פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 59 ועדת הכלכלה 21/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 280 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ב בסיון התשפ"ב (21 ביוני 2022), שעה 13:05 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר מוזמנים: שירה סופר – עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוהנה יוסף – מנהל אגף פיקוח ובקרה, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעל דקל שפריר – עו"ד, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים אוראל שריקי בן צבי – עו"ד, רפרנטית עיצומים כספיים וחילוט, משרד המשפטים אלון פריבר – מתמחה, המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים רני עמיר – מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה איריס שליט – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המשרד להגנת הסביבה רותם ישי – מהנדסת, אגף התחבורה, המשרד להגנת הסביבה סא"ל אלעד מזלטרים – ראש ענף מוכנות, חיל הים, משרד הביטחון סא"ל מנחם זלצמן – ראש ענף תכנון תואר חיל הים, משרד הביטחון רס"ן רפי רוזנשטיין – עו"ד, היועץ המשפטי, חיל הים, משרד הביטחון ד"ר איזבלה קרקיס – מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות משתתפים באמצעים מקוונים: אשר קדוש – קצין מכונות ראשי, מפקח ימי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ייעוץ משפטי: איתי עצמון ורד זילברמן (משתתפת באמצעים מקוונים) מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ועדת הכלכלה בנושא הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ"ב-2022. אנחנו נפתח עם בקשה לרוויזיה לגבי תקנה 29. הבנתי שיש הבנות והסכמות לגבי נוסח התקנה. אני מביאה להצבעה את הבקשה לרוויזיה. מי בעד? מי נגד? הצבעה הרוויזיה נתקבלה << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הבקשה לרוויזיה התקבלה פה אחד. מי מציג את תקנה 29? תקריאי את תקנה 29 ותסבירי בדיוק את ההבנות, ההסכמות והשינויים שהיו מהישיבה הקודמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר רק את השינוי שאתם מבקשים ומה המשמעות שלו. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כפי שגברתי ציינה שינינו את ההגדרה של רציף, בעקבות ההערות של חברינו מהמשרד להגנת הסביבה שפורטו בפרוטוקול בפעם הקודמת. ההגדרה שאנחנו מציעים היא: ""רציף" – מזח למעט מערכת עגינה בלב ים או מיתקן אחר שאינו מרותק למזח ולרבות מקשר שמותקנת בו מערכת לבקרה על פליטת אדים כאמור בתקנה 31(ג)". נוכח ההסבר של הממונה על היחידה הארצית לאכיפת הגנה על הסביבה הימית לגבי העובדה שמרבית המקשרים הקיימים היום, או שכבר יש להם מערכת כזאת או בטווח של כשנתיים להבנתנו יהיו להם מערכות כאלה, ויש תהליך של המשרד להגנת הסביבה לחייב אותם בכך, אנחנו רוצים שהוראות הפרק יחולו גם על המקשרים האלה אבל זה כמובן בתנאי שיש להם את התשתיות הרלוונטיות ולכן זה נוסח כפי שנוסח. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אנחנו נצביע על תקנה 29 עם ההגדרה החדשה ועם התיקונים. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תקנה 29 אושרה פה אחד. נחזור לסעיף ההגדרות. בישיבה הקודמת הקראנו כמעט את כל סעיף ההגדרות למעט כמה סעיפים קטנים שאנחנו עכשיו נקריא אותן ואז נוכל להצביע על כל תקנה 1, הגדרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק ההגדרות שלא הקראנו בישיבה הקודמת ולא אושרו. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כל ההגדרות הן בתקנה 1. "אזור בקרת פליטה" – אזור שיש לנקוט בו באמצעי חובה לבקרת פליטה מכלי שיט לפי תקנות אלה, כדי למנוע, לצמצם ולשלוט בזיהום אוויר מקורו בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית או חומר חלקיקי, כולם או חלקם, ובהשפעותיו השליליות של זיהום אוויר כאמור על בריאות האדם והסביבה. מחקנו את הסיפה של הסעיף משום שהעברנו הוראה אופרטיבית לתקנות שאנחנו נגיע אליהן בהמשך, 15(א) ו-22. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> איזה עוד הגדרות השארנו לישיבה הזאת? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ""ארגון מוכר" – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה לפי תקנה 134". גם פה ערכנו הוראה אופרטיבית בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי של הוועדה שמופיעה בתקנה 134. ""בודק מוסמך" – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר". לא נדרשת הסמכה מיוחדת. פשוט דייקנו את הדברים וכמו אמרתי, בהמשך אנחנו נגיע לארגון מוכר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בודק מוסמך או מפקח כלי שיט. יש הגדרה. ארגון מוכר שהוא הארגון, חברת סיווג שהמנהל הכיר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון. בשניהם יש הגדרה כאשר אופן ההכרה מוסדר ב-134 לגבי ארגון מוכר. ""הנחיות אימ"ו" – החלטות, הנחיות או אמות מידה של אימ"ו אליהן מפנות תקנות אלו, כפי שיעודכנו מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט". זה תיקון ניסוחי. עשינו תיקון נוסחי גם במהלך התקנות אחר כך כאשר בכל מקום שבו מופיעה הנחיית אימ"ו אנחנו כותבים לאיזה עניין, בעברית, ומציינים את מספר ההחלטה של אימ"ו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההנחיה. אומרים מה הנושא. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון. הנחיית אימ"ו לעניין כזה וכזה. אנחנו נראה את זה בהמשך. אז מספר ההחלטה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כיוון שזה תיקון נוסחי, ככל שיש מקומות אחרים בתקנות שכבר אושרו, אנחנו מבקשים הסמכה לעשות את ההתאמות הטכניות לגמרי. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> קיבלתם הסמכה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בתקנות שאנחנו נקריא היום, כבר עשינו את זה. ""כלי שיט" – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת ימי, כלי שיט צף ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא הגנה לישראל". את הסיפה הזאת אנחנו הוספנו לבקשת הצבא. לבקשת חיל הים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההבחנה בין כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא הגנה לישראל? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כלי שיט צבאי הוא מונח מקובל באמנות של אימ"ו ויש אותו גם במסגרת תקנות אשפה. אתם יכולים לראות את זה. המיעוט הזה לא מופיע בהגדרות שם. הוא מופיע שם במסגרת התחולה אבל זה אותו הדבר. לגבי כלי שיט שמופעל על ידי צבא הגנה לישראל, אני לא יודעת אם אני יכולה לדבר על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק שואל אם יש הבדל. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> יש הבדל. דרך אגב, זה גם אומר כלים שלא מופעלים על ידי הצבא. יכולים להגיע כלים זרים למשל לאימון והם פטורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא צריך להגדיר את המונח הזה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא צריך להגדיר את המונח הזה. בדקנו את הנושא הזה. הוא לא מוגדר גם בתקנות אחרות. ""פעולה מתקנת" – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי תקנות 63, 89, 120 ו-122". הוספנו שתי הפניות. עד כאן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אני מביאה להצבעה את תקנה 1 שהיא סעיף ההגדרות. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה מספר 1 פה אחד. נעבור למקום בו הפסקנו בפעם הקודמת. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חושבת שאנחנו צריכים לאשר את 15(א)(5) ואת 22. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אזור בקרת פליטה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> תקנה 15(א)(5): "הוראות פרק זה יחולו גם על אור נוסף שהוכר על ידי אימ"ו כאזור בקרת פליטה. המנהל יפרסם באתר האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים יום ממועד הפרסום". צריך להוסיף כאן את המילה "הודעה על הכרזה". "המנהל יפרסם באתר האינטרנט הודעה הכרזה". << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. אנחנו מביאים להצבעה את תקנה 15(א) כולה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 15(א) אושרה פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אותו הדבר לגבי תקנה 22(ב). הקראנו את (א)1( עד (4). "הוראות פרק זה יחולו גם על אזור נוסף שהוכרז על ידי אימ"ו כאזור בקרת פליטה. המנהל יפרסם הודעה על הכרזה על אזור כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים יום ממועד הפרסום". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המשמעות היא שאם הוא מכריז על אזור נוסף כאזור בקרת פליטה, ואלה סטנדרטים שבכל מקרה חלים, סטנדרטים בין-לאומיים, לא יידרש תיקון נוסף לתקנות ויש כאן מנגנון שיאפשר את הרחבת התחולה לעניין הזה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כאמור, הדבר הזה חשוב מאוד כי אנחנו יודעים שבתוכנית, בקנה, יש כוונה להכריז על אזור הים התיכון כעל אזור בקרת פליטה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. דיברנו על זה בפעם הקודמת. אני מעלה להצבעה את תקנה 22. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 22 אושרה פה אחד. נעבור למקום בו הפסקנו בפעם הקודמת, תקנה 61. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להקריא ביחס את 61, 62 ו-63. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני אקריא ואת ההסברים ייתן חברי אשר קדוש ב-זום. 61. רכישה ואספקה של דלק לשימוש כלי שיט (1) לא ירכוש אדם דלק לשימוש של כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טון ומעלה, מספק דלק שאינו כלול ברשימת ספקי הדלק. (2) ספק דלק לא יספק דלק לכלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טון ומעלה אלא אם כן הוא כלול ברשימת ספקי הדלק והדלק שהוא מספק עומד בדרישות לפי התקנות. (3) הוצג בפני ספק הדלק היתר של המנהל לפי תקנה 128 או של הרשות המוסמכת הזרה של מדינת דגל, לפי העניין, וכלי השיט בעבורו נדרש הדלק מצויד בחלופה שלגביה ניתן היתר כאמור, רשאי הוא לספק לכלי השיט דלק מתאים. (4) ספק דלק ינפיק לכלי השיט אישור אספקת דלק (BDN) ויתעד בו את תכולת הגופרית בדלק כאמור בתקנות 21(1) ו-23. ספק הדלק ישמור העתק של אישור אספקת דלק (BDN) למשך תקופה שלא תפחת משלוש שנים מיום אספקת הדלק, והעתק כאמור יהיה זמין לבדיקה ואימות על ידי בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים ורשויות זרות של מדינת הנמל, לפי דרישתם. (5) ספק דלק יספק לכלי השיט דגימת דלק ויאשר כי הדלק עומד בדרישות המפורטות בפרק ג' ובפרק זה. אני מבקשת להוסיף לפרוטוקול – "לחלק ב' לתקנות אלה כאמור בתקנה 54". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא לפרוטוקול. זה לתקנה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. בסיפה של (ה). ככלל, אנחנו מבקשים, בגלל שיש מספר חלקים ובכל חלק יש מספר פרקים וסימנים, בכל פעם שאנחנו אומרים פרק, ככל שלא הפנינו לחלק הרלוונטי, בהמשך נעשה זאת מבחינת נוסח. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 62. חובת דיווח על אספקת דלק שאינו עומד בדרישות התקנות בעל כלי שיט, קברניטו וספק דלק ידווחו למנהל ללא דיחוי על כלי שיט שמסופק לו דלק שאינו עומד בדרישות המפורטות בפרק ג' ובפרק זה לתקנות אלה באישור כאמור בתקנה 54. 63. פעולה מתקנת להחלפת דלק שאינו עומד בדרישות התקנות נודע למנהל שסופק לכלי שיט בישראל דלק שאינו עומד בדרישות המפורטות בתקנות אלה, ולעניין כלי שיט ישראלי – אף אם הדלק סופק לו מחוץ לשטח ישראל, לרבות באזור הימי - יורה המנהל לכלי השיט, מיד לאחר שהדבר נודע לו, על נקיטה של פעולה מתקנת להחלפת הדלק בדלק שיעמוד בדרישות אמור, כפי שירה. על הוראת המנהל יחולו תקנות 89 עד 91 לתקנות אלה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "הבודק המוסמך" יבוא "המנהל". התיקון שעשינו כאן לגבי שטח ישראל ולרבות באזור הימי תואם לתכולה של התקנות בתקנה 2. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. אשר, אם אפשר, הסבר קצר על תקנות 61 עד 63. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> אני מצטער שאני לא נוכח. תקנות 61 עד 63 מדברות על איסור רכישת דלק בישראל על כלי שיט שתפוסתו 400 טון ומעלה. מספק שהוא לא כלול ברשימה. כל הספקים צריכים להיות כלולים ברשימת הספקים. סוגי הדלק שמותר לספק לכלי שיט הם או דלק שעומד בדרישות התקנות. לחלופה, אם יש לו חלופה, תקנה 128, שאותה חלופה יעילה לא פחות בהשוואה לשימוש בדלק תקני, אפשר לספק לו דלק שמתאים לכלי השיט. קיימת גם חובת דיווח לכלי שיט, לספק דלק, במקרים של אספקת דלק שהוא לא עומד על דרישות התקנות וכתוצאה מכך ביצעו פעולה מתקנת לאחר מכן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אני מביאה להצבעה את תקנות מספר 61, 62 ו-63 עם השינויים. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות מספר 61, 62 ו-63 אושרו פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> פרק ג': יעילות אנרגטית של אוניות פרק א': הגדרות 64. הגדרות פרק ג' - בפרק זה – "אניית גלנוע נוסעים RO RO Roll on/Roll of, passenger Ship – אניית נוסעים שיש בה מחסנים לניטול מטען גלנוע. "אניית מכולות" – אנייה המתוכננת להובלה של מכולות, כהגדרתן בתקנות הנמלים, התשל"א-1971, שמצויות במחסני האונייה ועל סיפונה בלבד. "אניית מטען גלנוע RO-RO, Roll on/Roll of, cargo ship – אנייה המתוכננת להובלה של מטען גלנוע. "אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) – RO RO, Roll of, Cargo Ship, Vehicle Carrier – אניית מטען גלנוע בעלת גוף רב סיפוני המתוכננת להובלה של מכוניות ומשאיות ריקות מתכולה. "אניית מטען כללי" – אנייה בעלת גוף רב-סיפוני או חד-סיפוני המתוכננת בעיקר להובלה של מטען כללי, למעט אנייה שהוכרה כמתמחה להובלה של מטען יבש ובלבד כגון: בעלי חיים, אסדות, מטען כבד, יאכטות או דלק גרעיני. "אניית מטען שוברת קרח" – אניית מטען בעלת יכולת עצמאית לשבירה של שכבת קרח אחידה במהירות של 2 קשר לפחות, כאשר עובי הקרח הוא 1 מטר לפחות וכוח הכפיפה שלו 500 קילו פסקל (kPa) לפחות. "אניית נוסעים" – אנייה המובילה או מיועדת להוביל יותר מ-12 נוסעים. "אניית שיט תענוגות" – Cruise passenger ship - אניית נוסעים שאין בה סיפון למטען, המיועדת להובלה של נוסעים בתנאי מגורים לינה בלבד. "מדד תכנון יעילות אנרגטית – EEDI – Energy efficiency design index נדרש או מדד EEDE שנדרש - הערך המרבי המותר של יעילות אנרגטית לפי תקנה 69, בהתאם לסוג האונייה ולגודלה. "מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI) שהושג או מדד EEDI שהושג – מדד תכנון היעילות האנרגטית שהושג על ידי אונייה יחידה כאמור בתקנה 67. "מובילה בצובר" – אניית מטען המיועדת בעיקר להובלה של מטען יבש, לרבות אנייה המובילה עפרות בצובר. "מובילה משולבת" – אניית מטען המתוכננת להטענה, במעמסה מלאה, של מטען נוזלי ושל מטען יבש בצובר. "מובילת גז" – אניית מטען, למעט מובילת גז טבעי נוזלי, LNG – Liquid natural gas - שנבנתה או שהותאמה להובלה של גז נוזלי בצובר ומשמשת לשם כך. "מובילת גז טבעי נוזלי, LNG – Liquid natural gas - אניית מטען שנבנתה או שהותאמה להובלה של גז טבעי נוזלי בצובר ומשמשת לשם כך. "מובילת מטען בקירור" – אניית מטען המתוכננת אך ורק להובלה של מטענים במחסני קירור. "מטען גלנוע" – רכב על גלגליו או מטען על גבי נגרר או משאית, שמגיע לנמל ויוצא ממנו על גבי הנגרר או המשאית כאמור. "מכלית" – כל אחת מאלה: (1) אנייה שהיא מכלית שמן כהגדרתה בתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן, לרבות מכלית כאמור שמובילה מטען של חומר נוזלי מזיק בצובר (NLS), כולו או חלקו . (2) אניית מטען שוברת קרח. (3) אנייה שנבנתה או שהוסבה בעיקר להובלת מטען של חומר נוזלי מזיק (מכלית חומרים נוזלים מזיקים). "שינוי יסודי" – לעניין חלק זה – שינוי באנייה שהוא אחד מאלה: (1) שינוי של הממדים, המעמסה או עוצמת המנוע של האנייה שיש בו כדי להשפיע על היעילות האנרגטית שלה (MAJOR CONVERSTION). (2) שינוי סוג האנייה. (3) שינוי שמטרתו, לפי אישור המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, להאריך את חיי האנייה באופן ניכר. (4) כל שינוי שנעשה באנייה חדשה. (5) שינוי, שלפי אישור המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, הוא שינוי ניכר ביעילות האנרגטית של האנייה, לרבות שינוי העלול לגרום לאנייה לחרוג מממד תכנון היעילות האנרגטי (EEDI) הנדרש, כאמור בתקנה 69. לשם הבהירות, ואחר כך תראו שנעשה בזה שימוש, הוספנו הגדרה: "שינוי יסודי מקיף" – כל שינוי שבעקבותיו לפי אישור המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, נחשבת האנייה כאנייה חדשה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הסבר קצר. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> למעשה כל ההגדרות האלה הן הגדרות של אותן אמירות שנחיל עליהן את התקנות של היעילות האנרגטית ולפי התוספות שלנו נדע לחשב את הערכים של היעילות האנרגטית שחלים עליהם. אלה בעצם הגדרות של אוניות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אתה יכול לפרט קצת על כל החלק ולא רק על התקנה? << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> כן. אני יכול להתייחס להמשך החלק. יש גם חריגים. לא כל התקנות חלות. יש אוניות מיוחדות, אוניות בהנעה לא קונבנציונאלית, אלה אוניות מיוחדות שהמנהל רשאי לתת להן פטור משיקולים מבניים הנדסיים לפי מועד הבנייה שלהן או על פי מועד... לגבי מדדי יעילות אנרגטית. המדד הנדרש הוא נתון שבו האונייה צריכה לעמוד. יש גם את המדד שהושג שהוא המדד שחושב בפועל באותה אנייה. המדד שהושג תמיד יהיה או שווה או נמוך יותר מהמדד הנדרש לפי סוג האונייה ומועד הבנייה שלה ועוד מספר משתנים. במקרה שנעשה באונייה שינוי יסודי, צריך לערוך חישובים מחדש של היעילות האנרגטית. צריך להבטיח שהיעילות האנרגטית במדדים של כמות פליטה של גזי חממה לכל תצרוכת של טון דלק במרחק... של האונייה. ככלל, המדדים האלה נבדקים במסגרת תהליכי ה-... והם נרשמים בתעודה של היעילות האנרגטית שהיא מופיעה בתוספת מספר 1. כפי שאמרתי, הם לא מתעדכנים למעט מקרה של שינוי, כך שאין גם דרישה לאימות שנתי כמו שעושים ב-... בפרק ד' לתקנה 75 יש דרישה נוספת לקיומה של תוכנית לניהול יעילות אנרגטית. הדרישה זו חלה גם על אוניות שיש להן פטור מחלק מהתקנות האלה. הן צריכות תוכנית יעילות אנרגטית שהיא תוכנית ייחודית לאונייה, לאותו כלי שיט. התוכנית הזו מפרטת את האופן שבו יש לתפעל את כלי השיט כדי לשמר יעילות אנרגטית מיטבית, חיסכון בתצרוכת הדלק ובהתאם לכך צמצום הפליטות. בפרק ה' אנחנו מדברים על פיקוח על נתוני תצרוכת דלק שחל רק על אוניות בעלות תפוסה של 5,000 טון ומעלה. התקנות בפרק זה מסדירות את תקופת הדיווח, אופן הדיווח והמועדים לכך. אונייה שחלה עליה התקנה הזו, שהיא בתפוסה של 5,000 טון ומעלה, צריכה גם שתהיה לה תוכנית, איזשהו נוהל מסודר שיפרט את האופן שבו היא מבצעת איסוף נתונים ו-... עד כאן ההסבר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אני מביאה להצבעה את תקנה 64. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 64 אושרה פה אחד. נקריא את פרק ב' ו-ג'. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> פרק ב': תחולה ופטורים 65. תחולה וסייגים לתחולה הוראות חלק זה יחולו על אנייה שתפוסתה ברוטו 400 טון ומעלה, למעט אוניות כמפורט להלן: (1) אנייה ישראלית העוסקת אך ורק בהפלגות בין נמלים או מסופים במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי ובלבד שקיימת באנייה תוכנית לניהול יעילות אנרגטית כאמור בתקנה 75. (2) אנייה שמונעת באמצעים שאינם מכניים. (3) אסדה, לרבות אסדה המשמשת להפקה, אחסון ופריקה של דלק או גז FPSO) Floating production storage and offloading) או אסדה המשמשת לאחסון ופריקה של דלק או גז (FSU – Floating storage unit). 66. סייגים לתחולה לעניין אנייה שנמסרה (1) הוראות תקנות פרק ג' לחלק זה – במקום הכתוב 67 עד 74 - לא יחולו על אנייה שנמסרה שהיא אחת מאלה: (1) אנייה המונעת בהנעה לא מקובלת, למעט אניית שיט תענוגות שמסירתה התבצעה ב-1 בספטמבר 2019 או אחרי תאריך זה. (2) אניית מטען שוברת קרח. (3) מובילת גז טבעי נוזלי, LNG – Liquid natural gas. (2) על אף האמור ברישה לתקנה 65, המנהל רשאי לפטור אנייה שתפוסתה ברוטו 400 טון ומעלה מקיום הדרישות המפורטות בפרק ג' לחלק זה, לאחר ששקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים לסוג האנייה, אזורי ההפלגה שלה והמיתקנים או הציוד המיוחדים שבה, ובלבד שלא מתקיים לגבי האנייה אחד מאלה: (1) חוזה בנייתה נחתם ב-1 בינואר 2017 או אחרי תאריך זה. (2) בהיעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה או נמצאה בשלב בנייה דומה ב-1 ביולי 2017 או אחרי תאריך זה. (3) מסירתה התבצעה ב-1 ביולי 2019 או אחרי תאריך זה. (4) האנייה היא אנייה חדשה או אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי ב-1 בינואר 2017 או אחרי תאריך זה וחלה עליה חובה לעבור בדיקות כאמור בתקנות 95. יש למחוק את ההפניה לתקנה 96. (3) בתקנה זו "אנייה שנמסרה" – אנייה שמסירתה התבצעה ב-1 בספטמבר 2019 או אחרי תאריך זה, ועומדת באחד מאלה: (1) חוזה בנייתה נחתם ב-1 בספטמבר 2015 או אחרי תאריך זה. (2) בהיעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה, או שנמצאה בשלב בנייה דומה, בתאריך 1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מהיכן שאובים התאריכים האלה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זו הגדרה בנספח. במקור זה הופיע בתקנה 1. הגדרות שהופיעו פעם אחת, הבאנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין, זה בהיבט המבני טכני. אני שואל מהותית. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בנספח. אחד לאחד מהנספח. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אני אביא להצבעה את תקנות 65 ו-66. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 65 ו-66 אושרו פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> פרק ג': תכנון יעילות אנרגטית 67. מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI) שהושג (1) בעל האנייה יוודא כי יבוצע חישוב של מדד תכנן יעילות אנרגטית (EEDI), כאמור בתקנת משנה (ב) באנייה מהסוג כמפורט להלן: (1) אנייה חדשה. (2) אנייה חדשה שעברה שינוי יסודי. (3) אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף כאמור בתקנה 64, שהיא אחת מאלה: 1) מובילה בצובר. 2) מובילת גז. 3) מכלית. 4) אניית מכולות. 5) אניית מטען כללי. 6) מובילת מטען בקירור. 7) מובילה משולבת. 8) אניית נוסעים. 9) אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) – RO RO, Roll on/Roll off, Cargo ship, Vehicle carrier. 10) אניית מטען גלנוע – Cargo ship, RO RO, Roll on/Roll off. 11) אניית גלנוע נוסעים - passenger ship RO RO, Roll on/Roll off. 12) מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid natural gas). 13) אניית שיט תענוגות. (2) מדד EEDI שהושג יציין את התפקוד המשוער של האנייה במונחים של יעילות אנרגטית. חישוב המדד שהושג יתבצע לפי הנחיית אימ"ו לעניין שיטת חישוב של מדד יעילות אנרגטית (66)245.Mepc. כפי שתוקנה בהחלטות (68)263.Mepc ו-(70)271Mepc. ואליו יתלווה קובץ טכני שיכיל את המידע הדרוש לחישוב כאמור. התוספת כאן, העברנו אותה מקום. היא הופיעה בהמשך. וזה פשוט פירוט של אופן החישוב. (3) קברניט האנייה יוודא כי חישוב מדד EEDI שהושג והקובץ הטכני כאמור בתקנת משנה (ב) יישמרו על סיפון האנייה במקום שבו יהיו זמינים לבדיקה. 68. בדיקת מדד EEDI שהושג בודק מוסמך יבדוק את חישוב מדד EEDI שהושג ואת הקובץ הטכני כאמור בתקנה 67(ב) לפי הוראות תקנות 93 עד 97. 69. מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI) כנדרש (1) בעל האנייה יוודא כי לאנייה מהסוגים המפורטים להלן הותאם מדד יעילות אנרגטית (EEDI) נדרש לפי תקנת משנה (ב), וכי המדד הנדרש כאמור נרשם בתעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית: (1) אנייה חדשה. (2) אנייה חדשה שעברה שינוי יסודי. (3) אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף כהגדרתו בתקנה 64, שהיא אחת מאלה: << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנה 64 מגדירה את כל ההגדרות שחלות על הפרק. למה צריך לכתוב את זה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בקשה של ורד, שיהיה ברור היכן למצוא את השינוי היסודי המקיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההגדרות חלות על כל הפרק. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אפשר לוותר על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תבדקו אם צריך. אם זה עוזר – כן. אם לא – לא. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 1) מובילה בצובר. 2) מובילת גז. 3) מכלית. 4) אניית מכולות. 5) אניית מטען כללי. 6) מובילת מטען בקירור. 7) מובילה משולבת. 8) אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) – Cargo ship vehicle carrier/ 9) אניית מטען גלנוע - Cargo ship. 10) אניית גלנוע נוסעים – Cargo passenger ship 11) מובילת גז טבעי נוזלי – LNG – LIQUID NATURAL GAS. 12) אניית שיט תענוגות. (2) מדד EEDI יותאם כמפורט להלן: Attained – Required EEDI – 1-(x\100) x Reference line value EEDI כאשר X הוא מקדם הפחתה למדד EEDI הנדרש כאמור בתוספת השמינית – כל התוספות עודכנו לאחר ביטול התוספת החמישית בהשוואה ל-Reference line value (ערך קו ההתייחסות) המחושב כאמור בתקנה 71. 70. חישוב מדד EEDI שנדרש לאנייה חדשה או לאנייה שעברה שינוי יסודי מקיף מדד EEDI נדרש לגבי אנייה חדשה או אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף, שתקנה 69(א(3) חלה עליה, יחושב כאמור בתקנה 69(ב). מקדם ההפחתה ייקבע בהתייחס לסוג האנייה, גודלה ומועד בנייתה לפי שלב ההפחתה המתאים כמפורט בתוספת השמינית. 71. חישוב ערך קו ההתייחסות חישוב ערך קו ההתייחסות לעניין תקנה 69(ב) ייערך כמפורט להלן: Reference line value – a xbc, כאשר המשתנים b,a ו-c הם כמפורט בתוספת השמינית. 72. קביעת מדד EEDI נדרש מחמיר לעניין אנייה המתאימה לשני סוגים או יותר מסוגי האניות המפורטים בתקנה 69(א)(3), יחול מדד EEDI נדרש לפי הנמוך מבין הערכים הקבועים בתוספת השמינית. 73. הספק מנועי ההנעה בעל אנייה או קברניטה יוודאו כי ההספק של מנועי ההנעה של אנייה שפרק זה חל עליה לא יפחת מהספק ההנעה הנדרש לקיום יכולת התמרון של האנייה בתנאים קשים, כמפורט בהנחיית אימ"ו. 74. חובות בעל האנייה או הקברניט בעל האנייה או קברניטה יוודא כי מדד EEDI שהוגש לאנייה כאמור בתקנה 67 לא יעלה על מדד EEDI נדרש שהותאם לאנייה כאמור בתקנה 69. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> התייחסות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעט ההערה הכללית על הנחיות אימ"ו שבכל מקום צריך לכתוב את הנושא. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> נכון. אם כך, אני מעלה להצבעה את תקנות מספר 67 עד 74. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 67 עד 74 אושרו פה אחד. נעבור לפרק ד'. אשר, אם תוכל לתת התייחסות כדי שנקרא ברצף. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הוא כבר דיבר על התוכנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על פרק ד' ו-ה'. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם כך, אפשר לקרוא ברצף את פרק ד' ו-ה' ואז נצביע עליהם. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> פרק ד': תכנית לניהול יעילות אנרגטית של אנייה (SEEMP – Ship energy efficiency management plan) 75. תכנית לניהול יעילות אנרגטית של אנייה, SEEMP (1) בעל אנייה שהוראות חלק זה חלות עליה או קברניטה יוודאו כי קיימת באנייה תכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP), שהוכנה באופן ייחודי עבורה (בפרק זה – התוכנית). התוכנית יכולה להיכלל במערכת ניהול הבטיחות כמפורט בפרט 1 לתוספת השבע עשרה בתקנות הנמלים בטיחות השיט בעניין קוד ISM. (2) בעל אנייה או קברניטה יוודאו - (1) התוכנית תימצא באנייה בכל עת. (2) התוכנית תהיה ערוכה לפי הנחיית אימ"ו לעניין הנחיות לפיתוח תוכנית יעילות אנרגית (SEEMP) – (70) – 282.MEPC 2012. (3) אם נדרש לפי תקנות 76 או 77 – התוכנית תכלול נוהל שגיבשו בעל האנייה או קברניטה לעניין איסוף נתונים של תצרוכת דלק ודיווח עליהם (בפרק זה – הנוהל). (4) הונפק לאנייה אישור לפי תקנה 94(ג). פרק ה': איסוף נתוני תצרוכת דלק ודיווח עליהם 76. איסוף נתוני תצרוכת דלק במהלך כל שנה קלנדרית יאסוף קברניט של אנייה שהיא כלי שיט ישראלי ושתפוסתה ברוטו 5,000 טון ומעלה (בפרק זה – האנייה) את נתוני תצרוכת הדלק של האנייה, כמפורט בתוספת התשיעית וירכזם בתום אותה שנה קלנדרית (בפרק זה – שנת הדיווח). איסוף הנתונים יתבצע לפי הנוהל. 77. דיווח על נתוני תצרוכת דלק (1) בעל האנייה או קברניטה ידווח למנהל על ריכוז נתוני תצרוכת הדלק כאמור בתקנה 76. דיווח כאמור יימסר באמצעות תקשורת אלקטרונית במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה העוקבת לשנת הדיווח (בתקנה זו ובתקנות 78 ו-79 – השנה העוקבת), למעט במקרים אלה: (1) לפני העברת האנייה לדגל זר. (2) לפני העברת הבעלות על האנייה במרשם הישראלי. (2) לאחר ביצוע העברה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) של תקנת משנה (א), ידווח בעל האנייה או קברניטה למנהל, ללא דיחוי, על נתוני תצרוכת הדלק כפי שנאספו בשנה הקלנדרית עד למועד ביצוע העברה כאמור, וימסור למנהל כל נתון אחר לפי דרישתו. (3) בעל האנייה או קברניטה יוודאו כי העתק הדיווח על נתוני תצרוכת דלק כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יישמר על סיפון האנייה לתקופה שלא תפחת משנים עשר חודשים שלאחר תום שנת הדיווח. 78. אישור בדבר דיווח על נתוני צריכת דלק (1) המנהל יבדוק את הנתונים שדווחו כאמור בתקנה 77 וינפיק לאנייה אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק, במועדים המפורטים להלן: (1) לעניין דיווח שנמסר לפי תקנה 77(א) – בתוך חמישה חודשים מתחילת השנה העוקבת. (2) לעניין דיווח שנמסר לפי תקנה 77(ב) – בסמוך לאחר קבלת הדיווח על ידי המנהל ולא יאוחר מחודשים מיום שהתקבל הדיווח. (2) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יהיה ערוך כמפורט בתוספת העשירית, ייעשה בשפה העברית ויכלול תרגום של האמור בו לשפה האנגלית. במקרה של מחלוקת או אי התאמה יגבר הרישום בעברית. 