פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ד' בחשון התשפ"ב (10 באוקטובר 2021), שעה 16:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון), התשפ"ב-2021.
2. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק


מוזמנים: 
	מיכל עקביה
	–
	המשנה ליועמ"ש, משרד האוצר

	תום חביב
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר




משתתפים באמצעים המקוונים: 
	יאיר מתוק
	–
	הייעוץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים

	שי מליחי
	–
	מנהלת הקורונה, המשרד לבטחון פנים

	כרמית בקלר
	–
	ראש יחידת מחשוב, אגף מבצעים, המשרד לבטחון פנים

	אילנה גנס
	–
	ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

	אסתר ורהפטיג
	–
	ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות




ייעוץ משפטי: 
גור בליי

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים




<< נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) (תיקון), התשפ"ב-2021.


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

שלום, בואו נתחיל איתכם, נציגי משרד האוצר, כן, בבקשה. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אני אציג בקצרה, הוועדה מכירה היטב את הנושא משום שזה עלה בדיון פה ביום חמישי. מדובר בתיקון מקביל לתיקון שהוכנס בתקנות הגבלת פעילות שעניינו בעיכובים טכניים שאנחנו נתקלים בהם בהנפקת תו ירוק והרעיון של התקנות פה זה לאפשר לתקופה של עשרה ימים למי שזכאי לתו ירוק ולא מצליח להנפיק תו ירוק דרך הכלים הטכנולוגיים הקיימים לאפשר משהו אלטרנטיבי שהוא תעודת קורונה כדי שהוא יוכל להראות שהוא זכאי לתו ירוק ולהיכנס למקומות עבודה שמתנים את הכניסה אליהם בתו ירוק. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, אני רוצה לשאול, בדיון הקודם בנושא התו הירוק במקומות עבודה העלינו את סוגיית ועדת החריגים, אני אשמח לשמוע התייחסות שלכם לסוגיה, והסוגיה השנייה זה מימון בדיקות PCR למנועי חיסון. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

לגבי ועדת החריגים, אנחנו ניהלנו שיח פנים ממשלתי במטרה לקדם את הנושא הזה, אין עדיין הסכמות בעניין. אם רועי דרור ממשרד ראש הממשלה מחובר הוא יכול להרחיב אולי כי הוא תכלל את הנושא הזה. לגבי בדיקות PCR זה נושא שמשרד הבריאות טיפל בו. שוב, אפשר לשאול אותם אם יש להם תשובה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, אבל יש פה סוגיה של מימון. השאלה מי מממן. עובד שהוא מנוע חיסון לא מתחסן זה במסגרת מצב בריאותו, אסור לו להתחסן, מי מממן את הבדיקות? 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אני אסביר. השאלה לגבי ה-PCR עוד לפני שאלת המימון היא השאלה האם משרד הבריאות מוכן להעמיס עוד קבוצה גדולה של אנשים שאין הצדקה בריאותית לכאורה על מערכת הבדיקות של ה-PCR שמצדיקה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

איך אין הצדקה בריאותית? זה נובע ישירות ממצבם הבריאותי. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

כוונתי שלא נפגשו עם אנשים שמסכנים אותם.


 << דובר >> גור בליי: << דובר >>   

רק לחדד שבדיקות מהירות, כמו ילדים מתחת לגיל 12, הם עושים בלא תשלום, השאלה של הוועדה הייתה אם הם יכולים לא רק את הבדיקות המהירות ללא תשלום אלא עצם האפשרות שלהם להשתמש ב-PCR לכניסה - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כשצריך לזכור שהבדיקות המהירות הן ל-84 שעות וה-PCR הוא לשבוע. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

לכן אני אומרת שהשימוש ב-PCR הוא לא רק עניין של תשלום, אף שזה בדיקות שהן יקרות יותר, והשאלה מי יממן, אלא השאלה היא גם האם - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני דיברתי כרגע עם לשכת שר הבריאות, עם עוזרת של שר הבריאות, היא גלגלה את הכדור לפתחכם ואמרה שהשאלה היא שאלה מימונית, היא לא שאלה של עומס. בואו נעשה מסודר, עניין תעודת הקורונה הוא פשוט, הוועדה היא זאת שהציבה את העניין ודרבנה אתכם כי אחרת אי אפשר לאכוף את הסוגיה של התו הירוק במקומות העבודה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

זה רק לשבוע הקרוב, זה עד ה-17 באוקטובר. 

 << אורח >> אסתר ורהפטיג: << אורח >>  

אפשר להתייחס לנושא של מנועי החיסון? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, בבקשה, עורכת הדין ורהפטיג. 

 << אורח >> אסתר ורהפטיג: << אורח >>  

תודה. אחרי בירור ושיח עם גורמי המקצוע, אז כן מבחינתנו אפשר יהיה לאפשר להם לעשות בדיקות PCR פעם בשבוע בגלל שזה מקום שמגיעים אליו כל יום ולכן להקל קצת את הנטל של לעשות בדיקות פעמיים בשבוע. זו קבוצה קטנה יחסית של אנשים ולכן זה אפשרי מבחינתנו, אנחנו נפעל לתיקון, כמובן גם בהסכמת משרד האוצר.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אני שמחה לשמוע את העדכון, אנחנו עוד לא קיבלנו אותו. עכשיו אפשר ללכת לעשות הערכת עלות ולמצוא מה המקור התקציבי לדבר הזה, זה צריך לבדוק. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב, הבנתי. גם ועדת חריגים אין תשובה עוד. אני מבקש להעביר מסר למי שצריך במשרד האוצר. התקנות האלה פוקעות מתי? 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

ב-19.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב, בתקנות הבאות לא נאשר אותם בלי פתרון למנועי החיסון. זה כל כך פשיטא, כן מקור תקציבי, לא מקור תקציבי, מה בדיוק חושבים, שעובדים שלא יכולים להתחסן, הכמה מאות האלה בישראל, כמה כבר יש, אלה שלא יכולים להתחסן והם בתוך המקומות של התו הירוק, בריאות ורווחה, 200 איש? 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אני אזכיר שיש להם פתרון של בדיקות מהירות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, זה בסדר גמור, אז נשלח אותם פעמיים בשבוע כשיש למדינת ישראל פתרון של פעם בשבוע. טוב. תביאו את ה-PCR. אם לא תביאו את ה-PCR תקבלו הארכה ל-24 שעות או דחייה של התקנות. אני לא חסיד גדול של להתערב, כבר שמעתם את דעתי על מקומות עבודה, זכויות עובדים, זה דבר אחד. דבר שני, אני מקווה שהמדינה תצליח להתגבש על ועדת חריגים. אם אין צורך אז בואו תראו שאין צורך, אנחנו לא צריכים להעמיס בירוקרטיה. אם אין צורך אז אין צורך, אבל בואו תאמרו, בדקנו, דיברנו עם משרד הרווחה, עם משרד הבריאות. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

שני המשרדים הרלוונטיים, רווחה ובריאות, שנמצאים גם כן פה על הקו, חושבים שאין צורך בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אז הם יכולים להסביר את עמדתם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

האם משרד הבריאות עשה מעקב אחרי יישום התקנות במוסדות הבריאות? 

 << אורח >> אסתר ורהפטיג: << אורח >>  

ממה שאנחנו מבינים לא עלה צורך כזה בוועדת חריגים. אנחנו הפצנו את ההנחיות לכל הגורמים ולכל מוסדות הבריאות הרלוונטיים, אנחנו בקשר איתם, אנחנו גם עונים להם על שאלות כשהיו לגבי התחולה של התקנות. אנחנו כן מקבלים פניות שלהם ולא קיבלנו פניות בעניין הזה של צורך בחריגים ושל צורך כן לאפשר לעובדים מסוימים להיכנס גם אם הם לא מוכנים אפילו להיבדק. אז אנחנו חושבים שאין בזה צורך וגם אם בעתיד יעלה צורך של מספר אנשים מאוד מצומצם, בקשות אולי של פעם ב- שיכולות להיות מוצדקות אז יש גם עלות מאוד משמעותית להיקף ההתעסקות שתהיה עם המון המון בקשות שכנראה לא יהיו מוצדקות. שוב, בגלל שלא שמענו בכלל מהשטח את הצורך בדבר הזה אנחנו חושבים שבסוף בתכנון של עלות-תועלת, אפילו אם היה עולה צורך כזה, למרות שתיאורטית אנחנו יכולים להבין שאולי אי שם יש הצדקה לזה, אז אנחנו לא חושבים שנכון להקים ועדה כזאת. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

משרד הרווחה נמצא איתנו? מי איתנו ממשרד הרווחה? אני לא רואה שיש איתנו מישהו ממשרד הרווחה. טוב, אז אני מודיע, מבחינתי נתנו למדינה את הזמן עד ה-19, אבל ב-19 כל הגורמים הרלוונטיים יצטרכו לומר לנו איך הם נערכו. 

