פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת הכלכלה
18/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 604
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 13:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, של ח"כ ארז מלול << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר

חברי הכנסת:
ארז מלול


מוזמנים: 
	גרניט אופק
	–
	יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	חן פליישר
	–
	מחלקה משפטית, בנק ישראל

	גלעד שחר
	–
	בנק ישראל

	אוהד מרדכי
	–
	רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר

	מאיה גרטי גלבוע
	–
	מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות ניירות ערך

	טל שילה
	–
	מתמחה במשפטים, רשות ניירות ערך

	איגי פז
	–
	עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	צבי גזבר
	–
	רשות התחרות

	גלי כספרי
	–
	מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

	לבנת קופרשטיין-דאש
	–
	יועמ"שית, איגוד הבנקים

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	עינת יוסוב
	–
	עו"ד, איגוד הבנקים

	שרית ויסטוך
	–
	עו"ד, בנק ירושלים, איגוד הבנקים

	דרור שטרום
	–
	מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל "נקודת מפנה"

	משה קאשי
	–
	לובי 99

	גיל יהלום
	–
	חבר הנהלה, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	שי אבו
	–
	איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל




יועץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, פ/4598/25 כ/1080 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

שלום וצוהריים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום יום שלישי, כ' בשבט, 18 בפברואר 2025. אנחנו בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה-2024, של חבר הכנסת ארז מלול.

חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

חברי היושב-ראש, הצעת חוק הבנקאות זו הצעה חברתית, הצעה שעוזרת לאזרח. יש היום כ-240 או 250 מיליארד שקל בעובר ושב של אזרחי ישראל, שלא מניבים להם פירות. אנחנו רוצים לעודד את אזרחי ישראל לעשות שימוש גם בפיקדון קצר מועד, ארוך - - - אבל שהכסף יניב להם פירות. הריביות עולות, אני מקווה שירדו. המשכנתאות עולות, אז לפחות שיהיה קצת איזון בכסף שיש להם. כל אדם נתקל באיזה סכום כמו ממכירת דירה, יש לו איזו שמחה, מכר אוטו ועוד הרבה דברים.

אז באמת הגענו בעבודה נחושה לרגע הזה. אני מודה, למרות שיש צורך עדיין כמו שאומרים "לשייף", אבל באמת, היו פה דיונים שהלוואי שכל החוקים בכנסת ובוועדות אחרות היו בשיתוף פעולה בין יושב-ראש הוועדה והיועץ המשפטי לבנק ישראל, משרד האוצר, הבנקים, המפקח על הבנקים לשעבר, הארגונים החברתיים. הייתה פה באמת הירתמות לצורך העברת החוק לטובת האזרח. באמת, זו דוגמה ומודל גם איך צריך להעביר רפורמות במערכת המשפט בצורה כזאת, אני אלך אתכם הכי רחוק. ברוך השם, הגענו לידי גמר ואני מקווה שהיום נברך על המוגמר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז כאמור, אנחנו בהכנה לקריאות השנייה והשלישית. בשלב ההכנה לקריאה הראשונה נותרו כמה סוגיות שהוועדה החליטה שהיא תדון בהן בשלב הזה. מה שאני מציע הוא שנעבור סוגיה סוגיה, ואני אגיד מה הפתרונות שלדעתי ניתן לקבל. כמובן שנעשה שיח מקדים עם נציגי הממשלה ובנק ישראל בעניינים האלה. לאחר מכן, נקריא את הנוסח. הבנתי שיש כאן עוד איזה שהוא תיקון לעניין התדירות של משלוח ההודעות – תכף נגיע לזה.

הנושא הראשון שנותר פתוח, אני מקריא מתוך דברי ההסבר: "קביעת הסמכה לשנות בחקיקת משנה את הסכום המרבי הנקוב בסעיף המוצע (15,000 שקלים חדשים), ובכלל זה קביעת הגורם שיהיה מוסמך לשנותו." 

בנוסח סעיף 5א4 המוצע, יש התייחסות ליתרת זכות בחשבון עובר ושב של לקוח בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, כאשר אין בסעיף מנגנון של עדכון או שינוי של הסכום הזה. מה שחשבנו, ושוב אני אומר, בעקבות השיח המקדים עם נציגי הממשלה ובנק ישראל, הוא להסמיך את שר האוצר בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לעדכן בצו את הסכום הזה, הסכום של 15,000 שקלים חדשים על-פי השינויים במדד המחירים לצרכן.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא בהכרח. זה מאפשר - - - שבשיקול דעת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אז אני אומר, למה לא לכתוב "פעם בשנה"?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אני אומר - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אם לא יהיה שינוי, אז אולי - - - ולהוריד  - זה נראה לי שזה מסרבל באישור ועדת הכלכלה וכולי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני דווקא לא בטוח ואגיד למה: לא מדובר כאן על עדכון אוטומטי. יש לנו בסיסים בחקיקה שמאפשרים ממש בהודעה ברשומות, זה אפילו לא חקיקת משנה, לעדכן כל שנה סכום שנקוב בחקיקה לפי שיעור השינוי במדד המחיר לצרכן. כאן מדובר על מנגנון אחר, מנגנון דומה - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

יש מנגנונים דומים. למשל - - - מפרסם, הוא לא אומר את - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברשותכם, אני אשלים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אתם מפחדים שאני לא אביא רעיונות לתקציב 25.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברשותכם, אני מבקש להשלים: המנגנון שהצעתי זה מנגנון ששאוב מהוראות חוק העונשין היום לגבי עדכון של הקנסות, שיש אליהם הפנייה בהרבה מאוד דברי חקיקה, שלא מתעדכנים כל שנה אלא יש סמכות, אם רואים שהייתה אינפלציה מאוד משמעותית וצריך לעדכן את הסכומים האלה כדי לשמור על ערך הכסף, יש סמכות שבשיקול דעת לעדכן לפי שיעור השינוי במדד. אני חושב שזה מנגנון נכון כאן. אני חושב שזה לא נכון, אפילו לצורך הבהירות לציבור, הסכום יהיה – כלומר, שלא יתחיל להיות סכום באגורות ובשקלים בודדים – אני חושב שזה לא נכון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בסדר.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אשמח להעיר.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> אוהד מרדכי: << דובר_המשך >>   

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. אנחנו בעד לאפשר את הסמכות הזאת - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שהצעתי? שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ובאישור ועדה?
 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

כן, זה נראה לי מנגנון טוב. זה לא מנגנון של שינויים שאפשר לעשות ככה. אני חושב שגם לגבי הסכום עצמו, שהוא לאו דווקא רק שינויים במדד. אנחנו עכשיו מחוקקים פה חוק עם 15,000, שזה נראה לנו הסכום הנכון כרגע, שמעל זה - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

סביר.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

כן, זה נראה נכון. עולם התשלומים הוא עולם משתנה. הסכום שהגיוני שאדם סביר יחזיק בחשבון העו"ש שלו עכשיו הוא 15,000. אני לא יודע אם עוד שנתיים או שלוש נחשוב משהו אחר, אולי יהיו בכלל צורות תשלומים שונות. אני חושב שאם אנחנו מאפשרים את זה בסמכות שר אוצר, נגיד וועדה, אני חושב שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו גם את הסמכות לתקן את הסכום אם אנחנו חושבים שיותר נכון סכום אחר להמשך.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוהד, מעניין אם היית מסכים גם שהסמכות תהיה בידיים של הבנק, בהתייעצות השר. זה סתם בהערת ביניים.

 << דובר_המשך >> אוהד מרדכי: << דובר_המשך >>   

זה בהסכמה, לא?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

לא, כרגע כתוב בהתייעצות בגלל ששיקול הדעת מובנה, וברור באילו מקרים יפעילו את הסמכות. סמכות רחבה כן מעוררת את השאלה מה הסיבות להפעיל אותה?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני חושב שזה הסיבות שאנחנו קובעים את ה-15,000.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אם מרחיבים, אני מבקשת שזה יהיה בהסכמה

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

הרי מה השיקולים שיכולים להיות?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אין לנו שיקולים עכשיו ששקלנו למה 15,000, ויכול להיות שנוכל עוד שלוש שנים לשקול את אותם שיקולים ונגיד שהעולם השתנה. נלמד מהחוק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

תביא דוגמה. מה זה השתנה? למה הוא יכול להשתנות?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני אלך לקיצון, שפתאום אנחנו רואים שימושים בכסף, שאנשים משלמים באמצעים אחרים שהם לא דרך העו"ש. יש להם כל מיני אמצעים אחרים, שיכול להיות שבעו"ש הוא צריך להחזיק משהו רק למקרה חירום והוא משתמש בכלל בחשבון תשלום שיש לו בגוף פיננסי אחר או בכל מיני דברים כאלה. יכול להיות שהמצב בעולם אומר שה-15,000 זה לא ה - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

השאלה אם הסמכות לא להעלות את זה ל-100,000 שקל, ואז זה לא - -

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

אבל יש פיקוח פרלמנטרי. בסוף, זה באישור הוועדה. בכל מקרה תהיה ביקורת של הכנסת על ההחלטה, ולכן אני חושב שזה קצת מצמצם את החשש כי בסוף, האלטרנטיבה זה שעל כל שינוי נצטרך ללכת - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

