פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 18 ועדת העבודה והרווחה 02/08/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ד באב התשפ"א (02 באוגוסט 2021), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב מופיד מרעי מוזמנים: פנינה אורן שנידור – מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות דניאל שמר שגיא – עוזרת ראשית, משרד הבריאות מירי כהן – משרד הבריאות שרון גוטמן טרודלר – סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הבריאות גל זגרון – מנהלת אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה נגה קרונפלד שור – מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה חגית איגרמן – מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שרה בונדי קציר – מנהלת תחום, התאחדות התעשיינים נמרוד הגלילי – מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר טל גרנות – ראש תחום בריאות וסביבה, אדם טבע ודין ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אתי אפלבוים << נושא >> הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, רווחה והבריאות. הנושא לדיון: הצעת צו הגנה על בריאות הציבור מזון הארכת אנחנו מדברים על הארכה שלישית של הצו. נפתח במשרד הבריאות. תסבירו לי, היות ואנחנו ועדה חדשה וחברי הוועדה שנמצאים כאן מאוד סקרנים לשמוע איזו סקירת רקע לגבי הצו עצמו ועל מהותו, אבל בעיקר, למה פעם אחר פעם נאלצים להאריך אותו. פנינה, תסבירו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אני מנהלת שירות המזון הארצי בפועל. הרפורמה הגדולה של חוק המזון נכנסה לתוקף ב-2015 ובין היתר היא עשתה מספר רפורמות בכל הנושא של פיקוח על המזון. המפורסמת והידועה ביותר זאת רפורמת הקורנפלקס, שבעצם עשתה מהפכה בעולם הייבוא של מזון והגדירה את כל המזון ולמעט מה שהוכרז כמזון רגיש נכנס במסלול של הצהרה. באמת זה פתח זה פתח את שערי הייבוא, הוריד את יוקר המחייה וכדומה. היו רפורמות נוספות, פיקוח על הווטרינרים, מודל של בניית מערך אכיפה פלילית מנהלית עם מודלים של עיצומים, רפורמה גדולה בנושא של משקאות משכרים. הרפורמה החמישית שאנחנו כרגע נמצאים זה נושא של המרה. בערב החוק איגדו את כל ההנחיות, התקנים והנהלים שהיו בשירות המזון הארצי, איגדו אותם ונתנו להם מעמד של חקיקת משנה. המטרה היתה שתוך שלוש שנים מכניסת החוק לתוקף, שירות המזון יתכנס וימיר את כל אותן הנחיות ונהלים. יבטל את כל מה שלא צריך ואת מה שצריך יעגן ויתקין. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בעצם, אם אני משקפת את הדברים, זאת אומרת שהמטרה קבועה בחקיקה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן. המטרה היתה קבועה בחקיקה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני מדברת על מטרה של שלוש שנים. < אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> המטרה של שלוש שנים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אנחנו מדברים על סעיף בחוק שמחייב את משרד הבריאות לקחת תוך שלוש שנים את כל ההנחיות והנהלים. כל מי שלמד משפטים יודע שהסמכות שלהם והמחויבות שלהם היא פחותה מתקנות וכמובן מחוק. יש לזה כוונה מאוד ברורה, למה המחוקק ביקש לעשות את זה בתוך שלוש שנים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> העניין המרכזי שהיה זה באמת לפתוח חסמי ייבוא. לעשות שהחקיקה של מדינת ישראל תהיה חקיקה קוהרנטית ומתאימה לרוח התקופה. זאת היתה המטרה העיקרית. שירות המזון, בין שלל הרפורמות, לא עמד במשימות בגלל עומס משימות שלא נלקחו בחשבון בערב החוק וגם בהיעדר קבלה של משאבים מתאימים ליישום כלל הרפורמות. למעשה הגענו אחרי שלוש שנים שלא קידמנו אף תקנה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אפילו לא אחת? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אפילו לא אחת מתוך 79. קידמנו הרבה דברים אחרים. היו 5 רפורמות. במהלך התקופה הזאת היה גם משבר מאוד משמעותי בשירות המזון. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> איך זה השפיע על התקנות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> 8 אנשים בשירות המזון הואשמו בפרשת שוחד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה רק בחודשים האחרונים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא. כל האירוע התחיל ב-1917. בעצם שירות המזון עסק בהישרדות בתקופה הזאת ובטח ובטח לא התקין תקנות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ואז כשעשיתם תיעדוף וסדר עדיפויות בעצם בחרתם לשים את התקנות לא במקום הראשון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אפרת, באותה נקודת זמן, שירות המזון היה בנקודה של להיות או לחדול כי שמונה אנשים בבת אחת שמחזיקים את כל מחלקת יבוא מזון. את התיעדוף נתנו בהחלט להישרדות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה לא תקין וזה פגיעה באינטרס של הציבור איך שלא מסתכלים על זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון. זה היה ידוע מראש. כשבאנו אחרי שנה קבענו תכנית עבודה. אני מתקדמת לשנה הרביעית. קבענו תוכנית ע ודה מתוכה אמרנו שזאת הדרך שבה אנחנו נתקין. הייתי כאן בדצמבר. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הצגת ליו"ר הקודם את תכנית העבודה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> נכון, הייתי כאן בדצמבר והצגתי תכנית עבודה. באתי לכאן בתפקיד של סגנית מנהל שירות המזון. המנהל בדיוק עזב ואני לקחתי את המושכות. בתכנית העבודה קבענו שאנחנו מקדמים 3 סטים של תקנות מכל אותן 79 הנחיות. תקנה אחת בנושא של תוספי מזון, תקנה אחת בנושא של מזהמים כימיים ודיברנו על תקנה נוספת בנושא של מיקרוביולוגיה. אלה שלוש התקנות שהתחייבנו לוועדה בישיבה הקודמת שאנחנו נקדם. תקנות של תוספי מזון באמת קידמנו ופרסמנו להערות הציבור כפי שהתחייבנו. התוכנית היתה להביא אותם עד סוף השנה לאישור הוועדה. סט נוסף של תקנות זה התקנות של המזהמים הכימיים. שירות המזון עשה כאן כברת דרך כשבא ואמר שאנחנו בעולם התוכן רוצים לאמץ רגולציות בינלאומיות על-מנת שאיפה שלא צריך להמציא את הגלגל אנחנו נהיה ונעשה את ההתאמות הנדרשות למציאות, לשוק ולתשתית הקיימת במדינת ישראל. באמת לקחנו את החקיקה האירופית 1881, אימצנו אותה לחקיקה וקבענו אותה בתקנות. הפלא ופלא, עבודת החקיקה לקחה לנו בעצם האדפטציה, האימוץ של החקיקה, התרגום שלה והכתיבה שלה, גם את הגוף של התקנות וגם את התוספות, בעצם הביא אותנו היום בצעד מהיר להבין שהדרך הזאת היא דרך שהקצב שלה לא ישים כי לא נעמוד בלוחות הזמנים, בטח כשמדובר בהרבה נושאים. לכן בצעד אמיץ נכנסנו בחוק ההסדרים ובעצם הבשורה פה שאנחנו באים לומר, שבחוק ההסדרים שעבר אתמול עברה חלק מהרפורמה הגדולה בייבוא ובשירות המזון. שירות המזון בסיוע של משרד המשפטים והאוצר מאפשרים לנו לאמץ חקיקה על דרך ההפניה. המשמעות תהיה, שאת כל מה שתרגמנו ועשינו אנחנו פשוט נתרגם את זה לעברית באתר האינטרנט ובמדינת ישראל הסטנדרט שלה, למעט חריגים שנקבע מראש, יהיה הסטנדרט הנוהג באירופה. מה נרוויח מזה? עדכניות, חקיקה שמותאמת למצב הנוכחי. עדכון באירופה יאפשר לנו לפרסם תוך 14 יום. יש לנו כברת דרך לעבוד עם ידידנו במשרד המשפטים על-מנת להסדיר את העיצומים , אבל התוכנית היא שבינואר 2022 התקנות של המזהמים הכימיים והמיקרוביולוגיים, למדינת ישראל תהיה חקיקה שתאפשר לנו להמיר חלק מההנחיות שבצו. חשוב לדעת שהמחוקק ידע ש-79 ההנחיות לא הולכות להיעלם, אפילו לא בשלוש שנים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא להיעלם, להיות מתוקנות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> להיות מתוקנות. הצו לא יפוג אחרי 3 שנים. נצטרך לעשות את זה בהדרגה. אפשר לנו כל חצי שנה להאריך את הצו בעוד חצי שנה. זאת אומרת, לתת אבני דרך. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אין שם אבני דרך. יש שם אפשרות להאריך בחצי שנה. אין אבני דרך. אם היו אבני דרך אולי זה אפילו היה מקל עליכם. זה משהו אחר. יש הרבה מאוד הנחיות ולכן אולי אבני דרך היו מסייעים לכם אבל אנחנו מדברים על משהו אחר. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זאת הסיבה שבחוק ההסדרים גם ביקשנו גם להאריך את התקופה. לא סביר, בטח בזמן שעבודת החקיקה קורית, שנספיק תוך חצי שנה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כמובן תודה על ההסבר וכמובן שהוא מבהיר הרבה שאלות. עם זאת, נשארות הרבה מאוד שאלות, אנמי מוכרחה לומר. אחת השאלות ראשונות זה אינטרס הציבור. מבחינת אינטרס הציבור, לא סתם מדברים על כך שהיה צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. יש לזה צורך. זה שיש קשיים בדרך, חקירות ודברים, זה הכול בסדר, אבל זה הטיעונים לעונש במקרה הזה. זה לא משהו שאני צריכה לקבל כתירוץ או כנימוק. אני כולי מלאת סימפטיה והבנה אבל זה עדיין לא משהו שאנחנו צריכה לקחת בחשבון בשקילת השיקולים ובהנחיות של הוועדה. אתם יכולים בוודאי להבין את זה. קשיים יש לכולם וכל מיני דברים לא צפויים יש לכולם. השאלה: האם אתם משרתים את אינטרס הציבור. האם אתם עושים את המקסימום כדי שגם כוונת המחוקק וגם אינטרס הציבור לא ייפגע? נהפוך הוא, תדאגו לעשות ולשמור על האינטרס הציבורי. אני יכולה להיות מלאת הבנה לדברים האלה אבל מאוד קשה לי לקבל את הדברים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> את צודקת בכל דבר אבל בסופו של דבר צריך להבין שהמשאבים הם לא סופיים ותמיד משהו בא על חשבון משהו. נכון, זה לא בסדר. לכן אנחנו באומץ באנו ופעלנו ומכירים את היכולות. המהפכה שעשינו בחוק ההסדרים שמאפשרת לנו לאמץ חקיקה ממדינות מפותחות - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כלומר, אתם לוקחים חקיקה קיימת ועושים אדפטציה. זה ייתן מענה לרפורמה כולה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשלב ראשון. אנחנו כרגע התחייבנו בסד זמנים של חוק ההסדרים לעשות את זה על שלושה סטים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כמה סטים סך הכול? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אם אני הולכת על המזהמים הכימיים, מתוך הצו זה כ-7 הנחיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מה עם כל השאר? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כל השאר יצטרכו להמתין ולעשות אותם בדרך אחרת. אנחנו ביקשנו שפעם הבאה שניפגש על הצו יהיה בעוד 18 חודש. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה המון זמן. האם אתם סבורים שנכון שתנסחו כמו בפעם הקודמת תכנית עבודה? דיברנו על אבני דרך. זה בדרך-כלל מאוד עוזר. כשכתובים תכנית עבודה, אפשר להעריך. יושב צוות ומעריך מתי אפשר לעשות כל דבר. אני חושבת שזה יעזור לכם וגם לנו בוועדה וכמובן לכנסת ולציבור ולכל מי שמושפע. זה הדבר החשוב, מי מושפע מאי ההחלה ואי העבודה שלכם? יש שאלה שדנו בה ורצינו לשמוע מכם מה תהיה המשמעות אם לא נאשר עכשיו את ההארכה? << אורח >> דניאל שמר שגיא: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית. בעצם המשמעות של אי אישור הצו אומר שלא יהיה להם תוקף. כרגע מכוח סעיף 321 קיבלו מעמד של תקנות. המשמעות של לא לאשר אותם זה אומר שהם יפוגו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מה המשמעות של זה? << אורח >> דניאל שמר שגיא: << אורח >> נוכח העובדה שהן מסדירות כמעט את כל מערך הפיקוח של שירות המזון על ייצור ויבוא. כל הדרך שם הם מפעילים את הסמכויות שלהם. כל המזמים ורמות מזהמים מסוימות שנקבעו בהם, יש לזה משמעות מרחיקת לכת, מעבר לעובדה שזה גם יכול לחשוף את העוסקים במזון לתביעות. אם צריך ארחיב על זה אבל יש לזה משמעות מאוד בעייתית. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> גם לגבי החשיפה וגם לגבי התקופה. יש לנו תקופה שהיא בין לבין. << דובר >> נעה: << דובר >> תוקפן של ההנחיות פג ב-6.7 ועכשיו יש לנו תקופת ביניים. << אורח >> דניאל שמר שגיא: << אורח >> אני אתן ללילך לענות לגבי הרטרואקטיביות. בהיבט הזה אציין אנחנו הגשנו ב-30.6 והוא התעכב בגלל שהוועדה טרם הוקמה. הוא כן הוגש בזמן. לילך תשיב לגבי הרטרו. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> אני פה בעניינים הפליליים. נשאלנו על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה האם הארכת הצו שבעצם יוצרת בעצם רטרואקטיביות משפיעה על הסעיפים העונשיים ועל העבירות בחוק המזון. למען הסר ספק אני רוצה לומר שאין תחולה רטרואקטיבית של עבירות לפי סעיף 3 לחוק העונשין. אחד העקרונות הבסיסיים של הדין הפלילי זה שאין עונשין למפרע. כמובן שאי-אפשר לגבור עליו בחקיקת משנה. אנחנו כאן בחקיקת משנה ולכן העיקרון הזה בוודאי נשמר. שנית. עשינו בדיקה אמנם לא מאוד יסודית אבל למיטב הבנתנו, ההשפעות של הצו הספציפי הזה, הן לא השפעות שיוצרות עבירות. הוא צו שעשוי ליצור הקלות מסוימות מעבירות פליליות שקבועות בחקיקת המזון. לא עברנו על זה בצורה מאוד קפדנית אבל מהבדיקה שעשינו עד עכשיו לא גילינו עבירה שבעצם הצו הזה יוצר. ככל שיתגלה שיש פה עבירה, היא לא תוכל לחול רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> את יכולה לתת דוגמה למה את מתכוונת כדי שזה יהיה לנו ברור? << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> מה שבעצם עושה הוראת המעבר, למיטב הבנתי, היא נותנת תוקף מסוים לנהלים האלה בהגדרה של חקיקת המזון. תוקף של תקנות רק לעניין חקיקת המזון. אנחנו די הקפדנו שההפניות בעבירות הפליליות לחקיקת המזון יהיו הפניות מקלות שאומרות שמי שעשה ופעל לפי הנהלים שקיבלו מעמד של תקנות בהקשר של סעיף 1 להגדרת חקיקת המזון, אז הוא פעל כדין. זאת אומרת, זה נותן לו הקלה. יש כל מיני סעיפים שיוצרים איסורים יותר רחבים ומי שפועל לפי הנהלים זה פוטר אותו מהעבירות הללו. לכן, במובן הזה, הצו מקל ואין לו תחולה שיוצרת עבירות חדשות שלא היו קודם. זה למיטב הבנתנו. נעה שאלה אותנו ספציפית ולכן למען הסר ספק אנחנו רוצים להבהיר, שזה גם לא יכול ליצור עבירות. אם במקרה לא מצאנו עבירה שבכל זאת יש הפניה אליה, אז היא לא תוכל לחול רטרואקטיבית כמובן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז זה לגבי הרטרואקטיביות. << דובר >> לילך וגנר: << דובר >> נמצאת איתנו דנה רוטשילד מייעוץ וחקיקה פלילית שתוכל להמשיך. אני חייבת ללכת לדיון בוועדת חוקה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> דנה, אני לא חושבת שאנחנו צריכים, אלא אם כן יש לך משהו ממש דרמטי להוסיף. נדמה לי שהנקודה מובנת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי השאלה של החשיפה לתביעות. את אומרת שאין פליליות ואין גם מנהליות, כי אני מבינה שבכלל עדיין לא הוקם מערך של פיקוח מנהלי, של אכיפה מנהןלית של עיצומים כספיים. << אורח >> דניאל שמר שגיא: << אורח >> שנייה, פנינה תשיב לגבי זה כי זה גם במסגרת ההסכמות של חוק ההסדרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אחרי הרמה הפלילית והרמה המנהלית, נשארה לנו החשיפה האזרחית. האם אתם תופסים את התקנות האלה כתקנות, כמו שציינה לילך, כתקנות שמקלות לעומת האיסורים שקבועים בחוק כי הם בעצם מגינים על היצרנים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כן, הן מקלות. בעצם, הדבר המשמעותי זה שיבואנים או יצרנים מקבלים רישיונות או אישורים. בעצם, האישורים האלה הם למזון מסוים שיכול להכיל שארית שמותרת. כרגע, אם ההנחיות האלה בטלות, זאת אומרת שאין שארית מותרת וככל שנמצא מזהים שהוא מזהם כימי או מזהם ביולוגי שלא מופיע באותן הנחיות, זה אומר שהמוצר לא עומד בחקיקת המזון. הכלל אומר שהמזהם יותר במזון ברמה שהותרה בתקנות או בהנחיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אולי מישהו מהמוזמנים, מהיצרנים או היבואנים שרוצה להגיב ולהתייחס למה שנאמר כאן בדיון? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר. הייתי בוועדה בדיונים מאוד ארוכים. אחד הדברים שאמרנו במהלך הדיונים האלה וגם מחוץ להם, זה שיש הרבה מאוד רגולציה שחלה על מזון בישראל שלא עשו בה סדר וחייבים לסדר אותה. אמרו שאנחנו עכשיו ברפורמה בחוק ההסדרים, אין זמן ונטפל בזה אחר-כך. באמת הקציבו לזה שלוש שנים ונתנו גם סעיף שאפשר להאריך בחצי שנה. בשורה התחתונה, כמו שפנינה ציינה, הדברים לא התקדמו והחשש שלנו הוא שהדברים גם לא יתקדמו בעתיד. אנחנו מאוד מעודדים ממה שעבר היום בחוק ההסדרים. אני מקווה שזה כן ייתן את המעטפת בנושא של ההפניה הישירה. זאת בהחלט הדרך שאנחנו המלצנו לאורך כל השנים כדרך הנכונה, כי אין סיבה שבישראל רגולציה אירופית מתקדמת לא תהיה מספיקה. מבחינתנו, מאוד חשוב שהדברים האלה יקרו אבל חשוב גם שהוועדה תהיה שם על המשמר. גם אם לא צריך להגיע אליה לאישור בעוד חצי שנה או ארבעה חודשים, אני חושב שכדאי שהוועדה תיקח את הנושא הזה תחת חסותה ותבקש דיון מעקב לוודא שהדברים מתקדמים. אני אשמח אם פנינה יכולה לשתף אותנו בנושאים שהוחלט לתעדף, לראות שבאמת הדברים המאוד חשובים תועדפו גם במסגרת חוק ההסדרים כי זה נוסח שעדיין לא ראינו. אני רוצה להגיד שהמצב הקיים הוא גם פוגע בבריאות הציבור. עצם זה שהיום רמות לא תואמות את מה שקורה באירופה – שלא תחשבו שאנחנו מחפשים איזו הקלה, אירופה זה לא בהכרח מקל לעומת מה שקורה היום, אבל זה מסודר וזה נותן לנו שפה משותפת עם הספקים שלנו בחו"ל. זה גם משפר את בריאות הציבור, גם מקל על הסחר ועל הייצור המקומי שנזקק לחומרי גלם שמיובאים לפי תקינה אירופית ולפעמים נתקלים בקשיים. אני חושב שצריכה להיות זהות אינטרסים של כולם, גם של המגזר העסקי וגם של הציבור שהדבר הזה יקרה. חשוב מאוד שהוועדה תיקח את החסות שלה גם על העניין הזה כדי לראות שהוא קורה. יותר מידי שנים זה לא התקדם ואם לא יהיה המעקב הזה של הוועדה, אני חושש שזה עלול להמשיך להתמסמס. לגבי השאלה למה זה לא קרה? אני רק אזכיר שחוץ מהנושא של החקירות שהיו, במהלך השנים האלה המשרד החליט גם לתעדף דברים אחרים כמו המדבקות האדומות וגם זה דחק אחורה את הנושא של עדכון הרגולציה. אני חושש שיהיו יוזמות נוספות שיבואו וידחקו את הנושא החשוב של תיקון הרגולציה בהתאם למה שקורה באירופה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רז. אני כמובן מסכימה איתך וזאת היתה השאלה שלי קודם לכן. מה היו השיקולים שלכם כשאתם תעדפתם נושאים כאלה על אחרים? האם, למשל, כמו שאמר רז בצדק, אם מדובר כאן בבריאות הציבור ומדובר באינטרס כל-כך חשוב, למה לא העדפתם את זה? האם בגלל שלא היה לכם כוח אדם, שזאת אמנם סיבה אבל בעיניי לא סיבה טובה? האם בגלל חקירות? שוב סיבה לכאורה טובה אבל, שוב, היא בעיניי פסולה. כל הסיבות האחרות ששמעתי כאן, כולן משתנמכות לעומת המטרה החשובה של בריאות הציבור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כבוד יו"ר הוועדה, צריך להבין ששירות המזון הוא חלק ממשרד הבריאות. הוא גוף שיושב בתוך שירותי בריאות הציבור. כשיש משימות דגל של מנכ"ל המשרד שמתעדף עם השר, אנחנו עומדים לדגל ועושים במשאבים האפשריים שלנו על-מנת לקדם את המטרות והיעדים של המשרד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מה הולך להיות בשנה הקרובה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כפי שאמרתי ואני אחזור שוב. בשנה הקרובה משימת הדגל שלנו היתה מה שעשינו בחוק ההסדרים, דהיינו, לפתוח מסלול נוסף בייבוא. עד היום עולם התוכן של ייבוא מזון נחלק לשתי קבוצות, ייבוא מזון רגיל, שכפי שאמרתי, נכנס בצורה של הצהרה ו-95% מהמשלוחים נכנסים והפיקוח על 5% שעולה למדגם יזום בנמל. היתה קבוצה של רשימת מזונות, בין 15 ל-16 קבוצות, שהוגדרו כמזון רגיש. המשמעות לגביהם היתה, כשתנאי לייבוא למדינת ישראל, היו נדרשים לקבל אישור למפרע טרם הכניסה. האישור היה מותנה בבדיקה של מהנדס. היבואן הגיש מסמכים, המהנדס מזון בשירות המזון בדק את תקינות המסמכים אל מול חקיקת המזון. אם מצא שיש התאמה הוא אישר ואז היבואן יכול היה להביא את המשלוח. המשלוח נבדק בצורה קפדנית, 100% בדיקת מסמכים ודיגום לפי תדירות דיגום קבועה בהתאם לניהול סיכונים. המסלול השלישי שנפתח אתמול זה מסלול מקל אירופה. הווה אומר, שחלק מקבוצת המזונות הרגישים האלה אנחנו הקלנו לגביהם, כמו שימורים, מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר ועוד רשימה של מוצרים שאני כרגע - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מה המשמעות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשורה התחתונה, המשמעות היא שמוצר כרזה, על אף שהוא מזון רגיש, בגלל שהוא בא מאירופה ויבואן מצהיר לגביו שהמזון ייוצר או שווק באירופה, הוא נכנס במסלול של ייבוא מזון רגיל. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> וזאת ההקלה שאת מדברת עליה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זאת ההקלה המשמעותית בעצם בכל הרעיון - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם זה בחוק ההסדרים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> גם זה בחוק ההסדרים. כל הרעיון, ההסטה שאנחנו נבנה בשנתיים האלה, הרפורמה הזאת תיכנס לתוקף עוד שנתיים, וכל הרעיון שבמהלך השנתיים האלה שירות המזון יקבל משאבים, תקנים ותשתיות על-מנת לבנות מערך אכיפה. הרעיון הוא גם שהפיקוח על אותו מזון לא יהיה בתחנת ההסגר בכניסה לנמל או בכניסה לנמל או מראש לבדיקת מסמכים אלא שהפיקוח יהיה בדרכי השיווק. זאת רפורמה משמעותית שאם אנחנו נעשה את זה דיינו. דבר נוסף. בהקשר של ההנחיות, כפי שאמרתי, אנחנו החלטנו על אימוץ של תקנות המזהמים ומיקרוביולוגיה על דרך אימוץ מאירופה. יהיו שינויים מחויבים למדינת ישראל. בנושא של חומרי הדברה, אנחנו בתקנות משותפת עם משרד החקלאות, אבל המטרה גם שם היא בסופו של דבר לאמץ את הסטנדרט האירופי וכמובן לאפשר את ההתאמות הנדרשות למדינת ישראל. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תכף אני רוצה שנסכם ואני רוצה לבקש מכם דברים כדי שאפשר יהיה להתקדם. יש אורחים בזום? << אורח >> גל זגרון: << אורח >> אני מהמשרד להגנת הסביבה. אני מומחית בריאות ציבור וטרינרית ומנהלת אגף לנזקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. אני ופרופסור נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, נתבקשנו לייצג את עמדתו של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו ביקשנו את הבקשה משר הבריאות להארכה של חצי שנה. זאת פעם ראשונה שאנחנו שומרים את ה-18 חודשים. אין לנו התנגדות לחצי שנה. אנחנו רוצים להגיד שבשבוע שעבר פרופסור קורנפלד-שור ואני ייצגנו את מדינת ישראל בדיון באו"ם על מזון ואיך עושים את המזון בר-קיימא, בהתאם ליעדים של ה-STG ואיך שומרים על ביטחון תזונתי ומניעה מרעב. בהקשר הזה, חוק המזון החדש, חוטא למטרה של קיימות וסביבה. במיוחד, הפרק שלא הוזכר פה זה הפרק הווטרינרי של מזון מהחי, שדווקא פה לא היתה ירידה ביוקר המחייה אלא להיפך, היתה עלייה ביוקר המחייב, פגיעה ביצרנים