פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
06/10/2021


מושב שני


		פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ב (06 באוקטובר 2021), שעה 9:00


סדר היום:
 << הצח >> פרק ג' (הלוואות לדיור) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי


חברי הכנסת:
ענבר בזק
אופיר כץ
יואב קיש


מוזמנים: 
	יעל לינדנברג
	–
	רכזת שיכון ודתות, משרד האוצר

	עשאהל צור
	–
	רפרנט שיכון ודתות, משרד האוצר

	ארבל אלטשולר
	–
	רפרנט שיכון ומקרקעין באגף החשב הכללי, משרד האוצר

	ישי בן אלי
	–
	סגן בכיר לחשב הכללי מקרקעין ופנים, משרד האוצר

	צביקה אליהו
	–
	רפרנט שיכון ומקרקעין באגף החשב הכללי, משרד האוצר

	גלית עובדיה 
	–
	מתאמת קשר עם הממשלה והכנסת במשרד האוצר

	שאול מוצפי
	–
	מנהל אגף א', מינהל סיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

	יעקב שנרב
	–
	משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

	מיכאלה גרזון
	–
	מנהלת תחום אגף טכנולוגיות ומידע, משרד הבינוי והשיכון

	אפרת פרוקצ'ה
	–
	יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון

	עודדה פרץ
	–
	סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל




ייעוץ משפטי: 
שגית אפיק
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדר אביב

 << נושא >> פרק ג' (הלוואות לדיור) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021,  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. היום יום רביעי, ל' בתשרי התשפ"ב, 6 באוקטובר 2021. אנחנו ממשיכים לדון בחוק ההסדרים, פרק ג', הלוואות לדיור. זה דיון שני בנושא הזה. בדיון הקודם ביקשנו נתונים גם ממשרד השיכון, ואני רואה שהם פה. תודה רבה שבאתם. רק בפעם הבאה, אם תוכלו להעביר לנו את הנתונים לפני שאתם באים, זה היה עוזר מאוד לוועדה כדי להתכונן. וזו הערה שחוזרת על עצמה בכל דיון לכל משרד. בינתיים זה בגדר הערה, אבל בשלב מסוים נראה לי שהסבלנות של הוועדה תפקע ואנחנו נבטל את הדיונים אם לא תביאו לנו את החומר לפני. זו הערה לכלל הממשלה, לא רק למשרד השיכון.

אנחנו נשמע כאן התייחסויות גם של משרד השיכון וגם של משרד האוצר. עלתה שאלה גם לפיקוח על הבנקים. אני מבין שהם בזום.

 << דובר >> טמיר כהן: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז גם שם אנחנו נקבל תשובות. אני מקווה שאני מבטא את דעתם של כל חברי הוועדה, ודיברתי עם כולם בנושא הזה. הכיוון של הוועדה הוא לראות איך אנחנו מסייעים לאזורים הפריפריאליים, גם כדי לחזק שם את האוכלוסייה וגם כדי לאפשר לאנשים להתיישב באיזורים האלה. ולכן הכיוון שאנחנו רוצים לבחון אותו כאן בוועדה הוא להגדיל את הרכיב המסובסד בהלוואה בפריפריה. אז נשמח לשמוע התייחסות שלכם לכיוון הזה. בינתיים זה רק כיוון. אנחנו כמובן נשב על הפרטים, אבל זה מה שאנחנו רוצים לעשות בוועדה.

לפני שאנחנו עוברים לדיון עצמו, אני מבקש מחברי הכנסת, אם יש למישהו הצעה לסדר, אז זה הזמן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ממש בקצרה, אני רוצה להצטרף לבקשה של היושב-ראש לקבל את החומר מראש, כי אנחנו מנסים לבוא מוכנים לוועדה. אנחנו מנסים לקרוא כמה שיותר, להבין כמה שיותר, כי אין לי אפשרות עכשיו במקביל לדיון לקרוא מצגת של 18 עמודים. אז בבקשה מכם, לשלוח את זה לפחות יום-יומיים מראש כדי שנוכל לבוא מוכנים ולקבל את ההחלטה המיטבית למען אזרחי ישראל. תודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

וגם לא באנו אליכם מדקה לדקה. הדיון הזה היה יחסית לפני הרבה זמן.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

כבוד יושב-ראש הוועדה. הדיון היה ערב החגים, באמצע היו שבועיים של חגים, ומרגע שחזרנו עד אתמול בלילה עוד ישבנו על החומרים - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אין בעיה. אנחנו גם לא מבקשים את זה שבוע מראש. יום אחד.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

עזבנו את העבודה ועבדנו על זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם פתחת את זה, אני אקח את זה עוד צעד אחורה. בדיון המקדמי, הראשון, כשידעתם שזה נכנס לחוק ההסדרים וידעתם שזה קיים - - -

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

לנו הודיעו שהוציאו את זה מחוק ההסדרים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הבנתי. תעשו לי טובה, אתם מכירים את הסרט מבצע סבתא? "סבתא חיה מתה". זוכרים את התנועה של קרמבו, שהוא עשה ככה – דברו אחד עם השני? אז גם בממשלה, תעשו טובה, דברו אחד עם השני, מה יוצא ומה לא יוצא. פשוט תבואו מוכנים לדיונים, בלי תירוצים.

אופיר כץ, בבקשה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

תעשה רגע עוד פעם את התנועה הזאת. אני רוצה ללמוד אותה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה לא זוכר את הסרט?

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שני אחים, אז הוא דיבר עם שני טלפונים ואז עשה ככה, תדברו.

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אה, עכשיו אני קולט.

קודם כל, אני מצטרף גם לדברי היושב-ראש וגם לדברי מרכז הקואליציה. זה באמת קשה. זה לא רק איתכם, אבל זה לא פוטר אתכם מלנסות להביא לנו את זה יותר מוקדם. מה ששלחתם לנו עכשיו לפני כמה דקות זה באמת דבר חשוב, יש פה נתונים שביקשנו בדיון הקודם. אז לעשות מאמץ, שנקבל את זה יותר מוקדם, שנוכל להתעמק כמו שצריך.

לגבי הסוגיה שהעלינו בדיון הקודם, יש פה הרבה שמקבלים אוכלוסיות, מגזרים, גם גיאוגרפי; הדרום, בצדק, מקבל נקודות זיכוי, והצפון, בשום קונסטלציה לא בא לידי ביטוי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז אנחנו באים לתקן את זה.

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אז ביקשנו, וברשותך, אדוני היושב-ראש, גם התנינו את זה, למרות שאמרו לנו שזה בכלל לא סמכות שלנו. יכול להיות שמבחינה טכנית זה לא סמכות שלנו להגדיר את הקריטריונים, אבל אנחנו יכולים להתנות את זה בהעברת החוק הזה שהמשרד הביא לפתחנו. ואני מקווה שגם תושבי הצפון יזכו לנקודות ויוכלו ליהנות מההלוואה הזו.

דבר שני, דיברנו על הדיווח של האנשים שמימשו את ההלוואות, ואני לא זוכר עם מי מהנציגים דיברתי. מה השם שלך?

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

יעל. בכל מקרה, יש לנו את הנתונים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

דיברתי עם יעל, ואמרת לי, מה זאת אומרת, אבל אתה בטח רואה שזה מופיע בחוק. אז כן, אני ראיתי שזה מופיע בחוק - - -

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

אמרתי שאני לא חושבת שזו שאלת תם.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

ראיתי שזה מופיע בחוק, ואני אגיד לך את האמת, לא ידעתי, אבל לא זכרתי שניהלנו דיון בעניין הזה, וביקשתי ממנהל הוועדה, טמיר, לבדוק מבחינה היסטורית – הרי בחוק רשום שפעם בשנה תביאו את הנתונים לוועדה, וביקשתי לבדוק היסטורית אם באמת היה דיון כזה, אז מסתבר שבמשך מספר שנים לא היה דיווח והוועדה לא קיבלה את הדוח בעניין. ואם החוק אומר שהמשרד הממשלתי צריך לבוא ולדווח, והוא לא עושה את זה, אז קודם כל, זה מה שהחוק אומר, ו-ב', איך אנחנו נוכל לעשות את העבודה שלנו כמפקחים על הגופים הממשלתיים ואיך נדע אם מה שהעברנו פה הוא טוב או לא טוב, אם צריך לשפר, להוריד או להעלות. אז קחו את זה לתשומת ליבכם, שאם רשום שצריך לתת דיווח, ואם החוק אומר, אז מי אנחנו? תודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

טמיר בדק את הנתונים ומעולם - - -

 << דובר >> טמיר כהן: << דובר >>   

מעולם לא. פנינו כבר בפברואר 2018 לגבי שנים 2016 ו-2017 למנכ"ל האוצר דאז, דיווחנו להם שלא קיבלנו, ביקשנו את זה, ולא הגיע אלינו הדיווח הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז אני בטוח שהממשלה החדשה תמלא את החוקים שהכנסת קובעת לה ותבוא ותדווח לכנסת. ואני מבין שהיום משרד האוצר הולך לתת לנו דיווח כזה. נכון?

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני מקווה שהדיווחים של הממשלה החדשה יהיו עם תיאום מלא, ולא כמו התיאום שיש לנו עם ראש הממשלה ושר הביטחון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בממשלה הקודמת שר הביטחון וראש הממשלה היו מה זה מתואמים, חבל על הזמן. דיברו כמו כאילו בן אדם אחד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא הצליחו לקבוע ישיבת ממשלה.



 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני מרגיש שעליתי ברמה הביטחונית שלי, כי אם אני מקבל מידע ביטחוני כשבני גנץ מקבל, אז מצבי מעולה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

קודם כל, מצבך מעולה בלי קשר לכלום, אופיר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שמת לב שמצבך משתפר בממשלה החדשה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני זוכר את התיאום המושלם בין שר הביטחון וראש הממשלה בממשלה הקודמת, שאפילו ישיבת ממשלה הם לא יכלו לקבוע; כבר לא מדבר על עדכונים ביטחוניים והעברת תקציב.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני מדבר על ישיבות קבינט הקורונה בזמן שהמספרים פה עולים והנפטרים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עכשיו הם עולים. בחודש עם כל העלייה, מישהו ישב? חוץ משר האוצר שהוא בכלל לא רלוונטי לקורונה, זה לא קשור אליו בכלל, שלא הגיע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה שהמספרים יורדים זה בעקבות הפעולות של הממשלה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה בגלל שאנשים מתים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא.

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, כן, כן. עם חיסונים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מספרי החולים יורדים בגלל שיש מתים?

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, למה יש פחות חולים קשים? הרבה אנשים נפטרו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש פחות חולים קשים כל יום. תבדוק. ממש לא. ממש לא, אופיר. זה פשוט לא נכון.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בואו נחזור לדיון עצמו.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

רגע, אבל עוד הערה בקשר לדיון. מאיר, אני רק רוצה להגיד לך, בעניין של הפיקוח שלנו כחברי כנסת מול הממשלה, זה משהו שהעלינו אותו ולא משנה אם היינו כאופוזיציה או קואליציה, תמיד העלינו את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה נכון.

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ותמיד באנו בביקורת לממשלה, גם אם השר היה מהקואליציה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל לדבר על שיח הרמוני בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה – לא, יש גבול.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה הוא התחיל. זה היושב-ראש התחיל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ענבר, בבקשה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

בישיבה הקודמת לא היה לנו לגמרי שקוף התקנות שנותנות את הניקוד, ועכשיו הבאתם אותן וזה מצוין. ויש לי כמה דברים שקפצו לי לעין - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, אבל ענבר, אני רוצה שהם קודם יציגו. הם הולכים להציג את זה עכשיו.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אוקיי, כי זה נשלח גם קודם. אז אני שומרת את ההערה לאחר כך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתם רוצים קודם כל לתת את הדיווח? משרד השיכון, מה אתם מעדיפים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אולי נציג קודם. אגב, בכל משרד השיכון, אחרי כל הקיצוצים הרוחביים של כוח אדם, יש לנו עובדת אחת בכל משרד השיכון, בדרגה נמוכה, שעובדת על המשכנתאות. ואותה עובדת צריכה גם בשוטף וגם להכין את הנתונים. צריך להבין את האירוע, ועם כל החגים באמצע. אבל ההערה התקבלה ואנחנו מכבדים אותה. עובדת אחת, כן?

הוועדה ביקשה בדיון הקודם להבין איך עובד המנגנון של הניקוד של המשכנתאות. זה קצת ארוך. אנחנו השתדלנו לקצר ככל הניתן ולפשט. אנחנו לא נכנסים לכל הקטעים הקטנים כי אחרת לא נסיים את זה היום. אנחנו מתחילים.

קודם כל, הזכאות היא מכוח חוק הלוואות לדיור. בהמשך גם נראה לכם שיש הטבות נוספות שנותנים בנושאים של משכנתאות. אז החוק עצמו מגדיר את הזכאות למשכנתא על פי הכללים של המשרד. החוק נותן את הזכאות עצמה. הוא חייב להיות חסר דירה. מי שלא היה לו דירה או חלק מדירה בעשר השנים האחרונות. גובה הסיוע הוא על פי נקודות, ויש שלושה מרכיבים בסיסיים עיקריים: משך הזכאות, מספר הילדים, מספר האחים והאחיות, ומיד נפרט, וניתנות תוספות שונות על הניקוד הבסיסי שהוא לפי שירות חובה בצה"ל או מילואים, יש בזה גם ניקוד. ותק בארץ לעולים, מתוך הבנה שהעולים לא יכלו לצבור פה את הוותק שיש לאחרים. ואופציה להלוואה נוספת בנגב, כמו שהוזכר לפני מספר דקות.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו מפרטים אחד-אחד, ונשתדל לעשות את זה בזריזות.  משך הזכאות – הניקוד הוא לפי שנים מלאות. ותיקים – הם צריכים להיות נשואים או ידועים בציבור, והניקוד שלהם הוא לפי הוותק שלהם כזוג. אם הם יחידים, זה רק מעל גיל 30. ואם הם הורים עצמאים, אז מתחילת הסטטוס של הורים עצמאים. להורים עצמאים יש הטבה מאוד משמעותית של מלוא הניקוד, ולכן הנתון הזה מאוד משמעותי. לעולים – על פי מספר השנים המלאות בארץ.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, אני רוצה להחזיר אותך חזרה. ניתנות תוספות נוספות כגון: אופציה להלוואה נוספת בנגב. תפרט על זה.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

תיכף, זה בהמשך. זה היה הבסיסי ואנחנו מפרטים אחד-אחד עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

מרכיב הזכאות השני שאנחנו מפרטים זה מספר ילדים. ילדים זה עד גיל 21 שסמוכים על שולחן המבקשים. בגרושים זה לפי מי שיש לו משמורת על הילד. וילד נחשב מהיריון מחודש חמישי. מצד שמאל אתם רואים את הנקודות, אין טעם לחזור אחת-אחת, אבל הניקוד הוא כמו שאתם רואים בצד שמאל. אין טעם להקריא. אנחנו מבינים.