כל מה שאיגי אומר, אני מסכים, חוץ מ - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תראו, כמובן שאפשר למחוק את העילה לשינוי, כמו שאני הצעתי, שזה יהיה "לפי השינויים במדד המחירים". אני חושב שבמקרה כזה אולי כן כדאי שזה יהיה בהסכמת הנגיד כי יכולים להיות כל מיני שיקולים לשינוי של הסכום.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אין לנו התנגדות שזה יהיה בהסכמה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

באישור וועדה. איגי, באישור ועדה זה עונה על החשש הראשון שלי, שזה מסורבל, אז לפעמים עדיף שיהיה מסורבל. לגבי הסכום – אני כן רוצה דיון, הסכום ולא על העיצום. על הכמות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חבר הכנסת מלול, חשוב לי להגיד גם לגבי באישור ועדה – הכנסת עכשיו נדרשת בשלוש קריאות להצעת החוק הזאת והיא קובעת את הסכום הזה של 15,000 שקלים חדשים. אם רוצים לשנות אותו, דרך המלך הייתה חקיקה ראשית. אנחנו מאפשרים חקיקת משנה אבל חייבת להיות מעורבות של הוועדה, של הכנסת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בסדר. הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. זו סוגיה אחת. סוגיה נוספת – בסעיף 2, במסגרת הסוגיות שהותרנו לבחינה בשלב הזה, "בחינת הצורך בהחלת החובה לשלוח הודעות לפי הסעיף המוצע גם ללקוחות שהם תאגידים, בשים לב למאפיינים של תאגידים שונים." אני אזכיר שהסעיף המוצע עוסק רק בחובת הודעה ללקוח שהוא יחיד.

נציגי הממשלה ובנק ישראל, אתם רוצים להתייחס?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

כן. אנחנו חושבים שההרחבה לתאגידים היא בעייתית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אם יש הסכמה – זה מספיק. אם אין הסכמה. אז את מסכימה לזה?
 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

כן. אנחנו חושבים שלא צריך...

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני כן אתייחס, שאני לא יודע האם הדבר מנוסח – לא את כל התאגידים, בעיקר עסקים קטנים. עסקים קטנים, שההתנהלות הפיננסית יכולה להיות לא מאוד שונה לפעמים מאנשים פרטיים. כרגע, הכס, בעו"ש הוא משהו כמו 230 מיליארד יחידים ו-270 מיליארד תאגידים, קצת יותר. אני לא יודע בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

יש לך את החלוקה של תאגידים גדולים או תאגידים קטנים?

 << דובר_המשך >> אוהד מרדכי: << דובר_המשך >>   

לא. זה מה שאני אומר, שאני קצת לא יודע אם זה - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

- - - זה לא נכנס לרזולוציות כאלה של בע"מ וכולי.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

לא בנתונים שזמינים לי. קשה לי להגיד שאין בזה צורך לעסקים קטנים. אני לא יודע אם הסמכות שנתנו למפקח לקבוע הוראות בעניין מאפשר להרחיב את זה גם לתאגידים קטנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

היא לא מאפשרת.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני חושב שיש פה פוטנציאל שאנחנו מפספסים תאגידים קטנים, שזה יכול להועיל להם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בוא, אני גם עם הבנקים, אני לא נגד. אתה יודע לנתח אולי מאזן כזה, ועם רווח - - - אני רוצה לפשט.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוהד, זה חוק חדש. בואו נראה שהוא מתחיל לרוץ, ונראה אם יש שינויים והוא מצליח באמת להזיז את האנשים, ואז אולי - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

הבאים אחרינו בכנסת יוסיפו תאגידים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני גם לא חושב שאפשר להחיל את ההסדר המוצע כפי שהוא על תאגידים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

הוא צודק. עורך דין רועי אברהם אומר – תאגיד, גם כשהוא קטן, יש לו איזה רואה חשבון מלווה, והוא אומר לו: תשמע, תשקיע פה... יש לו את ההודעה הזאת בביסוס, הוא משלם על זה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

יכול להיות. אני לא יודע אם עסקים קטנים משאירים יותר מדי כסף בעו"ש, אבל בדיוק בשביל זה אני חושב שאם רוצים להרחיב את החובה הזאת גם ביחס לתאגידים, אני חושב שצריך לבסס את זה מבחינת התשתית. זאת אומרת, להראות שבאמת יש בעיה בתאגידים עם מאפיינים כאלה ואחרים. לגבי יחידים - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

יש 270 מיליארד שקל שם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

נגיד שהוא עבד עבד וקיבל צ'ק גדול והוא בזבז את הכסף ולא כלכל צעדיו. אתה מבין?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

אני חושב שעל הדבר הזה צריך לעשות עוד עבודה בנק ישראל והאוצר, כדי לאפיין באמת מהם התאגידים האלה, ששם באמת יש צורך. זה כרגע לא - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בדרך כלל לתאגידים קטנים יש חשבון פרטי על שם - - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בואו נשאיר את זה כרגע. הלאה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסוגיה הבאה נוגעת למועד התחילה של התיקון המוצע. כרגע, המועד לפי סעיף 4 להצעת החוק הוא שישה חודשים מיום פרסומו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני ביקשתי ארבעה. לדעתי, הבנקים מקצוענים וארבעה חודשים זה מספיק לתכנות אבל...

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אבל אתה מוכן גם לשישה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

שוב, אנחנו רוצים - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

תראה, בסופו של דבר, אני מרגיש לא בנוח. אנחנו ביקשנו שישה חודשים בגלל שרק לפני חצי שעה היינו פה ואישרתם חוק אחר שאנחנו צריכים להיערך אליו, הוא לא בתכניות העבודה. זה עוד חוק שאנחנו צריכים להיערך אליו. יש הרבה מאוד רפורמות ותהליכים מקבילים - -

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אבל הבנקים כבר עושים את זה היום.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בנק לאומי לדעתי.

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אין הנחייה, אבל יש בנקים שעושים את זה. הם שולחים הודעה - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אני לא יודע מי עושה את זה ומי לא. אנחנו מדברים בשם כל הבנקים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני רק אסביר: אני ואתה והאזרח – אותו דבר, לא פחות ולא יותר. אני רוצה כמה שיותר לעזור, ויפה שעה אחת קודם. השאלה אם אפשר בדבר הזה, בחוק הזה ספציפית בארבעה חודשים – כן או לא?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אנחנו חושבים שהתהליך הסביר והאופטימלי הוא שישה חודשים. שוב, מדובר בהרבה תהליכים שמופצים במקביל. יש גם בנקים קטנים שאין להם - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אתה יודע מה? אני סומך על הבנקים לתת שירות לאזרח במיוחד בתקופה קשה כזאת, שגם אם יהיה כתוב שישה, הם יכולים לעשות לפני. אף אחד לא יעניש אותם, במיוחד לא המפקח על הבנקים. לדעתי, מי שיהיה ראשון, ירוויח. הבנקים, האינטרס שלהם הוא כן לעשות. הרי הם יהיו חייבים לעשות, אז כמה שיותר מהר.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אין ספק. נעמוד במה שאנחנו חייבים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בסדר, שישה חודשים.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אדוני, בבקשה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אני מ"נקודת מפנה". הייתי רוצה לנצל את ההצעה של אדוני לעשות שיפור ולהוסיף תוספת קטנה שתייצר תחרות יותר גדולה בין הבנקים. כי היום, על-פי הצעת החוק, כל בנק מציע ללקוח שלו חלופות שקיימות בתוך הבנק שלו. אני חושב - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

חלופות של מה? עוד לא הגענו.

 << דובר_המשך >> רן מלמד: << דובר_המשך >>   

אדוני, כתוב בסעיף (א) בהצעת החוק על אפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא עבורו - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל עוד לא הקראתי את הסעיף. אז אולי כשנקריא את הסעיף תעיר? כרגע אמרנו שנעבור על הסוגיות שנשארו פתוחות.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אני אחכה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בבקשה, איתי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו נשמע אותך לפני, רן מלמד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסוגיה האחרונה היא הוספת סעיף דיווח של המפקח על הבנקים לוועדת הכלכלה, לגבי יישום התיקון המוצע. אני רוצה להגיד משהו לגבי חובות דיווח: ועדת הכלכלה מקבלת עשרות אם לא מאות דיווחים שנשלחים לוועדה. על הדיווחים האלה עובדים במשרדי הממשלה ובגופים המדווחים. יש אכן מקרים שבהם יש צורך ציבורי וצורך של פיקוח פרלמנטרי לקבל את הדיווחים האלה לטובת מעקב אחר חוקים, בפרט רפורמות גדולות שנעשות פה. אני חייב להגיד כשלעצמי – הוועדה תכריע כפי שתחליט אבל כשלעצמי, אני לא חושב שלגבי כל תיקון בחוק, צריך לקבוע חובת דיווח.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אבל זה תקדים. פה זה קורה פעם ראשונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז לכן, מה שאני מציע בהקשר הזה, כדי שלוועדה יהיה מעקב לראות איך התיקון הזה מיושם, לקבוע חובת דיווח חד-פעמי בתום שנה מיום התחילה, שהוועדה תקבל דיווח מהמפקח על הבנקים לגבי יישום הוראות החוק ולגבי עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראותיו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

פעם אחת - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

פעם אחת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לכן יש את הארגונים החברתיים כמו לובי 99 ועוד ארגונים שגם יעקבו וידווחו. ואני שמח שיש גם את הארגונים האלה. אני לא מסכים איתם בכל הנושאים אבל אני שמח שהם קיימים כי הם גם איזה גוף פיקוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אלה הסוגיות. כמובן שהמענה לסוגיות האלה ישולב בנוסח.

