פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 54 ועדת הכספים 21/07/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 64 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ב באב התשפ"א (21 ביולי 2021), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ולדימיר בליאק – (בזום) נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי עופר כסיף אופיר כץ נעמה לזימי מוסי רז אפרת רייטן מרום מוזמנים: אורי כץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר טובה ווסר – רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר איציק דניאל – רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר עילם שניר – רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אסתי ורהפטיג – ממונה, משרד הבריאות תמר מתתיהו מאיר שפיגלר – – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מנכ"ל הביטוח הלאומי חנן פוטרמן – עו"ד , המוסד לביטוח לאומי מרדכי מרקי בן חיים – מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת ענת מימון מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א-2021, מ/1429 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום רב, היום יום רביעי, י"ב באב תשפ"א, ה-21 ביולי 2021. היום נתחיל לדון בהצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021, מ/1429. בעקבות ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה אנחנו לא נעבור להצבעה היום בכל מקרה אלא רק נדון בחוק ונמשיך לדון בו גם בשבוע הבא. לפני שאני עובר להצעות לסדר אני רוצה לבשר שבעקבות הפנייה שלי לשר האוצר ובעקבות העבודה המשותפת של חברי הכנסת – נירה שפק שנמצאת איתנו וולדימיר בליאק שנמצא בבידוד, אפרת רייטן, טטיאנה מזרסקי, לימור מגן תלם – הצלחנו להגיע למתווה סיוע תוספתי לנשים בהיריון. אנחנו מגדילים את דמי הלידה ב-15% נוספים. זה מעבר להגדלה שהחלטנו עליה בפעם הקודמת מגובה דמי האבטלה לגובה השכר האחרון. אנחנו נותנים אפשרות למקדמה של 50% מהסכום הזה לנשים שזקוקות לכך במהלך הריונן. מדובר בנשים שהיו זכאיות לדמי אבטלה בטרם השתלבו בשוק התעסוקה. המשמעות היא שמי שתמשוך את המקדמה הזאת זה כמעט שלושה חודשי דמי אבטלה, מדובר בפתרון הולם. במשך התקופה הזו היינו בקשב רב למצוקתן של הנשים האלה ואני שמח על העבודה המשותפת של חבר כנסת מסיעות שונות וגם תודה רבה לשר האוצר, למשרד האוצר, לאגף התקציבים על ההיענות. התיקון הזה ייכנס כחלק מהחוק שאנחנו דנים בו היום, כתיקון של הוועדה. אני מקווה שגם את החוק הזה נוכל לחוקק מהר ככל שניתן וגם ניתן פתרון לתשלום ימי בידוד רטרואקטיבי שיש כאן בחקו הזה, אני חושב שזו בשורה חשובה להורים, וגם ניתן פתרון לסיוע לנשים הרות. לפני שנעבור לדון בחוק. ניתן לחברי הכנסת רשות דיבור ואפשרות להעלות הצעות לסדר. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות את הנושא של שומר החומות. ראשית, אני רוצה לומר תודה על הטיפול המהיר שטיפלת, אדוני היושב-ראש, כשגילינו שהאתר של רשות המסים, כדי להגיש תביעות נזיקין לעסקים שנפגעו, לא היה פתוח על פי מה שסוכם פה ובחוק. טיפלת בזה ואמש לא הפסקתי לקבל הודעות מאנשי עסקים שהצליחו להזין מה שצריך. זה מראה שכשאנחנו מתאמצים ובודקים אז זה קורה, תודה על כך שחזרת אלי גם בשעות מאוחרות של הלילה כדי לוודא שזה קורה. אני רוצה להעלות נושא, יש פניות רבות בעקבות מבצע שומר החומות של מעסיקים שהכריחו אנשים שגרים ביישובים סמוכי גדר להזין ימי חופשה ומחלה. זה לא מקובל ואני רוצה לדעת מה המנגנון שמאפשר לנו לוודא שהם מקבלים את הפיצוי לימים האלה כפי שנקבע, כיוון שאסרו עליהם לצאת מהבית, או שהכבישים היו סגורים בדרך למקום העבודה, והגנים ובתי הספר היו סגורים בעקבות זה. לא יכול להיות שנשתמש במאגר של ימי חופשה ומחלה למשהו שהמדינה לא הצליחה להגן עליהם. אנחנו צריכים להוציא חוק או להשתמש בחוק קיים כדי שזה לא יחזור על עצמו, ולהחזיר להם בדיעבד את ימי החופשה והמחלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שקיימת תקנה בנושא הזה. אולי מנכ"ל הביטוח הלאומי יודע להגיד לנו. מר שפיגלר, חברת הכנסת שפאק אמרה שמעסקים מאפס עד שבע במהלך שומר החומות הכריחו את העובדים לרשום ימי מחלה וימי חופשה בניגוד לתקנות. עכשיו העובדים לא זכאים לפיצוי בגלל שהמעסיקים הזינו ימי חופשה ומחלה, כך לפי ההסבר של חברת הכנסת שפק. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ימי מחלה וימי חופשה הם בהסכמי העבודה שבין המעסיק לבין העובד, הם לא נוגעים לביטוח הלאומי, למעט הנושא של ימי בידוד שלשם כך נתכנסנו הבוקר. אני לא מכיר את הסיפור הזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בגזרתך? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, זה בין המעסיק לבין העובד, זה בהסכמי העבודה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבהיר שכשיש מצב חירום כמו שהיה בשומר החומות, שאזרחים קיבלו הנחיות להישאר בבתים, להיות צמודים למרחב מוגן, לא לנסוע בכבישים, מוסדות חינוך נסגרו – אז המעסיקים פשוט אמרו להם, מה קורה, הרי התהליך הוא שהמעסיק מבקש שיפוי על הימים האלה. אז במקום לבקש שיפוי ולהתעסק עם המערכת הם אומרים לעובדים להזין ימי חופשה וימי מחלה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הבנתי. תראי, בדרך כלל הפיצוי נעשה על פי חוק, כמו למשל מצב שבו אנשים נדרשים להיות בימי בידוד בגלל הילדים ששוהים בבית או בגלל שהם נקלעו למצב שהם נדבקו. נערכו דיונים בוועדת הכספים וזה עבר בחקיקה והביטוח הלאומי נותן מענה, פיצוי לכל המעסיקים – מעל 18 עובדים או מתחת – במתכונת מסוימת. בנושא של שומר החומות, למיטב ידיעתי, לא הייתה החלטה שכזאת למיטב זכרוני. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> יש החלטה שאושרה בוועדה בנוגע לפיצוי דרך רשות המסים. אחד המסלולים שם הוא מסלול שכר בגין עובדים שלא יכלו להגיע בגין ילדיהם או בגין עצמם. לגבי המקרה הזה ספציפית, אני לא יודע להתייחס << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אז זה לא קשור לביטוח הלאומי. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> לגבי המקרה הזה ספציפית אני לא יודע להתייחס - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש חוק שמאפשר לעובדים שנעדרים מהעבודה, הוא מגן עליהם מפני פיטורים אם הם נעדרו בגלל הוראות של מצב מיוחד בעורף או דברים דומים. תשלום השכר נעשה על ידי המעסיק והאחרון משופה בהחלטות - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> צריך - - - שמכיוון שהתהליך הוא כזה, חודשיים אחרי, לכו תגישו וזה, אז מה הם עושים? מעבירים את הקוף לעובד. העובד כבול באמצע כי אם הוא יגיד לא אז אולי לא יהיה לו את מקום העבודה. מה המנגנון שיש לנו על מנת להגן עליהם, זאת השאלה שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר לבדוק את הנושא הזה. למעשה אין לעובד זכאות מלכתחילה בחוק כי אין תמיד זכות לשכר. הזכות לשכר נובעת מזה שהמעסיק ששילם שכר יקבל שיפוי מהמדינה, זה מנגנון יותר מורכב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה מעסיקים שעוברים על החוק, זה מה שאת אומרת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני צריכה את הקלף להביא לעובד, להגן על העובד, כדי שהוא יוכל להגיד למעסיק- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני, אני רוצה לברך על מציאת הפתרון למצוקת הנשים בהריון, זו באמת הייתה בעיה שכולנו קיבלנו פניות בנושא ואני מברך על הטיפול. לגבי הדיון היום, למרות שהיו הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, הכנסתם את הדיון הזה בלי ליידע אף אחד ובניגוד להסכמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בדקתי את זה עם יושב-ראש הסיעה שלנו והוא אמר שהוא לא הכיר את זה, אף אחד לא דיבר איתו, ועשיתם את זה שוב על דעת עצמכם ובלי לעדכן אותנו למרות ההסכמות שהיו בגלל חג הקורבן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נבדוק את התהליך. הכוונה הייתה לעדכן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בפועל זה לא קרה, החלטנו שכל דבר יהיה בהסכמה והכנסתם את זה בלי להגיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקבל את זה, אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ההצעה שלי היא לגבי עובדי ענף התעופה וסוכני הנסיעות שכרגע לא עובדים. אנחנו גם אומרים להם שהם לא יכולים לעבוד, בניגוד לעובדים אחרים שדרשנו מהם לשבת בבית ונתנו להם חל"ת. חוק החל"ת החדש שהעברנו משאיר אלפי עובדים כרגע מתחת לגיל 45 שאינם עובדים ואינם יכולים לחזור לעבודה גם אם הם רוצים. אנחנו פשוט הפקרנו אותם בלי רשת ביטחון. הם בלי שכר, מדובר בכל ענף אל-על, ארקיע, כל העובדים של ענפי התעופה, סוכני נסיעות בכל הארץ, במרכז ובפריפריה, כרגע הם לא עובדים ולא מקבלים שכר ואנחנו כמדינה השארנו אותם בחוץ והם נשארים ללא אפשרות להביא פרנסה לביתם. אנחנו צריכים למצוא פתרון לכך. הגשתי הסתייגויות וגם את הנושא הזה הגשתי כהסתייגות. אני מבקש שנמצא פתרון לאנשים שהפקרנו, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אפרת רייטן, אחת המובילות של המתווה לפתרון עבור נשים בהיריון, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני, אני מודה לך באופן אישי וכן לשר האוצר ליברמן ולאגף התקציבים ולכל החברים שתרמו. אני חושבת שזה היה מהלך מאוד אנושי, אינטנסיבי ויצירתי שבו כל אחד תרם את היכולות שלו והידע שלו. אפשר היה ליצור מתווה שמסייע לקבוצה שנשארה, כמו שידענו כל הזמן, בלי שום יכולת לחזר לשוק העבודה. היה לי חשוב לבוא ולומר לך תודה באופן אישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה גם לך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מנכ"ל הביטוח הלאומי, אנחנו עוד נעשה ביחד דברים כדי להוציא את הדבר הזה לפועל וגם נושאים אחרים. בהצלחה לכולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני מצטרף למה שאמר אופיר כץ לגבי הדיון. הבנתי, אדוני היושב-ראש, שאנחנו לא נביא השבוע דברים מהותיים ונישאר ברמת הדיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני כבר אמרתי, ינון, אמרתי שאנחנו לא מצביעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היית אומר לפני הדיון אז זה היה נראה אחרת. עזבתי את הילדים ובאתי - - - שבוע הבא לא נמצאים. זה חלק מהעבודה וזה בסדר גמור. אני רוצה שני דברים להעלות: אתמול הייתה הונאת הכשרות של השר כהנא ביחד עם שר האוצר. הדבר מהווה עוד פגיעה. לממשלה הזו אין מה לעשות מלבד לפגוע בעוד נדבך של היהדות והדת. יש קורונה, אל תשכחו, יש עסקים שקורסים, יש ענף תיירות. חבר'ה, תתחילו לטפל גם בהם. אל תחפשו רק את הדת, לא רק שם נמצא הכסף, יש עוד מקומות, אנחנו יכולים להראות לכם איפה נמצא. בוועדת הכספים אנחנו רואים כמה כסף נמצא בכל מיני מקומות שאפשר לחסות. הגיע הזמן שנשאיר את המדינה היהודית כיהודית ולא ננסה לעשות כל מיני רפורמות. הדבר הנוסף, אתמול לא הייתי כאן אבל שמעתי את דברי היושב-ראש לגבי ההיעדרות של ראש רמ"י מהדיון. אני רוצה להצטרף למחאתך, אדוני היושב-ראש, זה בסדר, זו דרך החיים שלו, זו ההתנהגות שלו וזו דרך העבודה שלו. לפני חודש הגשתי הצעת חוק שקצת תקשור את הידיים של רמ"י. קיבלתי על זה כותרות שליליות מכל מיני עיתונים כלכליים. כנראה שהם עובדים אצלו ולכן הם עשו את הכותרות. בסך הכול רצינו להגביל את הכוח של רמ"י. אני חושב שהפתרון שאם נגביל את החוק של רמ"י, קצת, רק לגעת להם בכנף, תאמין לי שאתה תראה אותו יושב פה וגם בא לפה עם שק שינה. צריך להעמיד את האדם הזה במקומו, לא יכול להיות שיענקי הזה יעשה מה שהוא רוצה ויזלזל בוועדת הכספים ובכנסת. הגיע הזמן שנחבור ביחד על מנת לקצץ להם את הכנפיים. תראה אותם באים לפה, היית רואה את שיא החולשה שלהם בוועדה זו, להראות להם שאנחנו מושלים ולא שהם ימשלו בנו, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בנושא הזה אני רוצה לומר שגם אמש וגם היום דיברתי עם מנהל רמ"י. הוא הבטיח שהוא יבוא לפגישה ויעשה מצגת כמו שצריך על מנת שנתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של ארבעה עמודים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שהיה אתמול היה גם, היה גם חלק של אי-הבנה, לכן אני מבקש לתת לו בכל זאת קרדיט - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לו שהוא ירד מהעץ, לא אתה, הוא לא היה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, תקשיב, אנחנו לא רוצים להתנגח באף אחד באופן אישי. בסך הכול הייתה אתמול תקלה, המצגת של ארבעה עמודים לא מתקבלת בוועדת הכספים. ניתן לבן אדם הזדמנות להציג את הדברים כמו שצריך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, רק שיידע שהוא גמר את ימי החסד. אין לו ימי חסד מעכשיו. אני לא צוחקת, אני עברתי על כל הפעמים אחורה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה תעשי אם לא? פרט, נמק והסבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לציין את מנכ"ל הביטוח הלאומי שמגיע לכאן באופן אישי וזה עניין של תרבות. אני אחבר אותך לסיסמא של יש עתיד: "באנו לשנות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באנו לשסות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, הוויכוחים הפוליטיים זה שם בחדר. אני מעדיף שהפוליטיקה תהיה קטנה והמהות תהיה גדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הלוואי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נסתדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - כנפיים - - - עובדים אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, בעניין של הצעות לסדר אני רוצה להעלות את הנושא של מורי הדרך בפרט ואת נושא התיירות הנכנסת בכלל. הענף הזה נמצא בבעיה רצינית מאוד. מצד אחד התיירות הנכנסת לא חזרה עדיין למה שהיה קודם ויש כמובן גם עכשיו, לאור הווריאנט החדש, סכנה של החמרה. מי שמשלם את המחיר, תרתי-משמע, זה כל האנשים שעוסקים בתיירות נכנסת, בראש ובראשונה מורי הדרך שמוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה. אני מבקש להעלות לסדר היום את הנושא של מורי הדרך ולדון בכך בהקדם האפשרי כדי לתת להם מענה הולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק אזכיר, עופר, שבפעם הקודמת הגענו להגדלת תקציב עבור מורי הדרך וביקשתי ממשרד התיירות לקיים פגישה