מרכיבי הזכאות לפי מספר אחים ואחיות, שהזכרנו קודם. זה בנוי רק לוותיקים בארץ. תיכף תראו, לעולים החישוב נעשה באופן אחר, מיטיב יותר. מספר אחים ואחיות שמתגוררים בארץ – בודקים את מקום המגורים הקבוע שלהם. יחיד או הורה עצמאי – מציג את האחים והאחיות שלו כי אין בן זוג. וזוג בנפרד, מי שחי בנפרד אבל מוגדרים עדיין זוג, אז אחים ואחיות של כל אחד מהצדדים. שוב, אתם רואים מצד שמאל את הניקוד. אין טעם להקריא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה זה רלוונטי, אחים ואחיות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כי ההורים צריכים לעזור לילדים שלהם - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

נכון. הדברים האלה נקבעו בוועדת גדיש. תיכף נגיע גם לזה. זה היה לפני יותר מ-20 שנה, כאשר המטרה הייתה לתת את האפשרות לרכוש דירה. ואם הורה צריך לעזור לעשרה ילדים או לשני ילדים, אז הוא צריך להשקיע היקפים מסוימים. כל זה, אגב, הוא לא בחוק.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

יש עוד מקומות, אגב, שהקריטריון של אחים הוא קריטריון רלוונטי? כי גם אני לא מכירה דבר כזה בכל החקיקה שקריטריון של אחים מייצר זכאות כלשהי.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אתם שואלים אותי מה אמרה ועדת גדיש כשהחליטה את זה - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אני שואלת את אפרת היועצת המשפטית של משרד השיכון, לא אותך.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה נקבע בוועדה ממשלתית.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

ועדה מלפני 20 שנה – לא בטוח שזה קריטריון שהוא רלוונטי בתום 20 שנים.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

יכול להיות שהקריטריונים יעודכנו ותהיה בחינה. אבל להגיד שאין רציונל לקביעת אחים וככל שהמשפחה יותר גדולה, ההורים צריכים לעזור ליותר ילדים, ואז הסיכוי שהעזרה תהיה מהותית היא יותר קטנה, אני חושבת שזה קריטריון רלוונטי במקרה הספציפי הזה. אם זה רלוונטי בעוד מקרים אחרים אני לא יודעת. אבל במקרה הספציפי הזה קשה לומר שאין היגיון.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

המדד היה בוועדה בזמנו, ויושבת פה הנציגה היחידה בשולחן שעוד הייתה בוועדה עצמה, זה הסיכוי לרכוש דירה. המטרה הייתה להגדיל את הסיכוי לרכוש דירה, ולכן הכניסו את כל הנתונים שאתם רואים פה. אגב, גם לגבי עולים זה מאותו היגיון.

ניקוד תוספתי מיוחד – זוכרים מהשקף הראשון? זה הבא בתור. לגבי עולים, יש פה שני סוגי הטבות, אחד זה בניקוד והשני בסכום. נתקדם ונראה את זה. למשפחת עולים יש תוספת של 730 נקודות, אבל שלא יהיה להם לא פחות מה-1,700 בשנה הראשונה ומ-1,800 בשנה השנייה.


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה ההגדרה של העולים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

עשר שנים.

יחידים – הניקוד המרבי הוא 1,690, ויחידים עולים – זה תוספת של 600 נקודות. בני 45 ויותר, ותיקים, תוספת של 200 נקודות, ולעולים תוספת של 400 נקודות. משפחות חד הוריות, הם מקבלים את הניקוד המרבי של 2,200, משפחות חד הוריות, בהגדרה מקבלות את המקסימום. לכן זה מאוד משמעותי שיש להם את הסטטוס הזה.

עולה הנשוי לוותיק מקבל תוספת של 600 נקודות. נכים מקבלים על עצם ההגדרה 200 נקודות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נראה לי שמי שבנה את זה ממש רצה לסבך את העניין בכוונה.



 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שחשבתי, אגב. השיטה היא מאוד מאתגרת.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אינני יכול לחלוק על יושב-ראש הוועדה בעניין הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

יש לי שאלה בעקבות האחים והאחיות. מה קורה במצב של הורים יחידנים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ליחידנים יש מקסימום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אחים ואחיות נספרים, אבל אם חד הורית עם ילד, לפעמים יכולה לעזור פחות מזוג - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יש לה 100%. היא מקבלת את כל הנקודות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אם אני חד הורית ורוצה לקנות בית, אני מקבלת את ה-100%. היא שואלת אם אני נשואה ואמא שלי חד הורית.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה מה ששאלתי. אתה מסתכל כאילו תמוה, אבל על אחים דיברת פה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא, לא הבנתי את השאלה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

זוג רוצה הלוואה – אמרת שאם יש משפחה חד הורית, מקבל הלוואת מקסימום זה ברור. מה שחברת הכנסת לזימי, זה אם ההורים של הזוג שמבקשים את ההלוואה הם חד הוריים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

התחלת אחורה על המשפחה הגרעינית. דיברת על אחים, בגלל זה אמרתי.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אתם מדברים על ההורים? למה זה רלוונטי להורים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

למה אחים רלוונטיים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

למה הורים?

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

כי יהיה קשה יותר להורה חד הורי - - - אותו ניקוד שאתה העלית.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מסוגלות כלכלית שקשורה להורים שגידלו ילדים לבד בהכרח חייבת להיספר. אני מבינה שיש פה שוק, אבל אם אחים נספרים, אז צריך להתייחס גם לזה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני מבין את ההיגיון, אבל אתם צריכים להבין, את הכללים האלה לא אני קבעתי. קבעה את זה ועדת גדיש שישבה על זה - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

את זה הבנו, אבל אנחנו לא צריכים לקבל עכשיו ועדה שקבעו לפני 20 שנה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני מבין את השאלה שלך עכשיו.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני רק רוצה להבהיר משהו. הכללים האלה הם בעצם כללים שנקבעו על ידי שר הבינוי והשיכון. זה נכון שמדובר בכללים שנקבעו לפני 20 שנה. אנחנו לא אומרים שאנחנו לא נבחן אותם, ויש כוונה לעשות עבודה גם בתחום הזה. אנחנו מביאים את המידע וזה בסדר, וזו חובתנו ואנחנו מוכנים לעשות את זה, רק שהכללים האלה כרגע לא עומדים באמת להצבעה. זה לא נושא הצעת החוק. זה מידע רלוונטי, אבל אני רק אומרת ש - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אפרת, שנייה. זה מידע מאוד-מאוד רלוונטי. חברי הכנסת יכולים לשאול שאלות, ויכולה גם לצאת קריאה מהוועדה לשר השיכון לבחון את הקריטריונים מחדש.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני מסכימה לחלוטין.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבין שזה כרגע לא נמצא בחוק, ואני גם מבין שאם אנחנו ניכנס עכשיו כוועדה לבחינת הקריטריונים מחדש, אנחנו לא נצא מזה. ולכן זה לא על הפרק. אבל מה שכן על הפרק, זה כן ניסיון להבין מה כתוב פה, להבין את הרציונל שהיה בקביעת הקריטריונים, והשאלות שנשאלות פה על ידי חברי הכנסת הן בהחלט רלוונטיות לבחינה שאתם, לפי דעתי, חייבים לעשות.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אנחנו מסכימים, ואני אומרת שגם תיעשה בחינה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

הכללים האלה הרי מופיעים בחוק. אפשר לעשות את הכללים האלה באישור ועדת הכספים. זה משהו שעלה כבר בוועדה כמה שנים, שתביאו את הכללים. אתם הולכים לעשות בחינה מחודשת, אז תביאו את הבחינה הזאת בפני הוועדה לאישורה. זה כללים שמופיעים בסעיף 1 לחוק.



 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אנחנו חושבים שאין מקום להביא את זה לאישור הוועדה.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

למה? למה לא?

 << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >>   

יש אפשרות להביא את זה לידיעת הוועדה. בגלל העובדה שמדובר בקריטריונים שיכולים להשתנות, אנחנו צריכים איזושהי גמישות בקביעת הקריטריונים - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אבל 20 שנה לא שיניתם אותם.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

כדי שייווצר מצב שרואים איזושהי בעיה וניתן לתקן, אנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר גמיש כדי שלא ייווצר לנו מצב שהכללים האלה נשארים כאבן שאין לה הופכין במשך שנים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל גם כשהוועדה מאשרת, אפשר לעשות לזה התאמות בשלב אחר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחרי 20 שנה העולם השתנה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שיבטיח שהם יביאו גם דיווח לוועדה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

הדיווח זה ממשרד האוצר.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אני מאמין שתלחצו עליהם אם זה יהיה בידיים שלכם.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

זה לא חלק מהצעת החוק שכן מועברת. הדיון בכללים – אפשר לחשוב על זה להבא, אבל זה לא חלק - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו נתקדם עם הדבר הזה, ולגבי הסוגיה של אישור ועדת הכספים לשינוי הקריטריונים, אנחנו עוד נחשוב על זה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

פייר אינאף.



 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

הלאה, אני ממשיך. משפחות חד הוריות – אמרנו, מרבי. בנכות – תוספת, קודם כל, 200 נקודות באשר הם בסטטוס הזה. יחידים נכים, עולים או ותיקים, זה לא משנה, יש להם לפחות 1,500 נקודות. זאת אומרת, המינימום שמתחילים זה 1,500 ולא יותר מ-1,890. יחידים רתוקים לכיסא גלגלים – הם מתחילים מ-2,000, לכל הפחות 2,000, ואני מזכיר ש-2,200 זה המקסימום. כמעט בהגדרה הם מקבלים את ההטבה. משפחות עולות מתחילות מ-1,900. משפחות עם נכה רתוק לכיסא גלגלים או זוג נכים -  לפחות 2,200, ו-2,200 זה המקסימום. משפחות שרוכשות דירה באיזורים מסוימים מקבלים לפחות 1,500 נקודות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

יש פירוט של האיזורים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אין לי פה את הפירוט. אתם צריכים להבין, זה נושא עם כל כך הרבה פרטים. הפרטים נמצאים, אגב, גם באתר משרד השיכון. זה לא חסוי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל אצלך יש פירוט.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יש לי רשימת יישובים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני מבקשת, יש לנו שאלות, אנא אל תיקחו אותן - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ממש לא.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז אני רוצה לשאול. ניקוד מיוחד תוספתי - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני מיד מציג את זה. זה בשקף הבא.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל זה זה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא. כל דבר אני מפרט אחר כך.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רואה שזה לא קיים פה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

על הנגב אני תיכף מראה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אני קוראת מה שיש פה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז תשאלי את השאלה.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

תודה. אני רוצה לחזור שוב לסוגיות המשפחתיות. כמובן המצגת ניתנה לנו רק לאחרונה, אז אני שואלת תוך כדי שאני חושבת. הורים לדיור ציבורי, הילדים שלהם רוצים לרכוש דירה – מה הנקודות פה? הורים שזכאים לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון – מה קורה עם הילדים שלהם שרוצים לרכוש דירה? מה סך הניקוד שהם יקבלו? צריכה להיות התייחסות מיוחדת וגבוהה יותר, ואני רוצה שגם זה ייכנס לתוך הקריטריונים.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני אגיד לך מה המצב היום קודם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

וסיוע בשכר דירה של הורים של ילדים שרוצים - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

המצב היום הוא שהם נבדקים לפי הזכאות שלהם.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אם הבנתי אותך נכון, ברגע שזה ילדים שההורים שלהם מקבלים סבסוד בשכר דירה, ואגב, זה 180,000 משפחות היום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מעולה. שיהיה להם דירה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא, אני לא בא בטענות. אני רק נותן את הנתון. את מכירה את זה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נכון, ישבנו על זה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ואלה שנמצאים בדיור ציבורי היום, שזה עוד 53,000, את רוצה לבחון הטבה של ניקוד נוסף עבור הסטטוס הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם גדיש, מהזמן שהייתה הוועדה הזו, פתח משהו מלפני 20 שנה על אחים, בואו נפתח את כל סוגיית המשפחה המורחבת כמו שצריך. בסדר, מעולה.



 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

סכומי הסיוע הבסיסיים – אתם רואים את המספרים של מה שנותנים. הניקוד מאפשר לקבל אותם. אתם רואים פה לפי הניקוד בצד ימין. בצד שמאל אתם רואים 2,200 ויותר, שזה המקסימום. אז זה נע בין 54 ל-161. על כל זה, מה ששאלה חברת הכנסת - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אלה סכומים מוצמדים?

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

לא. הם נומינליים מאוד. הם מוחלטים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מתי הם נקבעו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ב-98' - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אנחנו תיכף נגיע - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא. מתי נקבעו הסכומים האלה? ב-98'? ומאז הם לא מוצמדים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לפני 20 שנה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני תיכף מגיע, אם תיתנו לי, חברים. זה כתוב פה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל לא צריך שזה יבוא לוועדה כי צריכים גמישות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בכמה עלו מחירי הדיור מ-1998? ב-57%.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

חברים, זו מצגת ארוכה, והינה הדברים ששאלתם נמצאים פה. אני פשוט מראה לכם. מיד נגיע אליהם, ברשותכם. אני בונה את זה אריח על גבי לבנה, ואז נגיע לשם.

