פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העבודה והרווחה
19/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ט באדר התשפ"ה (19 במרץ 2025), שעה 10:25



סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2022 (פ/497/25), של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3018/25), של חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יאסר חוג'יראת << הצח >> 
 << הצח >> 3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3318/25), של חה"כ יוסף עטאונה << הצח >> 


נכחו:
חברת הוועדה: 
דבי ביטון – מ"מ היו"ר


חברי הכנסת:
יעקב אשר
איימן עודה


מוזמנים: 
	דינה בן-לביא
	–
	מנהלת תחום גיל רך, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	מירי פומרנץ
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נעמה נהיר מזור
	–
	רכזת תחום מעונות יום שיקומיים, משרד הבריאות

	מנחם גולדין
	–
	נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

	עילם שניר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	תאיר ראבוחין
	–
	צוות רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	אור שלהבת
	–
	לשכה משפטית, משרד האוצר

	אפרת ורד
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

	שרית דמרי-דבוש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אלינה מילקין
	–
	מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

	ויוי ויץ
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, אגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	ולרי זילכה
	–
	עו"ד, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות, בית איזי שפירא

	מאירה בסוק
	–
	עו"ד, נעמת





ייעוץ משפטי: 
ענת מימון
מיכאל קוסאשוילי

רכזת תחום פרלמנטרי בכירה:
מעיין בן עמי

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
















































<< הצח >> 1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2022 (פ/497/25)
של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3018/25)
של חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יאסר חוג'יראת << הצח >>
<< הצח >> 3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3318/25)
של חה"כ יוסף עטאונה << הצח >>


 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו מתנצלים על העיכובים בגלל המציאות בכבישי ישראל. התאריך הוא 19.03.2025, י"ט באדר התשפ"ה. השעה היא 10:25. לפני שנתחיל בנושא אני רוצה להזכיר, 530 ימים, 59 חטופים וחטופות. נישא תפילה שבעזרת השם נראה אותם בקרוב בית, שלוחמנו ישובו מהקרבות בריאים ושלמים. 

הנושא זה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2022 (פ/497/25), של חה"כ יעקב אשר, חה"כ משה גפני. בנוסף יש הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3018/25), של חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ ואליד אלהואשלה, חה"כ יאסר חוג'יראת. הצעת חוק נוספת זה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג-2023 (פ/3318/25), של חה"כ יוסף עטאונה. 

בתחילה אנחנו נצביע למיזוג. נאפשר ליועצת המשפטית כמובן להקריא את החוק, ונתקדם. תודה. 

מי בעד המיזוג? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

המיזוג התקבל.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אגיד כמה מילים רק להתחלה. קודם כל תודה לך, גבירתי היושבת-ראש. יש דברים שלפעמים המקריות כביכול, אני יודע כמה חשוב לך נושאים של ילדים ושל קשיים ושל הדברים הללו, אז אני חושב שמגלגלין זכות על ידי זכאי. אנחנו כבר בישיבה שנייה. מדובר פה גם על קריאה ראשונה. הרעיון של החוק הזה הוא בעצם שיש אוכלוסיית ילדים שיש להם מוגבלות מורכבת שלא מחייבת אשפוז דווקא. מדובר על דברים קשים, דברים מורכבים, אם זה האכלה בזונדה, אם זה חשש לפרכוסים או להכחלות או דברים מסוג הזה וכדומה. 

יכול להיות מצב שבבניין אחד, אימא אחת, נולד לה ילד בריא ושלם, יש לה חופשת לידה כחוק, חוזרת לעבודה בזמן שלה בחוק וגם מקבלת את אותם 15 שבועות, והשכנה שלה שלא עלינו ולא על אף אחד, נולד לה ילד עם מורכבות קשה, עם מוגבלות, לאו דווקא נכות מסוימת וגם לאו דווקא שצריך אחרי שלושה חודשים שנולד להשאיר אותו בבית חולים, אבל אז בבית חולים בודקים עם המשפחה. אתם יכולים להיות צמודים אליו רוב הזמן. זה בעצם החלק העיקרי, להיות צמודים אל הילד רוב הזמן. לכל ילד צמודים רוב הזמן, אבל ילד כזה זה לישון עם עין אחת פקוחה ועין אחת סגורה. יכול להיות שיש משפחות שבאים ואומרים, אנחנו לא יכולים כי היא צריכה לחזור לעבודה או מאיפה יהיה לי פרנסה וכו', ואז היא תעדיף להשאיר אותו בבית חולים. זה גם דבר שאנחנו לא רוצים, כי בסוף אנחנו רוצים לתת את העזרה לאותה אימא שהילד שלה במצב כזה. 

