פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 16/08/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 78 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' באלול התשפ"א (16 באוגוסט 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה עבור מתן סיוע לביטוח אשראי לעסקאות סחר חוץ לטווח בינוני << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק מאיר יצחק-הלוי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: משה גפני מוזמנים: גל לנדאו – מנהל מח' ערבויות מדינה, החשב הכללי, משרד האוצר שחר בן צבי – החשב הכללי, משרד האוצר ייעוץ משפטי: שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ס.ל., חבר תרגומים << נושא >> הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה עבור מתן סיוע לביטוח אשראי לעסקאות סחר חוץ לטווח בינוני << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היום ח' באלול תשפ"א, 16 באוגוסט 2021, יש לנו שני סעיפים על הפרק, כמובן נתחיל מהראשון, בבקשה. אישור בדבר העמדת ערבות מדינה עבור מתן סיוע לביטוח אשראי לעסקאות סחר חוץ לטווח בינוני. לפני שאנחנו עוברים לסעיף עצמו, חברי הכנסת, הצעות לסדר. חבר הכנסת גפני, הודעה אישית, בבקשה. טוב, אז אני אקח את הצעת הסדר הראשונה. חיכינו לך, לא פתחנו את הדיון, אבל הנה, עכשיו אני פותח, יש לנו אירוע היום מאוד מאוד חשוב, יום הולדת לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, שיהיה לך המון המון מזל טוב, נכנסת לפה בסערה ואני בטוח שזו רק ההתחלה ואני מאחל לך כל מה שאתה מאחל לעצמך ועוד 10% פלוס מע"מ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, מאוד מרגש. אני מקווה שחברי האופוזיציה לא יגישו רביזיה על החגיגות ואז אני אקבל גושפנקה רשמית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה לא יגישו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שלא תגישו רביזיה על הברכה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני מצטרף לעניין, לגמרי. וזה סופי, המזל טוב, לא מערערים על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לקראת קריאה ראשונה. כן, חבר הכנסת גפני, הודעה אישית, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, חשבתי להגיד על משהו אחר, אבל אני חשבתי שזה לא בסדר אם אני אעבור על זה לסדר היום, האמירה הזאת של איילת שקד שהיות שזה מגפה אנחנו מכילים את המתים. אנחנו לא מכילים מתים, אין דבר כזה ביהדות, על יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר לעם היהודי, על ספק פיקוח נפש אנחנו מחללים אותו. מחללים אותו, עושים את הדברים הנדרשים כדי להציל חיי אדם. אני לא מקבל בשום פנים ואופן את האמירה הזאת שאנחנו מכילים את המתים, את המגפה. צריך לטפל במגפה, צריך להילחם בה, בשום פנים ואופן האמירה הזאת איננה אמירה שמקובלת עליי, היא לא מקובלת, לפי דעתי, על כולם, אבל אני יכול לדבר רק בשמי. זה דבר חמור מאוד שמדברים על מכילים את המתים, על זה נאמר רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי. זה דבר שהוא נורא ואיום. צריך להתמודד עם המגפה, צריך להילחם בה, צריך לעשות הכול על מנת שאנשים לא יחלו ובוודאי שלא ימותו ולא שאנחנו מכילים מתים. אני חשבתי שאני לא יכול בלי זה לעבור לסדר היום. אבל אני רוצה להגיד לך, אתה יושב ראש ועדת הכספים ואתה עומד בפני חוק הסדרים, שלפי מה שקראתי עד עכשיו הוא אנטי חברתי בצורה מאוד משמעותית, יש הרבה דברים שהביאו אליי בהיותי יושב ראש ועדת הכספים וחלק מהדברים אני לא הבאתי בכלל, פשוט אמרתי להם שאני לא מסכים