אלה המספרים של ההטבה. יש ניקוד מיוחד תוספתי – תוספות סיוע לעולים לפי ותק. פה מדובר על סכומים. מעבר לעובדה שיש להם הטבה בניקוד, יש להם הטבה בסכומים נוספים. מה שאתם רואים פה, למשפחות לפי מספר השנים של ותק בארץ, אני מזכיר, זה לא מה שדיברנו עד עכשיו, על ההטבה של הניקוד בשביל לקבל את הסכומים הקודמים, אלא זה סכומים נוספים שאפשר לקבל.



 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מצוין. גם פה הייתי רוצה לבחון תוספות עבור משפחות יוצאות - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה עולים, זה עולים.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

נכון. אני יודעת, עולים. נפרוט רגע את הסיפור.

משפחות יוצאות דיור ציבורי, ילדים של משפחות מהדיור הציבורי וזכאים לסיוע בשכר דירה, שזה גם מקשר להרבה עולים וכנראה שחלק מהדבר הזה גם מתקזז. אבל אם נותנים תוספת, זו בוודאי האוכלוסייה שאנחנו הכי יכולים לזהות אותה כאוכלוסייה שתצטרך את הסיוע הזה כדי לשבור את מעגל אי היכולת לרכוש דירה, יהיו שתי האוכלוסיות המטורגטות האלה – דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה של ההורים.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני משקף את זה. את מדברת גם על הניקוד וגם על תוספות?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בוודאי. זו אוכלוסייה בעוני. מה לעשות?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אוקיי.

פה אתם רואים יחידים מעל גיל 45, הם צריכים להיות בכל מקרה עם ותק של שמונה שנים, וגם הסכום נמוך יותר. בסך הכול זה הגיוני.

תוספות סיוע נוספות – רוכשי דירות, מה שמוגדר בחוק הנגב. אל תשאלו אותי על הרשימה. זה כולל גם את אשקלון. אבל יש רשימה סגורה. חוק הנגב זה רשימה סגורה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

מה זה חוק הנגב? אני פשוט לא מכירה את חוק הנגב. כתוב לפי 11ב', ו-11ב' לפקודת מס הכנסה בוטל, למיטב ידיעתי. אז על איזו הגדרה אנחנו מדברים בדיוק?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

זה נכון שהייתה הגדרה בפקודת מס הכנסה, שבוטלה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אתם פשוט מפנים אליה והיא לא קיימת.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

זה נכון שהיא לא קיימת. מדובר בהגדרה שהייתה קיימת בפקודת מס הכנסה. היא בוטלה, אבל אנחנו ממשיכים בפרשנות בהתאם לרשימה שהייתה בעבר. לא זזנו ממנה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אז מה הרשימה? מה זה הייתה? 11ב' לפקודה זה מנדטורי.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

מיכאלה תגיד את הרשימה שלפיה אנחנו עובדים, וזו הרשימה. לא שונה שום דבר מבחינת היישום של החוק.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אם אפשר לקבל את הרשימה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אין בעיה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

ולפני, אני רק מתקנת, בשתי ההערות שהערתי על הדיור הציבורי – סליחה, פשוט זה חשוב – גם הניקוד התוספתי וגם תוספת הסיוע, גם זכאי דיור ציבורי צריכים להיכנס, כי זה שאין מלאי דירות לא הוף את העניין למי שזכאי.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה בהגדרה. זכאי זה זכאי.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זכאי זה זכאי. בסדר גמור. תודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני חייב לציין שזה מצוין שאיזור באר שבע והנגב כולל גם את אשקלון. אבל אולי נקרא לזה בשם אחר בכל זאת?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני רוצה להבין.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

אתם רוצים את הרשימה? אני אקריא לכם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עזוב את הרשימה, היא לא מעניינת אותי. מעניין אותי משהו אחר. מעניין אותי איך יכול להיות שאתם מסתמכים על משהו שלא קיים.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

לא. הרשימה היא אותה רשימה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל ביטלו את הסעיף - - - חוק. אם החוק לא קיים, אז איך אתם מסתמכים על הרשימה?



 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

זו פקודה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הפקודה. אבל אין את הסעיף הזה, אז איך אתם מסתמכים על סעיף שלא קיים?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני אסביר. התייעצנו על זה עם משרד המשפטים. זה נכון שדרך המלך היא שהחקיקה תקבע באופן מפורש את האיזורים המדויקים. מאחר שאנחנו פועלים בדיוק לפי ההגדרה שהייתה קיימת בחקיקה ולא שינינו שום דבר, אז מבחינת משרד המשפטים אפשר ללכת על החקיקה הזאת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש פה משרד המשפטים?

 << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >>   

כמובן שאנחנו לא נתנגד לעשות תיקון אם הוועדה תסכים.


 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

בהרחבה? אפשר להרחיב את הרשימה?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

כדי להרחיב צריך להבין במה מדובר, צריך את עמדת שר הבינוי והשיכון, שר האוצר, שמדובר בסופו של דבר בחוק ההסדרים, ואפשר לדבר על זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבקש שנעשה סדר בדבר הזה. אני לא מוכן שנעביר חוק שבו אנחנו מסתמכים על סעיף בפקודת מס הכנסה שלא קיים. צריך לעשות בזה סדר, וכפי שאמרתי בתחילת הדיון, אם כבר גם הנגב לא מוסדר, אז אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מגדירים ומגדילים את רכיב ההלוואה המסובסדת עבור היישובים בפריפריה, גם בדרום, לפי חוק שלא קיים ואז צריך למצוא, וגם כמובן בצפון, כל האיזור של הגליל.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אגב, מישהו בנגב קיבל באמת הלוואה מוגדלת לאור זה? פעלתם לפי זה? אתם יודעים להגיד?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

לחלוטין.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

כל הזמן.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

כן?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

באופן יומיומי בהתאם להגדרה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עצם זה שזה לא קיים בחוק לא פגע במישהו שנמצא ברשימה הזאת.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

ואיך הוא ידע?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

הרשימה קיימת בבנקים. צריך להבין, ואני הולך טיפה אחורה. מי שנותן את ההלוואות זה לא משרד השיכון. זה הבנקים.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אז היה לנו על זה דיון בוועדה, שהבנקים לא ששים - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

גם הנתונים שביקשתם, וקיבלנו את ההערה באהבה בהתחלה, הם לא אצלנו. הנתונים בבנק ואנחנו מבקרים אותם. יש לנו את הנתונים האלה. אנחנו מבקרים אותם יום יום, אבל יש לנו עובדת אחת, וכל הפעולה, כל המהלך, למעט הבקרה שלנו, כמובן, והזכאות שהיא מאיתנו, כל התהליך מתבצע בבנק. אנחנו לוקחים את הנתונים, מבקרים אותם, ולכן, לשאלה שלך, הרשימה נמצאת בכל בנק.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

לי יש שאלה בסיסית. אתם מסתמכים על רשימה סגורה שהתקיימה לפני 20 שנה. בינתיים העולם קצת השתנה, ואין מה לעשות, וצריך להרחיב, וצריך לעדכן את הרשימה. איך תכננתם לעשות את זה?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

בנגב, מבחינת האיזורים, אנחנו מדברים על נפה שלא כל כך השתנתה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

סליחה, גם עכשיו בנגב, כולל היישובים הבדואיים בנגב, אני מאוד שמחה שאנחנו בקואליציה הולכים לקראת הסדרה של הנושא הזה וגם הסדרה של יישובים בדואיים חדשים. אז אני רוצה שהיישובים הבדואיים החדשים ייכללו ברשימה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

כפי שאמרתי, אנחנו מבינים את הקושי בזה שההגדרה נמחקה. כפי שאמר היושב-ראש, אני מציעה שנראה לאן הדיון הולך, ובמסגרת התיקון, אם יתווספו מקומות אחרים, פשוט נעשה את התיקון שדיברנו עליו. אין מבחינתנו שום התנגדות להכניס את ההגדרה לחקיקה. להיפך, אנחנו מעדיפים לשים את ההגדרה בתוך החקיקה. אני אומרת את זה בצורה הכי - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אנחנו נשמח שגם הכללים יהיו בתוך החקיקה.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

אני רוצה להצטרף לשאלה של היועצת המשפטית. מנקודת מבט שלנו, של הכנסת, של המדינה, אנחנו רוצים את ההטבות האלה בנגב ובגליל כדי לעודד אוכלוסייה לגור במקומות האלה. עכשיו השלב הבא הוא בבנק. מתי האזרח מגיע לבנק? כשהוא כבר עם עסקה. איפה אנחנו מנגישים את המידע לציבור? - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

מה פתאום? הרבה לפני הוא מוציא זכאות למשכנתא. הוא הולך להוציא זכאות למשכנתא, והוא בודק מה הוא יוכל לקבל לפני שהוא הולך לחפש דירה.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

אז תפרט את זה, בבקשה. מה זה הולך להוציא זכאות? כשאני הלכתי להוציא זכאות למשכנתא, אף אחד לא אמר לי, ואני גרה בגליל.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

בגליל אין. זו המטרה של הוועדה אולי, אבל בגליל אין כרגע. זה נגב.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

לא הציעו לי גם נגב. זוג שמתכנן את מהלך חייו – איפה הוא מקבל את המידע הזה, שבנגב יש לו יותר הטבות או בהמשך בגליל?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני אסביר. כשמישהו הולך לקחת מהבנק משכנתא, הוא יודע כמה סכום הוא צריך לקבל. זה לא משפיע על סכום המשכנתא הכולל שהבנק נותן לו, אגב, ב-0.5%. היום זה 0.5%. פעם זה היה הפרשים עצומים. לפני 20 שנה זה היה הטבה שפשוט לא תיאמן. היום רק על הסכומים האלו ההטבה היא 0.5% ריבית פחות. אני לא מזלזל בזה, אבל צריך להבין את המספרים. 0.5% על המספר הזה שאת רואה פה. - - - איזה חלק יהיה של המדינה ואיזה חלק של הבנק.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני אשיב לך. באתר המשרד יש מחשבון שבו כל אדם שרוצה לבדוק את הזכאות שלו, מכניס את הפרטים, וזכאות לפי חוק הנגב מצויה שם. כלומר, האיזורים כבר מעודכנים במחשבון.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

אם הוא יכניס נגב, אז הוא יראה את זה, אבל אין פה באמת פעולת עידוד אמיתית שלנו לאוכלוסייה. אנחנו פסיביים. אנחנו עושים החלטה ומפה יהיה בסדר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מי שגר בנגב, יבוא ויראה, אבל אתה רוצה לעודד הגעה לנגב וזה מה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני הבנתי את הנקודה. רשמתי אותה. הנקודה ברורה לי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בואו נתקדם.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

בעיניי, הבעיה הזאת היא לא רק ביחס לנגב או להטבה מועדפת, אלא בכלל ביחס להלוואות לדיור.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

ואז השאלה שלך, אם זה ממומש, אנחנו רוצים לראות את הנתונים, כי מישהו כבר גר בנגב, אז לא עודדנו אותו לגור בנגב. זה בסדר שהוא יקבל הטבות ונעודד אותו להישאר, אבל זה לא משרת את המדיניות שלנו של פריסה דמוגרפית בכל חלקי הארץ.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

תוספות נוספות – בגין שירות, מי ששירתו בשירות חובה בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי – היום הקבוצות גדלו, יש לנו שם גם אוכלוסיות נוספות – זכאים לתוספת של 1% בגין כל חודש.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מה המשמעות של 1% בגין כל חודש?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

המספרים שראית קודם, על כל חודש שירות עוד 1%. אם הוא שירת 36 חודשים, אז יש לו 36% על המספרים שראית מקודם, על הניקוד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זאת אומרת, אם יש לו 1,000 נקודות, אז יש לו 1,360.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

לא. לא.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

זה על הסיוע או על? - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אם הוא זכאי ל-100,000 שקל, אז הוא זכאי ל-136,000 שקל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

התוספת היא באחוזים על הסכום, ולא לניקוד.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז לא על הניקוד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

על הסכום.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

תוספת 1% לכל חודש על הסכום.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

על הסכום. אתה צודק.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אגב, לגבי הסכום, סליחה, בהמשך לשאלה שאתה שאלת, היושב-ראש, גובה ההלוואה לדיור לפי החוק יהיה בין 46,000 ל-227,000 – לפי החוק אני מדברת עכשיו – בהתאם לתקנות שיקבע השר באישור הוועדה. אני רואה שגם לזה אין תקנות שחילקתם את הסכומים לעומת זכאים, ואז אפשר היה לראות גם את ההגדלה הזאת, למשל, שאתה מציג כאן.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יש רמות. יש חלוקה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

איפה הרמות קבועות? אצלכם בכללים, הם לא קבועות בתקנות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ברשימה - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אצלכם בכללים. החוק  מדבר על תקנות באישור הוועדה, אפרת.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אבל יש לך אפשרות לקבוע את זה בכללים. אגב, זה קיים בהרבה - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

הכללים מעולם לא הובאו לוועדה, למיטב ידיעתי.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אבל הכללים לא אמורים. זה או כללים או תקנות באישור הוועדה. אגב, כנהוג. בדרך כלל תקנות מובאות לאישור הוועדה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אבל אפרת, כתוב, גובה ההלוואה לדיור יהיה בין לבין בהתאם לתקנות שיקבע השר באישור הוועדה. איך את יכולה לקבוע את זה בכללים בלי אישור הוועדה? אני לא מבינה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

כי ההסמכה לכללים היא מאוד רחבה. אם כללת את זה בכללים, את לא צריכה לקבוע את זה בתקנות.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

טוב.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אגב, זה קיים בכמה וכמה מקומות.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז רוצים לדלג על שלב הבאת התקנות? אני פשוט רוצה להבין.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

דילגו עליו כבר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

דילגו עליו במשך 20 שנה. לא עכשיו.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אני מדבר על התיקון עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

התיקון עכשיו לא מדבר על זה. אנחנו מעלים פה דברים נוספים.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אנחנו מבקשים להוסיף את זה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מבקשים להוסיף.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

חברים, - - - אבל אולי כדאי שנציג לכם קודם את הנתונים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אל תהיה בלחץ. הכול בסדר. יש לנו זמן.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

לא, אבל לי יש ישיבות שם.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מה יש לך?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ישיבות נוספות היום.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כשבאים לכנסת יוצאים מהנחה שהישיבות צריכות להיות ארוכות.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

מה לעשות? המשנה למנכ"ל משרד השיכון עושה עוד כמה דברים, וכשיושב-ראש הוועדה מבקש ממנו לבוא, הוא עזב את הכול והגיע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עכשיו מבזבזים את הזמן. קדימה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

- - - כשבאים לכנסת, משאירים את הזמן לכנסת.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

משאירים את הזמן של הסיכום. זה מקובל לחלוטין. זה גם מה שעשיתי.