79. תוקף אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק (1) אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק לפי תקנה 78(א)(1) יהיה בתוקף ממועד הענקתו ועד תום חמשת החודשים הראשונים שלאחר השנה העוקבת. (2) אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק לפי תקנה 78(א)(2) יהיה בתוקף ממועד הענקתו ולמשך שנים עשר חודשים. ערכנו כאן תיקון לאחר שבדקנו שוב בנספח. 80. שמירת אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק בעל אנייה או קברניטה יוודא כי אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק יישמר על סיפון האנייה עד תום תוקפו כאמור בתקנה 79 לפחות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הערות. << אורח >> רני עמיר: << אורח >> מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה להעלות שאלה לגבי סעיף 76 בו אניות חייבות בדיווח מ-5,000 ומעלה, תפוסת אנייה. למעשה בין 400 טון ל-5,000 טון, זה לא מכוסה. זאת תהייה. אולי יש לכם תשובה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הדיווח הוא רק לגבי אניות עם מעל 5,000 טון. << אורח >> רני עמיר: << אורח >> הוא חל מ-5,000 ומעלה. מה לגבי אניות שהן בין 400 ל-5,000? מה קורה איתן? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חושבת שאשר יכול לתת לזה הסבר. אני יכולה להגיד שאנחנו מאוד מדויקים עם הנספח. זאת הוראה שיש בנספח. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> אין דרישה לדיווח לאניות שהתפוסה שלהן קטנה מ-5,000 טון. למעשה כל הנתונים האלה בסופו של דבר מועברים גם לאיגוד הימי הבין-לאומי ולכן לא תהיה לזה משמעות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> מניח את דעתך? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> אם זה לקוח מנוסח הנספח, כן. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אני מעלה להצבעה תקנות מספר 75 עד 80 עם התיקונים שהועלו כאן. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 75 עד 80 עם התיקונים שהועלו אושרו פה אחד. אנחנו עוברים לחלק ד', בדיקות כלי שיט ישראלי. אשר, אנחנו מבקשים הסבר קצר ונעבור להקראה והצבעה. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> החלק הזה מתייחס לכלי שיט ישראלים. סמכותנו כמדינת דגל של אותן אניות לערוך בדיקות ולהנפיק לאותן אניות תעודות ואישורים נדרשים. לעניין מניעת זיהום אוויר, ככלל שיטת הבדיקה היא שיטה מחזורית של עד חמש שנים במועדים נקובים ושהמועד הנקוב הוא בעצם נקרא יום השנה. היא רוחבית כללית לכל האמנות של הארגון הימי שישראל שם. יש בדיקה ראשונית ובדיקת חידוש וביניהן יש בדיקות שנתיות ובדיקות ביניים וחלון זמן של פלוס-מינוס שלושה חודשים מיום השנה. בעקבות הבדיקות מונפקת תעודה כאשר התוקף הסטנדרטי של תעודה הוא חמש שנים. בדיקה נוספת נעשית במקרה הצורך לאחר תיקון או שינוי משמעותי באנייה. כמו כן יש בדיקה של מנוע דיזל ימי שמערכת ה-... לעניין בדיקות לתעודת יעילות אנרגטית, חל רק על אניות שחלק ג' חל עליהן. הן מחויבות בבדיקות רלוונטיות ליעילות אנרגטית. הבדיקות האלה לאמץ את מדד היעילות האנרגטית של האנייה לצורך הנפקת התעודה או לוודא שיש לתעודה תוקף וכן יש לה תוכנית ליעילות אנרגטית. אם האנייה עוברת שינוי יסודי, כמובן אפשר לעשות לה בדיקה נוספת בה מחלקים מחדש את מדדי היעילות לפי המועד ולפי ה-... בפרק ה' יש קביעת חובה על שמירת כשרות כלי השיט ואיסור לעשות שינויים כלשהם לאחר ביצוע הבדיקה. בפרק ו' מדברים על חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי כאשר החובה הזו חלה על כלי שיט זר וגם על כלי שיט ישראלי. כלי שיט ישראלי, כל נמל, גם בנמל זר. נמל זר גם צריך לדווח לרשויות הנמל הזר. כלי שיט זר צריך לדווח למנהל שנמצא בתחום המים של ישראל. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תודה רבה. נמשיך בהקראה מסעיף 81. נקריא את פרק ד', ה' ו-ו'. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חלק ד': בדיקות של כלי שיט ישראלי פרק א': חובת עריכת בדיקות 81. בדיקת כלי שיט ישראלי בידי בודק מוסמך (1) כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 82 ייבדק בידי בודק מוסמך, כמפורט בפרק זה. (2) התקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו, בין היתר, בסמכויות אלה: (1) לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו תיקונים בכלי השיט. (2) לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשות המוסמכת הזרה במדינת נמל שאותו פוקד כלי השיט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש לשאול מה פשר התיבה "בין היתר". אם מנהל הרשות התקשר עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, הוא מסמיך אותו בסמכויות נוספות מעבר למה שכתוב כאן? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא. הסעיף הזה מובא מאחר ויש מה שנקרא סמכויות מינימליות שחייבים להסמיך בהן, לפי אימ"ו. ברגע שממנים ארגון מוכר, את זה חייבים לתת. לכן הבאנו את זה. כמובן שאנחנו יכולים להסמיך ביותר. במקור אנחנו רשמנו כאן לפחות, זה עניין של נוסח. מבחינתנו זה המינימום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכתוב בין היתר או לפחות זה באמת עניין יותר נוסחי. השאלה המהותית היא אילו עוד סמכויות יהיו לבודקים המוסמכים שאני מבין שהם חברות פרטיות שמפעילות סמכויות פיקוח. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הן חברות סיווג. נראה בהמשך בדיוק איזה חברות סיווג יכולות להיות מוכרות על ידינו. אשר, אולי תרצה לתת לזה התייחסות, לגבי הסמכויות שניתנות לארגון מוכר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברשות יושבת הראש, אם גם משרד המשפטים יוכל להתייחס לעניין הזה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בבקשה. אשר ואחר כך משרד המשפטים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אם מותר לי מילה לפני שמשרד המשפטים מתייחס. אני רוצה לציין שאנחנו עורכים תיקון שהוא בתהליך כבר די מתקדם של פקודת הנמלים, במסגרתו אנחנו נרחיב ובצורה מפורשת נסמיך את מנהל הרשות להכיר בארגונים מוכרים. שם יהיו תבחינים מאוד מפורטים, מה בדיוק אנחנו דורשים מארגון כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אלה שני דברים שונים. יש את התנאים להכרה בארגון מוכר, שזה יהיה בתקנה שנראה אותה בהמשך ויש את החזקה או הוראה שאומרת שבעצם ארגון מוכר הוא גם בודק מוסמך אם מתקשרים איתו ככזה ואז מה הסמכויות שנותנים לו. אלה שני דברים שונים. כלומר, יש את הפרמטרים להכרה ויש אילו סמכויות נותנים לארגון המוכר בהיותו בודק מוסמך. שתי שאלות שונות. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> לי היה חשוב להבהיר שיש תיקון כזה בדרך. היה חשוב לי לציין את זה. רק לומר שיש איתם הסכמים. במסגרת ההסכמים עם אותם ארגונים מוכרים אנחנו מפרטים בדיוק מה הסמכויות שלהם. להסכמים האלה מצורף בדרך כלל נספח בסוף וממש עושים וי או איקס על כל אחת מהסמכויות שם מוסמכים לעשות, אנחנו בשמנו, בשם מדינת הדגל. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> הסמכויות שאנחנו נותנים לארגון המוכר לאחר שהוא הוכר כארגון מוכר הן סמכות לבדוק כלי שיט, להנפיק לו תעודה ולדרוש לבצע בו תיקונים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה לא עונה על השאלה. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> אני אוסיף עוד דבר אחד על דבריו של אשר. יש להם את היכולת לבדוק ציודים, לאשר ציודים, לאשר מכונות ולקבוע את התקנים. זה מה שהם עושים. הם שמים את זה בתקנות אבל הם היחידים שיכולים לאשר ציודים בכלי שיט. בסוף האישורים הם מוציאים רשימה של ציודים שבעלי האוניות מחויבים להתחייב אליה. זה חלק מהסמכות שאנחנו נותנים להם לאשר את הציודים האלה. לצערי במדינת ישראל אין לנו את היכולת הטכנית הזאת לפתור את זה ולכן אנחנו נסמכים עליהם. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חשוב לי לומר שזה דבר מאוד מקובל בדיני הספנות והנמלים. אין מדינת דגל שלא מתקשרת עם ארגונים מוכרים ואין מדינת דגל שיכולה לבצע את כל הבדיקות האלה בעצמה. מדובר בארגונים שהם באמת היסטורית, עוד מהמאה ה-18 אם אינני טועה, בתחום הזה ובעצם הם היו הבסיס ועליהם הוקמה אימ"ו. עד היום יש להם מעמד בארגון הספנות הבין-לאומי, הם מייעצים ואנחנו מתקשרים רק עם אחת החברות שמאושרת על ידי איא"ק שזה ארגון על, אפשר לומר כך, מפקחים על הארגונים האלה. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> יש כרגע בעולם רק 12 חברות כאלה שאימ"ו אישר אותן. אנחנו מחויבים להתקשר איתן גם בתקנות שלנו. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> למיטב זיכרוני מדינת ישראל נכון להיום חתומה על ארבעה ארגונים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> משרד המשפטים, התייחסות שלכם להערת היועץ המשפטי של הוועדה. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> כפי ששירה הזכירה, עם העבודה על התקנות האלה אמרנו למשרד התחבורה שהיה להם מקדם תיקון לפקודה שיסמיך את הרשות להתקשר עם אותם ארגונים ולבודקים לבצע את אותן פעולות. ספציפית לגבי הבדיקות והדברים שמבצעים הבודקים המוסמכים, אני אומר זה לא דבר טריביאלי. עם זאת, זה מה שמקובל בעולם הספנות. במקומות בהם – אנחנו אחר כך נעבור על התקנות – לבודקים המוסמכים יש איזשהו שיקול דעת, יש איזה שהם דברים, אנחנו מיד הסדרנו בקרה של הרגולטור בעניין הזה. זאת אומרת, יש ערר, יש השגה על הפעולות של הבודקים, יש פיקוח של הרגולטור על עבודת הבודקים. זה יותר רחב ממה שאנחנו מכירים ממשרדים אחרים. עם זאת, זה גם נגזר מהצורך של משרד התחבורה בהקשר הזה ומעולם הספנות וגם מהפרקטיקות הבין-לאומיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה ההוראה שאומרת שאותו בודק מוסמך יכול להפעיל עוד סמכויות לפי הסכם ההתקשרות? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בכל מקום שכתוב כאן בודק מוסמך, יש לו סמכות לפעול. ההסכם יבצע את הדבר הזה. זאת אומרת, הסכם שבו אנחנו מכירים בו ייתן לו, כמו ראי, לתקנות האלה, מה שנוגע לתקנות האלה. יהיה לו איקס לעשות פעולה כזאת וכזאת. כל מקום שאנחנו אומרים בודק מוסמך, זה גם ארגון מוכר אלא אם כן אנחנו אומרים רק מפקח כלי שיט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אני שואל איפה ההוראה שאומרת שאותו בודק מוסמך יכול להפעיל עוד סמכויות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אין הוראה מיוחדת לזה. אני מגדירה אותו בתור בודק מוסמך ואז כל פעם שאני אומרת בודק מוסמך, אני נותנת סמכות מסוימת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שכאשר נגיע לתקנה 134, אולי נדייק שם. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בסדר. הכוונה כאן היא סמכויות מינימליות. זו כוונת הסעיף הזה. לפחות את זה אנחנו חייבים לתת ולפי אימ"ו אנחנו חייבים לתת. אנחנו נותנים לבודק מוסמך עוד סמכויות כי אין לנו אפשרות, לא מבחינה טכנית בהכרח וגם בטח לא בכל מקום בעולם שכלי שיט ישראלי יכול להיות בהם, לבצע בהכרח את כל מה שצריך לפי התקנות. כמו שאמרתי, אנחנו לא היחידים. זאת אומרת, זאת פרקטיקה שאין בלתה והיא מקובלת בכל העולם. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> נמשיך בהקראה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 82. חובת העמדה לבדיקות בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו שהוא אחד מאלה (בחלק זה – כלי שיט ישראלי) יעמידו לבדיקה לפי פרק זה: (1) כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טון ומעלה. (2) אסדה או יחידת קידוח המפליגה אל או עוגנת בנמל או מסוף של מדינה שהיא צד לאמנה. (3) כלי שיט המועסק במתן שירותי נמל לכלי השיט הפוקדים את הנמל או בביצוע עבודות ימיות בשטח ישראל לרבות באזור הימי. פרק ב': הבדיקות 83. בדיקה ראשונית כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP) לפי הוראת תקנה 101 (בפרק זה – התעודה), מונפקת בפעם הראשונה (להלן - בדיקה ראשונית). הבדיקה הראשונית תכלול בדיקה מלאה של הציוד, המערכות האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה. 84. בדיקה שנתית (1) כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית אחת לשנה, בתוך שלושה חודשים שלפני או אחרי יום השנה של התעודה (להלן – בדיקה נשתית) הבדיקה השנתית תכלול בדיקה כללית של הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם תוחזקו לפי תקנה 98 ונמצאים במצב תקין. (2) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע הבדיקה השנתית בתעודה. 85. בדיקת ביניים (1) כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת ביניים, בתוך שלושה חודשים שלפני או אחרי יום השנה השני או יום השנה השלישי של התעודה (להלן – בדיקת ביניים). בדיקת הביניים תכלול בדיקה מלאה של הציוד והסידורים, כדי לוודא שהם מתאימים במלואם לדרישות ההוראות המפורטות בחלק ב' ונמצאים במצב תקין. (2) בדיקת הביניים תבוא במקום אחת הבדיקות השנתיות. (3) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע בדיקת הביניים בתעודה. 86. בדיקת חידוש כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש בסמוך לפני מועד תום תוקף התעודה כאמור בתקנה 101 ובכפוף לתקנות 107, 108 ו-111 עד 113 (להלן – בדיקת חידוש). בדיקת החידוש תכלול בדיקה מלאה של הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים, כדי לוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה. 87. בדיקה נוספת כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה תיקון, שינוי או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מתאונה או גם מהותי לפי תקנה 100 (להלן – בדיקה נוספת). בדיקה כאמור נועדה לוודא כי התיקונים, השינויים או החידושים שנעשו בפועל עומדים בדרישות התקנות. 88. בדיקת מנוע דיזל ימי בדיקת מנוע דיזל ימי וציוד לפי פרק ב' של חלק ב' תיערך לפי הקוד טכני לתחמוצות חנקן NOx) ). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אני מבין נכון בהקשר לשאלה ששאלתי קודם, יש בהסכם ההתקשרות הסמכה לבדיקות מינימליות לפי תקנה 81 ולאחר מכן בפרק ב' יש עוד שורה ארוכה של בדיקות שאותו בודק מוסמך יבצע. למעשה אם אני מקשר את זה, יתקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו בין היתר בסמכויות אלה וכן לביצוע בדיקות כאמור בחלק זה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אפשר לכתוב את זה. פרק ג': תוצאות הבדיקות 89. תוצאות הבדיקה ופעולה מתקנת מצא בודק מוסמך בבדיקה לפי פרק ב', שמצב כלי השיט אינו תואם במידה מהותית את פרטיי התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP) שניתנה לו (בפרק זה – התעודה) – (1) יורה הבודק המוסמך על נקיטת פעולה מתקנת באופן מיידי. (2) בעל כלי השיט או קברניטו ימלאו אחר הוראות הבודק המוסמך כאמור בפסקה (1). 