פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העבודה והרווחה
26/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 379
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ה (26 בפברואר 2025), שעה 10:00


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ד-2024, של ח"כ יבגני סובה << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג-2023, של ח"כ אליהו רביבו << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
יבגני סובה
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משר, משרד העבודה

	שרית כזמה
	–
	מנהלת מטה מנהל אסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	אוסנת חיטרון
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	שמעון זיגזג
	–
	מנהל אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	אפרת לב ארי
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	ענבר סהראי
	–
	ממונה, תביעה פלילית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	ענת שמעוני
	–
	עו"ד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	מרים גרון
	–
	מערך המיחשוב, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	אלישע יפרח
	–
	מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר

	משה נקש
	–
	ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	יוכי כץ
	–
	עו"ד, שירות התעסוקה

	גאולה צמח
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

	מוריה ברבי
	–
	התאחדות התעשיינים

	אלכס עדן קנובסקי
	–
	לוביסטית, נהל"ה, מייצגת את התאחדות התעשיינים




ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג
יולי קפלן

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ד-2024, פ/4346/25 << נושא >>   
 << נושא >> הצעת דחוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג-2023, פ/3363/25 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום כ"ח בשבט התשפ"ה, 26 בפברואר 2025. הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ד, של חבר הכנסת אליהו רביבו; והצעת חוק עובדים זרים (תיקון - חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג, של חבר הכנסת יבגני סובה וחברים נוספים. אנחנו ניתן לחבר הכנסת סובה להציג את הצעת החוק.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת רביבו, שנתקע בפקקים. שוחחתי איתו לפני דקות אחדות. יש הסכמה מלאה שאנחנו יכולים למזג את שתי ההצעות. אני רוצה להגיד תודה רבה גם לצוות של הוועדה, גם למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית שעבדו על נוסח מעודכן. אני מבין מהשיחות שהנוסח הזה מקובל על כל הצדדים. כשנתחיל את הקראת החוק, אם יהיו שאלות, היושב-ראש יתייחס וגם אני אתייחס. אני לא צריך להקריא כי אתן מקריאות את הצעת החוק. אני רק אגיד בתכלית איך הגענו להצעת החוק הזאת. פשוט מאוד, בשנים האחרונות, במיוחד בשלוש השנים מאז שהתחילה המלחמה ויש הרבה אנשים ממזרח אירופה, מאוקראינה בעיקר, שנמצאים כאן ואין להם אישור עבודה כעובדים זרים, נוצר בלבול.

מדינת ישראל מעסיקה לא מעט עובדים זרים בתחומים שונים. יש כמה תחומים שביקשו להוציא ולהחריג מהדבר הזה, גם זה מקובל עלינו. מה שקורה, בן אדם שמגיע כחוק למדינת ישראל כעובד זר הרבה פעמים מוצא את עצמו שהוא לא תחת אותו מעסיק שהביא אותו למדינת ישראל, אבל הרישיון שלו עדיין בתוקף. כלומר, אף אחד לא מגרש אותו, אף אחד לא אומר לו אתה עובר על החוק, ולא מעט אנשים משתמשים באותו רישיון על מנת להמשיך לעבוד במדינת ישראל, וזה בסדר. אבל ישנה תופעה, והחוק בא לעצור את התופעה הזאת, שיש לא מעט אנשים שמזייפים את המסמכים, ניגשים למעסיקים ואומרים אני עובד זר, ואני יכול להמשיך לעבוד. ואז מעסיק, בתום לב, בכוונות טובות, נותן גם פרנסה לאותו עובד זר, ופרנסה גם לעצמו, כי אנחנו מודעים לתופעה הזאת שקשה למצוא היום עובדים במדינת ישראל בתחומים שונים. אבל כשמגיעה רשות שבאה לאכוף את החוק ומגלה שאותו עובד לא נמצא כדין במדינת ישראל והיה צריך להיות מגורש מזמן מהמדינה, מתברר שכאשר הנושא הזה מגיע לדין, למשפט, לא משנה מה – זה לא חייב להיות ישר בית משפט, זו יכולה להיות גם בדיקה של רשות האוכלוסין – אז מגלים שהמעסיק אומר אני בסך הכול בתום לב. ראיתי את המסמכים, לא ידעתי שהמסמכים האלה מזויפים.

ולכן הצעת החוק באה לשנות את הדבר הזה. מעתה אנחנו נעשה חיים קשים למעסיקים, אבל זה לטובתם, שבכל פעם שעובד זר רוצה להתקבל לעבוד אצל מעסיק אחר שהוא לא אותו המעסיק שהביא אותו למדינת ישראל, המעסיק יצטרך להיכנס על פי החוק לאתר ייעודי של רשות האוכלוסין וההגירה, להכניס את כל הפרטים של אותו עובד זר, זה לא מידע שמסתובב ברשת בצורה חופשית, ולוודא שהבן אדם שנמצא מולו נמצא במדינת ישראל כדין. המשמעות היא שהוא לא מיועד לגירוש, הוא לא עבר עבירה, ובטח ובטח הוא לא מזייף את הזהות שלו, את האישיות שלו, וחלילה, גונב תעודת זהות. דרך אגב, היו גם מקרים כאלה. יש לא מעט עובדים זרים שגנבו זהויות של ישראלים. אני שש שנים בכנסת, קיבלתי כמה תלונות כאלה בעבר, שאנשים טענו – וחלקם לא היו בארץ בכלל באותה תקופה – שגנבו את הזהות שלהם. הזדהו בפני מעסיק, ותחת תעודת זהות של בן אדם שבכלל לא היה בארץ – היה לי מקרה כזה של סטודנטית ישראלית לרפואה שלמדה בכלל בחוץ לארץ. ומה היא גילתה? היא גילתה שבאותה תקופה הביטוח הלאומי קיבל דיווח על זה שהיא עובדת בארץ תחת מישהי שגנבה את זהותה והתחזתה לישראלית לפי הרישום של תעודת הזהות, שהיא בכלל לא נמצאת בארץ בלימודים. זה דבר הזוי, אין הזוי מזה. זה כמו שאתה רואה לוחית זיהוי של האוטו שלך שנגנב, ואתה פתאום מגלה שמחייבים אותך על כביש 6 או מחייבים אותך על עבירות תנועה שמבצע מי שגנב את הרכב שלך.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, מודה גם לחבר הכנסת רביבו, שכמו שאמרתי, הסכים למזג את שתי ההצעות. אני אומר לפרוטוקול שהמייל יגיע גם למנהלת הוועדה. אני מציע שנתחיל בהקראה, ואם יש שאלות מהנציגים, אם יש משהו שאתם רוצים להגיד, בוודאי שאנחנו נשמח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רק רוצה לציין שבדיונים קודמים שהיו בנושא עבודה – אם אלו מנופאים, פועלי בניין או קבלני בניין – לא דבר כל כך פשוט, העניין הזה של הרישיונות ובדיקת הרישיונות. הם טוענים בשווקים האלה שזו עבודה מאורגנת, שיש המון המון מסמכים לא אותנטיים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז נתייחס גם לזה. בבקשה.

 << דובר >> יולי קפלן: << דובר >>

"הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובה לבדיקת רישיון של עובד זר), התשפ"ה-2025 –

הוספת סעיף 1ו1 –
1. בחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף ו1 יבוא:
"איסור העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל –
1ו1(א)	לא יעסיק אדם עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו".

