פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



34
ועדת הכלכלה
05/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בתשרי התשפ"ב (05 באוקטובר 2021), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם


חברי הכנסת:
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	רן שדמי
	–
	סגן מנהל רשות ארצית לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	איתי סתת
	–
	יועץ לשרת התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שירה יהלומי
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דניאל מלצר
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר 

	שי שלף
	–
	הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	נועם בגינסקי
	–
	ראש משטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים

	סלבית מיכלס
	–
	ראש מדור ייעוץ וחקיקה, המשרד לבטחון פנים

	רעות פרקש צימרינג
	–
	עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הפנים

	אופיר כהן
	–
	מנהל הרשות העירונית לתחבורה וחניה, תל אביב, מרכז השלטון המקומי

	

	
	


משתתפים באמצעים המקוונים: 
	יוסף בנישתי
	–
	מנהל אגף מקרקעין ומיסוי, משרד הפנים

	ענת לובזנס
	–
	סגנית מנהל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

	לרה פארן
	–
	מנכ"לית ארגון 15 דקות-ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר ארגוני המוניות




ייעוץ משפטי: 
ורד קירו-זילברמן

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

 << נושא >> פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

צהריים טובים, חברי הכנסת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא פרק י' (תחבורה) מתוך הצעת החוק התכנית הכלכלית, היא חוק ההסדרים. אנחנו דנים היום בסעיפים הנוגעים לתיקון פקודת התעבורה בכל הנוגע להגברת האכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית וייעוד ההכנסות לרשויות המקומיות. 

קיימנו על כך דיון ואנחנו ממשיכים בו היום. ביקשנו ממשרד האוצר ומשרד התחבורה להציע תיקונים לנוסח ברוחב הדברים שהכתיב היושב ראש ביטון ואני מבין שנעשתה עבודה, אז אולי נציג את הדברים לחברי הוועדה ומשם נתקדם בסדר הדיון שלנו. מי ממשרד התחבורה או משרד האוצר יציג את התיקונים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אני אציג בגדול את ההסכמות שהגענו אליהם בין משרד האוצר, משרד התחבורה והוועדה, כמובן ברוח הדברים שנאמרו אתמול על ידי היושב ראש. היו שלוש סוגיות שהתבקשנו לענות עליהן, אחת לגבי המודל של כניסה של משרד התחבורה לאכיפה בתחומי רשות מקומית ספציפית. המודל, כפי שהוצג פה, הוא שלמעשה יש שנה גרייס, יש שנה אחת שבה יש התארגנות לכל הרשויות המקומיות לבצע אכיפה.

לאחר השנה הזאת תהיה רשאית שרת התחבורה לפנות בבקשה לרשות מקומית להתחיל אכיפה בשטחה. לרשות המקומית תינתן תקופה של 180 יום להתייחס לפנייה, היא יכולה או להשיב שהיא איננה מעוניינת, במידה שהיא עונה שהיא מעוניינת לבצע את האכיפה, היא צריכה לעשות זאת בתוך פרק זמן סביר שהגדרנו אותו ב-18 חודשים. במידה שכל זה לא נעשה משרד התחבורה רשאי לבצע את האכיפה. 

חוץ מזה היה את סעיף הקצאת כספים, כאשר 50% מההכנסות לרשות המקומית יוקצו – הרחבנו קצת את ההגדרה של המטרות שניתן לממן מאותם כספים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה יכול בבקשה לציין את ההרחבה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

כן, אנחנו נעשה את זה בהקראה, אבל הרחבנו את זה מעבר לתחבורה הציבורית הקלאסית, גם לפעולות אחרות שמעודדות שימוש בתחבורה ציבורית והפחתה של שימוש ברכב פרטי ותחבורה שיתופית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

בטיחות בדרכים? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

בטיחות בדרכים, אנחנו כרגע החלטנו שזה לא מתאים לפעולות האלה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל זה יכול להיות מה-50% הנותרים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

ודאי.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. הרציונל של משרד התחבורה היה שהוא מבקש שמחצית מהסכום שנובע מתוך גביית הקנסות בגין אי ציות לתחבורה ציבורית ייועד לשיפור תשתיות ותפעול תחבורה ציבורית או עידוד. אני אקריא, ברשותך. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

עידוד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

גם שיפור תשתיות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אני אקריא, למטרות של תפעול, תחזוקת התחבורה הציבורית, תשתיות תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והוצאות שנועדו להפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית בתחומה. פה דיבר אתמול חבר הכנסת ביטון, יושב ראש הוועדה, על כך שהוא רוצה למשל לאפשר לרשויות מקומיות להשתמש בזה להסעות של תלמידים עם מוגבלויות, או לקשישים למרכזי יום לקשיש ודברים כאלה. 

