פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 23 ועדת הכלכלה 12/10/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 46 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443) דיון בסעיף 81(1) – תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פריסת סיבים אופטיים – ישיבה זו תוקדש להסתייגויות והצבעות << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר סמי אבו שחאדה מאזן גנאים רון כץ לימור מגן תלם מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: קרן ברק מוזמנים: עופר רז-דרור – מנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת בת שבע נחמיה-מיכאלי – ממונה ייעוץ משפטי לשכת היועץ המשפטי, משרד התקשורת שי שלף – עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר ספיר איפרגן – רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר נעם שרלו – רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר נועה סרברו – עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים נועם כהן – מתמחה במחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אמיר וייס – מנהל אגף מדיניות ממשלתית של רשות המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי משה לאו – ראש צוות תקשורת, רשות התחרות אביעד כדורי – כלכלן, רשות התחרות משתתפים (באמצעים מקוונים): אסף פינק – עו"ד, חבר ועד, עמותת הצלחה, ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> דיון בסעיף 81(1) – תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, פריסת סיבים אופטיים – ישיבה זו תוקדש להסתייגויות והצבעות << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב. אנחנו שמחים להמשיך את ישיבות ועדת הכלכלה במסגרת חוק ההסדרים כהכנה לתקציב המדינה. היום הוא יום חג בוועדה, אנחנו מביאים סוף סוף חוק ראשון להצבעות, ואנחנו נביא את כל החוקים שלנו להצבעות. על סדר-היום: פרק ט"ו (תקשורת), למעט סעיפים 80-79 ו-81(2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022. אנחנו מקדישים את הישיבה הזו להסתייגויות ולהצבעות. קיבלנו שלוש הסתייגויות, ואני לא רואה שהמסתייגים נמצאים. היועץ המשפטי ינחה אותנו איך להתקדם. קדימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. למעשה, הוועדה סיימה את הדיון בסעיפים האלה. בהנחייתך אנחנו קצבנו מועד להגשת ההסתייגויות עד אתמול בשש, אם אינני טועה, ואכן קיבלנו כמה הסתייגויות. העיקרון או הכלל המנחה בדיון הזה הוא שהמסתייג מציג את הצעתו, מנמק אותה, ולאחר מכן הוועדה מצביעה על ההצעה. אם ההצעה איננה מתקבלת, חבר הכנסת המסתייג יכול לבקש לצרף אותה כהסתייגות, ואז ההכרעה עוברת למליאת הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. בואו נתחיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עו"ד אביגל כספי תנחה אותנו ותגיד לנו בדיוק מה הסעיף שעומד להצבעה והאם הוגשו לגביו הסתייגויות. ככל שלא הסתייגויות, ניתן להצביע כמובן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אוקיי, אבל יש עוד סעיפים שלא הוקראו, ונגיע אליהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זאת אומרת? הוועדה סיימה את הדיון. נ << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> נכון, אבל יש דברים ש - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת נוסח? אפשר להקריא אותם. מבחינת נוסח, אבל המהות - - - << דובר >> אביגל כספי:<< דובר >> טוב, נדבר עליהם כשנגיע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי הסדר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסדר. אבל מה קורה עם חברי הכנסת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שלא בא, לא בא. בואו נעבוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שאמרתי, באופן כללי חבר הכנסת המסתייג צריך להציג את הצעתו, אלא אם כן הוא הגיש את ההצעה בכתב לפני הדיון ויושב-ראש הוועדה אישר להציג את ההסתייגות ללא נוכחותו. זה שיקול שלך, אבל אם הם לא מגיעים, אתה לא חייב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו קיבלנו את זה בכתב, מצביעים. אם היה מגיע, היה מציג. לא הגיע, לא מציג. חבל על הזמן, בואו נעבוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אוקיי, אבל לא נדרשת הקראה, פשוט מצביעים על הסעיפים כמו שהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק תגידי את הסעיפים. אם יש צורך להקריא את השינויים, אולי נציגי הממשלה יקריאו אותם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אוקיי. בסעיפים הראשונים אין שינויים. יש את פסקת (1) סעיף קטן (א)(ב2) - הקראנו את פסקאות (1) עד (2), ובסעיף קטן (ד) היה עניין של: חלפו 30 ימים, שזה קשור לתקופה של מתי אפשר לפנות למפקח. ההצעה היא שזה יישאר 30 יום, כמו בהצעת החוק המקורית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מבין, האם אנחנו עושים דיון עכשיו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אנחנו רק מזכירים מה הסעיפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סעיף והצבעה – לא סקירה היסטורית עכשיו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז אתה רוצה להצביע על פסקה (1) שלגביה לא היה. נצביע על פסקה (1)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. מי בעד פסקה (1)? הצבעה אושרה פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אושרה פה אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לגבי פסקה (2) – זה מה שהזכרתי, שבסעיף קטן (ד) כתוב שאם חלפו 30 יום ולא הוגשה תביעה למפקח, אפשר להתקדם עם פריסת הרשת. בהמשך אנחנו נגיע לזה שהוספנו הוראה שמדברת על סמכויות שיוקנו למפקח להארכת מועדים. אלו סמכויות שמצויות כיום בחוק התקשורת בסעיף אחר, והן נשאבו לפה. 30 הימים פה עומדים ללא שינוי, ואפשר להצביע על הסעיף בנוסח שפורסם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף (2)? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> (3) – אותו הדבר, עניין 30 ימים שהסברתי כרגע מופיע גם פה, ואפשר להצביע על הסעיף בנוסח שפורסם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף (3)? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> פסקה (4) נדונה בוועדה. הוועדה יכולה להצביע עליה בנוסח שפורסם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף (4)? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> גם על פסקה (5) אפשר להצביע בנוסח שהוגש והונח בפני הוועדה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> סמי אבו שחאדה ו - - -, ומיכל שיר בדרך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה "בדרך"? אנחנו מצביעים, הם יוכלו להגיד מה היתה ההסתייגות שלהם ואם הם רוצים להשאיר את זה למליאה. באיזה סעיפים זה בכלל? כבר עברנו את הסעיפים האלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה ההסתייגויות של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> את רובן עברנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוברים. חבר'ה, אנשים ילמדו לבוא בזמן. יש עבודה בכנסת, אין לנו בזמן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> עכשיו אנחנו מצביעים על הדבר האחרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה מופיע התיקון שאם הונח כבר קו אחד על ידי חברה, גם החברות האחרות יוכלו להיכנס? עשינו את התיקון הזה בנוסח הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להצביע לפי החלטת הוועדה. תגידי מה התיקון. זה עיקרון שנדון בוועדה בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אולי רק נעשה לפי הסדר כי זה הדבר הבא. אם זה יתווסף, זה יתווסף בסעיף הבא. אולי רק נגמור את ההצבעה על פסקאות (5) ו-(6) ונגיע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף (5)? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אושר פה אחד. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> רק לעניין סעיף (6), יש נושא שאמרנו שהוא יובהר. זו רק הערה קטנה לפרוטוקול. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה הדיון עכשיו. הסעיף לא הוקרא בדיון הקודם, אקריא אותו עכשיו. הסעיף אומר כך: "הוראות פסקה (6) לסעיף 21ב(ב1) יחולו לעניין סעיף זה בשינויים המחויבים." סעיף 21ב בחוק התקשורת מדבר על הנחת רשת שהיא רשת שאיננה מתקדמת. זהו אחד ההבדלים בין התיקון שלנו להוראות הקיימות בחוק. בפסקה (6) מדובר על הסמכויות של המפקח: המפקח רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו-(4) - זו אותה תקופה של 30 יום - להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת. כלומר, שואבים מפה הוראה של היכולת להאריך את התקופה של 30 יום, ולא את הנסיבות שקיימות בחוק התקשורת. סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מדברים על הוראות סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה. והוראת סעיף קטן (ג): אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת. כל ההוראות האלה שחלות על הנחת רשת, יחולו גם לעניין הנחת רשת מתקדמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> נועה סרברו, משרד המשפטים. הערה לפרוטוקול למען הסר ספק. הסמכות להאריך את המועד היא בתוך המסגרת של 30 הימים. אם בעל דירה הגיש בקשה להארכת מועד אחרי שחלפו 30 הימים, בהיעדר החלטה שיפוטית אחרת, בעל הרישיון יוכל לפרוס את הרשת. כלומר, הוא לא צריך להמתין רק מעצם זה שמישהו הגיש בקשה אחרי שכבר חלפו 30 הימים. מבחינת בעל הרישיון – הוא יכול כבר לפרוס, אלא אם כמובן ניתנה איזושהי הכרעה שיפוטית או צו מניעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. סעיף (6) – מי בעד? אבו שחאדה, אתה בעד סעיף (6)? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, אני מסתכל אם שמנו הסתייגויות לסעיף (6) או לא – שנייה אחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא באת בזמן. אתם מגישים הסתייגות ואתם לא באים להציג אותה בזמן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, איחרנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו כבר הצבענו על הסעיף שההסתייגות שלך מתייחסת אליו. אני מוכן לפנים משורת הדין שתשמיע אותה. האם אנחנו יכולים לתת לו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין לזה משמעות מעשית עכשיו, אפשר להשמיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לזה משמעות. אתה יכול אולי להגיד אותה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, אם אין לזה משמעות מעשית, אין בזה צורך. בסעיף (6) גם היתה לנו הסתייגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההסתייגות היא ל-(6)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההסתייגות שלו לפסקה (6)? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סמי, אין לך הסתייגות לסעיף (6) לפי מה שאומרים פה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, זו הסתייגות מס' 6 – סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לכם הסתייגות. האם אתם בעד איתנו, סמי? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני לא בעד איתכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא בעד, בסדר. מי בעד? לימור מגן תלם. מי נגד? הצבעה << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבו שחאדה, נגד? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא מצביע. לא משתתף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משתתף. לרשום: איננו משתתף בהצבעה. אני בעד כמובן. הצבענו על כלל הסעיפים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, לא. יש עוד שלושה סעיפים קטנים. אני חוזרת לבקשת היושב-ראש. רצית שנדון ב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו אמרנו שנבחן לאפשר שמרגע שחברה אחת הניחה סיב אופטי, תינתן הזכות לכל החברות להניח באותו מקום כדי לא לפגוע בתחרות וכדי שלא יהיה מצב שחברות שומרות לעצמן נכסים ולא נותנות לחברות אחרות להיכנס. הרי מהות החוק זה התקשורת עם התושבים ועם בעלי הנכסים. ברגע שזה נפתר, ויש סיב אופטי אחד, הזכות היא של כל החברות להניח את זה שם כדי לייצר תחרות. זה גם מה שקורה באירופה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אשמח להתייחס. אנחנו דנו בנושא הזה שעלה גם בתוך הממשלה. כמו שאתה אומר, כל ההסדר הזה נועד לקדם את הפריסה ולקדם את התחרות, ומבחינתנו, גם כמשרד המשפטים, היינו צריכים לעשות את האיזון מול זכויות הקניין כי בסוף המניעה של כניסה של חברה אחרת היא לא על ידי חברה שכבר נמצאת בבניין אלא על ידי בעלי הדירות עצמם, שהם בעלי הקניין, ולכל אחד מהם יש חלק מתוך הרכוש המשותף. אנחנו כן עשינו כאן הסדר שנועד באמת להסיר חסמים ולהקל על חברות, בעיקר על החברות הקטנות, להיכנס לשוק ולפרוס יותר בקלות. מבחינת האיזון הקנייני בין בעל הדירה שמבקש לבין בעל הדירה שלא מעוניין בהנחת הרשת מאיזושהי סיבה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תתייחסי להערה הספציפית שלי. אתם בעד שברגע שיש קו - - - << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> אנחנו רואים בזה בעיה מבחינת זכות הקניין למנוע אפשרות של בעל דירה שהוא בעל הקניין, להגיש התנגדות. ההתנגדות הזו היא לא איזה מכתב, זה ממש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, שיגיש התנגדות. אבל אם חברה אחת הניחה כבר קו, הגיוני שאחרים יהיו זכאים לשים, אחרת איך תהיה תחרות? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, מה קורה עם מי שהשקיע את ההשקעה הראשונית? נניח וחברה מסוימת עשתה את ההשקעה הראשונית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול, בחוק יש אפשרות להתבסס על תשתיות של בזק כדי לשים קווים אחרים – זה כבר מוסכם בחוקים. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> לא, אבל חברה אחרת זה יכול להיות גם לגמרי ארון תקשורת נפרד, עם כבלים נפרדים. כלומר, התשתית היא לא בהכרח באותו מקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל איך את מונעת אז את שמירת המונופולים האלה? << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> אנחנו לא מונעים. ההסדר הזה היום נועד להסיר חסמים, ככל האפשר כן לצמצם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקיצור, אתם נגד. << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים שההסדר היום באמת מתח לקצה את הצמצום של הזכות של מי שלא מעוניין שתיפרס הרשת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבל, כי אני יודע את עמדת האוצר. האוצר פה? אתם בעד הדבר הזה ומשרד התקשורת בעדו, וגם חברי הכנסת בעדו. אני לא מבין. << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> זה עניין משפטי. זה ברור שמבחינה מקצועית כל הסרת חסמים היא רצויה בשביל ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הכול הולך פה באיזה איזונים בין האינטרס הציבורי לתת שירות בסיסי כזה. << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> נכון, אנחנו רוצים לקדם באמת את התחרות ככל האפשר, וההסדר הזה אומר שבניגוד לדיני הבתים המשותפים, ומה שקורה בדרך כלל מבחינת זכויות קניין, שנדרשת הסכמה של בעלי הדירות בשביל לעשות איזושהי פעולה שמשנה את הרכוש המשותף, כאן אנחנו אומרים שלא צריך הסכמה, צריך רק לתלות שלט. כלומר, מספיק שאחד ירצה, הוא תולה שלט, או אפילו חברת התקשורת תולה בשמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה להסתפק במה שיש, את לא רוצה להוסיף את זה. << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> אני חושבת שזו תהיה פגיעה קשה מדיי בבעלי הדירות האחרים כי זה אומר שאנחנו מונעים מהם את האפשרות להביא את הטענות