פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 12 ועדת החוץ והביטחון הזמנית 01/06/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 13 מישיבת ועדת החוץ והביטחון - זמנית יום שלישי, כ"א בסיון התשפ"א (1 ביוני 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל (תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון- קביעת אזרחים זכאים), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אורנה ברביבאי – היו"ר אלי אבידר איתמר בן גביר מתן כהנא נירה שפק מוזמנים: ישי יודקביץ' – ייעוץ משפטי, משרד הביטחון אריה מועלם – ראש אגף הנצחה, משרד הביטחון דרור גרנית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: עידו בן-יצחק מנהל הוועדה: שמואל לטקו רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת תקנות ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל (תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון- קביעת אזרחים זכאים), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בוקר טוב, התכנסנו כאן להביע תודה והערכה, גם זה מותר בימים טרופים אלה. הדיון יעסוק הבוקר באישור תקנות ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל (תעודת המערכה ברצועת הביטחון בלבנון), סביב העניין של קביעת אזרחים זכאים. בנובמבר 2020, החליט שר הביטחון לאמץ המלצות ועדת פנים צה"לית להעניק לחיילים אות מערכה לציון השתתפות מערכה ברצועת הביטחון. בהחלטה הזאת הוחלט להעניק תעודות גם לאזרחים, לפי חוק ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל. שר הביטחון מינה ועדה מייעצת, כפי שנקבע בסעיף 4 לחוק ההוקרה לאזרחים, והתקנות משקפות את המלצות הוועדה המייעצת. בין ההמלצות יש חלוקה לארגונים שפעלו בגזרת הפעולה בצפון, בתוך רצועת הביטחון, ברצועה של עד תשעה קילומטר מגבול ישראל ולבנון - משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ישובים בטווח שהוזכר, בתי חולים שקלטו פצועים מרצועות הביטחון וכו'. בנוסף, יש אפשרות לחלוקה תוך ארגונית ליחידים הנמנים עם ארגון כזה או אחר שתפקידם ספציפית היה מכוון לסיוע לצה"ל ברצועת הביטחון או לאוכלוסייה בגבול הצפון. כן מוצע לעשות הבחנה של חלוקת תעודה ליחידים שאינם נמנים עם ארגון ספציפי אבל תרמו לצה"ל ולאוכלוסייה בגבול הצפון. אתם מביאים את זה היום לאישור. אני לא אעבור על כלל הארגונים, אני מניחה שמי שרצה יכול היה לראות אותם, אבל אני אומר שמדובר על בתי חולים, על אזרחים עובדי צה"ל, על עובדים במשטרת ישראל, על מי שהופעלו כלפיו צווי ריתוק, על ארגונים שלמים, על יחידים, על מתנדבים, על קבוצות ועל נפגעים כתוצאה מפעילות כזאת או אחרת בתקופה הזאת. הדברים הם די ברורים, אבל אני מציעה שנציג משרד הביטחון יתייחס. בבקשה. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> אני ליוויתי את התהליך כולו. היה מערך שלם של התקנת תקנות בעקבות ההחלטה העקרונית של שר הביטחון והרמטכ"ל. התקנו תקנות של התבחינים לחיילים מכוח חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל. תיקנו גם את חוק צד"ל, אפשרנו להוסיף תבחין לגבי זכאות של אנשי צבא דרום לבנון, שזו גם כן הנחיה של שר הביטחון והרמטכ"ל. המשרד לביטחון פנים עסק בהרכבת התבחינים לשוטרים לפי חוק העיטורים במשטרת ישראל. גם הנושא הזה הסתיים. אנשי משרד ראש המשלה עוסקים בהתקנת תקנות לגבי אנשי כוחות הביטחון, תקנות בסמכות ראש הממשלה ואישור הממשלה. אני מניח שבשבועות הקרובים גם זה תהליך שיושלם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שהמשרדים השונים בהתאם לאוכלוסיית היעד יאשרו במקביל? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> כן, השרים המוסמכים. חוק העיטורים בצה"ל הוא מ-1970. ב-2017, על סמך לקחים שהיו לנו במשרד הביטחון ובוועדת חוץ וביטחון באישור תקנות לגבי אזרחים זכאים במבצע "צוק איתן", ראינו לנכון לפצל את חלוקת ההוקרה בין האזרחים לבין הארגונים המגויסים, הארגונים ההיררכיים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ההבחנה היא בין תעודה לבין אות מערכה. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> תעודת מערכה מול אות מערכה. חוק ההוקרה לאזרחים במערכות ישראל מ-2017 הוא על הבסיס הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת בן-ראובן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה הגיוני מאוד לעשות את ההבחנה הזאת. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> על בסיס לקחים שהיו לנו בהתקנת התקנות לגבי האזרחים ב"צוק איתן", כשלפני זה היה לנו את מלחמת לבנון השנייה. לפי חוק ההוקרה, מונתה ועדה מייעצת בראשותו של סמנכ"ל משרד הביטחון, אריה מועלם. השתתפו בה אלוף משנה מפיקוד העורף, המפקח הכללי על כוח אדם וחירום במשרד העבודה, רביד מלאכי, משנה למנכ"ל משרד הבט"פ, אליעזר רוזנבאום, שני נציגי ציבור, אחד שהיה תת אלוף, יובל בזק, ועוד עובד לשעבר של משרד הביטחון שעסק באותות ובעיטורים במשך שנים רבות. הוועדה קיימה מספר דיונים, בין השאר ישיבה שקיימה בעיריית נהריה עם הרשויות המקומיות בצפון. הוועדה באזור פסח הוציאה קול קורא בעיתונות ובאמצעי התקשורת כדי לקבל מידע. אני חייב לומר שההיענות הייתה זניחה. נעשו גם פניות לארכיון צה"ל במערכת הביטחון בגלל השנים הארוכות שחלפו. פנינו גם למנכ"לים של משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כדי לא לזנוח אף אוכלוסייה בדרך. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> כן, לא לזנוח אף אוכלוסייה בדרך, לראות מה יש לנו, כי בכל זאת אנחנו מדברים פה על תקופה קובעת מלפני 39 שנה עד 21 שנה. אנחנו צריכים לחפור קצת בהיסטוריה כדי להגיע לכל האנשים הרלוונטיים ולארגונים שפעלו אז. בין השאר, בגלל שאנחנו מדברים על תקופה יחסית היסטורית, הוועדה החליטה להתמקד בחלוקת תעודות מערכה דווקא לארגון. היא לא שללה חלוקה של תעודות מערכה אישיות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מה זה אומר חלוקה לארגון? זה אומר שכל הפרטים בארגון יקבלו תעודה? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> כל ארגון יכול לקבוע לעצמו. תהיה תעודה שתצא, נניח, לבית חולים רמב"ם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> האם כל עובד בבית החולים יקבל את התעודה, או שזו תהיה תעודה בלשכתו של המנכ"ל? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> אני לא אחראי על הלוגיסטיקה ועל התכניות, אבל אני מניח שהכוונה שיהיה אזכור כלשהו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה נתון לשיקול דעתו של הארגון? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> נתון לשיקול דעתו של הארגון איך לפתח את זה. אנחנו לא שוללים שגם עובדים ספציפיים בתוך בית חולים רמב"ם, למשל, או בעיריית צפת, או במועצה אזורית מרום הגליל, יקבלו. דרך אגב, החוק מדבר על עובדים ספציפיים, למשל הרבש"צים. נעשה מחקר עומק אצלנו במרכז תעסוקת עובדי צה"ל באגף משאבי אנוש של משרד הביטחון לגבי הרבש"צים בישובים הרלוונטיים. להגיע לרבש"ץ שהיה בין 1985 ל-1989 של קיבוץ ברעם, שזכאי לפי החוק והתקנות - - << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש איזה מנגנון למישהו שפוספס כדי שיוכל לערער? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> יש מנגנון שקבענו בתקנה 11 לתקנות, לגבי הגשת בקשות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תמיד יש בסוף איזה ספיח כזה או אחר שלא לקחו בחשבון. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> גם בצבא זה אתגר, כי צריך לאתר את החיילים ששירתו לפני 18 שנה, אנשים שהם היום בני 40,50, אולי יותר, שאולי גם עשו רילוקיישן לדרום צ'ילה. לך תאתר אותם. הם כבר לא במערך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נקבע פורמט אחיד לתעודה? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> יש פורמטים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מתי אתם מתכננים לעשות את זה, להשיק? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> טקס ראשוני אמור להיות ב-22 ביוני. אות המערכה לחיילים – יהיה טקס ראשוני בהשתתפות הרמטכ"ל והשר. אני חושב שהצבא ערוך לחלוקה החל מעכשיו עד תקופת חגי תשרי. זה ייעשה בשלבים – משפחות שכולות, מי שבמערך, אנשי קבע, מילואים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצבא לא צריך את האישור שלנו, רק האזרחים. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> תקנות העיטורים לחיילים הם באישור הממשלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ולא נדרש אישור שלנו, נכון? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> נכון. << אורח >> אריה מועלם: << אורח >> המנגנון ימשיך לפעול במשרד הביטחון במידה ויפנו ארגונים נוספים שיהיו זכאים לקבלת התעודה, והם יקבלו את התעודה בהמשך. ההמלצות שלנו נשענות על ההמלצות של רב אלוף במילואים שאול מופז. החלנו את ההמלצות ואת הקריטריונים שנקבעו לגבי הצבא על אותן קבוצות ועל אותם ארגונים של אזרחים שלהם המליצה הוועדה להעניק את האות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, אריה, כהרגלך עשית עבודה טובה. החוברת פה מלמדת שהשקעתם. אני מניחה שאת רוב האוכלוסיות הקפתם. שמחתי לשמוע גם שיש איזה מנגנון החרגה אם תידרשו אחר כך להשלים כדי לא להשאיר אף אחד מאחור. אם לא אמרתי, אז אנחנו מתייחסים לתקופה שבין ספטמבר 1982 עד מאי 2000. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> 30 בספטמבר 1982 עד 24 במאי 2000. 30 בספטמבר, כי ב-29 בספטמבר מסתיימת התקופה הקובעת של תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל לגבי מבצע שלום הגליל. אנחנו יודעים שלשר הביטחון יש נקודה אישית, הוא היה מפקד כוחות צה"ל בלבנון ב-24 במאי 2000. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> היו דיונים רבים על אם נכון, על מה המשמעות של התקופה, על אורך התקופה, על איך יודעים לתת מענה דווקא לתקופה הזאת בהשוואה לתקופות אחרות בלחימה. ההחלטה שהתקבלה משקפת את האינטנסיביות של העשייה הביטחונית בלבנון בשנים האלו, ואנחנו שמחים להיות חלק מהתהליך שבסופו של דבר יאשר את ההוקרה והערכה למי ששירת למען ביטחון המדינה. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בתקופה המדוברת היו ביישובים צמודי גדר קבוצות. האם נעשתה איזו עבודה כדי להגדיר אותן? היום קל יותר. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> הלכנו על גישה מרחיבה בנוסח התקנות, כדי לא לחזור אליכם אחר כך אם גילינו מישהו חדש שפספסנו. כמו שאמרתי, גם ארגון וגם אנשים ספציפיים יוכלו לקבל. הרבש"צים של הישובים כתובים כבר היום בחוק. אני לא שולל שביישוב ספציפי היו אנשים ספציפיים, כמו בקיבוץ ברעם או בקיבוץ יראון, שהייתה להם עשייה ביטחונית ייחודית מעבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא התכוונתי לבודדים. במה שכתבתם לא נכללות קבוצות התנדבות יישוביות. אני רוצה שזה גם יענה על הכותרת הזאת וגם שאנשים יבינו שהם יכולים, אבל זאת המלצה שלי. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> היישוב כיישוב מקבל, ויש את האפשרות לתת ליחידים או לקבוצות בתוך היישוב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת להרחיב. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> זה כתוב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת פעם ראשונה שהולכים לתת תעודה מיוחדת לאזור ספציפי. רציתי לדעת אם נעשית עבודה רוחבית. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> בתקנות העיטורים של צבא ההגנה לישראל במלחמת לבנון השנייה היה מיקוד לגבי מחוזות חיפה והצפון. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> גם ב"צוק איתן" היה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ב"צוק איתן", לפי מה שאני מבינה, האזרחים לא קיבלו תעודת מערכה. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> קיבלו אות מערכה לפי החוק הקודם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה היה בחלוקה ספציפית, לא ברוחביות. יש כאן מבנה נפלא, אבל האם הוא מוחל רק על זה, או שעכשיו אומרים: אנחנו מחילים אותו על כל הארץ? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, זה ספציפית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שווה לבוא ולעשות את אותו דבר - - << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה לא יכול להתחיל מפה, זה צריך לבוא - - << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> מהתקופה הקובעת. ההחלטה הבסיסית אומרת שראוי לקבוע לגבי הקרב, המערכה או המלחמה אות מערכה לפי חוק העיטורים. זה מוביל את כל שרשרת ההחלטות לאחר מכן - החלוקה ליחידות סמך של משרד רוה"מ, שוטרים, סוהרים, כיבוי אש, ואת הפעלת החוק הזה של האזרחים. ההחלטה העקרונית אומרת שהמערכת הספציפית ראויה לאות מערכה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה היה לי ברור. לא ענית על השאלה שלי. עכשיו יש כאן עבודה נפלאה שפותחת ארגונים, תתי ארגונים, מתנדבים ובודדים. אם הדבר הזה היה גם באותות הקודמים, כנראה היינו נותנים הערכה להרבה יותר. האם את העבודה הנפלאה הזאת אנחנו מחילים - - ? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, זה לא מוחל על משהו שלא התקבלה לגביו החלטה. אם תתקבל החלטה שלאנשים מסוימים, לארגונים מסוימים, בתקופה מסוימת, צריך לתת אות מערכה, הנגזרת תהיה גם לזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, ל"צוק איתן" צריך להגיש מהתחלה? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> אי אפשר להחיל את התקנות האלו על "צוק איתן". << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אי אפשר. מדובר פה בהגדרה ייעודית לתקופה, לגזרה. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> יש תקנה ספציפית ל"צוק איתן", יש תקנה ספציפית למלחמת לבנון השנייה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שתי שאלות כדי לחדד את הדברים. קודם כל, לגבי עובדים ומתנדבים בארגוני עזר רפואיים, לגבי שב"כ ולגבי מוסד. אני רואה בדברי ההסבר, או יותר נכון בפירוט הזה שנתתם לנו, שיש איזו שהיא בעיה. האם זה כוסה? << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> לא כתבתי שיש בעיה, כתבתי שזה עוד לא אושר, שזה בתהליך. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> בסעיף 7 של מסמך הוועדה יש את הסטטוס של הארגונים השונים ומשרדי הממשלה השונים לגבי התקנת תקנות וקביעת התבחינים. אחד הלקחים שהיו לנו בעקבות "צוק איתן" ב-2015, בהתקנת תקנות העיטורים לגבי "צוק איתן", זה שאנחנו חייבים לבזר את קביעת התבחינים. המשטרה יודעת הכי טוב לגבי התבחינים של המשטרה, והשב"כ והמוסד יודעים הכי טוב לגבי האנשים שלהם. עשינו פיזור סמכויות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> איפה נמצאים בתקנות העובדים, המתנדבים בארגוני עזר? << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> זה לא בתקנות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מה עושים עם זה? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> התקנות שנמצאות כרגע לאישור ועדת חוץ וביטחון הן תקנות לגבי אזרחים שזכאים לתעודת מערכה על סיועם במערכה ברצועת הביטחון בלבנון. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בן-גביר שואל אם האישור של התקנות יכול לכלול אותם. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> התקנות לגבי תבחינים לזכאים בארגוני השב"כ והמוסד הן תקנות עצמאיות מכוח חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל שראש הממשלה אמור להתקין. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> לגבי ארגוני עזר רפואיים זה שר הבריאות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זאת אומרת, הסמכות של השרים הרלוונטיים תהיה לאשר להם בהתאמה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה כתוב בתקנות? << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> זה לא בתקנות. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> בסעיף 3(א) לחוק ההוקרה כתוב כך: "קבע השר אות מערכה לפי סעיף 7 לחוק העיטורים, יעניק השר הממונה על ארגון עזר אות מערכה לעובד או מתנדב בארגון העזר, שעמד בתנאים שקבע אותו שר, באישור הממשלה". ארגון עזר זה ארגון עזר של הג"א. סעיף 3(א) מתייחס למד"א. כשפניתי לייעוץ המשפטי של משרד הבריאות לפני מספר חודשים, הם הודיעו לי שהם על זה, שהם אמורים להתקין תקנות. המשרד לביטחון פנים התקין תקנות לגבי שוטרים וכיבוי אש. הם מצאו, למשל, שסוהרים, שגם הם זכאים, לא רלוונטיים לעניין רצועת הביטחון. הפניתי את תשומת ליבו של משרד ראש הממשלה. הבנתי שגם עידו היה איתם בקשר. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> דיברתי איתם השבוע, והם אמרו שהם בשלבים אחרונים של גיבוש קריטריונים. << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> זה בתהליכים מקבילים. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה נוספת נוגעת לתחום הדילמות המוסריות, אבל צריך לעלות אותה. ראיתי כאן שאם יש למישהו הרשעה עם קלון הוא לא זכאי לקבל את התעודה, נכון? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> כן. לא המצאנו את הגלגל, אלה סעיפים שנמצאים גם בתקנות העיטורים מ"צוק איתן", מלבנון השנייה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שאם יש למישהו הרשעה עם קלון זה לא דבר פשוט, אבל האם זה פוסל את מה שהוא עשה במהלך - - ? << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> זו לא כל הרשעה, אלא הרשעה שקשורה לפעילות שלו בלבנון. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מה אם יש למישהו הרשעה בשוד מזוין, שהיא עבירה חמורה מכל וכל, ראויה לגינוי מכל וכל, ובכל זאת הוא גיבור מלחמה, עשה משהו - -? << אורח >> ישי יודקביץ': << אורח >> מדובר על מעשה שעשה במסגרת העבודה המזכה בתקופה האמורה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכבוד על העבודה, זה היה תהליך ארוך. כשנכנסתי לכנסת קיבלתי טלפונים מכמה אנשים שאמרו שהדבר הזה חורה להם. הם הביאו לתשומת ליבי שחייבים לעשות את זה. הבעיה הייתה שהיינו אז בין מערכת בחירות למערכת הבחירות, לא התפנינו לעסוק בזה. הנה עכשיו סיימתם, כל הכבוד לכם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני קוראת למשרד הבריאות ולמשרדים אחרים שלא השלימו את התהליך, לסיים את התהליך, כדי שלא יהיה מצב של פער בין אנשים שתרמו ועשו ופעלו בשנים האלו שמקבלים, לבין כאלה שלא מקבלים