פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 94
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021), שעה 17:00



סדר היום:
 << הצח >> פרק ג' (תאגידים שהוקמו לפי חוק) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
ענבר בזק


חברי הכנסת:
קרן ברק
אלון טל
שמחה רוטמן


מוזמנים: 
	נדב דישון
	–
	רפרנט חברות ממשלתיות המחלקה כלכלי פיסקלי, משרד המשפטים

	אפרת בלאק
	–
	מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	יואב הכט
	–
	רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

	אליעזר יפה
	–
	סמנכ"ל מד"א, מגן דוד אדום

	נעם יפרח
	–
	יועץ מד"א, מגן דוד אדום




מוזמנים באמצעים מקוונים: 
	רות מרק
	–
	חשבת בכירה בחשכ"ל, משרד האוצר

	מיכל עקביה
	–
	המשנה ליועץ המשפטי למשרד האוצר, משרד האוצר

	עודד סנדלר
	–
	סגן בכיר ליועץ המשפטי, שירות התעסוקה

	מיכל גרוס
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו




ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
רמי בן שמעון


 << נושא >> פרק ג' (תאגידים שהוקמו לפי חוק) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021,  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מכובדיי, ערב טוב לכולם. אנחנו נמצאים בהנמקת הסתייגויות והצבעות בפרק ג' של הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, מ/1443. הפרק עוסק בתאגידים שהוקמו לפי חוק או לייתר דיוק בחובת הדיווח שלהם, חובת התקנת הדוחות הכספיים והדיווח שלהם.

קיימנו מספר דיונים בהצעת החוק הזו. אומר בפתח הדברים שאולי בניגוד לשני הפרקים האחרים שנדונים כאן בוועדה מתוך חוק ההסדרים, זה פרק שאני יכול היה להבין כיצד הוא מוצא את דרכו אל חוק ההסדרים מכיוון שבסופו של דבר הוא מתכתב בהחלט עם המהלכים של התקנת התקציב של המדינה ושל הבקרה על תקציבי המדינה, למרות שהתכלית שלו רחבה יותר ושהיא בהחלט תכלית ראויה גם של ממשל תאגידי נאות בתאגידים הסטטוטוריים וגם בשקיפות ציבורית.

אני אציין שאני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך חלקי בלבד ולאור החשיבות של התאגידים הציבוריים שבאמת אמונים על אספקת שירותים שחלקם חיוניים וחלקם מסדירים תחומי פעולה חשובים של הרשות המבצעת, ראוי לחזור ולהידרש לחוק התאגידים הציבוריים, להתקין אותו, לא להסס להתקדם  בעניין. ודאי יש שם סוגיות סבוכות, ודאי ישנם תאגידים שנשלטים על-ידי חוקים ספציפיים עבי כרס, אבל החוק הזה מעיד בעצם עד כמה המצב שעליו גם התריע מבקר המדינה הוא מצב מטריד ולא תקין, ואני מקווה שהממשלה הזו בהובלת משרד המשפטים בעיקר, אבל עם יתר המשרדים שאחראים על התאגידים הסטטוטוריים, יקדמו את העניין.

בדיון שלנו בפרק ההסדרה, הרגולציה, אנחנו עסוקים מאוד בשאלת מעמדם העצמאי של התאגידים הציבוריים ומגינים על המעמד העצמאי של התאגידים הציבוריים גם כאשר הם עוסקים בהסדרה אבל היא הנותנת, אם יש לתאגידים ציבוריים כוח שלטוני, ואנחנו רוצים לשמור על העצמאות שלהם, אז חייבים לוודא שהממשל התאגידי שלהם מוסדר היטב בחוק, שיש מנגנוני בקרה על הממשל התאגידי חוץ ממבקר המדינה והתערבותו של בית המשפט. אני מוציא מכאן קריאה שהיא לפרוטוקול אבל היא בייחוד למשרד המשפטים, לחזור למשימה הגדולה של חקיקת חוק התאגידים הציבוריים בישראל.

אנחנו נמצאים בדיון שעיקרו הסתייגויות והנמקות להסתייגויות. יש לפנינו שתי קבוצות של הסתייגויות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת ההסתייגויות שהציעה סיעת הליכוד והציע חבר הכנסת אמיר אוחנה, הן משולבות לרשימה אחת. הקבוצה השנייה מוגשת על-ידי סיעת הציונות הדתית, ינמק אותה ודאי חברנו חבר הכנסת רוטמן שנטל חלק בדיונים והציע לא מעט הצעות שמצאו את דרכן בסופו של דבר אל החוק.

אז אנחנו ניגש, קודם כל, אלייך חברת הכנסת קרן ברק, תודה שאת איתנו.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני אנמק את כל ההסתייגויות?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אנחנו מיד נעמיד את זה לבחירתך. נמצא אתנו חבר הכנסת בני בגין, תודה השתתפותך אדוני. נמצאים כאן נציגי המשרדים: המשרד המציע, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה וגם נציגות יפה לתאגידים הציבוריים. ברוכים הבאים אנשי מגן דוד אדום.

בגלל שאנחנו פועלים על פי הנחיות היועצת המשפטית לכנסת, אז בעצם הבחירה במידה רבה בידייך. דרך המלך מבחינתנו היא לעבור הסתייגות הסתייגות ושכל להסתייגות תנומק על-ידי נציג הסיעה או נציגת הסיעה בנפרד. זו דרך המלך. אם את מעדיפה לנמק הנמקה כוללת, אם זה על פי - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

יש לי לפי סעיפים, מה שאתה רוצה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זו בחירה שלך.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני לא מצליחה לעשות את ההפרדה ביני לבין אמיר. קודם היה לי יותר פשוט כי זה היה רק שלי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אז בואו נעשה את זה על פי דרך המלך. את תנמקי את ההסתייגויות שאת הגשת. את ההסתייגיות של אמיר אנחנו פשוט נקריא.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתה יודע להבדיל?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אם את תנמקי, אנחנו נדע לסמן אותן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

אם ניתקע, אני אגיד לך מה שלך ומה של חבר הכנסת אוחנה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אין לי בעיה, יש לי 5 הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר. אז בואו נתחיל מההסתייגויות שלך שאת מנמקת אותן, אחרי זה נקריא את ההסתייגות של חבר הכנסת אוחנה. בכל מקרה, גם בדיון הקודם, גם חברי כנסת שלא נמצאו כאן והגישו הסתייגויות, קראנו את הסתייגויותיהם והצבענו והכול בסדר. כמובן, אנחנו גם רושמים את כל ההסתייגויות לדיבור במליאה. זה ברור לנו, הכול בסדר.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

מי שמגיש הסתייגויות לא יכול להגיש רשות דיבור. מי שמגיש הסתייגויות, לפי התקנון הוא לא יכול להגיש בקשות רשות דיבור. 

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

זה בדיוק זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

אם הגשת הסתייגות, זה אומר שאת מקבלת דקות לדבר במליאה על ההסתייגות שהגשת. את לא יכולה לבקש במקביל בקשת רשות דיבור.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שדיברנו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור, ברור. אני לא ניסחתי את זה נכון. זה דיבור על ההסתייגויות. הוא מתקן אותי אני, עוד טירון כאן. זה בסדר, הבנתי את האבחנה והכל בסדר. כן, בבקשה חברת הכנסת ברק.
 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני רק אגיד עוד פעם את המחאה שלי שגם אמרתי בדיון הקודם. אני אקרא את מחאתי על זה שכל חוקי התקציב וכל הדיונים מתקיימים בלי אופוזיציה, שבכל הוועדות ובמקביל מוצבע התקציב וחוק ההסדרים וסעיפיו בלי הצבעה של האופוזיציה. אין השתתפות של האופוזיציה באף הצבעה בגלל פרשנות מוטעית, בעיניי, לתקנון הכנסת. אני חושבת שזו הייתה הבחירה הלא נכונה של הכנסת להתנהל ככה שאנחנו מודרים לגמרי מההצבעות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

רק נתקן ונאמר שרוב האופוזיציה לא משתתפת. הרשימה המשותפת שהיא חלק מהאופוזיציה, מינתה חברים כולל בוועדה הזו.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא רק שהיא חלק מהקואליציה - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

היא בקואליציה. באבו-אבוה הם בקואליציה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא יודע. אני דווקא ראיתי ביום רביעי האחרון צהלות שיתוף פעולה לא בין הקואליציה לרשימה המשותפת.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

משתפים פעולה גם עם הקואליציה. גלעד, גם אני ואתה הצלחנו לשכנע - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

טרם חגגנו יחד במליאה, אבל מי יודע, אולי נגיע גם לחגיגות משותפות במליאה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני אגיד לך עוד משהו. כל בן-אדם, כל סיעה, כל אדם שיחבור אלינו להפלת הממשלה, אנחנו נקבל אותו בזרועות פתוחות. יש הבדל עצום בין חיבור להפלת הממשלה לבין יצירת קואליציה עם אותם גופים. אין קשר בין שני הדברים האלה, כל מי שרוצה - הנה אני קוראת מעל הבמה הזאת– תצטרף אלינו להפלת הממשלה. שמים וארץ, אין קשר בין ששני הדברים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הכול בסדר. בבקשה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

