פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
30/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 641
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' בניסן התשפ"ה (30 במרס 2025), שעה 9:15



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון - דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה-2025, של ח"כ ששון ששי גואטה << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
עודד פורר
מטי צרפתי הרכבי
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	ד"ר אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

	אוראל פיין
	–
	רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

	חן שופן
	–
	ראש צוות קמעונאות, רשות התחרות

	עמית סופר
	–
	ראש מועצה, מועצה אזורית מרום גליל

	אליאב איתם
	–
	ראש מדור רגולציה, פורום קהלת

	צביקה מור
	–
	אביו של איתן מור, פורום תקווה 

	יוסף אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל, משפחות החטופים

	שמעון אור
	–
	דודו של אבינתן אור, משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
דריה רייזנר, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון - דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה-2025, פ/5415/25 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון - דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה-2025 של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. יש פה נציגי משפחות שרוצות לומר דברים?

<< דובר >> יוסף אנגל: << דובר >>   

כן. בוקר טוב

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב. 

 << דובר >> יוסף אנגל: << דובר >>   

צר לי שכל שבוע אתה צריך לראות אותי כאן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה צר לי? 

 << דובר >> יוסף אנגל: << דובר >>   

זה מה יש. עד שלא תשנה את זה, אני אהיה. 451 ימים מאז השואה של 7 באוקטובר שקרתה במשמרת שלכם, חברי הכנסת. כ-59 ישראלים אזרחים וחיילים עדיין שם ליד הגבול בעזה. שמי יוסף אביאל אנגל, ג'וחא. סבא ל-14 נכדים, שאחד מהם אופיר נחטף ביום השואה של 7 באוקטובר מבית חברתו בקיבוץ בארי, יחד עם יוסי שרעבי – אבי חברתו. 

באותו יום נורא נחטף גם אלי שרעבי, אח של יוסי. גם הוא מקיבוץ בארי, שרעייתו ושתי בנותיו נרצחו בביתן. אלי חזר מהגיהינום אחרי 490 ימים. יוסי נהרג מאש כוחותינו, אחרי 97 ימים. נכדי היקר, חזר אחרי 54 ימים ומיד עם צאתו מבית החולים, נרתם למאבק להחזיר את כולם. 

עו"ד אורי סלונים, הידוע, אמר ב-8 באוקטובר 2023 לעשות עסקה עכשיו, כדי להחליף את 255 הישראלים הנמצאים בידי החמאס ב-6,000 האסירים הפלסטינים הנמצאים בבית הכלא. כי אם לא – יהיה קשה עד בלתי אפשרי להחזיר את כולם. כמה שהוא צדק. 

במאי וביולי 2024, היו עוד כמה עסקאות על השולחן לשחרור החטופים, אך הממשלה דחתה אותן. את התוצאה אנו רואים היום. נראה שמר ההפקרה עוסק ככל שביכולתו שהסאגה הנוראית הזאת לא תסתיים, וסיבותיו עימו. 

איפה אתם חברי הכנסת? במה אתם מעסיקים את עצמכם בימים אלה, בזמן כש-59 ישראלים עדיין שם? הריסת מערכת המשפט, חלוקת מיליארדים לחבר'ה הקרובים לצלחת, חקיקת חוק השתמטות כדי שחיילי המילואים ימשיכו לשרת מאות ימי מילואים על חשבון פרנסתם וחיי המשפחה. 

פיטורי השב"כ שפטר בחקירת "קאטרגייט" והיועצת המשפטית שמנסה לשמור על שפיות. סגירת ערוץ התקשורת הממלכתית ועוד ועוד. מתי בפעם האחרונה, עסקה הממשלה או אחת מוועדות הכנסת בהחזרת החטופים? זה לא קרה. ואם זה קרה, מה התוצאות? 

מר הפקרה הזיז את ראש השב"כ וראש המוסד מהטיפול במשא ומתן בהחזרת החטופים, ומינה את "הבובה" דרמר, שמאז מיניו לא שב חטוף אחד. צה"ל חזר לתקוף, ולסכן את חיי החטופים החיים, שמי יודע מה מצבם. 

התנהלות הממשלה והמחשבה "הניצחון המוחלט" כפי שמר הפקרה מגדיר, ואחר כך נחזיר את החטופים, מוכח שוב ושוב כשגיאה נוראית. הפעלת הכוח עלתה כבר בחייהם של 41 חטופים, שידוע שהיו חיים שם בגיהינום. מי אחראי למותם? חברי הכנסת, איך אתם לא עושים כלום לשנות את סדרי הפעולות? 

אני מניח שעקבתם אחרי חזרתו של האיש המיוחד אלי שרעבי, שמיד עם שובו, קרא לממשלה כמו יתר החטופים שחזרו לעשות הכל כדי להוציא את החטופים. כי הם יודעים הכי טוב מה עובר עליהם שם. האם הבנתם את זעקתם? אלי שרעבי, החל לפעול במלוא המרץ מיד עם שחרורו ברחבי העולם. שאמר בקול גדול  "אין ימין ואין שמאל, יש רק ישר". חבל שאמירה זו לא נקלטה אצל רובכם. 

האם שמעתם את זעקתו של אלקנה בוחבוט שפורסמה אמש? נראה שזה ככל לא מזיז לכם, חברי הקואליציה. בימים אלה, עולה שוב הצעה של החמאס לשחרר 5 חטופים תמורת שקט ל-50 ימים ויציאת צה"ל מהרצועה והחזרת הסיוע ההומניטרי. 

איך זה שהארגון שחוסל כבר מספר פעמים לדברי מר הפקרה ושר הביטחון שלו, מהתל בממשלה שלנו ומכתיב לה תנאים דרקונים. איך לא שומעים מהמנהיגים שלנו דרישה חד-משמעית – להחזיר את כל החטופים בעסקה אחת. איפה אנחנו עומדים היום, רגע לפני יציאתכם לפגרה השלישית מאז יום השואה של 7 באוקטובר. תתעוררו. ליל הסדר נוסף ללא היקרים נראה לכם הגיוני? ובתקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שניפגש בעניין החטופים כאן בבית הזה. תודה.

 << דובר >> שמעון אור: << דובר >>   

תודה רבה. שמעון אור דוד של אבינתן אור. הבן של אחי התאום. ניצה היא האמא. אבינתן לא חזר ונועה ארגמני חזרה אלינו. כמו כולם, גם אני מזועזע מהעסקאות שהחמאס מרשה לעצמו להציע לנו. סחר בבני אדם תמורת הומניטרי, תמורת שקט, תמורת אמצעים כאלו ואחרים. 