כאן הוספנו את הסעיף הנורמטיבי, שלא היה קיים בחוק עובדים זרים באופן היסטורי. הוספנו את ההוראה הנורמטיבית כדי שנוכל לקשר אליה את חובת הבדיקה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

חשוב לציין לעניין הזה שכיום בחוק עובדים זרים קבוע בסעיף 2 עונשין על העסקה שלא כדין. 2(א)(1) מעסיק שעשה אחד מאלה: העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו. זאת אומרת, כבר היום קיימת עבירה ודינה כפל הקנס, כאמור בסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין וכולי. מה שיולי הקריאה ומוצע כיום בסעיף קטן (א) זה לא להוסיף הוראה חדשה שלא קיימת, אלא רק כדי לאפשר בהמשך לקשור אותה לעניין חובת הבדיקה באתר, אנחנו קובעים סעיף נורמטיבי שסעיף העונשין מתאים אליו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל זו כן הוספה של חובה על האזרח, על המעסיק, שלא הייתה עד היום בחוק.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

פה אני מבקשת לחדד שתיכף יולי תקריא בסעיף קטן (ב) את החובה הנוספת. כבר כיום קיים איסור להעסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו, וכיום מופיע רק כסעיף עונשי בלבד בלי ההוראה הנורמטיבית. אז יחד עם החובה לבדוק באתר האינטרנט, זה מעין לסדר את הנוסח כך שלסעיף העונשי תהיה גם הוראה נורמטיבית שקשורה אליו, ומי שלא מקיים את ההוראה הנורמטיבית הזאת של איסור העסקה, יחול לגביו העונשין שקיים כבר היום בחוק בסעיף 2(א)(1) שהקראתי, ואז נאמר שלשלם קיום החובה, שכבר היום קיימת, של איסור העסקה, צריך לבדוק באתר, וזה הנוסח שאנחנו נקריא עכשיו.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

גברתי, אני אשמח להבהרה. מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. אנחנו יודעים שהיום אין מניעה בחוק – יש לא מעט אנשים שלא מועסקים בהיתר, עובדים זרים. למעשה, כל מי שהם בגדר מבקשי מקלט, כל מי שהוא בגדר מסתנן, בדרך כלל אנשים מאריתריאה וסודן - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

יש תשובה גם לזה.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

- - ופליטי מלחמה מאוקראינה. האנשים הללו לא מחזיקים בהיתרים, ולכן אני רוצה לוודא מולך שלא תהיה מניעה להעסיק אותם כי היום אנחנו מעסיקים אותם ואין אכיפה. לפי נוסח הסעיף הזה, אני רוצה רק לוודא שלא יהיה פה שינוי של המצב הקיים. למען הסר ספק.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני רוצה להוסיף שאלת המשך לשאלה שגברתי העלתה. אני חושבת שזה גם במישור שאת רוצה לוודא. המישור הנוסף הוא לגבי כל האוכלוסייה הזאת שהיא ציינה, אם כשמעסיק ייכנס לאתר ויבדוק – ותיכף נקרא את החובה לבדוק באתר – האם יהיה ברור לו שבשל מדיניות אי האכיפה מותר לו להעסיק את אותו עובד?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

ואיך זה מתכתב עם נוסח הסעיף שאומר לא יעסיק אדם עובד זר שאינו רשאי, אבל לאנשים האלה אין היתר?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

ברשותכם, אני רוצה לעשות סדר. שמי שמעון זיגזג, אני מרשות האוכלוסין וההגירה, ראש אגף אכיפת מעסיקי זרים. הניסוח הנוכחי לא משנה את המצב הקיים בשום אופן. כפי שהיטיב להציג חבר הכנסת, אנחנו סובלים מתופעה של זיופים. יישר כוח על היוזמה, זה משהו משמעותי ביותר שמסייע לרשויות האכיפה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

תודה רבה. רק תשיב למוריה.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

זה לא משנה את המצב הקיים בשום אופן מבחינת את מי מותר להעסיק, את מי אסור להעסיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

השאלה שלה הייתה מאוד ספציפית, אנא תענה על זה.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

ספציפית לגבי אותן אוכלוסיות שלא מצריכות היתר כדי להעסיק אותן – הרשות נוקטת במדיניות של אי אכיפה כלפי רישיונות מסוימים. אני לא מתייחס לאוכלוסיות, אני מתייחס לסוגי רישיון. לא אוכלוסיות.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

שאלה נוספת, ברשותך. היום כשמעסיק נכנס למערכת של רשות האוכלוסין וההגירה, ומקבל רישיון של מבקש מקלט או מישהו שיש לו 2(א)(5), אז הוא מקבל פלט 2(א)(5), או לחילופין, הוא מקבל פלט invalid. השאלה היא מה המעסיק הסטנדרטי אמור להבין מזה. האם יש אפשרות – ואולי כדאי – לבוא לקראת המעסיקים ולציין מפורשות בשפה פשוטה: אין מניעה להעסיק, או יש היתר העסקה; וגם האופציה של invalid, אולי פשוט לרשום את זה במילים, משהו מילולי שאנשים יבינו ולא יצטרכו ייעוץ משפטי.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

קודם כל אני רוצה להתייחס להעסקה של אותה אוכלוסייה של 2(א).

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

שמעון, אני מציע לך לרשום את זה, כי לקראת שנייה-שלישית - - -

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

וזה מפניות מהשטח, עשרות פניות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

תרשום את זה, זו הערה חשובה מאוד. יש לזה תשובה, אבל אני מבקש ממך לרשום כי לקראת שנייה-שלישית, כשהחוק יחזור לוועדה, שאתם תחזרו לפה עם תשובה מסודרת איך - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני לא חושב כך. אני חושב שישיב עכשיו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אם הוא משיב עכשיו אז אין בעיה.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

יש לנו תשובה מסודרת. א', לי מאוד חשוב לומר שדרך המלך להעסיק עובדים זרים – יש חובה והיתר. קודם כל, זו דרך המלך. מעבר לכך, כל אותן אוכלוסיות שנופלות לאותו סוג רישיון של ס 2(א)(5), שרבים מהם הם מבקשי מקלט, יש לנו - - -

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

עשרות אלפי אנשים, זה לא אדם-שניים.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

בוודאי, אני לא אומר שלא. אני לא אומר שלא. יש לנו הסבר מפורט באתר לגבי סוגי הרישיונות מה זה ס 2(א)(5), שלא יינקטו הליכי אכיפה לגביו, מה זה ס 2(א)(5), שכן יינקטו הליכי אכיפה לגביו. זה מאוד ברור, את מוזמנת להיכנס לאתר של הרשות.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

אני נכנסתי, ובקשתי אליכם היא להנגיש את המידע לציבור המעסיקים, כיוון שגם באתר של רשות האוכלוסין זה סוג של סבך. אם אנחנו כבר עושים תיקון חקיקה, יוכל להופיע משפט בלבד: אין מניעה להעסיקו, יש היתר, וגם שלא יופיע invalid כדי שהמעסיק יבין קצת יותר מה המשמעות של המספרים שהוא הקיש.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

מוריה, אני רוצה לחדד פה משהו, גם כדי להבין לנו. מה שאני מבין מהנציג של רשות האוכלוסין, כשבן אדם עובד זר, הוא נכנס למדינת ישראל כדין.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

