פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
18/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בחשון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
רון כץ
מיכל שיר סגמן


חברי הכנסת:
סימון דוידסון


מוזמנים: 
סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
	אור אלדר
	–
	הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	רותי אלגוזי
	–
	מנהלת יחידת תנאי יצור נאותים בתמרוקים, משרד הבריאות

	רינת בכר
	–
	מנהלת מחלקת תמרוקים, משרד הבריאות

	אסנת לוקסנבורג
	–
	ד"ר, ראש חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות

	הראל שליסל
	–
	רכז תיירות, תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

	הילה אורן שפיס
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר

	נעם דן
	–
	רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

	שי סומך
	–
	משרד המשפטים

	אביגיל סון-פלדמן
	–
	משפטנית, משרד המשפטים

	אנואר חילף
	–
	הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

	שי עג'מי
	–
	אגף רגולציה, משרד ראש הממשלה

	אורן הרמבם
	–
	מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים

	ענת רוזה
	–
	מנהלת רגולציה, איגוד לשכות המסחר

	ראובן בילט
	–
	יו"ר חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

	צחי ברקוביץ
	–
	עו״ד, רשות התחרות

	רחל גור
	–
	מנהלת תחום ממשלה, לובי 99




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	אייל מנצור
	–
	סמנכ"ל, יבואני תמרוקים

	יאיר כהן
	–
	בעלים CosmtiX, יבואני תמרוקים

	אתי פלר
	–
	מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

	גולן אלבז
	–
	מנכ"ל ביוטיקר, נציגי יבואנים





ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
טליה אידלס

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון


<< נושא >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021,  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

צוהריים טובים, אנחנו ממשיכים את דיוני ועדת הכלכלה בנושא חוק ההסדרים. אני שמח שכבר זכינו לאשר כמעט שישה-שבעה חוקים, אבל יש לנו עוד עבודה רבה בימים הקרובים. הזמן קצר והמלאכה מרובה. יש לנו את פרק התמרוקים שאנחנו רוצים לקדם ולסיים, פרק כ"ג מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021,  סעיפים 115-114. 

הטלתי על הצוות של הבריאות והאוצר לנסות ולפתור לי בעיות, ואני שמח שאת רוב הבעיות פתרתם אני אבקש שתציגו בתמצית איך פתרתם כל סעיף שביקשתי להתייחס אליו. ובעצם כמעט לא נשאר לנו הרבה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

רק נעבור לתיקונים בעקבות ההסכמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

התיקונים בלבד ואז יוצאים להצבעות והסתייגויות. נא להציג את הנושאים שהעליתי ואת הפתרונות. בבקשה. קדימה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

צוהריים טובים לכולם. ביום רביעי שלחת אותנו עם שיעורי בית, והצוות שלנו עבד מול כל הגורמים שביקשת במהלך הימים האחרונים, בסוף השבוע.

הנושא הראשון היה הנושא של הסמכת המעבדות. עשינו דיון משותף ודיברנו עם גורמים שונים בנושא של הסמכת מעבדות, כמובן עם הרשות להסמכת מעבדות, כמובן עם משרד הכלכלה, משרד המשפטים ומשרדים אחרים, ויש הסכמה של הרשות להסמכת מעבדות, גם מצדם וגם מצדנו, שהיא זאת שתסמיך את המעבדות לנושא של היבוא המקביל.

הנושא השני, שביקשת מאיתנו שנשב וננסה לפתור אותו, היה הנושא של תיק התמרוק. קיימנו שתיים-שלוש ישיבות עם איגוד לשכות המסחר, והגענו לנוסח שלהבנתנו הוא מוסכם גם עליהם, כאשר דייקנו דברים לגבי "תיק התמרוק", "הנציג האחראי" וכל הדברים שנדרשים, ואנחנו נציג את זה בפרוטרוט.

ישבנו עם הנציגים של המותג הפרטי. חלק מהבקשות שלהם קיבלו מענה ובחלק לדעתנו יש בעייתיות, ולכן אנחנו לא יכולים, אבל הלכנו כברת דרך משמעותית על מנת לייצר להם המשך עבודה תקין וטוב לאורך שנים. 

ולגבי הנושא של הדיוטי פרי, לדעתי יש הסכמות ויש הבנות. כל האנשים שאמרתי, פחות או יותר נוכחים פה, אז אני לא אדבר בשמם, הם יכולים לדבר בשמם. אלה המשימות שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני רוצה שנעבור לסעיפים הספציפיים שיש בהם תיקונים שנובעים מההסכמות הללו, להקריא אותם בתיקונים - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, מה היו ההסכמות לגבי הדיוטי פרי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה יהיה בסעיף. בטח תהיה התייחסות. נכון?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

לא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא עשינו תיקון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז תגידו מה ההסכמות של הדיוטי פרי.

 << אורח >> הלנה ביילין: << אורח >>   

ההסכמות הן כאלה: כל מה שביקשנו זה להמשיך את מה שאנחנו עושים היום, כלומר, אנחנו לא מייבאים לישראל, אבל אנחנו משתמשים או קונים, או מקבלים רישיון להשתמש ברישיונות קיימים. אם יש מותג בישראל שיש לו רישיון או שתהיה נוטיפיקציה עליו, אז אנחנו מגיעים להסכמות עם היבואנים. ברגע שיש את המוצר הזה עם רישיון, אנחנו משתמשים ברישיון הקיים, שזה אותו מוצר. ביקשנו להמשיך את הדרך הזאת שלנו בנושא של השיווק, וזה מכוסה בחוק. הגענו למסקנה שהשיווק פה מכסה את זה בחוק, אנחנו לא צריכים נציג אחראי בנפרד, כי אנחנו משתמשים באישור משרד הבריאות.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ההסכמות הן שלא יהיה שינוי בדיוטי פרי?

 << אורח >> הלנה ביילין: << אורח >>   

לא יהיה שינוי בחוק. יהיו דברים שנצטרך כנראה להתאים בתקנות. התקנות יגיעו לדיון בוועדה, וכשהן יגיעו, נצטרך לעשות כנראה תיקונים נוספים, ויש הבנה לכיוון הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. אני גאה בכם על כל הסכמה, על הדיאלוג ועל פתרון הבעיות. בואו נקרא את הסעיפים ותיקוני הנוסח. קדימה.
 
 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

נעשה את זה לפי הנוסח שמונח בפניכם. הנוסח הזה אמור לשלב את כל התיקונים שהוסכמו במהלך הימים האחרונים. אני מתחילה בעמוד 1, בהגדרה של ועדת החריגים. אדוני, זה תיקון בעקבות שינויים שנעשו בפרק היבוא הכללי שנדון פה בוועדה. אני מזכירה לענייננו שיש ועדת חריגים שאמורה לאשר שני דברים: הדבר הראשון שהיא אמורה לאשר זה תמרוקים נוספים, שאפשר יהיה להכניס לתוספת, שלגביהם אפשר יהיה לעשות יבוא מקביל. זה תפקיד ראשון של הוועדה. והתפקיד השני של הוועדה זה לקבוע תמרוקים שאי-אפשר יהיה לייבא במסלול של הצהרה, אלא רק במסלול של רישיון.

בנוסח שהונח בפני הוועדה במקור ועדת החריגים הייתה מאשרת, הייתה לה סמכות לאשר. כרגע, במודל הכללי שאושר פה בוועדה, ועדת החריגים הפכה להיות ועדה ממליצה, ועשינו את השינויים המתאימים גם בנוסח שמונח פה בפרק היבוא והתאמנו את זה לנוסח שנמצא בפרק הכללי. ולכן בוועדת החריגים, בהגדרה, מחקנו את הסיפה, ואנחנו נתייחס לזה בהמשך בפרק. וההגדרה היא "ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979".

אני עוברת לנושא הבא. אני עוברת לפי הסדר.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הם ימליצו ומי יאשר?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בסעיפים עצמם ניגע בזה. כרגע אני נוגעת רק בהגדרה, אבל בעיקרון זה שר הבריאות, בהמלצה של הוועדה, וזה מגיע גם לאישור ועדת הבריאות פה בכנסת, ואז יש אישור.

		
	
	
	
	""מעבדה מוכרת" – מכון התקנים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, או מעבדה שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז_1997 לעניין זה."





עוד מעט נגיע לסעיפים המהותיים לעניין המעבדות, אבל המודל הוא כזה שההסמכה היא של הרשות, אולם כמובן שהפיקוח והסמכות לקבוע שמעבדה מסוימת כבר לא רשאית לפעול לצורך אישורי התאמה, תהיה נתונה לשר הבריאות, ואנחנו נגיע לסעיף הזה.

אני ממשיכה הלאה. אני עוברת רק על תיקונים שנעשו ביחס לנוסח שקראנו בישיבות הקודמות. בעמ' 3, סימן ב' – פה יש תיקון משמעותי שנעשה לבקשת התעשייה. משרד הבריאות הסכים לעבור ממודל של רישיון של עוסקים בתמרוקים למודל של מרשם עוסקים בתמרוקים, כדי להקל. אני אקרא את הנוסח של המרשם שהוספנו.

קודם כול, כותרת הסעיף תהיה "מרשם עוסקים בתמרוקים". ואני אקרא:

	 
	
	
	
	"(א)	לא ייצר אדם תמרוק, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יעסוק באחסון סיטונאי של תמרוק ולא יפיצו,  מבלי שהוא  רשום במרשם העוסקים בתמרוקים (בפרק זה – מרשם העוסקים בתמרוקים).

	
	
	
	
	(ב)	המנהל ינהל מרשם של עוסקים בתמרוקים שבו יירשם מי שעוסק ביצור, יבוא, ייצוא, אחסון סיטונאי או הפצה של תמרוקים;

	
	
	
	
	(ג)	עוסק בתמרוקים המבקש לייצר, לייבא, לייצא, לאחסן באופן סיטונאי או להפיץ תמרוק, יגיש למנהל בקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים שתכלול  את כל אלה:

	
	
	
	
	
	(1)	שמו המלא, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;

	
	
	
	
	
	(2)	פרטי עוסק מורשה שלו, ואם הוא תאגיד – פרטי הזיהוי של התאגיד;

	
	
	
	
	
	(3)	אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	
	(א)	הצהרה כי מתקיימים לגבי העוסק בתמרוקים התנאים, המתאימים לפי העניין לעיסוקו של המבקש, והמפורטים בתקן המנוי בתוספת רביעית א', בתקנים או בהנחיות מקצועיות בין-לאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור שפירסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הצהרה כי למבקש אישור או תעודה המעידים על עמידה בתקן המנוי בתוספת רביעית א' שקיבל מגוף התעדה שקיבל הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב-IAF International Accreditation Forum כמוסמך לתת אישור כאמור;

	
	
	
	
	
	
	(ג)	רישיון תמרוקים תקף שניתן לו לפי הוראות סעיף 55א1(א);



זה הרישיון שהיה ניתן כבר היום. אנחנו משאירים את המסלול הזה.

	
	
	
	
	
	(4)	הצהרה על כל אלה: 

	
	
	
	
	
	
	(א)	לגבי מבקש שלעיסוקו בתמרוקים נדרש רישיון עסק, היתר או אישור לפי חוק רישוי עסקים – למבקש יש רישיון, היתר, לרבות היתר זמני, או אישור כאמור, שעניינו תמרוקים;

	
	
	
	
	
	
	(ב)	אמיתות הפרטים שרשם במרשם לפי סעיף קטן זה, וכן הצהרה על כך שמבקש הרישום, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להירשם במרשם העוסקים בתמרוקים; לעניין זה, "נושא משרה בתאגיד" - כהגדרתו בסעיף 60א(ג); בטופס ההצהרה יקבע המנהל את רשימת העבירות האמורות ויפרסם אותן באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

	
	
	
	
	
	
	(ג)	לא בוטל למבקש רישיון תמרוקים או רישום במרשם לפי סעיף 55א3 או שחלפו 12 חודשים מיום הביטול כאמור או שחלפה תקופה קצרה יותר שקבע המנהל לפי סעיף 55א3(ח).

	
	
	
	
	(*)	הגיש אדם בקשה לרישום במרשם לפי סעיף קטן (ג) ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה, אלא אם מצא כי לא התקיימו התנאים האמורים בפסקאות (ג)(3) ו-(4), בהתקיים נסיבות מיוחדות המעלות חשש לפגיעה בבריאות הציבור ומטעמים מיוחדים שירשמו, או אם מצא כי מתקיים במבקש אחד מאלה:  

	
	
	
	
	
	(1)	הוא קטין או פסול דין;

	
	
	
	
	
	(2)	הוא אינו אזרח ישראלי, תושב ישראל, תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

	
	
	
	
	(*)	מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש, כאמור בסעיף קטן (*), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, בצירוף נימוקים.

	
	
	
	
	(ד)	המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות רשימה של עוסקים בתמרוקים שנרשמו במרשם העוסקים בתמרוקים.

	
	
	
	
	(ה)	רישום במרשם העוסקים בתמרוקים יהיה תקף לחמש שנים.

	
	
	
	
	(ו)	השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן ניהול המרשם, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת הבקשה, הפרטים שיכללו בה, המועדים להגשתה והמסמכים שיצורפו לה.



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אסנת רוצה להעיר הערה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

ברשותך, היושב-ראש, אנחנו לא יודעים לבדוק תאגידים, לא יודעים לבדוק את הנושא הפלילי שלהם או את העמידה שלהם בתקציבים. זה לא הגיוני שזה יוטל על משרד הבריאות. אני מבינה שהדבר צריך להיבדק, אבל משרד הבריאות לא יודע לבדוק את כל העמידה - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אתם לא צריכים לבדוק. אתם צריכים לבדוק שהוא צירף הצהרה. כתוב שהוא מצרף הצהרה שהוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה וחומרתה - - -. מה שמוטל עליכם זה לבדוק שהוא צירף הצהרה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני לא יודעת לבדוק את זה. אם זו מערכת אוטומטית שהוא מכניס פנימה, והמערכת האוטומטית מוציאה לו החוצה, זה דבר אחד. אני לא יודעת לבדוק וגם אין לי את הכלים לבדוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הסעיף הזה לא היה על דעתכם?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז מי הכניס את הסעיף הזה?

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו לא יודעים.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אולי משרד המשפטים. אין לי את הכלים ואני אטעה את כולם אם אני אגיד שיש לי אפשרות לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תבחיני בין טופס ששלחו לך, ואת לא עושה לגביו כלום, אבל הוא רק קיים בתיק שלך, לבין האחריות לבדוק את התוקף, או חוקיותו וכו'. אם אומרים לך שבתוך סל הטפסים שהוא יגיש, יש טופס מסוים, את צריכה לראות שהגיע הטופס הזה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

שוב אני לא אדע לבדוק את המשמעות של הטופס הזה. אם זו מערכת אוטומטית שהוא מכניס פנימה את הדברים, וברגע שהוא עושה וי בכל המקומות, כמו שעושים בהרבה מאוד טפסים של המדינה, וזו מערכת אוטומטית שמוציאה, בסדר, אבל לבוא ולהגיד לכם שאני אדע לבדוק אם הוא מצרף את הרישום שלו בתור תאגיד, שהוא רישום משפטי, או היבטים פליליים או דברים כאלה, אין לי את הכלים לבדוק את זה. אני צריכה פה קישור למשטרה, אני צריכה פה קישור - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אני אסביר איך הסעיף הזה נכתב. כעיקרון, המטרה היא שיהיה מרשם במקום רישיון. גם במרשם לא כל מי שנכנס לאתר ומסמן וי, הופך להיות עוסק בתמרוקים, שמוטלות עליו כל האחריויות. 

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

ככה זה באירופה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

ולכן אמרנו שצריך יהיה לצרף מסמכים מסוימים, גם לבקשתכם. כלומר, הרי לא יכול להיות שכל אדם שרוצה נכנס למרשם ומסמן שהוא עוסק בתמרוקים, ומאותו רגע מתחיל לשווק תמרוקים פה בארץ. יכול להיות שזה יהיה באמצעות מערכת אוטומטית שמשרד הבריאות יקים, שיבדוק שמצורפים הטפסים האמורים. אף אחד לא מבקש לבדוק אם הוא הורשע, לא הורשע, במה הוא הורשע, אלא שהוא צירף הצהרה. זה לא דורש שום ידע.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

זה גם לא דורש שום ידע ספציפי של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה אכפת לכם לוודא בתיק שיש את המסמך הזה?

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

רצינו להקל על הביורוקרטיה. רצינו שיהיה רישום אוטומטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

של מי הרעיון לצירוף המסמך הזה, חברים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כך עובד מרשם - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה משרד המשפטים.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אתם ביקשתם להפוך את זה למרשם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כדי להקל.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אין לנו בעיה, רק שברגע שהמרשם - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אסנת, לא להתבצר.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני לא מתבצרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מורה צריך לקבל אישור ממלווה של ילד שהוא לא עבר עבירות מין. אין דרך למורה לבדוק את האישור, כי זה לא המקצוע שלו, אבל הוא צריך לראות את הטופס הזה. יש מצבים שבהם אוספים מספר אישורים כחלק מתיק, כחלק מהרשמה. לא אומרים שהבדיקה של הטופס חלה עליכם, אבל שבתיק הזה יופיע מסמך כזה. למה זה צריך כל כך להסעיר אתכם?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני יודעת לעשות הרבה דברים, אני לא יודעת לבדוק תאגידים, אז אני רוצה שיהיה ברור - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא ביקשו שתבדקי.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

- - שאנחנו מבחינתנו לא יודעים לבדוק את המסמכים האלה. זה ידרוש מאיתנו להקים צוות שידע לבדוק את הדברים, כי ברגע שאנחנו מאשרים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם הוא נרשם, איך הוא נרשם?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא לא מבקש לבדוק, זה רק הצהרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איך הוא נרשם? איך הוא נרשם?