האשמים, או האשם היחיד לסחר בבני אדם הזה, הוא אחד ויחיד – ביבי נתניהו. מי שמאפשר לחמאס לבצע איתנו עסקאות בבני אדם וסחר בבני אדם, זה רק בינימין נתניהו. הסיבה היא פשוטה, הוא מאפשר את זה. ועכשיו יש מסחר, הם אומרים 5, אנחנו אומרים 10 ואולי יגיעו באמצע להיות ב-8, ואולי עוד כמה חללים. 

יש לנו 59 אנשים שם, גם חיים וגם מתים. ואפשר לעשות אולטימטום, על כולם. אפשר. אבל בנימין נתניהו לא בנוי למנהיגות, הוא בנוי לפוליטיקה, פוליטיקה קטנה. כמו שעושים הסכמים קואליציוניים – אתה רוצה 5 מיליון, אני אביא לך 4, תצביע לי בעד. אתה ועדת הכספים, אתה תהיה שר.

זה לא מה שקורה עם החטופים. כדי להחזיר את החטופים צריך מנהיגות. לא פוליטיקאי דרגה אפס, שעושה סחר בבני אדם. וכולם יודעים, כולם יודעים, שבסופו של דבר החמאס לא יחזיר את רוב החטופים כי הוא חייב לשרוד. אז מה אתה עושה? אתה רוצה להחזיר עוד כמה ולהשאיר את כולם למות שם? יש אלטרנטיבה. 

האלטרנטיבה היא אולטימטום עם מאזן אימה. מאזן אימה זה אומר שהם ידעו שאם הם נוגעים בחטופים, לא יהיה לעזתים להיכן לחזור. הרחבת השטח, הרחבת ציר פילדלפי, הרחבת ציר נצרים. הרחבה זה אומר שאין להם לאן לחזור. 

החמאס לא גוף מתאבד, הוא גוף עם חזון. כשהוא יראה שאין לו לאן להגיע – הוא יאלץ להחזיר את החטופים. במקום להעצים את ההפגנות האלה שיש עכשיו, להכריח אותם להחזיר את כולם, ממשלת ישראל עושה מסחר עם החמאס. 

תשמעו מה מדינת ישראל אומרת בבג"ץ כדי לענות מדוע, מדוע היא לא חייבת בהומניטרי לעזה – "ישראל אינה מפעילה סמכויות שלטוניות בעזה, והחמאס שומר על יכולתו לשלוט בה באופן עצמאי." זה מה שמדינת ישראל אומרת בבג"ץ. אז מה, מה יגידו האחרים? מה יגידו? מה יגידו העזתים? אם זה מה שמדינת ישראל אומרת, זה אומר שחמאס שולט ביום שאחרי. זה אומר שהחטופים לא חוזרים. 

חבר הכנסת ביטן, אתה בקואליציה. תאמר לראש הממשלה, שלא יהיה אפשר לברוח משליטה מלאה על עזה, צבאית ואזרחית. רק כך העזתים יבינו וחמאס יבינו שאין להם למה להחזיק את החטופים, והאולטימטום עם מאזן אימה. כל עוד שביבי נתניהו עושה עסקאות, או מנסה לעשות עסקאות עם החמאס – הוא מעצים את החמאס וממשיך להיות הגורם השלטוני. לא נקבל אותן. 

הדם של החטופים החיים, והמצב של הגופות שאנחנו לא יודעים מתי נקבל אותם. הגופות האלה זה אנשים שמחכים להם. אלה יקרים שמחכים להם בבית. הוא יהיה אחראי לזה שהם לא יחזרו. אם הוא לא ישנה את האסטרטגיה שלו מפוליטיקאי למנהיגות. ואנחנו מבקשים ממך, שתעביר את זה לו. לא תהיה לו שום תמיכה מאף אחד. לא משמאל ולא מימין בדרך הזאת. תודה רבה לך. 



<< דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

שלום חבר הכנסת ביטן. אני הגעתי היום בלי שינה בכלל. אחרי לילה שחור. קוראים לזה לילה לבן, אצלי זה לילה שחור. אני והמשפחה שלי נכנסו לחרדה נוראית, נוראית חבר הכנסת ביטן. הילדה שלנו הייתה צריכה להשתחרר בעסקה ההומניטרית, והיא לא השתחררה. היא מוגדרת כיום כבחורה הצעירה ביותר שנמצאת בעזה. הצעירה היחידה שנמצאת בעזה. 

עד מתי ממשלת ישראל תתעלל בנו? עד מתי? הייתי שמחה אם מר בנימין נתניהו, תמסור לו, שאני מזמינה אותו אלינו הביתה ושיהרוג אותנו במכה אחת. עדיף לנו. מאשר כל מה שאנחנו עוברים. אנחנו נרצחים עם הילדה שלנו כל יום. 

מישהו יודע מה אנחנו עוברים כמשפחה? בגלל שהילדה שלנו חלל אנחנו לא מקבלים אותה לקבורה. גם רצחו אותה וגם לא מביאים לנו אותה לקבורה. מה אנחנו צריכים להרגיש כמשפחה? עד מתי תתעללו בנו? עד מתי תתאכזרו אלינו? ואני עושה את החישוב אתמול בראש, 5 חטופים כל נגלה, עם 20 יום, 20 יום, אני טועה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

50.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>

50 יום של הפוגה. ואני עושה חישוב גס, מתי הילדה שלנו אמורה להגיע? עוד שנה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אף פעם בדרך הזאת. 

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

חבר הכנסת ביטן, לא יהיה את זה. לא יהיה את זה. כי המשפחה שלי, לא תיתן לזה לקרות. לא תיתן. זה יגמר בטרגדיה אני מודיעה לך. אם אתם לא תשחררו את הילדה שלנו בפעימה הזו כמו שהיא היתה צריכה להשתחרר, אני לא מאיימת, וזה יהיה על הראש של בנימין נתניהו ולא על הראש של אף אחד אחר. 

אנחנו כבר הרוסים. הרוסים. ממוטטים. די עם המשחקים האלה. מספיק. אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק עם המשחקים האלה. הילדה שלנו לא הלכה לעשות סמים בעזה. הילדה שלנו נחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל כאזרחית, כאזרחית מדינת ישראל ואתם חייבים להחזיר אותה. הייתם חייבים להחזיר אותה לפני שנה ולא החזרתם. שנה וחצי. מה יהיה הסוף של המשחק הזה? מה יהיה הסוף? לאף אחד אין תשובה. 

אנחנו מתחננים להיפגש עם מר בנימין נתניהו כבר שנה וחצי. אבל הדלת שלו נעולה בפנינו. הוא כן יודע להתקשר לאמא של - -  אני לא זוכרת את השם שלו, החטוף שהיה ממנו אות חיים לאחרונה, ולבקש להיפגש איתה. אבל הבת שלנו שנרצחה, הוא אפילו לא הרים טלפון להשתתף בצערה של המשפחה. טלפון אחד הוא לא הרים. והיום הוא מסרב להיפגש איתנו. 