אני אקריא את הצעת החוק – 

"הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה-2025

הוספת סעיף 5א4	1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי 
                                         סעיף 5א3 יבוא:

			
"הודעה ללקוח על	5א4. (א) הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה – לקוח) 
			יתרת זכות בחשבון	יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000
			עובר ושב                          שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות,        
                                                                                 ימסור לול התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, 
בתחילת כל רבעון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונות ועל אפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר."

כאן, לגבי הסעיף הזה, דיברנו עם חבר הכנסת המציע על התדירות של משלוח ההודעות, ועלתה הצעה שמחייבת את התאגידים הבנקאיים לשלוח אחת לחודש, אבל לתקופה של הוראת שעה שכרגע נחשוב מה תהיה אותה תקופה - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

18 חודשים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

18 חודשים? אז כאן נקבע הוראת שעה, שבמשך 18 חודשים מיום התחילה, החובה תהיה לשלוח את אותה הודעה בתחילת כל חודש?


 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

נוצר מצב של מבול מסרונים שאנשים מקבלים.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

הם ממילא שולחים הודעה על העמלות, שיצרפו את זה ביחד.  

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

כרגע כתוב "בתחילת כל רבעון", אז זה יהיה בתחילת כל חודש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בתחילת כל חודש?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

"תחילת כל חודש" זה אומר ה-1 בחודש?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

לא.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני חושב שעדיף לקבוע יום מסוים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יום מסוים זו הוראה מאוד דווקנית. אני לא בטוח שזה מתאים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

כל בנק זה מערכות שונות.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

מה אתם עושים ב - - - , זה בטווח. תחילת חודש.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

כלקח שלמדנו ממסרונים של עמלות וריביות, כתבנו את זה ככה וראינו שהרבה פעמים זה מבלבל את הלקוח. זה נשלח במועדים שונים, כל בנק לפעמים כל חודש שולח במועד אחר, והלקוח הרבה פעמים לא יודע אם הוא פספס את הודעה או קיבל כבר את ההודעה.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

הייעוץ המשפטי מציע לא יאוחר מ...

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

זה לא נכון לעשות את זה - - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

יש תקדים שנקבע בוועדת הכלכלה אך לפני חצי שנה בערך, שקובע שהבנק ישלח דיווח גם על ריביות וגם על עמלות. זה עובד טוב. הציבור מבין את זה. חבל לקלקל. אנחנו חושבים שלשלוח - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אין בעיה, נשאיר את זה בתחילת כל חודש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בתחילת כל חודש, אבל זאת הוראת השעה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אפשר להגיד משהו שכן חשוב לי שייאמר? דיברנו על זה קודם במצומצם אבל מאיפה הגיע הרבעון הזה? למה בהתחלה לא שמנו אחרי כל חודש, ולמה אנחנו לא רוצים שזו תהיה הוראת הקבע? החשש שלנו זה שככל ששולחים יותר הודעות בתחומים מסוימים ללקוח, אז נהיית קהות והוא מפסיק לקרוא אותן. כל מה שאנחנו מנסים לעשות בהצעת החוק הזאת הוא לטרגט את אותם לקוחות ש"נרדמו" והכסף שלהם יושב, ומדי פעם להעיר אותם. ואם עושים את זה בצורה יותר מדי תכופה, אז מתרגלים לזה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

דיברנו על זה בהצעה, שבסוף זה - - - לא כזאת גדולה ולא כזאת רחבה אלא להיפך.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

הרי ברגע שהבן אדם ישקיע, הוא ייפלט מהמערכת. נכון? לא ישלחו לו עוד פעם אם הוא השקיע את ה-15. אני בתקווה שאחרי 18 חודש גם המסרונים יתכווצו.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

ככל שאתה מתחיל לטרגט אותו פעם בחודש, אז על ההתחלה כבר יהיה עליו מבול של מסרונים כשהוא יקבל דיווח על עמלות, דיווח על ריביות, דיווח על כספים בעו"ש. לכן, מלכתחילה, ההחלטה שלכם, של לשלוח פעם ברבעון הייתה החלטה נכונה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, שנייה. אתה רצית להעיר משהו על נוסח ההודעה? על מסלולי ההשקעה שבהם.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

כן. רציתי להתייחס לסעיף (א), לסיפא שלו, ולחבר אותו לסעיף (ג) שטרם נקרא עדיין. ברשותכם, בכל אופן אני אגיד את הדברים: אני חושב שלהשאיר את המצב מעורפל ולא לחייב את הבנקים להודיע ללקוחות או לתת ממש ללקוח מידע על החלופות בכלל המערכת הפיננסית להשקעה שלו, מה שזה אומר אדוני, דבר מאוד פשוט וזה לא מסבך את המערכת. בנק ישראל, אחת לרבעון, צריך להוציא על עמוד אחד טבלה שמשווה שלושה או ארבעה סוגים של פיקדונות בכל הבנקים השונים - -

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

יש את זה כבר היום.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

כל מה שאני אומר זה שצריך שזה יהיה כתוב, שזה יהיה הקישור שאותו לקוח יקבל. בצורה כזאת, אתה מייצר באופן מידי את היכולת של הלקוח באמת לקחת את הצעת החוק החשובה הזאת, ולהפוך אותה למידע שהוא יכול להשתמש, בעיקר אם אתה מעביר חוק של ניוד פיקדונות מבנק לבנק וכדומה, אתה בדיוק מייצר את הדבר הזה.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אין שום תועלת, ברשותך כבוד היושב-ראש - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

תציג מי אתה?

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אני מאיגוד יועצים לכלכלת המשפחה. אני אומר שאין שום תועלת ששולחים מבול מסרונים לאנשים מבלי שיש הנעה לפעולה. הרי כל המטרה פה, שאתם יוזמים פה איזה שהוא חוק, אז חשוב שתהיה פה איזו הנעה לפעולה, שאדם ידע מה הוא עושה עם הפעולה הזאת. אז אם רוצים לייצר פה פעולה שהיא באמת לטובת הלקוח, אז אפשר גם להרים פה למשהו שבנק ישראל עשה באתר לגבי פיקדונות, שאולי אפשר גם לתת קצת אינדיקציה שזה יהיה בתדירות יותר גבוהה לגבי איך שמציגים שם את הדברים. אבל באופן כללי, זה דבר שהניע אנשים לפעולה.

אני מאוד חושש מהרבה היבטים של מסרונים כי לצערי הרב, אני נתקל באנשים מבוגרים ובאנשים בכלל, שיש לצערנו הרב נוכלים שמנצלים את הרעה הזאת וברשת מציגים כל מיני מסרונים או חלופות למסרונים בתאריכים מסוימים ויוצרים או איך אומרים? תופסים את אותו אדם ו"עוקצים" אותו בצורה כזו או אחרת. אז אני נתקל גם בצד השני של המתרס. אז לפעמים עודף מסרונים עלול לייצר תוצאה הפוכה שבטח לא רצינו אותה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

אני מנהל תחום פיננסים בלובי 99. תראו, הפעילות הכי רווחית של הבנקים זה הכסף ששוכב בפיקדונות העו"ש. מדובר ב-13 מיליארד שקל בשנה חסר סיכון, שהם מקבלים ישר לשורת הרווח. הצעת החוק הזאת באה לטפל בבעיה הזאת. הגברת המודעות של הציבור לכסף הזה תיקח חלק משמעותי מה-13 מיליארד כל שנה, ותעביר את זה לציבור על-ידי הריביות שהוא מקבל על הפיקדונות. 

עכשיו, לבוא ולהגיד שפעם ברבעון לשלוח הודעה – מספיק שפעם אחת אתה מפספס, במשך חצי שנה לא קיבלת. תבינו, הבעיה בדבר הזה, שהר המזומנים הזה נשאר בחשבונות העו"ש, זה בגלל שיש ירידה במספר האינטראקציות בין הלקוח לבנק. אבא שלי ורוב האנשים היותר מבוגרים פה, היו מגיעים פעם בשבוע לסניף בנק. הפקיד היה מסתכל, היה רואה שיש להם כסף, היה ממליץ להם על פיקדון, קרן כספית, והיום אין את זה. בא המחוקק ואמר: אני רוצה שבנושאים מאוד חשובים ללקוח, שזה הריביות שהוא משלם, שזה העמלות שהוא משלם, וגם במקרה הזה הריביות שהוא מפספס, צריך ליידע את הלקוח. לא מדובר במבול, ואם בנק ישראל חושב שיש בלגן וכל אחד שולח בזמן אחר, לבנק ישראל יש אפשרות להסדיר את זה ולקבוע איך שולחים. אפשר את שלושת ההודעות האלה לשלוח בהודעה אחת ביום העסקים הראשון בחודש. לא מדובר במבול. שלושה מסרונים שאפשר לרכז אותם בהודעה אחת, לשלוח ללקוח וליידע אותו.

שוב, פעם ברבעון. אם לאורך כל הרבעון יש לך 15,000 שקל יותר, אתם מפספסים פה את הכל. אתם מפספסים את כל המשמעות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מאה אחוז.