יש לו היתר ביד.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

כן, יש לו רישיון, היתר, יש לו הכול. את מתייחסת לפליטים מאוקראינה, שנכנסו כדין, אבל אין להם רישיון להעסקה בישראל. כך אני מבין, תקנו אותי אם לא. לגבי האוכלוסייה הזאת יש החלטה של אי אכיפה, זו החלטה שניתנת על ידי שר הפנים, שמגובה גם על ידי רשות האוכלוסין, לכן זה לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה כן רלוונטי, המעסיק צריך לקבל את ההגנה. כאשר אתה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אבל הגנה בצו.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

אדוני, לא את ההגנה, את המידע.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

המידע נמצא באתר. המידע נמצא באתר.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

המידע נמצא באתר, זה מה שאני אומר, הוא קיים היום.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני רק רוצה להסביר. כל עוד יש החלטה של שר הפנים ומנכ"ל רשות האוכלוסין לא לאכוף את הנושא של העסקת אזרחי אוקראינה שהגיעו למדינת ישראל אחרי תאריך מסוים – זה מה שמופיע באתר של רשות האוכלוסין – בוודאי ובוודאי אף אחד לא יבוא בטענה למעסיק שמעסיק אותם כי יש מדיניות אי אכיפה. תוציא את האוכלוסייה הזאת מחוץ לתחום, זה לא רלוונטי. יש את האוכלוסייה של המסתננים שצריך לתת את הדעת בנושא הזה, כי מסתננים – והיועצת המשפטית אמרה בדיון לפני תחילת הוועדה, ותחדדי את הנקודה הזאת – שאכן הוא לא נכנס כדין למדינת ישראל. מסתנן לא נכנס כדין למדינה, ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. תסבירי את הסוגיה הזאת לגבי מסתנן שכן עובד ומועסק על ידי מעסיקים. רק תחדדי את הנקודה הזאת.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

חשוב לחדד מבחינה משפטית – המונח עובד זר בחוק מתייחס הן למסתננים והן ל – ולכן כשמטילים חובה על המעסיק לא להעסיק אדם שהוא עובד זר, זה כולל מבחינה משפטית גם את המסתננים. אני מבינה שיו"ר הוועדה ביקש שהחובה כלפי המעסיק תהיה חובה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ברור. עכשיו אני מייצג את המעסיק. אני לקחתי מישהו, לא ידעתי שהוא מסתנן מאריתריאה, ולמדינת ישראל יש מדיניות שהמסתנן הזה יוכל לעבוד ולא יעצרו אותו, אבל אותי מחייבים ללכת לבדוק מה הסטטוס שלו. אני רוצה לשחרר את המעסיק מהחובה הזאת.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אפרת לב ארי, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. מלבד השירות המקוון שיש היום באתר – ואולי נוכל להסביר, הבאנו לכאן אשת מחשוב בכירה להסביר על פיתוח חדש שאנחנו עושים. אבל בשירות הקיים כיום, מלבד זה שהמעסיק רואה בסוף מה סוג הרישיון שיש לעובד היום, יש באתר שלנו מדריך מאוד מפורט לגבי כל סוג רישיון. אם ראית שלעובד יש רישיון כזה – מה מותר ומה אסור לגביו. אם יש לו רישיון 2(א)(5), יש שני סוגים – יש סוג שלא רשאי לעבוד, ויש סוג - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אפשר, ברשותך, להקריא?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אני רק אשלים את המשפט. יש סוג רישיון שלגביו אין אכיפה. אפשר להעסיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כתוב את זה במחשב? המעסיק ייראה את זה? כדי שלא יוכלו לתבוע אותו והוא יוכל להגיד ראיתי באתר והכול בסדר?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

וכדי שהדברים יהיו מאוד פשוטים ונגישים.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

באתר יש מדריך מפורט ומסודר, אפשר גם לשלוח אותו לוועדה, למרות שכבר שלחנו.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

יש לי אותו מול העיניים. מה שאני שואלת, כשמטילים חובה על אזרח, צריך לוודא שהרשויות עושות כל מה שהן יכולות כדי שתהיה לו ודאות ובהירות כדי שהוא יוכל למלא את החובה שלו על פי חוק. הבוקר נכנסתי לאתר, אמרתי אני מעסיק, אני רוצה למלא את חובתי החוקית ולהיכנס ולבדוק אם העובד הזר שאני מעסיקה – אני לא מעסיקה עובד זר כמובן – אם יש לו רישיון. אני אתן לכם דוגמה להנחיות, לסבר את האוזן. לדוגמה, כתוב פה: רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק, ובו מצוין הכיתוב: רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה. זה מה שכתוב על הרישיון. אם אני מעסיק, כשאני אכנס לאתר, זה מה שאני אראה. מה אני צריכה להבין מזה על פי ההנחיות שלכם? כנגד מעסיקו של זר האוחז ברישיון מקורי ותקף כמפורט בסעיף זה לא תבוצע אכיפה בגין העסקה שלא כדין. כמו כן, המעסיק אינו נדרש לקבל היתר. אז אני אמורה להבין מכך שרשום שרישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה, שדווקא לא ננקטת מדיניות אכיפה, וכן אני רשאית להעסיק.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, שיש מדיניות אי אכיפה. לגבי הסוג הזה יש מדיניות אי אכיפה. כשעל הרישיון כתוב עובד זה אינו ראשי לעבוד, אסור להעסיק אותו.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

מה שאני אומרת, שזה מאוד מבלבל.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אפשר לשפר את המדריך.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

זו רק דוגמה אחת, אני יכולה להקריא פה דוגמאות נוספות. לדוגמה: רישיון שקיימות במסגרתו מגבלות גאוגרפיות לשבע ערים, אז כן ננקטת מדיניות אי אכיפה, אבל בלבד שההעסקה נעשתה בהתאם למגבלות הגאוגרפיות הקבועות ברישיון. כל הדברים האלה לא כתובים באתר, לפחות להבנתי. אני רוצה להבין מרשות האוכלוסין האם אתם יכולים לבצע התאמות באתר? אני מבינה שזאת מערכת שכבר קיימת. כדי שתהיה בהירות למעסיק כשהוא - - -
 
 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אני חושבת שאם צריך התאמות, או לפשט יותר את המידע, זה יהיה במדריך, כי בסוף השירות שמאפשר לבדוק, גם אחרי שנעשה בו שיפורים, זו בדיקה מול מערכת ממוחשבת של הרשות, וזהו. כלומר, המערכת הממוחשבת שמולה בודקים ונותנת את התוצר הזה, את התשובה כמו שמוריה ציינה, היא לא המדריך, היא לא יודעת להגיד זה כן, זה לא, זה במגבלות. המערכת יודעת לתת תוצר של מה סוג הרישיון שיש לו. אם צריך, אנחנו נפשט וננגיש יותר את המדריך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אז בואי נפשט את זה. תעשו ככה, פשוט מאוד: או רשאי להעסיק או לא רשאי להעסיק. זה הכול. תעשו את ההפשטה הכי פשוטה, או רשאי או לא רשאי. זה פשוט מאוד. ואז גם לאדוני היושב-ראש תהיה פחות דאגה כי כרגע הוא שם את עצמו במקום של המעסיק, ובצדק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני יושב פה עכשיו ואני חושב שאני הולך להטיל על כלל אזרחי ישראל חובה שאיננה בחוק, שהוא צריך להיות השוטר שבודק במסוף אם הרישיון - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אבל זה לטובתו. זה לטובתו, שלא יתבעו אותו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני יודע שזה לטובתו, אחרת לא היינו יושבים פה. אבל אני לא רוצה שהמדינה תכשיל אותי בדבר שהיא לא מחליטה אם לאכוף או לא לאכוף. אז כל אלה שהמדינה החליטה לא לאכוף לא יכולים להיות בחוק הזה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>   