אולי כי הילדה שלנו היא המראה של הכישלון שלו? אולי כי הילדה שלנו היא הסמל של הכישלון של כל ממשלת ישראל? למה הילדה שלנו לא משתחררת? למה אנחנו לא יכולים לקבור אותה? ילדה הכי צעירה זרוקה בעזה. הכי צעירה. אין יותר נשים צעירות בעזה. 

למה אנחנו לא יכולים לקבור אותה כבר לעזאזל? מה נסגר עם המדינה הזאת? שנה וחצי אני עולה לפה להתחנן לקבל גופה של ילדה, מה נסגר אתכם? אני אומרת לך חבר הכנסת ביטן, אם אנחנו לא מקבלים את הילדה בקרוב, זה יגמר באסון. ותזכור שהזהרתי לפני.

אין לנו כוח יותר להכיל את הרוע של הממשלה הזאת. זה רוע. זה רוע. אין לכם לב. חבר הכנסת ביטן, אני לא מדברת אליך אישית, אני מדברת על הממשלה. אני מדברת על זה שיושב בראשה, זה שלקח את החוק לידיים ומתאכזר למשפחות החטופים. 

שמשחרר חמישיות, עשיריות. מה זה סחר, מה זה פוקר? מה אנחנו משחקים פה, באיזה משחק? באיזה משחק אנחנו משחקים על חשבוננו? על חשבון המשפחות שלנו, על חשבון הילדים שלנו. סיימתי. 

<< דובר >> צביקה מור: << דובר >>   

שלום, בוקר טוב לכולם. אני אבא של איתן. אנחנו יודעים שהבן שלנו חי, קיבלנו מידע לפני חודש וחצי. אבל מתח הזה עכשיו האם גם ליל הסדר הזה, הכיסא של איתן יישאר ריק, הוא מתח קשה ביותר. ברוך השם, יש בבית ילדים קטנים ששואלים מה עם איתן, איפה הוא? אם יש לו אוכל או אין לו אוכל. מאוד קשה להסביר. אני רוצה לומר, מעבר לקושי המתמשך של שנה וחצי, כל פעם לשמוע בחדשות שחמישה חטופים, שלושה, עשרה, חלקים, זה משהו שמוסיף על הכאב שלנו. לכן באתי לכאן היום להגיד שאנחנו לא מוכנים לקבל יותר סלקציה. 

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>   

אין יותר. 

 << דובר >> צביקה מור: << דובר >>   

אנחנו דורשים שכולם יגיעו לכאן ביחד, ואנחנו מאמינים שאפשר לעשות את זה. ועכשיו, שחזר הלחץ הצבאי, וזו הסיבה שחמאס פתאום מדבר איתנו, צריך להגביר אותו. ואת הקולות האלה שמעתי מראש המוסד, ולפני זה מראש השב"כ, רונן בר, שפגשנו אותו רעייתי ואני. ואני שאלתי אותו: "אדוני, איך הגעתם לעסקה הראשונה? בוא נשכפל הצלחה." 

הוא אמר בפירוש: "רק הלחץ הצבאי הביא את העסקה הראשונה". ואני קורא לכם עכשיו, מעיתון "דבר" ראש המוסד, עדי ברנע, קורא להגביר את הלחץ הצבאי בעזה במטרה להחזיר את כל החטופים. "בלי הסעיפים שראש הממשלה מתעקש עליהם לא נוכל לחדש את המלחמה, לא לנצח ולא להחזיר את הגברים והחללים". כך הוא אמר ב-12 ביולי 2024. 

אחר כך, ד"ר אורן סתר, שפרש מצוות המשא ומתן: "סתר זקף את מימוש ההסכם דווקא בעת הנוכחית ללחץ הצבאי בצפון רצועת עזה, שהשפיע על חמאס להתגמשויות נוספות מצידו. וכמובן הדד- ליין שהציב הנשיא טראמפ." 

כמו שאנחנו יודעים אוגדה 162 בעזה, סינואר חשש שהולכים לכבוש לו את העיר עזה, את סמל השלטון. זה מה שמביא חטופים. כולם אומרים לי "צביקה אתה לא רואה, שעסקה מביאה חטופים?". אני רואה. אבל מה מביא לעסקה? מה גורם לחמאס לבוא, לדבר איתנו? רק הלחץ. כי חמאס מצידו לא יעשה לנו טובות בחיים. עכשיו צריך להגביר את הלחץ, למה מחכים? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?  צריך כבר לסיים עם הדבר הזה. 

ועוד דבר אחד אחרון. זה לא יכול להיות שכשהחיילים שלנו נלחמים בעזה – גם לנו יש בן שגייסנו לפני שנה, לוחם – לא יכול להיות שכשהחיילים שלנו נלחמים ואנחנו נמצאים במלחמה, כאן יש קבוצה שנלחמת בממשלה, שנלחמת בעם. בואו ננצח ונביא את החטופים. 

אחר כך וויכוחים, אחר כך מלחמות, מה שאתם רוצים. קודם כל להחזיר את החטופים. זה צריך להיות ברור פה. הממשלה, מדינת ישראל והממשלה נלחמת בחמאס, ויש קבוצה שנלחמת בממשלה. למה עכשיו? תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. דקה הפסקה. 


 << דובר >> יוסף אנגל: << דובר >>   


חברי הכנסת, אני חייב להגיד שאתם חלק ממה שקורה פה. זה לא שאתם תוכלו להגיד לא, זה ביבי נתניהו עשה ואנחנו היינו נגד או אנחנו היינו - - - 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:35 ונתחדשה בשעה 09:38.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, רבותיי. אנחנו כבר בדיון שני, אז אנחנו לא צריכים לחזור שוב על הכול. משרד החקלאות מה העמדה שלכם? אני קודם כל תיקנתי מ-2050 ל-2042.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ובישיבה השנייה והשלישית אנחנו נדון בהסכם עצמו ונראה מה יושם מההסכם ומה לא יושם, אם יש טענות משני הצדדים. בהסכם קודם כל. יש הסכם שבזמנו נחתם עם שר החקלאות פורר. ויש טענות לשני הצדדים, אחד אומר שזה לא מיושם, שזה אומר לא בסדר שיש הסכם ומשנים אותו בחקיקה. אנחנו נבדוק את ההסכם ונראה מה יושם ולא יושם לקראת שנייה ושלישית, אנחנו נקבע אם נאשר את החוק לשנייה ושלישית ולאיזה תקופה. מה עמדת משרד החקלאות? 

 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

בוקר טוב אדוני, תודה רבה. ד"ר אסף לוי מנהל אגף גורמי יצור. עמדת המנכ"ל השר והמשרד היא לתמוך בחוק. אני מבקש להזכיר מספר דברים שאמרתי גם בדיון הקודם. עד התיקון בשנת 2022 לא היה פג תוקף לתכנון. ובשנת 2022 בעקבות שינוי המדיניות, נקבע שהתכנון יהיה עד שנת 3032 עם אפשרות לעוד 3 שנים להארכה. 