90. ביטול התעודה וערר (1) לא ננקטה פעולה מתקנת באופן מיידי - (1) יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט. הבודק המוסמך ימציא לבעל כלי השיט או קברניט הודעה על ביטול התעודה. (2) נמצא כלי השיט בנמחל של מדינה שהיא צד לאמנה, יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשות מוסמכת זרה במדינת הנמל. (2) בעל כלי השיט או קברניטו, שהומצאה לו הודעה על ביטול התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור על ביטול התעודה בפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום ההמצאה כאמור. (3) מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 24 שעות ממועד קבלת הערר. 91. עיכוב כלי שיט עד הסרת איום בלתי סביר לסביבה בוטלה תעודה לפי תקנה 90, ינקוט המנהל כל פעולה הדרושה לדעתו כדי להבטיח כלי השיט לא יפליג עד שיוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר, בלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה. 92. הודעה למנהל בודק מוסמך שהוא ארגון מוכר יודיע למנהל ללא דיחוי על הוראה שנתן בדבר פעולה מתקנת ועל ביטול תעודה כאמור בתקנה 90. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה צריך להגיד בודק מוסך שהוא ארגון מוכר? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כי מפקח לא צריך להודיע. מפקח הוא בעצם עובד של המנהל. מבחינתנו רק ארגון מוכר. אפשר להגיד ארגון מוכר שבודק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אני שאלתי ברמת המהות, למה רק ארגון מוכר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה אינהרנטי. זאת אומרת, מפקח הוא עובד המשרד והוא תחת המנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חזקה עליו שהוא יודיע? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה ברור. זה פשוט משהו שמבחינת הנהלים הפנימיים שלנו זה משהו שהוא מחויב המציאות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אפשר לרשום. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> מהותית אין לזה חשיבות. מבחינתנו זאת הודעה של גורם שהוא חברה חיצונית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להוריד – "בודק מוסמך יודיע". << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אין בעיה. פרק ד': בדיקות נוספות לאנייה ישראלית 93. בדיקות נוספות לאנייה שחלק ג' חל עליה נוסף על הבדיקות המפורטות בפרק ב', בנייה ישראלית שחלק ג' חל עליה (בפרק זה – האנייה) יבוצעו הבדיקות כמפורט בסימן זה. 94. בדיקת יעילות אנרגטית (IEEC) (1) האנייה תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת יעילות אנרגטית לפני הכנסתה לשירות או לפני שהתעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית (IEEC) (בפרק זה – התעודה) מונפקת בפעם הראשונה. (2) בבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יאמת הבודק המוסמך כי מדד EEDI שהושג תואם את דרישות חלק ג', וכי התוכנית לניהול יעילות אנרגטית של האנייה (SEEMP) תואמת את הנחיות אימ"ו וכוללת נוהל לאיסוף נתונים, כאמור בתקנה 75, ונמצאת באנייה. (3) נוכח הבודק המוסמך כי מתקיימות הדרישות המפורטות בתקנת משנה (ב) ינפיק לאנייה אישור בדבר בדיקת התוכנית והימצאות הנוהל, לפי הטופס שבתוספת האחת עשרה. 95. בדיקה לאחר שינוי יסודי (1) המנהל רשאי להורות על בדיקתה של אנייה קיימת או אנייה חדשה שנערך בה שינוי יסודי כהגדרתו בתקנה 64, בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית של הציוד, המערכות, הסידורים, האביזרים והחומרים או חלקם, לפי העניין, בסמוך לאחר שנערך בה השינוי כאמור. (2) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) נועדה לוודא כי מד EEDI שהושג לאנייה יחושב מחדש לפי הצורך ויעמוד במדד EEDI הנדרש לפי תקנה 69(ב) ובהתאם למקדמי ההפחתה המפורטים בטבלה 1 שבתוספת השמינית לפי סוג האנייה שבה נערך השינוי, ממדיה ושלב הבנייה כמשמעותו בהגדרה אנייה חדשה. 96. בדיקה לאחר שינוי יסודי מקיף (1) המנהל רשאי להורות על בדיקתה של אנייה קיימת או אנייה חדשה, שנערך בה שינוי יסודי מקיף, בידי בודק מוסמך, לצורך קביעה מחדש של מדד EEDI שהושג. (2) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) נועדה לוודא כי האנייה עומדת בכל אלה: (1) מדד EEDI שהושג, שחושב מחדש לאנייה, עומד במדד EEDI הנדרש לפי תקנה 69(ב). (2) התוכנית לניהול יעילות אנרגטית של האנייה (SEEMP), כמשמעותה בתקנה 75, נמצאת באנייה, ואם יש בשינוי היסודי המקיף כדי להשפיע על ההליך לאיסוף נתונים על תצרוכת הדלק ולדיווח עליהם, כמפורט בתקנות 76 ו-77 – התוכנית עודכנה לפי השינוי היסודי המקיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שיכול להיות שכאן צריך להפנות להגדרה כי זה כבר לא באותו חלק. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון. אנחנו לא באותו חלק. אם כן, יש להוסיף: כהגדרתו בתקנה 64. 97. בדיקת הימצאות תוכנית ליעילות אנרגטית (SEEMP) הבודק המוסמך יבדוק כי תוכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP) נמצאת באנייה, כנדרש בתקנה 75, בעת בדיקת הביניים או בדיקת החידוש, לפי המוקדם. פרק ה': שמירה על הכשירות של כלי שיט 98. שמירה על הכשירות של כלי שיט בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו ישמרו על כשירות ותקינות כלי השיט וציודו, לרבות המערכות, האבזרים, הסידורים או החומרים שבו באופן שיאפשר עמידה בהוראות תקנות אלה במלואן ויוודא שכלי השיט יהיה כשיר מכל הבחינות לצאת לים מבלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה. 99. איסור עשיית שינויים מהותיים בכלי השיט לאחר השלמת בדיקה הושלמה בדיקת כלי שיט הנדרשת לפי פרקים ב' ו-ד' לחלק זה, לא יעשה בעל כלי השיט או קברניטו כל תיקון, שינוי או חידוש מהותי לאחר השלמת הבדיקה ללא אישור המנהל. לעניין תקנה זו לא יראו החלפה של ציוד ואבזרים זהים כשינוי מהותי. פרק ו': חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי בכלי השיט 100. דיווח על תאונה או פגם מהותי (1) התרחשה תאונה או שהתגלה פגם שיש לו השפעה מהותית על שלמות כלי השיט, או על יעילותו או שלמותו של הציוד שבו, בעל כלי השיט או קברניטו ידווח על כך ללא דיחוי למנהל. היה הבודק המוסמך ארגון מוכר, יועבר הדיווח גם לו. הדיווח יכלול פרטים כמפורט בתקנה 98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט. (2) נמצא כלי שיט ישראלי בנמל של מדינה זרה שהיא צד לאמנה, ידווח הקברניט או בעל כלי השיט על כך גם לרשות מוסמכת זרה במדינה כאמור. (3) קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה נוספת ולעניין כלי שיט שאינו ישראלי – בדיקה מפורטת, כמשמעותה בתקנה 52ו לתקנות הנמלים בטיחות השיט. בדיקה נוספת זה מונח שנמצא גם כאן ולכן הוא מתייחס לעניין כלי שיט ישראלי. לעניין כלי שיט שהוא לא ישראלי, בדיקה מפורטת. אלה מונחים שיש לנו בתקנות אחרות, תקנות נמלי בטיחות השיט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שתי שאלות. לגבי תקנה 98. אני רוצה לוודא שההוראה שקבועה שם מספיק ברורה מבחינת הטלת סנקציה פלילית. אני מזכיר שכל הפרה של הוראות התקנות האלה, יש בצדן סנקציה פלילית. יש כאן הוראה שאומרת לוודא שכלי השיט יהיה כשיר מכל הבחינות לצאת לים מבלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה. כלומר, הוראה כללית מאוד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון, אבל זו לשון האמנה. לשון הנספח. יש לנו תקנות מקבילות כאלה גם בתקנות אחרות. אף פעם לא נתקלנו באיזושהי הערה. אף פעם לא פנו אלינו. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> זה הנוסח באמנה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה הנוסח באמנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שנוסח כזה פחות מתאים למטריה הפלילית. אני מניח שלא תגישו כתבי אישום על הפרות לא ברורות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא. בהמשך נתייחס לגבי תקנה שמדברת על חובת פיקוח כשיש שם חזקה כזאת, שלא נבקש עונש מאסר. יש סיכום ממשלתי בעניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר הסבר קצר לגבי תקנה 100? מדובר על תאונה שגורמת לנזק בציוד של כלי השיט שמיועד למנוע זיהום אוויר. כלומר, מה בעצם ההשלכה של תאונה כזאת על הכשירות שלו? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נפנה לאשר. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> הכוונה היא שהציוד שלו נפגע, אותו ציוד שמדובר עליו בתקנות האלה, ויש מצב שהוא צריך לעשות איזשהו תיקון, בין אם תיקון שיכול לקחת זמן עד שהוא יושלם ובין הפלגה ישירה. בהחלט יכול להיות מצב שבו יש תקלה בכלי השיט בגלל איזושהי תאונה שגרמה לתקלה באותו ציוד עליו אנחנו מדברים בתקנות האלה, וכלי השיט יידרש לבצע איזשהו תיקון, בין אם תיקון זמני או בין אם תיקון מיידי במספנה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הוא צריך לדווח. התרחשה תאונה שיש לה השפעה מהותית על שלמות הציוד בעל כלי השיט ידווח. זאת אומרת, הוראה כללית לגבי דיווח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה דיווח על כל תאונה או פגם מהותי. לא כל כך הבנתי את הקישור לתקנות שאנחנו עוסקים בהן. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> הדיווח הוא על כלל פגם שעלול לגרום לזיהום אוויר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא כתוב. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> או תאונה או פגם. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הכותרת היא חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי בכלי שיט. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אפשר להגיד "שלמותו של הציוד הנוגע לעניין התקנות"? << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> צריך לעשות את הקישור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כך אני חושב כי אחרת זאת הוראה מאוד כללית. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אשר, זה בסדר? << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> זה לא אמור להפריע. להפך. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> "הנוגע לעניין תקנות אלה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אולי "השפעה מהותית על שלמות כלי השיט, יעילותו ושלמותו" כדי שכלי השיט יעמוד בהוראות תקנות אלה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> "הנדרשים לעמידה בתקנות אלה"? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שלמות כלי השיט, יעילותו ושלמותו – אני לא יודע אם הם נדרשים. אולי "השפעה מהותית על שלמות כלי השיט, יעילותו ושלמותו כדי שכלי השיט יעמוד בהוראות התקנות". << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> מצאתי מה שהציעה שירה – שקשור לתקנות אלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגיד את כל המשפט. את הנוסח. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> "התרחשה תאונה או שהתגלה פגם שיש לו השפעה מהותית על שלמות כלי השיט, על יעילותו או שלמותו". << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הנוגע לעניין תקנות אלה. מה שרלוונטי לתקנות אלה. מה שרלוונטי לתקנות האלה ולא לדברים אחרים. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> העלול להשפיע על תקנות אלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל שנוגע למה בתקנות? צריך להגיד כדי שכלי השיט יעמוד בתקנות האלה. אולי את הנוסח נדייק לאחר מכן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. ההערה ברורה. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> אם אפשר, אני רוצה לשאול. אני מבינה את הערת היועץ המשפטי לוועדה. האם ידעו להגיד במועד התאונה האם הפגם עשוי להפריע? אני חוזרת להערה הקודמת שלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי יש יסוד סביר להניח שבעל כלי השיט או קברניטו, יש לו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול להשפיע על קיום התקנות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> שיש לו הסבר סביר להניח. בסדר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אנחנו הולכים על הנוסח הזה. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> רק לידיעה כללית. אלה היום כלי שיט זרים שמגיעים למדינת ישראל ויש להם פגם בציוד. דווקא בציוד הזה כמו סקראבר שלא עובד, הם דואגים להודיע לנו מראש שהם נכנסים לנמל עם משהו שהוא לא תקין כדי שלא יהיה מצב שאנחנו מצאנו את זה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. ההערה היא הערה ברורה ונכונה. תוקן. אם כך, אני מביאה להצבעה תקנות 81 עד 100 כולל התיקונים שעשינו. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 81 עד תקנה 100 אושרו פה אחד. נעבור לחלק ה': תעודות. אשר, תן לנו הסבר ואחר כך נקריא ונצביע. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> בחלק זה, בתקנות האלה יש לנו שתי תעודות. תעודה אחת היא תעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר והשנייה היא תעודה בין-לאומית ליעילות אנרגטית. כפי שנאמר קודם, התחולה היא לכלי שיט מעל 400 טון עם יחידת קידוח של כלי שיט, מפליגה או עוגנת בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה, בכלי שיט נמלי או כלי שיט שעוסק בעבודות ימיות באזור הימי במסגרת... ככלל, תעודה למניעת זיהום אוויר ניתנת לתקופה של חמש שנים במחזור בדיקה. היא ניתנת לחמש שנים, אחר כך עושים שוב בדיקה והיא ניתנת שוב לחמש שנים. התעודה ליעילות אנרגטית ניתנת למשך חיי האנייה, בהתאם לאותן בדיקות שפירטנו בחלק הקודם. אם יש שינוי יסודי, עושים בדיקה. תקנות 108 עד 114 מסדירות את האפשרות להאריך את תוקף התעודה במקרים שונים, באותם מקרים שעקב אופי פעילות כלי השיט לא ניתן היה לבצע את הבדיקה במועד שנקבע לה, אם האנייה שעוסקת בהפלגות קצרות או שהיא לא הספיק להגיע לנמל או מסיבות אחרות שמפורטות בתקנות 108 עד 114. עד כאן ההסבר לחלק ה'. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם כך, אנחנו נמשיך בהקראת תקנה 101. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חלק ה': תעודות פרק א': הנפקת תעודות לכלי שיט ישראלי סימן א': הנפקת התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP) ואישור על בדיקה למניעת זיהום אוויר מכלי שיט 101. מתן תעודה למניעת זיהום אוויר המנהל יפיק לכלי שיט ישראלי מהסוג המפורט בתקנה 82(1) ו-(2) תעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר (בסימן זה – התעודה) לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה ראשונית או בבדיקת חידוש כי כלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואו. 102. מתן אישור על בדיקה למניעת זיהום אוויר מכלי שיט המנהל ינפיק לכלי שיט ישראלי מהסוג המפורט בתקנה 82(3) אישור על בדיקה למניעת זיהום אויר מכלי שיט לפי הטופס שבתוספת השתים עשרה, לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה הראשונית או בבדיקת חידוש כי כלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואן. 103. עריכת התעודה למניעת זיהום אוויר התעודה תיערך כמפורט בתוספת השלישית, בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית. במקרה של אי התאמה או סתירה תקבע השפה העברית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן לשאלה. בתקנה 102 כתוב "ינפיק לאחר שהבודק המוסמך מצא". כלומר, אין שיקול דעת? הבודק המוסמך מוצא ואז יש חובה להנפיק? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הבדיקה נעשית על ידי הבודק המוסמך. מי שבפועל חותם על התעודות, זה המנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם יש לו איזשהו שיקול דעת בהנפקת התעודה או שהוא מקבל את ממצאי הבדיקות של הבודק המוסמך ואז הוא מנפיק אוטומטית. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> המנהל יושב כאן. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> כן. זה עובד כך. אנחנו מקבלים את התוצאות של הבדיקות מהבודקים המיוחדים, במיוחד בחוץ לארץ. אם היינו חתומים על האמנה הזאת, היינו עושים בכוחות עצמנו את הבדיקות כאן בארץ והיינו מוציאים את התעודה. בדרך כלל בחוץ לארץ כאשר אין לנו אפשרות להגיע למקום מסיבה כזו או אחרת, אנחנו נותנים הרשאה לחברת הסיווג המאושרת לעשות את הבדיקה בשמנו. הם שולחים אלינו את התוצאות ואז אנחנו מנפיקים את התעודה בהתאם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוטומטית. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> כן, אחרי שאני מקבל את הדוחות. אתה צריך להבין שחברות הסיווג עובדות על פי צ'ק ליסטים מאוד מיוחדות שנבדקות גם על ידי אימ"ו, כל הצ'ק ליסטים האלה. אנחנו עובדים במקביל יחד עם הצ'ק ליסטים שלהם. זאת אומרת, אני מקבל את הדוח ואחרי שקיבלתי את הדוח אנחנו מנפיקים את התעודה ואני חותם למטה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> סימן ב': הנפקת התעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית (IEEC) 104. מתן תעודה ליעילות אנרגטית המנהל ינפיק תעודה בין-לאומית ליעילות אנרגטית (בסימן זה – התעודה) לכלי שיט ישראלי מהסוגים המפורטים בתקנה 82(1) ו-(2) המפליג לנמלים או למסופים של מדינה זרה שהיא צד לאמנה, לאחר שהבודק המוסמך מצא שכלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואן. 105. עריכת התעודה ליעילות אנרגטית התעודה תיערך כמפורט בתוספת השנייה, בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית. במקרה של אי התאמה או סתירה, תקבע השפה העברית. סימן ג': בדיקה ומתן תעודה בידי גורם אחר 106. בדיקה ומתן תעודה בידי גורם אחר בלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק תעודות לפי תקנות 101, 104 ו-138(ג), רשאי המנהל לבקש מרשות מוסמכת זרה במדינה שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת כלי השיט לפי התקנות האמורות, ואם יתברר כי מולאו כל הדרישות לגביו, להנפיק לו תעודה כאמור. פרק ב': משך התעודות ותוקפן סימן א': התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר 107. הגבלת תקופת תוקפה של תעודה למניעת זיהום אוויר תעודה בין-לאומית למניעת זיהום אוויר (בסימן זה - התעודה) תונפק לתקופה שיחליט לגביה המנהל ושתאריך תפוגתה לא יעלה על חמש שנים מתאריך הוצאתה. כאן תיקנו. במקום בודק מוסמך זה יהיה המנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן לשאלה. כבר הגדרתם את התעודה הזו בתקנה 101? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זו תעודה אחרת. יש שתי תעודות. זאת התעודה הראשית שלנו. זאת התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר. זאת לא אותה תעודה. בסימן הקודם זו הייתה תעודה ליעילות אנרגטית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. אני שואל האם התעודה שבה מדובר בתקנה 101 היא אותה תעודה שבה מדובר בתקנה 107. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. זו אותה תעודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה צריך לתת כאן טווח של שיקול דעת מבחינת תוקף התעודה? אני הערתי שבודק מוסמך, לא ראוי שיקבע את התוקף ואני שמח שתיקנתם, אבל אתם כותבים שתאריך תפוגתה או פקיעתה לא יעלה על חמש שנים מתאריך הוצאתה. למה לא לקבוע את הכלל ולהגיד שבנסיבות מסוימות מקצרים את התוקף? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני תכף אבקש מאשר להתייחס אבל התעודות האלה הן תעודות מובנות בין-לאומיות. אנחנו לא רשאים לעשות שם תיקונים משלנו. זה מה שהובהר לי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם מוציאים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נוסח התעודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא שואל על הנוסח. אני שואל על התוקף. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> התעודה היא מובנית. הן בין-לאומיות והן צריכות להיראות אותו הדבר. יש רובריקות מאוד מסוימות גם לגבי התוקף וכשיש הארכות, ואנחנו נראה בהמשך אופציות של הארכה של התוקף, אז ממש צריך לסמן במקום הנכון ויש הפניה להוראה בנספח ויש הפניה להוראה בתקנות. בהמשך אתם תראו שיש סעיף שאומר באיזה נסיבות מיוחדות אפשר לשנות את התוקף או לקצר את התוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שאני אומר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה בהמשך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שמה שהיה צריך לקבוע זה שהתוקף הוא חמש שנים אלא אם כן סבר המנהל כי יש לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר בנימוקים מסוימים, בנסיבות מסוימות. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> האפשרות הזאת קיימת. זה קיים גם בתוך התעודה עצמה אני יכול לרשום אם זה פחות מחמש שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין אבל זה לא מה שכתוב בתקנה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אתה מדבר על נוסח התקנה. מבחינתנו אין מניעה לרשום את זה למרות שכן חשוב לי לציין שכל התקנות האלה, החלקים האלה הם חלקים זהים בתקנות אחרות וכמו שאמרתי זה גם זהה בכלל לדרישות של אמנות אחרות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין מניעה, נרשום. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> רק דבר אחד. אנחנו לא רוצים לפרט אילו נימוקים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> לא דיברנו על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע לכתוב שתוקפה יהיה חמש שנים מתאריך הוצאתה או לתקופה קצרה יותר אם מצא המנהל מנימוקים שיירשמו. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> מנימוקים שיירשמו. זה הכי טוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי יש לקבוע תקופת תוקף אחרת. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> שיירשמו אבל לא בתעודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. בהחלטה שלו . << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> לא בתעודה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אשר, יש לך הערות? << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> אני מקבל. זה בסדר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בתקנה 108, במקום מה שכתוב כאן הכותרת צריכה להיות תוקף תעודה לאחר בדיקות חידוש. 108. תוקף תעודה לאחר בדיקת חידוש על אף האמור בתקנה 107 – (1) אם בדיקת החידוש הושלמה במהלך 3 חודשים שקדמו לתום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקות החידוש ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת. (2) אם בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת. (3) אם בדיקת החידוש הושלמה מעל שלושה חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום השלמת בדיקת החידוש. 109. הארכת תעודה שתוקפה פחות מחמש שנים הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעב לתום תוקפה, לתקפה המרבית כמפורט בתקנה 107, ובלבד שמצא כי נערכו הבדיקות השנתיות ובדיקת הביניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא צריך להיות המנהל רשאי? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא. כאן זה בודק מוסמך משום שההארכות האלה הן אימות בתעודה. זו חתימה בתעודה. ההנפקה היא של המנהל, הנפקה ראשונית של התעודה, האימות הוא של הבודק המוסמך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה אימות? << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> כל שנה אנחנו עושים בדיקה לוודא שהאנייה אכן שומרת על הסטנדרט שלה. זה מה שנקרא בדיקת אימות שנתית. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ואז הם חותמים. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> בכל שנה אנחנו חותמים בתעודה הראשית. כשנגמרת החתימה הרביעית, למעשה עוברות 5 שנים ואנחנו צריכים להנפיק את התעודה החדשה עם הבדיקות החמש-שנתיות. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> הכוונה היא שהתעודה כבר קיימת. יש להאריך לה את התוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וזה לא נושא שלהבנתכם צריך להיות בשיקול דעת המנהל. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא. זה נעשה במקום. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> זה הבודק המוסמך. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. 110. הארכת תעודה כשלא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה הושלמה בדיקת החידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה לכלי השיט לפני מועד תום תוקף התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא תעלה על חמישה חודשים מתוך תוקף התעודה הקיימת. 111. הארכת תעודה כשכלי השיט אינו בנמל הבדיקה (1) אם במועד תום תוקף התעודה לא נמצא כל השיט בנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן: (1) ההארכה נדרשת כדי לאפשר לכלי השיט להשלים את הפלגתו אל הנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה. (2) המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן, בנסיבות העניין. (2) ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. (3) ניתנה לכלי השיט הארכה כאמור בתקנת משנה (א), לא יהיה רשאי כלי השיט לעזוב את הנמל בו היה אמור לעבור את הבדיקה ללא תעודה חדשה. (4) עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על חמש שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שכאן כן צריך להתאים את ההוראה למה שהוחלט בתקנה 107. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אתה מתכוון ב-(ד)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אני לא חושב שהבודק המוסמך הוא זה שאמור להחליט על התוקף. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל" וכולי. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 112. הארכת תעודה לכלי שיט העוסק בהפלגות קצרות בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף של תעודה שהונפקה לכלי שיט העוסק בהפלגות קצרות, שלא הוארכה לפי תקנת 109 עד 111, לתקופה שלא תעלה על חודש אחד ממועד תום תוקף התעודה הקיימת. עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על חמש שנים ממועד תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה. לעניין זה "הפלגה קצרה" – הפלגה למרחק שאינו עולה על 1,000 מייל ימי מנמל המוצא עד החזרה לאותו נמל. 113. מתן תוקף תעודה בנסיבות מיוחדות על אף האמור בהוראות תקנות 108(1) או (2), 111 או 112, בנסיבות מיוחדות שהחליט עליהן המנהל, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שיורה הבודק המוסמך שלא תעלה על חמש שנים מועד השלמת בדיקת החידוש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שוב אני אומר את אותה הערה שחוזרת גם כאן. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה אותו מצב אליו התייחסתי. זה לא מפנה ל-107 כי זה לא מדבר על התעודה הראשונה. זה מדבר על ההמשך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מדובר על הארכות, לא על הארכות קצרות אלא הארכות יותר ארוכות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת סמכות של המנהל. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> צריך לשנות את זה כל פעם שזה רלוונטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-112 צריך לשנות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> לא. ב-113. כתוב בודק מוסמך וצריך להיות מנהל. יש לך פעמיים – החליט עליהם המנהל, תהיה התעודה תקפה לתקפה שיורה בודק. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ב-113, זה בסדר. ב-112 זה משהו זמני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא זמני. כתוב שלא תעלה על חמש שנים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לא. על חודש. אני חוזרת ל-112. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-112 כתוב "עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על חמש שנים". << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ב-112 יש גם חודש. חודש אצל הבודק וחמש השנים אצל המנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 114. השלמת בדיקות לפני המועד הושלמה בדיקה שנתית או בדיקת בינים לפני התקופות המפורטות בתקנות 84 או 85, לפי העניין, יחולו הוראות אלה: (1) יום השנה המופיע בתעודה יתוקן לתאריך שיהיה לא מאוחר מ-3 חודשים אחרי תאריך השלמת הבדיקה (בתקנה זו – יום השנה המתוקן). (2) הבדיקה השנתית או בדיקת הבינים העתידיות יושלמו בפרקי הזמן המפורטים בתקנות 84 או 85, לפי העניין, תוך שימוש ביום השנה המתוקן. (3) מועד תום התוקף יישאר ללא שינוי ובלבד שבדיקה שנתית אחת או יותר, או בדיקת ביניים, לפי העניין, יתקיימו כך שלא תהיה חריגה מפרקי הזמן המרביים הקבועים בתקנות 84 או 85, לפי העניין. 115. תום תוקף התעודה תעודה שהונפקה לפי תקנה 101 או 138(ג) תחדל להיות תקפה בהתקיים אחד מאלה: (1) בדיקה אחת או יותר לא הושלמה בתוך התקופות המפורטות בסימן ב' בפרק א' של חלק ד'. (2) בתעודה לא אומתה אחת הבדיקות השנתיות או בדיקת הביניים. (3) עם העברת כלי שיט ישראלי לדגל זר. 116. הנפקת תעודה חדשה לכלי שיט בדגל ישראל נרשם כלי שיט במרשם הישראלי, ינפיק לו המנהל תעודה חדשה לפי תקנות 101 או 138(ג) ובלבד שנוכח כי כלי השיט עבר בדיקות כמתחייב לגביו לפי תקנות 83 עד 86, לפי העניין. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> משרד המשפטים ביקש להעיר. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> נקודה קטנה. אין הודעה. אם הבודק המוסמך מחליט שלא להאריך את תוקף התעודה. הפרדנו בין שתי האינסטנציות. יש את המנהל שנותן ואז הבודק המוסמך, כפי שאמרת, מוסמך להאריך. אם אפשר להוסיף סעיף שמדבר על הודעה למנהל על החלטה שלא להאריך. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> אין צורך כי זה מתבצע בזמן אמת. זה ממש מתבצע בזמן אמת. אני אתאר לך סצנריו. אנייה מגיעה לנמל חיפה, נקבעת בדיקה, הולך המפקח שלי ומבצע את הבדיקה, מרים לי טלפון ושולח לי את הדוח אפילו בטלפון. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> אבל כאן זה לא המפקח שלך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בודק מוסמך. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> גם בודק מוסמך. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הם חייבים לדווח למנהל. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> הם מדווחים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אם הם לא מאריכים את התוקף של התעודה, התעודה בטלה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> צריך עוד סעיף. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> כן. דיווח אליכם וגם אפשרות להשיג על זה. זה סעיף מאוד פשוט לנסח אותו אבל אנחנו צריכים בקרה שלכם על ההארכה הזאת. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> את רוצה להגיד לנו את הנוסח והיועץ המשפטי ירשום אותו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברמה העקרונית. אנחנו ננסח את העקרון. תגידי רק מה העקרון. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> עקרון אחד הוא גם הודעה על ההחלטה שלא להאריך את התוקף וגם אפשרות - - - << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> במידה והוחלט לא להאריך תוקף. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> בדיוק. וגם אפשרות להשיג למנהל על החלטה כזאת, ככל שתהיה. זה כדי שנסדיר את העניין הזה וזה לא ייגמר בבודק המוסמך. אני מבינה שזה תרחיש שהוא אולי קצת קיצוני אבל אנחנו צריכים להסדיר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אנחנו קובעים השגה, צריך לקבוע איזושהי פרוצדורה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> מנגנון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה נכתוב בתקנה על העניין הזה? << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> בדומה לנושא של ביטול התעודה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> יש את זה באותו מנגנון? אולי אפשר להפנות לסעיף? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני מציעה שנמתין עם זה כי בהמשך יש לנו התייחסות לנושא של - - - << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> יש לנו פעולה מתקנת שם הסדרנו את זה. על ההארכה, ובגלל שאלה שני גורמים שונים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> על ההודעה זה התקבל. ננסח כי היום אנחנו מסיימים. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> אם נצטרך מנגנון השגה על ההחלטה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בואו נחלק לשניים. פעם אחת העניין הזה, אם זה לא אושר. את זה אפשר לתקן עכשיו. את אומרת שלגבי הדבר השני, ההשגה, יש בהמשך מנגנון שאפשר להפנות אליו? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> למיטב זיכרוני כן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תבדקי אם יש ובינתיים איתי, בוא נסיים את העניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אם אני מבין נכון, אם החליט בודק מוסמך שלא להאריך תוקף של תעודה לפי כל הפרק הזה, ימסור הודעה על כך למנהל. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> בדיוק. כן. תודה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> את זה הוספנו. מצוין. עכשיו תראי לגבי המנגנון של השגה. אם קיים בהמשך ואפשר להפנות אליו, זה יהיה הכי פשוט. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חושבת שהוא קיים אבל הוא קיים לגבי פעולה מתקנת ולא לגבי מצב כזה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מנגנון בהמשך. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חייבת לציין שאני חושבת שזה בעייתי כי יש לנו הוראות כאלה לא רק כאן. צריך להבין את זה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסיטואציה שהוחלט לא להאריך? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אם הוחלט לא להאריך, מבחינת כשירות כלי השיט יש איזושהי הפרה ואז אנחנו נכנסים לפרק של גילוי הפרות ואכיפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה בכל זאת גורם שפועל מטעמו של המנהל והוא גורם שיכול להיות גם גורם פרטי. אני מאוד מבין את ההערה של משרד המשפטים שצריך לקבוע אפשרות להשיג. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה שיש לו דיווח, ברור שיש דיווח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, יש דיווח וגם השגה על ההחלטה הזאת. בתקנה 90 יש ערר. אני לא יודע אם ערר זה המונח הנכון. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אפשר להחיל את זה גם על המקרה הזה שלא מאריכים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 15 ימים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ביקשנו להשאיר את זה ערר. יש לנו את המונח הזה בהרבה מאוד תקנות אחרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אפשר גם כאן להשתמש במונח הזה. רשאי להגיש ערר. תסתכלי בתקנה 90(ב) או (ג). << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה אותו הדבר. המשמעות בפועל, אם לא מאמתים, זה אומר שהתעודה בטלה ואז אנחנו חוזרים לכאן. אנחנו מגיעים ל-90(ב). אם התעודה בטלה, בעל כלי השיט או קברניטו ממתין להודעה על הביטול הזה והוא יכול להגיש השגה. זה סיבובי. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אולי אפשר להפנות. מביאים אותך גם כך למנגנון של 90(ב) ו-(ג). << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חוזרת ל-90. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> איתי, רק תראו שזה ברור. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> זה הפרק של תעודות. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> ברגע שהוא לא מאריך נמסרת לו הודעה על ביטול התעודה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. יש את זה בפרק ג'. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> משרד המשפטים, זה מניח את דעתכם? היום עד שעה 16:00 מסיימים את התקנות כי אחרת לא יהיו תקנות. נסגור את הכול עכשיו. אם אתם רוצים להתייעץ, תתייעצו עכשיו. אם אתם רוצים לנסח, ננסח עכשיו. אני לא רואה שום בעיה עם העניין הזה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> מה שחשוב לנו זה שזה ייענה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> לגבי ההודעה אמרנו. עכשיו רק העניין של הערר. השאלה אם מפנים לסעיף 90(ב) או (ג). << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני חושבת שאם נפנה לפרק הזה, זה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> נעשה הפניה אקטיבית, כדי שלא תהיינה אי הבנות. אפשר לערור בהתאם למנגנון שקבוע בסעיף 90(ב) ו-(ג). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המנגנון שקבוע בתקנה 90(ב) ו-(ג). << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בדיוק. אז זה נותן פתרון לכל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את הנוסח הסופי אנחנו כמובן נסכם בינינו אבל זה העיקרון. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> מעולה. אני מביאה להצבעה אישור תקנות 101 עד 11 עם השינויים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> להפנות לתיקונים בשינויים המחויבים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. את זה איתי יכניס. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 101 עד116 עם השינויים אושרו פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> סימן ב': התעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית (IEEC) 117. תוקף התעודה ליעילות אנרגטית התעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית (בסימן זה – התעודה) תהיה תקפה לאורך כל חיי האנייה. 118. תום תוקף התעודה על אף האמור בתקנה 117, תעודה שהונפקה תחדל להיות תקפה בהתקיים אחד מאלה: (1) האנייה הוצאה משירות. (2) הונפקה לאנייה תעודה חדשה לאחר שעברה שינוי יסודי. (3) עם העברת כלי השיט לדגל זר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אני מביאה להצבעה על אישור תקנות מספר 117 ו-118. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 117 ו-118 אושרו פה אחד. לפני שאנחנו עוברים לחלק ו', אשר, הסבר. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> חלק ו', אמצעי בקרה, פרק א' מדבר על אמצעי בקרה על כלי שיט זרים. אלה בדיקות שעורכת מדינת הנמל, בדיקת שנקבעות לפי מנגנון למיקוד על כלי שיט בעלי רמת סיכון גבוהה במסגרת הסכמים אזוריים עם... לעניין חלק ג' של היעילות האנרגטית, הבדיקה תהיה מוגבלת רק להימצאות התעודה והתוכנית. במקרה של אי התאמה מהותית בין ... לבין ממצאי הבדיקה, קיימת סמכות למתן הוראה מתקנת ובעקבותיה עיכוב כלי השיט. במקרה חריג גם איסור כניסתו של כלי השיט לשטח הימי של ישראל. צרי לציין שעל החלק הזה חלות גם הוראות של הפרק החמישי א' לתקנות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חלק ו': אמצעי בקרה פרק א': אמצעי פיקוח על כלי שיט שאינו ישראלי 119. בדיקת תעודות ומסמכים בודק מוסמך רשאי לבדוק את התעודות והמסמכים של כלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי, ובלבד שלגבי כלי שיט כאמור שחלק ג' חל עליו, תוגבל הבדיקה של התעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית והאישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק בכלי השיט להימצאות התעודה והאישור כאמור בכלי השיט, כשהם בתוקף. 120. נקיטת פעולות בעקבות גילוי ליקויים (1) מצא בודק מוסמך כי התקיים אחד מאלה, יורה על עריכת בדיקה מפורטת, כמשמעותה בתקנה 52ו לתקנות בטיחות השיט, לגבי הדרישות המפורטות בתקנות אלה, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת. (1) התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום אוויר או אחד או יותר מהמסמכים אינם עונים על הנדרש בתקנות אלה. (2) התעודה הבין-לאומית ליעילות אנרגטית אינה נמצאת בכלי השיט או אינה בתוקף. (3) הקברניט או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית לתפעול כלי השיט בכל הנוגע למניעת זיהום האוויר מכלי השיט לפי תקנות אלה. (2) הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (א), יורה המנהל על הפעולות שעל בעל כלי השיט או קברניטו לנקוט כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיעמוד בדרישות התקנות, לרבות בדיקה חוזרת עד לתיקון הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת כלי השיט ואיסור כניסה לתחום, כמפורט בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט. 121. על פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי א' לתקנות הנמלים בטיחות השיט, בשינויים המחויבים. אני חושבת שחסרה כאן כותרת. שמירת דינים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא שמירת דינים אלא החלת הוראות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> החלת הוראות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המשמעות של ההחלטה הזאת? << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הכותרת ב-121, כן? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. פרק חמישי א' לתקנות הנמלים בטיחות השיט בעצם מפרט את הסמכויות שלנו כמדינת נמל. אשר קודם התייחס לזה. שוב, זה משהו שהוא רוחבי מבחינת האמנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה קובע הפרק? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני מגיעה. הפרק קובע סמכויות של המדינה כמדינת נמל לערוך בדיקות בכלי שיט זרים, לעלות עליהם ולערוך בהם בדיקות. צריך להתחיל מבדיקה של תיעוד, מבדיקה של מסמכים, צריכה להיות עילה לעשות בדיקה מפורטת. אם משהו לא תואם שם או שנראה להם שהצוות לא בקי במה שהוא צריך להיות בקי, אפשר לעשות בדיקה מפורטת. יש פירוט מאוד נרחב מה בדיוק הם יכולים לבדוק. בעיקרון אני חושבת - גורמי המקצוע יכולים להתייחס טוב ממני – שהם צריכים עילה לעשות דבר כזה. בגדול, גם הבדיקות האלה לגבי כלים זרים, הם יושבים תחת אותה מטריה. לכן יש כאן הפניה לשם בשינויים המחויבים. אם מתגלית הפרה, אפשר לעכב את כלי השיט עד לתיקון ההפרה. פרק ב': גילוי הפרות ואכיפה סימן א': בדיקת פליטה והסדרתה 122. ביקורת בכלי שיט שפלט חומר בניגוד לתקנות (1) פלט כלי שיט חומר מהחומרים המנויים בחלק ב', רשאי בודק מוסמך לערוך ביקורת בכל עת בכלי השיט כדי לברר אם הפליטה בוצעה שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה. (2) מצא בודק מוסמך בביקורת שערך בכלי שיט הפרה של הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך למנהל, לקברניט כלי השיט ולרשות המוסמכת הזרה במדינת הדגל, לפי העניין, יורה על עריכת בדיקה מיוחדת כמשמעותה בתקנה 30 לתקנות הנמלים בטיחות השיט או לעניין כלי שיט שאינו ישראלי – בדיקה מפורטת כאמור בתקנה 121, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת. (3) הורה בודק מוסמך על ביצוע פעולה מתקנת כאמור בתקנת משנה (ב) יחולו הוראות תקנות 89 עד 92, 120(ב) ו-121, לפי העניין. הוספנו כאן את הבדיקה המיוחדת שזאת בעצם בדיקה שקיימת בתקנות בטיחות השיט לגבי כלי שיט ישראלי. עשינו הבחנה. כלי שיט זר, בדיקה מפורטת כמו שציינתי קודם, וכלי שיט ישראלי, בדיקה מיוחדת היא לא מן המניין, אם במסגרת ביקורת התגלה צורך. סימן ב': בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה 123. בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה (1) לבקשת רשות מוסמכת זרה של מדינה שהיא צד לאמנה, המנהל רשאי להורות לבודק מוסמך לבדוק פליטה או לערוך בדיקה בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי בעת פקידתו נמל או מסוף בישראל, אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי כלי השיט האמור פלט, בכל מקום שהוא, חומר מהחומרים המנויים בחלק ב' שלא לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה. על בדיקה כאמור יחולו הוראות פרק א' לחלק זה. (2) המנהל או מי שהסמיך לעניין זה ידווח לרשות שלבקשתה בוצעה הבדיקה ולמדינת הדגל על תוצאות הבדיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי שהסמיך לעובד הרשות. אני מניח כך. לא? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. אפשר למחוק את "או מי שהסמיך לעניין זה" כי זה כבר מופיע במסגרת ההגדרה של המנהל. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אני מביאה להצבעה את אישור תקנות מספר 119 עד 123. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 119 עד 123 אושרו פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חלק ז': סייגים, פטורים וחלופות פרק א': סייגים לתחולה 124. סייגים לתחולת התקנות על פליטות מסוימות תקנות אלה לא יחולו על פליטה שמתקיים לגביה אחד מאלה: (1) נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת בטיחות של כלי השיט. (2) נגרמה כתוצאה מנזק לכלי השיט או לציודו, ובלבד שננקטו, לאחר התרחשות הנזק או זיהוי הפליטה, כל אמצעי הזהירות הסבירים לשם המניעה או המזעור של הפליטה, ובעל כלי השיט או קברניו לא פעלו בכוונה לגרום נזק, או בחוסר זהירותו בידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק. פרק ב': פטורים 125. פטור לכלי שיט העורך ניסויים להפחתה ובקרה של פליטה (1) המנהל רשאי, בתיאום עם רשויות מוסמכות זרות של מדינות אחרות הנוגעות בדבר (בתקנה זו – רשויות אחרות לפטור בכתב כלי שיט מדרישות תקנות אלה, כולן או חלקן, בתנאים ולתקופה כפי שיורה, אם הוא עורך ניסוי לשם פיתוח של טכנולוגיה או תכנית לעיצוב מנועים שנועדו להפחתה ולבקרה של פליטה, ובלבד שהמנהל מצא כי יישום התקנות או הקוד הטכני לתחמוצת חנקן (NOx) עלול לעכב או לסכל מחקר או פיתוח של טכנולוגיה או תכנית כאמור. על אף האמור, לא יינתן פטור לעניין דיווח על נתוני תצרוכת הדלק לפי תקנה 77. (2) פטור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לכמות הפליטה המזערית הנדרשת של כלי שיט, ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) לעניין מנוע דיזל ימי בעל נפח דחיקה לצילינדר שאינו עולה על 30 ליטר - 1) משך הניסוי בים לא יעלה על 18 חודשים. 