שלהם בפני הערכאה השיפוטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאיזה סעיף ההסתייגות של מיכל שיר? כבר הצבענו על הסעיף הזה, כבר אין. תבואו, המסתייגים, בזמן בפעם הבאה. מי שם לנו שלטים? מה הבחור רוצה בדיוק? דבר, דבר. למה אתה עושה לנו הצגות? המיקרופון שלך סגור. << אורח >> אסף פינק: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני ממש מודה לך. הגענו בזמן, הכנו את כוס התה, אמרו לנו לא להגיע לכנסת. הייתי מכבד את כבודו. אני עו"ד אסף פינק, אני מייצג את תושבי רהט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הטיעון שלך במשפט? אנחנו לא נותנים לאף אחד לדבר עכשיו בזום, אבל מה אתה רוצה להגיד? << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> כבודו, אני רוצה לדבר קודם כול על הסעיף הזה, שעליו דיברתם עכשיו, של פגיעה בזכות הקניין והאם תהיה אפשרות לעוד חברות לפרוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא לדיון עכשיו, הדיון הזה כבר התקיים פה. זהו דיון של הצבעות עכשיו, היו פה דיונים על כל הסעיפים הללו. מה עמדתך במשפט וזהו? << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> עמדתי היא מאוד מאוד פשוטה, כבודו. נתנו לבזק זכות לפרוס רק איפה שהיא רוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יודעים את כל זה, וגם אמרנו את כל זה. אל תחזור על דברים שנאמרו פה. << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> אני לא חוזר, אני מדבר איתך על הסעיף הזה, כבודו. לאחר מכן גם אגיד משהו כללי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תגיד משהו כללי, זה לא דיון. זוהי ישיבה שמוקדשת להצבעות. כל מי שרצה להגיד משהו כללי, קיבל הזדמנות בדיונים הקודמים. מה עמדתך במשפט? אני נותן לך לפנים משורת הדין להגיד משפט כי ראיתי אותך עושה לנו שלטים והצגות. << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> אדוני, אני עושה שלטים כי מדובר פה על מצב שבו באים ואומרים שדווקא בפריפריה, שבה בזק לא הולכת לפרוס, יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נכון. במעלות ובירוחם ובעוד מקומות בזק פורסת. << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> אדוני, במקום עם יותר ממיליון תושבים לא יפרסו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש 16% שבזק לא פורסת - כן. << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> נכון. באותם מיליון אנשים שלא יקבלו מבזק פריסה תהיה קרן תמרוץ. אחרי ארבע שנים תבוא חברת אחת ואולי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, אתה לא מתייחס לסעיף. יש משפט אחד על הנושא. << דובר_המשך >> אסף פינק: << דובר_המשך >> אדוני, אני אומר את המשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. תודה לך. אנחנו נתנו לך הזדמנות, אתה לא מיצית אותה. אנחנו מבינים מה אתה אומר כי מה שאתה אמרת, אמרתי רגע לפני שעלית לשידור. האם אנחנו יכולים לאפשר את הדבר הזה שמרגע שיש קו אחד, ניתן לחברות האחרות גם לשים שם? << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> כמו שאמרתי, המצב הוא שבזק מטעמים היסטוריים, מאחר והיא היתה חברה יחידה ובאמת בעלי הדירות הסכימו שהיא תיכנס כי זו היתה הדרך היחידה שתהיה להם תקשורת, אז היום למעשה היא כבר פרוסה בכל הארץ. אם אנחנו מקבלים את התיקון הזה כמו שהוצע, אנחנו מייתרים את כל המנגנון שקבענו, כי בסוף - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. היועצת המשפטית שלנו חשבה על איזה רעיון. בואו נשמע אותו ותגידו האם הוא מקובל עליכם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הרעיון הוא שלא לעקוף את ההסדר שקבוע פה אלא שבמקרה שכבר פרוסה רשת והתהליך רץ, בהבדל יחיד, שכשבעל רישיון תולה את השלט צריך לפרסם ולהודיע שבמקום כבר פרוסה רשת של חברה אחרת. ברגע שאחד מבעלי הדירות מתנגד ופונה למפקח על הבתים המשותפים, אנחנו נציע לצמצם מעט את הסמכות של המפקח על הבתים המשותפים והוא יוכל להורות שלא לפרוס את הרשת רק אם יש נימוקים מיוחדים שיירשמו. כלומר, רק אם מתקיימים טעמים מאוד מאוד מסוימים, הוא יורשה לקבל את בקשת ההתנגדות ולא לפרוס את הרשת. זה גורם לזה שבעל דירה שמתנגד יצטרך לחשוב פעמיים, במקרה שכבר פרוסה רשת, האם כדאי לו להגיש התנגדות או לא כדאי לו להגיש התנגדות. הסיכוי של ההתנגדות שלו הוא יותר קטן, וזה מפחית את התמריץ שלו, ויכול להיות שהתנגדויות סרק לא יוגשו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את אומרת? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה התנגדויות בכלל הוגשו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה תהליך חדש, סמי. זה תהליך של השנה האחרונה והוא צובר תאוצה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זו שאלה לנציגת משרד המשפטים. שאלתי אותה והיא אמרה לי ש - - - תיקים, אבל אני חושבת שעדיף לשאול אותה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> לפי בדיקה של רשות הרישום, שאחראית על כל המפקחים שדנים בסכסוכים, נכון להיום אין הרבה הליכים לפי הסעיפים הקיימים. אנחנו לא יודעים להעריך באמת מה תהיה ההשפעה של התיקון הזה. יכול להיות שזה באמת יצמצם את התמריץ להתנגדויות. כמו שאמרתי, ההתנגדות היא ממש הגשת תביעה, כולל תשלום אגרה של מאות שקלים, קרוב לאלף שקלים, וניסוח של כתב תביעה לכל דבר ועניין. זה מתנהל לפי סדרי הדין, זה לא משהו שכל אחד יעשה בקלות. מלכתחילה יחשבו יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רעיון הפשרה אפשרי מבחינתכם? << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> זה שמשהו שהוא עדיין מאפשר לאדם להביא את דבריו בפני הערכאה, ולכן אני חושבת שזה כן איזון שאפשר ללכת איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר ללכת איתו, אוקיי. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני חושבת שלמשרד האוצר היתה הערה, אני יכולה להעיר אותה. << אורח >> שי שלף: << אורח >> עלינו זה מקובל, ובלבד שרק יובהר שהמסלול הזה יופעל, זאת אומרת, סמכות המפקח תצומצם, בדיוק במקרים שבהם בעל הרישיון שמעוניין בפריסת הרשת פרסם בהודעה, ושזו לא תהיה הוראה קטגורית שבכל הודעה צריך לפרסם שקיימת רשת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז משפטים – מקובל, אוצר – מקובל, תקשורת – מקובל. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אתם רוצים שההודעה לא באופן קבוע תכלול את זה שקיימת רשת בבניין? << אורח >> שי שלף: << אורח >> נכון, שלבעל הרישיון יהיה את שיקול הדעת להחליט האם הוא מעוניין להפעיל את ההקלה הנוספת שהוצעה על ידיכם או שלא. אם הוא רוצה להפעיל את ההקלה הנוספת, הוא יצטרך לרשום את זה. אם לא, הצמצום הזה יהיה חסום בפניו. << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> ככל שקיימת רשת והוא רשם את זה, אז - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, כן. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> ברשותכם, אני לא הבנתי את הצמצום ואת ההסתייגות שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא אומרת שמי שירצה לפעול במסלול שקצת מקל כיוון שיש כבר סיב קיים, יכתוב את זה באופן שמקל עליו. אם הוא ירצה במסלול הרגיל, מבלי להתייחס האם קיים סיב או לא קיים סיב, תינתן לו הזכות לפעול במסלול הרגיל, בלי ההקלה. לפעמים הוא אומר: אני לא רוצה להתייחס לחברות אחרות, אני חברה חדשה ואני רוצה להציע לכם סיב. אני לא רוצה עכשיו טיעונים על מה שהיה פה קודם או להתייחס לזה. זה נראה לי סביר. הוא יוכל או להפעיל את ההקלה או ללכת במסלול המקורי של החוק. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. בהוראה המהותית שאומרת מה תכלול ההודעה, אנחנו נכתוב שאם פרוסה רשת לבעל רישיון האחר יש שיקול דעת האם לפרסם. כלומר, זה לא יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, זה מקובל על כולם, וזה יפה וטוב. תנסחו לנו את זה כדי שנצביע על זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אוקיי. זהו נוסח שהוא לא סופי: פנה המבקש לבעל רישיון בבקשה להניח רשת מתקדמת - כלומר, אם תהיה פנייה - ובבית המשותף הונחה כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יחולו הוראות סעיפים אלה בשני שינויים עליהם דיברנו: השינוי הראשון – בעל הרישיון האחר יהיה רשאי לציין בהודעה את קיומה של רשת מתקדמת אחרת שהונחה בבניין, והשינוי השני יהיה: הוגשה תביעה למפקח, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן שוכנע, סבר, שלא נכון לעשות כן, והוא יצטרך לכתוב נימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שבעל הרישיון פרסם בהודעה את קיומה של רשת מתקדמת אחרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איזה בעל רישיון? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בעל רישיון החדש. כלומר, אנחנו נגדיר אותם כבעל רישיון קיים, בעל רישיון חדש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. מי בעד? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סמי, אתה איתנו? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני איתכם ולא משתתף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מצביע. פה אחד. האם יש עוד סעיפים להצבעה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, יש עוד סעיפים של תיקונים טכניים. הם הוקראו בפעם הקודמת, והם שבכל מקום שכתוב רשת, יהיה כתוב גם רשת מתקדמת במקומות בהם זה נדרש, ועניינים של הפניות לסעיפים קטנים. זה הוקרא בישיבה הקודמת ולכן צריך להצביע על סעיף קטן (ב), (ג), (ד) ו-(ה). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. בואו נצביע. סעיף קטן (ב) – מי בעד? הצבעה << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בעד. רון, מה מצבך? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה סעיף קטן (ב)? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבואו בזמן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כדי להגיע לפה בתשע מהמרכז צריך לצאת בשבע. זה היה מטורף. סימסתי לך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> היתה תאונה מטורפת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני נשאר לישון פה בימים כאלו. לטובת חברי הכנסת שנכנסו עכשיו, תגידי מה זה סעיף קטן (ב). << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני אקריא אותו ואסביר: בסעיף קטן (ג) אחרי "הנחת רשת" יבוא "או רשת מתקדמת" ובמקום "סעיף קטן (ב1)" יבוא "סעיפים קטנים (ב1) או (ב2), לפי העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה טכני. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גמרנו להצביע על החוק. נשארו סעיפים טכניים, תיקונים טכניים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דיברנו כבר על התשתית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז יש לי הסתייגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתבת אותה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בטח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגשת אותה בזמן? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו נסתדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין דבר כזה. יש חוק, מה זה? כתוב עד שעה שש. יש אנשים שלא הגישו הסתייגויות בזמן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה נושא חדש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאתה רוצה, אבל אני אומר שאנחנו - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נראה, יש לנו איזשהו נושא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתה מדבר על הסיב שקיים ולהוסיף? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היתה פה הצעת פשרה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, ישבנו עליה אתמול. השאלה מה הוחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלנו את ההקלה הזו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה היא אומרת? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> המסלול הירוק, כפי שהוא נקרא, יתנהל בשינוי אחד, שבעל רישיון החדש יצטרך לפרסם, זאת אומרת, זה יישאר לשיקול דעת, ואסביר בהמשך, האם כבר הונחה רשת מתקדמת בבניין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לפרסם"? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> באותה הודעה שבה כתוב את שם בעל הרישיון, פרטי ההתקשרות איתו, המועד שבו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לפרסם – זה בבניין? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן. אני אעבור על התהליך. מי שמעוניין בהנחת הרשת פונה לבעל רישיון, ואז המבקש או בעל רישיון בשמו תולה מודעה בבניין או מחוץ לבניין או במקום בולט בתוך הבניין. בהודעה הזו מצוינים כל מיני פרטים: בעל הרישיון, פרטי התקשרות עימו, המועד שבו מתוכננת להיות מבוצעת הנחת הרשת, מיקום ארון התקשורת וכו'. באותה הודעה בעל הרישיון האחר יצטרך ליידע את הדיירים שבבניין פרוסה כבר רשת מתקדמת. במידה והוא עשה את זה, אז אם הוא הוגשה תביעה למפקח על ידי בעל דירה שמתנגד להנחת הרשת המתקדמת הנוספת, שיקול הדעת של המפקח יהיה מצומצם יותר. כלומר, הוא יתיר את הנחת הרשת. הוא לא יקבל את בקשת ההתנגדות, אלא אם יש נימוקים מיוחדים שיירשמו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה "נימוקים מיוחדים"? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דייר אחד ולא קבוצת דיירים. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ההתנגדות בכל מקרה יכולה להיות מוגשת גם על ידי דייר אחד בלבד. אנחנו כבר יוצאים מהמתחם של הרוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא היית פה, אבל משרד המשפטים אומר שזה רגיש, שזה פוגע בזכות הקניין, ועמדתו הכללית היתה נגד. היתה פה הצעת פשרה של היועצת המשפטית שלנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מכיר את זה, וגם בדרך דיברתי עם השר, והוא לא מכיר. אף אחד לא מבין למה מתנגדים לסעיף הזה כי אם רוצים להניח תשתית של סיבים, צריך לאפשר להניח תשתית של סיבים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> - - - יותר גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, מיכל. למפקח לא תהיה סמכות פה לא לאשר את זה, למעט מקרים מיוחדים או נימוקים מיוחדים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> המפקח הוא פחות הבעיה. השאלה היא האם אפשר להשתמש בתשתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם יש תשתית קיימת, אפשר על התשתית הקיימת לשים תשתית של חברה אחרת – זו השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה משהו אחר. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אלו כבר שאלות טכניות, אלו דברים שלא נידונים במסגרת הצעת החוק: האם ארון התקשורת יהיה אותו ארון תקשורת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על ארון התקשורת, אני אומר לאמץ את התקן האירופאי כמו שהוא באירופה. יש תשתית של סיבים, חברה אחרת יכולה להשתמש בתשתית הסיבים. לא צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, כך זה עובד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו כמוך, ודיברנו על התקן האירופאי והצענו אותו. עמדת משרד המשפטים היא נגד, המשרדים האחרים בעד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה שיקול הדעת של הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אם משרד המשפטים יגיד שזה לא חוק חוקי אז זה בעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין שום סיבה שזה לא יעבור. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, אני רוצה להבהיר שאנחנו לא נגד התקן האירופי. אני הסתכלתי על הסעיף של הדירקטיבה האירופית, אני לא חושבת שההסדר שלנו סותר אותו. כלומר, גם שם יש אפשרות להתנגד להנחת רשת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הדבר החשוב הוא לא ההתנגדות. לגבי ההתנגדות – ברור לי ששיקול הדעת של המפקח יהיה מצומצם יותר, וסביר להניח שזה לא יקרה. אבל אם באמת רוצים להניח סיבים, ואם באמת רוצים לעשות מהפכה אמיתית ולהביא את זה לכל המדינה, אז איפה שיש תשתית של סיבים, אין סיבה שלא להניח תשתית של חברה אחרת. אני לא מבין למה אנחנו מתעסקים בזה בכלל. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> שוב, אנחנו לא מדברים על האיזון בין החברות כרגע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מדבר על זה, אני רוצה לפתוח את השוק. אני רוצה שהיכן שיש תשתית, אפשר יהיה להניח. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אבל זה לא בהצעה הזו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק בסעיף הזה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אולי משרד התקשורת יכול להתייחס מה החובות שמוטלות על חברה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רון, הסעיף הזה הוצבע ונגמר. הפשרה היתה טובה כי יכולנו להישאר בלי כלום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שאפשר לעשות אותו יותר טוב, וגם יש כלים לדון בזה שוב, אם צריך. אנחנו בהסכמות בוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אני אומר לך שהסוגיה היא שמישהו יבוא ויגיד: אתה פוגע בקניין שלי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא יכול להגיד את זה. תשמע את משרד המשפטים ואת משרד התקשורת, כבר דנו. אני שלושה ימים דן בדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם אומרים את זה. הם אומרים שזה מעל האיזונים. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> בסוף זה תשתית ברכוש משותף. אם הוא היה משתמש באותה תשתית והוא לא היה שום שינוי נוסף, אני מסכימה איתך שאין כאן שום פגיעה בתוספת. אבל זה לא המצב. היום הם כן מתקינים תשתית נוספת, מקימים ארון תקשורת נוסף, ואנחנו כן רוצים לאפשר לבעל דירה. עשינו כאן את האיזון מאוד מאוד נוטה לטובת מי שרוצה להניח את הרשת. יש לו מסלול ירוק, הוא לא צריך הסכמה של בעלי דירות אחרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא באמת מסלול ירוק – זה העניין. עדיין צריך את האישור מבעל הדירה. יש תשתית בבניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא צריך אישור מאף אחד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא צריך אישור מאף אחד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. שמים מודעה. רק אם יתנגדו, ואז המפקח, ורק מנימוקים מיוחדים. ההתנגדות היא גם ממש עתירה, היא עולה להם אלף שקל. זה לא שאנשים סתם יטרידו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נניח ויש תשתית של בזק ופלאפון רוצה לשים תשתית בבניין, מה הם צריכים לעשות? << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> צריך שיהיה בעל דירה אחד שמעוניין בשימוש דרך פלאפון, לצורך העניין, כדי שבאמת תהיה הצדקה לזה שהם נכנסים לתוך בניין - זו חברה עסקית. אבל מספיק שיש אחד שרוצה, הוא לא צריך הסכמה של אף אחד אחר, הוא גם לא צריך ליידע באופן אישי, ולא את הנציגות. אנחנו באמת ניסינו לשחרר את כל החסמים שאפשר בשביל לתת לו מסלול ירוק. הוא או חברת התקשורת צריכה לפרסם את ההודעה על הפריסה הצפויה, ואנחנו כן מאפשרים לבעלי הדירות האחרים להגיש תביעה. זו ממש תביעה אזרחית, והסברתי זאת קודם. זה תביעה כמו תביעה לבית משפט שלום. מבחינת העלויות אלו אגרות שמגיעות קרוב לאלף שקל, ואנשים לא יעשו את זה על כל דבר. אנחנו כן עדיין רוצים לאפשר את הזכות הזו לפנות לערכאות להביא את הטענות, ואנחנו הסכמנו שבמקרה שכבר קיימת רשת אנחנו נצמצם את העילות להתערבות במקרה הזה, וגם אצל המפקח זה סוג של מסלול ירוק, אלא אם כן יש באמת איזשהן נסיבות מיוחדות בבניין. לצורך העניין, הסכימו שבאותו שטח שבו רוצים להשתמש יש כבר איזשהו שימוש אחר שסיכמו עליו או שיש איזשהן נסיבות ספציפיות של בניין שאנחנו לא רוצים מראש עכשיו לשלול את האפשרות שהדברים האלה יידונו. אבל צריך להבין שאנחנו מעריכים, וגם המשרדים האחרים, שזה באמת בשוליים של השוליים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל למשרד המשפטים זה לא בשוליים, זה העיקר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שיש פה בעיה אחת לגמרי. למה האזרח עצמו ירצה להתנגד או להתנגד? כי הוא רוצה לחסוך 20 שקלים בחודש. ואז אנחנו אומרים לו: אם אתה רוצה לחסוך 20 שקלים בחודש, לך להליך משפטי. הוא יעלה לך הרבה יותר, וזה לא יהיה סביר, ותצטרך להשקיע גם מהזמן שלך וגם מהכסף שלך וזה לא ישתלם לך. קבל את המציאות שיש איזשהו מונופול אצלך באזור. ידידי חבר הכנסת מציע פה משהו אחר. הוא אומר: אם אתה פותח את השוק כמו שצריך לתחרות, החברות יעשו את התחרות הזו ביניהן, האזרח לא יצטרך להסתבך עם זה. הוא לא יצטרך להביא עורכי דין מול עורכי דין של חברת בזק או הוט. זה יהיה הרבה יותר קל והרבה יותר סביר, ואז זה ייחשב תחרות. זה לא ייחשב תחרות בדרך בה אנחנו מדברים. גם העניין הזה של הדרך של ההודעה ואת זה שמישהו החליט. נניח ויש בניין של חמש, שלוש, עשר כניסות, ומישהו נכנס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מוסיף סוגריים, גם על בנייני משרדים, כשכל הבניין יכול להיות מוחזק על ידי אדם אחד. הסוחרים שרוצים סיבים - - - << אורח >> שי שלף: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על בתים משותפים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ואני מדבר גם על משרדים. האם החוק מדבר רק על בתים משותפים? האם אין בחוק משרדים? האם לא חשבנו על משרדים? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני יכולה לומר, אני משערת שמשרד התקשורת יציג את זה. פרק ו' בחוק התקשורת עוסק בסמכויות הקשורות למקרקעין, ויש בו חלוקה בין סימן ב' שעוסק בפעולות בקרקע ציבורית לבין סימן ג' שעוסק בפעולות במקרקעין פרטיים. יש הוראה כללית לגבי הנחת רשת במקרקעין פרטיים, ואז יש את סעיף (ב) שאומר: היו המקרקעין הפרטיים בית משותף. כלומר, נכנסים לנושא של בתים משותפים. ואז (ב1) מדבר: על אף האמור בסעיף קטן (ב). שוב פעם חוזרים לעניין של הבתים המשותפים, וגם אנחנו נכנסים לתוך אותה משבצת כי אנחנו גם בתחילת התיקון כתוב: על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1). כלומר, אנחנו רק בפריזמה של בתים משותפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, הטענה היא שהמשרדים הם לא הבעיה בחיבורים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי יש אינטרס, גם לחברות וגם למשרדים, להיות עם התשתית. כשלאדם יש נכס, בין אם הוא מנהל אותו או משכיר אותו, שואלים אותו האם יש לו בו סיב אופטי. לבעלי הנכסים, החיבור לעסקים ולמשרדים לא היה מגבלה, היא רצה יותר קדימה מהחיבור לבתים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה נכון, אבל גם שם מאוד קשה כי יש אחד ששולט בסיב של כל הבניין ואין להם שום אפשרות להתחרות איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול, זה לא סוף הטיפול בנושא. הם הביאו לנו מה שהם מציעים, אנחנו כוועדה יכולים לעשות דיונים אחרי זה ולהוסיף מרכיבים ולדרוש תיקוני חקיקה נוספים. אבל אנחנו נשארים עכשיו במסגרת חוק ההסדרים. הם יתמקדו בבעיות שהם מציגים. הם אמרו שזה בעייתי כך סתם להיכנס במצב שכבר יש הרבה סיב כי זה לא רק להשתמש בתשתית הקיימת, שמים ארון נפרד, שמים דברים אחרים - זה בעייתי. פה אמרנו שכאשר יש כבר סיב, הסיכוי שיכירו בהתנגדות הוא אפסי כי זה מנימוקים מיוחדים, צריך לעתור וכו'. נראה לי שהיתה פה איזושהי הליכה לקראת של משרד המשפטים מעמדתם המקורית שלא הסכימה עם הרעיון הזה, וקיבלנו את הפשרה הזו והצבענו עליה. נשאר לנו להצביע על סעיפים טכניים, בואו נצביע עליהם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הצגתי את סעיף קטן (ב) לבקשת חבר הכנסת רון כץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מי בעד סעיף קטן (ב)? רק חברי ועדה יכולים להצביע. בעד. הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סמי, אתה חבר ועדה, נכון? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מצביע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא איתנו. הוא דנידין עכשיו, הוא נוכח-נפקד. ארבעה פה אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> סעיף קטן (ג) הוא גם סעיף קטן שעוסק בהתאמות נוסח. אם יש צורך אני אקריא אותו, הוא הוקרא בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד סעיף קטן (ג)? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> סעיף קטן (ד) – אותו דבר, עניין ההתאמה של רשת ורשת מתקדמת. הוא הוקרא בדיון הקודם, אפשר להביא להצבעה בפני הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. מה עוד? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הסעיף האחרון הוא סעיף קטן (ה) – אותו דבר, עניין של התאמות לסעיפים קטנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. אנחנו שמחים שהחוק הזה עבר את אישור הוועדה. אנחנו מודים לאנשי המקצוע בכל המשרדים על הכנתו. שמעתם הערות כלליות של חברי כנסת שמתייחסות לסוגיות יסוד בנושא הסיב האופטי, הדאגה שאכן הסיבים יגיעו לכל בית בישראל, יגיעו לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, וחסמים אחרים שעלו פה ועדיין לא קיבלו התייחסות בחוק הקיים. אני מבקש מרון להיות איתכם בקשר. אם תרצו להביא במהלך העבודה השוטפת של הוועדה תיקוני חקיקה נוספים ושיפורים לחוק הזה בהמשך, תעבדו ביחד ותביאו לנו רעיונות נוספים לשיפור המצב. אנחנו כן נדרוש מכם דיווח בעוד חצי שנה מה התקדם בפריסה, איך הגעתם לפריפריה, איך אין ניצול של התשתית המקורית של בזק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא במסגרת החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא במסגרת. זה רק קווים מנחים להמשך כי אנחנו פה מתייחסים למה שהממשלה מביאה בחוק ההסדרים, אבל לחברי הכנסת יש מבט רחב יותר על הנושא מעבר למה שהממשלה הציגה. אנחנו שמחים שזהו החוק הראשון שעובר בחוק ההסדרים. הכנתו היתה טובה והתיאום בין המשרדים היה טוב. זה מקל על חברי הוועדה. רוב הזמן באתם מתואמים ועם עבודה מקדימה. אנחנו נמשיך לחוקים הבאים. תודה רבה לכם. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:40. << סיום >>