עכשיו אנחנו מסתכלים למצב החדש, שהוא באמת קיים, ואפשר להסתכל אחורה שעד עכשיו לא היה פג תוקף לתכנון ואם קובעים אותו ל-2042 או ל-2050 זה גם שינוי. ולכן עמדת המשרד היא לשמור על התכנון, הוא חשוב להתיישבות ולחיזוק הצפון. ואם צריך אני אפרט בהמשך אבל זה בקצרה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שאלות עכשיו או אחר כך? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. עוד מעט. תיתן להם. עמדת משרד אוצר. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אוראל פיין, אגף תקציבים משרד האוצר. עמדת האוצר היא שמחויבים להחלטת הממשלה. אבל חשוב לציין שלהצעת החוק צפויות להיות השפעות בעיקר בצד מחיר המוצרים, וגם בהיבטי מהירות האספקה, וגם השלכות וטרינריות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כרגע עד שנת 2032 יש את הפיקוח, אז וודאי שזה לא משפיע בטווח הקצר על שום מחיר מוצר. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אני אסביר. הצעת החוק למעשה מבטלת את ההסכם הקיים בענף. במסגרת ההסכם נתנו גם מענקי השקעות רחבים לטובת מעבר לתקן חדש של הלולים. אז כמובן שבהעדר הסכם מסודר עם ענף ההטלה, אנחנו נמצאים באיזושהי מציאות של וואקום שעכשיו אנחנו נדרשים לה. שוב, נציגי הענף יתכבדו ואנחנו נצטרך לבחון את הכול מחדש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את זה אנחנו נבחן בהצעה השנייה והשלישית. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

בסדר. אבל המציאות היא כרגע שאם אנחנו מתקדמים עם הצעת החוק, צפויות להיות לנו השפעות דרמטיות גם בהיבטי וטרינריה ותברואת הציבור. 


 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אשמח להתייחס בקצרה. קודם כל הסכמים ניתן לשנות כל עוד שני הצדדים מסכימים, כך היה בענף החלב ובענף הבשר והבקר. היו שם הסכמים ועדיין הם שונו בהסכמה. כפי שאוראל אמר, גם פה בוועדת שרים התקבלה הסכמה של החתומים. 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הפעם משנים בחוק, לא בהסכמה.


 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

מדובר בחקיקה לא בהסכמה. 

<< דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אבל יש הסכמה.

<< דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

יש לך הצעת חוק, זה לא הסכם כמו שאר ההסכמים.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ההצעה הזו אגב לא הגיעה כשהצעה ממשלתית. יוזכר רק שהחקיקה זו בוצעה בהתאם להחלטת ממשלה שקבעה שצריך לתקן את החוק, והממשלה הובילה את התיקון. פה משרד החקלאות לא הוביל את ההצעה ולא הוביל את התיקון. יש הצעת חוק פרטית והם נגררים. 


 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס להצעות והסכם. כל הנושא של השקעות בענף ושיפור ממשק הגידול והלולים החדשים לא קשור. אומנם הכסף נקבע בהחלטה, אבל היו גם החלטות ממשלה קודמות שנתנו את ההשקעות הנדרשות מבלי לתת תנאי של ביטול התכנון. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אנחנו לא צד של זה. 

 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לכך היסטורית. 




<< דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

היסטורית גם לא תמיד מקיימים הסכמים. היסטורית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם האוצר לא תמיד עומד בהסכמים, לא רק החקלאים. גם החקלאים לא תמיד עומדים בהסכמים לצערי. ראש המועצה, בבקשה. 

<< דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

בוקר טוב, אדוני היושב ראש. קודם כל אני מברך על הדיון החשוב הזה. שמי עמית סופר, ראש מועצה אזורית מרום הגליל. אדוני היושב ראש, אני תמהה שסברתי שאחרי 7 באוקטובר ואחרי המלחמה בצפון, נפגוש פה אולי גישה אחרת, מנגינה אחרת. 

לא חשבתי לרגע שאנחנו נבוא ונגן על המגינים של הצפון, שיושבים שם לא יום ולא יומיים, לא שבועות. עשרות שנים. ואנחנו פה היום מוצאים את עצמנו מתמודדים עם עוד שנה, פחות שנה, שנתיים. אני לא נכנס לתורות כלכליות כמו כן שוק חופשי, לא שוק חופשי. אפשר לבוא ולדבר על זה. אבל אני חושב שהדיון פה בסופו של דבר הוא דיון על השכפ"ץ של המדינה. 

יש פה ערכים נוספים שצריך לדבר עליהם. ערכים של התיישבות, ערכים של ציונות, ערכים שבסופו של דבר אם נמצא את החקלאים האלה על גבול הצפון. היה הסכם, לא היה הסכם. בישיבת הממשלה, נכון שהיא לא התקדמה להחלטה ועכשיו זה בהצעת חוק פרטית. אבל הדירקטיבה הייתה מתוך הבנה שצריך לשנות פה את הדברים, שנפל דבר. גם ראש הממשלה  – אנחנו יודעים איפה הוא מונח בפריזמה הכלכלית וגם מכירים את כל האחרים – הם מבינים בסוף שמול כל התורות הכלכליות, יש ערך אחד ויש התיישבות שצריך לבוא ולחזק. 

בעבר דיברו שייצרו חלופות, עשרות שנים מדברים על חלופות, אבל כרגע, זה מטה לחמם של קו העימות. 70% מענף הביצים נמצא ביישובי קו העימות. אם ניקח מהם את הענף הזה – לא יהיה להם דבר אחר. ואם לא נייצר להם אופק מאוד ברור, ואם הם יבינו שהאופק לא ישמר להרבה שנים, הם לא יישארו איתנו והם גם לא יכנסו להלוואות והשקעות. 

הצעת החוק שבזמנו דיברו על 32, זו הסיבה שעד היום אף אחד לא הכניס יד לכיס. כי אנשים אומרים שבסופו של דבר ניקח הלוואות של 10, 20 שנה וכדי להחזיר את ההשקעות וההלוואות צריך לייצר להם אופק. 

<< דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אזרחי ישראל לא מצליחים לקנות מוצרי חקלאות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האוצר, תירגע. נתתי לך למרות שר האוצר, לדבר הפוך. 

<< דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר אני חושב שגם שנת 2042 זה לא אופק שמייצר. דיברו על שנת 2050, גם על ערך של ביטחון תזונתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא בעד שינוי הסכמים בחוק. מכיוון שאולי מחר בבוקר תהיה ממשלה אחרת, והם יביאו הצעת חוק שאולי מתקנת את החוק הזה ועושה נזק לענף. נכון מצד אחד זה מאוד חשוב וזו פת לחמם של כל היישובים בצפון זה עניין חשוב ולכן צריך לעזור ולסייע במיוחד לאחר 7 באוקטובר. 