חברת הכנסת ברק, ההסתייגויות שלך הן: 1, 5, 13, 14, 15, 16. אלה ההתנגדות שלך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בבקשה, אז בואו נעשה את זה דבר דבור על אופניו.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה להגיד משהו על  הפרק כולו קודם. לפני שאני מתחילה, אני רק רוצה להעיר הערה, תגיד לי אולי אני טועה בה. במהלך הדיונים כאן הוצגה רשימת תאגידים ציבוריים – אבל יכול להיות, אני עוד פעם אני שואלת – אבל לא הוצג מסמך המפרט את אחוז התקצוב של כל תאגיד על-ידי הממשלה, ואז אנחנו לא יכולים לבחון האם ישנם תאגידים שאינם מתוקצבים על-ידי המדינה או מתוקצבים באופן מועט. אנחנו לא יודעים את האחוזים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אנחנו לא יודעים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא ראיתי מסמך שמנתח את התקציב.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אנחנו לא יודעים אם המדינה שותפה ב-2%, 5% או 50%. אין לנו מושג.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון, וזה גם לא הפרמטר היחיד לעניין הגדרת תאגידים ציבוריים שרלוונטיים לחוק הזה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, אבל אתה מבין שהשותפות היא שונה בכל שותפות, אם זה 2%, 5% או 50% או 70%.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון. מסכים לחלוטין. כדרך אגב, זו גם הסיבות שאנחנו הקפדנו בהגנה על עצמאות התאגידים ובאי-יכולת של התערבות של איזושהי יד ארוכה של חשכ"ל.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מותר לי להתערב אני 70%, אפילו 50. אם אני 2%, בעיניי זה טיפה אפעס לא פייר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. סוגיה חשובה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני מקריאה. פרק ג' במלואו. הפרק המוצע נדון באופן מקוצר ומזורז במסגרת חוק ההסדרים בוועדת חוקה ללא דיון מקיף בהסדרת השקיפות הכוללת, הן בתאגידים הציבוריים והן בתאגידים הממשלתיים. כמו כן, במהלך הדיונים עלו שאלות קריטיות בדבר מקומו של החוק בחוק התקציב בשל העדר נקודות - - - המצביעות על זיקה בין הפרק לבין ייעודו הכולל של חוק התקציב.

בנוסף – וכאן אתה מככב – במהלך הדיונים, יו"ר הוועדה, חבר הכנסת גלעד קריב אמנם הצהיר על תמיכתו בשקיפות הדוחות הכספיים של התאגידים הציבוריים, אולם הוא הביע התנגדות עזה לתהליך החקיקה וסבר כי ראוי היה להעלות את החוק במסגרת הצעת חוק ממשלתית, ציטוט: אם אני הייתי קובע את הפרטים, הפרק הזה לא היה נכלל בחוק ההסדרים, אני מתקשה להבין את הקשר בינו לבין הצעת חוק התקציב גם לשיטת אלה שתומכים בצורך בשימוש בכלי של חוק ההסדרים. דומני כי הפרק לא עומד בקריטריונים, אז למה לא להגיש הצעת חוק בנושא?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון.
 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה בכללותו. סיימנו את פרק ג' בכללותו. עכשיו על 1 שלי, נכון?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

ולכן בעצם ההצעה של הסתייגות מספר 16 היא למחוק את כל - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

עברנו זה בעצם ה-16. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מה רשום אצלך כהסתייגות?

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אחרי סעיף 28 יבוא סעיף קטן (ה) – זה?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

כן. זה מיוחס לסעיף - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

סעיף קטן (ה) מסמיך את החשב הכללי להורות לתאגיד מסוים על התקינה חשבונאית כמצוין: להורות לתאגיד מסוים על תקינה חשבונאית. הוא אינו מתאר באילו סוגיות רשאי החשב הכללי להורות וטומן בחובו פתח לפרשנויות רבות וסמכויות נרחבות על-ידי החשב הכללי, לכן היה ראוי להחליף את המילה "על" במילה "סוג" כדי לתאר באופן ספציפי על מה מורה החשב הכללי לתאגיד הציבורי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא רואה את זה פה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כתוב: "רשאי להורות לתאגיד מסוים על סוג התקינה החשבונאית", ולא "על התקינה החשבונאית".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, אבל אני לא רואה את זה ברשימה. הנה, זה מספר 5. אנחנו כרגע מנמקים את הסתייגות מספר 5: בפסקה (1), בסעיף 28א(ה) המוצע, במקום "התקינה החשבונאית המתאימה שלפיה" יבוא "סוגי התקינה החשבונאית המתאימה שלפיהם". נכון? בסדר גמור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

אני רק אגיד הבהרה: כל ההסתייגויות ששלחתם היינו צריכים להתאים אותן מבחינת הלשון והנוסח כדי שאם הן יתקבלו – הרי בסוף לפי התקנון הסתייגות זו הצעה לתיקון נוסח, אז זה צריך להשתלב עם הנוסח הקיים ולכן היינו צריכים לעשות תיקוני לשון שיתאימו לנוסח.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר. אבל זה 5. 

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

מה תיקון הלשון?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

"סוגי" במקום "סוג", לדוגמה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי, בסדר. אני מקריאה את זה לפי הסדר שלי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זאת ההנמקה לגבי ההסתייגות הזו?

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. אנחנו מצביעים כרגע על הסתייגות מספר 5.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

היה גם את 16 מקודם.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

וגם 16. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

וגם 16, בסדר גמור, אין בעיה. אז אנחנו נתחיל - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

על 16 קודם כי אם תקבל את 16, אז - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון. אנחנו נתחיל על-פי סדר ההצגה וההנמקה של חברת הכנסת ברק.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

אז גם אני אוותר. אגב, אני פה מודיע לפרוטוקול שאם אתה מקבל את 16, אני מוותר על  כל ההסתייגויות שלי, כולל זמן הדיבור.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אחרי כל המאמצים היפים שלך בחוק הזה? כן, מי בעד קבלת הסתייגות מספר 16? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 16 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מספר 5 שכבר נומקה, מי בעד קבלת הסתייגות מספר 5? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 5 לא נתקבלה.


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

ההסתייגות הבאה שמנמקת חברת הכנסת ברק - - -

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

תראה כמה התחשבתי שלא ביקשתי התייעצות סיעתית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אתה באמת נדיר בנדיבותך.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

ההסתייגות הבאה, לדעתי, היא 13: סעיף קטן (י) המוצע מעניק סמכויות נרחבות לשר אוצר להחליט בדבר פרסום דוחות כספיים של התאגיד גם במקרים בהם ישנו חשש ממשי לפגיעה בהגשמת תפקידיו הציבוריים של התאגיד. באופן זה, הסעיף החדש מקנה התדיינות פרטנית במקרים חריגים של אי- הסכמה בין שר אוצר לגורם הרלוונטי בדבר הפטור העתידי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה 13, זה בדיוק - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כן, אבל מה אני מבקשת - - 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

שיקויים דיון.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

- - שיהיה כתוב: לפטור את התאגיד לזמן קצוב או לתקופה בלתי מוגבלת מתחולת החוק ובסופו יבוא "במקרה של אי הסכמה בין שר האוצר לשרים הנוגעים בדבר יכונס דיון לטובת הסוגיה".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 13 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה. זו הסתייגות מספר 13. נמשיך הלאה, כן.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תגידו לי איזה סעיף זה: אחרי סעיף 28 יבוא - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

הסתייגות 14 מתייחסת לסעיף קטן (יא), סעיף 28א(יא).

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

עכשיו זה 14? סעיף קטן (יא) מחריג את המוסד לביטוח לאומי מהליך השקיפות המוצע בפרק ג' בשל מינוי החשב המבקר בתאגיד זה מטעם המדינה. הנימוק שהעלו פקידי האוצר להחרגת המוסד לביטוח לאומי כולל בחובו גם את הרשות לניירות ערך. בממשלת הליכוד ב-2014 המחוקק של חוק רשות לניירות ערך הצביע על הצורך לתת עצמאות עבור התאגידים הציבוריים. באופן הזה החוק המוצע מפחית את מידת העצמאות של התאגיד. הצורך בעצמאות הרשות לניירות ערך נובע מתוך שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בפרט, אשר עשויה לעיתים להיות מנוגדת לאינטרס הממשלתי. החשב הכללי מנפיק את איגרות החוב במדינת ישראל והרשות היא זו שמפקחת על הנפקות.

כמו כן, החשב הכללי עוסק בהפרטה בעוד הרשות מיועדת לטפל ולסייע במקרים הללו. לכן הצורך בשמירת העצמאות של רשות ניירות ערך היא גם הכרחית עבור תפקודו של התאגיד. לכן לא רק ביטוח לאומי אלא גם הרשות לניירות ערך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. תודה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? 

