פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
03/02/2025


21/06/2025
11:10
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף התיירות בפריפריה והיערכות לשיקום - מעקב מיום 6.1.25 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר


מוזמנים: 
	גיא ג'ורנו
	–
	סגן מנהל קרן הפיצויים, מס רכוש, משרד האוצר

	רום בר אב
	–
	רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	יוסף חיים דיאמנט
	–
	הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

	יאשי סער
	–
	מנהל אגף בכיר רגולציה, מינהל התכנון

	נחמה ברוכין
	–
	מנהלת תחום אוכלוסיות מגוונות, משרד העבודה

	משה יפרח
	–
	סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

	מיכל פלג עוזיהו
	–
	ראש מועצה אזורית אשכול

	ארנון בירן
	–
	ראש אגף תיירות, מרכז השלטון האזורי

	אייל הננברג
	–
	סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

	שמעון אלון
	–
	נציג העסקים בצפת

	ענבר גולדשטיין
	–
	אחות של נדב גולדשטיין שנרצח ב-7 באוקטובר וגיסתה ואחייניה נחטפו לעזה והוחזרו בעסקה

	אסתר בוכשטב
	–
	אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה

	חן אביגדורי
	–
	אשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקה

	ואיל כיוף
	–
	מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

	ענבר בזק
	–
	חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית גליל עליון





ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף התיירות בפריפריה והיערכות לשיקום - מעקב מיום 6.1.25 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בוקר טוב. אנחנו היום ב-3 בפברואר 2025, ה' בשבט תשפ"ה. אתמול היה לנו יום הילולה של הבאבא סאלי, באמת משנה לשנה אתה רואה רבבות עם ישראל באמת מגיעים להתפלל. כמובן התפללו שם הרבה גם על החטופים ועל החיילים. הייתי בהרבה מקומות ביומיים האחרונים ממוצאי שבת ופשוט לראות את עם ישראל מתפלל ומבקש ומתאחד גם לזכרו של הבאבא סאלי שידוע באמת, ענק שבענקים. גם הניסים שהיו אצלו. ואני מקווה שהתפילות יתקבלו ושיעמוד בתפילה באמת על כל עם ישראל ויחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. 

בהזדמנות זו אני באמת רוצה, היה מאוד מרגש במוצאי שבת כשהסתכלנו על החטופים שחזרו. אני יכול להגיד שלפני כמה ועדות ישבו פה משפחה של קית' סיגל וביקשו ממני, הביאו לי את זה וביקשו ממני כל אחד ייקח על עצמו איזה חטוף. אני רוצה להגיד שהשתדלתי כל יום להגיד פרק תהילים עליו וכמובן להתפלל על כולם ועל כל החיילים, על כל השבויים. אני שמח מאוד שברוך השם הוא חזר ועוד אחרים חזרו. ואני מאוד מקווה שכולם יחזרו כמה שיותר מהר בריאים ושלמים מי שאפשר וגם החללים חייבים לחזור. 

אני חושב שתהליך גדול התחיל בחוזקה. אני מקווה מאוד שגם כרגע כאשר ראש הממשלה נמצא בוושינגטון ביחד עם המשלחת, המשלחת שיצאה לקטאר באמת לנסות להתקדם עם שלב ב' שזה יישא פרי. שבאמת הנשיא טראמפ, שהוא עצמו, אבל הוא גם מוקף בהרבה אנשים שהם ציונים ואוהבי ישראל. אז אני מקווה באמת שזה יישא פרי הנסיעה הזאת. בהסתכלות שלי, כאזרח אפילו, זו נסיעה גורלית של ראש הממשלה. לאן אנחנו הולכים, מה יקרה איתנו, עם המדינות מסביבנו. 

אני מקווה באמת שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את העוז ותעצומות וייתן לנו את המילים הנכונות ושייכנס ללב של הנשיא טראמפ בשביל באמת להביא את הדברים הכי טובים למדינת ישראל. וכמובן, החטופים, שזה מבחינתנו זה א'-ב' כרגע שחייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם. גם פדיון שבויים, אני חושב שגם מוסרי. גם בלי זה, זה המוסריות שלנו, זה העם שלנו. אנחנו חייבים באמת להחזיר את כולם. 

אנחנו כמנהגנו מתחילים עם משפחות החטופים. מישהו רוצה לדבר?

 << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >>  

קודם כל, אדוני יושב-הראש, אני רוצה להודות לך על המילים שפתחת איתן, כי זה באמת עבורנו חשוב ומראה שכולנו יחד וברור לנו שהמשימה היא משימה אחת והיא אזרחית, לאומית, אישית והכול יחד. אז באמת, עם יד על הלב, תודה רבה. 

אני ענבר גולדשטיין, גדלתי בקיבוץ כפר עזה. אני אחותו של נדב ודודה של ים שנרצחו ב-7 באוקטובר. גיסתה של חן ודודה של אגם, גל וטל שנחטפו ושוחררו בנובמבר שעבר. תכף תדברו פה על תיירות ופיתוח ושיקום האזור, וזה נושא מאוד חשוב. אבל אני אמשיך את דבריך ואני אומר כך" 64 מתושבי כפר עזה נרצחו באותו יום, 19 נחטפו. 12 הושבו בעסקת נובמבר 2023, שלושה בעסקה הנוכחית. שניים נהרגו בשוגג על ידי חיילי צה"ל ועוד שניים, יקרים לנו מאוד, גלי וזיוי ברמן שעדיין מוחזקים שם. 

האדמה הזאת שאנחנו נורא רוצים ליישב שוב ולפתח בה את התיירות ואת האזור, היא עדיין אדמה שעדיין מגואלת בדם והיא לא קרקע פורייה, לצערי הרב. כי הקהילה שלי, כמו כל קהילות האזור וכל קהילת עם ישראל, עדיין מחכה לבניה ובנותיה. 

ואמרת נכון שהיום זה היום ה-16 והוא יום גורלי מאוד. זה יום שבו אנחנו צריכים עוד יותר להגביר גם את האמונה וגם את העשייה יחד, כדי להבטיח את מימוש שלב א' עד סופו והמשך ישיר לשלב ב' שיביא עלינו סוף לאסון הנורא הזה, כדי שנוכל באמת לקום. עוד לפני לקום, באמת להתאבל ולאסוף את השברים. ורק אז לקום ולבנות שוב ולפתח. אלה אזורים עם תפיסת חלוציות התיישבותית אמיתית והגנה על גבולותיה של מדינת ישראל. גם בנגב, גם בגליל, גם יהודה ושומרון. כולם אולי מאמינים במילים קצת אחרות, אבל כולם רוצים את אותו דבר וכולם אוהבים את הארץ הזאת ואת אדמתה. 

אבל למדנו בתקופה האחרונה וגם מדבריך, שיותר משאנחנו אוהבים וצריכים את האדמה הזאת אנחנו אוהבים וצריכים את האדם. וזה גם החיים וגם החללים. לכן שלב ב' הוא כל כך חשוב. נכון שאנחנו משלמים מחיר כבד, אבל גם זו הזדמנות טובה להודות לכוחות הביטחון ולחיילי צה"ל הלוחמים. גם למשפחות השכולות וגם למשפחות הנופלים. אני משפחה שכולה, אני יודעת כמה זה כואב ואני יודעת כמה לראות מחבלים עם דם על הידיים יוצאים בתנועות ניצחון. זה שורט בלב. אבל באמת שכל אחד ואחת שאנחנו מצליחים להחזיר לפה והחיבוקים שאנחנו רואים במוצאי שבת זו תמורה למחיר הכבד שאנחנו משלמים. אנחנו חייבים את זה לכל מי ששם וגם לעצמנו. 

באמת תודה רבה לך. אני יודעת ומרגישה שבבוא העת אתם תדעו ואתם כבר מחזקים את מקבלי ההחלטות בהחלטות האמיצות והמאוד לא פשוטות האלה. אבל באמת שאין לנו שום ברירה אחרת, כי זה העם שלנו. ואנחנו כאן להגן על עצמנו ולעשות עבור עצמנו. 

תודה רבה ואני באמת מחזקת את ידיכם בכל העשייה ולהמשיך לעשות. ושלא ננוח, שננוח על תמונות של חיבוקים. נזכור שמחכים לנו גם ימים קשים ואנחנו חייבים גם אותם לעצמנו כחברה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה. אני רק יכול להגיד משפט אחד שתמיד אמרנו, כתנועת ש"ס, אנחנו הראשונים שנחתום על העסקה. ואני חושב שהוכחנו את זה. זה רק מוכיח שלצערנו העסקה לא הייתה בשלה לצאת. אפשר להגיד כך, אפשר להתווכח, יותר עשו, עשו פחות. אבל בסוף רואים שעסקה יצאה, רואים איך שחוזרים, רואים איך שמתאמצים כולם. וגם לפני כן פחות ראו את זה. אבל תמיד היינו שם. לא נחנו. אנחנו כמפלגה, יושב-ראש התנועה שלנו לא נח לרגע בשביל להחזיר את החטופים הביתה. בבקשה. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

שמי אסתר, אמא של יגב. יגב זה הבן הבכור שלי. ואני פה כדי להזכיר לכולם שחייבים לקדם עסקה, להמשיך את העסקה עד סופה. יגב הבן שלי נחטף בחיים. נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ נירים, מהקיבוץ שלנו, יחד עם אשתו רימון. רימון חזרה בעסקה. והעסקה שנעצרה שנה שעברה השאירה הרבה מאוד חטופים במנהרות החמאס ויגב היה ביניהם. 

לצערי הרב הוא לא שרד. לא כי הוא לא יכול היה לשרוד. כי המדינה החליטה לא להמשיך בעסקה. ואני חושבת שכן היה אפשר לעשות עסקה ואני לא רוצה להתווכח על זה. אבל יגב נרצח על ידי מחבלי החמאס כאשר הצבא התקרב, כי המדינה החליטה שחוזרים ללחימה. הצבא לא ידע שהם נמצאים במנהרה, כמובן. אבל הצבא גם לא ידע איפה הם. והמנהרה שלהם הופגזה. שישה חטופים שהיו בחיים ושרדו עד אותו יום נרצחו על ידי מחבלי החמאס שהרגישו את ההפגזות והוציאו אותם להורג. 

אני פה כדי להזכיר לכולם שהחיים של החטופים שנמצאים שם בסכנה, כל יום וכל שנייה. וחייבים להמשיך את העסקה עד סופה, גם לחיים וגם לחללים שנמצאים שם, שחייבים להביא לקבורה. 

אני אומרת, יגב הופקר ב-7 באוקטובר ויגב הופקר ב-14 בפברואר, בשבוע הבא אנחנו מציינים שנה. ואני לא רוצה עוד חטופים שזה מה שיקרה להם, שזה יהיה סופם. אני רוצה לראות עוד מראות של חיבוקים. החיבוקים ביום שבת קרעו את ליבי, כי ירדן ועופר היו יחד עם יגב עד שפיצלו ביניהם ממש בימים האחרונים. אז אנחנו מבקשים, אני מבקשת שכל אחד שאחראי על העסקה ירים את האצבע ויבין שאסור לעצור עד שאחרון החטופים מגיע בחזרה הביתה. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה אמא של יגב. כן, בבקשה. 

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >>  

חברותיי אמרו את כל מה שחשוב, אדוני. אתה אמרת את כל מה שחשוב, אדוני. אני לא רוצה לבזבז את זמנה היקר של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני שמח שאנחנו מבינים אחד את השני. אני אומר את זה ברצינות, הייתי בהרבה ועדות ואני כבר הרבה חודשים פה. אבל דווקא הרוגע הזה, אני חושב שהוא חשוב מאוד, שאחד שומע את השני, מבינים אחד את השני. וכואב לי שלא הבנו את זה בהתחלה ולא ניגנו באותו ניגון, לפחות בהלך רוח. אני חושב שזה היה חשוב מאוד לדבר על זה כל הזמן, להשאיר את זה על השולחן. הכול חשוב, אבל אני חושב שגם צורת הדיבור והלך הרוח היה מאוד חשוב. כי אני חושב שזה הכי נעימות. גם מבינים, גם רוצים, כי כולנו באותה מטרה. והיינו באותה מטרה ולא השתנינו לרגע. תודה. 