אני רוצה להשיב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

שנייה רגע. גם ככה הכניסה לאתר מלווה בהכנסת פרטים אישיים של הבן אדם, זה לא מידע שהוא נגיש לכולם, ולכן אני מבקש שתכניסו את הסעיף הזה – רשאי להעסיק או לא רשאי להעסיק, וזה יפתור את הבעיה, כך אני מבין, שזה גם מה שאומרת מוריה.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

עוד הערה קטנה, ברשותכם. באשרה של האדם המסוים הזה כתובה הערה. כתוב למשל: מגבלות גאוגרפיות, אסור לעבוד בעיר אילת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

זה למסתננים.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

אז את אותה הערה מסוימת אפשר בהחלט לשקף למעסיק כשהוא נכנס למערכת, זה עניין טכני. זה בהתאם למספר הדרכון, אלו הפרטים של הבן אדם. למה שהמעסיק לא ידע את זה?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

בואו נעשה כיוון לשני הצדדים, גם מהצד של המעסיקים וגם מהצד של רשות האוכלוסין, ונגיע לנקודה שתאפשר לכולם להיות רגועים. אנחנו קשובים למה שאומרים לנו נציגים של התאחדות התעשיינים, וקשובים גם לכם. בואו נעשה את הנקודה באמצע. הנקודה באמצע, לדעתי, זה הפתרון שהצענו, שיהיה רשום אם אפשר להעסיק או לא ניתן להעסיק. וזהו, זה יפתור את הבעיה, כולל את האזור הגאוגרפי.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אני רוצה ברשותך, אדוני היו"ר, וחבר הכנסת, לשאול בהיבט הזה – לפי הנהלים של רשות האוכלוסין, במקרה שעובד זר מפוטר, או שהמעסיק שלו נפטר, במקרים כאלה הוא יכול לעבור בין מעסיק אחד לאחר, יש לו 90 ימים לשם המעבר הזה. בתקופה הזאת, אם תוקף הרישיון שלו פג ואין לו מעסיק שיחדש בשבילו את תוקף הרישיון, ובכל זאת מותר להעסיק אותו, וברגע שמעסיק אותו מעסיק בתוך אותם 90 ימים, הוא גם יחדש עבורו את הרישיון. איך מעסיק יידע שעובד נמצא בתווך הזה בתקופה הזאת, ושהוא רשאי להעסיק אותו על אף שאין לו רישיון בתוקף?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

המעסיק החדש לפני שהוא מבקש בקשה לחדש את הרישיון, זה העניין?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כן. בדיוק.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

בכל מקרה מעסיק חדש מחויב לפי חוק עובדים זרים לרשום את העובד על שמו, להגיש בקשה – תלוי באיזה ענף – בין אם בעצמו או בין באמצעות לשכה פרטית.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

בתוך כמה זמן - - - את הבקשה שלו?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

מיד, תלוי באיזה ענף, אבל זה די מהר. בכל אופן, הוא חייב להגיש בקשה לרשום אותו, ההנחה היא שהוא לא יתחיל להעסיק אותו שלא כדין לפני שהוא רשם אותו. כשהוא ירשום אותו, יענו לו אם העובד בר השמה. נגיד שהוא לא יודע שהוא בתוך ה-90 ימים. אם הוא מעל, ישיבו לו: זה עובד שהוא מעל 90 ימים. זה לא חוסם את האפשרות להעסיק אותו, פשוט העובד יצטרך להסביר, נערך לו סוג של שימוע בכתב לפי סעיף 11(א1) לחוק הכניסה שבו הוא יצטרך להעלות טענות למה הוא לא עבד מעל 90 יום. לשאלתכם, אם העובד מציג לו את הרישיון האחרון שלו, הוא יכול לראות אם כבר עברו 90 יום או לא עברו 90 יום. אם הוא יעשה את השאילתה הזאת באתר לראות בכלל מה הסטטוס שלו, אז הוא יוכל לראות אם יש לו תוקף או אין לו תוקף, זה משהו מאוד פשוט.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, השאלה היא בתוך כמה זמן תטופל בקשתו לחידוש הרישיון. שלא יגידו לו אתה תקבל בעוד כמה חודשים כשנשארו לו פחות מ-90 יום. כלומר, אם נשארו לו נניח חודשיים, והמעסיק רוצה לחדש את הרישיון שלו?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

זה עניין של ימים, נוכל להרחיב על זה אם צריך, ראש המינהל כאן, אבל זה מאוד מהר. זה גם ממוחשב, זה לא לחכות.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אנחנו צריכים לחדד משהו בהקשר הזה בנוסח, כי בסוף חלה החובה על המעסיק להיכנס לאתר ולבדוק אם יש לו רישיון תקף, אם הוא רשאי להעסיק אותו בהתאם לתנאים של הרישיון. האמת היא שאפילו עוד לא הקראנו את הסעיף הזה, אבל תיכף נקריא אותו. השאלה היא אם צריך לחדד פה משהו כי בסופו של דבר המעסיק ייכנס לאתר, והוא יראה רישיון שלא בתוקף, אז לכאורה הוא לא מקיים את הוראות הסעיף.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

מניסיוננו, גם כשהרישיון לא בתוקף, מעסיקים עדיין מבקשים להעסיק. אנחנו רואים את זה הרבה, בסיעוד רואים את זה הרבה. ושוב, הבקשות האלה לא חסומות ברגע שעברו 90 ימים, כי חוק הכניסה לישראל מאפשר גם בחלוף 90 ימים לעובד להסביר למה הוא, או עובדים מסוגו, זה גם יכול להיות, לא התאפשר לו או להם להסדיר מעמד מעל 90 יום. אנחנו מטפלים בזה בשוטף בכל הענפים, מקבלים מכתבי הסברים, מאשרים או לא מאשרים, תלוי בהסבר או בנסיבות. מה שעובד בשוטף מטופל מהר, כמו שראש המינהל ציין.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

מה ששאלה היועצת המשפטית, האם זה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא בטוח, אנחנו התלבטנו לגבי זה. יוכל אולי שמעון להדגיש או לחדד את זה, אחד כזה, אנחנו נראה אם הוא במערכות שלנו בתוך 90 ימים, אז כנראה גם לא תבוצע אכיפה לגביו. נכון, שמעון?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

זה מאוד תלוי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

כמה מקרים כאלה כבר יש של בן אדם שהרישיון שלו פג תוקף? בדרך כלל לכמה זמן הרישיון ניתן?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

בדיוק, יכול להיות שאתה צריך לתת לו 20-10 ימים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אלו מקרים נדירים. לכמה זמן ניתן רישיון, לשנה-שנתיים-שלוש?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

הרישיון ניתן לשנה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

הרישיון ניתן לשנה? ומקסימום כמה שנים שהוא נמצא בארץ?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

עד חמש שנים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

עד חמש שנים. 