 << דובר_המשך >> משה קאשי: << דובר_המשך >>   

רגע, תנו לי לסיים. אתם קבעתם פה אפשרות של שר האוצר לקבוע ולשנות את הסכום עם נגיד בנק ישראל. אתם הרי מסכימים שצריך לשלוח כל חודש. תקבעו ל-18 חודשים, תשלחו כל חודש, בנק ישראל יבוא ויראה מה ההשפעה של הדבר הזה. ואם משרד האוצר יראה מה ההשפעה ויגיד: תשמעו, אנחנו בדקנו, ראינו שפעם בחודש מטריד את הלקוחות והופך אותם לקהי חושים להודעות שהם מקבלים, אז שר האוצר, בהתייעצות הנגיד, תבואו לפה ותגידו: אנחנו משנים לרבעון. אם אתם מסכימים שכל חודש צריך לשלוח, למה אוטומטית אתם הופכים את זה לפעם ברבעון? תנסו פעם בחודש, ואם כל הבעיות שעלו פה הן באמת בעיות קריטיות ומהותיות שפוגעות בלקוח, תבואו לוועדה ותגידו: אנחנו רוצים פעם ברבעון, פעם בחצי שנה, פעם בשנה.

עוד משהו קטן שהזכירו פה - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא, רגע, בואו נתייחס לנקודה. לנקודה הזאת, איתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לנקודה הזאת: אני מבין שמה שאתה מציע זה שאם בתום תקופת הוראת השעה יגיעו למסקנה שהתדירות של אחת לחודש היא התדירות הנכונה, שלא נידרש להליכי חקיקה ראשית לעניין הזה. אבל אז אני אומר שצריך לבחון את השאלה גם מי הגורם שבכלל יהיה רשאי לשנות את המועד הזה, וברור שזה צריך להיות באישור ועדה.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

בנק ישראל, הוא יושב מול הנתונים. אם בנק ישראל יבוא אחרי 18 חודשים ויגיד: תקשיבו, זה מציף את הלקוחות והם מבולבלים ויש תרמיות – מה שתגידו. תבואו לוועדה ותסבירו למה זה פוגע, למה זה פוגע במטרת החוק, למה זה פוגע בלקוחות ושוועדת הכלכלה תאשר את זה.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אולי כדאי לייחד את ההודעה הזאת משאר ההודעות. אם נעשה את זה כל חודש, הוא ככה ידע – זה סוג של הטרדה. סך הכל לא מדובר פה על סכום גדול, בוא ניקח את זה בפרופורציות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מבחינתך זה לא סכום גדול, מבחינת הרבה אזרחים זה סכום גדול. אותו סל אזרחים שיש להם את הסכום הזה, זה לא כל האזרחים שיקבלו. זה לא כמו עמלה או ריביות, שזה כל אחד יקבל.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

כל האזרחים בישראל.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לגבי התזה שהאינטראקציה בין הלקוח לבנק ירדה – הפוך. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בעיניך. תלוי למי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

תלוי למי. אם אין לו חריגות, אין לו קשר עם הבנק - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

השאלה היא מה האינטראקציה. אפליקציה זו אינטראקציה.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

אתה בכלל לא תדע שהכסף שלך אצלו או שתשכח ממנו - - - הכל דופק, זה הכל איפה שהוא שם ברקע. אתה לא מגיע לסניף, יש לך אפליקציה שאם אתה לא צריך אותה, אתה לא פותח אותה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אתה רוצה להגן על זכות הדיבור שלי או שאני אצטרך להגן לבד? תודה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>   

קודם כל, האינטראקציה בין הלקוח לבנק עלתה. למה? משום שיש הרבה מאוד ערוצים דיגיטליים היום, והלקוח יכול לתקשר עם הבנק 24/7. זאת עובדה. אפשר להגיד שהאדם לא מגיע לסניף – עזבו, רוב האנשים לא מגיעים לסניף. לכן האינטראקציה עלתה. אתם צריכים להבין שכמות המסרונים שנשלחים היום על-פי הוראות חקיקה שאתם חוקקתם, ואתן כמה דוגמאות: דיווח על עמלות, דיווח על הלוואות לדיור, דיווח על ריביות, ביטול הטבות. כל הדברים האלה – מסרונים חודשיים שנוחתים על הלקוח, רק על חשבון אחד. זאת אומרת, הלקוח מקבל דיווחים נון-סטופ.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אפשר לשאול שאלה?

 << דובר_המשך >> טיבי רבינוביץ: << דובר_המשך >>   

דקה, תן לי לסיים. לכן, האינטרס צריך להיות שמסרונים יגיעו באופן כזה שיאפשר ללקוח להתמקד בו ולהתביית על אותו צורך. ככל שתמטירו עליו ערימות בלתי מבוקרות של מסרונים, הוא מאבד את עצמו. לכן המתווה הראשוני שהצעתם הוא מתווה נכון, מאוזן ומדויק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אפשר לשאול שאלה? בחוק של העמלות – בחשבון שאין עמלות, אפס, אתה מחויב לשלוח מסרון?

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

בחוק לא כתוב מסרון. תפתחו את החוק. כתוב "בדרך האפקטיבית ביותר". יש דרכים אפקטיביות. זה שהם החליטו לשלוח מסרונים וזה שבנק ישראל לא מסביר מה זה דרך אפקטיבית, זה משהו אחר. אבל בחוק לא כתוב מסרונים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

הצעתם מתווה מאוזן, תמשיכו איתו. לא צריך לשנות. 

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

הדרך האפקטיבית ביותר. הדרך האפקטיבית ביותר זה יכול להיות באפליקציה, זה יכול להיות כמו שהציעו פה, בדואר מזמר. הדרך האפקטיבית ביותר, וזה לא מסרונים. אם אומרים שמסרונים זה מציף, אז כנראה שמסרונים - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

איפה בנק ישראל - - - אני עומד מאחוריהם. הייתה הוראת שעה 18 ואחרי זה - - -, אלא אם כן אתם מסכימים שאחרי ה-18 הנגיד או המפקח - - 

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

או המפקח. המפקח יהיה רשאי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

- - עד רבעון - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב שזה ברמה של המפקח.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אם אתם רוצים להסמיך את המפקח לקבוע שהוא יכול אחרי הוראת השעה להגביר את התכיפות, רק לא - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה צריך להיות באישור ועדה בכל מקרה. 

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

ברירת המחדל צריכה להיות פעם בחודש, ואם בנק ישראל, אחרי שהוא - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו דעתך אבל החליטו משהו אחר.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

אבל כבר החלטתם שב-18 חודשים הראשונים צריך כל חודש.

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אבל משה, זה ל צורך חינוך הציבור. זה לא משהו שאנחנו קובעים אותו עכשיו שהוא הדבר הנכון. יכול להיות שהוא לא הדבר הנכון.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

אבל חינכת אותי. מחר, מישהו אחר עד גיל 18, אתה צריך לחנך גם אותו, נכון? והוא לא יקבל כל חודש, הוא יקבל פעם ברבעון. אתה מחנך את הציבור היום אבל אתה כותב החוק, חקיקה ראשית, צריכה להסתכל חמש, עשר שנים קדימה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אז אני אומר: בואו נציב ברירת מחדל אחרי 18 חודש, אלא אם כן המפקח על הבנקים קבע אחרת.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי זה הנגיד באישור ועדה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אלא אם כן הנגיד קבע אחרת.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

- - - 

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

חן, אנחנו כפופים להסכמים אתכם אז את יכולה - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

חן, אתם לא תבואו. 


 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אז לכן אמרתי, שעדיף בלי ועדה. אם אתם רוצים - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, לא.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

בסדר, איתי, אני מקבלת את זה. אני אומרת שאם אתם רוצים לתת הסמכה לקצר את התקופה אז אנחנו לא מתנגדים. כמובן שככל שמעמיסים על הסמכות הזאת יותר אישורים אז היכולת להפעיל אותה - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שאמרתי – דרך המלך היא לעבור בתיקון חקיקה ראשית פה, בכנסת. נדרשים לזה בשלוש קריאות.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אפשר להציע הצעה?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אני יושב ואני שומע, ואני מאוד קשוב למה שנאמר כאן. אני חושב שהדרך הנכונה, מאחר וכמו שנאמר לא בדיוק יודעים מה המינון הנכון אחרי הוראת השעה. בהוראת השעה יודעים מה רוצים – רוצים להגביר את התכיפות שאנשים יתעוררו על עצמם ולא יודעים בדיוק מה התכיפות הנכונה. אולי הדרך הנכונה היא שבתום הוראת השעה, תינתן למפקח סמכות לשנות את זה אבל שהתכיפות של ההודעות האלה לא תהייה מרוחקת יותר מאשר שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

זה מה שאמרנו.

 << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >>   

ואז, לדעתי במקרה הזה, בטח לאיתי יהיה משהו להגיד על זה אבל אני לא חושב שבמקרה כזה המפקח צריך לבוא לוועדה. אם זה בין אחד לשלושה - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב אחרת.