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

למה שלא יירשם וזהו? גם באירופה זה ככה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משרד המשפטים, אתם יכולים לעזור לנו?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

דרך אגב, בעניין הזה זה לא קריטי לנו. עוד עמדה שאנחנו עם משרד הבריאות ביחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה משהו, אתה מיוחד.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אנחנו בהרבה מאוד דברים. כל ההתחלה שלהם הייתה התחלה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם בכלל שוקלים להפוך אותך לסגן שר הבריאות לפי ההתקדמות באווירה המתפתחת.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הלוואי עליהם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

אני מהמחלקה הפלילית. העיקרון שחשוב פה מבחינתי זו החלטה של הרגולטור מה צריך להיות במרשם או מה התנאים המקדימים כדי שהוא יהיה רשום. מה שחשוב מבחינתי שיהיה ברור שלהירשם, כמו לקבל רישיון, זה לא חלק מעבירה פלילית של איסור עיסוק, העבירה נשארת אותה עבירה. זאת אומרת, לבצע פעולות מסוימות, ובמקרה שלנו, עיסוק בתמרוקים לצורך העניין, יצוא, יבוא וכו', צריך שיהיה ברור – העניין במשפט פלילי הוא הוודאות – צריך שיהיה ברור שהוא יכול להתחיל לעבוד. הנקודה הזאת צריכה להיות ברורה, לא חלק מההבנה שלו האם הוא הגיש את מה שצריך או לא הגיש את מה שהוא צריך. נקודת ההתחלה הזאת צריכה להיות מאוד ברורה, בדיוק כמו ברישיון, שהוא יודע שעד שהוא לא מקבל רישיון הוא לא יכול להתחיל לעבוד, ככה עד שהוא לא יודע שהוא רשום, הוא לא יכול להתחיל לעבוד. השאלה אם הוא באמת רשום או לא רשום לא יכולה להמשיך לרחף לכל אורך הפעילות שלו, כשבדיעבד יכול להיות שמשהו פה לא היה מדויק, גם התוכן של המסמכים שצריכים להיות מוגשים הם גם לא ברמת ודאות של עבירה פלילית, ולכן מה שהיה לי חשוב שיהיה ברור שהוא רשום. 

זאת החלטה של רגולטור במסגרת ניהול הסיכונים שלו, האם הוא יוציא את האישור הזה, מה הוא ידרוש לצרף ועד כמה הוא יבדוק, או עד כמה הוא יסתמך אפילו על מערכת אוטומטית, אבל בסוף חייבת להיות הוודאות שהוא מקבל אישור שהוא רשום, ומשם הוא יכול להתחיל לעבוד. אפשר אחר כך לבדוק אם הוא הגיש משהו. כמובן אם הוא הגיש הצהרה כוזבת, זאת עבירה פלילית. זאת לא השאלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זו גם לא בעיה של משרד הבריאות.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

של משטרת ישראל. כמובן צריך להיות קו החתך הזה. העבירה שלו היא אם הוא פעל בלי שהוא רשום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יכול להגיד שזה מקוון, והיא רק רואה שזה נכנס?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

זו החלטה שלהם איך הם רוצים להוציא את האישור הזה שהוא רשום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מקוון. מופיע הטופס הזה. את לא בודקת אותו. את לא אחראית על תקינותו. אם זה רישום כוזב או הצהרה כוזבת, המשטרה - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה לא באחריותך. 


<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

אפשר כמובן לגבש טפסים אחידים שהוא לא - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא לא לוקחת אחריות על טופס שלא בנושא המקצועי שלה. היא מקבלת את זה כפי שזה.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

אפשר לגבש מראש טופס אחיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם תעזרו להם. אם אתם באים לצוות ועוזרים להם לבדוק מסמכים כאלה, או לעשות בקרה על הרישום הזה, בבקשה. אבל אל תטילו עליהם לבדוק תקינות של מסמך שזה לא התחום שלהם.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אני רק רוצה להדגיש שאם אנחנו הולכים על המתווה הזה שהוא יותר הגיוני בעיניים שלנו, צריך למחוק את העשרה ימים, שיש לנו זמן עשרה ימים לתת לו את האישור. אם זה אוטומטי, זה אוטומטי, זה מיידי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לפעמים גם לדיגיטל לוקח יום, יומיים, שלושה, השרת נפל. בתוך עשרה ימים. זה יכול להיות בתוך דקה, אבל עד עשרה ימים.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

זה נראה לי מיותר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה טוב למקרה שמישהו יגיד: נרשמתי, ובחוק כתוב שהייתם צריכים. אנחנו צריכים לתת את המרחב הזה, שלא תהיו חשופים לתביעות או משהו כזה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אנחנו נשמח רק להגיד שנשמח לקבל את העזרה של משרד המשפטים שיגדיר לנו בדיוק מה צריך להיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר. אני מבקש, משרד המשפטים, שתלוו אותם מול הטפסים המבוקשים, במיוחד באותם טפסים שלא מתחום עיסוקו של משרד הבריאות, ולהגדיר להם איך הם יכולים לוודא את קבלת הטופס באופן דיגיטלי ושהוא קיים, אבל שאין להם אחריות על תקינותו ותוכנו.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

קודם כול, זה גם עניין של הרגולטור להחליט מה באמת חשוב לו מבחינה מהותית שיתקיים אצל מי שרשום במרשם, ומי שמתחיל לעסוק בתחום, וגם אני אציין - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משרד המשפטים, חשוב לכם שהטפסים האלה שענת הזכירה יהיו או שאתם רוצים לוותר על חלק מהטפסים האלה? אתם יכולים  במקום טופס להצהיר שיש ברשותו אישור כזה וכזה.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

שוב, הדרישות המהותיות בסוף אמורות להיות חלק ממה שחשוב שיתקיים אצל מי שעוסק בתחום - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את לא עונה לי על השאלה. כמה טפסים הוא צריך לשלוח כדי להיות רשום עכשיו? שלושה-ארבעה טפסים?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בעיקרון זה יכול להיות טופס אחד שאליו הוא מצרף הצהרה בדבר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הצהרה. אבל הוא מצרף טפסים להצהרה?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

הוא מצרף תעודת זהות, היתר של עסק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

וזהו. הצהרה ושתי תעודות. אז הוא לא מצרף תעודה שאתם צריכים לבדוק, הוא רק מצהיר שהוא כך וכך.  

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

מה שגם חשוב לי להדגיש שגם העבירות הפליליות שמנויות פה, שהוא מצהיר שהוא לא הורשע, גם השאלה איזה עבירות פליליות רלוונטיות, זה גם חלק משיקול הדעת של הרגולטור. בסוף, בכל תחום, הרגולטור מפעיל את שיקול הדעת גם בשאלה הזאת.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

לא. אנחנו רגולטור שלא יודע להפעיל שיקול דעת בנושא הזה. זה נושא משפטי לחלוטין.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

רינת, זה היה קיים גם לגבי רישיון. היה לכם סעיף שאמר שאם מישהו הגיש בקשה לרישיון והוא עבר עבירות שמפאת חומרתן הוא לא רשאי לקבל רישיון, זה היה שיקול דעת שלכם לא לתת לו. זה בעצם תמונת ראי של זה. אני לא מבינה למה ברישיון אתם יכולים לבדוק ובמרשם לא.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו לא יודעים על איזה עבירות מדובר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רינת, היה לכם ברישיון מרכיב כזה. אז מה השתנה? מה נשתנה הלילה הזה?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

כבר היום בסעיף של הרישיון יש תבנית מוכרת של עבירה שמפאת מהותה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רינת, מה הבעיה להמשיך בדומה למה שעשיתם עם הרישיון?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

- - - זה משהו שנמצא כמעט בכל הסדר.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו צריכים הכוונה של משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם תקבלו. אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים ללוות אתכם בדבר הזה, לא להשאיר אתכם לבד, הם רוצים ללכת על קרקע יציבה, לדעת שהם לא עושים טעויות, לאמץ את שיטת העבודה לגבי הרישום רק במובן הזה של אדם שמצהיר על עצמו, כפי שהיה ברישיון, בהתאמות הנכונות, ולעשות את זה פשוט. 

אני אבקש מחברת הכנסת לימור תלם להחליף אותי לזמן מסוים. אני מבקש להמשיך לעבוד בקצב שעבדנו, ולהתייחס לכל תיקוני החקיקה, כפי שבוצעו ההסכמות. עוד לפני שתסיימו אני כבר אשוב. תודה רבה.

 << מנהל >> (היו"ר לימור מגן תלם, 12:56) << מנהל >>   

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הסעיף שאני קוראת עכשיו זה סעיף "רישיון תמרוקים", זה סעיף שהיה כבר קיים בפקודה, זו הייתה דרך המלך. כרגע העברנו את זה לסעיף לאחר מכן, שזאת אחת האופציות להירשם במרשם, וזה פשוט לבקש רישיון תמרוקים. רוב ההוראות חוזרות על מה שהיה קיים, אבל אני אקרא את זה לטובת הנוסח.

	
	
	
	
	"רישיון תמרוקים
	55א1א.
	(א)	לא ייתן המנהל רישיון תמרוקים למבקש, לפי הוראות פסקה (א2)(3)(ג), אלא אם כן התקיימו כל אלה:




הוראת פסקה (א2)(3)(ג) בסעיף הקודם כמובן.
	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(1)	לגבי מבקש שלעיסוקו בתמרוקים נדרש רישיון עסק, היתר או אישור לפי חוק רישוי עסקים – למבקש יש רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור כאמור, שעיינו תמרוקים;

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(2)	המבקש מינה נציג אחראי לכל תמרוק בהתאם לסוגי התמרוקים שברישיון התמרוקים;

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(3)	מתקיימים לגבי המבקש התנאים המפורטים בתקן המנוי בתוספת רביעית א', ואולם רשאי המנהל לתת רישיון תמרוקים למבקש שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנים או בהחיות מקצועיות בין-לאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור והמנהל בדק ומצא כי המבקש עומד בתנאים ובהנחיות כאמור; נתן המנהל רישיון למבקש שמתקיימים לגביו תנאים המפורטים בתקנים או הנחיות מקצועיות כאמור, יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הודעה ובה פירוט של התקן או ההנחיות שנמצאו על ידו כשווי ערך כאמור;

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(5)	מתקיימים לגבי המבקש התנאים המתאימים הנדרשים לצורך הובלה והפצה נאותה של תמרוקים, לפי הוראות שקבע שר הבריאות, לשם הבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו;

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(6)	המבקש, ואם הוא תאגיד – גם נושא משרה בו, לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון תמרוקים;

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(7)	תנאים נוספים שקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובכלל זה תנאים לצורך הגנה על בריאות הציבור והבטחת יעילות התמרוק, בטיחותו ואיכותו.

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ב)	קיבל אדם רישיון תמרוקים לפי סעיף קטן (א), לא ייצר תמרוק לא ייבאו, לא ייצאו, לא יעסוק באחסון סיטונאי של תמרוק ולא יפיצו אלא בהתאם לתנאי הרישיון, ובכלל זה הוראות ותנאים לסוגי הפעילות וסוגי התמרוקים הנקובים בו.

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ג)	תקופת תוקפו של רישיון תמרוקים תהיה חמש שנים.

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ד)	בקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושו תוגש למנהל באמצעות מערכת מקוונת או באמצעי מקוון אחר שיאשר המנהל, ורשאי שר הבריאות לקבוע הוראות לעניין הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו לה לצורך הוכחת התקיימות התנאים לפי סעיף קטן (ב); המנהל יחליט בבקשה בתוך 35 ימים ממועד הגשת הבקשה כאמור.

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ה)	המנהל רשאי לקבוע תנאים ברישיון תמרוקים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לסוגי הפעילות או לסוגי התמרוקים שלגביהם ניתן הרישיון, ובלבד – 

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(1)	שלא יקבע תנאים מיוחדים או שונים למי שמייבא תמרוק בייבוא מקביל לפי סימן ג' בפרק ז1 או לפי סעיף 55ג1(ז).

	
	
	
	
	
	
	
	
	
	(2)	שתנאים נוספים לגבי רישיון תמרוקים קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.



אני עוברת לשורה של תיקונים נגררים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא הצלחתי להבין את פסקה (6). אם אין לו עבר פלילי, ואם אין לו שום רישום בשום מקום, עדיין הוא הוא לא יכול לדעת המנהל לקבל רישיון תמרוקים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

זה סעיף שהיה גם קיים בפקודה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא הבנתי למה צריך סעיף כזה. אם אין לבן אדם שום עבר פלילי, אם הוא לא הורשע, לא הוגש נגדו כתב אישום, ואין לו פסק דין, עדיין יש חוות דעת - - -

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

אני אסביר.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בבקשה תסבירו.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

התבנית הזאת היא תבנית מקובלת. המונח "עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לקבל רישיון תמרוקים" זו תבנית שקיימת כמעט בכל חקיקה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

עושים העתק הדבק? זה עוד חסם. אנחנו לא רוצים עוד חסמים. אנחנו רוצים להסיר חסמים.

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

זה לא עניין של חסם, פשוט לכל תחום יש את העבירות הרלוונטיות, ופה האחריות של המנהל להחליט איזה עבירות פליליות רלוונטיות לתחום הזה. בעבר זה היה מכונה "שיש עמה קלון". זה היה משהו לא ברור. היום ככה מנסחים את זה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אין פה כתב אישום. "לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום". איך את זה מישהו יכול לקבוע?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

השאלה באיזה עבירות זה במסגרת שיקול הדעת של המנהל. הוא קובע את זה פעם אחת, לא לכל אחד. הוא מחליט מה העבירות הרלוונטיות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא מגדירים את זה?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

כל תחום, כל עיסוק, יכולות להיות לו עבירות שרלוונטיות לתחום שלו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם זה רלוונטי לתחום שלו, לא למשהו אחר. איפה זה עוצר?

 << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>   

זה במסגרת שיקול הדעת של המנהל איזה עבירות רלוונטיות. למשל אם אתה רוצה לעסוק במשהו שקשור להגנת הסביבה, יכול להיות שעבירות של חוקי סביבה יהיו יותר רלוונטיות, אם אתה רוצה לעסוק במשהו שקשור לבריאות, חוקים בתחום הבריאות. זו תבנית שיש כמעט בכל חוק שעוסק במתן רישיונות באשר הם.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

נמשיך?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

עכשיו יש שורה של תיקונים שאנחנו עושים התאמות. עד עכשיו הפקודה אמרה "בעל רישיון", עכשיו עשית מרשם, אנחנו עושים תיקונים מתאימים בסעיפים.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה רק ניסוח.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

	
	
	(4ב)	בסעיף 55א2, אחרי "מהפרטים שנכללו" יבוא "במרשם העוסקים בתמרוקים או" ואחרי "בעל רישיון התמרוקים" יבוא "או מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	(4ג)	בסעיף 55א3 –

	
	
	
	(א)	בכל מקום, במקום "רישיון תמרוקים" או "רישיון" יבוא "רישום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ב)	בכל מקום, במקום "הרישיון ניתן" יבוא" הרישום במרשם העוסקים בתמרוקים נעשה";

	
	
	
	(ג)	בכל מקום, במקום "בעל הרישיון" יבוא" מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ד)	בכל מקום, במקום "לבעל הרישיון" יבוא "למי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ד1)	בכל מקום במקום "הרישיון" יבוא "הרישום במרשם העוסקים בתמרוקים".

	
	
	
	(ה)	בסעיף קטן (א)(2), במקום "הרישיון ניתן" יבוא "הרישום במרשם העוסקים בתמרוקים נעשה" ובמקום "לפני נותן הרישיון במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון" יבוא "ידוע במועד הרישום במרשם העוסקים בתמרוקים, לא היה נרשם במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ה1)	בפסקה (א)(3), במקום "למתן הרישיון" יבוא "לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ה2)	בפסקה (א)(4) המילים "תנאי מתנאי הרישיון או" – יימחקו;

	
	
	
	(ו)	בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (6) יבוא:

	
	
	
	
	"(7)	לגבי מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים שהצהיר כאמור בסעיף 55א1(ג)(3)(א) או (ב) – לא מתקיימים לגבי מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים התנאים המפורטים בתקן המפורט בסעיף האמור."

	
	
	
	(ז)	בסעיף קטן (ז) במקום "במסגרת רשימת בעלי רישיון תמרוקים שמפורסמת" יבוא "במסגרת מרשם העוסקים בתמרוקים שמפורסם" ובמקום "55א1(ז)" יבוא "55א1(ד)";

	
	
	
	(ח)	בסעיף קטן (ח), במקום "לא תידון בקשה של בעל הרישיון שבוטל למתן רישיון חדש" יבוא "לא יירשם העוסק במרשם העוסקים בתמרוקים" ובמקום "לבקשת בעל הרישיון שבוטל" יבוא "לבקשת מי שרישומו נמחק";



אנחנו עוברים לסעיף 55א5, שזה הסעיף של נציג אחראי. אני אקרא עם השינויים שנעשו.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

זה שינויים שנעשו בהסכמה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כן.
	
	
	(5)	בסעיף 55א5–

	
	
	
	(א) 	בסעיף קטן (א), אחרי "נציג אחראי לתמרוק בישראל" יבוא "שנרשם במאגר לפי סעיף 55א6" ובסופו יבוא "ואולם יצרן המייצר או מפיץ תמרוק אך ורק לצורך ייצוא מחוץ לישראל לא חייב למנות נציג אחראי".



זה היה בסעיף הרישיון והעברנו את זה לפה. זה לא שינוי, זה פשוט מיקום יותר נכון.

	
	
	
	(ב)	בסעיף קטן (ב) - 

	
	
	
	
	(*)	בפסקה (1), אחרי "לפי פקודה זו" יבוא "וכי התמרוק בטוח לשימוש בשימוש סביר";



אנחנו בתפקידים של הנציג האחראי, אז יש גם תפקיד לבדוק שהתמרוק בטוח. פה אין שינויים ממה שקראנו בישיבות הקודמות, אז אני לא קוראת שוב. אני עומרת לעמ' 11, פסקה (6).

	
	
	(6)	בסעיף 55א6 –

	
	
	
	(א)	במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:

	
	
	
	
	"(א)	המנהל ינהל מאגר של נציגים אחראיים (בפרק זה – המאגר) וייכללו בו פרטי הנציגים האחראיים, לרבות הצהרה על הכשרה מתאימה שעבר הנציג האחראי, וכן פרטים על ביטול, התלייה או התניה של רישום נציג אחראי; השר יקבע את הפרטים שיופיעו במרשם כאמור.

	
	
	
	
	(ב)	נציג אחראי יירשם במאגר על יסוד תצהיר שיוגש באופן מקוון למנהל בידי הנציג האחראי המבקש את הרישום, לפיו מתקיימים התנאים בסעיף קטן (ג) והתנאים לפי סעיף קטן (ז) ואם הוא תאגיד – יצוין שמו, כתובתו ופרטי הקשר של איש קשר מטעמו שהוא תושב ישראל; הגיש המבקש את התצהיר בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ז), יונפק לו באופן אוטומטי אישור על רישום הנציג האחראי במאגר.