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

למעט חריגים שיש בחוק.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אז אנחנו מדברים על חריגים ששנה מסתיימת ופתאום מתחלף לו המעסיק, או שבן אדם נמצא פה ארבע שנים ו-11 חודשים, אז מן הסתם, לא יחודש.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

או שהוא בוטל לו הרישיון, יש נסיבות של ביטול רישיון.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

או שהוא התפטר מעבודתו, ואז יש לו 90 ימים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

למצוא את המעסיק החדש.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

אנחנו מבקשים לעשות כל שביכולתכם כדי שלמעסיקים – לא כל המעסיקים הם מעסיקים גדולים שיש להם ייעוץ משפטי. שלמעסיק הפשוט תהיה ודאות, שזה יהיה פשוט.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

50 יום זה מספיק? היא אומרת ש-90 יום זה מספיק לטיפול בבקשה.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

ברשותכם, אני רוצה שאלת הבהרה נוספת. היום, נאמר שיש אדם שקיבל היתר לעבוד בענף מסוים – סיעוד, תעשייה. האם כשהמעסיק ייכנס למערכת, הוא יראה בתוך המערכת שההיתר הוא לעבודה בתעשייה בלבד, או שמא יהיה כתוב רק רשאי לעבוד, כן או לא?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, לא, הענף תמיד כתוב.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

הענף רשום ברישיון.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

הענף כתוב, והוא יבוא לידי ביטוי במערכת הבדיקה הזו.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

זה כבר בא לידי ביטוי. אדוני היושב-ראש, הבאנו את גברת מרים גרון מאגף טכנולוגיות דיגיטליות ומערכות מידע ברשות האוכלוסין וההגירה. היא מנהלת את הפרויקט הזה של המערכת, והיא תוכל להסביר מה רואים היום ועל מה עובדים לעתיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם לא היו לנו רק 20 דקות, הייתי מרחיב מאוד.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

זה פשוט יענה על השאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל היות ויש לנו רק 20 דקות עד 11:00 ואנחנו רוצים לאפשר לאשר, אז אולי נחסוך קצת בתיאורים מאוד חשובים. אנחנו רוצים לשמוע את זה, אבל - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

אז בקצרה, ב-ב(1) רשום הענף שהעובד הזר מגיע אליו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זו התשובה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

בזה יש ודאות מוחלטת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

ומה לגבי מה שאמרנו, אם אפשר להעסיק או לא להעסיק? איך אתם פותרים את זה? אתם תפתרו לנו את זה?

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

זה נושא די מורכב. לגבי התשובה היא כן או לא, אנחנו נבחן את הדבר הזה ונעשה את המיטב להגיע לתוצאה הסופית הזו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אולי אפשר לציין לא כן או לא, שאתם אומרים שזה קשה, כי אתם כן רוצים שהוא יעבוד ולא רוצים לאכוף עליו, אז אולי אפשר להגיד שאין קנסות או אין איסור להעסיק אותו.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

זה גם מורכב, אדוני. הבדיקה באתר נערכת מול מערכת קיימת, מערכת של מידע על זרים. המערכת לא יודעת לחשוב אם הוא מאוקראינה וכרגע התקופה היא בלי אכיפה. זה יותר מורכב. היא יודעת לתת רק את סוג הרישיון שלו. כל פיתוח אחר זה ממש להקים ממשק חדש. אמרתי את זה קודם, אנחנו יכולים, אם צריך, לשפר את הנוסחים במדריך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, לא, אני מציע להוסיף משפט אחד. תוסיפו משפט שכלפי אלה שננקטת לגביהם מדיניות אי אכיפה, זה יפתור את הבעיה. אם בן אדם יראה באתר לגבי סוג אוכלוסייה של אזרחים זרים שננקטת כלפיהם מדיניות אי אכיפה, אז יהיה לו גם ביטחון, לאותו מעסיק.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני חושב שזה פתח לסרבול מסיבה אחת פשוטה, שבנסיבות העניין בראי המלחמה, הגישה היא גישה דינמית ולא אחידה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

בהמשך למה שאמר חבר הכנסת רביבו, ברישיון זה לא אמור להופיע, כי מדיניות אי אכיפה זה משהו שמשתנה וזה משהו דינמי, תלוי בנסיבות, המלחמה באוקראינה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא אמרנו ברישיון, אמרנו באתר.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

האתר משקף את מה שמופיע במערכות שלנו – זה הרישיון, זה התוקף שלו, זה הענף שלשמו הוא נכנס. מה שכן אפשר לעשות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

דנו, חבל שלא היית פה. חבר הכנסת רביבו הגיע, אני רוצה לתת לך את התמצית. היועצת המשפטית העלתה פה כמה שאלות שנוגעות לזכויותיו של המעסיק, שמעסיק לא ייענש על משהו שהמדינה לא אוכפת, כל מיני אוכלוסיות שאין רישיון אבל אין אכיפה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אבל אין אכיפה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

עשרות אלפי אנשים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אולי דווקא בגלל מצוקת מינהל האכיפה והרשויות הרלוונטיות ויכולת אכיפה, אנחנו רוצים להרתיע, ויידע המעסיק שבמנותק מיכולת ביצוע האכיפה של המדינה, הוא צריך לפעול על פי דין. זה מה שאנחנו באים לתקן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

ולא להעסיק את האנשים האלה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא להעסיק את מי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

עשרות אלפי אנשים שהגיעו מאוקראינה, אתה רוצה שיהיה אסור להעסיק אותם?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

כל מי שהגיע מאוקראינה כפליט מלחמה הוא לא בתוך הסצנריו הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא, הוא לא.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, אמרתי את זה גם.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

הוא לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מה זה לא?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

הוא לא כי הוא קיבל אשרה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

ברגע שיש הנחיה של שר הפנים.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אם יש מדיניות אי אכיפה, לא יאכפו כלפיו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

יש אשרה בתוך מדיניות אי האכיפה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

יש לו אשרת עבודה?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, לעובדים מאוקראינה - - - 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל יש החלטה לגביהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל המעסיק צריך לדעת את זה כשהוא נכנס לאתר.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

באתר שלנו יש מידע, המעסיק יכול לקרוא.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

המעסיק פוגש את זה באתר. כשהוא פונה, זה מופיע לו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא מופיע לו.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

מופיע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לגבי האוקראינים כן מופיע.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

מופיע, בוודאי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מופיע שמה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

ודאי, זו החלטת המדיניות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

מופיע שיש מדיניות אי אכיפה. הבעיה היא לא אוקראינים, הבעיה היא מסתננים שמועסקים כי מה שמוריה אמרה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אבל גם לגביהם יש מידע ומדריך באתר. המידע קיים, ולגבי כל סוג רישיון, לכל משפט כתוב אם מותר או אסור, כמו שהקריאה היועצת המשפטית. אם זה לא מספיק נהיר, אפשר לתקן את המדריך ולפשט ולשים קישורים – יש כבר לדעתי, בעמוד הזה באתר יש גם קישור למדריך. אם צריך, נקשר עוד יותר ונפשט את המידע, זה קל לנו לעשות.