הגדולים והקטנים. למעשה, החוק הזה מאוד מאוד מיטיב עם היבואנים. אני רוצה להזכיר לכם שהיבואנים הם גם אלה שהיו מעורבים בפרשת שחיתות שפנינה הזכירה, של 8 עובדי שירות המזון הארצי. יש לנו מצב שבעצם הורידו את המגבלות מהיבואנים, סומכים על ההצהרות שלהם אבל אין אכיפה ואין עיצומים. אז באירופה סומכים על הצהרת היצרן אבל אם תופסים אותו מענישים אותו. בישראל מ-2015 הורידו מגבלות אבל אין ענישה. עד היום לא הוקם מערך העיצומים. לגבי מחסור בכוח אדם. לפי מה שידוע לי, התקבלו הרבה מאוד תקנים עם החוק החדש וגם התייתרה הרבה מאוד עבודה. כמו שפנינה אמרה, אין יותר בדיקות בתחנות הסגר אז יש עכשיו הרבה מאוד כוח אדם. אז אני לא בטוחה כמה זה מדויק. אני כן רוצה להגיד שמאוד מטריד אותי שיש דברים רגישים שהורידו להם את הפיקוח. כמומחית בריאות וטרינרית, הורדת פיקוח ממוצרי חלב מפוסטר – באירופה אין את חובת הפסטור שיש בארץ ובגלל זה 50% ממקרי תחלואה מליסטריה, שזה חיידק קטלני שהורג עוברים בבטן אימם, גם כתוצאה ממוצרי חלב בלתי מפוסטרים. זה דווקא ייתרון שלנו בישראל שעד היום היו לנו אפס מקרים ממוצרי חלב כי אנחנו כן מפסטרים. להוריד מזה את מגבלות הייבוא, זה מאוד יפה ואז אפשר לבדוק בשיווק. אבל אם אי-אפשר לעשות כלום למי ששיווק לנו מוצר מזון עם ליסטריה, אז אנחנו פה פותחים פתח לפגיעה בבריאות הציבור. אנחנו מבקשים שהוועדה תיקח את זה בחשבון. כאמור, אין לנו התנגדות להארכה של חצי שנה אבל כן שווה לבחון את כל הפרק הזה של הפיקוח הווטרינרי ומזון מהחי. יותר שווה להביא לפה משלוחים חיים מאשר להביא לפה חבילות בשר מצוננות, שזה דבר מאוד מאוד לא נכון, לא סביבתית, לא רווחתית ולא משום בחינה. זה בהחלט גם קשור להנחיות האלה ולחוק הזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. עוד אנשים שמבקשים לדבר בזום? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר. אכן יש הנחיות ותנאים כמו שציינה ד"ר גל זגרון בעניין הנושא של מוצרי בשר. יש פה הנחיות ותנאים למכירה של מוצרי בשר באטליזים, אחסון, שיווק של בשר טחון ועוד דברים שקשורים להתנהלות של רשתות המזון. אני חייב להגיד שמעבר לחוק בריאות הציבור – מזון שהכשיר את הדברים לאחרונה, מפרט הרישוי האחיד לאטליזים, גם שולח את הרשתות לאותן הנחיות, כשהתוקף החוקי שלהן מוטל בספק. למרות שמשרד הבריאות התנגד לקדם את המפרטים האלה, היה לחץ מצד משרד הפנים בגלל החקיקה של חוק רישוי עסקים והמפרטים האלה כן פורסמו, למרות שיש הבנה גם מצד משרד הבריאות, שהמפרטים האלה הם כרגע לא טובים ולא מלאים בגלל אותן הנחיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> למה הכוונה? המפרטים האלה עלולים לסכן את בריאות הציבור? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא חושב שהם מסכנים את בריאות הציבור אבל הם מכבידים יתר על הנדרש על ההתנהלות העסקית של מי שיש לו אטליז? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פנינה, לזה ניתן עכשיו מענה או שאנחנו בעצם מאמצים את אותו דבר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נשארים עם אותן הנחיות. << אורח >> דניאל שמר שגיא: << אורח >> אני רק אגיב לגבי זה. כמו שאמרנו, ההנחיות האלה קיבלו מעמד של תקנות. אנחנו הפנינו אליהם במפרט מאחר ובאמת לא ניתן לתקן תקנות בדרך של מפרט. במסגרת תכנית העבודה באמת תקנות וטרינריה על הפרק ונעשית עבודה מאוד מאומצת להסדיר אותן. בין היתר, 14 הנחיות שכן נמצאות עכשיו בצו ואנחנו תקווה שהן יתקבלו. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס. היא דיברה על-כך שיבואנים לקחו חלק בפרשת השחיתות. כמובן שיש יבואנים וזאת בדיוק הבעיה. השיטה האנכרוניסטית שהיא ייחודית לישראל, שצריך אישור לכל משלוח, זאת שיטה שמזמנת פרשיות שחיתות. ראינו את זה גם בעולמות אחרים שיש שיטות כאלה, אם זה בעולם של הכשרות ואם זה במכון התקנים. זאת שיטה שהיא לא משיגה פיקוח טוב והיא גם מזמנת שחיתות. לכן כמובן אני מאוד מברך את פנינה על המעבר ועל הרפורמה שהיא מובילה. אני חושב שהניסיונות לקדם את הרגולציה הם חשובים, רק לא שמעתי את כלל התקנות שמקבלות את התיעדוף. למשל, המסרים – אגב, אם מדברים על החוק, החוק קבע בתוך שנה וחצי צריכות להיות מוגשות תקנות מסרים לוועדה. השנה וחצי כבר חלפה מזמן ובעניין הזה לא היתה ארכה. אני אשמח לדעת אם גם תקנות המסרים נכללות ב-8 תקנות שקיבלו תיעדוף ואיזה עוד תקנות חוץ מהשלושה שמנית קיבלו תיעדוף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מסרים זה תקנות גבולות מזון שהיה צריך להתקין. כבר ב-2017 היה דיון. בזמנו חבר הכנסת אלאלוף אמר שאתם באיחור ומה קורה עם התקנות. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה להתייחס לשאלה של רז ואני גם לא יכולה להתעלם מההערה של ד"ר גל זגרון בהקשר של הליסטריה ויבוא חלב מפוסטר. בראש ובראש, האינטרס הראשון, ועם כל הכבוד שמדינת ישראל רוצה להפחית את יוקר המחייה ולא להוות חסם, התפקיד שלנו כשרות המזון זה בריאות הציבור. בשביל זה אנחנו פה ובשביל זה אנחנו עושים יומם ולילה. אולי לפעמים לא מספיק אבל זאת המטרה שלנו ובשביל זה אנחנו נמצאים כאן בשירות הציבורי. לבוא ולומר שאנחנו פה פותחים? צריך להבין, אנחנו אפשרנו להביא את המזון המפוסטר. המזון הלא המפוסטר שנהוג באירופה זה עדיין יישאר מזון רגיש. הוזכר פה הנושא של ליסטריה. צריך להבין שזה אחד הנושאים. מדיניות ליסטריה ומדיניות סלמונלה, על אף שבכל דבר אחר אנחנו רוצים להיות אירופה, פה אנחנו מחריגים את עצמנו בגלל התנאים של מדינת ישראל. אנחנו בין המדינות המפותחות ב-OECD בקרב המדינות שבהן נשים הרות מפילות כתוצאה מליסטריה. לבוא ולומר שאנחנו לא נשמור על האינטרס הציבורי הראשון במעלה, זה לא נכון. עמדנו על כך וזה גם מה שיהיה. מדינת ישראל תהיה לה מדיניות ליסטריה שונה ממה שנהוג באירופה. לעניין התקנות. אנחנו באמת לא קוסמים. בשרות המזון נמצאים כ-30 אנשים. 