עשינו דיונים. היה לנו גם דיונים גם מול האוצר. עשינו בדיקה גם על המקרה הכי גבוה מבחינת הצעת החוק שלי. זה לא גולש מעבר ל-5–6 מיליון שקלים, לפחות לפי מה שהיה בשיחות שלנו, ואני לא רוצה לפרוץ את זה סתם, כי באמת זה גם דברים שאנחנו לא תמיד נוכל לדעת כמה, אבל הפוטנציאל הוא פה לא גדול מאוד. לא יכול להיות פה פתאום איזה משהו שיהיה פריצה תקציבית. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

נקווה שלא נצטרך את זה בכלל.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

נתפלל שגם לא נצטרך את זה, ודאי. סגרנו קצת את הפערים בעזרתה של היועצת המשפטית. הנוסח שהיא תקריא, יש קצת בעיות בהגדרות אבל מצאנו איזה שהן הגדרות ותיכף נפרט אותן. זה נכון שזה מטיל על הביטוח לאומי עוד עבודה ועוד בדיקה, אבל בסופו של דבר זה דבר נחוץ, זה דבר חשוב ולכן אני מאוד אשמח שלאחר הדיון היום, שזה כבר הדיון השני, נוכל להצביע לקריאה ראשונה. יהיו דברים שיכול להיות שנצטרך עוד ללבן לקראת שנייה ושלישית. אני נתתי את מילתי להסכמה מול המשרדים, לכן גם בטקט השני שיהיה בין שנייה לשלישית, נעשה את הפיין טיונינג של הדברים הללו. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

קודם כל תודה רבה. זו הצעת חוק מאוד חשובה. אני יכולה לספר שכשהייתי אחות, חלק מההתמחות שלי הייתה במחלקת ילדים. ראינו את המצוקות של ההורים שאומרים להם, צריכים לקחת אותם הביתה כי לבית חולים אין, אז תצטרכו זונדה, תצטרכו מכונות הנשמה, שקיות החלפה להשתנה. אני זוכרת את ההלם, את הבכי, את הקושי שהם הולכים לאיבוד.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

עכשיו צריך להיות לה עוד קושי, שהיא מפסידה כסף. היא לא יכולה לחזור לעבודה, הפרנסה שלה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

נכון, ויש משפחה בתוך הבית. אני חושבת שזה בהחלט אנושי וחשוב. תודה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני באתי בשביל הנושא כי הוא חשוב. אני בכיוון שלכם. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

נותן תמיכה. רוח המפקד. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

נהדר. את רוצה להתחיל להקריא?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן. אני רק אגיד שזה כבר דיון שני בוועדה בהצעת החוק. נשלחנו לעשות שיעורי בית לנסות למצוא הגדרה למי הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת. כמו שנאמר, עשינו דיונים. ניסינו, והמשרדים גם בינם לבין עצמם ניסו, וההבנה הייתה שלא רוצים פה לייצר מנגנון חדש של בדיקה או מבחן חדש. מביטוח לאומי ומהמשרדים ביקשו מאיתנו להתלבש על ההגדרות הקיימות של ילד נכה לפי התקנות. 

אני אעיר שכן יש קושי בגלל מועד ההכרה בילד נכה. זה משהו שאנחנו מודעים אליו. זה על השולחן ואנחנו נדון על זה. אנחנו נבקש שגם לשנייה, שלישית אם נצליח למצוא אולי פתרונות אחרים שיהפכו את זה למשהו יותר מעשי ומוקדם, אבל בכל מקרה כרגע אנחנו בשלב הזה כן נצמדים להגדרות של ילד נכה. 