לזוגות – מחושבת תוספת לפי משך השירות של שני בני הזוג. תוספת מרבית לכל משרת עומדת על מקסימום 36, גם אם הוא שירת יותר. למי ששירתו שירות מילואים – אמרנו, יש תוספת נוספת של האחוזים. סך כל התוספות, המקסימום שלהם, יכול להגיע ל-77%.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

זה מצב קיים. אין פה שינוי. נכון?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

כל מה שאני מציג פה זה מלפני – תיכף תראו את השנים גם.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

התוספות זה בכסף או בנקודות?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה מגדיל את הסכום שאותו אפשר לקבל.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

זאת אומרת, אם אני בכלל לא זכאית כי אין לי מספיק נקודות, זה לא רלוונטי?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

כן. רק שהניקוד היום זה  599. הסיכוי שמישהו לא זכאי הוא לא גבוה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איך נקבע שירות מילואים פעיל?

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

נדמה לי שזה 1% לכל חודש מעל כמות.

 << דובר >> מיכאלה גרזון: << דובר >>   

זה מנגנון מורכב שבודק את משך השירות בשנה מסוימת - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

זה מוגדר מאוד בצבא - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הבסיס לזה הוא בחקיקה. כבוד היושב-ראש, הבסיס לזה הוא בחקיקה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

יש לך הגדרה בדיוק של כמה ימי מילואים זה אומר שאתה נקרא משרת מילואים פעיל. זו הגדרה מאוד ברורה. זה כולל הרבה דברים. יש חוק המילואים, יש הרבה דברים.

 << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >>   

במסגרת ההטבות שניתנות למשרתי כוחות הביטחון ולחיילים משוחררים, נקבע ששר האוצר ושר השיכון יקבעו - - - למתן תוספות לסכום הלוואות לדיור שזכאים להם חיילים משוחררים, ועל בסיס זה נקבע אותו מנגנון. אבל המנגנון נקבע על ידי השרים, והבסיס לזה הוא בחקיקה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר. ממשיכים.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להבהיר משהו. הקריטריון הבסיסי לזכאות זה מספר הילדים במשפחה (מספר האחים), והשירות הצבאי מגדיל את התוספת לסכום. זאת אומרת, אם אני משפחה אשכנזייה ממוצעת, יש לי שני אחים, אני זוג צעיר, עוד לא ילדתי כי אני רוצה לבנות את הבית הראשון שלי, ושירתִּי בצבא, אני ובת זוגי, שירות מלא וגם היינו קצינים, ויכול להיות שאני בכלל לא אהיה זכאית כי אין לי אחים ועוד לא ילדתי ילדים. זה מה שאתם אומרים?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה מה שאנחנו אומרים שנקבע בוועדת גדיש - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא. זה בחוק. החוק צמצם את זה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

החוק צמצם.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

זאת אומרת, מספר הילדים עולה על השירות הצבאי. ואם אני זוג צעיר ועוד לא ילדתי – למה אני אומרת את זה?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

השירות הצבאי לא עולה. הוא לא מביא אותך למקום - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא מגיע שיש זכאות. עכשיו מה קורה? אם אנחנו רוצים לעודד משפחות צעירות להגיע לנגב ולגליל, אנחנו רוצים גם לעודד אותם גם ללדת שם את הילדים. אני מיישוב במרחב הכפרי, והיישובים האלה, זכות הקיום שלהם אם באות משפחות צעירות ויולדות שם את הילדים. היום אנחנו נמצאים במצב שזוגות מגיעים כבר אחרי שהם ילדו שלושה ילדים בגיל מבוגר כי עד השלב הזה בחיים הם בכלל לא זכאים, הם לא מגיעים בכלל ליכולת הכלכלית לקנות בית.

ושוב, אני מבינה שהדיון כרגע הוא לא על הקריטריונים. אני חושבת שיש פה בעיה רצינית וצריך לפתוח דיון בקריטריונים, כי זה אומר שזוגות צעירים שמתחילים את חייהם לא יהיו מסוגלים לקנות בית, אפילו לא בגליל או בנגב, שהסכומים נמוכים, כי הם בכלל לא הגיעו לסף הקריטריון.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

ויכול להיות שהתוספות של שירות צבאי, למשל, צריכות לתת רף מינימום, גם אם אתה לא עונה לקריטריונים האחרים.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

או שייכנסו לקריטריון הבסיסי.



 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אתה אומר כתוספת, בסדר, תשאיר. אבל בסוף מי שאין לו 10 אחים ואין לו 10 ילדים, אם הוא עשה שירות צבאי, יכול להיות שצריך להיות לזה רף מינימום.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

זה יותר מזה, כי אם יש לי 10 ילדים ולא שירתִּי בצבא, אני זכאית. ואם יש לי שני אחים ושירתִּי בצבא והייתי קצינה, אני לא זכאית. זה כאילו הפוך על הפוך. אנחנו נותנים את הזכאות למי שיש לו הרבה ילדים ולא למי ששירת בצבא.

 << אורח >> יעקב שנרב: << אורח >>   

לשאלה ששאלה קודם חברת הכנסת לזימי – יש תוכניות נוספות. אנחנו לא מפרטים אותן עכשיו כי אחרת זה ייקח לנו עוד כמה שעות. אבל אנחנו נותנים לכם רק שיש תוכניות נוספות שהמשרד – בעקבות החלטות קודמות. יש תוכנית 10 פלוס – מי שש-10 שנים לא הגיע לדירה. שוב, אני לא נכנס לפרטים של זה. יש מחיר למשתכן שנקרא לפעמים מחיר מופחת ואחר כך ייקרא מחיר מטרה, שזה בעצם בצורה של משכנתא. אנשים צריכים להישאר שם מספר שנים. אתם מכירים את זה, זה משהו שחי היום. וזה הטבות שניתנות, יש התייחסות לפריפריה, יש התייחסות למרכז.

יש מענקים ליוצאי אתיופיה. היו הגרלות, מי שמכיר. ויש את המענקים לעולים שמפנים מרכז קליטה, ויש התאמות נגישות למוגבלים בניידות, שזה ניתן חלק כמענק וחלק כהלוואה. יש תוכניות נוספות, יש עוד, זה עם הסכומים הגדולים יותר, שניתנות לסייע לאנשים ובצורה של משכנתא – למה לפעמים זה נקרא משכנתא? רק מעצם העובדה שזה מותנה באיזשהו ביצוע או כמות זמן שאתה נמצא במקום. ולכן זו הלוואה מותנית.

משכנתאות, סכומים וסבסוד – ביקשתם לדעת קצת אחורה. הריבית נקבעה ב-92', עודכנה פעם אחרונה ב-98'. יישום ההמלצות של הוועדה הציבורית, מה שנקרא ועדת גדיש, זיכרונו לברכה – בשנת 2002 היה קיצוץ של 4%, ב-2003 ביטלו את המענקים המותנים, המירו את זה להלוואות בתוספת של 50%; והיו שתי הפחתות במשך השנים, ב-2012 הריבית הופחתה ל-3%, והמצב מ-2016, היום, שתמיד זה 0.5% מתחת לריבית הממוצעת הקיימת ולא יותר מ-3% בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הריבית הממוצעת במשק או הריבית של בנק ישראל?

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

הריבית הממוצעת למשכנתאות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

של שוק המשכנתאות.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

זה 0.5% מתחת הריבית למשכנתאות.


 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

- - - ועדת הכספים יזמה ועשתה כי גילינו שאחוזי הריבית שהופיעו בחוק היו גבוהים מאחוז הריבית שנתן הבנק, ואנשים לא השתמשו בהלוואות לדיור בכלל, וזה תיקון שהוועדה ביצעה לפני מספר שנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ואחרי התיקון הזה רואים היקף מימושים? - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

מימושים גבוהים - - -

 << אורח >> יעקב שנרב: << אורח >>   

חברים, לא נכחד מכם כלום. במקרה הגענו לשקף הבא, מה שדובר הרגע. תראו לפי השנים, ואם תרצו לדעת מה קרה בכל שלב ואיך זה קרה, אז בשקף הבא אתם יכולים לראות איך כל החלטה שלפני רגע הצגתי השפיעה אוטומטית ומידית על השוק.

אתם רואים שבשנת 2002, כשביטלו את המענקים, תראו מה קרה פה, התחיל לרדת. בשנת 2005, כשבוטל הסיוע למה שנקרא אז "החזקים", ואז הירידה הפכה להיות דרמטית. ב-2009 הריבית של המשכנתאות בכלל, בלי קשר להלוואות האלו, ירדה, וזה הפך להיות פחות אטרקטיבי בגלל זה.

אתם רואים ב-2012, מה שהזכרתי קודם, שהפחיתו את זה ל-3%. מה שהצגנו לפני רגע. וב-2016 כאשר הוחלט שזה יהיה 0.5% מתחת להלוואות שאפשר לקבל בבנקים במחירי שוק, אתם רואים את העלייה שחזרה פתאום. פה יש את החלוקה איפה מקבלים אותן. צריך להבין, שוב, מי שנותן את ההלוואות זה הבנקים. אין לנו חלוקה לפי איזה איזורים. תיאורטית אפשר לפי יישובים, אבל תבינו את המורכבות של זה, זה לא שאנחנו יושבים ומחליטים מה הולך לפה ומה הולך לשם. אנשים מבקשים על פי מה שהצגתי עד עכשיו, ולכן החלוקה שאנחנו יכולים לחלק את זה, איפה מקבלים – יש גם הבדל בין מי שמבקש, והבקשות לא אצלנו. מי שמבקש ומי שמקבל. הרי המשא ומתן של המבקש הוא מול הבנק. יכול להיות תיאורטית שמישהו ביקש הלוואה, הלך לבחון את זה, אבל הגיע בסוף להבנה שהוא רוצה או לא רוצה, הוא רוצה לגור פה או פה, הוא רוצה לעבור לבנק אחר.

היום הניידות בין הבנקים, אנחנו הולכים והופכים אותה להרבה יותר גמישה באמצעים טכנולוגיים. אנחנו דורשים מהבנקים, שמי שרוצה לעבור מבנק לבנק – בעבר זה היה כמעט בלתי אפשרי. נמצא פה שאול, מנהל האגף, והוא מוביל את זה אצלנו. אנחנו מובילים מהלך שמי שירצה לעבור מבנק לבנק, כולל אם הוא קיבל זכאות, זה יהיה אפשרי, ואז זה מגדיל את יכולת המיקוח.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

אתה אומר שזה הבנקים, זה לא אנחנו.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא. הטכניקה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

ברמת הטכניקה. אבל יש מדיניות. ואתם כמשרד ממשלתי צריכים להתוות את המדיניות. והמציאות היום, ואני מאוד מקווה, אחרי מה שדיבר יושב-ראש ועדת הכספים קושניר, שהמציאות הזאת תשתנה בקרוב. כי מה שקורה היום, אם אני מסתכלת עכשיו על שוק המשכנתאות, וזה שרק 2% בלבד הזכאים למשכנתאות זה ערבים, וכשאני מסתכלת על מה שקורה בגליל, 50% מתושבי הגליל הם ערבים, אז אני אומרת, לא, זה לא עניין טכני של הבנקים. צריך להתוות את זה. וכשדיברתם על הנגב, אני אשמח מאוד אם נוכל דרך הוועדה כן להעביר ולהשיק ולהרחיב את זה גם לגליל, כי זה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה הכיוון שמוביל יושב-ראש הוועדה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני אשיב על זה. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, אנחנו מכירים את הבעיה. אנחנו לא אומרים שאין בעיה. א', אנחנו מכירים אותה, ו-ב', במסגרת ההכנות של המשרד לפני החלטת המשך ל-922, אנחנו כבר הודענו על הקמת ועדה על העניין הספציפי הזה. כלומר, תהיה גם ועדה שתדון בכללים.

אנחנו שומעים את מה שאתם אומרים, ואתם רואים, אנחנו מסבירים שהייתה כאן ועדה לפני 20 שנה. אנחנו מבינים שצריך לעדכן אותה. אנחנו לא אומרים שלא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זאת אומרת, אתם מבינים שכנראה פג תוקף ההחלטות שלכם.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

מה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני אומר שההחלטות שלכם כבר לא כל כך רלוונטיות. אתם מבינים את זה.