הקרקע עדיין, כן, אבל אנחנו צריכים בכל זאת גם לטפל בדברים החשובים. גם שיהיה אפשר וגם יש עדיין אנשים שנמצאים וחיים במדינת ישראל וזה מיליונים על מיליונים שבאמת קשה להם, כל אחד במישורים שלו ואנחנו צריכים לעזור פה בבית הזה. לעשות את הכול להקל על אזרחי מדינת ישראל. 

אני רוצה לציין שהיה לי סיור ביום חמישי, סיור מאוד חשוב, סיור מאוד פורה. היו איתנו חלק מהאנשים שנמצאים פה. הצטרפו, הגיעו לצפון הרחוק. גם חה"כ צביקה פוגל באמת שטרח והגיע. היינו גם בצפת, הלכנו לראות מקרוב. אני חושב שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. פשוט ראינו את האנשים שתקופה ארוכה מאוד חווים קושי רב. יש כאלה שאפילו לא מתחילים את החודש, לא רק שלא סוגרים את החודש. משלמים שכירויות, אנשים שכל עולמם חרב עליהם באיזה שהיא צורה, בפרנסה. בסוף כל אחד, מספיק שכל אחד בתורו וכל אחד בצורה שפגשה בו. 

אבל דווקא הלכנו וראינו. ואני חושב שכן היה צריך אם מראש היו מסתכלים והולכים לראות מה קורה במקומות כמו בצפת למשל, שזה לא 0-9 מצד אחד, אבל מצד שני התיירות שם נפגעה מאוד מאוד. יש שם אנשים שפתחו רק בשביל שאנחנו באנו, אז פתחו שקצת נראה מה קורה. אני חושב שכן צריך לעשות שינויים. אנחנו צריכים לעשות הכול בשביל לעזור להם. והם לא מבקשים משהו מאוד גדול, הם מבקשים תנו לנו לשרוד את החודשים האלה. תנו לנו להתרומם קצת ואנחנו כבר נעשה לבד את מה שעשינו בעשר האצבעות שלנו. 

אם איזה יקב שהיינו שם. שראית אנשים, בעל ואישה שעובדים כל כך הרבה שנים. הם היו במעגל העוני, היו ברווחה והם פשוט עמלו והתקדמו ועשו הכול. והם אומרים, תנו לנו את הבוסט הזה כדי להתקדם. אני חושב שצריך לעשות את הכול, ואני מקווה שאנחנו פה גם בוועדה נעשה גם פה וגם בחדרים אחרים, נשב ונהדהד את זה ונשתדל גם להגיע לתוצאות טובות.

הדיון היום על השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף התיירות בפריפריה והיערכות לשיקום. היה לנו כבר דיון ב-6 בינואר 2025, אנחנו ביקשנו תוך שבועיים לקבל תשובות. ביקשו קצת להאריך יותר. אני דווקא כן הייתי רוצה לשמוע את המשרדים קצת. מה ראינו, מה קורה, מה חושבים להתקדם הלאה. 

מי רוצה להתחיל פה? משרד האוצר נמצא איתנו? הבנתי שלא כל כך רוצים להגיע ולא מסתדר. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אנחנו מוזמנים לוועדות אחרות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בסדר. בסוף, תשמעו, אתם מחזיקים את הכסף. אני קורא לזה נערי האוצר. ואני אומר את זה ברצינות. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אנחנו לא מחזיקים את הכסף. זה כסף של האזרחים, הוא מחולק למשרדי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני כן רוצה להגיד שתי מילים. תראו, בסוף האוצר, אני אומר את זה לצערי הרב לפעמים, מסתכל בחור של הגרוש ולא מסתכל קצת בראייה קדימה. כך אני רואה את זה. אני שומע גם תושבים, אני שומע אזרחים, אני שומע בעלי עסקים. לפעמים עם ראייה קצת יותר רחבה ויותר קדימה, היינו אומרים שכן משקיעים בהם את השקלים האלו או את העשרות שקלים האלו. זה לא הרבה כסף לעומת התועלת שבסוף אם העסק שלהם עכשיו יפרח וישגשג אז כולנו מרוויחים מזה בסוף. 

אז זו באמת העזרה האמיתית לאזרח. וזה החכות או הבריכה, כל אחד איך שיקרא לזה. בסוף צריך לתת להם, לאנשים, את הדברים הבסיסיים האלו. בסוף הם משלמים את המיסים, בסוף התיירות הזאת מביאה עוד דברים. כל דבר כזה רק מוסיף ונותן. אם אנחנו לא ניתן אנחנו נראה את החנויות האלה נסגרות ואת הגלריות האלה נסגרות אחת אחרי השנייה ואנשים עוזבים את האזורים האלה ולא יחזרו אליהם. אז בסוף מה? אנחנו נצטרך להשקיע כל כך הרבה כסף, הרבה יותר, להביא תושבים חדשים או לפתוח עסקים מההתחלה. 

לכן אני כן חושב שהאוצר הוא פקטור מאוד חשוב. וגם אם יש עוד ועדות אחרות, אני חושב שאתם צריכים להיות בכולן, גם בו זמנית. יש מספיק אנשים באוצר. שקצת יעזבו את החדרים הממוזגים ויבואו קצת באמת גם לשמוע וגם לעשות דברים. 

אני לא מזלזל באוצר. שלא יישמע כאילו אני מזלזל. אבל אני חושב שאתם יושבים באיזה מקום, לא מדבר עליך ספציפית, לא מכיר אפילו את שמך, אני מדבר כרגע כללית. מקבלים החלטות ברחוק, מאי שם. אם מישהו מכם מהאוצר היה מגיע לסיור שלנו ביום חמישי והיה רואה ושומע את האנשים מקרוב, אני חושב שהייתם מגיעים לחדר היום בצורה אחרת. 

אני אשמח כן לשמוע מה אתם רואים, מה עשיתם? מה אתם חושבים שאולי צריך לתקן? גם אם קיבלתם החלטות ולפעמים צריך גם לתקן בדרך, תוך כדי תנועה. בסוף כמו שאת הקורונה לא הכרנו גם את המלחמה הזאת לא הכרנו, בוודאי לא בהיקפים ובצורות האלה. כולנו היינו בהלם בדבר הזה. ואני חושב שתיקנו בכמה דברים במעלה הדרך. אבל אני חושב שעוד כמה תיקונים חשובים מאוד וקריטיים באמת לצמיחתה של מדינת ישראל ושגשוגה. לא למותרות של אף אחד. בבקשה ידידי, אשמח לשמוע אותך. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

שלום, אני רום מאגף תקציבים במשרד האוצר. חשוב לי רגע להתחיל ולהתייחס לדבריו של יושב-הראש. לחדד רגע נקודה שאני חושב שהיא חשובה. 

מי שאחראי על חלוקת המשאבים ותקציב המדינה הם הממשלה והכנסת. יש לכל אחד מהגופים האלה סל כלים שבאמצעותו הוא מממש מדיניות שקובעת את אופן החלוקה הזה. הממשלה מגבשת את תקציב המדינה בליל הממשלה ומביאה אותו לאישור בוועדות הכנסת השונות. גם בוועדת הכספים, גם בוועדות אחרות. וגם מממשת את המדיניות הזאת באמצעות החלטות ממשלה שונות. כך שכל המדיניות של חלוקת המשאבים מוקצית בכלים האלה וזה השולחן שבו מתקבלות ההחלטות: בממשלה ובכנסת. זה חשוב לי רגע לחדד את זה, כי זה גם מאוד קשור לדיון שאנחנו מדברים עליו. 

בהתייחס לנשוא הדיון, אז אני אשמח להגיד מה הממשלה עשתה בתקופה האחרונה לעניין שבו אנו עוסקים. קודם כל, חשוב להגיד שבחודש שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס רכוש, קרן פיצויים, עבור סוף שנת 2024. זה תמיד מאושר באיזה שהוא delay מסוים. שמעניקות פיצוי בשלושה מסלולים שונים: מסלול מחזורים, מסלול שכר או מסלול הוצאות מזכות. לכל העסקים ביישובי הצפון שנגרם להם נזק בעקבות המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני יכול לעצור אותך למילה אחת? דווקא בסיור מאוד מאוד דיברו על הסיפור הזה של מחזוריות. בסוף עסקים כמו בצפת, שרוב התקופה שלהם ההכנסות שלהם לא חודשיות. זה מבוסס על תקופות בשנה. שהחבר'ה התיירים מגיעים מחו"ל זה תקופות של חודש 12 שיש להם חופש, אבל הם מגיעים לפה לתקופות שהם עושים את הכסף שלהם. ודווקא כן חשוב המחזוריות ולא הדברים האחרים. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אני חושב, זה לא נמצא בתחום אחריותי. אבל ממה שאני מכיר ואפשר רגע לבדוק את זה, הבדיקה היא בדיקה דו חודשית, כלומר מחזור מידי חודשיים. ושוב, אפשר רגע לוודא את זה. אבל להבנתי בודקים את החודשיים המקבילים בשנה שלפני כן. זאת אומרת, בודקים את זה באופן עונתי. ולכן אני כן חושב שנותנים לזה מענה לעניין הזה. אבל אפשר לבדוק את זה. 

וגם שוב, התקנות האלה אושרו בכנסת, כל הטענות הושמעו שם וזה בסוף המתווה עליו הצביעו חברי הוועדה. גם אם יכול להיות שיש בו, לא יודע, לקונות מסוימות. למרות שלהבנתי הוא כן נותן מענה לבעיה הזאת. 

בהמשך לדבריו של יושב-הראש, אז הממשלה עוסקת בפיתוח מענים תעסוקתיים שונים מסוגים שונים, לקראת החזרה של התושבים לצפון. ומשרדי הממשלה השונים עמלים על תוכניות מסוגים במסגרות שונות שאני עוד רגע אפרט אותם. שתוכללו בעיקר במסגרת החלטת ממשלה שתעסוק בחזרה לצפון וגם בהחלטות ממשלה פרטניות שאני מניח שיהיו לנושאים שונים. קודם כל צריך להגיד שמעצם זה שיחזרו, בערך כולם פה מכירים את הסיפור של מענקי השיבה וכן הלאה, שהונהגו גם בדרום ויושמו גם בצפון, זה כבר פורסם. אז עידוד החזרה גם של עובדים וגם של עסקים לצפון, מלכתחילה צפויה לעורר את הפעילות הכלכלית ומייצרת איזה שהוא כר פורה להתאוששות של כל העסקים שם. במיוחד של ענף התיירות, שבסוף הדבר העיקרי, הבעיה העיקרית בענף היא שפשוט הלקוחות לא הגיעו. כי היה מה שהיה וזה ברור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח קצת כן דגש על הסיפור של העובדים. כי זה גם דבר שמדיר שינה מענינו. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

מעולה, אז אני אתייחס. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אומר ככה או ככה מדינת ישראל יש לה חוסר עובדים מרופאים ועד, כמעט בכל ענף חסר אנשים. ולצערנו דווקא עכשיו בכל התקופה הזאת, בגלל שלעובדים עצמם המעבידים לא יכלו להחזיק אותם, הם לא ידעו בכלל מה קורה איתם עוד יומיים ועוד חודשיים ולא ידעו בכלל. כל פעם האריכו את זה ברגע האחרון. ובסוף הם הפסידו, גם את זה אנחנו שומעים. לא היה בעל עסק שלא התלונן על הסיפור הזה שהוא לא מצליח להחזיק את העובדים שלו. 