חופשת לידה לפי חוק עבודת נשים זה 26 שבועות, כלומר האישה זכאית להיות 26 שבועות בבית. זה נכון שמתוכם רק 15 שבועות הם בתשלום. הורים יצטרכו להידרש להגיש את הבקשה להכרה, וביטוח לאומי יצטרך להזדרז בקבלת ההכרה כדי לייצר לאישה את אותה ודאות לדעת שבתוך ה-26 שבועות האלה היא יכולה לקבל עוד חמישה שבועות שעליהם היא תקבל תשלום. זה נותן לה בעצם עוד חמישה שבועות בתשלום גם לפי חוק הביטוח הלאומי. יש נשים שאין להן תקפת אכשרה מלאה והן זכאיות בסך הכול ל-15 שבועות לא בתשלום.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

בחצי משרה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

פשוט הן לא היו בתקופת אכשרה מלאה. הן לא קיבלו את מלוא הזכויות מביטוח לאומי ולכן הן זכאיות בתשלום שמונה שבועות.

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. ככל שאנחנו נשמר מנגנון שהוא על בסיס הכרה בילד נכה, זה גם יאפשר לנו לשלם אוטומטית, כלומר הן לא ידרשו להגיש איזו שהיא בקשה נוספת. ברגע שיהיה לנו את ההכרה, אנחנו גם נוכל להוסיף להן את חמישה השבועות בהתאם להצעת החוק.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

מצוין.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רק אעיר שמבחינת המעסיק יש איזו שהיא ודאות במובן הזה שממילא ב-26 שבועות היא בחופשת לידה על פי החוק, ואם היא רוצה להקדים את החזרה היא צריכה להודיע, אז לכאורה זה בתוך התקופה הזאת. 

אני אקריא את הנוסח ואז נשמע את המשרדים. אנחנו נמצאים בתיקון לחוק עבודת נשים. אנחנו מתקנים את סעיף 6 שקובע את תקופת הלידה וההורות ואת ההארכות הקיימות. 

תיקון
סעיף 6		1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ד2) יבוא:

			(ד3) עובדת שהילד אשר ילדה הינו פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר 				בתוך תקופת הלידה וההורות - - - 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כלומר בתוך ה-26 שבועות. אנחנו לא יכולים לצפות שגם אחרי שנה היא תבקש את ההכרה ותבקש את זה רטרואקטיבי. פה אנחנו כן מבקשים את הוודאות הזאת שזה בתוך ה-26 שבועות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

ברור, כי זה פרקטי לעכשיו.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בדיוק. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

סליחה, אני מתנצלת. ולרי זילכה, בית איזי שפירא. את יכולה לחזור על הנקודה הזאת?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בוודאי. 

			עובדת שהילד אשר ילדה הינו פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר בתוך 				תקופת הלידה וההורות זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות 				בחמישה שבועות נוספים;
			בסעיף זה – "פעוט עם מוגבלות מורכבת" – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה 				לפי תקנה 2(2א), (3) ו-(3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-				2010, בתקופת הלידה וההורות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם רואים את הנוסח של התקנות למטה. אנחנו מדברים על 112%, 188% ו-235%. בצד כהערה יש לנו את ה-100%. אנחנו נדבר על זה, אבל זה כרגע מה שבנוסח. 

תיקון חוק
הביטוח
הלאומי		2. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בסעיף 51, אחרי סעיף 			קטן (א2) יבוא:	

		"(א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור 			בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה לדמי לידה 			נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי 			העניין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על 			חמישה שבועות."

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש גם הצעות חוק שדיברו על עשרה שבועות, אז הכנסתי את זה בנוסח, אבל להבנתי, חבר הכנסת, אנחנו מדברים על חמישה שבועות הארכה, נכון? 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

ההצעה שלי היא חמישה. היו הצעות אחרות. אני חושב שתפסת מרובה – לא תפסת. כמו שאמרתי, גם נתתי פחות או יותר איזו שהיא התחייבות להסכמה מול משרד האוצר, לא לפרוץ איזו שהיא מסגרת.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בסדר. אנחנו גם מציינים שזה יהיה פרק זמן מצטבר של 20 שבועות למי שהאריכה את תקופת הלידה וההורות גם לפי סעיף 6(ד)(1) לחוק עבודת נשים. 6(ד)(1) זה אפשרות להאריך ב-20 שבועות, לפי תקופת אשפוז אם הילד שנולד נאלץ להישאר בבית החולים, ואנחנו אומרים, זה לא יהיה מצטבר. הילד, גם אם היה באשפוז וגם אם היא מאריכה לפי הסעיף הזה, אז בסך הכול היא תוכל להגיע ל-20 שבועות ולא ל-25 שבועות. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. 