 << דובר_המשך >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר_המשך >>   

נכון, נכון. אנחנו לא מכחישים. אנחנו לא באים לכאן ואומרים, לא, אנחנו מגינים על הדבר הזה בחירוף נפש. אנחנו אומרים בצורה הכי כנה, הגיע שר חדש, מנכ"ל חדש, הם רוצים לבחון את הדברים ולעדכן את הכללים. אנחנו מתחילים להקים ועדה שתדון בכל הכללים האלה בהקשר הרחב שלהם, וגם בהקשר הספציפי שעליו את מדברת, ועל זה כבר הוחלט ספציפית שתהיה ועדה במסגרת המשך 922 שתדון בעניין הזה כי אנחנו מכירים את הבעיה וצריך לטפל בה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר גמור. בואו נמשיך.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

היושב-ראש, אתה יכול רק להגיד על המצב המשפטי שדיברת עליו? מה שאנחנו עושים היום בחקיקה שתיכנס זה הסדרה של מצב קיים שהוא לא בחקיקה? מה המצב המשפטי?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הממשלה מבקשת להגדיר מחיר מקסימלי לדירה שעליה אפשר לקבל הלוואה מסובסדת, כדי לתת יותר משאבים במסגרת התקציבית לשכבות החלשות יותר, מתוך הבנה שהם קונים דירות זולות יותר. זאת אומרת, כדי לא לתת את ההלוואות האלה למישהו שקונה דירה בחמישה מיליון שקל.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הוא יהיה זכאי עד שני מיליון שלו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

או אפילו זה לא?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יואב, אנחנו כאן בוועדה מבקשים מהממשלה לבחון אפשרות להגדיל את הרכיב של ההלוואה המסובסדת באיזורי הפריפריה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

את זה הבנתי. אבל אני שואל, כל מה שהם הראו פה מוסדר היום בחקיקה?



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא. ולכן הוא גם לא בדיון פה. הדיון פה זה החוק.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

החוק בעצם מסמיך את שר הבינוי והשיכון לקבוע כללים, ואלה הכללים שנקבעו מכוח ההסמכה לפי החוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בהמשך לדיון הקודם, שמשרד השיכון התבקש להציג את הנתונים.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

והתוספת היא הקאפ לגובה מחיר הנכס?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

היום אין הגבלה. בואו נראה את המספרים.

פה אתם רואים את המספרים הכוללים של מי שלוקחים את ההלוואות. השקף הזה מראה לכם את היקף המשכנתאות. אתם רואים, ב-2019 זה היה 1.7 מיליארד, ב-2020 זה היה די דומה, ואנחנו מעריכים שב-2021, על סמך החישובים של שבעת החודשים הראשונים, שזה ירד במעט אבל בסדרי גודל דומים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני רוצה להבין, רוב הכסף זה הוצאות ריבית? הוצאות סובסידיה לריבית, נכון?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה לא ההוצאות. זה הסכום הכולל של המשכנתאות. תיכף נגיע לעלות של המדינה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אני אתייחס אחר כך לסוגיה על השפעת תקציב המדינה. זה סך המשכנתאות.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה היקף המשכנתא בכלל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

במענקים, כמו שאתם רואים, שברובם זה מחיר למשתכן או מחיר מטרה או מחיר מופחת, או איך שנקרא לזה בפעם הבאה, אז המענקים ב-2019 זה 202 מיליון ש"ח, ב-2020 זה 288 מיליון ש"ח, ואנחנו מעריכים שזה יהיה 265 מיליון ש"ח השנה.



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איפה מתבטא המענק של ה-100,000?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אתה שואל על ה-100,000 של הפריפריה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מתכוון, ליצמן - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ליצמן לא עבר. זאת אומרת, ליצמן עצמו עבר, אבל החוק שהוא רצה לא עבר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

לגבי מעבר בין בנקים, האם המשכנתא נסגרת וגובים עמלת פירעון מוקדם ופותחים מחדש? או שהמעבר הוא ללא שינוי בתנאי המשכנתא.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני דיברתי על משהו אחר. אני דיברתי על השלב הראשון. מה שקרה עד לפני תקופות לא ארוכות, היה קשה מאוד לעבור מבנק לבנק. הלכת, עשית מהלך מול בנק - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מה זה - - - לקחת משכנתא.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

עוד לא לקחת. הלכת לברר, קיבלת זכאות. קודם מקבלים זכאות.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אה, ברגע שקיבלת זכאות מבנק אחד, זה לא היה מוכר בבנק שני?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

מוכר, אבל זה מאוד מורכב. היום אנחנו מפשטים את האפשרות לעבור.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

לפני לקיחת המשכנתא.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מה אחרי לקיחת המשכנתא?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה סיפור אחר. אם אתה רוצה, אין לי בעיה לפרט אבל זה ארוך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם אחרי אפשר לעבור. אין עמלת פירעון מוקדם בהלוואות - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אין עמלה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין עמלת פירעון מוקדם - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

זו הייתה השאלה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה להעלות שני דברים שהוזכרו.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

של הסכומים?

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, לא של הסכומים. דברים שהוזכרו קודם, גם בהמשך למה שאמר חבר הכנסת - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

מקובל עליך שאני אגמור? אני כבר מסיים.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אוקיי. בבקשה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

סליחה, פשוט זה המשלים.

פה אתם רואים את מספר המממשים עם דירות של שני מיליון. הדיון היום, שבחוק ההסדרים אמורה להיות הגבלה לשני מיליון לנכס, מה שהזכיר יושב-ראש הוועדה. אז פה אתם רואים מי קיבל מעל שני מיליון בשנים האחרונות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

מעט אנשים יחסית.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני מביא מספרים. על מעט או הרבה אפשר להתווכח. אגב, ההיקף הכולל היום זה 12,000 שקל שמקבלים. 471 ב-2019, 465 ב-2020, וההערכה שלנו – ואגב, חלקם זה בעקבות עליית מחירי הדיור, לא בגלל שמישהו החליט לקנות דירה יותר גדולה פתאום – זה 550, וזו הערכה על פי שבעה חודשים ראשונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה מתוכם משפרי דיור?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

מי שואל עכשיו? בבקשה, אני לא מנהל את הדיון - - -

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ינון, בוא תשב לידי שיהיה לו יותר קל להתמקד.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני לא מנהל את הדיון פה, יש פה יושב-ראש, אבל אתה שאלת לפני.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עופר כסיף, בבקשה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רציתי להעלות כמה דברים. הזכרת קודם את הנושא של מעברים בין בנקים ובכלל את כל העניין של הבנקים. כולנו יודעים, והזכירה את זה קודם חברת הכנסת זועבי, שמספר הלווים ומספר אלה שמאושרות להם משכנתאות בקרב הציבור הערבי הוא מאוד מאוד נמוך.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני מניח שיש בזה היגיון, אבל אנחנו לא בודקים לפי לאום. אין לי את הנתון הזה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, לא, לא. אני אומר את הנתון. אני לא מבקש את הנתון. אני רק מזכיר פה משהו מאוד משמעותי. ואני גם אקח את זה לכיוון שכביכול חורג מנושא הדיון, אבל עם דגש על המילה כביכול.

מאוסף של סיבות, המשכנתאות, ההלוואות שנותנים לציבור הערבי הן לאין שיעור במספרן ובהיקפן נמוך. נוצרת כתוצאה מזה בעיה נוספת, והבעיה היא - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא הבנתי במספרן בהיקפן?

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מספר הלווים והיקף ההלוואות. גם זה וגם זה מאוד מאוד נמוך בהשוואה למה שקורה בחברה בכלל.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

ההיקף של הלוואות אני לא בטוח. לכל הלוואה או ביחד?

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני אסביר גם מדוע. יש לזה כל מיני סיבות, אבל התוצאה של זה היא בין השאר תוצאה של פריחה ושגשוג של השוק האפור. והפריחה והשגשוג של השוק האפור כמובן גם מחזקת את הפשיעה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לגמרי.



 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כלומר, מה שאנחנו רואים היום בחברה הערבית, בין השאר, הפשיעה המאורגנת – ואני מדגיש את הנושא של הפשיעה המאורגנת – זה כתוצאה מפריחה של השוק האפור, ופריחת השוק האפור הוא במידה רבה מאוד תוצאה של היעדר אישורי משכנתאות ואשראי לאזרחים ערבים. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אני מדבר פה על הוועדה ככלל, אני לא מפנה את זה דווקא אליכם.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אז ציינתי כבר. אנחנו מבינים את הבעייתיות. אני לא יודעת לגבי הקשר לשוק האפור, אבל אנחנו מבינים את הבעייתיות, אנחנו מבינים את הנתונים, ואמרנו, מבחינת המשרד, המשרד כבר החליט שהוא מבחינתנו נותן לדבר הזה דגש.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אנחנו כבר שנה עוסקים בזה. זה לא משהו חדש.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

הדבר הזה יקבל ביטוי בהחלטת ממשלה שאנחנו כרגע עדיין בטיוטות שלה. הדבר הזה ייבחן ויינתן לזה מענה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אוקיי. שני דברים – קודם כל, אני פונה ליושב-ראש הוועדה שגם פה ניתן על זה את הדעת. וכמובן, מבחינה מקצועית, אני גם כן מקווה שתוכלו לזרז את זה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אם פתחת את החלון הזה – אחת מהסיבות זה שהבנקים דורשים בטוחה עבור המשכנתא. וכשיש בית שאין לו בטוחה - - - זה לא בוועדה הזאת, אבל פתחת את החלון, אז אני - - -

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה לא רק זה. יש סיבות - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אמרתי, גם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה, שנייה. עופר, הדיון הזה לא נועד לפתור את כל בעיות הדיור במדינת ישראל לכל האוכלוסיות.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא. אבל זה בהקשר של דברים שהועלו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל היות ונקבע כאן בוועדה שאנחנו הולכים לכיוון מאוד מאוד מסוים בחוק הזה, שזה בעצם להגדיל את רכיב המשכנתא המסובסדת באיזורים פריפריאליים, חלק מזה ייתן מענה גם לסוגיה שאתה מעלה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

עכשיו אתה בדיוק פותח צוהר אחר בשביל השאלה הבאה. במצגת שלכם, ואני לא ראיתי שעברתם על זה, יש משכנתאות לחסרי דירה לפי סיווג יישוב. כתוב פה, איזור עדיפות לאומית א', איזור עדיפות לאומית - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא, לא. אני אסביר. זה לא בגלל זה. זו החלוקה שיש אצלנו. רשימת היישובים אצלנו מחולקת בצורה הזאת. איזורי העדיפות זה לא בגלל איזורי העדיפות. זו הצורה שבה אני יכול לפלח את זה וזו הצורה שזה מופיע אצלנו. וצריך להבין, שוב פעם, מדברים על עובד אחד בכל משרד השיכון שמטפל בזה. מה שיש פה זה לא בגלל עדיפות לאומית. אני פשוט אומר את הנתח, להסביר איך זה מתפלג בארץ. לא בגלל עדיפות לאומית. זה מתפלג בארץ באופן כזה שאני מציג לכם מתוך הבנה שעדיפות לאומית זה בדרך כלל פריפריה. אז יש 24% ממה שמוגדר לפי הרשימות איזור עדיפות.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בהקשר הזה אני לא מפנה את זה אליכם. אבל אני מעלה את זה כנקודה כללית גם בהמשך למה שאתה אומר, אלכס, שלפני פחות מחודש הממשלה האריכה בחמישה חודשים את מפת איזורי העדיפות הלאומית.

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

אין לזה השלכה על ההחלטה הזאת.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, לא. תקשיבו מה אני אומר. אני לא אומר שיש לזה השלכה על זה. אני מפנה את זה לוועדה. בהמשך למה שאמר יושב-ראש הוועדה, אני מעלה את הנושא שהממשלה לפני פחות מחודש האריכה בחמישה חודשים את מפת איזורי עדיפות לאומית, כאשר היישובים הערביים עדיין לא כלולים בה. כלומר, צריך גם על זה לתת את הדעת. יש לזה השלכות שלא קשורות אליכם ישירות, אבל בעקיפין יש לזה השלכות, וצריך לתת גם לזה פתרון מהיר.

הדבר האחרון, לגבי הנושא של שני מיליון – זה הועלה לדעתי גם בישיבה הקודמת, שלוש נקודות קצרות. דבר ראשון, ולכן אני מביע פה הסתייגות מההגבלה, משום שלא מדובר פה הרי על דירות להשקעה. אבל בהרבה מאוד מקרים מדובר פה על משפחות גדולות שזקוקות לדירות גדולות, וגם זקוקות לדירות גדולות הרבה מאוד כפי שעולה מהמחקר של הממ"מ, של קירבה למשפחות המוצא, למקום העבודה ומקום הלימודים. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

דבר שני, שהוא גם מאוד מאוד חשוב והוזכר פה, נדמה לי שעל ידי חבר הכנסת קרעי – שברגע שתהיה הגבלה, אם תהיה הגבלה, עד שני מיליון, זה יעלה את הביקוש לדירות קטנות וזה יביא לעלייה או עלול להביא לעלייה במחירים של הדירות הקטנות. גם על זה צריך לתת את הדעת. חן חן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון אזולאי, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

קודם כל, כמה שאלות הבהרה קטנות. לגבי ילד עד גיל 21 – למה אתם מחשבים בניקוד ילד עד גיל 21? הרי אנחנו יודעים ילדים שממשיכים גם אחרי גיל 21 לחיות בבית, לא התחתנו. זה מצוי, אני חושב, במגזר החרדי והערבי, והיום גם במגזר הכללי, מרוב שיש בעיה בדיור אז הם גרים עם ההורים שלהם גם במגזר הכללי. אין עניין שילד בגיל 21 שאני ממשיך לפרנס אותו, שהוא לא יהיה כלול בניקוד ולתת לו גם כאחד הילדים בתוך המשפחה.



 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

הקריטריון של ילד נקבע ברשימה מאוד מאוד ארוכה של חוקים. זו בעצם הגדרה כמעט לפי כל החוקים. בדרך כלל זה נע בין 18 ל-21. אני לא מכירה אף חקיקה שכוללת הגדרה של ילד היא מעל 21.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בנכות קשה זה 23.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

הדבר הזה נדון באין ספור דברי חקיקה. אני לא מכירה הגדרה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבנתי. אנחנו רואים שיש גם בדברים אחרים – אני לא זוכר כרגע לתת השלכה לכך. אפשר לעשות מספר נפשות שחיות בבית.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

כן, זה רק מסוג הדברים שנורא קשה לבדוק אותם, ולכן צריך איזשהו קריטריון שאפשר לעבוד איתו והוא חד-חד ערכי, ולא כזה שמישהו צריך להגיע הביתה כדי לבדוק אם באמת גרים בבית או לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז יש נתונים שאפשר. יש משפחות שלפעמים חיות ביחד. את רואה לפעמים הורים שחיים עוד עם הסבא והסבתא בגלל המצב של הדיור. אגב, אני חושב שדווקא במגזר של העולים היינו רואים את זה הרבה, ואפשר שם לקחת מספר נפשות ולאו דווקא מספר ילדים. כי אם ההורים החליטו לגור עם הילדים שלהם גם אחרי החתונה, אני זוכר שההורים שלי מכרו דירה ועד היום גרים שם זוג של עולים שהגיעו וגרו עם הנכדים גם באותו בית בגלל מצב כספי קשה, וזה דבר שצריך להסתכל עליו על פי מספר נפשות. זה לא הדיון אומנם, אבל זו רק הערת ביניים.

