פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 37 ועדת הכספים 22/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 306 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר ינון אזולאי משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אופיר כץ נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: משה ארבל רות וסרמן לנדה יוסף טייב מוזמנים: מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר נעם שרלו בריגה – רפרנט תקשורת ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר שחר בר – רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך גיא אטיאס – סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, משרד התרבות והספורט יוסי שבת – מנהל אגף בכיר, מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון ראובן לוי – ראש אגף פיתוח וארגון, המטה לביטחון לאומי אושרית קלפוס – מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ייעוץ משפטי: תמר בן תורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לומר שהייתה לנו שנה נהדרת עם הרבה מאוד הצלחות, רפורמות וצעדים משמעותיים לטובת כלכלת ישראל, כמובן בהובלת יושב ראש הוועדה וכל חברי הקואליציה שעבדנו באמת כצוות בצורה נהדרת ועוד יהיה לי זמן להודות לכם על כך. אני דווקא רוצה לדבר היום על חברי האופוזיציה. היו כאן שלושה חברים שלמרות החרם נכנסו לוועדה ועשו עבודה נהדרת נכחו בכל הדיונים והשפיעו. אני מדבר על חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת אופיר כץ. גם אם לא הסכמנו פה ושם, בדרך כלל לא הסכמנו, אני לא יכול שלא להעריך את המסירות שלכם והנאמנות שלכם. בעיקר אני חושב שהוכחנו כאן שאפשר אחרת. אפשר לעבוד ביחד ולכבד זה את זה. קודם כל, אנחנו ממשיכים לעבוד גם בתקופת פגרת הבחירות אבל גם אחרי, אני מקווה שנחזור לכך ונמשיך לפעול ביחד למען אזרחי ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב בראש הישיבה, ולדימיר. אני מסכים איתך שהיו כאן ויכוחים, ויכוחים סוערים בין קואליציה לאופוזיציה אבל ידענו גם להגיע להבנות. אגב, לגבי החרם, זה לא שעשינו משהו שלא הוסכם. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה החידוד שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלחו אותנו לכאן. בעזרת השם אני חושב שאנחנו יכולים לסכם את זמן שלנו באופוזיציה כמו שאתם מסכמים את הזמן שלכם עת הייתם בקואליציה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> ועודנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שלימדתי אתכם מהי אופוזיציה אבל אל תשתמשו בכל הכלים שלימדתי אתכם. אם תצטרכו לגבי כל הפניות התקציביות שהיו ויהיו, גם את ההסתייגויות נמכור לכם במחיר טוב. באמת, בסך הכול אני חושב שהיו הרבה דברים שעבדנו ביחד, בשיתוף פעולה ובכבוד הדדי. זה מה שהיה חשוב, שהיה כאן כבוד הדדי בין קואליציה לאופוזיציה. אני רוצה להעלות נושא. אני רואה ושומע שיש ילדים שנשארו בבית. ליפה בן דוד נאחל מזל טוב, חיתנה את הבן, ואני חושב שהגדלות של יפה בן דוד היא שברשימה של כל מי שהיה בין המוזמנים בחתונה, אלה אנשי האוצר, החינוך, הכנסת, הקואליציה והאופוזיציה. אתה רואה שבסופו של דבר היא ידעה לרכז את כולם באירועים, בשמחות שלה. באמת היא עושה עבודה טובה למען ילדי ישראל. יש הסכמה שצריך להעלות את השכר למורים ואני אמרתי זאת בשבוע שעבר. תמיד אני אומר שאבא שלי זיכרונו לברכה היה אומר שבתקופה שהוא היה מחנך הם היו נקראים מחנכים, והיום הם נקראים עובדי הוראה. אולי שם לצערנו גלום הערך שלנו למחנכים שלנו. אני כואב על כך שמשרד האוצר עדיין לא יודע לשבת סביב השולחן ולתת את השכר המגיע לאותם מורים, לאותם מחנכים של ילדי ישראל ואולי זאת ההזדמנות לומר לכולם. כולם רוצים יום לימודים ארוך, כולם רוצים לקצר את החופשות, אז אצלנו לבנים יש את החופש הגדול שלהם באורך של 3 שבועות. זה מה שיש. זה כל החופש שיש לילדים שלי, הבנים. בנות אין לי ולכן אני לא יודע להגיד לכם כמה ימי החופש שלהן אבל גם שם יודעים להסתדר ויש קייטנות. אני מציע לכולם לעבור לחינוך החרדי, שם יש גם ערכים, גם חופשות, גם יום לימודים ארוך. ברוכים הבאים, נלמד ביחד עם הערכים הטובים למען עם ישראל ולמען היהדות ותאמינו שכולכם בסופו של דבר תיהנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה. יעל. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> זאת לא הצעה לסדר אבל אני בכל זאת אנצל את זכות הדיבור. תודה אדוני היושב ראש. לי היה חשוב להגיע היום ולוודא אנחנו נאשר העברה תקציבית של משרד הבריאות שעוסקת במיגון המרתפים בבית החולים נהריה, המרכז הרפואי לגליל. העברה תקציבית שתאפשר בעתות חירום להוריד מחלקות שלמות להיות מוגנות. מרכז רפואי שכבר חטף פגיעה ישירה במצב ביטחוני חירומי קודם. לצערי אני מבינה שזה לא על סדר היום ואני מבקשת שיירשם שאנחנו חייבים לפעול בכל הכוח. אני חושבת שיהיו על זה הסכמות. יש דברים אחרים שעל סדר הדעת ואני מכבדת את שיקול הדעת של יושב ראש הוועדה אבל אני מבקשת לוודא שאנחנו מקדמים את זה. הם מוכנים כבר עם מכרז והם מחכים לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מבטיח לבדוק את זה לקראת שבוע הבא. נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה יושב ראש הוועדה. אני רוצה לפתוח היום ושוב לומר שצריך לחתום על הסכם שכר חדש עם המורות והמורים. עוד יום שבו זה לא נעשה, בו משתמשים במורות הוותיקות כדי לנגח במורות הצעירות, שבו מוצאים כל מיני דרכים כדי לא לקרוא לילד בשמו כאשר המדינה לא רוצה לשים את היד בכיס, לא רוצה לשפר שכר, לא מעוניינת להכיר במצוקת עובדי ההוראה והמורים והמורות ומשתמשת בכל הדרכים הכי אכזריות כדי לסרב את העבודה המאורגנת של המורות, כדי לפגוע בתנאי ההעסקה שלהן, כדי לפגוע בדבר היחידי שמאפשר להן כל כמה שנים לתבוע שינוי, שאלה אותן מורות מאורגנות שיש להן את הזכות לפעול בכלים כאשר תוקף ההסכם הקיבוצי שלהן כדי לתבוע שינוי. בעצם משלחים בהן את ציבור ההורים והציבור הכללי ועושים הכול כדי לא עשות את הדבר המתבקש וזה להכיר במצוקת השכר של המורים והמורות ובחובה שלנו להבין שחינוך הוא לא תחרות ריאליטי, לא תחרות הצטיינות ולא שום דבר כזה. חינוך הוא בדיוק המקום שבו אנחנו צריכים להשקיע בכל ילד ובכל מורה כדי שיהיה טוב למשך כל השנים בהן הוא בתפקיד השוחק והקשה הזה. מדינת ישראל, עם כל הכבוד, היא לא מקום מזהיר להיות בו מורה. 40 תלמידים בכיתה, הסכמי שכר עלובים, היעדר תשתיות פיזיות ואפילו התערבות בוטה בתכנים. בואו נעשה מעשה. תעשו את הדבר הנכון, תחתמו על הסכם שכר מכבד עם המורות והמורים ותפסיקו לתדרך נגדן. במאבק הזה אנחנו עם המורות. אני רוצה לומר גם מילה טובה על שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שלא מצמצה, שנעמדה לצד המורות והמורים ולא נתנה לספינים לעוות את המציאות. כל הכבוד. תודה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשינויים בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, גם כיתות קטנות יש לנו. 26 ילדים בכיתה אבל חלקם לומדים בקרוואנים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שינויים בתקציב לשנת 2022. פנייה מספר 133, משרד התחבורה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 25 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור הביצוע של הרמפה במעלה אדומים ועל מנת לאפשר יציאה ממעלה אדומים לכיוון כביש 1. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרפורמה שאמורה להיכנס כבר מתוקצבת או שאנחנו צריכים לקבל פנייה? אני מדבר על הרפורמה בתחבורה הציבורית. << אורח >> שחר בר: << אורח >> היא לא תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לא תקציבית? לא צריך להוסיף? << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, לוקחים את הכסף מהאזרחים. את צודקת. סליחה. זה לא אמור להגיע כפנייה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> היא לא מורידה כסף ולא מעלה כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מורידה מהאזרחים. היא לוקחת האזרחים. << אורח >> שחר בר: << אורח >> היא מאזנת מול כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. לוקחת מהאזרחים, זה בסדר. לגבי הפנייה הזאת של תחבורה. אני רואה במטרות השינוי של תקציב 25 מיליון. קודם כל, אין כאן משהו קואליציוני. נכון? << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת כמה סך הכול התקציב של המחלף, של הפרויקט של הגשר והמחלף עצמו, היכן זה עומד כרגע ומה היעד של סיום העבודה << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני מציעה שאושרית קלפוס ממשרד התחבורה תתייחס לפרויקט עצמו. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> מנהלת תחום תקציבי פיתוח, משרד התחבורה. לשאלתך, לעניין האומדן, האומדן הוא 31 מיליון. הושקעו 6 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 31 מיליון לכל הפרויקט? << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> לכל הפרויקט. למעשה מדובר בזרוע של יציאה מהשכונות החדשות של מעלה אדומים לכביש 1. כך היא גם מווסתת את התנועה. היום רוב התנועה, כמעט כל התנועה, יוצאת מכביש 417 לכביש 1, היציאה הראשית של מעלה אדומים, ויוצרת שם עומס אדיר. למעשה אנחנו רוצים לפזר את התנועה וליצור עוד יציאה ראשית ממעלה אדומים. היום יש כניסה דרך הרמפה ואנחנו רוצים ליצור סימטריה שתהיה גם יציאה. האומדן של הפרויקט הוא 31 מיליון. הושקעו 6 מיליון עבור תכנון ב-2020-2019. התכנון צריך להסתיים בסוף השנה הזאת ונתיבי ישראל תהיה מוכנה לביצוע. מדובר בביצוע של שנתיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במה הושקעו 6 מיליון השקלים? רק בתכנון? << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> בתכנון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל ה-25 מיליון, זה על הביצוע עצמו. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יעד סופי, סוף השנה של 2023. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> בסוף השנה הזאת יציאה למכרז וכעבור שנתיים הפרויקט מוכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם את אומרת שבסוף השנה יציאה למכרז, זה מכרז של הבנייה. נכון? << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, למה את צריכה עכשיו את הכסף של הביצוע? הרי בסוף השנה לא תשתמשי בו. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את תביאי אותו כעודפים לשנה הבאה. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> לא. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא. זאת הרשאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת לא תהיה הרשאה. היו 31 מיליון ואת אומרת ש-6 מיליון הם עבור התכנון ואני מאמין שהכסף הזה כבר שולם. << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> נכון. חויב. לא בהכרח יצא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מובן לי, כי זה עבור התכנון. את אומרת שרק בסוף השנה יצא המכרז. כאשר בסוף שנה אני מוציא מכרז של הפרויקט עצמו - - - << אורח >> אושרית קלפוס: << אורח >> מכרז מסגרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. את אומרת שזה עד 25 מיליון שקלים. בסוף שנה אני מוציא את זה. התוצאות יהיו בתחילת שנה הבאה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא. ההתחייבות תהיה השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שההתחייבות תהיה השנה, כשאני מוציא מכרז בסוף שנה, את ההרשאה אני נותן לשנה הבאה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> ברגע שאתה מוציא מכרז, אתה מחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ההרשאה אני נותן בשנה הבאה. תביאי לי אותם בשנה הבאה כעודפים או עוד פעם כהרשאה להתחייב? << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני אסביר. הבנתי את השאלה. מדובר במכרז מסגרת. אנחנו יודעים את טווח המחירים, זה דבר הוא די מיידי, עניין של כמה שבועות, זה בתוך חברת נתיבי ישראל בין קבלנים שמתחרים עד סכום מסוים. כשאני אומרת סוף שנה, אני מדברת על הרבעון הרביעי. כמובן שיש לנו גם אפשרות לתת לנתיבי ישראל להתחיל להתקדם עם קידומי זמינות. אתה יודע שכל פרויקט תשתית גם דורש קידומי זמינות ובתוך ה-25 מיליון יהיו כספים שהושקעו עבור קידומי זמינות על מנת לגרום לכך שהפרויקט יתקדם יותר מהר ולא לעבוד בטור אלא לעבוד במקביל. אנחנו לא מתקצבים קידום זמינות לפני שיש לנו גיבוי תקציבי לכל הפרויקט כי אנחנו לא רוצים להכניס רגל בדלת ואז לא יהיה לנו איך לסיים את הפרויקט. זו הסיבה שאנחנו מבקשים את ההרשאה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל שחקן שרוצה יכול להיכנס למשחק. << אורח >> שחר בר: << אורח >> כן. רשאים להשתתף קבלנים עד סכום מסוים שעומדים בתנאי הסף בהתאם לכללים של המכרזים בנתיבי ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני, אני מבקש התייעצות בעניין. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בסדר. חוזרים בשעה 09:18. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:13 ונתחדשה בשעה 09:18.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה תקציבית 133, משרד התחבורה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 129, משרד הביטחון. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בוקר טוב. אגף תקציבים. הפנייה נועדה לאישור חצי מיליון שקלים לטיפול במשפחות שכולות בהתאם להסכמים הקואליציוניים. מדובר למעשה בסיוע לבנות זוג ובני זוג של חללים שלא היו נשואים בעת הנפילה שלהם. בנוסף אנחנו מבקשים להסדיר את תקציב הביטחון שמשוקף לציבור ולשקף אותו בצורה שתואמת לתקציב הביטחון שאושר על ידי הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כאן כספים קואליציוניים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה שלי. עמותת "השאיר מאחוריו חברה". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לנו כמה מילים על העמותה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני הכרתי את העמותה לפני מספר שנים. מדובר בעמותה שמטפלת בצרכים של נשים, צעירות שבן זוגן נהרג במסגרת המלחמה או מבצע צבאי. היה להן מאבק ארוך על הסדרת מעמדן. הן הגיעו למספר הישגים. בעמותה כל הזמן הייתה מצוקה תקציבית מאוד משמעותית ואני חושב שהכסף הזה בהחלט יסייע להן בשנים הקרובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשפחות? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> גם למשפחות וגם להתמודדות עם האובדן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יישר כוח על כך. זה חשוב. אני אומר לך ואני אומר כל הזמן שהדברים החשובים האלה צריכים לבוא לא בכספים קואליציוניים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מסכים לחלוטין. זה חייב להיכנס לבסיס התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב שיש מי שלוקח את הכסף הקואליציוני ושם אותו במקומות האלה. לגופה של הפנייה, שאלה. אני רואה תקציב משוקף לתקציב הביטחון שאושר בכנסת. אני רואה את זה חוזר. תגידי לי מה אלה המספרים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אסביר לפי סעיף 19 לחוק יסודות התקציב, תקציב הביטחון הוא תקציב מסווג שמאושר על ידי ועדת חוץ וביטחון. אבל עדיין, מתוך רצון כן לשקף לציבור מה שניתן, יש תקציב שהוא לא מסווג והוא משוקף, ובעצם בעת בניית התקציב היה איזשהו פער. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מתוך התקציב המשוקף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. היה איזשהו פער בין עיתוי הבנייה ואנחנו עכשיו מתקנים את התקציב המשוקף לציבור כך שהוא באמת ישקף את התקציב שכבר אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם כותבים כאן לצורך העניין מיליארד ו-319, מה זה? אם זה משוקף, אני שואל אותם סתם שאלה על מה מדבר הסכום מיליארד ו-319? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה לא בעבור דברים ספציפיים ששינו בתקציב או משהו כזה. זה תקציב הביטחון המאושר. בעת בניית התקציב עשינו איזשהו אומדן למי יהיה הדבר הזה, בגלל שבסופו של דבר משרד הביטחון בונה את התקציב המסווג, אנחנו רק עושים התאמה שמשקפת את מצב העניינים האמיתי. לא שינויים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את לא משנה את זה מסעיף לסעיף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בדיוק. אני רק משקפת בצורה מהימנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מי בעד אישור פנייה תקציבית מספר 129, משרד הביטחון? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. הרב גפני, אתה יודע שאני מפרגן לך, גם הבוקר ב"קול ברמה" וגם בפתיחת הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שואל למה עשית את זה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> האמת, אני לא יודע. זה תהליך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא פירגן לך, אופוזיציה אחראית שבאה ועושה כאן דברים בהבנות, במיוחד שאתה עושה הבנות ויש לך הסכמים עם יאיר לפיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה הם יודעים על ההסכמים שלי עם יאיר לפיד? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מידע דולף. אנחנו בעידן של רשתות חברתיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני הולך להופיע בוועידה של רואי החשבון בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> גם אני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני הולך להשיב לאיווט ליברמן על מה שהוא אמר בוועידה הקודמת. קיבלתי היום ביקורת על שאני הולך וכי אני צריך להחרים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> פנייה מספר 127 ו-128, המטה לביטחון לאומי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הפנייה מבקשת להקצות 7 תקנים למועצה לביטחון לאומי בגין הרחבת פעילות, ואני אפרט. פעילות בתחום המטרו, התמודדות עם בית הדין הבין-לאומי בהאג והעברת תקן מהמשרד לנושאים אסטרטגיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המטה לביטחון לאומי. נכון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה מגיע הכסף של התקנים? כלומר, מהיכן אתם לוקחים את התקנים האלה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> גם מהעברת תקן מהמשרד לנושאים אסטרטגיים וגם בסוף אלה תקנים שחלקם הועברו בשנה שעברה וידענו שזה דבר צריך לעבור. הם לא סוכמו במסגרת בניית התקציב אבל כן נשמר להם איזשהו מקור ולכן זה המקור. אלה כבר תקנים קיימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול דווקא על התקנים הקיימים. השבוע ביום שני הגיעו לכאן פניות תקציביות, לא זוכר את מספר הפנייה, והייתה פנייה בקשר לראש הממשלה החליפי, שר החוץ או משרד החוץ וראש הממשלה החליפי ובפנים היה המשרד לנושאים אסטרטגיים. שאלתי כמה תקני כוח אדם ואמרו 25 תקני כוח אדם. דיברנו על 4.5 תקנים של ראש הממשלה החליפי שהם עוברי למשרד החוץ. דיברנו על המשרד לעניינים אסטרטגיים, על ה-25 תקנים שמאוישים וצריך אותם וכל מה שאנחנו רואים מעבר לכך, ועכשיו אני רואה שלוקחים 7 תקנים של כוח אדם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה ספציפית תקן אחד מהמשרד לנושאים אסטרטגיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בואי נתחיל את השאלה. יש כאן תוספת של 7 תקני כוח אדם. מהיכן לוקחים את כל ה-7? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ספציפית, האחד הזה של המשרד לנושאים אסטרטגיים, יש לו את המקור של המשרד לנושאים אסטרטגיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל על זה. דיברו על בערך 26-25 תקנים וכולם מאוישים וצריכים אותם, זקוקים להם והם באמת חשובים. שכנעו אותי שזה באמת חשוב. עכשיו את אומרת לנו שזה לא בדיוק חשוב ולקחו משם תקן של כוח אדם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא. אולי נציג המל"ל יכול להרחיב על הפעילות של הבן אדם הספציפי הזה. << אורח >> ראובן לוי: << אורח >> המל"ל. בתקן הספציפי הזה מדובר על עובד שכבר עבר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים למל"ל, ללשכה המשפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הוא עבר בלי להעביר את התקן שלו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הוא עבר בשנה שעברה. אחרי אישור התקציב הוא עבר בפנייה שהגיעה לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבר העברתם את התקן שלו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. אבל ב-2021. צריך לעשות את זה שוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לעשות את זה כל שנה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם זה לא בבסיס התקציב, צריך לעשות את זה שוב. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא עושים את זה, התקן כביכול חוזר למשרד לנושאים אסטרטגיים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כביכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה עוד 6 תקנים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> שוב, אלה נושאים שכבר עברו ב-2021. למשל ההתמודדות עם בית הדין הבין-לאומי בהאג. אנחנו ידענו שצריך לדבר הזה מקור בעת בניית התקציב אבל לא ידענו מה כמות התקנים הנדרשת ולכן שמרנו לזה איזשהו מקור בתקציב ועכשיו זה מוקצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקור בתקציב, אני מבין, אבל תקני כוח אדם עצמם, מהיכן הם? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> תקנים, בסופו של דבר היה איזשהו מקור. תכננו את ההוצאה הזאת. שוב, זו פעולה שבוצעה ב-2021. ראובן יוכל להרחיב על זה. אלה תקנים שעובדים כבר היום וקיימים ואנחנו בעצם מסדירים את זךה שוב בשנת 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת מה מפליא אותי? יושבים כאן לפעמים על תקני כוח אדם ואומרים שלא, זה לא כסף, אלה תקני כוח אדם. נכון שזה כסף אבל אנחנו מדברים על תקנים שמעבירים אותם. עכשיו את אומרת לחי שלא, זה לא תקן כוח אדם אלא בסופו של דבר כסף. באמת שאני לא מבין איך זה הולך. אני מבין ואני מכיר את זה שתקני כוח אדם, בתוך כוח אדם גלום גם הכסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נכון. שמרנו את הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזבי שמרתם את הכסף. תקני כוח אדם, שאלתי מאיזה משרד הם ירדו. קודם אמרת לי שהועבר מהמשרד לנושאים אסטרטגיים . << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מאיפה ירדו ששת התקנים האחרים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לצורך העניין לא ירד באף משרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה הם הגיעו? הם נמצאים באיזשהו משרד שאת אומרת שלא השתמשת בהם וראית שאין בהם שימוש ואת מעבירה אותם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה לא ירד מאף משרד. לא ירדה פעילות באף משרד אחר כמו לדוגמה המשרד לנושאים אסטרטגיים בנושא של התקן ממנו, אלא זאת הוצאה שהייתה מתוכננת. פשוט הכמות שלה והעיתוי שלה לא היה ידוע. למשל לא היה ידוע מתי התקנים האלה יוכלו להתחיל לעבוד. אלה דברים שצריך להתכונן אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה תקנים שלפי דבריך לא היו אף פעם בשימוש. הכסף שלהם לא היה מוקצה ואף פעם לא היה בשימוש. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה להשתמש בכסף כזה? ראינו העברות של תקנים ממשרדים שנסגרו. אין לכם עוד דברים כאלה ואתם צריכים להשתמש דווקא בכסף הזה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש משרדים שנסגרו וכל פעם אנחנו רואים העברות התקנים שמעבירים אותם למשרדים אחרים. נגמרו לכם התקנים האלה? הרי כל פעם צצים לנו עוד ועוד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> למיטב ידיעתי כן, אבל אני לא יודעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת עד הפנייה הבאה שנראה את זה ואז נוכל לשאול את זה. להגיד שהבנתי את התשובה – לא.. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מעלה להצבעה את פנייה מספר 127 עד 128, המטה לביטחון לאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 93 ו-94, משרד השיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 30 אלף ו-77 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 100 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור פעילות משרד השיכון להגדלת מלאי הדירות לטובת הדיור הציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלשום היה לנו דיון בוועדת הכלכלה. אני רוצה להבין היכן יתר התקציב להגדלת מלאי הדירות ומתי אמור להיות התקציב הזה. היינו צריכים להיות עכשיו אחרי רכישת 1,700 הדירות. אתה בעצם מדבר על סכום די מינורי ממה שהובטח בתקציב האחרון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כפי שהרחיב סגן הממונה על התקציבים בוועדת הכלכלה בדיון הייעודי, רכש הדירות נקבע שייערך על פני כמה שנים כאשר בשנה הזאת יש תקציבים שאנחנו מעבירים כעת וישנם תקציבים שצריכים להגיע מרווחי עמידר. דיברו שם על כך שנמצא בדיונים. דובר גם על שימוש בעודפים. הדברים האלה נמצאים בדיונים מול משרד השיכון וכעת הפנייה שעוברת היא כמובן לא מבטאת את כל המעבר של הכסף שצריך להגיע אבל זאת הפעימה הראשונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו כמובן נאשר את זה כי זה חמור שזה לא קרה עד עכשיו. זה לעשות מאיתנו, מכולנו, צחוק על כך שאנחנו מפרסמים שהממשלה לוקחת אחריות, קונה 1,700 דירות בהליך מזורז כדי לצמצם את תור הממתינים שזקוקים לזה, וכולם לוקחים את הזמן כאילו הדיירים שממתינים הם משהו משני בתוך הסיפור. כמובן צריך לאשר. זה תפקידנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-30,777 מיליון זה עבור רכש של דירות, באיזה מקומות? הדיור הציבורי אבל באיזה מקומות? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> הפריסה היא ארצית בהתאם לתור הממתינים, למעט שכונות מסוימות מאד מאוד קשות בהן לא רוצים לרכוש כי מעדיפים שדיירי הדיור הציבורי לא יגורו בשכונות מאוד מאוד בעייתיות. יש 4 שכונות כאלה. חוץ מזה, בכל הארץ. כמובן שיש מקומות כמו בירוחם בהם יש יחסית מלאי גדול ושם יש פחות צורך ברכש כי כבר יש מלאי גדול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גר באשדוד. בטוח שבאשדוד יש ביקוש יותר גדול. נכון? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם אתה קונה יותר דירות? או שאתה אומר ששם הסכום הוא גדול ולכן אתה לא קונה שם אלא אתה מעדיף לקנות בפריפריה? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> משרד השיכון מנהל את הנושא הזה בהתאם לתור הממתינים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא נכון. ינון שואל בצדק. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אשלים את התשובה ואם יהיו עוד שאלות, אני אשמח להרחיב. כמובן שיש מגבלות תקציביות אבל בשיח מול החשב הכללי, אגף התקציבים ומשרד השיכון הגדילו משמעותית את סכום הרכישה כך שאני לא יודע להגיד בדיוק אבל אני יכול לומר די בוודאות שגם במקומות כמו אשדוד ניתן לרכוש דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה דירות בסך הכול יש כאן? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> רכש הדירות וכמה דירות יצליח לקנות משרד השיכון ב-100 מיליון, זאת שאלה למשרד השיכון. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל, לגבי השאלה. רכש ביישובים מסוימים, במקומות שיש לנו בהם ממתינים, אנחנו פעלנו בכמה דרכים כדי לרכוש. ראשית, עד היום תמיד עמידר רכשה. אנחנו פנינו לאנשים שממתינים מעל 4 שנים בתור ונתנו להם את הוואוצ'רים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עדיין לא נתתם לנו עלויות של הוואוצ'רים. אני ביקשתי את זה גם בדיון בוועדת הכלכלה << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> תכף אני אענה לך על הוואוצ'רים. פנינו בשבוע שעבר ל-72 רשויות מקומיות שיש בהן ממתינים ואמרנו להם שיעזרו לנו כי הם יודעים היכן יש דירות פנויות והם יודעים אם יש להם כרשות דירה פנויה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה תהליך מבורך שאני יודעת לא נעשה לפני כן. כשאני הייתי דירקטורית בחברה משכנת, אחד הדברים שהכי קוממו אותי היה שעד שכבר המשרד קנה דירות, אתם קבעתם היכן קונים את הדירות הללו ולא בהתאם לממתינים. כך יצא שקנו בשכונה שלא התאימה לכל הזכאים בגלל אופי השכונה. לצורך העניין, שכונה חרדית וממתינים מאוכלוסייה ערבית, זה משהו שצריך להבין את המורכבות שלו ואי אפשר לייצר מצב שבפועל אי אפשר לעבור למקום הזה בגלל מסגרות חינוך ועוד. אני רוצה לשים כאן את הנושא שלא רק לרשויות, שאולי גם שם יש אינטרס, אלא יותר לתת את האפשרות לחברות המשכנות לתכלל היכן לקנות. כמובן לא רק לעמידר שאנחנו יודעים שיש בחברה הזו אין סוף בעיות. אתם יודעים את זה. כל דוח מבקר שיוצא על עמידר פעם אחר פעם מראה בעיות קריטיות שלא מטופלות, שלא לדבר על חילופי המנכ"לים כל הזמן. ואתם ממשיכים לתת את מלוא המשאבים לחברה שאנחנו יודעים שיש איתה בעיות ולא נותנים לחברות המשכנות הנוספות את האפשרות לרכוש דירות. זה דבר שהוא מהווה מחדל. זה כאילו אתם מראש מייצרים מצב בו אי אפשר לעשות תהליך נכון. אני לא מבינה מה קורה מאחורי הקלעים. זה לא תקין שזה קורה בשנים האחרונות. בממשלה הזאת נעשה מעשה שאני מברכת עליו, ונאמר לי לא בנייה אלא קנייה כדי שיהיה תהליך מזורז. כל הסיפור הזה הוא מחדל. הוא מחדל גדול. אני מברכת על הפנייה לרשויות כי כמובן שהרשויות יודעות מה הן צריכות אבל בלי שום קשר, משרד השיכון לא צריך לארגן את הדבר הזה לבד. יש חברות משכנות והן יודעות בדיוק היכן הממתינים שלהן. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אוסיף בחלק הזה ואומר שאנחנו פונים לחברות נוספות לרכש, גם לעמיגור, גם לשיקמונה וגם לחלמיש. בשנתיים-שלוש האחרונות יש רק את עמידר וקשה להם הרבה פעמים לקנות. הבעיה היא לא הכסף אלא הקושי הוא לקנות כי השוק היה עולה ובעצם כשבאה חברת עמידר לקנות דירות, יש דירות כמו שהסבירו שהן בחריגות בנייה וכולי, עד שהיא מביאה מהנדס, עד היא מביאה שמאי - אנחנו קונים בצורה מסודרת – הדירות נלקחו. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> היא מחזיקה 800 מיליון שקלים לרכישה וקשה לה לקנות? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לכן פנינו לעוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמו שהייתה כאן בנייה ממשלתית בשנים האחרונות, אם היו מגדירים איקס אחוזים לדיור ציבורי, לא היו היום בישראל ממתינים. כולנו יודעים את זה. אם זה היה קורה בכל פרויקט מחיר למשתכן שהיה בשנים האחרונות, אחוזי בנייה לדיור ציבורי, היום לא היו ממתינים. בעצם הממשלה רק מביאה את הפתרון שהוא פתרון שאמור להיות קל וגם הוא לא קורה – רכישה מהירה וגם זה לא קורה. באופציה הכי מדהימה שיכולה להיות לממשלה שהיא חיוב בפרויקטים ממשלתיים, אפילו לא להיות היזמית אלא פרויקטים של קרקע ממשלתית שהיא משווקת, להגדיר את האחוזים לדיור ציבורי – גם בר השגה אבל נגיד גג דיור ציבורי - זה לא נעשה בכוונה תחילה. המודל שלכם בפועל הוא העברת כל הדיור הציבורי לשכירות, מה שרק מעלה את שוק השכירות ורק מוציא כסף בלי שום דבר מבוטח על ידי המדינה. יש כאן מחדל מתמשך אבל הרב גפני, חייבים להצביע על זה. זה 100 מיליון שקלים לרכישה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. אם את אומרת לי להצביע, אני אצביע. מה להצביע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על רכישת הדיור הציבורי במשרד השיכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שיגידו לי מה הם עושים עם קריית עמל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צודק, אבל לא על חשבון דיור ציבורי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. על זה לא. לגבי ה-1,700 דירות שדיברת עליהן. אושרו בסך הכול 80 דירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מטורף. זאת הזיה. הבטיחו לנו שכל זה קורה עד יוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי מבקש לקבל את הפריסה של קניית הדירות, לפחות את צפי קניית הדירות בכלל. זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מבקש לקבל את זה בכתב לוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתמול או שלשום היה על זה דיון בוועדת הכלכלה ופשוט הייתה בושה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני אקח התייעצות סיעתית. נחזור להצבעות בשעה 09:53. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:48 ונתחדשה בשעה 09:53.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פניית משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני נגד. הצבעה הפנייה אושרה << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בגלל ההערות של נעמה. היא העירה הערות נכונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם עושים מאתנו צחוק אבל את ה-100 מיליון האלה לא נמנע מדיירי הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> פנייה מספר 116 ו-117, משרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 250 מיליוני שקלים בתקציב משרד החינוך עבור מימון פעילות בית הספר של החופש הגדול, יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, עבור ביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך בהתאם לבקשת המשרד ולהגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של 350 אלפי שקלים. בנוגע להסכמים פוליטיים. יש בפנייה תקצוב של 12 מיליון שקלים ו-975 אלפי שקלים עבור תמיכות במשרד החינוך בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה בתחילת חודש אפריל בעקבות סיכום עם חבר הכנסת ניר אורבך וחבר הכנסת רם שפע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה מיועד? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לתמיכות במשרד החינוך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה משרד החינוך עושה בזה? עושים עם זה קומזיץ? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לא. בהשלמת ההסברים לוועדה שצורפה לחברי הוועדה יש פירוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה, רם שפע? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> וניר אורבך. אתם מחויבים לשלם לניר אורבך היום אחרי שהוא עזב? היה הסכם קואליציוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת רוצה להסביר את הפנייה. במקום להיות בצד השואל, הפעם אני בצד המסביר. הפנייה הזאת בה יש כספים קואליציוניים, להזכירכם שהיה פעם בוועדה הסיפור של הקיזוז בעודפים של ה-12.5 אחוזים שמגיע ואז נעמה לזימי התעקשה ואמרה שלא יכול להיות שבעודפים, במיוחד במקומות של החינוך, במקומות האלה של הדברים הכי חלשים, שגם משם יורידו לנו, לאותם חלשים. אין כל סיבה שייקחו את הפרוטקשן הזה. היא נלחמה על זה ורם שפע כיושב ראש הסיעה שלה התגייס למלחמה שלה. אני חייב להגיד לכם שהיא עשתה עבודה טובה. לא יכלו להוריד את ה-12.5 אחוזים האלה או 11.5 אחוזים של הפרוטקשן בעודפים למשרד האוצר והדבר שעשו, הביאו כסף קואליציוני – חלקו – עבור נעמה לזימי לצרכים של מה שהיא ביקשה. אגב, אני בדקתי ואני אומר מידיעה אישית, שום דבר לא מגיע לחשבון הבנק שלה. היא עושה את זה נטו בשביל אותם אנשים וארגונים שעוזרים לתלמידים האלה. אני בטוח שגם ניר אורבך לא לוקח. זה לא תשלום על אז אלא זה כדי לזרז את העניין. ישבה כאן מישהי ממשרד האוצר, אולי שירה, ואמרה שכאשר יגיע הזמן, הם יבואו. חיכינו ואני אומר לכם שכל פנייה אני מחכה בכיליון עיניים. כשהגיעה הפנייה הזאת, אני חייב להגיד לך נעמה, את חייבת לברך שהחיינו כי הפנייה הגיעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שהחיינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לגבי הנושא הזה, אם אנחנו כבר מתחילים לדבר. אם יש מישהו אחר שיודע להסביר את זה בצורה יותר מיטיבה מזו שאני הסברתי לגבי הכסף הקואליציוני הזה, בכבוד, תסבירו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לחדד. בסוף כמו שאמר ינון, כסף לחינוך הבלתי פורמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מנסים לעשות לי עוקץ, לקחת אותי מכאן. אני סומך עליך, נירה. תדעו לכם שנירה עושה עבודה טובה גם פה וגם בוועדת הכלכלה. תודה רבה נירה. תודה רבה לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה נירה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> פרגנת לנעמה ולכן אתה חייב לפרגן גם לנירה? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני התחלתי הבוקר בפרגונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מישהו כאן קורץ לאופוזיציה. אני מבינה מה קורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולדימיר התחיל עם הפרגון. הוא פרגן לאופיר כץ. אחי, כדאי שתיקח את זה מערוץ הכנסת כי כל מה שאני אגיד, זה לא יכול להגיע למצב הזה. הוא פרגן לרב גפני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ולדימיר, תודה, כרגע הורדת לי 1,000 קולות בפריימריס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בכל מקרה, באמת שהחיינו לחינוך הלא פורמלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול כמה שאלות. אנחנו רגילים בוועדה שהנושאים האלה של הנוהל, לפעמים אנחנו מתגמשים. במה דברים אמורים? כאשר הכול מתנהל שוויוני ובסדר, אז מתגמשים גם בתקנון. כאן אני רואה דברים – קיבלתי במהלך השבוע האחרון – ואני רוצה לקבל עליהם תשובות. משרד החינוך נותן 1,500 שקלים מענק לסייעות בגני הילדים. אני רוצה לדעת למה הסייעות שנמצאות במוכר שאינו רשמי אינן מקבלות את המענק הזה. המשכורת של הסייעות, כולם יודעים שאלה משכורות נמוכות, יש שביתה במערכת החינוך בכלל, כל הנושא הזה של עובדי ההוראה הוא כזה שהם במצב קשה ועכשיו יותר רע בתוך הרע בו נמצאים כולם. אני רוצה לדעת האם הסייעות במוכר שאינו רשמי יקבלו את המענק הזה שהוא מענק חד פעמי. דבר נוסף. היה לנו סיכום עם אלכס קושניר, יושב ראש הוועדה, שיהיו שם 5 מיליון שקלים לרשתות, לפעולות של הרשתות. כולם יודעים על כך. זה היה כאן. אני רוצה לדעת האם הנושא הזה עליו התחייב לנו יושב ראש הוועדה, יקרה. כולם מקבלים הרבה יותר ואני רוצה לדעת האם לפחות החלק הזה הוא בביצוע. הדבר השלישי. מדובר על איגום משאבים שנותנים לבתי הספר. יש מכתב של מנכ"לית משרד החינוך שזה יחול רק על החינוך הממלכתי ולא יחול על הרשתות על המוכר שאינו רשמי. אם אתה אדוני היושב ראש פונה אלי ואתה אומר לי שצריך להיות גמיש בכל העניין, אני מבין את זה. אני דיברתי בשפה הזאת הרבה שנים. בסוף תיפתר הבעיה כי מנסור עבאס יבוא ויסדר את זה רק לערבים, אבל בינתיים גם הערבים לא מקבלים. אני צריך להסתכל לילד כזה בעיניים ולומר לו שהוא לא יקבל, שהסייעת שלו בגן הילדים לא תקבל מענק, שהפעולות ברשת שלו לא יהיו ואיגום המשאבים לא יהיה. אני רוצה לקבל תשובה על שלושת הדברים האלה. זה משנה לי הרבה דברים. זה גם משנה לי את הגמישות שלי ואני מבין את מה שאתה אומר. אני רק רוצה שתעשה מאמץ ותבין גם את מה שאני אומר. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לאור שאלתו של חבר הכנסת ינון אזולאי בתחילת הדיון, ביררנו את העניין של המענק החד פעמי לסייעות והוא אכן מגיע גם לסייעות במוכר שאינו רשמי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על ה-1,500 שקלים? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם כן, התשובה היא חיובית? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שאמרו שלא יקבלו, זה לא כך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן ירבו תשובות כאלה כאן. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לגבי ה-5 מיליון שקלים שסוכמו לגבי שנת 2021, כמו שמסרתי לך חבר הכנסת גפני, הממונה על התקציבים אומר שככל שיושב ראש הוועדה אומר שזה הסיכום והוא חל גם לגבי שנת 2022, אנחנו נעביר את התקציב בפנייה הקרובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר איתי על תשובה מעכשיו? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה לגבי איגום המשאבים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי איגום המשאבים, אנחנו מדברים על החלטת ממשלה. נאמר שיש חלק מהקורונה שאיגמו אותו לתוך זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הקורונה היה חד פעמי. לא קשור לאיגום משאבים. לגבי הגמישות, היא חלה רק על ה-... זאת החלטת הממשלה. ככל שהיא תשתנה, אנחנו נתנהג בהתאם. יחד עם זאת, לגבי כל הנושאים שהמוכר קיבל, שלא קשור לקורונה, בכל שנה באופן קבוע – הוא ימשיך לקבל גם בשנים הבאות. אם זה היה עבור למשל כל מיני הוצאות כאלה ואחרות שהם קיבלו באופן קבוע, ימשיכו לקבל אותם מ-... ואילך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יש כאלה שלא מקבלים ויכולים להוכיח את זה? אתה אומר שיקבלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל נושא קבוע שקיבלו לפני היישום, ימשיכו לקבל אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחד הדברים שהכי פחות נוחים לי, אדוני היושב ראש, זה שמשה שגיא מגיע ואני צריך לשאול אותו. מצד אחד נוח לי שאתה מגיע ומצד שני אני לא יכול לריב איתך. אני חייב לומר כאן את האמת – כשפונים אליך, כשאני פניתי, תמיד קיבלתי מענה. גם המענה לא תמיד היה, אבל היה מענה שהיה אמיתי והיית ישר איתנו או איתי. גם הרב גפני אומר שזה נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על פי רוב ההחלטות שלו היו חיוביות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת, עם הגינות. יש דברים שמפריעים לי ואולי הם לא קשורים אליך באופן ישיר ואני אתן לך דוגמה. מועבר כאן כסף של בית הספר לחופש הגדול. בית הספר לחופש הגדול אומר שנותנים איזשהו תקצוב, גם עבור הסייעות, לא ה-1,500 שקלים אלא שגננת, כדי שלא תצא לחופש עדיף שהיא תהיה כחלק מהצוות, והגננת תקבל סכום ועל כל אשכול גנים יש גם מנהלת. זה בממלכתי. יש מנהלת שמקבלת מעל 75 שקלים. קודם כל, גילוי נאות, אשתי מנהלת מעונות וגנים, היא מנהלת של אשכול גנים. אם היא לא הייתה, לא הייתי מודע לזה ואחר כך זה צף אצלי. אין לי בעיה גם אם תחליטו שבסוף זה כן ותוציאו את אשתי מתוך זה והיא לא תקבל. זה בסדר גמור. אני חייב לשים כאן את הדברים על השולחן ולהגיד את הגילוי הנאות הזה. אבל יש חוזר מנכ"ל שאני מחזיק אותו כאן והוא אומר שאשכול גנים במוכשר, לא יהיה כסף נוסף למנהלת אבל אשכול גנים ברגיל, בממלכתי, יקבלו את התוספת של המנהלת. כאן אתה צריך מנהלת על אותו מספר וכאן אתה לא צריך מנהלת? כאן תשלם וכאן לא תשלם? היה עוד דבר. סייעות מקבלות עבור 12 חודשים בתנאי שהן עובדות 11 חודשים. אמרו להן השנה שיש שאת הסיפור של הקייטנות, של בית הספר של הקיץ, תעבדו – תקבלו תוספת על זה. באים למוכשר ואומרים להם שהם לא יקבלו. אז אני לא מבין – הילדים שלנו שלומדים במוכשר, הם לא צריכים את הקייטנות? הגננות האלה, המנהלות האלה לא צריכות את הכסף הזה? למה האפליה גם בדבר הפעוט הזה? וזאת אפליה. אחד על אחד יש לי כאן את החוזר ואני שואל מה קרה. על זה אני לא מוכן לוותר, שהמנהלות לא יקבלו כמו שמקבלות בממלכתי באשכול גנים ולסייעות לא ייתנו את התוספת שמשלמים לכולן. אין שום סיבה לא לתת להן. אם יש לכם תשובה על זה, בבקשה. זה עוד לפני שהגעתי לפנייה עצמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מודה על התשובות לגבי הנושא של הסייעות. אני גם מודה על התשובה לגבי ה-5 מיליון כי הרגשתי קצת מרומה. זה היה כאן בוועדה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אין לי ספק שיושב ראש הוועדה יעמוד בזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הרגשתי הרגשה מאוד רמה עם העניין הזה ואני שמח על התשובה. אני שמח על התשובה של הממונה על התקציבים. אני רוצה להתייחס לנושא של הסיוע למנהלי בתי הספר. אצל המנכ"ל הקודם הייתה תוכנית הגפן. כך זה נקרא. בזמן המנכ"ל הקודם התוכנית הותאמה גם לחינוך החרדי. יש דברים בהם לחינוך החרדי יש עצמאות פדגוגית. זה הותאם. בתוכנית הזאת מה שנוגע לרשתות החרדיות, התקציב הוא אפס. כך מופיע שם וכותבת מנכ"לית משרד החינוך – אני לא אאריך בפרטים שהיא מביאה במכתב אבל אני מתפלא על המכתב הזה – שבתי הספר של הרשת אינם עומדים בתנאים הקבועים בהחלטה ולא ניתן לכלול אותם בתוכנית. זה נראה דבר כזה שעושים אותו בכוונה. שמשרד החינוך כן כלל את תוכנית הגפן ברשתות והן הותאמו לנושא הזה. כותב מנכ"ל החינוך העצמאי למנכ"לית משרד החינוך שהם פנו ושוב פנו – זה היה גם בתקופת הקורונה וזה היה באמצעות הזום – גם למנהלת המחוז וגם אגף החינוך. כל השיחות האלה לא העלו דבר. כותב מנכ"ל החינוך העצמאי שפונים אליהם מנהלי בתי הספר והרשויות המקומית לגבי תוכנית ההמשך ובידם אין כל מענה לקראת השינוי. כותב מנכ"ל החינוך העצמאי: "להפתעתנו במערכת הגפן נרשמת הקצאה תקציבית בסעיף הגפן ואילו לבתי הספר של החינוך העצמאי – זה אותו דבר במעיין החינוך התורני – הסכום הוא אפס ללא תקצוב". זה לא שאומרים שיש תקציב לעניין הזה ואתם צריכים לעמוד בתנאים שהתוכנית הזאת עומדת בהם. התוכנית היא אפס ואני רוצה לדעת מה התוכנית ומה הולכים לעשות. אנחנו נעמוד מול מנהלי הרשתות שישאלו אותנו ויאמרו לנו: אתם גמישים בבקשות שהגיעו לכאן מכל מיני משרדים, אבל מה אתם עונים לנו? אנחנו עומדים מול מנהלי בתי הספר ומה התשובה? החינוך העצמאי מקבל פחות רבע מיליון שקלים פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומעיין החינוך התורני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע כמה אבל גם אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. אותו דבר. מקבל פחות. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> השבתי על זה קודם אבל אני אשיב שוב. לגבי תוכנית הגפן. צריך להבדיל בין מערכת גפן למערכת הדיגיטלית שהעבירה את כל הכספים החד פעמיים של הקורונה. רובם היו כספי הקורונה וצמצום פערים שהיו בתשפ"ב, לבין מערכת הגמישות שגם נקראת גפן בתשפ"ג ואילך. אלה שתי אופרות נפרדות. זה לא קשור אחד לשני. גפן בתשפ"ב, היה לה פלטפורמה להעברת תקציב לבתי ספר ולרשויות עבור כל הפעילויות של תשפ"ב. הרשתות והמוכר נכללו בצמצום הפערים שנבעו מהקורונה, בכלל זה ישראל בתקציב החד פעמי שהיה. אחריות הממשלה לגבי הגמישות מדברת על תשפ"ג ואילך והיא חלה רק על הרשמי. כל איגום המשאבים נעשה, נעשה מתוך התקציבים שגם קודם לכן היו מיועדים לרשמי. זה לא שלקחנו משאבים מהמוכר והעברנו אותם לרשמי אלא ברשמי איגמנו את המשאבים וחילקנו את זה באופן אחר. במקום להוציא מאות קולות קוראים למערכת כאשר חלק נענו לקולות הקוראים וחלק לא נענו, כרגע אנחנו עושים פעולה הפוכה. אנחנו מקצים את הכסף לבתי הספר הרשמיים במקום בקולות הקוראים והם עצמם מחליטים איזה תוכניות הם מפעילים את בתי הספר לפי הצרכים שלהם. זה מהלך הגמישות. זה בגדול המערך של הגמישות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> דלית שטאובר לא כותבת את זה. היא כותבת משהו אחר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> היא כותבת לפי רוח החלטת הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה, בסדר. אנחנו מדברים עכשיו על הביצוע בפועל. מה הממשלה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לכן היא מציינת לפי החלטת הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה קיבלה החלטה לא נכונה ולא שוויונית. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אז אפשר להגיד את זה על הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מבקשים מאיתנו דברים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> ככל שהממשלה תקבל החלטה אחרת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> איזו החלטה אחרת? אתה לוקח ילדים ומפלה אותם לרעה. מה זה החלטת ממשלה? יש חוק. חוק יסודות התקציב קובע שצריך לתקצב את הילדים האלה בשווה כמו את כלל ילדי ישראל. נכון ששר האוצר רצה לשנות את החוק הזה, אבל ברוך השם הקדוש ברוך הוא אמר לו שאם הוא רוצה להוציא את החינוך העצמאי מהתקציב – אז שילך הביתה. זה מה שקרה. הסעיף הזה כבר מוכן, שהילדים החרדים בכלל לא יקבלו תקצוב. בגלל זה הולכים הביתה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כל המשאבים - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל לא זה מה שדלית שטאובר כותבת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כל המשאבים שהמוכר והרשתות קיבלו לפני הקורונה באופן קבוע, ימשיכו לקבל בתשפ"ג ואילך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי בית הספר של הקיץ, יש תשובות? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> תעביר אלי ואני אבדוק אחד לאחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח מאוד שתבדוק כי לילדים האלה לא תהיה מנהלת שמרכזת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אמרו לי שיש כאן אי הבנה ואין אפליה בין המוכשר. יוציאו הבהרה בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, ואני אומר גם כאן בצורה הכי ברורה שיש, שקראו לאשתי להשתלמות. אני רק אסביר לכם, שלא תחשבו שיושב כאן חבר כנסת משועמם ושואל שאלות הזויות. יכול להיות שלפעמים אני משועמם אבל לא היום. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אותו תקצוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם באשכול גנים וגם בסייעות? בסדר. אני מאוד מבקש – אני נותן לך את זה עכשיו – שתראה את האפליה מבחינת התקצוב. דבר נוסף. אני רואה כאן כספים מהחלטת ממשלה 951 וגם 864. 864 זה קצרין. אני מבקש לדעת כמה בסך הכול הייתה כל החלטת הממשלה בנושא קצרין. ראינו כאן כמה דברים שהועברו. האם כבר הועבר הכול? כמה כסף חסר כדי להעביר דרך המשרדים את מה שצריך והיכן זה עומד כרגע? סטטוס של כל החלטה עם כל הכסף ומה קורה עם זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשמח להכין דיווח של הסטטוס של החלטת הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לי מאוד לראות שזה באמת עובר ומגיע ליעד. קצרין הוא אחד המקומות שבאמת חשובים לנו. קצרין והגולן כמובן. הייתי מבקש לדעת היכן זה עומד. אם נקבל את הפרטים עד שנתפזר, נשמח לכך. אדוני, בגדול, אני חושב שסיימתי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש לי בעיה אחת ודיברתי עליה עם ינון ועם אלכס הבוקר. מספר פעמים העלינו כאן את הנושא של החינוך המיוחד במוכשר. משה, אתה יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים. האפליה. הייתה התקדמות גם מבחינת התוכנה וגם מבחינת העדכון של הגננות אבל לצערי החישוב של הגננות, כדי שיוכלו לעדכן במערכת, בעצם לקחתם, אם אני מסתכל כאן, עשיתי איזושהי עבודה בין החישוב החדש לחישוב הישן – יש המון נקודות שלא לקחתם בחשבון. השלמת הכנסה. בעצם לא לקחתם בחשבון כלום חוץ מהגמול ריכוז שהעליתם ל-14 אחוזים, מה שיש במוכר 16.76 אחוזים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> השלמת הכנסה היא בלתי ממוסה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שום דבר לא נלקח בחשבון. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מי שמזין אותך - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> משה, אני מכבד אותך מאוד. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> תכבד את מי שהזין אותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הדברים האלה נבדקו ונבדקו גם מול תלושים של גננות. אני מסביר לך. ניסיתם לעשות חישוב חדש כדי לעשות איזשהו ממוצע. עזוב את הדבר הזה של הממוצע שמבחינתי הוא שערורייה אבל נטפל בזה אחר כך. לא יתכן שגננת שיש לה ותק, יש לה השכלה והיא עומדת בכל הקריטריונים תקבל פחות כי בבעלות שהיא עובדת יש גננות שהן במצב אחר. את הסיפור הזה נשאיר בצד. בתוך החישוב עצמו, תוספת מעונות, מילוי מקום, גמול ריכוז, גמול השתלמויות, משרת אם – כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון. אני אעביר לך עכשיו אחד על אחד מה היה החישוב הקודם ומה החישוב החדש ואתה תראה את הפערים. העלינו את הנושא הזה גם בכנסת ה-23. אני ביקשתי דיון מהיר. חבר הכנסת גפני מטפל בדבר הזה שנים ומבחינתי, ואני דיברתי עם גם יושב ראש הוועדה, עד שלא נגיע להבנות בנושא הזה, מבחינתי לא צריך להעביר לכם. לא יתכן הדבר הזה של איפה ואיפה בין מגזר למגזר. הדבר הזה חייב להיפסק. משה, זה דבר שנמשך שנים. אתה מהמקום שלך עשית המון, ואני מודה לך על מה שעשית, אבל זה לא מספיק. יש כסף שנמצא ושוכב. אני אשמח לשוחח איתך. אם אתה חושב שיש טעויות במה שאני אומר – אני אעביר לך את המסמך. אם אתה חושב שהדברים לא נכונים, אני מעביר לך את המסמך. תקן אותי ותאמר לי היכן הדברים לא נכונים. נעשתה כאן עבודה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> השבנו גם לפונים. אני רוצה לומר שלא קיבלנו שאלה כזאת מבעלויות. הבעלויות לא פנו בשאלה כזאת. יש מי שפונה והוא לא מפסיק לפנות והוא עושה כאן פייק ניוז. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מוכן להעביר לך את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך מניסיון אישי שתדע לך שאצל יוסי הנושא הזה בדם. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הם לא היו מקבלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ייאמר לזכותו של משה, בכל הוויכוחים שהיו כאן, שישב איתנו אחד על אחד והראה לנו שלא תמיד זאת בעיה שלו. אני מציע שאנחנו נצביע על הפנייה הזאת ולא נעכב אותה. כמה דקות לאחר הישיבה תעביר לו את הפרטים או שתשב איתו. הוא ייתן לך אחר כך תשובות מסודרות בנושא הזה. אם זה מקובל עליך, כך נעשה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש לי הערה נוספת. מרכיבים בגני ילדים אלה אותם מרכיבים שעשינו גם בבתי הספר במוכשר עם הניואנסים של גננות. בתי הספר במוכשר, אותם מרכיבים, הכול רץ והכול יפה. דווקא בגננות זה כל פעם חוזר ועולה הסיפור הזה למרות שמדובר בסך הכול באוכלוסייה של 70 בעלויות עם 600 גנים כאשר מספר בתי הספר הוא הרבה יותר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל אין קשר בין התיכונים לגנים, גם מבחינת החוק. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> דיברתי על מוכר יסודי, חינוך מיוחד. זה תהליך שהוא אותו תהליך. לפני הגנים עשינו בחינוך המוכר בבתי הספר. אותו תהליך. צריך לשאול למה כאן יש בעיה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברשותך משפט אחד בקשר לכל הסוגייה של המוכשר. אני חושבת שהגיע הזמן – כבר מזמן – לסגור את הסוגייה הזאת אחת ולתמיד. הרי אנחנו מדברים על ילדים ולא משנה היכן הם נמצאים. הילדים צריכים לקבל את החינוך ואת שעות הטיפוח והתמרוץ. כל מה שצריך, הם צריכים לקבל כמו שאר הילדים. למה צריך להפלות ילד בגלל שהוא נמצא במסגרת מסוימת או לא במסגרת הזאת? בסופו של יום הם ילדים שווים ויש חוק חינוך חובה, חינם ושווה לכולם. אני מאוד מתפלאת על כך שמדברים כאן החברים שיושבים שנים על גבי שנים והיו בשלטון עשרות שנים – ולא עשו כלום בדבר וכל פעם הדבר הזה עולה. הדבר צודק, צריך לקיים אותו ולסגור אותו אחת ולתמיד כי מדובר בילדים ולא בפוליטיקה ולא במשהו אחר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני אומר משפט. אני ביקרתי במוסדות הללו ודיברתי עם אנשים ואני מקבל פניות. אני חושב שיש שם בעיה. אני מסכים שילדים הם ילדים ואנחנו נצטרך להמשיך בשיח ולפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לגבי הנושא הזה. אני הייתי בקואליציה הרבה שנים וכאשר היה עולה הנושא של המוכר שאינו רשמי, לא היה דבר כזה שיכול לבוא לכאן תקציב וילך רק לנושא של המגזר הערבי ולא הגיע לחרדי. אני הייתי מבקש תקציב מאגף התקציבים וממשרד החינוך והוא היה הולך לכולם. למוכר שאינו רשמי כולו. אותו דבר היה בתמרוץ ופיקוח, בבינוי, בכל הדברים האחרים. מעולם לא היה דבר כזה כמו שקרה כאן לאחרונה שהגיע כסף רק לנושא של המגזר הערבי ולא הגיע לחרדי. אצלי לא היה דבר כזה. הם היו מביאים בלי הערבים, הם היו עפים מהוועדה החוצה. תמיד קיבלו כולם. זה נכון, צריך לבדוק את כל העניין מחדש וצריך לראות איך עושים את זה באופן כזה שלא נצטרך כל פעם להביא את זה. אצלי לא היה דבר הזה של אפליה של הציבור הערבי. לא היה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד הרב, הנקודה העיקרית היא שצריך לסגור את זה פעם אחת ולתמיד ולא כל פעם צריך להיכנס לסוגיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את צודקת. זה לא פשוט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה לא פשוט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בפועל לא הייתה אפליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואסור שתהיה אפליה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תמיד הייתה אפליה בין המוכשר. על זה אני מדברת. אני רוצה לטפל בשורש הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שבתוך המוכשר לא עשו לנו אפליה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> דיברנו על כך. אין ויכוח. בואו נתקדם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים לכך שצריך לעשות טיפול מהשורש ולשנות את זה אבל כל עוד זה המצב החוקי – אסור שתהיה אפליה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כנראה שלך היו יותר יכולות מאשר לנו. כבוד הרב, למה להתכחש לדברים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח. היו לו