פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 37 ועדת החינוך, התרבות והספורט 11/08/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ג' באלול התשפ"א (11 באוגוסט 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר סימון דוידסון משה טור פז אלון טל אמילי חיה מואטי שירלי פינטו קדוש יוסף שיין חברי הכנסת: ג'ידא רינאוי זועבי רם שפע מוזמנים: אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך סימה עובדיה פורצנל – מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך גור רוזנבלט – מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, משרד החינוך דודי מזרחי – מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך עו"ד ועו"ס לירון אשל – יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד יובל יורגן – ראש צוות מרכז המחקר והמידע, הכנסת מירום שיף – יו״ר ארגון ההורים הארצי משתתפים באמצעים מקוונים: דוד פלבר – ממונה על המלגות, משרד החינוך מירה סלומון – מרכז השלטון המקומי אבי קמינסקי – יו"ר איגוד המנהלים אורית גור כהן – יו"ר משותף מנהיגים – ארגון מנהלי בתי הספר צמרת אביבי – מנכ"ל מורי תל"ן העשרה וחוגים ייעוץ משפטי: מירב ישראלי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי אור שושני << נושא >> תשלומי הורים לשנת הלימודים תשפ"ב << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שמחה לפתוח הבוקר את ישיבת ועדת החינוך בעניין תשלומי ההורים. המתנו עד שיגיעו התשלומים האלה, ולצערי פעם אחר פעם הם מגיעים בלחץ לקראת פתיחת שנת הלימודים, בלי שניתן לנו מספיק זמן גם להתכונן לקראת. הורים שהיו להם בעיות בעניין השאלת ספרים, השאלת הספרים התחילה לפני חודש, רצו להתחיל ולא יכלו, או שחלקם פשוט עברו על החוק. לכן ביקשתי בהקדם לקבל את המסמכים ממשרד החינוך. אנחנו נקיים היום דיון מעמיק בעניין התשלומים. כל חבר כנסת יאמר את דבריו, כמובן שלארגון ההורים תהיה במה נרחבת לספר לנו קצת על האתגרים ועל הבעיות עם אותו תקציב שמשרד החינוך הביא בפנינו. אני אתן כמובן למשרד החינוך להציג את המתווה, אבל יש לנו איזושהי בעיה כאן בוועדת החינוך. להבנתי, שנה אחר שנה כבר במשך לא מעט שנים, פעם אחר פעם, חברי הכנסת מסבירים גם למשרד החינוך וגם למשרד האוצר את העקרונות של חוק חינוך חינם. רבים מאזרחי ישראל, במיוחד לאחר תקופת קורונה לא פשוטה, תקופה של התפרצות מגיפה שבה היינו במספר לא קטן של סגרים שהשפיעו בצורה דרמטית על הכלכלה הישראלית ועל התעסוקה של המון הורים, יש קושי ולא קל לעמוד בתשלומים האלה. זו חתיכת מעמסה. אני יודעת שמתקיימים פה כל שנה דיונים בהם אומרים: בשנה הבאה לא נאשר תשלומי הורים. אנחנו מבקשים לצמצם אותם ככל הניתן, וכל שנה זה לא קורה. אם לא מצמצמים ואם זה לא קורה, אני אומרת בצורה מאוד מאוד ברורה למשרד החינוך שיביא בצורה מסודרת חוק, שיסדיר בחקיקה את עניין תשלומי ההורים ולא באיזה דרך עקומה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אנחנו נביא חוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, הייתה עתירה לבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון גם אמר שכל הדרך העקומה הזאת – אני לא צריכה לקרוא לכם את פסק הדין, אני בטוחה שאתם מכירים אותו – להעביר את זה בחוזר מנכ"ל בשנייה האחרונה, זו לא צורה. הוועדה כבר פונה למשרד החינוך ומבקשת, שאם אתם לא רוצים שכל שנה נחזור על אותה מנטרה, כן אישור, לא אישור, תביאו חקיקה מסודרת, שתוכל גם לסייע להורים שאין באפשרותם לשלם את אותם תשלומים; אמצעי גבייה הגיוניים ונורמליים איך אנחנו עושים את זה, אבל להסדיר את זה בצורה מסודרת, לא בחוזר מנכ"ל שכל שנה משתנה, כשכל פעם מחכים ולוחצים, להעביר או לא להעביר. אני אאפשר לכל חבר כנסת הזדמנות לומר את דבריו. לרשות כל חבר כנסת יעמדו מקסימום שלוש דקות. חברת הכנסת זועבי ביקשת ראשונה לדבר, אז אתן לך את רשות הדיבור, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תודה גברתי, יושבת ראש הוועדה. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת לפני סיום הדיון היום. אני רוצה לדבר היום על הסכנה הממשית של הפקרת עשרות אלפי ילדים וזריקתם לרחוב. בישראל 2021 כל הזמן מדברים כאילו יש חוק חינוך חינם, אבל הוא סיסמה בלבד. במציאות חינוך ציבורי עולה הרבה מאוד כסף. משרד החינוך רוצה להחזיר את תשלומי ההורים על דברים שאמורים להיות מסובסדים על ידי בתי הספר ומערכת החינוך – טיולים, חוגים של העשרה, סל בריאות, דברים בסיסיים. אני שואלת, למה להחזיר עכשיו? הקורונה נגמרה? כנראה שאני לא יודעת שהקורונה נגמרה. שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, צריכה להשאיר את הסבסוד לתשלומי הורים. אני רוצה להציג בפניכם נתון אחד בלבד – על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשאנחנו מסתכלים על הממוצע של הוצאה חודשית של הוצאות הורים במערכת החינוך, היא בין 150 ל-160 שקל לחודש בשנה. כשאנחנו מסתכלים ומשווים את נטל ההוצאה הזאת בין החמישון התחתון לבין החמישון העליון, עומס התשלום החודשי הזה הוא יחסית פי שלוש. אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך משלמים פי שלוש יחסית למה שהם מכניסים בהשוואה לחמישון עליון. אני אומרת, שאי אפשר במציאות של הקורונה היום להסכים למציאות, שבה החינוך בישראל הוא רק לילדים של עשירים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת הכנסת אמילי מואטי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני מרשה לעצמי לתהות בקול רם, למה דיונים מהסוג הזה מתקיימים בדקה התשעים, כשהתאריך הוא הכי צפוי בשנה. אנחנו יודעים מתי זה האחד בספטמבר, ואיכשהו כל הזמן יש תחושה, גם מבחוץ, שהדברים האלה קורים ברגע האחרון ותמיד בלחץ. אני מתנגדת לתשלומי הורים – לא אולי, לא נראה, בלי סייגים ובלי כוכביות. זה המון כסף, אני לא צריכה להסביר את העקרונות של חינוך חינם, שכולנו מכירים בעל פה. התפקיד שלנו כנבחרי ציבור הוא לא לסייע, אני גם מתנגדת לשימוש במושג הזה. התפקיד שלנו הוא לפעול, להציג חזון ולשנות את המציאות. אני מרגישה שאני חוזרת על זה כל כך הרבה פעמים, אם נמשיך ככה, נגיע למצב שאנשים מצוינים, נהדרים, גאונים, גאונים לא מזוהים, מוחות אבודים יסתובבו בתחתית הסולם החברתי, וכל מיני אנשים בינוניים, שנולדו כנראה להורים הנכונים בשכונות הנכונות ולמדו בבתי הספר הנכונים – ינהיגו את הסיפור הזה. תשלומי הורים הם בדיוק הגשר הקטן שיכול לקבוע, מי יגיע לאן ובאיזה בתי ספר ילדים יצליחו והדלתות ייפתחו להם מעצמם, ובאיזה בתי ספר ילדים יתחפרו בבורות של עוני ושעתוק העוני, ודור שני לעוני הוא דור הרבה יותר קשה מדור ראשון לעוני, כי הרי הדברים לא מתנהלים בוואקום, הפער נפער. על כן חברות וחברים, זו עמדתי. אני לא רואה כמה דיונים עשויים לשנות אותה. אנחנו צריכים לדבר על זה. לא אתם תביאו חוק, אנחנו נביא חוק, ואתם תעזרו לנו להפוך אותו למציאות. תודה רבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תקציב משרד החינוך לשנה הקרובה המוצע הוא 66 מיליארד שקלים. לטעמי, מה שאנחנו הולכים לדון בו, טבלת תשלומי הורים, הוא חלק קטן מהסיפור. בסופו של דבר, טבלת תשלומי הרשות והחובה היא סוג של משחק סכום אפס: מה שנוריד כאן, לא יתקיים. אבל מה שקורה בבתי הספר זו מציאות אחרת לגמרי, יש עוד אלפי שקלים של תשלומי הורים, שהם לא בעיקר דיוננו היום, והם בעיניי לב הבעיה. הדיון הזה לא צריך להתמקד בעשירון העליון, הוא צריך להתמקד בתשעה עשירונים האחרים, שנאנקים תחת העול הכלכלי בישראל היום. אני חושב שיש כאן שלושה דברים שאנחנו צריכים לעשות, אבל קודם כל בוא נאמר את האמת: משרד החינוך חרת על דגלו תחת המנכ"ל הקודם את צמצום הפערים, והוא נכשל. בכל נתון שבידינו, צמצום הפערים בישראל לא קורה בשנים האחרונות, וזאת כנראה תוצאה של מדיניות, זה בוודאי לא מקרי. אני מצפה מאתנו קודם כל להרחיב את מוטת הדיון ולבדוק מעבר לטבלה הזו את כל נושא תשלומי ההורים במערכת החינוך. בוא נזכור, גם בנתונים שהובאו לפנינו, גביית המקסימום במערכת החינוך יכולה להגיע ל-7,000 שקלים, וזה באמת סכום שמעיק גם בעשירון העליון בישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> במחקרים שמרכז המחקר והמידע גם יציג בפנינו, יש בתי ספר שזה מגיע גם ל-20,000 שקל. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> שמעתי על 3,000 שקל בחודש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. אם העשירון העליון בישראל רוצה להוציא כסף, זו זכותו, אבל אנחנו כמערכת ציבורית, לא יכולים לאפשר שבסופו של דבר ילד א' יסובסד על ידי ילד ב', כשמה שצריך להיות זה שהמדינה היא זאת שלוקחת אחריות. אני חושב שבנתונים שהוצגו לפנינו, יש ירידה לא מובנת ב-20% בסכום המלגות שמוקדש לנושא תשלומי ההורים. אני חושב שזה נושא שכן לגמרי בידינו. אנחנו צריכים לדרוש ממשרד החינוך להעלות את המלגות, לא להוריד אותן מ-120 ל-100, אלא להגדיל בהרבה. אני רוצה שאנחנו נקדם הצעת חוק, שתעשה סדר בנושא של תשלומי ההורים ותבחן מחדש את כל כללי המשחק, תתיר במקומות שרוצים להתיר, אבל תאמר את הדברים האלה: המדינה מממנת באופן מלא, וכאן אני לגמרי עם חברתי מואטי. תודה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב לכולם. הנושא הזה הוא נושא שהוא באמת רחב הרבה יותר, כמו שאמר חבר הכנסת קינלי – יש בו הרבה רטוריקה, יש בו הרבה פופוליזם ויש בו הרבה שאלות אמיתיות. אני אפתח בנתונים, כי אין בישראל שוויון בנושא מערכת החינוך השוויונית. לא יכול להיות שוויון, כי אם אנחנו חושבים שעיריית תל אביב למשל מקצה 8,500 שקל לתלמיד בשנה, בעיריית ירושלים – 3,000, זה ברור שהעסק כבר שונה. שנים על שנים שהפערים האלה קיימים בתוך המערכת. עכשיו השאלה שנשאלת היא איפה אנחנו מנסים לצמצם באמת את הפערים, כי רשויות מקומיות עשירות יכולות לממן, הורים עשירים יכולים לממן. בדוח שמפרסם מרכז המידע של הכנסת, אנחנו יודעים שאנחנו אישרנו ל-6% מבתי הספר 5,000 שקל, ל-78% מבתי הספר הממלכתיים אישרנו 2,000 שקל, זאת אומרת שיש פה פערים גדולים. השאלה שלנו היא – ואני חושב שחברי הכנסת קינלי וגם מואטי אמרו את זה – איפה אנחנו מצמצמים את הפערים ולא פוגעים בתלמידים שידם אינה משגת. פה אנחנו צריכים לתת את זה לא כאיזה פתרון גלובלי לשאלות האלה, כי הורים גם יכולים לסייע לילדים שלהם במורים פרטיים. הדברים האלה ידועים ואלה שאלות עצומות וגדולות שקיימות בכל מערכת כזאת. לכן אני חושב שתשלומי הורים זאת הזדמנות – אני לא אומר שזה ייתן לנו פתרונות גדולים, אני בא ממחשבה שאי אפשר לפתור הכול, אבל זה ייתן לנו איזה איתות ליכולת לצמצם פערים בצורת העבודה שנעשה. אנחנו באמת צריכים להדגיש איך אנחנו יכולים להחדיר את הרעיון שבמקומות מסוימים שתלמידים ידם אינם משגת לקבל א', ב' ו-ג' כסל החינוך שלהם, אנחנו נסייע בתקציבים, לא במובן של רדוקציה שנתחיל להגיד אין את זה ואין את זה ואין את זה, אלא כי כל מה שהורים רוצים זה להעלות את קרנם של ילדיהם ולשפר את חינוכם. ההורים מוכנים להוציא סכומי עתק לגני ילדים, אני הלכתי לבדוק וגיליתי שהורים משלמים 5,000 שקל לחודש לגן ילדים – אני לא מדבר אתכם על 5,000 לשנה שאנחנו מאשרים. לכן אני אומר שהוועדה הזאת יכולה לזהות את הצורך הזה במקומות שתשלומי ההורים הופכים את המעמסה על הורים קשה ובלתי אפשרית בכלל, ואז אנחנו נצמצם את הבעיה, לא נפתור את הפערים האלה, כי זה בלתי ניתן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לפני הרבה שנים כשהייתי צעיר ויפה ויותר גבוה, הייתי מחנך ומורה. אני לא אשכח יום בהיר אחד, שהיינו צריכים לצאת לטיול ולשני תלמידים לא היה הכסף לשלם. עמדתי מול ההורים ומול התלמידים והייתי צריך להוציא כסף מהכיס כדי שהתלמידים האלה ייצאו לטיול, וזה לא עוזב אותי. במדינה הזאת מערכת החינוך, וגם הספורט דרך אגב, יותר ויותר גדלים הפערים ויותר ויותר משפחות חזקות יכולות לאפשר לילדים שלהן יותר ויותר דברים במערכת הספורט ובמערכת החינוך, והמוחלשים נזרקים הצידה. יש נושא של 100 מיליון שקל מלגות. הייתי רוצה לדעת באיזו צורה אפשר להחזיר את זה חזרה ל-120 מיליון שקל לפחות; כמה מהר אותן משפחות מוחלשות מקבלות את הכסף; כמה בירוקרטיה יש בנושא הזה; ואיך אפשר לזרז את הנושא של קבלת כסף, לפחות בתמיכה, למשפחות מוחלשות? כי אני יודע שהחבר'ה האלה, אנשים שאין להם, עוברים שבעת מדורי גיהינום כדי לקבל את הכסף ואת העזרה, ומגיעים תמיד לרגע האחרון של דקה לפני הטיול השנתי, של דקה לפני סדנה מיוחדת לדברים כאלה ואחרים, וברגע האחרון איכשהו מסדרים להם את העזרה הזאת. אז אם אפשר היה לזרז את זה, שזה יהיה יותר קל, יותר פשוט, ולהגדיל לפחות את ה-100 מיליון ולהחזיר למה שהיה בעבר 120 מיליון שקל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת רם שפע, לרשותך שלוש דקות, בוקר אור. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> האמת שיש לי די הרבה מה להגיד ולשאול, אבל אני שואל אותך קודם, אם מרכז המחקר והמידע מציגים נתונים, יש לי המון שאלות שיכול להיות שייחסכו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה יכול לבחור להגיב בשלב מאוחר יותר. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני מעדיף לוותר ולשמור את הזכויות לאחר כך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין שום בעיה. בוועדה שלי אנחנו נותנים לכל חבר כנסת כמה דקות לומר את דברם לפני הכול ואז אנחנו מתחילים דיון, ובגלל זה גם אין התפרצויות באמצע הדיון. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> הלוואי שזה יישמר ככה. בינתיים החברים שלנו מהאופוזיציה עוד לא נוכחים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לי תחושה שהם לא יגיעו, כנראה שגם נושא החינוך ותשלומי ההורים לא נמצא בראש מעייניהם ויש להם דברים קצת יותר חשובים מהעניין הדחוף הזה... << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אתמול הם דיברו אתי. אני רק אגיד שאני שמח להיות פה, כל חבריי ממשרד החינוך, אני מקווה שגם אתם שמחים לראות אותי. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> אתה לא מרגיש פה דז'ה וו? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני מרגיש מאוד, אבל אני שמח לראות את שרן עושה עבודה טובה, עם יהודית ואתי וכולם. בקיצור, שמח. יש לי גם דברים לומר אחרי זה, אבל בינתיים אני שמח להיות כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ניתן לך גם את הזמן. אנחנו נעבור כמובן למשרד החינוך. מי מבינכם רוצה להציג בפנינו את תכנית התשלומים לשנה הקרובה? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתחיל ואחר כך יהיו חברים שימשיכו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת גם להתייחס לדברים שנאמרו בעניין המלגות, להורדת הסכום של המלגות, שזה נושא מאוד מאוד קריטי, כי דווקא שם ניתן לסייע לתלמידים חסרי היכולת או אלה שידם אינה משגת. אני לא מבינה איך בשנת קורונה אנחנו מצמצמים את זה במקום להגדיל את זה. אחרי שתציגו את זה, אני רוצה להתעכב על כך ספציפית. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בסדר גמור. אני אתן סקירה קצרה. גברתי, גם אנחנו שמחים להיות כאן ושמחים ששנת הלימודים נפתחת. אנחנו חוזרים ללמידה סדירה ורציפה, בהתאם למתווה החדש שפורסם. כדי לחזור ללמידה רציפה וסדירה, אנחנו מדברים על כך שגובה תשלומי ההורים, כפי שאמר קינלי, נותן את המענים לפעילויות רבות שקורות בבית הספר, אבל חשוב לנו להדגיש שלא חל שום שינוי בגובה תשלומי ההורים, תשלומי חובה ורשות כבר מעל עשור, מתוך הסתכלות על כל קשת התלמידים וההורים במדינת ישראל. חשוב לי בתחילת דבריי להגיד, שאנחנו לא יושבים פה בדקה האחרונה. לפי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה, הסמכות לאשר את תשלומי ההורים היא בידי ועדת החינוך של הכנסת בלבד. מאז החורף פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת לבקש לכנס את הוועדה כדי לאשר את תשלומי ההורים, אבל מדצמבר לא הייתה ועדה והיא קמה רק ב-26 ביולי, ולכן אנחנו נמצאים בעת הזאת. זה לא שלא ביקשנו לפני כן, יעידו על כך גם רם שפע וגם הנהגת ההורים, שאנחנו במהלך הזה קודם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כבר שלושה שבועות שמנהלת הוועדה יהודית ביקשה את הנתונים, כדי שנוכל לדון בעניין, ושלושה שבועות שלא קיבלנו את המכתב ממשרד החינוך על מנת שנוכל לדון בו. << דובר_המשך >> אינה זלצמן: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה קרה באמצע, אבל אנחנו פנינו כבר מספר פעמים עוד מדצמבר. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> פניתם כשלא הייתה ועדה, אבל מרגע שהייתה ועדה לא שלחתם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> ברור לנו ששנה שעברה הייתה שנה קשה לכולם, ואנחנו שומעים על נזקי הקורונה. היה לנו ברור שהשנה אנחנו צריכים גם להתייחס לכך. לכן השרה החלטה, בתיאום עם מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים, להגדיל את קרן המלגות בעוד 30 מיליון שקל, כך שמה-100 מיליון הגענו ל-130 מיליון שקלים. קינלי, זה עונה לשאלתך. יש פה באמת הסתכלות על הדברים שאתם דיברתם עליהם. מעבר לכך, במסגרת דיוני התקציב – ותיכף דודי ירחיב על כך – השרה הצליחה להביא בשורה ממש חשובה לציבור ההורים, ההקלה על נטל התשלומים, אם זה בבתי הספר של החוגים, אם זה במסגרות הצהרונים, אם זה בנושא צמצום פערים ובגיל הרך. דודי, אני מעבירה אליך את השרביט ואחר כך מחזירה אלי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כפי שציינה אינה, במסגרת דיוני התקציב בממשלה, משרד החינוך רשם מספר הישגים, שנוגעים בדיוק לסוגיה שלשמה התכנסנו כאן, בין היתר הקלת הנטל על ההורים. אנחנו מדברים על שני פרויקטים גדולים, גם ניצנים, תכנית הצהרונים, וגם תכנית החופשות בחנוכה ובפסח. כמו שחבר הכנסת שפע זוכר כמובן היטב משנים עברו, הנושא לא הוסדר בבסיס התקציב של המשרד, ושנה אחר שנה לפני החופשות, לא ידענו האם כן תהיה פעילות, לא תהיה פעילות, ואכן בחלק מהתקופות גם לא התרחשה הפעילות. ובכן, הנושאים האלה הוסדרו בבסיס תקציב משרד החינוך וזה יופיע בתקציב המדינה, שהוגש לאישור הכנסת – גם בתי הספר של החגים וגם ניצנים בחופשות, בעלות כוללת של מיליארד ו-400 מיליוני שקלים. בנוסף, משרד החינוך קיבל תקציב של כ-300 מיליון שקלים לצמצום פערים לטובת המשך הפעילויות, שלא הוסדרו בבסיס התקציב עבור קיום תכנית חוג לכל ילד בצפון, עבור יוצאי אתיופיה ומגזרים נוספים ופעילויות נוספות ברחבי הארץ, שנוגעות בדיוק לסוגיה הזאת של הקלת הנטל על ההורים, כדי לאפשר גם לאוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר להשתתף בפעילויות הבלתי פורמליות הללו. כפי שציינה אינה, בנוגע לנושא של המלגות, אנחנו נעמיד את קרן המלגות לשנת הלימודים תשפ"ב על 130 מיליון שקל כדי לתת מענה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר, הגדלתם את זה ב-10 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> נכון, צריך להגיד שלא היה תקציב מדינה מאושר משנת 2019, התקציבים האלה לא נמצאים בבסיס התקציב, ולכן מדובר על תוספת משמעותית. התקציב שנמצא בבסיס ב-2019 עמד על כ- - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דודי, רק הבהרה, כי קיבלנו פניות שביולי האחרון בתי הספר של החופש תוקצבו, אבל ניצנים לא היה, כלומר לא תוקצב ביולי, אז זה השינוי לקראת התקציב הקרוב? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> להוציא שנה נתונה אחת בקורונה, ניצנים לא פעל אף פעם ביולי. ניצנים לא תוקצב בבסיס, וכל שנה עד יום לפני, אף אחד לא ידע אם התכנית תופעל, לא תופעל, ואם כן באיזו מתכונת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז זה השתנה עכשיו? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> וזה השתנה, ואני חושב שהדגש הכי חשוב, וזאת באמת בשורה גדולה, הוא לגבי חנוכה ופסח, זאת תכנית של כ-300 מיליון שקלים של מסגרות מסובסדות, שבעבר לא הוסדרו. כרגע את מוסדרות בבסיס התקציב. כולי תקווה, שזה יאושר גם בכנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר, גם בחנוכה וגם בפסח יש כרגע נכון לעכשיו מסגרות מסובסדות לתלמידים? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התשלומים שהיו בשנה שעברה, אנחנו מבינים שזו הייתה שנת קורונה ודובר על כך בוועדה הקודמת, שבמידה ולא ישתמשו, יהיו החזרים להורים על כך שלא השתמשו בתקציבים האלה. אפשר לדעת מה נעשה עם התקציב הזה, והאם הוא הוחזר להורים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מציע שסימה תתייחס. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> כבר בתחילת אפריל תש"ף, עם פרוץ הקורונה, הוצאנו מסמך מאוד מפורט שחוזר על ההנחיות, ההנחיות להשבת תשלומי הורים שלא נעשה בהם שימוש או יתרות שנותרו בחשבון תשלומי הורים שלא השתמשו בהן, ההנחיה הקבועה גם בתקנות לימוד חובה מאז 2004 וגם בחוזרי המנכ"ל שלנו שחובה להחזיר. עם פרוץ הקורונה, שבנו וחידדנו ואנחנו כל הזמן מחדדים את החובה להשיב תשלומי הורים. עשינו בדיקה. למעט כמה בעיות שמטופלות בקצוות, הרוב הגדול השיבו את הכספים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הרוב הגדול של בתי הספר או הרוב הגדול מתוך התקציב? על כמה אחוזים אנחנו מדברים מתוך התקציב שחזר ומה זה רוב? << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> את שואלת על תקציב או על תשלומי הורים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תשלומי הורים, כמה חזר? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> תשלומי הורים הולכים לפי סעיפים, זאת אומרת שאם גבו בעד טיול ולא התקיים טיול, משיבים את הכסף הזה להורים, או מזכים אותם לאותו סעיף לשנה הבאה, כשהורים יכולים להגיד: אני רוצה או לא רוצה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם אספתם את הנתונים של סכומי הכסף? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> הם עושים את זה מדגמית. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> לא, אנחנו לא אוספים את סכום הכסף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> או כמה מוסדות חינוך החזירו. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> כמה מוסדות חינוך אנחנו אוספים. אספנו את זה בפנייה אישית למפקחים ולמנהלים. במערכת אפיק מאושרות הבקשות לתשלומי הורים, ואז שם יש פירוט, מה הכספים שגובים עבור כל אחד מהשירותים. לאחר מכן הגבייה היא באחריות הרשות המקומית או הרשת, הבעלות של בית הספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה בתי ספר לא החזירו תשלום הורים? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> מעטים מאוד, בודדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מעטים 10%? מעטים 20%? או מעטים חמישה בתי ספר? << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> אני משערת שזה בסביבות ה-10%, וכל פנייה שהגיעה אלינו, טופלה באופן מידי. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> זאת לא אשמתכם, אבל רק צריך להבין את המנגנון. המשרד אחראי על הגבייה באמצעותנו, רק שהוא לא אחראי על ההחזר. מה שהוא עושה, ואני מניח שגור עובד על זה קשה, זה לנסות מדגמית לאסוף כמה שיותר נתונים, אבל סימה לא יכולה להגיד את הנתון האמיתי, אם יש 10% או 30%, היא לא יודעת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל היא אומרת שהיא אוספת נתונים כמה בתי ספר - - - << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> לא, היא פונה לבתי הספר ומסבירה להם בחוזר. זה נעשה באפריל שהם צריכים להחזיר, רק שגם בשנה שעברה לא הצלחנו באמת לדעת בסוף כמה כסף חזר להורים, ואני גם לא יודע מה קרה השנה, ונראה לי שזאת גם שאלה די קריטית, לאור העובדה שלא אישרנו, כמה קיבלו את הכסף חזרה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אני אשמח שנקיים דיון על הכללים כדי להבין אותם לעומק, כי יש חלוקה בין משרד החינוך לבין הבעלויות בבית הספר או הרשות המקומית, כשהמשרד מאשר את תשלומי ההורים, אחרי שהמפקח בודק ומאשר, והגבייה היא באחריות הרשות המקומית או הבעלות על בית הספר. החשבון הוא של הרשות המקומית או של הבעלות, לא שלנו. אנחנו לא יכולים להיכנס ולצפות בחשבון. בשנה שעברה פנינו בצורה מאוד מאוד פרטנית באקסלים, אספנו נתונים, מן הסתם נתונים בדרך הזאת יש בהם טעויות וכו'. כמובן שאנחנו מנחים בכל מה שנוגע לכללים, בכל מה שנוגע למדיניות. אנחנו מפקחים, אנחנו בודקים. אם יש בעיות, פונים אלינו ואנחנו מטפלים, אבל האחריות לגבייה והחשבון הוא אצל הרשות המקומית. הם מנהלים אותו, זה לפי תקנות החוק, זה אפילו לא לפי חוזר מנכ"ל. הם הבעלים, הם מנהלים אותו והם אלה שגובים. לבקש את הדיווחים האלה זה גם מאוד קשה. מאוד קשה לאסוף את הנתונים האלה, לא תמיד יש שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מירום שיף, האם בחודש האחרון הגיעו אליך הרבה תלונות שהורים לא קיבלו חזרה את הכספים שלהם? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> התלונות הן לא רבות. צריכים לזכור שבשנה שעברה הגבייה היתה מאוד מאוד נמוכה בבתי הספר, וגם ברוב בתי הספר, אם הם לא מחזירים, זה עובר לגבייה לשנה אחר כך, ואז מהסעיף הרלוונטי שעבר הכסף, לא גובים מעבר לסכום שמאושר פה. זה לא שאנחנו יודעים על כל תלונה ותלונה במדינת ישראל, אבל התלונות הן לא רבות, והנתונים שהמשרד אומר, אני לא יודע להעריך אותם, אבל בטח השנה הזאת הכמות נמוכה יותר. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> מירום אמר את מה שרציתי להגיד, זה יפה שאנחנו מתואמים. בנוגע להשאלת ספרי לימוד, ההצעה שלנו לאשר את זה לשנתיים מראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, אני גם התקשרתי לשרת החינוך באופן אישי אחרי פנייה של יו"ר ועד ההורים הארצי, שאמר שיש הורים שעוברים על החוק, כשהם בסך הכול מנסים להשאיל ספרים לילדים שלהם. אני ביקשתי ממנה לנסות להביא לנו תקציב דו-שנתי לשנה הזו, ואז בשנה הבאה אנחנו נאשר לשנה שאחרי זה, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה שהורים יעברו על החוק באיזושהי צורה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אם יורשה לי להגיד משהו על המנגנון של השאלת ספרים, שהוא אחד המנגנונים הכי מבריקים שהכרתי. אני זוכרת שכאשר הבנות שלי היו בכיתות מוקדמות, זה היה עוד בתקופה שהיינו צריכות לקנות כל שנה, וזה היה כל כך מייגע ולא אקולוגי, אז כל הכבוד לעושים במלאכה, זה מנגנון נפלא. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> תודה. אנחנו נציג בפניכם כעת את המתווה המפורט. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, שאלה אחת בהמשך לשאלה ששאלת מקודם לגבי החזרים, שהיא חשובה. הרי צריך לזכור שיש שני תשלומים שמשולמים, אחד בתחילת השנה והשני במחצית השנה. יש מנגנונים שצריכים לעשות בדיקה, האם משתמשים בכסף לאור מה שהיה בתשפ"א. לפי הדוקומנטים שפורסמו, אני רואה שכבר דנו בנושא הזה. האם באמת עושים בו שימוש? אולי יש מנגנון/שסתום כזה, שבמידה ולא משתמשים בכספים שמשולמים עד ה-15 בספטמבר, לא ישולם הסכום השני? השאלה הייתה חשובה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> באמת בשנה שעברה חלק מההחלטות פה היה לאשר סכום גבייה שהוא מחצית, חלק בהפחתה כזאת או אחרת. עשינו חשיבה משותפת עם הנהגת ההורים, אני חושבת שזה יותר פגע בהתנהלות השוטפת של בתי הספר, לראיה מה שקרה במסיבות סיום, בטקסי סיום ודברים נוספים שהיו. לכן חשבנו במשותף שהדרך הטובה ביותר היא לגבות את כלל התשלומים וללכת למהלך של החזרת התשלומים במידה ויהיה צורך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אינה, מה שאמרת לכל הפחות מאוד לא מדויק. מה זה פגע? נחסכו מאות אלפי שקלים שההורים לא שילמו, כי הם לא למדו. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא דיברתי על זה, אז לא הבנת אותי נכון. דיברנו על כך שכשחזרנו לשגרה, היה קשה וגם לא הייתה ועדת חינוך והיו תשלומים שלא אושרו וזה יצר קושי, אפרופו פניות שפנו אליך, ולכן החשיבה היא למנוע מראש מהלך כזה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אנחנו מציגים את תשלומי ההורים לאישור הוועדה וליידוע הוועדה. תשלום החובה בעד ביטוח תאונות אישיות אושר על ידי הוועדה כבר ביולי 2019, ולכן אנחנו לא מבקשים שוב, הוא מאושר גם לתשפ"ב. אנחנו מביאים לאישור הוועדה את תעריפי שירותי הרשות ומיידעים בתעריפי התל"ן ותשלומי רכישה מרצון. כמו שאתם רואים, אנחנו חוזרים למתווה המלא של תשלומי ההורים, מכיוון שבחשיבה ובשיח עם בתי הספר ועם ההורים, אנחנו מבינים שבתי הספר זקוקים גם ליכולת להתארגן ולתכנן מראש את הפעילויות לכל שנת הלימודים, וגם לקיים אותן: את סל התרבות, מסיבות הסיום, קיום פעילות סל תרבות וצפייה בהצגות ובמופעים, לקיים מסיבת סיום כמו שראוי לסיים בסוף שלב חינוך, לקיים מסיבות כיתתיות, השאלת ספרי לימוד, שהוא נושא כל כך חשוב. אני כבר אקדים ואומר, כמו שנאמר קודם, שאנחנו מבקשים בסעיף הזה לאשר את תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשפ"ב ומראש לאשר את הגבייה לתשפ"ג, כך שבתי הספר יוכלו להיערך בזמן – ארגוני ההורים הארצי והיישובי, טיולים וסיורי של"ח. בנוסף, אנחנו מביאים לאישור הוועדה את התשלום השתתפות ההורים בארוחה מתוקף חוק ארוחה יומית לתלמיד, כשהסכום הזה – אין בו שינוי לעומת לא השנה שעברה ולא קודמותיה. התעריף הזה בנוי על הכנסה לנפש במשפחה. התל"ן – הסכום המרבי לקיום התל"ן לא השתנה לעומת השנה שעברה ולעומת השנים הקודמות. כחלק מהאיזון בין הרצון של הורים לתת לבין החשיבות של שמירה על השוויון, משרד החינוך קבע כבר לפני שנים רבות את נקודת האיזון עד חמש שעות תכנית לימודים נוספת לבקשת ההורים ובאישור ההורים בבתי הספר, עד שלוש שעות בגני הילדים, ובבתי ספר שהוגדרו כבתי ספר תורניים או בבתי ספר שהוכרו על ידי ועדת ייחודיים כבתי ספר שמובילים פדגוגיה ייחודית, ניתן לאשר עד 15 שעות תל"ן. בהקשר הזה אני אומר שבשיתוף עם הנהגת הורים ארצית ובשיח איתם ובשיח עם החינוך הממלכתי-דתי, אנחנו נאשר תל"ן בממלכתי-דתי, תל"ן תורני שהוא מעבר לחמש שעות, בוועדה במחוז יחד עם המפקח ועם רפרנט תשלומי הורים ועוד מנהל המחוז ויחד עם נציג הנהגת הורים ארצית שיישב בוועדה. רכישת שירותים מרצון – אתם רואים את הסכומים, הם חזרו לסכומים המלאים. בשנה שעברה הרבה בתי ספר כמעט ולא גבו כספים. הסעיף שבשיח עם מנהלים ומפקחים היה הסעיף שהכי סייע לבתי הספר לתת איזושהי שגרה ופעילויות, בין אם מקוונות ובין אם אחרות, הוא רכישת שירותים מרצון. זה הסעיף שהרבה מאוד בתי ספר גבו אותו, ולכן אנחנו חושבים שמאוד חשוב שיתקיים. הוא עומד על 125 שקלים בגני הילדים, 250 שקלים ביסודי ו-450 שקלים בעל-יסודי. השתתפות ב"בית ספר מנגן" בכיתות ב'-ט'. כבר בשנה שעברה יידענו את הוועדה שניתן לגבות עד 650 שקלים ברכישה מרצון עבור שימוש בכלי הנגינה. הילדים מקבלים כלי נגינה ושוכרים אותם. אנחנו נותנים להם את הכלים ומתחזקים אותם. פעילות העשרה שכוללת מופעים, כיתות אמן, הסעות להופעות, דמי כניסה לאירועים וספר ייעודי לתכנית. את כל השאר משרד החינוך והרשויות המקומיות מממנים. הדבר האחרון שכבר אמרתי קודם, אנחנו כבר פונים לוועדה לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, ביוזמה של הנהגת הורים ארצית שהציעה את זה – זו יוזמה מבורכת – לאשר כבר כעת את התשלום להשאלת ספרי לימוד. הגבייה לתשפ"ג תהיה מחודש ינואר ולא כבר כעת, זאת אומרת: בחודש בינואר יוכלו לגבות ולהיערך לשנה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. נעשה סבב שאלות. בנוגע לתל"ן, אני מבינה שאתם מכינים מתווה מיוחד למורי תל"ן, שככל הנראה הוא כמעט בלתי אפשרי, כי גם מהם אתם מבקשים לשמור על סוג של קפסולה, אבל אותם מורי תל"ן אמורים לעבור מכיתה לכיתה כדי להעביר את אותו שיעור. האם בשנת קורונה הנהלים שאתם מוציאים עדיין מאפשרים תל"ן? אם כן, יש לנו את אותם הסכומים, אבל אם לא, מדוע צריך לגבות אותם? אנחנו רוצים הבהרה לגבי זה ולאחר השאלות אני אתן לנציג שלהם לומר כמה מילים. נתחיל בסבב שאלות, חבר הכנסת משה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני ראיתי בנתונים של מרכז המידע והמחקר שיש מערכות מסוימות, שלא מדווחות באפיק על תשלומי הורים, לפי הנתונים שלהם 13% מכלל המערכת, אבל במגזר החרדי מדובר במשהו גדול הרבה יותר. אני רוצה לשאול כאן את גור, האם נשקלת סנקציה על אי דיווח באפיק עד כדי עצירת תקצוב? << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> בחרדי זה בדיוק הפוך, 13% מדווחים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון, ולדבר הזה בעיניי יש השלכות רוחב. כשיש כאלה שלא מדווחים, השכנים שלהם שמדווחים מרגישים פראיירים. לטעמי צריך לבחון האם אפשר לעצור תקצוב לבתי ספר שלא מדווחים על תשלומי הורים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד החינוך, בבקשה לרשום את השאלה. חברת הכנסת מואטי. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף הערה לדברים שאמרתי, שבישראל תשלומי ההורים גבוהים ב-30% עד 50% מהממוצע במדינות ה-OECD. אני חושבת שצריך להתחשב גם בזה, שזה בעיקר מרחיב פערים ולא מצמצם אותם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר לשאלה ששאלתי קודם לגבי המלגות. הבנתי שזה עלה ל-130 מיליון שקל, שזה עדיין לא מספיק לדעתי. השאלה היא לגבי הבירוקרטיה של קבלת הכסף. אני מבקש לקבל תשובה, כיצד אותן משפחות מקבלות כסף וכמה קשה להשיג את הכסף. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> הו-הו . << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> יש לי כמה שאלות. באופן כללי, וזאת אולי לא אשמת אף אחד מאתנו, הדיון הזה הוא די מעוות, כי בסופו של דבר אנחנו מקבלים בהבנה שיש כמעט חמישה מיליארד – תקנו אותי אם אני טועה – תל"ן פלוס התשלומים שאנחנו אמורים לאשר פה היום, תשלומים שהורי ישראל משלמים עבור החינוך של הילדים שלהם. לא משנה איך נתייחס לזה, בתפיסת עולמי זה דבר מאוד מאוד מעוות. אני בטוח שקינלי ידידי, שעסק הרבה מאוד שנים בחינוך, יסכים אתי שהגיע הזמן שניתן את הדעת לא רק בדיון הזה, אלא במשהו הרבה יותר רחב, מה תפיסת העולם של משרד החינוך כלפי העובדה שאנחנו מרחיבים פערים ולא מצמצמים אותם. אנחנו עושים את זה דרך קבע. ישר כוח על התקציב בסיס לניצנים, גם לשרה, זה סופר משמעותי; אבל זאת טיפה בים ביחס לאירוע הרחב, שבו כל שנה יותר ויותר הורים נאלצים לשלם יותר כסף. גם התל"ן בסופו של דבר – אם תחזרו כמה שנים אחורה, היינו בסכומים הרבה הרבה יותר נמוכים. בסוף אנחנו בעל כורחנו פה פשוט מאשרים את המציאות העגומה הזאת. אני רוצה להגיד כמה דברים ספציפיים ושואל שאלות, כי ויתרתי מקודם. זה בסדר שאמרת שאנחנו חוזרים אחורה, אבל בואו נאמר את המשמעות של הסכומים שעולים חזרה עכשיו: א. הורדנו בשנה שעברה את סל התרבות ב-10%, והחזרתם אותו לתשלום מלא. מירום היקר שאני מעריך הערכה ענקית, לא יודע איך אתם קיבלתם את זה שהסכומים עולים; ב. החזרתם את הסעיף של ה-24 שקלים, אחרי שלפני שנתיים – זה גם לא היה בתקופתי – היו פה הרבה מאוד דיונים למה להוריד אותם. זה אמנם לא המון כסף, אבל זה עדיין סכום שאני לא מצליח להבין למה חזר, ואני לא רואה שום הצדקה שמישהו מאתנו יאשר לגבות אותו אחרי שכבר הצלחנו להורידו בעבר; ג. איך אתם מסבירים את העובדה, שלמרות שהיה אתגר עם מסיבות הסיום ולמרות שחצי מהתשלומים לא אישרנו להם לגבות, בתי הספר התנהלו די טוב להבנתי בשנה שעברה? ואם לא, תסבירו איפה היו הבעיות, כי זה אירוע די כבד לאור העובדה שמערכת החינוך תפקדה בהקשר הזה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני חושב שחשוב להגיד מילה לגבי מסיבות הסיום. אם יש משהו שהרחיב פערים בשנה שעברה זה שלא היה תקציב למסיבות סיום. ההורים גבו בצורה לא חוקית דרך תשלומי ועדי כיתה, ורשויות חזקות בחלקן מימנו את זה. זה אחד האירועים הכי נוראיים שקרו. היו גם מקומות שלא קיימו מסיבות סיום. אני לא חושב שמגיע לילד אחד לסיים בטח תיכון, אבל גם בית ספר יסודי, גן ילדים וחטיבה, בלי מסיבה בצורה מסודרת. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אבל הרבה דברים אחרים קרו טוב. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני לא מאשים אף אחד, אבל היינו בסיטואציה שלא הייתה ועדת חינוך ואי אפשר היה לאשר את זה. אם מישהו זוכר, בין אפריל ליוני היינו באיזה סוג של נורמליות במדינה הזאת, עוד לפני הגל האחרון שהתחיל ביולי. אנשים שאפו לעשות את מסיבת הסיום הזאת. אנחנו לא יודעים איך השנה הזאת תיראה. אנחנו כן דיברנו עם משרד החינוך, שתהיה אפשרות לעשות את הגבייה בחלקים. יש את האופציות האלה, אבל לא לדחות את זה לרגע האחרון, כי אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד שנה במדינת ישראל. כולי תקווה שהכנסת הזאת תמשיך הרבה זמן, אבל תזכרו מה היה בשנה שעברה, הייתה הגדלת פערים בגלל שהכנסת לא תפקדה בתקופה הזאת. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אבל מירום, אם עוד שלושה חודשים יהיו הגבלות קורונה, אתה לא יכול להיות ערב – וגם המשרד לא – שהכסף יחזור להורים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם רוב ההורים קיבלו בחזרה את התשלומים, אני פחות חוששת מההחזרה שלהם לאחר מכן. אם יש מנגנון שכן עבד בשנה שעברה בעניין החזרי תשלומים, פחות הייתי חוששת השנה אם הכספים יחזרו או לא יחזרו ליעדם, ובגלל זה שאלתי ספציפית באחוזים, וגם היה חשוב לי לשמוע ממירום אם הם קיבלו פניות בעניין החזרי תשלומים. אבל הנקודה שמירום מעלה בעניין מסיבות הסיום, זה משהו שעלול לכאוב ותדע לך שאלה דברים שילדים זוכרים עד גיל מאוד מאוד מבוגר. פנו אלי חבר'ה שפספסו את מסיבת סיום כיתה ו' בגלל מבצע צוק איתן בעוטף, ואת מסיבת סיום של י"ב הם לא קיימו בגלל הקורונה. אני יודעת שאולי לנו זה נשמע צרות קטנות, אבל מבחינתם זו חוויה מאוד מאוד קשה שהם סוחבים איתם, שהם לא חוו את מסיבות הסיום המשמעותיות האלה. זאת נקודה שלא הכרנו. מי ממשרד החינוך רוצה לענות על השאלות של חברי הכנסת? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתחיל. לגבי התל"ן, כרגע מתגבש מתווה עם משרד הבריאות, שככל הנראה המפעיל החיצוני יצטרך להציג למנהל בית הספר את התו הירוק או בדיקה שלילית על 72 השעות האחרונות ולא תהיה הגבלה במעבר בין הקבוצות. זה המתווה שמסתמן כרגע – זה עוד לא אושר סופית, אני רוצה לסייג את זה כאן. לגבי המנגנון של המלגות, אבקש מדוד שיענה לך, הוא בזום. << אורח >> דוד פלבר: << אורח >> ראשית בוקר טוב לכולם, אנסה להשיב בקצרה לשאלות שעלו. ראשית לגבי הסכום, כפי שנאמר, התקציב יעלה בצורה די משמעותית בשנה הבאה, וזה יוכל להקל על עוד הורים רבים. כמובן לעולם הצרכים יהיו יותר גדולים ממה שהמערכת יכולה להעמיד, אבל עדיין למעלה מ-200,000 הורים קיבלו סיוע בשנה שעברה, ועם הגידול בתקציב אני משער שזה רק יגדל השנה. לגבי התהליך, אני חושב שיחסית לתהליכים בסדר גודל הזה, הוא די טוב ויעיל. התקציב עובר ישירות למנהל בית הספר, אין ועדות במטה או במחוז או בעירייה. מנהל בית ספר מקבל הודעה כמה כסף עומד לרשותו, וברגע שהוא מדווח לנו מי הם התלמידים שוועדת המלגות שלו אישרה, אנחנו מעבירים את הכסף, זה עניין של שבועות אחדים. המנהלים היותר זריזים שמקבלים את ההקצאה בספטמבר, ונניח השנה בגלל החגים, באוקטובר הם יקיימו את ועדת המלגות וכבר בסוף נובמבר הכסף עובר לבתי הספר. מבחינת השיטה, אנחנו חושבים שהדרך הכי טובה זה לא להעביר צ'ק להורים, בוודאי שלא מזומן, אלא לזכות את ההורים בכרטיס הנהלת החשבונות בבית הספר, ולכן גם אורך הפרוצדורה הוא לא רב. המנהל מודיע לנו למשל באחד בנובמבר מה שמות התלמידים, אחרי שבועיים, שלושה, הוא מקבל את הכסף ועד סוף החודש התלמיד או ההורה יודע שהכרטיס שלו זוכה והוא יכול להשתתף בפעילויות או להיות פטור מאגרת ספרי לימוד וכו'. אם יש עוד שאלות, אני אשמח להשיב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> המלגות הן לפי משכורות של ההורים? << אורח >> דוד פלבר: << אורח >> קביעת הסכום נתונה בטווח ביסודי בין 250 ל-500, ובעל-יסודי בין 400 ל-800 שקלים. זה נתון לשיקול דעת של ועדת המלגות בטווח הזה. ההורים מתבקשים להביא שלושה תלושי שכר אחרונים, וההכנסה לנפש היא הגורם המרכזי שעל פיו נקבעת הזכאות למלגה. יש לנו סולם, כמו במפעל ההזנה וכמו בדברים דומים, לפי הכנסה לנפש כמה ניקוד מקבל התלמיד. יש גם משקל של 15% לשיקול דעת של המנהל, לעתים גם כשההכנסה מאוד גבוהה, נניח יש הוצאות רפואיות על מחלות קשות או פשיטות רגל או רקע אחר שמצדיק שיקול דעת מעבר למספרים היבשים של