אני חושב שהדבר הזה כן צריך פה גם לתת משהו דווקא למעסיקים, בשביל לעודד את העובדים לחזור. השאלה אם כן שמו על זה דגש ואיפה זה עומד?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אז בהתייחס לשאלה של יושב-הראש, יש כמה דברים שהממשלה מגבשת בימים האלה בהקשר הזה. הדבר הראשון זה הכשרות בשיתוף מעסיקים. הממשלה לוקחת חלק במימון של שכר העובדים במהלך ההכשרה ובמקרה וזה עובד שגם לא מועסק היא גם מייצרת הכשרה בקצה. זאת אומרת, זה איזה שהוא מסלול של win-win גם לעובד וגם למעסיק. 

דבר נוסף שעושים זה יצירת פלטפורמות לשירותי הכוון, לחבר בין מעסיקים לדורשי עבודה, אבל מתוך איזה שהיא השקפה אזורית. זאת אומרת עושים איזה משהו שמתכלל את כל האזור, תוך בחינה של כל המענים התעסוקתיים. זאת אומרת, עושים סוג של matching, כלומר איפה צריך עובדים, איפה אנשים שמחפשים עבודה ומחברים את זה. הכול בראייה שהיא כן מותאמת לצפון. 

משהו שהוא יחסית חדשני שרוצים לעשות עכשיו ועובדים עליו זה איזה שהוא מודל, זה נקרא one stop shop. זה כאילו מודל של מענה כוללני כזה שמגבש את כל המענים שצריך במבנה אחד, גם מהותית וגם פיזית. מקום אחד שירכז את כל המענים התעסוקתיים שיצטרכו לתת להם מענה. זה גם יאפשר לכל הגופים הממשלתיים לבוא לשם, גם לרכז את כל המשאבים למקום הזה. גם יאפשר יתרון לגודל. כלומר, אם מישהו מגיע והוא לא הגיע לאדם המדויק שהוא צריך לתת לו מענה, אז לא צריך לגרור אותו לאיזה שהוא מקום אחר, אלא הוא יורד קומה למטה או הולך לחדר ממול. גם זה ייתן איזה שהוא מענה פרטני בהתאם למאפיינים הייחודיים של אזור הצפון וגם ליתרונות היחסיים, שכמובן ענף התיירות הוא חלק משמעותי בהם. 

זה צריך להגיד, זו פעם ראשונה שזה נעשה בארץ. זה איזה שהוא סוג של פיילוט שרוצים ליישם על אזור הצפון. בעצם להשתמש בפלטפורמה עכשיו של הצורך שהוא מאוד ברור לקיים את הפיילוט הזה. אנחנו חושבים שזה יהיה מאוד מוצלח. גם בהינתן וזה יהיה טוב נעתיק את זה לאזורים נוספים, אבל אזור הצפון הוא האזור הראשון שצפוי ליהנות מהדבר הזה. 

ליד כל מה שתיארתי עכשיו יש את הדברים שקרו, שהובלו על ידי משרד התיירות. בשיתוף כמובן איתנו, אבל הובלו על ידי משרד התיירות שנתנו מענה לתחום של באמת העסקת עובדים בתחום התיירות. הייתה החלטת ממשלה 2136 מאוגוסט האחרון, שתקצבה בעצם שני רכיבים לטובת הדבר הזה. גם מתווה סיוע למארגני תיירות נכנסת שבעצם המטרה שלו שימור עובדים. כלומר, כי ברור שאין - - -

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

זה לא לפריפריה, סליחה. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

זה לכל המעסיקים. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

זה לסוכני נסיעות. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

זה למעסיקים שעובדים בתחום הזה, יושבים בכל מיני מקומות. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

סוכני נסיעות בתיירות נכנסת. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

חלק מהמעסיקים, נכון. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

לא לפריפריה. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

נכון, חלק מהמעסיקים מהתחום הזה. בנוסף הייתה החלטת ממשלה 2469 מנובמבר האחרון שהקצתה תקציב לשני רכיבים: גם שיפוי מתקני אכסון מלונאיים שקלטו מפונים. כלומר, עשו שיפוי למלונות. וגם מתווה לתיירות פנים שעוד עתיד להתגבש בהובלה של משרד התיירות. עידוד תיירות פנים כמובן מדבר על העובדים בענף הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רוצה איזה דגש אבל דווקא על צפת ואזורים כאלה שבהסתכלות שלי נפלו בין הכיסאות. מצד אחד הם לא מפונים, מצד שני הם הפסידו את כל התיירות שלהם. ודווקא גם בדגש על איך אנחנו דואגים שמשרדי ממשלה כן אולי ישלחו בצורה, יתנו איזה ניקוד לגבי כשעושים מכרזים או דברים כאלה להוציא עובדים. השאלה אם יש איזה הנחיות שיתנו ניקוד בשביל שבאמת אנשים לפחות המשרדים, אני חושב שזה א'-ב' שאנחנו נעזור אחד לשני בראייה שלנו כמשרדי ממשלה. השאלה אם יש איזה דגש, אם ישבו על הנושא הזה בכלל?

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

למכרזים אני פחות יודע להתייחס. לא יושב אצלי. אבל אפשר לבחון איך הם בונים את הדברים האלה ולראות איזה מענה אפשר לתת במסגרת הזאת. 

כן חשוב להגיד שבימים האלה מגבשים את החלטת הממשלה למענה לנושא הצפון וחשוב שכל הדברים שיושב-הראש אומר יעלו במסגרת הזאת. כי זה המסגרת העיקרית שבה מוקצים המשאבים לטובת השימוש הזה. ושם צריך לראות באמת, כפי שיושב-הראש אומר, שנותנים מענה לכל הרכיבים בתמונה. ויש את מינהלת צפון שמרכזת את הדבר הזה ואני חושב שזאת הפלטפורמה לנהל את הדיון הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח שנייה אחת לשמוע את אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, נמצא איתנו בזום. הוא לא עלה, אוקיי. אז ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות. בבקשה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

שלום לכולם. אז כן, יושב-הראש, בהמשך לדיון שהיה בפעם הקודמת, אחת המסקנות הייתה שאנחנו או הנחיות שלכם להקים שולחן עגול שיכלול כמה משרדים שציינתי. אז בזמן הזה עשינו ישיבה בראשות מנכ"ל משרד התיירות, עם המינהלת, עם תנופה. ועשינו כמה סבבי התייעצויות מקצועיות במשרד. אני יכול להגיד לך שהדברים המיידיים שעלו זה שאנחנו היום מכינים חוזר מנכ"ל למענקים ליזמים שרוצים להחזיר את יחידות אירוח שלהם לפעילות בצפון. 

וכמו שציינת בתחילת הדברים שלך, 0-9 או לא 0-9 - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד רק מילה אחת לגבי 0-9, ואיל. היינו בבת יער ואומר שם בעל המקום, איתן, הוא אומר לפני 40 שנה פתחתי את המקום. רק פשוט 10 נקודה משהו, חבל שלא הייתי עוד קילומטר למטה הייתי היום ב-0 עד 9. למה אני אומר את זה? הוא מראה לנו יש מלמעלה של פיקוד צפון ויש לו את כל הזה והוא מראה איך הכול חרוך שם והכול נשרף בגלל הטילים שעברו שם. והוא כאילו לא נקרא. כאילו שם הכול שקט. 

גם הפיצויים שהוא קיבל, אז הוא קיבל רק על החלק של החווה. הייתה שם מסעדה ויש שם דברים אחרים. לא, זה לא נקרא. מי שמגיע לשם, לשם הוא לא נכנס. אתה יודע, כשאתה מגיע למקום אתה אומר מי קיבל את ההחלטות האלה ואיך קיבלו את זה? אותו עסק, אותו מקום, אותו דבר. וכאילו הוא בתוך זה והוא לא בתוך זה, והוא 0-9. אני חושב שה-0-9 אולי מעיקרה כשחשבו על זה הוא היה חשוב, אבל אני חושב היום מתברר למפרע שפשוט זה לא נכון. לא זו ההסתכלות שצריך להסתכל. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

0-9 יושב-הראש, אסור שיהיה לנו ככה קיבוע, כי הנזק לענף התיירות הוא מעבר וזה ברור לכולם. אף אחד לא יגיע לנפוש ב-10 קילומטר כאשר ב-9 קילומטר יש מלחמה. זה לא הגיוני, זה לא יעבוד. ובהחלטת ממשלה אנחנו צריכים לוודא שכל הנפגעים בענף התיירות, ולא להיות מוגבלים לא ל-0-9 ולא ל-0-15 אפילו, כדי לתת את המענה הנכון. 

אז אנחנו דבר ראשון רוצים לבנות את החוזר הזה. מענקים, הדיון עכשיו מחכה כמובן להחלטת הממשלה ונראה כמה matching יש עם משרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

משרד האוצר אומר רק תגידו אנחנו נותנים. אנחנו לא פקטור בשום דבר. רק מעניין שכל הצעת חוק שאנחנו מציעים או כל דבר תמיד האוצר מתנגד. פתאום הוא לא זה, הוא לא יודע זה. נהיה תקציבי, זה נהיה זה. אבל פה יושב פה נציג ואומר תשמע, אתם מקבלים בממשלה, בכנסת, אנחנו רק מבצעים. כאלו ילדים טובים, אף פעם לא הפרענו לכם לעבוד. אף פעם. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בכל החלטת ממשלה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הסברתי רק את מה שאמרת. ככה הבנתי. אם טעיתי אשמח שזה. אני לא אמרתי סתם, פשוט אני מרגיש שבאמת לא יושבים ודנים ומבינים. כי בסוף אתם רואים את המקצועיות שלכם. אני רואה את זה, אתה יודע מה? גם בחוק הגיוס עכשיו, בסדר? אני שומע אתכם בכל מקום. אי אפשר להגיד שהאוצר לא אומר את דברו ויותר ממה שהוא צריך להגיד. והוא מרגיש בעל הבית, כאילו הכסף אצלו ביד והוא יחליט למי לחלק את זה. כך אני מרגיש. אני חש את זה פה יותר מיום אחד. 

אני אומר לעצמי, אתם שמקבלים, לפחות אומרים את הכיוון שלכם ועומדים על שלכם. האם באמת הסתכלו בצורה, בראייה הוליסטית אמיתית? ראייה רחבה. אתה יודע, מענקים שהיו עושים אותם בזמן כבר היום היינו במקום אחר. אבל נתנו לאנשים לגסוס ויותר מזה. לעסקים יותר נכון, סליחה, לא לאנשים. שלא יישמע פה. נתנו לעסקים לגסוס. ואני אומר לך, זה מלא עסקים סגורים, מלא עסקים לא יחזרו. אנשים לא יחזרו לבתיהם. ועכשיו אומרים בואו ניתן להם מענק, איך נחזיר אותם עכשיו. בואו, מה ניתן להם. 

אני אומר עוד פעם, השקלים שהשקיעו וגם השקלים שאפשר להשקיע היום, אם אנחנו לא נשקיע אותם אז אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים נאבקים עם מאות עסקים שפשוט מחפשים להפריח אותם מחדש. וההשקעה שצריך תהיה פי אלף. וחבל שלא חושבים על זה. נכון, לא קל להוציא כסף. אני יודע מה זה המחיר של המלחמה הזאת. אנחנו יודעים מה הגירעון של המדינה. אני מבין שאי אפשר לחלק כסף לכל מי שרוצה. זה ברור ככה. 

אבל תמיד צריך להסתכל, אני אמרתי את זה כל הזמן דווקא מקטע חינוך. מניעת נשירה, כל שקל שתשקיע שם זה במקום עשרות שקלים אחרי זה שתשקיע בנשירה עצמה מוונדליזם ובתי הכלא וכל הדברים שאנשים אחרי זה צריכים לעבור והכול, והשיקום שלהם. גם היום במצב הזה של העסקים שעבדו בעשר אצבעותיהם. אני אומר לך, כמו שהזכרתי, שהוא איש משפחה מצפת, יקב שהיה שם. אתה רואה בעל ואישה שיצאו ממעגל העוני ופשוט נאבקו בעשר אצבעות שלהם בשביל להקים עסק. ופשוט הם מרגישים זה חומק להם עכשיו. כל מה שהם הקימו, כל מה שהם עשו, בין הידיים מפספסים את זה. 