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 14 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה. ההסתייגות הבאה 15.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

רגע. אז יש לי גם את 1. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

נכון, גם את 1. הסתייגות 15 היא על התיקון של סעיף 50 לעניין הסמכויות של שר האוצר - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

המושג מדיניות חשבונאית צריך להימחק מלשון החוק. הוא נועד למקרים בהם החשב הכללי יסבור כי הטיפול בדוחות הכספיים של תאגיד ספציפי נעשה בדרך לא ראויה ובאופן שלא עולה בקנה אחד עם דיווחים של תאגידים אחרים. אולם זו בדיוק ההבחנה בין סמכות ההוראה הישירה שבה תאגיד החליט להחיל על עצמו כללים לא מקובלים של תקינה חשבונאית לבין מחלוקת על דרך היישום של הכללים. בנושא הזה אין מחלוקת. בדיוק בשביל זה בנינו את המנגנון של סעיף ז'. זו דריסת רגל בעצמאותם של התאגידים ומיתרת את סעיף ז'.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני רק אומר שבעניין הזה אנחנו קיימנו פה דיון ועשינו את ההבחנה בין יכולת ההתערבות הפרטנית בעניינו של תאגיד ספציפי לבין העובדה שישנן תקנות שקובעות כללים שהם across the board בנושא מדיניות חשבונאית. לכן גם צריך לומר עוד פעם, תאגיד ציבורי שיש לו מקרה מיוחד צריך לבוא בדין ודברים עם השר, ובמסגרת התקנות צריך להתייחס לדברים. אין לנו דיון היום, אנחנו בהנמקת הסתייגויות.

כן, מי בעד מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 15 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה. אנחנו עוברים להסתייגות מספר 1.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

סעיף 5 המוצע מבקש להכניס שני רבדים: סט התקינה המתאים לכל גוף; וטיפול במקרים חריגים. המושג "מדיניות חשבונאית" נועד למקרים בהם החשב הכללי יסבור כי הטיפול בדוחות הכספיים של תאגיד ספציפי נעשה בדרך לא ראויה או באופן שלא עולה בקנה אחד עם דיווחים של תאגידים אחרים. אולם זו בדיוק ההבחנה בין סמכות ההוראה הישירה כשתאגיד החליט להחיל על עצמו כללים לא מקובלים של תקינה חשבונאית, אם אין מחלוקת על דרך היישום של הכללים. בדיוק לזה בנינו את המנגנון של סעיף ז'. זוהי דריסת רגל בעצמאותם של התאגידים ומייתר את סעיף ז'. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 1 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עוברים עכשיו לסדרת הסתייגויות שהגיש חבר הכנסת אמיר אוחנה והן נכללו בתוך ההסתייגויות של סיעת הליכוד. אנחנו נאפשר את ההצבעה על ההסתייגויות. הוא לא נמצא כאן לנמק, אם חברת הכנסת - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני יכולה להקריא, אם אתה רוצה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

היועץ המשפטי יקריא. אבל אם את תרצי להתייחס באיזושהי נקודה, אז כמובן זכות הדיבור שלך כנציגת הסיעה. אנחנו בהסתייגות 2.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני יכולה לתת אותה לשמחה?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

שמחה תכף יקבל את כל הזמן שהוא רוצה, לא אצה לנו הדרך.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

מי אמר שלא אצה לנו הדרך? מה עניין הזה?

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

ויתרתי לו על 20 התייעצויות סיעתיות, אז הוא זה חייב לי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

התייעצות אחת מותרת בדיון. לא כל הסתייגות מותרת.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

בטח שכל הסתייגות.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

כל הסתייגות פה זה נושא אחר לחלוטין. אנחנו נבקש נושא חדש.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אמנם אתם עדיין לא מכירים את כללי הדמוקרטיה כי עדיין הם לא יושמו בכנסת הנוכחית, אבל - - -
 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

אני אקריא. הסתייגות מספר 2: בפסקה (1), בסעיף 28א(א) המוצע, בהגדרה "מועצת תאגיד", בסופה יבוא "ויוסכם על הצדדים".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 2 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 3: בפסקה (1), בסעיף 28א(ב) המוצע, במקום "מדי שנה" יבוא "מדי חציון".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 3 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

 
 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 4: בפסקה (1), בסעיף 28א(ה) המוצע, לאחר "או מי שהוא הסמיכו לכך" יבוא "בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 4 לא נתקבלה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 6: בפסקה (1), בסעיף 28א(ו) המוצע, במקום "לשר הנוגע בדבר ולחשב הכללי במשרד האוצר" יבוא "לשר הנוגע בדבר, למנהל הכללי של משרדו ולחשב הכללי במשרד האוצר".  

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 6 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 7: בפסקה (1), בסעיף 28א(ו) המוצע, אחרי "31 במרס" יבוא "ו-30 בספטמבר".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 7 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נפל.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 8: בפסקה (1), בסעיף 28א(ז)(1) המוצע, במקום "רשאי הוא להורות" יבוא "יורה".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 8 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נפל.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 9: בפסקה (1), בסעיף 28א(ח) המוצע, אחרי "במועד מאוחר יותר" יבוא "במועד שלא יעלה על 45 ימים נוספים".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 9 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נפלה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 10: בפסקה (1), בסעיף 28א(י) המוצע, במקום "בהסכמת שר המשפטים" יבוא "בהתייעצות עם שר המשפטים".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 10 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 11: בפסקה (1), בסעיף 28א(י) המוצע, אחרי "והשר הנוגע בדבר" יבוא "ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".
 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 11 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

הסתייגות 12: בפסקה (1), בסעיף 28א(י) המוצע, אחרי "כולן או חלקן" יבוא "לתקופה של שנתיים".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 3
הסתייגות 12 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה.

בהסתייגויות 13, 14, 15, 16 כבר דנו. אנחנו מייד עוברים לחבר הכנסת רוטמן. אבל חברת הכנסת ברק, פה אני שואל באמת לצורך הבנה, לא לצורך התנצחות פוליטית, אני בוועדה חפץ מאוד בהשתתפותם של חברי האופוזיציה. למיטב הבנתי, גם המחלוקת סביב הרכב ועדת החוקה לא הוא עומד כרגע בשורש הדיון בין האופוזיציה לקואליציה, וכל פעם שנמצאים פה חברי אופוזיציה – ואני צריך לומר שגם מסיעת יהדות התורה וגם מסיעת הציונות הדתית חברים פוקדים כאן את הוועדה ומשפיעים על הנוסחים של החקיקה ותורמים את תרומתם, ופה ושם גם יש לנו נציגים מסיעת ש"ס. במושב הקודם הם עוד השתתפו.

אני חייב לומר, אני קורא את הסעיף הרלוונטי בתקנון הכנסת לא ברור לי מה המחלוקת הפרשנית. אני אומר שהסעיף בתקנון שאת אמרת שיש פה סוגייה פרשנית ושאת מצרה שהכנסת לא – זה לא ברור לי.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני אסביר לך. גמרתם עם ההסתייגויות?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא. אנחנו עושים עצירה - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה יודע שאני מאוד אוהב לשמוע את - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

סיימנו את ההסתייגויות של הליכוד, אז חשוב לי להבין איך זה מתיישב, התקנון די ברור: אחרי 60 ימים - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

 כשנכתב התקנון לא העלו בדעתם שנגיע לסיטואציות. הוא לא בא לפתור את העניין הזה, הוא בא לפתור בעיות פנים סיעתיות, שלא אחד יעשה את כל מיני שרירים פנים סיעתי. לא בא לפתור אירוע כזה שבו באמת יש איזושהי תפיסת עולם שבה אין ייצוג הולם, שזה משהו שהוא באמת הרבה יותר חזק מאשר המלחמות הפנים סיעתיות. אם התקנון היה עכשיו נכתב על הסיטואציה הזאת, הוא לא היה נכתב ככה. מדוע? כי מה ההבדל? איזו סיבה יש לא לתת לחברי האופוזיציה זכות הצבעה, גם אם הם לא חברים קבועים? תפיסת העולם אומרת שאתה רוצה שתהיה פה דמוקרטיה, יושבים פה אנשים מהאופוזיציה, הרי בפרקטיקה של החיים גם אם אתה יושב בוועדת כספים ואתה חבר קבוע בוועדת כספים ואתה מתנגד נורא למשהו, מחליפים אותך תוך שנייה, הסיעה מחליפה אותך ובא המחליף שלך אפילו שאתה החבר הקבוע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה ברור לי.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הם אומרים שצריך להיות חבר קבוע ולא מזדמן. מה אכפת לכם? לליכוד יש 3 אצבעות – 3 אצבעות. למה זה חייב להיות קבוע? זה לא חייב. זה פוגע בעיניי פחות בדמוקרטיה, סליחה ענבר, מאשר חברי כנסת נורבגים. לחברי כנסת נורבגים אין בכלל יכולת להצביע נגד הממשלה. הרי אם מישהו נכנס במקום השר שהכניס אותו, הוא יוצא והשר נכנס ומצביע במקומו. אין לו יכולת. מבחינת פגיעה בדמוקרטיה, כשיושב בוועדה מישהו הוא לא יכול להצביע נגד השר שהוא החליף. לעומת זה, חבר כנסת - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, לא - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תעשה אלף פרצופים. רצית דיון אמיתי - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא מבין את הרציונל של - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הפרצופים שלך לא נעימים לי - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אבל אני לא מצליח להבין את הטיעון הזה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

	אני חושבת שהנורבגים זו הפגיעה הכי חזקה בדמוקרטיה כי 20 חברי כנסת נורבגים חייבים – זה כמו חיילים, אין להם בכלל יכולת. הם יכולים להיות עם מסכה, אין להם שום יכולת להצביע נגד השרים שהכניסו אותם כי בדקה ורבע - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

שהשר יתפטר מהממשלה?