רק בגלל שהמשרד עוד לא התקין את התקנות הנדרשות. לאורך שנים הייתה לנו חובה ערכית ומוסרית כלפי אלה ששנים נלחמו כדי לאפשר לנו לחיות בבטחה. הייתה מאיתנו איזו שהיא ציפייה להכרה, להערכה או לביטוי כזה או אחר כלפיהם. אני חושבת שהתקנות שמאושרות משלימות את הצורך הזה. אין בחתיכת ברזל כדי להעיד על גודל המעשים, על ההקרבה ועל חירוף הנפש, אבל יש בה איזו שהיא עצירה לרגע כדי שהחברה בישראל תגיד תודה למי שנלחם ומגן עליה. הדרך הסמלית שלנו היא לתת את אות המערכה כדי לסגור את המעגל הזה שנמשך הרבה מעבר לנדרש. << דובר >> עידו בן-יצחק: << דובר >> הגדרות 1. בתקנות אלה – "בית חולים" – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24(ב) בפקודת בריאות העם, 1940, או שלוחה של בית חולים; "גזרת הפעולה" – אזור רצועת הביטחון בלבנון ואזור גבול ישראל עם לבנון עד טווח של 9 ק"מ ממנו; "התגוננות אזרחית" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א -1951; "יחידה משטרתית מזכה" – כמשמעותה בתקנה 3 בתקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אות המערכה ברצועת הביטחון – קביעת זכאים), התשפ"א-2021; "יחידה צבאית מזכה" – כהגדרתה בתקנות העיטורים לחיילים; "יישוב גבול" – יישוב שבתקופה הקובעת היה בטווח של עד 9 קילומטר מגדר המערכת של גבול ישראל עם לבנון והכל לפי המרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת האמורה לבין בית המגורים הקיצוני ביישוב הקרוב לגבול ובתנאי שאותו בית מגורים נבנה ככזה מכוח היתר כדין. "מוסדות לאומיים" – ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל והגופים המסונפים לכל אחת מהן; "המפקח הכללי על כוח אדם" – כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת חירום; "מתנדב" – כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995; "עבודה מזכה" – אחד מאלה: (1) עבודה או התנדבות בסיוע ישיר בבסיסים של דרגי השדה של צה"ל בגזרת הפעולה בתקופה הקובעת, בתקופה של 30 ימים מתוכם 8 ימים רצופים לפחות; (2) עבודה או התנדבות במסגרת התגוננות האזרחית או סיוע אזרחי אחר ליישובי גבול ולאוכלוסייתם. "ראש אכ"א" – ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל; "ראש אמ"ש" – ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל. "התקופה הקובעת" – כמשמעותה בתקנות העיטורים לחיילים; "תקנות העיטורים לחיילים" – תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון – קביעת חיילים זכאים), התשפ"א-2021; תעודת 2. עובד בשירות צבא הגנה לישראל זכאי לקבלת תעודה לציון ההשתתפות מערכה במערכה ברצועת הביטחון בלבנון הוא מי שבמהלך התקופה הקובעת לעובד עבד ביחידה צבאית מזכה במשך שלושים ימים רצופים לפחות במהלך בשירות שנה מזכה של אותה יחידה. צבא הגנה לישראל תעודת 3. עובד משטרת ישראל שאינו שוטר, שבמהלך התקופה הקובעת עבד מערכה במסגרת יחידה משטרתית מזכה, זכאי לקבל תעודת מערכה. לעובד במשטרת ישראל תעודת 4. מי ששימש רכז ביטחון שוטף צבאי ביישובי גבול, בתקופה של 30 מערכה ימים לפחות במהלך התקופה הקובעת, זכאי לקבל תעודת מערכה; לרכזי ביטחון שוטף צבאי תעודת 5. מי שגויס לתקופה של 8 ימים לפחות לשירות חירום בתקופה הקובעת מערכה בגזרת הפעולה, והמפקח הכלי על כוח אדם אישר כי גיוסו היה עקב למגויס המערכה ברצועת הביטחון בלבנון, זכאי לקבל תעודת מערכה. שנקרא לשירות עבודה תעודת 6. (א) הארגונים המנויים להלן, שבצעו עבודה מזכה בגזרת הפעולה מערכה בתקופה הקובעת, זכאים לתעודת מערכה; לארגון (1) משרד ממשלתי או יחידות סמך שלו; (2) המוסדות הלאומיים; (3) תאגידים שהוקמו לפי חוק; (4) חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שהשר שנקבע לפי החוק האמור כאחראי לענייני החברה