הוראת השעה הזאת תפקע. ניתנת שנה, השאיפה שלנו זה שבתום השנה הזו או לפני כן יהיה הסדר קבע שיובא לפה ויאושר. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> אני אתך, רק שמעתי את זה לפני שנה והחודשיים האלה, בממשלה הקודמת, יכלו לעבוד עליהם ולא עבדו עליהם, לא בגלל שלא הייתה פה ממשלה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> ההצעה הונחה על שולחן הוועדה והוועדה לא התכנסה. ההערות שקבלנו הגיעו ערב נפילתה של הממשלה האחרונה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> מתי אושרה הוראת השעה פעם קודמת? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לפני שנה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> בדיוק לפני שנה. הייתם צריכים לפני שנה פחות 60 יום להניח הצעת חוק. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הנחנו. זה הונח בפני הוועדה - - - << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> יש הצעת חוק? אני מדבר אתך על הכנסת העשרים ושלוש, הגשתם הצעת חוק? << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> אז סליחה, אני מתנצל. לא הייתי מודע לזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני רוצה להתקדם. יש התייחסויות נוספות? << אורח >> אלעד גונן: << אורח >> עורך דין אלעד גונן ממשרד העבודה. הערה קטנה בהיבט של ההבדל בין התחומים שמשרד העבודה מפקח לבין אותם מפעלים עליהם אנחנו מדברים. גם כללי הבטיחות הם שונים. משרד הביטחון עובד לפי מדריך 4515. משרד העבודה וכל התחום האזרחי עובד לפי תקנות חומרי נפץ ככללי הבטיחות. דבר שני, יש לא פעם עניינים של סודיות וביטחון המדינה שאין למפקחים שלנו הרשאה לראות ולפקח. אלה שתי סיבות נוספות שמצריכות את העברת הפיקוח למשרד הביטחון. << אורח >> ראם לוט: << אורח >> ראם לוט משרד הפנים, מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים. בנוסף על חוק חומרי נפץ קיים חוק רישוי עסקים ויש גם את חוק החומרים המסוכנים שמתוקף חוק חומרים מסוכנים נדרש היתר רעלים ומתוקף חוק רישוי עסקים נדרש רישיון עסק שאני נותן אותו באופן אישי. חוק חומרי נפץ הוא אחד החוקים, זה לא החוק היחידי. משרד הביטחון ביקש להיות רגולטור על התחום הזה ומשרד העבודה גם לא היה כל כך מעוניין בפיקוח על נפיצים בגלל חוסר הידע. אני לא רואה את בעיות הכניסה, זה מוסדר במסגרת היחידה שהיא יחידה מיוחדת למפעלים ביטחוניים עם בעלות סיווג, כל המפקחים הם בעלי סיווג סודי ביותר. הנושא היחידי שכרגע עומד על הפרק זה להגיע להסדרה. הצעת חוק שמונחת על שולחן הוועדה היא אך ורק לצורך הארכה. אנחנו עובדים כרגע לתאם עמדות בין כל המשרדים כדי שתוגש הצעה שמוסכמת על כל משרדי הממשלה ותיקון 5 ייתן מענה אני מקווה לכל הדברים. במקביל, לגבי המדריך עצמו, אנחנו עובדים עליו יחד עם משרד הביטחון, להסדיר את כל הסתירות ואי ההתאמות לשאר המשרדים. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי מי המשרד שיהיה אחראי? << דובר_המשך >> ראם לוט: << דובר_המשך >> כרגע זה לא ישנה את המצב. הארכת התוקף לא משנה את המצב הקיים. משרד העבודה עדיין נדרש לפקח מתוקף חוק רישוי עסקים. משרד הביטחון מקבל סמכויות מתוקף חוק חומרי נפץ. בעתיד, אחרי שהעניין יוסדר, אז גם משרד הביטחון יקבל סמכויות מתוקף חוק רישוי עסקים, לפחות אם אנחנו רוצים - - - << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> על פי מה שאתה אומר אנחנו מחזקים - - - << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> לא, זה נראה בהצעת החוק כפי שתונח. נכון לעכשיו אנחנו משאירים את המצב הקיים הזמני שחל כבר שנתיים וחצי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת האוזר וחבר הכנסת דיכטר. אין לי כוונה להיכנס לחוק. נעשה דיונים על החוק, אני לא מתכוון לבזבז את הזמן עכשיו על החוק. אנחנו מדברים עכשיו על הארכה של הקיים. << אורח >> ראם לוט: << אורח >> הארכה נדרשת כדי לאפשר זמן עבודה. לדעתי צריך לאשר את זה כדי לאפשר לנו להשלים את העבודה. אנחנו משרדי ממשלה שונים, רואים את הדברים קצת אחרת ולוקח גם זמן לתאם בין כולם. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> יש לי שאלה, נאמר כאן שהונחה הצעת חוק בכנסת הקודמת, הכנסת העשרים ושלוש, היא לא נדונה בוועדה מסיבות כאלה ואחרות אבל התיאום הבין משרדי לכאורה נעשה בכנסת העשרים ושלוש. אמנם הממשלה התחלפה, אבל נדמה לי שהעמדה המקצועית של משרד הביטחון, שם גם לא התחלף שר, לא השתנתה. גם משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים לכאורה, הרי זה עניין מקצועי, מדוע צריך חודשיים להצעת חוק שהונחה כבר בפני הוועדה? אי אפשר לקחת את ההצעה ולהניח אותה פעם נוספת? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הצעות החוק שהונחו בכנסת העשרים ובכנסת העשרים ושלוש הן זהות, הצעת חוק מאוד קצרה ופשטנית. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> היא זו שאמורה להיות מונחת בכנסת העשרים וארבע? << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >> היא מסדירה את נושא תעש ומסדירה את מעמד המדריך הקיים כתקנות. בעקבות ההערות שקבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדות בכנסת שינינו והרחבנו את הצעת החוק, היא עוד לא הונחה לעיון הציבור, אף אחד לא יכול לראות אותה עדין, היא עדיין בשיח הבין משרדי, על בסיס ההערות שקבלנו כאן והיא שונה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> הבנתי. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לאור מה שאנחנו רואים כאן בשנים האחרונות, אני לא ממליץ לאשר את ההארכה בשנה. אני חושב שנמצא את עצמנו שוב בתום השנה מתגלגלים כמו שאנחנו מתגלגלים עכשיו. אני מציע להאריך את זה בשלושה חודשים. התיאומים שדובר כאן בין המשרדים וצודק חבר הכנסת האוזר, הדרגים המקצועיים לא התחלפו, גם שר הביטחון לא התחלף. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אתה יכול להניע את המשרדים להניח בקריאה ראשונה. בין קריאה ראשונה לקריאה שלישית זה כבר בידיה של הכנסת הזאת על פי רשימת ההסתייגויות שחבר הכנסת קרעי הניח רק פה להוראת השעה, אני מניח שנצטרך יותר משנה לאשר בין קריאה ראשונה לשלישית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת האוזר, ראיתי אותך פועל כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, איך חיסלת 2,000 הסתייגויות בשעתיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני ממליץ ליושב-ראש, עמדתי היא כן לאשר את זה, אבל אם הייתי יכול לכרוך ואני יודע שאני לא יכול לכרוך רשמית, אבל להבהיר שאנחנו מצפים באמת לקבל את ההצעה המתוקנת ב-60 יום. רשמנו את זה בפרוטוקול, אנחנו מתייחסים בכובד ראש וברצינות למה שמוצע כאן על ידי נציגי משרד הביטחון, נוודא שרק נעמוד בציפיות ההדדיות האלה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לאשר הצעה שהוראת השעה תוארך בשלושה חודשים ולא בשנה, כדי לקבל בצורה אפקטיבית מבחינת לוח זמנים ומבחינת תכנים, התכנים כבר קיימים זה רק שאלה להגיע עם זה אלינו, לדון בזה ואני חושב ששלוש שנים זה יותר מידי אבל אי אפשר להאשים אותם בזה. אנחנו עכשיו כבר כנסת נבחרה ובשלושה חודשים זה פרק זמן סביר לגמרי כדי למצות את ההליך לאור מה שנאמר כאן, שזה די פשוט והם קבלו את עמדת הוועדה, ראיתי גם את ההסתייגויות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני מניח שהם מוטמעות בחוק. אנחנו פשוט לא רואים אותו, לא מכירים אותו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אנחנו לא יודעים הם קבלו ומה לא. שלושה חודשים לא יותירו מספיק זמן לוועדה לדון בזה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> בוודאי. לא תוכל להעביר קריאה שלישית. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שאפשר להעביר את זה. אני חושב ששלושה חודשים יספיקו לנו, אלא אם יסתבר לנו שאימוץ ההמלצות של הייעוץ המשפטי של הוועדה הוא לא בדיוק אימוץ המלצות אלא קצת שונה. תרשו לי לחשוד בקשרים, הוא יהיה אימוץ קצת שונה. ההסתייגויות של הוועדה מאוד ברורות. אני יכול להניח שהאימוץ לא בדיוק ברוח ההערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה, למרות שעוד לא ראיתי. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> אנחנו דנים במופלא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו, לחברי הכנסת דיכטר והאוזר, אדוני יושב הראש, אני מצטרף לבקשה של חברה כנסת דיכטר לקצר את התקופה לשלושה חודשים וכדי שחבר הכנסת האוזר לא יהיה מודאג ממאות או אלפי ההסתייגויות שאני מגיש, אם תקבלו את זה, אני אהיה מוכן לצמצם אותם ל-50 הסתייגויות שאני אבחר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בסוף, נהיה רציניים, נתנו לנו עבודה לעשות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו אופוזיציה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה נהדר באופוזיציה ואני אהיה נהדרת בקואליציה, תכף תראה את זה. אני רק רוצה לומר שכמו החוק הזה והתקנות האלה שמחכות כי שנתיים ושלוש קודם לא בדיוק טפלו בדברים, הממשלה שהייתה לפנינו והיום היא באופוזיציה, תזכרו שיש מלא כאלה להעלות לסדר היום ובשלושה חודשים אי אפשר לכסות על כל הפער שהשארתם לנו. בואו נהיה ריאליים ולא נשגע אנשים שיש להם עבודה לעשות. הם לא באים לכאן להעלות הסתייגויות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מה העמדה שלכם לגבי שלושה חודשים? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא ריאלי. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא ריאלי. חצי שנה במינימום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> חבר הכנסת דיכטר, אתה חושב שחצי שנה זה מספיק הוגן? << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע מה זה לא ריאלי. אם החוק קיים, כמו שנאמר כאן על ידי ערן, אני באמת לא מוצא שום סיבה למה החוק הזה לא יגיע לוועדה לבחינה. אם הוטמעו ההמלצות, יהיה פשוט מאוד ואם לא, אנחנו בסוגיה אחרת לגמרי. יש הרבה מאוד ביקורת על עודף הכוח בתחום הזה, שניתן למשרד הביטחון. אגב, גם של הייעוץ המשפטי של הוועדה שלנו. זה לא משהו שבא מגורמים חיצוניים ואנחנו אומרים שצריך ללמוד את זה. הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהוא ללא ספק מקצועי ואובייקטיבי, אמנם עידו לא מייצג את זה כאן, אבל זה לא רק עידו. אני חושב ששלושה חודשים זה פרק זמן הגון מאוד, סביר מאוד, בהנחה שהוטמעו הדברים. אם הדברים לא הוטמעו, אפשר לפתוח את זה מחדש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם זה היה כזה דחוף, הייתה לנו שנה או שנתיים שאפשר היה להזדרז. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אי אפשר היה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> למה? היו שרים. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> אי אפשר היה לעשות חקיקה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר היה ללבן את הדברים. אתה עכשיו לא מבקש חקיקה. אתה מבקש מהם להעלות ולהציג מה התיאום ומה המשמעות במשרדי הממשלה, את זה אף אחד לא הפריע לכם לעשות עד עכשיו. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא נותן פה לוחות זמנים של 60 יום. אני אומר, גם אם זה יגיע תוך 60 יום לכנסת, בהכירי את סדר הדחיפויות של ועדת חוץ וביטחון, מכיוון שמדובר בכל זאת בדיון שכנראה יש פה הערות של הלשכה המשפטית, חלקם יאומצו וחלקם לא, הדיון הזה הוא דיון מהותי, הוא שינוי הסדר ראשוני. זה ייקח פה, במקום הזה, יותר מ-30 יום. אני מאחל לכולם, שאיך שתקבל את זה אדוני היושב-ראש, מיד תדון בזה. הרי נדון כנראה בדברים יותר חשובים ויותר דחופים, לכן אתה מדבר על ששה חודשים, אני גם על זה סקפטי. אני מניח שהם יביאו את זה תוך 60 יום, אבל הוועדה לא תסיים את זה בקריאה שלישית תוך ארבעה חודשים, זו גם אופטימיות. לכן הבקשה היא לשנה, מתוך כוונה שאנחנו תוך 60 יום נקבל. יש פה אנשים נמרצים בוועדה שיודעים לשבת על הראש של משרד הביטחון ולהביא את הנוסח. אם נרצה לאותת על חוסר שביעות רצון באשר לקצב ההתקדמות של משרד הביטחון, נוכל לתת בו בבקשות עתידיות נוספות שהמשרד מן הסתם מגלגל לוועדה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני ממליץ לאשר את הבקשה כפי שהוגשה לשנה. אני חושב שאנחנו הולכים לתקופה לא פשוטה, בה יש גם אישור תקציב, יהיו הרבה דיוני תקציב בוועדה ואני חושב שלא נוכל לעשות את זה ברצינות אם ניקח על עצמנו את המשימה הזאת. אני מבקש שתהיו מחויבים תוך חודשיים להביא לנו את הצעת החוק ואנחנו נתחיל את הדיונים בעוד חודשיים וכשנסיים אותם, לא חייבים למצות את כל השנה, כשנסיים אותם נביא את הצעת החוק לוועדה. אני פונה לחבר הכנסת שלמה קרעי ולמי שמצטרף אליך, אני יודע שיש אופוזיציה, אבל אנחנו מנסים כאן בוועדת חוץ וביטחון להיות ענייניים. מדובר בנושאים ביטחוניים ולא בנושאים שחלוקים בין שמאל לימין או בין קואליציה לאופוזיציה. קראתי חלק מההסתייגויות ואני חושב שנצא לחמש דקות הפסקה, שיהיה זמן לחשוב. אני מצפה שנשמור על כבוד הוועדה הזאת, להבדיל מה שקורה בוועדות אחרות וננסה להיות ענייניים. אני מכריז על חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מבקשים לשנות את ההמלצה, מבקשים שהחוק יבוא לפה בעוד 60 יום כמו שאמרתם והארכה תינתן לחצי שנה. אנחנו בעוד חצי שנה נסיים את הפעילות שלנו ולכן הוראת השעה הזאת תוארך בששה חודשים עד לתאריך? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אם רוצים ששה חודשים בדיוק, זה ה-6 בינואר 2022. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> עד ה-6 בינואר 2022. האם זה מקובל? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אנחנו נגיע לוועדה בזמן. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> האם ההערה לגבי ההנחה על שולחן הכנסת תוך חודשיים מבחינתך היא כחלק מהצעת החוק או כסיכום שלך? << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> הלכתי לפי מה שהם אמרו. החוק מוכן, הם שמים אותו תוך 60 יום - - - << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> במסגרת החלטה נוכחית של הוועדה אפשר לחייב או להתנות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה חריג מאוד אבל אפשר לכתוב. אם זה לא ייעשה, אין לנו כל כך סנקציות, אבל כאמירה אפשר לכתוב. השאלה אם אתם רוצים לכתוב את זה כחלק מהצעת החוק, כמו שהציע חבר הכנסת האוזר או להסתפק באמירה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מסתפק, אני נותן אמון במשרד הביטחון שתוך 60 יום יגישו את החוק ואנחנו נאשר אותו תוך ששה חודשים מהיום, שזה ה-6 לינואר 2022, ככה יהיה כתוב בהחלטה. נצביע על ההסתייגויות לפני שנצביע על הצעת החוק. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 1. לפני סעיף 1 יבוא: 1. מטרת החוק הזה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי להדיר שני מיליון בוחרים אשר הצביעו למען ממשלה ימנית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד ההסתייגות שירים את ידו? הצבעה בעד – 3 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות נפלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 4. לפני סעיף 1 יבוא: 4. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לגנוב את קולות הבוחרים אשר הצביעו למען ממשלה ימנית. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 2 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 5. לפני סעיף 1 יבוא: 5. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לנהל ממשלה הנוגדת את ערכי היהדות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 2 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 10. לפני סעיף 1 יבוא: 10. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה די לאפשר לממשלה לבזבז כספי ציבור על מנת שיוכלו לנוח בבית בזמן הצבעות במליאה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 15. לפני סעיף 1 יבוא: 15. מטרת החוק הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לפעול ללא כל התמיכה מהעם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 16. לפני סעיף 1 יבוא: 16. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לקבע את הפניית העורף לתושבי הנגב ועוטף עזה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 17. לפני סעיף 1 יבוא: 17. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי ליצור מהפך שלטוני באופן ביזיוני. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 21. לפני סעיף 1 יבוא: 21. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לקבע את הפניית העורף לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 22. לפני סעיף 1 יבוא: 22. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי להקים מדינה פלסטינית בשטחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 24. לפני סעיף 1 יבוא: 24. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי להונות את הציבור, לבזבז כספי ציבור ולברוח מעבודת הכנסת. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 25. לפני סעיף 1 יבוא: 25. מטרת חוק זה הנה להתחיל את פעילותה של הממשלה החדשה שקמה כדי לאפשר לממשלת ההונאה לשרוד. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות 5 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לראש הממשלה בנט למכור את האידיאולוגיה שלו. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 6 בטבלה. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק זה לאפשר למרב מיכאלי לממש את האידיאולוגיה האנטי ציונית שלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 40 בטבלה. לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה להכניס גורמים אנטי ציונים לכנסת ישראל. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 41 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לתת במה לתנועות החרם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 73 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לאשר לבדואים בנגב להמשיך לגנוב ציוד מבסיסי צה"ל בדרום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 101 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לאיילת שקד להסתיר את סיבת כאבי הבטן שלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 102 בטבלה לפני סעיף 1 יבוא: מטרת חוק זה לאפשר לניר אורבך להמשיך ללכת להופעות של אביב גפן. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 123 בטבלה מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לאביגדור ליברמן להחרים את החרדים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 129 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לאבתיסאם מראענה לטרנספר את תושבי זיכרון יעקב. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 132 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לחוקק חוקים ארדואנים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> שאלה ליועץ המשפטי, יש זכויות יוצרים על הסתייגויות? אם ירצו להעתיק ממנו, חבר הכנסת קרעי יוכל לגבות תמלוגים? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כידוע, גם הצעות חוק ניתן לשכפל, אז גם הסתייגויות. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות הכי רצינית שהייתה הייתה עם העגל עם שני ראשים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 133 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לחוקק חוקים פוסט ציוניים. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 153 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לבטל את חוק הלאום. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 167 בטבלה. מטרת החוק: מטרת חוק זה לאפשר לממשלה לחוקק חוק איסור הנחת תפילין. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אנחנו עוברים לקובץ השני. הסתייגות מס' 5. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תבוא בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון-הפרדה בין בנקים), התשפ"א-2021 פ/24/140. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוק מאוד חברתי, להגביר את התחרות בשוק הבנקאי. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אם זה יבוא לא כהסתייגות, אני מבטיח לך להיות ענייני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נראה אתכם. בינתיים אתם תוקעים אותנו מלחוקק חוקים. אתם לא נותנים לנו. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, אחד מ-30 אולי תסתייג עניינית להצעת החוק. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 7. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תעבור בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"א-2021, פ/149/24. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 8. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תעבור בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון-מינוי שופטים לבית משפט העליון וקציבת כהונתם) פ/1511/24. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 9. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תעבור בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון-הגבלת זכות העמידה) פ/1512/24 << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 13. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תבוא תעבור בקריאה שלישית בכנסת הצעת חוק תיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלות פירעון מוקדם של הלוואה לדיור ) התשפ"א-2021, פ/158/24. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוק חשוב ביותר. לבטל את עמלת הפירעון המוקדם. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הסתייגות מס' 98. בסוף הצעת החוק יבוא: חוק זה ייכנס לתוקף כאשר תעבור בכנסת הצעת חוק יסוד: בית המשפט לחוקה פ/72/24. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. כל ההסתייגויות נפלו. נעבור לקריאת הצעת החוק בבקשה ונלך להצבעה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 תיקון סעיף 1. 1. בחוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התש"ח-2018, בסעיף 1, במקום הרישא יבוא "בתקופה שמיום תחילתו של יום זה עד יום 6 בינואר 2022, יקראו את סעיף 22(ב) לחוק חומרי נפץ התשי"ד-1954 כך שהאמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצעה אושרה. << יור >> היו"ר רם בן ברק: << יור >> ההצעה אושרה פה אחד. אני מודה לכם, תודה רבה עידו, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>