לטעמי זו הוצאה שנועדה להפחית שימוש ברכב הפרטי ולכן אפשר לעשות שימוש בזה. אני חושב שאלה מטרות שהרשויות המקומיות יברכו עליהן, זו הוצאה כספית נרחבת, ממילא יש לרשות המקומית עוד 50% שהיא יכולה להוציא לכל נושא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני פשוט חושבת שחשוב שהרשויות המקומיות יוכלו להשתמש בכסף הזה גם לייעול בכל מה שקשור לתאונות הדרכים. זאת אומרת שאם יש צומת מסוים שהוא מאוד מסוכן וידוע שיש בו אינספור תאונות אז שהם יוכלו לעשות שם מעגל תנועה או יוכלו לשפר את התשתיות. השאלה אם זה נכלל כי אתה אמרת שכן יש שיפור כבישים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני אגיד שני דברים. אחת, מעגלי תנועה הם במימון משותף עם משרד התחבורה, לא תמיד, אבל גם. שתיים, מעגלי תנועה נובעים מכספי פיתוח ולא כספים שוטפים של רשות מקומית, ושלוש, רשות מקומית יכולה לבחור לעשות מעגל תנועה גם מהשוטף שלה, למרות שאני לא מכיר הרבה רשויות שעושות את זה, ויש לה פה מקור תקציבי של 50%. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

ועוד נקודה שהוספנו גם, שאנחנו מבקשים שהכספים האלה ינוהלו בקרן ייעודית.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בחשבון בנק נפרד. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה דומה לאגרת שמירה, שזה כסף צבוע למטרות האלה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

גם להיטלי השבחה, הם גם נכנסים לאותה מטרה, לא לחשבון נפרד, אבל לאותה מטרה ספציפית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל זה לא בהכרח להשבחה, זה לא חשבונות להשבחה, זה חשבון ייעודי לתחבורה ציבורית.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אותו רעיון, זה מיועד למטרה מסוימת, כמו כופר חניה אגב.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

קרן חניה, גברתי היועצת המשפטית, אין כופר, כופר זה בעולם פלילי.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תגבור כופר חניה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

עבור קרן חניה, כופר לא מופיע בחוק, אנחנו לא עוסקים בכופר, אבל זה דומה לאגרת שמירה בעיקר, זה כסף שוטף צבוע לייעוד מסוים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שינוהל בנפרד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

וה-50% הנותרים הם גם מיועדים אך ורק - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, לא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לעשות איתם מה שהם רוצים? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

כן, שיקול דעת על הכול. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

גם היום הכנסות של חניה בכחול לבן נכנס לשוטף, מממן הרבה מאוד דברים שונים. אז זה נכנס לאותו שוטף, זה האינסנטיב לרשות המקומית לעודד אותה לאכוף, כי אם כל הכסף היה צבוע רק למטרת תחבורה ציבורית אין הרבה שימוש לדבר הזה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