אני חושב שאנחנו כן צריכים ולהיאבק פה. באמת להיאבק. פשוט לדאוג שיתנו להם את המענה, שיתנו להם את הכמה חודשים האלה. זה פשוט יחזיר לנו, זה יחזיר חזרה לשוק, בכספי האוצר זה כספי המדינה. תאמינו לי שיחזיר הרבה יותר. דווקא העסקים הבינוניים האלה שמחזיקים, זה לא האנשים הגדולים. העסקים הבינוניים והקטנים הם אלפי ועשרות אלפי עסקים האלו הם אלו שמחזיקים פה את הכלכלה במדינה. 

כן, ואיל, אני איתך. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אני אומר, בכל החלטה שמשרד התיירות מבצע אז בגוף ההחלטה כתוב שם כמה אנחנו שמים תקציב של המשרד וכמה matching. ממשרד האוצר, מתקציב תוספתי. כמובן שככל שהתקציב הסופי גדול יותר אנחנו נוכל לבצע פעולות הרבה יותר נרחבות. 

לדוגמה אנחנו עכשיו מכינים חוזר מנכ"ל, אמרתי, למענקים לשיפוץ, שדרוג, הרחבת הצימרים. ועשינו שני מסלולים: אחד 33% מענק אם התקציב יהיה X ו-50% מענק אם התקציב יהיה Y. אם ה-matching יהיה Y, יותר נכון להגיד את זה. אז אנחנו צריכים לראות מה החלטת ממשלה, באמת כמה כסף תוספתי נקבל כדי לעשות את הפעולות האלה. כדי לבנות את המסלולים הנכונים וככל שיותר 50% לצימר כדי לחזור לפעילות לדעתי יביא לנו יותר יזמים שירצו להיכנס למסלול הזה. ושתיים, יסדיר להם את הפעילות. כי הרבה צימרים בצפון היום, וזה לפי בדיקה שעשינו לאחרונה, לא מוסדרים מבחינה סטטוטורית. אז אולי המענק הזה ידחוף אותם להסדיר את עניינם וגם לקבל תקציב להכין את הצימרים שלהם לתמיכת התיירות. 

דבר שני, ובהמלצה שלכם בדיון הקודם, לעשות שולחן עגול של צוות היגוי לכל המשרדים. אז אנחנו מתחילים לעשות את זה. העברנו דוגמה, הייתם, יושב-הראש במטולה בסיור שלכם האחרון? הגעתם למטולה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אז במטולה יש את המדרחוב הראשי, רחוב הראשונים זה נקרא. שהוא השקעה שלנו בעבר ביחד עם כמה משרדים. והוא ניזוק לחלוטין, כמעט לא קיים. אז לבוא ולשקם אותו מחדש בהוויה התיירותית שלו שהייתה. אז אנחנו רוצים בשולחן העגול להרחיב למשרד התחבורה, משרד השיכון, שיקום שכונות. שאם נוכל לקחת מכל משרד תקציב מסוים ולעשות matching לכל התקציבים האלה, כדי באמת להרים פרויקט מיטבי. 

בשולחנות האלה אנחנו צריכים את כל המשרדים ביחד, להעלות את הרעיונות ביחד. לראות כמה כל משרד יכול לתקצב לפרויקט מסוים כדי לעשות אותו בצורה הכי מבחינתנו תיירותית. מבחינת משרד התחבורה זה תעבורתי, משרד השיכון להחזיר את העסקים לפעילות. אז חשוב מאוד כל הסיפור הזה של שולחן עגול וחשוב שיכלול את כל המרכיבים שצריך כדי באמת לבצע את ההחלטה בצורה הכי טובה. 

דבר שלישי שהתבקשנו בדיון הקודם זה עניין השיווק. אנחנו אפילו עוד לפני החלטת הממשלה, לפני שנדע כמה תקציב יעמוד לנו, אנחנו רוצים לקדם קמפיין שיווקי לצפון. לא כל המקומות ערוכים, לא בכל המקומות רוצים לקבל עכשיו בזמן הזה אולי תיירות. אבל אנחנו צריכים לבנות גם את הקמפיין הזה, ביחד עם כל השותפים: גליל עליון, גליל תחתון, מערבי, מזרחי, כולם ביחד. כולל משרד נגב גליל, שיש לו כבר סוג של קמפיין מוכן. כדי מחר בבוקר לצאת בקמפיין שאיפה שצריך ואפשר לקדם את התיירות ולהתחיל להניע את הגלגלים. 

אני יכול לספר לך שבפעם הקודמת בעמוד ענן אם אני לא טועה, במבצע האחרון, עשינו גם סבסוד להיסעים שיביאו תלמידי בית ספר לאזורים האלה או גמלאים או כל הדברים מן הסוג הזה. אז כדי לעודד את התנועה לצפון אנחנו רוצים גם לנסות ולסבסד או הסעות או דברים שנראה אותם יותר נכונים, אם יש למישהו רעיונות. כדי שבאמת נוכל להתחיל להזרים לשם תנועה. 

ראיתם בטח בצפת שהכול לצערי מת. העסקים משוועים לכל מי שיבוא להסתובב שם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה לא יאומן. אתה מסתובב שם ברחובות שפעם לא היה מקום לעבור שם. אתה פשוט עובר ברחובות שלמים ריקים. פשוט לא יאומן. לא נתפס. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

- - - לשקם את המדרחוב שעברתם שם ולהחזיר אותו קצת לחיים. מצב שני, צריך לראות באמת מה הפעולות שאנחנו רוצים מחר בבוקר כדי להחזיר סוג של תנועה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם הטיסות. שיחזרו הטיסות ויחזרו אנשים ותהיה באמת רגיעה אמיתית. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

גם אם יחזרו הטיסות מחר בבוקר, זה לא בטוח כמה תיירים ייכנסו בתקופה הקרובה. ולכן הדגש יהיה על תיירות נכנסת, ועדי עובדים, גמלאים, סטודנטים, תלמידים. כל מי שאפשר להביא אותו לצפון בשלב הזה. וכמובן לדרום ועוטף עזה, כדי שנתחיל להרגיש את החזרה לשגרה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה עם מענק עבודה מועדפת בשביל להחזיר עובדים לתיירות, לענף התיירות? נגיד יש לחיילים משוחררים, אנחנו מדברים על למעלה מ-10,000 חיילים. אם אנחנו נעודד ונביא עוד איזה 2,000 חיילים שיבואו ויעבדו במקומות האלה, אני חושב שזה סכום שיכול להגיע, המדינה אולי צריכה לשים פה איזה 20 מיליון שקלים או משהו כזה. אבל אני חושב שהדבר הזה דווקא יכול להקטין יחסית מאוד, ההוצאה היא מאוד קטנה לעומת התועלת. אני חושב שהדבר הזה דווקא, בסוף אנחנו צריכים לעודד את האנשים שיבואו לעבוד שם. כי בלי זה לא יעזור שום דבר, גם אם נפתח את העסקים וגם אם ניתן איזה בוסט לגבי העסקים עצמם. אבל אם לא יהיו עובדים? 

ישבתי עם בתי מלון, ישבנו שם בגליל עליון. אחד שיש לו שבעה בתי מלון או שישה בתי מלון. הוא אמר שהוא מנסה להניע ואין, המנהלים עזבו, מנהלים רציניים שהוא ניסה לשמר אותם. העובדים עצמם, שהוא יודע שלפחות 50% לא הולכים לחזור. אז בסוף אנחנו צריכים כן למצוא איזה פתרון. כי גם להכשיר היום מישהו וגם אם אנחנו נבנה שתיירות חוץ תגיע עוד חצי שנה. אבל צריך מעכשיו להתחיל לעבוד על זה, בשביל שבאמת יוכלו. כי אם לא, גם אם יגיעו תיירים בסוף גם לא יהיה לך מי שייתן להם את השירות. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

נכון מאוד. ואגף הכשרת כוח אדם אצלנו כבר מכין שורה להחלטת הממשלה שתאפשר לנו באמת ליהנות מכוח אדם כמו, עם כל הכבוד תחנות דלק ודברים מהסוג הזה, אז היום יותר חשוב אולי לשלב אותם בכל הפעילות התיירותית, גם בבתי מלון, גם באטרקציות, בכל מה שצריך. וזה בהחלט משהו שננסה להכניס בהחלטות הממשלה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד מילה אחת על האטרקציות. סתם, ישב שם אחד גם למשל מרפטינג הירדן או משהו כזה. הוא אומר אתה לא אמור לקבל פיצויים, כי אומרים לו תעבוד. הוא אומר עם מי אני יכול לעבוד? מי יגיע בכלל? ואם יקרה שם משהו? הרי כל המקומות פתוחים נקראים, כן? שטח פתוח. אז כאילו יכול ליפול. אתה יודע, בוא נגיד שהוא היה עכשיו מביא בית ספר של איזה 500 ילדים והיה נופל שם איזה טיל. מה היו אומרים אז? למה פתחת? 

לפעמים אני מרגיש שאנחנו נמצאים באיזה, באמת, באיזה שני מקומות. כאילו אנחנו לא נמצאים בשטח, אנחנו לא חיים את בני האדם בכלל. זה פשוט הזוי. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

כמו שהרב הגיע לצפות, האוצר צריך לבוא לצפון ואז אני יכול להבטיח לרב שהכול ישתנה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>  

מיכל עוזיהו, אני ראשת המועצה האזורית אשכול. כל הפנים שאנחנו בדרך כלל רואים פה בוועדות אלה תושבים ותושבות, חצי מהחטופים הם ממועצה אזורית אשכול. מועצה ש-254 מתושביה נרצחו ונהרגו ב-7 באוקטובר. 119 מהחטופים ממועצה אזורית אשכול. היום ישנם עדיין 34. 

עינב מוזס, שהייתה פה בדיון הזה הקודם, כלתו של גדי מוזס, היום זוכה כבר לחבק אותו. אז קודם כל אני רוצה להתחיל בתודה גדולה, גם לך. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לבורא עולם קודם אנחנו מודים. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>  

לו אני מודה כל יום. אבל לשליחים שלו בהקשר הזה בכנסת ישראל ובממשלת ישראל. ולהגיד גם תודה לכל המפלגה שלך, שהקול שלה נוכח וברור. 

כן לפני שאני נכנסת לנושא עצמו, אני מתנצלת שאני מחזירה אותנו קצת אחורנית, אבל דיברת על החשיבות של לדבר, שיהיה שיח. ואני רק רוצה להגיד שאני מבינה את אותן משפחות שנלחמות על החיים, בחירוף נפש. ראינו את אסתר פה שמדברת שאיבדה את היקר לה מכול, שמבחינתה, מבחינתנו ניתן היה להציל אותו ולא הצלחנו. זה חשוב לי ככה להגיד, שאני מחזקת את ידיך וידיכם בלהמשיך . שנזכה לעוד הרבה רגעים כאלה של ניצחון. זה הניצחון, ניצחון אנושי. לראות משפחות ואת מדינת ישראל ועם ישראל מחבקים את החטופים שחוזרים ולראות גם מחבקים את המשפחות, כי אנחנו יודעים שצפויים לנו גם רגעים כאלה. את החללים בדרכם האחרונה. זה ניצחון. וזה מה שאין לאויבים המרים שלנו שם בצד השני. ודמם בראשם. הם ישלמו את המחיר הכבד על האכזריות שלהם. היה חשוב לי להתחיל קודם כל באמירה הזאת. 

אני רוצה רגע לגעת בנושא התיירות ולהזכיר ליושב-הראש שאני גם באה מעולמות התיירות. הובלתי את פיתוח התיירות בנגב הרבה מאוד שנים. אני יודעת איך מתנהלים כשאתה נמצא במדיניות ואיך כשאתה לא נמצא במדיניות. כשמדיניות משרד התיירות לא הייתה להשקיע בנגב לא השקיעה בנגב. כשהמדיניות הייתה בואו נתמקד על פיתוח המוצר תיירותי בצפון השקיעו בצפון. ידעו לנתב את המשאבים. אבל השאלה היא מה המדיניות. ואני מאוד מעריכה את השאלות המאוד הנקודתיות שלך. מה המדיניות? זה מה שאנחנו שואלים היום. 