בשום פנים ואופן. אחד הדברים זה העלאת גיל הפרישה לנשים, שעכשיו יש דיון בוועדה לקידום מעמד האישה וזה יבוא אליך בחוק ההסדרים. נראה לי שחלק גדול מדברים שבעבר לא נתנו לאגף התקציבים להביא הם מביאים את זה עכשיו. אני אומר לך בתור חבר, אני מברך אותך על זה שאתה יושב ראש הוועדה, אני השלמתי עם זה שאני לא ואני יודע שבמערכת הפוליטית זה דבר שהוא מחויב המציאות, אנחנו נמצאים בבניין שהוא עגול, פעם מישהו למעלה ופעם מישהו למטה וזה מתהפך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא בטוח שלהיות באופוזיציה זה להיות למטה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, בסדר, נכון. אתה יודע מה? לגביי אתה קצת צודק אפילו, מה שאני מתכוון להגיד, תדע לך שההיסטוריה תשפוט את הוועדה כאן. זאת ועדה שחלק גדול מחוק ההסדרים יבוא אליה, יש דברים שהם פשוט משוללי היגיון, אם אתה רוצה אני יכול לתת לך דוגמה אחת, זה הנושא של המשקאות הממותקים, ששם זה בכלל לא משנה מה גודל הבקבוק, אתה משלם את אותם שני שקלים, לפי מה שאגף התקציבים אמר. אני לא מדבר על זה שתהיינה הברחות של קוקה קולה ושל דברים רבים, נגיע לדיון הזה ונדבר עליו, אבל זה אחד מני רבים. ביקשו אצלי גם להביא את הדברים האלה, והכול, אתה יודע, הם עושים את זה כל כך יפה. באמת, להתקבל לאגף התקציבים זה לא סיפור פשוט, אתה קודם כל מדבר על הבריאות, מדבר על זה שאתה לא רוצה שאנשים ישתו משקאות עם סוכר, אבל הם מתכוונים לזה שהם רוצים כסף בכל דרך אפשרית, בגלל שאם זה נכון אז למה הבקבוקים האלה שהם אינם ממותקים, שהם דיאט, למה זה גם עולה? שאלתי את זה, אז אמרו לי: לא, יש שם עוד כמה חומרים לא בריאים. לא בריאים? גם לחיות זה לא בריא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. נירה שפק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן, אני רוצה רק לפתוח בעוד ברכה, למושב נהלל, 100 שנה, המושב הראשון שלנו חוגג 100 שנה, זה סמל פה בוועדת הכספים לכך שהנה, בצמיחה משגשגת, חקלאות, עשייה, אנחנו מביאים לתוצאות מרשימות למדינת ישראל. אז התחלנו בטוב, מה שנקרא, ואני רוצה להעלות סוגיה שדיברנו עליה בעבר, כל הנושא של פיצוי קורונה. כבר יצא לנו שהמערכת נפתחה סוף סוף ואפשר להגיש טפסים, אממה? אני מקבלת הודעות מאנשים שרוצים להיכנס ולדרוש את מה שמגיע להם ולא יכולים, למה? כי המעביד שבהתחלה אמר: אני מביא לכם או ימי מחלה או ימי חופשה, לא בא לו לעשות את התהליך, הוא מבחינתו מסודר, הוא הזין לעובדים ימי מחלה, ימי חופשה, שהם לא רצו, הם לא באמת היו חולים והם לא באמת יצאו לחופשה, וכל עוד המעביד לא משנה את הסטטוס ומגיש בעצם הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. לא טיפלנו בנקודה הזאת ואני חושבת שצריך להיכנס אליה כי זאת תופעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיון הבא יהיו פה רשות המסים ואנחנו נעלה את הסוגיה הזו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בוקר טוב. אני רוצה, בבקשה, להתייחס לנושא של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים ולהגיד שב-2016 אני הוזמנתי להיות חברה בוועדה הציבורית שהקים שר האוצר אז כחלון שעסקה בנושא והציעה מתווה לארגוני הנשים. אני אז בזמנו הצגתי סוגיה שבדרך כלל היא נעלמת וזה הסוגיה של מה שנקרא עקרות בית, נשים, במיוחד ערביות, אבל גם חרדיות, שהן מבוגרות, שהן כבר הגיעו לגיל הפרישה וצריך להתייחס גם בתוך המתווה לנושא הזה. במתווה הקודם של 2016 הוצעה איזה שהיא חבילה עבור עקרות הבית ואני רוצה שנקיים דיון בהמשך שאנחנו נתמקד גם בסוגיה הזאת בדיונים שלנו לקראת אישור