גם פה שינינו את המודל מאישור של נציג אחראי, שפעם המשרד, לפי הנוסח הקודם, היה אמור לאשר, למרשם של נציגים אחראים. גם פה תוגש בקשה. הנציג עצמו יגיש בקשה לרשום את עצמו. הוא יצטרך לפרט את הפרטים שנמצאים פה ושיהיו בתקנות, ואז אוטומטית הוא יקבל את האישור לפעול כנציג אחראי. רק שימו לב שהוספנו שלגבי תאגיד, מה שהתבקש להוסיף – הרי בנוסח שעבר בפקודה לפני כמה שנים נציג אחראי היה חייב להיות אדם - -

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

התאמות לתאגיד.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

- - כרגע הוועדה הוסיפה שזה גם תאגיד. אם הוא תאגיד, אז בעת הרישום הוא צריך לרשום גם את הכתובת ופרטים של איש קשר פה בארץ, שאפשר יהיה ליצור איתו את הקשר.

	
	
	
	
	"(ב1)	נציג אחראי יהיה המנהל הכללי של היצרן או של היבואן של התמרוק או מי שמונה בכתב על ידי המנהל הכללי להיות נציג אחראי ואשר נתן את הסכמתו למינוי כאמור."



פה "לרבות התאגיד" בסעיף קטן (ב), את זה כבר קראנו בישיבה הקודמת.

	
	
	
	(ג)	בסעיף קטן (ד), במקום "לא יאשר המנהל אדם כנציג אחראי" יבוא "המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על ביטול רישומו של נציג אחראי במאגר";



שוב, זה בגלל המעבר מאישור למרשם.

	
	
	
	(ד)	סעיף קטן (ה) – יימחק;

	
	
	
	(ה)	בסעיף קטן (ז) – :

	
	
	
	
	(1)	במקום "באישור ועדת עבודה הרווחה והבריאות של הכנסת" יבוא "באישור ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – באישור ועדת העבודה, והרווחה של הכנסת";

	
	
	
	
	(2)	בפסקה (1) במקום "לאישור" יבוא "למינוי";

	
	
	
	
	(3)	בפסקה (2), במקום "לאישור" יבוא "לרישום";

	
	
	
	
	(4)	אחרי פסקה (3) יבוא:



"(4) כבר קראנו. אני קוראת את פסקה (5).

	
	
	
	
	(5)	בסעיף קטן (ח), במקום "בעל רישיון תמרוקים" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים"

	
	
	
	(ו)	אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:

	
	
	
	
	"(ח1)	שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לצורך שכירת שירותיו כנציג אחראי, אלא אם כן נושא משרה באותו תאגיד עומד בתנאי הכשירות שנציג אחראי חייב לעמוד בהם לפי סעיף קטן (ז)".



יש הוראה דומה כבר היום בפקודה לגבי חברות שאנשים מטעמם - - - נציגים אחראים יוכלו לשמש. עכשיו עשינו הוראה דומה לגבי תאגידים, שהתאגיד עצמו יהיה נציג אחראי, בגלל שהוספנו את האופציה הזאת.  גם פה זה התאמות, אני אעבור במהירות.

	
	
	(6א)	בסעיף 55א8 –  

	
	
	
	(א)	בכל מקום, במקום "בעל רישיון תמרוקים" או "בעל הרישיון" יבוא "מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(ב)	בסעיף קטן (ב), במקום "לאישור" יבוא "לרישום";

	
	
	(6ב)	בסעיף 55א9 – 

	
	
	
	(1)	בכל מקום, במקום "אישור" יבוא "רישום", במקום "האישור" יבוא "הרישום" ובמקום "שהאישור" יבוא "שהרישום";

	
	
	
	(2)	בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "לא היה ניתן האישור" יבוא "לא היה נרשם הנציג האחראי במאגר";

	
	
	
	(3)	בסעיף קטן (ב)	במקום "בעלי רישיון תמרוקים מסוימים" יבוא "עוסקים בתמרוקים מסוימים";

	
	
	
	(4)	בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד) במקום "לבעל רישיון התמרוקים" יבוא "למי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים";

	
	
	
	(5)	בסעיף קטן (ו) במקום "למתן אישור" יבוא "לרישום".



	עכשיו הסעיף המהותי לגבי הנציג. אני קוראת בעמ' 14. שימו לב לנוסח שזה באמת מבטא את ההסכמה.

	
	
	
	
	"(ב)	לא ישווק עוסק בתמרוקים תמרוק בישראל בלי שיוודא הנציג האחראי כי קיימים לגבי התמרוק כלל המסמכים והנתונים המעודכנים המפורטים להלן, בעברית או באנגלית ובלי שנתן לעוסק בתמרוקים אישור בכתב על קיומם של המסמכים כאמור (בפרק זה – תיק תמרוק):



אין שינוי בדברים שצריכים להופיע בתיק התמרוק, רק שימו לב שלגבי (3) ו-(5), תיאור כללי של שיטת הייצור של התמרוק, הורדנו את הסיפה שלא יהיה בזה סוד מסחרי. מכיוון שכרגע עברנו לזה שהנציג צריך לוודא שהמסמכים האלה קיימים, אז ממילא המסמכים האלה מן הסתם יכללו גם נתונים שהם סוד מסחרי.

	
	
	
	(ג). תיק התמרוק יהיה זמין ונגיש לנציג האחראי ללא דיחוי באופן אלקטרוני או בעותק קשיח בכתובתו בישראל כפי שנמסרה בהודעה בדבר שיווק לפי סעיף 55א11, עד תום עשר שנים מיום שיווק האצווה האחרונה של התמרוק והנציג האחראי יוודא את כל אלה:

	
	
	
	
	(1)	התמרוק מיוצר בתנאים הנדרשים לפי הוראות התקן המנוי בתוספת רביעית א';

	
	
	
	
	(2)	התמרוק בטוח לשימוש;

	
	
	
	
	(3)	התמרוק יעיל למטרה ולטענות השיווקיות המיוחסות לו בתווית התמרוק;

	
	
	
	(ד)	תיק התמרוק יהיה זמין, ללא דיחוי,  לבדיקת המנהל לצורכי פיקוח ובקרה על התמרוק לפי פקודה זו, בכתובתו של הנציג האחראי בישראל כפי שנמסרה בהודעה בדבר שיווק לפי סעיף 55א11.



אלה התיקונים שנעשו לגבי הנציג האחראי ותיק תמרוק.

<< יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

יש התייחסויות?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

יש שם דברים שלא נמחקו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

שהיה צריך למחוק?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בנציג האחראי יש דברים שאמרנו שמוחקים ולא מחקו. יש פה כמה בעיות. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בבקשה, אביר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בנושא של "הנציג האחראי", שעברנו על זה עכשיו, יש שם בעיה, כי יש סעיפים בחוק שמחייבים את הנציג האחראי לשלוח דוחות רבעוניים וחובה של היבואן/יצרן לשלוח דוחות שנתיים, ואין דרישה כזאת בשום מדינה אחרת בעולם. אנחנו רוצים למחוק את הסעיף הזה, להוריד את זה. 

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אתה מדבר על הפקודה, אתה לא מדבר על מה שעומד לנגד עינינו. אתה רוצה ללכת אחורנית ל-2016.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אני רוצה להוריד את זה.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אביר, תסביר שוב. אני לא רואה על מה אתה מדבר. זה לא בנוסח עכשיו.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם זה לא מופיע בנוסח, הכול בסדר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

זה מופיע בפקודה. זה תוקן בשנת 2016, כשהוכנס הפרק החדש בוועדת הבריאות, בפקודה.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אנחנו רוצים לתקן את זה, אנחנו רוצים שזה לא יופיע.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

זה לא במה שקראתי עכשיו. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אנחנו רוצים שזה לא יופיע בנושא של "הנציג האחראי". אמרתי לכם את זה גם הבוקר כששוחחנו.

 << מנהל >> (היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 13:12) << מנהל >>   

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

דיברת הבוקר על הנושא הזה. כמו שאמרנו, ב-2016 קיבלנו על עצמנו את הנושא של "הנציג האחראי" כמו שהוחלט בקונטקסט בזמנו, כולל דיווחים שצריך לתת.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בדיון בפעם שעברה הסכמתם להוריד את זה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אז אני אומרת: זה נמצא כרגע בפקודה, השאלה בדיוק מה הכוונה בהורדה. אתה יכול להפנות אותנו לנוסח מוצע?



<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם יש פה משהו בנוסח שאפשר להסיר את האחריות הזאת מעל הנציג האחראי. אם זה מקובל עליהם וזה מקובל עלינו, אפשר להסיר את זה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

השאלה מה ואיזה איזונים נשארים שם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

שהנציג האחראי לא יצטרך לשלוח דוחות רבעוניים, שלא תהיה חובה של היבואן ושל היצרן לשלוח דוחות שנתיים.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני צריכה לראות את הקונטקסט. אני לא מתנגדת, אני צריכה לראות את הקונטקסט כדי שאני אוכל להגיד לך אם זה תואם את מה שניתן לעשות. כמו שהוכחנו פה, משרד הבריאות עושה כל מה שהוא יכול בשביל - - -

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

עשיתם צעדים משמעותיים. רואים את זה פה לאורך כל השינויים. עשיתם פה צעדים מאוד מאוד משמעותיים. אני יכול להגיד לכם רק תודה. אני רואה בינתיים שכל ההערות שהערנו בפעם שעברה קיבלתם אצלכם. יכול להיות שבגלל שזה לא מופיע פה, אולי אין לזה התייחסות, אבל אנחנו כן רוצים שתהיה לזה התייחסות.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אין לי התנגדות שנשב בצד באחת ההפסקות של הדיון הזה, ונעבור על זה עם היועצת המשפטית שלנו ונבין בדיוק מה המשמעויות. אני לא מתנגדת, אני חייבת ללמוד את זה לפני שאני אתן תשובה. זה לא בפקודה, זה לא מה שלנגד עינינו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההערה הזאת תיבחן. אם צריך, אנחנו נעשה הפסקה כדי לטפל בה. אם אפשר בזמן שהדיון ממשיך על סעיפים אחרים, שיחשבו מה ניתן. אם יידרש, נעשה הפסקה כזאת, ואתם תגידו אם ניתן לעשות את השינוי הזה כבר עכשיו. בואו נמשיך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אנחנו בעמ' 15, בסעיף שעוסק בהודעה על שיווק. פה לא היו שינויים. בעמ' 16 יש את סעיף קטן (ב) שקובע ששר הבריאות רשאי לקבוע תמרוקים, שלגביהם אי-אפשר יהיה לעשות נוטיפיקציה, אלא יהיו חייבים לפנות למסלול רישיון. בסעיף הזה יש תיקון. כתוב "שר הבריאות". במקום "באישור ועדת החריגים" זה יהיה "בהמלצת ועדת החריגים". בגלל השינוי של המודל של ועדת החריגים שנעשה לגבי כל הנושא של היבוא, אנחנו מתאימים את עצמנו פה. ו"אחרי יידרש רישיון לשיווקם", יבוא "לפי הוראות צו הפיקוח או הוראות שייקבעו לפי סעיף 55ג1". 

אני מזכירה שהרישיון היום ניתן לפי צו פיקוח. צו הפיקוח הזה עתיד להתבטל בעוד כמה שנים, כשבמקומו ייכנסו תקנות שאמורות לתת את אותו מענה בתקנות. אנחנו אומרים שהקביעה של שר הבריאות כרגע לגבי אותם תמרוקים תהיה מכוח אותו צו פיקוח בתקופה שהוא יהיה בתוקפו או מכוח התקנות שיותקנו לאחר מכן.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר גמור. הגיוני.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בעמ' 17, גם פה זה תיקון טכני של בעל רישיון תמרוקים ושל מי שרשום. אני עוברת הלאה לעמ' 18, שזה המודל של ועדת החריגים. אני אקרא, ואז אני אשמח אולי שיסבירו מהאוצר על הנושא של ועדת החריגים, אדוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא יותר מדי, כי כבר עשינו את זה. הסבר קצר.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

	
	
	ועדת החריגים
	55א5.
	(א)	ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979 תפעל גם לעניין חוק זה, והוראות הסעיף האמור יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	בכל מקום, במקום "חוק התקנים" יקראו "פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981";

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	בכל מקום, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יקראו "שר הבריאות";

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	בכל מקום, במקום "הממונה על התקינה" יקראו "המנהל";

	
	
	
	
	
	
	
	(4)	במקום סעיף קטן (א) יקראו:  "ועדת החריגים שתפקידה להמליץ לשר בדבר ביצוע פעולות אלה לפי חוק זה (בסעיף זה – ביצוע הפעולות):

	
	
	
	
	
	
	
	
	(א)	קביעת סוגי תמרוקים מסוימים כי יידרש רישיון לשיווקם לפי הוראות צו הפיקוח או הוראות שייקבעו לפי סעיף 55ג1;

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ב)	הסרת סוגי תמרוקים מהתוספת הרביעית ב'1;

	
	
	
	
	
	
	
	(5)	בסעיף קטן (ג), במקום "ההוספה תיעשה" יבוא "ביצוע הפעולות ייעשה";

	
	
	
	
	
	
	
	(6)	בסעיף קטן (ט), במקום "להוסיף בצו, אשר תוקפו לא יעלה על 90 ימים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (ט), את התקן לתוספת השלישית (בסעיף זה – צו זמני)" יבוא "לקבוע בצו, אשר תוקפו לא יעלה על 90 ימים ממועד מסירת ההודעה לוועדת החריגים לפי סעיף קטן (ט), את סוגי התמרוקים אשר יידרש רישיון לשיווקם לפי הוראות צו הפיקוח או הוראות שייקבעו לפי סעיף 55ג1(א1) או את סוגי התמרוקים שיוסרו מהתוספת הרביעית ב'1"

	
	
	
	
	
	
	
	(7)	בסעיף קטן (יא), במקום "להוספת תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים" יבוא ""להוספת סוגי תמרוקים אשר יידרש רישיון לשיווקם לפי הוראות צו הפיקוח או הוראות שייקבעו לפי סעיף 55ג1 או להסרת סוגי התמרוקים מהתוספת הרביעית ב'1"

	
	
	
	
	
	
	
	(8)	בסעיף קטן (יג), במקום "על אף האמור בסעיף זה, ראה השר כי מתקיים חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור, בטיחות הציבור, הגנת הסביבה או בהתקיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא להוסיף בצו תקנים לתוספת השלישית לחוק התקנים" יבוא ""על אף האמור בסעיף זה, ראה השר כי מתקיים חשש מיידי לפגיעה בבריאות הציבור, או בהתקיים צורך חיוני אחר, רשאי הוא להוסיף בצו סוגי תמרוקים אשר יידרש רישיון לשיווקם לפי הוראות צו הפיקוח או הוראות שייקבעו לפי סעיף 55ג1 או להסיר סוגי התמרוקים מהתוספת הרביעית ב'1".



זו הסמכות לגבי תמרוקים ברישיון ולגבי יבוא מקביל, הסרת תמרוקים שאפשר להביא ביבוא מקביל. זה ועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבהרות קטנות, רק את הרציונל, כי עשינו את זה באופן כולל לכל החוק, עבדנו על זה הרבה והסברנו את זה עכשיו. כמה משפטים על הרציונל.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>   

הרציונל הכללי של ועדת החריגים בכל החוקים שאנחנו מתקנים ברפורמת היבוא הוא, שכאשר הרגולטור, שזה השר הרלוונטי, רוצה להחמיר על היבוא, בפקודת הרוקחים זה כאשר השר רוצה להסיר פרטים מהתוספת שנוגעת ליבוא המקביל או לקבוע שכאשר תמרוק מסוים יהיה חייב ברישיון, אז הוא צריך לקבל את המלצת ועדת החריגים לבצע את השינוי האמור. אם הוא לא מקבל את המלצת ועדת החריגים לקבל את השינוי, הוא צריך לקבל את אישור הממשלה. אם ועדת החריגים מסכימה עם השר, נותנת לו המלצה לבצע את השינוי שהוא מבקש, הוא יכול באופן מיידי לבצע את השינוי הזה.

חשוב לציין שבפקודת הרוקחים יש גם אפשרות לשר הבריאות לקבוע באופן מיידי צו שמבצע את אותה פעולה שהוא רוצה לעשות, עקב חשש לבריאות הציבור, ובפקודת הרוקחים, לבקשת המשרד יש גם שני אירועים מסוימים שבהם הוא לא יצטרך לבוא להמלצה של ועדת החריגים, שזה במקרה שיש גוף אחר, גוף זר, למשל ה-FDA, שכבר הביע את עמדתו בנוגע לאותו תמרוק, או במקרה שהתגלו תופעות לוואי חמורות עקב אותו תמרוק. אז לא יהיה צורך לקבל את המלצת ועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה על ההבהרה. אנחנו ממשיכים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אנחנו נמצאים בפרק של יבוא מקביל על בסיס בדיקת התאמה, ואני אעתיק את השינויים שעשינו בפרק הזה. בסעיף 55א12ג, שימו לב לסעיף קטן (ב), גם פה, כשרוצים לקבוע תמרוקים שאי-אפשר להביא ביבוא מקביל, זה יהיה בהמלצה של ועדת החריגים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ואז אפשר יהיה להסיר תמרוקים. וכשרוצים להוסיף תמרוקים, שאפשר יהיה להביא עוד תמרוקים ביבוא מקביל, תהיה סמכות של השר, והוא רק צריך למסור הודעה על הוספת התמרוקים לוועדה. זה תיקון שנעשה לבקשת הוועדה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

פה זה באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, זה לא ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בחוק הזה, בתיאום עם עידית סילמן, אנחנו עושים סינרגיה בין כל תחומי היבוא, לכן דנו בפרק הזה ששייך למשרד הבריאות ועדת הבריאות, וכל הפיקוח על החלק הבריאותי ימשיך להיות בוועדת הבריאות, זה מה שסיכמתי עם סילמן, אבל פעם אחת בשנה, לפחות בשנה הראשונה, יהיה דיווח לוועדה הזאת איך היישום של החוק הזה מתקדם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בכל כמה זמן?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו רוצים אחרי שנה מכל תתי-התחומים: תמרוקים, מזון, יבוא כללי ותקנים, לדווח לנו אחרי שנה מיום כניסת החוק לתוקף, לראות את היישום. זה יהיה בחוק.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה בשנים הראשונות, לפחות ב-24 החודשים הראשונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם בעוד חצי שנה תגיד לי: מיכאל, תעשה דיון מה קורה ביבוא, נעשה דיון, אבל בחוק ניתן להם שנה מטבע הדברים, כי קשה יהיה לראות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה קריטי כי אם אחרי חצי שנה אנחנו רואים שעשו ופעלו, אז בתום שנה נוכל כבר לבוא עם דרישות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם זה חשוב לך, נעשה גם פעמיים בשנה. בשנה הראשונה פעמיים בשנה, ואחרי זה בכל שנה דיווח על יישום הרפורמה של הייבוא. את הדיווח הזה נעשה פה, כדי לקבל תמונה כוללת, אבל את הבקרה ואת האישור של תקנות בריאות וכל דבר אחר זה יבוצע בוועדה, אין לנו עניין לקחת סמכויות לוועדות אחרות. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

היבוא זה סמכות שפה. הפוך, הם לוקחים סמכות שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. הפיקוח על מזון, בריאות ותמרוקים זה של הבריאות. היא הסכימה להעביר את זה אליי, כדי שתהיה תמונה כוללת. באמת יושבים פה אנשי מקצוע שלהם. היועצת המשפטית היא יועצת משפטית של ועדת הבריאות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

ברגיל עבודה, רווחה ובריאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם הושאלו לנו לטובת העבודה הזאת. את הבקרה הכללית נעשה פה, את התקנות וההגדרה הפרטנית תעשו בוועדה שלה. אם יבקשו להמשיך וזה יהיה על דעת ועדת הבריאות, שירצו שנמשיך לקדם את זה פה, בהסכמה נעשה את זה, אבל לא ניקח לאף אחד תחום שהוא שלו.