זה מוביל אותי לנקודה האחרונה לגבי סוגיית הדיווח של רשויות מקומיות לגבי הנתונים. אני לא בטוח שיש על זה עד הסוף הסכמות, אבל לעמדתנו לפחות, עמדת הממשלה היא שהרשויות המקומיות ידווחו באתרי האינטרנט שלהם באופן תדיר שנתי לגבי ההכנסות ולגבי השימושים. אני חושב שאתר האינטרנט מייצר מענה לכל גוף כזה או אחר שמעוניין לראות אותם, גם משרד התחבורה, גם הכנסת וכמובן גם הציבור. זו עמדתנו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה. אני רוצה לפתוח את הנושא הזה של הדיווח. כל הנושאים כמובן ייפתחו לחברי הכנסת, אבל להתייעץ איתכם בקול רם, אולי גם לשמוע את אנשי הרשויות המקומיות והאחרים בכל הנוגע לדיווח. אני תוהה בכלל האם ואם כן איפה. הכוונה היא לדיווח על השימוש בכספים הייעודיים, בעצם לאותם 50% שמיועדים לאותן מטרות שמנינו, איך ידווח. אני לא יודע, אני חשבתי שנכון שהדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב, תהיה שורה תקציבית חדשה בתקציב ויהיה כתוב כמה הכנסות יש מאכיפה של תחבורה ציבורית, יהיה את ההוצאות, במילה יהיה אולי אפילו פירוט של הוצאות לאילו סעיפים ובכך להסתפק. 

התקציב גם הוצג באתר האינטרנט העירוני, הייתה הצעה להציג רק את השימוש בכספים האלה באתר האינטרנט העירוני, אני לא רואה בזה הרבה טעם, אני חייב להודות. כמה שנים זה יישמר בתוך האתר העירוני כדי שיידעו לאורך שנים כמה דווח, רק לאותה שנה? ושנה הבאה העירייה תוריד את הקובץ ותכניס קובץ חדש? אני לא ממש יודע איך הדבר הזה יעבוד וכמה אפקטיבי הוא יהיה, ואולי בכלל שליחת הודעה למשרד התחבורה: השנה עשינו שימוש ב-50% האלה או הקצינו כספים לתחומים האלה והאלה והאלה. אני גם לא יודע למה צריך לשלוח את המידע הזה למשרד התחבורה, זה חלק מניהול רגיל של עיר, אבל אני פותח פה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני אשמח להתייחס. אני חושבת שחובת הדיווח הזו מיותרת, לרשות מקומית יש ראש עיר שמנהל את הרשות, יש לה מועצת עיר, ברגע שהחוק קבע לה את המתווה של השימוש בכספים אני חושבת שזה די מרחיק לכת ומיותר לחייב אותה בדיווחים האלה. משרד התחבורה יכול לפנות ולקבל נתונים, יש דוחות של מבקר המדינה על שימושים בכספים, אני חושבת שזה מיותר ואני לא הייתי רוצה להטיל את חובת הדיווח הזו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, עוד מישהו? יסמין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מנסה להבין מה ההבדל בין שאתה קורא על ההכנסות שיש מארנונה למשל. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

את לא יודעת בדיוק, נראה לי יותר מתאים לשאול על הכנסות מאגרת שמירה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

בתור חברת מועצה כן ידעתי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, בואי נדבר על הכנסות מאגרת שמירה, זה יותר מתאים, כי זה כסף צבוע. יש לך דיווח של הרשות המקומית לאילו הוצאות יצא כל הכסף שנכנס מאגרת השמירה? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

והיה חסר לך בתור חברת מועצה? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה עוד שכל חבר מועצה יכול לפנות ולקבל את הנתונים בכל מקרה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

נכון, לכן אני לא רואה את הטעם של הדיווח המיוחד הזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להבין, האם אתה חושב שצריך שהאזרח יידע או שהמועצה צריכה - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני לא חושב שצריך בכלל, אני חושב שהסעיף הזה צריך לרדת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אז מי חושב שצריך? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא יודע, משרד התחבורה העלה את זה. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כן, אדוני, משרד התחבורה סבור שצריך לתת איזה שהוא דיווח כי זה בעצם מנגנון של זכות שמשרד התחבורה נותן לרשויות המקומיות, מאפשר להם לבצע בתחום שלהם את האכיפה בנתיבים, וכספים שמיועדים לעניינים מסוימים ולכן משרד התחבורה רוצה לבדוק מה הרשויות המקומיות עושות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל למה, גברתי? למה משרד הפנים לא דורש דיווח מה עושים עם כספי אגרת השמירה שנכנסת לתוך חשבון ייעודי שאפשר להוציא אותו רק למטרות שמירה ואבטחה? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אני משרד התחבורה, לא יודעת למה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, אבל זה אותו רציונל, גברתי. מה שאני רוצה לומר הוא, אם הכסף הזה צבוע חזקה על הרשות, ואם לא, בניגוד אלייך או לכל אחד אחר במשרד התחבורה, למי שעושה שימוש לא ראוי בכספים יש חיוב אישי, הוא צריך לשלם על זה מכיסו, חזקה על הרשות המקומית שתפעל בכספים הייעודיים הצבועים האלה בחשבון הנפרד. הם שמו פה מנגנון שאתם לא חשבתם עליו, הרעיון לשים חשבון ייעודי היה רעיון שלנו כדי להבטיח שהדבר הולך רק למטרות הללו, אבל אני לא מבין את הצורך - - -