בהזדמנות זו שאנחנו מדברים עם משרד הבריאות, מה נעשה בהקשר הזה של השלטים שנתלו על בית חולים ממשלתי שהרחיבו באופן וולונטרי ובניגוד מפורש גם לתקנות וגם לפסיקת בג"צ את תחולת התו הירוק? 

 << אורח >> אסתר ורהפטיג: << אורח >>  

אני אבדוק. זה לא משהו שאני מתעסקת איתו, אני אבדוק בדקות הקרובות ואני אגיד לכם כשתהיה לי תשובה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. אז תודה לכם. אני מציע שניגש לקריאה של התקנות האלה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

רק הערה אחת נוסחית, זה מופנה גם לאסתי וגם למיכל, היה צריך להוסיף פה סעיף תחילה. עצם ההפעלה של חריג הדחיפות אין די בה בשביל לקבוע את מועד התחילה של התקנות בהקשר הזה. כשיש תקנות שלא מופעלות עם דחיפות אז יש דיפולט, אבל פה היה צריך להוסיף סעיף תחילה. כרגע זה בכל מקרה כבר בתוקף, אבל להבא גם כשמתקינים בדחיפות צריך להוסיף סעיף תחילה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

צריך להזכיר שאנחנו אישרנו פה, לא שהם צריכים את האישור שלנו, אבל אמרנו שאנחנו מוכנים לשימוש בסעיף הדחיפות בגלל שעלינו על זה ביום חמישי ולוחות הזמנים. בסדר גמור. נקריא? 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

כן.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תו ירוק לעובדים) (תיקון), התשפ"ב-2021 

	
	
	בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 8, 11 ו-23 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 ובהתאם לסעיף 4(ד)(3) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

	הוראת שעה 
	1. 
	על אף האמור בתקנה 2 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021, בתקופה שעד יום י"א בחשוון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), יראו כאילו בסופה בא

	 
	
	"4
	"תעודת קורונה" – תעודה שמנפיק משרד הבריאות, באמצעות אתר משרד הבריאות או באמצעות פנייה טלפונית למוקד משרד הבריאות או למענה קולי אינטראקטיבי (IVR), הכוללת את תאריכי קבלת החיסון נגד נגיף הקורונה או את תאריך ההחלמה מנגיף הקורונה, לפי העניין, ושאינה אישור לפי פסקה (1) להגדרה "אישור "תו ירוק"".



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אין פה את התקנות? 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

יש גם נוסח משולב וגם את התקנות. יש איזה ויכוח, אני פה בינתיים מקבל ממשרד המשפטים שהם סבורים שזה לפי מועד הפרסום. לדעתי בעבר כן הוספנו מועד תחילה, אבל נבדוק את הדבר הזה. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

זו שאלה ניסוחית, אנחנו נעביר את ההערה למחלקת הנסחות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. מי בעד אישור התיקון בתקנות? פה אחד. התקנות אושרו. 

הצבעה
בעד – 2
אושר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני חוזר על הדברים שאנחנו מצפים לשמוע עד ה-19, הדבר המרכזי זה פתרון סיפור המנוּעים. אין סיבה לשלוח עובדים שלא יכולים להתחסן לעשות פעמיים בדיקות כשלמדינה יש בדיקת PCR שאולי עולה טיפה יותר. אלה סכומים מגוחכים, זה יהיה תנאי להמשך השימוש בתו הירוק, גם במקומות עבודה וגם למצוא תשובה, בדיון, האם אנחנו צריכים את ועדת החריגים או לא. 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

וגם להוסיף את מה שאמרתי לך בהפסקה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, זה תיכף אנחנו נדבר עם נציגי משרד הבריאות וגם מחר יהיה פה דיון בתקנות, בתקווה שיהיה מחר, תיקון התו הירוק עם המסעדות, שדרשנו, נצטרך להוסיף אותו. זה יהיה מחר, מחרתיים, זה לא משנה, אנחנו נבקש עוד תשובות ממשרד הבריאות על הסיפור של המחלימים מחו"ל. 

הלו"ז כולו לחוץ ועמוס, אני פשוט חושב שזה אבסורד, מחר נכנסות לתוקף התקנות לגבי המסעדות וזה פשוט אבסורד, זו בדיחה, זה להפוך בעלי מסעדות לעבריינים, אז בשביל מה? תקנו את זה. וגם דרך אגב התקנות במזכירות הממשלה, הם תיקנו, זה מחכה למשאל, אז שיזרזו את המשאל הטלפוני. 

תודה לנציגי משרד האוצר. אנחנו עוברים להכרזה שהיא בסמכותו של משרד הבט"פ כמי שמוביל את מנהלת האכיפה ולכן לפחות מבחינתי, למרות שתיכף נשמע גם חוות דעת אפידמיולוגית - - -

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

סליחה שאני קוטע אותך, רק עוד הערת נוסח, אני מקווה שהיא תוקנה בפרסום ברשומות. שימו לב שההפניה פה, כתוב 'על אף האמור בתקנה 2', צריך להיות 2א בנוסח של התיקון. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>  

אני אבדוק את זה. 




<< נושא >> 2. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו עוברים ישר למשרד לבטחון פנים כדי שיעדכנו אותנו איפה אנחנו עומדים עם נושא ההסכמון שהוא בעצם אמצעי הפיקוח הטכנולוגי. מיד היועץ המשפטי יקדים.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

רק מילה אחת של הקדמה לטובת חברי הוועדה. אני רוצה לציין שבמקרה של ההכרזה של הבידוד בפיקוח טכנולוגי אנחנו לא נמצאים בסטטוס הרגיל שהתקנות נכנסות לתוקף גם בלי אישור הוועדה, אלא אנחנו נמצאים בסיטואציה של 22יח(ג)(2) שכל הארכה היא כמו של תקנות רגילות, באישור מראש של ועדת החוקה ל-28 ימים. זה אומר שאם הוועדה אינה מאשרת מסיבה כזאת או אחרת פשוט ההכרזה תפקע וההארכה לא תיכנס לתוקף ב-13 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תודה. אנחנו כמובן נשמע גם את חוות הדעת האפידמיולוגית של משרד הבריאות, כך דורש מאיתנו החוק, אבל דומני שכולנו ערים למצב שבו אנחנו נמצאים ולכן מבחינתנו השאלה המרכזית היא היכן עומד השימוש באפליקציית ההסכמון ולראות נתונים של הבט"פ על ההפעלה, להבין אם כבר עברנו משלב הפיילוט לשלב הביצוע. מי מציג את הדברים מטעם המשרד לבטחון פנים? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אני אציג, היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז אני חוזר על אמירת הפתיחה שלי, הציפייה שלנו היא שכשמשרד ממשלתי מבקש משהו הוא נמצא בחדר הוועדה. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

ברור, פשוט הנסיבות, נגיד לזה חריגות במקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז מודיעים אותן מראש, בסדר? לא את הנסיבות, זה כבר עניינים שלכם, אבל שאתם לא יכולים להגיע, או מוצאים פתרון. הדינמיקה של הדיון במערכת זום שונה מהדינמיקה בחדר. כל עוד אי אפשר היה לכנס את כולם זה דבר אחד, אנחנו במציאות אחרת. אבל כן, בבקשה, עורך הדין יאיר מתוק. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

בדיון הבא אנחנו כבר נגיע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. עורך הדין יאיר מתוק, בבקשה.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אז כן, אדוני, כמו שציין עורך דין גור בליי בנוגע לתוקף ההכרזה באמת אנחנו כבר עברנו את ה-42 ימים, כולם זוכרים, גם היה את תיקון מספר 9 לחוק שיושם לראשונה בהכרזה הקודמת, כלומר כבר בהכרזה הקודמת התאפשר להפעיל את הפיקוח האלקטרוני על כלל חבי הבידוד. אני אזכיר שהתקופה הייתה תקופת חגים, עוד לא הייתה הסברה משמעותית, היו קשיים קצת לוגיסטיים. 