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא יתפטר מהממשלה, הוא יחזור לכנסת. הוא יישאר בממשלה. כמו תמיד, הוא יהיה חבר כנסת וחבר ממשלה, לכן אין לו שום כוח, שום מנוף, שום מאזן אימה לשבת בוועדה ולהגיד: סליחה, אם הסעיף זה לא משונה, אני מצביע נגד. אין לו. הוא חייב להצביע בעד. לעומת זאת, חברי כנסת מהאופוזיציה, גם אם הם לא חברים קבועים, יש להם הרבה הרבה יותר השפעה על מה שקורה בדיונים אם הייתה להם זכות להצביע, ולכן הפגיעה בדמוקרטיה היא מהצד הזה ולא מהצד שלנו. אם היה תקנון עדכני עכשיו, התקנון היה מותאם והסעיף הזה לא היה נמצא בתקנון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני רק אני רק לומר בהקשר הזה שייתכן, אבל אני חייב לומר שכרגע התקנון כמו שהוא כתוב  הוא די ברור.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

הוא די ברור כשהוא לא חשב – זאת אומרת, המצב לא היה לנגד עיניו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת ברק, ברור לי מה שאת אומרת - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בוא נגיד ככה, אם אני הייתי היועצת המשפטית של הכנסת, הסעיף הזה לא היה מופעל. אני לא חושבת שאני פחות ישרה מהיועצת המשפטית של הכנסת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הכול בסדר, אני לא בטוח שליועצת המשפטית של הכנסת יש את הסמכות להחליט איזה סעיף בתקנון להפעיל או לא. כדרך אגב, בתפיסה הזו ישנה מחלוקת לגבי הייצוג בוועדות, אז לשיטתך, בואי נאמר שהייתה אפשרות לא להפעיל את הסעיף, אז מספר האצבעות היה כמו שנקבע בוועדה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כמו שקבעתם. כן, כמו שהצבעתם עליו. זה חוק. הצבעתם על מספר החברים בוועדה, כל הסיפור הוא שאין לכם שמות קבועים, זה הכול. המספר קבוע. בוועדת חוקה, לצורך העניין, יש לליכוד 3 אצבעות – 3 אצבעות מצביעות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני רק אומר לפרוטוקול שהוועדה הזו שהייתה הוועדה הראשונה שהורכבה כוועדת קבע בכנסת הזו, קיימה לאורך כל המושב הראשון הצבעות עם חברי אופוזיציה מצביעים. אנחנו מבחינתנו - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

נו, אז מה הייתה הבעיה? מה הבעיה להמשיך עם זה?
 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

שכרגע, כנראה, הוראות התקנון מאוד מפורשות.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא. זה מה שאני אומרת, זו פרשנות של הוראות התקנות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני אשמח מאוד שהמחלוקת הזו תגיע לכדי מיצוי.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

פרשנות גרועה מאוד ופגיעה  בדמוקרטיה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת בזק, ולאחריה אנחנו עוברים - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להגיב בקצרה לטיעון הדי מגוחך שחברי הכנסת הנורבגים לא יכולים להצביע נגד - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

כשאין מה להגיד אומרים "די מגוחך". איך אני אוהבת את הציונים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא, לא. חברת הכנסת ברק - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אם יש לך מה להגיד, תגידי בלי לתת ציון בפתיח – את הופכת להיות מגוחכת כשאת מתחילה כך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת ברק, שנייה, הקשבתי - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לא, נו, היא נותנת לי ציונים. היא, נו באמת.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

כבדתי אותך ולא נכנסתי לדברייך ואני אסביר ואנמק מה - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אבל אני לא ירדתי, אני לא יורדת לרמה האישית לאף אחד. אני אמרתי לה משהו - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

לא אמרתי שאת מגוחכת, אמרתי שהטיעון מגוחך, ואם תתני לי לסיים אני למה הוא מגוחך. אני יושבת פה בחודשיים האחרונים ואפילו יותר. מאז שהתחלנו לדבר על חוק ההסדרים אני יושבת פה בכל דיון, לא ראיתי אותך כל-כך הרבה פה בדיונים.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני בוועדת כספים ישבתי כל דיון.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר. אבל אני הצלחתי להשפיע על לא מעט רפורמות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בוודאי.

 << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני וחברים נוספים ביחד איתי החרגנו את הרפורמה בחקלאות. בזכותי יצא הדבש מהרפורמה.  לבוא ולהגיד שחברי הכנסת - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אין לך שום מנוף ממש. גם בזכותו יכלו לצאת דברים מהרפורמה, אבל אין להם שום מנוף. אז מה, גם הם יכולים לשכנע.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

ההבדל בינך לביני זה שאני נותנת לך לסיים את דברייך ואני מכבדת אותך. אז תנסי, בניגוד לסגנון של הליכוד, פעם אחת להקשיב לאחרים.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

בניגוד לסגנון של הליכוד – אין הבדל בינך לבין כל פקיד שיושב בצד הזה. אין לך שום מאזן אימה, את והם באותו מעמד, סליחה אם פגעתי בך, אבל אין לך שום מעמד של נבחרת ציבור, בדיוק כמוהם וזה כל ההבדל בין נבחר לבין פקיד שיושב פה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת ברק, תודה. זכות הדיבור אצל חברתנו חברת הכנסת בזק. לפחות בוועדה הזו, אני לא מדבר על ועדות אחרות כי אני לא יושב בהן, אני רק יושב במליאה, לפחות בדיוני הוועדה הזו כל חבר כנסת שיושב כאן בוועדה הזו, בין אם חבר ובין אם לא, הוא חבר כנסת, אנחנו מחויבים כלפיו מכוח הקולגיאליות וגם כבוד לחברה הישראלית שבחרה אותנו לכבד אותו. יש הבדל מהותי בין כל חבר כנסת שיושב כאן לבין אורחים מכובדים ככל שיהיו. אז חברת הכנסת בזק בואי, תשלימי - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

איזה הבדל יש במעמד? במעמד ובהצבעה?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת ברק, אני עוד שנייה מתנצל שפתחתי את הדיון לקבל את עמדתך שעניינה אותי.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מה רצית שאני לא אגיד דברים שאתה לא רוצה לשמוע? אנחנו חלוקים, מה לעשות?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הכול בסדר גמור, אבל  עכשיו בואי ניתן לחברת הכנסת בזק להשלים את דבריה ואז ח"כ רוטמן ינמק את הסתייגויות הציונות הדתית. בבקשה, חברת הכנסת בזק.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

- - - בסגנון השיח - - -  יש סגנונות שיח שונים וגם יש סגנונות התנהלות שונים. אני נכנסתי לפוליטיקה, מעולם לא חשבתי – זה בכלל לא קשור איך נבחרתי. אם הייתי נבחרת ישירות או בנורבגי – להיות מאזן אימה. אני לא הטיפוס שיבוא ויגיד: אם לא תקבלו את העמדה שלי, אני אפיל את הממשלה. אני פשוט לא כזאת, לא ככה חינכו אותי. בכל סעיף וסעיף, כשיש דברים שלא נראים לי, אני באה ואני עושה אותו בדיאלוג ועושה אותו ובהידברות. לפני שנכנסתי לחדר היושב-ראש ודנתי איתו בדברים שלא נראים לי ברפורמה ואנחנו עושים את הכול בהידברות והצלחתי להשפיע על הרבה מאוד.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם אני יכול להגיד לך מה לא נראה לי?