לגבי עד שני מיליון שקלים משכנתא – אני, קודם כל, מצטרף למה שאמר עופר ושלמה קרעי שיכול להיות שזה יעלה את המחיר וייתן ביקושים גדולים לדירות הקטנות, אבל השאלה היא אם לקחתם בחשבון עד שני מיליון שקל, זה משהו שרירותי או לא הסתכלתם על מספר הילדים שיש? משפחה עם שבעה ילדים בדירה עד שני מיליון לא תמיד מספיקה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לדעתי, לא ראית את המספרים. זה 470 משפחות. זה מעלה את המחיר? הינה, תראו את המספרים. ב-2019 זה 471 משפחות שקיבלו מעל שני מיליון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה לא יורד לסוף דעתי.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

זה ממש מספרים קטנים. למה אנחנו בכלל מתעסקים בחקיקה הזאת?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה מעלה את המחיר בנגב? 550 משפחות?

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

למה להתעסק עם כל הביורוקרטיה וכל שעות העבודה? והוועדה הזאת תהיה עמוסה מאוד. למה זה צריך להיות בכלל? תראה על מה אתה מדבר, אם אני מבין נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, זה המשפחות שעלולות להיפגע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן. זה המשפחות שעלולות להיפגע אם אנחנו - - - את התקרה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אם התיקון הזה היה כבר קיים בחוק, אותן משפחות לא היו מקבלות - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

נכון. אמת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בדיוק.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז על זה אתה מדבר לשנת 2022? אני חושב שמבזבזים את הזמן של כולם פה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה יכול לא להיות פה. אתה לא חייב.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא, אני אומר לך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז אני מחליט.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הזמן שלך יהיה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה רבה שאתה מנהל לי את הזמן. יש לי מי שמנהל לי את הזמן גם. אתה רוצה לנהל? אין בעיה. יש לי משרה פנויה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

- - - לא, אבל תסביר לי למה זה חשוב כל כך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה חשוב כי מדובר פה בהלוואות מסובסדות לשכבות חלשות שאנחנו חייבים לטפל בהן, ורוצים להסיט את הדיור - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז תביא כסף לאותם אנשים. אל תגיד לי שאתה חוסך 60 מיליון שקל ל-400 משפחות, אתה עושה שינוי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רוצים להסיט את התקציבים לפריפריה. לא מוצא חן בעיניך?

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתה לא מזיז כלום לפריפריה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה חושב שאני מבזבז את הזמן שלך? תצא החוצה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתה לא עושה כלום בפריפריה. אתה רק מדבר דיבורים. 60 מיליון שקל, עזוב אותך.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, בבקשה. אפשר להמשיך? קריאה ראשונה. אפשר להמשיך?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כן. אתה שולח אותי למספרים. אני אומר לך נתון שהוא פשוט. אני לא יודע אם הסתכלתם פה. אתה הסתכלת אולי במקום אחד, 471 שעלולים להיפגע מזה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא. השנה 550.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

550. אגב, כמה מתוכם משפרי דיור?

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אין משפרי דיור. זה רק למחוסרי דיור. ההלוואה לדיור היא רק למחוסרי דיור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז התשובה היא אפס.

 << דובר_המשך >> יעקב שנרב: << דובר_המשך >>   

לא, לא אפס. יש אפשרות עם מספר ילדים או משהו - - - אבל זה לא כל כך הרבה. זה כמות קטנה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תקשיב למה שהוא אומר. יש שם גם כמה משפרי דיור שיש שם  מספר ילדים.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

לא, אבל זה כמות קטנה מאוד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה מדבר על 550, גם אם אתה מוריד אחד או שניים, אתה מוריד פה עוד ועוד מספרים שאתה בעצם מגיע למה שיואב אומר, שהדבר הוא סתם מיותר להביא את זה לחקיקה בכזאת רמה. עזוב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תקריאי את זה. שנייה, ינון.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

ההגדרה של זכאי בחוק הלוואות לדיור: מי שהוא מחוסר דיור והוא זכאי לסיוע בדיור לפי הכללים. איך אתם נותנים את זה למשפרי דיור? אני אשמח לדעת.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יש קבוצה. מיכאלה, דברי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איך אתם נותנים למשפרי דיור? אפשר לדעת?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אנחנו נעשה בדיקה של זה בבית.

 << דובר >> מיכאלה גרזון: << דובר >>   

זה סכום כל המשכנתאות, כולל בעלי דירה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

האם יש אפשרות שהלוואה מסובסדת ניתנת למשפר דיור? זאת השאלה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש פה סתירה במושגים. לא?

 << דובר >> מיכאלה גרזון: << דובר >>   

הספירה כוללת גם כאלה שקיבלו מענק של מחיר למשתכן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, אנחנו מדברים על אלה.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה כולל גם אותם. זה מכל האפשרויות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז מה יש פה? - - -

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

550 זה כולל גם מענק למשתכן?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז על מה אתה מביא חוק?

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

רק בשביל להגיד שעשו לפריפריה. יגידו שהם עשו לפריפריה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על מה אתם מביאים חוק בכלל?

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אנחנו נעשה בדיקה בבית לגבי הדבר הזה. אני לא יודעת.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

כדי שיגידו, תמכנו בפריפריה.

 << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >>   

אני אחדד משהו קטן. סעיף 6 לחוק מאפשר לקבוע הלוואה בתנאים שונים. לא מדובר בהלוואה מכוח החוק, אלא רק - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אתה צודק. תעשה תיקון, אבל תתקצב בסכום משמעותי. תיתן לגליל, תיתן לפריפריה, אל תתעסק עם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, כפי שאתם נתתם. אבל עזוב.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז אל תעשה כלום ואל - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, זה שהגליל לא נמצאים זה מהממשלה שלכם, לא שלנו.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא מבין. אתם כותבים פה בהתחלה במצגת, מגדיר זכאות למשכנתא לחסרי דירה. חסר דירה הוא מי שאין לו ולא הייתה לו דירה או חלק בדירה. עכשיו אתם אומרים משהו אחר. אני לא מבין.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

חברים, אני שומעת את זה. נעשה דיון בבית. לא הכרתי את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

סליחה שאני עוצר את הדיון הזה. יש פה הרבה מאוד דברים לא ברורים. אנחנו לא מבינים איך אתם פועלים. אנחנו לא מבינים על מה אתם מסתמכים כשאתם פועלים. למרות המצגת המפורטת שניתנה פה, והייתה מצגת מפורטת, תודה רבה על המידע. אבל המידע הזה, במקום להבהיר את התמונה, העלה עוד יותר שאלות. אני מבקש שתעשו עבודה בבית, תחזרו עם שיעורי בית כאשר הכיוון הוא ברור. אני מבקש לראות איך אנחנו מגדילים את הסובסידיה או את הרכיב בסובסידיה לאיזורים בפריפריה, בנגב ובגליל. לכיוון הזה אני רוצה ללכת.

ודבר נוסף שחשוב להגיד – אני רוצה להבין איך אנחנו מעודדים את הבנקים או מחייבים את הבנקים לשווק את המוצר הזה לאוכלוסייה, כי לפי מה שכולם אומרים פה וכולם שמעו פה, זה לא קורה היום. אלה הנקודות שאליהן אני רוצה ללכת. אני מבין שבשלב הזה יש לנו יותר שאלות מאשר יש לכם תשובות. יש הרבה מאוד דברים לא ברורים. את זה אני מבקש להבהיר ולהעביר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אני מצטרף ליושב-ראש.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי משהו להוסיף. אמרתי את זה גם בישיבה הקודמת ואני לא שמעתי היום התייחסות לזה. דיברתי על הנושא של הפרדה בין עלות הקרקע לעלות הנכס. הנכס כולל את הקרקע, והסברתי גם בפעם הקודמת שנכון להיום בגליל, וככל הנראה גם בנגב, עלות הקרקע והפיתוח היא מאוד מאוד גבוהה.

הלכתי ובדקתי אחרי הישיבה, ואני יכולה להגיד לכם שביישובי משגב, שם אני גרה, לקבל היום מגרש עם פיתוח זה 1.2 מיליון שקל. זאת אומרת, איך שלא נגלגל את זה, זה יעבור את שני מיליון. הלכתי ובדקתי גם ביישובים ערביים באיזור הגליל. יש יישובים, בגלל תוואי הקרקע שהוא הררי, שבהם פיתוח קרקע מגיע למאות אלפי שקלים. והיום, לצערי הרב, גם רמ"י לוקחים סכומים מאוד מאוד גבוהים על הקרקע. זה דיון אחר. זה לא קשור אליכם. זה משהו שנצטרך לדבר עליו בסיפור אחר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מי לוקח?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רמ"י. שוק אפור רמ"י.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל ההגבלה הזאת של הסכום, איך שאני מסתכלת על זה, הבתים שאני רואה ביישובים באיזור שאני גרה, אין מצב להשיג היום, לא בית יד שנייה ולא בית חדש בסכומים האלה. וזה הגליל והנגב. אז שוב, תנו התייחסות לסיפור הזה. יש  מחיר בנייה ויש מחיר קרקע. לא כולם גרים בבית דירות.

ואני מצטרפת פה גם לבקשה לצרף את הגליל למתווה, ואני מאוד אשמח אם כן יביאו מחדש קריטריון לבדיקה. כי קריטריונים מ-98' - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מסכים איתך, אבל זה לא במסגרת חוק ההסדרים ונראה לי שהמסר הועבר כאן בצורה ברורה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לגבי שני מיליון ש"ח – אנשים עם מוגבלויות, אנחנו יודעים שהדירה שלהם צריכה להיות יותר מתוכננת. לפעמים זה דירת קרקע, לפעמים זו דירה שהיא יותר גדולה, התאמות מיוחדות. האם לקחתם את זה בחשבון, שיכול להיות שהוא יצטרך לעבור שני מיליון? וזה אנשים שלפעמים יש להם שני ילדים עם מוגבלות או ילד אחד עם מוגבלות. האם לקחתם את זה בחשבון והוא יוכל לקבל את ההטבה גם על זה?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יש תוכנית להתאמות נגישות למוגבלים בניידות של משרד השיכון, וזה און טופ מה שאמרנו. זה לא קשור.



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר, החוק של עד שני מיליון לא יחול עליהם?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

יחול, אבל יש משכנתא נוספת שהמשרד נותן עבור התאמות נגישות למוגבלים בניידות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מכיר את זה. זה לא נותן להם מענה. את זה עד עכשיו יש להם. אתה נותן להם מענה כמו שניתן עד היום, ואני טוען שהמענה של היום הוא לא נכון. אבל כשאתה בא להגביל פה משהו, ואתה הולך על ההגבלה - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני לא בא להגביל. חוק ההסדרים קבע את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הולכים בחוק ההסדרים על הגבלה – נכון או לא נכון, עזוב, אתם צריכים לחזור עם תשובות.

<< דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

מה זה ההסדרים? זה לא חוק של משרד השיכון?

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

במסגרת חוק ההסדרים, כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את חוק ההסדרים אתם הבאתם. לא אנחנו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון, תסיים את השאלה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הממשלה, לא אתה. אבל הממשלה הביאה את זה. אתה לא יכול להטיל את זה על חוק ההסדרים כי - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון, תסיים את השאלה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אז אני שואל אתכם שאלה פשוטה. עד שני מיליון ש"ח, כשאתם מביאים עכשיו את זה, עלולים להיפגע מזה אנשים שיש להם ילדים עם מוגבלויות, או שהם עצמם עם מוגבלויות. אני מכיר משפחות שיש להם שניים או שלושה ילדים עם מוגבלויות, והם צריכים כל אחד חדר רחב יותר שלפעמים מחזיק שני חדרים, ואז יכול להיות שהם צריכים יותר משני מיליון. הדבר הזה בעצם פוגע בהם, וזה לא משנה כמה ילדים יהיו להם. השאלה היא אם נתתם את הדעת גם על הדבר הזה.

 << דובר >> אפרת פרוקצ'יה: << דובר >>   

אז כפי שאמרתי, אנחנו חושבים להקים ועדה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עזבי ועדה. את הולכת להעביר חוק בחוק ההסדרים. איזו ועדה? על שני מיליון זה עכשיו. אני לא ביקשתי משהו בוועדה. בוועדה יש ניקוד, אנחנו נדבר, אין בעיה.

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

אני אתייחס. ספציפית, המטרה היא, וגם הצגתי את זה באופן מאוד ברור בדיון הקודם וזו הסיבה שזה נמצא בחוק ההסדרים, בעצם אנחנו מצמצמים פה ואנחנו מנסים למקד את זה כמה שיותר דווקא באוכלוסייה שיותר צריכה את זה. כולנו מבינים, כפי שאמר היושב-ראש, שמי שיכול לקנות דירה בארבעה מיליון, כנראה שהוא פחות צריך את הסיוע הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא. אנשים עם מוגבלויות לא. טענו חיטים והודה לו בשעורים. אני מדבר איתך על משהו אחר. את מדברת איתי על דבר שהוא לא נכון. את חושבת שבן אדם שיש לו ילדים עם מוגבלות יכול לקנות בארבעה מיליון? הוא יגיד לך, לעזאזל ארבעה, חמישה ועשרה מיליון, הוא רוצה ילדים בריאים. כרגע אין לו את הילדים הבריאים האלה בבית. הוא חייב בשבילם את הדירה מעל שני מיליון. מה נעשה? תנו לו מענה.