2) המנהל רשאי, בתיאום עם הרשויות הזרות כאמור, להאריך את הפטור בתקופה נוספת אחת בלבד שלא תעלה על 18 חודשים. (2) לעניין מנוע דיזל ימי בעל נפח דחיקה לצילינדר של 30 ליטר או יותר - 1) משך הניסוי בכלי השיט לא יעלה על 5 שנים, בכפוף לבדיקת התקדמות הניסוי שיבצע בודק מוסמך. 2) המנהל רשאי, בתיאום עם הרשויות האחרות, לבטל את הפטור, אם נוכח, על יסוד בדיקה כאמור בתקנה זו, כי כלי השיט לא עמד בתנאים שקבע בתקנת משנה (א) או כי לא סביר שהטכנולוגיה או התוכנית, לפי העניין, תניב תוצאות יעילות בהפחתה ובבקרה של פליטה מכלי השיט. 3) לבקשת בעל כלי שיט או קברניטו ואם שוכנע המנהל שנדרש להאריך את משך הניסוי של טכנולוגיה או תכנית מסוימת, רשאי הוא, בתיאום עם הרשויות האחרות להאריך את תקופת הפטור בתקופה נוספת שלא תעלה על 5 שנים. 126. פטור לפעילות מינרלית בקרקעית הים תקנות אלה לא יחולו על פליטה הנובעת במישרין ממחקר, ניצול ועיבוד ימי של משאבים מינרלים מקרקעית הים. בתקנה זו, "פליטה" – מאחד מאלה: (1) פליטה הנובעת משריפה של חומרים שהם תוצאה בלעדית וישירה ממחקר, ניצול ועיבוד ימי של משאבים מינרלים מקרקעית הים, לרבות הצתת פחמימנים, שריפה של גזירים, בוץ או נוזלי בעירה והתלקחויות פתאומיות. (2) שחרור גזים ותרכובות נדיפות לרבות חומרים כאמור הכלולים בנוזלי קידוח ובגזירים. (3) פליטה הנובעת במישרין ומעיבוד או אחסנה של מינרלים מקרקעית הים או מטיפול בהם. (4) פליטה ממנוע דיזל ימי המיועד רק למחקר, ניצול ועיבוד ימי של משאבים מינרלים מקרקעית הים. 127. פטור לשימוש בפחמימנים המנהל רשאי להורות כי הוראות תקנות 49 עד 63 לא יחולו על שימוש בפחמימנים המופקים באתר שבו מתבצע מחקר, ניצול או עיבוד ימי של משאבים מינרלים מקרקעית הים, והמשמשים לאחר מכן באותו אתר כדלק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו צריכים עוד לשמוע הסבר כללי על החלק הזה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. אשר, לפני ההצבעה הסבר קצר על פרק ב', על הפטורים. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> מדובר כאן על פטורים לכלי שיט שעורכים ניסויים בטכנולוגיות, טכנולוגיות להפחתה ולבקרת פליטה או לפעילויות מינרליות בקרקעית הים. מראש האמנה החריגה את כל הנושא של פעילות מינרלית באסדות שמפיקות מינרלים מקרקעית הים כי זה לא המקום שבו... לכן האמנה עוסקת בעיקר בכלי שיט ש-... בפרק הבא מדובר על חלופות. בפרק ג' יש את החלופות. הזכרנו את התקנה הזאת בחלקים הקודמים, אמצעים חליפיים בכפוף להיתר המנהל או רשות מוסמכת זרה, בהתאם לדגל שמניף כלי השיט שיעילותם תהיה לא פחותה מהשימוש באמצעים לפי התקנות האלה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> רק רגע. אתה נעלמת לנו מהמסך ואני גם לא שומעת טוב. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> אם בכלי השיט למשל מותקן סקראבר, זה התקן אחר שמחליף. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> הנה, הוא חזר אלינו. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> לדבר שוב על החלופות? << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. לגבי פרק ג', חלופות. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> את החלופות הזכרנו כבר בחלקים הקודמים, אמצעים חלופיים בכפוף להיתר המנהל או רשות מוסמכת זרה שיעילותם תהיה לא פחותה, השימוש באמצעים שנדרשו לפי תקנות אלה באופן כזה שלא תהיה פליטה מעל הרמות שנקבעו. אלה החלופות. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם כך, אני רוצה להביא להצבעה את תקנות מספר 124 עד 127. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני כן יש לי הערה לגבי החלטות לתת פטור. האם הן לא מנומקות או בכתב? אני חושב שבדרך כלל זה דבר שמקובל לכתוב כאשר נותנים סמכות בשיקול דעת לתת פטור או הקלה. << אורח >> יוהנה יוסף: << אורח >> לסבר לך את האוזן, אנחנו משתדלים שלא לתת פטורים אלא אם יש סיבה. הפורמטים של הפטורים הם פורמטים מאוד גבוהים אצלנו. אנחנו רושמים אותם, מתייקים אותם ושומרים אותם. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> ב-125(א) כתוב "לפטור בכתב, בתנאים ולתקופה כפי שיורה". הנושא הזה הוא בכתב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל ב-127 לא כתוב. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אפשר להוסיף ש"רשאי להורות בכתב". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החלטה מנומקת בכתב. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם כאן וגם להוסיף החלטה מנומקת ב-125. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם כך, אני מביאה להצבעה את אישור תקנות 124 עד 127. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנות 124 עד 127 אושרו פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> פרק ג': חלופות 128. חלופות (1) המנהל רשאי להתיר לכלי שיט להתקין כל אבזר, חומר בנייה, כלי או מיתקן בהתאם להנחיית אימ"ל – אנחנו נתקן כאן – וכן להשתמש בהליך, דלק או שיטת תפעול, כחלופה לאלה הנדרשים לפי תקנות אלה, ובלבד שהפחתת הפליטה שתושג באמצעות החלופות האמורות לא תהיה פחותה מהנדרש לפי תקנות אלה. היתר כאמור יכול שיהיה בתנאים כפי שיורה המנהל. (2) החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תינתן לאחר ששקל אם יש בחלופה כדי לפגוע או להזיק לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש או למשאבים של מדינה אחרת. לפני שאני עוברת לחלק ח', אני אומר כמה מילים. אולי כן כדאי להצביע על סעיף 128. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. אני מביאה להצבעה את תקנה 128. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 128 אושרה פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> החלק הזה, כפי שצוין קודם, מאחר ואלה תקנות מכוח פקודת הנמלים, חל כאן סעיף 54 לפקודה. הפרת התקנות היא עבירה פלילית לפי פקודת הנמלים. יש לנו בפרק הזה הסדרים שמדברים על ערובה. מאחר שמרבית הכלים שמגיעים אלינו הם כלים זרים, מאוד חשוב לנו שתהיה לנו אפשרות, ויש לנו גם סמכות כזאת לפי הפקודה, להטיל ערובה שתבטיח את ההליך הפלילי. אחרי שהם מפרים הוראה או חלילה גורמים לזיהום או מתדלקים בניגוד לתקנות, שאז בהכרח התוצאה צריכה להיות זיהום המסתבר מהתדלוק הלא תקין הזה, הם פשוט יברחו מכאן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. שתהיה ערובה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לכן יש הסדר לערובה. יש לנו גם שני מצבים בהם אפשר להטיל ערובה, כמו שציינתי, במקרה של פליטה או תדלוק שהוא לא לפי התקנות ובמקרה של עבירה על הוראות. הפרת הוראות מסוימות שאנחנו מפרטים כאן. יש לנו דיווח למנהל הנמל על הטלת ערובה. אנחנו עושים את זה בגלל שלמנהל הנמל יש סמכות לפי הפקודה, בסעיף 49 לפקודה, לעכב כלי שיט מהסיבה הזאת. בהמשך יש לנו הכנה למצב שבו עבירות מסוימות ייקבעו כעבירות מינהליות ויש לנו סנקציות כנגד ספק דלק שמספק דלק בניגוד לתקנות. אפשר להתלות את הרישום שלו ברשימת ספקי דלק לתקופה של 30 ימים בכפוף לזכות טיעון. אפשר להתנות את המשך הרישום שלו בהפקדת ערובה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. נקרא. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> חלק ח': עונשין וערובה 129. ערובה (1) היה למנהל או למנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של פליטה מכלי שיט או תדלוק של כלי שיט, בניגוד לתקנות אלה, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר אליו נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה. (2) היה למנהל יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה על הוראה מהוראות תקנות 3 עד 7, 13 עד 16, 17, 20, 21, 23 עד 25, 27, 28(ב), 30, 31(א) ו-(ג), 32(א), (ג) ו-(ד), 35, 36, 39 עד 41, 44, 51, 52, 56, 58, 59(ב), 61, 62, 67, 69, 74 עד 77, 80, 82, 89(2), 98, 99 ו-100(א) ו-(ב), לרבות התוספות שאליהן הן מפנות רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר אליו נעברה העבירה, להפקיד ערות או עירבון כספי כאמור בתקנת משנה (א). (3) הורה המנהל או מנהלך היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), לפי העניין, יודיע על כך ללא דיחוי למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו. (4) הוגש כתב אישום בתוך 90 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב) בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (5) לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 90 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב) בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שהפקידם. (6) נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, יחולו תקנות משנה (א) עד (ד) בשינוים אלה: (1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המינהלי הקבוע לאותה עבירה. (2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה: 1) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 90 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שהפקידם. 2) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה, בתוך 90 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המינהלי או עם ביטול הקנס בידי מפקח כלי שיט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. 3) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 90 ימים מיום שהופקדו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. הפסקה. שאלה של היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי לשאול לגבי המועד שנקבתם בתקנת משנה (ד). האם 90 ימים זה זמן מספיק להגשת כתב אישום? אני יודע שנקבעו מועדים שונים בסטים אחרים של תקנות שהתקנתם. << אורח >> רני עמיר: << אורח >> אם אפשר להתייחס לפני התשובה. הסיפור של הערבות ו-90 ימים זאת תקופה שלחלוטין אינה מספיקה. כמי שמבצעים את החקירות הפליליות במקרי עבירות של אוניות, עד היום מאות תיקים ואני יכול לומר בוודאות שלהגיש כתב אישום בגין עבירות כאלה לוקח הרבה יותר מ-90 ימים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> מה סדר הגודל? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> בשאיפה היינו רוצים שנה אבל אנחנו מוכנים להסתפק ב-180 ימים. פחות מ-180 ימים, אין מה לדבר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לנו אין התנגדות. במקור כתבנו 180 ימים. אלה היו 60 ימים כמו שיש בתקנות אחרות, אבל לבקשת והערת המשרד להגנת הסביבה הסכמנו ל-180 ימים ואין לנו התנגדות לכך. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בסדר. אפשר לתקן ל-180 ימים. יש הסכמה לגבי ה-180 ימים? משרד המשפטים. << אורח >> אוראל שריקי בן צבי: << אורח >> ייעוץ וחקיקה. אני אגיד שהסמכות הזו להטלת ערובה היא סמכות חריגה מאוד. בעצם מדובר בשלב שבו עדיין לאנייה, לתאגיד, עומדת חלקת החפות, עדיין לא הוחלט אם להגיש כתב אישום והמדינה כבר גובה את הסנקציה הסופית של הקנס - לוקחת אותו כערובה - למקרה שבו יוגש כתב אישום ובסוף ההליך ירצו לגבות. במטריה הספציפית הזאת, בשיח בינינו הובהר הצורך בסמכות הזאת בגלל שיש חשש שכלי השיט יימלט וכולי אבל בכל זאת מדובר בסמכות חריגה מאוד ולכן אנחנו כן חשבנו שהאיזון הנכון, בהינתן שיש תקנות שגם נוקבות ב-60 ימים ואכן עברו לאחרונה תקנות שנוקבות 180 ימים, חשבנו שהאיזון הנכון הוא 90 ימים ולא יותר מזה. אני אומר שכמובן מיותר לציין שבכל מקרה שבו מדינת ישראל מעמידה לדין אזרח זר או תאגיד זר, עשויים לעלות חששות לגבי גביית הקנס בסופו של דבר ועדיין מתנהל הליך פלילי וזו לא ברירת המחדל הרגילה. כלומר, יש כאן משהו שהוא באמת מאוד מאוד חריג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמובן אני מבין את העמדה העקרונית אבל עדיין אנחנו קובעים בתקנות מועד שאנחנו שומעים מראש שהוא לא ריאלי. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> שאומרים מראש שאי אפשר לעמוד בו. יכול להיות שצריך בכל זאת למצוא מועד באמצע. אני מבינה ש-180 ימים זה הרבה מדי ואם המשרד להגנת הסביבה אומר ש-90 ימים זה פחות מדי, אפשר אולי 120 ימים. יש פה הסכמה על 120 ימים? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> גברתי יושבת הראש, זה לא סחר סוסים. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן, אבל יש טענות לכאן ולכאן. אני מבינה מה שאתה אומר, ש-90 ימים זה לא מספיק, אבל מצד שני אני גם מבינה מה שאומרים ממשרד המשפטים לגבי ה-180 ימים, שזה זמן ממושך. לכן הפשרה שאני מציעה היא הגיונית. זה לא עניין של סחר אלא זה פשוט משהו שהוא סביר ומשקף את השיקולים של שני הצדדים. אם משרד המשפטים אומר ש-180 ימים זה הרבה, ואני גם מבינה, איפה הבעיה ב-120 ימים? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> אני אנסה להסביר שוב. אני מדבר מניסיון קבוצתי ואישי בנושא הזה. אני מבין את מה שאומר משרד המשפטים אבל צריך להבין שהכוונה של מדינת ישראל היא לא לעכב את האניות אלא לשחרר אותן לעבודה. בתמורה לזה אנחנו מבקשים ערבות. הערבות עולה כסף. לא הרבה. היא עולה מעט כסף אבל תמורת זה אנחנו מקבלים ביטחון שאנחנו יכולים לבצע את החקירה כמו שצריך, חקירה מקצועית שלוקחת הרבה זמן. להגיד 120 ימים, אני נזהר מלהגיד מילים בוטות אבל זה פחות או יותר לעג וקלס. אנחנו עושים מעצמנו צחוק. אנחנו יכולים לנסות ולהעמיד ב-120 יום אבל אנחנו לא נבצע את העבודה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> משרד המשפטים, צריך להגיע להבנות. אם לא נאשר היום את התקנות, הן לא יהיו בתוקף. תגיעו להסכמות לגבי המועד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> משהו אחד קטן. צריך לקחת בחשבון שמשרד המשפטים צודק שלוקחים כאן את כל הכסף מראש. את כל הקנס מראש. יחד עם זאת, קחו בחשבון שמדובר בחברות ספנות וכאן זה כסף קטן. גובה הקנס, אם אני לא טועה, הוא סביב 30 אלף שקלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדובר בחברות גדולות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. אנחנו תומכים במתן הזמן ככל האפשר, ככל שיוסכם. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> גם אם זה 180 ימים? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> 180 ימים זה לא הרבה זמן. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> מבחינתנו, אין לנו התנגדות. הנושא הזה הוא נושא פלילי. אנחנו כאן כפופים למשרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל המקום לברר את הטיעונים האלה הם כאן בוועדה. אם אנחנו חושבים שזה לא ריאלי, לא צריך לקבוע את זה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> מבחינתנו, 180 ימים זה בהחלט מקובל. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> משרד המשפטים, אני חוזרת אליכם. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> גברתי, מה שתחליט בהיבט הזה, מקובל. ההיבט העקרוני מבחינתנו הובהר. יש כאן זכויות מכאן ומכאן. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> בהתחשב בזה שבאמת מדובר בתאגידים גדולים, בהתחשב בזה שמדובר בסכומים לא גדולים, בהתחשב בזה שאני שומעת שבכל מקרה זמן קצר מזה הוא לא ריאלי, אנחנו נסכם על 180 ימים. בהתחשב בזה שאין התנגדות נמרצת מבחינת משרד המשפטים. אם כן, 180 ימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין תקנת המשנה שעוסקת בעבירות המינהליות, גם שם נשנה? << אורח >> רני עמיר: << אורח >> זה נכון לסעיפים 129(ד), (ה) ו-(ו). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי תקנת משנה (ו) עוסקת במצב שבו עבירה על התקנות תיקבע כעבירה מינהלית. גם כאן נשנה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> כן. תוקן. עוד הערות? שאלות? אני מביאה להצבעה את אישור תקנה מספר 129 עם השינויים והתיקונים. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 129 עם השינויים והתיקונים אושר פה אחד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 130. התלייה או התניית רישום ברשימת ספקי הדלק (1) נודע למנהל על ספק דלק שסיפק דלק לכלי שיט בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לספק הדלק הזדמנות לטעון את טענותיו - (1) להתלות את רישומו של ספק הדלק ברשימת ספקי הדלק לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או ללא תנאים. (2) להתנות את המשך הרישום של ספק הדלק ברשימת ספקי הדלק בהפקדת ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה. על ערבות כאמור יחולו הוראות תקנה 129(ד) עד (ו). (2) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה בפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. (3) מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 48 שעות ממועד קבלת הערר. (4) עד להחלטת מנהל הרשות בערר תעמוד החלטת המנהל בתוקפה, אלא אם כן הורה מנהל הרשות אחרת. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> לפני שנעבור לחלק ט', הוראות כלליות, נביא להצבעה את תקנה מספר 130. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. תקנה 130 אושרה פה אחד. נמשיך בהקראה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> החלק הזה, כשמו כן הוא. הוא עוסק בהוראות כלליות, בכל מיני סמכויות כלליות, הוא מדבר על אחריות של בעל כלי השיט וקברניטו לערוך פיקוח, אחריות פיקוחית, כמו שציינתי קודם, שמטילה חזקה שהם לא מילאו את חובתם אם יש הפרה כזאת והיא מעבירה אליהם את נטל הראיה. שהם עשו את כל מה שאפשר כדי לעמוד בחובה הזאת. בהתאם לסיכום ממשלתי בעניין הזה, כפי שציינתי קודם אנחנו לא נדרוש עונש מאסר כנגד מפר התקנה הזאת, להבדיל מתקנות אחרות בהן אמרנו שבעל כלי השיט או קברניטו יוודא כי שם כך וכך, כאשר שם בעצם יש חובת פיקוח ישירה. יש כאן חובה להחזקה והצגת מסמכים ותעודות בפני הגורמים המוסמכים. סמכויות כלליות של מפקח כלי שיט לערוך ביקורת בכל עת כדי לפקח על יישום התקנות ולעשות בו בדיקות. סמכות של מנהל הרשות להכיר בארגון מוכר או להתקשר עמו כבודק מוסמך ופרסום באתר של רשימת הבודקים המוסמכים והוראות מעבר. חלק ט': הוראות כלליות 131. אחריות בעל כלי שיט וקברניטו לקיום הוראות התקנות (1) בעל כלי שיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות ככל שניתן כי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל אדם בכלי השיט. (2) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי שיט, חזקה היא כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו. 132. חובה להחזיק במסמכים ולהציגם (1) בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי התעודות והמסמכים יימצאו בכלי שיט, בכל עת, וכי איש לא יוציאם מכלי השיט. (2) קברניט כלי שיט יציג את התעודות והמסמכים כמפורט להלן: (1) בנמל בישראל – בפני מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים, לפי דרישתם. (2) בנמל או במסוף הנמצא במדינה זרה לפי דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה. 133. סמכות מפקח כלי שיט מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כל כלי שיט שתקנות אלה חלות עליו כדי לבצע בו בדיקה לשם פיקוח על עמידתו בהוראות תקנות אלה. בדיקה כאמור יכול שתכלול בדיקת התעודות וכל מסמך אחר לעניין תקנות אלה וכן גופו, ציודו ומכונותיו של כלי השיט. לעניין כלי שיט שאינו ישראלי, יחולו הוראות תקנה זו בכפוף להוראות פרק א' לחלק ו'. זה בעצם דיוק שעשינו מבחינת מטרת הבדיקה והפניה בכפוף לפרק הקודם שמדבר על הסמכויות שלנו כמדינת נמל לגבי כלי שיט זרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת בעצם ההוראה האופרטיבית עליה דיברנו עת דיברנו על ההגדרה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> 134. הכרה בארגון מוכר והסמכתו כבודק מוסמך מנהל הרשות רשאי להכיר בחברת סיווג כארגון מוכר אם חברת הסיווג חברה באיגוד חברות הסיווג הבין-לאומי (IACS) ופועלת בהתאם לקוד הבין-לאומי לארגונים מוכרים (RO CODE), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן. הכיר מנהל הרשות בחברת סיווג כארגון מוכר לפי תקנה זו, רשאית הרשות להתקשר עמו בהסכם כדי שישמש כבודק מוסמך לעניין תקנת אלה. רשימת הבודקים המוסמכים עמם התקשרה הרשות כאמור תפורסם באתר האינטרנט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שוב אזכיר שבהגדרה התחבאה הוראה אופרטיבית שדיברה על הכרה בחברת סיווג כארגון מוכר. כמובן שאנחנו לא קובעים הוראות אופרטיביות בהגדרות, הן מעבר לכך צריכות להיות איזה שהן אמות מידה להכרה ולכן ניסחנו ביחד את ההוראה הזאת שקובעת את הליך ההכרה ואת ההסמכה של הארגונים האלה כבודקים מוסמכים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> הסיבה שעשינו זאת כך זה משום שאנחנו במקביל, כמו שאמרתי, מקדמים תיקון של הפקודה ושם עשינו את כל מה שהיועץ אמר, אבל התקנות האלה מקדימות את הפקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, מטבע הדברים שראוי היה שהדברים יעוגנו בחקיקה ראשית. אני מקווה שבאמת בקרוב הצעת חוק. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> יש סמכויות כלליות גם היום. סמכות כזאת קיימת. היא פשוט לא מפורשת ולא מפורטת כמו שנהוג היום לקבוע. אנחנו עובדים על זה. 135. שמירת דינים אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת הנמלים – אנחנו יכולים למחוק משום שבעצם בהמשך עשינו דיוק בתיאום עם איתי שהפרק החמישי א' בתקנות הנמלים בטיחות השיט בשינויים המחויבים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה רק בעניין מסוים. ההוראה הזאת אומרת שכל התקנות האלה לא נובעות מתקנות אחרות לפי פקודת הנמלים. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון, אם לדעתך אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח. משרד המשפטים, השאלה לגבי שמירת דינים. בעצם יש הוראה ספציפית שקראנו קודם לכן שמכילה חלק מסוים בתקנות בטיחות השיט. בעניין מסוים. עכשיו יש כאן הוראת שמירת דינים שלפיה אין בתקנות אלה כדי לגרוע באופן כללי מהוראות לפי פקודת הנמלים. כלומר, גם הוראות הפקודה וגם התקנות. אני לא חושב שיש בכך סתירה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אם אין בכך סתירה, רצינו לוודא. אין בעיה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> גם אני לא רואה בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יישאר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת הנמלים ומהוראות חיקוק שעניינו ביצוע האמנה. 136. הפקדה לעיון הציבור נוסחן המעודכן של הוראות הנספח, תוספותיו והמסמכים שלפי הנספח שתקנות אלה מפנות אליה, יופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההוראות האלה, לא ניתן לפרסם אותן באתר האינטרנט? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> גם בעניין הזה יש לנו סיכום פנים ממשלתי עם משרד המשפטים שאנחנו נפרסם ככל הניתן קודים. יש לנו רשימה של קודים שהם מכוח אמנות. אנחנו נפרסם אותם ככל הניתן בכפוף לזכויות יוצרים. יש מצבים שאולי יש לנו קושי לפרסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש זכויות יוצרים לגבי הנספחים של האמנה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> לפי מה שאנחנו יודעים, עשויות להיות. יש קודים שעולים כסף. במקרים האלה, הפתרון שלנו זה מופקד לעיון הציבור אצלנו. כל מי שמעונין, יכול להגיע אלינו כדי לבדוק את הדברים. אני יודעת שזה פחות מקובל היום. יחד עם זאת, אני מבקשת לציין שבכל דיני הספנות והנמלים זה ההסדר והוא מתקיים ומעולם לא נתקלנו בקושי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא נתקלתם בקושי אבל מבחינת השקיפות לציבור של הוראות שבסוף מחילות חובות, אנחנו מחילים אותן כאן בחקיקת משנה ישראלית, ראוי שהציבור שההוראות האלה חלות עליו כן יוכל לעיין בזה באופן פשוט ונגיש ולא להגיע למשרדים שלכם. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני מסכימה אבל צריך גם לקחת בחשבון שמי שזה רלוונטי מבחינתו, בסופו של דבר אלה חברות הספנות ואותם ארגונים מוכרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהקשר הזה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בכלל בהקשרים שלנו. צריך לקחת בחשבון שזה לא האדם הסביר מהרחוב שבא לו לראות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל גם כאשר מחילים רגולציה גם על חברות, זה יכול להיות גם כלי שיט קטנים, יש כל מיני סוגים של חברות ותאגידים, ברמה העקרונית - אני רק אגיד לך מה העמדה שלנו ברמה העקרונית – ראוי שסטנדרטים כאלה שמחילים אותם בחקיקה ישראלית יהיו נגישים. אני חושב שגם ב-2022 לכתוב הוראה שזה יופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל, זאת הוראה לא כל כך ישימה ולא מתאימה למציאות הטכנולוגית שלנו. אני מקווה שכפי שאמרת באמת הרשות תעשה מאמץ ומה שאפשר לפרסם, לפרסם באתר האינטרנט ושזה יהיה נגיש לציבור. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בהחלט. אני אומרת לפרוטוקול. מה שאפשר לפרסם, אנחנו נפרסם ונעלה. צריך לקחת בחשבון שיש דברים שאולי יש קושי לפרסם אותם אבל אז הם יופקדו. מבחינת שקיפות לציבור, השקיפות הזאת תובטח באמצעי יותר נגיש או למצער זה יצא קצת פחות נגיש אבל הדבר הזה יובטח. את הקודים נעלה ככל שניתן לאתר. הנחיות אימ"ו, אנחנו נפרסם באתר. שינויים בנספח ובתוספות כמו שמופיע כאן – כבר היום יש לנו למעשה מנגנון של הודעות לימאים באמצעותו אנחנו מודיעים לימאים על שינויים כאלה. מפרסמים את ההודעות לימאים באתר. אני חושבת שכיסיתי את הכול. 137. תחילה תחילתן של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). 138. הוראת מעבר (1) על אף האמור בתקנה 31(א), מפעיל של רציף או מספנה בנמל בישראל, שהותקנה בהם מערכת לבקרה על פליטת אדים לפי תקנה 31(ב), רשאי לקבל מכלית שלא הותקנה בה מערכת לקליטת אדים לתקופה של שלוש שנים מיום התחילה. (2) על אף האמור בתקנה 61(ב), מי שערב יום התחילה יספק דלק לכלי שיט, רשאי להמשיך באספקת שירות כאמור אף אם לא נרשם ברשימת ספקי הדלק, עד תום שישה חודשים מיום התחילה. תקנה (ג) נמחקה אבל אני מבקשת להחיות אותה. (3) על אף האמור בתקנה 101, המנהל ינפיק תעודה לכלי שיט ישראלי שנבנה לפני יום התחילה, לא יאוחר מהמועד הראשון להספנה של אותו כלי שיט על מבדוק יבש לאחר יום התחילה, ובכל מקרה לא יאוחר משלוש שנים לאחר יום התחילה, ובלבד שנמצא בבדיקה כי הוא עומד בדרישות התקנות במלואן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא נמחקה בטעות? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כן. היא נמחקה בטעות. << אורח >> רני עמיר: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? שאלה לגבי סעיף 138, הוראות מעבר לגבי תקופת הזמן של הפטור של מכליות לשלוש שנים. להבנתי זאת תקופה די ארוכה. שמענו גם מאשר, נדמה לי בדיון הקודם, שרוב המכליות היום שמפליגות מצוידות כבר במערכות קליטה ופינוי לחוף לאותה מערכת חופית. למה זאת תקופה כל כך ארוכה? האם אפשר אולי לקצר אותה? << אורח >> שירה סופר: << אורח >> כך זה נקבע בנספח. אני אבקש מאשר להתייחס. << אורח >> אשר קדוש: << אורח >> נכון מה שרני אומר. הנוסח הזה נלקח מהאמנה. כיוון שהאמנה היא די ישנה נתנו את זה. זה גם נכון שהיום רוב המכליות, בעיקר מכליות שבאות לישראל, כיוון שהן מופעלות... מעל 20 שנה, אפשר להגיד שכמעט כולן מצוידות במערכת. אני חושב שנשאר כאן איזשהו קטע קטן רק למקרה שיהיה איזשהו מקרה חריג. בסך הכול האפשרות להתקיימות של הדבר הזה היא קטנה. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> לעניין החזקה בסעיף 131. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אני ציינתי את זה במסגרת דברי ההסבר שלי. << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >> חשבתי שאמרנו שנגיע לזה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> נכון אבל כשהתייחסתי בדברי ההסבר בהקדמה לפרק, זה נכלל. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תגידו מה ההערה. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> בנוגע לכך שיש סיכום ממשלתי לפיו התביעה גם הונחתה לא לדרוש עונש מאסר לעניין החזקה. זה נאמר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם אין הערות, אני מביאה להצבעה את אישור תקנות 131 עד 138. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תקנות 131 עד 138 אושרו פה אחד. הספקנו לאשר את התקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש תוספות. אלה קבצים אחרים. התקנות קובעות כמה תוספות. הוועדה תעיין בתוספת ואז תוכל לאשר אותן. לא צריך להקריא אלא לומר באופן כללי במה מדובר. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> אין לי את הרשימה בפניי. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אין בפניי את התוספות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> יש 12 תוספות. יש שתי תעודות שזה בעצם התצורה של התעודות אליהן התייחסנו, איך התעודות צריכות להיראות. זה פורמט בין-לאומי. יש שם כל מיני אישורים למיניהם שדרשנו כאן. טפסים לדוגמה שהעלינו והתייחסנו אליהם. רשימה של ספקי הדלק, איזה טופס הם צריכים למלא. כל מיני חישובים. יש תוספת שמתייחסת לנושא של מגבלות הפליטה של תחמוצות חנקן, אותם שלושה טירים שהתייחסנו בישיבה הראשונה. יש עוד נושאים טכניים שקטונתי ואני רק יכולה לבקש מאשר להסביר. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> אם כך, אפשר להביא להצבעה את התוספות 1 עד 12. מי בעד אישור התוספות? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תוספות 1 עד 12 אושרו פה אחד. אני רוצה לברך ואני שמחה שעשינו זאת והספקנו להעביר היום את כל התקנות. ביטלתי כמה דברים רק כדי שנוכל לסיים אותן היום ואני שמחה שסיימנו. אני רוצה להודות לכל הנוכחים על העבודה הטובה שנעשתה כאן בתקנות ועל כל שיתופי הפעולה וההסכמות. אני מברכת על האישור ועל היציאה לדרך של התקנות. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם יורשה לי מילה. אני מבקש להודות גם בהזדמנות זו לעורכת הדין ורד קירו זילברמן שריכזה את הטיפול בכל הסט הגדול הזה של התקנות ולא חסכה שום מאמץ כדי להביא להשלמה את הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> תודה רבה, ורד. << אורח >> שירה סופר: << אורח >> המון תודה לגברתי, גם על ההתגייסות ולוועדה בכלל. גם אני רציתי לומר מילה טובה ל-ורד, גם לאיתי, גם לאילי ולכל מי שעבד איתנו על התקנות. ורד לא חסכה, ואף אחד מכם לא חסך הרבה מאוד שעות. הושקעו דם, יזע ודמעות בעבודה הזאת. אני רוצה לומר תודה גם למשרד המשפטים שעזר לנו וליווה אותנו בתהליך הזה. תקנות חשובות ואנחנו מאוד מאוד שמחים שהגענו עד הלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >> שוב תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>