עם הארגון שלהם. אני הולך לוודא מה קרה עם זה, אם הייתה פגישה או לא ואם יש התקדמות. ולדימיר בליאק בזום, ממובילי הפתרון עבור נשים בהיריון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתה מפרגן רק לאופוזיציה? שכחת מה עשינו בחדר אותו יום כשבאנו ונלחמנו איתך בשביל הנשים - - - מתווה - - - את זוכר. אין לי בעיה, העיקר שהגענו לפתרון הזה כי זה מה שחשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עשינו מקצה שיפורים והגענו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר, כל הכבוד, אנחנו מפרגנים על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אפרת רייטן עשתה לילות כימים - - - אתה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני - - - אני פרגנתי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרגנו גם לאפרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת בליאק לא בזום. בפעם הקודמת שדנו בחוק עצמו, בעקבות שיתוף פעולה עם ינון ואופיר הצלחנו להגיע אז להגדלה הראשונית. עכשיו ביצענו הגדלה נוספת ומקדמה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> צריכים להיות הגונים ולומר שהן לא היו זכאיות אפילו לדמי אבטלה. נתנו דמי אבטלה ולאחר מכן נאבקנו שדמי האבטלה יהיו בגובה דמי הלידה ובצדק. כרגע - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגובה השכר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בוודאי, שכר. כעת זו התוספת שעליה אתם בירכתם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם מדברים על משהו שלא היה בהצעת החוק הקודמת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון, זה לא היה, זה לא נמצא בהצעת החוק המקורית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהסתייגויות שלי - - - אז אני שמח - - - יש לך פחות הסתייגות, אל תדאג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כך, אני רוצה לדון בחוק עצמו. איציק דניאל מאגף התקציבים, בבקשה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני יכול להקדים ולומר משהו? אני צריך לעזוב אחר כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו נבצע את מה שעומד על הפרק מבחינת גריעת יום ממי שבכל זאת יידרש לבידוד והוא לא יתחסן, ובלבד שאת הנתון הזה אנחנו נקבל ממאגר המידע של משרד הבריאות. הם ידווחו, מכיוון שהנתונים אודות המחוסנים נמצאים במשרד הבריאות. גם במצב הנוכחי אנחנו מקבלים את הקובץ. ממשרד הבריאות לגבי מי שנדרש לעבור למצב של בידוד. אנחנו מבקשים מהם לקבל במסגרת הדיווחים שלהם את המידע מי נדרש לצאת לבידוד ולא התחסן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך פותרים את זה מבחינת - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הם ישדרו לנו, זה קל, הם ישדרו לנו בתוך הקובץ לגבי מי שיצא לבידוד ולא היה מחוסן, עוד יום גריעה אחד, ואנחנו נבצע את זה תוך פרק זמן קצר מאוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה יום גריעה נוסף, אנחנו לא - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מה שעומד על הפרק כרגע - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני ממשרד הבריאות וזו פעם ראשונה שאני שומעת את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, לא נתתי לך זכות דיבור. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש דיונים ואנחנו רוצים לראות איך לבצע את זה כמה שיותר מהר. לנו אין את הנתונים לגבי מי התחסן. אנחנו מקבלים קבצים ממשרד הבריאות, כך גם לגבי המצב הנוכחי שעוד לפני השינוי שעומד על הפרק. אנחנו מקבלים נתונים לגבי מי נמצא בבידוד ממשרד הבריאות ואנחנו מבצעים את המוטל עלינו לגבי הפיצוי. אנחנו מבקשים שמי שנדרש להיות בבידוד ולא התחסן – המידע הזה נמצא במאגר המידע של משרד הבריאות – אנחנו מבקשים שמשרד הבריאות ישדר לנו לגביו עוד יום אחד שאנחנו צריכים לפצות בעבורו, זה הכול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מאיפה אתה מביא את היום הנוסף? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מה - - - קרן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיר פה - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מה שעומד כרגע על הפרק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - על הפרק, - - - נוגע לסעיפים שיש היום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אחד הסעיפים שמופיע פה בחוק, כרגע הוא מנוסח מעט אחרת. הייתה בעיה תפעולית לביטוח הלאומי לבצע את מה שכתוב פה, אגף התקציבים יחד עם הביטוח הלאומי ניסה להגיע לפתרון זהה מבחינה כספית אבל יותר פשוט תפעולית. זה הפתרון, וכשנגיע לסעיף הספציפי הזה אנחנו נדון בו בהרחבה. מנכ"ל הביטוח הלאומי צריך לעזוב עכשיו אז נתנו לו את האפשרות לומר את זה. אני מדייק? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מאוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נקיים את הדיון הזה עכשיו, תזכרו את האמירה הזאת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהנחה ובתקווה שאלו יהיו פני הדברים – הביטוח הלאומי יבצע זאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בסדר גמור, אז ברשותכם - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לציין שבנוסח המוצע כרגע יש פתרון לשאלה אם הוא מחוסן או לא מחוסן, ההורה מציג את העניין הזה למעסיקו, הוא מציג למעסיק את האישור - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אבל זה לא עובד ככה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מאיר, חבל, כשנגיע לזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיר, אנחנו מתחילים מאמצע החוק ואני לא אוהב את זה, זה לא צריך להיות כך. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיע לזה על פי הסדר ונדבר על זה בהרחבה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איציק דניאל, בבקשה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> תודה, בוקר טוב, נציג בקצרה את הצעת החוק ונענה על שאלות במידה ותהיינה. הצעת החוק שלפניכם מתקנת את חוק התוכנית הכלכלית שיוצר מנגנון של שיפוי לעובד בגין ימי בידוד שביצע עבורו או עבור ילדו, מדובר בחלוקה בין המעסיק לבין המדינה בתשלום ימי הבידוד לעובד. אחזור בקצרה על ההסדר המקורי: עובד שנכנס לבידוד צריך להירשם באתר משרד הבריאות, לאחר מכן הוא צריך לתת את הטופס שהוא מקבל ממשרד הבריאות למעסיק. הטופס הזה מעדכן את אורך תקופת הבידוד שבה שהה העובד. המעסיק משלם לעובד את אותם הימים, התשלום שנקבע בוועדת העבודה והרווחה הוא שלא מקבלים תשלום עבור היום הראשון, בדומה לחוק ימי מחלה, מהיום השני והלאה העובד מקבל מאה אחוז. זה מה שנקרא "תשלום ימי בידוד". המדינה והמעסיק מתחלקים: אם העסק מונה מעל 20 עובדים אז המעסיק משלם 50% והמדינה משלמת 50%, אם העסק מונה מתחת ל-20 עובדים אז המדינה משלמת 75% והמעסיק משלם 25%. עוד דבר שנקבע הוא שהיום השני שהעובד מקבל אינו על חשבון המדינה, זה ההסדר שנקבע בזמנו. במקביל לכך יורדים לעובד ארבעה ימי מחלה בלי קשר למשך הבידוד, גם אם הבידוד נמשך מעל ארבעה ימים מופחתים לעובד ארבעה ימי מחלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה זה לא מותאם לפי הורדת ימי הבידוד? בעצם היו 14 ימי בידוד וסוכם ארבעה ימים. עכשיו זה קוצץ בחצי אז למה - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אולי אסיים קודם להציג ואז אשמע את השאלות בשמחה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מדובר בשאלות חשובות, זה ירד לעשרה ימים ונשאר אותו דבר, עכשיו מורידים עוד? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אגיד מה התיקונים שנמצאים לפניכם ואז תוכלו להתייחס לשאלות שעולות. בראש ובראשונה, החוק המקורי פג ב-6 ביולי 2021. אנחנו מאריכים את החוק עד לאוקטובר 2021 עם אפשרות לשר האוצר להאריך אותו בצו, זה תיקון מספר 1 שנמצא לפניכם. תיקון שני: החוק המקורי לא התייחס למצב של חיסונים. נוצר מצב שהורה שילדו עד גיל 16 נכנס לבידוד וההורה מחוסן וצריך להישאר בבית, החוק לא נתן לו מענה. אנחנו באים לתקן את זה ולתת להורים המחוסנים מענה גם בגין ילדם המבודד. אנחנו נשלם זאת רטרואקטיבית החל מפברואר האחרון שזה החודש הראשון שבו החלו המחוסנים הראשונים להיכנס - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם עושים את זה רטרואקטיבית מינואר על פי הנוסח. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מינואר, אוקיי. אז זה התיקון השני שאנחנו עושים. דבר נוסף שאנחנו מאפשרים פה, בחוק המקורי קבענו שניתן למעסיק 60 ימים מסיום החודש לצורך הגשת בקשה. אנחנו מאריכים תקופה זו ל-90 ימים. אנחנו יודעים על קשיים שחוו המעסיקים בהגשת הבקשות, ההארכה האמורה תאפשר להם פרק זמן משמעותי יותר. בנוסף לזה, ולתיקון הזה התייחסו חברי הכנסת, אנחנו רוצים לתת תמריץ לאנשים שנכנסים לבידוד ללכת להיבדק ולא לחכות את כל תקופת הבידוד בבית. אנחנו ניתן מענה, כמו שנקבע בצו בריאות העם, משך הזמן המינימלי שאדם הולך לעשות בדיקות הוא משך הזמן שהמעסיק יחויב לשלם, ובאותה מידה הוא משך הזמן עבורו המדינה תשפה את המעסיק. אנחנו רוצים לעודד אנשים לעשות את הבדיקות, זה שנקבע בחוק 14 ימים זה בסדר, אבל אם יש אפשרות לקצר את משך זמן הבידוד על ידי בדיקות – לך לעשות זאת, ושם יינתן המענה. תיקונים נוספים שאנחנו עושים פה: הגבלת עלויות מעסיק. בחוק המקורי לא הייתה מגבלה לעלויות שמעסיק יכול לדרוש מהמדינה. על פי קריטריונים שיש לנו ברשות המסים אנחנו באים להגביל את עלויות המעסיק ל-25%, זה תיקון נוסף שנכנס. דבר אחרון: יום עבודה ראשון כיום עבודה מלא, גם כן תיקון באופן החישוב של ימי הבידוד כדי להגדיר את היום הראשון שכולו על העובד כיום מלא ולא יום חלקי כפי שהיה בעבר. זהו, אם רוצים לשאול שאלות אשמח לענות. אני מניח שנוכל גם לעבור על הדברים על פי סדר ההקראה ולדון בפרטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני ההקראה אתן לחברי הכנסת להתייחס לדברים. היועצת המשפטית תחילה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מר שפיגלר אמר קודם שיש לכם סיכום לגבי מתווה אחר שמוריד יום אחד. אתה מכיר כזה דבר? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בהסדר הנוכחי אדם שלא חוסן ונכנס לבידוד בגין עצמו ולא בגין ילדו, השיפוי שאותו עובד יקבל יהיה בגובה של 75%. צריך להגיד לעובד שלא מחוסן: אתה מטיל עלויות נוספות על המעסיק שלך בזה שאתה נעדר, יכולת לצמצם את הבידוד הזה על ידי התחסנות, החלטת שלא להתחסן, אתה תקבל מענה נמוך יותר לעומת העובד שמתחסן. זה נקבע ומופיע בתזכיר שלפניכם. ביטוח לאומי העלו קשיים תפעוליים ואנחנו שוקלים לעשות המרה ולהפחית יום אחד, זה די שווה ערך בהינתן שהבידוד הממוצע הוא כחמישה ימים. אנחנו צריכים לבדוק את זה מול משרד הבריאות ועם גורמי הממשלה השונים. מדובר בנושא שעלה היום מצד הביטוח הלאומי ואנחנו רוצים לבדוק אותו. כרגע אנחנו מבקשים להיצמד לחוק כבקשת יושב-ראש הוועדה. כשנגיע לנושא של 75% לעובד שלא חוסן אז נבחן אותו וניתן מענה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק לדייק: מדובר באנשים שלא חוסנו שלא מסיבות רפואיות. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה חשוב. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש אנשים שפשוט לא יכולים להתחסן והם לא צריכים להיפגע. עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להביע שתי הסתייגויות לפני שאנחנו עוברים לתוך הסעיפים השונים. מלכתחילה, גם בחוק המקורי, התנגדנו לזה שיושת מחיר על המעסיקים וטענו שהמחיר המלא או רובו ככולו צריך להיות על המדינה, אנחנו עדים לכך גם במקרה שלפנינו. הדבר השני שכרגע הוזכר על ידי איציק דניאל: נוצר פה מנגנון של הפרד ומשול בין סוגים שונים של עובדים. אם אנחנו מסתכלים על הגדרות יש מה שנקרא "עובד השוהה בבידוד", "עובד שהוא הורה מלווה", "הורה בבידוד מזכה". יש פה הפרדה שאנחנו לא מקבלים אותה משום שיש פה טעם לפגם של הפרד ומשלו בין סוגים שונים של עובדים. הדבר המרכזי ביותר הוא עצם זה שמשתמשים בסנקציה כלכלית כדי לכפות חיסונים. איני אומר שאנחנו מתנגדי חיסונים, שיהיה ברור, אנחנו בשום אופן לא. יש לנו ביקורת על סרבני חיסונים ובעיקר ביקורת על אלו שגורמים לסרבנות, לא ניכנס לזה עכשיו. מדובר בשיח שלם של תיאוריות קונספירציה וכן הלאה שאנחנו שוללים. אנחנו לא מוכנים לקבל סנקציה כלכלית גם על סרבני חיסונים. זה לא נכון מבחינה ערכית וזה גם מהווה Counterproductive. לשיטתנו, הטלת סנקציה כלכלית על מי שלא מוכן להתחסן על ידי כך שהמעסיק שלו ייפגע בשיפוי, שהוא עצמו ייפגע – ואני מחריג את אלו שאינם יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות, כדברי היושב-ראש – אני מדבר על אלו שיכולים ולא רוצים ושיש לי ביקורת עליהם. ברם, על אף הביקורת, לא ייתכן להטיל סנקציה כלכלית באופן ישיר על העובד או באופן עקיף על ידי פגיעה בשיפויו של המעביד, כל זאת על מנת לכפות חיסונים. מעבר לזה שזה לא נכון ערכית, אני אומר שזה גם Counterproductive. זה לא יעודד התחסנות אלא להיפך, זה רק יהווה דלק לעוד תיאוריות קונספירציה, זה דבר אחד. בנוסף, זה יעודד הסתרה ורמייה, התחמקות מבדיקות, הימנעות מדיווח על מפגש עם מאומתים ועוד. מעבר לזה שזה פסול ערכית, מעבר לזה שזה הפרד ומשול בין עובדים – ולפיכך גם מחליש אותם אל מול המעביד – זה גם יפגע בסופו של דבר באינטרס הציבורי של התחסנות. בשל כל זאת, אני מבקש שהנושא של הפרדה בין עובד בבידוד מזכה לבין עובד השוהה בבידוד, שכל ההפרדה הזאת לא תהיה, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים איתך שהנושא מורכב. בעולם שאנחנו חיים בו היום, זו דעתי, אדם מחוסן שבא במגע עם מאומת לא מחויב בבידוד ומי שלא מחוסן ובא במגע עם מאומת הוא חייב בבידוד. מעבר לזה שהוא מסכן את עצמו ומעבר לנושא הבריאותי שאליו אני לא רוצה להיכנס הוא מטיל פה עלויות נוספות גם על המעסיק שאמור להשתתף בתשלומי הבידוד שלו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> התייחסתי לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וגם על המשק. אני חושב שאפשר לעשות הפרדה בדיוק בגלל הסיבות האלה. לא מדובר באלו שמנועים מלהתחסן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אמרתי, במענה למה שענית, הסקציה הכלכלית היא לא הדרך. אף אחד פה, אני מקווה ומאמין שבזה כולנו מסכימים, שראוי להתחסן ושצריך להתחסן. אני מניח שאני אדבר בשם כולם אם אני אקרא להתחסן ולא להאמין לתאוריות קונספירציה. יחד עם זאת, בשורה התחתונה, סנקציה כלכלית מהסוג שמופיע פה לא תיתן מענה ולא הולמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להציג זאת הפוך: מי שכן מתחסן מקבל הטבה. אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי תחילת החוק, לגבי כל הסעיפים זה מה-1 בינואר? כתוב פה שהחוק יחול מיום פרסומו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איציק, איציק, יש פה שאלה של חבר הכנסת כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל הסעיפים שבחוק, זה לא רטרואקטיבי גם? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני אומר שההסדר של לתת שיפוי להורים בגין הילדים שלהם, ההורים המחוסנים, הוא רטרואקטיבית. אנחנו נכניס אותו מלכתחילה. כל שאר ההסדרים האחרים שאנחנו עושים הם מכאן והלאה, אנחנו לא יכולים להחיל לגבי הלא מחוסנים. אני לא אקח למי שלא חוסן ונכנס לבידוד עכשיו את ההפחתה של ה-25 אלא מיום חקיקת החוק מכאן והלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי נשים בהיריון – זה מעכשיו? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> לגבי נשים בהיריון, יושב-ראש הוועדה אמר את ההסדר, אנחנו נחוקק את זה יחד עם הלשכה המשפטית. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שזכאית לפי החוק המקורי, מה שתיקנתם לפני שלושה שבועות, אותה קבוצה שנתתם להם דמי לידה בחצי שנה הקרובה עד סוף שנת 2021, להם תהיה ההטבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת שזו אותה הקבוצה. השאלה אם זה פוטר את כל הנשים בהיריון או רק אלה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מי שכבר היום מקבלת דמי לידה, לפי מה שהוצע - - -. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שהייתה זכאית לדמי לידה מכוח החוק שתיקנו כאן, היא זו שתקבל. אני מדייק? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי שנכנס לבידוד לפני שאנחנו מחוקקים את החוק, לפני שבועיים, הוא זכאי או לא זכאי? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> עד ה-6 ביולי הוא היה זכאי לפי החוק המקורי, מה-6 ביולי החוק המקורי פג, הוא לא בתוקף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר גם להאריך אותו. מוצע כאן להאריך את התקופה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> נכון, אנחנו מציעים עכשיו שמה-6 ביולי החוק יימשך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, זה מה-6 ביולי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל ה-6 ביולי כבר עבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה טיפה רטרואקטיבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כרגע זה כתוב מרגע - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני מבקש לדייק. אני אורי כץ מהלשכה המשפטית באוצר. נכון שהחוק המקורי פקע בתחילת יולי אבל אנחנו מאריכים אותו רטרואקטיבית עד למועד התחילה כאן. מה שאיציק אמר על הזכאות הרטרואקטיבית זה שבאמת מיום שהתיקון לחוק הזה יעבור בכנסת, רק אז תחול ההפחתה של 75%. עד יום זה יחול התשלום של 100% לעובד ששוהה בבידוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה כתוב שמאריכים את ה-6 ביולי? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כתוב בהגדרה של תקופת הוראת השעה בסוף הוראות המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בנוסח המתוקן שלפניכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> העירו את רוב ההערות, רק על הסיפור של ימי הבידוד שאינם מגולמים ביחס הדיפרנציאלי בין הימים. אם היו 14 ימים וירד לעשרה ימים, עדיין מושת על העובד, צריך להוריד ליומיים ומה קורה עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתחיל בלהגיד כמה דברים טובים. אני חושבת שזה שמכינים את זה ל-1 בינואר זה חשוב. גם הנושא של הפחתה של יום על שני ההורים ביחד זה ולא הפרדה של כל אחד בנפרד זה גם מהלך שמבחינתי הוא מאוד רגיש וכל הכבוד על צורת חשיבה זו. אני רוצה לשאול, כל הנושא שזה מוכל במסגרת ימי המחלה הרגילים של ההורים הוא בעייתי ואני אשמח להתייחסות. לא מדובר על מחלה רגילה אלא על מגיפה, אני חושבת שנכון להגדיר הגדרות שתואמות למגיפה כי אנחנו נמצאים בווריאנט אחד על אחד על אחד ובסוף למשפחה יש כמה ילדים והילד חולה בעוד מחלות, ואנחנו מביאים אותם למצב שבעצם הסבירות גבוהה שהם ימצו את המכסה. אני רוצה לדעת מה המענה לדבר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה קורה באמת אם ממלאים את כל המכסה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אתייחס גם לזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפי מה שכתוב זה עובר לשנה הבאה, הם נכנסים במינוס לשנה הבאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע אנחנו לא מדברים על ילד חולה. החוק הזה עוסק רק בילד שמבודד ואינו חולה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כתוב שזה ייחשב במכסת ימי המחלה, אני אשמח לתשובה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני עונה: ההסדר המקורי, ישבנו בוועדת העבודה שעות על גבי שעות, נוסד שם הסכם בין המעסיקים, נציגי העובדים ובין המדינה. בהסדר שנקבע כל אחד נותן משהו ומקבל משהו. המעסיקים נכנסו בשיפוי, העובד נתן את ימי המחלה והוא מקבל שיפוי מלא, המדינה נותנת את התשלום ואת החלק שלה. מה שנקבע בזמנו לגבי עובד שנסתיימה מכסת ימי מחלתו זה שיבואו על חשבון ימי מחלה עתידיים. בזמנו, בוועדת העבודה, הצענו כמה ורסיות למקרה שמסתיימים ימי המחלה. זה מה שהוועדה החליטה לאמץ, את המודל הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם בן אדם נהיה חולה אז מה? כשהוא לא היה חולה - - - אבל כשהוא חולה בעתיד מה אתה קובע לו, אתה אומר לו שעדיף לו למות ולא להיות חולה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> ההסדר כולו מתייחס למקרה של בידוד. מקרה של מחלה לא מוסדר בחוק. יש חוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שזה מוריד מימי המחלה לעתיד. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני אומר שוב שזה ההסדר שנוסד בין המדינה, למעסיקים ולעובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין את ההסדר, אני שואל אותך שאלה, מפעם לפעם אנחנו מנסים להועיל בתיקונים שאנחנו עושים. אני שואל שאלה: כמו שאמרה נירה, מה שהיה עד עכשיו, בסדר, אני גם בעד לא להוריד את זה אבל לא חשוב, בסדר גמור, אתה אומר לו: מכאן ולהבא תשתדל לא להיות חולה כי אם תהיה חולה. יכול להיות שעדיף להיות חולה מאשר למות כי אם אתה מת אז נגמר ואתה לא מרגיש את העול עליך אבל אם אתה חולה אז גם תצטרך לעבוד וגם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני לא יודע אם אתה צודק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ימי הבידוד, לא המחלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להיות מת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> "מקזזים לו להבא"? מה זה אומר? שיורדים לו ימי מחלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד שההחלטה הזאת התקבלה במצב שכולנו ידענו שיש חיסונים ויש מחלימים וזה היה לפני וריאנט מסוים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה היה הרבה לפני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה היה לפני שהיו חיסונים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> התפיסה הייתה שזה מה שהולך להיות. אף אחד לא ידע שגם אחרי שנהיה מחוסנים יהיו וריאנטים. המציאות היום היא שזה הופך להיות חיים בצל המחלה ובצל הבידודים וכל הדברים האלה. אני אומרת שאולי זה ישנה את מה שסוכם אז. אני מניחה זאת כשאלה. הדבר השני שאני אומרת הוא שיש עוד מחלות וימי מחלה, אני רואה מה קורה היום כשהילד צריך להיות בבידוד, מה אומר לה המעסיק: תקשיבי, לא לקחתי את זה בחשבון, אני לוקח אישה וביננו זה לא מתחלק חצי - חצי, בעיקר האימהות כי הן המפרנסות הפחות משמעותיות היום, גם את זה אומרים המחקרים, אז היא זאת שיוצאת ואז הוא אומר: אולי טעיתי כשלקחתי אישה עם ילדים קטנים או עם ילדים עד גיל 12, או נדבקים או כאלה שאי-אפשר להשאיר אותם לבד. אולי שווה לשקול שלא להעביר לשנה שאחרי. המדינה בעידן של מגפה, צריכה להגן על העובדים ועל האזרחים ולא תהיה העברה לשנה שאחרי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש פה פתרון לשתי הבעיות, גם מה שהעלו וגם מה שחברת הכנסת לזימי ואנוכי העלנו. מנצלים יותר מדי את ימי החופש, אז בואו נוריד את מה שלוקחים לעובדים, הם משאירים את זה כל הזמן על המקסימום, מה שקבענו בסבב הראשון, כשמורידים את ימי הבידוד. אחרי חיסון שני זה יכול להיות פחות, אז למה לעובד לוקחים את המקסימום? אם נוריד את ימי המחלה שמתכננים לקחת. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> הפגיעה פה היא פגיעה במעסיקים. ההורדה, המעסיק משלם את החלק שלו בעניין הזה לעובד והוא מקבל בתמורה את ימי המחלה. הפגיעה הזאת שאתם מדברים עליה, להוריד את ימי המחלה, זו פגיעה במעסיק ובתמורה שלו על פי ההסדר שהיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז תחשבו על פתרון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה המדינה בהסדר? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שאמרתי קודם, אופיר, המדינה צריכה להיות הגוף המרכזי פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המדינה לוקחת דמי תיווך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש כאן שני דברים, אחד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המדינה משתתפת בהרבה מאוד כסף. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל הם - - - של העובד - - - למה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה בכמה היא משתתפת. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני מזכיר לכולם שהחלק של המדינה הוא החלק הגדול. אני מזכיר שוב שלגבי עסקים קטנים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - עשינו אז, בזמנו, אני זוכר את החלוקה - - - עשינו שליש/ שליש/ שליש. היום זה לא ככה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> גם בעבר זה לא היה ככה. אני רגע אגיד מה התמורה שהמדינה משלמת: עבור היום הראשון המעסיק לא מקבל תשלום, לא מהמדינה ולא מהמעסיק. היום השני שהעובד מקבל תשלום כולו על המדינה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שכחת לומר שביום הראשון גם העובד לא מקבל. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אמרתי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמרת: "המדינה והמעסיק". << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> סליחה, העובד לא מקבל כלום ביום הראשון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ויורד לו יום מחלה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> יורד לו יום מחלה. היום השני כולו על המדינה, המדינה משלמת 100%. היום השלישי והלאה מתחלק: עסק גדול, מעל 20 עובדים – 50/50. עסק קטן, מתחת ל-20 עובדים – 75% מדינה ו-25% מעסיק, זה ההסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא משביע רצון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתנאים הקיימים ההסדר לא משביע רצון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר מדינה ו-25% מעסיק מעל 20 עובדים. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> העובד מקבל 100%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא משלם את ימי החופשה שלו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא משלם בימי מחלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המשחק מילים הזה הוא הונאה. איציק, זה הונאה מה שאתה עושה לנו. 75% אתה אומר, המדינה. 25% המעסיק, והעובד לא? העובד משלם בכך שהוא נותן את ימי המחלה שלו. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> העובד משלם את ימי המחלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא משלם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, ינון - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אתם קובלים פה על הסדר שהוועדה קבעה, ועדת העבודה והרווחה הצביעה על ההסדר הזה. אנחנו לא עושים שינוי בהסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון מה שאתה אומר כי זה היה על 14 ימים. עכשיו אתה מדבר על פחות מחצי. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> את ההערה לגבי - - - נבדוק את ההערה לגבי קיצור הימים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוועדה קבעה הסדר של 14 ימים. עכשיו אנחנו יורדים לפחות מחצי ולא יכול להיות שנשאיר את זה ארבעה ימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז נתכנס לדיון ונפתור את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתכוונת לפתוח. אני רוצה שנבוא רגע ונדבר על המכסה שיורד לעובד ולהבין את המציאות הקיימת שאם יש לנו בממוצע 2.3 למשפחה אז עלינו לזכור שלכל אחד מהם יש את המחלות הרלוונטיות בגיל הרלוונטי ואת זה שצריך להישאר רגע בבית. כשילד משלשל אז על פי חוק אסור להכניס אותו לגן רק שלושה ימים לאחר מכן וההורים נשארים איתו ואנחנו צריכים לחיות את המציאות הזאת. הגיע למכסה? בואו לא נעשה לו העברה תקציבית לשנה שאחרי. דבר שני, לאפשר משהו בגדר הסביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד הערה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. הנושא השני שאני רוצה לקבל עליו הבהרה זה הנושא של השיפוי בגין יציאה לחו"ל. כתוב בצורה ברורה שאם המעביד שולח אותו אז המעביד משלם על זה כולל הימים שהוא נשאר אחרי, זה חלק מהעסקה של הנסיעה לחו"ל. אני שואלת לגבי דברים שאינם בהוראת המעביד. יש כמה דברים שלא ברורים לי, אני כן ברור לי שאם המדינה היא אדומה ויש הוראה לא לצאת אליה, אם יצאתי אליה אני צריכה לקחת את זה כחלק מהחופשה שלי בחישוב, זה סביר. השאלה היא לגבי הרציונל שלא ממש ברור לי, ועוד שאלה: אם יצאתי לבית מלון בתקופה שהתבקשתי לא לצאת, למה זה שונה? אם הנסיעה שלי אושרה בוועדת חריגים, מה ההתייחסות לגבי זה? אם המדינה אישרה את נסיעתי בוועדת החריגים, איפה זה - - - בדבר הזה? אם יצאתי למדינה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדובר בשאלות של מדיניות, לא בשאלות למשפטנים. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני אתייחס אחר כך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת מבחינת ההשוואה, יבוא מחר מישהו ויגיד: אל מול התקדים הזה מה זה שונה. עוד הערה זה, נסעתי למדינה שלא היה עליה איסור הגבלות ותוך כדי הנסיעה שלי לשם נקבעו הגבלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לאיזו מטרה נסעת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אומרת: נסעתי לחופש למדינה ירוקה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לחופש המדינה לא צריכה לשלם, עם כל הכבוד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהיסוד הסביר, זה גם תשובה, אבל לא תמיד נוסעים לחופש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ולכן שאלתי מה מטרת הנסיעה, אם מישהו נסע לטיפול פרטי בחו"ל אז כן צריך להתחשב בו - -- << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתן לדוגמה את אחי שנסע לחו"ל כדי לטפל בדודה שלי שהיא אישה ערירית בארצות הברית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל כאן המדובר במקרה הומניטרי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה חשוב להגדיר מה מטרת הנסיעה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין גבול לדוגמאות האלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת דבר שהוא נכון, אמרת - - - וועדת החריגים אישרה, זה צריך להיות - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אלו הנקודות, נכנסתי לעיר אדומה, אסור להיכנס לעיר אדומה ויש אינדיקציה של עיר אדומה, מה זה אומר? זה שעברתי את הגבול דרך נתב"ג, מה זה שונה מדברים אחרים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי עיר אדומה, ראש הממשלה בנט אמר שהוא חושב – לפני שהוא היה ראש ממשלה – שמי שיוצא מעיר אדומה יצטרך לקבל עונש של מאסר. אז ככה לא תהיה לנו בעיה כי הוא לא ילך לעבודה והוא יהיה במאסר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת ברצינות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני עונה ברצינות, זה מה שהוא אמר, את קראת את הספר שלו? תקראו את הספר, מה, הוא לא היה רציני? את עכשיו מזלזלת בראש הממשלה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> - - - להסדר המקור. הסוגיות הללו עלו בעבר בוועדה ודנו בהן, מקרים שאדם בעצמו יוצר סיכון וחלה עליו חובת בידוד. יש פה המון משתנים שיכולים להשפיע על מחויבות להיכנס לבידוד. במסגרת הדיונים בוועדה לא הצלחנו לקבוע בהיבט המהותי, יש פה קביעות רכות ולא יכולנו לקבוע בהיבט המהותי ובהיבט התפעולי את הסוגיות האלה. אני יכול להגיד לכם שבזמנו גם דיברנו פה, בוועדה, מה קורה על אדם שהפר בידוד. בסוף זה ההסדר שנקבע. אנחנו בעצמנו לא רוצים לפתוח את ההסדר הזה. אנחנו לוקחים את זה כמה שאישרה ועדת העבודה והרווחה ואושר במליאת הכנסת ומתלבשים עליו כעוגן קיים. אנחנו לא רוצים לפתוח אותו בנקודה זו. כפי שחבר הכנסת כץ אמר, מי שטס לחו"ל שלא לצורך העבודה, הוא אמור לשאת בעצמו בעלויות הבידוד ולא המדינה או המעסיק. מעבר לעלות הזו - - - נעדר עכשיו מהעבודה למשך עשרה ימים, הוא באמת - - -לשלם לעובד הזה עבור הימים הללו. אז אותו אדם שטס לחו"ל מקבל על עצמו את העלויות במסגרת הטיסה וכשהוא יחזור הוא ייסע בימים הללו על חשבונו ולכן זו ההחלטה שניתנה. החרגנו ואמרנו שאם העובד טס בשליחות מעסיקו לחו"ל אז כשהוא יחזור המנגנון הזה יחול עליו והמדינה תשתתף כי אנחנו רוצים לעודד פעילות בחו"ל. בהסדר הנוכחי אנחנו עושים תיקון לזה, אנחנו אומרים למעסיק שיש אנשים מחוסנים ובעת החזרה שלהם לארץ הם לא יזדקקו לבידוד כי הם מחוסנים. לכן אנחנו מפסיקים את ההסדר הזה של תשלום עבור עובדים שטסו בשליחות מעסיקיהם לחו"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שחוזר היום מחו"ל צריך בידוד. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אם הוא מחוסן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם הוא מחוסן, כל מי שחוזר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, ינון, 24 שעות או עד קבלת הבדיקה. איציק, זו הערה חשובה, במידה שמשתנים התנאים בחזרה מחו"ל גם עבור המחוסנים, מה תהיה התגובה? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אם כלפי המחוסנים תחול חובה ש - - -, אנחנו נחזיר את ההסדר המקורי. זאת אומרת שאם הוא נשלח בשליחות מעסיקו אז אנחנו ניתן את המענה שנתנו קודם ולא נגרע ממנו שום דבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אולי שווה כבר להכניס את זה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אז אולי נתייחס - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, משרד הבריאות, מה את יכולה להגיד על הנושא הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איציק, כשאתה אומר "אנחנו נחזיר", למה אתה מתכוון? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> לדעתי יש פה טעות כי זה כבר היום בנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - לא מקבל שיפוי, השאלה אם - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני אסתי ורהפטיג מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. רציתי להבהיר לגבי הדברים שחברת הכנסת אמרה שיש שני דברים שונים, יש מדינות שיש איסור יציאה אליהן ונדרש אישור של ועדת החריגים כדי לצאת אליהן. מדובר ברשימה מצומצמת של מדינות. יש רשימה של מדינות תחת אזהרת מסע חמורה ויש לגביהן חובת בידוד בכניסה גם אם אתה מחוסן או מחלים. הרשימה הזו ארוכה הרבה יותר מהרשימה של המדינות שיש לגביהן איסור יציאה. השאלה אם ניתן אישור של ועדת החריגים או לא ניתן אינו פותר את הבעיה. יש מדינות שמותר לנסוע אליהן, לא מעט מדינות, ועדיין יש חובת בידוד גם למחוסנים ומחלימים בחזרה לארץ, זה משהו מידתי יותר מאשר איסור כניסה, זה לפי דרגת הסיכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ואם יש אישור של ועדת החריגים? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אישור זה רלוונטי רק לרשימת המדינות המצומצמת שהזכרתי. איני בטוחה שזה פותר את הבעיה. יכול להיות אדם שטס למדינות שאין לגביהן איסור יציאה, והיציאה מוצדקת, זו שאלה של מדיניות עד כמה מרחיבים את ההסדר הזה של דמי בידוד, שאלה שאינה קשורה לועדת החריגים ולאישור שלה, אישור הוועדה אינו נדרש בהרבה מקרים. - - - לגבי מדינות שכן נדרש, זה לא יפתור לך את הבעיה לגבי - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שזה מפלה לרעה - - - יכול להיות שאותה הצדקה הייתה גם לאדומה והוא - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> בדיוק, בשתיהן הוא צריך להיות בבידוד בחזרה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, תשובה טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במידה שיש מדינות שמחייבות בידוד לכולם, אז אולי כדאי באמת להכניס את זה לחוק. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מי שנשלח בשליחות מעסיקו, כן. יקבל גם את התשלום, את חובת התשלום, המעסיק יחויב לשלם לעובד ונחזיר את ההסדר המקורי של השיפוי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה כבר צריך לעשות את זה כי היא אומרת לך שזה כבר בפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - שאתם הולכים לעשות, כן? זה התיקון שאתם הולכים לעשות? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נירה, אתה שאלת מה קורה אם הוא עובר ממקום למקום. זה מה שהאוצר רוצה, לעשות כמה שיותר, הם מוכנים לפתוח את זה ולא לעבור מעיר לעיר וממקום למקום. אולי כדאי להכניס הסתייגות, לעשות להם אזיק אלקטרוני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הדבר האחרון שאני רוצה להגיד מתייחס למה שנאמר כאן, די, נו, לגבי ימי הבידוד מוגדר כאן שבעה ימי בידוד במקום 14. אני מציעה שלא נכתוב את התאריכים אלא נכתוב: "על פי תיקון צו בידוד בתוקף" ואז - - -. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא כתובים ימים, כתוב: "תקופה מזערית". << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מבין את הבלבול ואת הקושי בניהול האירוע, מה שאני רואה עכשיו זה שישנה עלייה במספר הנדבקים בקורונה. אני מציעה שאם הממשלה מעבירה חוק אז שהיא תהיה קצת מותאמת למציאות. כתוב בהסבר: " על אף הירידה הניכרת במספר החולים בקורונה, עדיין קיימים מקרים שבהם מוטלת חובת בידוד". חברים, בואו נהיה קצת קשורים למציאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הערתך חשובה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את דרך השימוש בעולם המושגים. יש "חולים" ויש "מאומתים", אני חושב שבעולם מחוסן שני המושגים הללו אינם זהים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה מסכים איתי שבכל מקרה איננו רואים ירידה, נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רואים ירידה בכמות החולים הקשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא מדובר פה בחולים קשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא מה מוגדר "חולה" ומה מוגדר "נשא". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול שמעתי חוות דעת שאומרת שלא להתרגש מהירידה כי זה עוד יעלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איני מדבר על החולים הקשים, אני מדבר על - - -. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש הערה לנוסח, איציק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר לגבי ה-"העתק הדבק" שעשיתם מהפעם שעברה יש מה לשנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רק מעדכן שישנה עלייה של נדבקים מיום ליום ולא ירידה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת בליאק מצטרף אלינו בזום. חבר הכנסת בליאק, ניסיתי לפרגן לך על זה שהיית ממובילי הפתרון לנשים בהיריון אבל לא היית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי, רק שעלית לראיון לכמה דקות. בוקר טוב, אדוני, בוקר טוב לכל המשתתפים. יש יתרון לאנשים שנמצאים באולם הוועדה, באמת רציתי להתייחס כמה פעמים ולא הייתה לי אפשרות. אני רוצה לברך על מתווה הסיוע לנשים בהיריון ולהודות לשר האוצר, ליושב-ראש הוועדה, לאפרת רייטן, נירה, טניה, לימור ולכל מי שנרתם ועבד בצורה מאוד מאומצת בשלושת השבועות האחרונים. לגבי החוק, אני חושב שההערה של חברת הכנסת לזימי לגבי ארבעה ימים היא חשובה וחשוב לתת על זה את הדעת. לגבי העובדים שנשלחו לנסיעה עסקית לחו"ל , חשוב שזה יופיע בחוק כבר עכשיו ולא נחזור לזה בעוד שבועיים לכשתחול חובת בידוד על כל השבים. אני רוצה להבין את הרציונל, למה להגביל את השיפוי בגין עלויות המעסיק ל-25% בלבד? אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מקרים זה פשוט לא מספק וזה מגיע גם ל-40%. אני רוצה להבין את הרציונל, יכול להיות שנכון יותר לדבר על כ-35% ולא 25%. תודה רבה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני אענה: כשהמדינה עושה התקשרויות ומענקים אנחנו קובעים - - - מסוים. יש נהלים של רשות המיסים שיוצרים עלות נורמטיבית של 25% עלויות מעסיק. אנחנו יכולים לראות בבקשות שכבר הגיעו שיש פרצה שאין מגבלה על עלויות מעסיק, לכן החלטנו להיצמד לסטנדרט ממשלתי בנושא הזה של 25%. זה קיים בנהלים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מה שהיה בהסדר הקודם. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> בהסדר הקודם זה היה ללא מגבלה ולכן ראינו שהועמסו דברים שלא הייתה כוונה להעמיס אותם. אנחנו מנסים להצמד לסטנדרט ממשלתי שקובע 25% עלויות מעסיק והוא כולל את העלויות המינימליות הנדרשות על פי חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מספיק בהרבה מקרים, איציק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולדימיר, אני מתחבר למה שאתה אומר, אנחנו נדון בזה במהלך החקיקה ונראה איך מטפלים בזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שנתחיל בהקראה, מזכיר לכולם שלא תהיה הצבעה היום ושהדיון יימשך גם ביום שני. אני יודע שישנם פה ובזום נציגי ציבור רבים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי גם כדאי לשמוע את ארגוני הנשים לעניין התיקון של דמי הלידה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, את הערות הציבור אנחנו נשמע ביום שני, נתחיל את הדיון שלנו בזה. כרגע אני רוצה לעבור להקראה. אורי כץ ממשרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> " חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2021 תיקון סעיף 26א 1. בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 26א – (1) לפני ההגדרה "דמי בידוד" יבוא: ""חוזר", "חולה" ו"מחלים" – כהגדרתם בצו בידוד בית". (2) ההגדרה "דמי בידוד" – תימחק. (3) אחרי ההגדרה "חוק יסודות התקציב" יבוא: ""חיסון" – חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן–1989‏". (4) בהגדרה "ילד", פסקה (3) – תימחק. (5) אחרי ההגדרה "המוסד" יבוא: ""עובד בבידוד מזכה" – עובד השוהה בבידוד, שמתקיים בו אחד מהתנאים שבפסקאות (1) עד (4) או עובד שמתקיימים בו התנאים שבפסקה (5): (1) הוא קיבל מנת חיסון ראשונה ובמועד תחילת תקופת הבידוד טרם חלפו 30 ימים מהמועד שבו קיבל את מנת החיסון האמורה, או שקיבל שתי מנות חיסון וטרם חלפו שבעה ימים ממועד קבלת מנת החיסון השנייה, והכל ובלבד שהוא המציא למעסיקו אישור על קבלת מנת חיסון אחת או שתיים, לפי העניין. (2) הוא מחלים והמציא למעסיקו אישור על כך, והוא חייב בבידוד לפי צו בידוד בית. (3) רופא קבע כי קיימת לגביו מניעה רפואית להתחסן, או שלא קיימת לגבי הציבור שהוא נמנה עמו המלצה של משרד הבריאות להתחסן, והוא המציא למעסיקו אישור על כך מאת רופא; רופא לא ייתן אישור על מניעה או לעניין המלצות משרד הבריאות אלא בהתאם להוראות המנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם‏ המתפרסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות. (4) הוא קטין." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי לפני שנעבור לפסקה הבאה נגיד כמה מילים על המקרים הללו ועל ההגדרה. יש את הנוסח המעודכן שהפצנו ואני מקווה שהוא בידי חברי הכנסת. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אסביר על הרציונל: כמו שאמרנו בתחילת הדברים, לעובד ששוהה בבידוד אנחנו מציעים להפחית את השיפוי. במקום 100% משווי יום מחלה הוא יקבל 75% מהשווי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הרציונל הוא שלבידוד יש עלויות שהעובד מטיל על הסביבה שלו. העסק נפגע בתפקוד התקין של העסק, העסק צריך לשלם לו דמי בידוד, וגם המדינה משפה. מדובר בהחלטה שיש לה עלויות ומשמעיויות כספיות. ברגע שלעובד יש אפשרות בחירה להימנע מהבידוד אז בעצם אנחנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך יש לו אפשרות בחירה, אני לא מבין, הוא מחוסן אבל מה עם הילד שלו? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> עוד לא הגעתי לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העיקר להתפרץ, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא התפרצתי, שאלתי. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הרציונל הוא שברגע עובד יכול היה למנוע את הבידוד – יופחת לו. ברגע שלא הייתה לו בחירה, ואלו החריגים שיידונו, הוא יקבל 100%. המקרים שבהם עובד יישב בבידוד ועדיין יקבל 100% הם אלו: עם הוא כבר עשה חיסון ראשון או התחסן בחיסון השני ועדיין לא עברו שבעה ימים אז הוא עדיין חייב בבידוד, מבחינתנו הוא עשה את מה שצריך ולכן הוא יקבל 100%. המקרה השני: אם הוא באמת מחלים או מחוסן וחייב בבידוד. אנחנו יודעים שבווריאנט מסוג דלתא מכניסים מחוסנים לבידוד, לכן הם יקבלו 100%. המקרה השלישי הוא אם רופא קבע לגביו שאסור לו להתחסן או שאין המלצה לחסן אותו, גם אז הוא יקבל 100% כי הוא לא יכול להתחסן רפואית. עובד שהוא קטין גם יקבל 100%, לא נכנסנו פה לשאלות ולמורכבות, יש פה עניין של אפוטרופוס שאמור להחליט לגביו וזה לא תלוי בו, אז הוא יקבל 100%. החמישי זה עובד שלא התחסן אבל הוא שוהה בבידוד בגלל שהילד שלו בבידוד. במקרה הזה סיבת הבידוד היא הילד ולכן גם כאן העובד, אם הוא באמת שוהה בבידוד, יקבל 100%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולא מעניין אם הוא התחסן או לא? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הזכאות תהיה רק לאחד ההורים. הרציונל של השגחה על ילד כמו בחוק מחלת ילד. הדרך לשם תהיה שונה עבור מחוסן או לא מחוסן, יש להוכיח דברים שונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם ההורה לא מחוסן אבל הוא שוהה עם בנו שבבידוד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> יקבל 100%, כן. אני אמשיך בהקראה. "(5) הוא שוהה בבידוד לפי צו בידוד בית עם ילדו, שחלה עליו חובת בידוד, ומתקיימים לגביו כל אלה: (א) ילדו אינו חוזר או חולה. (ב) הוא נעדר מעבודתו משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת הבידוד של ילדו, או שהוא עובד השוהה בבידוד. (ג) הוא מסר דיווח לגבי הבידוד שלו ושל ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור. (ד) הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה: 1. הוא עובד בבידוד מזכה לפי פסקה זו. 1. הוא עובד שהוא הורה מלווה. 1. הוא עובד עצמאי, ונעדר מעבודתו או חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו לשם השגחה על הילד." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, זה אומר שאם ההורה השני - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> בעצם אם ההורה השני מקבל 100% אז ההורה הראשון לא יכול לקבל את זה, והחלופה השלישית היא שאם ההורה עצמאי ונעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד אז ההורה הראשון לא יכול לקבל 100%. מדובר באותו רציונל שקיים היום בחוק מחלת ילד לפיו מספיק הורה אחד להשגחה. הורה בבידוד לא יכול להתחלף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם שניהם מחוסנים והם רוצים - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הם יכולים להתחלף ולא ירד להם כפול. ירד לשניהם יום אחד בסף הכול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נראה את זה מיד בהגדרות. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נמשיך בהקראה: " (6) בהגדרה "עובד השוהה בבידוד" – (א) אחרי "למעט" יבוא "חולה או" והמילים "או שהוא חולה כהגדרתו בצו בידוד בית" – יימחקו. (ב) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "או משום" – תימחק. (7) אחרי ההגדרה "עובד השוהה בבידוד" יבוא: ""עובד שהוא הורה מלווה" – עובד שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא נעדר מעבודתו משום שחלה על ילדו חובת בידוד. (2) לא חלה עליו חובת בידוד לפי צו בידוד בית, והוא המציא למעסיקו אישור על היותו מחלים. (3) ילדו אינו חוזר או חולה. 1. הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה: 1. מתקיים בו האמור בפסקה (5) להגדרת עובד בבידוד מזכה. 1. הוא עובד שהוא הורה מלווה. 1. הוא עובד עצמאי, ונעדר מעבודתו או חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו. (5) הוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא מדווח על ילדו כי רק ילדו נמצא בבידוד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נכון, ההורה לא מחויב בבידוד. " (8) אחרי ההגדרה "צו בידוד בית" יבוא: ""תקופה מזערית לבידוד" – תקופה שתחילתה ביום שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד , בשל עילת בידוד מסוימת, וסיומה במועד המוקדם ביותר שבו יכולה להסתיים לגבי העובד או ילדו, לפי העניין, חובת הבידוד כאמור;". << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה העניין של קיצור בידוד, אנחנו יודעים שהבידוד קוצר בתחילה לעשרה ימים ואז לשבעה ימים בכפוף לקיומן של שתי בדיקות. חידוד חשוב: כל עוד העובד ביצע בדיקה במועד המוקדם ביותר שהוא יכול, הוא יקבל דמי בידוד גם אם התוצאה של הבדיקה תתעכב. בדרך כלל תוצאות מגיעות תוך יום, אם התוצאה התעכבה הוא יהיה זכאי למרות העיכוב. אם הוא עשה מה שהוא יכול אז הוא לא ייפגע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום מדברים על שבעה ימים? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן, הבדיקה השנייה ביום השביעי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא לא יכול לצאת עד שהוא לא מקבל את התוצאה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נכון, צו בידוד בית אומר שהבידוד מסתיים עם קבלת התשובה השנייה ולכן אמרנו שמדובר במועד המוקדם ביותר שהוא יכול לפי צו בידוד בית. צו בידוד בית מסתיים עם קבלת תוצאות הבדיקה השנייה. אם הבדיקה התעכבה הוא עדיין יהיה זכאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הערה לגבי הגדרת הורה מלווה, גם לגבי ההורה השני חלות אותן ההוראות. או שהוא מקבל 100% או שהוא הורה עצמאי שנעדר כדי להשגיח על ילדו. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> גם בהורים מחוסנים, הורה שאחד מחוסן והשני לא, רק אחד יכול לקבל 100%. " (9) במקום ההגדרה "תקופת בידוד" יבוא: ""תקופת בידוד" – תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, וסיומה ביום האחרון שבו חלה חובת בידוד כאמור, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה חובת הבידוד, ובלבד שכל תקופה הנמנית בשל אותה עילת בידוד לא תעלה על התקופה המזערית לבידוד. לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד החלה עליו או על ילדו ארבעה ימים או יותר אחרי שנודע לו האמור – יחל מניין התקופה ארבעה ימים לפני המועד שבו דיווח כאמור". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שזה אומר שהתקופה שעבורה אפשר לקבל דמי בידוד היא לא יותר מהתקופה המזערית. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נכון, ויש פה גם ההוראה של ארבעה ימים בסוף, זו הוראה קיימת מהחוק, פשוט כתבנו את כל ההגדרה מחדש, לקחנו את ההגדרות הקיימות. זה אומר שאם נודע למישהו שביום ראשון הוא צריך להיכנס לבידוד, והוא דיווח על כך רק ביום חמישי, הוא לא יקבל רטרו-אקטיבית מעל ארבעה ימים. אם הוא דיווח ביום שישי אז הוא יקבל מיום שני. זה נועד על מנת שלא לפתוח פתח לדיווחים רטרו-אקטיביים שאין אפשרות להוכיח אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אתה פותח ואתה רואה שהבידוד חל עליו מראש, הוא לא דיווח על זה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כנראה שהוא לא שהה אם הוא לא דיווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה היה ביום שישי והוא לא הספיק לדווח לפני שבת ודיווח ביום ראשון, אז ביום - - -? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לשם כך ניתנת שהות של ארבעה ימים להודיע. אם נודע לו ביום שישי אז הוא צריך לדווח תוך ארבעה ימים מיום זה. חישבנו את שישי- ושבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בארבעת הימים הללו נכנס חישוב של שבתות וחגים? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> ארבעה ימים קלנדרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יומיים האדם לא הספיק לדווח? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אז יומיים הוא לא הספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קחו אותי, אין לי אתר ואפליקציה, אין לי אינטרנט בבית. כשאתמול חיפשתי משהו הייתי צריל ללכת למקום מסוים שיש בו מחשב כדי לראות את המייל שלי. לא כל אחד נגיש לאינטרנט לצורך הדיווחים. כשיוצא חג או שבת אז בקלות עוברים לשלושה ימים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אפשר לדווח דרך מוקד "קול הבריאות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נמשיך לקרוא: תיקון סעיף 26ב 2. בסעיף 26ב לחוק העיקרי – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א)עובד כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) להלן, זכאי לקבל ממעסיקו תשלום כמפורט באותן פסקאות בעד ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה מלא אחד באותה תקופה, ואולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד יום העבודה האמור, על חשבון יום חופשה המגיע לו (להלן – דמי בידוד): (1) עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה – סכום השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק דמי מחלה. (2) עובד השוהה בבידוד שאינו עובד בבידוד מזכה – 75% מהסכום האמור בפסקה (1). << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זאת ההפחתה של 75%. עובד שנמצא בבידוד רגיל יקבל רק 75%, זו החלופה השנייה. החלופה הראשונה היא עובד בבידוד מזכה, הורה שהתחסן ושוהה בבידוד בגלל ילדו, קטין וכולי. כל אלו יקבלו 100%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איציק, אנחנו משאירים את זה כרגע כהפחתה של סכום הזכאות? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מה שיש כרגע בנוסח זה מה שיש. אם נמצא פתרון תפעולי יצירתי אז נעדכן. כרגע זה בבדיקות. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> "(א1) עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא האמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה הראשון מהם שנעדר מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה השני מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה השני למעסיקו.". << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כמו שאמרנו פה, אם שני ההורים מחוסנים אז הם יכולים להיעדר מהעבודה לסירוגין, אין טעם שהורה אחד ייעדר מהעבודה למשך כל תקופת הבידוד, הם יכולים להתחלף ביניהם ועדיין, לשני ההורים יחדיו, ירד רק יום מחלה אחד כאילו מדובר בהורה אחד שנעדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כוונתך ליום אחד שלא משולם. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> רק לאחד מהם ירד יום אחד. "(א1) עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא האמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה הראשון מהם שנעדר מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה השני מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה השני למעסיקו.". "(2) בסעיף קטן (ב), בהגדרה "הסדר דמי בידוד מיטיב", במקום "לדמי בידוד" יבוא: "לתשלום בעד ימי עבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד". (3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "עובד השוהה בבידוד ושולמו" יבוא "עובד ששולמו" ובמקום הסיפה החל במילים: "ובלבד שלא" יבוא "ובלבד – (א) שלעובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד". << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, מה זה הארבעה ימים האלה? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הכלל היום הוא שעל כל תקופת בידוד לא מופחתים יותר מארבעה ימים. זה מה שדיברתם בתחילת הוועדה - - - שבעה ימים, יופחתו לו רק ימי מחלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נושא שדורש טיפול, אנחנו נטפל בו. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן, פשוט - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי יש להבהיר שבהצעת החוק שהובאה בזמנו לוועדת העבודה, רווחה ובריאות דובר על כף שירדו ימי מחלה בעד כל ימי הבידוד. הנוסח הסופי של הצעת החוק דיבר על כך שיורדים רק ארבעה ימי מחלה, לא משנה כמה ימי בידוד משולמים. יש בעצם ניתוק בין הפחתת ימי המחלה לבין הבידוד. למעשה אנחנו מבינים שהעובד משלם ימי מחלה עבור כל אחד ואחד מימי הבידוד, זו התוצאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיש הסתייגות, כמובן שאם נפתור את זה אני אסיר אותה. לא יותר משני ימי עבודה. את מצטרפת אלי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני מצטרף, אנחנו בש"ס מצטרפים לכל ההסתייגויות של אופיר כץ והליכוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בטוח? בלי יוצא מן הכלל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני סומך עליו בעיניים עצומות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אתם משפחה גרעינית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יודע מה קורה למי שהולך בעיניים עצומות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי אופיר אין לי בעיה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רק הערה: העברנו בנוסח שהפסקה הראשונה מדברת על עובד בבידוד מזכה - - - סליחה, עוד לא הגענו לזה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני חוזר: "(3) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "עובד השוהה בבידוד ושולמו" יבוא "עובד ששולמו" ובמקום הסיפה החל במילים: "ובלבד שלא" יבוא "ובלבד – (א) שלעובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד. (ב) שלעובד שהוא הורה מלווה לא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד; ואולם, נעדרו עובדים שהם הורים מלווים מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחתו הימים באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות בשל הבידוד ואולם לא יופחתו יותר מארבעה ימים כאמור לשניהם יחד." << אורח >> אורי כץ: << אורח >> גם פה, אם יש שני הורים מחוסנים ששהו לסירוגין, לשניהם ביחד לא ירדו יותר מארבעה ימים, יש פה גם מנגנון שאומר כמה ירד לכל אחד כפונקציה של ההיעדרות שלו בתוך תקופת הבידוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בהגדרה של סעיף קטן ב' שיניתם את המילים רק לצורך הנוסח? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן. בגלל שלפני זה כולם היו בבידוד אז היינו צריכים לעשות התאמות לכל אורך הנוסח. "(ג) שלעובד השוהה בבידוד שאינו עובד בבידוד מזכה לא יופחתו יותר משלושה ימי עבודה בתקופת הבידוד". << אורח >> אורי כץ: << אורח >> פה הרי הפחתנו את התשלום ל-75% למי שבבידוד, אז בהתאמה הוא ישלם שלושה ימים ולא ארבעה ימים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לגבי מי שלא התחסן? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> מי שלא התחסן לא מקבל 100% אלא 75%. במקום שירדו לו ארבעה ימים ירדו לו שלושה ימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו לגבי מי שלא התחסן, כשבונים יחסי אמון עם ציבור, זו שאלה פילוסופית, לא בונים אותם על ידי פגיעה וחיוב באופן הזה. הסיפור של התחסנות הוא חשוב על ידי הסברה שיטתית ו התעמתות מול הגורמים שמהווים חסם לאמון הציבור במערכת הבריאות וברפואה הקונבנציונלית. אגב, אלכס, זה קשור גם בממשלות קודמות ובאובדן האמון הציבורי בנבחרי הציבור, דבר שהפך להיות בון-טון. אבל פגיעה כלכלית, שדווקא הממשלה שלנו תעשה? אנחנו צריכים לחבק חזרה ולהגיד: "תשמעו, בסופו של דבר בריאות הציבור זה אינטרס לאומי". מדובר בסולידריות לאומית, איך אנחנו כחברה עומדים מול מדוכאי חיסון, לא בגלל שיפגעו בשכר. הגישה הזאת תייצר ניכור מעבר לפגיעה הערכית. בטווח הארוך מדובר בצעד מסוכן, וגם יכולים - - - דברים כאלה - - - לעוד סוגיות ואותי זה גם מפחיד. ברגע שנטיל סנקציות כלכליות על בסיס מה שאנחנו מצפים שיקרה, אנחנו מייצרים פה תקדים מאוד בעייתי. אני חושבת שזו לא הדרך. אני מבינה את הקושי, כמובן כמחוסנת ותומכת בחיסונים ובמערכת הבריאות הציבורית. זו לא הדרך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע שתגישי הסתייגות ואופיר ואני נצטרף אלייך. אם שנינו נגיש את ההסתייגות אז היא לא תעבור, אם את מגישה אז אנחנו איתך. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> רק נסביר מה היה הרציונל שלנו, אנחנו לא מסתכלים על זה כקנס. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בפועל זה כן. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו שבמעונות אמרתי - - - עכשיו אני לוקח להם את זה, עדיף שלא תסביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - בהכרח למי שמקבל 25% פחות. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> ההסבר הזה שאנחנו מציגים בא לתת מענה למעסיק ולעובד. אני מזכיר לכולם, איני יודע מי היו חברים אז בוועדת העבודה, לפני שעשינו את ההסדר המקורי בג"ץ קבע שהחוק של תעודת מחלה גורפת פג ולא היה הסדר. העובד היה נשאר בבית על פי צו בריאות העם, המעסיק לא היה חייב לשלם לו ואנחנו והמעסיקים ונציגי העובדים ייצרנו את ההסדר הזה. העובד שמחליט לא להתחסן, זו לא החלטה אישית שלו בהקשרים האלה. אנחנו לא מחייבים חיסונים ואין סנקציות פליליות אבל אומרים לאותו עובד שאינו מתחסן שהוא הטיל עלות על המעסיק, הלכת לחתונה ויש שם אדם שמידבק, אתה חייב בבידוד ומי שהתחסן לא חייב בבידוד. אז אתה שלא חוסנת הטלת את העלויות על המעסיק במשך שמונה ימים. אז אנחנו בסף הכול אומרים: לא חוסנת, העלויות שאנחנו מטילים על המשק והמדינה תהיינה פחותות. אתה תקבל פחות כי יכולת לצמצם את הסיכון. לא מחייבים אותך לצמצם את הסיכון, אין סנקציה פלילית. לא צמצמת? אז אנחנו משיתים עליך חלק מהטלת העלויות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת סנקציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך שלא תציג זאת, זאת סנקציה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לענות - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, תעשה שמי שמתחסן מקבל בונוס במשכורת. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אבל זה לא רלוונטי לבידוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בא לחנך - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו מתייחסים רק לסוגיה של הבידוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד חיסונים, אבל אם אתה רוצה לעודד את ההתחסנות. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> שוב, בחוק הזה אנחנו לא מטילים קנס - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק, אתה לא רוצה - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> יכולת פשוט לצמצם את העלות שלך למעסיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך, אתה אמרת שאתה לא רוצה לעודד את החיסון - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אני לא מעודד ולא פוגע בשום דבר. אני כשלעצמי הייתי שמח אבל אני אומר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו מדברים פה על מנגנון של עלויות נוספות שאתה מטיל על המעסיק שלך ולכן יכול היית לצמצם את הסיכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה גם יכול לעודד אותו - - - (המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני אתן לך להשלים - - - חברים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מקבל 75% - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מקבל את התוספת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק רוצה לומר שהעיקרון המסדר בנושא הספציפי הזה הוא לא סנקציות ושום דבר ערכי. הניסיון הוא להגן על המעסיק. המעסיקים פתאום צריכים לשלם עלויות נוספות על זה שחלק מהעובדים לא ביצעו את כל הצעדים, אני חושב שיש פה היגיון. עופר ונעמה, אתם מנסים להכניס את זה לספרה שאנחנו בכלל לא נמצאים בה. אני מבקש לבחון את זה באותה הפריזמה שאני מציע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באותה פריזמה. כשאנחנו מתמודדים עם המעסיק שיש צורך חשוב מאוד להגן עליו, אל מול האזרח, ואנחנו מוציאים מהמשוואה את תפקיד המדינה, ותפקיד המדינה הוא התווך בין הדבר הזה – ואני אקרא לזה סנקציה כי מבחינתי סוף החודש הכסף שנכנס זה סנקציה או לא סנקציה – פה כשלנו. ושוב, אלכס, אנחנו בעצם מקבלים פה ירושה לא פשוטה בהקשר של מה שנעשה בתיווך של החיסונים לציבור במשך השנה האחרונה. אנחנו לא אמורים לטפל שוב בניכור באחריות המדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה את מציעה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מציעה שקודם כל נבין מה התוכנית לעודד חיסונים ברמה הציבורית ממשלתית. עד אז אני לא חושבת שאנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה. נדבר עליהם כשנבין. כשהממשלה עשתה מהלכים, ושוב, אני רוצה להגיד שמה שנעשה היה באמת דל. צריך לעשות את זה ברמה אחרת. לא התמודדנו עם תיאוריות הקונספירציה, רוב הגופים שהתמודדו עם זה היו גופים חיצוניים כמו רופאים, התארגנויות של תושבים. עדיין, המדינה לא התערבה כמו שהייתה צריכה להתערב ברמת ההסברה והחשיבות הלאומית. נאומים של פוליטיקאים אבל זה לא מספיק. עכשיו אנחנו אומרים שיש - - - המדינה מתערבת בהקשר השכר. תקשיב, אלכס, אנחנו לא יודעים, אולי גם בשנה הבאה נתחסן שוב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדאי שתשאירי את המזרק בפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך מתמודדים? פה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה, הנושא שאת מעלה הוא חשוב, מקומו בוועדת הבריאות. אני לא חושב שנכון לקשור בין הדברים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אולי נעשה הפחתה, נשאיר אותם על 100% ואלו שיתחסנו אז ניתן להם את היום הראשון וכך אין פה שום סנקציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול להפוך את זה, מה זה משנה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כי זה נראה כאילו אנחנו מורידים - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא צודק, זה מאוד משנה, זה מאוד משנה - - - (המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אולי נכתוב את החוק אחרת, נכתוב שכולם מקבלים 75% חוץ מאלה שהתחסנו ומקבלים 100%, זה אותו דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> במקום להפעיל סנקציה, אתה נותן בונוס למי שהתחסן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אפשר להפוך את זה בשנייה בנוסח. אתה אומר שכולם מקבלים 75% חוץ מאלה - - - התחסנו, אז נתת להם בונוס של 25%. (המשתתפים קוראים קריאות ביניים, אין אפשרות לתמלל אותן). << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה לא אותו דבר. אלכס, אני רוצה להתייחס למה שאמרתי בתחילת הדיון וגם למה שאמרה עכשיו חברת הכנסת לזימי. אני מסכים עם ההצעה של חבר הכנסת כץ אבל לא אכנס לרזולוציה הזאת. אמרתי כבר קודם שמדובר בסנקציה גם אם לא תקראו לה כך. אנחנו מדברים פה על עובדים שחלק גדול מהם הם עובדים המוחלשים ביותר במשק. הם אחרי שנה של קורונה ועכשיו רוצים לפגוע בכיסם עוד יותר. אמרה פה חברת הכנסת לזימי דברים נכונים. בואו נעמוד מול מפיצי תיאוריות הקונספירציה. יכול להיות שזה לא באמת מתאים לוועדה הזאת. חברים, תסתכלו היטב על כל הפרסומים של איגוד רופאי הציבור מאז שהחלה הקורונה. הם חוזרים פעם אחר פעם, בין אם זה היה חגי לוין ובין אם פרופסור חגי דווידוביץ' שעמדו בראש איגוד רופאי הציבור, כולם חוזרים ואומרים שהדבר החשוב ביותר כדי לעודד התחסנות בפרט, וכדי להתמודד עם המגיפה בכלל, זה אמון ציבורי וסולידריות חברתית. אמרו את זה גם מומחים נוספים מתחום ניהול הסיכונים. מה שמוכנס פה, מעבר לכך שמדובר בסנקציה שלילית ופוגענית, היא פוגעת גם בסולידריות החברתית וגם באמון הציבור. כפי שאמרתי קודם, זה לא יעודד התחסנות אלא יעודד את תיאוריות הקונספירציה המגוחכות וההזויות שכבר קימות. זה יפגע בסופו של דבר במוטיבציה להתחסן. תחשבו רגע מהראש של מי שבאמת מאמין - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר, סליחה שאני קוטע אותך. אתה חוזר על עצמך ואני רוצה לגמור עם הנוסח. בכל מקרה יהיה לנו דיון נוסף ביום שני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר גמור, אז אני אומר בשורה התחתונה שצריך לחשוב על דרך אחרת, זה פוגע בכל המובנים. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> מדובר בחוק של משרד האוצר שעניינו דיני עבודה ושיפוי שהמדינה נותנת למעסיקים. אנחנו לא באים לעודד חיסונים או להעניש על אי-התחסנות. כמו שאמרנו וכמו שאיציק חידד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, כבר אמרתם זאת, אני רוצה להתקדם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אי-אפשר להתעלם מההשלכות של מה שאנחנו מקבלים פה ומעבירים פה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> ומצד שני אי-אפשר להתעלם מההשלכות על העסק. דיברו על - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אי-אפשר עם המשוואה שזה או עסק או עובד, יש פה גורם שלישי שזה המדינה. אני יודע שהאינטרס שלכם הוא להשאיר בחוץ ולשלם כמה שפחות, בשביל זה אנחנו פה, שאתם תיקחו בחשבון שאתם צד נוסף - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> ששם 75% מהעלויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אורי, אני מבקש ממך שתתרכז בהקראת הנוסח. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני ממשיך, עמוד 6 סעיף 3: "תיקון סעיף 26ג 3. בסעיף 26ג לחוק העיקרי, המילים "כהגדרתו בצו בידוד בית" – יימחקו. תיקון סעיף 26ד 4. בסעיף 26ד לחוק העיקרי, אחרי "עובד" יבוא "השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה". תיקון סעיף 26ה 5. בסעיף 26ה לחוק העיקרי, במקום "בבידוד ועבד" יבוא "בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, שעבד". תיקון סעיף 26ו 6. בסעיף 26ו לחוק העיקרי, במקום "בבידוד בשל היותו חולה כהגדרתו בצו בידוד בית" יבוא "בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, בשל היותו או היות ילדו, לפי העניין, חולה", ואחרי "תקופת מחלתו" יבוא "או תקופת מחלת ילדו, לפי העניין". הוספת סעיף 26ז1 7. אחרי סעיף 26ז לחוק העיקרי יבוא: "זכאות עובד שהוא אומן 26ז1. הוראות סימן זה יחולו לגבי עובד שהוא אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016‏, ובידו אישור מאת מנחה אומנה כהגדרתו באותו חוק על כך שבתקופת היעדרות העובד האמור מתגורר אצלו ילד לפי החוק האמור (בסעיף זה – אישור אומנה), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ההצהרה שהעובד נדרש למסור למעסיקו לפי פסקה (5)(ה) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" או לפי פסקה (5) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26א, לא תכלול את פרטי הילד באומנה כמשמעותו בחוק האמור, והעובד יצרף להצהרה האמורה את אישור האומנה." << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה בעצם סעיף שמתאים גם להורי אומנה את הוראות החוק, הם גם יוכלו להיעדר מעבודתם אם ילד האומנה שלהם שוהה בבידוד. בגלל שיש חיסיון על ילד אומנה, הם לא יידרשו למסור בהצהרה את פרטי הילד שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם הילד לא מחוסן זה לא משנה, ההורה - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אלו ההוראות הרגילות של הבידוד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הילד לא מחוסן זה לא משנה. אנחנו מסתכלים על ההורה ולא על הילד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה לאורך כל החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בגלל זה גם הורדנו בהגדרת ילד ירד סעיף קטן 3. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> ירד סעיף זה שהכיל את אומנה בצורה לא מלאה. "תיקון סעיף 26ט 8. בסעיף 26ט לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(1), אחרי "עבודה" יבוא "מלא". (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג, לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א).". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את זה אתה מוריד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> במקום ב', נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההוראה הזאת היא השיפוי למעסיק שחוזר מחוץ לארץ. אני מבינה שעכשיו אנחנו מדברים על כך שהעובד שחוזר משליחות המעסיק בחו"ל כן יקבל את השיפוי? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אם הוא מחוסן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, בלי קשר לשאלת החיסון. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה, בסדר, אנחנו נחזיר תשובה. זה עלה פה, אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה. כרגע ניצמד לנוסח ואם יהיה תיקון אז נציג אותו בדיון הבא אחרי שנבדוק את הדברים. "(2) מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב, לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד.". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבקשת הסבר לגבי הנושא של יום עבודה מלא שחוזר פעמיים בסעיף. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> החוק המקורי לא בוחן היעדרות של ימים מסוימים בשבוע אלא היעדרות של תקופה. אם עובד נעדר 3.5 ימים אז הוא יקבל תשלום על יום אחד פחות כפול השווי של יום. מה שקרה זה שהיו עובדים שהיו מקבלים את ההודעה על הבידוד ב-12:00, יוצאים, ומפסידים חצי יום ואז היה יורד להם רק חצי יום. לא זו הייתה כוונת החוק המקורי, הכוונה הייתה שירד יום עבודה מלא אחד בכל התקופה ולא יום ספציפי שבו הוא עבד מספר שעות. בכלל, כל ההסתכלות בחוק היא על ימי עבודה נורמטיביים ולא יום קצר, אם הוא הגיע מאוחר או יצא מוקדם. "(3) בסעיף קטן (ג), אחרי "שהייתו" יבוא "או שהיית ילדו, לפי העניין". (4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) בסעיף זה, "העלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה" – הסכום המתקבל מצירוף שני אלה: (1) דמי הבידוד ששילם המעסיק בפועל לעובד. (2) סכום השווה לעלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל בעד העובד, בשל תשלום דמי הבידוד כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יעלה על 25% מדמי הבידוד כאמור באותה פסקה." << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הסבר בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, חבר הכנסת בליאק דיבר על הנושא של מדוע - - - 25%. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן, אז כמו שאמרנו, בנוסח הקודם לא הייתה הגבלה על עלויות מעסיק נלוות. מעבר לתשלום הישיר שהמעסיק משלם לעובד יש הרבה עלויות נלוות כמו ביטוח לאומי וכדומה. זה משתנה ממעסיק למעסיק. בחוק הקודם לא הייתה הגבלה על המספר הזה וזה עלול להביא למצב שבו מעמיסים עלויות שלא בהכרח רלוונטיות או נכונות. אנחנו הלכנו על קביעה נורמטיבית שחלה בחוק - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז איך היו קובעים מהי העלות הנלווית לכל עובד? << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> לפי ההגשה של המעסיק. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> המעסיק אומר מה העלות הנלווית אבל פה אנחנו מגבילים את זה ל-25%. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ומי שילם את זה? << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> הביטוח הלאומי משפה בגין הסכומים שהמעסיק מגיש ולכן הם לא היו מוגבלים, אבל היום - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עלויות מעביד, אופיר. מעבר לזה שאתה משלם לעובד את השכר שלו יש גם עלויות נוספות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ועלויות אלו גם מחושבות לפי אותה נוסחה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפעם הקודמת לא הייתה הגבלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> של החלוקה של הימים, 25% - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לא, אלו שני דברים שונים. הימים והחלוקה זה צד אחד. עכשיו אנחנו אומרים שכל יום שהמעסיק משלם אז אנחנו מסתכלים על שכר אותו היום+ מקסימום של 25% עלויות נלוות – ביטוח לאומי ושאר עלויות שעולות למעסיק כסף אבל לא מגיעות לכיסו של העובד. אנחנו מגבילים את זה לעומת הנוסח הקודם שלא היה בו סעיף כזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המעסיק משלם את זה לעובד? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אלו עלויות בגין העובד. נגיד שהמעסיק משלם ביטוח לאומי בגין העובד, זה לא כסף שמגיע לעובד אבל זו עלות שהמעסיק נוטל על עצמו בגין העובד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפרשות נוספות של המעסיק עבור העובד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> וזה מה שאנחנו משלמים למעסיק. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפי מה שהוא מצהיר, עד 25%. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> וזה נגזר מגובה דמי הבידוד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> "תיקון סעיף 26י 9. בסעיף 26י לחוק העיקרי, במקום "בבידוד" יבוא "בבידוד, עובד שהוא הורה מלווה או עובד בבידוד מזכה". תיקון סעיף 26יא 10. בסעיף 26יא לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), במקום "60 ימים" יבוא "90 ימים", ובסופו יבוא "או של ילדו, לפי העניין". << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה בעצם הארכת המועדים להגיד תביעות מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד, ל-90 ימים. "(2) בסעיף קטן (ג) – (א) ברישא, במקום "ואת" יבוא "בהתאם להוראות פרק זה ועל כך שהעובד המציא לו את המסמכים הנדרשים לפי פרק זה לשם הוכחת זכאותו לדמי בידוד וכן את". (ב) בפסקה (2), אחרי "מזהה) של העובד" יבוא "או של ילדו, לפי העניין" ובמקום "שהייתו בבידוד" יבוא "שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד". (ג) בפסקה (4), אחרי "של העובד" יבוא "או של ילדו, לפי העניין", ובמקום "סעיפים 26ב או 26ג" יבוא "סעיף 26ב". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם זה צריך לראות - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אם זה ישתנה אז נחזיר פה, זו ההצהרה של המעסיק עבור אלו ימים הוא שילם לעובד. "(ד) אחרי פסקה (4) יבוא: "(4א) היות העובד עובד השוהה בבידוד שאינו בבידוד מזכה, עובד שהוא הורה מלווה, או עובד בבידוד מזכה – תוך ציון הפסקה בהגדרה "עובד בבידוד מזכה" שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת שהמעסיק מציין לאיזה סטטוס משתייך העובד, לפי מה הוא שילם לעובד. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> המעסיק - - - מציין לפי איזו זכאות הוא שילם לעובד. "תיקון סעיף 26יב 11. בסעיף 26יב לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולעניין בקשה לשיפוי שהוגשה בשל דמי בידוד ששולמו לעובד שהוא הורה מלווה או עובד כאמור בפסקה (5) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" – גם רשימה ובה המספר המזהה של הילד שבשלו שולמו לעובד דמי בידוד, ותקופת הבידוד שלו. (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "משרד הבריאות יודיע למנהל לגבי כל עובד או ילד של עובד ששמו נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (א) – (1) האם העובד דיווח על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד והמועד שבו דיווח כאמור. (2) האם העובד או ילדו היה לחולה ברציפות לתקופת הבידוד, ואם כן – באיזה תאריך היה לחולה. (3) האם העובד היה מחלים בתחילת תקופת הבידוד. (4) האם העובד או ילדו, לפי העניין, ביצע שתי בדיקות לצורך קיצור תקופת הבידוד לתקופה המזערית, ואם כן – מהו מועד עריכת הבדיקה השנייה. (5) לגבי עובד שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" – האם בתקופת הבידוד התקיים בו האמור באותה פסקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טוב, כל העברות המידע הללו בין משרד הבריאות לבין המוסד לביטוח הלאומי, כבר בחוק המקורי נקבעו כל מיני הוראות של הגבלת מידע, אבל אם אתם חושבים שכל הנתונים נדרשים לצורך - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אנחנו דווקא צמצמנו, בחוק המקורי בגלל שלא לקחנו מחוסנים ומחלימים בחשבון, אז לא הייתה העברת מידע בהיקף כזה כי זה לא היה רלוונטי. פה משרד הבריאות יודע אם הוא בגדר מחלים בתחילת תקופת הבידוד על מנת לצמצם. לא יגידו אם הוא מחוסן או לא, כי מחלים ומחוסן זה אותו דין, לא ידעו אם הוא התחסן או שהיה חולה קורונה והבריא, וגם לא יגידו מה המועד שבו הפך למחלים אלא האם רק בתקופת הבידוד שבגינה הוגשה הבקשה לשיפוי, האם אז הוא היה מחלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשביל מה אתה צריך את זה? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כי אני צריך לדעת מה הזכאות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בסוף תצהיר שהוא חותם עליו. תוסיף בתצהיר האם יש לו תו ירוק, עד איזה תאריך וכולי. למה אני צריך לתת גם את המידע הזה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> כדי לוודא את ההצהרה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הטופס בתוספת הוא לעניין הורים בכלל. הוא רלוונטי רק להורה שנעדר בגין ילדו, הוא לא רלוונטי לכל העובדים. ברגע שעובד נעדר אז הוא אומר למעסיק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל מקרה עובד שנעדר נעדר בגלל בידוד, שיציג את התו הירוק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למעסיק, לביטוח לאומי, למי שאתה רוצה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל ככה הוא לא צריך לעשות כלום, אתה מכניס אותו פה ללופ של בירוקרטיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - בהעברת מידע, אתה יודע כמה - - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל פה אתה מצמצם את מה שהעברתם בפעם הקודמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח שהעברת המידע הזו טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אם אתה לא מעביר את המידע אז אתה גורם לעובד לרוץ להרבה מקומות על מנת להשיג את הכסף, בשביל מה אתה עושה את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד עכשיו דיברתם על הטכנולוגיה של האפליקציה, פתאום עכשיו אתה לא מעביר, תעביר. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו רוצים להעביר את המידע, זו בדיוק הנקודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שאתה מצהיר, הרי גם כשעובד מצהיר שהוא חולה או בבידוד, הוא צריך להצהיר. אז שיצהיר שיש לו תו ירוק והוא מחוסן או מחלים, לא משנה מה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפני מי הוא יצהיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הביטוח לאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך הוא יצהיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הוא יקבל את הכסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוטומטית לחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא - - - << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> המעסיק פונה לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המעסיק פונה לביטוח הלאומי וזהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המעסיק יחתים אותו שיש לו את התו הירוק, כמו שבסוף יש לנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אתה רוצה להטיל את הבירוקרטיה על המעסיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. בסוף החוק יש תצהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה תצהיר רק לעניין הילד, לא לעניין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תוסיף שם סעיף שהוא אומר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל בשביל מה אתה עושה את זה? אתה מעמיס גם על המעסיק וגם על הבן אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מעמיס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המידע הזה גם כך היה עובר, אני לא מבין מה הבעיה. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> מעבר להצהרה, אנחנו רוצים לוודא שכך הדבר בנתונים, אז אנחנו מבקשים שהביטוח הלאומי שהוא הגוף המשלם יקבל את הנתונים כדי לעשות את ההצלבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה לשאול על פסקה 4, שמדברת על העובד האם הוא ביצע שתי בדיקות. לצורך קיצור תקופת הבידוד. כנראה שזה לצורך בירור האם הגיעה התקופה המזערית. הבעיה היא שאמרנו שבעצם יכול להיות שהתקופה המזערית נמשכת עד קבלת תוצאות הבדיקה השנייה ואז זה מה שצריך בעצם למסור לעובד. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מה שאנחנו מעבירים לביטוח הלאומי לעניין התקופות, אנחנו מעבירים להם את מועד ביצוע הבדיקה ומבחינתנו תקופת הבידוד שעבורה הוא אמור לקבל, עד שהיא נסגרת, זו התקופה שבה מגיעות תוצאות הבדיקה השלילית ורק אז הוא רשאי לצאת מבידוד והוא אמור לקבל עבור כל התקופה עד שהבידוד נסגר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אולי אתם צריכים להגיד: ואם כך מה הוא מועד סקירת התוצאות - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אבל מדובר בשני פרמטרים שונים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מדובר בשני פרמטרים שונים. יכול לקרות מצב שמישהו עושה את הבדיקה רק ביום התשיעי ואז היו יומיים שיכול היה לקצר ולא קיצר. לכן אנחנו מעבירים את שני הנתונים, גם את תקופת הבידוד, את מועד הסגירה, וגם את השאלה מתי הוא עשה את הבדיקה השנייה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אתם לא מעבירים את המועד עד מתי הוא היה מבודד. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> את זה בכל מקרה אנחנו מעבירים. זה גם בחוק המקורי אנחנו מעבירים את תקופת הבידוד. הבידוד נסגר - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כאן פירטנו את כל סעיף קטן א' ואין פה התייחסות לדבר הזה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> גם בחוק - - - אנחנו תמיד מבהירים מהי תקופת הבידוד. תקופה זו נסגרת רק ברגע שהקיצור נכנס לתוקף שזה אחרי תוצאות בדיקה שלילית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שצריך להבהיר את זה כי אני לא רואה את זה בתוך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שזה יובהר לקראת דיון ההמשך שיהיה ביום שני. נא להמשיך בהקראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינתי ומבחינת אופיר אפשר ללכת להצבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סבבה, אין בעיה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני ממשיך: "(3) בסעיף קטן (ג), אחרי "על שהייתו" יבוא "או שהיית ילדו, לפי העניין". תיקון סעיף 26יג 12. בסעיף 26יג לחוק העיקרי, אחרי "בעד יום בידוד של עובד" יבוא "או של ילדו", אחרי "אותו עובד" יבוא "או של ילדו" ובמקום "יום בידוד של העובד" יבוא "יום היעדרות של העובד בתקופת הבידוד שלו או של ילדו". תיקון סעיף 26יז 13. בסעיף 26יז(א) לחוק העיקרי, בהגדרה "תקופת הוראת השעה", במקום "י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021) יבוא "י"ג בחשוון התשפ"ב (31 באוקטובר 2021)". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי תסביר מה ההוראה הזו עושה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זו הארכה רטרואקטיבית כמו שאמרנו בתחילת הדברים. החוק המקורי היה עד מרץ 2021, בגלל התפזרות הכנסת, לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת הוא הוארך עד ה-6 ביולי והוא פקע בעצם ב-6 ביולי. לכן אנחנו מאריכים אותו רטרואקטיבית לפי הזכאות הקודמת עד לתקופה שהחוק הזה יעבור. מהתקופה שהחוק הזה יעבור יתחילו הזכאויות החדשות. כמובן שזה לא גורע מזה שאמרנו שעובד מחוסן שנעדר בגלל הילד שלו, הזכאות שלו חלה רטרואקטיבית מה-1 בינואר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז כל הסוגים של עובד שמגיע לו עכשיו את ימי הבידוד, אין אף אחד שבתפר שבין ה-6 ל-7 ליום שמחוקק החוק? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> - - - ה-6 ל-7 נעלם פה. התפר שהיה נעלם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש רצף להכול. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל החוק הזה הוא - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כל עובד שבבידוד יקבל 100% עד שהחוק הזה עובר, לאחר שהחוק הזה עובר הוא יקבל 75% למעט החריגים של 100%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ככל שנעביר את החוק מהר יותר כך ניטיב עם אנשים יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא מחייב - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה משפט שאתה יכול להגיד בכל חוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא סתם עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כדי קצת להדליק אתכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקת לנו ערנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הפגיעה היחידה היא באלה שלא מחוסנים שכרגע מקבלים 100% וברגע שנחוקק הם יקבלו 75%. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה השינוי שמוצע כאן בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והדברים הרטרואקטיביים והנשים בהיריון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יורידו להם רק שלושה ימי מחלה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני מזכיר שכשהחוק עובר בעצם נוצרת הזכאות לתשלום דמי בידוד להורה שמחוסן, וזכאות למעסיק לקבל שיפוי עבור הדבר הזה. זה דבר חדש. "הוספת תוספת 14. אחרי סעיף 32 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת (סעיף 26א, ההגדרות "עובד בבידוד מזכה" ו"עובד שהוא הורה מלווה") הצהרה לעניין היעדרותי מהעבודה וזכאותי לדמי בידוד, בשל חובת בידוד של ילדי שפרטיו להלן (להלן – ילדי או הילד), לפי פסקה (5)(ד) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" או לפי פסקה (4) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה", שבסעיף 26א – (1) אני החתום מטה – שם פרטי:___________ שם משפחה: __________ מספר זהות:_____________ מען: _________________ מודיע בזה, כי נעדרתי מעבודתי בשל חובת בידוד שחלה על ילדי, עקב היותי עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, כהגדרתם בפרק ו'1 לחוק, מיום______________ עד יום ____________. (מצורף העתק דיווח כהגדרתו לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020) על הבידוד של ילדי (ולעניין עובד בבידוד מזכה – מצורף גם העתק דיווח כאמור על שהייתי בבידוד). (2) פרטי הילד: שם פרטי:___________ שם משפחה: __________ מספר זהות:_____________ תאריך לידה:_____________ מען: _________________ (3) אני מצהיר כי אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותי המפורטים בפסקה (1) לעיל, נעדר מעבודתו או מעסקו או משלח ידו , לשם השגחה על הילד. לעניין זה: פרטי ההורה השני של הילד: שם פרטי:___________ שם משפחה: __________ מספר זהות:_____________ מען: _________________ אם ההורה השני הוא עצמאי: שם העסק או משלח היד:_____________ מען העסק או משלח היד: _____________ אם ההורה השני הוא עובד - פרטי המעסיק של ההורה השני: שם מלא:___________ שם בית העסק או מקום העבודה: __________ מען: _________________ (4) אם ההיעדרות הייתה של שני ההורים שהם הורים מלווים, לסירוגין – העתק מהצהרה זו נמסר למעסיק של ההורה השני לפי הפרטים בפסקה (3) ביום __________ [/מצ"ב העתק מההצהרה של ההורה השני למעסיקו. תאריך ______________ חתימת העובד ______________ " << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להעיר, כמובן שאם ההורה הוא בבידוד, אם הוא נעדר לסירוגין אז אולי הוא צריך לציין באלו ימים הוא נעדר. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> יש בהתחלה: "נעדרתי ביום כך וכך". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שיקרה אם זה לסירוגין. "תחולה והוראת מעבר 15. (א) חוק זה יחול לעניין תקופת בידוד שהחלה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) או לאחריו. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כמו שאמרתי, בחוק הזה אנחנו מדברים על התיקון, לא על החוק העיקרי. 75% חלים על תקופת בידוד שהחלה מיום הפרסום של החוק, וגם החריגים של 100% יחולו מיום הפרסום של החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד הערה לגבי הנוסח שהקראת, אנחנו מדברים על שני הורים מלווים שנעדרים לחילופין. אתם רוצים שההעתק של ההצהרה נמסר להורה השני או שהעובד יצרף את העתק ההצהרה של ההורה השני? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לדעתי דיברנו על זה כבר בסעיף האופרטיבי, כבר שם הוא מתחייב לצרף את ההצהרה אז לטעמי הפסקה הזאת לא תופסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מגבלה למספר ילדים שהיו בבידוד? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לא, אין הגבלה וכל אחד מהילדים הוא תקופת בידוד חדשה. אם הם נכנסו ברצף אז רואים בזה אותה תקופת בידוד. זו גם הוראה מהחוק המקורי, אני מזכיר שבתקופת הבידוד ירד יום אחד לעובד. אם יש ילד אחד בבידוד, ובזמן הבידוד של הילד הראשון נכנס לבידוד גם ילד שנים, אז יראו את התקופה הרצופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם תמו שבעה ימים של ילד אחד, שבוע הפסקה, נכנס עוד ילד לשבוע, פה יש בעיה שאתה מנצל את ימי המחלה שלו ואם יש לו שניים-שלושה ילדים שהיו בבידוד - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> העניין הזה הועלה גם בחוק המקורי, הפתרון היה, ההגבלה לכך שירדו לו לא יותר מארבעה ימים, אני מזכיר שהתזכיר המקורי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שאנחנו נוריד לו, אם נגמרו לו פה הימים, אם נגמרה לו חופשת המחלה, אנחנו נצטרך להוריד לו להבא. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נכון, זו אותה סוגיה שעלתה קודם, זו גם הוראה מהחוק המקורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רק מחזק את זה שזו בעיה להשתמש בזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש גם עניין שתקופת הבידוד עכשיו מתקצרת לתקופה מזערית ואז יכול להיות שהיה פער של יום בין שתי התקופות, למרות שהם היו בבידוד ופתאום הילד השני ואז - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה תמיד יכול לקרות, גם בחוק הקודם וגם לפני הקיצורים יכול להיות שילד סיים תקופת בידוד של 14 ימים והיה יום הפסקה ולמחרת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שזה אותו ילד, זה לא קשור לכמות ילדים. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) עובד שילדו שהה בבידוד בשל חובת בידוד בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) עד יום התחילה, זכאי לדמי בידוד לפי הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בשל תקופת הבידוד כאמור של ילדו, ויחולו לגביו הוראות הפרק האמור כאילו היה עובד שהוא הורה מלווה, ובלבד שמתקיימים שני אלה: (א) במהלך תקופת הבידוד של ילדו, התקיים בעובד האמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה. (ב) העובד מסר למעסיקו, בתוך 30 ימים מיום התחילה, הצהרה כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה בפסקת משנה (א). << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה בעצם בשביל להחיל את הרטרו החל מה-1 בינואר על ההורה המחוסן. יש תנאים מהותיים ויש תנאים של הצהרה. התנאים המהותיים היו צריכים להתקיים גם אז, בגלל שהורה נעדר מעבודתו בגלל בידוד ילד. ההצהרה לא הייתה קיימת אז ולכן אנחנו נותנים 30 ימים קדימה להציג את ההצהרות למעסיק בשביל לקבל את הזכאות ובשביל שהמעסיק יקבל שיפוי. "לפי בקשת המוסד לביטוח לאומי (2) בקשה לשיפוי לגבי דמי בידוד ששילם מעסיק לעובד לפי הוראות חוק זה תוגש לא לפני יום כ"ה בתשרי התשפ"ב (1 באוקטובר 2021); על אף האמור, הייתה הבקשה לשיפוי בעד דמי בידוד ששילם מעסיק כאמור בפסקה (1), תוגש הבקשה לא לפני המועד האמור ולא לאחר תום 90 ימים מיום התחילה, על אף הוראות סעיף 26יא(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זו תקופת היערכות שהביטוח הלאומי ביקש על מנת להכין את המערכת להוראות החדשות ולכן אי-אפשר להגיש תביעות לזכאות רק מה-1 באוקטובר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תביעות לזכאות לפי החוק החדש. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לפי החוק החדש. לפי החוק הישן עדיין אפשר להגיש ברצף. "(ג) בסעיף זה, "ילד", "עובד שהוא הורה מלווה" ו"תקופת בידוד" – כהגדרתם בסעיף 26א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה." 2. "תקופת בידוד": תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, וסיומה ביום האחרון שבו חלה חובת בידוד, כאמור, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה חובת הבידוד. לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד החלה עליו או על ילדו ארבעה ימים או יותר לאחר שנודע לו האמור, יחל מניין התקופה ארבעה לפני המועד שבו דיווח כאמור." << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני אסביר: זו אותה הגדרה של תקופת בידוד כמו שקיימת בתיקון הרגיל לחוק, פשוט מה שאחנו מציעים בחוק המתוקן זה שתקופת בידוד תוגבל לתקופה המזערית לבידוד. על תרופת הרטרו אנחנו לא מחילים את התנאי של התקופה המזערית לבידוד כי בעצם זו הוראה שלא הייתה קיימת אז. עד כאן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין את האמירה שאמרת מקודם שאם אנחנו מורידים מארבעה ימים ליומיים אז אנחנו משיתים את זה על המעסיקים. אני רוצה להבין את המנגנון ואת הנוסחה, אנחנו מדברים היום על שבעה ימי בידוד, בהנחה שהוא עשה את הבדיקה ביום השביעי וקיבל אותה ביום השביעי. ביום הראשון העובד לא מקבל, נכון? יורד לו יום חופשה אחד. את היום השני המדינה משלמת, נכון? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כן, משלמת 100%. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ביום השלישי עסק גדול 50/50, ועסק קטן 25/75 וזה ממשיך עד היום השביעי. פה יורדים לו, מתוך שישה ימים, ארבעה ימי מחלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כולל היום הראשון. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> נגיד שזה גם כך בהסדר הרגיל של ימי מחלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יפה, מתוך 14. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> לא, ההסדר הרגיל של חוק ימי מחלה כמו שהוא כתוב היום בחוק. העובד ביום הראשון זכאי לאפס, ביום השני 50%, ביום השלישי 50% ורק החל מהיום הרביעי הוא מקבל 100% למרות שירדו לו ארבעה ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשאנחנו חוקקנו את זה בוועדת העבודה והרווחה המעסיקים וההסתדרות ישבו איתנו. הרעיון היה חלוקה בנטל. לדעתי צריך לשמר את העיקרון שהחלוקה תהיה הוגנת. ברגע שאנחנו משאירים את זה על ארבעה ימים אז אנחנו מעקמים את העיקרון שקבענו לשיתוף כולם. אם אני מוריד את זה ליומיים, למה הנטל עובד מהעובד אל המעסיק. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> אנחנו מבינים את ההערה ואנחנו נחשוב על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני רוצה לסכם. ביום שני נמשיך לדון בחוק, אנחנו נשמע גם את המעסיקים וגם את העובדים כדי לנסות ולהבין את המצב מהשטח. אני מאמין שיהיו פה תיקונים שנוכל לתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה לגבי המעונות. האם זה נכון שרוצים להבדיל בין ילד לאברך עם כיפה שחורה לבין אבא אברך עם כיפה סרוגה. האם זה נכון? << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> צוות התעסוקה באגף התקציבים לא קיבל פנייה בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אם אתם בודקים את זה. גם לא קיבלתם פנייה לעשות את זה אבל אתם עושים עבודות מטה. השאלה היא אם זה בעבודת המטה שלכם. << אורח >> איציק דניאל: << אורח >> נכון לעכשיו לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני נועל את הישיבה, תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>