מבחינת הבט"פ ההכרזה הזו, מה שהתחיל לפני כשבוע, זה מה שנקרא המאני טיים, כלומר אין כבר חגים באמצע, יש כבר פתרון להסכמון הרגיל, המשודרג, הכול מוקלט, מסודר, התחיל גם מבצע הסברה יחסית נרחב, בין אם זה ברדיו ובין אם זה באינטרנט. כלומר מבחינת הנתונים אנחנו נראה, לדעתנו לפחות, את המגמה המשמעותית מהתקופה הקרובה לעומת מה שהיה עד עכשיו.

אני אגיד גם שכרגע הבקשה שלנו היא יחסית פשוטה, אנחנו לא משנים את המתווה, עוד לא משתמשים בווידאו, אלא הבקשה היא להאריך את המתווה הקיים, כלומר על כלל חבי הבידוד, למעט בידודים קצרים, שזה עד 24 שעות, ובנוסף יש תיקון קל של הכותרת של ההכרזה, למחוק שם מספר מילים כדי שזה יהיה מדויק. 

אני אגיד שבמקביל אנחנו גם עובדים עם משרד הבריאות לגבי תיקון החוק הגדול, אנחנו נעביר את התייחסותנו. יש שם מספר תיקונים. כמו שכתוב בהצעת המחליטים, יש קשיים מסוימים בנוגע לקטינים וכנראה הדבר הזה יוביל לתיקון מסוים של החוק שאמור להתפרסם, לדעתי, להערות הציבור, יתקנו אותי ממשרד הבריאות, בשבוע-שבועיים הקרובים.

ולגבי הווידאו, אני אגיד שחלה התקדמות משמעותית, אמור להיחתם בתקופה הקרובה הנושא של החוזה בנוגע למערכות ואנחנו בתקווה, מבלי להתחייב כמובן, ננסה שהשימוש בווידאו יגיע להכרזה הבאה, כלומר ב-11 בנובמבר. במקביל כמובן נאשר את זה מול השר, אבל זה פחות או יותר המתווה הקיים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

את המתווה אנחנו יודעים, מה שאני לא מצליח להבין ואין לפנינו, הייתה הכרזה, כמה זמן עבר מאז ההכרזה?

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

28 ימים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ה-28 מסתיימים מתי? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

28 ימים ועוד 42 יום. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

ב-12 באוקטובר, יום שלישי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ביום שלישי, עברנו 28 ימים. אני רואה פה נתונים בטבלה המאוד מצומצמת ששלחתם, עד ה-19.9, אנחנו היום 20 ימים אחרי. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

היושב ראש, יש שתי טבלאות, יש טבלה אחת עד ה-19, שזו הנחת המוצא של הפיילוט, ומה-19, כלומר יש שתי טבלאות נפרדות. צריך לשים לב. יש נתונים גם לאחר ה-19. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אני רואה פה, יש פה עד ה-3 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עד ה-3 באוקטובר, יום ראשון שעבר. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

יש פה נציגים של מִנהלת האכיפה שיכולים להתייחס לנתונים ולהציג נתונים עדכניים, אם יש, פשוט ניסינו להביא את הצעת המחליטים לממשלה כמה שיותר מוקדם כי היום אין דיון בממשלה בגלל ביקור של קנצלרית גרמניה, זאת אומרת לעשות משאל טלפוני כמה שיותר מוקדם ולאפשר לוועדת חוקה לדון בזה כביקורת על ההחלטה כמה שיותר מוקדם ולא לחכות לרגע האחרון. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אפשר להסביר קצת את הנתונים מבחינת מה יש בפנינו? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רואה שמהאזור של ה-20.9, אם אני מבין, התחלתם לשלוח שליחה ראשונית לאנשים שהצטרפו רק באותו יום, נכון? כי לפני זה, עד ה-19.9, אני רואה 51,000 שליחות ראשונות. חבר'ה, אנחנו לא מבינים. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

היושב ראש, יש פה נציגים של מִנהלת האכיפה שיכולים להסביר כל עמודה ועמודה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מי נמצא פה ממנהלת האכיפה? 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אבל מעבר לזה, זו טבלה מאוד לא נגישה, היה רצוי מאוד שהטבלה הזאת תהיה הרבה יותר קריאה. קודם כל קשה להבין ממנה מה – אנחנו נשמח כמובן להסברים, אבל רצוי גם להבא שהטבלה תהיה יותר קריאה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא היה רצוי שנקבל מכם לפני שאתם מבקשים מאיתנו עוד 28 ימים של אמצעי פיקוח טכנולוגי סיכום של התקופה? מה עובד, מה לא עובד?

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אז אני אגיד ליושב ראש שהתייחסנו לזה בדיונים המחליטים, לדוגמה לעובדה שקשה לראות מגמה כרגע בגלל העובדה שהיו חגים ומספר קשיים טכנולוגיים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה הקשר? אפשר לקבל מצגת מסודרת ממנהלת האכיפה שמבקשת להפעיל אמצעי אכיפה אלקטרוני על אזרחי ישראל? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

היושב ראש, אנחנו ננסה להבהיר את הטבלה, אבל היא יחסית ברורה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, לא, לא, חברים, תעזבו, לא יקרה. אנחנו נעבור לשי מליחי ממנהלת האכיפה, אם יש לו מצגת להראות לנו, בבקשה, הסברים בעל פה כשאתם לא בחדר, אני לא מבין את השיטה. באמת. אני אדבר עם מנכ"ל הבט"פ, אבל אני לא מבין את זה. מה, אנחנו חותמת גומי שנאשר לכם עכשיו לעוד 28 ימים? עברו שבועיים מאז סיום עונת החגים, יש פה מספרים, הצליח? לא הצליח? 

אני מסתכל על החומר ששלחתם לנו, אני רואה חוות דעת אפידמיולוגית, אני כבר מכיר אותה מעשרה עניינים אחרים. עכשיו אני רואה את דברי ההסבר, יש פה בדברי ההסבר משהו חדש על ה-28 ימים האחרונים? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

אני יכול להתייחס. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בבקשה, מר מליחי, כן. 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

אז קודם כל שלום. בפניי מצויים נתונים קצת יותר עדכניים. בגדול קודם כל אני אסביר אותם. כל אחד שמפוקח טכנולוגית מקבל את המסרון הראשון, שזה המסרון, מה שמופיע 'שליחה ראשונית', שבמסרון הזה של שליחה ראשונית הוא מביע את הסכמתו בכלל להשתתף. כמו שאנחנו רואים, זה הוחל על כלל האוכלוסייה ב-19.9 ולכן באותו יום יש רק מסרונים, כמות גדולה, 51,179 של מסרונים שנשלחו לכלל חבי הבידוד שנכנסו על פי התנאים, מעל גיל 18 וכו'.

מהיום השני אנחנו רואים שני סוגי מסרונים, 'שליחה ראשונית' ו'מסרון אכיפה'. מסרון אכיפה זה המסרון שאחרי שהוא הביע את הסכמתו הוא לוחץ ומשתף את מיקומו. כל אחד כזה שמשתף את מיקומו הוא מקבל או 'תקין', שיתף את מיקומו והכול בסדר, או איפה שרשום 'איכון לא תקין מסרון', הכוונה זה לא בהכרח שהוא שהה מחוץ למקום, אלא שהוא לא שיתף פעולה, כלומר או לא פתח את ההודעה, או שהוא לא – לא שיתף פעולה בגדול. זה ההליך של ההסכמון.