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

כפי שאמר משרד השיכון, יש כלי סיוע אחרים, אבל אני רוצה להגיד את זה במפורש, ההגבלה של שני מיליון תחול באופן רוחבי, והדבר הזה יביא ל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה ממש לקחת את החלשים האלה ולדרוך עליהם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ינון, זו שאלה חשובה שאתה מעלה, ואני רוצה למקד.

משרד השיכון נותן סיוע תוספתי או מסבסד נגישות לאותן משפחות?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא נותן משהו, כן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה הוא נותן?

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

זה תלוי באחוזי נכות.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה כל כך הרבה פרטים. זה תלוי במצב הכלכלי של הבן אדם המבקש, זה תלוי במצב של הנכות. חלק זה מענק וחלק זה הלוואה. זה און טופ כל מה שדיברנו. אתם רואים, כתבתי את זה בתוכניות סיוע נוספות. זה לא קשור אחד לשני. אדם שמקבל משכנתא לרכישה של הדירה זה משהו אחד. ההתאמה – יש תוכנית אחרת שמדברת על התאמה. זה גם תלוי אם הוא גר בדירה שלו או בדירה של מישהו אחר או בדירה שכורה. תבינו, זה מצגת של עוד שעתיים.



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כדי להבין את מה שהיושב-ראש שואל – עד עכשיו היו לו ההטבות האלה, וזה מורכב מהרבה נקודות, אבל מתוך זה הייתה לו גם האפשרות, אם זו הדירה הראשונה שלו, ללכת לרכוש את הדירה והיה מקבל בלי הגבלה. עכשיו אתה אומר לו, אני מגביל. ואני מכיר אנשים - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אתה אומר, בוא תפטור אותם - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תפטור אותם מהמגבלה של שני מיליון. לא יכול להיות שאתה לא תפטור מהמגבלה הזאת בן אדם עם ילדים נכים בבית או אנשים עם מוגבלויות,. הרי הוא לא רוצה לגור בפאר.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אבל שני מיליון אתה תחיל גם על התוכניות האלה שאתה קורא להן און טופ?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כן, זה מה שהיא אומרת.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

זה לא קשור לתוכניות האלה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אני שואלת שאלה אחרת משאלתו של חבר הכנסת. המענקים האלה, שהם תוכניות סיוע נוספות, עבר החוק, יש לך שני מיליון.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

הן לא קשורות לזה.

 << דובר >> שגית אפיק: << דובר >>   

אתה מבקש שעל האוכלוסיות המיוחדות האלה שני מיליון לא יחול, ובלי קשר, שיישארו עם - - -

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

אני רק אענה לגבי הדבר הזה. זו דווקא בשורה משמחת, וטוב שאנחנו כבר מנצלים את ההזדמנות. היום, בשביל להגיש את הבקשות לשם, אנחנו הופכים את זה למקוונים, אנשים לא צריכים ללכת לבקש מהבנקים, בחלק מההלוואות האלה מקבלים את הכסף ישירות מהמשרד, באישורים אפשר מרחוק דרך האינטרנט. התחלנו את זה לאחרונה בחלק מהדברים האלו, במיוחד למה שקשור ליוצאי שואה או אנשים שאין להם נגישות להגיע. הדברים האלו מפורטים – מי שרוצה ללמוד את זה, לא צריך אותי, לא צריך להיות פה בוועדה, שייכנס לאתר משרד השיכון, הכול כתוב. כל הנתונים שאני אומר לכם בהצגה ארוכה, פשוט חבל על הזמן שלכם, אבל זה כתוב וזה גלוי לכולם, ואנחנו מביאים את זה למקום שהבן-אדם יכול למלא את זה ללא צורך בכלל להגיע אלינו. לשם זה הולך, וחלק מזה כבר קורה היום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר. יואב קיש, בבקשה.



 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אני, קודם כל, מברך על מה שאמרת. ברור שיש פה הרבה יותר שאלות ענייניות וכל נושא התגמול במשכנתאות, וברור שזה התנהל עד היום בלי פיקוח אמיתי של ועדת הכספים. ואני חושב שכמה שתחליט שיותר נכון שהוועדה תתכנס, זה בשורה טובה.

דבר שני, לגבי האמירה שבוא נחתוך בשני מיליון וניתן יותר כסף לפריפריה, אני אומר, בוא לא נשקר לעצמנו. זה 50, 60 מיליון שקלים שאתה מעביר, זה לא בשורה. אני אומר בכנות את דעתי, ואני לא אומר את זה בציניות. אם רוצים לעשות שינוי אמיתי, ואני בעד, זה לא שאני לא שם, אני בעד, אז בוא נעשה את זה כמו שצריך. צריך לחשוב על מאיפה מביאים עוד מקורות. להגיד, עשינו את זה, והינה, בשורה גדולה לציבור, בעיניי, זה לא רציני. זה לגבי מה שאנחנו מדברים עליו כרגע.

נושא נוסף שאני חושב שהוא נושא מאוד חשוב והעלה אותו חבר הכנסת כסיף – כן, הנושא של משכנתאות במגזר הערבי, יש שם בעיה אמיתית, צריך לפתור אותה. אני שמח שהממשלה הולכת לכיוון הזה. זה נושא ראוי ונכון. אותו דבר, דרך אגב, גם ביהודה ושומרון. כשמדברים על פריפריה, צריך לדבר גם על יהודה ושומרון כמובן. ושם יש בעיות אחרות בנושא קבלת משכנתא, וגם שם צריך לפתור, בדיוק כמו שצריך לפתור גם למגזר הערבי. אז אלה דברים שהוועדה, אם היא נכנסת לעניין הזה, מן הראוי שתיתן את תשומת ליבה לעניין הזה.

וכפי שהבטחתי לך אתמול - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני יכול להביא את ההקלטה של אתמול.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא. אני אסביר לך למה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אה, יש חדשות?

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

יש דברים חדשים. אז קודם כל, הדברים החדשים זה שהתחיל קמפיין אתמול של חי בלילה, שלא ראיתי. פתחתי את הטלוויזיה, והם רוצים לראות מי מחברי הכנסת יהיה מוכן להתחייב לא להצביע בעד התקציב עד שלא נראה שמעלים את שכר חיילי החובה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מתחייב, יואב.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

גם אני.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מתחייב לא להצביע בעד התקציב בלי קשר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אבל אני לא מחפש אותך. אני מחפש את אלה שבזכותם נעלה את שכר חיילי החובה. ויש הצעת חוק של ישראל ביתנו.



 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עופר רוצה להוריד.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה לבטל את השירות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

היו לכם 10 שנים להעלות את שכר חיילי החובה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

העלינו. הייתה לי, ברוך שם, זכות גדולה ב-2017, העלאה אחרונה, ממשלת כחלון-נתניהו, ב-50%. ברוך השם, בשורה גדולה. והינה, התקציב עכשיו בידיים שלכם. אני מבקש מכם לעשות אותו דבר.

יש הצעת חוק – ופה אני פונה לנציגי ישראל ביתנו באופן מיוחד, כי שר האוצר ליברמן הוא יושב-ראש המפלגה. אתה חתום שלישי, אני ראיתי. אני לא ראשון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בדקת?

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בדקתי. אתה השלישי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה יורד לפרטים. כל הכבוד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא היה שלישי כשהוא לא היה יושב-ראש ועדת הכספים.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אלי אבידר היה חתום גם, והיום הוא שר. אני לא זוכר למה ואיזה סמכויות יש לו, אבל אולי מישהו ידע, אבל הוא כבר לא רשום. ולדימיר בליאק – אני לא יודע אם אתה רשום בהצעת החוק.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא הייתי חבר כנסת אז.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא מיש עתיד, הוא מיש עתיד.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא מישראל ביתנו. הוא אומנם רוסי, אבל לא כל הרוסים בישראל ביתנו.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

טעות שלי. אני מודה, הנורבגים מבלבלים אותי.



 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא נורבגי.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא נורבגי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני גם לא נורבגי. אתה לא בכושר, יואב. תעשה שיעורי בית.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

תכיר את החבר'ה, תכיר את החבר'ה.


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל אני חייב להגיד לזכותו של יואב קיש, הוא כל פעם מפיק לקחים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מצפה שתביא נתונים יותר מדויקים בישיבה הבאה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

הינה, עכשיו יש לי תשובה בשבילך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל ולדימיר, פשוט מרוב נורבגים הוא התבלבל.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

רגע, אני אגיד מה כן אני יודע אליו. קודם כל, אני מתנצל, טעות שלי ואני אפיק לקחים. אבל מה אני כן יודע ואני לא יודע אם אתם יודעים – נדמה לי שהוא בין ה-20 או ה-30 המשפיענים בטוויטר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

28.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אתה רואה? ידעת את זה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

קודם כל, אני חושב שהוא אחד המשפיעים ולא רק בטוויטר. והוא יותר חשוב לעומת האחרים - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שאני אפילו מקדים אותך, לא?

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

נכון. בגלל זה אמרתי כל הכבוד.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יותר חשוב שהוא אתלט מצטיין, יואב.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אמרתי כל הכבוד, ואני מפרגן, הוא חזק בטוויטר, ושתדעו, מי שלא יודע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל יואב, תתקדם כי יש לנו את בנק ישראל עוד מעט.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אז אני מסכם ואומר ככה, ועכשיו בצורה רצינית, תעשו דבר אחד טוב בתקציב הזה, תוסיפו שכר חיילי חובה. כל העם קורא לזה, זה התחייבות שלכם. אני גאה שעשיתי את זה בממשלה הקודמת, לפני כל הטירוף של הבחירות האלה. ועכשיו זה בידיים שלכם. ההבטחה של ליברמן, ההבטחה שלכם – תקיימו אותה. תודה רבה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תצביע בעד התקציב?

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אני אשקול. יש על מה לדבר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ולדימיר, בבקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראיתי עכשיו את שיטת הניקוד במצגת. קודם כל, המון תודה על המצגת. יש לי רק 21 שנות לימוד. סיימתי שלוש אוניברסיטאות. אני לא מבין מה כתוב שם. יש לי בקשה נרגשת, לוועדה הבאה, למשרד השיכון. אם תהיה ועדה ותדונו על שיטת הניקוד החדשה, בואו נעשה משהו יותר נגיש לציבור, שאפשר באמת להבין את זה. משהו יותר פשוט, משהו יותר נגיש, כי אף אחד לא יכול להבין מה כתוב שם.

 << דובר >> יעקב שנרב: << דובר >>   

חבר הכנסת, עכשיו תחשוב עליי, שאני צריך לנהל את זה. אנחנו מסכימים לגמרי - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כל אחד עושה דברים מבחירה פה. לא מאילוץ. אבל באמת, לטובת הציבור, לטובת ציבור הזכאים, בואו נעשה את זה יותר פשוט לפעם הבאה.

עכשיו לגבי חבר הכנסת קיש – חבר הכנסת קיש, אולי אתה לא יודע, אבל אני מאוד מעריך אותך.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

זה הדדי. אבל לא יצא לי לשמוע אותך הרבה. עכשיו אני בטוויטר אני עוקב קצת יותר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שאתה אדם ראוי, רב זכויות. אני גם יודע שזו לא יוזמה שלך. זו המשימה שקיבלתם ביום שני בישיבת הסיעה. זה גם פורסם.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא. סליחה. אבל רק לגבי - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לסיים. אחר כך תבקר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אז תן לי להגיב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר, אין בעיה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זו גם המשימה שקיבלתם בישיבת סיעה ביום שני מראש הממשלה לשעבר. אבל אני כל פעם נדהם מחדש מהחוצפה שלכם לעשות קמפיין פוליטי על גבם של חיילי צה"ל. זה מדהים אותי כל פעם מחדש. תודה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

בקצרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הבטחת לי - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני אגיד לך, אבל יש פה תור.


 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אבל אתה לא בסדר, אני - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

טוב, אתה יודע, מה, יאללה, תגיד, אבל בקצרה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בקצרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בקצרה, יואב.



 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

במהלך הפגרה הגשתי הצעת חוק זהה להצעת החוק של ישראל ביתנו. החתמתי את הליכוד. התחלתי את האירוע הזה ברגע שהבנתי שהם לא הולכים לעשות את זה. לכן לומר שזה נולד אתמול זה שקר. אתה פשוט לא יודע. אז אני אומר, טעית, אני מתקן אותך. ודבר שני, זה לא קמפיין שלנו או מאמץ. זו הבטחה ברורה של ישראל ביתנו, של ליברמן כשר אוצר מכהן, לא לפני בחירות, כשר אוצר מכהן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתמול השקתם קמפיין.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה כי אני בישיבת הסיעה אמרתי, לא יכול להיות - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

קמפיין עם הודעה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא יכול להיות שישראל ביתנו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתם עושים על זה קמפיין פוליטי, ולא בפעם הראשונה. וזה לא ראוי. זה לא ראוי, חבר הכנסת קיש. פשוט לא ראוי.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ועוד איך ראוי. אנחנו נראה לכל העולם את השקר של מפלגת ישראל ביתנו. זה מאוד ראוי, ואנחנו נעשה את זה כל פעם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

קודם כל, אני יודע שאתה תעשה את זה כל פעם כי אתה חייל טוב. אבל בלי קשר לזה, אני אגיד לך ככה – אתם  מרחתם במשך כל כך הרבה שנים גם את החיילים, גם את השכבות החלשות, ורק הבטחתם והבטחתם, ולא עשיתם.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אנחנו האחרונים שהעלינו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ואני אומר לך, יואב, שאנחנו הבטחנו להעלות את שכר החיילים ואנחנו נעשה את זה.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הבטחתם מתי לעשות את זה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל לצערי הרב - - -

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הבטחתם, אבל לא מתי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא. אנחנו נעשה את זה בתקציב 23'.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני לא מאמין לכם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זאת הייתה הבטחה של השר.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא מאמין לכם. הבטחתם גם בתקציב הזה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

השארתם כזה בור תקציבי שאי אפשר לתת הכול לכולם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יואב, כשאתה מדבר אני מכבד אותך מספיק כדי לא להיכנס אחרי כל מילה שאתה אומר.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

אתה צודק. אני לא מפריע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז תן לי לסיים. אז אני אומר, אנחנו הבטחנו שנעשה את זה, ואנחנו נעשה את זה. לצערי הרב, לא בתקציב הזה. בתקציב 23' אנחנו נעשה את זה בגאון ולא בגלל הקמפיינים שלכם, אלא בגלל שאנחנו מרגישים מחויבות אמיתית לעשות את זה.