אני יודעת, הנגב המערבי לא היה על הפריזמה. לא השקיעו שם משאבים, זה היה משאב של תיירות נכנסת. ואני היום שואלת את מדינת ישראל ופה בוועדה החשובה מאוד הזו, האם מה שאנחנו רוצים להציג לאנשים שיגיעו, כי היום המרחב שלנו הופך להיות יעד לתיירות נכנסת. ויעד מאוד משמעותי לתיירות פנים. השאלה רק מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר? האם אנחנו רוצים לספר סיפור של חורבן ומחדל או אנחנו רוצים להזמין אותם לראות סיפורים כמו גדי מוזס שיוצא מהשבי ואומר אני אשקם את ניר עוז? 

זה מה שאני מבקשת מכם, זה אחריות של האוצר, של המדינה, של משרד התיירות. אחריות של כולם. מה הסיפור שאנחנו רוצים? כי אם אנחנו רוצים לספר סיפור אחר צריך להשקיע משאבים. 

הסיפור של הצפון, שאני רואה שאתם מתמקדים בו, הוא סיפור מסוג אחר. הוא סיפור של תחום תיירות מאוד מפותח. אנשים שתיירותם פרנסתם וצריך לעזור להם. הסיפור שלנו הוא סיפור אחר ואני כן אבקש מכם אם אפשר להקדיש דיון לזה וגם ביקור של הוועדה, אני מזמינה אתכם. כי הסיפור שלנו הוא סיפור אחר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יהיה ביקור. ביקשתם, קיבלתם. 

 << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>  

הסיפור שלנו הוא סיפור של החלטה של מדינת ישראל מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר ומה החלק של הוועדה הזו ומשרד התיירות. כמובן האוצר בכל מקום נמצא. מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר? ופה אני קוראת לכם, כי אם זה הסיפור שאנחנו רוצים, ונראה לי שכולנו, אנחנו DNA של מדינת ישראל, של עם יהודי. אנחנו לא ניתן למחדל, לחורבן להגדיר אותנו. אנחנו ניתן לבחירה שלנו בחיים להגדיר אותנו. 

אז צריך להשקיע בתשתיות, כמדיניות. צריך להשקיע במשאבים לחיזוק הון אנושי, להכשרות. צריך להשקיע באירועים. זה מה שצריך לעשות. ופה אני צריכה את השותפות שלכם. אני אתן לכם להמשיך בדיון שלכם, בשלב הזה בצפון, כי זה גם תוצר חשוב של ביקור שלכם. אבל אני ממש קוראת לכם לבוא לבקר ולחשוב יחד איתנו איך אנחנו כל אחד בתפקידו ואחריותו מגשימים את המשימה החשובה הזאת. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה מיכל. אני אומר עוד פעם, אנחנו לא התמקדנו דווקא בצפון. גם בדיון הקודם אמרתי, אנחנו הולכים להתמקד בכולם. ובגלל שהיינו, כמו שאמרת, וראינו וחווינו רצינו דווקא יותר לנסות לטחון את זה דף ולנסות להוציא עשן לבן, אבל העיקר שייצא משהו. ואני מקווה מאוד שאם באמת מכינים החלטת ממשלה בזמן הקרוב, אז באמת שיכניסו את כולם. 

אני לא אוהבת זריקת, שאומרים יש מינהלת תקומה ויש מינהלת זה, שם הכספים, שם תתמודדו. מאוד קל לזרוק ולהגיד. יש שם הרבה כסף, אבל גם כשאתה פורט את זה אתה רואה שאין לך הרבה מה לעשות שם. וגם איפה החשיבה בסוף? אני כן חושב שצריך לעשות, לרדת יותר מפעם אחת, יותר מפעמיים, לשטח. לשמוע את האנשים מקרוב, גם ראשי מועצות. בלי קשר דווקא לאוצר, האם הלכתם ושמעתם את ראשי הערים, האם שמעתם את ראשי המועצות? האם הלכתם ופגשתם את בעלי העסקים? לראות מה הם חוו, במה הם תקועים, במה אפשר לעזור להם. 

אני אומר עוד פעם, עם מי שנפגשתי, ונפגשתי עם הרבה בחודשים האחרונים, אף אחד לא אומר אנחנו רוצים שתתנו לנו מתנה כסף סתם. אנחנו רק רוצים שתעזרו לנו. אנחנו עובדים, אנחנו רוצים לעבוד. לא רוצים מכם כלום. רק תנו לנו לעבור את החלק הזה בנהר שאנחנו עוד רגע טובעים. שם הם נמצאים, לא יותר מזה. ואנחנו נסתדר לבד. 

אני אומר דווקא לשמוע את הזעקה שלהם ולשמוע את הצורך האמיתי שלהם. שבאמת קמים כל בוקר וצריכים למצוא איזה עובדים. כאילו, מוצאים את עצמם במקום להתעסק בדברים בזה, הם צריכים להתעסק ב-א'-ב' ולשמר את המנהל שעוד רגע עובד ושעזב לו ואיך הוא מנסה להחזיר אותו. יש מנהלים, סתם, כל כך הרבה שנים, ופתאום אין להם אותם. אלה משברים מאוד גדולים שהם צריכים לעבור ואנחנו חייבים להיות שם. 

כן, בבקשה. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

שלום, שמי ארנון, אני ממרכז השלטון האזורי וגם מנהל את תקומה, אני אחראי על כל הנושא של הפיתוח התיירותי. אני אגיד רק במילה אחת, אם יורדים באמת לדרום אני אשמח להציג את האסטרטגיה וכל מה שעשינו. היא מתחברת לכל מה שמיכל אמרה עכשיו, לפחות למיטב הבנתי. לצערי לא בתנופה ולא במשרד האוצר או משרד התיירות לא בדיאלוג בכלל. כי אני חושב שאפשר ללמוד גם ממה שנעשה שם על הצפון. לא חייבים להעתיק, אבל אפשר לשמוע לפחות. 

זה מוביל אותי לזה באמת שאם יש חשיבה, אתה ציינת כמה וכמה פעמים לרדת לשטח ולשמוע את האנשים, שזה הדבר הכי בסיסי. לשמוע גם מאנשי מקצוע וגם האנשים וגם התיירנים ולהרגיש, אתה יודע, את הדופק שלהם. אז אפשר אולי באמת להזיז. אבל ברגע שכולם יושבים עם עצמם אז אנחנו לא מגיעים לשום דבר. 

אני אלך עוד צעד אחורה. באמת אני חושב, אני פונה אליך רום, אני מקווה שאתה מקשיב. אני חושב שהמדיניות של הממשלה, זה לא אחריות שלך, היא לא כולל פריפריה. כל הדוגמאות שאתה נתת שעשיתם דברים לא נוגעות בפריפריה. הדוגמה, אני אתן שלוש דוגמאות שנתת: אחת זה, אני לא יודע אם אתה מכיר, 1702 לאילת. מכיר את התוכנית? יש בה איזה היגיון? אין שום נתון כלכלי. אילת 2023-2024 סיימה במצב הכי טוב את התיירות. העברתם להם 25 מיליון שקלים לתשתיות ציבוריות. 25 מיליון שקלים לאירועים. לכל המדינה, משרד התיירות נותן שני מיליון. למה העברתם דרך משרד התיירות 25 מיליון שקלים לאילת? שגמרה את השנה 2023-2024 הכי טובות אי פעם. לא החלטה שקשורה לפריפריה, בכלל. 

אילות שיושבת על הגדר של אילת, מועצה אזורית חבל אילות, שום דבר. כלום. כאילו לא קיימים בכלל. כיוונתם בלי שום נתון כלכלי. שום נתון. 

ללשכת מארגני התיירות הנכנסת 70 מיליון שקלים. 130 משרדים בעיקר בגוש דן. למי עוד? מלונות שהיו אצלם מפונים, שעשו הכי הרבה כסף מפצים אותם. לא את אלה שלא היו אצלם אנשים. כאילו, הדברים בעיניי לפחות, מהמקום שאני נמצא, לא מחוברים לכלום. 

עכשיו אני רוצה לחזור עוד פעם ללכת קצת אחורה לכל הנושא של הפריפריה בכלל. אני חושב שהתיירות בפריפריה היא מנוע צמיחה. ככל שהולכים יותר רחוק התיירות היא מנוע. היא מנוע כלכלי. אני חושב שזה אינטרס של המדינה. עכשיו מי נפגע הכי קשה? מצד ימין יושבת מיכל מאשכול או כל הנגב המערבי, מצד שמאל לא נמצאת פה ענבר שהייתה בשבוע שעבר, אבל אירחה אתכם. אלה האזורים שנפגעו הכי קשה. אז בואו באמת נחשוב לא רק במשרדים, אלא באמת עם האנשים שהם אנשי המקצוע, שהם מלמטה, ביחד איתם לחשוב, לא ברמת התיאוריה. 

מעבר לזה אני רוצה גם להגיד כמה מילים שענבר לא נמצאת, אז ברשותך אני אגיד מה היא ביקשה פה. היא דיברה על הכפלת מענק העבודה המועדפת לצעירים בתיירות, למשך חמש שנים. דברים פרקטיים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק תבין, כשאנחנו ניתן להם והם יבואו לגור בצפון אז הם יגורו וזה הכנסה למדינה עצמה. הם יעבדו שם, אז זה הכנסה למדינה. הם יפתחו שם ויתפתחו שם. איך אומרים, זה דור הניצחון שלנו האמיתי. זה דור העתיד שלנו. ושם צריך להשקיע. דווקא בצעירים האלו. כי החבר'ה האלו מגיעים ושוכרים דירות בתל אביב בהון כסף, מחפשים עבודה. יש לנו ארץ גדולה שם, יש לנו מקומות, יש לנו הכול. רק להביא את האנשים לשם. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

אז באמת בנושא הזה של הצעירים, אז גם מבחינה אחת לתת מענק יותר גבוה ממה שבדרך כלל נותנים. גם להאריך אותו לחמש שנים וגם להרחיב את תחומי העבודה. שלושת הפקטורים האלה. 

הנושא השני הוא לקדם החלטת ממשלה שמשרדי הממשלה באמת יצאו לפחות בנופשים שלהם, בחופשים שלהם, למרחבים האלה שנפגעו בצפון ובדרום, לתעדף אותם. כידוע לכם, היה מכרז של משרד הביטחון שרף הכניסה שלו זה 150 מיליון שקלים מחזור. מה שמייתר את כל כפרי הנופש. עסקים תיירותיים במרחב הם לא כאלה גדולים. עוד פעם, זה מתעדף את הגושים הגדולים, את הרשתות. את כל החזקים זה מחזק עוד יותר. אז אם זה מדיניות ממשלתית אז אנחנו מבינים. זאת אומרת, אין פה מדיניות אחרת. וצריך לעשות החלטה מתקנת. והוועדה הזאת, זה באמת אולי הדבר הכי חשוב. יש מצד אחד את המדיניות ומצד שני את הפרקטיות. ובעיניי אני מאוד מקווה ומאחל לעצמנו שבאמת הוועדה הזאת תמנף את הנושאים האלה לטובת הפריפריה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמרתי שאנחנו לא נעזוב את זה עד שהדברים יסתדרו. פשוט נעשה עוד דיונים ועוד דברים, וכמו שדיבר פה ואיל לגבי התוכניות שלהם, אני חושב שגם זו התקדמות. אני אומר 35% וזה מה שהוא הזכיר פה. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

זה מצוין. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב שזה התקדמויות. ואני חושב שכל דיון כזה וכל סיור כזה רק יוביל ואנחנו פה הולכים לתקן ולעזור, לא ספציפי או משהו קטן. באמת לעזור לכמות גדולה של אזרחים. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

עוד דוגמה קטנה אני אתן. ציין ואיל שצריך לשקם את הטיילת במטולה. למשרד התיירות יש תקציב של תשתיות ציבוריות 200-300 מיליון שקלים בשנה. כבר 10 או 15 שנים הוא מושקע בשבע ערי ליבה. למה משרד התיירות צריך לגייס מכל מיני משרדים תחבורה וזה? יש לכם נוהל, יש מדיניות ברורה לתעדף שבע ערי ליבה. אז תשנו אותה. ויש לכם את הכסף. אבל אין מדיניות כזאת לתעדף. אז מקוששים, אז זה לוקח זמן. 

