פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 60 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 04/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 74 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (04 בפברואר 2025), שעה 13:33 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – הצגת הצעות משרדי הממשלה לשימוש בסכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל בהתאם למטרות הקרן לאזרחי ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: יואב רם – מנהל תחום בקרה ורכש מנהל ספורט, משרד התרבות והספורט זוהר זעפרני – מנהל תחום מוזיאונים, משרד התרבות והספורט חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שירה ברלינר פולג – מנהלת מה"ט, משרד העבודה יואב הכט – רכז מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר גיל פרואקטור – מנהל אגף אקלים מטיגציה, המשרד להגנת הסביבה אורלי יוסף – מנהלת תחום תקציב מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ישי גרין – מנהל תחום מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך מורן כהן – מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך יוסף אסף לוי – מנהל תחום תיאום וארגון, המינהל לפיתוח מערכת החינוך, משרד החינוך איילת קול – מנהלת תחום בכיר הכשרות, משרד הכלכלה רימונה חן – מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה אבי חיימוב – כלכלן, משרד התיירות יוסי שטיינברג – סמנכ"ל השקעות ומימון, משרד החקלאות שרון חצור – סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות יוסי שבת – סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון נעם בוטוש – מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתנאל יהושוע קופראק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רוית דינמז יחזקאל – סמנכ"לית משפט ממשל והון אנושי, לקט ישראל ענת אכר שוהם – פורום התושבים למען אוויר נקי סביב מפעל נשר-רמלה הדס פורת רואש – ראש מטה, עמותת בנתיבי אודי ציפי שפיגל – מרכז מבקרים נוכחים באמצעים מקוונים: עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכירה - היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל ארד – ס. מנהל מחוז חיפה וצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ' מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל - הצגת הצעות משרדי הממשלה לשימוש בסכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל בהתאם למטרות הקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם. אנחנו בישיבה נוספת של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. אנחנו יושבים כרגע על הצעת תקציב. אתם רואים, כל הישיבות אצלנו בהמשך, גם בשבוע האחרון וגם בהמשך – הצעת תקציב לשנת הכספים 2025 – הצגת הצעות משרדי הממשלה לשימוש בסכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל בהתאם למטרות הקרן לאזרחי ישראל. מי כאן? משרד התרבות? אבי חיימוב, יש לך מצגת מוכנה? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי עוד הגיע? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> לקט ישראל, כבודו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש להם פרויקט מהמם שהם יכולים להציג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתי בסיור אצלכם בתחילת הקדנציה. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> נכון. כן, אני זוכרת, נפשנו עם המנכ"ל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למרות שהפרויקט שלהם קשור למשרד הרווחה, שעוד לא הגיע, אבל אנחנו נעדכן את הרווחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, לקט ישראל. זה מרענן לפתיחת הוועדה. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> [הצגת מצגת] אני מאוד מקווה שבאמת הקשב יביא לתוצאות טובות. אז קודם כול, תודה לך, כבוד יושב-הראש, ותודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. גם אתה וגם חברת הכנסת פרידמן ביקרתם אצלנו במרכז הלוגיסטי ובעצם ראיתם את מפעל החסד ברוב תפארתו, מה שנקרא. אני אציג קצת למי שלא מכיר את לקט ישראל ואחר כך אני אדבר על הפרויקט שהגעתי להציג כאן בפני הוועדה. החזון שלנו, של לקט ישראל, ארגון הצלת המזון בישראל, זה להציל את כל עודפי המזון שניתן להציל ולהעביר אותם לנתמכים. שליש מהמזון המיוצר הולך לאיבוד, ואנחנו יודעים להעביר חלק נכבד, מזין ובריא ממנו לנתמכים. תמיד יהיו עודפים, לצערנו הרב, גם אם נתכנן ונשתדל שלא. ולכן, אנחנו שמנו לעצמנו למטרה להציל את כל מה שמזין וראוי. בסופו של יום אנחנו מצילים מעל 2 מיליון ארוחות מבושלות, אלו הנתונים של 2024. אנחנו למעשה חילקנו מעל 2 מיליון ארוחות מבושלות ומעל 31 אלפי טונות של תוצאות חקלאית, פירות וירקות. מדובר למעשה במפעל כלכלי מהשורה הראשונה. על כל שקל שאנחנו משקיעים פה אנחנו מייצרים מעל 10 שקלים. אנחנו חוסכים את המשאבים שהושקעו כבר בייצור המזון הזה, אנחנו חוסכים את המשאבים שהיינו צריכים כדי להפוך אותו לפסולת, לשנע ולהטמין. אנחנו מעבירים אותו לאנשים שהיו צריכים שנייצר עבורם, כי אנשים צריכים לאכול. ואנחנו יודעים לומר שאנחנו חוסכים כ-5.2 מיליארד שקלים בכל מה שקשור לעלויות עודפות של מערכת הבריאות. חוסר ביטחון תזונתי - וזה אגב מתקשר קשר ממש הדוק לפרויקט שבאתי להציג – מדבר על נגישות למזון ומדבר למעשה על נגישות בריא ומזין. אנחנו יודעים לומר, מחקרים רבים יודעים לספר סיפור מאוד עצוב, שדווקא האוכלוסיות המוחלשות הן הראשונות להיפגש מחוסר ביטחון תזונתי. לרוב הן לא תבחרנה בתוצרת חקלאית ופירות וירקות. זה המזון המזין ביותר, אך לצערי הוא גם יקר, ולצערי הוא פחות משביע ממזון אחר. ואנחנו יודעים להנגיש אותו. הפרויקט שבאתי להציג, אנחנו עושים את אותה העבודה עם כ-300 ארגונים שהם שותפים שלנו ומחלקים את המזון למעל 400,000 נתמכים מידי שבוע. לא כל הנתמכים יודעים להגיע לעמותות, לאותם 300 ארגונים שהזכרתי קודם. הפרויקט שלנו מנגיש להם את התוצרת החקלאית למקומות שהם יכולים להגיע אליהם. אני רק רוצה לומר שאת העבודה שאנחנו עושים אנחנו עושים בזכות מתנדבים נפלאים. בשנת 2024 אנחנו הסתייענו ב-95,000 מתנדבים ומתנדבות נהדרים. זה עם ישראל במלוא הדרו. אני רוצה לשים זרקור על נתון נוסף – 673 חקלאים תרמו לנו תוצאת חקלאית. אני אדלג לפרויקט עצמו. יש פה סרטון, ננסה להציג אותו. הפרויקט עצמו כולל משאית שהופך להיות עמותה ניידת. נזקקים ונתמכים שלא יכולים להגיע לעמותות, מנגישים להם עד פתח הבית בסיוע הרשות המקומית. אתם יכולים לראות בתמונות, למעשה המשאית פורקת דולבים. בכל דולב יש 400 ק"ג של תוצרת חקלאית. אנחנו מחלקים מידי שבוע רק בדרך הזו כ-30,000 ק"ג של תוצרת חקלאית. בזכות שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות אנחנו מצליחים להגיע לאנשים שלא היו מגיעים לתוצרת הזאת. זה נתון משמעותי מאוד. המשאית מגיעה היום לשישה אתרים. אנחנו למעשה מחלקים בשש ערים ואנחנו מצליחים להשפיע גם על אותם קשישים, אימהות חד הוריות. אנחנו מחלקים היום במבשרת ציון, בחדרה, באשקלון. הראש שלי התקדם קדימה כי מאוד רציתי להגיד לכם שמחכים הרבה בתור. לכן אני כאן. אני למעשה רוצה להגדיל את הפרויקט הזה. אנחנו בעבר, בנוסף לתוצרת חקלאית חילקנו גם מרקים וגם רסק תפוחי עץ במארזים קפואים של שש קופסאות כאלה. זה חולק במן מנשאים ששומרים על המוצר קפוא. והנתמכים התלהבו מזה מאוד. לצערי, זה היה יקר מידי. התכולה של הקופסא הזאת יוצרה מתוצרת חקלאית ומפירות מוצלים גם כן. זאת אומרת, זה שוב אותה יעילות שדיברתי עליה קודם. בסופו של יום, אנחנו בחרנו, מפאת עלויות מאוד גבוהות, להתמקד כרגע בתוצרת החקלאית. כדי לפתוח משאי נוספת ולהצליח להגיע לפחות לעוד בין 6 ל-8 ערים נוספות, מרכזים שרוצים – יש לנו רשימת המנה בבאר שבע, מחכים לנו, ובדימונה יש נקודה אחת ורוצים נקודה נוספת, ויש מקומות נוספים שמעוניינים. בסופו של דבר, קשישים, ניצולי שואה, חסרי בית, ילדים ונוער בסיכון שלא מסוגלים להגיע לעמותות והמזון הבריא הזה לא נגיש להם, אנחנו מצליחים להגיע אליהם. כ-300 עד 500 נתמכים מידי שבוע מגיעים לכל מוקד חלוקה כזה ומקבלים כ-25 ק"ג למשפחה. שוב, אני מדגישה שזו חלוקה שהיא לא במסגרת הפעילות השוטפת. אני חושבת שעברתי על כל הנתונים. אני רק אדגיש שוב שהפרסום נעשה באמצעות הרשויות המקומיות. יש כאן את חוליאטה, ציטוט שלה – "מחכים לנו פירות וירקות ומרקים" – זה היה עוד בתקופה שחילקנו את המרקים – "שמאוד עוזרים לי. לפני זה לא הייתי אדם של ירקות. לקט ישראל הכניסו לי את הירקות והפירות לחיים". אנחנו מצליחים לחשוף אוכלוסיות גם לפירות וירקות שהם לא הכירו קודם. אחנו יודעים לספר שמרבית הנתמכים שלנו לא אוהבים סלק, קולרבי, לפת – ואנחנו מלמדים אותם מה לעשות עם הירקות הללו. לשם כך, אני חושבת שנכון תעשה הוועדה אם תחליט להפנות ולהקצות כמיליון שקלים לפרויקט הזה. אני שוב רוצה לסבר את האוזן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להרחבת הפרויקט, רוית, נכון? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> זה להרחבת הפרויקט, נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה. למעשה היום יש לכם משאית אחת? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאתם מגיעים איתה. כל יום המשאית יוצאת? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> המשאית יוצאת כל יום ל-בין עיר אחת או שתיים, מפאת המרחקים והמסע. כלומר, היא מעמיסה את התוצרת במרכז הלוגיסטי שלנו, שביקרתם בו, ברעננה, והיא יוצאת לדרך. אם יש קרבה גיאוגרפית אנחנו מספיקים שתי ערים ביום. המשאית חוזרת ריקה מידי יום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והאנשים שמגיעים אליהם, שהם מעוטי יכולת לפי מה שאני מבינה, הם משלמים על התוצרת? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> לא. הם לא משלמים כלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חינם. אתם נותנים להם בחינם את הפירות והירקות? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> מחולק בחינם. והם בוחרם גם מתוך המלאי והמצאי שאנחנו מביאים באותו יום ומהמגוון, הם בוחרים מה הם רוצים לקחת. אנחנו כן מעודדים, אנחנו כן חושפים, אנחנו מספקים לפעמים פליירים עם מתכונים. אבל, אנחנו נותנים להם לבחור, וזה כבוד האדם במלוא הדרו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה כוללים מיליון השקלים שאתם מבקשים? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> שאלה מצוינת. זה כולל את המשאית, זה כולל את הנהג, זה כולל את ההצלה של התוצרת החקלאית מהשדה שאנחנו למעשה קוטפים, משנעים למרכז הלוגיסטי, ממיינים, אורזים, מעמיסים ומשנעים חזרה לנקודות החלוקה. כלומר, זה פרויקט שהוא מקצה לקצה. כדי להגיע לחלוקה נוספת של 30,000 ק"ג פירות וירקות בשבוע אנחנו למעשה צריכים מיליון שקלים נוספים. מקצה לקצה. אני חייבת רגע להדגיש, חברת הכנסת פרידמן, את היעילות הכלכלית של האירוע הזה. על כל שקל שאנחנו שמים אנחנו מקבלים יותר מ-10 שקלים. חוסכים בעלויות סביבה, חוסכים בעלויות של בריאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הטמנת פסולת. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> אמת. ואני רוצה לומר שגם יוקר המחייה נכנס למשוואה הזאת. על פי דוח אובדן והצלת מזון שאנחנו מפיקים יחד עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, שחתומים על הנתונים, והנתונים מאומתים ונבדקים – אובדן מזון תורם ל-11% עלייה ביוקר המחייה. ככל שנציל יותר ונרחיב יותר את ההצלה זה משפיע כשרשרת על המשק ועל היריעה התקציבית הקצרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע אם ציינת את הנושא של המרקים שאתם עושים. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> אכן, הבאתי אפילו קופסא להדגמה. זאת דוגמה, אגב, ליריעה תקציבית קצרה של עמותה. כמה חודשים חילקנו גם מארז של שישה מרקים לכל נזקק שהגיע, אם זאת משפחה הם קיבלו יותר. לצערי הרב, עלות הייצור של המרקים הללו, הם מחולקים עדיין בנקודות הרגילות שלנו, השוטפות, אבל בפרויקט הזה כרגע הורדנו מפאת חוסר יכולת תקציבית. ככל שתרצו שנרחיב או תסכימו שנרחיב גם לזה אנחנו יותר מנשמח. הם מקבלים ארוחת ערב. וזה מיוצר מירקות מוצלים. שוב, היעילות הכלכלית מוכחת גם כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אתם מתקיימים? מה התקציבים שלכם? מאיפה הם מגיעים? משרד הרווחה איתכם בתמונה? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> משרד הרווחה איתנו בתמונה השנה לראשונה. קיבלנו תמיכה פעם ראשונה. אני חייבת להגיד את תודתי לשר וגם לפנינה, היועצת שלו וגם ליוכי. הם עשו עבודת קודש ושינוי את מבחני התמיכה של סלי המזון כך שיכירו בהצלת מזון. עד לנקודה זו מבחני התמיכה הכירו רק במזון שנרכש. כבוד השר הבין את היעילות הכלכלית שבהצעת מזון ואפשר לנו להשתתף - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק יעילות כלכלית. זה פעם ראשונה שאני שומעת על זה, זה מדהים. כי זה לא רק יעילות כלכלית זה גם יעילות סביבתית. אנחנו מרוויחים פה פעמיים. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> נכון, זה יעילות סביבתית, כלכלית, בריאותית. זה הכול, זה ווין-ווין. אני חייבת להגיד שיותר ויותר המדינה מכירה ביכולת וביתרונות של הצלת מזון. המשכן, בהובלה של חברי הכנסת פרידמן וינון אזולאי, שהעביר ממש לאחרונה תיקון לחוק עידוד תרומות מזון, שלמעשה מחייב את המדינה, את מוסדות המדינה, לתרום את עודפי המזון. זה אירוע בסדר גודל בינלאומי. אין תקדים, אח ורע לחוק כזה בעולם כולו. אני אשמח לעוד שאלות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעצם במיליון שקלים הם גם רוכשים משאית חדשה וגם ממנים את כל התוצרת למשך שנה, נכון? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עבור כמה, מיליון שקלים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מיליון שקלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל כי ביקשת. קודם כול, אחלה לקט ישראל. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו באמת פעילות שהיא חשובה ויש לה אדוות ונגזרות מאוד חיובית בכל המובנים. בפרויקט שאנחנו מדברים עליו, של מיליון שקלים, לכמה אנשים אתם מגיעים? << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> אנחנו מגיעים, נתתי את הנתון הזה, לכ-300 עד 500 נתמכים בכל נקודה. יש היום שש נקודות כאלה. אבל, כל נתמך שמגיע לוקח לעוד, אתה יודע, זה או שהוא בודד או שיש מאחוריו משפחה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אז לכמה משפחות, לצורך העניין? ואני לא מבין מה זה נקודות, באופן כללי. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> באופן כללי, הארגון שלנו יודע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, באופן כללי לגבי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, בפרויקט הזה. << אורח >> רוית דינמז יחזקאל: << אורח >> בפרויקט הזה, עוד אין לנו מספיק נתונים לגבי משפחות, אבל אנחנו כן יודעים להגיד שאנחנו מגיעים ל-415,000 איש מידי שבוע. בכלל הפרויקטים של הארגון, שזה נתון משמעותי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חנן פריצקי, משרד הרווחה. משפט אחד על הפרויקט ותמשיך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לדעתי, אתם צריכים לעשות את זה. כי הוועדה לא יכולה לתמוך בעמותות, הוועדה יכולה לתמוך במשרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אתם כל פעם מסנדלים אותי. אתם רוצים לפתוח את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני הבנתי שאסור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שנייה. אם היינו מקבלים מהאוצר תוכנית יפה אז אולי לא הייתי נזקק לישיבות האלה שעות על גבי שעות, ימים שלמים כבר שבוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התוכנית שהוגשה לא הייתה יפה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני רוצה לדבר. אני אומר, מה שקורה זה שאנחנו שומעים את כולם. אנחנו שומעים את העמותות. לפעמים אנחנו רואים את ארץ ישראל היפה דרך הציבור בעצם. ואני אמרתי גם בדיון הראשון ושוב אני אומר, עכשיו לא עשיתי הקדמה כי היום כבר היינו בשתי ישיבות מהבוקר. אנחנו מנסים להגיע לעם ישראל, לנקודות ששכחו אותן. אנחנו מדברים על דור העתיד, גם על הכשרות, גם על התיישבות בנגב ובגליל. לשם אנחנו נגיע. נעשה את זה באמצעותכם, בפרויקטים משותפים. פרויקט כזה, אם נחליט להשקיע בו נבוא למשרד ונגיד לו "תשמע, חשוב לנו הפרויקט הזה. תשקיעו ותקבלו מאיתנו את הכסף". תודה רבה, אתה יכול להמשיך. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. אז בהתייחס למה שאמרה חברתי, אנחנו בקטע הזה גם מרחיבים וגם שינינו את מבחני התמיכה. השנה הזאת אנחנו אמורים גם לקבל משאבים נוספים לטובת כל הנושא של ביטחון תזונתי, במסגרת הסדר שהיה גם עם שר הפנים וגם עם שר הרווחה. אנחנו מאוד מקווים שברגע שיושתת תקציב אנחנו נוכל להכפיל את התקציב עבור גם מיזם המזון וגם לסיפור התמיכות. אז זה בקטע הזה. בקטע של הבקשה שלנו, הייתי בוועדה הקודמת ודיברתי על מבנים רב תכליתיים ברשויות המקומיות. כפי שאמרתי בוועדה הקודמת, אנחנו מתקצבים שירותים ולא מתקצבים מבנים. המבנים צריכים להגיע על חשבון על הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות בשנים האחרונות מתקשות מאוד להעמיד מבנים לטובת שירותי רווחה. בעיקר אחרי ועדת טרכטנברג, שלקחה את כל המבנים לטובת מוסדות ציבור. כך קורה מצב שבו אנחנו כמשרד יכולים לפתח שירותים, אבל החסם הוא במבנים שרשויות מקומיות לא יכולות להעמיד לטובת אוכלוסייה. ככה יש לנו צווארי בקבוק בטיפול באוכלוסיות ברשויות המקומיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה, בבקשה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן מגוון השירותים שהקהילתיים שניתן על ידי המשרד באמצעות הרשויות המקומיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמו מה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> [הצגת מצגת] כמו מפעלים מוגנים לאנשים עם מוגבלות, כמו מרכזים למניעת אלימות, מרכזים לטיפול בילדים נכים, מרכזים לטיפול באלכוהול, מרכזים לטיפול באלימות המשפחה. את כל השירותים הללו אנחנו מממנים ברשויות המקומיות, אבל המבנה צריך להגיע מהרשות המקומית עצמה. בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש בזה צוואר בקבוק מאוד מסובך. בוועדה האחרונה ביקש יושב-הראש שני דברים בעצם. פעם אחת שנראה לו מסמך ואיפה הצרכים, ופעם שנייה ביקש יושב-הראש שלא נדבר על כל רשות בנפרד אלא שנדבר על צבר רשויות. מה שאנחנו מדברים עכשיו, מה שאנחנו מביאים כרגע זה ארבעה מרכזים רב תכליתיים באשכולות אזוריים. כך שהאשכול האזורי ישרת את כלל התושבים בתוך האשכול, כולל רשויות מקומיות. וככה, כמו שביקש יושב-הראש, אנחנו מכסים רשויות רבות בתוך האשכול. אנחנו מבקשים ארבעה מרכזים רב תכליתיים. עלות בנייה היא 58.8 מיליון שקל. אתם יכולים לראות את הפירוט של ארבעת המרכזים שאנחנו מבקשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> של כולם העלות היא 58 מיליון שקל? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן, העלות היא 58 מיליון שקל, רק בנייה. כל השירותים עצמם יהיו על חשבון משרד הרווחה. אנחנו נממן את כל השירותים שיהיו שם, ממרכזי אלימות, מרכזים לטיפול באנשים עם מוגבלויות, מרכזי הורים-ילדים, מרכזים שונים לטראומה. כל המרכזים האלה ימומנו על ידי משרד הרווחה. אבל, הבעיה כרגע, כמו שאמרתי, המחסום וצוואר הבקבוק כרגע זה מבנים. אין לנו כסף לבינוי במשרד הרווחה, אנחנו לא בונים בדרך כלל מבנים. חוץ מלשכות רווחה, בגלל שאנחנו פועלים באמצעות הרשויות המקומיות, זה הדבר היחיד שאנחנו בונים. אין לנו בכלל תקציבי בינוי. ולכן, זו הבקשה שאנחנו מביאים פה לשולחן. אני אשמח אם תתנו לגברת עופרה אבן, שאחראית על כל סיפור הבינוי, והיא קצת תפרט לגבי המבנים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. ואם אתם רוצים להרחיב לגבי השירותים עצמם יש פה את מיכל, שתסביר לגבי הצורך המקצועי במבנים הרב תכליתיים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, מיכל פה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, היא גם בזום. הנה, אנחנו רואים את עפרה בזום. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> שלום לכולם. נכחתי אתמול בדיון, דרך אגב. אני מנהלת תחום בכיר היבטים חברתיים בתכנון ובנייה. בפועל אני מנהלת את פעילות התכנון במשרד הרווחה, עפרה כרמון אבן. המצגת פתוחה בפניכם, אז אתם בעצם רואים ארבע בקשות שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בית הכרם זה בירושלים? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, אשכול בית הכרם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה, איפה זה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> חיפה והצפון. תכף תתייחס בהרחבה מיכל ארד. בגדול, אנחנו מבקשים מרכז חוסן קהילתי גלילי רב תכליתי ורב תרבותי, שישרת את כלל הרשויות באשכול בית הכרם. אנחנו מבקשים מרכז שלום המשפחה, גם הוא רב תכליתי ורב תרבותי, לאשכול גליל מערבי, ובמידת האפשר גם לאשכול גליל מזרחי. כרגע הבקשה בסך 58.8 מיליון שקלים, מתמחרת רק ארבעה מרכזים. אם תאפשרו את הקמת שני המרכזים, גם המערבי וגם במזרחי, אז הסכום יגדל בעוד יחידת תמחור. במחוז דרום אנחנו מבקשים מרכז חוסן טראומה רב תכליתי באופקים, שלא נכללת בשטח של מנהלת תקומה. ובנתיבות, שגם היא לא בתקומה, אנחנו מבקשים מרכז רב תכליתי למשפחות ולאנשים עם מוגבלות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם יש אפשרות לשאול, את אחראית על התכנון של הבינוי במשרד הרווחה, נכון? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה קורה אם הוועדה מחליטה שלא לתקצב את זה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז אלו הן פעילויות שהן אקסטרה, תוספתיות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אין פעילויות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אסביר. הפעילויות הספציפיות האלה, אנחנו נצטרך לחכות עד שיהיה מבנה כזה או אחר ברשות המקומית הרלוונטית, או באשכול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עשיתם עד ל-2022, כשהקרן התחילה לפעול? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מבחינתנו, אמרתי, החובה של הרשות היא להעמיד מבנים. וזה נמצא בדיאלוג כל הזמן עם הרשויות המקומיות. בסופו של יום, אחרי תקופות ארוכות יש צרכים שאנחנו צריכים לספק. בסופו של יום מעמידות הרשויות מבנים בהתאם לסדרי העדיפויות שלהן, ויש שירותים שלא קורים בגלל שאנחנו כרגע נמצאים בחסם של מבנים, לצערי הרב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל אלו צרכים שוטפים, אדוני. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לחלוטין זה צרכים שוטפים, שאני חוזר ואני ואומר שאנחנו מממנים אותם כל הזמן. אנחנו מממנים אותם כל הזמן. ובמידת האפשר אנחנו גם מנסים לדאוג לכך שהרשות תעמיד מבנה. אני אומר, החסרים בקטע של המבנים גורמים לנו לעיכוב בכך שאנחנו מפתחים שירותים. זה לא שאנחנו לא נותנים שירותים, זה לא שאנחנו לא ממשיכים בפיתוח שירותים, יש לנו עיכוב מאוד משמעותי כי המבנים, אני חוזר ואני אומר, יש לנו צוואר בקבוק מאוד גדול במבנים שהרשות המקומית יכולה לספק. אנחנו, גם בדיונים התקציביים שלנו מנסים להגיע למצב שבו אנחנו נפתח את המבנים הרב תכליתיים באשכולות עצמם. כרגע זה עוד לא קרה בגלל צרכים אחרים דחופים שיש לנו. זה היה אחד מהדברים שרצינו לתקציב 2025 ולא הצלחנו להביא אותו. ולכן, אנחנו כרגע נמצאים במצב שאנחנו את הנושא הזה עדיין לא הצלחנו לפצח. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אם אפשר לאפשר למיכל ארד להתייחס? היא תוכל להעמיק על הפעילות התוספתית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להעיר תפיסתית, כי אין חולק על החשיבות הענקית של הפעילות שלכם. לשיטתי ולשיטת החוק, ככה אני מבין את זה לפחות, מטרת הקרן היא לא להיכנס בנעליה של הממשלה במקום שיש כשל מערכתי. ואתה פה מדבר על כשל מערכתי שצריך, בעיני, לקבל פתרון מערכתי. הקרן לא נועדה לתת מענה לבעיות מערכתיות מהסוג שאתה מעלה, בוודאי כשמדובר בשירותים שהם חיוניים ובסיסיים וקריטיים. זה שירותים שהם בהרבה מאוד מקרים או משפרי איכות חיים או מצילי חיים. ולכן, אם הוועדה תמצא שהיא נותנת שליש מהתקציב, אז מה? אני לא, אתה מבין מה אני אומר? זה לא איזשהו משהו שהוא פורץ דרך. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני חוזר ואני אומר. אין בכלל חולק על החיוניות של השירותים האלה ועל ההכרח לעשות אותם. אנחנו כרגע נמצאים בסוג של מבוי סתום, כרגע. אני חוזר ואני אומר, החובה של הרשות המקומית היא אכן להעמיד מבנים. אז בסופו של יום הדברים האלה נדחים או קורים בסופו של דבר. כרגע, במציאות הנוכחית, אנחנו נמצאים במצב שבו יש לנו חוסר בשירותים בגלל שאנחנו לא מצליחים לפצח את זה. ברור שאנחנו מדברים בכשל מבני שאנחנו צריכים למצוא לו פתרון קודם. השאלה, עוד פעם, השאלה היא סדרי העדיפויות שלנו בין פיתוח שירותים, בין כניסה לנושא חדש שהוא נושא של בינוי, שמחייב השקעות מאוד משמעותיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להתערב בהצגה שלכם כי אני מאוד מכבד ומעריך את העבודה שלכם, אני רק אומר שכמו שעפרה הגיעה לפה אתמול והציגה בקשה למימון של שירותים פסיכוסוציאליים, אין חשוב מזה, רק זה לא המקום, לדעתי. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז הנה, אם אפשר לאפשר לסגנית מנהלת מחוז חיפה והצפון, מיכל ארד, להתייחס. כי בעצם הבקשות שלנו מבוססות על פעילות תוספתית, שהיא לא חלק מהשוטף. מיכל היא זו שתוכל להציג את זה בפירוט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי שאלה לפני כן. אני נותן רשות דיבור. קודם כול, עפרה כרמון, מנהלת תחום בכיר היבטים חברתיים בתכנון ובנייה. אתם לא עוסקים בתכנון ובנייה – למה להעסיק מישהו שמתעסק בזה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אנחנו עוסקים רבות בתכנון ובנייה. אני בימים אלו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הבנתי שאתם לא מתעסקים. רגע, פניתם לוועדה כי אתם לא מתעסקים בבנייה, אמרתם, ואתם רוצים אותנו שנתעסק בבנייה שלכם. אז אני שואל למה את מחזיקה בתפקיד הזה אם אין לכם בנייה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז אנחנו, ללא מקורות תקציביים מספקים בכל הקשור לבנייה, אבל בהחלט נדרשת פעילות תכנון עם רשויות מקומיות על מנת להטמיע מעני רווחה בתוכניות הפיתוח שמקודמות בכל רשות. תאר לך שבהסכם גג לא ייקחו בחשבון את מכלול צורכי הרווחה, תוקם שכונה חדשה שהיא מקבילה לעיר קטנה-בינונית ללא הקצאות של שטחים וזכויות בנייה. אז בישראל המצטופפת אנחנו מחויבים לתכנון שירותי רווחה, וזה באמת קורה בשנתיים-שלוש האחרונות. השלמנו כתיבה של מדריך תכנון שירותי רווחה, הראשון מסוגו בישראל, לראשונה מגדיר סטנדרט תכנון בנושא רווחה. אז כן נעשית עבודה רצינית. נותר לפתור את חסם המקור התקציבי לבנייה, זה נכון. וזה גם בעבודה. אנחנו בתהליכי מטה בסיפור הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, מקווה שתהיה לך עבודה בתחום של הבנייה. סגנית מנהלת מחוז חיפה והצפון, מיכל ארד. את איתנו גם בזום, כן. << אורח >> מיכל ארד: << אורח >> כן, אני אנסה לחדד קצת, אם אני אצליח, את הסוגייה ששאלתם מה מיוחד במה שמעבר לשוטף ולרגיל שלנו. אני אציין שמה שהלכנו עליו פה, וזה באמת משהו שקשה לנו מאוד לפצח, זה הנושא של האזוריות. אנחנו מדברים, בכל אופן במחוז חיפה והצפון, על אשכול בית הכרם. אשכול בית הכרם זה האזור של כרמיאל וסובב כרמיאל. כרמיאל; משגב; מג'ד אל-כרום; דיר אל אסד; סאג'ור. אלה היישובים. אנחנו הפריפריה. הפריפריה מאופיינת ביישובים קטנים עם מיעוט אוכלוסייה. כשאנחנו נשענים, ואנחנו נשענים על כך שהרשויות המקומיות הן אלה שמספקות את המבנה, אז כמובן שברשויות הערביות, וגם ביהודיות, זה מאוד מורכב. אבל, אז, בגלל שאנחנו מדברים על אוכלוסיות שהן מאוד קטנות, היכולת להקים שירותים איכותיים, מגוונים, נרחבים, הן מאוד מצומצמות. לכן, אנחנו לא מצליחים והרשויות לא מצליחות בפריפריה, יש לנו מגבלה של מגוון וגודל ואיכות השירותים מהסיבות האלה. כשאנחנו רוצים, ואנחנו מאוד רוצים לקדם עבודה דרך האשכולות האזוריים, שיש לנו שבעה כאלה בצפון ואנחנו עושים איתם עבודה מאוד נרחבת, לאשכולות אין אפשרות לתת מבנים. לאשכול אין מבנים. הבקשה פה לוועדה הייתה לייצר מבנה, לאפשר לנו תקצוב למבנה שאנחנו נאכלס בתוכו באופן אזורי לכלל היישובים שסובבים את האשכול, גם אוכלוסייה ערבית וגם יהודית וגם דרוזית, יש לנו את כל המגוון. ולספק שירותים בהיקף שהוא באמת מקפיץ מדרגה, שהוא משנה איכות חיים, שהוא מהווה אבן שואבת. קודם כול, להחזיר את האוכלוסייה לצפון, שבאמת התרוקנה וחוששת להגיע. וגם להביא אוכלוסייה חדשה חזקה. גם הנושא של החוסן וגם הנושא של קהילתיות וגם הנושא של מוגבלויות, זה קיים בכל אוכלוסייה, בכל הרבדים. זה אוניברסלי, הסוגייה הזאת. ואם יש שירותים איכותיים, אנחנו מאוד מקווים שאנחנו נצליח גם להעלות את הרמה וגם להביא אוכלוסייה. מקווה שזה ענה לכם על הנושא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> המבנה יהיה בסופו של דבר בבעלות הרשות? בבעלות מי? << אורח >> מיכל ארד: << אורח >> אנחנו רוצים שהמבנה יהיה שייך לאשכול. יהיה בניהול של אשכול, יהיה שייך לאשכול. יש לנו את אשכול בית הכרם, שהוא מאגד מספר רשויות מקומיות. אנחנו יכולים באמצעותו לתת שירותים אזוריים שיתנו מענה למגוון היישובים בסביבה. יש לנו את אשכול גליל מערבי, יושב באזור כברי, גם כן נותן מענה, לא בהכרח היישובים שנמצאים במנהלת תנופה. אלה לא מענים שתנופה נותנת. וגם באשכול גליל מזרחי, שזה באזור צומת כ"ח, קצת לפני קריית שמונה. אשכולות אזוריים נותנים מענים ליישובים מאוד קטנים שהם בעצמם לא מצליחים להרים מענים לאוכלוסייה ברמה. כשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות אתה צריך כמות בשביל לייצר שירות איכותי. זה קיים יפה מאוד באזור המרכז, זה מאוד מצומצם בפריפריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. האשכולות, הם גוש מאוד חזק, נקרא לזה ככה. זה מכיל בתוכו מספר רשויות. אז זה נועד לא רק כדי ליצור לחץ על הממשלה או עלינו כאן בוועדה, ולכן, זאת אומרת, גם אם אנחנו נשקיע אנחנו רוצים לראות את המאצ'ינג שלכם. שמספר רשויות באשכול, אתם יודעים, אשכול הוא מאוד חזק כלכלית, לכן בונים מבנים ביחד ומגיעים להישגים שלא יכלו להגיע אליהם כל רשות בנפרד. לכן, גם אם אנחנו נחליט כן להשקיע אנחנו רוצים לראות גם אתכם, איך אתם עושים את זה. האם יש לכם תוכנית כזאת מוכנה, ואני מדבר אליך, חנן, בעיקר, לגבי השקעה משותפת. זאת אומרת, שהרשות כן תשקיע, שלא יתנו לה מתנה, כי עד היום היא צריכה לעשות את זה, כמו שאתה אומר. אנחנו רוצים לראות אותן כן משתתפות בזה. אנחנו לא מחלקים את כל הקומפלקס. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> שאלה מאוד נכונה ומאוד מורכבת, כי אנחנו כרגע מנסים מצד אחד לשפר, לתת איזו דחיפה לאשכולות כדי לעשות מבנים רב תכליתיים ואזוריים מצד אחד, מצד שני אנחנו לא רוצים "לוותר" לרשות המקומית על עצם הבנייה של מבנה או העמדת מבנה לטובת שירותי הרווחה. אנחנו צריכים ללכת פה על חבל מאוד דק מהבחינה הזאת שגם הרשויות עצמן די חוששות שהמבנים יהיו באשכול עצמו ולא ברשות שלהן, ומה המשמעות של זה. כשזה ברשות הם מתוקצבים על נושא מסוים, פתאום חלק מהשירות באשכול עצמו. ולכן, מכיוון שמדובר בנושא יחסית חדשני ופורץ דרך, ואנחנו מאוד רוצים לפצח את הנוסחה הזאת, בשלב הזה אנחנו לא חושבים שאנחנו נוכל גם לגבות תקציבים מהרשות. זה פשוט לא יקרה, אנחנו לא חושבים שהרשויות יצליחו להשתתף בנושא הזה. אנחנו מנסים לטפל בכשל כרגע שהרשויות עצמן, חלקן יש להן מספר חוסים קטן ואין להן סיבה לפתח את השירותים האלה, אבל בתוך האשכול עצמו יש צבר של אנשים. ברגע שזה ייכנס לסוג של מיינסטרים, אנחנו חושבים שלאחר מכן גם יפותחו דברים ברשויות וגם אנחנו נוכל להיכנס לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מוכרח לומר, ובזאת אני אסיים את ההתייחסות שלי. אני מדבר אל מנהלת מחוז צפון. אני קצת מרגיש בסיטואציה לא הוגנת. הייתי בין אלו שניסחו בוועדת הרווחה את חוק שירותי הרווחה. אני ממפלגתו של יאיר לפיד, שדאג לתקצב את זה בשני מיליארד שקלים. אין דבר חשוב יותר, בעיני, מהשקעה באנשים עם צרכים מיוחדים. בעיני, זו אבן הבוחן שלנו גם כבני אדם וגם כחברה. זה אמור להיות בבסיס העבודה ובבסיס התקציב ובבסיס הפעילות של משרד הרווחה. לבוא אלינו ולהגיד "אין לנו דרך להציע את השירותים האלה כי אנחנו לא יודעים לפתור את המתקנים או את המבנים שיספקו את השירותים האלה", זה קצת לא הוגן. זה אמור להיות בראש סדר העדיפויות של משרד הרווחה כחלק מהתקציב השוטף של המשרד. אני אומר לכם שלא על קרן העושר תבנו כדי לספק לאנשים את השירותים האלה, שבעיני הם בסיסיים. הם קודמים לכול. אז תקציב משרד הרווחה הוא התקציב הרביעי או החמישי בגודלו במדינה, הוא עוד לא מספיק, אבל אם יש לכם בעיה לספק שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים או למשפחות שלהם, נא בצעו שינוי בסדר העדיפויות שלכם. לא על זה צריכים להיות מושקע, בעיני, תקציב קרן העושר. שהוא קטן, הוא נועד למטרות ספציפיות. זה א', ב' של משרד הרווחה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז יש לי התייחסות ממש קצרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לבוא ולהגיד לי "יוראי, אנחנו זקוקים לכסף שלך כי אם לא, לא יהיו שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים, זה להציב אותי בסיטואציה שבה אני אומר 'רגע, לא הוגן, עצרו'". ושוב, אני אומר את זה במלוא הערכה לפעילות שלכם. אין אנשים שעובדים יותר קשה מאנשי משרד הרווחה. באמת, אני חושב שאני אומר בשם כל חברי הכנסת, אנחנו מצדיעים לכם, לפעילות שלכם. אנחנו יודעים שאתם עובדים בסד בלתי אפשרי, במיוחד בתקופה הזאת. ולכן, אם תוכלו אולי להציע לנו דברים שהם פחות בדבר הזה, לא יודע. אני מרגיש לא בנוח. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס. אני חושב שאתה נותן את התשובות תוך כדי השאלה שלך. כי בסופו של יום אנחנו נמצאים באמת בסד תקציבי מאוד גדול. עכשיו, מדינת ישראל החליט בראשיתה קיומה שכל העמדת מבנים לשירותי רווחה, מחוק הסעד עוד ב-1969, החליטה שהעמדת מבנים לטובת שירותי רווחה היא האחריות הרשות המקומית. כדי לשנות את המדיניות הזאת, ואפשר כל מדיניות לשנות, בטח מדיניות של 50 שנה, אבל גם עם זה שאנחנו תקציב רביעי או חמישי, התקציבים שאנחנו מקבלים והסד שכל כך חנוק, להיכנס גם לסיפור בנייה יחייב אותנו לא לפתח שירותים. אנחנו נמצאים כל הזמן בקטע הזה של עדיפויות, איפה אנחנו מתחילים ואיפה אנחנו מסיימים. בסדרי העדיפויות האלה, כרגע, הבנייה נדחקה, לצערי הרב. אם אנחנו נצטרך להתחיל לממן בנייה היא תבוא על חשבון פיתוח שירותים, ואנחנו לא נמצאים כרגע במצב הזה, בטח לא בשנים הקשות שאנחנו נמצאים בהן כרגע. ולכן אני אומר, זה לא אומר שבעתיד אנחנו לא נכניס את כל תחום הבנייה גם לתוך מערכת סדרי העדיפויות שלנו, בשלב הזה, איפה שאנחנו נמצאים אנחנו צריכים לפצח את הסיפור הזה כדי שבאמת צוואר הבקבוק הזה ירד. ואני אומר שבעתיד הקרוב-רחוק אין ספק שאנחנו נצטרך להיכנס גם לתחומים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד רק משפט על עניין הרווחה. גם דיברתי עם השר והמנכ"ל. בסוף, האוכלוסיות המוחלשות והנזנחות בישראל אמורות להיות מיוצגות על ידי הרווחה, גם בצד של המשבר הטיפולי, שיש משבר או פגיעה או פוגענות או הוצאה מהבית. אבל, גם בצד של הזדמנות, של תוכניות, של יד ביד, של עוצמה, שמחזירות אנשים למעגל התעסוקה והתפקוד. אני חושב שזה שהממשלה לא הציגה לנו מרכיב של משרד הרווחה בתוכנית, כהמלצה זו בעיה. מה לבחור לעשות ברווחה אנחנו צריכים לחשוב. אבל, אסור לשכוח את האוכלוסיות המוחלשות ביותר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אפשר במילה לענות לו? אנחנו לא הבאנו את זה לפה רק מכיוון שאנחנו עושים את זה ממילא. אנחנו צריכים שם הרבה יותר כסף, אבל אחת מההנחיות הייתה לא להביא דברים שהם פועלים. אנחנו גם מרחיבים את תוכנית "נושמים לרווחה" השנה עקב סיפור מס פחמן. אנחנו מרחיבים את מספר המשפחות שאנחנו מנסים לחלץ אותן מעוני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה כל המשרדים נתפסו על בניין? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בתפיסה הזאת היינו שמחים להגדיל את זה, אבל פשוט לא הבאנו את זה לפה כי אנחנו באמת עושים את זה, והדרישה הייתה לא להביא דברים שיש בהם חוסר תקציבי אלא באמת נושאים חדשניים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חושב שאם היינו עושים את הדיונים האלה במסגרת האוצר היינו פותרים את הבעיות של כולכם. אתה יודע, מעט פה ומעט פה ומעט פה וזה כבר עבר את הקרן פי 5. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הוועדה, הכי אני מחכה לשמוע את משרד הבינוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אני חושב שאנחנו לא צריכים כחברי כנסת, ואני כיושב-ראש, לחזור כל פעם על אותה מנטרה. המשרדים צריכים להבין את זה. אני אומר את זה עכשיו בכללי לכולם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. בגלל התוכנית שהם הגישו אני מחכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע, אני הבנתי. אנחנו נעשה דברים שהם מעבר ל"בייס" שלכם, שהוא התפקיד שלכם. אנחנו נקדם בברכה את תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי בסעד. תלמידי כיתה ט' מקיבוץ אלומים ומושב שובה ואת המחנכים שלהם. מברכים את הגעתם לכנסת, את שיבתכם הביתה, בעזרת השם. אני עדיין יודע שזה לא קל, אבל יבואו ימים טובים, בעזרת השם. ונחזור ונחזק את הנגב ואת העוטף ואת הגליל, את כל האזורים שהיו במלחמה. פה בוועדה אנחנו שליחים של המשימה הזאת גם, יחד איתכם. תודה רבה לכם, ברוכים הבאים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברוכים הבאים לכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור למשרד התיירות. אבי חיימוב, כאן? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> [הצגת מצגת] ראשית, אני רוצה להודות לכבוד יושב-הראש ולחברי הוועדה על ההזדמנות לבוא ולהציג את הבקשה של משרד התיירות לקרן לאזרחי ישראל. אנחנו רואים השקעה במיזמים תיירותיים כמפתח משמעותי לפיתוח כלכלי מכמה סיבות. ראשית, זה יוצר מקומות עבודה, גם מקומות עבודה ישירים וגם מקומות עבודה עקיפים. זה תומך בעסקים מקומיים, זה משפר את התשתיות. בסוף, אם הרשות המקומית או יזם כלשהו סוללים כביש או יוצאים מבנה כלשהו גם התושבים המקומיים משתמשים בו. זה משמר את התרבות והמורשת. וכמובן, תורם לסביבה ולתרבות הפנאי. משרד התיירות מפעיל בשנים האחרונות, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון (מסלולי תמיכה בהקמה של בתי מלון), אבל משרד התיירות לא תומך בהקמה של אטרקציות או במיזמים תיירותיים, וזה בגלל שיקולי תקציב. התקציב של המשרד מאוד מוגבל והוא צריך לחשוב איפה הוא רוצה להקצות את מעט המשאבים שיש לו. אז הבקשה שלנו לקרן היא לבצע מסלול תמיכה באטרקציות טבעיות. זאת אומרת, אטרקציות שהן פחות מפרות את הנוף, אטרקציות שיותר משתלבות בנוף ובסביבה. מדובר במזימים קטנים ובינוניים ושיתמקדו ביישובי חבל תקומה ויישובי קו העימות בצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה דווקא בצפון? מה עם הדרום? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> הכוונה בשלב הראשון, כמו שאמרתי, להתמקד ביישובי קו העימות, ובשלב השני, במידה ואכן לא נמצא את התקציב, אז באמת לעבור לנגב והגליל והדרום. אנחנו יודעים שאלה אזורים מאוד מוטי תיירות, הם מושכים תיירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יפה שרשום 'לא בגני חיות', אהבתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, תקומה זה בדרום? תנופה זה בצפון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, תנופה צפון, וגם מתייחסים לצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באמת? ככה זה נקרא? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, תקומה ותנופה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תנופה זה בצפון ותקומה זה בדרום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אז תקומה כתבתם? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> וקו עימות צפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קו עימות צפון ותקומה, כתבתם. אלה שני פרויקטים או שהתבלבלתם בין תנופה לתקומה? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> לא, התכוונו לדרום ולצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באיזה סכום אתם מבקשים תמיכה? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> אז התקציב הוא כמובן מודולרי, בהתאם למה שהוועדה תאפשר. אנחנו חשבנו על סכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים, כי מדובר במיזמים קטנים ובינוניים. מיזמים שבין 300,000 עד 2 מיליון שקלים למיזם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפרופו, אין פה פיתוח תיירות באילת, נכון? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, רק בצפון הם מתמקדים עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לקבל רשימה של פרויקטים? אתה מבין? אנחנו לא נותנים כסף באוויר ואז אומרים "טוב, עכשיו תגיד לנו מה אתה עושה". << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים לפרסם תמיכה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני תוהה אם אולי שווה להקדיש חלק מההצעה שלכם לשיקום הנזקים מהאסון העתידי שיקרה מדליפה של קצא"א בנמל אילת. הרי, שר התיירות הצביע בעד ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, מה שבהכרח יגרור לאסון סביבתי ולשיתוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא שאלות כלליות עכשיו למשרד התיירות, אנחנו מדברים על הקרן לאזרחי ישראל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר, כשמגיע נציג משרד התיירות ומציג - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשאל אותו עכשיו מה טמפרטורת המים בכנרת כי לא מתאים לי לשחות שם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, יכול להיות ששווה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה רגע, אני שאלתי לפניו ועוד לא קיבלתי את התשובה שלך. האם אתה יכול לתת לנו רשימת פרויקטים וסכומים, אם יש משהו כזה? << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> כרגע אין לנו רשימה. אנחנו נצטרך לפרסם קול קורא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תן דוגמה למשהו. אתה אומר לי "תן לי כסף לקופה קטנה שלי ואני אפרסם קולות קוראים". << אורח >> אבי חיימוב: << אורח >> אם אני אצטרך לחשוב על מיזמים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפילו שר האוצר לא עושה את זה, כשיש לו מאות מיליארדים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, שיקום עתידי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם המתודה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תן לנו משהו, אני אומר בנוסף, לא בפעילות השגרתית של המשרד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, גם שיטת העבודה מדאיגה אותי. כי בסוף אתה רואה שזה הולך או לגופים גדולים, מלונות גדולים. ואתה רואה ביזמים של תיירות כאלה של צימר ואיזו מסעדה בבית, הם נאבקים על הקיום, מנסים לחזור הביתה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא מדבר על אטרקציות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אטרקציה. מסעדה בבית זה אטרקציה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מסעדה זה נחשב אטרקציה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להיחשב, זה לא מעניין אותי מה זה נחשב. אני חושב שמשרד התיירות, לדעתי, אם הוא יכול להציע לנו משהו שבא ונותן לעסק מענק שיבה הביתה והקמה מחדש, אתה שומע, ואטורי? מענק לעסק קטן – שיבה הביתה והקמה מחדש. עסקים של צימרים, של מסעדות. העסקים הקטנים דווקא, בעדיפות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מענק שיבה הביתה והקמה מחדש. זה דבר שהוא חד פעמי כי זה רק המלחמה. לא נפגוש את זה שנה הבאה. וזה מבורך. אבל, שתהיה להם מתודה לתת את המענק הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, גם יש מעבר - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין את זה. אין פתרון כזה בממשלה היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש בעיה של אזור הצפון והדרום, העוטף, באזורים של המלחמה יש הרס רב. אם הייתם מביאים שני פרויקטים יפים בצפון או בדרום, אתה יודע, טיילת או משהו שמחברת את כל העסקים הקטנים האלה, זה יכול להיות יפה ונחמד. אבל לא משהו, אתה יודע, "תן לי 20 מיליון ואחרי זה אני אגיד לך מה עשיתי עם זה". טוב, תודה רבה. ודרך אגב, אני מאוד מעריך את העבודה שעשיתם בזה, שלא יישמע פה, משרד התיירות עשה עבודה נפלאה בפינוי התושבים. ישבנו בוועדת החוץ והביטחון. אני חייב להרחיב קצת שלא תחשבו שירדנו עליכם פה בוועדה. ישבנו בוועדת חוץ וביטחון ושמענו על שתי משפחות בשני אוהלים בתוך הכיתה, מזרון ושני שמיכות לאדם, והגענו לבתי מלון. וזה יפה מאוד. למרות שכן, כל פינוי כזה זה בסוף כלוב מזהב וזה לא כיף לאף אחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה מחזק את האמירה של מירי רגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרד התרבות והספורט. מנהל תחום בקרה ורכש מנהל הספורט, יואב רם. << אורח >> יואב רם: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. משרד התרבות והספורט ומינהל הספורט הגישו שתי הצעות עקרוניות לוועדה. הראשונה שבהן זה קירוי סולארי של מתקני ספורט לקהילה. כידוע, חלק משמעותי ממתקני הספורט בקהילה אינם מקורים, ואלו שמקורים הם ללא פאנלים סולאריים. קירוי של מתקני ספורט יאפשר לשדרג ולהרחיב את האפשרויות ואת התנאים של השימוש במתקנים, מתקני הספורט לרווחת הציבור כולו, לרווחת הספורטאים והקהילה. הדגש הוא על הגדלת שעות וימי השימוש, במיוחד בתנאי מזג האוויר בישראל. בקיץ חם מאוד, קשה מאוד לעשות פעילות גופנית בחוץ במתקן חיצוני שהוא לא מקורה ולא ממוזג. וגם בחורף, יש גשם וכולי. השילוב של קירוי ופאנלים סולאריים, מאפשר בין היתר, מעבר להצללה וליכולת לעשות שימוש במגרשים, יסייע מאוד לחיסכון משמעותי בהפעלה השוטפת של המתקנים. יש להם עלות הפעלה משמעותית, לרשויות המקומיות. ואנחנו מאוד היינו שמחים לעזור לרשויות באמצעות קירוי סולארי, לסבסד חלק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך הציג את אותו פרויקט, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חינוך עוד לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, בהתחלה. << אורח >> יואב רם: << אורח >> אני אגיד מילה גם לגבי זה. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> מדובר במגרשי ספורט בבתי ספר, מה שנמצא בהצעה. פה הוא מדבר על מגרשי ספורט לא בבתי ספר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא בבתי ספר? << אורח >> יואב רם: << אורח >> אנחנו מדברים באופן כללי על מגרשי ספורט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתה איזושהי הצעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, הייתה. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה וגם משרד האנרגיה דיברו על זה. אני אתייחס לזה עוד מעט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אל תגלו להם כי אז אנחנו נאשר אחד וארבעה משרדים סגרנו. << אורח >> יואב רם: << אורח >> יש משהו בדברים שאתה אומר. אם כבר הגענו לנקודה הזו, אז הדרגים המקצועיים במשרד האנרגיה ובמשרד התרבות והספורט מנהלים שיח שוטף גם בנושא של קירוי סולארי. ההצעה, גם ההצעה של משרד האנרגיה בעניין הזה, היא גם על דעתנו, מבחינת הפרטים שיש בה. היתרון, ושוב אני אגיד את זה, היתרון של מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט זה שיש לנו את תוכנית המתקנים הלאומית על פי חוק הספורט, היא מפורסמת ברשומות ונחתמת על ידי שר האוצר ושר התרבות והספורט. היא תוכנית רב שנתית שמאפשרת לנו לצאת בקולות קוראים מיידים כמעט לכל צורך שקשור בבינוי, שיפוץ ושדרוג של מתקני ספורט. מהבחינה הזאת, הכלי ליישום התקציב נמצא וקיים ונתון באופן מיידי לביצוע. זה היתרון היחסי, לפחות של המשרד הזה. חוק הספורט קובע גם אפשרות או אפילו חובה לאגם משאבים בנוגע לבינוי של מתקני ספורט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה המחיר למגרש? << אורח >> יואב רם: << אורח >> זה מאוד משתנה, זה תלוי במתקן. בטח ובטח כשמדברים על קירוי סולארי, אלה עלויות נפרדות. אנחנו כמשרד הספורט, ופה באמת לדברים שאמרת קודם וחשוב להדגיש את זה, התקציב שלנו הוא מוגבל, כידוע, ולא מאוד גדול. יש צורך אדיר במתקני ספורט גם לקהילה, גם לספורט תחרותי וגם לספורט הישגי. אנחנו מתמקדים בתמיכה בהקמה, שיפוץ ושדרוג של המתקנים עצמם. כשאנחנו מדברים על קירוי סולארי, זה התוספת למתקן. כמו שאמרתי, היתרונות הם שזה מאפשר לסבסד את ההפעלה השוטפת ולהקל על הרשויות, במיוחד הרשויות בפריפריה, שהרבה פעמים מגיעות למצב שבו הקימו מתקן אבל לא יכולים לתפעל אותו כמו שצריך, לא יכולים לשמור עליו לאורך שנים בצורה תקינה. כל פעם נדרשים עוד פעם ועוד פעם לשיפוץ או לשדרוג. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב שאתם מבקשים לטובת הפרויקט החשוב הזה? << אורח >> יואב רם: << אורח >> בשביל הפרויקט הזה אנחנו מבקשים 30 מיליון שקל? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שזה יאפשר מה? << אורח >> יואב רם: << אורח >> יש את הנתונים בהצעה המפורטת של משרד האנרגיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מולי. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> זו אותה הצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> יואב רם: << אורח >> זו הצעה זהה, יש שם את הפרטים. אני אתן גם למשרד האנרגיה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> ההצעה שלנו יותר רחבה אבל אפשר רגע לדייק, אם אנחנו רוצים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מדברים על 120. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> 120 מגרשים, מה שהצגנו בפעם הקודמת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 120. שזה גם קשור למגרשים בתוך בתי הספר וגם מחוץ לבתי הספר. באופן כללי. << אורח >> יואב רם: << אורח >> זה מתקני ספורט באופן כללי. הרשויות, במסגרת הקולות הקוראים שאנחנו מפרסמים, הרשויות בוחרות בעצמן עבור איזה מתקן להגיש את הבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ברור, זה פרויקט חשוב. אני חושב שנכון וחשוב לתקצב אותו. << אורח >> יואב רם: << אורח >> פרויקט נוסף שרצינו להציע הוא מיגון של מתקני ספורט באזורים סמוכי גבול, סמוכי גדר, בעוטף עזה. בעבר, נדמה לי שבתוכנית המתקנים שפורסמה ב-2016, הייתה אפשרות ליישובים סמוכי גדר לעשות שימוש בזכאות – אז הייתה זכאות למתקן ספורט – הייתה אפשרות לעשות שימוש בזכאות של רשות ולתרגם את התקציב לטובת מיגון של מתקן אחר. זה היה באופן חד פעמי. כיום אין לנו קולות קוראים שמאפשרים את המיגון של מתקני ספורט. אני חושב שדי ברורה החשיבות של הנושא, היא מאפשרת פעילות שוטפת גם בעתות חירום, גם במקרים, לא עלינו, של מלחמה, צרכים ביטחוניים כאלה ואחרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר מיגון של מתקן ספורט? << אורח >> יואב רם: << אורח >> כלומר, לקחת מתקן ספורט, לדוגמה אולם ספורט, ולבצע בו בינוי שיהפוך אותו למקום מוגן. כלומר, לבטן את המתקן בהתאם לסטנדרטים ולתקנים ככה שכל מי ששוהה בתוך המתקן ונמצא בפעילות ספורט, אם יש אזעקה, חלילה יש איזה צורך להיכנס למקום מוגן, הם כבר נמצאים במקום מוגן ויכולים להמשיך את הפעילות. גם במקרה הזה ביקשנו תקציב של 30 מיליון שקל. שוב, מן הסתם יש צורך גדול מאוד גם בהיבטים האלה. שוב, אם אני חוזר אחורה ל-2016, רשויות מקומיות, גם סמוכות גדר, התלבטו מאוד, וחלקן לא ניצלו את האפשרות על מנת לא לפגוע במספר המתקנים שהם יבנו. אני אשמח, דרך אגב, אם משרד האנרגיה ימשיך ויפרט. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם עוזרים להם לבנות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הם כבר פירטו בפני הוועדה את ההצעה שלהם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרווח מהחשמל הולך לרשות? << אורח >> יואב רם: << אורח >> כן. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> כן, אנחנו נעשה את זה בתיאום מסודר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והיא חייבת להשתמש בכסף למטרה מסוימת? << אורח >> יואב רם: << אורח >> הרשויות, במתקנים קהילתיים - - - << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני אגיד רק, אנחנו כמובן נעשה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמעת מה האוצר אמר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה האוצר אמר? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה לא הכסף שלו, זה של האזרחים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יואב צודק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, הקלטתי הכול ואני מביא את זה לשר. הוא לחוץ לפגוש אותי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השר לחוץ לפגוש? אלה פרטים מעניינים. על מה הוא רוצה לדבר איתך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא רוצה להוסיף לי כסף. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני רק אתייחס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, שאלתי שאלה על הרווחים של החשמל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם פעם הייתי שר אוצר, לא שיש לי יומרות, אבל הייתי עושה פגישות כאלה עם כל המשרדים. שיתנו לי משהו מיוחד שאתם צריכים לעם ישראל, היינו מעבירים את זה פה בכיף. מיליארד אחד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אהבתי. << אורח >> יואב רם: << אורח >> אפשר לענות לשאלה? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אם אפשר רק להתייחס לשאלה זאת? ד"ר גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה. אנחנו ב-2022, יחד עם משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, בעצם אז היה תקציב האקלים של המשרד, זאת הייתה הפעם האחרונה שבעצם נתנו תמיכות לפרויקטים. נתנו 42 מיליון שקלים לקירוי סולארי של מגרשי ספורט ושטחים ציבוריים. אין תקציב כיום, כמו שידוע. אנחנו חושבים שההצעה ששרון הציגה היא הצעה חשובה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה הפסקתם לתקצב את זה? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> לא היה. תקציב האקלים ירד לאפס, בוטל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> זו הייתה החלטה של משרד האוצר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אין חור באוזון? כי הזיהום נרגע? כי הכול טוב? כי אתם עומדים ביעד האנרגיה החליפית של 30%? למה הפסקתם? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אנחנו לא הפסקנו, לצערנו התקציב פשוט בוטל. תקציב ההמשך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה לא עונה לי למה. יש יעדי ממשלה לאנרגיה חליפית ב-30%. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אתה צודק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, אז מה? למה הפסקתם את הכסף? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אני עונה. זאת לא הייתה החלטה שלנו, לצערנו. למרות שהגשנו דרישה לתקציב ל-2023. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הממשלה מפסיקה לתקצב משהו ואז היא לקרן הזאת ואומרת "אבל זה מאוד חשוב"? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> רגע, אז אני רק רוצה לענות או להשלים. אחד, יש את הפרויקט הזה, שאנחנו כמובן חושבים שהוא מאוד חשוב. וכמו שנאמר כאן, זה בעצם דאבל או טריפל דיבידנד, כי זה בעצם מאפשר לאותם מתקנים לעשות בהם שימוש לאורך השנה. זה מתחבר לפרויקט השני שהצגנו ויש לו חשיבות מאוד גדולה – ממוקד בקירוי סולארי של בתי עלמין. זה לאחר שעשינו ניתוח וראינו שבתי עלמין רבים, הרוב המכריע של השטח של בתי עלמין נמצא במקומות מאוד משמעותיים, קרוב למרכזים האורבניים של מדינת ישראל. זה חוסך המון שטחים פתוחים, זה חוסך תשתיות, כי התשתיות של הרשת כבר קיימות, תשתיות ההשנאה קיימות. לכן, אנחנו חושבים שבסכום מאוד מצומצם, מה שהגשנו, 7 מיליון שקלים, לכמה פיילוט כדי להדגים את ההיתכנות של קירוי של בתי עלמין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתה אומר השנאה וכל זה? למה זה נמצא כל כך הרבה בבתי עלמין? מה העניין? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> בתי העלמין, בגלל שהם קרובים למרכזים האורבניים. בעצם בין ירושלים לגוש דן, כל המרחב הגדול הזה, יש בו שטח עצום של בתי עלמין, וגם דרומה עד לבאר שבע. והם קרובים למרכזי השנאה ולרשת החלוקה למתח גבוה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה לא תעשה צל לאזרחים? לאלו שמתו אתה עושה צל? תעשה בבתי ספר, מגרשים, כיכרות, מגרשי חניה, אולמות ספורט. אני רציתי לספר לכם סיפור פעם קודמת ויושב-הראש לא נתן לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני תכף אתן לך. דרך אגב, אני אמרתי את זה בדיון הקודם גם – עזבו את בתי העלמין. תגיד לי, מה אתה רוצה? מה, הם קוראים ספרים בלילה? למה אתם צריכים את זה? כשאתה אומר לי ליד השנאה וזה, זה לא מעניין כל כך. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אלה שטחים יקרים מפז. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום לעשות צל בערים לבני אדם תעשה צל למתים. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> גם וגם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא גם וגם. חיים לפני מתים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> או להבדיל, אני אתן לך דוגמה מהבית שלי, בסדר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, התנובה המרכזית היא לא צל, היא להפיק אנרגיה במקום שהוא במרכז. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הבן שלי משחק כדורסל, אנחנו נמצאים ליד הגבול בסוריה. אתה רוצה זמן לספר את הסיפור? אז תן לי להשלים ואני אתן לך. אני אומר, תשמע, כשהן שלי רוצה לשחק כדורסל הוא צריך לנסוע עד חיספין מאלוני הבשן. אתה יודע, הוא לוקח רכב. את הרכב של אשתי הוא לוקח ונוסע. ואז לא נתנו לו מפתח, אז אין לו איפה לקלוע לסל. אתה צריך להבין, אצלנו יש או שלג או כפור אימים. מגיעים לאפס מעלות בערב. ואז אתה מבין? הוא נשאר במכינה, הם שם משחקים כדורסל. כשאני אמות אל תשימו לי, בסדר? אני לא צריך חשמל, לא צריך צל, הכול בסדר. << אורח >> יואב רם: << אורח >> אם אפשר להשיב לשאלה שנשאלתי, לגבי מי מקבל את הדיבידנדים או את ההכנסות מהפאנלים, מההצללה של המגרשים – הרשויות המקומיות. אבל, בהקשר הזה אני כן רוצה להגיד שחלק בלתי נפרד מתוכנית המתקנים הלאומית שלנו, בכל מה שקשור למתקני ספורט לקהילה, כל הרשויות שמקבלות תמיכה מתחייבות בכתב להעמיד את המתקנים בחינם לכלל הציבור. כלומר, מדובר ברווח נקי לאזרח. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תשכלל את ההתחייבות. תגיד להם שתמורת הרווחים מהחשמל אתם תתחזקו ותעשו פעילות. << אורח >> יואב רם: << אורח >> לא, הרשויות מתחייבות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פעילות. תחתמו לי על תחזוקה ופעילות במגרש. << אורח >> יואב רם: << אורח >> סליחה שהיה לי קצת טריוויאלי להגיד – הרשויות מתחייבות, בין היתר, חוץ מלהעמיד את המתקן בחינם לכלל הציבור הן מתחייבות גם לעמוד בעלויות השוטפות של אחזקת המתקנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. שעת סיפור. סבתא וסבא שלי נפטרו בנצרת, אבל טבריה זו עיר קודש – מול הקבר של רבי מאיר בעל הנס. אז קברו אותם שם וזה על חוף הים, זה תחת עץ ברוש. אז אמא שלי בוכה על מותם של הוריה והיא אומרת "תראה, הם מסכנים. בכל זאת, אבל יש לכם חוף ומוזיקה טובה וצל של עץ הברוש", אז זה כן טוב להתייחס למתים אבל לא עכשיו. אנחנו צריכים קודם את החיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, התנובה המרכזית מהצבת פאנלים סולאריים מעל שטחים מופרים היא לא בהכרח, היא להפיק חשמל נקי ולהפחית את התלות של ישראל בדלקים פוסילים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה כלכלה. תן ליזם את בית העלמין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה עושה רווח כפול. אז בסדר, אז אני נותן גם צל וגם חשמל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים כסף ציבורי למטרה ציבורית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שנייה, מיכאל, תן לי להסביר את הנקודה. מאחר ששמענו פה שיש בישראל כמעט רבע מיליון בתים משותפים ורק על עשרים יש פאנלים סולאריים, יש קושי לבזר את האנרגיה שלנו ולהפיק אנרגיה סולארית בערים במרכז ישראל. ולכן, ההצעה היא לקחת שטחים מופרים, כמו חניונים וכמו בתי עלמין, כמו מגרשי ספורט, כמו כל דבר שמופר ואפשר לעשים עליו גג שהוא גדול, כי בית עלמין הוא משטח גדול שאפשר למתוח מעל כמעט כולו פאנלים סולאריים. זה רעיון מצוין. הוא נכון מכל כך הרבה בחינות. גם בטיחותית, גם אנרגטית, גם סביבתית, גם חברתית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אבל פה אתה מרוויח, רגע, מעל בתי עלמין אתה מקבל אנרגיה מתחדשת, נכון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעל הכול, מעל חניונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. זה הדבר היחידי. עכשיו, כשאתה עושה את זה מעל מגרשי כדורגל או כדורסל אתה מקרה אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש ערך מוסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יופי, אז מה הטענה שלך? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הטענה שלי היא שזה לא סותר. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> לא, לא. זה ברור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא סותר. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> זה לגמרי ברור, רק צריך, כן יש חסם אמיתי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי ואני הסכמנו, לכן נסגור את הוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל, ניסים, יש הרבה יותר חניונים. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> צריך פיילוט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה חניונים מאשר מגרשי ספורט. הרבה יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לנו כסף לעשות את הכול. מגרשי ספורט זה מגניב, למה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן, מציע - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, אתה יכול לתת חמישה מגרשים בצפון ובדרום בהתחלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. מה שד"ר פרואקטור מציע זה פיילוט. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> יש אפשרות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אומר בוא נלך עכשיו לקירוי של הכול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, עשית מכרז לעסקים? אולי הם ייקחו את זה בלי כסף ציבורי? עשית מכרז על בתי עלמין? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> עשינו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואף אחד לא הגיש? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> שנייה, לא עשינו מכרז. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לא עשית מכרז. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> רגע. עשינו בדיקה ואנחנו מבינים שיש חסמים ספציפיים לנושא של בתי עלמין. עכשיו, בגלל שזה כזה שטח משמעותי עם באמת ערך מוסף מטורף לרשת ולביטחון האנרגטי של ישראל, וכמובן לשמירה על שטחים פתוחים, כל מה שאנחנו מבקשים זה סכום כסף קטן לפיילוט להניע. להתניע כדי שיראו את זה, ובתי עלמין נוספים בכל הארץ - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. מיכאל, מה שנאמר פה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה לא עושה מכרז לבדוק? אולי יזם עסקי ייקח לך בית עלמין ויקרה אותו. למה אתה צריך כסף ציבורי? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> לא, לא צריך מכרז. יש תעריף וכל אחד יכול לעשות את זה, העניין הוא חסמים, בין השאר, כליליים. ולכן, העלות של הקונסטרוקציה ספציפית – בדקנו את זה לעומק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מה שבאתי להגיד. שמענו את זה בוועדה הקודמת. בגלל שזה - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, זה לא כמו אולם ספורט כי זה לא 10 מטר, זה 2-3 מטרים. אגב, לא כל אחד יסכים שתשים לו פאנלים. חלק מהדתיים לא רוצים פאנלים על הקבר. << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אתה צודק, ולכן - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מנתק את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יש לנו מכתב מהרב הראשי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלא אם כן אתה עושה הארקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה? אתה אומר את זה בתור אדם שמבין קצת? מאיפה הבאת את זה עכשיו? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר לך שלא כולם יסכימו לזה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> יש לנו אישור מהרבנות הראשית בנושא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קונסטרוקציה למגרש קט רגל או בית עלמין זה לא כמו לשים פאנלים סולאריים על בניין, למה? כי אתה צריך רגליים במרחקים מסוימים, אלא אם כן אתה שם בנקודת האמצע עמוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולכן, מה שהוא אומר לגבי יזמות פרטית, אתה שומע? לא תמיד תגיע לזה. מצד שני, אתה יכול להשתמש בחשמל כדי להחזיק את המגרש, אתה מבין? לצבוע אותו פעם בשנה, לסמן אותו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בעד המגרשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אנחנו עכשיו שימשנו כוועדת הספורט בחצי השעה האחרונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, אני לא אוהב שהממשלה הפסיקה לממן את זה בעצמה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> אני מציעה רק כדי לסגור. שרון ממשרד האנרגיה. אנחנו בתיאום גם עם משרד להגנת הסביבה וגם משרד התרבות בנוגע להצעה על המגרשים. היא תופיעה כאן. אתם גם ביקשתם לראות מאצ'ינג - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עשינו איזה דיל עם משרד הבריאות, הוא ביקש מאיתנו 70 מיליון. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> מה עשיתם? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלנו אותו כמה כסף הוא שם בעצמו, הוא אמר אפס. אמרנו לו שאולי יהיה לו אפס גם אצלנו. אחרי זה אמרנו לו לך תעשה בדיקה בבית ממה שיש לך, תביא 30 או 40 ואולי תקבל משהו פה. אולי תבדקו שם אם יש לכם כסף למגרשים ואז נצטרף אליכם. תעשו בדיקה. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> לבקשת הוועדה, אנחנו בודקים את נושא המאצ'ינג. דיברנו על זה גם עם משרד התרבות ואנחנו נגיש הצעה גם בנושא הזה, בסדר? הדרישה למאצ'ינג, לגבי הפיילוט, ככל שהוועדה רוצה אפשר ממש ביחד לעשות גם קול קורא לאותו דו שימוש ואפשר לעשות פיילוט אחד. אנחנו יודעים להוציא את הדבר הזה כמובן בתיאום עם משרדים, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> [הצגת מצגת] משרד התרבות והספורט. יש את הצד של התרבות שגם היה רוצה להציע. תודה רבה, חבר הכנסת ואטורי, כבוד יושב-הראש, תודה על הזכות לדבר. תודה לחברי הכנסת. ברשותכם, יש גם את המצגת שהעברתי אליכם, אם אפשר להציג. אני מנהל מחלקה למוזיאונים ואומנות חזותית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מאיפה אתה, זעפרני? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> מאיפה אני בישראל? מתל אביב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה גדלת? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> איפה גדלתי? בראשון לציון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם זה מה שאתה עושה בחיים אתה בר מזל, באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גם גדלתי בראשון אבל בואו נתקדם. יוראי חשב לעבור לגליל וכשהוא יעבור לגליל הוא יבין מה זה מגרשים שהם פתוחים, תחת כיפת השמיים, אתה מבין? היום אתה בין בניינים, אתה לא רואה את זה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> טוב, אז ככה. הפרויקטים, אני אציע שני פרויקטים שהם למעשה נותנים מענה, פתרון אחד לכלל אזרחי ישראל, והם עוסקים בכלל בתחום הספרות והספריות הציבוריות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלה שבאים לספריות. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון. היום המצב הוא שיש לא מעט יישובים בישראל, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והפריפריה החברתית שאין להם גישה לספריות ציבוריות. בעצם הפרויקטים שאנחנו מציעים, מטרתם להנגיש את הספרות ואת הספריות גם למי שאין לו בקרבת מקום מגוריו ספריה ציבורית. הפרויקטים מתחלקים לשניים. החלק הראשון זה מה שנקרא ספריה דיגיטלית נגישה. היום בעצם, כבר היום בשוק יש המון פלטפורמות שונות שמאפשרות לצרוך ספרות באופן דיגיטלי. הבעיה היא בעצם שאותן פלטפורמות הן פלטפורמות מסחריות, מספר הכותרים בהן הוא קטן יחסית., בדרך כלל הכותרים שמופיעים בהם הם כותרים פופולריים וכותרים שהם לא פופולריים לא מופיעים בפלטפורמות הדיגיטליות. אנחנו רוצים בעצם להרחיב את הקטלוג של הספרות הישראלית באותה פלטפורמה דיגיטלית ולאפשר בעצם לספריות הציבוריות לתת גישה לאותם כותרים דיגיטליים גם למי שאין לו ספריה קרוב לביתו. הספריות הדיגיטליות גם נותנות מענים גם לציבורים שיש להם מוגבלויות כגון עיוורים, דיסלקטיים. הפתרון הזה הוא פתרון שהוא מצוין עבור אותם אנשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רק רוצה להבהיר. המטרה היא להקים פורטל דיגיטלי שהוא ממשלתי? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> לא, אז להקים פלטפורמה ממשלתית זה דבר שהוא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני, למשל, מנוי בעיר שלי לספריה ואני מקבל קופונים. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון. לעברית? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון. אז יש עוד כל מיני פלטפורמות כמו ליבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז על מה מדובר? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> יפה, אז גם בעברית, אם למשל תרצה לקבל כותר מסוים והוא לא מופיע שם כי הוא פחות מסחרי, אין לך גישה אליו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אין לך גישה. ואנחנו רוצים להגדיל את הקטלוג שמופיע באותן פלטפורמות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. אתם רוצים להרחיב קטלוגים מסחריים? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> לאו דווקא מסחרי. לתת את האפשרות. לצאת למכרז - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדם יוכל לשאול ספר דיגיטלי כי הוא רשום בספריה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> בדיוק, זה דרך הספרייה שלו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני משאיל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחינם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, זה קיים היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אתה בתל אביב, אנחנו לא כמוך. אנחנו מתים לפניך, יש לנו פי 2 רופאים שחסרים לנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ספציפית, תל אביב לא חברה בשירות הזה. אבא שלי משאיל ספרים משם. יש עשרות עיריות, לא רק במרכז, שיש להן את השירות הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בכול הארץ. לכל ספרייה ציבורית יש את האפשרות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין למה עוד 7 מיליון שקלים? מה זה עושה? כי זה קיים היום. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אז יפה, 7 מיליון השקלים האלה מורכבים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קונה זכויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היום זה קיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא קונה עוד זכויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה שלי. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> יפה. אז 7 מיליון השקלים האלה נועדו להרחיב את הקטלוג, שהיום הוא מאוד מצומצם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לעוד גופים מסחריים? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> לא לעוד גופים מסחריים. בואו נתחיל ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל מה אתה רוצה, אני לא יודע. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אני אסביר. הרעיון המקורי בהתחלה היה להקים פלטפורמה של המדינה שהיא תאגד בתוכה את כל הקטלוגים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא תתחרה? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אז הדבר הזה עולה עשרות מיליונים ויש לזה בעיות משפטיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> יש היום, כמו שאמרנו, מוצרי מדף בשוק. כמו שציינת את עברית, ליבי ויש אחרים. לצאת למכרז. מכרז שבו אנחנו, המדינה תממן רכישת כותרים נוספים לקטלוג הדיגיטלי של ספרות ישראלית. אנחנו רוצים בסופו של דבר לתמוך ביוצרים הישראלים. להנגיש אותו, כמובן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם יש פריפריה שאין לה ספרייה ולא דיגיטלי. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> כמו שאתה אמרת, קוד קופון – כל ספריה מקבלת למעשה מכסה מסוימת של קוד-קופונים. אז בהנחה שזו השיטה שתזכה במכרז, אז להגדיל כמובן את מכסת הקופונים שניתן לתת לתושבים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, זעפרני, סליחה שאני הולך איתך על התפיסות של התקצוב – הייתה פרשה שלמה שספריות עירוניות יקוצצו ב-2025. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה מאבק ציבורי על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה בוטל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> פעלנו ובוטל, נכון? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמר על התקציב. אתם כמשרד שמתם על זה כמה שקלים? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אני אסביר. יש את חוק הספריות, חוק במדינת ישראל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, על המיזמים האלה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> חוק הספריות בעצם קובע תקצוב שמיועד עבור הרשויות המקומיות לתחזוקה השוטפת של הספריות העירוניות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בטוח שזה אפילו תחזוקה, זה פעולות בספריה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> לא, התקציב הזה כולל בתוכו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ערים שאין להן ספריה עירונית. אתה יודע? יש ערים בישראל שאין להן ספריה עירונית. הבנייה של ספריה פיזית וכוח האדם שלה לא מגובה על ידי המדינה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון. זה הרשות המקומית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כביכול מוצר מותרות בישראל. פעם היא הייתה מממנת את זה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> הרשות המקומית היא זו שמקימה את הספרייה ומחזיקה את - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי תקים לך? אשכול 2 או אשכול 1 יקימו לך ספריה? אשכול 3? סוציואקונומי, 3. אני בעד מה שאתה מציג בגלל שזה הולך לפריפריה. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> נכון, זה בעיקר על הפריפריה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, גם צריך לתקן את זה שיש קהילות שאין להן ספריה. זה מצב מחדלי בישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ומה אתה עושה במועצות אזוריות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש להן ספריות. אין מועצה אזורית בלי ספריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך לתפוס טרמפים שעה וחצי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין מועצה אזורית בלי כמה ספריות. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> בדיוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה החלק העצוב בסיפור. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אגב, במועצות אזוריות יש ספריות, אבל יוצא שבלא מעט יישובים בתוך המועצה האזורית אין ספריה. זה, אגב, פתרון שנותן לאותם יישובים באותן מועצות אזוריות, שביישוב עצמו אין ספריה, זה נותן גישה לספרות. גישה מהירה ונגישה. זה החלק הראשון של הפרויקט שהעלות שלו, כולל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה ההבדל בין זה לבין האפליקציות של קריית ספרים? ספריה דיגיטלית? << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה זה? אז למה אני צריך לתת לך 7 מיליון שקלים? יש לי את זה בחינם בפלאפון. << אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >> אז כמו שאמרתי, אותן אפליקציות, כדי לקבל, או שאתה יכול לרכוש בעצמך – אנחנו לא רוצים שהציבור ירכוש, אנחנו רוצים להעניק לו את הספרות הזאת. את זה אפשר לעשות דרך הספריות. כשאתה הולך לספריה הציבורית היום, אתה מקבל מהם קוד קופון או שזה תלוי בפלטפורמה שאותה ספריה עובדת איתה, ואתה מקבל גישה לספר ללא תשלום. ללא תשלום. גישה לספר אינטרנטי. רק מה, כמו שאמרתי, הקטלוג של אותם ספרים דיגיטליים הוא קטן, מצומצם ומוגבל. הרבה מההוצאות לאור בכלל לא נמצאות באותם קטלוגים. ואנחנו רוצים לפתוח את זה. אז זה החלק הראשון. החלק השני זה, כמו שאמרתי, יש אנשים שקשה להם לקרוא באמצעים דיגיטליים, הם אוהבים להרגיש את הנייר. זה הפרויקט השני, פרויקט מדפי ספרים חכמים. זה פרויקט סטרט-אפ ישראלי, להקים ממש באותם יישובים שאין בהם ספריות, בשטחים הציבוריים מעין מדפים של ספרים שיתפקדו כמעין ספריה דיגיטלית אבל פיזית במקום. התושבים יוכלו לשאול ספרים מתוך אותם מדפים של ספרים חכמים. אבל, פה מגיע החלק הנחמד – בגלל שזה דבר שהוא יחסית קטן, זה לא כמו ספריה עירונית, זה משהו קטן יחסית, מדובר פה על מדפים חכמים. בעצם, יש מנגנון בינה מלאכותית ברקע שלומד מה האופי של הספרים שאנשים שואלים באותו יישוב, ואותה חברה בעצם תספק את הספרים בסגנון הזה. לצורך העניין, אם יש יישוב מסוים שרוב הספרים שאוהבים לשאול שם, למשל ספרי רומן רומנטי, אז רוב הספרים שיהיו באותם מדפים חכמים הם יהיו הרומן הרומנטי. או אם אנחנו נראה שיש יישובים מסוימים שמעדיפים בעיקר ספרי ילדים, אז זה בדיוק מה שיהיה להם במדפים החכמים. זה נותן להם את האפשרות, בנוסף לאותה ספריה דיגיטלית שאמרתי גם ספריה פיזית, אבל שהיא מאוד ממוקדת לאופי ולפרופיל של אותו יישוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> טוב, אני הצגתי גם בפעם שעברה אבל התבקשנו לחזור עם תיקונים והבהרות. שירה ברינר פולג, אני ממשרד העבודה. אנחנו מציעים פרויקטים שנוגעים לתעסוקה. תעסוקה זה עוגן כלכלי מאוד משמעותי, גם פרויקטים של הון אנושי. זה בעצם מייצר איזשהו אקוסיסטם של תעסוקה באזור ומביא לצמיחה כלכלית של כל האזור. הפרויקטים שאנחנו מציעים, גם שלחנו איזשהו נייר, קודם כול בתחום הבינוי. בעצם, כמו שאמרנו בפעם שעברה, אנחנו מציעים קול קורא לפיתוח ושיפוץ גם של מכללות טכנולוגיות וגם של בתי ספר לנוער. אנחנו בדקנו את הנתונים. אני קיבלתי את הערת הוועדה שזה לא רק בינוי, פשוט הדיבור היה שזה רק בינוי אבל הלכנו הביתה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, את לא היחידה. כולם מבקשים בינוי כאילו זו ועדת בינוי. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אז יש לנו עוד פרויקטים למעט בינוי. אבל, באמת הפרויקטים האלה יביאו לשיפור. גם אנחנו כן רוצים לאפשר יותר בינוי במוסדות שלנו, אבל לא רק. מעבר לשני הדברים שהצגנו שנוגעים לשיפוץ אנחנו רוצים להציג גם איזושהי בקשה, זה גם בינוי, אבל בניית מעבדות בתחום קירור ומיזוג אוויר. עבר לאחרונה חוק חדש שהוא מאפשר מעבר לתקן מתקדם יותר מבחינה אנרגטית. אנחנו מעוניינים להכשיר עובדים בתחום הזה בהתאם לחוק. היום אין מעבדות. אנחנו רוצים להקים באילת. יש לנו 150 איש לפחות שמעוניינים לעבור הכשרה בתחום הזה. גם הכשרה מקצועית, גם תעודת הנדסאי, ובאמת לייצר שם איזשהו אקוסיסטם בתחום הזה. אנחנו יודעים לעשות את זה בסדר גודל של חצי מיליון שקלים. בנוסף לזה, פרויקט שהוא לא בינוי – אנחנו רוצים להשקיע יותר בהכשרה של בדואים בנגב. יש לנו פרויקט מאוד מוצלח שנקרא אשבל. הוא לוקח בדואים מהפזורה ומכל אזור הנגב ובאמת מתאים להם הכשרה מקצועית ולימודי הנדסאים. מביא אותם לשיעורי השמה ותעסוקה מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חיילים? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> גם חיילים, כמובן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא גם, עדיפות לחיילים, אני אומר. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> בהרבה מאוד פרויקטים שלנו יש עדיפות לחיילים. ספציפית בפרויקט הזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לי גם חוק שעוד מעט יעבור שתצטרכו להעדיף את החיילים. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אנחנו נפעל בהתאם לחוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם יש בדואי שאת לוקחת עדיף את אלה שמשרתים את הביטחון או שעושים שירות לאומי. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אז בהתאם ליעדי הממשלה, ספציפית בפרויקט הזה אנחנו מקצים 50% לנשים, משום שהיעד הממשלתי הוא לתעסוקת נשים ערביות. אבל, בוודאי אם יהיה חוק אבל גם אם יהיה יעד אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצל החרדים תקפו אותם על זה שהנשים הולכות לעבוד והגברים לא עובדים, את יודעת? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> בחברה הבדואית זה עוד לא שם, שאלה יהיו הצרות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מותר. מה שמותר לערבים אסור ליהודים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך זה נקרא? אשבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אשבל זה לא יישוב בצפון? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אשחר, לדעתי, וגם אשבל. נדמה לי שיש גם אשבל, אבל זה פרויקט אחר לחלוטין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הפרויקט הזה, מה סדר הגודל שלו? על מה אנחנו מדברים? על איזו כמות של הכשרות? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אנחנו מבקשים עבורו 5 מיליון שקלים, זה יאפשר לנו להכשיר סדר גודל של 150 בדואים בשנה. זה עולם ומלואו. כל אחד הוא כמובן, התשואה של הפרויקט, כלומר מה היה קורה אלמלא הפרויקט הזה, בהשוואה לקבוצת ביקורת, היא מאוד גבוהה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה משהו שקיים כבר? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> הוא קיים, התקציב לא מספיק בשום צורה שהיא. זה יאפשר לנו כן להגיע לאזורים גיאוגרפים חדשים שאנחנו לא מגיעים אליהם היום. אנחנו לא פועלים בתוך הפזורה, אנחנו פועלים במכללות בבאר שבע. זה יאפשר לנו ממש להגיע ללב של הלב של - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי, אתם עובדים לרוב עם המגזר? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> במה"ט באופן ספציפי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> לא לרוב, לא. 30% מהסטודנטים במה"ט הם אוכלוסייה ערבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי, האם העוטף, אפשר לצרף את העוטף? כי אני יודע שאתם עושים עבודה מאוד יפה. למה חבר'ה בעוטף לא מוכנים, בצפון ובפריפריה. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> בוודאי, אנחנו פועלים בספיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כששאלתי אותך בדיון הקודם איפה יש לכם מכללות בצפון, הרוב במגזר. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> לא, לא, יש לנו גם בדרום. יש לנו 6 בדרום ו-12 בצפון. 2 באילת, 2 בבאר שבע, באשקלון ובספיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה במגזר? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> מכללה שכל כולה חברה הערבית? זו השאלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אמרתי כזה דבר. אני שואל כמה יש מגזר. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> תגדיר מגזר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> המגזר הערבי. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> בערך 30% מהסטודנטים מהמכללות הטכנולוגיות היום משתייכים למגזר הערבי. עוד 17% מגזר חרדי וכל השאר יהודי שאינו חרדי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תתקנו בהצעה שלכם – אשבל זה יישוב במועצה האזורית משגב בגליל התחתון. אני מניח שהתכוונת לאשבול, ואשבול זה - - - << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> הפרויקט נקרא אשבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אשבל זה יישוב במשגב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, יש שמות שיש להם כמה משמעויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השם של הפרויקט, לא מקום. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> לי קוראים שירה ויש גם יישוב כזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, השם זה אשבל? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> השם זה אשבל, ככה קוראים לפרויקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שם הפרויקט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואיפה הוא מתקיים? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> הוא מתקיים בנגב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> רק בבאר שבע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> רובו בבאר שבע ומיעוטו בספיר. יש לנו סטודנטים גם בספיר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדואים יש בעיקר בנגב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, יש גם בצפון. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> לא, זה גם מוגדר רק לבדואים בנגב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול, ייאמר לזכותך שהלכת הביתה ועשית שיעורי בית. הבאת רעיונות יפים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מהמם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולא יקרים. והם פעולות ולא רק בניינים. אז אני רוצה לציין את זה לשבח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> תודה רבה. ברשותכם, אני עוברת לוועדה הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה לציין איזה משה, הערת אגב. הרבה חיילים איבדו את עבודתם, איבדו את הפרנסה שלהם, את העסקים שלהם בעקבות המלחמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מילואימניקים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולכן צריך לגייס חרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב גיוס עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא הולכת לחוץ וביטחון אז אני רק נותן רקע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא העניין. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> זה בכובע אחר. אני אציין שבמסגרת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני ביקשתי גם בתחילת הדיונים דגש על חיילים גם. חיילי מילואים שהשתחררו. שנה וחצי לא היו בבית, אין להם עבודה. אנחנו צריכים לדאוג להם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי שתמיד אנחנו סביב אותו דבר – בואו נדאג לתעסוקה. זה בסדר, אני לא אומר שזה לא בסדר. אבל, בואו נדאג לאלה שבזכותם אנחנו עדיין יושבים פה בוועדה הזאת. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אז במסגרת הליכי חקיקה אחרים שמתקיימים פה בכנסת יש העדפות לחיילים משוחררים, לחיילי מילואים. אנחנו נותנים לכולם מלגות מלאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע, יש גם את החוק שלי. אז אולי שלי עוד יגיע, יהיה בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני שנסיים את דיוני הוועדה. << אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >> אמן, אנחנו לגמרי בעד החיילים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אני אומר מראש, תכיני את התוכניות שלך גם לחיילים. אני אומר, חיילים שעשו מילואים גם במגזר הבדואי, יש לא מעט כאלה. להכניס אותם למעגל העבודה. להחזיר להם לפחות מעט ממה שהם נתנו. תודה רבה. משרד החקלאות, סמנכ"ל השקעות, יוסי שטיינברג. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. כמו שהצגת, סמנכ"ל השקעות במשרד החקלאות וביטחון המזון. אדוני יושב-הראש, חברי הכנסת, אני מבקש להעלות את ההצעה שמשרד החקלאות וביטחון המזון רוצה להציג, שהיא בעצם הבאה לתת אפשרות לחיזוק של החקלאות בקו העימות בצפון ולחיזוק של החקלאים בקו העימות בצפון. זה באמצעות שילוב של כלי מיכון מתקדם וטכנולוגיות מתקדמות בפעילות החקלאית המתבצעת. זה רלוונטי לכל הארץ, אבל הדגש שלנו בעת שבה אנחנו נמצאים זה בחיזוק של החקלאות והחקלאים בקו העימות בצפון. המהלך הזה, שיאפשר להכניס מאות כלי מיכון ואמצעים טכנולוגיים לפעילות של ייצור המזון, לפעילות החקלאית בקו העימות בצפון, יביא בעצם לשלוש תועלות מאוד מהותיות. תועלות שאנחנו רואים בהם אסטרטגיות. ראשית, הגדלת ביטחון המזון של אזרחי מדנית ישראל. ראינו בשנים האחרונות בכמה וכמה אירועים, שחלקם מקומיים וחלקם מקומיים, עד כמה קריטי הנושא של ביטחון המזון. זה התחיל בנושא של הקורונה, כששרשראות אספקה בכל העולם פתאום נקטעו ויעדים שהיו יעדים שמהם היינו מקבלים מזום, גם תוצרת חקלאית וגם תוצרת אחרת, בעצם נקטעו, השתבשו, ולא יכולנו לקבל מהם את התוצרת החקלאית שהיינו מקבלים, או שזה התקבל בצורה שהיא פחות זמינה, פחות רציפה. זה המשיך במלחמת רוסיה אוקראינה. שתי מדיניות שהן יעדים מאוד משמעותיים לתבואה שמדינת ישראל מקבלת. פתאום האפשרות לקבל מהן את התבואה, מהיעדים האלה, בחלקים מסוימים בזמן לא התקיימה בכלל, בחלקים מסוימים השתבשה. זה הראה לנו עד כמה לא בטוח להסתמך על היעדים האלה. זה המשיך למלחמה הנוכחית, מלחמת 'חרבות ברזל', שבה ראינו שוב פעם עד כמה תלות בגורמים כמו טורקיה או ירדן היא בעייתית, כי היא יכולה להיפסק בכל רגע. על הרקע של האירועים האלה הייתה הבנה מאוד ברורה שחלק מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל זה ביטחון המזון. ביטחון המזון זה אומר לוודא שחלק כמה שיותר גדול מהתוצרת החקלאית שאנחנו אוכלים מיוצר במדינת ישראל על ידי חקלאים ישראלים ולא מיוצר במקומות אחרים. כלומר, להסתמך כמה שיותר על חקלאים ישראלים ולהפחית עד כמה שאפשר את התלות שלנו ביעדים זרים ובמדינות זרות. אפשר להגיד את זה בצורה הזאת – אני בטוח שכל אחד מאיתנו היה רוצה שהמזון שמגיע לילדים שלו יהיה תלוי בחקלאים מהגליל ומהגלון, ויהיה תלוי בחקלאים מהנגב ומהערבה, ולא יהיה תלוי בחקלאים מירדן או מטורקיה או ממדינות זרות אחרות. כל אחד מאיתנו היה רוצה, כל אבא וכל אמא, לדעת שהמזון שהילדים שלו תלויים בו מגיע מחקלאים במדינת ישראל ולא מחקלאים במדינות זרות. ולכן, הנושא הזה של ביטחון המזון הוא נושא כל כך קריטי, כל כך מהותי. אחד האמצעים העיקריים כדי לחזק אותו, כדי לקדם אותו זה המיכון והטכנולוגיות. ככל שחלק גדול יותר מייצור המזון בישראל ייעשה בשיטות מתקדמות, של טכנולוגיות מתאימות שהן מקובלות ומאפשרות את ההגדלה של כמות ייצור המזון, של מיכון שמאפשר הגדלה גם של כמות המזון, גם של איכות המזון, גם של הזמינות שלו על פני עונות השנה. כל הדברים האלה מאפשרים לנו להגדיל בצורה טובה יותר את המזון שמיוצר במדינת ישראל ולהגדיל את ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל. זאת מטרה אחת, יעד אחד של הנושא של המיכון והטכנולוגיות שאנחנו רוצים לשלב בחקלאות של קו העימות בצפון, שתיתן לנו לקדם את היעד הזה, שהוא כל כך קריטי, בהקשר של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם מה שאתה אומר זה קול קורא לחקלאים לטובת רכישת מיכון טכנולוגי? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> בדיוק. זה בדיוק האמצעי כדי לבצע את זה. זה יאפשר לנו גם את הגדלת ביטחון המזון, כמרכיב מאוד מהותי בביטחון הלאומי. דבר נוסף שזה יאפשר לנו זה לחזק את החקלאים בצפון. החקלאים בצפון, שבעצם כולנו מכירים את הסיטואציה הקשה והמורכבת כל כך שהם נמצאים בה, גם בהקשר של הפגיעות שהיו בזמן המלחמה, גם בהקשר של פינוי התושבים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל, גם בדרום, אז למה בדרום לא? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אני אתייחס לזה מיד, ברשותך. הנושא של החקלאים בצפון הוא כל כך קריטי בעת הזאת ולכן מאוד מהותי לבוא ולחזק אותם. לגבי השאלה של הדרום, משרד החקלאות וביטחון המזון ביצע בשנה שעברה, בשנת 2024, קול קורא מאוד משמעותי לחיזוק החקלאים בחבל תקומה, באמצעות תקציבים ייעודיים עבור הנושא הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התקציבים הוקצו בתקומה? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז למה עכשיו אין את אותם תקציבים בתנופה? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> עובדתית, התקציבים האלה לא קיימים. אבל, אני כן יכול להגיד שאנחנו רואים במהלך הזה מהלך תשתיתי. הוזכרה כאן מקודם ובצדק ההבחנה בין פעילות שוטפת לבין פעילות תשתיתית. זה במפורש פעילות שהיא פעילות תשתיתית. אנחנו נותנים בעצם לחקלאים תשתיות שמאפשרות להם לבצע את החקלאות בצורה מתקדמת יותר, בצורה מודרנית יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, כל מה שאתה אומר סופר חשוב, אני הכי בעד החקלאות המקומית. עזוב, אני עוסקת בזה ביום-יום בהיבט רחב. העניין הוא שיכול להיות שברגע שתראו את תוכנית תנופה, שאני מקווה שתוצג לנו סוף סוף אחרי שנה וחצי, יכול להיות שיש שם תקציבים כאלה לחקלאות. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אנחנו שומעים את הקולות מהשטח. אנחנו חושבים שבעת הזאת לא נכון לחכות לתקציבים שאולי יגיעו ואולי לא יגיעו, ואולי יגיעו בסדרי עדיפויות כזה או אחר, ואולי יגיעו בהיקפים שלא יאפשרו לתת מענה לכל הדברים האלה. אנחנו רואים את המצב בצפון, אנחנו שומעים את הקולות שמגיעים מחקלאי הצפון ואנחנו מבינים שהנושא הזה הוא דחוף מאוד. אנחנו מדברים על שורה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? כמה קיצצתם בתקציב הקודם במכון וולקני? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אין לי פה נתון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה היה היקף הקיצוץ? בכמה מיליונים? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אותם תקציבים שהתקבלו מאגף תקציבים הוקצו על ידי משרד החקלאות לאותם דברים שהם הקריטיים ביותר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתי כמה הוקצו, שאלתי כמה קוצצו. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אין לי פה את הנתון המדויק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סבבה, קוצצו כמה עשרות מיליונים. עכשיו, מטרת הקרן, שוב, אני עם יסמין – אין ספק שצריך לתמוך בצורה ישירה ובהיקפים גדולים בחקלאים כבסיס הפעילות של משרד החקלאות, מטרת הקרן היא להשקיע במו"פ באנרגיות מתחדשות ובמו"פ של אנרגיות מתחדשות ובעידוד תעסוקה בנגב. האם אין למשרד החקלאות דרכים יותר מתאימות להשקיע בהתאם להוראות החוק, כמו למשל השקעה במכון וולקני? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> מדובר בדברים שונים. מכון וולקני משקיע, כפי שציינת ובצדק, בנושא של המו"פ. פה לא מדובר במו"פ, פה מדובר בלקחת תוצרים של המו"פ. בין אם זה טכנולוגיות, בין אם זה מיכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יורד לסוף דעתי. מטרות הקרן, המטרות של הקרן שמגדירות לאן צריך להקצות כספים מדברות על שתי מטרות – מו"פ אנרגיות מתחדשות ומו"פ של אנרגיות מתחדשות, ומטרה שנייה היא עידוד תעסוקה בנגב. האם אין למשרד החקלאות דרכים יותר מתאימות להגיש הצעה שעונה למטרות שהחוק מנחה אותה לעבוד לפיהן? << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> לפי מה שמופיע בחוק של הקרן מדובר במטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות. אנחנו כן רואים בהצעה הזאת כהצעה שנותנת מענה מאוד משמעותי גם להיבטים הכלכליים וגם להיבטים החברתיים, בגלל המהות של האוכלוסייה ובגלל האוכלוסייה שנהנית מההצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << אורח >> יוסי שטיינברג: << אורח >> אנחנו כן רואים בהצעה הצעה שונה בצורה מובהקת על המטרות של הקרן, כפי שמעוגנות בחוק של הקרן. ברשותכם, אני אשיג את המטרה השלישית שאנחנו משיגים פה, וזה חיזוק התעשייה הישראלית. חלק נרחב מהמיכון שנרכש על ידי החקלאים מגיע מתוצרת מקומית, מתוצרת ישראלית. לכן, בדרך הזאת אנחנו מחזקים גם את התעשייה הישראלית. כלומר, המהלך המשמעותי שמעלה פה משרד החקלאות וביטחון המזון נותן לנו את האפשרות לקדם גם את ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל, גם לסייע לחקלאים בקו העימות וגם לקדם את התעשייה הישראלית – שלוש מטרות שהן מטרות אסטרטגיות מאוד מהותיות בהקשרים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך, מי רוצה לדבר קודם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל, הם כבר הציגו לנו, משרד החינוך, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא לנו, לאוצר אולי. << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> לא, הצגנו בשבוע שעבר את התוכנית המצומצמת ושלחתם אותנו ללכת לעשות עבודה. לא שמעת מזמן את המילה בינוי, אז אנחנו רוצים להציג לך בארבע תקנות בינוי שאנחנו רוצים. אז הרקע שלנו לבקשה זה ארבע תקנות תמיכה שאנחנו תומכים במפעלים חינוכיים. אם אנחנו רוצים להתרחב, ואנחנו מאוד רוצים להתרחב בכמות חניכים בתנועות נוער, סטודנטים בכפרי סטודנטים, מכיניסטים במכינות אופק החצי-שנתיות ובשנת שירות. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אני ישי גרין, מבינוי אכיפה ותקציבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה קטע, יצא לכם בדיוק 189 מיליון שקלים. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> התכוונו. אמרתם שזו המסגרת אז אנחנו בנינו תוכנית למסגרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זו המסגרת של כל עם ישראל. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> [הצגת מצגת] כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, אני לא מקנא בכם. בסוף יש פה הרבה הצעות טובות וכולן חשובות ואין לי ספק שאתם תדעו לקבל את ההחלטות לטובת מדינת ישראל. אנחנו מדברים על ארבעה פרויקטים שונים שהם לא בליבה של החינוך, שלא קורים גם כן תחת חוק החינוך. אנחנו מדברים על כפרי סטודנטים, קומונות לשנות שירות, מכינות אופק וסניפים לתנועות נוער. עוד רגע אנחנו נפרט על כל אחד מהם מה הפעילות ומה אנחנו מבקשים. אתם מכירים את החוק, המטרות שלו הן חברתיות, כלכליות וחינוכיות לדורות הבאים. זה מה שאנחנו באים להציע פה. אנחנו מאמינים שמעל הכול, כולנו עובדי משרד החינוך, מאמינים שהחינוך זו ההשקעה לעתיד, יותר מכל דבר אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> הפעילות, בחלקה מתרחשת ביום-יום. מה אנחנו כן עושים? מבחינת בינוי, משרד החינוך מממן ובונה את מה שהוא חייב מטעם החוק, שזה בגדול בתי ספר, כיתות לימוד, מעונות גנים – לא דברים שקשורים לחינוך בלתי פורמלי. המפעלים שאותם אנחנו מזכירים פה, הפעילות שכן נתמכת בתקציב משרד החינוך, כלומר אנחנו לא מבקשים עבור הפעילות השוטפת, וגם שאלתם בוועדה מה יקרה אם נקים מבנה ואיך הוא אחרי זה יתוחזק – הפעילות עצמה נתמכת, המבנים עצמה, הבנייה לא נתמכת. לכן, מה שאנחנו מבקשים פה זה את הכסף בשביל אותו בינוי. כי זה מה שיאפשר להרחיב את הפעילות, להגיע לעוד ילדים, להביא עוד ילדים לתנועות נוער, להביא עוד סטודנטים, בדגש על דרום וצפון. תנועות נוער, אני לא חושב שצריך להרחיב פה, אין מישהו שלא מכיר מה זה תנועות נוער, אני גם מניח שהרבה פה השתתפו. יש לנו כ-350,000 חניכים בתנועות נוער בערל ב-2,000 סניפים. יוצא ממוצע של בערך 200 או 150 ילדים בסניף. כמובן, זה משתנה ממקום למקום. מה שאנחנו מבקשים פה, הוועדה אישרה בשנים 2023-2024, בכל שנה איזושהי מנה לבניית סניפים. קיבלנו את התקציב רק בסוף שנת 2024, ביצענו הקצאה לרשויות עם תיעדוף לרשויות יותר חלשות, לרשויות בדרום ובצפון. אם תרצו, נוכל גם להציג מה חולק. קיבלנו הרבה יותר בקשות ממה שהיינו רוצים. בעצם פה במהלך הזה אנחנו רוצים להשלים את אותן רשויות שהיו בדירוג הנמוך יותר, להשלים ולבנות עוד סניפים. עלות בנייה של סניף היא בערך 2 מיליון שקל. כמו שאמרנו, זה בערך 200 ילדים בסניף. נכפיל בעוד הרבה שנים קדימה וזה ייתן לנו תשתית גדולה קדימה. שנות שירות – מפעל שהולך וגדל. יותר ויותר נוער שאחרי שנת י"ב, שנייה לפני הצבא הולך ועושה איזושהי שנת משימה. כמעט כולם נמצאים בפריפריה, במקומות חלשים. שילוב גם של חקלאות, אבל לא מעט פעילויות חינוכיות. נכנסים ומחזקים את החינוך הבלתי פורמלי. גם כאן, הבקשה היא להגדיל את כמות הקומונות. עלות של מבנה לקומונה זה בערך 3 מיליון. אני אגיד, בגדול כל עלויות המחירים פה זה מהשטח. שאלנו את התנועות כמה עולה להן היום להקים מבנה, כמה עולה להן לייצר את הפעילות ולפי זה. אנחנו רוצים להגדיל בעוד 15 קומונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תעצור שנייה. אני מכיר שקומונה של שנת שירות שוכרת דירה. אז מה זה לבנות? << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> נכון, אתה צודק. היום יש לנו קומונות שאנחנו משתתפים איתן גם דרך מבחן התמיכה ב-20% מהסכום לשכירות. אם אנחנו נעבור לשלב של בינוי קומונה או שיפוץ או התאמה של המבנה לקומונה אנחנו בעצם מפנים מהתקציב הזה לפעילות, להכשרה, לגיוס יותר חניכים, למיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> כמו שאורלי אמרה, זה יאפשר לנו להגדיל את הפעילות. וזה נוער שבסוף מגיע מכל מיני מקומות לפריפריה, והסיכוי שאחרי זה הוא ימשיך שם בחיים הוא תואם ורואה כי טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הבנתי את התשובה שנתתם ליוראי. 44 מיליון, מה זאת אומרת? זה הרבה כסף. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> נכון, זה להקים עוד קומונות. כל קומונה, סדר גודל שאנחנו מעריכים הוא בערך 3 מיליון שקל. אתה מקים עוד 15 קומונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 3 מיליון מה? בשנה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אתם רוצים לרכוש דירות? << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> כן, או לעשות התאמות. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> או לשפץ, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה לשפץ? << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> לשפץ מבנים ציבוריים שאתה מקבל מהרשות, אתה יכול לעשות להם התאמה לקומונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למגורים? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> למגורים, בדיוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני גם מכיר קומונות, אני יודע שזו דירה. שוכרים דירה. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> נכון, נכון. כמו שאורלי אמרה, המטרה זה לפנות את הכסף שאנחנו היום שמים על שכר דירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חשבתי שמשלמים הרבה על שכר דירה, אתה יודע? 6,500 שקל במבשרת, דירה חדשה עם 4 חדרים. << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> זה קצת, זה מעט. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> יש לך מקום לקומונה? אפשר להכניס אצלך קומונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, באמת, תקשיבו. נראה לי שאתם בקטע של לבוא, לזרוק לנו איזה סכום בשמיים כי אתם הולכים להוריד אותנו. לא, תביאו משהו הגיוני, שנתייחס לזה ברצינות. בינוי כפרי סטודנטים – מפעל הפיס נותן 5 מיליון שקלים או שאני טועה? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> הוא נתן בעבר, אני לא חושב שהוא נותן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא חושב או שאתה בטוח? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> לא, אני יודע שהוא לא נותן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תבוא לנו עם תקציב שאתה לא בטוח בו. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> לא דרכנו, לא. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> הוא לא נותן. בשנים האחרונות הוא לא נותן. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אנחנו, כל מה שאנחנו מביאים פה בבינוי זה תקציבים, פרויקטים שלא קיימים בבסיס תקציב. הם לא קיימים בתקציב. כל מה שאנחנו אומרים פה, אנחנו מבקשים תוספת כדי להרחיב. בואו נרוץ עד הסוף ואז נשמח לתת תשובות לשאלות. כפרי סטודנטים – פעילות שמקימים כפרים לסטודנטים, בעיקר בפריפריה. אתם יכולים לראות פה את החלוקה לפי המחוזות. הרוב הגדול נמצא בצפון ובדרום. אנחנו מכווינים אותם בעיקר לפעילות חינוכית. הם משתלבים בחינוך, במנהיגות חינוכית. אני חושב שחלק מהמטרות שדיברנו פה עליהן לא מעט זה להביא את האנשים לצפון ולדרום. הכפרים זה המפגש הראשון שלהם עם אותם מחוזות. ככה יש לנו סיכוי גדול גם להביא אותם ולהביא אוכלוסייה איכותית לצפון ולדרום. מכינות אופק – אני חושב שהרבה מכירים את עולם המכינות, לא יודע אם כולם מכירים את מכינות אופק. מכינות אופק, בשונה מהמכינות הרגילות שרובנו מכירים, מכינות אופק הן מכינות שהן חצי שנתיות ועיקר האוכלוסייה שם היא דווקא לא אוכלוסייה חזקה אלא אוכלוסייה ממצב סוציואקונומי נמוך. פה המטרה היא להגדיל את כמות המכינות האלה. זו אחת המקפצות הכי גדולות לאותם חבר'ה שנכנסים, בנים ובנות, להשתלבות אחרי זה הרבה יותר משמעותית בצבא. גם אכ"א פה יכולים לבוא ולתמוך בנו, שזה מה שמגביר את הפיקוד שלהם ופחות נשירה והשתלבות בתפקידי לחימה. גם הם רובם נמצאים בפריפריה. המטרה פה היא להגדיל את הפעילות של המכינות. זו האוכלוסייה החלשה וזה בעצם נותן את אחת המקפצות הכי גדולות. אנחנו רוצים להרחיב פה בעוד 25 שלוחות, מבנים. חלקם בשיפוץ, חלקם בבנייה חדשה מאפס. זו הבקשה. << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> אני רוצה רגע לתקן משהו על שנת שירות. אתם יודעים שיש היום, מה שהזכרתם, שאנחנו משתתפים בשכירות. פה מדובר על ביוני לקומונה, ממש בינוי של מבנה קיים. מבנה חדש שיהיה. אפשר לעשות את ההתאמות למבנים במבנים ציבוריים לקומונות – זה לא בעלות של 3 מיליון. פה נתנו עלות של בנייה, רק הבהרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> של כמה מבנים? << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> לקומונות? 15 ציינו פה. הבקשה היא ל-15 מבנים חדשים. קומונות חדשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם תוכניות כבר? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> שאלה טובה. אנחנו לא עובדים, כששאלתם גם לפני זה ושאלו גם בפרויקטים אחרים אם יש איזשהו מבנה, מקום ספציפי. אנחנו עובדים פה בצורות של קולות קוראים במשרד החינוך, גם בשביל השוויון. בסוף אם אני אבוא ואגדיר שביישוב הזה יש או במקום הזה יישוב, אני חושב שאנחנו חוטאים לתפקיד שלנו. אנחנו כן מגדירים בקריטריונים דברים בשביל לתעדף, דברים שאנחנו חושבים שהם נכונים, גם בהמלצות של הוועדה, אם זה דרום וצפון, אם זה אשכולות. אפשר לראות את זה גם בסניפים, שם יצאנו בקול קורא. אנחנו נותנים ניקוד מסוים כדי לתעדף את המקומות האלה, רשויות שהן יותר חלשות. גם פה הכוונה היא לצאת באיזשהו קול קורא. ברגע, אם אתם תאשרו את זה, גם התכנון שלנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה 44 מיליון? למה לא 45 מיליון? זה מחיר מעוצב, זה לא מחיר שהוא מחושב או שעשיתם איזושהי בדיקה כלכלית לגביו. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אנחנו אמרנו ככה. כשיש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו בונים עד היום, כמו כיתות ובתי ספר, יש לנו פרוגרמות מאוד מסודרות, עלויות למטר, כמה כל דבר עולה. פה זה משהו שמבחינתנו הוא חדש יותר. לקחנו מתוך אותן תנועות הנוער, מהמכינות, מה ההערכות ומה הן בנו בעבר וכמה זה עלה להן. ככל ואתם תאפשרו אנחנו כמובן נכניס את זה לנהלים מסודרים של משרד החינוך באגף הפיתוח אצלנו, שיתמחר, שיעצב את צוותי האדריכלים וההנדסאים שלנו. ככה אנחנו נתמחר בצורה מדויקת את הדברים. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אם אני יכול להוסיף במשפט. מורן כהן, משרד החינוך. בקשר למסגרות התקציב, נכון, באמת ביקשנו את כל הקופה, קודם כול זה על אנשים חיים, כן? בשונה ממה שהיה פה מקודם. אני אומר את זה בצחוק. אבל, בשביל הרצינות, אנחנו לא ניפחנו פה תקציבים. זאת אומרת, לדוגמה ניתן את שנה שעברה, שהקצו לנו 75 מיליון שקלים עבור בינוי סניפים של תנועות הנוער - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שזה גם היה שלושת-רבעי מהתקציב של כל הקרן. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> 75 זה שנתיים. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה היה תקציב דו שנתי. בסדר, אבל אתם קיבלתם. משרד החינוך קיבל את רוב הכסף של הקרן. לכן, אתם באים עכשיו, מבקשים עוד פעם את כל הכסף של הקרן. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אז אני רוצה רגע להסביר סדרי גודל. בסופו של דבר, קיבלנו 75 מיליון שקלים. הצורך היה הרבה יותר. זאת אומרת, רק שתבינו את המספרים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם את תקבל עכשיו 500 מיליון שקלים יהיה לך צורך יותר, זה ברור לי. << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> זה מבורך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך צריך להיות מתוקצב הכי גבוה מכל תקציב המדינה, בעיניי. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני חושב שהחניכים האלה או החבר'ה הצעירים, הם המנוף שלנו. אם אנחנו רוצים להחזיר את התושבים הביתה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. אין ספק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי אני אשאל שאלה ותתייחס, כי אני רואה שזה הולך לאותו כיוון. תקציב משרד החינוך עומד על 84 מיליארד שקל, בסדר? סדר עדיפויות. עכשיו, למה אני אומר סדר עדיפויות, ואני לא אפתור אותך בזה? כי לצורך העניין, הרשות לחיזוק הזהות היהודית של אבי מעוז תוקצבה ב-260 מיליוני שקלים. ביולי 2024 הועברו מתוך 260 מיליוני שקלים 8 מיליוני שקלים בהעברה תקציבית ממשרד החינוך, בוועדת הכספים, לגרעינים תורניים. יש שם עוד מאות מיליונים שאני לא יודע מה עושים איתם. אז מתוך 84 מיליארד שקלים אתם באים לפה, לקופה קטנה שיש לה 189 מיליוני שקלים, ויושבים פה משרדי ממשלה שאין להם עשרות מיליארדי שקלים, ואתם אומרים לי "אנחנו לא יודעים לתעדף את זה", כשזה, בעיני, הכי חשוב בעולם. אז מה אתם רוצים מאיתנו? יש לכם עשרות מיליארדים. אתם התקציב הכי גבוה אחרי תקציב משרד הביטחון. מה אתם רוצים מהקופה המסכנה של קרן העושר? << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אז א' אני מאחל לנו שאנחנו נעקוף את משרד הביטחון. כי כמו שאמרת, אני חושב שהחינוך הוא הכי חשוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. פה לא הכתובת. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אבל, זה שהמשאב הוא מאוד גדול, תראה מה הצרכים. בסוף, כמות האוכלוסייה, כמות הילדים במדינת ישראל - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אחלה, אני מפנה אותך לשני שרי החינוך שישנם ולסגן שר במשרד ראש הממשלה, אבי מעוז, שחולש על מאות מיליוני שקלים – אם אתה חושב שזה חשוב תשכנע אותו. יש מאות מיליוני שקלים שלא מנוצלים. הנה. הולכים לוועדת כספים ומבקשים העברות תקציב מתוך תקציב משרד החינוך לצרכים. אני אומר בושה. תעשו עבודה פנימית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, יש לי פגישה עם שר החינוך תכף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז תשאל אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה מכינות אתם מתכננים ב-50 מיליון האלה? << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> זה שלוחות של מכינות, 25. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> 25. לפתוח עוד 25 שלוחות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אם אפשר רגע להשלים? באמת בשבילך, זה גם מתכתב עם הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ככל שאנחנו מדברים איתך אתם מוסיפים עוד איזה משהו. << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני מבטיח להישאר במסגרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש נספח להצעה? << אורח >> מורן כהן: << אורח >> אני רוצה לרדת לקונקרטיות, כי אתה באמת נוגע בנקודות חשובות, וזה בסדר וזה מבורך. אבל, שתבינו, עם הכסף החשוב הזה שהבאתם שנה שעברה, הקרן הביאה, היא הביאה 75 מיליון שקלים, הגשנו בקשות. אנחנו כבר בעצם לא באים לא מוכנים. יש לי קריטריונים, דברים שעבדו. הגישו לנו 191 בקשות. הגישו לנו בפועל צורך של 191 בקשות. בחנו לפי הקריטריונים. 100 נכנסו לתנאי הסף, עברו את תנאי הסף. בסופו של דבר, יכלנו להקצות רק ל-40. זאת אומרת, אנחנו באים בשלים, כבר היום יש לנו כאלה שעמדו בתנאי הסף ולא יכולנו לספק להם את הצורך הזה. התשתית קיימת והצורך מובן, וזה מתחבר עם הצרכים ועם מטרת הקרן. כבר יש לנו תשתית, אנחנו לא באים משום מקום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הטענות הן לא אליכם. אני מעריצה אתכם שאתם באים ואתם מנסים באמת לגרד את הכסף הזה מכל מקום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נשארו לנו 7 דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הטענות הן לא אליכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם לא הובנתי, הטענה שלי, כן, על סדרי עדיפויות. אני חושב שאתם עושים את הדבר הכי חשוב. אין השקעה יותר טובה בעתיד ובדור העתיד מאשר מה שאתם עושים. והחינוך הבלתי פורמלי, תקציב משרד החינוך כתקציב צריך ללכת בעיקר לחינוך - - - << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> הוא הולך לחינוך. למפעלים חינוכיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לחינוך הבלתי פורמלי, הוא צריך להתחיל שם. << אורח >> אורלי יוסף: << אורח >> אתה צודק. << אורח >> ישי גרין: << אורח >> אנחנו שמים הרבה בפעילות. בבינוי אנחנו בסוף מוגבלים. וכל דבר שאנחנו ניתן אנחנו נצטרך לוותר על משהו אחר. ולכן אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוויכוח הזה מיותר. אני נפגש עם שר החינוך, יכול להיות שאני אתן לו 189 מיליון לתנועות נוער. למה אתה מתווכח בכלל? משרד הבינוי והשיכון, סמנכ"ל תקציבים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> [הצגת מצגת] תודה רבה, יוסי שבת, סמנכ"ל תקציבים במשרד הבינוי והשיכון. אני הצגתי פה בשבוע שעבר את הבקשה שלנו ובעצם העברנו בינתיים בכתב לוועדה. אנחנו קודם כול מבקשים להיות חלק ממסגרת התקציב, לאור הפעילויות שלנו גם בפריפריה, גם מבנים. אנחנו חושבים שכן צריך שיהיו פה אוכלוסיות חלשות, אולי גם את זה לשקול ולתת איזשהו חלק. תראו, אנחנו העלנו פה הצעות. אנחנו רוצים שאתם, כוועדה, תהיו שותפים שלנו לפעילויות שלנו, ותוכלו להיות חלק מהמדיניות שאנחנו קובעים במשרד. יש לנו תחומי פעילות שקשורים לדיור ציבורי, זה השלושה הראשונים, ועוד תחומי פעילות נוספים. בואו נגיד, בדיור ציבורי אנחנו התמקדנו בזכאים, נכים רתוקים לכיסא גלגלי, או לממתינים לדיור ציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. מאוד חשוב. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> וזו אמירה. זו אמירה של הוועדה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאוד חשוב. אני מאוד בעד דיור ציבורי. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> או, בנושא השלישי, מענקי נ"ר. בעצם אנשים מקבלים שובר, קונים דירה בבעלותם בשוק החופשי. יש 600 איש כאלה, נכים רתוקים. יש לנו בסיס של 5 מיליון, מאוד מצומצם. אנחנו נלחמים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אין לכם בסיס כזה. אני רוצה לשאול כמה שאלות. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא, על נ"ר אני מדבר. על נכים רתוקים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם על נ"ר. בוא אני אספר לך כמה דברים על דירות נ"ר, אולי תגלה משהו חדש. האוצר פה? כבר לא. תקציב 2024 נפתח ארבע פעמים, אוקיי? בפעם האחרונה שפתחנו את תקציב 2024 ועשינו עליו הצבעות בוועדת כספים הועברו מתקציב 2023 900 מיליון שקלים לטובת רכש לדיור הציבורי. הכסף הזה הוא עוד משנת, מתקופת הממשלה הקודמת, שתקצבה 1.7 מיליארד שקלים לרכישת דירות חדשות. אתם השתמשתם רק ב-800, נשאר 900 מיליון. זה הועבר. עשינו העברה שוב פעם. אז, אחד, בואו תספרו לנו מה עשיתם עם 900 מיליון השקלים ולמה אתם לא רוכשים איתם דירות לכסף הזה שאתה מבקש כאן. זה אחד. לגבי דירות לנכים, בוא אני אספר לך על 31 דירות בשכונת נחל בקע בבאר שבע שאטומות עם בטון כבר שש שנים, למרות שאני מביאה למשרד שלכם פעם אחר פעם אחר פעם את הניירות הדרושים כדי שתפתחו את הדירות האלה ותיתנו אותן לנכים. אתם מתעקשים שהולך לקום שם פרויקט פינוי בינוי בניינים ואני מביאה לכם מעיריית באר שבע שכבר לפני חמש שנים הוחלט שלא יקום שם. אז הנה הדירות נ"ר שלך. לגבי הבנייה החדשה, איך אנחנו קשורים לבנייה חדשה? אבל, שאתם, משרד השיכון, שלא תקצבתם בשקל אחד שחוק בשנת 2023 ו-2024 לרכישת דירות חדשות, אתם באים לכאן לבקש מאיתנו כסף לדירות חדשות? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> רגע, אני אגיב. קודם כול, נבדיל בין רכש דירות לדיור ציבורי לבין מענקי נ"ר. שני אירועים שונים לגמרי. רכש דירות לדיור הציבורי, כל הכסף, המקור שלו מהמכר. את יודעת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. ממש לא. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא, אז אני אומר לך. כל הכסף בשנתיים האחרונות, הייתה פעם אחת שקיבלנו 150 מיליון. הכסף בשנים האחרונות, וגם מה שאמרת, תכף אני אסביר לך מה זה העודפים, הוא ממכר. זאת אומרת, לא היה כסף חדש מהאוצר. וזה בסוף נגמר, החוק הסתיים. העודפים זה בגלל שאנחנו, ברגע שיש הכנסות אנחנו מוציאים הזמנה לעמידר, עמידר קונה. לוקח לה זמן לשלם את המזומן. זה משק סגור, זה עובר, נגיד וקנו ממך דירה משלמים לך אחרי 9 חודשים או חצי שנה, עד שאת עוזבת, זה 900 מיליון השקלים שעברו. אבל, אני פה מבקש את העזרה שלכם בשני דברים. אפשר למקד את זה במענקי נ"ר – כשאנשים מקבלים שובר הם קונים דירה בבעלותם. זה יותר ממוקד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה אמור, גם דירות נ"ר מגיעות מתוך התקציב של הדיור הציבורי, לא מתקציב אחר. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אומר לך, זה לא. רכש הדירות לדיור הציבורי זה משק סגור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נו, אז מה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> מענקי נ"ר זה כסף נוסף בשוליים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, אדוני, באמת לא נעים לי - - - << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אבל רגע, אני אשמח שאתם תהיו שותפים שלנו ותהיה פה אמירה שזה נושא שהוא חשוב לוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה נושא חשוב לוועדה שהממשלה אמורה לתקצב אותו ומשרד הבינוי והשיכון אמור לתקצב אותו. אם הממשלה לא תקצבה, בוא תסביר לי, 900 מיליון שקלים – אתם לא רכשתם דירות ב-900 מיליון שקלים, האמן לי שאני יודעת. לא, אתם לא. אתה רוצה להגיד לי כמה דירות נרכשו בשנת 2024, חדשות? אתה יודע לענות לי? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בערך 250. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ובשנת 2023? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא זוכר בעל פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז נניח עוד 250. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> נגיד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הגעת למיליארד שקלים? לא. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> רגע, אבל זה הכסף של מיליארד השקלים. זה מהכנסות, זה משק סגור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אני אומרת לך, לא. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני גם אומר לך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי לא נמכרו מספיק דירות בשביל שתגיע ל-900 מיליון שקלים, כי חוק המכר נעצר כבר לפני שנתיים. ולכן, 900 מיליון השקלים אלה העודפים מ-1.7 מיליארד השקלים שתוצבו עוד בשנת 2022. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אז אני אדבר איתך אחרי זה על זה. אני אשמח שאתם, כוועדה, תראו את המסגרת שאנחנו רואים פה. תגידו לנו אם אתם רואים, איפה אתם רואים היתכנות, או שנפתח או שנחשוב. אנחנו נשמח שאתם תחשבו איתנו ותהיה אמירה שלכם גם. גם אם זה יהיה משהו שהוא לא משמעותי, אבל אנחנו נהיה חלק מהמסגרת של הכסף הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הדבר היחיד שהייתי מוכנה אני, באופן אישי, לשקול עבודה מול משרד השיכון זה אולי לשבת ולהבין איך משפחה בדיור הציבורי, אתם בונים סביבה איזושהי מערכת שתוציא אותה מהמצב שהיא נמצאת בו. אוקי? זאת אומרת, לא רק דיור ציבורי, אלא איך אנחנו תומכים בהם ברמה כזאת של איך הם יוצאים ממעגל העוני ואנחנו שוברים את מעגל העוני הבין-דורי. זה היה אמור להיות הדיור הציבורי. מה שקרה זה שמשרד השיכון וממשלות ישראל לדורותיהן ייבשו את הדיור הציבורי. ולכן אנחנו נמצאים כרגע עם מאגר של בקושי 47,000 דירות, כשפעם היו במדינת ישראל 200,000 דירות. אבל, כל עוד ממשלת ישראל לא מתקצבת, אדוני יושב-הראש הוועדה, רכש של דיור ציבורי, אנחנו נתקצב את זה? מה אנחנו יכולים לתקצב בקופה הזאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה, זה ויכוח שלא יסתיים. אף ועדה פה לא הצליחה לנהל את הנושא של הדיור הציבורי. אני שמח שפה דנים בכל דבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לבוא לוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקים ועדת משנה של מיכאל ביטון ושלך יחד עם זה, תשבו כל היום ביחד. מזל שהוא לא פה, דרך אגב. יש לו הרבה ביקורת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם מיכאל היה פה היית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ותגיד לבבצ'יק שיחזור אליי, בסדר? שלא יסנן אותי. תודה. משרד הכלכלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שרק אותי הוא מסנן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, נגמר לנו הזמן. עוד מעט יש מליאה. אנחנו צריכים שתקצרו. משרד הכלכלה והתעשייה. << אורח >> איילת קול: << אורח >> כן, איילת קול, מנהלת תחום בכיר הכשרות במשרד הכלכלה. אנחנו נעביר בימים הקרובים בקשה מסודרת בכתב, אני אציג אותה כרגע בעל פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כדאי תמיד להעביר לפני הוועדה. אם לא הייתי מעביר לך נייר לפני דיון הייתם רואים מה, איזה סדר היה פה. << אורח >> איילת קול: << אורח >> מקבלת לחלוטין. אנחנו קיבלנו בהתרעה מאוד קצרה בקשה להגיע. הבקשה שלנו נוגעת לתקציב בעבור הכשרות מקצועיות בהובלת מעסיקים. אני אתן רק רקע קצר. זה תחום חדש במשרד הכלכלה. בעקבות שתי החלטות ממשלה, שקבעו שהמשרד יהיה אמון על מסלולי הכשרות מקצועיות בהובלה ובשיתוף של מעסיקים. אז בעצם המטרות שלנו בנושא הזה זה לשלב עובדים חדשים בשוק העבודה, במשרות איכותיות, בפריון גבוה. להעלות מיומנות גם לעובדים קיימים, להבטיח השמה לאורך זמן של עובדים. כל זה תוך מתן דגש לאוכלוסיות יעד, ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך או שהן לא משתלבות מספיק בתעסוקה איכותית. הערך המוסף המשמעותי שלנו הוא השילוב של המעסיקים באופן בלתי נפרד מתהליך ההכשרה. זה בעצם מבטיח הכשרה שעונה לצרכי השטח, זה מבטיח השמה בקצה. העובד יודע שמחכה לו מעסיק עם תלוש שכר, עם משכורת. זה דבר שהוא מחולל צמיחה. ובעצם אנחנו מסייעים בהגדלת כוח עבודה מיומן בפריון גבוה למשק. הבקשה שלנו נוגעת לתקציב לקידום מיזמים משותפים עם עמותות מובילות בתחומי הכשרת עובדים. משרד הכלכלה, הכלי העיקרי שלנו זה הוראות מנכ"ל. אנחנו נותנים מענקים למעסיקים והם אלה שמגייסים את העובדים. כאן אנחנו רוצים לייצר שיתוף פעולה עם עמותות, כי זה מאפשר לנו לתפור חליפה שהיא יותר מותאמת אישית לצורך. אנחנו רוצים לשים דגש לאוכלוסיות, אם זה בעלי מוגבלויות, אם זו אוכלוסייה חרדית, אם זה דרוזים. העמותות יודעות לדבר את השפה שלהם ויודעות גם לייצר את ההתאמה בין העובד למעסיק ולדאוג לליווי שלו, גם בכלים רכים, כדי לוודא שתהיה באמת התאמה טובה והשמה לאורך זמן. אנחנו מדברים פה על מאצ'ינג. בעצם השיתוף עם העמותות מאפשר מינוף של כספי המדינה, כאשר לפחות 50% זה תקציב של העמותה. יש גם התחייבויות שאנחנו שמים עליהן דגש, זה הערך המוסך שלנו. המעסיקים מתחייבים להכשרה איכותית, בהיקף שעות משמעותי, מכובד, לפחות 150 עד 200 בשעות, בשכר גבוה. הם מתחייבים להשמה של לפחות 35%-25% מעל שכר המינימום, להעסיק את העובד לתקופה ארוכה. זאת אומרת, אנחנו כן דורשים פה מנגנונים של איכות כדי להבטיח את ההכשרה האיכותית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם איזה פרויקט שמנהלים כבר עכשיו? << אורח >> איילת קול: << אורח >> אז התחלנו בפיילוט עם שישה מיזמים שרק נחתמו בסוף 2024, אנחנו רוצים להפעיל אותם. הבקשה שלנו כאן היא לצאת בקול קורא לעמותות, בקריאה למיזמים משותפים לעמותות מובילות, באמת כדי לתת מענה פרטני לצרכים. אנחנו כרגע עושים עם עמותת קמ"ח, שהיא מומחית לחרדים, לתעסוקת חרדים. העמותה לקידום החייל הדרוזי, ליוצאי צבא דרוזים, להכשרה. אז יש לנו כמה מיזמים בקנה ואנחנו רוצים להרחיב את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, תעבירו את התוכנית שלכם כי אנחנו עוד לא ראינו את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם שמים דגש גם על פריפריות? << אורח >> איילת קול: << אורח >> בהחלט. יש לנו בפריפריה. יש לנו התקשרות שאנחנו רוצים לקדם עם שתי עמותות, אחת בנגב ובגליל. גם לשים דגש כרגע על מפונים ומפונות שחוזרים, לתת להם תעסוקה, לתת להם את האפשרות להסבה מקצועית או בעצם להיקלט לתחום חדש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המפתח? נגיד, איזה סכום דרוש בשביל, לא יודעת, 100 מועסקים חדשים? מה המפתח שדרוש בדרך כלל? << אורח >> איילת קול: << אורח >> העלות לעובד? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, בערך. << אורח >> איילת קול: << אורח >> העלות הממוצעת לעובד היא בערך 15,000-16,000 שקלים. זה משתנה, תלוי בהכשרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם כמה כסף - - - << אורח >> איילת קול: << אורח >> כי המענק הוא לא רק להכשרה, הוא גם להשמה. זה מאוד חשוב לנו. זה לא רק תעבור את ההכשרה ולך תחפש, אלא בעצם בוא נדאג לך למעסיק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז כמה כסף אתם מבקשים? << אורח >> איילת קול: << אורח >> אז בעצם זה מודולרי. הבקשה של המשרד היא 20 מיליון שקלים. אנחנו מעריכים שנוכל לעשות משהו כמו בין 10 ל-20 מיזמים. זה תלוי גם בשעות ההכשרה, היקף ההכשרה והעומק שלה. אנחנו מעריכים שבתקציב הזה אפשר להכשיר לפחות 2,000-2,500 עובדים. זאת אומרת, אנחנו רוצים להביא את האימפקט. אנחנו יודעים שיש - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, המקסימום יגיע ל-2,000 עובדים? ב-20 מיזמים נגיע ל-2,000 עובדים? << אורח >> איילת קול: << אורח >> זה תלוי בסוג ההכשרה, בסדר? יש הכשרות שדורשות 500 שעות הכשרה, כי אנחנו רוצים לעשות הרבה הכשרת עומק. יש הכשרות של 150 שעות. אז בממוצע אנחנו מעריכים שאנחנו עומדים במספרים האלה. וזה מאוד חשוב, המספרים המשמעותיים האלה כאן, כדי לייצר את האימפקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנאל, מהממ"מ. << אורח >> נתנאל יהושוע קופראק: << אורח >> על איזה מקצועות מדובר? << אורח >> איילת קול: << אורח >> אנחנו מדברים על ענפים בפריון גבוה. המון בקשות לענפי ההייטק, ענפי התעשייה. יש לנו גם בקשות בבנייה. אני אגיד שהתקציב שלנו הוא לא מספק. לצורך העניין, במסלול המענקים שאנחנו נותנים לא הצלחנו לתת מענה ל-35% מהעובדים שהגישו לנו בבקשות פשוט כי נגמר לנו הכסף. הענפים הם ענפים איכותיים בפריון גבוה, במשרות איכותיות. השכר הממוצע שהמעסיקים התחייבו אליו בהוראת המנכ"ל שלנו עומד על 55% יותר משכר המינימום. זאת אומרת, אנחנו הצלחנו בבקשות, 38% זה אוכלוסיות יעד כמו חרדים, דרוזים, בדואים וכדומה. זאת אומרת, אנחנו רואים את הצמא של השטח, אנחנו רואים את הביקוש, ולצערנו אנחנו לא יודעים לתת את המענה המתאים בשל מגבלות התקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק להגיב בקצרה. זה מה שציפינו לשמוע. זה ממש עונה, בעיני, למטרות החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף נקבל את ההצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומר, שוב, זה גם ברכות לך. אני חושב שאם ואטורי לא היה מנהל ככה את הוועדה לא היינו שומעים בכלל את ההצעה שלך, שלא הוגשה בכלל בכתב. לכן אני אומר, לשם כך הוקמה הקרן. זה ממש קולע לכל המטרות שלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מנועי צמיחה. << אורח >> איילת קול: << אורח >> אני מאוד שמחה לשמוע. אנחנו זומנו ברגע האחרון ואנחנו נעביר הכול מסודר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי אני בלי נטלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומר, זה ממש בדקה ה-91, כי כל עבודת המטה הממשלתית הייתה אמורה להיערך לפני שההצעה הראשונית בכלל הוגשה מהממשלה לכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה היה צריך להיות במסגרת, הייתם צריכים להעביר את ההצעות לאוצר והם היו צריכים להעביר לממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר, זה. זה מנוע צמיחה, זה חשוב. לשם הכספים צריכים ללכת, בעיניי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, תודה רבה על הדברים, יוראי. לפני שסוגרים את הוועדה, הדס פורת. << אורח >> הדס פורת רואש: << אורח >> הדס פורת רואש, אני מעמותת בנתיבי אודי. המנכ"ל שלנו היה פה בשבוע שעבר והציג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מאוד הרשים אותנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, מאוד. << אורח >> הדס פורת רואש: << אורח >> נכנסתי לנעליים גדולות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, השתכנענו, השאלה היא מה את רוצה עכשיו? << אורח >> הדס פורת רואש: << אורח >> אז הייתה לנו תחושה שלא נתנו מענה לשאלת יושב-הראש לגבי ההקשר לתעסוקה. אז באתי ממש בדקה להשלים את זה. אנחנו מציעים פה בעצם מיזם שמציע סינרגיה ורצף, מהכשרה ממש כמו שהתחלנו פה ממשרד החינוך, מחינוך עובר לשירות הצבאי ועד לתעסוקה, הכשרות מתקדמות להייטק והשמה. אנחנו רואים את אחד האתגרים הגדולים של תעסוקה בנגב במקצועות הייטק ומקצועות טכנולוגיים שונים, מה שנקרא אתגר הג'וניורים. גם היום בשוק ההייטק קשה למצוא עבודה בתור ג'וניורים. אנחנו מציעים את הרצף, שכולו יהיה בבאר שבע, בדרום. כמובן, יש כבר את הקרקע והתוכנית שמוכנים. המטרה של מערך ההשמה יהיה גם לגייס סניורים שיבואו. זאת אומרת, לא צריך להקים אתר של חברה כדי לפתוח צוות פיתוח בנגב, מספיק לשכנע בתמריצים שאנחנו כבר עכשיו נמצאים בקשרים עם חברות ההייטק, למשוך סניורים לדרום, עם הג'וניורים שאנחנו מכשירים. כשכמובן יש לנו את כל הצנרת, זאת אומרת, בשביל לדאוג לג'וניורים בדרום צריך לדאוג לכל מערך ההכשרה, ממש מגיל תיכון ועד לאחר הצבא. אנחנו נוגעים, כמובן, גם בתיכוניסטים, גם בחיילים משוחררים. נמצאים במרחק נגיעה גם מבסמ"ח וגם מגב-ים וכל חברות ההייטק. בעצם, זאת הדרך, באמצעות סינרגיה ושילוב של כל המקורות השונים, להניע את מנוע הצמיחה הזה. תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה לך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נפגשים מחר שוב פעם בשעה 09:00. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:39. << סיום >>