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>

זה לא יכול להופיע בתוך הדף כשנכנסים? למה זה צריך להיות - - -

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, שוב, זה ממשק מול המערכת. המערכת היא מערכת שנותנת את המידע על הרישיון כמו שקיים במערכת. מה שהוועדה מבקשת זה פשוט להקים מערכת חדשה, כמובן שאלו עלויות ופיתוח מורכב. יש משהו קיים שבעינינו הוא מספיק ונותן את המענה. אולי נשפר את המדריך. אנחנו מבינים את ההערות, אנחנו קשובים להערות הוועדה. אם צריך, נשפר את הנוסח במדריך, שיהיה יותר ברור מה מותר ומה אסור. נוכל אולי להעביר גם לארגוני המעסיקים שיסתכלו על זה ויגידו אם זה מספיק ברור, כדי שלא כל מעסיק יצטרך לקחת עורך דין, כמו שציינה מוריה. זה משהו שאפשרי לעשות.

 << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >>

אבל חשוב לי גם לציין שתיקון החקיקה לא משנה את המצב הקיים. כלומר, כבר היום - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה משנה מאוד מאוד לגבי המעסיק. אתה כרשות אוכלוסין צודק, זה לא משנה את רשות האוכלוסין, אבל את המעסיקים – ואני לא מדבר על המעסיקים הגדולים, שיש להם מספיק פקידים, מספיק מזכירות, מספיק אנשים שיבדקו. אני מדבר על אדם שמעסיק שלושה-ארבעה פועלים. מה אני מטיל עליו? מה, אנחנו השתגענו, אנחנו ברית המועצות?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אז מה אנחנו מחליטים, מה השיפור שאתם תעשו בשביל לא ליצור בלבול?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

במערכת כל שינוי וכל שיפור, המשמעות היא להקים מערכת חדשה. אנחנו מקימים ממשק חדש. שוב, אם היה זמן שמרים תסביר, זה גם אפשרי. אבל את המדריך אפשר לשפר, בוודאי, זה הרבה יותר קל ומהיר.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

לא הבנתי, המערכת היום לא קיימת? אתם מקימים משהו מאפס?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא, היא מדברת על המערכת שהם הולכים לשדרג.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

בואו נעשה סדר בקצרה. המערכת היום קיימת, אפשר לבדוק את כל מה שהצעת החוק מבקשת לבדוק. נכון שיש ניואנסים אחרים של אם עברו 90 יום מסיום ההעסקה וכל הדברים האלה. הדברים האלה מובהרים ומוסברים במדריך. יכול להיות, כי הוא קצת ישן – לא יכול להיות, צריך לעדכן את המדריך ולהבהיר שם דברים שהתחדשו בעניין הזה. מינהל האכיפה יעשה את זה, וזה משלים למידע שקיים במערכת.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

מתי החוק אמור להיכנס לתוקף? מתי החוק אמור להיכנס לתוקף? כמה זמן ניתן?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כרגע אין הוראה. כרגע אין הוראה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אז אני מציע להוסיף שאנחנו ניתן זמן מסוים להתארגנות, ואז אנחנו נוכל גם לבחון את זה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

בכל מקרה, עוד לא הגענו - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אבל השאלה היא כמה זמן אתם צריכים?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

רצינו לבקש, כי ייקח כשלושה-ארבעה חודשים לסיים לפתח את המערכת החדשה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

שלושה חודשים זה בסדר. מה אתה אומר, אדוני היושב-ראש?

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אפשר להחליט שבעוד חצי שנה ממועד הפרסום.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני מבקש להבהיר משהו, ברשותך, אדוני היושב-ראש. יש איזשהו בלבול לאור העובדה שיש כמה מעמדים מקבילים ושונים בהתייחסות לאוכלוסייה זרה בישראל. יש מי שהגיע לכאן לעבוד עם אשרת עבודה מסונפת לתחום עיסוק מסוים. תחת חוק חופש העיסוק הוא יכול לעבור בין מעסיקים, אבל באותו ענף. הוא לא יכול לעבור לענף אחר. זה לא חוסה תחת חוק חופש העיסוק. יש עובדים שהגיעו לכאן באופן חוקי, אבל יש מניעה בהמשך העסקתם. הם נפלטו מהמאגר החוקי להעסקה. במקור, בבואי לכתוב את הצעת החוק הזאת, אני פגשתי כזה מקרה. מיני מקרים רבים, אבל פגשתי מקרה שבו נמצאה עובדת שהתעללה בקשישה ולא ידעו את זה בכלל. היא נפלה, המשפחה באה לעזור לה, ואז ראו שהיא פשוט מעולפת מאלכוהול. והתקשרו למי ששלח אותה, והוא אמר: תארזו לה תיק, תשלחו אותה במונית שאני שולח לנקודה כזאת וכזאת. כשפתחו את הארון ראו את כל האלכוהול של הסבא שנפטר ואת כל הזהב של הסבתא שבה היא מטפלת, וככה הם דיווחו לי על זה. ומסתבר שהאישה הזאת מנועת העסקה. אומנם היא הגיעה לפה באופן חוקי, והיא בתקופה חוקית, אבל היא מנועת העסקה. דיווחו עליה ברשות האוכלוסין, אף אחד לא בדק את זה. היא עברה ארבעה מעסיקים בכל קצוות הארץ על ידי מאכערים לא חוקיים שמשתמשים בלשכות פרטיות כצינור העסקה לכאורה חוקי, ואף אחד לא עצר לבדוק אם יש בעניינה של האישה הזאת מניעה כלשהי.

אבל אם המעסיק, או באמצעות מי ששולח אותה – או הלשכה הפרטית או התאגיד של העובדים הזרים – בודק, והוא מחויב לבדוק בהתאם לתיקון שאני מבקש להוציא, אדוני, הוא יידע שבאותו רגע הוא צריך לדווח עליה והיא לא יכולה להיות מועסקת כי היא פשוט פוגעת באנשים. היא פגעה בארבעה שאנחנו יודעים עליהם, חלקם כבר נפטרו. רק בדיעבד זה נודע לנו. תודה לאל, היא כבר לא בארץ ועשינו מבצע חובק ארץ, ומצאנו אותה בסוף בדרום תל אביב. רדפתי אחריה לטבריה, נסעתי לצפת. בסוף מצאו אותה אנשי רשות האכיפה בדרום תל אביב, אבל זה לא קורה בשוטף, אין להם מספיק כוח אדם. אם הייתה חובת בדיקה, היא הייתה מדווחת באותו רגע, מגיעים, מעלים אותה למטוס. את זה אני מנסה למנוע.