בתקופה הקובעת היה שר הביטחון; (5) רשות מקומית בה נכלל יישוב גבול; (6) יישובי הגבול; (7) בית חולים אליו הופנו נפגעים מגזרת הפעולה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות; (8) חברת שק"ם והחברות הבת שלה; (9) האגודה למען החייל והחברות הבת שלה; (10) קרן לב"י; (11) ספק שסיפק לצה"ל מוצר או שירות ובכל לזה ספקי שירותי תובלה, וספקים של שירותים קיומיים כהגדרתם בפסקה (1) להגדרה "שירותים קיומיים" בחוק שירות עבודה בשעת חירום; (12) יחידת הקישור ללבנון – לגבי עובדי ממשל וקציני מטה, שלא מקרב עובדי משרד הביטחון. (ב) תעודת המערכה כאמור בתקנת משנה (א) תוענק לארגון או לקבוצת אנשים בארגון, אם המליץ על כך השר הנוגע לעניין, וההענקה אושרה בידי שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך. תעודת 7. עובד או מתנדב בארגון שביצע עבודה מזכה בגזרת הפעולה בתקופה הקובעת, מערכה במסגרת אחד הארגונים המנויים בתקנה 6 ומנהל הגוף המליץ לשר הביטחון אישית או למי שהוא הסמיך, להעניק לו תעודת מערכה אישית על שסייע באופן יוצא לעובד או דופן במסגרת תפקידו בעובדה מזכה, זכאי לתעודת מערכה. מתנדב בארגון תעודת 8. אדם או קבוצה של בני אדם, שאינם נמנים עם אחת הקבוצות המנויות בתקנה מערכה 6, ובתקופה הקובעת ביצעו עבודה מזכה ופעלו באופן יוצא דופן ובעל תרומה לאנשים ייחודית למאמץ המלחמתי או לסיוע האזרחי בגזרת הפעולה או למען האוכלוסייה או ביישובי הגבול, והכל לפי החלטה מיוחדת של השר או מי שהוא הסמיך, זכאים קבוצות לתעודת מערכה. אחרים תעודת 9. על אף האמור בתקנות 2 עד 8, אדם הנמנה עם אחת הקבוצות המנויות בתקנות מערכה האמורות, יהיה זכאי לתעודת מערכה אף אם לא סיים את תקופת העבודה לנפגעים המזכה, אם עבודתו הסתיימה בתקופה הקובעת עקב פציעתו או מותו עקב עבודתו ובמהלכה. אדם 10. על אף האמור בתקנות אלה אדם לא יהיה זכאי לתעודת מערכה אם במשך שאינו התקופה הקובעת הוא - זכאי לתעודת מערכה (1) הורשע בבית דין משמעתי של עובדי המדינה, או בבית דין משמעתי של הרשויות המקומיות, בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עמה קלון, על מעשה שעשה במסגרת העבודה המזכה בתקופה האמורה, או אם התנהג בה באופן החורג מאמות המידה הנדרשות מעובד המדינה, עובד רשות מקומית או הארגון שאליו הוא משתייך, וסגן המנהל הכללי בתחום משאבי אנוש של הגוף שעליו נמנה (להלן – הסמנכ"ל), ראש אכ"א – לגבי אזרחים עובדי צה"ל או ראש אמ"ש – לגבי אזרחים עובדי משטרת ישראל, הורה כך לגביו לאחר שניתנה על כך חוות דעת של היועץ המשפטי של הגוף האמור; הגשת 11. (א) מנהלי הגופים המנויים בסעיפים 2 עד 6 רשאים להגיש המלצות בקשה על אדם הנמנה על הגוף אותו הם מנהלים, לקבלת תעודת מערכה או אישית, לשר הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה. המלצה על (ב) המלצה להענקת התעודה לאנשים או קבוצות אחרים כאמור בתקנה אדם 8, תוגש למי ששר הביטחון הסמיך לעניין זה. לקבלת תעודת (ג) הרואה עצמו זכאי לפי תקנות אלה, יגיש בקשה למי ששר הביטחון מערכה הסמיך לעניין זה, ואולם רשאי השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להחליט על זכאות לתעודה אף ללא קבלת בקשה כאמור. (ד) בהמלצות או בבקשות לפי תקנה זו יפורטו נסיבות העבודה או הפעילות בתקופה הקובעת ויצורפו לה מסמכים מאמתים. אולי לעניין מי שרואה עצמו זכאי, אפשר להוסיף בן משפחה שיוכל לדרוש עבור מי שכבר אינו בחיים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בהחלט. תוסיף את זה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בעד – 5 נגד – אין נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> התקנות אושרו, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:40. << סיום >>