אני אבקש מהביטוח לאומי שיתחילו, ואני ארצה גם התייחסות על פרק הזמן של ההכרה מאחר ואנחנו נמצאים פה בתקופה שהיא קצת בעייתית, היא לא רגילה. בדרך כלל זה לוקח שלושה חודשים. מאחר והסיטואציה היא סיטואציה שונה, האם ניתן לקצר את התקופה בכדי שיהיה ודאות גם להורה? 

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

שלום, אני אלינה מילקין, מנהלת אגף גמלאות משפחה. אנחנו מודעים לבעיה. הבעיה היא נובעת מתקנות ילד נכה. ככל שהעילות יקודמו בתחילת הזכאות, כך ניתן יהיה גם לאשר לפני. עילות שילדים זכאים מגיל לידה, אין בעיה. עילות שילדים זכאים מגיל שלושה חודשים, יש איתן בעיה. אי אפשר לבדוק אותם לפני הזמן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש אפשרות להגיש את הבקשה לפני?

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

כן. גם אנחנו פה קיימנו דיון. יש ילדים מאוד קשים שכבר מגיל לידה ברור שמגיל שלושה חודשים הם יהיו זכאים. במקרים כאלה הרופאים לא מתעקשים ונותנים להם זכאות, אבל יש עילות זכאות שצריך לבדוק אותם רק אחרי גיל שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

זאת אומרת שמבחינת התקנה הם צריכים את פרק הזמן של השלושה חודשים לתת את חוות הדעת המקצועית האיתנה יותר?

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

כן, כי תחילת הזכאות בגין עילה היא מגיל 90 ימים. צריך לקחת בחשבון שדווקא מה שנכנס לחוק של 235% ו-188% זה מקרים מאוד קשים. זה ילדים עם ליקוי מאוד קשה שהם ברובם זכאים. הם גם בשיעור מאוד גבוה זכאים להארכה בגין אשפוז. פועל יוצא מזה, גם אימהות לא כל כך מהר חוזרות לעבודה, המקרים, אני לא יודעת איך להגיד, פחות קשים, כי כל הילדים הם קשים. מה שאפשר אנחנו נעזור ונקדם.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

באופן עקרוני אין בעיה להגיש את הבקשה לפני.

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

לא, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

כמה זמן ממוצע לוקח לתת התייחסות מהרגע שאתם מקבלים את הניירת? 

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

זה שבועות. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה עדיין בתחום הזמן.

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

אם לא מדובר במשהו שדורש איזה אבחון מאוד ארוך. ה-235% ו-188% זה ילדים קשים, ובדרך כלל שם הזכאות היא ללא נוכחות ותהליך קביעת הזכאות הוא מהיר מאוד. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אתם מסתפקים בסיטואציות כאלה בניירת, נכון? אין צורך להביא את הילד.

 << אורח >> אלינה מילקין: << אורח >> 

כן, זה מה שאמרתי. זה בדרך כלל ילדים קשים. לא מביאים אותם לוועדות. מסתפקים רק במסמכים וההכרה היא הכרה מהירה יחסית. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

מאה אחוז, תודה.

אני רוצה לשמוע את משרד העבודה, עו"ד אפרת ורד.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

בתור מי שמייצג גם את העובדים וגם את המעסיקים חשוב לנו מאוד שתהיה ודאות. אני חושבת שנושא מועד ההכרה כאן הוא קריטי. אנחנו חייבים שההכרה תהיה בתוך תקופת הלידה וההורות. יש פה איזה שהוא קושי. אם יש לי אישה שלא צברה את תקופת האכשרה המספקת והיא זכאית רק ל-15 שבועות והיא לא תוכר ב-15 שבועות האלה אלא היא תוכר שבועיים אחר כך, לא תהיה לי אפשרות לתת לה את ההארכה הזאת של חופשת הלידה, כי ברגע שהסתיימה חופשת הלידה, הסתיימה חופשת הלידה. זה לא רק רכיב כספי כאן. זה לא רק הגמלה שמשתלמת. זה שייך למערכת היחסים בין העובדת למעסיק. אנחנו לא רואים דרך לרבע את העיגול הזה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, לא, זה לא קשור למעסיק, אני אגיד לך למה, כי הרי לה זכות של 26 שבועות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