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא הבא הוא בעמ' 20, סעיף 55א12ד, זה הנושא של הסמכת המעבדות, שיעשו את בדיקת ההתאמה כדי לאשר יבוא מקביל. אני מזכירה שבנוסח הקודם, כמו שאמרתי, משרד הבריאות היה אמור לאשר את המעבדות האלה. ביקשו לבדוק מודל אחר, ואנחנו מביאים כרגע מודל שמי שמסמיך את המעבדות זה הרשות להסמכת מעבדות. בסעיף קטן (ב) אנחנו משנים ל"המעבדה המוכרת תיתן אישור התאמה תוך זמן סביר שלא יעלה על כך וכך ימים". לבקשת הוועדה אישור ההתאמה צריך להינתן על ידי המעבדה. אנחנו כתבנו בתוך "זמן סביר", אנחנו חושבים שזה מספיק, השאלה אם אתם רוצים גם להגביל במספר ימים את הזמן שהוועדה תצטרך להחזיר תשובה על התאמה של תמרוק.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

"סביר" זה לא זמן. צריך להגדיר משהו.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

נמצאת איתנו המנכ"לית של הרשות להסמכת מעבדות, ובשיחות שניהלנו השבוע למדתי הרבה גם על הנושא הזה. חלק מההסכמה הם גם נותנים וקוצבים לוחות-זמנים למתן מענה. אולי כדאי לתת לה לתת מענה.


<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את רוצה שהיא תגיד משהו?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני חושבת שהיא יכולה לתת לכם מענה שיניח את דעתכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נקריא וניתן לה להתייחס. גם עשיתם דיאלוג על העניין של המעבדות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

	
	
	אישור כמעבדה מוכרת
	
	(א)	מעבדה מוכרת תפעל לפי הוראות פרק זה ולא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת הנתונה למנהל על פי דין.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	המנהל רשאי לקבוע כי מעבדה מוכרת לא תהיה רשאית לתת אישור התאמה, לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעבדה המוכרת אינה ראויה לתת אישור התאמה;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	התעורר חשד לגבי מהימנות אישורי ההתאמה שנתנה המעבדה המוכרת;

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	המעבדה המוכרת או נושא משרה בתאגיד בה הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היא ראויה לתת אישור התאמה; לעניין זה, "נושא משרה בתאגיד" – כהגדרתו בסעיף 60א(ג);

	
	
	
	
	
	
	(ד)	המנהל לא ייתן הוראה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שנתן למעבדה המוכרת הזדמנות לטעון את טענותיה; ואולם, מצא המנהל כי יש בהשהיית ההוראה כאמור כדי לפגוע פגיעה חמורה בבריאות הציבור, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (ג) אף מבלי שנתן למעבדה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה ובלבד שייתן למעבדה המוכרת הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר מתן ההוראה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד מתן ההוראה כאמור



"(ה)	דינם של עובדים, מנהלים, נושאי משרה ובודקים במעבדה מוכרת - - -", זה כבר קראנו.

אנחנו רוצים להוסיף, זה לא בנוסח שבפניכם, ש"המנהל מוסמך לתת הוראות למעבדות מוכרות לשם פיקוח ובקרה על פעילותן לפי פרק זה". זה הנושא של המעבדה המוכרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הרשות להסמכת מעבדות, בבקשה.

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה לראות את כולם. אכן עשינו ישיבה יחד עם נציגי המשרד שיושבים באולם ואנואר חילף ממשרד הכלכלה. איתי ישבו היועצת המשפטית וסמנכ"ל הסמכה.

המודל הזה של מעבדה מוכרת קיים גם היום במשרד הבריאות. למשרד הבריאות יש מעבדות מוכרות ומבצעות פעילויות בהתאם לדרישות של משרד הבריאות.

מעבדה מוכרת לצורכי משרד הבריאות מחויבת על פי דרישות המנהל כבר היום בכל עת שהתגלתה חריגה מהמפרט של המוצר הנבדק להודיע במקביל למשרד הבריאות ולמזמין הבדיקה, שבמקרה הזה הוא היבואן, נציג היבואן, או כל מוסד אחר בתחום התמרוקים.

אני מבקשת להתייחס ללוחות-הזמנים. מעבדה מוסמכת מחויבת בסקר חוזה עם הלקוחות שלה. סקר החוזה צריך להתייחס למפרט הבדיקות שהיא מסוגלת לבצע על פי ההסמכה שניתנה לה וללוחות-הזמנים למתן מענה.

מסקירת הבדיקות שעשינו ברשות עולה שבנוסח שהוגש לנו היו 21 יום. להערכתנו זה זמן סביר, וכן, הבדיקה הארוכה ביותר אורכת מספר ימים, ולכן אם תבחרו להוסיף ימים לתגובה זה בהחלט אפשרי.

בסקר החוזה גם כתוב ללקוח מראש שכל חריגה תדווח במקביל לו ולגורם שמשרד הבריאות יקבע.

לעניין חריגות, ככל שמתקבלות ברשות תלונות, בין אם מהרגולטור ובין אם מהשוק, על התנהלות לא נאותה של המעבדה, ועוד לפני שהמנהל מזמן לשימוע, הרשות על פי החוק והתקינה הבין-לאומית מחויבת בבירור התלונה. יש תהליך של שימוע, ובהתאם להסכם הפיקוח שהמעבדה חתומה איתנו ולהערכת סיכונים, אנחנו רשאים גם לעשות מבדקי פתע באותן מעבדות שמבצעות את העבודה עבור הרגולטור.

אני רואה שהמודל שקיים היום, שקיים כבר מ-1997 עם משרד הבריאות, בהחלט ישמש את התקינה וכמובן את החוק המעודכן שקוראים כרגע, לפי הייעוד שלנו, לתועלת המדינה ואזרחיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברים נכבדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אדוני, צריך להכריע אם אנחנו קובעים שהמעבדה מחזירה בתוך זמן סביר או מגבילים בזמן. גברתי ביקשה 21 ימים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה את חושבת, אסנת?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני חושבת שחלק מההסמכה שלהם דורשת את זה, ואני חושבת שכדאי להשאיר את זה בידי הרשות להסמכת מעבדות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא הציעה 21 יום.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

היא אמרה שהיא חושבת על 21 יום. אם אנחנו הולכים על מספר, הייתי נותנת קצת טווח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתי, אנחנו יכולים לעשות 30 יום שייתן לכם מרחב טעות?

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

לנו אין בעיה. מי שיצטרך לעמוד בכל זמן שתקבעו זו המעבדה המוסמכת. וגם אם המעבדה המוסמכת מסיבה כזאת או אחרת, חגים, חופשים, או לא עלינו מגפה, לא מסוגלת לעמוד בזה, מחובתה להודיע מיידית לרגולטור ולמזמין הבדיקה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה את רוצה שנכתוב, 21 יום? 30 יום? אנחנו יכולים גם לשמור את זה להצבעה ותגידו לנו ימים עד ההצבעה.

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

אני חושבת כבוד היושב-ראש ש-30 יום, כי אנחנו נוהגים לכתוב ימי עבודה, ואתם נוהגים לכתוב ימים קלנדריים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה יוצא אותו דבר.

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

בדיוק. 30 ימי עבודה נשמע לי זמן סביר למתן מענה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בתוך 30 יום.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מ-21 יום ל-30 ימי עבודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא אמרה 21 ימי עבודה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

כך או כך זה מדהים. הינה הזדמנות להגיד למשרד הבריאות שזה מטורף, זה מדהים מה שהם עשו פה. זו בשורה אדירה לציבור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני חושב, אסנת, שלא נלך היום... נצטרך להאריך קצת... אביר, אתה יכול להאריך בדברים שלך בנושא הזה?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

כל הכבוד. יש לי צמרמורת.

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

אני מבקשת להבהיר משהו: חשוב שנזכור מה המשמעויות של המועד שאנחנו נותנים כרגע. אני חושבת שצריך לזכור מה ההשלכות של זה. אם זה מוצרים שתקועים, יכול להיות שצריך לצמצם את זה. אני מציעה לבחון את זה בראי המקצועי. הזמן שלוקחת הבדיקה הארוכה ביותר ועוד חמישה ימי עבודה. אם אתם רוצים שאני אבדוק ואחזור אליכם לפי רשימה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו חושבים ש-30 יום זה סביר, ואנחנו אומרים עד 30 יום. אם המעבדות דה-פקטו ידעו גם לתת בתוך שבועיים-ושלושה, ברוך השם.

 << אורח >> אתי פלר: << אורח >>   

באופן עקרוני למעבדות יש אינטרס לשחרר את התוצאות כמה שיותר מוקדם. כמובן יש לזה גם השלכות כלכליות עליהן, אז המטרה שלהן היא לא לעכב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה, אתי.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה, זמן הבדיקה בסופו של דבר הוא זמן שבו מכולה עם תמרוקים תעמוד בנמל. יש לזה משמעות כלכלית, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כמה זמן היא עומדת היום בנמל?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

היום אין מכולה בנמל ליבוא מקביל.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

2.4%...

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חבר'ה, אנחנו שמים 30 יום, אתם תעשו דיון פנימי, ואם תהיו נועזים לרדת ל-21 יום או למספר אחר, אנחנו נקבל את זה בברכה עד להצבעה. כרגע זה 30 יום. אם תרצו להוריד, נאשר לכם בהצבעה לקצר את הזמן. בואו נמשיך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא הבא נמצא בתוך הסעיפים שקראתי עכשיו, זה הסימון של התמרוקים. בנוסח הכחול היה כתוב, רק בפרק של היבוא המקביל, שתמרוק שמיובא ביבוא מקביל במסלול החדש שעשינו עכשיו – יהיה כתוב עליו "תמרוק ביבוא מקביל אשר נבדק על ידי מכון התקנים או מעבדה מוכרת אחרת". במהלך הדיון גם שאלנו איך יסומנו תמרוקים אחרים. אנחנו יודעים שתמרוקים ברישיון ימשיכו להיות מסומנים ברישיון משרד הבריאות, ביבוא מקביל זה הסימון, ויש גם תמרוקים במסלולי הצהרה שהפקודה שותקת איך צריך לסמן אותם לציבור. חשוב גם על זה - - -

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

ברגע שנפתח מסלול נוטיפיקציה והוא מסלול חדש, יהיה כתוב "יבוא רשמי במסלול הצהרה".

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

לא הבנתי.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

מסלול הנוטיפיקציה שבו היבואן יכול לשים נציג אחראי ולהכניס את המוצרים לשוק צריך איזה סימון.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

גם ליבוא מקביל יש נציג אחראי.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

לא. ביבוא מקביל יש לך יבואן, אין לך נציג אחראי. בכל מקרה, מבחינת הדברים יהיה כתוב "יבוא רשמי במסלול הצהרה", כמו שזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו עושים את זה לעיני הלקוח? כשאנחנו אומרים לו מסלול הצהרה, הוא ידע מה זה הצהרה?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אם יהיה צורך, אנחנו נבהיר את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם אנחנו עושים את זה לאוזני הלקוח, נראה לי שזה דורש פירוט יותר גבוה. להגיד לו שזה יבוא רשמי, הוא מבין שזה יבוא חוקי, ומסלול הצהרה, הוא אומר: מה זה המסלול הזה? 

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

הצהרת יבואן?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הצהרת יבואן על תקינות המוצר. תעשו משהו כזה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אנחנו יכולים להכין משהו ולהעביר לכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הצהרת היבואן בדבר תקינות המוצר. זה נראה לי סביר. שיהיה ברור מה הוא הצהיר שם.

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

מה יסומן לגבי יצרן? הזכרתם סימון לגבי יבואן – מה לגבי יצרן?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, שקט. נא לא לפטפט. מי שרוצה לפטפט שיעשה את זה בחוץ. מה רצית לשאול?

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

אני מהתאחדות התעשיינים, אדוני היושב-ראש, אני שואל מה לגבי יצרנים? מה יסומן לגביהם?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אפשר לעשות אותו דבר. מיוצר על ידי X, ברישיון משרד הבריאות. זה אחד - -

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

לא. בנוטיפיקציה, לא ברישיון משרד הבריאות.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

- - והשני זה מיוצר על ידי X, בהצהרת יצרן על תקינות המוצר. כמו שהציע כבוד היושב-ראש. אותו דבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אוקיי.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>   

רק לשם הבהרה, יהיו סימונים שונים על כל מוצר, יהיה משפט אחר שמסביר את המסלול החוקי שבו הוא הגיע?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו רוצים לעבוד בשקיפות. ושקיפות זה עד הסוף. אם אדם עשה רישיון - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בשביל מה הוא צריך סימון ייעודי למוצר?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש מוצרים ברישיון משרד הבריאות. משרד הבריאות לא יכול על מוצר בהצהרה להגיד "ברישיון משרד הבריאות", כי הוא לא עבר מסלול של רישיון, אלא הוא הביא אותו בהצהרה. ניסינו לחשוב מה ייכתב על מוצר כזה. יבוא רשמי זה אומר שזה יבוא חוקי.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם הוא מביא בהצהרה, בכל מקרה הוא יצטרך להוסיף עוד סימון על המוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. זה באריזה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

באיזה מסלול יבוא זה היה, זה הסימון שרוצים פה. אתה תביא יבוא מחו"ל, לא משנה מה היבוא שאתה עושה, אנחנו רוצים שתסמן על המוצר באיזה מסלול היה היבוא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, שהבן אדם ידע מה הוא קנה. אם הוא לא מתרגש מיבוא מקביל, בסדר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אני מנסה להבין את המשמעות של הסימון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היה מצב שהמשרד אומר: אני יכול לשים את החותמת שלי רק על מה שנתתי לו רישיון, אני לא יכול לחתום על מוצר שלא בדקתי, אני לא יכול לחתום עליו כמשרד הבריאות, אז אמרנו שתהיה הצהרה - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם אני לא יודע לחתום עליו כמשרד הבריאות, זאת אומרת, הוא לא עבר את האישור שלי, ההצהרה היא שהמוצר נבדק, רק תסמן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תצהיר שהוא תקין. זה לא אומר שהרגולציה מפסיקה על המוצרים האלה, יהיו להם בדיקות מדגמיות ויהיו חקירות והכול. אבל המוצרים האלה נכנסים בהצהרה, הם לא נכנסים ברישיון משרד הבריאות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

במעבדה. מה יהיה רשום שם?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מעבדה זה תקינות המוצר.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

יש לנו כמו שאמרנו היום ארבעה מסלולים: יש שני מסלולים שהם מסלולים ותיקים, והם מסומנים היום – "נבדק ברישיון משרד הבריאות". זה נשאר כמו שזה, לא נוגעים בזה; שני המסלולים האחרים – מה שיגיע בנוטיפיקציה, יוגדר יבוא רשמי במסלול הצהרה, הצהרת היבואן על תקינות המוצר, כמו שהוגדר פה עכשיו. במקום שיהיה כתוב "ברישיון משרד הבריאות", יהיה כתוב את זה; לגבי היבוא המקביל, כמו שהייתה הצעת המחליטים של הממשלה, כתוב שם: יבוא מקביל בבדיקה של מכון התקנים או מעבדה מוכרת אחרת, שהוסמכה על ידי הרשות.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

חשוב לי לומר ששום מוצר ברפורמה לא מסומן. זה כן חריג לכל הרפורמה, שבסך הכול המוצרים שמיובאים בה, גם ביבוא מקביל, זה מוצרים שמראש, לפי ניהול סיכונים, הם לא מסוכנים, ולכן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין לנו בעיה, אבל תביני מה יכול להיווצר.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

זה גם עלה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את לא עולה על הבעיה בכלל. אם יהיה רק על מוצרים ברישיון משרד הבריאות, הסימון הרגיל שלהם, בסדר, אבל יהיו מוצרים שהבן אדם יחפש את אישור משרד הבריאות והוא לא ימצא, אבל הוא גם לא יראה שום משפט אחר שזה מוצר תקין, כחוק.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני מסכימה איתך, ולכן אני אפילו רוצה לחזק אותך. אני לא מבינה את הצורך בכלל בסימון. באירופה אין דבר כזה, אין דרישה לסימון - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כי אין יבוא מקביל.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

נעם. נעם - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

רגע. אני רוצה לסיים. יהיו מוצרים שיבוא רשמי יביא חלק ברישיון וחלק בהצהרה, אז הוא יתחיל לפצל סימונים? זה פשוט נטל - - -

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

נעם, אני מזכירה לך את הצעת החוק הממשלתית, ואת יודעת בדיוק שאסור לנו להטעות את הציבור. הציבור צריך להבין בדיוק מה נבדק על ידי משרד הבריאות.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

למה ביבוא מקביל של מזון לא מסומן ובתמרוקים כן? למה בתקינה יבוא מקביל לא מסומן ובתמרוקים כן?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

מבחינתנו ככה זה מסומן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נעם, עכשיו את רוצה להיתקע על הדבר הזה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני לא רוצה. זה עלה פה עכשיו כשאלה שהוועדה צריכה לבחון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבאתם את זה מראש כממשלה, הבאתם הצעת סימון שונה ליבוא מקביל בנוסח ההצעה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

לא את הסימון של יבוא בהצהרה ויצור בהצהרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה זה משנה? אם יבוא מקביל בשונה למה יבוא בהצהרה לא יכול להיות מסומן באופן שונה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

למה להוסיף סימון גם על יבוא - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני חושב שזה מוסיף לידיעה שהמוצר תקין. אם לא יהיה כתוב עליו כלום, אולי הוא פחות ירגיש בבית.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה רק ייתן פער ליצרנים הרשמיים כביכול, אולי, לעומת אלה שעושים יבוא מקביל, כדי לפרסם שיקנו רק מהם, כי הם מאושרים על ידי משרד הבריאות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם יבואן מקביל רוצה לעבוד - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה נותן יתרון בשיווק ומוסיף לאנשים עוד רגולציה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה טועה בדבר אחד. תנו לי להבין את זה. נעם, אם יבואן מקביל רוצה לייבא מוצר ברישיון, הוא יכול?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אבל אין סימונים. לשום מוצר אין סימונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם הוא הביא מוצרים ביבוא מקביל והוא רוצה את רישיון משרד הבריאות, הוא יעשה את התהליך ויהיה לו ברישיון.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אין דבר כזה רישיון ליבוא מקביל אם אין לך מסמכים מהיצרן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה היצרן. אבל אם הוא רוצה שבארץ ייכתב - - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

הוא לא יכול. זה לא נכון.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אבל אנחנו עושים את זה היום, למה את אומרת דברים לא מדויקים?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

רק אם יש לו מסמכים מהיצרן. נציג משרד הכלכלה עמד ואמר שזה 2%.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נכון, אבל הם טענו שברוב המקרים אפשר להשיג את המסמך הזה דרך צד שלישי.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה, אם זה היה רוב המקרים, יבוא מקביל לא היה רק 2% מסך כל יבוא התמרוקים בארץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

החסם של היבוא המקביל עסק בתחומים רבים שהוועדה הזאת פתחה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני אומרת שוב, אנחנו לא פותחים את הצעת החוק הממשלתית. כתוב: יבוא מקביל באישור מכון תקנים או מעבדה מוכרת. אנחנו לא פותחים את זה, אנחנו רק אומרים שאין שום צורך לסמן עכשיו באופן שונה גם את התמרוקים המיובאים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ביבוא מקביל הבאתם הצעה ממשלתית לסמן.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני לא פותחת את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבאתם. אז מה את רוצה לעשות עכשיו?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני מתנגדת להצעה שמשרד הבריאות העלה עכשיו, לסמן גם יבוא בהצהרה ויצור בהצהרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שלא יהיה שום סימון על המוצר? אפשר להחליט שלא יהיה כלום.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

נכון. אין סימון על אף מוצר אחר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אין סימון במוצרים באירופה, גם לא בארצות-הברית.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

לא רק באירופה, גם פה בישראל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כי אין מסלולים באירופה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

- - -

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

גם מזון לא מסומן. חבר הכנסת דוידסון, גם מזון ביבוא מקביל לא מסומן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נאלצתי להפעיל את הפטיש. זה אירוע חמור... גברתי שביקשת בנימוס.

