פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הבריאות 22/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 153 מישיבת ועדת הבריאות יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 10:03 סדר היום: << נושא >> הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)(תיקון מס' 33) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלינה ברדץ' יאלוב – מ"מ היו"ר עלי סלאלחה מוזמנים: דניאל שגיא – לשכה משפטית, משרד הבריאות אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: אורן פסטרנק – עו"ד, מייסד המחאה ייעוץ משפטי: יעל סלנט גל כהן - מתמחה סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> הצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה)(תיקון מס' 33) << נושא >> << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הדיון בוועדת הבריאות, התאריך הוא ה-22 ביוני 2022, כ"ג בסיון התשפ"ב, השעה היא 10:03, ואנחנו דנים בהצעת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 33). ושוב אנחנו כאן. אני מבקשת מדניאל שגיא ממשרד הבריאות להסביר לנו מה קורה הפעם, בתיקון מספר 33 לצו בריאות העם. כל התיקונים עד כה עברו בהצלחה, אז דניאל, רשות הדיבור אצלך. << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> נכון, בוקר טוב, דניאל מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. אנחנו למעשה מביאים היום את תיקון מספר 33 לאישור הוועדה. קצת לפני, מאז הפעם האחרונה שהיינו פה, הבאנו כבר את התיקון הזה, ובגלל שמצב התחלואה, כמו שכולם יודעים ותכף אילנה תרחיב לגביו, עולה מיום ליום, נאלצנו למשוך אותו באמצע. הבטחנו ליו"ר הוועדה שנביא תיקון באמצע ובאמת הבאנו את זה, רצינו לצמצם את חובת הבדיקות במוסדות של מגן אבות ואימהות, ונאלצנו למשוך את התיקון הזה כי כפי שיורחב תכף, יש התפרצויות גם במוסדות האלה. למעשה, אנחנו מביאים את התיקון הזה שוב עכשיו, בלי החובה שרצינו לקבוע. למעשה, יש פה כמה תיקונים שהם יותר ניסוחיים, כמו למשל, אנחנו מבקשים להוסיף מספר הגדרות לתיקון 32 שעשינו כמה שבועות קודם לכן לגבי מילוי טופס נוסע נכנס, יש פה הוספה של ההגדרות שקשורות לתיקון הזה, אני ארחיב באמת אחר כך אם תרצו. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כן, נרצה, כי בתור מישהי שחזרה לאחרונה מחו"ל, גיליתי שיש לנו טופס. זה לא היה בוועדה הזאת ולכן גם לא ממש ידעתי, ויש בו המון סעיפים. אני גיליתי שהרבה אנשים גם לא מכירים את הסוגייה הזאת בכלל, אז אני אשמח להבהרה, גם לגבי הטופס וגם לגבי התיקונים שנכנסים לטופס. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> כן, בטח. רק רגע, רק לסיים את תיקון 33 קודם, אז אנחנו מבקשים לאשר הגדרות שקשורות לתיקון 32, כדי באמת להבהיר יותר את החובות שקשורות בו. יש בו עוד התאמות ניסוחיות של דברים שהאמת לא היו קשורים לתיקונים שנעשו לאחרונה, בעקבות סעיפים שבוטלו. למשל, יש פה מילה שהוספנו אותה כי היא נשכחה בפעם הקודמת, שקשורה לסעיף 2. אחר כך באמת נעבור אחד אחד, אני פשוט לא רוצה להלאות אתכם אחד אחד עכשיו. יש תיקון בסיפא של סעיף 3(א) שנגעה לתקנות כניסה לישראל של מילוי טופס נוסע נכנס, תכף אני ארחיב לגביו, שהתקנות לא בתוקף, ולכן מחקנו גם את הסיפא. יש ממש התאמות ניסוחיות. מעבר לזה, אנחנו מבקשים למעשה להאריך את התוקף של הצו כמו שהוא עד ליום 23 ביולי, כשכרגע אנחנו לא עושים הקלות וגם לא החמרות, אלא מבקשים למעשה להשאיר את ההוראות כפי שהן, אחרי אישור כל ההתאמות הניסוחיות שבאמת ביקשנו במסגרת הצו. לגבי תיקון 32, למעשה זה תיקון חובת מילוי טופס נוסע נכנס. חובת מילוי טופס נוסע נכנס הייתה בתקנות התעופה כפי שאנחנו קוראים להן. תקנות התעופה היו מכוח חוק הקורונה, שלמעשה אפשר למשרד בכפוף להכרזה על מצב בריאותי מיוחד, זו ההכרזה שהייתה בתוקף עד ה-2 ביוני, היא פקעה, ועל פניו בגלל שאין הכרזה שהיא בתוקף היום, אין למשרד יכולת להתקין תקנות מכוח החוק. לכן גם באמת אין היום תקנות, תקנות התעופה פקעו. למעשה, יש חשיבות מאוד גדולה למשרד להמשיך לקבל מידע מהטופס, והטופס הזה, בשינויים מסוימים ותכף אילנה תרחיב לגביהם, נקבע בצו. אבל, כן חשוב להבהיר שיש שינויים לעומת הטופס שהייתה חובה למלא לפי התקנות לבין החובה שנקבעה עכשיו בצו. תכף אילנה תרחיב לגבי השינויים האלה, אבל חשוב להבין, זאת הייתה חובה שכבר הייתה, והיא על פניו ממשיכה להיות חובה, אבל המסגרת, האכסנייה המשפטית שלה השתנתה כיום. יש פה שינויים שכן צריך להבין אותם, נכון שזאת חובה אבל אין פה הגבלה. זאת אומרת, אם בתקנות זאת הייתה עבירה פלילית אם לא ממלאים את הטופס, אז אפשר היה למנוע מאדם לעלות לטיסה מסוימת, ועכשיו בצו אין עבירה פלילית על מי שלא ממלא את הטופס, למעשה אין אף סנקציה על מי שלא ממלא. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> ואי אפשר לעלות על מטוס בכל זאת, אני כבר למדתי את זה בצורה מצוינת. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כי ברגע שנמצאים בחו"ל, אז הם לא מבדילים בין מה שחובה לבין מה שלא חובה. אם רשום אצלם שאת טסה לישראל אז את חייבת למלא את הטופס, אין שם אופציות. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> יש חובה, זה מה שצריך להדגיש, זה כן חובה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אז זה מאוד מבלבל, יש סנקציות, אין סנקציות, בסופו של דבר יש חובה למלא את הטופס. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש חובה אבל אין בצידה עבירה פלילית על אי ביצוע. << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> בדיוק, זה ההבדל. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, בקיצור, אם אני מבהירה את זה לציבור הצופים שלנו, אז חייבים למלא את הטופס לא משנה מה, כי אם לא תמלאו את הטופס אתם לא תעלו על המטוס. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> לא, לפי הצו היום - - - << דובר >> גל כהן: << דובר >> אבל בפרקטיקה, למעשה - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כן, בפרקטיקה, אני לא מדברת על ניסוח משפטי כזה או אחר, אנחנו כבר למדנו שניסוחים משפטיים גם אפשר לשנות כמה וכמה פעמים, אבל בפרקטיקה, אני באמת למדתי את זה, כשעליתי על מטוס הייתה לידי מישהי ישראלית שפשוט לא ידעה על זה שום דבר, ואמרו לה שעד שהיא לא תמלא את הטופס הם לא מעלים אותה למטוס, לא משנה מה היא תעשה. << דובר >> גל כהן: << דובר >> וזה גם כן משתמע מהנוסח של הסעיף בצו. אמנם לא כתוב שלא יהיה אפשר לעלות למטוס, לא כתוב שזה תנאי, אבל זה כן משתמע שגם צריך לבדוק מול חברת התעופה, וגם האחריות היא על הבן אדם למלא. << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> נכון, כי זו חובה, יש חובה. << דובר >> גל כהן: << דובר >> זו חובה, אוקיי. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זהו, אז אנחנו פשוט מבהירים את הנקודה הזאת, שלא משנה איך אנשים קוראים את הנוסח, הם לא יוכלו לעלות על המטוס, פרקטית, כי פשוט לא יעלו אותם, כי בצד השני את לא תתחילי להסביר את הניואנסים המשפטיים. << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> מבחינת הפרקטיקה, יכול להיות שזה המצב בפועל, אבל מבחינת הצו, על פניו, אין סנקציה שתופעל נגדם אם הם לא יעשו את זה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, אז מה השינויים בטופס? שוב, אני כבר לא זוכרת מה בדיוק מילאתי, אבל מה השינויים בטופס? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אולי גם תסבירו למה עדיין אתם צריכים בעצם את הטופס? מה השיקול? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בסדר גמור. בוקר טוב לכולם, אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור. למעשה, הסיבה שבגללה הטופס הזה בכלל היה קיים, כולל בתקנות תעופה, נולד מתוך צורך אפידמיולוגי שלנו לזהות את היעד שממנו אדם מגיע מחו"ל, כי הנתון הזה שימש אותנו לצרכים רבים, ביניהם סיווג מדינות לפי תחלואה נכנסת. הרבה פעמים אנחנו רואים, גם היום אנחנו רואים את זה, ואגב, היום אנחנו רואים את זה עוד יותר, שהמדינות פחות בודקות, פחות מרצפות, פחות מדווחות על תחלואה אצלן, וזה כחלק מירידה בכלל בתחלואה שראינו בתקופה האחרונה. לכן, הרבה פעמים זה כמעט האינדיקטור היחיד שיש לנו לגבי תחלואה במדינות יעד כאלה ואחרות. היום אנחנו יכולים לדעת, לפי נתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, שאדם, אזרח ישראלי או זר, נכנס למדינת ישראל, אבל אין לנו כרגע מידע שלא דרך טופס נכנס, לגבי המדינות שמהן הוא הגיע, גם לא מה המדינה שממנה הוא טס וגם אם הוא ביקר לפני כן במדינות אחרות. לכן, למעשה, הטופס הזה משמש אותנו לקבלת פרטים, כמובן לזיהוי של הנוסע עצמו, ובעיקר על היעדים שבהם הוא ביקר, וכך אנחנו בעצם יכולים לייצר אצלנו נתונים שמאפשרים לנו לקבוע מדיניות ולקבל החלטות לגבי סיווג מדינות, לגבי הערכת סיכונים שיש בשהייה במדינה כזאת או אחרת, והגדרת מדינות לפי קריטריונים של תחלואה שאנחנו הגדרנו גם בעבר וששימשו אותנו בשביל להגדיר מדינות אדומות, או אף להיפך, מדינות עם רמת תחלואה נמוכה. זה מאפשר לנו גם אחר כך להצליב מידע לגבי וריאנטים, כי למעשה אנחנו מרצפים את כל הבדיקות החיוביות של חוזרי חו"ל. כל דגימה שניתנת לריצוף אנחנו שולחים אותה למעבדה לריצוף, וכך אנחנו לא רק רואים נתונים על תחלואה נכנסת אלא גם על סוגי הווריאנטים הנפוצים במדינות כאלה ואחרות. שוב, הרבה פעמים אנחנו אפילו מתריעים מדינות שישימו לב שיש להם ככל הנראה עלייה של תחלואה או עלייה של וריאנט מסוים. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> ואתם יודעים באמת להצליב בין הנתונים של בדיקת ה-PCR או של בדיקת האנטיגן, לבין הנתונים שאדם ממלא בטופס? זאת אומרת, יש לכם אפשרות לעשות דבר כזה? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אתם עושים את זה ידנית? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> לא, יש לנו - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> יש לכם תוכנה שעושה את ההצלבה? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> בוודאי, במערכות המידע שלנו, של משרד הבריאות, יש לנו היום ממשק לרשות האוכלוסין וההגירה, שדרכו אנחנו יודעים שאדם נכנס מחוץ לארץ למדינת ישראל, גם אזרחים וגם זרים, ובאמצעות טופס נוסע נכנס, שהוא בעצם מייצר מאגר מידע אצלנו באתר של משרד הבריאות, אנחנו יכולים לעשות הצלבה פרטנית. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כי אין לנו כרגע חובה לעשות בדיקת PCR בנחיתה. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זאת אומרת, אם בן אדם עשה בדיקה למשל שלושה ימים אחרי שהוא נחת, לא בטוח שזה עוזר לכם. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זאת אומרת, מה אתם עושים עם זה? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אז אנחנו יכולים לדעת, אנחנו מסתכלים אפילו עד עשרה ימים לאחור האם בן אדם חזר מחו"ל, במידה ויש לנו בדיקה חיובית שלו מהקהילה. אני חייבת לציין, שלמרות שאין היום חובת בדיקה בנתב"ג, ואנחנו לא עושים בדיקות מנדטוריות לכל מי שנכנס במעברי הגבול למדינת ישראל, אנחנו רואים אפילו עלייה בכמות האנשים שנדגמים בימים לאחר מכן בקהילה, גם בגלל סימפטומים וגם בגלל מידע על מישהו שטס איתם. גם בעבר, דרך אגב, ראינו את זה, גם כשכולם נדבקו בנתב"ג, היה לנו נתח לא קטן של אנשים שביצעו בדיקה נוספת במהלך העשרה ימים שלאחר מכן, והם התגלו כחיוביים גם אם הבדיקה שלהם בנחיתה בנתב"ג הייתה שלישית. בערך כמחצית התגלו כחיוביים בשלב יותר מאוחר בגלל תסמינים. שוב, אנחנו מכירים את זה, יש תקופת דגירה כך שבהתחלה התוצאה יכולה להיות שלישית ורק לאחר מכן היא יכולה להפוך להיות חיובית, וראינו את זה הלכה למעשה גם בעבר. היום, כאשר אין יותר בדיקות בנתב"ג, אנחנו רואים אפילו נתח יותר גדול של אנשים שנדגמים בשלב יותר מאוחר. ככל הנראה מרביתם בגלל תסמינים וחלקם כנראה בגלל מידע על מגע הדוק עם אדם שהיה חולה במהלך הנסיעה שלהם, וגם יש יותר ערנות של חוזרי חו"ל לכל תסמין, ואנחנו רואים שבפועל בין 50 ל-60 אחוזים מכלל חוזרי חו"ל נבדקים. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אז מה אתם שיניתם בטופס? זאת אומרת, הטופס היה קיים. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אנחנו צמצמנו את הטופס. בעבר, הטופס היה הרבה יותר רחב, הוא כלל גם הצהרת בריאות והצהרה על כך שהאדם, כשהוא עולה על הטיסה, הוא למעשה לא היה במגע עם חולה מאומת ולא חלה עליו חובת בידוד. כרגע, בגלל שלמעשה אין חובת בידוד למגעים, אז ההצהרה הזאת גם לא רלוונטית. כמובן, הדבר היחיד שהאדם עדיין צריך להצהיר הוא שהוא לא חולה מאומת ולא חלה עליו חובת בידוד לפי הדין במדינת ישראל וגם במדינות האחרות, אבל בגדול זה מידע דמוגרפי שמאפשר לנו לזהות את הנוסע, מידע לגבי היעדים שבהם הוא ביקר ולוחות הזמנים שבהם הוא ביקר, וזהו פחות או יותר. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אני רק אשאל שאלה את משרד המשפטים, ואז אני אחזור אלייך כדי שתבהירי נקודה יותר חשובה, והיא מה המצב האפידמיולוגי כרגע. שי סומך, מה קורה אם אני מצהירה כרגע בטופס שאני לא חולה מאומתת, ואז לצורך העניין גיליתי שאני חולה מאומתת, עשיתי בדיקה ביתית בחו"ל וגיליתי שאני מאומתת אבל הצהרתי שאני לא, מה הסנקציות כלפיי? האם יש לך מה לעשות עם זה? זאת אומרת, למה אני חותמת על זה בטופס והאם יש לך מה לעשות עם הדבר הזה? זאת השאלה, האם יש נגד זה סנקציות פליליות או משהו מהסוג הזה? << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה עם המחלקה הפלילית, אם תרצו אני אוכל לבדוק את זה תוך כדי. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> זה לא שונה, אגב, גם ביציאה מישראל, אם עשית בדיקת אנטיגן ביתית ולא הצהרת בשום מקום. אם יש לך בדיקה מוסדית חיובית וחלה עלייך חובת בידוד, יש לנו היום אינדיקציות על זה במערכות, האנשים האלה נעצרים בשדה התעופה, הדרכון שלהם - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כן, אבל אנחנו מדברים פה על טופס של חוזרים, זאת אומרת שאין לך בדיקה מוסדית שם אלא אם כן עשית איזושהי בדיקת PCR רשמית, ואני לא בטוחה שאת יכולה אפילו להגיע אל תוצאות הבדיקה, במדינות מסיומות אני בטוחה שאין לכם שום ממשק אפילו, אז לכן אני שואלת, מה ההיגיון המשפטי במילוי הצהרה מהסוג הזה? כי אם אין לי שום כלים לבדוק את זה, יכול להיות שזה פשוט בכלל מיותר. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא, אבל קודם כל, בארץ באמת מדובר בהפרת חובת בידוד, זה ברור. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> לא, פשוט אילנה כרגע אמרה שיש חלק בטופס שבו אני חייבת להצהיר שאני לא חולה מאומתת, אז אני שואלת, מבחינה משפטית, האם יש לזה איזשהו תוקף? יכול להיות שחוץ מאשר מה שנקרא לצאת ידי חובה, אין לנו מה לעשות עם זה. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> כן, בארץ זה חובה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רגע, אבל אנחנו מסתכלות בטופס, ותתקנו אותנו אם אנחנו טועות, אבל אני לא רואה שאדם צריך להצהיר שהוא לא חולה בקורונה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> לדעתי אני הצהרתי, לכן אני שואלת. << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> כלומר, בטופס שיש לכם בתוספת. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> יכול להיות שהטופס השתנה, אין לי מושג. << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> הטופס שבתוספת הוא אמור להיות הטופס המחייב. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אולי זה הטופס הקודם? << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כן, תמיד אני שואלת שאלות שאחר כך אף אחד לא מצליח להבין מאיפה זה בא. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ההצהרות האלה היו גם חלק מהצהרת הבריאות בטופס הקודם, יכול להיות שזה גם ירד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני מסתכלת כאן ואני רואה שיש פרטים אישיים, יש פרטים על קטין שבאחריות הנוסע, יש פרטי יצירת קשר, יש את פרטי הטיסה. על פניו אני לא רואה כאן הצהרה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אז יכול להיות שזה ירד ביחד עם הצהרת הבריאות, בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, בסדר גמור, אז השאלה מיותרת. נעבור הלאה לשאלה על המצב האפידמיולוגי. בגלל שאנחנו משאירים את התיקון כמו שהוא היה בתיקון מספר 32, ומצב התחלואה, אנחנו יודעים לפחות מהדיווחים בתקשורת שיש שינוי, אז למה אנחנו לא משנים לכאן או לכאן? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אז קודם כל, חשוב לציין שאנחנו בהחלט עדים לעלייה בתחלואה בשבועות האחרונים, אנחנו מזהים אותה. שוב, קשה קצת להשוות את זה לפרמטרים שהיו בעבר, כי אותם פרמטרים בעצם השתנו בצורה משמעותית, אין יותר חובת בדיקה בשום מתאר, לא בכניסה לישראל, ואז באופן אוטומטי זה משנה לנו את תמונת המצב בכלל מבחינת כלי ההערכה עצמם, אבל אנחנו בהחלט רואים שאנחנו בעלייה של התחלואה. אנחנו רואים גם עלייה מסוימת באשפוזים בבתי החולים, ועלייה קלה גם בתחלואה הקשה. אנחנו רואים בעיקר עלייה באחוז הבדיקות החיוביות מתוך האנשים שנבדקים, שגם זה בהחלט פרמטר שאומר לנו שאנחנו במגמת עלייה. אם לפני שלושה, ארבעה שבועות אחוז הבדיקות החיוביות בכל עמדות הדיגום שלנו היה סביב 12-10 אחוזים, היום אנחנו מגיעים אפילו ל-40 אחוזי בדיקות חיוביות, שזה בהחלט מדד מאוד רגיש שמראה לנו שיש מגמת עלייה, קשה להעריך אותה בצורה מדויקת, אבל היא בהחלט בעלייה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זה וריאנט חדש? זה וריאנט ישן? מה אנחנו רואים? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אנחנו רואים גם יותר עלייה של וריאנטים BA.4 ו-BA.5 בריצופים שלנו, כשכבר היום מעל שני שליש מהריצופים שלנו הם הווריאנטים האלה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> הם יותר אלימים? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> הם יותר מדבקים, ולכן, אגב, אנחנו מסתכלים על מדינות נוספות שגם עכשיו נמצאות במצב אפידמיולוגי שהוא דומה למדינת ישראל, שגם הקדימו אותנו במספר שבועות בגל האומיקרון, כמו ארצות הברית, כמו בריטניה וכמו פורטוגל, שגם שם הזן הדומיננטי באומיקרון היה באמת BA.1 בדומה למדינת ישראל, וגם עכשיו, הזנים היותר שכיחים שאנחנו רואים שם זה BA.5, וגם שם הם חוו גל תחלואה מאוד גדול, אפילו יותר משמעותי מהגל החמישי שאנחנו חווינו כאן בארץ, כי הם בעצם זיהו אותו בשלב יותר מאוחר, ולכן הוא היה באמת גל מאוד גדול. אז גם שם אנחנו רואים תמונה אפידמיולוגית דומה מבחינת אחוז מחלימים מאוד גבוה. אנחנו, היום במדינת ישראל, קרובים ל-4.3 מיליון מחלימים, כשמעל 2.5 מיליון מהם הם רק מגל התחלואה האחרון, אז יש לנו אחוז גבוה יחסית של מחלימים טריים, וזה אחד ההבדלים, למשל, מול פורטוגל או מול ארצות הברית, כשהתחילו לחסן שם במנה השלישית ובמנה הרביעית קצת יותר מאוחר. כלומר, מדובר במחוסנים קצת יותר טריים בהשוואה למדינת ישראל. אבל, מבחינת תחלואה קשה, ובכלל מבחינת מאפיינים קליניים שאנחנו רואים כרגע, ואנחנו רק אתמול עשינו שיח עם ארצות הברית ועם בריטניה, ששם חשוב לציין שגם הורידו כמעט את כל ההגבלות, אין חובת עטיית מסיכות בחללים סגורים חוץ מאשר במסגרות של מערכות הבריאות, אז אנחנו לא רואים שם איזושהי תמונת מצב דרמטית של תחלואה קשה או תמותה. מזה אנחנו יכולים להגיד כנראה, בזהירות, שתמונת המצב במדינת ישראל לא צפויה להיות מאוד שונה, כי בסוף אנחנו רואים אותם עם מאפיינים דומים, גם מבחינת אחוז מחלימים, מבחינת הסטטוס החיסוני של האוכלוסייה, והתפלגות הגילאים של האוכלוסייה, בניגוד לדרום אפריקה, למשל, שגם שם ראינו כבר לפני חודש וחצי גל תחלואה גבוה מאוד בגלל ה-BA.5. הרבה יותר קשה להשוות את האוכלוסייה של מדינת ישראל לדרום אפריקה כי אחוז האוכלוסייה המבוגרת שהיא האוכלוסייה בסיכון, בישראל זה כמובן הרבה יותר גבוה בהשוואה למדינות כמו דרום אפריקה, וגם כמעט שאין שם אוכלוסייה מחוסנת, ולכן קשה להשוות. אבל, למשל ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, ומדינות אירופה, זה כבר מדד שכן מאפשר לנו להסתכל על תמונת המצב האפידמיולוגית של התחלואה שם ולנסות להסיק על תמונת המצב של מדינת ישראל, ולעשות לפי זה הערכה. אז כרגע אנחנו עוקבים באופן מאוד הדוק על מדדי התחלואה והתמותה במדינות האלה, כמובן לצד מדדים כאן במדינת ישראל. על פניו, אין אינדיקציה מאוד מדאיגה, אם כי אנחנו רואים עלייה מסוימת גם בעלייה באחוזים אבל לא בתמותה עודפת או משהו שמדליק לנו, בשלב זה, נורה אדומה. אנחנו כן עדיין חושבים שנכון להמליץ לאוכלוסייה על עטיית מסיכות בחללים סגורים. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זה בדיוק מה שרציתי לשאול, כי אני רואה את הנציגים של משרד הבריאות, כבר לדעתי שבועיים, מגיעים עם מסיכות באופן קבוע. בשבוע שעבר הייתה נציגה של משרד הבריאות שפשוט לא הסכימה להוריד מסיכה, אפילו כשהיא דיברה. אז לכן אני שואלת, מה באמת ההמלצה של משרד הבריאות לגבי מסיכות? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אנחנו לא שוקלים לחייב בצו חובת עטיית מסיכות בחללים סגורים, אבל אנחנו בהחלט קוראים לציבור לגלות אחריות ולעטות מסיכות בחללים סגורים, בעת שהייה ליד חולים ואנשים בסיכון, בקבוצות סיכון. אנחנו כן עדיין חושבים לנכון להשאיר את המצב כפי שהוא, מבחינת חובת ביצוע בדיקות לפני ביקור במוסדות מגן אבות. סיפקנו והרחבנו את האספקה של בדיקות אנטיגן במידה ויש בני משפחה שמגיעים למוסד ולא ביצעו בדיקה לפני כן, יש להם אפשרות היום לקבל את הבדיקה הזאת ולבצע אותה בתוך המוסד ללא תשלום. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> באיזה מוסדות זה? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> במוסדות מגן אבות. אנחנו מספקים בדיקות אנטיגן למוסדות מגן אבות בדיוק עבור אותם מקרים בהם בני משפחה מגיעים והם לא ביצעו בדיקה לפני כן, כי אנחנו כולנו רוצים בסוף לשמור על הביטחון ועל הבריאות של הקשישים או האנשים השוהים שם במוסדות. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> תזכירי בבקשה לצופים שלנו, כשהם מגיעים למוסדות מגן אבות, איזו בדיקה הם צריכים לעשות? בדיקת אנטיגן מוסדית או בדיקת אנטיגן ביתית? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> בדיקה ביתית או בדיקה שהם יכולים לעשות במוסד עצמו. שינינו את ההגדרות, בעבר הייתה דיפרנציאציה בין מחוסנים לבין לא מחוסנים, או מחלימים. למעשה, מי שהיה מוגדר אצלנו כמוגן, היה יכול לעשות בדיקת אנטיגן ביתית, לעומת האוכלוסייה שלא הייתה מוגדרת כמוגנת, שנדרשה לבדיקה מוסדית. ברגע ששינינו וביטלנו את הדיפרנציאציה בין מחוסנים לבין לא מחוסנים גם בצו, למעשה ביטלנו גם את ההפרדה הזאת, כך שכולם יכולים לעשות בדיקה ביתית או בדיקה מוסדית ללא תשלום כמובן. הבדיקות הן ללא תשלום. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אני פשוט קראתי איפשהו לאחרונה לגבי הבדיקות, שאתם שוקלים אולי לאשר בדיקות ביתיות. מה קורה עם זה? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אז למעשה, זה משהו שגם דיברנו עליו פה בוועדה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> זה עלה כבר - - - << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> זה אמור להגיע ביום שני למיטב ידיעתנו, אנחנו מאוד מקווים שזה יקרה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, יש תקנות שהוגשו לוועדה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אז אני לא יודעת מי מנהל את הוועדה ביום שני, אבל אני אשמח באמת להסבר. אתם שוקלים בדיקה ביתית מפוקחת, מה שדיברנו עליו מקודם? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון, שזה למעשה בדיקה ביתית שמבוצעת בהשגחה ובפיקוח מרחוק של בודק מוסמך, שמוודא את זהות הנבדק, את התוצאה שמתקבלת, ודואג להזנה של התוצאה למערכות מידע שבסוף ממושקות אלינו למשרד הבריאות, כך שמבחינתנו זאת בדיקה מוסדית לכל דבר, שמבוצעת בבית. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זה עם קופות החולים, אם אני זוכרת נכון, אתם התחלתם פיילוט. זה כרגע עדיין קופות החולים? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כרגע יש מספר ספקים שיש להם את היכולת הזאת, אבל קודם כל אנחנו צריכים לאשר את זה במסגרת החקיקה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> לא, ברור, כמו שאמרתי, עד יום שני כדי שאנחנו נבין על מה מדובר. אז יש ספקים חיצוניים? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> יש ספקים שיכולים לתת לנו את השירות הזה, ואנחנו צריכים להשלים את החקיקה ואת התיקונים הנדרשים כדי שנוכל להוציא את זה לפועל, אבל מבחינת טכנולוגית זה פותח, מבחינתנו זה כבר אושר, עבודת המטה מבחינתנו הסתיימה, ואנחנו בשלים להפעיל את השירות ברגע שנקבל אישור. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> מתי אתם תוכלו להפעיל את זה, במידה וביום שני זה יאושר? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אני מעריכה שההפעלה תהיה בלוחות זמנים מאוד קצרים, של ימים או שבועות בודדים, ככל שנצטרך. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כן, לדעתי זה יעזור להרבה אנשים. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> יש כבר מספיק ספקים בשוק שרוצים לתת את השירות הזה, וערוכים גם מבחינה טכנולוגית. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> השירות הזה גם יהיה בחינם? לאלה שחולים, כמובן. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> אז אלה הן סוגיות שלדעתי עדיין לא נסגרו, אבל אני חושבת שכן, לפחות עבור חלק מהאוכלוסיות זה כן יהיה שירות שיינתן ללא תשלום, אבל זה משהו שעדיין לא סגור. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, תודה רבה. חה"כ עלי סלאלחה, רצית להגיד משהו? << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> לא, אני רוצה לברך על הדיון, חשוב שאנחנו נהיה ערוכים לקראת כל תרחיש שיהיה בעניין הקורונה. היא לא עזבה אותנו כליל, היא קיימת, ואני מקווה שהיא לא תתפרץ באופן משמעותי, ותהיה בשליטה. טוב שמשרד הבריאות דואג לאוכלוסייה המבוגרת שבינינו, שהיא אוכלוסיית סיכון וצריכים לקחת אותה בחשבון. אני, מכאן, גם קורא לכל האנשים שנמצאים במקומות סגורים, במקומות שיש בהם הרבה אנשים, כן להשתמש במסיכה, בשביל לשמור על האחר וגם בשביל לשמור על עצמנו. בהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> תודה רבה לך, עלי, דברי טעם אמרת, אני גם מסכימה. כל פעם שאני רואה אותך, אילנה, ואותך דניאל, אני מבינה שיש לנו שינוי במצב, וזה קורה כל כמה שבועות, מקסימום כל כמה חודשים. טוב, אני מודה לכן על ההסבר. << אורח >> דניאל שגיא: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני רק רוצה לחדד משהו עוד פעם לעניין חובת הבידוד. כמו שאילנה התחילה להגיד, אין היום חובת בידוד מגעים, רק למי שמקבל הוראות פרטניות ורק, כמובן, לחולים מאומתים. אלה הן שתי חובות הבידוד שקיימות היום בצו. חשוב מאוד לנו להגיד, שמי שמקבל הוראות פרטניות צריך לדווח על זה בטופס מיועד שפיתחנו, שתישלח אליו בהודעת סמס שימלא את הפרטים שלו. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זה נשלח אוטומטית? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> זה יישלח אוטומטית. היום אין מישהו שקיבל הוראות כאלה, אז זאת חובת הבידוד היחידה, לא צריך להתקשר למוקד אם לא קיבלתם כרגע שום דבר. אין מישהו, למעט מאומתים היום, שחב בחובת בידוד. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אבל אם מישהו יהיה חייב בבידוד, לאור הווריאנטים החדשים, אם אני מבינה נכון, יתקשרו אליו או ישלחו סמס. זאת אומרת, האנשים לא צריכים לדאוג שהם מפספסים משהו? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> לא, זו ממש הוראה שצריכה לצאת - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> השאלה היא אם מתקשרים? הפעולה הטכנית היא שמישהו מתקשר אל האדם, האדם לא צריך להתקשר כדי לבדוק? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> לא, רגע, אולי אני אתן עוד חידוד. זה לא רק פרטני, זה גם חריג. בהוראה עצמה צריכות להיות עוד הוראות. כרגע, היום, בגלל ביטול חובת המגעים בצו, אין היום גם הוראה שמאפשרת לקצר בידוד. זאת אומרת, שהיום לפי הצו, חובת הבידוד עומדת על 14 ימים. במסגרת סעיף (יב), יש אפשרות באותה הוראה לתת תנאים שיקצרו את משך הבידוד, ומהם אותם תנאים. זאת אומרת, הסמכות של רופא המחוז, של ראש השירות ושל המנכ"ל לתת הוראה, יכול ותכלול גם הוראות כאלה שיגידו לאנשים שמשך הבידוד שלהם הוא 14 יום לפי הצו אבל הם יוכלו לקצר אותו לחמישה עד שבעה ימים בהתבסס על גורמי המקצוע ומה שהם יחליטו, בביצוע בדיקה מסוימת, כי כאמור, אין היום הוראה שמאפשרת לקצר, אבל כן יש יכולת לעשות את זה במסגרת ההוראה הפרטנית. אז חשוב להגיד, זו הוראה פרטנית, זו הוראה חריגה, ואותו אדם יקבל והוא ידע מזה פרטנית שזה באמת יקרה, ויורו לו לעשות את זה באחד מהמקרים שמפורטים. זאת אומרת, אם יש מגע הדוק עם חולה שנדבק בזן מסוכן, או שהוא דרך קבע במוסד שנמצאת בו אוכלוסייה בסיכון, או שהוא חוזר בכלי שייט או בכלי טייס. אלה הם המצבים היחידים שהוא יכול לפי הצו בכלל לקבל את אותה הוראה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אני רק שוב מוודאה את הנקודה לגבי קבלת ההוראה. זאת אומרת, הבן אדם ידע מזה? זאת אומרת, מישהו יתקשר אליו בצורה כזאת או אחרת? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> כי ברגע שאת אומרת את כל הדברים האלה, הבן אדם צריך להבין שהוא לא צריך לחפש את אחראי המחוז, אלא אחראי כזה או אחר פשוט יתקשר אליו. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זאת נקודה שהיא טכנית אמנם, אבל היא חשובה, כי אחרי שאמרת את כל זה אני בטוחה שיהיו כמה עשרות אנשים שפשוט ילכו להתקשר לבדוק. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> לא, זה מה שקורה עכשיו, ולכן אני אומרת את זה, כי המון אנשים מתקשרים למוקד ואומרים שהם קיבלו הוראה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אה, כבר זה קורה? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> לא, יש פה גם חשיבות מאוד גדולה מבחינת דמי בידוד. זאת אומרת, אנשים היום לא יכולים סתם ככה למלא את הטופס חובת דיווח, כי הטופס הזה למעשה מועבר אחר כך לביטוח הלאומי, ועל בסיסו מקבלים דמי בידוד. מי שאין עליו חובת בידוד הרי לא זכאי לדמי בידוד, אז מי שלא מקבל הוראה פרטנית כתובה, מתקשרים אליו, יקבל את אוטו טופס בהודעת סמס וימלא אותו בחזרה - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> לאותם אנשים נשארים דמי בידוד לפי הצו? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, זאת אומרת, אלה הם אותם מקרים פרטניים ובודדים שאתם מדברים עליהם? כי כל שאר החולים המאומתים לא מקבלים דמי בידוד. << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> הם לא יקבלו, נכון. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> זה רק מתוך ימי המחלה? << דובר_המשך >> דניאל שגיא: << דובר_המשך >> ימי מחלה, נכון, דיברנו על זה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בגלל זה גם אושר חוק מסגרת של דמי בידוד לאותם מקרים פרטניים. כל עוד יש אפשרות של הוראה פרטנית בצו, קיימת אפשרות שיהיו אנשים, גם אם הם בודדים, שיהיו זכאים גם לתשלום דמי בידוד. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> בסדר גמור, זאת גם הבהרה חשובה, תודה רבה. אני רוצה להעלות בזום את עו"ד אורן פסטרנק. << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> תודה רבה, גברתי היו"ר. אני רוצה להעיר מספר הערות קצרות. בנוגע למסיכות, אני פשוט קראתי הודעה של משרד הבריאות בשבוע האחרון ברשתות, שהם טוענים שוב, כמו שהם טוענים כאן בוועדה, שיש מחקרים ראויים שטוענים שהמסיכות הן כן יעילות, והם קוראים לאנשים לא להקשיב למידע שטוען שהמסיכות הן לא יעילות. אז אני שוב רוצה לחדד את הדברים, כדי שגם הוועדה תדע את הדברים בצורה ברורה, וגם מי שצופה בנו מהבית. אני הבהרתי את זה בדיונים קודמים - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אתה הבהרת את זה בכמה וכמה הזדמנויות, כן, אין בעיה. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> נכון, ולכן אני לא אחזור על כל המידע, אני רק אגיד בגדול, שארבעת מחקרי ה-RCT, כלומר, המחקרים הרציניים בעולם בנושא המסיכות קבעו שאין יעילות למסיכות. המחקרים שמשרד הבריאות מציג - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אני מזכירה לך שאמרת את זה כבר כמה פעמים. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> נכון, אני מתייחס כרגע - - - << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אני מחכה לדברים חדשים, כן. << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >> לכן, אני מתייחס כרגע למחקר החדש שמשרד הבריאות שם ראשון, בראש הדגל שלו, כשהוא מפרסם ברשתות החברתיות. מדובר במחקר השוואתי מאוד נחות, מדובר במשאל טלפוני, אני פשוט לא מבין איך משרד הבריאות מפרסם את זה ברבים. זה מחקר שנעשה בקליפורניה ספציפית, ששם, אגב, ידועה הגישה גם מבחינה פוליטית למסיכות. זה מחקר ברמה השוואתית מאוד נמוכה, הוא לא RCT, ומשרד הבריאות נמנע מלהציג לציבור שישנם ארבעה מחקרי RCT מאוד רציניים שמראים שאין יעילות, וזה חמור. אני אעצור כאן בנוגע למסיכות. הנקודה הבאה שאני רוצה לשאול את משרד הבריאות, זה למה מדברים בתקשורת, ואני לא יודע אם הם כבר הוציאו הנחייה מחייבת, ואם כן אז שיציגו אותה, למה מחייבים צוותים רפואיים להתחסן בחיסון מלא כדי להמשיך את עבודתם? בעבר, אנחנו יודעים בוודאות שזה היה בהנחיה לצוותים חדשים שרוצים להתקבל לעבודה, בתקשורת התבשרנו שהיום הם רוצים להחיל את זה על כל הצוותים, גם הקיימים, כאשר ידוע לכולנו, לפי הנתונים של משרד הבריאות, שמחוסנים נדבקים באותה מידה כמו לא מחוסנים, ואין הצדקה לדבר הזה. עכשיו, אם הם הפעילו את זה, שיסבירו גם איך הם מפעילים את זה מבחינה משפטית, אם זה בהוראת מנכ"ל אז שיפרסמו את הדבר הזה. שאלה נוספת היא, אני לא מצליח להבין למה הם ממליצים על חיסון לצעירים בריאים במנה שלישית, כאשר גם פה בוועדה, לפני כשבוע, נאמר ש-100 אחוזים מהמאושפזים במצב קשה הם מעל גיל 60? 100 אחוזים הם מעל גיל 60 והם ממליצים לצעירים לקחת כבר את המנה השלישית. לא ברור לי הדבר, ואולי הם ירצו להסביר את זה. כפי שאנחנו רואים את זה, היעילות האפשרית של אותו תרכיב מתגמדת מול הסכנות מתופעות הלוואי. דבר נוסף הוא בנושא ה-PIMS שהם דיברו עליו באותו דיון, אני חייב להעיר על זה כי לא ניתנה לי שם זכות דיבור למרות שכולם אמרו את אותה דעה ולא נתנו להשמיע דעה שונה. בנושא ה-PIMS שכל הזמן מדברים על ילדים, מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-JAMA ב-19 במאי 2022 מצא, כי במהלך 16 השבועות של גל האומיקרון, בו נדבקו קרוב ל-950 אלף ילדים, חלו בארץ 36 ילדים בלבד בתסמונת PIMS. חשוב לדייק בנתונים, כי הם כל הזמן מציגים שחלו הרבה ב-PIMS והייתה היסטריה, אז חשוב לדייק בנתונים, זה פשוט לא נכון. בנוסף, התחלואה ב-PIMS בגל האומיקרון, לא רק שהיא הייתה פחותה מבחינה מספרית, היא הייתה גם קלה יותר. גם תחלואה לבבית הייתה קלה יותר, משך האשפוז היה קצר יותר, לא הייתה תמותה ולא היה צורך בהנשמה. אלה הם נתונים שמשרד הבריאות יכול להגיב אליהם. אני אעצור כאן, תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אילנה, אני אשמח אם תתייחסי בשני משפטים, כי אני רוצה כבר להקריא את הצו. תודה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בסדר גמור. אז קודם כל, חובת החיסון לעובדי בריאות קיימת לא רק לגבי נגיף הקורונה, יש פרוטוקול שלם של חיסון עובדי בריאות שקיים תקופה ארוכה. למעשה, זה מעוגן במסגרת הוראות מנכ"ל, הוראות מנהל שמגדירות מהו פרוטוקול חיסוני שעובד בריאות נדרש להשלים. זה מתייחס כמובן גם לצורך הגנה על המטפל עצמו, כי עובדי בריאות בסוף חשופים הרבה יותר לפוטנציאל הדבקה בגלל מגע עם חולים. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> יש שם חיסונים חריגים, מיוחדים, שבציבור לא ממליצים לעשות אותם? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> בוודאי, פרוטוקול החיסון של עובדי בריאות הוא מאוד שונה מפרוטוקול שגרת חיסונים של כל ילד במדינת ישראל, למשל, כי הוא באמת מכוון, ואגב, הוא גם עושה דיפרנציאציה בין סכנות הדבקה של מנתח או רופא שיניים לצורך העניין, לבין מזכירה רפואית שככל הנראה תהיה פחות חשופה למגע עם דם, אבל היא כן יכולה להיות יותר חשופה להדבקה בדרך נשימתית או בדרך מגע. לכן, יש בנוהל הגדרה של מדרגות סיכון להדבקה, וסוגי חשיפות פוטנציאליות שונות בין עובדי בריאות שונים, ומה הפרוטוקול החיסוני הנדרש לכל אחת מהקבוצות האלה. חיסון קורונה נכנס בתיקון במסגרת נספח בתחילת 2021, והיום הוא מדבר גם על הפרוטוקול שמחייב שתי מנות פלוס מנת דחף, או כמובן החלמה עם מנת חיסון אחת לפחות, שזה דומה להגדרות מחוסן מחלים, כפי שהיו בנוהל גם בעבר. נכון להיום, ההגדרה הזאת הועלתה גם לדיון צט"מ לפני מספר שבועות, וצט"מ חזר על ההמלצה שלו להשאיר את זה כחובה לחיסון עובדי בריאות. שוב, אין לנו דרך לחייב עובדים שכבר מועסקים בפועל במערכת, אי אפשר לפטר אותם כמובן, אבל לגבי כניסה למקצוע, לדוגמה סטודנטים שלומדים מקצועות בריאות, עבורם זה תנאי הכרחי בשביל להיכנס לשדות הקליניים, וסטודנט שלא השלים את כל פרוטוקול החיסונים, אגב, לא רק קורונה אלא כל יתר החיסונים, בדיקות סרולוגיות, וחיסונים שהוא נדרש על פי הנוהל, הם נדרשים להשלים אותם לפני תחילת ההתנסויות הקליניות, לפני הגעתם למחלקות, כשהמטרה היא גם להגן על העובד עצמו וגם להגן על המטופלים. גם אם זה לא מונע הדבקה, אנחנו יודעים שהיום היעילות של החיסון במניעה מוחלטת של הדבקה ירד, אם כי הוא עדיין נשמר במידה מסוימת, וגם הוא חשוב בסוף, כשאנחנו מדברים על מגע תדיר ויום-יומי עם אוכלוסיות, שמרביתן הן אוכלוסיות בסיכון, וחלקן הן אוכלוסיות שעדיין לא מחוסנות או לא יכולות להתחסן, כמו ילדים קטנים, כמו קשישים, כמו אנשים עם כשל חיסוני. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> סטודנטים יודעים מראש שיש להם פרוטוקול חיסוני? לא ספציפית על חיסון כזה. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כן, כל סטודנט שנכנס לעבודה במקצועות הבריאות, זה חלק מהתנאים שהוא מיודע עליהם מראש, וזה קורה כבר בשלב הרישום ללימודים לכל אחד ממקצועות הבריאות שחלה עליהם חובה. זה לגבי השאלה הראשונה. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> סוגייה שנייה, לגבי התחלואה ולמה הוחלט על ידי צט"מ להמליץ על מנת חיסון שלישית לילדים בגילאי 11-5. עד עכשיו בעצם, בהנחיות שלנו, הם קיבלו שתי מנות ולא הייתה החלטה חד משמעית לגבי אפשרות למנה שלישית. ההמלצה של צט"מ גם היא מדברת על האפשרות הזאת, כשמבחינתנו זהו פרוטוקול שהוא אחיד גם למבוגרים וגם לילדים. רמת המוגנות המיטבית היום, כפי שאנחנו רואים אותה, אגב, גם במדינות אחרות בכל קבוצות הגיל, זה שתי מנות חיסון פלוס מנת דחף, שמייצרים את אפקט ההגנה המשמעותי ביותר גם בפני תחלואה קשה, וזה משהו שאנחנו רואים גם בנתוני המציאות שלנו בארץ, וגם במחקרים שמתפרסמים בעולם, והילדים לא שונים. זה נכון שהילדים פחות מגיעים, לשמחתנו, לתחלואה קשה ולתמותה, אבל עדיין, יש גם את אותם עשרות מקרים של PIMS ושל אשפוזים, וגם לונג קוביד. רק לפני שבוע היינו כאן בוועדה והצגנו נתונים לגבי לונג קוביד, כולל ילדים, אז אנחנו רואים שאחוז לא קטן של ילדים בקבוצות הגילאים האלה, אנחנו מדברים על סדר גודל של 6-4 אחוזים לפי הנתונים שלנו בארץ, סובלים מתסמונת מחלה ממשוכת, ובחלק מהמקרים באמת מדובר על הגבלה מאוד משמעותית, על קושי בזיכרון, על הפרעות קוגניטיביות, לפעמים גם על בעיות פיזיולוגיות שקשורות למערכת הלב וכלי הדם, כשאין סיבה לקחת את הסיכון הזה ולחשוף אוכלוסייה לא קטנה לסיכון הזה. אנחנו מדברים על 1.4 מיליון ילדים במדינת ישראל, שאנחנו יכולים להקל עליהם ולמנוע מהם סיבוכים באמצעות חיסון, וההבדלים, לפי כל המחקרים וגם אם אנחנו מסתכלים על לונג קוביד, הם שהסיכון לפתח לונג קוביד עם תסמינים שונים בקבוצות גיל, מופחת לפחות ב-50 אחוזים בקבוצה של מחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים. לכן, ההמלצה שלנו היא חד משמעית לאפשר לכל הורה שמגיע ורוצה לחסן את הילד שלו ולתת לו מנה שלישית, לעשות את זה, ולכן יצאה ההנחיה של האגף לאפידמיולוגיה, לפני כשבוע, שמאפשרת לכל קופות החולים, לכל ספקי השירות, לתת מנה שלישית לילדים, בתנאי שעברו לפחות שלושה חודשים מהמנה השנייה ושלושה חודשים ממועד ההחלמה האחרון שלהם, שההורים יכולים לחסן אותם. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> תודה. אנחנו נקריא את התיקון לצו, בבקשה. << דובר >> גל כהן: << דובר >> טיוטת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022 בתוקף סמכותי לפי סעיף 20(1)(ב) ו-(ג) ו-(2)(א) לפקודת בריאות העם, 1940, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1 1. בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 1 – פה מוסיפים עכשיו את כל ההגדרות שנובעות מהתיקון שלא עבר אצלנו בוועדה, לענייו הטופס של הנוסע הנכנס. 1. לפני ההגדרה "מגע הדוק" יבוא: ""חוק הטיס" – חוק הטיס, התשע"א-2011; "כלי טיס" – כהגדרתו בחוק הטיס; "כלי שיט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;"; 1. לפני ההגדרה "עובד" יבוא: ""מעבר גבול יבשתי" – תחנת מעבר שנקבעה כתחנת גבול; "מפעיל כלי טיס" – כאמור בפסקה (1) להגדרת "מפעיל אווירי" בחוק הטיס; "מפעיל כלי שיט" – הגורם מטעם בעל כלי השיט או מטעם חוכר כלי השיט המטפל בהפעלת כלי השיט בעת שהייתו בנמל בישראל;" 1. ההגדרה "שדה תעופה בין-לאומי" – תימחק. תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2(יא) לצו העיקרי, אחרי "בן ביתו" יבוא "שהוא". זה תיקון טכני כי נפלה שם מילה ועכשיו מסדרים את זה. תיקון סעיף 3 3. בסעיף 3(א) לצו העיקרי, הסיפה – תימחק. זה מה שדניאל הסבירה מקודם, שזו הייתה הפניה לתקנות שכבר לא בתוקף, אז לכן היא לא רלוונטית. תיקון סעיף 3ה 4. בסעיף 3ה לצו העיקרי – 1. בסעיף קטן (א), המילים "והוא אינו בשטח פתוח," – יימחקו; זה גם תיקון ניסוחי, הוא לא משנה מבחינה מהותית את ההוראות, זה לעניין עטיית מסיכה. 1. בסעיף קטן (ב), בפסקה (3) ההגדרה "אנשים הגרים באותו מקום" – תימחק; גם זה תיקון טכני. 1. בסעיף קטן (ה), המילים "כאמור בסעיף קטן (ד)" – יימחקו. אותו דבר, סעיף קטן (ד) נמחק, אז אין צורך במילים האלה. תיקון סעיף 4 5. בסעיף 4(א) לצו העיקרי, במקום "עד יום כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022)" יבוא "עד יום כ"ד בתמוז התשפ"ב (23 ביולי 2022)". זה בעצם הארכה של כל הצו, כפי שהוא היום, בחודש. תחילה 6. תחילתו של צו זה ביום כ"ד בסיון התשפ"ב (23 ביוני 2022). שזה מחר. << יור >> היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מצביעים על הצו. מי בעד? הצבעה בעד – 2 נגד – 0 נמנעים – 0 התיקון אושר אין מתנגדים ואין נמנעים. תיקון מספר 33 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) אושר. תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:46. << סיום >>