אנחנו ביוני כבר הגשנו למנכ"ל משרד התיירות תוכנית. ביוני. אנחנו כבר עד שמשרד התיירות יעשה משהו מעשי עם תוכנית לשיווק תיירות פנים עוד חמישה חודשים, שישה חודשים. אני דיברתי איתם, אני יודע במה דברים אמורים. ובינתיים העסקים, אתה ראית, מקיזים דם, סליחה על הביטוי הלא אופנתי הזה. זה לא פוליטיקלי קורקט. אבל העסקים יסגרו שנתיים בלי עבודה. 

אנשים יוצאים וכבר לא יחזרו לענף הזה. ואז כשיחזרו התיירות הנכנסת לא יהיה מי שייתן שירות. ומי שייתן שירות יגבה מחיר, אז אנחנו יקרים. צריך מדיניות ברורה. ולממשלה יש את המשאבים, השאלה איפה היא שמה אותם. ואנחנו רואים, נתתי פה היום שלוש-ארבע דוגמאות איפה הכסף. זה הכול. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. יאשי סער. 

 << אורח >> יאשי סער: << אורח >>  

אני יאשי סער, מנהל אגף בכיר רגולציה במינהל התכנון. ראיתי שהתבקשנו להתייחס לנושא של הקלות רגולטוריות. האמת שהנושא של השיקום בעיקרו כל מה שדובר עד עכשיו על העניין התקציבי ואיך מושכים את בעלי העסקים ואת האוכלוסייה חזרה לאתרי התיירות בצפון ובדרום. אנחנו כמינהל התכנון נותנים את הגיבוי הרגולטורי להליכי רישוי הבנייה, ככל שנדרש. עד עכשיו עסקנו בעיקר שיקום המגורים, בהליכי רגולציה לשיקום המגורים. אבל גם החקיקה הראשית וגם התקנות נותנות היום מענה לצרכים של שיקום. ואם ככל שמדובר בפרויקטים לאומיים או מחוזיים יש סמכות לשר הפנים לקבוע בצו פטור מהיתר ופטור מתוכנית על מנת להקים מבנים ולשקם. 

ככל שמדובר על מבנים ספציפיים שנפגעו יש תקנה שמאפשרת לחדש את ההיתר באופן מיידי בוועדה המקומית ללא הליכי רישוי מיוחדים. אותו היתר שהיה מחודש אוטומטית, כמעט ואפשר לשקם את המבנה. ככל שמדובר בעבודות טעונות היתר, בסיור שעשינו בצפון היינו בכמה וכמה ערים ויישובים, פגשנו את ראשי המועצות. התרשמנו שמרבית הפגיעות במבנים הן פגיעות ברמה שאינה טעונה היתר. יש נזקים גדולים, אבל לא ברמת נזקים טעוני היתר. וככל שטעונים היתר הרגולציה הקיימת נותנת מענה. 

מאז תחילת המלחמה אנחנו גם עשינו כמה מהלכים רגולטוריים מהירים וחשובים, שאפשרו מתן מענה לצרכים ביטחוניים בעיקר בתחום המיגון והקמת מרחבים מוגנים לדירות, לבתים, למבני חינוך, מוסדות ציבור, למרכזי השירות הבדואים ועוד. במסגרת תקנות פטור, כך שיש לנו יכולת לקדם רגולציה מהירה של פטור מהיתר או הליכי רישוי מקוצר ככל שיהיה צורך. 

נכון לעכשיו אין לנו משימה על השולחן לייצר רגולציה חדשה לצורך שיקום נושאים של תיירות. ככל שיעלה צורך אנחנו כמובן נתגייס וניתן כתף ככל שנתבקש. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. משה, בבקשה. 

 << אורח >> משה יפרח: << אורח >>  

בוקר טוב. משה יפרח, סמנכ"ל השמה מעסיקים בשירות התעסוקה. קודם כל, אני מצטרף לדברים של יושב-הראש. אני חושב שהביקור היה עוצמתי. הוא היה גם כואב, לראות בעלי עסקים שלא עובדים והמקומות סגורים. אבל כבר נוצרו חיבורים ברמה המקומית בין עיריית צפת לבין הלשכה שלנו בצפת, בין בעלי עסקים לבין הנהלת המחוז על מנת לסייע. 

אני לא אחזור על הדברים שנאמרו בדיון הקודם, אבל כן כבר קבענו פגישה עם משרד התיירות בהמשך החודש. קיימנו אייל מהתאחדות בתי המלון ואני שיחה. אנחנו הולכים לעשות סקר צרכים משותף, להבין באמת מה הצרכים של בתי המלון ולנסות לסייע ככל שניתן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. ובאמת גם שהייתם בסיור וגם כמו שהוא הזכיר, היו באמת שיתופי פעולה ואני חושב שזה הדבר הכי חשוב, דווקא שהם חיכו לשמוע והחליפו כבר במקום עצמם הבנה, גם אנשים שיש להם בתעסוקה מחפשי עבודה וגם זה. דברים חשובים מאוד. זה הצמצום פערים גם, כן? גם כשאתה פוגש את האנשים מקרוב אז אתה יכול יותר באמת להתקדם הלאה. 

מי עוד איתנו פה? 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

אייל, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. אני מאוד מודה לך, היו"ר, על ההתעסקות בנושאים האלה. אני כן אבוא ואני אגיד, יש פער מאוד גדול, וצודקים כל מי שאומר, יש פער מאוד גדול בין שאני מסתכל במלונות, בין המלונות הגדולים והרשתות שהם יציבים, לבין המלונות הקטנים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לבין הצימרים. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>  

לבין המלונות הקטנים. אנחנו מייצגים מלונות ועסקים קטנים שהם stand alone והם נמצאים היום במשבר קשה מאוד. אני לא רוצה לחזור על הדברים שהיו כאן. ענף התיירות הוא ענף של אנשים אופטימיים, גם נציג המלונות שהיה פה בפעם הקודמת בוועדה ב-6 בינואר בא ואמר את זה. אנחנו נמצאים בתקופה שהיא סופר קריטית, שאנחנו צריכים להיערך ליום של מחר. ההתעסקות הזאת היא טיפה בדיליי. 

כולם בארץ הזאת יודעים בסוף להסתדר ולהמשיך הלאה ולהתקדם. השאלה אם מצליחים לבוא ולתת את המאמץ ולתת את הפוש שהעסקים הקטנים באמת צריכים כדי לעבור את השלושה-ארבעה חודשים האלה בצורה מיטבית. על זה מאוד הייתי שמח אם אנחנו נוכל לבוא ולתת פה גם כן את הפוש הקטן שבאמת הוא זה מה שיעזור לחצות את השלושה חודשים הקשים האלה. בשאיפה שאחרי זה אנחנו נוכל כבר להתחיל להמשיך ולהשתקם באופן עצמאי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה.

 << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >>  

אני הצטרפתי באיחור, סליחה, אני מג'נגלת בין כמה ועדות. אני נחמי ברוכין, נציגת משרד העבודה, נעים מאוד. 

אני אשמח להתייחס. לא שמעתי מה נאמר קודם, אבל תחתיי, אני מנהלת בעצם 16 מרכזי הכוון לאוכלוסיות גיוון ויעד של המשרד. בין אם בחקיקה ובין אם החלטות ממשלה. בשיתוף פעולה בין משרדי עם משרד הרווחה ועם הרשויות המקומיות. יש לנו לא מעט רשויות שרלוונטיות גם בפריפריה וגם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אם זה אילת שקלטה 60% מהמפונים אליה ועוד משתקמת גם מבחינה תיירותית. אם זה עיריית שדרות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לשמאלך קצת הוא חולק על החלק הזה. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

בגדול. אבל לא שמעת. 

 << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >>  

לא שמעתי. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

יש נתונים. זה לא אצלי. אילת ב-87% תפוסה לעומת 60 ומשהו בים המלח ודרומה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד רק מילה אחת לגבי אילת, בגלל שהייתי שם גם בביקור של ועדת הכלכלה. היינו שם וראינו מפונים. יש איזה חלק שמצד אחד בתי המלון שם ברובם היו מלאים, בגלל כמו שהיא אומרת 60% מהמפונים היו שם. אבל התיירות שם, בסוף כשאתה באת לחנויות, הרי בסוף הכסף הגדול תמיד אנשים מגיעים פעמיים בשבוע, יש סופי שבוע ותחילת שבוע. ודווקא התחלופה כל הזמן שהייתה גורמת דווקא לכל העסקים שם לתחלופה מאוד רצינית והכנסות מאוד גדולות. ודווקא בזה מאוד נפגעו. כי בסוף בן אדם שבא לגור שם והוא מפונה אז הוא מקסימום ירד לקנות פעם איזה נעל לילד שלו כי הוא היה צריך או איזה בגד שהוא היה צריך, אבל תיירות לא הייתה שם בחלק הזה. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

זה נכון עד אפריל 2023. מאפריל 2023 בערך כמעט ואין, אני לא אוהב להשתמש במילה מפונים, תושבים שיצאו מבתיהם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

2024 אולי, לא 2023. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

2024, סליחה. אז אנחנו מדברים עוד מעט שנה אחורה. אין כמעט מפונים באילת. 

 << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >>  

אני יודעת שהנושא פה הוא בתיירות, אבל אילת מתמודדת עם עוד הרבה אתגרים אחרים, בגלל שהיא באמת פריפריה מרוחקת משוק העבודה. מכלים ממשלתיים בתחום התעסוקה, אתגרים מאוד אובייקטיביים לעיר אילת. 

הזכרתי את שדרות. יש לנו מרכז הזדמנות גם בשדרות, יחד עם מינהלת תקומה. התאוששות והחזרה של באמת גם עסקים מקומיים, גם תיירות. בעקבות מלחמה שככה התפתחה. ואני חושבת שזה יישאר איתנו לטווח ארוך. 

בצפון יש כמה מרכזים שאנחנו מנהלים, גם בחיפה, עפולה וטבריה. טבריה עיר תיירותית שגם כן לגמרי יש שם פוטנציאל. ואני חושבת שפשוט בסוף, אני רגע גם לספר שנייה מה זה מרכזי הזדמנות וגם להגיד שהיד פתוחה, הדלת פתוחה לשיתופי פעולה. נעשו בעבר גם. נגיד שבקורונה הייתה החלטת ממשלה ייעודית לענף התיירות. בזמנו מרכזי הזדמנות הרימו את הכפפה יחד עם אגף הכשרות מקצועיות במשרד העבודה, יחד עם התאחדות המלונות ועוד. באמת לתת מענה לנפגעי ענף התיירות. גם פה אנחנו מבינים שאין תיירות, לא הייתה תיירות תקופה ארוכה. מן הסתם התייחסו לזה לפניי. היום יש מצטיינים של הדבר הזה. ולכן יש ידע, יש סל שירותים רחב ופתוחים לשיתופי פעולה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. דווקא אני שמח מאוד לשמוע את זה. בבקשה. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

שמעון אלון. קודם כל תודה רבה, הם היו אצלנו בצפת. להורים שלי יש יקב בצפת ואני נציג של העסקים שעוזר להם מול רשות המיסים. 

אני רוצה להגיד קודם כל מה הפוש הראשון שמשרד האוצר עשה למען צפת. זה שהוא שינה להם בין מחזורים להוצאות מזכות. זה משחק שבעצם אתה אמור לקבל סכום כמו שצריך אם יש לך מחזורים וברגע שמשנים לך את זה להוצאות מזכות אחרי חמישה חודשים שאתה מקבל מחזורים, אז פתאום שמשנים לך את זה להוצאות מזכות, אז רוב בעלי העסקים כבר לא יודעים איך להגיש את זה. 