לצערי הרב, הבור התקציבי שהשארתם לנו, פשוט בור שאנחנו לא מצליחים בכלל לחבר את ההוצאות וההכנסות, אחרי הבזבוזים הבלתי-פוסקים שלכם והגירעון המבני של כמעט 4%, לא מאפשר לעשות את זה הפעם ואנחנו נעשה את זה. כפי שהצלחנו למצוא כסף, מיליארד ומאה מיליון שקל לנכי צה"ל, משהו שלא עשיתם והפקרתם אותם; כפי שמצאנו כסף לתוכנית מיגון הצפון, משהו שהממשלה שלכם אישרה כשליברמן היה שר הביטחון, וברגע שהוא הפסיק להיות שר הביטחון אז ביבי נתניהו ביטל את הדבר הזה; כמו שהכנסנו לבסיס התקציב את מלגת ממדים ללימודים, משהו שאתם רק דיברתם ולא עשיתם. אז עזוב.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

סבתא שלי הייתה אומרת, יש כאלה שמסבירים ויש כאלה שעושים. הבטחתם, אבל לא הבטחתם לקיים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז אתם גם לא עשיתם וגם לא הבטחתם.

 << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הבנתי, הבנתי. הבנתי את סיפורי הסבתא שלכם.



 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>   

אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בארבעת החודשים שאני מכהן כנורבגי, אני שמח שקוראים לי נורבגי כי בחזות שלי כנורבגי - - -

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

טוב, תקווה חדשה הם הכי חזקים בנורבגי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה בתור נורבגי גם כנראה זכאי לקרן העושר.

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>   

אני אומר שבארבעת החודשים הללו אני נדהם משני דברים. האחד, מהזיכרון שנחלש לכם. פשוט עצוב לי, כמה מהר נחלש לכם הזיכרון. והדבר השני, מעזות המצח ש-12 שנים ניהלתם את המדינה ואתם מצפים עכשיו, בארבעה חודשים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה ניהלתם? גדעון סער לא ישב בממשלה הזאת?

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

בנט היה עשר שנים בממשלות - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא. תנו לו, מכבדים פה אחד את השני. אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים, אבל נותנים אחד לשני לדבר.

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>   

אני למדתי פה שכנראה מי שצועק יותר חושב שהוא הצודק. אבל זה לא עובד ככה. תקשיבו. יש לי טיפת ניסיון בחיים הציבוריים, נדמה לי יותר מכל מי שיושב פה. אז קצת דרך ארץ.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש את זה במתנשא פחות? יש את זה במתנשא פחות?

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>   

יש קצת אינטגריטי גם אישיותי וגם מקצועי. את זה אני אומר לך, ידידי ורעי, ואני מאוד מעריך את יואב. אנחנו חברים הרבה שנים, אבל יש גבול לפוליטיקה.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

עשינו מאבקים משותפים ביחד.

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>   

אפרופו גודש, גודש בפוליטיקה, יש לנו גם קצת נישות מקצועיות בחיים שלנו.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, מה שקורה פה מלמד, ואני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, אני לא רוצה להגיד משהו ארכאי, משהו ישן, בהתנהלות של חלק ממשרדי הממשלה, ואני אומר כממשלת שינוי, בדיוק מה שאמר חבר הכנסת ולדימיר – צריך שהמידע יהיה נגיש, צריך שהכול יהיה פשוט. מספיק להישען על כל מיני דברים מן העבר. זה לא משרד השיכון. אני רואה את זה בכמה משרדים. זו הגשה ארכאית, ישנה, אני לא רוצה להגיד פרימיטיבית. צריך לשנות את הדברים למען כולנו. אני אומר את זה לטובת - - - ודרך אגב, צריך להקצות לעניין הזה משאבים. זה לא יקרה מעצמו. המשאבים זה משאבי הדרכה, כמו שמספר הבחור שעמד פה, שיש בחורה אחת שמנהלת את הדברים.

דבר נוסף, אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר חבר הכנסת אזולאי. אם נבחן מי הפרופיל שמקבל מעל שני מיליון את אותה הטבה, נגלה לא בהכרח אדם עשיר. ההיפך, נוכל לגלות שם משפחה של אוכלוסיות עם מצוקה רבת ילדים, מאוחדת, יש כל מיני. ואני אומר את זה מניסיון אישי, אני מכיר את זה ממש ברמה של המשפחה. וצר לי שבוחנים את הדברים במספרים. מבחינתי, נפש אחת בישראל שווה הכול. אז אני לא בוחן ולא מכמת את זה פוליטית. כשמדברים פה על מספרים של מאות, אני בהחלט מתרשם שמדובר במספרים גדולים ואין שום סיבה לפגוע בהם, גם אם זה לא מסתדר טוב באמירות הפוליטיות. ולכן אני אומר שהאמירה שלך, חבר הכנסת אזולאי, מדויקת, נכונה, ואני לחלוטין תומך בה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עופר כסיף, בבקשה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

שאלה מאוד קצרה שקשורה לדיון באופן ישיר ושכחתי  לשאול אותה קודם. מדובר על מספר חדרים. אני לא ראיתי שמדובר על גודל הדירה, על מטראז'.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

היה כתוב 110 מ"ר.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה מה שאני שואל. אני לא ראיתי, יכול להיות שפספסתי.

 << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >>   

זה נוגע אך ורק לתוספת הסיוע מכוח חוק הנגב. זה לא רלוונטי לאף סיוע אחר. זה רק בתוכנית מאוד ספציפית, הנושא של גודל הדירה.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אז זה בדיוק מה שחסר. יכולה להיות דירה של שני חדרים בגודל של 20 מ"ר, ויכולה להיות דירה של שני חדרים בגודל של 100 מ"ר. אז אני שואל איך זה נכנס פה.

 << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >>   

ברוב תוכניות הסיוע אין שום הגבלה לעניין גודל הדירה. זה קיים אך ורק כתוספת לעניין חוק הנגב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה? למה?

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

למה ואיך זה עונה על הצרכים של הציבור?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה נכנס למקום של מטרים במקום שזה לא נכון להיות ככה.



 << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >>   

אין כניסה למקום של מטרים. זה קיים במקום אחד ספציפי. זה לא קיים בשום מקום אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה משנה? בחצי מקום זה קיים. מה זה משנה? אנחנו מדברים על אותו מקום שזה קיים בו, ואני אחזור איתך לאותה דוגמה של אותו אדם עם מוגבלות או שעם יותר ילדים - -

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

נכון. משם התחלתי. בדיוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

- - או לא משנה מה. 110 מ"ר או 200 מ"ר, אם הוא ימצא את הדירה לצורך העניין בסכום X, אז מה זה משנה לי המטרים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי בנגב צריך לחיות בדירות קטנות. ככה הסיכוי שלך להיפגע מהקסאם יותר נמוך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אה, הבנתי.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

צריך לתת על זה את הדעת כי זה יכול ליצור פה עיוותים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה צודק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היושב-ראש, כולם העלו פה את עניין הצפון והפריפריה. רק שלא ייקחו משני מיליון ויורידו את זה, ויגידו, אנחנו נותנים את זה בצפון. כלומר, יורידו את המגבלה וייתנו את זה לצפון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ענבר בזק, בבקשה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אם היית מקשיב למה שאמרתי, אז אמרתי להיפך, שגם בצפון היום אין כמעט למצוא דירות בסכומים האלה בגלל מחירי הקרקע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדרך כלל אני מקשיב, אבל יכול להיות שאמרת הרבה אז הקשבתי רק לחלק.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת קיש שהעלה את נושא של חיילי צה"ל, וזה נושא חשוב, ולחזור ולהגיד שהקריטריונים, שנקבעו, אגב, בתקופת שלטונו של חבר הכנסת בנימין נתניהו, הם קריטריונים שמפלים את המשרתים בצה"ל. כמו שאמרתי כאן, הם נותנים הטבות והם נותנים הרבה יותר משקל למספר הילדים במשפחה מאשר לשירות הצבאי. ושוב, אני חוזרת ואומרת, אני מצפה שנגיע לדיון נפרד על הקריטריונים וניתן משקל יותר גדול למי ששירת בצבא בזכאות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש לנו בזום את בנק ישראל שנדרש לשאלה בדיון הקודם. אני מבקש להעלות אותם. מי נמצא בזום?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עודדה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עודדה, סגנית המפקח על הבנקים.

 << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>   

מה הייתה השאלה בדיון הקודם?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה בדיון הקודם הייתה אם הבנקים לא מנצלים את הסבסוד בריבית כדי להגדיל את הריביות ברכיבים הנוספים של המשכנתא.

 << דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>   

בהקשר הזה אני רוצה לומר שהנושא הזה עלה ב-2017, ובעקבות זה שזה עלה על ידי יועצי משכנתאות שפנו אלינו בעניין הזה, הוצאנו מכתב למערכת ב-10 בדצמבר 2017 שבעצם אומר שחד משמעית, בהינתן מאפייני סיכון זהים – אני מקריאה מהמכתב – במקרים בהם לקוח עושה שימוש בהלוואת זכאות כחלק מאמצעי המימון לרכישת דירה, לא ניתן לשנות לרעה את שיעורי הריבית המוצעים לו לעומת מצב בו המימון כולו היה נעשה באמצעי הבנק.

אז הבהרנו חד משמעית שזה אסור, ביקשנו לחדד את הנהלים כדי להבטיח מניעת הישנות של מקרים כאלה, וגם כתבנו שאם יגיעו לפיקוח תלונות פרטניות בנושא הזה, אנחנו ננקוט בצעדי אכיפה.

בסמוך אחרי הוצאת המכתב בדקנו עם הבנקים אם הם פועלים בהתאם למכתב, וכולם השיבו שהם אכן פועלים בהתאם למכתב. לא קיבלנו על זה תלונות בשנים האחרונות בכלל. ואני אציין שהייתה תובענה ייצוגית בנושא הזה שהוגשה בסמוך אחרי המכתב, בפברואר 2018, והיא הסתיימה בהסתלקות של התובע באפריל השנה בעקבות זה שהוא לא הצליח להוכיח את הטענה הזאת. זאת אומרת, אנחנו לא יודעים על בעיה כזאת בכלל היום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עודדה, קודם כל, תודה. דבר שני, יש לי עוד שאלה. האם פיקוח על הבנקים מחייב את הבנקים לבצע פעילות אקטיבית להנגשת המידע הזה של ההלוואות המסובסדות לציבור?

 << דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>   

אני לא מכירה הנחיה כזאת, אבל לא ידוע לי שיש בעיה של ידיעה של הציבור על הלוואות הזכאות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יש, יש. אנחנו בדקנו כאן וחברי הכנסת דיברו על זה הרבה, וגם היועצת המשפטית של הכנסת. הבעיה קיימת. הבנקים מציעים את זה רק בסוף, רק ברגע האחרון. לא מציעים את זה כמוצר, לא מבקשים או מציעים לאותם פונים לבדוק את הזכאות שלהם לקבלת ההלוואה. אז אני מבקש מהפיקוח על הבנקים להוציא איזושהי הנחיה שהדבר הזה פשוט יונגש לציבור, לכל מבקשי המשכנתאות, כדי שהבנקים יציעו להם את האפשרות הזאת כאפשרות שכדאי לבדוק אותה כי מדובר בהנחה בריבית שיכולה בסוף להתבטא במאות אם לא אלפי שקלים בשנה עבור כל משפחה כזאת. האם זה משהו שניתן לעשות?

 << דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>   

אני רוצה לבדוק את זה, אבל אם זה לא קיים אז אנחנו נעשה את זה. נוציא מכתבים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תודה רבה. כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה – אני רק רוצה להזכיר – עשינו פעולה דומה שהייתה קשורה לזה שעולים ללא תעודות זהות, לא פתחו להם חשבונות בנק עד שהם קיבלו, ואז פתרנו את זה יחד עם עודדה. אז אני בטוח שגם הפעם הדבר הזה ייפתר. תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון, ואני פונה למשרד השיכון ולמשרד האוצר, ומעבר לזה שצריך לעשות כאן סדר, ואת הסדר הזה כנראה שלא נספיק לעשות תוך כדי חוק ההסדרים, אבל כמה דברים כן צריך לשפר. דבר ראשון, כשאתם נותנים הנחות לנגב, זה צריך להסתמך על חוק קיים ולא על חוק שכבר לא קיים. דבר שני, צריך לראות איך אנחנו מתעדפים את האיזורים הפריפריאליים לא רק בדרום, אלא גם בצפון. אנחנו מדברים על הנגב והגליל. ונשמח שתוציאו נוסחה שתוכל לתת לנו את הפתרון הזה.

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

אנחנו יכולים לעשות עבודה על הדבר הזה, אבל כמובן שנצטרך לעשות איזשהו צעד מאזן במסגרת החוק כדי לראות איך הדבר הזה מתאפשר, קרי: להוסיף במקום אחד, להוריד במקום אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היא מתכוונת להוריד משני מיליון לשאר המקומות, במרכז לצורך העניין.

 << דובר >> יעל לינדנברג: << דובר >>   

זו אפשרות אחת, להוריד את שני המיליון ולתת - - - משופר בפריפריה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא אכפת לי. אני רוצה שתעביר את החוק. אתה רוצה להעביר את החוק. נצטרך עוד פעם ללכת ולחזור. חבל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבקש שתציעו מודל ונבחן את המודל. תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:42. << סיום >>