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

גם אתה יודע ואנחנו יושבים מספיק בוועדות - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

זו הייתה הערת אגב מצחיקה, זה לא היה נגדך. רציתי פשוט להגיד לו מה מפריע לי ברפורמה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל רגע, שמחה, אנחנו יושבים מספיק בוועדות – פעם אחת נכנסתי אליך עם דברים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הוא לא דיבר על הרפורמה הזאת. חברת הכנסת בזק, הוא דיבר על מה שמפריע לו ברפורמה שלי, אבל בשביל זה צריך שבוע של דיונים.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא היה נגדך. הכול בסדר - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

דלת חדרו של היושב-ראש פתוחה, גם אתה יכול להיכנס וכל  חברי האופוזיציה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני יודע, אני יודע.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מבינה במאזני אימה. השיטה הזאת שבאים חברי קואליציה ואומרים: "אם לא תקבלו את עמדתי אני אפיל את הממשלה", היא מגוחכת בעיניי. קודם כל, בוא נגיד את המובן מאליו, אף אחד לא יפיל את הממשלה ומי שאומר את זה פשוט משחק משחק אווילי. אני באה עם האמת שלי והאמת שלי היא שאני אלחם ואיאבק על דברים שחשובים לי. אני הצלחתי בחוק ההסדרים, אני גאה שהרבה מאוד דברים שהשתנו, השתנו בזכותי בלי לאיים, עם לבוא ולדבר ולשכנע. לשבת פה ולנסות להקביל אותי לפקיד ציבור – ופקידי ציבור כבודם במקומם מונח, אני חושבת שיש להם תפקיד לא פחות ממני וגם אם הם באים פה לישיבות ומנמקים – אני חושבת שאת לא מכבדת את המקום שלי פה, לא באיך שאת מדברת אלי ואל חבריי - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני הפסקתי לכבד אותך ברגע שאמרת הטיעון מגוחך. את צודקת, הפסקתי לכבד אותך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

טוב, תודה. חברת הכנסת בזק, תודה.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

בשנייה שאמרת את המילה מגוחך, איבדת את - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת בזק, חברת הכנסת ברק, תודה. חברותיי, תודה רבה, אנחנו ממשיכים. תוך כדי שאני שומע דברים מעניינים, אני מנסה לפצח אותם. אני אבדוק את זה אחרי זה אם היועץ המשפטי. אני רואה בחוק חוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 42ג(ג) – זה הסעיף של המנגנון הנורבגי. בכלל, אני חושב שראוי שלא נכנה חברי כנסת "נורבגים". חברי כנסת שנבחרו על פי המנגנון של הנורבגי – את הפיסקה: נפסקה חברותו בכנסת של שר או סגן שר לפי הוראות סעיף זה, תתחדש חברותו בכנסת שאליה נבחר בהתקיים אחד מאלה, והוא לא יידרש לשוב ולהצהיר אמונים לפי סעיף 15:

(1)   הוא חדל לכהן כשר או כסגן שר;

(2)   הוא היה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי;

(3)   הוא נקבע לכהן כראש הממשלה בפועל;

(4)   הוא היה לממלא מקום ראש הממשלה.

יש עוד?

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

לדעתי יש את ההודעה, הוא יכול להודיע. הוא יכול לעשות את זה רק פעם אחת. הסעיף הזה הוא נועד הוא קורה באוטומט. יש סעיפים שקורים אוטומטית, הוא לא עשה שום מעשה לצורך וזה מופסק. יש סעיף שהוא מודיע,  ואת זה אפשר לעשות רק פעם אחת בקדנציה. יש איזה סעיף שאני לא זוכר את מספרו.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

באמת לא ידעת שאפשר לחזור אחורה?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני לא אני לומד את המנגנון ואת פרטיו. הנה, הפרט הוא שניתן לחזור פעם אחת. בסדר גמור, אני רוצה אני רוצה לומר שבסדר, אני חושב שהמנגנון הזה של ההחלפה של חברי כנסת שמכהנים כשרים וסגני שרים לא הומצא במשמרת הזו, היא כבר מנגנון - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

- - - כי זה היה פעם אחת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר גמור. זה מנגנון ותיק.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

שלושה מול עשרים - - -

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

לא נכון - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

- - - האצבע שלי שווה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מכובדיי, כבודכם, רגע. אני מעלה את הסוגייה הזאת כאן רק מכיוון שוועדת החוקה היא זו שאמונה על חוק-יסוד: הכנסת. לכן אני פותח בכלל את כל הדיון הזה. נשמעת פה טענה שאני חושב שהיא טענה חוקתית משטרית חשובה. אני לא בטוח שהעיקרון הזה שניתן להישאר חבר הממשלה או סגן שר ולהפעיל אחורה, אני לא בטוח שזאת הוראה שנכון לעגן אותה במשטר. יש לוועדת החוקה את הסמכות לבחון את חוקי היסוד - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנתי מה אמרת עכשיו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני אומר שהכלל היה שאם שר או סגן שר שבמקומו נכנס חבר כנסת אחר, רוצה לשוב לכנסת, הוא צריך להתפטר. אני חושב שהתיקון של הסעיף נבע ממצב, אם אני לא טועה, שהיה קשור בסוגייה סביב כהונה של השר דרעי, כי זה עלה כאן באחד הדיונים, שלא יהיה מצב שהוא מתפטר ומיד חוזר, אז התקינו את הסעיף הזה שאומר שעל דרך המלך הוא לא צריך להתפטר. אני מעלה את השאלה. מאוד יכול להיות שכדי להבטיח את העצמאות של חבר הכנסת שנכנס - - -

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אבל כל הרעיון זה שהוא לא יהיה עצמאי. זה המנגנון כדי שהוא לא יהיה עצמאי, אחרת הם לא יתפטרו בחיים, לא יהיה נורבגי, מה נראה לך?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני חייב לומר אני חייב לומר זה שיש שיקולים שונים למפלגות. בינתיים, כל חברי הכנסת שנמצאים כאן בוועדה כחברי ועדה, לא רק מאוד פעילים אלא גם מאוד עצמאים בדעותיהם, כולל חילוקי דעות בתוך נציגות של סיעה אחת. כפי שאמרה חברת הכנסת בזק, כל קול, כל יד שמונפת כאן נספרת כמו כל יד אחרת. זה דיון חשוב במנגנון הזה של התחלופה שנקרא לה הנורבגית.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אני יכולה להגיד משפט?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן. ואז חבר הכנסת רוטמן. בבקשה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אני יכולה להגיד לך שלאורך שנים, כמי שהייתה תמיד 2 או 3 מהמקומים – אתה איתי?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, כן.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

במערכות בחירות, מאוד רציתי שיהיה נורבגי. שנים לחצתי שיהיה נורבגי כי זה היה משרת אותי, כי אני הייתי ממש תמיד 2 ככה על הקצה, אבל ממש החליטו שזה אסור. בכנסת הקודמת בנו את המנגנון, לדעתי זה היה בגלל כחלון או משהו אחר - - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

רצו להכניס חברת כנסת שזה ספציפית.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא. אני מדברת איתך על לפני, אני מדברת על כחלון, על 2015. ואז באמת נתנו לאחד מכל סיעה, משהו כזה. הליכוד, דרך אגב, לא השתמש בזה בכל הקדנציה, זה היה ב-2015. השתמשו בזה דרעי וכחלון אבל הליכוד לא. יש סיבה שבליכוד לא משתמשים: בגלל שהיא דמוקרטיה ובגלל שזה מחליש אותך במצב הפנים-מפלגתי שלך. זה לא סתם אני לא קורה בליכוד. באירוע הזה של הכנסת הנוכחית זו פעם ראשונה שמתוך – אם לפני כן היו 4-3-2 מכולם, מכל הכנסת, זה הפך להיות 20 ומשהו.

עכשיו, מעבר לעלות, עזוב את הקטע של העלות, אני אומרת לך ברמה המהותית, ושוב פעם, בגלל שהיא התחילה אז אין לי בעיה ללכת ברמה האישית, אבל אני לא בן-אדם שהולך ברמה האישית - -

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

לא. אני לא התחלתי. את התחלת - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברת הכנסת ענבר.

 << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הדיון הוא בכלל על משהו אחר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הדיון הוא על משהו אחר.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

- - אני לא ברמה האישית, אבל זה הופך את חברי הכנסת הנורבגים לעוד גוף מקצועי שיושב פה כי הם לא יכולים להצביע בחיים כי בדקה ורבע מחליפים אותם.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>   

את לא יודעת - - - זה קשקוש - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אנחנו מסיימים את הדיון הזה. שמעתי את הדעות, יכול להיות שהייתי צריך לפתוח את זה אחרי נימוקי חבר הכנסת רוטמן. הכול התחיל מהשאלה מהי המחלוקת הפרשנית סביב תקנון הכנסת. לפחות פה בוועדה כל חברי הכנסת ששותפים כאן בוועדה ואני מקווה בעתיד הקרוב גם חברי האופוזיציה פעילים, דעתניים, מצביעים בהתאם לצו מצפונם. חבר הכנסת רוטמן, שתי הסתייגויות הגשת לנו - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה שתיים?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

ארבע.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

איך ארבע?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני קורא רק את צדו הימני של הדף.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

איחדת לי הסתייגויות?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

יש לך 4, הכול בסדר.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

- - - היא התייתרה. ההצעה שלך נכנסה לתוך הנוסח.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

כבר אשרתם לי מראש? לא נתת לי את העונג לראות את גלעד מצביע בעד הסתייגות שלי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

ההסתייגות - - - שהוועדה תהיה ועדת הכספים ולא ועדת החוקה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אדוני מגיש הסתייגות - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני רציתי תמונה שגלעד מצביע בעד הסתייגות שלי ומקבל וזה, ואתה - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

לבקשת הממשלה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

יודע חבר הכנסת רוטמן שאין לי שום בעיה להצביע בעד ההסתייגות נכונות, גם של חברי אופוזיציה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

ככה קיצצו לי בבשר החי - - -אני מקווה שגם - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

קיבלו - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני יודע. אני מקווה שגם בארבע ההסתייגויות האחרות אני אשכנע אתכם - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

- - - אם העיתונות החרדית הייתה מדווחת אמת על כמה הצעות של חברי הכנסת החרדים אני קיבלתי בחוק הדיינים, זה היית יודע את זה כבר מראש, אבל נו, מה לעשות? כן, כבודו.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

שנינו קוראים את העיתונות החרדית - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון. אתה רוצה לנמק כל הסתייגות בנפרד?