העלות שתהיה למדינה אם אנשים שם יעזבו – והם יעזבו אם לא תהיה להם עבודה  – העלות של המדינה אם לא יהיו שם אנשים היא תהיה גדולה בהרבה מבחינה תקציבית וכולי, וגם לא בטוח שיחזירו. מצד שני, צריך לעמוד בהסכמים. הבעיה שלי היא, שלא יהיה מצב שאם מחר בבוקר תהיה ממשלה אחרת היא תעשה תיקון הפוך, וזה לא לטובת אף אחד. אך אם יש הסכם זה צריך לתפוס. 

מניסיוני, ועשיתי מספר דיונים בנושא זה, אף אחד לא עמד בהסכם. לא הממשלה ולא אף אחד. מערימים הרבה מאוד בעיות למושבניקים. גם בנושא של שינוי בלולים וכולי, אנשים לא קיבלו את המענקים מסיבות שונות, בעיות בתכנון ובנייה, פינוי האשפה ודברים כאלה נוספים. 

לבסוף הכסף עומד סתם כאבן שאין לה הופכין ואין שום דבר. ולכן אני כן רוצה בהצעה השנייה והשלישית לדון ביישום הסכם. מה יושם ומה לא יושם. כי זאת סיבה לתקן את ההסכם. גם יישום של ההסכם זאת סיבה לתקן את החוק. בסופו של עניין, אנחנו נדון בזה ולפי זה נקבע את התאריך באופן סופי. 

 << דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני חייב להשלים. אני מבין שהיה פה הסכם ולא נדבר על איך בסופו של דבר הגיע ההסכם. יושב פה חבר הכנסת פורר, שמכיר שאותם אנשים שחתמו על ההסכם מתוך חוסר ברירה. אבל אנחנו לא באירוע של לחתום על ההסכם. אנחנו באירוע שלכל המדינה התחלף דיסקט. אז מה אני נכנס לרזולוציה של הסכם לא הסכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מה שאני אומר. הייתה ממשלה אחרת, לא של הליכוד. ואתה אומר שעצמך שהכריחו אתכם לחתום על הסכמים. זאת אומרת שצריך לדעת לעשות את האיזונים הנכונים ולראות את כל התמונה. גם בנושא של יוקר המחייה, זה גם עניין. וגם בנושא שאם המגדלים הפרטיים, שאלה המושבניקים, ילכו הביתה מי שישתלט על הקבוצות האלה - - -

 << דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

אבל אני חושב שבכל הקשת הפוליטית היום, אחרי 7 באוקטובר יש הסכמה. אני לא מאמין שמישהו מסתכל על הדברים בצורה אחרת. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

סלח לי, לכבודו של ראש העיר. של ראש המועצה מתנצל. בימים אלה גם אני אמון על זה במסגרת צוות חקלאות באגף תקציבים. מתקיימת כרגע התוויה של תוכנית שיקום הצפון. במסגרת התוכנית הזאת צפויות להינתן תמיכות בין היתר לענף ההטלה. לשזור את עניין 7 באוקטובר ואת המלחמה לאירוע הצרכני של הענף זה פשוט - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חד-משמעית. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אני לא מבין למה זה חד משמעי. למה אי אפשר להגיד פעם אחרת, חשוב לעזור לחקלאי הצפון, צריך לעזור להם לעמוד על הרגליים חזרה, ושזה יכנס לסדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל. ובו בזמן להגיד שמנגנון התמיכות בענף צריך להשתפר. צריך להיות תחרותי יותר - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנשים לא מקבלים את התמיכה של הלולים בגלל שאין פתרון לפינוי האשפה. עזוב בבקשה. עברנו כבר מספר דיונים. אנשים לא מקבלים את המענק. 

 << דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

היית מוכן להיכנס כלולן שאתה יודע שעוד מספר שנים הענף הזה הולך להתרסק? איזה לולן, חקלאי ישקיע מיליוני שקלים, שבסופו של דבר מחר בבוקר לא יהיה לו את המקצוע. 

<< דובר >> חן שופן: << דובר >>   

אני אשמח להתייחס. חן שופן, רשות התחרות. העניין הוא שבעקבות התכנון אין אפשרות לחקלאים חדשים להיכנס לתחום, אין אפשרות להשקיע בתחום. אין אינטרס להשקיע בתחום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם לפי השיטה שלכם, על מנת שחקלאי יקבל חלק מהמענק, הוא צריך להשקיע לפחות 50% בלולים החדשים. אם ב-2022 העסק שלא מתמוטט, איך הוא ישקיע? 


 << דובר >> חן שופן: << דובר >>   

אני מסכימה שחשוב לתת מענקים לחקלאים ותמיכה ישירה. אבל אנחנו לא יודעים לעמוד את העלויות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נדון בהסכם, ביישום שלו, בצרכים של הענף בשנייה ובשלישית. אם האוצר מעוניין לתת מענקים שיעשה את זה כמו שצריך. ולא שיעברו עשר שנים ואף אחד לא קיבל מענק. מספיק כבר עם המשחקים האלה. 

<< דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

זה פשוט לא נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בישיבות הקודמות הנושא הזה עלה.  חברי הכנסת, אתם רוצים להגיד משהו? 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הווקטור המרכזי אחרי 7 באוקטובר הוא מה נכון לתושבים האמיצים, הנחושים, העצובים והחוששים מהעתיד שלהם. זה הווקטור המוביל. התכנון בענף הזה במדינת ישראל לא הוזיל באופן משמעותי את מחיר הביצה, אבל הוא בוודאי לא מהגבוהים בעולם. הוא נמצא בממוצע. 

מדובר באנשים ותיקים ומבוגרים. אני הייתי פעם ראש מועצה, ורציתי ללכת לכיוון של מרכזי בריאות. הוותיקים לרוב רצו להישאר קרוב לבית, זה מה שהם מכירים וזה מה שהם אוהבים. התוכנית שאתם מכינים יחד עם משרד החקלאות, כדאי שהיא תהיה יחד עם חקלאי האזור. כי יש כאן סוג של דיון משותף, בין הראייה הגלובלית עם העקרונות השונות, לבין מה צריכים ורוצים האנשים בשטח. 

אותם האנשים שעלו על ההר במצוות הממשלות למיניהן, ואותם אנחנו צריכים. הממשלה צריכה להתכבד, לסייע באמצעי פרנסה חיים ורווחה משופרים ולאחר שנגיע לזה אפשר לחשוב על שינויים. 

ואני פונה אל נציג האוצר. אדוני היושב-ראש וחברי שהיו שותפים, ניקח את נושא המים. הרי בתחילה גם האוצר וגם רשות המים באו עם עיקרון חשוב ומהותי, נושא ההשקעות בתשתיות הולכת המים, אבל לא רצו להתעסק עם עניין הסבסוד. הגענו לבסוף להסכמות שעוסקים גם וגם. 