תלושי השכר, אבל ככלל זה שיקול הדעת שניתן למנהל. אנחנו סומכים עליו בהרבה דברים אחרים, ואנחנו סומכים עליו ועל צוות ועדת המלגות גם בעניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך ההורים יודעים על קרן המלגות? << דובר_המשך >> דוד פלבר: << דובר_המשך >> בתי הספר מקבלים את ההודעה כבר בתחילת שנה, וברוב המקרים אלה אותם מוסדות שקיבלו גם בשנים קודמות, ולכן כבר בעת ההרשמה או בעת הסדרת הרישום לשנה הבאה, הם יודעים שיעמוד לרשותם תקציב, ויש לנו טפסים שהמנהל נותן להורים למלא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל זה לגבי המנהלים. איך המנהלים מיידעים את ההורים? כי בסוף ההורים הם אלה שצריכים לבקש את זה. << דובר_המשך >> דוד פלבר: << דובר_המשך >> המנהל מודיע להורים, כאשר הוא אומר מה גובה תשלומי ההורים לשנה הבאה, בין אם הוא מוציא את זה במייל, בהודעה במזכירות או במכתב אישי משוכפל שעובר להורים. הוא גם מודיע שקיימת אפשרות לקבל סיוע מקרן המלגות. אני חושב, לפי מה שאנחנו יודעים, שאין בעיה של פערי ידע, שההורים לא יודעים. לא כולם יכולים לקבל, אבל אני לא חושב שיש מצב שהורה אומר: אם הייתי יודע, הייתי מגיש בקשה. זה בדרך כלל לא קורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מוצה מתוך הקרן האחרונה? << דובר_המשך >> דוד פלבר: << דובר_המשך >> בשנה האחרונה עמד לרשותנו תקציב של 120 מיליון שקל. בערך 104 מיליון מתוכו נוצל. לשבח המנהלים ייאמר, למרות שזה לא כל כך מקובל, שכאשר לא היה צורך, הם לא שאבו את הכסף מאתנו. היכן שלא הייתה גבייה, או שהייתה גבייה חלקית, מנהלים אמרו: אמנם הקצית לנו 20,000, אבל אנחנו גבינו פחות ויש פחות ביקוש, נשתמש רק ב-10,000 או לא נשתמש בכלל. אנחנו כמובן שמחים על ההגינות הזאת של המנהלים. הכסף נשאר בקופת קרן הסיוע ויעמוד לרשות המוסדות בשנה העוקבת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה בקשות לא נענו? << דובר_המשך >> דוד פלבר: << דובר_המשך >> שאלה שאין לי עליה מידע, כי אנחנו לא עושים את זה ברמת מטה או ברמת מחוז, כל בית ספר מקבל הקצאה, ואמרתי שכמעט 220,000 תלמידים קיבלו מלגה. אני משער בוודאות שהיו יותר בקשות, אבל אנחנו מנסים להציף את הנזקקים ביותר ולתת להם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להעלות את צמרת. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> לא עניתם לשאלות לגבי הסכומים גם של סל התרבות שעלה וגם של ה-24 שקלים. היו פה הרבה שאלות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> רשמתי לי את השאלות, נענה עליהן אחת אחת. לגבי האמירה שבישראל אחוז התשלום גבוה יותר, מדינת ישראל יוצאת דופן בכך שרוב החינוך בה הוא ציבורי ומתמקד בגילאי שלוש עד 18, וכמעט שאין בתי ספר פרטיים, שגובים כ-2,900 ש"ח בשנה, וגם הם לא מתוקצבים. גור יכול לתת פה הסבר על הפסקת תקצוב וכל מה שביקשתם לדעת. אחר כך אמשיך בתשובות לשאלות. רם, רשמתי לפניי. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> גם הטיעון הזה לא נכון. להתחיל למנות מדינות שיש בהן חינוך ציבורי? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתן לגור לענות. << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> אני אענה לשאלה של קינלי לגבי הדיווח באפיק. קודם כל צריך להסביר למי שלא לגמרי מכיר, שמערכת אפיק היא מערכת שבה משרד החינוך מפקח על התשלומים שנגבים על ידי בתי הספר. בית בפר לא יכול לגבות אפילו שקל אחד מההורים, לפני שהוא מילא במערכת כמה הוא רוצה לגבות, עבור מה. המערכת מראש מכוילת לסעיפים שמאושרים על ידי ועדת חינוך. אי אפשר למלא שם משהו מחוץ לסעיפים האלה, ורק אחרי שמפקח מטעם משרד החינוך אישר לבית הספר את התשלומים האלה, רק אז זה מאושר. כל שנה אנחנו מצליחים להעלות את אחוז בתי הספר שמדווחים באפיק. כיום בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים הגענו כמעט ל-100% דיווח. יש לנו עדיין בעיה עם מערכת החינוך החרדית, אגב זו בעיה היסטורית. גם שם אנחנו מצליחים להעלות את האחוז, אבל אני אומר ביושר שהאחוז עדיין נמוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש סנקציות? << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> הם כן מדווחים, אבל הם מדווחים לרשתות שלהם, למשל רשת החינוך העצמאית מרכזת אצלה דיווח כמה גובים בכל בית ספר ואנחנו רואים את הדיווח שלהם. עליי זה לא מקובל. אני רוצה שמנהל של בית ספר במדינת ישראל, גם אם הוא שייך לרשת חרדית, ידווח אלי ולא ידווח למנהל הרשת שלו, אבל צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על אחוזי דיווח נמוכים, זה לא שיש הפקרות, אלא זה פשוט לא מדווח אלינו. בבתי ספר שאומרים לנו: אנחנו צריכים תשלומי הורים באופן מאוד מאוד גבוה, הסנקציה יכולה להגיע להסרת התקצוב שלהם. עשינו את זה עד היום בשני בתי ספר, שאמרנו להם: או שאתם מתכנסים לסכומים שאנחנו מתירים לגבות, או שאתם לא תקבלו בכלל תקצוב ממשרד החינוך. למרבה השמחה, עד היום זה קרה רק בשני בתי ספר במדינת ישראל, בכל השאר הגענו להפחתות של תשלומי ההורים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שאלתי גם לגבי סל התרבות וה-24 שקלים. העליתם את המלגות ב-10 מיליון, אבל זה נכנס בדרך אחרת, אז אני אשמח לדעת מה הסכום של תשלומי ההורים שעלה השנה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> תשלומי ההורים לא עלו השנה. לגבי סל התרבות, שנה שעברה הייתה שנה מיוחדת. מאותה סיבה של צמצום פערים שעליה דיבר קודם מירום, חשבנו שילד שלא חווה אירועי תרבות, הפער נפער עבורו. כשאתה מקטין את הסכום, שגם כך הוא סכום קטן, אתה מגדיל את הרפרטואר ואת העושר התרבותי שלו. אנחנו חושבים שזה ערך - - - << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אתה לא מקטין, המשרד מממן. כל הדיון הזה מעוות, זה לא שאם ההורים לא משלמים, זה לא קורה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> רם, המשרד לא מימן בשנה שעברה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אבל זה מה שאמור לקרות. מה שכולם אמרו פה בהתחלה זה שאם ההורים לא משלמים משהו, משרד החינוך אמור לתקצב את זה, כדי שיהיה שוויון. יש בישראל חינוך חובה, נכון? והוא חינם על פניו, אז אם הוועדה – ומותר לה לא לאשר סכום, המשרד אמור לתקצב, זה לא שהילד לא מקבל שירות, אחרת בוא נלך. אין משמעות למה שאנחנו עושים, אם אתם אומרים: כל מה שהוועדה לא מאשרת, הילדים פשוט לא יקבלו. זה לא עובד ככה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> חבר הכנסת שפע, אני מנסה להזכיר, שבחוק לימוד חובה סעיף 6 מדבר על לימוד חינם, כשלימוד חינם כולל את כל מה שקשור בתכנית הלימודים וכו'. סעיף 6(ד) מדבר על שירותים נוספים שהם בתשלום, למשל סל תרבות, השאלת ספרי לימוד וכו'. משרד החינוך לא מממן את השירותים האלה. ברגע שיש הפחתה, יש הפחתה בשירות. אמרנו את זה גם בשנה שעברה בוועדה בראשותך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני מבין שאתם לא עושים את זה, אני רק אומר – וזה מה שאמרו פה חבריי – שזה מה שאמור להיות. זה שאתם לא עושים את זה, זאת הבעיה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לעבור ספציפית על ההבדלים. מרכז המחקר והמידע הכין מצגת על תשלומי ההורים וגם השוואה ביניהם. אני מבקשת ממרכז המחקר והמידע להציג לנו את זה, ולאחר מכן אתן זכות דיבור לצמרת מאיגוד מורי התל"ן. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> ואם אפשר גם המועצה לשלום הילד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> גם אנחנו בתור הנהגת הורים היינו שמחים לדבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה. << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> תודה גברתי יושבת הראש. המצגת מאוד קצרה, היא גם אמורה להיות בטאבלטים של חברי הכנסת. אני אדלג על העניין של הבסיס החוקי, זה אולי יותר בגזרתה של היועצת המשפטית. אני רוצה לחדד שוב, כי זה רלוונטי לנתונים שאני אציג בעוד רגע. יש סוגים רבים מאוד של תשלומי הורים במערכת. דובר פה שתשלומי החובה והרשות מחייבים את אישור הוועדה, ויש הרבה מאוד סוגים של תשלומים שלא מחייבים את אישור הוועדה. מה שמופיע פה בצד שמאל זה רק חלק מתשלומי התל"ן למיניהם ורכישת שירותים מרצון. יש עוד שכר לימוד במוסדות מוכר שאינו רשמי, יש עוד גבייה לפעמים על אמצעי קצה טכנולוגיים, יש תשלומים נוספים. רגע לפני שנציג את הניתוח של הנתונים שעשינו פר בית ספר, ברמה המערכתית אנחנו עשינו אומדן כבר לפני ארבע שנים – ואני תיכף אגיד משהו על העדכון שלו – ביחס לפוטנציאל הגבייה המרבי בסעיפים האלה. הדבר העיקרי שאפשר לראות בשקופית הזאת, שהתשלומים שטעונים את אישור הוועדה הם החלק הקטן יותר של התשלומים שנגבים במערכת החינוך. ב-2017 הוערך ב-1.6 מיליארד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נראה כמו שליש. << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> זה שליש, נכון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו בעצם מאשרים רק שליש מהסכומים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שליש מהסכומים הידועים, בפועל זה עוד הרבה פחות. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שליש מהידועים, זאת הגדרה מדויקת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> האומדן הזה נעשה על פי הגבייה המרבית המותרת. אנחנו מכירים את הטענה, משרד החינוך גם העלה אותה בשנים קודמות, שאולי לא כל בתי הספר גובים את התשלומים המרביים המותרים, שזה נכון, יש בתי ספר שלא גובים את המקסימום, נגיד בחינוך הערבי; אבל מה שצריך לקחת בחשבון במקביל, זה שהכספים שיש פה באומדן לא כוללים סעיפים של תל"ן מוגבר, שזה המון כסף, של שכר לימוד במוכר שאינו רשמי, של גבייה על מגמות לימוד ושל אישורי ועדת חריגים, שאלה סכומים מאוד גבוהים, מה גם שמאז 2017 מספר התלמידים במערכת רק הלך ועלה, והאומדן הזה הוא פונקציה של מספר התלמידים. אפשר לומר בזהירות, אבל די בביטחון, שזה כבר היום מעל לחמישה מיליארד שקלים. אנחנו בעזרת השם נעשה אומדן מחודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה תל"ן מוגבר? << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> תל"ן מוגבר, רק על זה אפשר לקיים ישיבה שלמה, אבל בגדול במשך המון המון שנים הייתה ביקורת, גם כאן בוועדה, שבתי ספר גובים הרבה יותר מסכומי התל"ן הסטנדרטיים. משרד החינוך עשה מהלך לפני כמה שנים - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה התחיל ב-2013. << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> - - שהתחיל ב-2013 של הסדרת הנושא, שלקח את בתי הספר שממילא גבו סכומים מאוד מאוד גבוהים רק מתחת לרדאר וקבע להם איזשהו גבול עליון קודם כל, ולפעמים איזשהו מתווה פוחת כדי להגיע מהמצב שהיה במציאות אל הגבול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אני מבין שזה למגמות מיוחדות. << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> זה תגבור והעשרה מכל מיני תחומים. זה מאוד רווח בחינוך הממלכתי-דתי כתל"ן תורני, אבל יכול להיות גם דברים נוספים שבתי הספר נותנים מעבר למערכת השעות הרגילה, מעבר לשעות התל"ן הרגילות, שאולי הרבה מכירים אותן כתכנית קרב, זה גם מעבר לזה. זה לגבי אומדן התשלומים ברמה המערכתית. הנתונים האלה שיושבת הראש ביקשה שנציג בעיקר הם נתונים שמתייחסים ל-3,550 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, שאת הדיווחים שלהם אנחנו בדקנו וניתחנו ממש ברמה הפרטנית אחד אחד לפי מה שמופיע במערכת אפיק של משרד החינוך. הנתונים מתייחסים לשנת תש"ף. השנה שעברה, תשפ"א, לא הייתה שנה רגילה מבחינת תשלומי הורים. כפי שכבר דובר פה, היא לא מייצגת. בשנת תש"ף הסכומים האלה אושרו עוד לפני פרוץ הקורונה, ולכן זו השנה הנכונה להתייחס אליה. כדאי להגיד שרוב בתי הספר, 83% – לא 100% ולא קרוב ל-100% – מהממלכתי והממלכתי-דתי מדווחים ומדווחים והם מאושרים במערכת; 14% לא מדווחים בממלכתי ובממלכתי-דתי. זה אחוז לא גבוה, אבל משמעותו היא כ-500 בתי ספר, שזה לא מעט מבחינה מספרית. על חלקם בכל זאת איתרנו את הנתונים באמצעות אישורים של ועדת חריגים שמיד אני אציג. בחינוך החרדי כבר אמרנו אחוז קטן. אגב, מי שבולט לטובה בחינוך החרדי זה הממלכתי-חרדי, שרובם המכריע כן מדווחים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> יש כזה דבר? << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> כן, הוא פשוט חלק קטן מאוד מהחינוך החרדי, אז זה לא משפיע על האחוז הכולל, אבל הם מדווחים יפה. מה שרואים בשקופית אלה הנתונים של התשלום המרבי לתלמיד שאושר בממלכתי ובמלכתי-דתי, בדרך כלל בשכבת הגיל הגבוהה באותו בית ספר, כולל אישורים חריגים שלא מדווחים באפיק. אני מדגיש שוב לא לבלבל את חברי הכנסת, שאלה הסכומים שאושרו לגבייה, לא בהכרח הסכומים שניגבו בפועל, על זה אין לנו מידע, גם לא למשרד. אפשר לראות בעוגה הזאת ש-78% מבתי הספר שניתחנו קיבלו אישור לגבות עד 2,000 שקלים; 22% קיבלו אישור לגבות סכום גבוה מזה. כמו שאפשר לראות בהתפלגות של הסכומים, יש בתי ספר שקיבלו אישור לגבות סכומים גבוהים מאוד, פי שניים או פי שלושה מהרוב שגובים 2,000, לפעמים אפילו יותר מזה זה מגיע בקצה לסכומים קיצוניים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 80% שגובים 2,000 שקלים בשנה זה כולל הסכומים שאנחנו לא מאשרים? כי אמרת שהיום בוועדה אנחנו מאשרים רק חלק מאוד קטן. << דובר_המשך >> יובל יורגן: << דובר_המשך >> כולל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת אומרת שאלה שני הסכומים יחד? << דובר_המשך >> יובל יורגן: << דובר_המשך >> ככל שזה מדווח באפיק, זה כולל הכול. הנתונים האלה כוללים יסודי ועל-יסודי ביחד. אם היינו מפרידים לעל-יסודי בלבד, החלק של אלה שגובים מעל 2,000 גדול יותר. אם מפרידים בתוך העל-יסודי בין ממלכתי לממלכתי-דתי, מקבלים את הממצא הבא: בעל-יסודי שלושה מכל ארבעה בתי ספר על-יסודיים ממלכתיים-דתיים גובים יותר מ-2,000 שקל, הסכום הממוצע שם אגב הוא 4,600 שקל, ואם זה הממוצע יש כמובן יותר; בממלכתי אלה אחוזים קצת יותר נמוכים. הממצא האחרון שכתוב במשבצת למטה די מובן מאליו, אבל לפעמים שווה להגיד גם את המובן מאליו, שיש מתאם מוחלט בין הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, מה שבא לידי ביטוי ב"מדד הטיפוח" של משרד החינוך, לבין גובה תשלומי ההורים. במקום שבאים ילדים מרקע חלש, שם גובים תשלומים נמוכים יותר, וההפך הוא נכון. יושבת-ראש הוועדה ביקשה שנתייחס להבדלים לעומת השנים הקודמות. אם אני אתחיל דווקא מהשורה התחתונה, ההצעה שהניח היום משרד החינוך זהה לחלוטין להצעה שהייתה פה לפני ארבע שנים, למה שאושר לפני ארבע שנים, בתשע"ח. בין לבין היו שינויים, זה כבר דובר פה כפי שחבר הכנסת שפע ציין. אני לא אחזור, אבל בתש"ף ובתשפ"א בוטל סעיף המסיבות הכיתתיות. כמו שדובר, זה 24 שקלים לתלמיד, נאמד ב-תש"ף בסך הכול ב-20 מיליון ש"ח. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> כי לא היו מסיבות? << דובר >> יובל יורגן: << דובר >> בתשפ"א זה בוטל בגלל הקורונה, בתש"ף זה היה הצעד הראשון במתווה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> בתש"ף בוטל הסעיף. משרד החינוך השתתף ב-20 מיליון שקלים, זה אומר סדר גודל של שמונה שקלים לתלמיד מגן ילדים עד כיתה י"ב. זה עבר דרך הרשויות המקומיות וכו', וכדי לוודא שבאמת הסכום הזה מגיע ישירות לתלמידים, אנחנו מעדיפים להגדיל את המלגות ולא דרך הרשויות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה ייתן גם את המענה הדיפרנציאלי שעליו דיברנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אנחנו רואים שהרוב המוחלט של התשלומים עומד על 2,000 שקלים ויש הורים שידם לא משגת, מה הסכום מהקרן מתוך ה-2,000 שקלים שמסובסד לאותם הורים שלא יכולים להחזיק את זה כלכלית? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> קרן המלגות היא רק להורים שזקוקים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל מה הסכום שהקרן נותנת להורה? היא נותנת לו 200 שקל מתוך 2,000 או שהיא נותנת לו את כל ה-2,000 שקלים? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> יש מדרגות: ביסודי זה בין 200 ל-500 שקלים; בעל-יסודי המלגה היא יותר גבוהה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה אולי 25%-30%? << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> אולי דוד יכול להתייחס לזה. בשנה שעברה היו תשלומי הורים נמוכים, אז גם הפחתנו את הרף התחתון. היו בתי ספר שגבו בשנה שעברה סכומים מאוד נמוכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם עומדים לשלם 2,000 שקלים. << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> יש פה ערבוב של שני דברים שצריך לחדד את ההבדל ביניהם. הסכומים של 2,000 וסכומים גבוהים הם סכומי תל"ן. אין דבר כזה שילד שהוריו לא יכולים לשלם לא משתתף בשיעור תל"ן, אין מושג כזה. לכן בית הספר סופג את זה ומוצא את הדרכים שלו לקיים את התל"ן, גם בהינתן - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אתה מבין שזאת שיטה עקומה, בסוף אתה מכניס את בית הספר לאיזשהו סוג של גירעון. זה יבוא מאיזשהו מקום שיצטרך לשלם את זה, זאת אומרת שהוא יוריד קצת ממסיבת הסיום או יוריד קצת מהטיול השנתי כדי לשלם את התל"ן של כל התלמידים, זאת דרך מאוד מאוד עקומה לסבסד את זה. << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> זה לא עניין של גירעון, אלא בתי הספר מתכננים מראש את התל"ן, בהינתן העובדה שהם יודעים שאחוז מסוים מהילדים לא יוכל לשלם, והתל"ן גם במידה מסוימת בנוי בצורה הזאת. לכן צריך להבדיל בין תל"ן, שאין מצב שהורה שלא יכול לשלם לילדו לא יקבל, לבין התשלומים הבסיסיים שלשמם קרן המלגות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה אומר שאם 50% מהתלמידים מסוגלים לשלם תל"ן, מנהל בית ספר - - << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> אז לא יהיה תל"ן במצב כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> - - מנהל בית ספר בדיומנה, יקבל תל"ן פחות איכותי מאשר תל"ן בתל אביב שבו 80% מההורים מסוגלים לשלם. << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> התל"ן הוא לא משהו שהמנהל מבקש, במצב שבו ההורים מבקשים להעשיר, אנחנו מאשרים לעשות את זה במסגרת בית הספר, ולכן אם ההורים לא יבקשו, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רואה את זה בצורה מאוד מאוד בעייתית, כי יש פה עניין מובנה קודם כל של הגדלת פערים בין רשויות שיכולות לבין רשויות שלא יכולות. << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> לא, אני אסביר למה לא. בחלוקת השעות שמשרד החינוך מחלק, בית ספר שנמצא ברמה סוציו-אקונומית יותר נמוכה, מקבל מראש הרבה יותר שעות לימוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עד כיתה ט', לא י"', י"א, י"ב. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כל הנתונים נמצאים באתר משרד החינוך שקיפות בחינוך, הכול זמין לציבור. גם כשמסתכלים בתיכון, אפשר לראות שהתקצוב הוא דיפרנציאלי, ולצורך העניין בקריית שמונה או במקומות אחרים - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בכמה אתם מתקצבים אותם? << דובר_המשך >> דודי מזרחי: << דובר_המשך >> זה משתנה בין רשות לרשות, בהתאם לפרופיל של בית הספר. אפשר לראות שההשקעה בפריפריה יותר נרחבת. אני אגיד כאן ביושר, שיש לנו בעיה ספציפית, אתגר שעוד לא סיימנו להסדיר אותו במגזר הערבי, שיבוא לידי ביטוי בין היתר גם בתקציב הקרוב כדי לגשר על הפערים בחטיבה העליונה בין המגזר היהודי למגזר הערבי, אבל ככלל כאשר נסתכל על שעות ההוראה מהיסודי ועד לתיכון, אפשר לראות בבירור שככל שבית ספר חלש יותר, הוא מקבל יותר משאבים בהשוואה לבית ספר חזק יותר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני עדיין לא קיבלתי תשובה בעניין הסבסוד של הקרן. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> דוד יכול להתייחס. מהנתונים שיש בידי, בבית ספר יסודי המלגה עומדת על כ-500 שקלים, בעל-יסודי בערך על כ-800 שקלים. תשלומי החובה והרשות ביסודי מסתכמים במקסימום 917 שקל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו ראינו 2,000. << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> זה יחד עם התל"ן ויחד עם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אדם שלא מסוגל לשלם תשלומי חובה, לא יצליח לשלם תשלומי רשות, מה שאומר שב-default, גם אם אנחנו רוצים מתוך הקרן לתת להם איזשהו סוג של סיוע, עדיין הפערים מבחינת התל"ן ושעות ההעשרה – ואולי נקרא לזה גם חינוך איכותי, אמנותי וכו' – אתם מגדילים פה ברמה דרסטית את הפערים. זה לא מכסה את ההוצאות. << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> ילד שלא יכול לשלם עבור תל"ן, ישתתף בכל פעילות, לא רק בתל"ן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא ישתתף, אבל בבית ספר בנתיבות תהיה אולי שעת סיפור, כאשר בבית ספר בתל אביב תהיה שעת רובוטיקה, כי הם יכולים להרשות את זה לעצמם ושם המנהל לא יכול להרשות לעצמו. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> גם הסכומים שאנחנו מאשרים הם מוגבלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אומרת לכם שזה בעייתי. << דובר_המשך >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר_המשך >> מצאנו נקודת איזון, שבה אפשר להשפיע מצד אחד - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם יש אפשרות להגדיל את סכום המלגה שניתנת לכל תלמיד, בייחוד לאור העובדה ששנה שעברה היה לכם תקציב עודף? להכפיל את הסכום מ-500 ל-1,000 למשפחות שבאמת צריכות את זה, על מנת לכסות לפחות 50% מהתשלום שלהן בבית הספר? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> פחות ילדים יקבלו באופן הזה. כבר הגדלנו השנה מראש, הגענו לוועדה עם הגדלה מראש של תקציב המלגות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם השתמשתם ב-100 מיליון והשנה יש לכם 130 מיליון, אולי תגדילו את זה ב-30%, בסכום מסוים שיוכל לסבסד יותר עבור התלמידים שצריכים. אני לא מבקשת שתורידו עכשיו להורים בתל אביב, אף אחד בוועדה לא ביקש עכשיו להוריד את הסבסוד של סל התרבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בתל אביב יש הורים שלא - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה גם נכון, אתה צודק במאה אחוז, אנחנו מכירים מספיק משפחות שזקוקות גם מהאזורים האלה. אבל המלגה מצליחה לנווט את זה בדיוק לאותם הורים שזקוקים לזה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לחזק אותך, כי זה נבלע פה מקודם. למרות שבהתחלה אמרתם שהמשרד לא מסבסד דברים שירדו, הוא נזכר שלפני שנתיים – בגלל שהיו פה קצת התעקשויות של הוועדה ואף אחד מאתנו לא היה פה – בסוף כן החלטתם לסבסד. אז נכון, זה היה יחסית סכום נמוך של 20 מיליון, אבל זה רק מוכיח שלמשרד יש אפשרות להחליט שהוא מסבסד חלק מהתשלומים, זה עניין של מדיניות, רק צריך להגיד את זה בצורה מפורשת וברורה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> המשרד העדיף לתת ישירות את המלגות. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל אי אפשר להגיד שאי אפשר לתת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ככל שאתם תגדילו את סכום המלגות, ככה אתם מצמצמים את אותם פערים בין התלמידים, משום שאם אני אקח מקרה קיצון שבבית ספר בדרום תל אביב 50% מהתלמידים לא מסוגלים לעמוד בתשלומים האלה, ואתם עכשיו מעלים ב-30% את המלגות האלה לאותו בית ספר, יהיה לו תקציב של 30% נוסף גם לתל"ן, גם לטיולים, גם למקומות אחרים, ופה לדעתי טמון המקום לשיפור או לאיזון. יש לנו כמה אורחים שלא נתתי להם זכות דיבור: צמרת ממורי תל"ן, אורית גור מארגון מנהיגים – המנהלים, מירום שיף מהנהגת הורים, המועצה לשלום הילד שגם ביקשה זכות דיבור והנציג מהרשויות המקומיות. אני מבקשת למקד בשלוש דקות את האתגרים שיש לכם מורי התל"ן בעניין המתווה החדש. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> בוקר טוב, אני רוצה להסב את תשומת לב החברים וכל מי שנמצא בדיון, שהמורים של תל"ן עבדו רק ביוני 2020. מספטמבר 2020 הוועדה הקודמת פיצלה את התשלומים לפעמיים, לשתי פעימות, ובגלל שב-17 לספטמבר כבר נכנסנו לסגר, מרבית הרשויות לא הספיקו לגבות את הכספים של התל"ן, ואז כשהגיעה הפעימה השנייה והוועדה לא התכנסה, למרות שהוסרו המגבלות ויכלו לחזור לשגרה, המורים עדיין היו ספונים בביתם, כי לא היה כסף בסעיף הזה. קודם כל אני שמחה שאתם לא מפצלים השנה לשתי פעימות, חשוב מאוד שתבינו את ההשלכות של זה על המורים. העובדה שיהיה אישור על התל"ן, לא אומרת שבפועל המורים באמת יעבדו. בעיריית הרצליה למשל, יצאה כבר הוראה מטעם הרשות, שבשנה הבאה לא יהיו בכלל חוגים בשעות הבוקר, אז מה קורה עם הילדים? מה קורה עם הפגיעה במורים ובפרנסה שלהם? מה קורה במצב כזה? מה קורה אם הקורונה מתגברת ומשרד הבריאות מחליט להכניס אותנו לתו סגול כמו בשנה שעברה, שיכולנו לעבוד שש קפסולות בשבוע, שזה יום עבודה אחד? מי מפצה אותנו על היתרה הזאת, על הפגיעה בפרנסה שלנו? אתם צריכים להבין שיש כאן ענף שלם שקורס, זה לא צחוק. אנחנו באמת באמת קורסים. אנשים לא עובדים מיוני 2020, זה לא צחוק. גם עכשיו כשיכולנו להיכנס לקייטנות ולתכנית של החופש הגדול, לא כולם יכלו להיכנס לעבודה וגם העבודה נעצרה, בגלל שראינו שהיו הדבקות והיו בידודים. עצרו את העבודה למורים בלי שאף אחד ישפה אותם. מה קורה במצב כזה? אני רוצה שהוועדה תבין, שמעבר לפגיעה בילדים ולרגרסיה שפגענו להם בנפש, בזמן שהתכניות שלנו נוגעות בנפש שלהם ומעצימות אותם ואנחנו הפתרון שנמנע מהם בשנה שעברה, מה קורה במצב כזה שאנחנו לא נוכל לעבוד? מי משפה את המורים האלה? זה משהו שצריך לקחת בחשבון, ואני מבקשת ממך יושבת ראש הוועדה לדון בנושא. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> כל המערכת של התל"ן מבוססת על התשלום של ההורים, והיא מנוהלת כמערכת כלכלית סגורה בשונה מכל מערכת אחרת? לא הבנתי את זה. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> אם ההורים רוצים, יהיה; ואם ההורים לא רוצים, לא יהיה, זה העניין. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מנהל לתל"ן? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> החינוך הבלתי פורמלי הוא לא החצר האחורית של מערכת החינוך הסדורה. אתם צריכים להבין שבמדינות מתוקנות, התכניות האלה הן חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים הסדורה, רק פה במדינת ישראל זה עקום ומעוות. << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >> אני רוצה להבהיר שמדובר בשני דברים שונים. צריך להבין שהוועדה לא מאשרת את תשלומי התל"ן; הוועדה מאשרת רק את תשלומי החובה והרשות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> עד 2,000 שקל היא מאשרת. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מה צריך לקרות חוקית כדי שכן נאשר? << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >> לדעתי מה שצמרת מדברת עליו זה תקנות הקורונה. צריך להבחין בין האישור של הוועדה לתשלומי ההורים, שלא כולל את אישור התל"ן, היא לא מאשרת את התל"ן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ה-78% של בתי הספר עד 2,000 שקל? << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >> לא. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תסבירו לנו כי זה מאוד חשוב מה שהיא אומרת כרגע. אנחנו רצים, אבל צריך לדעת, יש פה שני מתווים שמרכז המידע של הכנסת הפיץ לנו. << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >> לפניכם מונחת הבקשה של משרד החינוך. יש בה למעשה שני חלקים מרכזיים: יש בה חלק שנקרא תשלומי רשות – ואת זה הוועדה מאשרת, ואתם יכולים לראות שיש טבלה נפרדת לדבר הזה, וזה מה שמאשרים. אפשר לראות שבי"ב זה מגיע ל-1,388 שקלים במקסימום. ה-2,000 שקל ו-5,000 וכו' וכו', זה כולל תל"ן, שאלה תשלומים שמופיעים לידיעת הוועדה, כפי שאתם יכולים לראות בהמשך. הוועדה לא מאשרת את התל"ן, לכן המניעה להיכנס לבתי הספר לא היתה בגלל שהוועדה לא התכנסה לאשר את התל"ן, אלא בגלל מגבלות של קורונה. כשתקנות הקורונה יגיעו לוועדה, ולפי מה שנאמר פה, כרגע אין מגבלה של קפסולות, אני לא יודעת מה יהיה כשהתקנות יגיעו ומה תהיה התחלואה, אבל הדיון האם מורי התל"ן יכולים להגיע לבית הספר, קפסולות או לא קפסולות, זה במסגרת הקורונה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה הרשויות המקומיות תכרענה? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא, ההורים יכריעו. אנחנו אלה שמשלמים על התל"ן, ואנחנו אלה שאומרים יש תל"ן, אין תל"ן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתם לא מנהלים את זה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אנחנו משלמים על זה, וכמו כל שירות שאתה משלם עליו בעולם, אנחנו אומרים: בית ספר יכול להחליט שיש בו תל"ן או אין בו תל"ן, למעט החמ"ד שזה קצת שונה, אבל בחינוך הממלכתי הרגיל, ההורים קובעים ברוב דעות האם יהיה או לא יהיה תל"ן. אם התל"ן הוא בשעה הראשונה או האחרונה, לא חייבים שכולם יהיו. באמצע היום, כולם חייבים להיות בתל"ן, אבל ההורים מחליטים אם הם רוצים תל"ן או לא רוצים תל"ן, לפי נסיבות העניין. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו צריכים לקיים דיון בעניין מורי התל"ן. זה אתגר שאנחנו צריכים לראות, איך אנחנו מסייעים להם בתקופת מגיפה, כי אין להם ביטחון תעסוקתי וכולם מסירים מהם את האחריות ואף אחד לא מסייע פה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נקיים על זה דיון. אני מבקשת ממשרד החינוך לקחת לתשומת לבו את ההערות האלה. בדיון לקראת פתיחת שנת הלימודים ב-30 באוגוסט נרצה לדבר על איזשהו מתווה בריאותי כדי לראות שאנחנו לא זורקים אותם הצידה בגלל המגיפה. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהל איתם בצורה הנוכחית. הדוברת הבאה אורית גור מארגון מנהיגים – מנהלי בתי הספר, שנמצאת בזום. אני מבקשת לתמצת בשלוש דקות את האתגרים שעומדים בפניכם בעניין תשלומי ההורים. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> הסיפור של סוגיית תשלומי ההורים הוא אחד הדברים המורכבים ביותר בחיים של מנהלי בתי הספר. העובדה שמנהלי בתי הספר נדרשים להיות גובי הכספים היא מורכבת ומעמידה אותנו בסיטואציות כמעט בלתי אפשריות הרבה מאוד פעמים. מצד אחד יש לנו את אלה שידם אינם משגת, וגם עם המלגות שבאמת השתפרו בשנים האחרונות, אנחנו לא תמיד מוצאים מענה לכל ההורים וגם לדלתות, ומצד שני יש לנו את ההורים העקרוניסטים שלא משלמים, ובמקביל אנחנו אלה שצריכים להתחייב לכל הספקים השונים ולהתחייב מראש, ואז לא תמיד אנחנו מצליחים לעמוד גם בהתחייבויות האלה. את הפתרונות אנחנו צריכים למצוא בדרכים כאלה ואחרות. לגבי המלגות, נאמר פה שהמנהלים זריזים או לא זריזים, זה קצת יותר מורכב מזה ודווקא לאוכלוסיות המוחלשות יותר לוקח זמן לספק את כל המסמכים הנדרשים, ואנחנו לא יכולים לקבל החלטות בלעדיהם. לחלקם אין מסמכים, אנחנו צריכים ללוות בתהליכים האלה, וגם לזה אולי צריך להימצא פתרון. מדברים על זה שלא רוצים להעלות את התשלומים, דבר שאני מבינה בטח אחרי שנת קורונה. יחד עם זאת, צריך להבין שהסכומים אכן לא עודכנו, אבל מצד שני הספקים דורשים סכומים הרבה יותר גבוהים, והם מעדכנים את התשלום שלהם. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להוציא טיולים הרבה מאוד פעמים, למשל, הסכום נשאר אותו סכום ואנחנו צריכים למצוא פתרונות איך להוציא טיולים תחת הסכום הזה, עם כל המחירים של ויתורים וההשלכות של זה. אני חושבת שהדבר הכי טוב היה אם היה מגיע תקצוב ישיר לתוך בתי הספר, בלי לעבור את סוגיית הגבייה הבלתי אפשרית הזאת. תודה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני מוכרחה. כל הסיפור הזה של מלגות במדינה מתוקנת, כאשר אנחנו יודעים לזהות טוב טוב מי נמצא באיזה עשירון, אני לא מצליחה להבין למה משפחות צריכות לפנות למשרד החינוך לספק מסמכים כדי לקבל תנאים בסיסיים של חינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אמילי, פה אני חייבת לומר לך שאת לא צודקת במאה אחוז, משום שאחרי שדיברתי עם לא מעט ראשי רשויות, יש הורים שלא נמצאים במצב מצוקה, והם עדיין מבקשים בין אם תלושי מזון מהעירייה ובין אם הנחות במזון. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא הוא שאמרתי, את רק מחזקת את הדברים שאמרתי. יש את רשות המיסים, יש את הביטוח הלאומי, יש מערכות שלמות שיודעות למקם אנשים בסולם, אז למה הם צריכים להציג מסמכים? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל העולם מציגים מסמכים. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> לא נכון, בצרפת זאת מערכת אוטומטית. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בצרפת מציגים מסמכים. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אמנם כל מערכת המיסוי היא שונה, אבל שם לא מציגים מסמכים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ראינו, חייבים להציג, אבל איך הם יידעו? << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אתה אמיתי? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור, באנגליה לא מציגים? באמריקה לא מציגים? מציגים מסמכים. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני יודעת שבמדינות מתוקנות יש מערכת שיודעת למקם אותך היטב בסולם הכלכלי-חברתי. לא צריך להציג מסמכים ולא צריך לטרטר אנשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, אני עוצרת אתכם פה, זה עניין של התנהלות של מדינה, אנחנו לא נמצאים שם ולא נפתור את הדיון הזה. אני רוצה להתקדם עם עניין תשלומי ההורים. הדובר הבא מירום שיף מהנהגת ההורים. אני אשמח לשמוע על האתגרים ועל העמדה שלכם בעניין תשלומי ההורים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני מסכים עם חבר הכנסת קינלי, שתשלומי ההורים ומה שאנחנו דנים פה זה באמת קצה הקרחון של כל תשלומי ההורים בבתי הספר. אני שמח שבמסגרת הדיונים שלנו עם משרד החינוך, הרחבנו את הדיון ולא דיברנו רק על מה שקרה ומה שאתם הולכים לאשר פה בוועדת החינוך. אני חושב שהצעד הראשון שנעשה פה זה להכניס את תכנית ניצנים ובית הספר של החגים לבסיס התקציב, שלא כולנו נרדוף אחרי הדבר הזה ולא נדע מתי זה קורה ואם זה קורה באיזו צורה. אין ספק שתשלומי הורים מרחיבים פערים, זה דבר שלא צריך לקרות במדינה שיש בה חוק חינוך חינם. אני גם שמח שהדבר אולי לא מובא לפה ולא נאמר, אבל בעיניי הוא אולי הדבר החשוב ביותר, שכן נעשה דיון מאוד מעמיק עם משרד החינוך. משרד החינוך התחייב שכבר אחרי החגים הוא מקיים פעם ראשונה דיון אמיתי בוועדה משותפת ביחד, איך אנחנו מצמצמים את תשלומי הורים תוך דגש על השכבות החלשות ועל מי שאין לו. צריכים להבין שתשלומי ההורים בשכבות האלה וחינוך בכלל הם לא רק ללמוד תנ"ך ומתמטיקה, חינוך – ובטח ראינו את זה בקורונה – זה טיול, זה לראות הצגה טובה, זאת למידה אחרת, והדברים האלה צריכים להיות חלק מהסל שילד מקבל במדינת ישראל, בטח ובטח בשכבות החלשות ומי שאין לו. אני בא מהוד השרון. גם אצלי בעיר יש אנשים שאין להם, ואנחנו באמת עיר שיש לה, אבל לאותם אנשים אין, ובטח אחרי הקורונה. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת, יש פה תופעה שכל שנה – במקרה האופוזיציה איננה פה – האופוזיציה, גם הקואליציה, תמיד תומכת בנו, בהנהגת ההורים, לגבי תשלומי ההורים, אבל בסוף זה מאושר. אנחנו מצפים שזה לא רק יאושר או לא יאושר, צריך להיות גם תקציב אלטרנטיבי לנושא הזה. אם מחר בבוקר לא מאשרים את סעיף טיולים, זה לא שלא יהיה טיול, אנחנו רוצים שיהיה טיול לילדים שלנו, אבל שמדינת ישראל, הכנסת, שזה הגוף המחוקק, או הממשלה יגידו: אנחנו מממנים טיול והנה התקציב לנושא הזה, וזה צריך להיות תקציב תוספתי למשרד החינוך, ואז אין בעיה לעשות את הדברים האלה. זה התהליך התקין שצריך לקרות במדינה שלנו. אני מקווה שבעקבות הוועדה שהקמנו, נוכל באמת להביא לפה ולאשר את זה עם תקציב תוספתי ולתת למי שאין לו. כמה דברים שכן קרו בתשלומי ההורים – ואני מודה למשרד החינוך שנענה לבקשתנו: 1. קרן המלגות, שלמעט הקורונה תמיד עמדה על 100 מיליון, הגדילו אותה ב-30% וזה דבר מבורך; 2. בתל"ן בחמ"ד ההורים לא ידעו מה זאת שקיפות, הם לא ידעו לזהות עבור איזה שיעורים הם משלמים ואיזה שיעורים המדינה צריכה לתת להם. איחדנו את זה לתל"ן ולשעות שמותרות בממלכתי הרגיל. כל בית ספר שירצה מעבר לחמש שעות, יגיע לוועדה מחוזית, שם יהיה נציג הורים שיוכל לראות את הדברים האלה, וסוף כל סוף הדברים יהיו בשקיפות, שזה מאוד מאוד חשוב בעינינו. סעיף מסיבות כיתה – אני מסכים על הדבר הזה, לפני הקורונה הורדנו את הסעיף הזה, החינוך הסתדר בלעדיו. נכון, חלק בא מוועד כיתה ומכל מיני מקומות שאני לא מת עליהם, אבל איכשהו הסתדרו, בטח 24 שקלים זה לא הסכום הנכון. אני פונה פה למשרד החינוך, בואו נבטל את הסעיף הזה ונתקן את הדבר הזה. נאמרו פה כמה דברים, שבעיניי הם אולי מהגרועים ביותר. לא יכול להיות שבחינוך החרדי רק 12% או 13% מעבירים תשלומי הורים. בכלל לא יכול להיות שבית ספר יקבל כסף ממדינת ישראל, כשהוא לא מעדכן מה קורה. אני חושב שמשרד החינוך צריך לשים על זה דגש, לפקח על בתי הספר האלה. בית ספר כזה שלא מוכן ליידע את כולם ולנהוג בשקיפות, צריך למנוע ממנו סבסוד ולא להעביר לו כספים. פתאום נראה שכולם נכנסים למערכת. זאת מדינת ישראל, כולנו צריכים לעבוד לפי החוקים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא ילך, זה wishful thinking. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למה? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> עובדה, היום קיבלנו 23.4% מהתלמידים והדיווחיות אפס לעומת המערכות הרגילות. אלה שאלות כבדות משקל של יחסי הקהילה ללימודים בכלל ושאלות כבדות משקל לגבי מערכת היחסים בין בתי הספר לבין ההורים. אני לא אומר לך שזה נכון, אבל זו היא מציאות חיינו בישראל, של הקהילה החרדית ובתי הספר החרדיים שהולכים ותופחים מבחינת גודלם. אני הייתי רוצה שיעשו רגולציה כללית כמונו, אבל ברור לך שזה רק הולך ומתרחק מכך בגלל הפערים הגדולים. אמילי דיברה בהתחלה על העוני בישראל. יש פה אוכלוסייה שהולכת וגדלה במערכת החינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת שיין, בשבוע הבא ביום שני יתקיים דיון על פתיחת שנת הלימודים אצל החרדים. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנפתחה כבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנפתחה כבר, נקיים פה דיון וגם השאלות האלה יעלו. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני חושב שהפיקוח הוא בידי המדינה. אני חושב שהמדינה צריכה לעשות את זה – איך אומרים? אני רוצה להיות אופטימיסט. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני רוצה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> ולשם אני שואף. אני חושב שאנחנו ראינו שינויים גדולים בהרבה מאוד תחומים, ואני חושב שבתחומים האלה נעשו שינויים, הוגדל הפיקוח בשנים האחרונות, ובעקבות הגדלת הפיקוח גם ירדו הסכומים המרביים שנגבים, אבל הוצגו פה היום מספרים עצומים. נכון, אי אפשר להגיד שזה כל מערכת החינוך, אבל אסור להסכים למספרים האלה. לא יכול להיות שילד שאין לו, לא יוכל לקבל את החינוך הטוב ביותר שמגיע לו. זה דבר סופר חשוב. התחלנו השנה תהליך, נגענו בו בתחילתו, זו הדרך הנכונה, אבל זה בהחלט לא מספיק. אני חושב שלכם גם חברי כנסת יש תפקיד מרכזי בכל הדרך הזה. משרד החינוך 24 שקל, מסיבות כיתה, בבקשה בואו נוריד את זה, זה הדבר היחיד – מעבר לשאר הדברים, אני חושב שגם מה שעשינו בהשאלת ספרים הוא מבורך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה אומר עכשיו להוריד את מסיבות הסיום. << דובר_המשך >> מירום שיף: << דובר_המשך >> כיתה, לא סיום. יש הבדל, מסיבות סיום יכולות להיות בסיום גן, יסודי, חטיבה ותיכון. מסיבות כיתה זה לכל כיתה, וזה סעיף שירד בשנים האחרונות, איכשהו הסתדרנו. אני חושב שזה סעיף שאפשר להוריד. אם רוצים, אפשר רגע לדבר על זה ולהחליט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אשמח לשמוע את עמדת משרד החינוך לעניין מסיבות כיתה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> יש לנו פה חילוקי דעות עם הנהגת ההורים. מדובר על מסיבות חנוכה, קבלת ספר תורה, פורים. אנחנו חושבים שיש מקום לקיים אותן. אנחנו נשמח לקיים היוועצות בנידון, אם יורשה לנו, כי יש לנו פה פערים בסעיף הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איך הסתדרו עם זה בשנים לפני כן? << דובר_המשך >> אינה זלצמן: << דובר_המשך >> מירום דיבר קודם על מסיבות סיום שהגדילו פערים, ואנחנו רוצים לשמור על סטנדרט. מכיוון שמירום ומשרד החינוך חלוקים, אני מציעה שנצא להיוועצות בנושא הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתן למועצה לשלום הילד לדבר. אני מבקשת שתצאו להיוועצות גם בעניין הזה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> קראו לנו למליאה בשעה 11:00. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, ויש לנו עוד רבע שעה. לכן ההיוועצות תהיה חמש דקות, אפשר שלוש דקות? תנסו שלוש דקות. אני גם אבקש להתייעץ בעניין הגדלת המלגה לכל ילד ב-30%. אנחנו יוצאים להפסקה של שלוש, ארבע דקות, אנחנו נחזור בשעה 10:50. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מבין את הרעיון של היוועצות של משרד החינוך, האם הם הולכים לקבל מדיניות בחמש דקות? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם הולכים להתייעץ עם השרה שלהם. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להגיד כמו מה זה נשמע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:47 ונתחדשה בשעה 10:54.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, הישיבה נפתחת מחדש. משרד החינוך, הייתם צריכים לחזור אלינו עם הצעה, בבקשה. << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> אני אסביר לגבי המלגות, אנחנו מקבלים את ההצעה, זאת אומרת: אנחנו נגדיל את שיקול הדעת של המנהל בהחלטה שלו לתת מלגה יותר גבוהה; אם הוא יראה משפחה שנמצאת במצב כלכלי מאוד קשה שמחייב הגדלת מלגה ספציפית, המנהל יוכל לעשות את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להגדיל במה, ב-30%? << דובר_המשך >> גור רוזנבלט: << דובר_המשך >> כן, אבל צריך לומר פה שהמנהלים של בתי הספר מנהלים את זה בעצמם, ואנחנו נצפה מהמנהלים שאם יהיו כמה משפחות במצב הזה, שהם ינקטו כמובן בצורה שוויונית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה כמה? מי שמבקש סבסוד או מלגה מסוימים הם הורים שזקוקים לזה, אף אחד שלא זקוק לזה, לא ידרוש את זה. אנחנו מבקשים להעלות את הסכום של כל מלגה ב-30%. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא, אנחנו ניתן את זה לשיקול דעת המנהל. << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> המנהל יוכל, אם ירצה, להעלות את המלגה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> שרן, הנקודה המרכזית שצריכים לזכור זה שה-30% באים גם להרחיב את כמות ההורים שנהנים מהמלגות האלה, שזה גם לא פחות חשוב. לכן אני אמרתי: בוא נלך לשיקול דעת של המנהל, כי המנהל יודע האם הוא צריך לתת להורה מסוים יותר, או לתת ליותר הורים. המנהל מכיר את הקהילה שלו יותר טוב מכולם, בסוף רוב המנהלים באמת מכירים את המצב הכלכלי של ההורים והם גם בודקים. יש פה הרבה מאוד הורים שנכנסו למעגל העוני גם בגלל הקורונה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני חולק על ההנחה הזאת, שהם מכירים את המצב הכלכלי של ההורים. מהניסיון שלי עם שלוש בנות, אני חולק על ההיכרות של המנהל עם כל תלמיד ותלמיד, אני חושב שזאת אשליה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לעניין מסיבות כיתתיות? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו עדיין חלוקים בנושא, אבל אנחנו נחזור למה שנקבע בתש"ף, שזה שמונה שקלים, ונדון על זה בינינו בוועדה שהוקמה. סימה, את רוצה לדייק אותי? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> כן, אני אדייק. בשנת הלימודים תש"ף, כאשר הוסר הסעיף הזה, משרד החינוך מימן שמונה שקלים לתלמיד. אנחנו לא מממנים את זה. המימון הזה היה לבתי הספר. אנחנו מעדיפים לתת את הכסף הזה ישירות במלגות, כמו שאמרנו, ולכן הסכמנו עם הנהגת ההורים, שהסכום שאפשר יהיה לגבות השנה בעד מסיבות יהיה שמונה שקלים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> עכשיו בשתי דקות סגרתם את זה. אני חייב להגיד משהו. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> רם, זו אמירה - - - << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שאלתי שאלה. שאלתי שאלה, עובדה שלא ענית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רם, גם אני בזמן ההפסקה שוחחתי עם שרת החינוך, אני מבקשת לא להעיר כל מיני הערות - - - << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> אני מקווה שאני טועה, בסדר? אבל לכאורה אני מרגיש – ואני רוצה שחברי הכסת יידעו את זה – שבסבירות מאוד גבוהה משרד החינוך הבין שהוא מביא לפה תכנית שמבקשת מחברי הכנסת לאשר לו מיליארד וחצי שקל גבייה, ואז בסוף אולי תהיה סוכריונת, סליחה על הביטוי, של שמונה שקלים להורה, שאפילו שרת החינוך בעצמה מבינה כמה זה לא הסיפור המשמעותי, והייתה לי איתה שיחה ארוכה על זה. ובסוף עכשיו חברי הכנסת יתרצו, כי עשינו איזה שינוי קטן. לדעתי לא צריך להצביע בפעם הראשונה, בדיון הראשון שנערך עם חברי הכנסת – בשנה שעברה קיימנו ארבעה ובשנים לפני היו אפילו יותר – על אישור גבייה של מיליארד וחצי שקל מההורים. צריך לבקש ממשרד החינוך לשפר עוד הרבה אלמנטים, לא התייחסתם ל-10% שעלו. קמה ועדה סופר חשובה – ואגב, יישר כוח גם על זה, אבל היא לא מדווחת לוועדת החינוך על שום דבר ממה שהיא אמורה לעשות, לפחות לפי מה שכתוב פה. אין פה שום התחייבות שהמתווה הזה יפחית את התשלומים, אלא רק יבחן את עצם המתווה. לדעתי – אני אומר את זה, שרן, כשותפתי לאירוע הזה - צריך לבקש מהמשרד לשפר את ההצעה לקראת שבוע הבא. יבואו לפה הרבה חברים שהסיפור הזה חשוב להם, ואם זה ישתפר, הם יוכלו גם לאשר, אבל בעיניי זה לא נכון להצביע עכשיו על איזה סוכריונת קטנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לתת דקה למועצה לשלום הילד. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> גברתי, אנחנו יושבים פה שנים על גבי שנים, כמו שפתחת ואמרת בתחילת הדיון. יושבים פה יושבי ראש, שרי חינוך לדורותיהם וחברי כנסת, וכולם כמו שאת אמרת, אומרים ומצהירים שזאת השנה האחרונה שאנחנו מאשרים את תשלומי ההורים. נציגת משרד החינוך פתחה מקודם ואמרה: לא חל שינוי בתשלומי ההורים בעשור האחרון כאיזושהי אמירה מנחמת. מבחינתנו, השיח שמתרכז במלגות הוא ממש לעג לרש, לא פחות. כולכם חברי הכנסת פתחתם ודיברתם על הנצחת פערים, על חוסר בשוויון, על המצב החברתי-כלכלי של התלמידים היום, בטח אחרי המשבר. אנחנו מבקשים מכם שתהיה הלימה בין המהות של הדברים שהם כל כך צודקים לבין המעשה, לא לאשר את תשלומי ההורים. הם מנציחים את הפערים בצורה אנושה. חלק מהמגרעות של הגבייה באמצעות בתי הספר עצמם – ואנחנו נתקלים בזה במועצה לשלום הילד יום אחר יום – זה למרות שיש הנחיות של משרד החינוך שלא להפלות בין תלמידים, זה קורה בשטח. זה קורה בהדבקה של רשימות על הקירות, זה עדיין קורה בהורדה מאוטובוסים, זה קורה ביום יום. הדבר היחיד הנכון והמתבקש כרגע, חברת הכנסת ויושבת הראש וחברי הכנסת שיושבים פה, כמו שאמרתם אתם, זה לא לאשר פעם נוספת את התשלומים האלה. יש פה הזדמנות למהלך היסטורי, מהלך צודק, מהלך מתבקש. אחרי שבתש"ף כבר ירדו ה-24 שקלים האלה, להציג את זה היום כאיזשהו מהלך מדהים של שיפור תנאים עבור תלמידים? אני אומרת שוב שזה ממש לעג לרש, זה לא רק שאנחנו לא מתקדמים, אלא גם לא עומדים במקום מבחינתנו, אלא הולכים אחורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. זמננו תם, אנחנו לא יכולים להמשיך את הישיבה הזו, משום שהמליאה נפתחת והיושב-ראש דורש לסגור כרגע את המליאה. אי אפשר לקיים אותה על חשבון המליאה, ולכן אנחנו גם לא נספיק להצביע היום. אני לא רוצה לעשות את זה באיזושהי חופזה, ואני רוצה עוד לדבר עם מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים, ואני רוצה עוד לדבר אתכם משרד החינוך, ולכן אנחנו לא ניחפז ולא נקיים את ההצבעה כרגע. אני מבקשת מחברי ועדת החינוך, קודם כל נבדוק עם מיקי לוי, אם יהיה ניתן לפתוח את הוועדה בזמן מליאה בשעתיים הקרובות, במידה ויש דיון ארוך. במידה ולא, תהיו ערניים חברי הוועדה, שאם הדיון במליאה לא יהיה ארוך, אנחנו נתכנס פה לאחר סגירת המליאה. במידה וגם את זה לא נצליח לקיים, ביום שני אנחנו נקיים פה דיון בעניין מערכת החינוך החרדית. הדיון המוקדם יותר או המאוחר יותר יהיה המשך דיון בעניין תשלומי ההורים. אז אני מבקשת מחברי הוועדה לשמור על ערנות ועל הודעות ממנהלת הוועדה בקבוצה על מנת לדעת אם אנחנו מתכנסים היום או ביום שני, כולל אנשי הצוות. אני אשמח שנשב לשוחח. אני נועלת את הישיבה הזאת ואנחנו נמשיך בדיון הבא. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:04 ונתחדשה בשעה 12:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני פותחת את דיון ההמשך של הוועדה בנושא תשלומי ההורים. אנחנו עצרנו קודם את משרד החינוך באמצע בגלל קוצר זמן. אני רוצה לעבור עוד פעם על השינויים שמשרד החינוך הסכים לעשות בתוכנית, גם מבחינת התקציב של כל מלגה וגם מבחינת ההנחה לתלמידים במסיבות הכיתתיות של החגים. אני אשמח שתעברו על זה עוד פעם ותצהירו על זה לפרוטוקול ולאוזני חברי הכנסת, ואחר כך אתן ליושב-ראש ארגון ההורים להגיב על התיקונים והשינויים האלה. << דובר >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר >> מבחינת מסיבות כיתתיות, אחרי דיון אנחנו מוכנים לרדת לשמונה שקלים, שזו ירידה ב-16 שקלים. במקום 24 שקלים, שמונה שקלים מתלמיד. תקציב המלגות עלה ל-130 מיליון, במקום 100 מיליון. ולגבי גובה המלגות, עד כמה שהבנתי אין התנגדות להגדיל את המלגה לתלמיד, זה נתון לשיקול דעת של מנהל בתוך התקציב שלו. אני מניחה שתהיה עוד עבודה מקצועית בתחום, אבל אין לנו התנגדות לנושא הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. מירום שיף, אתה רוצה להגיב לדברים? << דובר >> מירום שיף: << דובר >> אני חושב שהפתרון שעשינו בנושא קרן המלגות – שנותנים את הסמכות למנהלי בתי הספר האם להגדיל ב-30% את הסכומים לתלמידים שזכאים או האם להגדיל את מספר התלמידים בתוך בית הספר שיהיו זכאים מתוך הקרן – הוא הפתרון הנכון. כי מנהל בית ספר אמור לדעת הכי טוב מה נכון בשבילו, הוא זה שרואה את החומר האישי, את תלושי השכר, במה צריך לעזור והוא זה שיכול לדבר עם ההורים. אני גם חושב שבנסיבות הקיימות זה נכון להוריד את מסיבות הכיתה לשמונה שקלים. במסגרת הוועדה נדון בדברים האלה ונראה איך אנחנו באמת הולכים ועוזרים בעיקר למדד הטיפוח הגבוה, זאת אומרת למי שבאמת זקוק לו. אני מאמין שבמהלך השנה אנחנו נביא לפה לוועדה דבר חדש. ואני מקווה שאתם, חברי הכנסת, תעזרו לנו בתקציב תוספתי כדי שההורים יקבלו במקום מה שקוצץ. שהילד יקבל את אותה תמורה, אבל במימון המדינה. זה מה שצריך לקרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. נעשה עכשיו סבב שאלות של הח"כים למשרד החינוך. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר לעניין המלגות. האם הסכום של 130 מיליון שקל הוא סכום מספיק לאלה שזקוקים לכסף, או שעלינו להיאבק על סכום נוסף? זה מופנה גם לוועד ההורים. << דובר >> מירום שיף: << דובר >> אני יכול לענות. ברור שצריך יותר, אין שאלה. הרי אנחנו מדברים פה עכשיו על סכומים של 1.5 מיליארד, ואם מכניסים את התל"ן זה חמישה מיליארד. ה-130 מיליון זה סכום מתוך הסכום הזה. אז ברור שצריך יותר כסף. אני חושב שהמהלך האמיתי שנצטרך להוביל השנה זה לדאוג לשכבות הנמוכות, למי שאין לו. לדאוג שהוא יקבל טיול על חשבון המדינה, שהוא יוכל ללכת להצגה על חשבון המדינה. זה המהלך האמיתי שצריך לעשות בעבורו, ולעשות את זה בלי שהוא מבקש מהמדינה אלא שפשוט המדינה עושה את זה. זה מהלך גדול, זה אומר שצריך להכניס לתקציב המדינה כסף עבור הדברים האלה, זה לא בא יש מאין. על זה כולנו חייבים להיאבק. זה דבר שייצר שוויון ויוכל לייצר חינוך הרבה יותר טוב לילדים שלנו. בוא נדבר גם מעבר למה שאנחנו מדברים עליו פה. תחשבו גם על התאמת ימי החופש להורים במקומות העבודה. כל יום כזה שווה להורה 500 שקל לפי משכורת ממוצעת. זה המינימום. תחשבו כמה דברים אפשר לעשות במערכת החינוך שיעזרו להורים. ולא לעשירים, אלא למי שבאמת חסר לו. אבל בשביל זה אני צריך אתכם. אתם אלה שיכולים להרים את היד בכנסת ולדרוש תקציב תוספתי לחלשים עבור תשלומי הורים. אני בטוח שמשרד החינוך בחיים לא יתנגד לכזה דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עם האוצר צריך לדבר. אני בטוחה שמשרד החינוך ישמח לקבל את התוספת של התקציב הזה. חבר הכנסת משה קינלי, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהוצגו פה כמה הישגים יפים, אבל בעיניי יש שלוש נקודות שנשארו פתוחות. הראשונה, המשך חיזוק המגמה של בקרה, אכיפה וסנקציות על בתי ספר שלא מדווחים על תשלומי הורים. כי בכל מקום שיש חור – נכנסים דרכו. הוצגה לנו התקדמות בעניין, ואני חושב שאנחנו צריכים לצפות שבישיבות הבאות תוצג המשך העבודה על זה בשנת הלימודים הקרובה. דבר שני, צריך לשים מולנו מספר רפרנסים. אנחנו יודעים שאחד מכל שלושה ילדים בישראל מוגדר כילד עני. זה אומר שמתוך 2.4 מיליון ילדים, 800,000 ילדים הם עניים בהגדרה. נדמה לי שההגדרה הפורמלית מדברת על כ-850,000. היום המלגות האלה, 130 מיליון, מכסות בערך 130,000 מהילדים האלה, שזה אחד לשבע. אני חושב שבתוכנית העבודה של משרד החינוך צריכה להיות הגדלת המלגות – אגב, אפשר לבחור להן שם יותר מוצלח ממלגות – שיהיו מיועדות לתשלומי ההורים כאופק עתידי של המשרד. זה צריך להיות ממש בתוכנית העבודה. הוא השיג עכשיו צהרונים, ועכשיו הוא צריך להיאבק על כיסוי תשלומי הורים. נקודה שלישית זה נושא הטיולים. אני חושב שצריכה להיות תוכנית עבודה של המשרד שמדברת על הכנסת כיסוי הטיולים בבסיס התקציב. הרי כולנו יודעים שטיול זה צורך בסיסי, ואנחנו יודעים שלמרות שאסור להם, יש בתי ספר שכשההורה לא שילם, הטיול הופך להיות זירת עימות ולפעמים זירת לחץ. לכן אני חושב שהמשרד צריך לשאוף לקחת את סעיף הטיולים, שהוא הסעיף הכבד בתשלומי הרשות שאנחנו מאשרים, ולנסות להכניס גם אותו לבסיס התקציב לקראת השנים הבאות. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להמשיך את מה שאמר ידידי חבר הכנסת קינלי. אם אנחנו באמת מדברים על שליש מילדי ישראל כנזקקים, אז אנחנו בבעיה עמוקה, כי ההוצאות הנוספות במערכת החינוך נלקחות מהצרכים המינימליים. אני לא חושב שבמצב הנוכחי פתרונות כאלה יכולים לתת לנו פתרון הוליסטי, אלה רק פלסטרים. אני חושב שמה שצריך להיות פה זה מדיניות. המדיניות צריכה להיות ששום ילד בשום בית ספר לא נפגע כתוצאה מתשלום הורים. אני אחזור על מה שאמרתי. בשנה וחצי האחרונות היו הרבה אנשים שמצאו את עצמם פתאום ללא תעסוקה ובמצוקה כלכלית גדולה. כך שאלה דברים דינמיים, זה לא שאנחנו יודעים שיש לנו רק שליש מהילדים בישראל עם צרכים כאלה ואחרים. ולכן המדיניות שלנו צריכה להיות מדיניות שאומרת שילדים בבית הספר לא ייפגעו כתוצאה מתשלום הורים. << דובר >> אינה זלצמן: << דובר >> זאת המדיניות הקיימת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת צריכה להיות המדיניות, ואחר כך כל דבר צריך להיות מותאם, אם דרך ה-130 מיליון שקלים ואם דרך ההנחה לשמונה שקלים וכו'. לכן אני מסכים עם יושב-ראש ועד ההורים, שאמר שזה צריך להיות החלטה של המנהל. האסטרטגיה ברורה, וכל מנהל צריך להבין שלא יהיו אצלו בבית הספר ילדים שלא יוכלו לקבל את אותו סל שיקבלו ילדים שידם כן משגת. << דובר >> אינה זלצמן: << דובר >> אני רוצה לדייק את הנתונים של חבר הכנסת קינלי: מדובר על 220,000 תלמידים שמקבלים מלגה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה אומר שהם מקבלים פחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לי שאלה לגבי העניין שאתם מחלקים את המלגות בין בתי הספר לפי הדירוג שלהם. לבתי ספר שלא דיווחו לכם אתם עדיין נותנים את המלגות? איך זה עובד? אתם נותנים לפי התקציב שהם מבקשים מההורים? << דובר >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר >> בית ספר שלא מדווח על תשלומי הורים, סימן שאין בו תשלומי הורים ולכן הוא גם לא צריך מלגה וגם לא מקבל מלגה. כדי לקבל מלגה צריך לדווח. לגבי התקציב של בתי ספר שכן מקבלים מלגות, מדובר בתקציב דיפרנציאלי, שנקבע לפי מדדי הטיפוח. ככל שמדד הטיפוח יותר גבוה זה אומר שהרקע החברתי-כלכלי הוא יותר נמוך. ככל שמדד הטיפוח יותר גבוה, התקציב שבית הספר מקבל הוא יותר גבוה. יש מפתח לפי מספר תלמידים. למשל, במדד טיפוח 2, שזה האוכלוסיות החזקות, תקציב של ילד בבית ספר הוא 25 שקלים, ואת זה מכפילים במספר הילדים בבית הספר, וזה תקציב המלגות שבית הספר יכול לחלק. לעומת זאת, במדד טיפוח 10 זה יכול להגיע ל-52 או 74 שקלים לתלמיד. בעל-יסודי המפתח הוא גבוה יותר, מכיוון שבעל-יסודי תשלומי ההורים גבוהים יותר מביסודי. כך לבית הספר יש למעשה תקציב סל של 20,000 שקלים, או למשל 50,000 שקלים, תלוי במספר התלמידים. ואז מנהל בית הספר מחליט בעצמו איך לחלק את המלגות. הוא מקים ועדה, הוא מכיר את הילדים, יש לו אוטונומיה, יש לו קווים מנחים, והוא בודק את הנתונים והבקשות שמובאים בפניו ומחלק את המלגות, ולאחר מכן הוא מדווח למשרד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש איזשהו רף, למשל תלושי שכר של ההורים, שמעליו התלמידים האלה לא יקבלו מלגות? << דובר >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר >> יש איזשהו מפתח כזה לפי הכנסה לנפש, כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו נציג של הרשות המקומית? אבי קמינסקי, בבקשה. << דובר >> אבי קמינסקי: << דובר >> אני רוצה לומר כמה דברים. נכון לעכשיו הנושא של תשלומי ההורים הוא הערך המוסף של עבודת בית הספר, גם אם זה טיול, גם אם זה מסיבה או כל דבר אחר. חשוב לדעת ולהבין את זה. חשוב להבין שהתקציבים האלה הם תקציבים שמאפשרים את הנשמה היתרה של מה שקורה בבית הספר, למרות שזה לא נחמד שזה תשלומי הורים ולא משהו אחר. הייתה בזמנו הצעה של הביטוח הלאומי או של ועדת החינוך להוסיף נדמה לי 0.003% לביטוח הלאומי כדי לסיים אחת ולתמיד את הסאגה הזאת של תשלומי ההורים. אבל לצערנו הרב זה לא התקבל על ידי האוצר. אולי כדאי לחשוב על זה פעם נוספת, כדי לסיים את הסאגה הזאת של מזכירֹות בתי הספר ומנהלי בתי הספר בנושא של גבייה ותשלומים וכל מה שקשור בזה. אני לא הייתי בתחילת החלק השני של הדיון, אבל אני רוצה להמליץ בפני חברי ועדת החינוך לסיים כבר היום את הנושא של אישור תשלומי ההורים. זה תוקע את בתי הספר, זה תוקע את השטח, ויש מספיק לחצים ומתחים גם ככה על מנהלי בתי הספר ועל הקהילה. לכן צריך לסיים כמה שיותר דברים לפני פתיחת שנת הלימודים. אתה שומע יותר ויותר על שיתוף פעולה בין אנשי משרד החינוך למירום ולהנהגת ההורים הארצית, והדבר הזה יכול לבוא לידי ביטוי בצורה טובה בכל מיני סוגיות כאלה ואחרות. הבקשה שלי בשם מנהלי אגפי החינוך היא לסיים את הסאגה הזו של תשלומי ההורים, שזה דבר שחיכינו לו הרבה מאוד זמן, כי לא הייתה ועדת חינוך שהתכנסה. אני רוצה להציע הצעת ייעול כדי לטייב את הכספים שהרשויות המקומיות לפעמים מאשרות לטובת מלגות. ואגב, יש הרבה מאוד רשויות שמסייעות בזה; נותנות כך וכך שקלים או כל מיני אפשרויות לבתי הספר, וזה לאו דווקא הרשויות העשירות. אני מציע שכל פעם שמשרד החינוך מוציא מלגות לילדים, שיוציא דוח גם לרשות המקומית שאומר כמה הוא העביר לבית הספר, וכך נוכל לדעת כמה הועבר ולבדוק האם יש לנו תקציבים שנוכל להעביר לטובת בית הספר. ככה נוכל לדעת את התמונה הכוללת. אין בזה שום רע, זה לא שאנחנו מבקשים שמות של תלמידים, אנחנו רק רוצים לקבל את התמונה הכוללת, שתאפשר לנו אולי לסייע לעוד ילדים. את כל שאר הדברים העלו כבר חבריי. אני רוצה לומר עוד דבר אחד לגבי הנושא של הכספים הנוספים. אני מתחבר לדבריו של חבר הכנסת משה טור פז - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הקו מקוטע ואנחנו לא מצליחים לשמוע אותך יותר. תודה רבה על הדברים החשובים שאמרת. אני רוצה לעבור למירה סולומון, ממרכז השלטון המקומי. << דובר >> מירה סולומון: << דובר >> אני מודה לוועדה על הדיון המאוד חשוב. אנחנו במרכז השלטון המקומי סבורים שראוי לאשר את הצו בנסיבות הקיימות, שמחייבות אותנו להיערך לשנת הלימודים הזו. אנחנו כמובן חושבים שצריך להמשיך בוועדה את הדיונים על שינויים חשובים ונכונים לעתיד. אנחנו לא שותפים לעמדה של נציג איגוד מנהלי מחלקות החינוך בנוגע להתייחסות למלגות ולדיווחים שצריך להעביר בנושא הזה. אנחנו חושבים שהנושא הזה צריך להיות מלובן קודם כול בינינו לבין מנהלי המחלקות לפני שאנחנו מתקדמים בעניין הזה. שוב תודה רבה על הדיון. אנחנו יודעים שיושבת-הראש עמדה על קיומו של הדיון מייד לאחר המליאה כדי להתקדם עם הדברים, ואנחנו מעריכים את זה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, מירה. האמת היא שאנחנו תוך כדי דיון במליאה. משרד החינוך, אתם רוצים להתייחס לדברים שנאמרו? לעניין המלגות? לעניין הביטוח הלאומי? << דובר >> אינה זלצמן: << דובר >> זה היה בעבר אבל לא צלח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מישהו מחברי הכנסת רוצה לומר עוד משהו? לא. נעבור לסיכום. זה דיון מורכב שחוזר כל שנה, וכל שנה בדרך כלל המסקנות הן אותן מסקנות. אני רוצה להבהיר כמה דברים מול משרד החינוך, כדי לוודא שבשנה הבאה נהיה במקום אחר. קודם כול, יש לנו כמה בשורות משמחות שהצלחנו להביא. הבשורה הראשונה היא שאנחנו מאשרים את עניין השאלת הספרים בדו-שנתי, ולכן הורים לא יצטרכו לעבור על החוק כשהם שואלים ספרים לילדים שלהם בשנה הבאה. ובשנה הבאה אנחנו למעשה נצטרך לאשר את השנה שתהיה אחריה. הבשורה השנייה היא הגדלה של תקציב המלגות. יש פה עניין נקודתי של להגיע לאותם הורים שיש להם קושי בתשלומים האלה, ולתת להם את כסף כדי לשלם את התשלומים בשביל הילדים שלהם, כדי שהילדים יוכלו ליהנות מהפעילויות השונות. זה כנראה הצעד הכי גדול לצמצום הפערים האלה. אבל אנחנו חייבים לוודא שלא נוצרים פערים בין בתי ספר שיש בהם הרבה תלמידים שזקוקים לאותה מלגה לבין בתי ספר שלא זקוקים להרבה מלגות כאלה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצמצמים את הפערים האלה, כדי להשוות את עניין הטיולים והמסיבות וגם התל"ן, חוגים ודברים אחרים. לצד הבשורה בהגדלת הקרן אנחנו גם מגדילים את הסכומים שאפשר לתת לכל תלמיד ותלמיד, וזאת לפי שיקול דעתו של המנהל. מאוד שמחנו להתעדכן שכל עניין המסגרות בחופשות של חנוכה ופסח כבר טופל וסודר ואנחנו לא נצטרך לראות בדקה האחרונה הורים שמתרוצצים סביב ועדת החינוך רק כדי לקבל איזשהו מידע מה הולך להיות עם הילדים שלהם בתקופת החגים. אז יש בשורות טובות, אבל גם יש לנו הרבה מאוד הערות של חברי הכנסת. בעניין מורי התל"ן, חייבים למצוא לזה מסגרת של תקנות או חוקים, כדי שהם לא יהיו מעין אח חורג. אני יודעת שיש פה המון ארגוני מורים שמגיעים ושומרים על המורים, אבל מורי התל"ן הם אנשים שפשוט נשארו בלי כלום; אין להם מי שישמור עליהם, אין מי שיתייחס אליהם. ממש טורקים להם את הדלת בפנים. זה לא בהכרח משרד החינוך, כי המעסיקים זה לא משרד החינוך. אז הם באים לבתי הספר, ובתי הספר אומרים שזה לא הם, זה ההורים; ואז ההורים באים ואומרים, רגע, אבל הילד שלי לא לומד עכשיו את השיעורים האלה אז למה אני צריך לשלם. זה פשוט מצב אבסורדי ובלתי מתקבל על הדעת. לכן אנחנו מבקשים לקבל איזשהו מתווה הגיוני למורי התל"ן. אני מבקשת להגיע ב-30 לחודש עם משהו קונקרטי שיאפשר להבטיח את העתיד שלהם ואת הביטחון שלהם לשנה הקרובה. << דובר >> סימה עובדיה פורצנל: << דובר >> איך? לחייב הורים לשלם עבור משהו שהם לא מקבלים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אף אחד לא אמר שצריך לחייב. אבל כן צריך לבנות מסגרת הגיונית למורי התל"ן. ההורים נזקקים לשירותים האלה, הם מבקשים אותם, והינה הגיעה תקופת מגפה והם נפגעו הכי הרבה. אין להם איזשהו אופק כלכלי, הם לא יודעים מה הולך להיות מחר, חודש הם מגיעים, חודש הם לא מגיעים, חודש יש תשלום, חודש אין תשלום. צריך למצוא את המסגרת הנכונה להתייחס אליהם. בעניין האתגר של הגבייה, צריך לראות איך אנחנו מייעלים את העניין עם רשויות מקומיות שלא מעוניינות לעשות את הגבייה ושלמנהלים קשה להתנהל עם עניין הגבייה הכספית. זה לא נעים למנהל להגיע להורה ולדרוש את התשלום, הוא לא מוציא לפועל. אז גם לעניין הזה אנחנו מבקשים התייחסות בדיון הבא. לגבי שקיפות, אנחנו מבקשים יותר שקיפות מצד המנהלים בעניין תשלומי ההורים. ההורים מלינים שהם לא יודעים על מה היו ההוצאות ואיך היו ההוצאות. נבקש התייחסות לעניין. בפתיחת הישיבה אמרתי שבית המשפט העליון קבע בפסיקה שהדרך שבה אנחנו מתנהלים כל שנה היא דרך עקומה ויש להביא את הדברים בחקיקה ראשית. אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא תשלומי ההורים, דיון ספציפי בעניין החקיקה בנושא, בעוד כ-60 יום. אני מבקשת ממשרד החינוך להביא תזכיר חוק שיעגן את כל הכשלים שאנחנו שומעים עליהם, כדי שלא נצטרך לחזור כל שנה על אותה מנטרה. נוכל לקיים שבועיים, שלושה שבועות, אפילו חודש, דיונים על חקיקה שתקבע את עניין תשלומי ההורים, תגיד מה מותר ומה אסור, תדבר על שקיפות, על גבייה, על מטרות הכסף וכו' ואיפה משרד החינוך משתתף. אנחנו מבקשים להדגיש, כמו שאמר חבר הכנסת קינלי, שטיולים שנתיים הם לא מותרות; ללמוד את הארץ, להכיר את ההיסטוריה, להכיר אתרי מורשת זה עניין חינוכי ואין דבר יותר משמעותי מלמידה דרך הרגליים ודרך הידיים, זה מחבר אותך למקומות. זה חלק מתוכנית החינוך, ואין שום סיבה שזה לא יגיע בבסיס התקציב. לכן אני מבקשת לתת התייחסות גם לזה. בתוך תשלומי החובה היו דברים שמשרד החינוך צריך לדאוג להם. בעניין החקיקה, אנחנו נקיים דיון נוסף ואנחנו מבקשים תזכיר חוק שכבר יונח לפנינו, כדי שנוכל כבר להתחיל לעיין בו ולדון בו, כדי לבנות פתרון כבר לשנה הבאה. במידה שלא יונח תזכיר חוק, הוועדה תיקח איזשהו סוג של עצמאות כדי לקדם את החקיקה הנדרשת בעניין הזה. שיהיה ברור, אנחנו לא נפחד לקדם את זה. אני יודעת שאף אחד לא רצה לגעת בזה ובגלל זה זה חוזר שנה אחרי שנה, אבל אנחנו לא נפחד לעסוק בזה ולקדם חקיקה בעניין הזה. אחרי שסיכמנו את הדברים אני מעלה את עניין תשלומי ההורים להצבעה. << דובר >> מירב ישראלי: << דובר >> אז אני אגיד על מה מצביעים. מצביעים על הטבלה של תשלומי הרשות, כולל התיקון שיש בה שאומר "במקום 24 שקלים – שמונה שקלים". כל השאר נשאר אותו דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני מעלה להצבעה את הטבלה של תשלומי הרשות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אני נמנעת. מפלגת העבודה מתנגדת בעיקרון לתשלומי הורים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני קובעת שההצעה עברה. אני מאחלת בהצלחה לתלמידים ולהורים בשנת הלימודים והצלחה בתוכנית להשאלת ספרים, שסוף כל סוף תוכל להתבצע בצורה חוקית. ואני מזכירה שתוך 60 יום נקיים דיון בעניין תזכיר חוק וחקיקה בנושא. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:05. << סיום >>