יש הרבה שלא זכאים. אין עם מי לדבר באוצר. אין, הם לא מתייחסים. ואם אתם הייתם בצפת וראיתם את מה שקורה שם בעסקים, אין תיירות. אין שם בכלל תיירות בתוך העיר. אולי יש תיירות שהיא חרדית, ותיירות חרדית זה לצימרים ואוכל. אבל לכל האומנויות, לכל הגלריות, לכל היקבים. להורים שלי ביקב הם לא יהיו זכאים אם יהיה רק מתווה לתיירות, הם לא יהיו זכאים. כי היקבים לא נכנסים בתוך מתווה התיירות. 

התווכחתי איתם, גם עם אמיר וגם עם גיא ועם כולם, לנסות להכניס את היקב מינואר עד אפריל, שזה ארבעה חודשים. שאלה ארבעת החודשים הכי קשים למלחמה. לא היה עם מי לדבר. כי יש להם את ההוראות של פיקוד העורף. ופיקוד העורף אמר להם חברים, צפת לא נכנסת בגלל משגרים וכל מיני דברים כאלה, שצפת כאילו לכאורה לא אמורה להיכנס לתוך המתווה עכשיו של המחזורים. 

ההבדל הוא באמת הבדל שמיים וארץ. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני כן מנסה אבל להבין, ואת זה לא הבנתי, שהיקבים הם לא נקראים בתור זה. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

הם לא עסק תיירות. הם לא נחשבים אטרקציה תיירותית. גיא הוא ממס רכוש, כן. 

 << אורח >> ארנון בירן: << אורח >>  

גם מסעדות אני חושב. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

מסעדנות גם לא נכנסה מינואר עד אפריל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח כן התייחסות של גיא בעניין הזה. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

בשמחה, כן. יש הגדרה בחוק לעסק תיירותי. והגדרה בחוק לעסק תיירותי נובעת מסעיף 40א לחוק עידוד השקעות הון. שמשם אנחנו שואבים את ההגדרה לאטרקציה. ולמעשה היקב, היקבים בעיקר, הם נכנסים להגדרה של אטרקציה רק לגבי מרכז המבקרים, לא לגבי היקב עצמו. כי היקב עצמו הוא יחידה עסקית כמו מכולת. אין הבדל בין עסק שהוא יקב לבין עסק שהוא מכולת. 

אם מכולת, לצורך העניין, תיכנס להגדרה של אטרקציה או שתהיה לה איזה שהיא פעילות תיירותית אז היא כן תיכנס. יקב שאין לו מרכז מבקרים אז זה עסק לייצור יין. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למרות שגם כשאנחנו היינו שם וגם הבנו שזה הלך הרוח שם, שמי שמגיע לשם כל הזמן אלה אנשים שמגיעים לטעימות. כאילו זה סוג של תיירותי, לראות. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

אז מי שיש לו מרכז מבקרים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כי זה מה שהיינו בשטח וזה מה שראינו. הוא לא שינה שם איזה משהו. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים לעשות הבחנה או אפליה בין עסק לייצור יין או עסק לאיזה שהיא מכולת. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >> 

מה עם גלריות שכן נכנסו פנימה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש לכם בחוק הגדרות. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

נכון, ברור. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

הגלריות כן נכנסו בגלל פליטה של אמיר, אז הגלריות נכנסו לתוך המתווה. אז כן יש לנו תקדים לדבר הזה. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

זה לא פליטה של אמיר, זו פרשנות מרחיבה שיכולנו להכניס לחוק. אז כן עשינו את זה. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

אין הבדל בין גלריה לשאר העסקים. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

אנחנו לא נעשה את הוויכוח הזה כאן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רק רוצה לשמוע, חבר'ה, ויכוחים לא פה. אני אמרתי את זה בוועדה. ומי שמכיר אותי, אנחנו מגיעים לשמוע. לעשות בצורה טובה, לעשות טוב. אולי זה לא הדבר פה שכל כך בולט בבית הזה, אבל זה מה שצריך להיות אני חושב. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

קרן הפיצויים הוא חוק סוציאלי ואנחנו מנסים להיות סוציאליים כמה שאנחנו יכולים. זאת אומרת, איפה שאנחנו יכולים לתת פרשנות מקלה כמו הגלריות, עשינו את זה. אנחנו עושים את זה בשמחה ובאהבה. איפה שהחוק מגביל אותנו - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל אני חושב שאם היית בא פיזית לראות את המקום הזה בצפת, אני חושב שכל מי שהיה שם התרשם שזה תיירותי לכל דבר ועניין המקום הזה. הוא ממש לא ייצור. כך אני רואה את זה. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

יש לי מוקד בצפת ואני נמצא שם לפחות פעם בחודש. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

אז אנחנו נשמח לעשות לך שם סיור בצפת, בעסקים. אבל באמת, רק היחס של האוצר לגבי החודשים עכשיו, כשאני מדבר על נובמבר-דצמבר שזה כבר עבר. זה ההוצאות המזכות והמחזורים. לא יודע אם חבר'ה פה הם בתוך קרן הפיצויים ומבינים מה הנקודות. אבל זה באמת משפיע על כל בעלי העסקים הדבר הזה. שזה בעצם מחזיר את כל בעלי העסקים חזרה אחורה לאמצע המלחמה. ההודעות שאני מקבל בטלפון זה "שמעון, אני חייב את העזרה שלך, בשביל הילדה שלי ואשתי". ועוד מישהו שעכשיו, ב-1 בפברואר אמורים לפנות אותו. פשוט דיברתי עם בעל העסק. אמרתי לו חכה רגע, רשות המיסים יש להם שם לחץ. 

נשמח שיהיה נציג של רשות המיסים בצפת. אני יודע שאתם מדברים פה עכשיו על נושאים של לשקם את העתיד. שבאמת תיירות חוץ לא תחזור לצפת ולכל הצפון, לכל הפריפריה. היא לא תחזור בחודשים הקרובים. כל חזאי שמבין בדברים האלה אומר חצי שנה. אז לנסות באמת לעשות את המתווה הזה לתיירות. לנסות להכניס כל עסק שתהיה לו ירידת מחזור. שזה הגיוני, נכון? מי שיש לו ירידה במחזור זה אומר שהוא נפגע מהמלחמה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל טען פה מקודם האוצר, הוא אמר שדווקא זה כן דו חודשי, אם הבנתי נכון. אם אתה יכול להתייחס לזה שוב. אני מדבר מהאוצר. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

לא, זה רשות המיסים מתפעלים. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

יש סוגי מסלולים שנקבעים בחוק בהתאם להנחיות פיקוד העורף. בהתאם להנחיות פיקוד העורף יש את המסלולים שנקבעים. זאת אומרת מישהו צמוד גדר זכאי למסלול אדום, מי שהוא יתר הארץ זכאי למסלול הוצאות מזכות. ויש הגדרה למי זכאי למסלול אדום. צפת במקרה של תיירות עומדת למסלול האדום, נכנסת למסלול אדום. אם היא לא מוגדרת, שזה בעצם המסלול הכי מיטיב, רק בענפי תיירות. 

ושוב אני אומר, הבעיה של העסקים בצפת בנושא התיירות זה להיכנס להגדרה של אטרקציה. כמובן שאם מדובר בבית מלון אין לו את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, אבל לגבי המחזוריות אני מדבר עכשיו. מחזוריות ולא מחזוריות. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

ומכבסה שנמצאת שם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אם הבנתי נכון שיש להם פער מאוד גדול. כך אני הבנתי. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

המענה של הנוסחאות נותן פתרון לעונתיות או למחזוריות. מהסיבה הפשוטה שאם עסק הוא עונתי לפי חגים, הפיקים שלו הוא בחגים, אז אנחנו משווים חגים לחגים. אם הוא בסוף שנה אז אנחנו משווים סוף שנה לסוף שנה. תמיד אנחנו לוקחים תקופה דו חודשית לעומת תקופה דו חודשית בשנה קודמת. לכן הטענה הזאת של מחזוריות היא לא רלוונטית, כי אנחנו לא עושים איזה שהוא ממוצע של משהו אחר. אנחנו משווים תפוחים לתפוחים. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

אבל בהוצאות מזכות זה לא אותו דבר. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

זה בדיוק אותו דבר. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

אבל אני מדבר עם רואי חשבון והם אומרים לי את זה. הם אומרים לי שמעון, זה בכלל לא אותו דבר. ואם זה באמת אותו דבר אז תנו את האופציה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני דווקא אשמח לשמוע את ענבר, נמצאת איתנו בזום. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

אם הפרעתי אדוני, אז אולי אני אתן לך גם נתונים משמחים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל אולי קודם נשמע את ענבר, כמנכ"לית החברה הכלכלית שבאמת אתה יודע, היינו בשטח וראינו גם את בעלי העסקים וגם מלונאות ודברים שבקשר איתה. היא הפה שלהם. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

היה נציג שלי שם. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

כן, היה שמואל. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

שמואל כהן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נכון. הוא אמר שאתם לא יכולים להגיע, נכון. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

קודם כל, אני מאוד רוצה להודות לך, יושב-ראש הוועדה, באמת שלקחת את הנושא הזה ברצינות וזה לא היה דיון אחד, אלא יש פה המשכיות. וגם סיירת בשבוע שעבר. אז אני מאוד רוצה להודות לך על זה. 

אני מתנצלת שהיום לא הגעתי לכנסת, אני פשוט נמצאת פה בקיבוץ דן עכשיו עם אמא שלי, שאנחנו מנסים להחזיר אותה הביתה וזה תהליך קשה. כרגע נשארתי לישון איתה כמה ימים, כי היא פשוט פוחדת לחזור הביתה. אני מספרת לכם את זה כי צריך להבין שאנחנו בתהליך עכשיו של להתחיל לאט לאט לבנות את הצפון מחדש. להחזיר את התושבים שלנו. יש עדיין קושי מאוד גדול להחזיר את התושבים. ואמרנו את זה בסיור ואני חוזרת ומדגישה עכשיו שהנושא של התעסוקה והפרנסה זה נדבך מאוד חשוב בהחזרת התושבים הביתה. 

אני רוצה להתייחס למה שאמרו פה לגבי ההבחנה של רשות המיסים בין אטרקציות לבין תיירות. זה גם משהו שעלה מאוד חזק בסיור, גם בצפת וגם אחר כך בבת יער. שבצפון האטרקציות הן בעצם החמצן של התיירות. אנשים לא באים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ענבר, הייתי רוצה באמת התייחסות שלך לגבי מה שהוא אמר שהם לוקחים חודשיים מול חודשיים של שנה קודמת. וגם אם אנחנו לא מסתכלים על המחזוריות בסוף הטענה הזאת, בהסתכלות שלו, ואני לא מספיק מבין בכל הדברים האלה, לכן אשמח גם התייחסות שלך והבנה שלך בנושא הזה. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

זה נכון שתיירות הוא ענף מאוד עונתי ויש בזה היגיון להסתכל דו חודשי לפי שנה קודמת. כמובן שבהקשר שלנו אנחנו צריכים להסתכל, ללכת קצת אחורה. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

לוקחים את 2022. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

בדיוק, 2022, לא ל-2023. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

החודשים הנקיים. 

 << אורח >> ענבר בזק: << אורח >>  

אני רוצה פה שני דברים להתייחס. הקריטריונים, ומאוד ברור למה במשך השנים עשו הבחנה בין תיירות שזה לינה לבין תיירות שהיא אטרקציות. גם, אגב, בנושא של עבודה מועדת שחזרתי והדגשתי את זה גם בדיון בוועדה וגם בסיור. גם שם יש הבחנה בין מלונות ששם יש עבודה מועדפת ואטרקציות לא. וגם עכשיו במתווה התיירות, במתווה פיצויים, עושים את ההבחנה בין מלונות או לינה לבין אטרקציות. 