ולכן גם פה השלב הראשון הוא להגיע להסכמות. לא להיאחז לעקרונות הקיצוניים הייתי אומר, שאומרים שאנחנו עכשיו נחסל לאט-לאט את האפשרות להתפרנס מענף ההטלה. יש לנו צורך לחבק את האנשים המבוגרים שנמצאים שם, ואני מקווה שניתן להם אופק כזה שיבואו אחריהם אנשים נוספים. ובהמשך נוכל לבצע שינויים. 

אני מצטרף לדברים שאמר היושב-ראש בבקשה, בתחינה לקיים את ההסכם שקיים היום, של השקעה בענף הזה, זה יוביל לשיפור הרווחה של בעלי החיים וגם של האנשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בעניין הזה, יש לו אופק רק לשבע שנים, מה יהיה בעוד שבע שנים? 

<< דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

במסגרת ההסכם הקיים, יש סעיף שנקרא פדיון מכסות שבה המדינה פודה - - - כ-100 מיליון שקלים שבו אנחנו קונים את המכסות מהציבור החקלאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החקלאי מאבד את הפרנסה שלו בפדיון. תהיו רציניים לא הכול זה כסף. 

 << דובר >> אוראל פיין: << דובר >>   

אני הייתי בטוח שכל הדיון פה נסוב סביב כסף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כי אתה באוצר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

חקלאות זה לא רק כסף. חקלאות זה ערך לאומי. חקלאות היא אחיזה של הגבולות. חקלאות היא התיישבות. לחקלאות יש הרבה מאוד ערכים לצד ביטחון המזון והנושא הכלכלי. אנחנו צריכים תמיד להסתכל בעיניים של המשק הקטן. האם אנחנו מאפשרים למשק במושב להמשיך ולהתקיים. 

כמו שזה עכשיו, אנשים שנמצאים בהלוואות ועוד לא החזירו את הרפורמה של כלובי ההטלה, הם עדיין בחובות והם לא ייקחו הלוואה נוספת כדי ליישם את הרפורמה החדשה שמתוכננת. צריך להסתכל בעיניים של בית האב היחיד, הבודד. ולהסתכל על החקלאות כנכס לאומי ולא רק משהו כלכלי. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בהמשך לדברי ראש המועצה ולחברים התומכים. פעם איש חכם אמר שחקלאות זאת הדרך הכי ערכית לבזבז את הכסף שלך. אז חקלאות היא הרבה דברים, היא ציונות, התיישבות. אני לא רואה כל כך הרבה אנשים שרצים להיות חקלאים כדי להרוויח כמה גרושים ממכסה של ביצה, או ממכסה של ליטר חלב, או ממכירת זיתים או ענבים. 

מי שנמצא בפריפריה ובמרחב החקלאי מבין את החשיבות של התיישבות בפריפריה. מדברים עכשיו על חיזוק הגבול המזרחי, ראינו את החשיבות בעוטף ובגבול הצפון. ובסופו של דבר מי שנשאר גם במקומות שפונו, אלה חקלאים שלא יכולים לעזוב את הקרקע. זה החיבור הישיר של עם ישראל לארץ ישראל. 

לכן אנחנו רוצים לייצר מתווים שבהם אנשים יישארו. גם בעתות מלחמה, גם בעתות של משבר. לייצר בוועדה הזו ובוועדות אחרות את הורדת גיל החקלאי, את יצירת העתיד והתקווה. כדי שמדינת ישראל תמשיך לייצר דברים טובים. גם בהייטק וגם בחקלאות. 

התפרסמנו בחקלאות הרבה לפני ההייטק כמעצמה חקלאית. לכן גם כאן כאשר אתה מייצר וודאות גם בענף הזה ומשקיע באמצעי הייצור – אתה בדלת השנייה מחזיר את התושבים חזרה לגבולות, חזרה לפריפריה. ומייצר שם ביטחון למרכז מדינת ישראל. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני אמשיך מאיפה שסיים חבר הכנסת קרויזר, כי אני מסכים איתו ברמת העקרונות. החקלאות היא בוודאי לא רק כסף. ובגלל שהיא לא רק כסף אלא היא ערך, ואני חושב שממשלות ישראל צריכות ותומכות בחקלאות בהרבה מאוד אופנים. 

השאלה היא איך אתה תומך בו. האם אתה תומך בו ומאפשר איזושהי מטריית הגנה שבסופו של יום לצערי פוגעת בחקלאות, או שאתה תומך בו בתמיכה ישירה, בהשקעות, בעידוד השקעות הון, ובמתן אפשרות ללכת לכיוונים שאליהם אתה דיברת. 

חקלאות היא הייטק. ואני אומר לך שחקלאות באזורים מסוימים נראית ממש כמו מפעל של הייטק. כולל האגריטק הישראלי והמחקר של הפודטק. אבל כדי להגיע לשם, אין מה לעשות צריך לשנות כיוון. 

אדוני היושב-ראש, אני אוהב את החקלאים האלה, אני חושב שהם עושים עבודת קודש יום-יום, שעה-שעה על הגבולות. אבל כשאתה מסתכל על חקלאי שחצה את גיל 70, והוא זה שעובד בלול הישן. ברור לך שאם אתה מסתכל 15 שנה קדימה, זה לא יחזיק מים. זה לא יעבוד. 

הדור הצעיר לא נכנס כי זה נשאר באזור המיושן. מי שנכנס הם אלה שסוחרים במכסות האלה. שקונים הרבה מאוד מכסות מאחרים. בסוף, רוב המכסות עצמן לא מגודלות על ידי החקלאי מהסיבה הפשוטה שאין הצדקה לאותו לול מאחורי הבית. אין לו הצדקה כלכלית וסניטרית, לא למי שגר ביישובים ולא למי שרוצה לפתח אותם למקומות אחרים. 

מה שממשלת ישראל צריכה לעשות – ולצערי היא לא עשתה ועצרה – זה את ההשקעות האלה ביישובים ובענף הזה. בין אם זה במענקים לבניית לולים חדשים, בין אם זה במתן אפשרויות נוספות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם נתנו. הם שמו את הכסף בצד ואנשים לא מנצלים את זה.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא נתנו. הנציג של האוצר יצא אבל אני מכיר האוצר ששם  - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם צריכים לקחת הלוואות גדולות, לקבל חלק, להשקיע. מי יעשה את זה? מה גם שלא נותנים להם היתרים בכלל.