יש לנו נפילה, חשוב להגיד, מאוד גדולה ביום הראשון מבחינת ההסכמה, בכלל שיתוף הפעולה הוא יחסית נמוך. חלק מזה היה בגלל שהמערכת מאפשרת זמן חיות של שעה, שבמהלך השעה הזאת אתה אמור לשתף את מיקומך. ממש היום, כלקח מההפעלה עד כה, נערך פיתוח מהיר והיום המסרון הראשוני להסכמה, יש לו זמן חיות של שש שעות שבמהלכו, לאחר שעתיים ולאחר שעתיים נוספות, חב הבידוד מקבל הודעת תזכורת ויכול להביע את הסכמתו. אנחנו מקווים מאוד לראות בימים הקרובים עלייה בכך שהצלחנו לתת לאנשים יותר זמן להביע את ההסכמה הראשונית שלהם. 

משפט אחרון רק, אם אפשר, בסופו של דבר אנחנו יודעים, לפחות מההפעלה הראשונית, שבימים הראשונים היה חשש מצד אזרחים לשתף את מיקומם ולהביע את הסכמתם בגלל שלא כל כך הבינו והכירו את זה, היום יש כבר קמפיין הסברה ויודעים יותר טוב. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רוצה רגע להבין, אדוני, רק כדי להבין את הנתונים, שבאמת מוגשים לנו בצורה – לא כך מציגים נתונים לוועדה מפקחת. בואו, מצגת של בתי למורתה בבית הספר היסודי נראית קצת יותר מסודרת, מסקנות וכו'. באמת, אני לא מבין את זה.

אני מבין מהדברים שרק ב-19.9 הופעלה המערכת ביחס לכלל מחויבי הבידוד ועד ה-19 השימוש עדיין היה רק לשבי חו"ל, נכון? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

כן, עד ה-18 למעשה זה היה במסגרת הפיילוט על חבי בידוד ששבו מחו"ל והביעו את הסכמתם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ומ-19 זה הופעל על כלל האזרחים. עכשיו מה שאני מבין שבעצם בגדול יש בערך 10% הסכמה בכל הימים. גם כששלחתם ל-51,000 איש בהתחלה, כלל המבודדים, וגם בכל יום ששלחתם, רק התוספתיים, המספרים, אנחנו רואים את העמודה של שליחה ראשונית והסכמה מתוך שליחה ראשונית, זה נע, לפעמים12%, לפעמים 9%, אבל זה מסתובב סביב ה-10%, בגדול. מה קורה אחרי השליחה הראשונית? עשיתם את התיקון, בסדר, עכשיו זה שש שעות יושב לבן אדם.

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

מהיום, כן. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא ענה שש שעות, מתי אתם שולחים עוד פעם? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

המסרון הראשוני להסכמה נשלח רק פעם אחת ומי שכן מביע את הסכמתו ממשיך לקבל מסרון כל יום. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ומה ההיגיון? אדם פספס את המסרון פעם ראשונה, היה באותו יום טרוד, לחוץ מהבידוד שלו, לא מבין מה זה האס.אמ.אס הזה, מה ההיגיון לשלוח לבן אדם שחייב 14 ימים בידוד רק פעם אחת את האפשרות שלו להצטרף למשחק ולשש שעות? למה אתם לא כל יום שולחים לו? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

זה מה שהוסכם בדיונים שהיו עם המשרד לבט"פ. בוא נתחיל מהסוף, אנחנו התבססנו על מערכת קיימת ולכן היה לנו את הזליגה. אנחנו בוחנים כרגע, זה מובל על ידי המשרד לבט"פ, אנחנו בוחנים אפשרות לשלוח את זה פעמיים, שלוש, זה נמצא בהליך. בתור התחלה עשינו את השש שעות עם שתי התזכורות הנוספות. ככל שיוחלט לצאת לפיתוח כזה זה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה זה פיתוח? אני לא מבין. מה, זה לא אפשרי היום במערכת לשלוח כל יום לכלל המבודדים? מה ההיגיון? הצגתם את זה כגולת הכותרת. 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

לשלוח הסכמה בכל יום מחדש? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בוודאי, לכלל המבודדים. הרי זה כל הרציונל של המערכת, לכל מי שהסכים. חבר'ה, תסתכלו על המספרים.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אני לא מבין. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תאמר לי אם אני מבין נכון, אני אתרגל את זה על היועץ המשפטי שלנו. העמודה השמאלית, מה-19, ב-19 עברו להתייחס לכלל המבודדים ולכן ב-19 לחודש היו 199,000 מבודדים, בסדר? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עכשיו, הסינון פה הראשון הוא אזרח ישראלי מגיל 18. אנחנו יודעים שרוב המבודדים בתקופה הזאת היו תלמידי בית ספר, זה בסדר. מתוך 200,000 מבודדים רק 60,000 רלוונטיים לכל המשחק הזה כי כל היתר זה קטינים. זה נתונים בסדר, או הילדים של האזרחים הבוגרים, או תלמידי בית ספר. מתוך ה-61,000 רק ל-57,000 יש מספר טלפון תקין במערכות ורק ל-51,179 שלחו מסרון. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

תסתכל נגיד על ה-3 באוקטובר, מתוך 36,000 רק ל-10,000 שלחו מסרון. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כי אלה החדשים, זה מה שהוא אמר עכשיו. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

זה רק החבר'ה החדשים? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה מה שהוא אומר עכשיו, שהם שולחים את השליחה הראשונית פעם אחת, שזה אבסורד. חבר'ה, אנחנו לא בתחילת הדרך, אנחנו רק מדברים על האפליקציה הזאת מתחילת אוגוסט והבט"פ מזכיר לנו שזה הכלי המרכזי שלו היום לאכיפה. אז תסבירו לי מה ההיגיון בלשלוח פעם אחת לבן אדם? זה היום הראשון שלו בבידוד, הוא בהיסטריה, הוא מתארגן, פתאום נוחת עליו מסרון ממשטרת ישראל, מה ההיגיון? אולי הוא רוצה לבדוק עם מישהו מה זה הדבר הזה, אם זה אמיתי או לא אמיתי? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אפשר להתייחס לזה, היושב ראש, בקצרה? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אני אגיד, באמת בהתחלה, כפי ששי ציין, זה היה נשלח פעם אחת וזהו. בדיונים שהיו לנו בראשות מנכ"ל הבט"פ בעצם רצינו לאפשר ליותר אנשים כי הבנו שיש אנשים שמחמיצים. עכשיו עלו שתי שאלות, א', כמה זמן, ו-ב', איזה פרק זמן בין האס.אמ.אסים. למה יש לזה משמעות? נניח שבן אדם עכשיו נמצא מפר את הבידוד ומקבל את האס.אמ.אס, הוא אומר: טוב, יש לי זמן, אני אחכה עם זה. רצינו איזה שהוא פרק זמן סביר, כלומר לא לתת לו עכשיו שמונה שעות שזה יהיה פתוח, כי אז הוא יכול בעצם להפר את הבידוד למשך שמונה השעות האלה ואז להגיע הביתה וללחוץ. לכן נקבע פרק זמן מסוים בין אס.אמ.אס לאס.אמ.אס, שזה שעתיים. 