 << אורח >> ענת רוזה: << אורח >>   

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני לא באה לפה להפיל או להקים, אני רק רוצה לתת את האינפוט מהשטח, מה ההשלכות כשכותבים את הדברים על התווית. ורק עוד משפט אחד קודם, כי כבר עברנו את הסעיף הזה, אני באמת מאוד רוצה לברך ולהודות למשרד הבריאות, כי הגענו פה להסכמה מדהימה כמו שנאמר פה על ידי אביר, בהקשר של תיק תמרוק ונציג אחראי. חשוב להגיד את זה, ותודה.

לעניין הסימון של המסלולים, אני אציין שבאירופה אין שום סימון אם זה ברישיון או באישור ובאיזה מסלול. להגיד שאין יבוא מקביל באירופה, זה לא מדויק, זה פשוט לא מוגדר בתוך החוק, אבל קורה שם יבוא מקביל דה-פקטו.

אני רוצה להתייחס רק לשני דברים, רק להסב את תשומת הלב. האחד, יש הרבה מאוד תמרוקים שהם קטנים, התווית קטנה, גם ככה יש עומס נורא גדול על התווית, וככל שאפשר לוותר על האמירה הזאת, בסופו של דבר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, ענת. אני רוצה לשאול אתכם, אנשי משרד הבריאות, נלך הפוך. נגיד שהדבר היחיד שאתם שלמים איתו עד הסוף זה "ברישיון משרד הבריאות". מה שיישאר ברישיון, יישאר ברישיון, כל שאר המוצרים, שום דבר לא יהיה כתוב עליהם. אם את אומרת לי שלא, אסנת, אני אכביד עלייך, ואגיד לך: לא ייתכן שביבוא אחד יהיה משפט כזה, וביבוא אחר משפט כזה. זאת אומרת, אם את רוצה על כלל היבוא האחר משפט טוב, תגידי אותו, אבל לא ביבוא מקביל משפט כזה וביבוא הצהרתי משפט כזה. לא נראית לי הדיפרנציאציה הזאת. 

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

מה שמקבל רישיון ממשרד הבריאות, אני חושבת שהצרכן צריך לדעת שהוא קיבל רישיון ממשרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה יופיע. רינת, לא הבנת. זה יישאר. אני אומר שלשאר המוצרים לא נתייחס בכלל.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, אני אשמח להתייחס לנושא. פקודת הרוקחים מסמיכה אותנו לקבוע בתקנות, לא בחקיקה הזאת, הוראות שנוגעות לסימון תמרוקים. כלומר, כל הדיון הזה כרגע באיזה סימון אנחנו מסמנים תמרוקים שמיובאים בנוטיפיקציה, זה דיון שאמור להתעורר בהמשך, ברגע שנתקין את התקנות. הנושא של סימון התמרוקים שמיובאים ברישיון כבר מוסדר היום בצו הפיקוח, ולכן זאת שאלה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נגיד שזה יתוקן בתקנות?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

שוב, כל מטרת הרפורמה הזאת שזה לא יהיה בתקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נכון, אבל הבאתם רפורמה שהיא לא תפורה עד הסוף.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

היא תפורה עד הסוף. אם היינו צריכים לעשות פה שעות גישור בין משרדי הממשלה, אז היא לא תפורה עד הסוף.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אדוני יושב-ראש הוועדה, כבר סיכמנו עם משרד הבריאות סיכום - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

איך אתם, כממשלה, הבאתם נוסח לסימון של יבוא מקביל, וידעתם שאתם פותחים מסלול הצהרתי, ולא הבאתם את הנוסח לסימון מסלול הצהרתי?

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>   

כי מעולם לא הייתה שום דרישה לסימון הצהרתי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה למקביל הבאתם נוסח?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

כי זה מה שמשרד הבריאות לא הסכים להתפשר עליו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עכשיו הוא לא מסכים על משהו אחר.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

זו לא הצעת החוק הממשלתית, כמו שקודם אסנת אמרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם מוכנים לפתור לי את זה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אפשר לנסות לפתור את זה, אבל כל מה שאני אומרת שכאשר אנחנו שומרים את זה לתקנות, אנחנו רק דוחים את הקץ. הרי זאת המשמעות של זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה את אומרת, אסנת?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

רציתי לבקש ממך, שהיות שתיתן לנו כנראה פרק זמן של רבע שעה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

העדפתי בלי הפסקות, אבל כנראה נצטרך.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

כדי לפתור בעיה אחרת. לגבי הנושא של המסלול של הנוטיפיקציה, אנחנו נתייעץ. חשוב לנו שהדברים יובהרו פה לגבי הנושא של היבוא המקביל. מבחינתנו נשב ונתייעץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עוד משימה להפסקה.

 << אורח >> הלנה ביילין: << אורח >>   

אני רוצה רק להעיר הערה בקשר לסימון. ההסכמה שלנו, הדיוטי פרי, עם משרד הבריאות, כמו שאמרה עו"ד אור אלדר, שאחר כך בתקנות יוסדרו ענייני סימונים. אצלנו גם היום במסלול שאנחנו רוכשים או עושים שימוש ברישיונות קיימים אנחנו לא מסמנים "ברישיון משרד הבריאות", אנחנו כותבים "באישור משרד הבריאות", על דעתו של משרד הבריאות, ואנחנו לא כותבים "יבואן", אלא אנחנו כותבים "משווק". אם זה כבר עולה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם הם היו מוכנים לעשות את מה שהם עושים אתכם על כלל היבוא, זה היה פותר לנו את הבעיה.

 << אורח >> הלנה ביילין: << אורח >>   

אנחנו לא יבוא, מצד שני אנחנו גם לא יבואן מקביל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם תיהנו מהאישור שקיבלתם.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

זה פשוט רעיון מעולה, יושב-ראש הוועדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

מה שהצעת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שמה?

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

שכל מה שבאישור משרד הבריאות, סימון אחיד, או במרשם, מי שרשום במרשם היבואנים, סימון אחיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אסנת, אתם לא יכולים לסבך אותנו.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

כמו שההצעה קיימת היום של שני המסלולים שבמסגרת משרד הבריאות, שימשיכו ככה, המסלול של היבוא המקביל ימשיך עם מה שהוגדר יבוא מקביל בבדיקת מכון התקנים או מעבדה מוכרת אחרת, לגבי המסלול הרביעי, לא חשבנו שזה יעורר כאלה סוגיות, אנחנו נשב ונתייעץ וניתן לך את התשובה. אם אתה נותן לי - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני נותן לך, אבל אני לא מוצא היגיון שיסתובבו בישראל מוצרים, כשעל אחד "נבדק במעבדה" ועל אחד משהו אחר. זה לא נראה טוב ריבוי המושגים הזה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

מצד שני, יש לך מוצרים שמגיעים לפה במסלולים שונים, ברמות בדיקה שונות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תחילי על כולם עוד סוג של סימון.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

זה לא אותו דבר. אין דבר זהה בין נציג - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המוצרים האלה הגיעו באישור משרד הבריאות. נכתוב "באישור". האחד יהיה ברישיון והאחד יהיה באישור.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אנחנו לא יכולים לעשות את זה. זה להטעות את הציבור.

 << אורח >> ענת רוזה: << אורח >>   

רק הצעה. אני זוכרת שכאשר הצגת את זה, אסנת, בדיונים הקודמים, נאמר הרי שיש כאן חינוך מחדש של הצרכן הישראלי, כי יחול שינוי. אולי במסגרת קמפיין, או דיגיטלית, או לא משנה מה, לא יהיה כתוב "ברישיון", יהיה כתוב "במסגרת הרפורמה שאנחנו רוצים לפתוח את השוק". למצוא דרך להסברה, אבל שהיא לא דרך תווית המוצר שיוצרת דיפרנציאציה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

התנאי שלנו כמשרד הבריאות ללכת לדבר הזה, זה שיהיה ברור ואנחנו לא מטעים את הציבור מה נמצא תחת האישורים שלנו ומה לא ובאיזה מסגרת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה יטופל בהפסקה. לא ניתקע. מה עוד? בואו נמשיך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בעמ' 28, מאגר תיקי התמרוק נמחק. בישיבה הקודמת דיברנו על זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זאת בשורה יפה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בעמ' 29, בסעיף 55ג1, הבהרנו פה שהתקנות שיחליפו את צו הפיקוח יחולו לגבי יבוא תמרוקים ממדינות שאינן מוכרות, אף אם אין לגביהן תעודת שיווק חופשי. זאת הבהרה שנעשתה בנוסח.

בעמ' 31, "אחרי פסקה (26ב) יבוא: "(26ב1) יצרן או יבואן של תמרוק ששיווק תמרוק בישראל בלי שקיבל מהנציג האחראי של תמרוק אישור בכתב על קיומו של תיק תמרוק". זה התאמות של סעיפי העונשים והעיצומים הכספיים לשינויים שעשינו בהוראות המהותיות לגבי הנציג האחראי ותיק התמרוק.

כנ"ל בעמ' 32, יש פה את השינויים המתאימים, זה מופיע בנוסח. וכך גם בעמ' 33, זה שינויים שנעשו בעקבות התיקונים שקראנו קודם.

אני עוברת לסעיף התחילה והתחולה, שכבר קראנו, אני רק אציג את השינויים. אני בעמ' 34, סעיף 115(ב): הוראות סעיפים 55א5 עד 55א10, 55א11, ו-55ג1 ו-55ז1 לפקודת הרוקחים, כנוסחם בסעיפים בחוק זה, לא יחולו על תמרוק שערב יום התחילה היה לגביו רישיון לתמרוק פלוני לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים) (בסעיף זה – צו הפיקוח), או שערב יום ביטולו של צו הפיקוח לפי סעיף קטן (ד) היה לגביו רישיון כאמור ויראו אותו כאילו התקיימו לגביו הוראות הסעיפים האמורים.

אדוני, זה סעיף שאומר שתמרוק שכבר היה לו רישיון לפני שהחוק הזה ייכנס לתוקף, הרישיון הזה ימשיך לעמוד בתוקפו, ויראו אותם כאילו הם משווקים מכוח הסעיפים האמורים. זה להבנתי מענה גם לטענה שהעלו לגבי המותג הפרטי בישיבה הקודמת. כלומר, מוצרים ששווקו לפני הרפורמה הזאת כמותג פרטי, ימשיך הצו לחול לגביהם, והרישיון שלהם ימשיך בתוקפו, ויראו אותם כאילו הם משווקים מכוח ההוראות, כך שבאמת הם יוכלו להמשיך ולשווק את המוצרים האלה, שכבר ניתן להם רישיון, ללא שום הגבלה של זמן.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

זה לארבע שנים, אני מבין.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

זה לא לארבע שנים, זה קבוע. מה שכבר יש לו רישיון, ממשיך.

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

הרישיון הוא לא לנצח. הרישיון יפוג מתישהו.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

אנחנו רואים ברישיון הוכחת שיווק. מה שהמותג הפרטי ביקש שנגדיר את ישראל כמדינה מוכרת, וזה אי-אפשר, כי החוק הוא חוק רוחבי, אז אמרנו שבלי להגדיר את ישראל כמדינה מוכרת, נכיר לך ברישיון במקום ה-free sale שהיית אמור להציג. למעשה אז הוא יכול ללכת למסלול נוטיפיקציה, אם היה לו רישיון, ונוטיפיקציה היא כן לנצח, כל עוד לא נעשה שום שינוי בתמרוק. זה לאפשר לו להתמודד ולהיות בנוטיפיקציה אם המוצר שלו כבר נמכר בעבר. זו הייתה בקשה שלו שקיבלנו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אני עוברת לסעיף קטן (ד), לגבי צו הפיקוח. טיפה חידדנו את ההוראות.

	
	
	(ד)	צו הפיקוח יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תפחת מארבע שנים  מיום התחילה כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות לפי סעיפים 55א11(ב) ו-55ג1(ו) ו-55ג1(ז) – אלה התקנות שקובעות את הרישיון – הקובעות את התנאים לייבוא ושיווק תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי, כהגדרתו בסעיף 55ג1 לפקודה כאמור ואת התנאים לייבוא מקביל, ויראו אותו, החל מיום התחילה, כאילו הותקן מכוח הסעיפים האמורים; צו הפיקוח לא יבוטל כל עוד לא הותקנו תקנות לפי הסעיפים האמורים בעניינים האמורים.



כלומר, הוועדה קובעת ארבע שנים, אבל היא גם קובעת שכל עוד לא יותקנו התקנות, הצו הזה ימשיך להיות בתוקפו, ואי-אפשר לבטל אותו. זו תוספת שנוספה.

	
	
	(ה)	שר הבריאות יתקין תקנות ראשונות לפי סעיפים 55א11(ב) ו-55ג1(א1) ו-(ז) לפקודת הרוקחים הקובעות את התנאים לייבוא ושיווק תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי, כהגדרתו בסעיף 55ג1 לפקודה כאמור ואת התנאים לייבוא מקביל, לא יאוחר מתום  ארבע מיום התחילה.



אנחנו קוצבים פה תקופה לקביעת התקנות האלה.

אני עוברת לסעיף קטן (ז), שזה הסעיף על הסמכת המעבדות.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

כאשר מדובר בתקנות שהן באישור ועדה, הכנסת קובעת שהתקנות יובאו לאישור ועדה לא יאוחר מארבע שנים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אנחנו נשנה את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גולן אלבז, מנכ"ל ביוטיקר, לסעיף 55ג1 – הערה.

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

שלום לכולם. תודה רבה על זכות הדיבור, כבוד היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להודות לך על ההזדמנות שניתנה לי להציג את הדברים בפני נציגי משרד הבריאות, ואני רוצה להודות להם על אוזן קשבת ועל נכונות לתת מענה אמיתי לצרכים שלנו.

אני רוצה, ראשית, לבקש. אנחנו כרגע במסלול של יבוא מותג פרטי, אין לנו שום דרך אחרת, למעט מסלול הרישיונות. בניגוד לאחרים שיש להם אפשרות לבחור בין מספר מסלולים, לנו יש מסלול אחד, וזה מסלול הרישיונות.

גם בשיחה עם נציגי משרד הבריאות, עכשיו זה כבר מובן, מובן שאין לנו שום דרך אחרת, אלא רק רישיונות, וחיינו תלויים במסלול הזה. 

כרגע המצב כפי שהוא, שאנחנו תלויים בתקנות שיתוקנו. מתי יתוקנו? אנחנו לא יודעים. איך יתוקנו? אנחנו לא יודעים. זה כל כך מהותי, שאני חושב שאנחנו צריכים להסדיר את הנושא הזה כבר כעת בפקודה עצמה, ולא לחכות לתקנות, כי אנחנו נשארים במצב של אי-ודאות. 

גם נציגי משרד הבריאות הסכימו אותי, הבעיה הייתה שעו"ד אור אלדר מהלשכה המשפטית אמרה שכרגע מצוקת סד הזמנים לא מאפשרת את השינוי הזה כי הם בלחץ של זמנים. אבל אני חושב שגם נציגי הבריאות מסכימים איתנו, שמאחר שלנו אין שום מסלול חילופי, ואנחנו כן צריכים ודאות ואופק, היינו מבקשים את הזמן מהוועדה לאפשר תיקון של הדבר הזה ועיגון של מסלול הרישיונות כבר בפקודה, מבלי שנצטרך להמתין לפקודות ולהישאר במצב של אי-ודאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

כמו שמסרתי למר אלבז, כרגע אנחנו נמצאים בסד זמנים שלא מאפשר לנו לקבוע את כל ההוראות המהותיות, גם לגבי המותג הפרטי, גם לגבי יבוא מקביל עם שרשרת אספקה. זה דבר שנדרשת בו עבודה יותר מעמיקה, וכרגע אנחנו לא יכולים לעשות אותה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא הבאתם כאן פתרון.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני יכולה להוסיף שחלק מהדברים שהוא ביקש ויכולנו ליישם - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא נשאר בבעיה יותר גדולה עכשיו. כדי להיות במסלול ההצהרה, אתם מבקשים היום להביא אישור מאותה מדינה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אתה נורא חשדן כלפינו. בינתיים מרגע שנכנסנו לדיונים בוועדה הזאת אנחנו רק מוכיחים לוועדה שאנחנו פותרים בעיות ויש לנו אוזן קשבת - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

נתנו לכם תודות היום. פרסנו לכם שטיח אדום. עשיתם אחלה עבודה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

- - ואיפה שאפשר לעזור אנחנו עוזרים. על כל דבר אתה קופץ כאילו עשינו משהו רע.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אני אגיד למה, כי במקרה הספציפי הזה אני מסכים איתו. למעשה הוא צריך לעשות הכול רק במסלול רישיון. אפשר להביא לפה פתרון אחר, שתחייבו אותו לצרף תיק תמרוק או תחייבו אותו במין משהו כזה שמקל, ותשחררו. אין את הדרישה הזאת באירופה. זו לא דרישה שקיימת במקום אחר.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

זאת הצעת חקיקה שנוגעת למוצרים מאירופה. אנחנו לא יכולים עכשיו לפתור את כל הבעיות של כל המוצרים שלא מגיעים מאירופה במסגרת של החקיקה הזאת, כי החקיקה הזאת מדברת על הקלות למוצרים שמגיעים מאירופה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אתם רוצים להשאיר אותם למעשה בחובה לרישיון לכל מוצר שהם רוצים להביא.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

אני אגיד שלושה דברים שהוא ביקש, מה אפשרנו ומה אנחנו לא יכולים לאפשר ולמה. הבקשה הראשונה שלו – כמו כל יבואן שרוצה להתמודד במסלול הנוטיפיקציה, הוא צריך להביא הוכחת שיווק בצורת free sale ממדינה מוכרת. כל יבואן, לא רק יבואן מותג פרטי. כלומר, אם יש מישהו שלא משווק במדינה מוכרת, המסלול של נוטיפיקציה כרגע לא פתוח לו, לא רק למותג פרטי, אז הדרישה לבטל את ה-free sale ממדינה מוכרת היא לא אפשרית. 