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

איתי חושב אחרת. הוא לא צריך לבוא, הוא צריך רק להביא את הנייר שלו.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אם זה בין אחד לשלושה, אם זה בין חודש לרבעון - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני שוב אומר: הכנסת לא הולכת לשום מקום, אפשר גם לתקן בתיקון חקיקה ראשית. אם רואים - - 

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אם רואים שיש משהו חשוב, שסתם, שהוועדה תדע באופן כללי, אף אחד לא רוצה לבוא כל פעם לתיקון חקיקה ראשית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. אז לכן אמרתי שאפשר להציע ברירת מחדל של חקיקת משנה, אבל היא צריכה להיות באישור ועדה.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

יכול להיות שהמפקח יחשוב אחרת, ואני דווקא מאמין במפקח. אני חושב שהמפקח יחשוב אחרי כן שהתדירות הנכונה היא פעם בחודשיים. למה לבוא ולכפות את זה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא, משאירים את זה פעם ברבעון אחרי 18, אלא אם כן הוא - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

זה בסדר מבחינתנו.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

המפקח, שיבוא באישור הוועדה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת השאלה – באיזו מסגרת?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסמכות הוועדה. באישור הוועדה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

בוודאי שבאישור הוועדה. אני רק שואל האם יש תקדים לכך שהוראות של המפקח מגיעות לאישור ועדה? אני חייב להגיד שאני לא זוכר.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

גם אני לא.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו החלוצים.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

הגיע הזמן לעשות את זה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אפילו "נקודת מפנה" אומר שיהיה פה מפנה רציני בכלכלה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אני חושב שהכנסת צריכה לפקח על הפיקוח על הבנקים, חד-משמעית אדוני.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

הערה כללית, ברשותך היושב-ראש: היום, אם יש לבן אדם כסף בעו"ש והחשבון שלו לא פעיל שנה שלמה, יש תקנה שמחייבת לקנות אגרות חוב לאותו אדם. קונים לו אגרות חוב. זו הערה כללית. זאת אומרת, אין דבר שחשבון "מת" לגמרי. קרה לי פעם עם אדם מבוגר בגיל 90, היו לו שני חשבונות באותו בנק. בחשבון אחד הוא היה, בחשבון שני לו וקנו לו כסף עד שבאתי איתו. זו סתם הערה כללית שחשוב שידעו את זה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

- - - רק לקצר את הרבעון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, אני רוצה להגיד: בתום תקופת הוראת השעה, אנחנו נסמיך את נגיד בנק ישראל, בצו באישור ועדת הכלכלה – השאלה אם לשנות את תדירות משלוח ההודעה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

יהיה רבעון, ויהיה בסמכות ה - - - לקצר - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, לשנות ולקצר מרבעון?

 << דובר >> גיל יהלום: << דובר >>   

קבעת לו במסגרת הנגיד או המפקח - - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

למה לא? ואם הוא יראה שזה משפיע - - -

 << דובר >> גיל יהלום: << דובר >>   

אם הוא יחליט שזה לא קריטי בין חודש לרבעון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אם הוא יחליט שזה לא קריטי, אז זה לא קריטי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

בוא, יש לי קצת אמון. יושב פה המפקח לשעבר. אתה היית בוחן את זה? הנה, האדם הסביר.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

קודם כל, אני מבקש שייכתב בפרוטוקול שאני "האדם הסביר".

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אני חושב שאתה מעל הסביר.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אני מאמין שהמפקח כן יבחן את זה. אני לא חשוב שזה יעבור בלי זה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסדר גמור.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני אשמח להתייחס לנקודה שעלתה קודם בנוגע להנעה לפעולה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, לגבי ההערה של נקודת מפנה, יש לנו עוד נוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מציע שנקרא את שאר הסעיפים הקטנים באותו סעיף כדי שנוכל לקבל החלטות. 

סעיף קטן (ב) קובע: 		

"על מסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות לפי סעיף 5א1א(ג)(1) עד (3), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (3), במקום "פסקה (4)" יקראו סעיף קטן 5א4(ג)."

בעצם הטקסט הזה נועד להפנות להוראות שקיימות היום בחוק לגבי הודעה על סיום הטבה. זה כשהודעה נמסרת בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת עניינית ונגישה ככל האפשר וכולי. אני לא אחזור כרגע על כל ההוראות אבל זה הוראות טכניות של איך נשלחת ההודעה.

סעיף קטן (ג) קובע:

"ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה הוראות שיחייבו תאגיד בנקאי לכלול בהודעה הפניה למידע על חלופות השקעה."	

מה שאני מציע לכתוב כאן, בהתייחס לאותה הערה, שלמפקח תהיה חובה לקבוע הוראות שיחייבו תאגיד בנקאי לכלול בהודעה הפניה למידע על חלופות השקעה, ושההוראות כאמור יקבעו עד ליום התחילה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

לא, לא. אנחנו דבירנו על זה פעם שעברה. זה משפיע גם על תחילה, זה מכניס אותנו ודיברנו על זה בפעם הקודמת על זה שאנחנו מאמינים שחקיקה מהסוג הזה צריכה לעלות לאוויר – זאת אומרת, ברגע שזה עבר קריאה שלישית ופורסם, הם מתחילים להיערך. אם אתה מכניס עכשיו עוד שחקן, אותנו, כמי שצריך לקבוע רגולציה משלימה שבלעדיה הם לא יכולים להיערך, אז זה עכשיו מאריך תקופות היערכות וזה נהיה סיפור שלם. לכן ביקשנו את "הרשאי". אנחנו כן אמרנו שאם נראה שיש בעיה עם המסרונים, כמו תמיד, כמו בכל דבר שאנחנו עוסקים בו, אז יש לנו את הסמכות ונוכל לטפל ולתקן.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אז מה הבעיה שתרחיבו בסעיף הראשון?

 << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >>   

לכן, אנחנו לא רוצים חובה. אנחנו רוצים להשאיר את זה כרשאי - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, הם לא רוצים שייכנס כגורם נוסף במשחק הזה. אני אומר: תכניסו את ההפניה פה, בסעיף הראשון.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

ממש לא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל במהות זה לא ישנה. מה שבעצם את אומרת זה שבמהות, אתם לא חושבים שצריכה להיות חובה לקבוע הוראות כאלה. אבל כאן, מה שהוועדה מבקשת זה בכל זאת לקבוע שתהיה איזו שהיא חובה על התאגידים לפרסם מידע אחר, שיניע את הלקוחות לכך.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אפילו את הקישור לאת שלכם.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אחרת, הלקוח לא - - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

היום הציבור לא מודע - - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

זה אומר שאני צריכה לקבוע משהו?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

לא. ההתנגדות שלך היא בעצם - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

שלא תקבעי הוראות?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אני לא רוצה להיות - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כגורם שתלוי בו...
 << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסדר גמור. אז אין בעיה, אנחנו נכניס בסעיף הראשון שההודעה צריכה לכלול את הקישור לקו המשווה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא חושב שבחקיקה ראשית נכון עכשיו לכתוב קישור לאיזה שהוא פורטל שקיים עכשיו. החקיקה היא - - - לכן, חשבתי שזה דבר שצריך להיקבע בהוראות של בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אז מה הבעיה? זו לא הוראה שצריכה, לצורך העניין, ישיבות או שיקולים או בדיקות. זו הוראה פשוטה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

בוודאי שכן.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

הצעה בנושא. אני אגיד שאני מאוד מסכים עם האמירה שצריכה להיות הנעה לפעולה, וקשור לעמוד כלשהו. יש שתי אופציות, כמו שאנחנו רואים את זה ובכל אחת יש יתרונות וחסרונות. יש את "קו המשווה" של בנק ישראל, שזה עמוד שמראה את הטבלה של הפיקדונות לפי טווחים שונים של כל בנק, והיתרון של זה הוא שהלקוח לא רק פונה לבנק שלו עצמו אלא הוא רואה מערכות מול בנקים אחרים. החיסרון זה שהוא לא יכול מהעמוד הזה ללחוץ ולגשת לפיקדון ולהפקיד את הכסף שלו.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   


הוא לא יכול לבצע.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

נכון, זה חיסרון. דבר שני – יש לציין שהעמוד הזה יותר מותאם למחשב מאשר לפלאפון. האופציה השנייה, יכול להיות שזה גם נותן מענה איך לקבוע את זה בהוראות המפקח או בחקיקה ראשית – האופציה השנייה היא להפנות ואגב, אני מקבל מהבנק שלי הודעה היום על זה שיש לי יתרות בעו"ש, הוא שולח לי הודעה ומפנה אותי לעמוד שבו הוא מפרט את הפיקדונות שהוא מציע, הוא מפנה אותי לשם.
 
 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

שהוא מציע. שהוא מציע.

 << דובר_המשך >> אוהד מרדכי: << דובר_המשך >>   

החיסרון של זה - -

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אפרופו החוק הקודם.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

החיסרון של זה, שזה הבנק שלי ולא משווה לבנקים אחרים. והיתרון זה שקיבלתי מסרון ואני מפקיד ומקבל - -

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אבל בסוף, ההצעה שלנו מדברת על כך שהאדם יבין ויגיע להכרה שיש לו אפשרות לחלופות השקעה. אנחנו לא מתייחסים עכשיו כמה השקעה וכמה ריביות ומה הכי משתלם.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוהד, זה מתחבר לדיון הקודם שהיה פה, שביום שאפשר להעביר פיקדונות מבנק לבנק, אז אתה לא רוצה שהוא ידע רק את מה שקורה אצלו בבנק, אתה רוצה לתת לו תמונה רחבה יותר. אז מה עשית?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

גם יש השקעות שהן לא פיקדונות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, "נקודת מפנה", בבקשה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני רק אסיים את הנקודה: אז אני מסכים שיש חסרונות להפנות לעמוד הזה. השאלה מה המטרה העיקרית? להפנות את הכסף מהעו"ש לפיקדון שהוא יקבל עליו ריבית או להוציא את הכסף מהעו"ש בשביל שהלקוח גם ישווה ואולי ינייד ואולי יעשה דברים אחרים?