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

כן. אני אנמק כל הסתייגות בנפרד. דבר ראשון, אני לא רוצה להיכנס לעניין פרשנות התקנון, אני לא אכנס, אני אתייחס לפרשנות התקנון של סעיף אחר בתקנון שהיא הבעייתית בסיפור הזה. ועדות הכנסת צריכות לייצג ולשקף את הרכב הסיעות בכנסת, זה לא המצב נכון להיום. לכן, שוב אני מאוד שמח שאת הסתייגות מספר 5 שלי שיכנעתי עד כדי-כך שהיא נכנסה עוד לפני שדיברתי בבחינת "טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בזה הרגע חבר הכנסת רוטמן שם את עצמו בנעלי הקדוש ברוך הוא. לרוב זו פריבילגיה ששמורה לחברי הכנסת החרדים, אבל טוב, זה בסדר.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

גלעד, אנחנו באורתודוקסיה הרבה יותר קרובים לקדוש ברוך הוא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה בסדר גמור.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

ולכן לא באירוניה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חשבתי ש"לא בשמיים היא", אבל הכול בסדר, אתם באמת כנראה יותר קרובים לקדוש ברוך הוא מאשר לארץ, אבל התורה ניתנה משמיים לארץ.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

"לא בשמיים היא".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מחכה שתאמר: ניצחני היושב-ראש, ניצחני היושב-ראש.
 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

"לא בשמיים היא", אדוני היושב-ראש, היא אצלי בכיס. בכל מקרה, אני אומר שוועדות הכנסת השונות צריכות לשקף את הרכב הסיעתי. מה שאנחנו רואים פה עכשיו, למרות הרצון הטוב, אני באמת מעריך זאת, הוא בסופו של דבר מעין הצגה, גם אלמלא היה פה גיוס ונוכחות בחדר, ההרכב הסיעתי של כלל ועדות הכנסת נקבע בצורה הנוגדת בעיניי גם את התקנון וממילא גם את חוק-היסוד. ספק גדול בעיניי אם תוצאות הדיונים, על-אף הרצון להתחשב ועל-אף התוצר שבאמת בסופו של דבר מגיע לתוצאות סבירות או טובות בחלק מהמקרים, עומד בגדרי חוק-היסוד, בגדרי התקנון. בעיניי אנחנו נמצאים בסיטואציה של בטלות מעיקרם של הדיונים בהרבה מאוד תחומים, וחבל כי אנחנו בכל זאת משקיעים פה ועושים עבודה מאוד יסודית וחבל שאנחנו עושים את זה בוועדות שהרכבן החוקי מנוגד לחוק-היסוד, מנוגדת לתקנון וממילא לא משקף את רצון הציבור במדינת ישראל.

לאחר האמירה הזאת אני רוצה לעבור להסתייגות מספר 1 שהיא הסתייגות מספר 17 בדף המצורף – הסתייגות מספר 1 שלי. המנגנון כאן נועד לייצר סוג של שקיפות. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהחשב הכללי, אנחנו נותנים לו גם את האפשרות לדחות הגשת דוחות, אנחנו רוצים שהוא יהיה המקום אליו התאגידים מגישים את הדוחות. אני חושב שמן הראוי, גם אל מול הכנסת לוועדת הכספים וגם אל מול אתר האינטרנט של החשב הכללי, שאנחנו נדע מי הם התאגידים שלא הגישו ולא קיבלו אורכה כמובן.

המטרה פה היא לייצר שקיפות, המטרה פה היא לייצר וודאות ובמידה מסוימת גם לייצר הרתעה. אם התאגידים ידעו שיש מצב שיושב-ראש ועדת הכספים יזמין אותם לנמק ולהסביר מדוע הם לא דיווחו במועדים המחויבים על פי חוק ולא קיבלו לכך אישור או אורכה, אני חושב שהדבר הזה יתרום לציות לנורמה החשובה שמייצרים פה, כאמור בהסתייגות שכל הנורמה הזאת מקומה לא בחוק ההסדרים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

תודה, חבר הכנסת רוטמן. אני חייב לומר שאני קצת מצר שלא העלינו את זה במהלך הדיון. יש איזשהו היגיון בזה שהממשלה תדווח או תודיע מי הם התאגידים - - -

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

אתה יכול לשנות את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

שנייה, מייד. אני חייב לומר שלא נתנו מספיק שהות לממשלה לחשוב על העניין הזה. אדוני היועץ המשפטי לוועדה, אתה רואה את העניין הזה כדבר שניתן להתקין אותו גם בתקנות אם מכוח הניסוח פה ואם מכוח התקנות הקיימות או סמכות שיורית? או, אני אומר אפילו אחרת, אני רוצה לומר שהסמכות הזאת היא סמכות טבועה של החשב הכללי. הוא אמור לקבל את הדוחות ולגיטימי שהוא יאמר ויפרסם לציבור, כמעט הייתי אומר שזה מתבקש שהוא יודיע לציבור איזה תאגידים הגישו ואיזה תאגידים קיבלו  דחייה. אני לא אני לא הייתי רוצה להפיל על הממשלה בהצעת חוק ממשלתית הסתייגויות שלא חשבתם עליהן, אדוני היועץ המשפטי, גם אם אנחנו מסירים או מפילים את ההסתייגות, ההסתייגות עדיין עולה להצבעה במליאה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

ברור. אני רק אבהיר ברמה התקנונית שמה שכתוב פה כמספר 17 זה לא הסתייגות, זו הצעה לתיקון נוסח.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה להוספת סעיף.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

ברמה הקונספטואלית, אם תקראו טוב את התקנון, בעצם כל הצעה של אחד מחברי הכנסת פה היא הצעה לתיקון נוסח הצעת החוק. אם הוועדה דוחה את ההצעה הזאת וחבר הכנסת מבקש, זה עולה למניעה כהסתייגות.
 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

כאן זה הצעה לתיקון ואז הסתייגות במליאה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

בלשון שהשתרשה בכנסת קוראים לזה הסתייגות, אבל מבחינת קונספטואלית זו הצעה לתיקון הנוסח.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

איך זה משפיע על הדיון? אם אנחנו עכשיו לא מקבלים את זה, זה עדיין עולה במליאה.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

זה עולה למליאה כהסתייגות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נציג משרד המשפטים, אני אומר שאנחנו לא בשלב של דיון, אנחנו בקריאת הסתייגויות.

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

אני חייב לציין שדווקא התלהבתי כששמעתי את ההצעה, אבל אנחנו בכוונת מכוון לא הוספנו סנקציות לחוק בכלל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זה לא סנקציה.

 << דובר_המשך >> נדב דישון: << דובר_המשך >>   

זה דיווח.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין פה סנקציה. זה סוג של סנקציה על התאגיד, כן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חבר'ה, זה לא סנקציה. אני מסרב לראות שקיפות כסנקציה. בעיניי, אם החשכ"ל מקבל את הדוחות האלה, פשיטא שבהעדר נימוק טוב הוא חייב. זה כמעט דיווח שהוא חייב לציבור. 

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

אני רק אוסיף שאולי אפשר, אבל זה לא משהו שחשבתי עליו עד עכשיו. אבל אולי אפשר לראות את הסמכות לפרסם באתר החשכ"ל אם יש מחלוקת מקל וחומר אם לא הוגש כלל - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

הסמכות בדבר ברור שיש לכם. פה ראינו להטיל עליכם חובה פוזיטיבית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני רוצה להציע בעניין הזה – אני לא חש בנוח, הקפדנו מאד, גם כשלא הסכמנו עם הממשלה עשינו את זה אחרי מיצוי של דיון, שמענו את התאגידים ואת עמדתם. אני אמליץ, חברתי חברת הכנסת בזק וחבר הכנסת אלון טל, רק מהטעם הזה לדחות את ההסתייגות, אבל אולי מתוך תקווה שתחשבו על זה, ואם תחשבו שזה חלק מסמכות טבועה, אז אולי תצהירו שזו כוונתכם ושהתאגידים יידעו, ויכול להיות שבעניין הזה הממשלה תמליץ לקואליציה לאמץ את ההסתייגות הזאת כשהיא תעלה למליאה.