<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דוד, כששמים משרדי ממשלה מצד אחד עם כסף בצד אבל תנאים לא ישימים מהצד השני – זה ברור לחלוטין. עובדה שהממשלה הזאת נכשלה בשנתיים האלה גם בפדיון המכסות. היה תקציב של 100 מיליון שקלים לפדיון מכסות, שקל אחד לא יצא. לא פדו מכסה אחת. יש חקלאים שרוצים שיפדו מהם את המכסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בוועדה אישרנו את התקנות. אפילו שיפרתי אותם ממה שהממשלה נתנה. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני אומר דבר מאוד פשוט. הרי חוק הגליל נותן מענקים למי שיש לו מכסה וחי ביישובים. אפשר לתת את המענה במקומות אחרים, לא בהכרח שהוא יישאר שם אלא ייתן למישהו אחר שמגדל, והרבה מהם לא ראו תרנגולות כבר הרבה זמן. 

החקיקה הזאת לא רק שהיא פוגעת באזרחי ישראל וביכולת שלהם לקנות כאן תצרוכת חקלאית טרייה – כי זה ישאיר אותנו בשוק סגור עם עלויות מאוד גבוהות – היא גם פוגעת בחקלאים עצמם, הם לא מסכימים איתי וזה בסדר. אבל היא פוגעת בכם בראש ובראשונה, והיא משאירה את הענף הזה מאחור. 

לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת לא נכונה. זה טוב שצמצמת את זה לשנת 2042 אבל זה לא מספיק, זה צריך להצטמצם עוד. אני כן מסכים על דבר אחד. אני חושב שהיה צריך לקחת את תקופת המלחמה הזאת, של שנה וחצי, ובה היה צריך להגיד שמקפיאים ודוחים את היישום. מעבר לזה, לשיטתי, לא היה צריך לעשות עוד. 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מזכיר לך שהרבה חקלאים נותנים לאדם אחר לעבד. זה מקובל בחקלאות לצערי. זה לא רק אצל המגדלים עצמם. לצערי, זה דבר שמקובל בחקלאות.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

לי יש פחות הצהרות, אני חושב שבדיונים הקודמים אמרתי מהי העמדה שלי. אני רוצה לברך על צמצום השנים, זה הפך את החוק שהיה אבסורד בצורה קיצונית לפשוט אבסורד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרתי שבשנייה ובשלישית נדון בכל הטענות שלכם בעניין הזה. נבדוק אחד לאחד את הטענות.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, אבל אם זה בסדר, יש לי שאלות ואשמח לקבל תשובות. יש לי חמש שאלות, אני אשאל את כל השאלות ותוכלו לענות לאחר מכן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, בבקשה. יש לך פה את משרד החקלאות. האגודה של הביצים, אם יש לכם תשובות – תענו. 

<< דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

כפי שעודד אמר, אין לנו ויכוח עקרוני על ערכים אלא על יישום על ערכים. תמיכה בצפון ותמיכה בחקלאות אלה שני דברים שעולים כיעד של החוק הזה. השאלה היא האם בדקתם חלופות אחרות על איך להגיע ליעד הזה? 

אני אשמח לדעת אם דובר פה על תמיכה ישיר. אם בדקתם חלופות אחרות כדי להגיע לאותו היעד. עם היעד כולנו מסכימים. האם הייתה בדיקה מהי העלות של החוק הזה למשק? והאם זאת הדרך הכי טובה לעלות הזאת? 

בזמן האחרון יש שיח גדול מאוד על ביטחון המזון, אפילו שינו את השם של משרד החקלאות למשרד החקלאות וביטחון המזון. ואני לא מבין, גם בהסבר פה, אומרים ש-70% מהשוק הזה נמצא בקו העימות ואני לא מבין איך זה מביא ביטחון מזון. אם חס וחלילה 7 באוקטובר היה מגיע מהצפון – לא היה לנו ביצים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמיד אפשר לייבא, בשניות אתה מייבא מפולין. היום העולם הוא גלובלי. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

אז זה לא ביטחון מזון. איך התכנון הזה ששם את כל הביצים באותו סל, איך זה מביא את הביטחון? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דברים מתערבבים בחקלאות. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

דבר נוסף, שתי שאלות יותר פוליטיות אבל הן חשובות – איך אנחנו יודעים שבשנת 2040 לא יבוא ששון גואטה החדש ויציע חוק חדש שיאריך את זה שוב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא יכול להיות אחראי על זה.

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

איך אנחנו יכולים לדעת שמה שאנחנו עושים - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אני אמרתי שאם יש הסכם אנחנו צריכים לשמר אותו? כי אז הממשלה לא צריכה לבוא ולשנות הסכמים קיימים כשהחקלאים חתמו עם משרדי הממשלה. יחד עם זאת, כן צריך לברר אם ההסכם מיושם כולו עם כנימוק או כסיבה לשנות את התאריכים. ואני מתכוון לבדוק ולהיכנס לזה בשנייה ובשלישית. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

יש לי תהייה איך שר האוצר הסכים ותמך בנושא הזה. כי זה כמובן מנוגד למדיניות שלו ולעקרונות שלו, ואני רוצה לדעת אם הוא קיבל משהו בתמורה. 

 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אני אענה על הדברים המקצועיים. חבר-הכנסת אילוז, אני אענה ברשותך על הקשר אל ביטחון המזון. קודם כל אומנם 7 באוקטובר השפיע - - -

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

אני רק אגיד שזה לא קשור, ושראש המועצה הוא בן אדם ישר וטוב. וגם השר אופיר סופר הוא בן אדם ישר וטוב. וזה שאנחנו לא מסכימים זה לא קשור לשום דבר. רק שחס וחלילה שלא ישמע שיש ביקורת, זה לא המצב. 

 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

אני אתחיל בשאלה השלישית ואני אקשור בין ביטחון המזון לביטחון בכלל. 7 באוקטובר אומנם לא התחיל בצפון אבל הוא השפיע מהותית ובאופן מאוד משמעותי על החקלאות ועל הצפון. אחרי יומיים התקבלה החלטת ממשלה לפנות חמישה ק"מ מהצפון. ומי שלא פונה, ומי שהחזיק את הצפון, ומי שהחזיק את כיתות הכוננות זה החקלאים. 

התכנון נותן את העוגן לביטחון המזון, כי אנחנו יודעים שאנחנו נקבל את מה שאנחנו מתכננים ואין עליות ומורדות. אנחנו מתכננים טיפה יותר ממה שאנחנו צריכים, ואנחנו מייבאים כשצריך, כמו בחגי תשרי ובפסח. 

בין אם אנחנו רוצים או לא, התרנגולת מטילה שתי ביצים בשלושה ימים, וכאשר אנחנו צורכים יותר – אנחנו מייבאים. נכון עכשיו היה קצת זעזועים בתכנון בגלל - - - לכן התכנון מחזק את ביטחון המזון ויתרה מזאת ביטחון המזון קשור לביטחון בכלל, והמלחמה רק העצימה את הקשר ואת היכולת של ביטחון המזון. גם בדרום החקלאים נשארו והמשיכו לייצר תוצרת חקלאית צמחית וגם את משק החי. חלב וביצים אין הרבה בדרום, אבל הפטם - -  

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

אני מצטער, אתה לא מדייק. בדרום מיד אחרי 7 באוקטובר, אנחנו זוכרים כמה היה צריך מתנדבים ואנשים שיבואו לעזור כי החקלאות בדרום לא תפקדה כמה ימים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בדרום אין ביצים, יש יותר חלב. 

 << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >>   

נכון. ואם זה היה קורה בצפון – לא היה לנו ביצים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היה. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש עכשיו מכסות חדשות גם בגולן, ביהודה ושומרון ובבקעה. הכול בסדר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בינתיים 70% מהביצים זה בגליל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כל הייתה אספקה, אבל אם לא – באופן זמני היינו מייבאים. הציבור לא היה מרגיש מחסור. 

 << דובר >> אסף לוי: << דובר >>   

כל נושא התמיכה הישירה עלה גם בקדנציות הקודמות. אנחנו יודעים שהתמיכה הישירה וההסתמכות על תקציבי המדינה היא קצת בעייתית. כי אנחנו זוכרים שכשהיה 100 שנות חקלאות הוחלט על 100 מיליון שקל לשיקום תשתיות וותיקות ביישובים החקלאיים לעשר שנים. 

כאשר אחרי השנה הראשונה הפסיקו עם זה בגלל בעיה תקציבית. לצערנו, כשיש בעיה תקציבית הדבר הראשון שנמחק זאת התמיכה בחקלאות, וקשה מאוד לסמוך על תקציב שיהיה לאורך זמן. גם התקציב שלכאורה ניתן לתמיכה ישירה בוטל ולא ניתן, ואם ניתן הוא היה לתקופה מאוד קצרה ואפילו מביש.  

<< דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

החקלאים האלה נמצאים בגבול הצפון ואין להם כל הכנסת. מה, נפלתם על הראש? ראש הממשלה כימני כלכלי, נפל לו האסימון שבסופו של דבר יש התיישבות - - 


 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שום דבר. הייתה הצבעה והוא היה צריך אצבעות. מה קרה לך? הרי אתה יודע בדיוק למה ראש הממשלה הסכים לזה.

<< דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

הוא לא היה צריך אצבעות, כל ממשלת ישראל הבינה שאחרי 7 באוקטובר, נפל דבר במדינת ישראל. והם מבינים שבסופו של דבר, אם לא ישמרו את החקלאים – לא תהיה חקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פורום קהלת, יש לך שתי דקות.

 << דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

אליאב איתם, מדור רגולציה פורום קהלת. אני גר במושב בעוטף עזה, הייתי חצי שנה בצפון בלולים. יש לי הערכה גדולה למגדלים. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רק שהם לא יהיו. באמת הערכה מצוינת. 

<< דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

איפה שעובר הלול, שם עובר הגבול, אין ספק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב אותך. עם מילים לא מביאים פרנסה הביתה.

<< דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

האם הדרך הנכונה לתמוך בחקלאים ובמגדלים היא לסגור את השוק ל-17 שנים או לעשר שנים, ובעצם לחנוק את הענף הזה, את העתיד שלו, את מי שרוצה להיכנס לענף הזה. להעלות את מחירי הביצים שזה מוצר בסיס ופוגע בשכבות הכי חלשות באוכלוסייה, אני לא חושב שזאת דרך לתמוך באנשים ששומרים עלינו בגבול. באמת שומרים עלינו. אפשר לתת להם והמדינה יודעת לתת וגם בתמיכות ישירות.

 << דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

שמענו, שמענו על הבטחות. 20 שנה אתם מדברים על חלופות, אפילו אוניברסיטה אין בגליל. על מה אתם מדברים? תדאג לחלופות ואחרי זה תפתור את הבעיות שלנו. 

<< דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

הדרך לפתור את הבעיות, היא לא לסגור את השוק ולא ללכת 20 שנים אחורה.

<< דובר >> עמית סופר: << דובר >>   

לא לסגור את השוק. 

<< דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

אנחנו כמובן מתנגדים לחוק ואנחנו תומכים בתמיכות ישירות. וכמו שאמר השר פורר, לפתוח את השוק ולאפשר לו להתפתח ולצמוח זה יעזור רק לחקלאים. 

א << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד לתמיכות ישירות, אי אפשר לסמוך על האוצר הזה לאורך זמן. אחרי שנתיים הכול יתבטל. 

<< דובר >> אליאב איתם: << דובר >>   

עם האמירה הזאת בואו נסגור לייבוא עוד ענפי חקלאות למה רק ביצים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני הסכמתי גם עם מתי וגם עם עודד. אין ספק שהענף נמצא במשבר גם בגלל כל מה שעברנו ב-16, 17 החודשים האחרונים, אבל גם בגלל מבנה השוק, והחוק הזה לא רק שהוא לא משנה את מבנה השוק, הוא בעצם מנציח אותו וזה לא נכון. 




 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון – דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025

	תיקון סעיף 3
	1.
	בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב–2022 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3, בסעיף 37א(א) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963, המובא בו – 

	
	
	(1)	במקום "י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032)" יבוא "י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042)";

	
	
	(2)	הסיפה החל במילים "או עד למועד התחילה" – תימחק.





התיקון הזה נוגע להסמכה לקבוע פיצוי של המגדלים בשל ביטול התכנון בענף ההטלה. כאן אחד התנאים שאותו מגדל המשיך לייצר את המכסה עד למועד שבו בוטל התכנון. ונוסף לתנאים נוספים. את התאריך הזה מוצע לתקן כאן. 

	תיקון סעיף 9
	2. 
	בסעיף 9 לחוק העיקרי – 

	
	
	(1)	במקום "כ' בתמוז התשצ"ב (29 ביוני 2032)" יבוא "י"ט בטבת התת"ג (1 בינואר 2043)";

	
	
	(2)	הסיפה החל במילים "שר החקלאות" – תימחק.



	התיקון הזה נוגע למועד תחילתו של החוק העיקרי של אותו תיקון מספר 18 והוראת שעה. התחילה כאן נדחית ל-1 בינואר 2043, וכן מוצע למחוק את ההסמכה של שר החקלאות, באישור הוועדה לדחות בצו את המועד בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים.

	תיקון סעיף 10
	3.
	בסעיף 10 לחוק העיקרי, ברישה – 

	
	
	(1)	במקום "י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032)" יבוא "י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042)";

	
	
	(2)	המילים "או עד מועד התחילה שקבע השר לפי סעיף 9" – יימחקו.



כאן הוראת השעה שקובעת שבתקופה שמ-1 בינואר 2023 עד למועד שבו בוטל התכנון – יש הוראות מעבר שחלות גם היום שמשמרות את משטר התכנון בשינויים שונים.


<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להצביע. מי בעד הצעת החוק כמו שהיא בקריאה ראשונה ? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25. << סיום >>