בשונה מ-2016 יש מסלול של רישיונות שקיים, כלומר, אנחנו לא מפסיקים לו שיווק עבור כל מוצר חדש שהוא רוצה, וזה מה שהוא ביקש לעגן, וגם בתום ארבע השנים, וזה כתוב כאן, התקנות שייקבעו יהיו בשים לב לנהלים שקיימים היום על פי צו הפיקוח. כלומר, אנחנו לא נוכל להוציא מהשרוול עוד דרישה שהוא לא יעמוד בה. המטרה זה למצוא להם פתרון. זה מה שיקרה בעוד ארבע שנים, וזאת הדרישה השנייה שלו שנענתה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו אומרים ליבואן המותג הפרטי שכרגע יש לו ארבע שנים של שקט, מה שמטריד אותו זה מה יקרה בעוד ארבע שנים. הוא אומר מצד שני, אם היינו יכולים להאיץ נוסחים ותיקוני חקיקה זה היה מניח את דעתו כבר עכשיו. אנחנו לא יכולים, לא מספיקים לעשות את זה, אז אנחנו יכולים להגיד: ארבע שנים וכל עוד לא תוקנו התקנות הללו.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

זה מה שכתוב.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

זה מה שכתוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה הבעיה עם זה?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

יש לי הצעה, אדוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני רוצה לשאול את האיש. מה הבעיה, אלבז? ארבע שנים וכל עוד לא תוקנו התקנות. ברגע שהן יתוקנו, יחולו עליך כללים חדשים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מה קורה עם מוצרים חדשים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יכול לעבוד רגיל עכשיו. הוא עכשיו ממשיך רגיל ארבע שנים. בשנים האלה מביאים תקנות - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא ממשיך רגיל במוצרים הקיימים אצלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, תן לי לסיים.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, לא להפריע לי. הוא קיבל ארבע שנים של שקט, הוא דואג מה יהיה בעוד ארבע שנים. בארבע השנים האלה יהיו לו תקנות שהוא מסכים עליהן, הוא רוצה שהן ייכנסו לתוקף, רק שהם לא מספיקים עכשיו. אנחנו נגיד: כל עוד הן לא ייכנסו לתוקף, גם אם יחלפו ארבע שנים. הוא יכול לפעול עד שהן ייכנסו לתוקף.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

זה למעשה כבר נכתב, משום שביטול צו הפיקוח מותנה בהתקנת התקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה הבעיה, אלבז? אתה כרגע ממשיך רגיל, את התקנות תיאמת איתם איך זה ייראה, וכל עוד הן לא נחקקו, תוכל להמשיך גם אם עברו ארבע שנים.

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

מהבחינה הזאת אני מסכים שזה המצב. הבקשה שלנו הייתה מאחר שיש אפשרות, לפי מה שאמרה הגברת אלדר. פשוט חסר להם זמן, אין להם זמן לעגן את זה בפקודה כרגע. זה מה שביקשתי מהוועדה, לאפשר להם את הזמן, כי זה משהו מהותי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה זה זמן? עד מחר? אני מוכן לאפשר זמן, אבל זה לא יעבור בחוק ההסדרים. אתם רוצים להוציא את הסעיף הזה ולהביא אותו בעוד זמן קצר? זה טעות מבחינתך.

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

בסך הכול צריך לעגן שהאפשרות ליבוא תמרוקים במשטר הרישיון תישאר בתוקף, זה הכול, כי לנו אין אופציה אחרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם מסוגלים בתוך יום לתקן את זה?

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

לא. אחרת לא היינו כותבים את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם לא יכולים בתוך יום. אנחנו צריכים לגמור את חוק ההסדרים השבוע.

 << אורח >> אור אלדר: << אורח >>   

אדוני, יש לנו סעיף שכתבנו, סעיף ההסמכה, שקובע שגם התקנות, הן ייקבעו בשים לב לכללים שחלים היום. לעו"ד שי סומך ממשרד המשפטים יש הצעה.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

כבר היום בסעיף ההסמכה כתוב שהתקנות ייקבעו בשים לב לכללים שקיימים היום, שהם כוללים גם את האפשרות לייבא מותג פרטי, אבל אפשר לכתוב את זה במפורש, שזה לרבות לעניין האפשרות לייבא מותג פרטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה אתה אומר? הבנת את ההערה הזאת, אלבז?

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

לא לגמרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תסבירו לו, שהוא יבין. בבקשה.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא רוצה להיות בהצהרה כמו כולם. כל המוצרים עוברים להצהרה, למה מותגים לא עוברים להצהרה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יכול לעבור, אבל נתנו לו ארבע שנים לא לעשות את זה, ואם לא יכינו לו את הקרקע, אז הוא בכלל לא ישנה את הכללים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא נמצא באפליה לעומת מוצרים אחרים. כל הרעיון של הרפורמה הזאת זה - - -

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אבל זה לא מאירופה. זה לא ההצעה הזאת.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

למה לא?

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

הצעת החוק מדברת על אירופה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא מביא מסין.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם הוא מביא משהו שעומד בתקן? מה זה קשור מאיפה הוא מביא? אם הוא עומד בתקינה אירופית, מה זה חשוב מאיפה? זה מותג פרטי.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

בהצעה הזאת הבנו שאנחנו מיישרים קו עם אירופה. לא דיברנו על מוצרים שלא עוברים דרך אירופה. יש מסלולים קיימים, נתנו פתרונות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מה זה משנה מאיפה אם הוא עובד בתקינה אירופית? כל הרעיון הוא ההצהרה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

כל החקיקה וכל ההסכמה שלנו להצעת החוק הזאת דיברה על הצעת חוק של מוצרים מאירופה. אם לא, אז בואו נחזור חזרה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא מביא מותג פרטי. הוא מביא את אותו מוצר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אלבז, בבקשה.

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

אני חייב להגיד משהו, הסעיף כרגע, כמו שהוא מנוסח, כמו שאמרתי בהתחלה, הוא לא ניתן ליישום. הוועדה תאשר חוק עם סעיף שהוא לא בר יישום. זה אפילו לא מכובד. הבעיה היא שגם, בניגוד למה שאסנת אמרה כרגע – גם אם היצרן שלי בסין משווק את המוצר שלו לאירופה, עדיין אני לא יכול להביא את המסמך, כי אני צריך לבקש מהיצרן הסיני: לך תביא לי אישור ממשרד הבריאות של צרפת. הוא לא מסוגל. פה הקושי.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

גם אתה לא יכול, אל תדאג.

 << אורח >> גולן אלבז: << אורח >>   

אני הצעתי, וזה לא התקבל. הצעתי להוריד את הדרישה למסמך מרשות מוסמכת במדינה מוכרת, ובמקום זה הוכחת השיווק שאנחנו נביא זו דוגמה של המוצר, תמונה של המוצר והצהרה של היצרן בתוספת תעודת משלוח או חשבונית ליבואן האירופי. זה מוכיח שהמוצר משווק באירופה, זה נותן את המענה, וזה גם משהו שטכנית הוא בר השגה. אם הוועדה מאשרת את החוק כפי שהוא, היא מאשרת סעיף שאינו ניתן לביצוע. אני לא יודע איך אתם יכולים לאשר דבר כזה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אגב אם הוא יביא את אותו מוצר שנמצא באירופה, ביבוא מקביל מאירופה, אז הוא פטור.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

איך הוא יעשה מותג פרטי ליבוא מקביל?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

נניח שהוא הביא את אותו מותג, הוא משווק אותו גם באירופה, זה המותג הפרטי שלו. לצורך העניין חברה ישראלית שמשווקת גם באירופה וגם בישראל ומביאה מסין. הוא יצטרך להביא את זה מסין לאירופה, ואז לפה הוא לא יצטרך דרישות נוספות, הוא יביא את זה במסלול הצהרה, כי זה הגיע מאירופה. זאת האפליה - - -

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

צריך להביא את המוצר פעם אחת כיבוא רשמי מאירופה ופעם אחת כיבוא מקביל. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אני יבואן מקביל. אני מביא מוצר מאירופה, מוצר סיני, ביבוא מקביל - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה מצבנו בהקראה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הגענו לסעיף האחרון של הסמכת מעבדות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תקראי את הסעיף.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הסעיף האחרון שנעשה בו שינוי הוא בעמ' 35, סעיף קטן (ז).

	
	
	(ז)	עד יום ב' בתמוז התשפ"ב (1 ביולי 2022) תסמיך הרשות להסמכת מעבדות לפחות שלוש מעבדות , בהתאם להוראות סעיף 55א12ה(א), כנוסחו בסעיף 114(9) לחוק זה, מתוך המעבדות שביקשו לקבל הכרה כאמור, ועמדו בתנאים לקבלת ההכרה. 



זה הסעיף שאנחנו קובעים שבתוך חצי שנה צריך להסמיך לפחות שלוש מעבדות. והוספנו שזה מתוך מעבדות שפנו וביקשו, כי כמובן אם אף אחת לא פונה ומבקשת, אין מתוך מי להסמיך את המעבדות.

 << אורח >> ראובן בילט: << אורח >>   

אני יושב-ראש החטיבה של התמרוקים בלשכת המסחר. יש נושא מהותי שלא דנתם בו, וזה נושא האגרות. המצב היום הוא שמי שמבקש רישיון, צריך לשלם אגרה, לבצע בדיקות מעבדה, והעלויות מאוד גבוהות. מי שימשיך במסלול הזה, אני מניח שיצטרך לעשות אותו דבר. אבל הרגולציה החדשה, החוק החדש למעשה מביא משהו חדש, נוטיפיקציה. אין שום סיבה בעולם שימשיכו לשלם את אותן אגרות.

אני אביא דוגמה אחת. ניקח לדוגמה עלות של יבואן שרוצה להביא שפתון עם 15 גוונים. העלות היא האגרות של בדיקות המעבדה. הכנת התיק – 7,653 למוצר אחד עם 15 גוונים. זאת אומרת, מגלגלים את זה על הצרכן.

כל עוד משרד הבריאות היה צריך לעשות את הבדיקות האלה, הייתה הצדקה לזה, אבל עכשיו, משחל שינוי כל כך מהפכני, ויש עניין לשחרר את המסלול הקשה הזה, צריך להביא את זה לפתרון. 

בסעיף 66(א)(1) לפקודה מי שמבקש רישיון תמרוקים או חידושו, ישלם אגרה. עכשיו יש לנו מסלול חדש, מי שלא מבקש רישיון, אלא רק עושה את הנוטיפיקציה. 

רק בשביל לסבר את האוזן מדובר במיליוני שקלים שמשלמים היום היבואנים. הם לא סופגים את זה, הם מגלגלים את זה על הצרכן. ואז שואלים, למה זה כל כך יקר? הינה, יש לכם הזדמנות, ועדת הכלכלה, להביא לפתרון שמחכים לו כבר שנים. יש מסלול חדש. 

מי שירצה להמשיך ולייבא בדרך הרגילה, אין ספק משרד הבריאות יצטרך לטרוח, לבדוק, אבל מי שיבחר את זה. אתם צריכים לעודד את זה. אם ימשיכו לדרוש גם את האגרות על הנוטיפיקציה, למה שמישהו ייקח על עצמו את כל האחריות של זה? הוא יגלגל את זה למשרד הבריאות, ומה שהיה, הוא שיהיה.

לכן אני חושב שצריך לתקן סעיף אחד ולבוא ולומר שמי שמבקש רישיון בדרך הרגילה, ימשיך לשלם את האגרות, אבל מי שישתמש בהליך הנוטיפיקציה, פטור מזה. אם לא כן, יכול להיות מצב אבסורדי, שעל כל גוון של איפור, ויש מאות גוונים - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אני חייבת לדייק. בשנת 2016, כשעשו את הרפורמה וכבר קבעו בהודעה על שיווק, שעד היום לא יישמו אותה, כן קבעו את תוספת רביעית ה', ושם קבעו שעל רישיון תהיה אגרה של 1,723 שקלים, הודעה על שיווק יהיה פחות, זה יהיה 1,313, שינוי גוון בהודעה על שיווק זה עוד 161 שקלים, כלומר, לא צריך לשלם מחדש, ושינוי שם של תמרוק או תוספת לשם זה עוד 161 שקלים. כלומר, כשעשו את הרפורמה כן התייחסו לנושא האגרות. זה נקבע.

 << אורח >> ראובן בילט: << אורח >>   

אני מסכים איתך, זה כתוב. התוספת הרביעית חלה על מה שהיה. היום המצב משתנה. יש דבר חדש. אין מענה לדבר החשוב הזה, לרפורמה הגדולה הזאת – אין מענה לצורך בביטול האגרות למקרה שמישהו עושה את הנוטיפיקציה. הלוא הוא לא יעשה בדיקות מעבדה, הוא לא יגיש בקשה לרישיון – הוא לא יעשה את כל התהליכים האלה. מי שימשיך לעשות את זה, יבחר לעשות את זה, יצטרך לשלם את האגרה למשרד הבריאות, כי אני מניח שהם לא ירצו לוותר על זה, זו גם הכנסה, אבל אתם צריכים לדעתי לעודד את זה, כי זה גם יביא להורדת העלויות של המוצרים לצרכנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה לך, אדוני. אנחנו סיימנו את ההקראה, ויש כמה סוגיות קטנות שנשארו במחלוקת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

אדוני, אני מוסיפה סעיף שלא בנוסח, סעיף דיווח לוועדת הכלכלה פעמיים בשנה על היישום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

על התקדמות הרפורמה. אני רוצה להוציא אתכם להפסקה, אולי לפתור עוד קצת בעיות, אז אל תעירו הערות - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אולי נעלה איזה בעיה. ביבוא המקביל לא פתרנו את הנושא. יש רשימת מוצרים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תהיה עכשיו הפסקה, ואל תעלה בעיות שלא שמענו עליהן.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

שמענו עליהן, פשוט לא הבאנו אותן לכדי פתרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ננסה בהפסקה להביא פתרון גם לדברים האלה. כן, אדוני.
 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, בשם היצרנים אני מצטרף לחלוטין לדבריו של ראובן בילט, צריך לבטל את האגרות בכל המסלולים. בטח במסלול הנוטיפיקציה, כשכרגע אין צורך בכלל בכל התהליך של הרישיון, ולא ניצור אפליה אל מול אלה שיישארו במסלול של הרישיון.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

- - -

 << אורח >> ראובן בילט: << אורח >>   

- - - אין הבדל, האגרות הן אותן אגרות.

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנשי האוצר יתייחסו לנושא של ביטול האגרות, מי שעוסק בנושא של אגרות. אני רוצה להוציא אתכם להפסקה עם המשימות הבאות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אתם דורשים מהיצרנים שיעמדו בתנאים מסוימים, תשלמו להם כדי שיוכלו לעמוד בתנאים. האגרות צריכות להיות הפוכות. אנחנו רוצים לדרוש מהם אגרות היום. זה חדש בישראל. אתה מטרטר אותי, תשלם לי על זה, תשלם לי על הנזק שאתה עושה לי.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

רק דבר אחד לפני שיוצאים להפסקה, ברשותך, כל פעם אנחנו צריכים לחזור ולחשוב על הקונספט שלכבודו התכנסנו. המטרה שלנו היא לפתוח את השוק, המטרה שלנו היא לעזור ליבוא, המטרה שלנו היא לעזור לבעלי עסקים, לכן אם מראש נחזור עוד פעם לסימונים של מי יבואן רשמי ומי יבואן לא רשמי, אני כבר רואה את הקמפיינים של היבואנים הרשמיים. אי אפשר לסמן מוצרים כאילו אחד נקנה ב-X ואחד נקנה ב-Y. יש מעבדות של משרד הבריאות - - -

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

זה בדיוק - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

היושב-ראש אז הציע נוסח, והנוסח הזה צריך לחול על כולם.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

הבטחנו ליושב-ראש שנצא ונעשה התייעצות.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

הנוסח של היושב-ראש הוא נוסח נכון, שצריך להיות תקף על כל המוצרים. אי-אפשר שמוצר אחד יקבל את דרך המלך ומוצר שני יהיה משהו שיפחיד את הציבור מלגעת בו, וזה אותו מוצר.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אם מוצר אחד נבדק על ידי משרד הבריאות, והשני נקנה בשוק ביוון?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כל המוצרים נבדקים על ידי מעבדות. אני מדבר על מוצרים שנבדקים במעבדות שאתם אישרתם. צריך שיהיה הנוסח של היושב-ראש שאומר: נבדק על ידי מעבדות שאושרו על ידי משרד הבריאות. זה הנוסח שלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו סביב הדבר הזה כבר הרבה זמן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אי-אפשר לוותר על זה. זה משהו קריטי. אחרת, יהיו לנו מוצרים סוג א', מוצרים סוג ב'.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם לא ירצו לשים את החתימה שלהם - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה חתימה? זה מעבדות שהם אישרו. 