המתווה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש שם עוד כמה בעיות, זאת לא הבעיה היחידה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כמובן, אבל זו סוגיה שבדרך כלל אף אחד לא שם לב אליה ויש אלפים, אם לא יותר, של נשים מבוגרות, עקרות בית, שפשוט השקיעו את כל כולן בלגדל את הילדים, לגדל את המשפחה, וצריך גם לקחת אותן בחשבון במתווה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, כן. מאה אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק אתייחס ואני אומר שהנושא הזה של העלאת גיל הפרישה לנשים זה נושא מורכב והסוגיה היא הרת משמעות ואין ספק שאנחנו נקיים פה הרבה מאוד דיונים מעמיקים על הסוגיה הזאת ובסופו של דבר אני בטוח שאנחנו נוכל להגיע למתווה שמיטיב ומגן על כל הנשים החלשות שצריך להגן עליהן. מצד שני גם נצא לדרך עם המתווה כי אני חושב שכולם מבינים שזה הכרח, זאת מגמה בכל העולם, רק אנחנו צריכים לוודא שאנחנו בדרך בונים רשת ביטחון הולמת לכל אלה שבאמת צריכות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אז למה בכזו חופזה ובמסגרת חוק ההסדרים? התבלבלנו לגמרי עם חוק ההסדרים הנוכחי. אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים אחרי ההתבטאות של יושב ראש הכנסת ביום רביעי שעבר. חוק ההסדרים הזה לא מאפשר התעמקות וניהול תקין של הדברים, זה נכון לגבי נושא גיל הפרישה לנשים, זה נכון לגבי הרפורמה בחקלאות. אלה נושאים שראוי שנקיים עליהם דיון עמוק, כמו שהוא הגדיר, בדרך המלך, ולא בחוק הסדרים מהיר ועצבני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אמרת את מה שאמרת. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, יש לך הצעה לסדר? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני רוצה רק נושא אחד. קודם כל להגיד מזל טוב לחבר הכנסת היקר. אני אחזור בכל ישיבה שתהיה כאן על הנושא של כביש הערבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלחת לי תמונה בסוף השבוע. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> שלחתי תמונה ואני אדגיש את זה עד אשר הכביש הזה יאושר בתקציב. בכל פעם שאני נוסע הביתה או מגיע לכאן אני נוסע כשאני מודאג. לצערי הרב בארבע הפעמים האחרונות, שלוש מתוכן, הייתה גם תאונת דרכים קטלנית על הכביש הזה. זה פשוט כביש דמים. זה כביש שיש לו חשיבות אסטרטגית, כביש שהוא גם בינלאומי, כביש שהוא העורק הראשי ואם תרצו היבשתי היחיד שיש לעיר אילת, כמעט. לכן אין מקום כאן להיסוסים ואין מקום לעשות חישובים של כדאיות כלכלית בכל מיני נוסחאות מוזרות כי מבחינתי נפש אחת בישראל שווה הכול, עוברת כל נוסחה בכל צורה שהיא. אני יודע את עמדתך, אדוני, ואני יודע גם את עמדת מנהל הקואליציה בוועדה ואני שמח על כך ואני בטוח שתסייעו לתושבי העיר ולתושבי מדינת ישראל להביא את הכביש הזה לכך שהוא יוכל להיות באמת נגיש ובטוח לתושבי מדינת ישראל ולתושבי העיר אילת. עד לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. טוב, אני רוצה לעבור לנושא עצמו, מי מציג? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אנחנו מבקשים היום את אישור ועדת הכספים להעמיד מסגרת ערבות מדינה בסכום של 200 מיליון דולר לחברות ביטוח האשראי הפרטיות, תיכף אני אגיד בדיוק מה זה אומר, עבור ביטוח עסקאות סחר חוץ לטווח הבינוני. יצואנים ישראלים מתקשרים כל הזמן בעסקאות סחר חוץ, בעצם עסקאות עם קונים מחו"ל ליצוא מוצרים או שירותים לטווח הבינוני. טווח בינוני הכוונה לעסקה שאורכת מעל שנה ועד שבע שנים בערך, זה הטווח. עסקה מתחת לשנה זה נקרא טווח קצר, ומעל שבע שנים זה טווח ארוך. כחלק מהעסקאות