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

ממילא הם יצטרכו – החשב הכללי מפרסם באתר שלו כל דוח שהוגש.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

כן, אבל זאת לא חובה - - -

 << דובר_המשך >> נדב דישון: << דובר_המשך >>   

אני אומר דווקא בעד, זה לא בהכרח כזה נורא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אבל צודק חבר הכנסת רוטמן שיש סמכות שהיא סמכות שברשות אם אתם רוצים להפעיל, ופה הוא צודק שאנחנו – וכדרך אגב, זה לא סנקציה אבל זה תמריץ ראוי לעמוד בהוראות החוק. בסדר גמור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

הוועדה יכולה להפיל את ההצעה לניסוח ושהיא תעלה למליאה ובינתיים, עד שזה יעלה למליאה, לבוא בהידברות עם משרד המשפטים ומשרד האוצר.

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

אני לא חושב שנתנגד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר, תבדקו. יש פה שני שלבים: יש את השלב המקצועי ואחרי זה יש את השלב של המדיניות של הממשלה והקואליציה בליל ההצבעות הארוך. לטעמי, זו הצעה נכונה. מכיוון שלא מיצינו את הדיון בה וזה לא הזמן, אז אני מציע להצביע נגדה, אבל תחשבו עליה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מקבל את גם ההערה של אדוני היושב-ראש לעניין זה שיכול להיות שהיה יותר טוב להעלות את זה בדרך, אבל לפעמים עד שאתה לא רואה את הנוסח הסופי, לא חושבים על הרעיונות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני מסכים איתך. אני חושב שאפשר להגיע לאותה תוצאה, אני לא בטוח שאי-אפשר להגיד אליה ממילא עם התקנות של חוק יסודות התקציב והתקנות הספציפיות כאן. אבל בואו תבדקו, בסדר? אתם תבדקו את זה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 4
הסתייגות 17 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה. בכפוף – לא בכפוף, אלא מה שאמרנו לפרוטוקול אמרנו לפרוטוקול.

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

אבל אז צריך עוד דיון?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

אם יש הסכמה, אפשר בהצבעה במליאה שהמליאה תקבל את ההסתייגות וכך היא תהפוך להיות חלק מתוך החוק.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

מותר לחבר הכנסת במעבר מההסתייגות מפה למליאה גם להכניס תיקון בהסתייגות?

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר_המשך >>   

לא.

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

אפשר לבקש רביזיה?

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אפשר לעשות רביזיה. אם הם יגיעו להסכמה, נעשה רביזיה. האמת שזה הכלי הכי מתאים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

כל עוד הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת אז - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חברים, אפשר לעשות רביזיה, אבל אני רוצה להסביר משהו. מאוד הקפדנו בדיון הזה, למרות שזה חוק ההסדרים, מיצינו פה את הדיון עם החשכ"ל, מיצינו פה את הדיון עם התאגידים הסטטוטוריים עצמם. היה פה דיון. מותר לכם כמובן להגיש רביזיה. אני חושב שדרך המלך לתיקון של דבר כזה היא שכדאי לחשוב עליו - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה פשוט יחסוך את הבלבול במליאה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני יודע אני יודע.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

במליאה זה יהיה נורא מבלבל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

לא התדיינתי כנימה עם הממשלה וכו', חלק מהנציגים שהיו פה כל הדיון לא נמצאים. כרגע תבקשו רביזיה, זכותכם כמובן לבקש רביזיה.

סעיף 18 אדוני חבר הכנסת המציע, בבקשה הנמקה.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

בפסקה (1) בסעיף 28א(י), הפטור שקבוע פה הוא לשר האוצר בהסכמת שר המשפטים והשר הנוגע בדבר. אני חייב לומר שלא כל-כך הבנתי מדוע שר המשפטים חייב להיות פה, בטח לא ברמת ההסכמה. כי בעצם בסופו של דבר, הדוגמאות שהובאו פה לפעמים מערבות שאלות משפטיות ולפעמים מערבות שאלות שהן כל כולן בתחומי התאגיד הרלוונטי, השר הרלוונטי והאוצר. יש לזה שני טעמים שאני לא רוצה את שר המשפטים פה ברמת ההסכמה: דבר ראשון, באמת אם הוא לא צריך להיות שם אז חבל שהוא יהיה שם, בטח לא ככלל גורף על כל התאגידים באשר הם; וגם, ממי שמכיר הליכי עבודה ממשלתיים, לייצר הסכמה של 3 שרים זו חתיכת פרוצדורה ודווקא תאגיד חשוב כמו מד"א שהיה פה במהלך הדיונים שהצביע על בעיות שהדבר מעורר לו, אם הם יצטרכו הסכמה של 3 שרים או שהם יצטרכו הסכמה של שני שרים – זה הבדל מאוד מאוד משמעותי. ואני מניח שכמו שהם טרחו והגיעו לכל הדיונים כי זה חשוב וגם אמרנו להם שבין היתר בשביל ארגונים מסוגם בנינו את המנגנון, אני לא הייתי רוצה לייצר להם סרבול שכזה שהם יצטרכו 3 שרים ולכן אני ממליץ להוריד את משרד המשפטים מהאירוע. כמובן שאם זה תאגיד שכפוף לשר המשפטים הוא יהיה השר הנוגע בדבר, בשביל זה לא צריך שהוא יופיע שם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. תודה. במסגרת החקיקה המסודרת אני תמיד מעדיף לראות את הפיקוח על תאגידים ועל עמותות נמצא יותר בטריטוריה של משרד המשפטים מאשר משרד האוצר. משרד האוצר מקבל בחוק יסודות התקציב סמכות דרמטית של אישור התקציב – זו אם כל הסמכויות. 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

שוב, אתה עדיין צריך פה את משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון. אבל אני חושב שדווקא הנוכחות כאן של משרד המשפטים  היא נוכחות - - -

<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא רק שחקן וטו בהקשר הזה. הוא לא יוזם ההליך.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נכון. אני מסכים.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

לכן אני חושב שזה מסרבל, אם דעתי תשמע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. מי בעד הסתייגות מספר 18? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 4
הסתייגות 18 לא נתקבלה.

<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נדחתה.

הנמקת הסתייגות 19, בבקשה חבר הכנסת רוטמן.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   


הסתייגות מספר 19: בפסקה (1) בסעיף 28א(י) המוצע, אחרי "והשר הנוגע בדבר" יבוא "ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אחרי שפשטת - - -

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

נכון, נכון. כמובן שמה שלקחתי מצד אחד, החזרתי מהצד השני. אבל בניגוד להסכמה בין 3 שרים, שזה אירוע - - -בסופו של דבר זה מנגנון של אישור בוועדת הכספים שבעקבות השינויים שנעשו היא בעצם הפיקוח הפרלמנטרי על כל התהליך הזה, מי מקבל פטורים ומי לא. לכן אני חושב שהיה צריך להכניס אותה לאירוע. כמובן שעכשיו שדחיתם את ההסתייגות הקודמת, זה אפילו יסרבל עוד יותר את התהליך, אבל כמובן תמיד אתם יכולים לחזור בכם מההצבעה הקודמת השגויה, שלכם.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

השגויה שלנו. תודה, תודה שאתה פותח לנו פתח לתשובה.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

לא לכל אחד בקואליציה הזאת אני פותח פתח לתשובה, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

רשמנו את מעמדנו הייחודי. תודה.

מי בעד? סליחה, מי בעד הסתייגות? מי נגד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 4
הסתייגות 19 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ההסתייגות נפלה. הסתייגות אחרונה, ינמק חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.
 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

כן. הסתייגות מספר 20: בפסקה (2)(א), בפסקה (5א) המוצעת, בסופה יבוא "תקנות ראשונות לפי סעיף זה יותקנו בתוך 60 יום מיום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021".

אנחנו בעצם אומרים שיש פה המון המון תאגידים שצריכים לדעת את אשר לפניהם. אמנם אנחנו קבענו בסופו של דבר, בעקבות שינויים שהתנהלו פה בדיון, שהתחולה של החוק היא מיידית, אבל הדוחות יוגשו ויערכו לגבי שנת הכספים 2022. שנת הכספים 2022 מתחילה עוד ממש מעט זמן, אפילו פחות מ-60 יום, כלומר 60 יום מאישור החוק. לכן אני חושב שלהגיד לתאגידים: תגישו דוחות כספיים שתערכו אותם כאשר עדיין לא הותקנו תקנות והם לא יודעים לפי מה ואין פה הטלת חובה על הטלת תקנות, בעיניי זה לא חקיקה סבירה ולכן אני מבקש לחייב את התקנת התקנות האלו בתוך 60 יום מיום כניסת החוק לתוקף.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. בהקשר הזה אני מבין שאנחנו כבר הכנסנו לגוף החוק את התיקון שהתקנות האלה מחויבות אישור ועדה בכנסת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >>   

ועדת כספים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

יש קצת קושי לקבוע בחקיקה של הכנסת חובה על ועדה של הכנסת לאשר תוך 60 ימים. זו פררוגטיבה - - -

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

יובאו לאישור. לא היה אכפת לי לתקן ל"יובאו לאישור" במקרה הזה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור לי. אם זה היה מתקבל או אם זה מתקבל כהצעה הזאת, משרד האוצר ומשרד המשפטים, האמירה כאן של חבר הכנסת רוטמן, גם אם לא נכניס את זה לגוף החוק ואנחנו קצת ונזהרים בלקבוע לוחות זמנים מה קורה כשהממשלה לא עושה את זה, אז אי-אפשר להביא את התקנות אחרי. אני חושב שזאת הערה הנכונה. זה שדחינו ונתנו שנה של עיכוב זה בסדר, אבל אם רוצים לבחור רואה חשבון מבקר ואם רוצים שהוא יתחיל לעבוד ואם יש פה כללים של תקינה, אי-אפשר להיגרר ולהגיע לאוקטובר הבא.