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

רק לפני כמה חודשים יצאה הוראה של בנק ישראל לעודד קרן - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, לא ביקשת רשות דיבור. הוא ביקש.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

לא, זה לא סותר את ההוראה כי בהמשך, לזה, העמוד הזה היום, ובנק ישראל תקנו אותי אם אני טועה, עומד לצאת, כמו שאמרתם, ממש באפריל ב - - -, הוראה לעמוד הזה, שזה עמוד שאולי חקיקה ראשית יכולה להפנות למשהו שנקבע בהוראות המפקח. ואז זה יכול לייצר - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. זה מה שהצעתי. אני הצעתי להפנות להוראות של בנק ישראל.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

לא, אתה הצעת שהוא יצטרך לקבוע הוראות. אם אתה מפנה עכשיו להוראות קיימות, אין להם בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אין הוראות כאלה כי החוק עוד לא נולד.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אי אפשר בחקיקה ראשית להפנות להוראה מסוימת. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. כי זה דבר שיכול להשתנות.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >>   

היום זה הקו המשווה, מחר זה הקוטב הצפוני.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אני באמת חושבת שבישיבה הקודמת דנו על זה והגענו להחלטה הזאת - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, לא שומעים.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אני לא מבין ממה אתם מפחדים בלתת את המידע?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אני רוצה להרגיע, בסדר? אני באמת חושבת שבפעם שעברה דנו באפשרויות האלה, מה יותר טוב. ולכן, הלכנו על אותו נוסח שהוצע כאן, שהוא יותר כללי, ואמרנו שיש מעקב. עכשיו יש גם דיווח, נכון? וככל שנראה שההודעות לא אפקטיביות ולא טובות, תמיד נוכל להפעיל את הסמכות ולקבוע בהוראה - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אם תמצאו לנכון.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אבל חן, אם כבר עושים משהו, בואו נעשה אותו כמו שצריך.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

נכון. - - - אינטרסנטית שהחוק יצליח. ולכן, אני לא חושבת שחייבים עכשיו לעשות משהו מאוד קונקרטי בחקיקה ראשית.

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אבל בסוף, אנחנו לא ממציאים יש מאין. יש את הפורמט הזה כבר בחלק מהבנקים. הנה, כמו שאוהד אמר. זה כבר קיים. נכון שאולי אתם לא רוצים לתת הנחייה גורפת אבל אם זה כבר קיים - - 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

זה יכול גם להשתנות. יכול להיות שהיום זה הדבר האפקטיבי. מחר מישהו ימציא כלי יותר אפקטיבי לעודד לקוחות לראות מוצרים יותר - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אבל אף אחד לא מפריע לך לעשות את זה.

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

בסדר, אבל שתהיו חייבים בזה. לא אמרנו איך ומה. אני חושב שאם הוא נותן הוראות למפקח - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אם אתם רוצים שהמפקח יקבע הוראות כתנאי לעלייה לאוויר, אז אתם צריכים שמועד התחילה יזוז הרבה קדימה כי לנו, לקבוע הוראת - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

- - - 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אתה לא יודע מה זה לקבוע הוראת - - -? זה כמעט שלוש קריאות. זה סיפור. זה לא משהו שאנחנו יכולים... והם, הבנקים, כמובן צריכים היערכות אחרי שנגיד מה צריך. זה לדעתי פשוט - -
   
 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

הוא ביקש רשות דיבור.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אני באמת מנסה להבין את הפחד, את ההיסטריה, את הפראנויה של בנק ישראל מלפרסם קישור - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אין שום פראנויה. לא פחד ולא פראנויה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

ברשותך, לגבי קישור – היועץ המשפטי אמר שזה לא מקובל בחקיקה ראשית. ולגבי המעורבות שלהם – היא הסבירה יפה שההליך אצלם זה הליך ארוך, כמו שלוש קריאות.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אדוני, אני מכיר את ההליך שלהם. אני מנסה כבר כמה שנים, ובסוף אני חושב שגם אצליח, לחייב את בנק ישראל להעביר את הוראות הניהול התקין שלו אישור של ועדת הכספים או ועדת הכלכלה. זה דבר שצריך לקרות ואני חושב שהוא יקרה. אבל שוב, אני חושב, אדוני, שלשנות את המילה "רשאי" או את המילים "הדבר נדרש" ל"חובה על המפקח על הבנקים" לקבוע איך יראה המידע ההשוואתי שכל לקוח יקבל, זה דבר נדרש, זה דבר בסיסי. ואם הוא לא יהיה, החוק לדעתי יתפספס.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אנחנו איתך. בבקשה.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

שוב, אני מסכים עם רן. אפשר לקבוע שהם יהיו מחויבים להפנות, ובנק ישראל יגדיר לאן הוא מפנה. האם הוא מפנה בלינק, האם הוא מפנה לאתר שלו, מפנה לאתר של אותו בנק? עכשיו שוב, בנק ישראל הוציא - - - וחייב את הבנקים לפרסם את כל הריביות שמשלמים על הפיקדונות ולשים קרנות כספיות מחוץ לבנק. אז תחייב בהודעה להפנות, ובנק ישראל יגדיר לאן להפנות.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

בדיוק.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

בלי הנעה לפעולה – תוותרו על זה.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

וכמובן שיהיה כל חודש.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

ושתהיה סמכות לבנק ישראל לשנות אותה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אני חושב שלהפוך את ברירת המחדל כך שאנחנו נקבע כרגע שתהיה הפנייה, וניתן סמכות לבנק ישראל לשנות אותה. אם הם רואים לנכון לשנות – שישנו. אני חושב שזה עונה על כל - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אתה רוצה לחנך את בנק ישראל?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוהד, אתה מציע שהבנק בהוראה ייתן את המידע שיש אצלו - - 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

כולל - - - כספיות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

- - עם אפשרות לתת לבנק ישראל לקבוע את ה - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

למה לא? - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אז מה הועלנו בזה? אנחנו רוצים תחרות או לא רוצים תחרות? אנחנו משאירים את אותו לקוח שבוי.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

שנייה. דרור, בבקשה.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אם אפשר להציע ולבקש שההודעה תהיה על חלופות השקעה שאינן רק בתוך הבנק. זה הכל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מי יקבע לבנק?

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

הבנק שיקבע, לא אכפת לי. אתה יודע מה? מכל הוויכוח הזה, איזו הפנייה לאיזה קישור, כאילו אנחנו נמצאים בעולם סטגנטי של 1980. הרי זה משתנה כל הזמן. אבל שיהיה ברור שההודעה חייבת להתייחס לחלופות השקעה שאינן רק של הבנק עצמו. בואו כבר נפתח את הדלת הזאת.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אין בעיה. ברשותך, אתה אומר שלצורך העניין בנק המזרחי, מה אתה רוצה שהוא יודיע? מה יש לבנק לאומי? 

 << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >>   

לא. אני רוצה שהוא יודיע שיש חלופות השקעה - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

את כל מה שיש?

 << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >>   

לא, לא כל...

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

זו השאלה שלי, איך הוא אמור לדעת? מה אתה רוצה שהוא יגיד לו?

 << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >>   

שיש חלופות השקעה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

זה לא מספיק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

דיברנו על הנעה לפעולה, אנחנו רוצים להזיז אותו. אם תראה לו דוגמאות - -

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

אפשר להעלות נקודה שאולי חשובה, ותקנו אותי אם אני טועה, בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, הוא קיבל רשות דיבור.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

צריך לציין את חלופות ההשקעה האטרקטיביות ביותר, כמובן שלא את כל מה שיש בשוק, ואף אחד לא מבקש - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

איך הוא ידע?

 << דובר_המשך >> דרור שטרום: << דובר_המשך >>   

קודם כל, בנק שמתחרה, יודע מה מציעים המתחרים שלו. דבר שני, אם הוא לא יודע, יש לו את הקישור של בנק ישראל ב"קו המשווה". אם הוא נורא רוצה לדעת מה מציעים המתחרים שלו, בקליק אחד הוא יודע לעשות את זה. אבל לפחות בוא נפתח את הדלת שיפסיקו - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

הרי לשם מה הוקם האתר הזה, אם לא לזה?