היא מדברת על אלה שיש להם שמונה בתשלום. אני מסכימה ואני מבקשת שכן לקראת שנייה, שלישית אנחנו נרשום את זה ואנחנו נצטרך למצוא פתרון. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אם ביטוח לאומי יודעים להגיד לי, ה-15 שבועות זה 100 ומשהו ימים, יש לי איזה שבועיים מרווח, אבל שוב, זה חייב להיות משפחה שהזדרזה מאוד להגיש את התביעה ושהביטוח הלאומי הזדרז מאוד.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

בסדר, נעשה את הפיין טיונינג בהמשך.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

רשום בפנינו שצריך גם לתת מענה בסוגיה הזאת.

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

גם לגבי 20 השבועות אני חושבת שזה צריך להיות בתוך החוק שלנו ולא בביטוח לאומי, הציון של תקרת 20 השבועות. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אוקיי, בסדר. אני מבינה מה את אומרת. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

משרד הרווחה, דינה בן לביא. 

 << אורח >> דינה בן-לביא: << אורח >> 

דינה בן-לביא ממשרד הרווחה, מנהלת תחום גיל רך במינהל מוגבלויות. אנחנו תומכים בהצעה הזאת. אני אגיד שאנחנו תומכים בהצעה בעיקרון. אנחנו יודעים שאין חפיפה מובהקת בין הפעוטות שזכאים למעון יום שיקומי לבין הפעוטות שהודגשו כאן בקריטריונים לחוק הזה. כן אנחנו רואים גם במעונות יום שיקומיים פעוטות שההורים היו יכולים ליהנות מהארכת החופשה, ושזה מאוד משמעותי וחשוב גם עבורם. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תודה. 

משרד האוצר, בבקשה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

תאיר, צוות רווחה באגף תקציבים באוצר. היינו בקשר בחודשים האחרונים. גם העברנו הערכת עלות לוועדה, לבקשתכם, וגם בקשר עם המציע ועם כל השותפים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי. אם יש שאלות ספציפיות אנחנו נשמח להתייחס. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אנחנו מתייחסים ל-100% עכשיו? 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

את הנושא הזה של ה-100% אני לא אבקש להכניס כרגע לנוסח. אנחנו נדון בזה וננסה לגבש בינתיים. אם נצליח למצוא איזה שהוא פטנט שיודע חלק מה-100%, לסמן את זה בצורה נכונה, נצליח. לא נצליח, אז עשינו את ההשתדלות שלנו, לכן אני לא רוצה לקבוע מסמרות עכשיו. אנחנו נדון בזה בין שנייה לשלישית.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

רק להבין, אין עלות תקציבית ככל שאנחנו נמצאים במסגרת ה-112%?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

יש לזה כמובן עלות תקציבית. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

בסכום שהוא לא מגיע לסכום של הצעת חוק תקציבית, אני מתכוונת. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> 

משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. קודם כל ברכות וגם לשותפים כמובן. בהתייחסות למה שאתה אומר וכמובן מכבד כל החלטה, בתקנות הביטוח לאומי, ב-100% יש תוספת מאוד ברורה עם מצבים רפואיים. בסוף גם פירטנו אותה, ושם ניתן להבדיל בין מקרים רפואיים. אם אני אתן דוגמה, תינוק שאין לו תפקוד בשתי גפיים אז הוא ב-100% והוא לא עיכוב התפתחותי. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

מעטים ההזדמנויות שאני אומר שאני מקבל את כל מה שאמר משרד המשפטים באופן מלא, אבל למרות הכול אני כן מכבד את ההבנות כי דנו בזה.