מצד שני לא רצינו מה שנקרא גם להתבזות, כלומר אנחנו נותנים לבן אדם כמה אופציות, שלושה אס.אמ.אסים בהפרש של שעתיים, ראשון, שעתיים, שני, שעתיים, שלישי. אם בן אדם לא מגיב לזה יש לזה משמעות, כלומר הבן אדם מסרב. בסופו של יום זה ייראה כמו ספאם אם אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אבל לא חשבתם שצריך ביום למחרת, בכמה ימים הראשונים של הבידוד? הרי הנתונים הם עגומים, הנתונים הם 10%.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אז אני אומר, זה פחות משפטי, זה יותר מה שנקרא היבטי מדיניות, אני אומר, בדיון מנכ"ל הבט"פ שהתייחס לזה גם אמר שפרק הזמן לדעתו שצריך להיות בין אס.אמ.אס לאס.אמ.אס זה פחות או יותר פרק הזמן הזה והוא נותן כאן שלוש הזדמנויות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אבל אני שאלתי שאלה אחרת, הבן אדם לא ענה לכם ביום הראשון של הבידוד, לדעתכם לא צריך לשלוח לו עוד פנייה ביום השני, לומר לו: לא ענית לפנייה הראשונה שלנו, שים לב, אם אתה ממשיך אתה מגביר את הסיכוי לביקור שוטר אצלך בבית? תראה, אם הייתם מביאים אחוזי פתיחה אפילו של 50% אז הייתי מבין, אז הייתה תועלת, אבל כרגע מה-19 עד היום אין אפקטיביות לכלי הזה.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אז, היושב ראש, כמו שאני אמרתי, לא סתם קשה לראות את הנתונים האלה במגמה. א', באמת נושא ההסברה התחיל להיות משמעותי רק פחות או יותר בשבוע האחרון, אחרי החגים, ב', היו גם קשיים לוגיסטיים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אדוני היועץ המשפטי, אתה נתקלת בהסברה על ההסכמון? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

התחילה הסברה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

גברתי חברת הכנסת בזק, את נתקלת בהסברה על ההסכמון? כי אני לא.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

כלום. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

בתקווה שאנשים לא שומעים רק דרך הספוטיפיי אלא גם דרך הרדיו, אז גם ברדיו היו. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אין מכורים לשידורי הרדיו יותר מחברי וחברות כנסת ישראל. אנחנו ממש יכולים להיות מרכז האזנה וקשב.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אני אגיד ליושב ראש, היה גם עוד שינוי מסוים שעשינו ממש בימים האחרונים, הרבה אנשים שהיו מקבלים את ההודעה, בגלל מגבלת התווים שלה היא הייתה מאוד קצרה ולא היו בה הרבה נתונים והם היו מתקשרים למשטרה כדי לברר האם זה בכלל אס.אמ.אס של המשטרה וכדומה. אתה גם רואה את זה בהודעה עצמה, שהרבה שאלות ותשובות שהיו חוזרות על עצמן הכנסנו לנוסח העדכני של ההודעה כדי שהוא יהיה יותר מעובה ויגרום לאנשים פחות לחשוש ולפחד. אז אנחנו באמת מצפים, כמו שאמרתי, שהמאני טיים זה עכשיו, כלומר הנתונים העדכניים, שעכשיו אין לנו חגים ברצף, עכשיו כשיש הסכמון רגיל וגם משודרג שמסודר, עכשיו יש גם את ההסברה, עכשיו יש הודעה שהיא יותר מפורטת. 

כלומר, כמו שאני אמרתי גם ביום הראשון שהתחלנו עם זה, ב-3 באוגוסט, זה כל פעם ניסוי וטעייה ואנחנו רואים שהרבה דברים – לדוגמה, כשראיתי את ההודעה הזו היא הייתה נראית לי מאוד ברור שזה מהמשטרה, אבל יש הרבה אנשים שחששו, הם אמרו שיכול להיות שזה לא מהמשטרה, הם חשבו שזה ספאם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה הנתונים שלהם בשיעור מהימים האחרונים? הנתון שלנו מגיע בטבלה עד ה-3 באוקטובר? אני מבין שאתם גם נמנעים מלשלוח אס.אמ.אסים בשבת. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

למה? אין צורך באכיפה ופיקוח בשבת? מי שהטלפון שלו סגור, הטלפון שלו סגור. אה, אתם לא רוצים את השליחה הראשונית בשבת. הבנתי. 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

אבל אני חושב שיש נציג של מחשוב משטרת ישראל בוועדה, אם אפשר שהוא יתייחס לדברים האחרונים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אבל אני רוצה רגע לשאול, מה-3 לחודש עבר שבוע, ראיתם עלייה של השיעורים? האם יש אצלך, שי, נתונים יותר עדכניים? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

יש לי נתונים יותר עדכניים. צריך להגיד שמ-3 לחודש לא היה את זמן חיות של שש שעות, שזה לדעתנו הדבר היותר שובר שוויון, זה והסברה כמובן שמלווה את זה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

רק לנסות להבין את הנתון, אני מבין שיש מספר, בוא ניקח את ה-3 באוקטובר, הטלפון היה תקין זה 36,000 ומשהו, מתוך זה רשימת השליחה זה 10,700 כי זה 10,700 החדשים, נכון? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

ואז מה זה הירידה מ-10,700 ל-8,000 בין רשימת השליחה לשליחה הראשונית? למה פה בעצם יש את הנפילה הנוספת? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

מה-36 ל-8,000? 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

לא. מה-36,000 ל-10,000 אני מבין. כלומר, שוב, כמו ששאל היושב ראש, עולה השאלה למה לא גם על מי שכבר שאלו אותו אתמול לא ישאלו אותו שוב, אבל אני מבין שזה עד עכשיו לא נעשה, אבל אני מנסה להבין את הנתון, מה זה הפער בין ה-10,700 ל-8,100, בין רשימת השליחה הסופית לבין השליחה הראשונית? מה הפער הזה מבטא? 

 << אורח >> שי מליחי: << אורח >>  

שוב, אני מבקש שנציג המחשוב יעלה וייתן את התשובה הכי מדויקת. אני לא רוצה להטעות. יש את כרמית איתנו בוועדה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור, מי נמצא כאן? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

רק היושב ראש, שורה קטנה לפני נציגת המחשוב, לגבי השבת. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, הבנתי, בגלל השליחה הראשונית. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

זה בכוונה בגלל מה שנקרא צריך אכיפה שוויונית, כדי שלא תהיה אפליה בין אנשים ששומרים שבת לכאלה שלא שומרים שבת. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אוי נו באמת. עכשיו בכלל הפלתם אותי מהכיסא. טוב, אכיפה שוויונית. הייתי מבין אם הייתם מסבירים לי שאתם לא רוצים לפספס את האנשים עם הטלפונים שהטלפונים סגורים בשבת ואתם עושים להם שליחה ראשונית בשבת וכשהם יפתחו את הטלפון במוצאי שבת הם כבר לא יוכלו לענות לכם. זה נשמע הגיוני. אכיפה שוויונית? מה הקשר בכלל? תשלחו לכולם, מי שלא משתמש בטלפון בשבת פשיטא שהוא סוגר את הטלפון. 

אכיפה שוויונית. מה צריך להבדיל? חברים, תקשיבו, אני מבין למה הם לא שולחים בשבת, כי הם מפחדים לפספס את השליחה הראשונית לאלה שבשבת הטלפון סגור, זה בסדר. אז ברגע שהם יטפלו בזה שאין שליחה אחת – הדבר הכי אבסורדי בכל העניין הזה זה ששולחים יום אחד, שביום הראשון שאדם נכנס לבידוד אז הוא מקבל שלוש הודעות, שעתיים, שעתיים, שעתיים, ובמקום שביום השלישי של הבידוד הוא גם יקבל עוד פעם אופציה להצטרף: לא הצטרפת, ואז מי שלא מצטרף ביום השלישי אז לשם למקד. 

אני אתן לכם למשל דוגמה. בסדר, אני לא מצפה שתשלחו 14 ימים, בן אדם שלא הצטרף שלוש-ארבע פעמים אז ברור שהוא לא מצטרף, אבל לפחות פעם, פעמיים, שלוש, כמה ימים, כי הנתונים הם על הפנים. מה זה 10%? אלא אם כן עכשיו תאמרו לי שבימים האחרונים בגלל מסע הפרסום האינטנסיבי, שאף אחד כאן בוועדה לא שמע עליו, זינקתם ל-40% היענות. 