זה נכון שבתוך העניין, אתה צודק, יש עוד כמה מינוחים של מי שהגיע לפה כפליט, של מי שהסתנן לפה וקיבל בינתיים להישאר כי עניינו נבדק, ולכן הוא יכול לעבוד בתחום מסוים. יש הסתייגויות, כל מי שבא לבדוק יודע אם יש מניעת העסקה בכלל, או בפרט לאותו ענף. את זה אנחנו באים לתקן. זה לא כזה מסובך.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

שאלת הבהרה, אדוני, ברשותך, מה שתיארת עכשיו, האם הוא קשור לשאלה אם הרישיון בתוקף או לא, או שהוא קשור לעניין שהיה לה רישיון בתוקף אבל היא עברה עבירות פליליות - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אז הוא כבר לא בתוקף, זה בדיוק, גברתי. אז הוא כבר לא בתוקף והם מדווחים עליו. הם את שלהם עושים בסדר גמור, אנחנו צריכים לוודא את ההמשך.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

יש פה שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה, שפנו אלינו, עדכנו אותנו, עשינו לעובדת שימוע וביטלנו לה את הרישיון, והוא לא בתוקף ואז גם לא יראו את זה במערכת. אפשרות שנייה היא שזה עדיין לא הגיע אלינו, וקורים דברים כאלה, והרישיון לכאורה בתוקף. אפשרות שלישית אולי, שיש דיווח וזה עדיין בתהליכי בדיקה, גם זו יכולה להיות אפשרות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. בדיוק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז המערכת תשקף את זה רק אם - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

המערכת היום משקפת את זה, סליחה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל רק במצב שתיאר משה נקש.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

דיינו אם הצלחנו להשיג את זה. דיינו. אגב, יש עוד. כמובן שזה עובר לעוד, אני אתן לכם עוד דוגמאות? אני פוגש בעסקים עובדים שאני יודע מאיזה מוצא הם, מאיפה הם מגיעים, ואני יודע שלתחום הזה לעולם אין סיכוי שהם הגיעו לעבוד מארץ מוצאם, ואני פוגש אותם עוסקים. אגב, גם במוסדות ציבור, גם ברשויות לאומיות. כולנו פוגשים ברשות שדות התעופה עובדות ניקיון שהגיעו לעבוד בסיעוד, עובדי ניקיון שהגיעו לעבוד בבניין, מלצרים שהגיעו לעבוד בבניין, ללא אישור ניוד מהרשות בשל כשל מערכתי שכבר דנו בו אצלי בוועדה. את צודקת שבשל מגבלות מסוימות שלא נדע לתת מענה לכל הכשלים, אבל נדע לתת להמון, ודיינו, אנחנו יכולים להסתפק בזה. אני מציע בזה לסיים, להקריא.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

בואו נתקדם להקראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם אתה רוצה להקריא, אין לי בעיה, אבל אנחנו צריכים לדון בעניין הזה, יש פה הרבה שאלות, בעיקר במה שרביבו אמר לגבי הסיעוד הפרטי, הנכים והביתיים. כי אנחנו חשבנו לפני שנכנסנו לפה שאנחנו נטיל את החוק הזה שלכם על מעסיקים שמעסיקים עשרה אנשים, או חברה שמעסיקה עשרה עובדים כאלה, אבל לא על הקשיש ומשפחתו, שהוא יקבל קנס על זה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני לא מטיל את זה עליו. אני החרגתי וכתבתי שלא על מעסיק יחיד שאינו עסק. אני כתבתי את זה, סליחה, אדוני.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

בסיעוד יש גם לשכות פרטיות שזה התפקיד שלהן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם יש לשכה - - -

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

בסיעוד יש.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אז היא כבר עסק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם יש לשכה שמספקת עשרות אנשים, ודאי שהם יהיו כלולים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא, אז הנה, אני מסביר. בסיעוד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל אני לא רוצה שהמעסיק הפרטי – ואני גם לא רוצה שחשמלאי שמעסיק שני עובדים, שגם הוא יהיה חייב להיכנס ולבדוק, ולשאת באחריות.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

למה לא? למה זו בדיוק האוכלוסייה שצריך לאכוף לגביה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני אסביר. חשמלאי שמעסיק מקבל מתאגיד. אין העסקה ישירה בענף הבניין, זו העסקה תאגידית, אדוני, ולכן זה מדלג על החשש הצודק שלך של הפרטני. האירוע חוסה במסגרת שיטת ההעסקה הרחבה של התאגיד, וגם פה, אני החרגתי בכוונה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה מדבר רק על תאגידים? אולי אפשר לעשות את זה לתאגידים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע מה, זה על תאגידים, אני אסביר למה, כי גם בסיעוד, לפני שהפרט מקבל – הפרט הוא לא הכתובת שלי. הכתובת שלי היא הלשכה או חברת הסיעוד ששלחה אותו, שמתפרנסת מזה. ואז זה כבר המוני, זה לא פרטני.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אז מה שאדוני מציע, שלגבי המעסיק במתן טיפול סיעודי שלא במסגרת עסקו או במשלח ידו, בענף הסיעוד התאגידי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא משנה באיזה ענף, התאגיד הוא האחראי על הדבר הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל לא בכל הענפים יש תאגידים.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

אבל תאגידים אין בכל הענפים. תאגידים יש בבניין.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

למעשה, תאגיד יש רק בבניין. לשכות פרטיות בסיעוד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רוב הבעיות הן בבניין דווקא. רביבו מדבר הרבה על העניין הזה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא בטוח.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

דווקא בעלי עסקים בתעשייה, למרות שיש להם עובד אחד או שניים או שלושה, גם חשוב שהם יבדקו. בסוף אנחנו רוצים להגן עליהם. אתה רוצה להגן על המעסיקים.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

גם אם זה מלון או מסעדה, או עסק קטן במסחר ושירותים, למה שלא יבדקו?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

רק רגע, סליחה. שיטת ההעסקה התאגידית נותנת מענה לרוב האירוע. אפשר לדון על בזה בין הקריאה הראשונה לשנייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אפשר לפני הקריאה הראשונה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אתה מחליט. אתה מחליט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

זה דבר ממש בסיסי בחוק, זה לא איזה תיקון. אפשר לעשות את המיזוג, אם אתם רוצים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

כן, כן, שלחתי מייל ואנחנו ממוזגים. בחפץ לב. מה שאני אומר, אדוני היושב-ראש, שהרצון שלנו להפריד את מעסיק הפרט הוא כשאנחנו מסתכלים על תחום הסיעוד. איזה סיעוד? ביתי. בפרט ביתי. כי בן אדם בעל כורחו בנקודה הכי רגישה של חייו הופך להיות מעסיק. הוא לא באמת מעסיק, הוא לא מתפרנס מזה. בהצעת החוק המקורית התייחסתי לזה והחרגתי את זה. אבל אם יש מוסכניק שמעסיק רק מכונאי אחד, אבל הוא מעסיק אותו שלא כדין, חלה עליו אחריות כאילו תאגיד העסיק אותו, בסדר? לשם אני מנסה לכוון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

רגע, מוסכניק זה תאגיד, נכון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

לא, זו העסקה ישירה.

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

לא, לא. או מסעדה למשל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני מדבר על מוסך. אף מוסך לא מעסיק עובד אחד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

יש, יש, יש, פתחנו את זה. פתחנו את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם יש אחד כזה, אני לא רוצה להטיל עליו את זה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

למה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

למה? אדוני היושב-ראש, אתה רוצה להגן עליו. הרי מטרת הצעת החוק - - -

<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>

אתה חושף אותו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

מדובר פה באדם אחד, שבקושי מתפרנס, יש לו איזה עוזר – לא רק מוסכניק, חשמלאי או אינסטלטור, יש לו אחד כזה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אתה צודק, אבל מה לעשות שפתחנו להם פתח?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני הולך להטיל עליו שיהיה פקיד ושיעסיק פקידות שיכנסו לאתר - - - 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

לא, לא, לא, זה לא נכון, אדוני.
 