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

הבטחנו ליושב-ראש לצאת, לקיים התייעצות ולחזור.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר גמור, אבל בהתייעצויות תבואו בנפש חפצה לנושא הזה.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני ממש מוחה על זה. כל היום אני בנפש חפצה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם הביאו נוסח, אבל לא אהבו אותו פה. עלו פה שלושה-ארבעה דברים בסוף החוק הזה. עלתה פה סוגיית הסימון, איך נסמן את היבוא המקביל, שיחסית הגדרתם את זה בחוק מראש, ואיך נסמן יבוא בהצהרה. רון, שב איתם על הנוסח. היו פה עוד שני דיונים על בעיות שביקשת לקחת את הזמן ולטפל בהן. מה היו הבעיות האלה? תגידי אותן.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

מה שהעלה סגן השר, שביקש שאנחנו נתייחס לדברים בפקודה, ללכת אחורנית לשנת 2016 ולנסות לראות אם את הדוחות של הנציג האחראי, המשרד יכול לבטל, כל מיני בקשות מהנציג האחראי, האם אפשר להקל עליהם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

עשינו את זה פה. זה כבר קרה פה - - -

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

עוד לא קרה כלום.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

חלק מהדברים שיניתם.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

מרגע שנכנסנו לפה, היחיד שמשנה זה משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה הנושא השני שאת בודקת. מה עוד?

 << אורח >> ראובן בילט: << אורח >>   

הנושא של האגרות, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אגרות זה לא קשור אליהם. נעם, את בודקת את האגרות. מה עוד?

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

מספר הימים לאישור מעבדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנואר, זה לא תוכנית כבקשתך.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

אתה שאלת וזו נקודה חשובה. כמה ימים נותנים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נתנו להם עד ההצבעה אפילו.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

עד 30 יום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

30 יום, ואם הם ירצו להקדים, יקדימו, אבל הם לא יסגרו את זה היום.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

זו נקודה חשובה, כי 30 יום חורג מסטנדרט של 14 יום שקבוע בצו יבוא חופשי, אז אני לא חושב שאנחנו רוצים לתת פה יותר מדי זמן.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אנחנו לא קובעים את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם תדברו בהפסקה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

היא הסכימה לזמן יותר קצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תדברו עם אתי, ואם אתם יכולים לכתוב 14 יום, תכתבו 14 יום.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

היא אמרה, אם אני לא טועה, 21 יום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם תעשו את הבדיקה הזאת. אני לא רוצה להחליט בשבילכם. אני נתתי 30, כמשהו שאפשר לחיות איתו. אם אתם יודעים לצמצם את זה, עוד יותר טוב.

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני חושבת שהם גם יתחרו ביניהם במעבדות בשביל לתת שירות יותר טוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המותג הפרטי, ההערה שלך. אני רוצה לעשות לה גבולות, כי אני לא יכול לחזור ברברס. דאגנו למותג פרטי, ארבע שנים שלא יתעסקו איתו. וכל עוד לא תוקנו תקנות עבורו, גם אחרי ארבע שנים הוא ממשיך לייבא כרגיל. לא להסביר לי שמשרד המשפטים צריך להביא את התקנה הזאת מחר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מה הוא עושה עם מוצר חדש?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כרגיל, כמו שהוא ייבא עד היום.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא צריך להוציא לו רישיון. זה לא במסלול הצהרה. צריך להגיד שהוא באפליה לעומת מוצרים אחרים.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

כל מי שמביא ממדינה שאינה מוכרת, יהיה חייב להביא גם - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה לא חייב להיות ממדינה שאינה מוכרת. מה עושים באירופה כשמייבאים מטורקיה? ומה עושים בשוויץ? בואו נשווה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא נכון, זה יבוא ממדינות מוכרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה לוקח אותי אחורה, אביר. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה גם ממדינות מוכרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש יבוא מקביל, והוא אומר: אל תפגעו בי - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

פה אתה פוגע גם ביבוא המקביל. המותג הפרטי נשאר באפליה לעומת יבוא אחר, לעומת היבוא המקביל, ואין שום סיבה לשים אותו במקרה הזה באפליה מול מוצרים אחרים. אגב, גם לא את היצרנים הישראלים, אבל פה באופן כללי הנושא הזה הוא נושא שצריך לתת לו פתרון גם במותג הפרטי. יש עוד כמה דברים שהם קטנים ביבוא המקביל, אבל בהחלט הנושא של המותג הפרטי הוא באפליה אל מול היבוא המקביל, וצריך למצוא לזה פתרון.

 << אורח >> ענת רוזה: << אורח >>   

אם יורשה לי לומר, הסוגיה הספציפית של מדינות מוכרות היא לא בעיה רק של המותגים הפרטיים, גם ליבואנים רשמיים יש היום הרבה מאוד יבוא מטורקיה, ואנחנו נהיה בדיוק באותה סיטואציה, גם היבואנים הרשמיים. זאת אומרת, הסוגיה הזאת של המדינות המוכרות, יצטרכו למצוא לה פתרון.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

יש לנו פתרון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רחל גור, בקצרה.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שיש פה בעיה, ואני מחזקת את חבר הכנסת כץ, בעיה מאוד מהותית. שוק היבוא של התמרוקים נשלט על ידי שני יבואנים, אולי שלושה יבואנים מאוד גדולים בלעדיים, דורסניים. אם אנחנו רוצים לסמן את זה, אפשר לסמן יובא על ידי מונופול. יש פה ניסיון לדרוס את הקטנים, לדרוס את התחרות. אנחנו צריכים למצוא משהו שהציבור יכול לסמוך עליו. אם לא "מוכר", אז מילה חלופית. לא יהיה פה דרג א' ודרג ב', כי אחרת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש עוד סוגיות?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

רציתי להגיד לפרוטוקול שלנוטיפיקציה יש עלויות, עלויות הפיקוח של המוצרים שמגיעים. חשוב לומר את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. תקראי את הנושאים שעלו פה עכשיו בכותרות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא הראשון זה הסימון. לגבי היבוא המקביל, יבוא ויצור בהצהרה. הנציג האחראי, החובה שלו למסור - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מבקש דממה. שקט.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא הראשון זה הנושא של סימון המוצרים במסלולים השונים. היבוא המקביל שנקבע פה בנוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רון כץ ישב איתם על נוסח שאפשר לחיות איתו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא של חובות נציג אחראי, שהעוסק בתמרוקים יכול לדרוש ממנו דיווח רבעוני, זה משהו שקבוע היום בפקודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם אמרו שהם יבחנו בהפסקה. משרד הבריאות ואביר קארה ישבו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

נושא האגרות של משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משרד האוצר יתייחס, אם זה על הפרק, להקל בנושא.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא של המותג הפרטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המותג הפרטי – מה דינו? כרגע דינו שהוא פועל כמו שהוא ידע לפעול עד היום.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אבל יש בעיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבנו את הבעיה. תגיד עוד שלוש פעמים זה לא הופך את זה לבעיה שלא קיימת. הוא יפעל כמו שהוא פועל עד היום. הם התחילו את הדיון מולי: אל תפגע בנו. עכשיו אתה רוצה לשפר, גם אני רוצה לשפר. אבל הם אמרו: תן לנו לעבוד כמו שאנחנו עובדים היום. זו הייתה עמדתם. אל תפריעו לנו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הרגע נתת ליבואן מקביל לדבר, זה לא מה שהוא אמר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא אמר שמשרד הבריאות הלך והתקדם איתו, ונותרו סוגיות, ואפילו תקנות שהוא רוצה, אבל הוא רוצה מיידית, הם לא יודעים לעשות אותן מיידית. אז אמרתי לו: יש לך ארבע שנים שקט, ואם הם לא יביאו לך תקנות, יש לך יותר שנים. אתה רוצה עוד לשפר את מעמדו, גם אני רוצה. בהפסקה הזאת אם יש לכם עוד בשורה סביב המותג הפרטי, תביאו גם הבשורה הזאת. 

אלה הנושאים. אנחנו נתכנס פה בשעה 15:20. אני מבקש הכול פטור, לא חצי פטור. זה הרבה זמן.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:22 ונתחדשה בשעה 15:43.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אורן הרמב"ם, התאחדות התעשיינים. קצר בבקשה, כי אנחנו מנסים להתקדם.

 << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >>   

קצר מאוד, אדוני. אדוני היושב-ראש, השלמה קצרה למעשה לסעיף הראשון שהיועצת המשפטית קראה בסבב הקודם של הדיון היום.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שהיית קשוב לנו, לתעשייה, לבקשה להשוואת תנאי רגולציה למפעלי תמרוקים בישראל בהשוואה למפעלי תמרוקים באירופה. אני רוצה להודות גם לאנשי משרד האוצר ומשרד הבריאות, שבהנחיה שלך קיימו איתנו דיונים והגיעו איתנו להסכמות שמקרבות אותנו במידה רבה להשוואת תנאי רגולציה בין ישראל לבין אירופה. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יופי, אני שמח. אנחנו מרגישים אחראים לייצור וליבוא. היו פה משיכות לכל כיוון. היבוא והיצור הם הילדים שלנו, ילדים של מדינת ישראל, שווים, שווי זכויות.

נושא-נושא. בבקשה, רק הנושאים שנתתי לך לטיפול.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

נושא אגרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אגרות. יש לנו בשורה בנושא הזה. במאמץ מול שר האוצר ביחד עם חבר הכנסת אביר קארה. אתה רוצה לבשר את הבשורה, הראל?

 << אורח >> הראל שליסל: << אורח >>   

אתה יכול, היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נפטור את היבואנים והיצרנים מהאגרות הללו, ונעגן את זה בחקיקה הראויה, ונקל עליהם גם בהיבט הזה. בשורה יפה. תודה לאנשי האוצר ולשר האוצר שטיפל בנושא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אחד הלך. השני.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

לעניין החובה למסור דיווחים רבעוניים לנציג האחראי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הנציג האחראי – הבקשה של אביר קארה התקבלה ואתם תעגנו את זה בנוסח הסופי של החוק שיובא להצבעה. תודה רבה גם על זה. תודה לכם, אנשי משרד הבריאות על הגמשת העמדות בעניין הזה, ותודה לחבר הכנסת רון כץ ולחברת הכנסת מיכל שיר, שצברו אתכם כמה שעות תיאום בימים האחרונים, לקידום הנושאים הללו וצמצום הפערים. תודה רבה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

הנושא של סימון המוצרים במסלולים השונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סימון המוצרים יהיה כדלהלן: מוצר שהוא ברישיון משרד הבריאות, יישאר הסימון, שאר המוצרים ביבוא, לא יסומנו בכלל, כלום, וגם בייצור. שום דבר לא יופיע. יש רק מצב ייחודי שעלה בסוגיית יבוא מקביל. אם היבואן המקביל מביא את המוצר מאותו מפעל, מאותה מדינה, וזה מוצר זהה, הוא יהיה יבוא מקביל. אם הוא מביא את זה ממדינה שונה, ממפעל אחר, הוא ילך לעשות את זה ביבוא של הצהרה. נכון?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא. מבחינת כתובת יש בעיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין בעיה. הוא יכתוב - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בטח שיש. אם יש מוצר שהגיע לארץ, ויש עליו כתובת, אומנם הוא מארצות-הברית, אבל בגלל שהם חייבו - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה על תסביר. תן להם להשיב, הם עוד לא השיבו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זאת המהות של הבעיה.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו מבקשים שכאשר מישהו מביא מוצר ביבוא מקביל במסלול הצהרה, מה שכתוב על המוצר שכבר משווק בישראל מבחינת מקום היצור, יהיה זהה למה שמיובא ביבוא מקביל.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

על מה שמיובא כתוב רק USA, ועל מה שאתם ביקשתם מהיבואן הישראלי כתוב ניו ג'רזי. 

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אני אסביר. אם על המוצר שכבר משווק בישראל, בין אם ברישיון ובין אם בנוטיפיקציה ביבוא רשמי כתוב Made in Germany, גם על המוצר המקביל צריך להיות כתוב Made in Germany.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אתם כבר דרשתם בעבר מאותו יבואן את הכתובת המדויקת.

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

בגלל התווית הישראלית על המוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, אביר. אתה קוטע אותם. אתה לא נותן להם להסביר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא על הכתובת הישראלית, על המוצר עצמו.
 
 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

נכון. אתם מדברים על שני דברים שונים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם יש ספיד סטיק - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תן לה לסיים.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אם כתוב על מוצר הייחוס שמשווק בישראל כדין – כתוב עליו Made in EU, אז גם על המוצר המקביל יהיה כתוב Made in EU.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

גם אם הוא לא יוצר שם?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אם רשומה כתובת?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גם בסדר. עוד יותר טוב.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

 זו הבעיה. זה גם חזרה מההסכמה הממשלתית שכבר הייתה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אין באירופה סימון, זה רק סימון ישראלי. זה רק בישראל ככה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם לא ביקשו סימון.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

רק בישראל - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא הקשבת. אין פה שום סימון. יש פה באיזה מסלול זה נעשה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אני אגיד עוד פעם. עד היום מדינת ישראל דרשה סימונים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי שעומד ומדבר, אני אוציא אותו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

בגדול, אם יש לי מוצר שנמצא אצלי ביד, ובגלל הרגולציה הישראלית מופיעה הכתובת המדויקת של המפעל, ואני רוצה עכשיו להביא את אותו מוצר ביבוא מקביל, אבל באירופה לא שמים את הכתובת של המפעל, כתוב רק EU, אני לא יכול להביא את המוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ועל המוצר כתוב EU?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא. על המוצר הישראלי. בגלל שבישראל דרשו שתהיה כתובה הכתובת מדויקת, יש כתובת מדויקת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יוצר באותה מדינה ובאותו מפעל?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לא בטוח. אני לא יודע.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו לא מבקשים להשוות לתווית הישראלית למה שכתוב בעברית, אנחנו מבקשים להשוות למה שכתוב במקור על המוצר בכיתוב שלו באנגלית.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

במקור יכולים להיות כמה סימונים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

כבר היינו בזה. למה אנחנו לא רואים או אירופה או את המדינה? מה הבעיה?

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אנחנו לא מוכנים, כי זה לא אומר שזה אותו מוצר.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זאת ההסכמה שהייתה גם בממשלה.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

אם זה לא אותו מוצר, אנחנו לא מוכנים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

מה "לא אותו מוצר"? זה אותו מוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רון, זה לא שאי-אפשר לייבא את זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אתה לא מבין מה יהיה. היצרן, זה שקונה אותו, לא יוכל להביא אותו, כי במקום שיהיה רשום אירופה, יהיה לך רשום עכשיו פריז. מאיפה תביא את זה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה הבעיה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אתה קונה את זה באירופה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מיכאל, זה לא קיים. פשוט אין את הדבר הזה, זו דרישה ישראלית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אף אחד לא אומר לך מה לכתוב על זה. אנחנו לא מדברים על מה לכתוב.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא אומר לך שאם ספיד סטיק של חברת ספיד סטיק העולמית, יש עליו כתובת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא אומרים מה לכתוב. אתם לא מקשיבים, חברים. אומרים לך איך לייבא, לא מה לכתוב.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>   

אתם לא מקשיבים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קולגייט הגיע מגרמניה. כתוב על זה "גרמניה", הבאת עוד קולגייט ביבוא מקביל, תכתוב עליו "גרמניה" ותייבא במקביל. הבאת אותו מהאיחוד האירופי - - -

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

נניח הבאת אותו מצרפת.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

כתוב "האיחוד האירופי" על המוצר, תביא את המוצר המקביל לאיחוד האירופי, אבל אם הבאת מוצר מקורי בישראל, קולגייט גרמניה, זה המקור, והבאת עכשיו קולגייט מסלובניה, אתה יכול להביא קולגייט מסלובניה במסלול של הצהרה ביבוא. הוא לא ייקרא "יבוא מקביל", כי אתה צריך לדעת שזה מפעל אחר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם היבואן הרשמי הסיר את התווית?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה? זה אותו מפעל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מבחינתם זה לא אותו סטנדרט. הם נותנים אישור שזה אותו מוצר. לא נחה דעתם שמוצר - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

היבואן הרשמי יסיר את התווית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה שהוא יכתוב, זה מה שנקבל.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

יש פה איזה אי-הבנה, אני חושבת. אפשר להסביר. אנחנו לא מתייחסים למה שכתוב בתווית שהיבואן הרשמי שם בישראל ומדביק. זה לא קשור לתווית הזאת. אנחנו רוצים שאותו מוצר שהגיע במקור מאירופה, להשוות אליו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אם זו אותה חברה שמייצרת במקום אחר באירופה?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

במפעל אחר זה לא נחשב אותו מוצר.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

זה אותו מפעל.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה אותו מוצר.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אותה חברה, אותה קולגייט.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אותו מוצר, מפעל אחר. קולגייט מייצרת רק במקום אחד?

 << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >>   

אני אסביר מה החשש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שאלתי את השאלה הזאת, ויש חשש.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

איזה חשש, מיכאל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתם מנסים למשוך עוד קצת, אבל אנחנו בדדליין של הדבר הזה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא קצת, זה קריטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יכול לייבא את המוצר. הוא יכול להביא בהצהרה. פתחנו לו יבוא בהצהרה. מה הבעיה?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

למה אנחנו הולכים בניגוד לנוסח הקיים של הממשלה? למה חוזרים אחורה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שינינו לעומת הממשלה גם דברים לא טובים שהממשלה הביאה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה דבר קריטי לאנשים האלה. זה אותו מוצר. אותו קולגייט מיוצר גם שם וגם שם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מיכאל, זה עוד חסם של היצרן עצמו. לפעמים יש לו אינטרס למכור רק לבן אדם אחד, הוא לא רוצה תחרות בעצמו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לא מאותו מפעל. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא רוצה לשמור על מחיר גבוה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לא מאותו מפעל. מה שאתה מדבר זה יצרן מסוים, שמוכר ליבואן בלעדי פה, ולכן הוא לא מוכן לתת - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא יראה שתי תוויות שונות. אם אני היצרן, אני אראה שתי תוויות שונות, ואני מוכר רק לבן אדם אחד. בקלות אני עושה את זה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שיקרה.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>   

בסוף החשש שלהם הוא חשש של זיוף. גם אני שאלתי את השאלות האלה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

יש בדיקה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין בעיה, אבל הוא יכול לייבא את המוצר. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

ההצהרה היא הצהרה על מוצר שנבדק. זה מגיע מאירופה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא יכול לייבא את המוצר, אבל הוא לא ייקרא "מוצר זהה". המסלול "יבוא מקביל" בא לטעון שהמוצר זהה. הם אומרים שאם זה שני מפעלים בארצות שונות, יכול להיות שהמוצר לא זהה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

גם אם זה אותו חברה, אותו בעל הבית, אותו מפעל?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הגיוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

האמת, ראינו את זה. פעם ראית שעשו יבוא של קולה זירו מאיזה ארץ אירופית בזול, זה לא היה אותו טעם.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה אותו מוצר, בדקו שזה אותו מוצר. לא אותו טעם, אבל בסוף אותו מוצר. זו הדוגמה הכי טובה, הקולה זירו שייבאו אותה, זה אותו מוצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לא היה אותו דבר. חברים, יש דברים שהם הלכו איתנו, יש דברים שפחות. אני חושב שהם הוסיפו באומדן אולי 50% מוצרים שהם לא התכוונו להוסיף בשלב הזה. 