מי איתנו מהמחשוב? בבקשה, כרמית, רק שם משפחה לפרוטוקול. 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

כרמית בקלר. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

שלום לך. 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

שלום שלום. רק לשאלתך לגבי איך יורדים מ-11,000 ל-8,000, זה לא באמת יורדים. העמודה שנקראת 'רשימת שליחה סופית מסרון' אומרת מלוא הפוטנציאל לאותו יום, גם לשליחה ראשונית וגם לשליחה שהיא שליחה לבידוד. הכמות הזאת מתחלקת לשניים, היא מתחלקת לעמודה שנקראת שליחה ראשונית עבור אלה שזה יום הבידוד השני שלהם ולמסרון לאכיפה עבור אלה שזה יום הבידוד השלישי ומעלה עד סוף הבידוד שלהם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה המספר המצטבר? 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

זאת אומרת בעצם 'רשימת שליחה סופית מסרון' זה סכום של שליחה ראשונית ומסרון לאכיפה. 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

מתוך שתי הכמויות של שתי האוכלוסיות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כל מי שהסכים לקבל מסרון לאיכון כמה פעמים ביום? 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

מי שהסכים מקבל מסרון לאיכון פעם אחת ביום, אבל בשעה שונה בכל פעם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אבל זה מסרון אחד ליום? 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

מסרון אחד ליום, כן, בין שעה שמונה בבוקר לשעה שמונה בערב. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז איך המספרים יורדים? הרי כל יום הצטרפו לכם אנשים להסכמה ראשונה. 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

כן, מצטרפים אנשים, אבל גם יורדים אנשים היות ואנשים יוצאים מהבידוד, אז בעצם מצטרפים מצד אחד ויורדים מצד שני. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

חבר'ה, ב-3 באוקטובר שלחתם כמות נמוכה ב-50% מה-20 בספטמבר. שאלה, ב-1 באוקטובר זה אומר שבסך הכול 2,500 ישראלים היו בתוך הפיילוט, נכון? 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

ב-3 באוקטובר 2,500 ישראלים שיתפו מקום. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, מסרון לאכיפה, מתוכם 1,600 שיתפו מקום, 1,599. 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

מתוכם 1,600 שיתפו מקום, נכון. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אז אם כך, אדוני, היום יש פה בעצם פחות מ-10%. נגיד ניקח יום כמו ה-3 באוקטובר, באמת 10% נתנו הסכמה ראשונית, אבל בכל יום נתון אתה רואה שמתוך אלה שנתנו קודם הסכמה ראשונית רק בערך שני שליש - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, אבל פה יש לנו גם בעיה של כמה אנשים יוצאים.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

לא, אבל תסתכל נגיד על ה-2,500 שכבר אישרו קודם כל, מתוכם רק 1,600 נתנו איכון מקום. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. חברים, אני רוצה לסכם, אני אשמע רגע את משרד הבריאות במהירות. נכון לעכשיו, אלא אם אתם מודיעים לי שהנתונים שלכם מהשבוע האחרון הם של יותר מ-10% של היענות. כרמית, יש פה שינוי? אתם רואים שינוי מגמה? למשל אתמול. אתמול היה שבת. מה היה האחוז שלכם ביום שישי? 

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

שנייה, אני מסתכלת ואני אגיד לך. זה עדיין מסתובב סביב ה-10%. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב, כנראה מסע הפרסום צריך קצת קופירייטינג חדש. הסיפור כרגע עובד מאוד בשוליים ומבחינתנו זה לא שבוע ראשון של פיילוט. אנחנו גמרנו ארבעה שבועות של הרצת המערכת הזו, היה לכם את כל הזמן להריץ אותה ולשפר אותה על המבודדים מחו"ל. אני מתקשה לחשוב איך עד הרגע הזה עם הפעלת ההסכמון על המבודדים מחו"ל, ארבעה השבועות האחרונים, לא חשבתם שאולי צריך לנסות, אם אלה השיעורים, לנסות למשל לשלוח ביום השני גם הזמנה וקריאה. 

אני מתקשה במצב כזה לאשר ל-28 ימים, אני חושב שאנחנו נצטרך לאשר פה את הסיפור לזמן יותר קצוב. תבואו, תציגו מצגת כמו שצריך, מסקנות, שורות תחתונות. לא קל בעיניי הפעלת אמצעי פיקוח אלקטרוני על אזרחי ישראל, אנחנו לא נקל ראש בסיפור הזה, משטרת ישראל ומנהלת האכיפה הציגו את הכלי הזה ככלי המרכזי שלכם לטיפול בחובת הבידוד. גם הנתונים מאכזבים, אבל גם התחושה שמסע הפרסום הוא לא מסע פרסום. לא יודע. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

כבוד היושב ראש, אם אפשר משפט קצר? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

כשהאחריות עברה למשטרת ישראל ב-19 לחודש, כרמית לא ציינה את זה, אבל בסופו של דבר נדרשו פיתוחים. ההסכמה הייתה באתר מול משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

איזה 19 לחודש? האחריות על מה עברה ב-19 לחודש? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

האחריות על מתן ההסכמה שלך בבידוד בפיילוט שביצענו כלפי השבים מחו"ל, זה בוצע באתר של משרד הבריאות והמיקוד, כדי להעלות את המערכת, כרמית תתקן אותי אם צריך, המיקוד היה בלאפשר טכנולוגית הסכמה מול משטרת ישראל, זה לא היה קודם. הדבר השני שהייתי רוצה לציין, שבסופו של דבר אם אני מסתכל מה-19 לחודש, אני כמשטרת ישראל, ואני רואה ש-34,111 שיתפו הודעה בסופו של דבר זה כן מסייע לאכיפה. אני מסכים שאנחנו צריכים עוד לשפר את הנושא של ההסכמה הראשונית ושיתוף הפעולה, אני הראשון שאגיד, ובכל זאת במספרים הגדולים האלה זה בהחלט מסייע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני לא מקל ראש בכל אמצעי שיעזור לכם. אני אזכיר שהחוק שונה על ידי הכנסת ב-5 בספטמבר. אנחנו עשינו פה בליץ חקיקתי של יום אחד אחרי ששבועות הרעיון היה באוויר, יכולתם לפתח את כל המערכות.

 << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >>  

ההכרזה הייתה מערב כיפור, מה-13 לחודש, וההתחלה בפועל הייתה ב-19 לחודש. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור, החוק תוקן ב-5 לחודש. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

למעשה הוא אושר בכנסת כבר ב-2 לחודש, הוא התפרסם ב-5. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

ההחלטה על שינוי ההסכמה, מבחינתנו כארגון, כמשטרת ישראל, התקבלה אצלנו ארבעה ימים קודם ואנשי המחשוב עשו ימים כלילות. חשוב לי להגיד את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב. חברים, תקשיבו, קודם כל אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שמשטרת ישראל עובדת 24/7, באמת, אני גם יודע את זה, גם ברור לי, ברוך ה', לא ברוך ה', לצערנו ידיכם היו מלאות עבודה בתקופה הזו, אני רק בא ואומר שהסיפור הוא לא מה-19 לחודש, כי אנחנו מתחילת אוגוסט מדברים על הרחבת ההסכמון, על הסיפור הזה שבהיקפי המבודדים של היום אין שום דרך ששוטרים יגיעו לבתים וההסכמון הוא כלי מאוד מאוד מרכזי. נכון לרגע זה, חברים, התוצאות תמיד עוזרות, אבל זה לא - - -

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

היושב ראש, כדאי לציין שלאורך התקופה הזו היה תמיד לימוד. אם בהתחלה לדוגמה היה את העובדה שהיו קשיים בנוגע למיקום הבידוד והיום כבר יש פיתוח טכנולוגי שמאפשר לנעוץ את מיקום הבידוד לעומת מה שהיה לפני זה, וככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שכן נעשים שיפורים שיכולים לשפר את זה. כמו שאני אמרתי, עכשיו סוף סוף לא היו חגים בתקופה הזו, עכשיו סוף סוף ההודעה תהיה מתאימה יותר, יותר נוחה ויותר נגישה ויותר מעובה לאוכלוסייה, ועכשיו יתחיל מסע ההסברה בצורה מסודרת. אין בעיה, אני אעביר גם לגורמים - - - 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, לא, אני אומר כך, קודם כל זה בסדר גמור, אני מברך אתכם על כל הצעד, לנו יש תפקיד בפיקוח פרלמנטרי. אני לא מקל ראש בהפעלת אמצעי פיקוח על אזרחי ישראל שבהם המשטרה נוקשת להם על דלת הטלפון הנייד שלהם, הכול בסדר. הצעתי לחברת הוועדה הנוספת שנמצאת כאן תהיה לאשר את ההכרזה לתקופה של שבועיים ולא לארבעה שבועות ולהודיע לכם שבעוד שבועיים אתם מגיעים לכאן עם מצגת הרבה יותר מסודרת, עם מסקנות, אחרי מסע פרסום, כדי שנחליט. כי אי אפשר לומר לוועדה שזה הכלי שעתיד לפצח את אכיפת הבידודים, אז בסדר, אנחנו לא נחכה עכשיו 28 ימים לראות, אנחנו כנראה צריכים לפקח יותר בקרוב. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אבל, היושב ראש, זה לא הכלי היחידי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

הכול ידוע. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

יש עוד כלים נוספים ואנחנו עובדים גם להגיע לווידאו שגם ישפר את הנושא הזה. אני חושב שדווקא ההארכה הבאה, בדיון הבא בעוד 28 ימים, הוא זה שבעצם ילמד אותנו על הנתונים כי סוף סוף, כמו שאני אמרתי, יהיה לנו פרק זמן משמעותי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

נהדר, לכן אנחנו מבקשים לראות בעוד שבועיים את הנתונים שלכם. בעוד שבועיים אנחנו רוצים לשמוע מכם איזה מסע פרסום עשיתם, כי כרגע אף אחד מהיושבים כאן בוועדה, לא חברת הכנסת בזק, לא אני, לא היועץ המשפטי, לא שאלתי את מנהל הוועדה הנכבד. 

 << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >>  

לא, לא שמעתי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אף אחד מאיתנו לא שמע בדל פרסום על העניין הזה. אנחנו רואים כל היום פרסומים על הקורונה, אני לא ראיתי. 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

אני אומרת גם יותר מזה, אנשים שאני שאלתי אותם על הנושא של הפיקוח האלקטרוני, יש לזה אסוציאציה שלילית, חושבים ששמים להם אזיק אלקטרוני. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא יודע. תראו, משהו פה לא עובד בקצבים שקיווינו כולנו, גם אתם וגם אנחנו. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

אגב, יאיר, התוספת של הווידאו, אין סיבה להניח שהוא יעלה את שיעור ההיענות. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

להיפך. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

יכול להיות שהוא ישפר את האפקטיביות, אבל לדעתי אם כבר הוא יפחית את שיעור ההיענות כי יכול להיות שאנשים יפחדו יותר שמצלמים אותם. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני מבקש את הדבר הבא. חברים, אנחנו לא נאשר את זה ל-28 ימים ומצד שני גם לא נעכב את המשך העבודה, הכול בסדר. אני אעלה עכשיו הצעה לאישור ל-14 ימים, מנכ"ל הבט"פ מוזמן לשוחח איתי לאחר מכן כדי שנדע מה נדרש לעוד שבועיים מבחינתכם בניתוח המהלך הזה. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

היושב ראש, אפשר רק לבקש אולי ל-21 יום במקום? 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אני אגיד גם למה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא, התשובה היא לא. אני חושב שרמת ההצגה שלכם את הנתונים לא מכבדת את הוועדה, אני חושב שהייתם צריכים להציג פה מה זה מסע הפרסום שדיברתם עליו. ספר לי. בסופו של דבר כשמפרסמים ברדיו יודעים כמה תשדירים יש פר יום, כמה כסף השקעתם במסע הפרסום הזה, האם מסע הפרסום הזה מטורגט דרך רשתות חברתיות למי שנמצא בבידוד. ספרו, אבל לא סיפרתם. 

קיבלנו מכם מסמך, ממזכיר הממשלה, שעוד פעם, זה כל הסיפור, תולדות ההסכמון. אני לא צריך את תולדות ההסכמון, ליווינו את העניין יד ביד עם משרד הבט"פ ועם מנהלת האכיפה והמשטרה. אין שם בבקשה של מזכיר הממשלה ניתוח אחד של הנתונים. צירפתם לנו טבלה בפונטים לא קריאים, עם צורך של הוועדה הזו לעסוק בפתרון החידון, לא ככה עובדים. לא יהיה 21 ימים, אני לא אקל ראש באמצעי פיקוח אלקטרוני. מה שאתם מבקשים מאיתנו, מחברת הכנסת בזק וממני, זה יאללה, לתת לכם כרטיס פתוח. לא יהיה כרטיס פתוח בנושא פיתוח אלקטרוני.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

יש רציונל מאחוריה, אדוני היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז בבקשה, אתה יכול להציג אותו, אתה מוזמן.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

כפי שציינתי את זה, אדוני היושב ראש, עכשיו זו התקופה שגם התחילה ההסברה בצורה מסודרת לעומת מה שהיה לפני זה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אפשר להבין איפה התחילה ההסברה? אתה חוזר וחוזר וחוזר, אתה יכול לתת לי נתונים? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

לא, שוב, לאורך התקופה הזו עלו הרבה שאלות גם מאנשים - - -

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אדוני, התחיל מסע פרסום ברדיו, כן או לא? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מתי, באיזה רשתות, באיזה יום עלה קמפיין הפרסום לאוויר? 

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

אני יודע שהתחיל, לדעתי, לפני כשבוע, אני לא יודע באיזה רשתות ובאיזה תקציב. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב. אתה שמעת פרסומת כזו ברדיו? כשאתה שומע ומאזין לרדיו, או כשקופצים לך דברים ברשתות, כשאתה נכנס לאתר כזה או אחר, עלה לך משהו? כי אני לא ראיתי.

 << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >>  

באינטרנט אני ראיתי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז אני לא ראיתי. גם באינטרנט אני נוהג לגלוש, לא בשבת, אבל בימים אחרים. טוב, הבנתי. הפיילוט התחיל ב-19, יש לכם כבר שבועיים של נתונים, תיקחו עוד שבועיים, תבואו אלינו עם מצגת מסודרת, המצגת חייבת לכלול גם מה השקעתם במסע הפרסום ואיך עשיתם את מסע הפרסום. 

המלצה מאוד חמה, זו רק המלצה, אתם מפעילים את הכלי, צאו מהרעיון שאפשר לשלוח רק ביום הראשון. אני חושב שזה לא רעיון נכון לשלוח רק ביום הראשון מסרון. עדיף שתעשו פעמיים שליחה ביום הראשון ועוד פעם ביום השני מאשר שלוש פעמים כל שעתיים. זו החלטה שלכם, אבל אני אומר עוד פעם, אם הנתונים יישארו על רמת ה-10% אנחנו נצטרך לחשוב מה עושים. 

הייתי מצפה לראות למשל פילוח גם של מגזרים, כמה מתוך העשרה האלה שענו לכם מגיעים מאיכונים של אנשים שגרים ביישובים ערביים? למשל. שאלה חשובה, נכון? כי שם אנחנו יודעים שיש לנו בעיה, בעיה עם תחלואה, בעיית אכיפה, אלה נתונים מעניינים, חשוב שנדע. 

טוב, בסדר גמור. עוד מישהו מבקש להעיר מטעם המשרד לבטחון פנים והמשטרה? תודה. נציגי משרד הבריאות, מבקשים להתייחס? מבחינתי די בחוות הדעת האפידמיולוגית הכתובה, לא צריך לחזור על כותרות התחלואה הנוכחית. קראנו את הדברים, אין בהם חדש ובכל מקרה משרד הבריאות גם סידר לנו מחר או מחרתיים עוד דיון בתקנות קורונה אז הכול בסדר. תו ירוק, יש רצון של משרד הבריאות להתייחס? עורכת הדין ורהפטיג או אילנה גנס? 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

אני כאן. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

משהו שמשרד הבריאות רוצה לומר לנו לגבי ההסכמון? אחרי זה נשאל אותך שאלה שהעלתה חברת הכנסת בזק בנושאים אחרים. 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

אז קודם כל אני דווקא כן שמעתי את הקמפיין של משרד הבט"פ לגבי מנהלת האכיפה: עולים שלב, עוברים לאפליקציה מתקדמת. יכול להיות שאני מבלה יותר זמן בדרכים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