 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, לא פקידות, אתה פותח פתח לכך שכל בן אדם שלא מועסק במקצוע שהוא היה צריך להגיע, אתה מאפשר לאותו בעל מוסך להעסיק אותו וכך יהיו לך פה אנשים שהם זרים ולא כדין.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

בדיוק. בדיוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אם הוא בעל מוסך שמעסיק עובדים - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא משנה, הוא צריך לעשות את הפעולה הפשוטה באתר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

- - לא עובד אחד, אלא 15 עובדים, הוא יהיה חייב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, לא משנה. לא משנה, אדוני היושב-ראש, לא משנה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

עד לאחרונה מוסכניק לא יכול היה להעסיק עובד זר, היום הוא יכול. פתרנו להם את הבעיה, אדוני.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני אסביר. תקשיב שנייה, אני אשאל אותך שאלה, אם חס וחלילה אותו עובד זר יקבל מכה וייכנס לבית חולים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

את זה אמרת לי, זו בעיה שלו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

מה זאת אומרת בעיה שלו? בשביל להקל עליו, אתה רוצה שאותו בעל מוסך - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אל תקל עליו ואל תהיה - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, בעל המוסך הזה צריך לבדוק שהבן אדם הזה הוא תקין.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אנחנו ננסה לחדד את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו מדברים על דמוקרטיה וחופש העיסוק וכל הדברים האלה, ופה אנחנו הולכים לקשור את האנשים הקטנים – אתה אומנם מסכים להוציא את הסיעוד, אני עוד לא ראיתי את זה - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

מראש ההצעה המקורית שלי מחריגה את הפרט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אבל אני לא רואה את זה פה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

חשוב לי להגיד לפרוטוקול, הצעת החוק הטרומית כפי שהונחה לא כללה את ההחרגה של הסיעוד. בוועדת השרים לענייני חקיקה עמדת הממשלה הייתה להחריג את הסיעוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אז למה לא עשיתם את זה?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>

כי בשיח הפנימי לפני הדיון בוועדה הבנתי מהמשרדים שלמרות עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה, הם לא רוצים להחריג את הסיעוד, וזו כמובן החלטה של חברי הכנסת, וככל שיוחלט בוועדה להחריג, יש לנו כבר נוסח מוכן לעניין הזה ואפשר להחריג את הסיעוד הביתי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה להתייחס, ונעשה סדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו צריכים לסיים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

דווקא בסיעוד יש יותר - - -, יש את הבעיה של הפרט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אתה רוצה שנספיק לעשות את המיזוג? אני אתן לך לדבר, בבקשה. קח בחשבון שבארבע הדקות הקרובות אנחנו צריכים לעשות את המיזוג.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

הואיל ואדוני מבקש לדון בסוגיה לפני ההצבעה על הקריאה הראשונה, אז חשוב שניתן סקירה קטנה. אני אעשה את זה מתומצת ולא נפספס את שלב הסיעוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

תוכל להמשיך בדיון הבא בעניין. תתחיל.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

בסיעוד ביתי יש שני סוגי העסקות – יש סוג אחד של העסקה משותפת עם חברת סיעוד, שעליהם חלה אחריות, לבין העסקה ישירה פרטית, שהמעסיק הסיעודי, הוא או בני משפחתו, מעסיקים עובד. הוא מוחרג. בשאר הענפים זה לא משנה אם זה אחד או 100, הואיל וסיבת ההעסקה היא לצורך פרנסה, היא לא לצורך קיום חיים. עד לאחרונה מוסכניק לא יכול היה להעסיק עובד זר. היום פתחנו לו את האפשרות, יש להם הקצאה. אם הוא מעסיק עובד זר, כמוהו כמו שמעסיק בעבר פלסטיני, שהוא חייב לבדוק שהוא עובד בהיתר או לא. אם הוא עובד ללא היתר, זה לא משנה אם הוא העסיק אחד או 100, הוא בעל דין, והוא צריך לבוא דין וחשבון עם המדינה והגופים הרלוונטיים. כנ"ל לעניין העסקה של עובד זר, ועוד יותר. למה? כי כמו שאמר חברי יבגני, מוסכניק שיכול להעסיק בחור, הוא מעסיק רק אחד, אבל הבחור הזה הגיע לפה לעבוד בסיעוד, ובגלל שנתנו לו כיסוי להמשיך לעבוד בעבודה שהוא מרוויח בה יותר אבל זה לא בתחום שאליו הוא הגיע, אנחנו מכבידים על הענף שלשמו הוא הגיע, ואז אנחנו חוזרים אליהם בתלונה ואומרים למה אין מספיק עובדים, ואנחנו מעודדים העסקה שהיא בהחרגה מכפי שהחוק ואשרת העבודה מקצה.

לפיכך מה שאני מבקש שאדוני יחיל ויראה אתנו עין בעין, שורה אחד – להבדיל מעסיק סיעוד שהוא מעסיק לצורך נפש וחלה לעניינו אי אכיפה, בכל שאר העסקות מדיניות האכיפה תחול על המעסיק, בין אם הוא תאגידי לבין אם הוא פרטי בהעסקה ישירה. תודה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

אנחנו נמשיך בדיון הבא. רק תאשר – מה צריך לגבי מיזוג?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>

זה בסוף להגן עליו, על המעסיק.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>

צריך להצביע על המיזוג?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אני רוצה להצביע על המיזוג אבל לפני שנצביע על המיזוג – חשבתי לעשות את זה לפני הדיון, אבל אני אעשה את זה עכשיו בשני משפטים. בשעה זאת אנחנו מלווים את שירי ביבס וילדיה בכל רחבי הארץ לקבורה. אני חושב שהתמונה הזאת של האימא שעוטפת את ילדיה, ועיניה עיניים מבוהלות, מזכיר לי, כמי שגדל על פרעות קישינב ועל כמה תמונות שהיו שם, ועלה לי הפסוק - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>

ביאליק? מתקשר עם קישינב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

לא ביאליק. יש לי מקור יותר מוקדם, במגילת איכה כתוב: עולליה הלכו שבי לפני צר. אני חושב שהפסוק הזה מבטא לא רק את הזוועה שהייתה, אלא את רצף הדורות כאשר מאז ימי החורבן עד היום הזה, העם היהודי הולך מגולה אל גולה, וגם כשהוא מגיע לארץ ישראל, מהרגע שהוא הגיע לארץ ישראל, כבר מ-1920 כבר היו פרעות בתל אביב, לא בגבולות. אחר כך תרפ"ט בחברון. הדברים האלה מחייבים אותנו קודם כל להתפלל לקדוש ברוך הוא שישמור עלינו ויגן עלינו ויושיע אותנו. וכל מי שחושב שכוחי ועוצם ידי בלבד יכולים לעזור – לא. רק הקדוש ברוך הוא שומר ישראל, שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל. ובעזרת השם, שלא נדע יותר צער ושעם ישראל יוכל לשכון לבטח בארצו עד ביאת הגואל, משיח צדקנו, במהרה בימינו. אמן.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>

אמן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

אנחנו נעבור למיזוג. כל השעה אני יושב וחושב איך אני מדבר פה על זה. אני מבקש להצביע על המיזוג שבין שני החוקים של חבר הכנסת אליהו רביבו וחבר הכנסת יבגני סובה בעניין הצעת חוק עובדים זרים. מי בעד המיזוג – ירים את ידו.


הצבעה
בעד מיזוג הצעות החוק – פה אחד
הבקשה למזג את הצעות החוק נתקבלה פה אחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>

שלושה. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. החוק מוזג, ובעזרת השם, נקיים דיון עליו בפעם הבאה. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>