האלה נדרש ביטוח לעסקה, ביטוח אשראי שמגן על היצואן מפני סיכון שהקונה לא ישלם לו את התשלומים. בלי ביטוח כזה היצואנים הרבה פעמים לא יכולים לקבל מימון בנקאי לעסקה ובעצם העסקה לא יכולה לצאת לפועל. השוק הפרטי וחברות ביטוח האשראי הפרטיות זה כלל, כלל ביטוח אשראי, בססח, שהייתה חברה ממשלתית והופרטה במהלך השנים וקופאס, הן מטפלות היום באופן שוטף בטווח הקצר, אנחנו נכנסנו בתקופת הקורונה לסייע להם כדי להמשיך לתת ביטוחים למשק, ויש לנו תוכנית שהוועדה אישרה לטווח הקצר. הטווח הבינוני זה טווח שהן לא כל כך יודעות לטפל בו, הן לא יודעות להעריך את הסיכונים שבו ולכן הרבה פעמים הן פשוט לא מאשרות ביטוחים ועסקאות של יצואנים, זה יכול להיות החל ממישהו שעושה חממות לחקלאים בארגנטינה ואנרגיה ירוקה וטיפול במים ומוצרים אחרים, פשוט לא מבוצעות, או בורחות לחו"ל ומבוצעות על ידי חברות בחו"ל ובעצם יצואנים לא יכולים הרבה פעמים להתחרות והנגישות שלהם לשווקים הבינלאומיים נפגעת. לכן אנחנו מבקשים מוועדת הכספים להעמיד ערבות מדינה שתאפשר לנו לעשות תוכנית עם חברות ביטוח האשראי שבמסגרתה אנחנו נהווה מעין מבטח משנה, אנחנו נעזור לחברות ביטוח האשראי לבטח את העסקה וניקח על עצמנו חלק מהסיכון, הסיכון שהן לא יודעות לטפל בו. כנגד הדבר הזה אנחנו נקבל גם פרמיה כמו בשוק החופשי, ממש עסקה תתומחר בהתאם לסיכון שלה ויקבלו פרמיה ואז אנחנו נוכל להוציא את העסקאות לפועל, זה יגדיל את הנגישות של יצואנים, יאפשר להם לעשות עסקאות. כמובן שבכל עסקה, וזו דרישת סף פה בתוכנית, כמו כל התוכניות שלנו, יש מרכיב ישראלי, אנחנו דורשים לראות שיש פה ייצור ותועלת למשק הישראלי, בתעסוקה, בתרומה לכלכלה וכדומה. אם אין כאן אז מן הסתם אין לנו שום אינטרס כמדינה לסייע. זהו, זה בגדול התוכנית, אם יש איזה שהן שאלות אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היה לכם ניסיון כזה בעבר. << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> נכון, היה ניסיון כזה בעבר, בשנת 2014 למיטב זיכרוני אושרה תוכנית כזאת, ממש אותו קונספט. התוכנית, אני אומר בכנות, לא הצליחה. היא לא הצליחה מכל מיני סיבות שעכשיו כשנכנסנו לתמונה למדנו מה היו הבעיות. אני יכול להגיד שהיו שתי בעיות מרכזיות, הראשונה בהן זה התנאים שהיו בתוכנית עצמה, מה זו עסקה שניתן לבטח, מה משך הזמן שלה, מה הסכום, כל מיני ניואנסים כאלה שעכשיו, אחרי שיחות שעשינו גם עם חברות הביטוח, גם עם הבנקים וגם עם היצואנים עצמם, אז הפקנו את הלקחים והתאמנו את הצרכים שלהם בפועל. זו הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה הייתה שהממשלה עצרה את התוכנית אחרי בערך שלוש שנים, אמרה לחברות הביטוח: לא הוצאתם עסקאות, אנחנו עוצרים את התוכנית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כאן אתם מבקשים אישור לכמה זמן? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> האישור הוא בתוקף למשך שנתיים, כמו שהוועדה תמיד מאשרת לפי חוק ערבויות מטעם המדינה. מה שאני רוצה להגיד, ביחסים מול חברות הביטוח, עד שהם נכנסו לתחום הזה, שזה היה שוק חדש שהן צריכות לחדור אליו, לקח זמן ולכן לא הייתה בשלות לעסקאות באותה עת. היום השוק הרבה הרבה יותר בשל. כשישבנו עם חברות הביטוח ועם היצואנים נאמר לנו שיש פייפליין של עסקאות שאנחנו לא יכולים לבצע היום, שאנחנו רוצים למכור ואנחנו פשוט לא יכולים. אני רוצה להגיד גם שכל הצורך הזה מתחדד מאוד לאור משבר הקורונה. הסיכון בשווקים הבינלאומיים מאוד מאוד מאוד עלה, במיוחד במדינות המתפתחות, אם זה באפריקה ובדרום אמריקה ובאסיה, הסיכון שם של הקונים לאי תשלום מצדם מאוד מאוד עלה ואנחנו, כדי להמשיך ולסייע ליצואנים לעבוד בתקופה הזאת לצד משבר הקורונה ולהניע את הכלכלה, אז חשוב לנו להעניק את התוכנית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש מגבלה על שיעור הערבות? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> כן, שיעור הערבות מוגבל, המדינה לוקחת על עצמה את הסיכון לחלק השני של העסקה, כל עסקה תחולק לשתיים, נגיד יש עסקה של חמש שנים, בשנתיים הראשונות חברת הביטוח הפרטית נושאת במלוא הסיכון לעסקה, בתקופה השנייה של העסקה אנחנו וחברת הביטוח הפרטית מתחלקים בסיכון. יש סף עליון לסיכון שהממשלה לוקחת על עצמה, זה 90% מהסיכון לסיכונים מסחריים זה נקרא, ו-95% לסיכונים פוליטיים. סיכונים פוליטיים זה אם העסקה נופלת בגלל היבט פוליטי, הלאמה, הגבלה על המט"ח במדינה, כל מיני היבטים כאלה. גם היצואן נושא בסיכון מסוים, אנחנו לא מכסים לו 100% מהתשלומים, ככה זה - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתאר באחוזים? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> כן, אז אני אומר, היצואן מקבל, זה נקרא אחוז הכיסוי שהיצואן מקבל, זה 95 לסיכונים פוליטיים ו-90 לסיכונים מסחריים, זה עד 90 אפשר בפועל, כל עסקה נבדקת בפני עצמה ואם יש פה סיכון עודף אפשר להגיד לו שאנחנו מוכנים לאשר עד 80% כיסוי, זה ממש כל עסקה בפני עצמה. זה מבחינת מה שהיצואן מקבל מהמבטח. נגיד אושר ליצואן 85%, בתוך ה-85% יש חלוקת סיכונים פנימית, חלק מהסיכון מושת על השוק הפרטי, חלק על הממשלה. אני רגע אתייחס כי שאלתם על התהליך. התהליך הוא שחברות הביטוח הן אלה שאליהן מוגשות העסקאות, הן מאשרות אותן במנגנונים שלהן, מנגנונים מאוד יעילים, הם מאוד מתמחים בזה. אנחנו נכנסים ונמצאים איתם במנגנון שלהם ונציג מטעם המדינה יושב שם, מפקח ומאשר גם הוא כל עסקה ועסקה שמגיעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם צפי פחות או יותר לכמות ערבויות שתיתנו בשנתיים הקרובות? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אז אנחנו מאוד מקווים שיהיה – אנחנו כשישבנו בתוך הצוות והערכנו ושאלנו מה מבחינתנו יהווה הצלחה בשנה הראשונה, אנחנו אמרנו שאם יהיו לנו בסביבות עשר עסקאות בשנה הראשונה זה יהיה מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, מעניין אותי הסכום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כתוב 200 מיליון דולר, זה מה שכתוב במסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה הקאפ, כנראה. << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> זה הקאפ. העסקאות כאן הם בסכומים קטנים, צריך להבין, אלה עסקאות שיכולות להיות מיליון דולר, 800,000 דולר, חמישה מיליון, אלה לא סכומים גדולים. יש לנו עולם אחר של עסקאות ענק של עשרות ומאות מיליוני דולרים, הם לא מטופלות במסגרת התוכנית הזאת, כאן אלה עסקאות קטנות. אנחנו לא יודעים להגיד לאיזה קאפ נגיע, ביקשנו מסגרת, היא תנוצל לפי העסקאות בפועל. לפי המידע שנמסר לנו, גם מהיצואנים וגם מהמבטחים, יש פייפליין לא קטן של עסקאות ואנחנו מאוד מאוד רוצים לבטח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים לדווח לנו מדי פעם מה מצב התוכנית, נגיד פעם בשנה? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אנחנו גם מדווחים בכל מקרה כמובן בדוחות הכספיים של מדינת ישראל. הוועדה, נוכל להעביר לה גם דיווח. << דובר >> שיר שפר: << דובר >> אני רק רוצה לחדד משהו, בבקשה, אמנם החוק קובע שהאישור של הוועדה הוא לשנתיים, אבל היא רשאית גם לקבוע תקופה קצרה יותר, אז גם זה אפשר לקחת בחשבון. ואתם מבקשים לשנתיים? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שצריך להתאים את זה לתקציב, הרי כל פעם מחדש, כאילו תסבירו לי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אין לזה משמעות תקציבית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומרת, תסבירו לי למה כן או למה לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני דווקא חושב שבמקרה הזה צריך לתת שנתיים גם כדי לייצר ודאות עבור אותם היצואנים והתוכנית הזאת, מה שאני לפחות אוהב בה, זה שהיא נותנת פתרון לסיכון לעסקים קטנים, זאת אומרת ליצואנים קטנים ובינוניים שללא הדבר הזה יהיה להם מאוד מאוד קשה להתחרות ולקחת את הסיכונים בעסקאות היצוא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד למה אני שואלת את זה, כי בסוף זו מדיניות של תקציבים, מחר-מחרתיים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא קשור לתקציב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני אמרתי מראש, אני פחות מתמצאת בתחום הזה, אבל אני קראתי את המסמך מראש וקצת קראתי ובסוף הערבות, היא לא נטולת כל מסגרת, ואם עכשיו ערבות מדינה תרצה לתת במדיניות אחרת לתחומים אחרים יש לך מגבלה של הסך הכול שאתה נותן, ולכן אני מחברת את זה. אם מחר-מחרתיים במדיניות מסוימת נרצה לתת את ערבות המדינה, סתם, למיגון הצפון, ויבואו ויגידו לי שזה מתחרה על אותו דבר, אז אני שואלת את השאלה למה לא להתאים את זה למדיניות של שנת תקציב? הפעם היא דו שנתית, אמנם שנה וארבע, אבל זאת השאלה שלי. יכול להיות שאני טועה, אבל אני שואלת אותה מראש. << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אני אגיד שמבחינת משך התקופה אני באמת מצטרף ליושב ראש הוועדה, המבטחים צריכים ודאות, בסוף זה לחדור לשוק שהם היום לא נמצאים בו, הם הולכים להשקיע תשומות מאוד גדולות גם בשיווק, גם בהיערכות, בהיערכות לניהול סיכונים, במערכות, והם צריכים לדעת שיש להם איזה שהיא ודאות לתקופה הזאת אחרת לא יהיה להם שווה פשוט להיכנס לזה אם בעוד כמה חודשים יגידו להם שהתוכנית נסגרת ולא מבטחים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא דיברתי על כמה חודשים, מדובר על שנה וארבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בהמשך למה שאומרת חברת הכנסת שפק, האם אפשר להעריך איזה שהוא מספר, מה מסגרת הערבות שמדינת ישראל נותנת בכל העסקאות שהיא עושה, בכל הערבויות שהיא נותנת? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אז הדוחות של מדינת ישראל ממש פורסמו לפני חודש, לדעתי, ויש שם את הנתון, מסגרת הערבות היום עומדת על בערך כ-22 מיליארד שקל ערבויות שהוקצו. יש עוד ערבויות שהוועדה אישרה ועדיין לא הוקצו, כמו לקרן לעסקים קטנים ובינוניים של הקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה סך הכול המסגרת כולל אלה שהוקצו ואלה שלא? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש הגבלה? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> כן, המסגרת מוגבלת ל-10%, אבל יש אפשרות להעלות אותה לפי החוק ל-25% במידת הצורך בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 10% ממה? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> 10% מתקציב המדינה ללא הוצאות הפיתוח שלו. בשנת 2019, שזו השנה האחרונה בה אושר תקציב זה עמד על 35 מיליארד שקל בערך ולממשלה יש אפשרות להעלות את זה ל-25% בדיוק בשביל המקרים שבהם פתאום צריך לתת איזה ערבות חדשה למשהו אחר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת זה סכום שהוא בטל ב - - - << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> כן, הסכום הזה באמת סכום - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה, בסדר, רציתי לדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה כללית ואולי שאלה או שתיים. אנחנו בסוף כאן בוועדת כספים, אתם יודעים, מנסים גם להתכונן לישיבות ולגבש עמדה גם לפני. אני קראתי את המכתב שלכם ונוצרה לי התחושה שאתם שומרים עלינו מלהיכנס לפרטים, כלומר המכתב מאוד מאוד כללי, כמעט שאין בו מספרים וחוזים והכול. אז אני אשמח להבא שאם אתם כבר מבקשים מאיתנו לקבל החלטה אז שתכניסו אותנו לפרטים יותר כדי שאנחנו יותר נכיר את הסכום ונוכל לגבש עמדה גם לפני. אתם מציינים במכתב שחברות הביטוח צמצמו מאוד את החשיפה הביטוחית בשנה האחרונה, אז אני אשמח לדעת יותר על זה, מה בדיוק ובאיזה אחוזים ובאיזה חשיפה. והשאלה השנייה, אתה טיפה ענית על זה, ובכל זאת, מה רמת הסיכון של המדינה, בכמה אחוזים אתם פחות או יותר מעריכים את הסיכון שהערבויות האלה ימומשו? << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> אני אתחיל עם השנייה. הסיכון, בסוף כל עסקה נבדקת באופן פרטני, אין פה איזה מסגרת כללית, מה שאנחנו מבקשים מהוועדה שתאשר זה מסגרת כללית לעבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם מעריכים, לפי מצב השוק, לפי – << אורח >> גל לנדאו: << אורח >> לא, זה מאוד תלוי בתיק החשיפות שבסוף נגיע אליו, כלומר לא דין עסקה שתהיה עם קונה בצרפת כדין עסקה עם קונה באתיופיה או בארגנטינה או בכל מדינה אחרת ולכן קשה בעת הזו להעריך, אבל אני יכול להגיד שברמה הפרטנית לכל עסקה ועסקה נעשתה הערכה של שווי הוגן ותוחלת הסיכון והיא מתומחרת בהתאם. יש כללים בינלאומיים של ה-OECD לאיך מתמחרים את הפרמיות ביטוח והיא מתומחרת באמת לפי עלות הסיכון שלה. הכסף נצבר אצלנו ואמור לכסות את עצמו, זו בעצם קרן שמכסה את התשלומים של עצמה. זה לגבי הסיכון. לגבי צמצום החשיפה. בסוף חברות ביטוח האשראי הפרטיות נעזרות במבטחי משנה בינלאומיים שעוזרים להם לקחת את העסקאות. מבטחי המשנה האלה, כמו גם החברות עצמן, הם בסוף חברות למטרת רווח. הסיכון פה מאוד עלה בשנה האחרונה, כמעט שנתיים, אנחנו בשנה וחצי, לאור משבר הקורונה ובאמת הם החליטו על עסקאות שהם לא עושים. הרבה פעמים אנחנו רואים את זה בעיקר במדינות המתפתחות, עוד פעם, אם זה דרום אמריקה, מרכז אמריקה, אפריקה, אסיה, הן פשוט לא מאשרות עסקאות. גם כאן עסקאות הרבה פעמים נבדקות ברמה פרטנית ואומרים לנו שעסקה כזאת כן, עסקה כזאת לא, ובאמת היצואנים הקטנים והבינוניים שיכולת המיקוח שלהם היא הרבה יותר נמוכה מהיצואנים הגדולים פשוט נשארים מאחור, לא מקבלים את המענה הזה והעסקה לא יוצאת לפועל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שאלות, חברי הכנסת? יש מישהו בזום שרוצה לשאול שאלות? אין? טוב, אז איך אנחנו עושים את זה, צריך להקריא משהו? << דובר >> שיר שפר: << דובר >> צריך להקריא את השם של הבקשה ולהצביע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני רוצה להעלות להצבעה את הבקשה בדבר אישור העמדת ערבות מדינה עבור מתן סיוע לביטוח אשראי לעסקאות סחר חוץ לטווח בינוני, לשנתיים, לפי מה שקבוע בחוק. מי בעד? מי נגד? אין נמנעים. הבקשה אושרה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שאנחנו עוברים לסעיף הבא אנחנו נצטרך לקחת הפסקה של חצי שעה, נחזור כנראה בעשר וחצי, אני רק אעדכן את חברי הוועדה, יש כרגע כל מיני דיוקים בנוסח של ההצעה ואנחנו לפני שנתחיל את הדיון אנחנו כמובן נעדכן אתכם איפה הדברים עומדים בהקשר לחוק הבא. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:01. << סיום >>