נהדר. יכול להיות. 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

דווקא שמחתי לשמוע את זה, כל השבוע שמעתי את הקמפיין הזה מספר הפעמים. מבחינה אפידמיולוגית לצערי אין לנו שינויים דרמטיים שאנחנו מזהים מבחינת התנהגות האוכלוסייה. כפי שצוין בחוות הדעת עדיין ההיענות של האנשים לביצוע בדיקת קיצור בידוד לא גבוהה. לפי הנתונים האחרונים, אנחנו בסך הכול בחודשים האחרונים עומדים על ממוצע של כ-37% שמבצעים בדיקת PCR בין היום החמישי לעשירי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אילנה, מכיוון שהנושא הזה עולה פה כבר מי יודע כמה פעמים, הרי 60% האלה שלא עושים את ה-PCR השני, לפחות נגדיר אותם כקבוצת סיכון של מפרי בידוד. יש אנשים שנהנים מהבידוד, אבל אתה יוצא מנקודת הנחה שרוב האנשים היו שמחים לצאת מהבידוד אחרי שבעה ימים, נכון? האם יש היום העברה של הנתונים לבט"פ לטובת מיקוד אכיפה בשבעת הימים הנוספים על האנשים שלא עשו את ה-PCR השני? 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

אז קודם כל שוב, אין היום חובת ביצוע בדיקה בתאריכים האלה. כרגע מה שאנחנו מתעדפים, מעבר לכלל חבי הבידוד, שמדובר, כפי שאתם מבינים, מעל 100,000 מבודדים, זה נתונים שהיינו איתם בחודשים האחרונים, שזה באמת מספרים עצומים, אנחנו מיקדנו את מנהלת האכיפה ספציפית לפיקוח על אי ביצוע בדיקות PCR של מי שיצא חיובי בבדיקות אנטיגן שזה אוכלוסייה שמבחינתנו חד משמעית מרביתה אוכלוסייה שהיא בשלב מאוד מדבק של המחלה ומי שמהם לא עשה בדיקות PCR גם חלה עליהם חובת בידוד והם גם נכנסים לפוטנציאל חבי הבידוד ולכן בתעדוף שלנו נתנו דירקטיבה למנהלת האכיפה לתת מיקוד על האוכלוסיות האלה. 

אבל כמובן אי אפשר לעשות מיקוד על כל ההיקף הזה של מבודדים, גם חוזרי חו"ל בהיקפים מאוד מאוד גדולים וגם כמות התחלואה בארץ גרמה להיקף מבודדים מאוד מאוד גבוה, ולכן לצערי אנחנו מבינים שחלק גדול מהאנשים שלא עשו בדיקת קיצור בידוד אלה אנשים שלא באמת הקפידו על בידוד מלא כנדרש. 

גם נתונים של מנהלת האכיפה, שאנחנו מקבלים באופן שוטף מדי יום מנציג של מנהלת האכיפה, שנמצא אצלנו בשולחן המרכזי במשל"ט של משרד הבריאות, אנחנו רואים בחודש האחרון, נתוני ספטמבר, רק ה-14% פיקוח פרונטלי, עוד כ-11% פיקוח טלפוני. ספציפית פיקוח אנטיגן האחוזים הרבה יותר משמעותיים, אבל, שוב, המספרים של מבודדים, מספר הפיקוחים הנדרש הוא יותר קטן, בסך הכול כ-25% פיקוח שהוא לא באמצעות יישומון, על ידי שיטות פיקוח אחרות, כפי שמדווח לנו על ידי נציג מנהלת האכיפה אצלנו בשולחן המרכזי. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב. אני חייב לציין שאלה הנתונים שהיינו מצפים לקבל ממנהלת האכיפה והבט"פ כשהם באים לבקש ולא בעל פה. את הניתוח הזה של הפעלת היישומון, של מה קורה בין היישומון לבין הביקורים, של אמצעי אכיפה אחרים, לקבל תמונת מצב כשבאים לבקש מוועדה להאריך פיקוח אלקטרוני על אזרחי ישראל. תודה, אילנה.

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

זה כלי שמצטטים בחוות דעת האפידמיולוגית כי אנחנו מן הסתם נעזרים בהם גם בהכנת חוות הדעת. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. אני רוצה לשאול, חברת הכנסת בזק שאלה איפה אנחנו עומדים עם העניין של הזנת פרטי המחלימים לטובת הוצאת תו ירוק. היא שאלה את זה בהקשר של הנוסעים לחו"ל שמפחדים ממצב שהם ייתקעו ויידרשו לבידוד בחזרה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

וגם לא ייתנו להם לעלות על המטוס. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וגם לא ייתנו להם לעלות על המטוס. אם כי לעלות על המטוס הם צריכים לעשות בדיקה אם זה חשוב להם לנסוע, לא? 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

בכל מקרה כולם צריכים לעשות בדיקה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, אבל הפטור מהבידוד מותנה בעצם בתו ירוק, או שאתה מחלים או שאתה מחוסן. 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

אני אחדד. פנה אליי איש עסקים שהוא נוסע הרבה והוא אמר שהוא חוזר מחו"ל ואחרי יומיים טס שוב לחו"ל והוא החלים מקורונה בחו"ל. עכשיו אם הוא מחויב בידוד לא ייתנו לו לעלות לטיסה השנייה, הוא לא יכול לעשות בדיקה ולעלות לטיסה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כן, השאלה, שאני חושב שדנו בה בפעם הקודמת, היא איך מתארגנים כאן על הכרה בהחלמה בחו"ל.

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

אז קודם כל היום מוקד 'קול הבריאות', אפשר להעביר אליו תיעוד של מחלה מחו"ל, תשובת PCR בצירוף תעודת זהות או דרכון והמוקד תוך מספר ימים משלים את תהליך ההזנה. אם תרצו אפשר להעביר אליי, אני אשמח באופן אישי לסייע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מתי הייתה ההחלמה? 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >>  

לפני חודש. 

 << אורח >> אילנה גנס: << אורח >>  

ברגע שיש תוצאת PCR מחו"ל עם תעודה מזהה אפשר להעביר את זה ישירות למוקד לצורך תיעוד החלמה מחו"ל, מוקד 'קול הבריאות' מטפל בפניות כאלה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

טוב, בסדר. אנחנו נקריא, אני אעלה הצעה לאשר ל-14 ימים ממועד הפקיעה. אני אבוא בדין ודברים עם מנכ"ל הבט"פ, אני מצפה לדיון הרבה יותר מעמיק ורציני בהפעלת הכלי הזה וביתר אמצעי האכיפה תוך שבועיים. כנראה נצטרך להוסיף עוד יום לשבוע. בבקשה.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל)(תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021

	
	
	בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיפים 22יח לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד וכי הפרת חובת הבידוד עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חבי בידוד ומצאה שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מכריזה הממשלה לאמור:

	תיקון השם
	1.
	בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א–2021 (להלן – ההכרזה העיקרית), בשם ההכרזה העיקרית המילים "של אדם שנכנס לישראל" יימחקו.



הכותרת משתנה כי כמובן זה חל היום לא רק על מי שנכנס לישראל, אלא גם על מבודדים בארץ. ושתיים, פה היושב ראש מבקש לתקן.
 
	תיקון תקנה 4
	1. 
	בתקנה 4 להכרזה העיקרית במקום "ו' בחשוון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021) - - -




 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה יהיה עד ה-27. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

26, אני חושב. 

	תיקון תקנה 4
	1. 
	במקום "ו' בחשוון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021) יבוא - - -



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

שבועיים לפני ה-9 בנובמבר. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

זה יוצא 26. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

27 זה יום שלישי. בסדר גמור, זה לא משנה. אני מציע שיהיה 27 כדי שנוכל אם צריך לדון בזה ביום שלישי. פשוט מבחינת ימי הדיונים של הכנסת, עדיף שזה יפקע ביום רביעי, בין רביעי לחמישי, ואז יש לנו את שלושת ימי הדיונים בכנסת לזה. 

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

בסדר גמור.

	תיקון תקנה 4
	1. 
	בתקנה 4 להחלטה העיקרית במקום "ו' בחשוון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021) יבוא "כ"א בחשוון תשפ"ב (27 באוקטובר 2021".

	תחילה
	1. 
	תחילתה של הכרזה זו ביום ז' בחשוון התשפ"ב (13 באוקטובר 2021)".



 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מי בעד? אושר פה אחד. 
הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תודה. אני נועל את הדיון, ערב טוב ולילה טוב לכולם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:21. << סיום >>