 << אורח >> נדב דישון: << אורח >>   

בגלל זה וידאנו גם שהחוק ייכנס לתוקף - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אלעזר, אנחנו נראה אם זה יהיה אצלנו או אצל חברנו אלכס קושניר, אבל אני רוצה שנרשום לעצמנו שזה דבר שאנו צריכים לעקוב אחריו ולשים לב. אני מניח שזה כבר בזירתה של ועדת הכספים, אבל דווקא בגלל המעבר נכון שוועדת הכספים תשים לב תוך חודש-חודשיים. אין פה באמת משהו מורכב. צריך לקבוע את הדברים ולאפשר לתאגידים הציבוריים. אני רוצה להמליץ לכם גם לעשות את הדברים בתהליך, אפרופו חוק הרגולציה, תהליך של שיתוף התאגידים הציבוריים בעניין. תחשבו, תפרסמו טיוטה, תראו להם אותם, תקבלו הערות, בסדר?

טוב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין
נגד – 4
הסתייגות 20 לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הסתייגות נדחתה.

חבריי, אנחנו ניגשים להצבעה על החוק.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

רק אציין בכל זאת לפרוטוקול שבאמת ההתנגדות החמישית שלי נכנסה כבר לחוק.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

זו הייתה התנגדות. ההצעה שלך במהלך הדיון נקלטה ובאמת ועדת חוקה נפרדת ביגון כבד עם אישור החוק הזה מהמעקב אחרי הדוחות הכספיים של התאגידים הציבוריים. כולנו מפנים עצמנו לחוק התאגידים הציבוריים. בשביל זה הוצאנו את זה מפה. זה יגיע אלינו, נדאג לעשות זאת.

אנחנו ניגשים להצבעה על החוק, על פרק ג' בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 מ/1443. אנחנו לא נדרשים כמובן להקראת החוק כולו. מי בעד אישור פרק זה בחוק? מי מתנגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד אישור פרק ג' – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
פרק ג' בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 נתקבל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אושר פה-אחד.

אנחנו נקבע רביזיה בשעה 18:30 על החוק הזה.

אנחנו ניגשים עכשיו רגע לפני הפיזור להצבעה על הרביזיה שהודענו עליה – את רוצה שנעשה את זה ביחד? אבל אנחנו שלחנו - - -

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>   

נעשה ביחד. שלחת הודעה בכתב עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אז אני מודיע גם שבשעה 18:31 נעשה רביזיה על הצעת החוק של ההיוועדות החזותית, הפרק שאישרנו קודם. את זה נעשה בשעה 18:30.

אני רוצה להודות כמובן לצוות הוועדה ולצוות הלשכה המשפטית, לנציגי המשרדים הממשלתיים המעורבים בעניין, נציגי מד"א המייצגים פה את נציגי התאגידים הציבוריים כולם, שלקחו חלק בדיון ותודה. תודה גם לחשב הכללי שהיה ער לעניין.

חבר כנסת רוטמן, אני שמח על התרומה החשובה שלך לדיון ואני אומר שהלוואי ונפתור את המחלוקת שהתייחסה אליה גם חברת הכנסת ברק במהרה. וגם אם לא, כלל נקוט בידינו שאנחנו מקשיבים לכל הערה עניינית ולכל הצעה וכל מחלוקת מתבררת לגופה. ואני שמח ומודה לך על תרומות חשובות להתקנת החוק בצורה יותר מדויקת.

אני מסיים את העניין הזה. חברת הכנסת ברק, רצית להוסיף?

 << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>   

סיימת? אמרת תודות לכולם? להוריי שהביאוני עד הלום - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

סיימתי. אמרתי תודות לכולם. אני מקפיד לומר תודות גם בהתחלה וגם בסוף. אני משתדל להחזיק בסטנדרט הזה.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

בגלל שאתה יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, אני מציעה לך התעמק באמת בסעיף הספציפי הזה בתקנון שבעצם לקח את הכוח מחברי האופוזיציה בהצבעות. אמרתי לך, גם היועצת המשפטית אמרה אז שלא לזה התכוונו. אף אחד לא חשב שיגיעו לסיטואציה כזו, זה היה אמור לפתור בעיה אחרת. אז אם זה היה אמור לפתור בעיה אחרת ואתם משתמשים בו למצב הנוכחי, אז אני חושבת שבאיזונים בין שמירה על הדמוקרטיה לבין הפעלת הסעיף הזה היה ראוי לשמור על הדמוקרטיה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

אני אסתכל ועוד אדרש. באמת, אני אומר לו מתוך התנצחות קואליציה, אופוזיציה - - -

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תקרא את הפרוטוקולים של הסעיף הזה ותראה למה הוא נכתב.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

ברור. אבל יש כלל בסיסי: מרגע שהותקן התקנון אין לנו אלא התקנון. אני לא יודע אם אפשר לבוא פה בטענה כזו או אחרת ליועצת המשפטית של הכנסת, אני לא מכיר הוראה שמאפשרת לה להחליט מה להפעיל בתקנון ומה לא.

 << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה לא ברמה האישית. אני מחבבת אותה מאוד. זה לא ברמה האישית. זה ברמה שכנסת ישראל לא הייתה צריכה לנקוט - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

בסדר. יכול להיות, אז היינו צריכים לשנות את התקנון. אני מקווה שהמחלוקת תיפתר במהירות. אני חייב לומר שמכיוון שהצלחנו לצמצם את גדרי המחלוקת לוועדות מאוד מסוימות, למיטב ידיעתי, היום המחלוקת בעיקרה עומדת סביב שאלת ועדת הכספים, יכול להיות שגם נכון היה למצוא פה איזשהו מקום מפגש באמצע, גם אם לא פתרנו את כל המחלוקת ושבאותן ועדות לא שלא הייתה מחלוקת, אלא באותן ועדות שהקואליציה הבינה שהיא צריכה לעשות איזשהו מהלך של תיקון, אז לפחות שבהם היינו ממנים את החברים.

חבריי אולי יאמרו לי: מה אתה מזמין עליך ויכוחים סוערים בוועדה? אבל אני באמת חושב שוועדת חוקה היא אחת הדוגמאות למקום שבו הקואליציה, למיטב הבנתי וידיעתי, אני לא בסוד המשא-ומתן, קיבלה את דרישת האופוזיציה לגבי ההרכב, אז אני חושב שבוועדות האלה כבר היה ראוי להתניע תהליך תקין.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוועדות הן מרקם שלם, המספר והנוסחה הוא שלם. אי-אפשר לעשות הפרד ומשול כזה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

נסכים שלושתנו שהלוואי והסוגיה הזאת תיפתר ותבוא על פתרונה.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

יש לי הרגשה שהיא תיפתר בשנייה שהתקציב יעבור או שלא יעבור ואז היא תיפתר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

יכול להיות. אני מקווה שהסוגיה הזו תיפתר.

חבריי, תודה לכולם, תודה. ערב טוב לכולם. בשעה 18:31 רביזיה כפולה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:05 ונתחדשה בשעה 18:29.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

חבריי, ערב טוב לכולם. אני מחדש את הדיון. אנחנו מתכנסים לשתי הצבעות של רביזיות. הראשונה היא רביזיה על החלטת הוועדה לאשר את פרק ו' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, מ/1443. פרק זה עוסק בנושא ההיוועדות החזותית. אנחנו ניגשים להצביע מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – אין
נגד – 3
הרביזיה לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   

הרביזיה נדחתה.

אנחנו נגיע בעוד שניות אחדות גם למועד שקבענו להצבעה ברביזיה על החלטת הוועדה לאשר את פרק ג' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, מ/1443. הפרק הזה עוסק בתאגידים שהוקמו לפי החוק. מי בעד אישור הרביזיה? מי בעד דחייתה?

הצבעה

בעד הרביזיה – אין
נגד – 3
הרביזיה לא נתקבלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   


הרביזיה נדחתה.

אני נועל את הדיון. תודה. ערב טוב לכולנו.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:30. << סיום >>