יכולות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עוד נדבר על זה. נדבר גם על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר גם איתה? חשבתי רק עם יאיר לפיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר איתה, בטח. כשאני מדבר איתה לא מצלמים. מצלמים רק כשאני מדבר עם יאיר לפיד. היא יותר חשובה מיאיר לפיד. אדוני היושב, אני רוצה לשבח את משה שגיא. הוא עזר מאוד בנושא של הגננות ובנושא של החינוך המיוחד בגני הילדים עם אופק חדש. אני משבח אותו על כך. אני חושב שהוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מסיים קדנציה. אנחנו מסיימים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חוזר ואומר לגבי הנושא הזה של תוכנית המענקים לסייעות. אני שמח שהתשובה היא חיובית ולא תהיה אפליה בעניין הזה והסייעות יקבלו את המענק. אני מקבל את זה, אפילו שיושב ראש הוועדה לא כאן, וזה תלוי ביושב ראש הוועדה. יושב ראש הוועדה סיכם איתנו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אין ספק שהוא יעמוד בסיכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שהיו סיכומים ונעמוד בהם. ייאמר לזכותו של אלכס. הוא עדכן אותי שהוא אמר ליוגב שהיה סיכום כזה. מבחינת אמינות, אנחנו עובדים עם אלכס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מקבל את התשובה השלישית לגבי הנושא הזה של איגום המשאבים אבל אני לא רוצה לעכב. אדוני היושב ראש, אני רוצה שתהיה התחייבות שיתקיים דיון על העניין הזה. כותבת מנכ"לית משרד החינוך למנהל החינוך העצמאי, ואני מניח שהיא כתבה את זה גם למנהל מעיין החינוך התורני, שיש תנאים שצריך לעמוד בהם. אני מבקש שיתקיים דיון בעניין הזה, האם זה אכן נכון שכן עומדים בתנאים או לא עומדים בתנאים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני חושב שמחובתנו לקיים את הדיון הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שתהיה הסכמה של משרד החינוך ושל משרד האוצר שיתקיים דיון על העניין של איגום המשאבים. אם תהיה תשובה חיובית, אני מרגיש יותר נוח עם העניין הזה ואני אוכל לעמוד מול הילדים ולהגיד זה מתקדם, ואז אני מוכן להתגמש ולגבי משרד המדע, ההעברה עליה דיברת איתי, על דעת חברי ינון, שהתחייבת גם בלי שאני הסכמתי, אנחנו מסכימים להביא את זה מוקדם יותר גם לאור הבקשה שלך, לאור הבקשה של שר המדע, התרבות והספורט לאור זה שאכן נקבל תשובה חיובית. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שר התרבות והספורט. שרת המדע היא אורית פרקש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בפנים גם פנייה של המדע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היום לא. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> למה כתוב כאן מדע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה סעיף אחד. אותו סעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, רק שתדע שכל מה שאני מסכים לו, זה עם כוכבית ובאישור של הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת האם אכן מסכימים שיתקיים דיון על איגום המשאבים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו מסכימים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אנחנו זה לא מספיק. אני רוצה תשובה של משרד החינוך ומשרד האוצר, האם אפשר לקיים על זה דיון. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בוודאי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לברר האם זה אכן המצב כפי שהמנכ"לית כותבת. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני לא רואה שום בעיה לקיים דיון. זו החלטה שלנו לקיים דיון. זאת לא החלטה שלהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא לקיים דיון כאן אלא לקיים דיון במשרד מול הרשתות. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הדיון במשרד לא יעזור מפני שצריך שינוי החלטת ממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אז תגיד את זה למנהלי הרשתות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו הריבון כאן. אנחנו נקיים דיון ונחליט. אני מבין מה אתה אומר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הריבון נמצא בין השמשות. הולכים לפזר את הכנסת, לא יודעים איך היא תתכנס וכולי. הם נמצאים וצריך שהם יקיימו את הדיון הזה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו נדאג לקיים את הדיון גם אצלם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לאור בקשתך ולאור התשובות שקיבלנו ממשרד החינוך וממשרד האוצר, אנחנו מסכימים לקיים את הדיון על משרד המדע. אני לא מבטיח שנצביע בעד כי נרצה לראות מה הם ההסכמים הקואליציוניים האלה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לגיטימי לחלוטין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלא יכניסו לנו שם כל מיני עיזים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מעלה להצבעה את פנייה מספר 116 ו-117, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, אתה יכול לבטל את הדיון של הרוויזיות. אנחנו מספיק הוגנים וישרים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה רבה. הרוויזיה בוטלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הגשנו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא. יש רוויזיה על משרד השיכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבטל אותה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הרוויזיה בוטלה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הרוויזיה נמשכה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה תשובה ממשרד השיכון על גבעת עמל. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> פנייה מספר 118 עד 121, משרד התרבות והספורט. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אגף התקציבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר באריכות לגבי המשרד הזה כי אנחנו עושים אותו לפנים משורת הדין. אם אפשר לקבל פירוט לגבי ההסכמים הקואליציוניים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נציג את הפירוט המלא ונענה על כל שאלה. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 202 מיליון שקלים בהוצאה וכן 233 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לפי החלוקה הבאה: בתוכנית 19-41-03, מרכז ההסברה – 1 מיליון שקלים בהוצאה עבור טקסים לאומיים לאור התייקרויות. בתוכנית 19-42-01, רשות העתיקות – 10 מיליון שקלים בהוצאה עבור חפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד מכספים קואליציוניים של ימינה. וכן 34 מיליון שקלים בהרשאה עבור בית הרשות ומערכותיה מהכספים הקואליציוניים של יש עתיד. בנוסף, 45.5 מיליון שקלים בהוצאה לביצוע פרויקטים על ידי רשות העתיקות. בתוכנית 19-43-02, מינהל התרבות – 23 מיליון שקלים בהוצאה עבור הקצאת כספים קואליציוניים לפי המפלגות הבאות: 13.5 מיליון שקלים מימינה. 3 מיליון שקלים מיש עתיד. 3.5 מיליון שקלים מכחול לבן. 2 מיליון שקלים מהעבודה. מיליון ורבע מתקווה חדשה. בנוסף, 45 מיליון שקלים בהוצאה וכן 20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימוש החלטת הממשלה 550 ו-717-716 תוכניות החומש למיעוטים ועוד 79 מיליון שקלים בהוצאה ו-81 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור בינוי ושיפוץ מוסדות תרבות ופרויקטים נוספים של מינהל התרבות. בתוכנית 19-43-03, מינהל הספורט – 10 מיליון שקלים עבור מימוש החלטת ממשלה 550 והחלטת ממשלה 717-716 שהן תוכניות החומש של המיעוטים וכן 6,5 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים, מהם 2,5 מיליון שקלים של יש עתיד עבור חיזוק מעמד המאמנים ועוד 4 מיליון שקלים לחיזוק ספורט הנכים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה כל זה מביאים בהסכמים קואליציוניים? צריך את זה או לא צריך את זה? למה אלה הסכמים קואליציוניים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הקצאת כספים קואליציוניים היא תלויה בממשלה ובחברי הכנסת, למה שהם מייעדים את התקציב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד הרב, אם אתה רוצה תשובה ממני לשאלה למה צריך בהסכמים קואליציוניים – כי המדינה במשך שנים לא הקצתה בתקציב השוטף את מה שצריך. זאת התשובה האמיתית. לא נשלה את עצמנו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זאת פעם ראשונה שיש כספים קואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרת כסף קואליציוני עבור אימון מאמנים. כסף קואליציוני של יש עתיד. צריך לאמן את המאמנים או לא צריך לאמן אותם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להרחיב לגבי כל הדברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא לגבי כל הדברים. שאלתי על זה. על המאמנים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אתה סיימת להציג? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> נאפשר ליואב לסיים ואז נעבור לשאלות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בנוסך, 19 מיליון שקלים בהוצאה ועוד 9 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור חיזוק ספורט הנשים ועבור הרחבת אירועים בין-לאומיים בספורט. בתוכנית 19-43-04, שיפוץ המיתקנים – 48 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימוש החלטת חומש לחברת המיעוטים. לשאלת חבר הכנסת גפני לגבי המאמנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להסביר למה אני שואל על זה. אני לא כל כך מתמצא במאמנים. אמנם פעם הייתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק אתן רמז. הוא עשה ספורט ואני לא אומר לכם במה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך אדוני היושב ראש, אני מבין למה בחינוך יש כסף קואליציוני. הם רוצים להחזיק אותנו, מי שאכפת לו מהחינוך, שנצביע בעד התקציב כי אחרת לא ייתנו לנו כסף קואליציוני. הבנתי. אנחנו נצטרך אחת ולתמיד – ואני מסכים איתך – לשבור את העניין הזה. מספיק. זה מובן. הנושא שעלה עכשיו במשרד המדע והספורט, הנושא של המאמנים, צריך את זה או לא צריך את זה? אם צריך את זה, זה צריך להיות בתקציב. אם לא צריך את זה, אי אפשר גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה להוסיף את זה בהסכם קואליציוני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא עובד על זה כדי שזה יהיה עכשיו בתקציב. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני רוצה לענות. אני חושב שבכנסת הזאת - לא לראשונה אבל כמעט לראשונה - שמנו את נושא הספורט על השולחן ואנחנו – בעיקר חבר הכנסת סימון דוידסון אבל לא רק הוא – משקיעים בזה הרבה מאוד זמן ומשאבים. בעיניי הספורט הוא חלק אינטגרלי מהחינוך ומהתרבות ובהקשר הזה שיפור מעמד המאמן הוא נושא מאוד מאוד חשוב וקריטי. בתקציב הקודם לא היה לנו את הזמן הדרוש להכניס את זה לבסיס התקציב ואנחנו נדאג לעשות את זה בתקציב הבא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את התקציב הבא, אני מניח שלא אתם תגישו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> יש לי הנחה שונה משלך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר להוסיף. באמת חבר הכנסת סימון דוידסון, אחד הדברים שהוא טוען זה שלא ניתן להשאיר את זה לכספים קואליציוניים. הוא טוען שזה לא רק ספורט אלא זה עניין של חינוך. זה עניין של בריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חינוך גופני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא שם את זה כדגל. בישיבה האחרונה של השדולה הוא פנה אלי כחברת ועדת הכספים ואמר שהוא מבקש מחברי ועדת הכספים שידאגו לשים את זה על סדר היום ולתמוך בזה, לעזור לו ולתמוך בזה כדי שזה יהיה חלק מהתקציב. אני אשמח לדווח לו שלאחר שיחה בוועדה עם גפני ועם ינון, הם איתנו בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לאור עברו של הרב גפני בתחום האימון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולאור החשיבות של החינוך הגופני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בעזרת השם, אם יהיה לי כוח. אם לא יהיה לי כוח, לא יהיה לי כוח, אבל אם יהיה לי כוח אני רוצה את העניין הזה לסיים. הדברים המרכזיים שנמצאים במשרדים השונים, צריך להילחם עם אגף התקציבים באוצר. המטרה שלו היא שזה לא יהיה בתקציב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מזכירה לך שיש עתיד כל הזמן רצו שזה לא יהיה בהסכמים קואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה רצו? אתם שלטתם בממשלה הזאת. לא עשיתם כלום. העליתם את יוקר המחיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שיש כאן תקשורת שמקשיבה. אני אתרגם את גפני. הייתה ממשלה והיא הייתה משילה. תודה גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה היא הייתה? יש עתיד שלטה בממשלה הזאת. מחיר הדירות עלה. לא הספורט. יוקר המחיה. בספורט קיבלתם נדבות, הסכם קואליציוני. אני לא אמרתי שאני בעד הספורט או נגד הספורט. אני רק שאלתי טכנית למה אגף התקציבים לא אפשר שזה יהיה בבסיס התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר שלא יהיו הבנות - נירה, שלא תעבירו מסרים לא נכונים - שאני בעד דוידסון. קחו את זה בחשבון. הוא עושה דברים טובים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הוא עושה עבודה מצוינת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא אחד הספורטאים הפעילים בנבחרת הכנסת בכדורגל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל טכנית. למה בלבלתם אותנו בפנייה הזאת? תסתכלו. בכל הפניות קודם מגיע תיאור התוכנית ואחר כך מטרות השינוי. כאן רשמתם קודם כל מטרות השינוי ואחר כך תיאור התוכנית. סתם. זה בלבול. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה בלבול? אולי זה יותר ברור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זה לא יותר ברור. אחרי שאתה מתרגל לקבל, אתה מקבל משהו אחר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בערבית אומרים "באלאק פאדי", כאילו אין לך משהו אחר על הראש ואתה רק מחפש את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול לדבר חצי שעה על מה שאמרת עכשיו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא. אין לך חצי שעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יורד לפרטים הקטנים. אתמול עברתי על הפנייה וראיתי את השינוי. זה בלבל אותי. לגבי התוכנית שבסופה רשום 04, מתקני ספורט. באילו ערים זה? על פי אילו קריטריונים? << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> סמנכ"ל תקצוב, תכנון ואסטרטגיה, משרד התרבות והספורט. חשוב להבהיר שאנחנו לא יודעים מי אלה שיזכו. אנחנו מוציאים קול קורא. אני רק יכול להגיד שיש תעדוף לסוציו אקונומי נמוך. אנחנו קודם כל נותנים מענה לסוציו אקונומי נמוך ומתחילים לטפס למעלה, כך שקודם כל מי שנמצא בסוציו אקונומי נמוך מקבל את המתקנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> והגיש. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> כמובן. הגיש ועומד בקריטריונים ויש לו תקציב כי יש מצ'ינג. גם בסוגיית המצ'ינג, לא רק שהוא מקבל תעדוף, המצ'ינג יותר נמוך בסוציו אקונומי הנמוך מול הסוציו אקונומי הגבוה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה המצ'ינג בסוציו אקונומי הנמוך? << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> זה תלוי באיזה רובד של מתקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עדיין מכירים ערים שהן בסוציו נמוך ואין להן את המצ'ינג הזה ואז הן לא עומדות בכך. אפיל רווחה הן לא מקבלות. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> בסוגיה הזאת אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן ובסוף הדרך לבחון אתה הקצאה, אתה רואה את המימוש. אפשר לומר שבשנים האחרונות המימוש הלך וגדל כך שבסוף הרשויות יודעות להביא את הכסף. אני יכול להגיד שרשויות כמו דימונה, אופקים, נתיבות, המימושים שם מאוד מאוד גבוהים. גם במגזר הערבי אנחנו רואים מימושים יחסית מאוד גבוהים. יתרה מזאת, יש רשויות בסוציו אקונומי נמוך בלבד שהמיתקן הראשון הוא באפס מצ'ינג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך בשלוף איפה אתה עומד במגזר החרדי? << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> לא. בשלוף לא אבל אני מוכן להעביר את הפרטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לקבל רשימה במגזר הערבי והחרדי. בכלל, הכול. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> תקבל. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> נשמח לקבל את זה לוועדה. << אורח >> גיא אטיאס: << אורח >> תקבלו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מעלה להצבעה פנייה מספר 118 עד 121, משרד התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמנעתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם אני נמנע. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה מספר 115, משרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב סך של מיליארד ו-413,5 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור בינוי כיתות לימוד במערכת החינוך, יישום החלטת הממשלה מספר 951 מיום ה-9 בינואר 2021, העברת מעונות היום לפעוטות למשרד החינוך, יישום החלטת הממשלה מספר 864 מיום ה-26 בדצמבר 2021 שעניינה תוכנית עידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין לשנים 2025-2022, עבור חידוש מבנים ומוסדות שתחת פיקוח המינהל לחינוך התיישבותי ועבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש עוד פניות? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא. זו האחרונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יורד לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מודה לך מאוד על כל מה שעשית היום. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> באשר להסכמים הפוליטיים בעלי משמעות תקציבית, הפנייה נועדה לתקצב סך של 2,5 מיליוני שקלים עבור בינוי כיתות לימוד בחינוך ההתיישבותי וסך של 3מיליוני שקלים עבור חידוש מבנים במערכת החינוך בהתאם להחלטת הממשלה מספר 289 מיום ה-1 באוגוסט 2021, החלטת ממשלה מספר 551 מיום 24 באוקטובר 2021 והחלטת ממשלה מיום 19 בדצמבר 2021 שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך, מכיוון שבעת קבלת החלטות הממשלה האמורות טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציב על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. התקציב טרם הוקצה לתוכניות הייעודיות עד להשלמתן. כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבר שאלתי את השאלות. לגבי קצרין, כמה יש רק בקצרין? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> 24 מיליוני שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. שיעבירו לי מה שביקשתי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מעלה להצבעה את פנייה מספר 115, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפנייה אושרה << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>