צריך להבין שאי אפשר להפריד ביניהם. אין תיירות בצפון בלי אטרקציות. האטרקציות הן הבסיס, הן העוגן שמביא את התיירים. לכן אני חושבת שבתוך התקופה שאנחנו נמצאים ומתוך הבנה שהמדינה רוצה לשקם את התיירות ורוצה לשקם את הכלכלה, צריך למצוא את הדרך להגמיש את הקריטריונים ולו לחבלי הארץ הספציפיים שנפגעו. ולהגיד בתקופה הזאת אני נותנת אותה דחיפה גם לאטרקציות ולא רק למלונות. הדחיפה מבחינתנו, שוב, זה הנושא של הכפלת מענק עבודה מועדפת כהוראת שעה למשך חמש שנים לענפים, להרחיב את הענפים. לדבר שזה גם יהיה באטרקציות ולא רק במלונות. לתת את אותם שני אזורים בארץ שנפגעו שזה הצפון ועוטף ולהגיד מי שיבוא, צעירים שיבואו בתקופה הזאת לעבוד, לתת שוב את הכוח עבודה שכל כך זקוקים לו, בתקופה הזאת, יקבל מענק נוסף.

הייתה לי הבוקר גם שיחה עם העוזר של הח"כ, עם אלעזר, שלא רק אגב עבודה מועדפת, אלא גם באמת צריך לתת איזה תמריץ לעובדים לחזור, העובדים הוותיקים. יש הרבה עובדים שעזבו את האזור והלכו ומצאו עבודה במהלך התקופה של המלחמה, בגלל שלא הייתה עבודה באזור ומתווה החל"ת הסתיים. אז גם לתת פה איזה תמריץ חד פעמי לעובדים לחזור זה יחסוך הרבה מאוד לתיירנים בהכשרת כוח אדם חדש. וגם בסוף אנשים שעבדו פה אלה אנשים שחיו פה. ואני חוזרת ומחברת את העניין, החזרת התושבים כרוכה בד בבד בהחזרת התעסוקה. ואני חושבת שפה המדינה, זה נשמע כמו הרבה כסף להשקיע עכשיו בתמריצים, אבל המדינה תחסוך או תקבל הרבה יותר כסף ממיסים בשנים הקרובות אם יחזירו מהר את העסקים של התיירות לפעול. 

אני רוצה גם להתייחס למה שאמר פה הנציג של צפת על זה שתיירות חוץ לא תחזור. אני נוטה לצערי הרב להסכים. ייקח זמן עד שנחזיר את התיירים מחו"ל לארץ וגם כאשר נחזיר אותם סביר להניח שהם יותר יחזרו לאתרי התיירות היותר פופולריים: אילת, תל אביב, ירושלים. הגליל בסוף יש בו עכשיו את הסטיגמה הזאת. צפת שהייתה בכותרות סביב הנושא של ההפגזות. ייקח זמן לתיירות להתאושש. 

אני רוצה באמת להגיד לממשלת ישראל, לרשויות המס, תראו איך בקורונה הנדיבות בפיצויים אפשרה למשק לקום על הרגליים ולהתאושש מחדש. תנסו להיות נדיבים פה לא כי אנחנו מסכנים או לא כי אנחנו צריכים את הנדבות, כי יהיה למדינה הרבה יותר משתלם להשקיע היום לתת לעסקים האלה לעמוד על הרגליים, לתת להם את הפיצויים שהם צריכים כדי שהם ישרדו, כדי שהכלכלה של הצפון תתאושש. זה יהיה הרבה יותר יקר למדינה אם חבל ארץ שלם עכשיו אנשים לא יחזרו, עסקים ייסגרו. יצטרכו להשקיע ב-long run הרבה יותר כסף בלשקם את זה מאשר להחזיר עכשיו את העובדים או לתת את הבוסט לאותם עסקים שימשיכו לפעול. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה ענבר. אם אתה רוצה להתייחס. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

כן, קודם כל אני אגיד שלעניין קרן הפיצויים ההבחנה בין אטרקציה לעסק תיירותי שהוא בית מלון אין בתקופות של הזכאות אין הבדל בפיצויים. זאת אומרת אטרקציה ובית מלון מקבלים את אותו פיצוי. זאת אומרת את אותו מסלול. הם זכאים גם כן, למשל הפעימה האחרונה עכשיו של נובמבר-דצמבר 2024 הם זכאים למסלול אדום, שניהם. אנחנו לא עושים אצלנו הבחנה בין אטרקציה בצפת לבין בית מלון בצפת או בצפון בכלל. 

אבל כן חשוב לי להגיד שבעקבות הישיבה הקודמת שהשתתפתי פה איתך, עשינו קצת שיעורי בית. בדקתי את המצב של העסקים בגליל עליון בעסקי התיירות ושלחת אותי גם יותר נכון עם שיעורי בית, ועשינו גם שיעורי בית לגבי צפת. אני אתן לך את הנתונים ואני גם אסביר ממה נובע הפער בין מה שאתה שומע מהחבר לבין מה שאני אציג בפניך כרגע. 

כרגע בצפת יש לנו 4,590 תביעות, כאשר 90% מתוכן נסגרו. נשאר 452 תביעות שעדיין בטיפול. אם אני פורט את זה יותר לרזולוציה יותר קטנה לענף התיירות ואטרקציות הוגשו 938 תביעות ומתוכם נשארו פתוחות רק 104. זאת אומרת גם כאן 90% מבעלי העסקים בצפת קיבלו את כל מה שמגיע להם. זאת אומרת, כל התביעות שהוגשו שולמו. 

לגבי ה-10% האלה שלא טופלו הם לא טופלו בגלל שעוד לא הגענו לטפל, הגענו בגלל שיש בעיות בתיקים. זה חשוב להסביר, חשוב להגיד. בין אם זה בעיות בנתונים ובין אם זה בעיות באופן ההגשה. יש לנו את המוקד שלנו, את ה-CRM שהם יודעים לפנות אליו, הם מקבלים מענה. אם יש בעיות נקודתיות אנחנו לא חפים מטעויות, בסדר? אני שם את זה על השולחן. אנחנו לא חפים מטעויות. אבל הקרן עובדת בצורה בלתי רגילה. אנחנו 100% מתחת לאלונקה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

באמת הטענה היא לא עליהם, הם עושים את העבודה הכי קשה. כשיוצא לי לדבר עם אמיר או עם שי, הם עושים עבודה שבן אדם לא עושה. הם לא בני אדם. 

 << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >>  

במסגרת כוח אדם ואילוצים. 

 << אורח >> שמעון אלון: << אורח >>  

עבודה מטורפת הם עושים. אבל הנקודה היא זה האוצר. שהאוצר באמת לא אכפת לו מבעלי העסקים, שכמו שהיא אמרה שהיא הייתה שם. אני לא הצלחתי להגיע באותו יום. בעלי העסקים קורסים. כי אם עכשיו בנובמבר-דצמבר אנחנו נותנים להם, עוד פעם מחזירים אותם חזרה אחורה ואין להם אופק. ויש את המכבסה. כן, אני ירדתי איתכם לרזולוציות הכי נמוכות. המכבסה זה המכבסה של המלון. שאם היא לא תקבל את הכסף שלה, את הפיצויים בהמשך, כי לא נחשבת לאטרקציה תיירותית אז היא תיסגר. 

אבל זה לא תלוי ברשות המיסים. רשות המיסים עושה את כל העבודה. ובאמת מהבוקר עד הלילה בעלי עסקים מתקשרים אליי כדי שאני אתווך ביניהם ביניהם. והם משתגעים ממני. אם היו יכולים לתלות אותי היו תולים אותי מזמן. אבל באמת האוצר צריך כבר לפתוח את הידיים ולהבין שברגע שאתה תשקיע שם אתה תקבל פי ארבע בהמשך. אף אחד פה לא מבקש צדקה. הרי לקחת מיסים ודברים כאלה זה הגיוני, נכון? אז גם כאשר העסק נפגע בגלל מלחמה אז כל עסק שנפגע, הרי לא קוראים לזה פגיעה ישירה, קוראים לזה נזק עקיף בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אז כל מי שיש לו נזק עקיף שיקבל ותעשו את זה לפי ירידת מחזורים. מה הבעיה לעשות את זה? עסק שמקבל את הכסף שלו, שיש לו 25% ירידה, אז הוא ייכנס פנימה. ועסק שאין לו את זה אז הוא לא ייכנס. 

אתם רוצים תלכו עוד יותר רחוק, תלכו 45% ירידה בהכנסות. לא צריך לעמוד על זה. אבל תחיו את בעלי העסקים, תבואו לביקורים שם ואתם תראו שזה עולם אחר לגמרי ממה שמשמיעים לכם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב שהדיון הזה חשוב. אנחנו נמשיך לקיים עוד דיונים. גם על הדרום, גם נעשה סיור שם. אני אשמח שמישהו מהאוצר יצטרף אלינו לסיור. נעזור לכם, אם צריך איזה מחליף שבאותו זמן יהיה, אני אמצא לכם איזה מחליף שם. אני לא מזלזל, אני אומר באמת, אני יודע שאתם עושים עבודת קודש ועושים עבודה רצינית מאוד. אבל יש שם הרבה עבודה. בסוף בשביל לקבל החלטות מאוד חשוב לבוא ולראות ולשמוע ולחיות את האנשים. וחייבים לרדת לשטח, אין דרך אחרת. פשוט אין דרך אחרת. 

כמו שנאמר פה, יש כל מיני החלטות שהן לא מובנות. לא מובנות למה וכמה, למה דווקא לשם. אז מי שדוחף הכי הרבה ומי שלוחץ הכי הרבה אז הוא מצליח? אני רוצה לדחוף את כולם, בסדר? כולם בניי, בהסתכלות שלי הצפון, הדרום. אין לי שום קשר עם שום רשות מסוימת, מעבר לזה שאני תושב ירושלמי והייתי סגן ראש עיריית ירושלים והייתי ברשות הרבה שנים. אבל אין לי גם שם שום דבר ספציפי. כולם בננו. אני חושב שצריך לדאוג לכולם. ואני אומר, אנחנו כוועדה גם נרד לשטח בדרום ונשתדל שיהיה בזמן הקרוב. נשמח שכל מי שיכול להצטרף יצטרף. אני אתאם את זה גם עם ראשת אזור אשכול שדיברה פה וגם הייתה בדיון שעבר. וכל החברים האחרים שירצו להצטרף. 

אני כן שמח שישבנו פה ואני שמח שמדברים על שולחנות עגולים. אני שמח שכן מבינים שצריכים לחשוב בראייה כוללת של כל המשרדים. אני כן קורא מפה למשדרים עצמם לנושא הזה של חופשים, שמוציאים את אנשי המשרד, אני חושב שזה א'-ב' גם להראות שאנחנו ביחד חיים ורואים מה קורה בצפון ומה קורה בדרום. אני חושב שחייבים לעשות את זה. זה חייב להיות אחד מהפרמטרים החשובים, ניקוד שישימו את זה. שבאמת אנחנו נראה את המשדרים עצמם מגיעים לשם. 

אנחנו נרוויח פעמיים: גם נעזור לעסקים בעצם זה שיגיעו תיירים לשם, תיירות פנים. וגם אנחנו נראה מקרוב, כל החבר'ה של המשרדים יבואו, יסתובבו שם יום, יומיים, שלושה, ובאמת גם יראו מקרוב מה קורה. וכשהם יחזרו אחר כך למשרדים שלהם או לקבל את ההחלטות או לפחות להגיד את האמירה שלהם, בסוף הם מדברים וחושבים ביחד, אז יהיה להם גם את התובנות מה שהם ראו במקום עצמו. 

אני מקווה שבאמת אנחנו נשמע על ימים טובים יותר ושיהיו לנו באמת עסקים משגשגים, העסקים הגדולים והעסקים הבינוניים והקטנים. בסוף כשהם יהיו חזקים המדינה שלנו תהיה חזקה. וגם האוצר עצמו, באמת, אני אומר את זה ברצינות. תראו שהכיסים מלאים. יהיה קל יותר לנווט כספים למקומות אחרים גם. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:22. << סיום >>