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

- -  שיפסיקו לכלוא את הלקוחות בתוך הבנק.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

בדיוק.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

שוב, כמו שאמרתי קודם, אני חושב שיש יתרונות ויש חסרונות. אני לא חושב שזה לא לגיטימי להגיד שהכוונה שלנו בחוק עכשיו זה להפנות לקוחות שיתחרו. זה יתרון משמעותי. אבל יש פה גם חיסרון, שההנעה לפעולה ב"קו המשווה" – תיכנסו לאתר בפלאפון, היא פחות משמעותית. יש פחות סיכוי שהלקוח - - 

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

החיסרון קיים בדיוק בהפניה שאתה ציינת שאתה מקבל מהבנק שלך, שהריביות שהוא מציג לך שם, שאם אתה היית פונה אליהם באופן אישי, היית מקבל יותר. ככה יש לו כלי להתמקח.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

שיתלוננו לבנק ישראל, ובנק ישראל - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

הרי בנק ישראל הקים פה אתר יפה, עשה עבודה קודש, אני משתמש בו, אני נעזר בו. אז למה שהציבור לא ייהנה ממנו, אם לא בשביל הדבר הזה?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

גם אם האתר יהיה מותאם יותר לפלאפון, בסוף אתה לא יכול מהאתר הזה ללחוץ - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אני לא מצפה שהוא ילחץ, אני מצפה שהוא יעשה את ההבנה הפיננסית – הנה, יש לך, תעשה - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

- - - אתה לא יכול לסגור את הדלת לגמרי. אתה סוגר את הדלת לגמרי, אתה לא פותח אותה בכלל.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>   

האמת שזו נקודה לבחינה, שאני לא בטוח אם העמוד שאנחנו מדברים עליו מפנה בעצמו לקבל - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

יצרת אתר לטובת הכלל, למה לא ליהנות ממנו? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה צריכה עכשיו לקבל החלטה לגבי מה ייכלל בהודעה שתישלח ללקוח. האם בהודעה הזאת תהיה ממש הפנייה בקישור למידע על חלופות השקעה עבור הלקוח? כלומר, שההודעה הזאת תניע אותו לפעולה. וכאן עלתה השאלה: מי קובע או מה יהיה באותה הודעה? האם יהיה קישור לחלופות השקעה בתוך הבנק עצמו, שזה דבר ששמענו כאן, שגם זה דבר שלחלק מהלקוחות הוא חיוני. לא כל הלקוחות מודעים למשל לקרנות כספיות ולתשואה שאפשר לקבל באמצעותן. ההיבט השני שלה הצעה הוא שאנחנו לא נותנים כאן מענה לקידום התחרות בין הבנקים או בכלל, ולאפשרויות אחרות של גופים פיננסיים לחוקק חלופות השקעה אחרות. 

לכן, מה שאני מציע, כשלב ראשון – סליחה, ועוד נקודה שעלתה כאן, שאמרה נציגת בנק ישראל שייקח להם זמן יחסית ממושך לקבוע הוראות ניהול בנקאי תקין לגבי ההוראות שיחייבו תאגיד בנקאי לכלול הפנייה למידע, כי נתנו כאן סמכות שבשיקול דעת למפקח על הבנקים לקבוע הוראות כאלה בהוראות ניהול בנקאי תקין. מה שאני מציע, אתם תכריעו את הטיפול הנכון. אני מציע שבשלב הראשון, כרגע בחוק, בחקיקה ראשית, נכתוב שהתאגיד הבנקאי יכלול בהודעה מידע על חלופות השקעה שעשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר. לא נחדד כאן מה זה חלופות ההשקעה, ונותיר את הסמכות של המפקח על הבנקים לקבוע הוראות כאלה לעניין הזה בהוראות ניהול בנקאי תקין, שכאשר בהוראות האלה יכול להיות שבנק ישראל יקבע למשל, שצריך לתת חלופות השקעה ממגוון גופים פיננסיים וכולי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אבל אתה מחייב אותו או לא? 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

לא, הוא לא מחייב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, אני לא מחייב. יש כאן בכל זאת חברי כנסת והם יקבלו החלטה, עם כל הכבוד. אז אני אומר שזו כרגע ההצעה שאפשר לשקול את זה. אני אומר שהצעה אחרת שאפשר לשקול, מכיוון שלבנק ישראל ייקח זמן ממושך יחסית לקבוע את ההוראות האלה, יהיה צריך להאריך את מועד הכניסה לתוקף של החוק כדי לאפשר להם לגבש הוראות ולאפשר לבנקים להיערך.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני סומך על הבנקים שיעשו. בדרך כלל, סתם שאלה לבנקים: השמות של התכניות הן בדרך כלל אותו דבר רק הריביות משתנות.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

לא, השמות הם שונים. יש "רימון", יש כל מיני שמות. שבעת המינים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני לא מבין, אין לי השקעות.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לכל בנק יש את השמות שלו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אז אני אומר, למה לא ניתן לבנקים לסמוך על שיקול... והמפקח יפקח על ההודעות. המפקח לא יתווה הוראה אלא - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, הוא יהיה רשאי לקבוע הוראות - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא, הוא יפקח בחובה. 

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אבל על מה הוא יפקח?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

על ההודעות, אם הן אפקטיביות. אולי הן לא אפקטיביות, אולי אי אפשר - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אבל יש לנו חובת דיווח אליכם. אחרי שנה, כמובן שנעקוב אחרי היישום. זה ברור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות שבעקבות הדיווח - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

- - - הדיווח לא אפקטיבי.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

איזה אינטרס יש לבנק לשלוח הודעה אפקטיבית ללקוח שיבדוק שהוא יוכל לקבל ריבית יותר טובה בבנק אחר? בואו תעזרו לי. אם אתה לא מייצר הודעה שתהיה הודעה נכונה לכל הבנקים?

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

בצורה הזאת אתה פוגע בלקוחות של הבנקים בצורה מהותית. פשוט פוגה בהם.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

סליחה שאני מפריע, אבל אם אני זוכר נכון, מטרתו של החוק הזה בסופו של דבר היא פשוטה, אדוני המציע. אתה מבקש ליידע את הלקוח שיש לו יתרה בעו"ש, ולעשות משהו. זה מה שאתה עושה לתחרות במערכת הבנקאית, להשוות - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

למה לא? למה לא? הרי זו המהות.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

הכלי שאתה קובע פה זה ליידע את הלקוח שיש לו יתרת עו"ש, זה לקחת את הכסף ולהשקיע אותו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני זורם איתך, אבל שיהיה ברור - - - לא מניות. משהו שצריך להיות ברור.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

טיבי רוצה שהלקוח יבוא לבנק אחרי שהוא מקבל את ההודעה, ואז הבנקים יבואו ויגידו - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לא, לא, זה לא מה שהוא רוצה. מה אתה רוצה? אתה רוצה שבסופו שלד בר הלקוח יהיה מודע יותר - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא, זו לא הסוגיה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

אתה רוצה שהלקוח שלך יקבל - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני לא נכנס פה לתחרות בין הבנקים. זו לא מטרת החוק. 

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

למה לא? אתה מביא חוק, אתה רוצה את טובתך.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

כי זאת לא מטרת החוק. מטרת החוק זה להשאיר את המודעות. זה מה שאתה רוצה.
 
 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אדם שיש לו כסף בחשבון, לא צריך אותך. תעזור לו, תן לו את הכלי - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אתה רוצה שהבנק יגביר את המודעות של הלקוח שיש לו יתרה בעו"ש ושהוא - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>   

הוא לא רוצה, הוא מתנגד לזה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני לא מתנגד.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לא, הוא לא מתנגד.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

הוא יזם את החוק שיש לו תכלית אחת – אתה רוצה להניע אנשים לפעולה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

שירוויחו. 

 << דובר_המשך >> שי אבו: << דובר_המשך >>   

אתה רוצה שהוא ירוויח, הוא ירוויח מזה יפה. תן לי לעזור לך.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

רגע, אדם בודק, אין הודעות על הפיקדון הזה. בדרך כלל, אתה משקיע איפה שיש - - - את המשכנתא. אתה עכשיו רוצה לייצר - -

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

חבר הכנסת מלול - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   


זה חוק פשוט שמסתבך סתם כי צריך להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, לשלוח את הלקוח להתחיל לבדוק פיקדונות בבנקים. זו לא המטרה.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

לא יקרה כלום. ממה יש לפחד? זו התחרות. אנחנו כל-כך הרבה מדברים על תחרות, אז מה יקרה? אם עשית פה חוק, יצרת פה חוק, תן לו את המענה הנכון. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אבל אתה לא יכול להעמיס על החוק הזה את כל המבוא לכלכלה.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

חבר הכנסת מלול, תקשיב לי, זה לא מבוא לכלכלה. תן לו את האפשרות שהוא ידע שקיים אתר של בנק ישראל, שיש שם פיקדונות, והוא יעשה את ההבנה. תניע אותו לפעולה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אנחנו מסתבכים סתם, באמת.

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

טיבי, תן לי שנייה להסכים איתך. שוב אני אומר שצריך לעשות את זה פשוט – לכתוב בחוק שחייב הפנייה לאלטרנטיבות. בנק ישראל כבר מחייב את הבנקים לפרסם את הריביות עם הקרנות הכספיות, שזה מחוץ לבנק. אפשר "רשאי", שאחרי כמה חודשים זה לא יעכב וזהו. לא צריך להפנות לבנקים אחרים ולא צריך כלום. צריך להפנות - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

זה מה שהוא הציע

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז מה ההצעה שלך?


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

מה שאמרת.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

רגע, איתי, הבעיה זה הלינק? או שאני יכול לדבר כללי, ניסוח כללי. יש בעיה בלתת קישור לאתר? אני רוצה לעזור לך, איתי.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כן, יש בעיה.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

אז אני שואל: אם הוא ירשום שבבנק ישראל יש "אתר משווה", לידיעתך. להביא לו את הידיעה בלי לשלוח קישור.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>   

אבל בחקיקה ראשית זה לא מתאים לעשות הגבלה כזאת כי יתכן שיש דברים נכונים יותר, אבל אני - -

 << דובר >> משה קאשי: << דובר >>   

אבל תני ללקוח - - -

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>   

אפשר שנייה לדבר? אני באמת באמת לא מבינה מה המחלוקת. כתוב כאן ממש ומנוסח ונראה שנעשתה חשיבה בנושא, ש"ראה מפקח כי הדבר נדרש". אם המפקח חושב שהדבר נדרש, אז הוא יקבע הוראות. מניסיון שלנו, של חוק הפיקוח על הבנקים, אם הדבר נדרש הם מוציאים הוראות.