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> 

אני אומר את עמדתי כי איתי לא דנו בזה. כן ביקשנו, דרך אגב, לקבל כמה ילדים. זה נתונים כמותיים ברורים ולדעתי אפשר.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

יש לנו עכשיו זמן כי זה יהיה במושב הקיץ. אני גם פונה למשרדי הממשלה, גם לביטוח לאומי שבאמת צריך להגיד להם גם שאפו על העבודה שלהם, על מסירות הנפש שלהם, על הרגישות שלהם. עם כל זה שזה עבודה שלך, אתה עדיין נשאר רגיש, וראיתי את זה גם בלי שיגידו מילה אפילו. אני פונה גם לאוצר. אם נוכל לדלות מתוך ה-100% גם כאלה כמו שאמר נציג משרד המשפטים - - - 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

יש עסקה עכשיו של 13 מיליארד. אני מניחה שנמצא כמה שקלים.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה לא רק העניין הכספי, כי אני חושב שזה גם ייסגר בתוך העניין הזה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני רגע אגיד אמירה קצרצרה שהיא חשובה. בסופו של דבר החוק הזה, מוגדרת פה הגדרה חדשה שלא קיימת היום, של מוגבלות מורכבת. צריך להבין שבסופו של דבר יש בגמלת ילד נכה, ויש לזה השלכות גם מרחיקות לכת בעולמות הנכות בכלל, הגדרות מהסוג הזה, והיום יש סקאלה של חמש רמות. מוגבלות מורכבת אמורה לתאר את קצה הסקאלה באיזה שהוא אופן. צריך לשים לב.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אם אני יכול ברשותך לענות לדבר אחד. קודם כל זה נכון שזה לא קיים היום בחוק, אבל זה קיים במציאות. אם זה קיים במציאות, החוק צריך להתאים את עצמו למציאות ולא המציאות צריכה להתאים את עצמה לחוק. דבר שני, אני חושב שאין לזה השלכת רוחב לסיעוד או לדברים מהסוג הזה, כי זה סוג אחר לגמרי וזה חופשת לידה. זה לא משליך על דברים אחרים. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הדוגמה שהתכוונתי, זכויות של ילדים, לצורך העניין, ב-100% וב-235% הן שונות, ופה אנחנו נותנים משהו אחיד. 

 << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> 

אני מבקש לעזור לכבודו כמשרד המשפטים שמכיר את החוק, וצריך להגיד את זה. תקנות ילד נכה קיימות. המוסד לביטוח לאומי יבדוק את כל הדברים האלה וימפה וייתן להם, לכן בחלק מה-100% אין לזה - - -

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

אנחנו ניתן לעוד שני דוברים כי אנחנו תיכף צריכים להיכנס למליאה. תציגי את עצמך.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

עו"ד מאירה בסוק מנעמת. אני פשוט רוצה לפרוטוקול שיהיה רשום שאנחנו במשך שנים רוצים לפרוץ את ה-15 שבועות, להגיע לזה ש-26 שבועות של חופשת לידה יהיו בתשלום ואז היינו פותרים את כל הבעיה הזאת. חבל שהאוצר במשך שנים רבות מתנגד לזה. זה רק לטובת נשים 26 שבועות בתשלום. הייתה נפתרת כל הבעיה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

זה נכון אבל אנחנו הולכים - - - 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

אפשר לפרוץ לאט-לאט.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

יש אמרה שאומרת, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> 

אין לי ספק, אבל הייתי מוכרחה שזה ייאמר. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

כל מילה בסלע.

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

עו"ד ולרי זילכה, בית איזי שפירא, פורום ארגונים הורים למען ילדים עם מוגבלות. קודם כל אני רוצה לברך על ההצעה. תודה רבה. יותר מידי זמן שאנחנו מחכים לדבר הזה. עכשיו לגופו של עניין. אם אני מצליחה להבין נכון, רוב הילדים שיכנסו להסדרה הזאת זה פעוטות בעיקר עם צרכים רפואיים למעט הילדים של הלידה, של הליקוי הרפואי המיוחד. 