11 וטרינרים ו-20 אנשי מטה שעושים לילות כימים על-מנת לעמוד במשימות שעומדות לפתחנו. חוק המזון הביא המון עבודה. יחידת המטה בשירות המזון לא תועדפה בתקנים. גם תקנים שהובטחו לנו לא הגיעו למטה. 20 אנשים עושים יום ולילה באמצעים ובתשתיות שיש להם על-מנת לבצע את התקנות ואת שלל המשימות הנוספות. חלק מהדברים האלה שבחוק ההסדרים אנחנו ביקשנו לתעדף את שירות המזון ולהגדיל את התקנים גם של תשתיות וגם של כוח אדם, על-מנת שנוכל לעמוד במשימות. אני יכולה להבטיח פה הבטחות אבל אני יודעת מה יש לי ועל זה אני יכולה להתחייב. יש הרבה עבודה, אנחנו התחייבנו לדברים מסוימים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פנינה, בסוף הדיון ננסה להגיע לשורות תחתונות ולראות מפה והלאה למה אתם יכולים להתחייב. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אנחנו צריכים לראות איזה משאבים נקבל בחוק ההסדרים. אני יכולה מפה להצהיר כוונות אבל עד שלא נקבל את הדברים, לבוא ולומר שתוך שנתיים אנחנו רוצים להקים מערך אכיפה שלא קם במשך חמש שנים זאת אמירה. בשביל שנצליח בזה, אנחנו צריכים לקבל את המשאבים לכך. לבד, עם 20 אנשים שעושים עוד דברים, לא נצליח. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נשמע עוד מישהו. חברת הכנסת אלינה, בבקשה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה הבהרה לגבי אכיפה וענישה. נאמר פה שאפילו אם אתם אוכפים, אין לכם שום כלים. בגדול, אין לאף אחד שיניים אם חס וחלילה משהו קורה. זה נכון? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כרגע המצב נכון כי עדיין לא בנינו את מערכת האכיפה. כל הרעיון עכשיו זה שבשנתיים האלה, לצד שלל שאר המשימות הנוספות שהצהרתי עליהן, שירות המזון יבנה מערכת אכיפה. הוא יגייס אנשים. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם סמכויות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> יש לנו סמכויות. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל כרגע במשך שנתיים זה פחות? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כרגע, במשך חמש שנים לא בנינו מערכת אכיפה וענישה מנהלית ופלילית במשרד הבריאות. זה משהו שלא בשירות המזון ובכלל המשרד. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> שנתיים זה זמן סביר מבחינתכם? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה הרעיון, שאנחנו כרגע כולנו נתכנס ונעשה את זה כי אחרת אנחנו לא נוכל. התחייבנו ליישם רפורמה ולא נוכל לעמוד בזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> חשוב שנאמר כבר עכשיו שבסמכותנו להאריך תקנות בחצי שנה. אנחנו לא יכולים לתת לכם אישור לשנה וחצי כפי שאתם מבקשים. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> רק שיהיה ברור. אם תרצו שנה וחצי תעשו על זה בקשה נפרדת בדיון נפרד. מוזמנים נוספים? << אורח >> שרה בונדי קציר: << אורח >> אני מהתאחדות התעשיינים, איגוד תעשיות המזון. אנחנו מייצגים את יצרניות המזון בישראל. אני רוצה להשלים את התמונה ולהצטרף למה שרז אמר. מבחינתנו התקנות הן משהו מהותי וקריטי להתנהלות שלנו, גם בנושא של ייבוא חומרי גלם, בנושא של ייצוא, בנושא של ודאות עסקית ובנושא של פיתוח וחדשנות. אנחנו עוצרים פיתוחים כי אין לנו את הוודאות העסקית. בהחלט חשוב מאוד שהתקנות יטופלו בהקדם. יחד עם זאת, אנחנו רואים את פרץ האנרגיות בשירות המזון בחצי השנה האחרונה. אנחנו רואים את העבודה הקשה שהם עושים לקידום התקנות. אנחנו פה בשביל לעזור, לשתף פעולה ולהשתתף בכל מה שקשור לשיתוף הציבור. זה משהו שמאוד מאוד חשוב לנו. אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לתעדף את הנושא הזה, אם זה על-ידי הקצאת תקנים, משאבים ותקציב וכל מה ששירות המזון צריך בשביל לעלות הילוך בדבר הזה ולתת את המענה. זה גם בריאות הציבור וזה גם הוודאות העסקית והיכולת שלנו להתקדם. זה גם יוקר המחייה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פנינה, קיימתם ביניכם איזה דיאלוג? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> כמובן. << אורח >> שרה בונדי קציר: << אורח >> כל הזמן, כמובן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> גם הערתך נשמעה, תודה רבה. << אורח >> טל גרנות: << אורח >> אני מ"אדם טבע ודין". אני רוצה לדבר על ההיבט של הפיקוח. חוק המזון קובע בסעיף 250 חובה לגבש איה נוהל פיקוח רחב שיאחד את כל הכללים, בדיוק בגלל שהגיעו להסכמה שאותן הנחיות קיימות אינן מספקות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אם אין פיקוח, אז באמת בשביל מה צריך את כל התקנות האלה, אם אנחנו יודעים שמישהו אוכף את הדברים החשובים האלה? << אורח >> טל גרנות: << אורח >> נכון. לכן הגיעו למסקנה שנדרש נוהל אחיד שיכלול את הכול. גילוי נאות, אנחנו עתרנו בנושא הזה בשנה שעברה ועמדת המשרד היתה ש-97 ההנחיות הללו בעצם מקיימות את מטרת החוק ואת אותו הנוהל. עכשיו נאמר בדיון שזה כמעט וזה לא הכול וכדומה. אגב, בית המשפט גם ציין באותה עתירה שלהאריך את הכללים האלה שוב ושוב זה לא עולה עם מטרת החוק. אנחנו גם רואים את זה. באמת המשרד לא מצליח לעמוד בקצב. להאריך אחת לכמה זמן כי לא מצליחים להתקין תקנות בנושא אחד, זה לא פותר את הבעיה. מה גם, שלהוריד פיקוח ולתת הקלות בחוק ההסדרים זה בטח ובטח לא משרת את אינטרס הציבור ולא את עמדת המחוקק ולא את הצורך שיש בפיקוח. גם מבקר המדינה בדוח שלו משנה שעברה, דוח 70/ב קבע, שיש חוסר בפיקוח ובאכיפה בתחום הזה של מזון. אנחנו גם שומעים את מה שפנינה אומרת פה, שאפילו אין תכנית אכיפה. אז מה זה אומר בפועל? יש הגבלות, לא מפקחים, אין נוהל. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הדברים ברורים, ניתן לפנינה להתייחס. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> קודם כל, אנחנו צריכים להבדיל. אנחנו פה זורקים פה שני מונחים שצריך להבין. יש פיקוח ויש אכיפה. פיקוח על המזון נעשה במדינת ישראל. יש מפקחים ולשירות המזון יש יחידת מטה ובשבעה מחוזות שונים יש מפקחים שיושבים ועושים עבודת פיקוח. הכלים האכיפתיים שקיימים בשלב הזה אלה כלי אכיפה בקנסות מנהלתיים, בענישה מנהלתית בלבד. נכון, בחוק ניתנה לנו סמכות לעשות בכלי אכיפה הרבה יותר מתקדמים כמו הטלת עיצומים שאת זה לצערי לא עשינו. מפה להגיד שאין פיקוח על המזון במדינת ישראל זה באמת לקחת צעדים קדימה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> את צודקת. אני חושבת שהיה חשוב לומר ולהעלות כאן לדיון זה את החשש הכבד והגדול, לא רק שלנו אלא גם של הגורמים שנמצאים איתנו כאן, שמחד, יש הקלה, ומצד שני, אולי לא תהיה אכיפה ולא יותקנו תקנות ועוד דברים שדיברנו עליהם כאן. את יודעת, שכשאת מחברת דבר לדבר, זה מעלה כאן איזה חשש כבד לגבי היישום של מטרת המחוקק והחשיבות של הדברים האלה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לצערנו הרב, אנחנו יודעים איפה במדינת ישראל אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כואב לי לשמוע את זה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אחרי כמעט למעלה מ-30 שנה בשירות הציבור אז כך הדברים עובדים. בכל רפורמה חדשה לא אפשרי להתניע ולקבל תקנים על מה שהיה. אמרו שזה היה כבר בעבר וכבר נתנו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> במה זה יהיה שונה עכשיו ברפורמה של חוק ההסדרים? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברפורמה של חוק ההסדרים הצלחנו לגייס את שלל משרדי הממשלה. יש לנו היום הנהלת משרד שמחויבת לתהליך, ששמה את כל יהבה לנושא של קידום שירות המזון. אנחנו נמצאים בתוכנית פוקוס של מנכ"ל המשרד. אנחנו פה כולנו חדורי מטרה על-מנת לקבל. אנחנו הולכים לקבל תוספת משמעותית של תקנים על-מנת לבנות ולבצע את הכול. אנחנו עשינו כאן שינוי תפיסתי גם בעולמות של הפיקוח. להגיד שזה יצליח? אנחנו כולנו בכוונות טובות, עושים ככל שניתן על-מנת לקדם. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תוך כמה זמן אתם יכולים לבנות תוכנית עבודה? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> בשביל להציג את מה שאמרנו עכשיו? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> תוך שבוע שבועיים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מצוין. אני חושבת שזה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות. גם להניח את דעתנו, שזה גם דעת הציבור. זאת לא איזו גחמה שלי או של אחד מהאנשים פה. אני חושבת שזה מאוד מאוד מתכתב. אני רואה את הכוונה הטובות ואני גם רואה את התסכול. אני רואה את התסכול גם מההעדפה של דברים אחרים, גם חוסר כוח אדם. אני רואה את הדברים האלה אבל לי קשה מאוד מאוד לשמוע שככה זה. אני לא יכולה לשמוע את זה, זה כמעט פוצע אותי. אי-אפשר לקבל את זה. אנחנו לא יכולים לשמוע את זה. לא הייתי מצפה את זה מחברה שאני לוקחת ממנה שירותים, לא הייתי מצפה שככה תהיה המדינה, שככה יהיו נבחרי הציבור שלנו. שיגידו לי ככה זה, אין מה לעשות, את צריכה להתרגל. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברשותך, אם את פותחת לדיון את הנקודה הזאת, אז אני רוצה לומר לך. בשירות הציבור ובשירות המזון בפרט, מעבר לזה שיש בעיה של חוסר תקנים, גם כשיש תקנים אנשים לא מגיעים. למה? כי בשכר של 7,000 שקלים, אף אחד לא רוצה להגיע. אז לשאול אותי למה אני מתוסכלת - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה דיון נפרד. נראה לי שזה פחות רלוונטי לדיון הזה. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> אבל זה בדיוק הדיון הזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז בואי נדבר עכשיו על השכר של אנשים בשירות הציבורי. מה זה רלוונטי עכשיו? << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה רלוונטי כי רגע יש עיכובים בתחנת הסדר אשדוד. למה? שלושה אנשים יצאו לפנסיה ואף אחד לא רוצה לבוא בשכר. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פנינה, שנייה, סליחה. אני חושבת שזאת כמעט שערורייה שאת מעלה את זה עכשיו עם כל ההבנה שלי לעניין הזה. זה שיש בעיות בכל מקום זה ברור לגמרי. זה שאני אגיד שלא משלמים לי מספיק ובגלל זה אני לא עושה את העבודה, זה לא מקובל עלי. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה מה שמשתמע עכשיו. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> זה אומר שמצבת כוח אדם - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בסדר גמור, אז צריך לטפל בזה. זה לא אומר שבגלל שאין כוח אדם אנשים נתקעים ואי-אפשר לראות שבאמת החוקים יוצאים לפועל. תרימו דגל אדום ותזעקו. לבוא ולהגיד שיש לנו בעיה אחרת ובגלל זה הדברים קורים, אני חושבת שזה אפילו לא מכבד אותך. את אשת מקצוע ואת צריכה להביא את העבודה. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> אני מבינה את התסכול של פנינה והיא באמת עושה את העבודה במסירות ואני יודעת כמה שעות ביום היא מקדישה לנושאים האלה וכך כל אנשי שירות המזון. אבל אני חושבת, כפי שאת אמרת, שהמשימה אולי נמצאת לפתחו של הנהלת משרד הבריאות. אנחנו נעלה את זה. יש הנהלה חדשה, יש שר שמחויב לנושא הזה. אכן, אני מבינה את התסכולים וגם של הוועדה לגבי קידום הנושאים והתקנות שהיינו אמורים לעשות. אני חושבת שזאת הזדמנות פז כרגע. לקחת את הדברים שבחוק ההסדרים וגם את התפיסה של מה שאנחנו רוצים. יש כאן הזדמנות פז. תוך כדי הדיון גם מעבירה את המסרים שצריך דיון פנימי אצלנו בהנהלת המשרד כדי למצוא את הפתרונות. אני מסכימה שצריך לקדם את הדברים האלה וזאת המטרה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אם תרצו שנקיים את הדיון על תנאי העסקת עובדי משרד הבריאות - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> יכול להיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בבקשה, אין לי שום בעיה אם זה שיעזור. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> לא, לא, בסדר. אין בעיה, אני אומרת שוב שזה מוצף לפתחה של הנהלת המשרד. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה מירי על הדברים. תודה פנינה. הדברים נשמעים, שלא תביני לא נכון. אמרתי לך את זה. אנחנו שמים לב ואנחנו לא מתעלמים מהתסכול שלכם אבל את מבינה שזה לא יכול לבוא אחד על חשבון השני. לנו יש את האינטרסים של הציבור. << אורח >> פנינה אורן שנידור: << אורח >> ברור לגמרי אבל צריך בסופו של דבר - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> פנינה, נדבר על זה במשרד. << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >> אני ממשרד החקלאות. אנחנו כמובן לא מתנגדים להארכת הצו. אנחנו לא חושבים שראוי שיהיה ואקום כל עוד אין תקנות אחרות. כן יש לנו הסתייגויות והתנגדויות לחלק מהתקנות שמשרד הבריאות מבקש לקדם אבל בזה נדון מולם לגופן של תקנות. יש פה סמכויות לעניין מזון מהחי ואנחנו חושבים שזה לא נכון שתהיה חקיקה כפולה. גם לגבי התקנים האירופים אנחנו לא חושבים שבאופן גורף הם בהכרח מתאימים למדינת ישראל ולכל האמנות שהיא חתומה עליהן. שוב, כרגע, לעניין הארכת הצו אנחנו לא מתנגדים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מקווים להעביר את כל הרפורמה החדשה הזאת גם כן בחוק ההסדרים כפי שעשו ברפורמה הקודמת. אני מקווה שיהיה מספיק זמן לדון ולרדת לעומקם של דברים ולראות מה ניתן לעשות ומה לא ניתן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לכן גם מאוד חשוב לעשות את תכנית העבודה כדי שיהיו אבני דרך. תעשו לכם אבני דרך. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שמעתי שהתייחסת לתסכול של פנינה בנושא של כוח אדם. אנחנו גם מרגישים את זה בתור עוסקים, שהנזקים שנגרמים להם כל יום, אם עושים עלות מול תועלת, תוספת של כוח אדם איכותי, יכולה כל-כך לשפר את כל תהליך הפיקוח על מזון ועל כל תהליך הסחר במזון. זה יהיה נכון שגם אתם אולי תיכנסו ותראו איך אתם יכולים לעזור כי זאת באמת סוגיה שמעכבת. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נדמה לי שמירי התייחסה לזה וזה כבר בטיפול וכבר העבירה את זה הלאה. אני חושבת שאנחנו יכולים לסכם. הבנו שאף אחד כאן לא מרוצה מהקצב של תיקון התקנות וגם לא מהתיעדוף ולא מרוצים מאי הבאת התוכנית. אני מאוד מאוד מבקשת שכמו שדיברנו קודם, כן תכינו תכנית עבודה. זה יקל עליכם וזה ייתן ודאות לגורמים ששמענו מהם קודם לכן. שיתוף הפעולה שמתבצע ממילא נשמע כשתוף פעולה חיובי שמקדם עבורכם דברים. רק עכשיו אנחנו דנים על חוק ההסדרים ואני מאוד מקווה שאכן הדברים יובאו וייצאו לפועל. אני חושבת שזה באמת לטובת כולם. אתם אמרתם שיש עכשיו הזדמנות מאוד טובה לתקן גם את השנים האחרונות ובעיקר את הקדימה. אני מחזקת את ידכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את תכנית הוועדה הם יעבירו לוועדה? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אמרתם שאתם צריכים שבועיים? בבקשה שלושה שבועות. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> יש נקודה אחת שהיא מערכתית. לאורך כל הדיונים בסוף מגיעים לפיקוח. יש תקנות ואנחנו מצביעים על התקנות ובסופו של דבר כמעט לאורך כל הדיונים הפיקוח הוא בעייתי. זה לא רק פה כי אתם מדברים על תקנה ובסוף אנחנו עושים את הפיקוח. בסוף הפיקוח הוא הקריטי. אני לא יודע מה להציע כרגע. אם אנחנו כן מאשרים תקנות בואו נאשר גם את השיטה של היישום. אפשר לאשר תקנות אבל צריך לוודא שזה מתקיים. לא רק מתקיים אלא שיש שליטה על מה שקורה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זה נכון אבל לא במסגרת הזאת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי אפשר להציע שתוכנית העבודה תתייחס גם להקמת מערך העיצומים הכספיים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> במסגרת תוכנית העבודה שיציגו לנו בשבועות הקרובים תהיה התייחסות לנושא של האכיפה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> שכל נושא הפיקוח יילקח בחשבון. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מצוין. אנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> דובר: << דובר >> מקריאה מהצו: "צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021 בתוקף סמכותי לפי סעיף 321 (ד) ו-(ו) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ב-2015 (להלן – החוק) ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1: בסעיף 1(א) לצו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (הארכת תקופת תוקפן של הנחיות והוראות נוהל), התש"פ-2020, במקום "עד יום ו' בתמוז התשפ"א, 16.6.2021, יבוא "עד יום ד' בשבט, התשפ"ב, 6.1.2022". 2. תחילה תחילתו של צו זה ביום כ"ז בתמוז, תשפ"א, 7.7.2021". << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מי בעד נוסח צו ההגנה על בריאות הציבור? הצבעה הארכת תוקף צו הגנה על בריאות הציבור נתקבל. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> פה אחד הצו עבר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>