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

רגע, יש לנו הצעה. בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שאני מציע הוא שבסעיף קטן (א), אנחנו נכתוב שבהודעה שהתאגיד הבנקאי חייב לשלוח ללקוח ייכלל גם מידע על חלופות השקעה עבור הלקוח שעשויות להשיא לו תשואה גבוהה יותר. לא נחדד כאן איפה יהיו אותן חלופות השקעה. אבל בהוראות שהמפקח יהיה רשאי לקבוע, אנחנו נכתוב שבהוראות האלה, ככל שהמפקח קובע אותן, יקבעו חלופות השקעה בתאגידים בנקאיים נוספים ובגופים פיננסיים נוספים. כלומר, אם בנק ישראל יקבע את אותן הוראות, תהיה שם איזו התייחסות לחלופות השקעה מעבר למה שמציע התאגיד הבנקאי שהלקוח מנהל אצלו את החשבון.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

לא הבנתי.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אתה סתם מסבך. אנחנו פישטנו את זה. אני אומר לך, אם זה לא יגמר עכשיו - -

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

אני איתך. אל תסתבך. ההצעה הזאת טובה מאוד.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

ההצעה מעולה. זאת הצעת פשרה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

לא הבנתי את הסיומת, אם אתה יכול לחזור עליה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז ככה: אמרנו בסעיף קטן (ג) ש"למפקח יש סמכות שבשיקול דעת, אם ראה כי הדבר נדרש, לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הוראות שיחייבו תאגיד בנקאי לכלול בהודעה הפניה למידע על חלופות השקעה."

פה אני צריך להתאים את זה מכיוון שכבר תהיה חובה לתאגיד לכלול מידע על חלופות השקעה, אז בהוראות שלכם, ככל שתמצאו לנכון לקבוע אותן, תהיה התייחסות לחלופות השקעה, שחלופות ההשקעה יתייחסו לאפשרויות השקעה רחבות יותר, לא רק בתאגידים בנקאיים. לא רק בתאגיד הבנקאי הזה - -

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אנחנו לא המחליטים, אנחנו רק מוספים. אני אחדד את זה עוד פעם: המשמעות היא, שאם אנחנו נפעיל את הסמכות, נראה שנדרש, אז בכל מקרה תהיה הפנייה להשקעה שלו - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הבנק חייב לתת מידע על חלופות השקעה. אתם תתנו איזה שהוא תוכן מחייב למה זה מידע על חלופות השקעה, לרבות מידע על השקעה בגופים פיננסיים אחרים. כלומר, את כל המנעד.

<< אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

הבנקים לא.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אני אדבר בלשון שלי. חן, לפשט את זה – אם אתם תראו שההודעה הזאת לא ברורה, לא מספקת, תהיה לכם סמכות לחדד או לפשט את ההודעה, להפנות, לינקים, לא משנה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

נאמר פה משפט, איתי, דווקא אתה. אתם באמת מצפים שבנק X ישלח ללקוח הודעה ויגיד לו: תדע לך או שרמי לוי ישלח הודעה ללקוח ויגיד לו: תדע לך שיש מוצרים יותר טובים בשופרסל?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא חידדנו. - - -

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

מה זאת אומרת? אבל אם אתה אומר מידע על - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

על חלופות השקעה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לא, יש הבדל אם אתה אומר: תדע לך, אדוני, שיש לך יתרה בעו"ש - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה מה שאמרתי.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לא, זה לא מה שאתה אומר. אתה אומר ששופרסל ייתן מידע על פיקדונות שיש ברמי לוי. זה לא הגיוני. אתה מחייב אותי למכור מוצרים של בנק מתחרה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

טיבי, הוא מקריא שוב את מה שהוא כתב. בבקשה, תקשיב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף קטן (א), בהודעה שהבנק יהיה חייב לשלוח ללקוח ברגע שהחוק נכנס לתוקף, בהודעה הזו יכלול התאגיד הבנקאי מידע על חלופות השקעה עבור הלקוח, שעשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר. לצורך העניין, יכול להיות שהבנק יגיד לו: תשמע, יש לי כאן קרנות כספיות או מק"מים וכולי, שיכולות להשיא עבורך תשואה יותר טובה מאשר אם תשאיר את היתרה בחשבון העובר ושב. 

אם בנק ישראל ימצא לנכון, הוא יהיה רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות שמפרטות את החובה הזאת, להודיע על חלופות השקעה. בין היתר, חלופות השקעה גם בבנקים אחרים. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

חבר הכנסת מלול, כשאתה אומר "חלופות השקעה", זאת אומרת שהבנקים וגופים חוץ-בנקאים, הם מתחרים ביניהם. כמו שמרכולים מתחרים ביניהם, בנקים עם חברות חוץ-בנקאיות כאלה ואחרות מתחרות. לא הגיוני לדרוש ממני, כבנק או כחברת ביטוח או כבית השקעות, להפנות לקוחות למתחרים שלי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לפי החוק הזה, בנק ישראל לא יכול לחייב - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

ואם זה "אפשרויות השקעה" ולא "חלופות"?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

אני לא יודע, אפשר לשאול את בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

טיבי, בשלב הזה אתה לא צריך לתת לו בנקים אחרים. כשבנק ישראל יחליט – בוא נגיע לשם.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

תן נוסח הגיוני במקור. אמרתם שאם יהיה בן אדם שיש לו יתרה בעו"ש, תגיד לו שהוא יכול להשקיע במקומות שמביאים לו תשואה גבוהה יותר.

 << דובר >> רועי אברהם: << דובר >>   

אנחנו לא - - - אנחנו נותנים סמכות לבנק ישראל לקבוע מה הוא רוצה לפרסם.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>   

אבל הנוסח הזה מספיק טוב לאפשרויות השקעה. למה לחדד את זה? זה סתם.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

ארז, אנחנו מצביעים על הנוסח שאיתי הציע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, יש לנו עוד סעיפים כדי להשלים את הצעת החוק. 


"2.	בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, אחרי "5א3", יבוא "5א4".
	 
 3.	בסעיף 11א(א1) (5) לחוק העיקרי, אחרי "5א1א" יבוא "או 5א4"."

זה בעצם החלק שנוגע לאכיפה, החרגה של הסעיף המוצע מההוראות העונשיות, ואפשרות למפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על תאגידים בנקאיים שיפרו את החוק המוצע.

"4.	תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."

על זה דיברנו. ולעניין הדיווח, אני עכשיו שואל כי מכיוון שקבענו הוראת שעה, השאלה אם זה דיווח חד-פעמי שהמפקח ידווח לוועדת הכלכלה יהיה בתום שנה מיום התחילה או בתום הוראת השעה?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

כן, בתום שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בתום שנה מיום ותחילתו על יישומו של הסעיף המוצע והמכתב של תאגידים בנקאיים.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >>   

לא הבנו את הנוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אחזור, אין בעיה. בסעיף קטן (א) יש חובה להודיע על יתרת הזכות בחשבונו ועל אפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר. אז כאן נוסיף: בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי מידע על חלופות השקעה עבור הלקוח שעשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>   

אז בעצם יש פה - - - אני לא מבינה את זה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

מידע.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>   

במסרון?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

קישור למידע?

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

הפנייה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הפנייה למידע.

 << דובר >> שי אבו: << דובר >>   

גם היום לבנק עצמו מותר לשלוח מסרון והפנייה לאתר שלו, ולאתר של בנק ישראל - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

- - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

והחלק השני הוא לעניין – נציגי איגוד הבנקים, ביקשתם שאחזור על הנוסח. לגבי "הסמכות של המפקח על הבנקים לקבוע ניהול בנקאי תקין" – שוב אני אומר שהסמכות שבשיקול דעת, אם ראה כי הדבר נדרש. וכן בסיפא – "ובכלל זה, הוראות שיחייבו תאגיד בנקאי לכלול בהודעה הפנייה למידע על חלופות השקעה" – כאן אנחנו נשנה את הנוסח מכיוון שיש וכאן בסיפא ובכלל זה הוראות שיחייבו, כאן אנחנו נשנה את הנוסח מכיוון שכבר יש חובה על התאגיד לכלול בהודעה הפנייה למידע. אז בהוראות האלה יקבעו גם חלופות השקעה בתאגידים בנקאיים אחרים ובגופים פיננסיים אחרים.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >>   

אבל למה חלופות השקעה לא מספיק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש אפשרות אחרת לנסח, אני - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

לא, לא, אנחנו רוצים להישאר בזה כי אם בנק ישראל יראה שזה לא מניע את זה, אז ייכנס להם נוסח.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

זה לשיקול דעת.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

נכון, זה שיקול דעת שלו.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>   

אני אגיד שאם אני מבינה נכון, הסמכות הזאת למשל תאפשר לנו לקבוע בהוראת נב"ת, שיוסיפו הפנייה ל"קו המשווה". נכון? זו הכוונה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז כרגע אפשר להעמיד להצבעה את הצעת החוק, עם כל השינויים הרבים שערכנו בה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוקי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

החוק עבר. יש הסתייגויות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

יש הסתייגויות אבל הם לא פה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

הם לא פה, אז רק לרשות דיבור.

 << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הם ירדו.

 << אורח >> דרור שטרום: << אורח >>   

מזל טוב.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:24. << סיום >>