אני רוצה להתייחס לאלה שמקבלים 235%. ממילא בהגדרה של ה-235% הם צריכים להיות כאלה שלא הולכים שלושה ימים למסגרת חינוכית. המדד הזה שקבוע בסעיף לא מותאם לגיל הזה, ולכן אני רוצה להבין מי התוספת של הילדים שיכנסו, שהם כאילו הילדים הכי מורכבים ושלא מקבלים ממילא מכוח הארכת ימי אשפוז. אני מנסה להבין את הדלתא שיכנסו לפה. אני רוצה שיהיה תוכן בהצעת החוק. אחר כך כשאנחנו מדברים על הסיפור הזה של השלושה חודשים, בין זה שהוספתם את התוספת, שהוכר בתקופת הלידה וההורות לבין הגבול של השלושה חודשים, נאמר פה על ידי הביטוח לאומי שבמקרים המאוד מורכבים אפשר לתת קודם, יש פה עניין של שיקול דעת. זה פרוץ מידי וזה בלתי אפשרי. גם שאלתי קודם, בוא נניח שהגבול הוא שלושה חודשים. אם הילד בדיעבד עושה את כל הפרוצדורה, מקבל הכרה בחמישה חודשים רטרואקטיבית לשלושה חודשים - - - 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

זה כן יוכר כי כאילו זה בתוך ה-26 שבועות. היום חופשת הלידה היא 26 שבועות לפי החוק. כשאני אומרת בתוך תקופת הלידה וההורות, זה 26 שבועות, זה לא 15 שבועות. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

ה-15 משולמים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

היא לוקחת פה איזה שהוא הימור מבחינת התשלום על החודשיים האלה, זה נכון. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

נכון. אני רוצה לקראת השנייה והשלישית לעשות איזו שהיא חשיבה, אם אפשר לעשות פה איזה שהוא מנגנון של אישור עקרוני. מה שאתם אמרתם על שיקול הדעת, שילד שממילא נולד או ברור שבגיל שלושה חודשים יקבל ויעמוד בקריטריונים - - -

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אם רופא כבר נדרש וועדה רפואית, וקובע אם הילד - - -

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

למה שהוא יידרש אם ממילא הסעיף מדבר על שלושה חודשים? 

 << אורח >> שרית דמרי-דבוש: << אורח >> 

אני רוצה להבהיר את זה. כל יצירת מנגנון מחייב מנגנון רפואי כזה או אחר, בין אם זה יעשה בילד נכה או באמצעות רופא כמו שמירת הריון, שזה לא ועדה רפואית. עדיין זה רופא שנדרש למסמכים. כך או כך תמיד המנגנון הוא מנגנון רפואי. אני לא רואה דרך לרבע את המעגל ולייצר מנגנונים אחרים כדי לקבוע משהו אחר כמוגבלות. זה עדיין רופא נדרש. כן ביקשנו לייצר מנגנון שהוא יהיה מאוד מובהק, שזה ילד נכה, גמלת ילד נכה. היא מייצרת משהו ברור כתהליך. היא גם מייצרת לנו אפשרות לעשות את זה בצורה אוטומטית בלי שהאישה נדרשת שוב להגיש בקשה. המקרים הרפואיים המובהקים, יש מקרים שאפשר להכיר מגיל לידה. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

אני חייבת עוד משהו אחד. ה-100%, כל הדוגמאות שאדוני, נתת בתחילת הדיון הן כול כולן 100%.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

גבירתי, אני לא יודע מה המקצוע שלך. המקצוע שלי זה חבר כנסת. יש לי את הכללים שאני עובד איתם. לא זרקנו שום דבר לפח. אנחנו שמנו את זה בהמתנה.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

נשמח לקבל לוועדה איזה שהוא נייר עמדה, המלצות וכו'. אפשר להביא להצבעה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כן, אפשר. חשוב להגיד שיש לנו שלושה נושאים לשנייה, שלישית שאנחנו צריכים לדון. זה גם הנושא של ה-100%.

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

גם הנושא של הכרה פרוצדורלית. אנחנו בהחלט נדון בזה בשנייה, שלישית.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מבקש בישיבות הצוות הבאות לצרף את משרד המשפטים. 

 << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> 

האם אפשר לקבל הערכת נתונים כמה ילדים נכנסים בגין כל סעיף?

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

תדברי איתה. אפשר לקבל את הנתונים. 

אנחנו נעלה את ההצעה הממוזגת להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי מתנגד? 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

ברכות. לקריאה ראשונה. תודה.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

תודה לך, גבירתי, ותודה ליושב-ראש הוועדה, הרב אייכלר, וליד ימינו שנמצא כאן איתנו, וליועצת המשפטית לוועדה. 

 << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> 

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:54. << סיום >>