אביר ביקש לאתגר את המערכת ולהגיד: בשנה הבאה הכול מותר, למעט רשימת החריגים. הם לא מקבלים את זה. זה ברמת מנכ"ל ושר. זה לא עובר להם בגרון. מבחינתם החוק הזה לא יאושר והם לא יסמכו עליו את ידיהם. מה שהם אומרים, שהם יעבדו באופן נמרץ בשנה הקרובה כדי להוסיף הרבה יותר מוצרים - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

לנושא התמרוקים בלבד או לכל הרפורמה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם אומרים שהם בנו מסלול שאומר: רוצו קדימה עם המוצרים שנחה דעתנו, ונעשה גל נוסף של מוצרים בשנה הקרובה בתיאום אתכם. תנו לנו לעבוד אתכם, תנו לנו להרגיש שהעסק מתקדם, ונוסיף מוצרים. אתה ביקשת שהוועדה הזאת תפקח - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אין בעיה, אני בעד. מה קורה אם לא מוסיפים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הם יוסיפו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מתי יהיה יבוא חופשי לישראל? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו בוועדה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

באיזה שנה יהיה יבוא חופשי לישראל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני, אי-אפשר את כל הניצחונות ביום אחד.

 << אורח >> רינת בכר: << אורח >>   

גם היום יש יבוא חופשי.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

ממשלות בישראל זה חודשיים, חצי שנה. אנחנו צריכים להביא את כל ההישגים בחצי השנה הראשונה. אחר כך לא בטוח שנוכל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני נותן בקשות דיבור, אבל תצטרכו לדבר דקה, כל מי שבזום. אייל מנצור, משפטים קצרים בבקשה.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >>   

שלום לכם, רציתי לדבר על שני נושאים שעכשיו הזכרתם, כדי להבין איך להמשיך מפה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קצר, אייל. קצר.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >>   

קצר. קצר. האחד זה היבוא מקביל. האם המוצר חייב להיות זהה או כמו שיושב-ראש הוועדה אמר שאפשר להביא ממפעל אחר?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. זהה. התשובה היא זהה. מפעל אחר זה יהיה יבוא בהצהרה או מסלולי יבוא אחרים.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >>   

השני, רציתי לדעת לגבי הסימון. כשאתם אומרים שאין סימון, אם אני מייבא היום מוצר, ומחר יביאו עוד יבואן או עוד עשרה יבואנים, איך אפשר יהיה לדעת בשוק של מי המוצר הזה? מי אחראי על המוצר הזה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש חוקים שאומרים שיש יצרן ויבואן, זה לא קשור לרפורמה הזאת.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >>   

נניח שיש מוצר בעייתי, יבואו למדף, איך ידעו מי הביא את המוצר הזה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה חייב לכתוב שאתה היבואן שלו על המוצר. זה לא קשור לכלום. מי ייבא את המוצר הזה לארץ, חייבים לכתוב.

 << אורח >> אייל מנצור: << אורח >>   

אז תהיה תווית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בוודאי. לא יהיה כתוב שום הליך רגולטורי של בדיקות ומעבדות על המוצרים האלה. אם הבאת יבוא מקביל ברישיון משרד הבריאות, יופיע לך "ברישיון". אם הבאת יבוא מקביל במסלולים החדשים, לא יופיע לך שום דבר, למעט העובדה שאתה ייבאת את זה. תודה רבה. יאיר כהן. קצר ולעניין.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה. אני חושב שיש פה הזדמנות פז לייצר רפורמה אמיתית בתחום של מותג פרטי. אני יבואן של מותג פרטי שמייבא את כל המוצרים של חברת שופרסל ו-Be. זה מראה לכם איזה סוג של יבואן אנחנו. אני חושב שהדרישות היום של משרד הבריאות למעשה מפלות אותנו מול המדינות המוכרות. ייצרו מסלול ירוק למדינות ירוקות ומסלול אדום לנו. צריך להבין שטורקיה, סין טייוון, מדינות שהן לא מדינות מוכרות, הן המדינות האטרקטיביות ליבוא מותג פרטי. לחסום אותנו זה למעשה להעלות את יוקר המחיה במקום להוריד את יוקר המחיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה לא לחסום אותך.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

זה לגמרי לחסום איתנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם אנחנו רוצים להיות אירופה, ונחה דעתנו - - -

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

באירופה אין מדינות מוכרות ולא מוכרות. אם אנחנו רוצים להיות אירופה, אז אין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה צריך להחליט אם אתה יבואן או יצרן, קודם כול, כמותג פרטי. אם אתה רוצה להיות יצרן, יחולו עליך כללים של יצרן בישראל. אם אתה רוצה להיות יבואן, יש לך ארבעה מסלולי יבוא, תבחר איזה מסלול אתה רוצה. אתה לא יכול לאחוז את המקל משני קצותיו.

<< אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

המסלול שלי, כיבואן מותג פרטי, ממדינה לא מוכרת, לא מאפשר לי היום - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קיבלת מסלול של הצהרה, מסלול חדש, גם ממדינה אחרת. אתה יכול להביא בהצהרה.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

איך אני יכול להביא בהצהרה מטורקיה? אי-אפשר להביא מסמך ממשרד הבריאות הצרפתי שאתה משווק את אותו מוצר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

אין אפשרות, הוא צודק. הוא פשוט צודק, זה כאילו לחסום את הרפורמה.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

צריך להבין את זה, חברים, כי אנחנו מפספסים את הנקודה. חבר הכנסת רון כץ אמר את זה בצורה מדהימה, יש פה מטרה להוריד את יוקר המחיה. צריך להבין את הסעיפים האלה ומה המשמעות בפועל. בפועל אי-אפשר לספק. קבעתם עכשיו בצורה מאוד יפה שלא יהיו אגרות על המסלול הירוק, אז על המסלול שלנו ימשיכו להיות אגרות, נמשיך לחכות חצי שנה. ומה אנחנו? אנחנו יבואנים של מותג פרטי ממדינות אטרקטיביות כדי להוריד את יוקר המחיה. אני אחראי להוריד את מחירי - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סליחה, אני רק אעיר לך הערת ביניים, שלא ראיתי את תרומת רשתות המזון להורדת יוקר המחיה. עוד נגיע לרשתות המזון, אז אל תדווח לי שהם הורידו את יוקר המחיה בישראל.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

אני לא אומר, אני אומר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אל תגיד לי את זה שהבאת מותג פרטי לרשתות המזון ובזכותכם ירד יוקר המחיה בישראל. עוד לא ראיתי את הדבר הזה. בכל מקרה, אתה לא סובל - - -

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

זה נכון, רשתות המזון הורידו את המחירים בישראל, אי-אפשר להתעלם מזה.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

חד-משמעית, וזה בגללנו. אני היבואן הבלעדי של רשת שופרסל במותג הפרטי וברשת Be - - -
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יבואן בלעדי זה כבר לא טוב, כי אז אתה בעצמך מונופול, אבל לא משנה.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

אני בכלל לא מונופול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אל תגיד "יבואן בלעדי", כי נהיית מונופול של משהו. תגיד: אני יבואן.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

אני לא מונופול. יש תחרות, ואני מצליח לנצח, אבל אני חושב שהדרישות היום יגרמו לי - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא גם מוכן לתחרות, אז הוא כבר לא מונופול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני, אנחנו עוסקים במגוון בעיות, שעיקרן היה לעזור ליבואנים חדשים להיכנס לעולם היבוא. אנחנו שמחים שאתה יבואן בלעדי גדול ומצליח - - -

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

אני לא גדול, אני יבואן בינוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה גדול, כי אתה עובד עם שופרסל. אתה מהגדולים. אנחנו רוצים לעזור גם למותג הפרטי, וכמו שראיתם, גם המותגים הפרטיים קיבלו מענה, חלקי ולא מושלם. והייתה פה גם תשובה שארבע שנים לא נוגעים בכם ולא מפריעים לכם לעשות את היבוא במותג הפרטי כפי שעשיתם עד היום. והתקנות המיוחדות שיותקנו עבורכם יהיו על דעתכם, כפי שביקש האיש הקודם בסוגיית המותג הפרטי. יש פה התקדמות. אף אחד לא קיבל את הדבר המושלם עבורו.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

מדוע לא מאפשרים לנו? ביקשו מאיתנו להביא דוח בטיחות, שזה מסמך נוסף ומאוד מאוד משמעותי. אם אנחנו מצליחים לספק אותו למשרד הבריאות, מדוע אנחנו לא יכולים לקבל הצהרה מהמדינה המוכרת? לדוגמה, שאני אקבל מסמך מהרשות  - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני אתן להם להשיב, אבל אני לא אעשה איתך דיון עכשיו על מותג פרטי, כבר עשינו את זה.

 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

אני רק רוצה להראות לכם מסמך של משרד הבריאות הטורקי - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

צריך לשנות את הנוסח בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש מה לעשות, אבל לא היום.
 << אורח >> יאיר כהן: << אורח >>   

- - - מסמך של משרד הבריאות הטורקי שמראה שירותים לפי הדירקטיבה האירופאית. אם הם עובדים לפי הדירקטיבה האירופית, למה אי-אפשר פשוט להציג את המסמך הזה ולייבא בנוטיפיקציה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אמרת את הדברים, תודה רבה. האם אתם יכולים לתת תשובה ספציפית לדברים שהוא העלה? וגם לאן אתם הולכים בעתיד בנושא הזה?

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

כל היבוא חייב להיות משווק במדינה מוכרת, בין אם הוא מותג פרטי ובין אם הוא לא מותג פרטי. מסלול הנוטיפיקציה הוא מסלול שלא חף מסיכונים, הוא לא עובר דרכנו, לכן חייבת להיות דרישה של שיווק במדינה מוכרת. באנו לקראתכם, אפשרנו את המסלול הקיים היום. זה לא נכון שאף אחד לא עומד בדרישה. יש יצרני מותג פרטי שכן יכולים לעמוד בדרישה של שיווק במדינה מוכרת, כי המותג הפרטי שלהם הוא לדוגמה מאיטליה. זה לא נכון להוריד את הדרישה הזאת, כי אז נפגע בהם. בעוד ארבע שנים נתכנס - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה בעוד ארבע שנים? העבודה על הנושא הזה מתחילה מיידית, אותם תתקנו - - -

 << אורח >> רותי אלגוזי: << אורח >>   

בעוד ארבע שנים נבוא עם הפתרון בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לפני ארבע שנים. עד ארבע שנים. היה פה אדם, יבואן מותג פרטי, שדיבר אתכם, ניסחתם הסכמות, אתם לא בנויים להעלות אותן מיידית, בגלל שדרוש זמן, אבל יש לכם נכונות לעבוד גם למען מי שעובד במותג הפרטי.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

אני מאגף רגולציה במשרד ראש הממשלה. הבנתי שהיה שינוי מהנוסח בנושא של התווית ויבוא מקביל והזהות בתווית כאשר זה מיוצר ב-EU.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. אם יש מוצר בישראל מקורי, שעליו כתוב EU, וייבאת מוצר מקביל שגם הוא EU, בסדר, הוא יהיה במסלול המקביל. אבל אם הבאת משתי ארצות שונות, זה לא יבוא מקביל, זה יהיה במסלולי יבוא אחרים.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

זה משנה את הסיטואציה, לכן אני שואל. זה עלול ליצור בעיה. מדוע? לפי הרגולציה הישראלית, אם אני מביא מאיטליה, אני יכול לשים תווית בעברית, להוריד את התווית המקורית, יהיה כתוב שם "איטליה". באירופה אני יכול לכתוב שזה מיוצר ב-EU, וזה תקין לחלוטין, ואז לפי השינוי שנעשה עכשיו זו תהיה דרך לחסום יבוא מקביל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה לחסום?

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

אני אסביר. נאמר שיבואן רשמי X מביא מאיטליה את התמרוק, הוא יוריד את התווית המקורית. זה קורה הרבה, עושים תוויות בעברית. יהיה כתוב עליה made in Italy. הוא יודע, כי יש לו קשר עם היצרן. אותו תמרוק באירופה, לא חייבים לכתוב עליו made in Italy - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הוא לא אותו תמרוק, כי הוא במפעל אחר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

הוא אותו תמרוק בדיוק.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

שנייה, אני אשים כמה תרחישים, אני רוצה רק שהוועדה תבין את הסיטואציה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אם זה אותו תמרוק שיצא מאותו מפעל, אז כתוב עליו שהוא מאיטליה.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

זה לא מדויק. הרגולציה האירופית מאפשרת לכתוב made in EU, אתה לא חייב לכתוב באיזה מדינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זו הסוגיה היחידה שנשארה פה יחסית פתוחה.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

זה יאפשר לחסום אותם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו רוצים שהחוק של התמרוקים והמזון, שעסקו בו משרד הבריאות, יקבל את ברכת הדרך המלאה שלהם, והמסר שהם הלכו פה בניהול סיכונים והגמישו עמדות, אבל עדיין אנחנו עושים את זה במשורה, באופן שלא מסכנים את הציבור. נבדוק את עצמנו בשנה הקרובה, ויש התחייבות בשנה הקרובה לפעול להכנסת מוצרים נוספים.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

זה פשוט יאפשר לעשות מעקף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא הקשבת לי עד הסוף. 

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

סליחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אמרתי שהסוגיה שהעלית היא האחרונה שלא נסגרה פה. אני אתן להם עד לנוסח ההצבעה בחוק, שגם את זה ננסה - - -

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

כרגע הנוסח שהוצג בוועדה כן מדבר על זה שאם זו מדינה ממדינות האיחוד האירופי, אפשר לכתוב או EU או מדינה. רק אם זו מדינה שאיננה ממדינות האיחוד האירופי צריך שכתובת אתר היצור תהיה זהה.

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

לכן שאלתי אם הנוסח שונה. לכן פתחתי בשאלה אם הנוסח שונה. זה מה שהבנתי, לכן שאלתי את השאלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תקראי את הנוסח.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >>   

בבדיקת ההתאמה המעבדה צריכה לבדוק: "(ג) לגבי תמרוק ייחוס שיוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופי – המדינה שבה יוצר תמרוק הייחוס בהתאם לתווית תמרוק הייחוס, ואולם אם צוין בתווית התמרוק המיובא כי יוצר באזור הסחר של האיחוד האירופי (EU) יראו אותו כזהה לתמרוק הייחוס לעניין זה".

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה הנוסח המקורי?

 << אורח >> שי עג'מי: << אורח >>   

לכן פתחתי בשאלה האם היה שינוי מהנוסח הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זו הסוגיה היחידה שאני מאפשר להשאיר פתוחה עד להצבעה. רינת ואסנת, הנוסח המקורי עמד לטובת הטיעון שאם זאת מדינת סחר ב-EU ייחשב המוצר כמוצר זהה. אני לא רוצה עכשיו לכופף ידיים, אבל ככה התחלתם פה את הדיון. זו הסוגיה היחידה שעוד דורשת בדיקה מצדכם לקראת הצבעה על החוק. אנחנו מביאים את החוק הזה להצבעה ביום חמישי. עד מחר בצוהריים תשבו, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד המשפטים, עם היועצת המשפטית שלנו, כדי להגיע לנוסח מוסכם, כדי שיפורסם. 

הסוגיה היחידה שהשארתי פה פתוחה זה מה שכבר היה כתוב כנראה, ולא תומך במה שאמרנו עד עכשיו. אם אפשר לחיות עם זה, תנסו לחיות עם זה, ובא לציון גואל. עברנו פה עוד הליך מורכב של עמדות שונות במשרדי ממשלה, וכמובן גופים וארגונים, אבל עם זאת, תחושה שכל אחד עשה כברת דרך ארוכה מצדו. ראיתי את משרד הבריאות מגמיש עמדות, ראיתי את אביר קארה מפרגן לכם מדי פעם. ראיתי את זה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

מפרגן הרבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ראיתי את הדברים, ראיתי את ההליכה שלכם לקראת היצרנים, לקראת היבואנים, ביטלנו פה כמה סוגיות שקודם היו חלק מהחוק והקלנו. גאווה שביטלנו את האגרות והקלנו על כולם. 

אני מודה לחברי הכנסת שעסקו בזה, מיכל שפה מתמידה איתי עד הרגע האחרון, אבל רון כץ ורבים אחרים נכחו בישיבות על פרק התמרוקים. 

אנחנו נבהיר עד לנוסח, שזה עד מחר, האם החוק הזה ימשיך לעבור בקרה שלנו, כולל הפרק הזה. הייתה פנייה לבדוק, לאור העובדה שכבר טיפלנו בו, שהבקרה על היישום שלו, כולל התקנות, יישאר אצלנו. אנחנו בדיאלוג עם עידית סילמן יושבת-ראש ועדת הבריאות. אם היא תרצה את התקנת התקנות אצלה, זה יישאר אצלה. אם היא תרצה ועדה משותפת, נעשה - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>   

היא הסכימה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא אמרה שהיא בודקת. אם היא תרצה ועדה משותפת, נעשה ועדה משותפת. אם היא תיתן לי לטפל בכל ובתקנות, אנחנו ניקח על עצמנו גם את התקנות ואת קידום החוק. בתוך הנוסח הסופי יהיו מועדי דיווח ובקרה, אותם מועדי דיווח ובקרה חצי שנתיים וסוגיות שתאשרנה או ועדת הכלכלה או ועדת הבריאות בתקנות החדשות.

בכל פעם מחדש אנחנו מתחילים עם פערים עצומים, מסיימים עם התקדמות. אני תמיד אומר שאף אחד לא קיבל את כל תאוותו בידו, אבל עשינו דבר משמעותי לאזרחי מדינת ישראל. המבחן יהיה ביישום, המבחן יהיה בתוצאה, בהיקף היבוא שיגדל, במגוון המוצרים שיגדל ובמחיר שיפחת. אני שם כוכבית, אמר לנו את זה פה יבואן מקביל: אני מייבא בזול, מוכר בזול, במדף זה אותו מחיר כמו המוצר המקורי, כי שם עוד לא נגענו, בעולם רשתות המזון והשיווק, וגם זאת תחנה שאותה נצטרך לבדוק בכנסת ישראל, שאכן כל שרשרת המזון, כל שרשרת האספקה, עברה את הבקרה למנוע קרטלים, תיאומי מחירים, הפקעות מחירים, או כל דבר שתקראו לזה. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:12. << סיום >>