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שזה כשלעצמו בעצם מספק כי זה מכיל - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בדיוק. אני לא מבין, עכשיו את תקבלי דיווח בתור רשות מקומית שפה תיקנתי מדרכה, פה תיקנתי עמוד תאורה קרוב לתחנת אוטובוס, פה הדגל של התחנה, הפח הזה, הגועל נפש, שעד היום לא תיקנתם אותו והוא נשאר כזה בתור הנחיה מנדטורית חלוד, אז החלפתי אותו. אגב, אתם יודעים שהחלפה של דגל כזה מצריך רישיון של משרד התחבורה? לא, ברצינות. אני לא יכול להחליף את הדגל, אם הוא חלוד, נראה רע, מקולף, דהוי, אין לי סמכות להחליף אותו ולתקן אותו אלא באישור משרד התחבורה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

איזה דגל? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הדגל שמעל התחבורה הציבורית, הקווים. אם אני רוצה לחדש אותו, לא לשנות, רק לחדש אותו, אין לי סמכות. הפח הזה שהוא תמיד חלוד. אז את הדברים האלה את רוצה לדעת, שהחלפתי פח והחלפתי מדרכה? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

מדובר על דיווח שנתי, לא כל פעם הם ידווחו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, בדיווח השנתי תקבלי: תיקנתי מדרכה, תיקנתי זה, צבעתי זה, קרצפתי פה, החלפתי זה. זה מה שאת רוצה לקבל מכל הרשויות בארץ? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כל המנגנון של סעיף 27א1, שהוא יחסית חדש, בעצם כל האפשרות של הפיקוח נתונה למשטרה או אלינו ונתנו את זה לרשויות המקומיות. נכון, זה משהו שעובר, עכשיו אנחנו מתקנים את זה, למה זה מגיע רק עכשיו שזה היה רעיון של היושב ראש? כי זה משהו שאנחנו כל פעם עובדים, רואים איך זה מתקדם ומנסים לתקן ולשפר. אז הרעיון הוא שהרשות המקומית, מהרגע שאנחנו נותנים לה 50%, קובעים לה 50% מהכנסות למטרות ייעודיות מסוימות, אנחנו רוצים לפקח על זה, לבדוק אותה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

זה גם לא סמכות פיקוח, מדובר בדיווח. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

לא, להסתכל, לראות את זה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

מדובר בדיווח של נתונים שהם בלאו הכי, גם טען היושב ראש, אמורים להיות ציבוריים.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא יודע. מה המטרה של הדיווח הזה? תגידי את הדוח הזה שישלחו לך מהרשות המקומית, את תתייקי אותו בתוך קלסר ומה תעשי איתו?

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אני לא יודעת מה יבדקו בהמשך, אנחנו עוד לא שם, אבל הרעיון הוא שאנחנו נבקש את הדיווח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

שיהיה, שיהיה.

 << אורח >> רן שדמי: << אורח >>  

אנחנו בגדול מאמינים בזה שהציבור יודע. במשרד התחבורה מדווחים כבר לכל העולם על הפעילויות שלנו, על הרישום, על הקנסות, על המכרזים, הכול פתוח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

משרד ראש הממשלה נמצא פה? משרד ראש הממשלה נמצא בדיון? לא, כי אני רוצה לשאול אותם אם זה לא רגולציה מיותרת. 

 << אורח >> רן שדמי: << אורח >>  

אנחנו לא מקבלים את הדיווח אלינו. לא ביקשנו דיווח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, זה מה שמבקשת הנציגה. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

לא, דיווח, באתר, פרסום באתר, לא דיווח אלינו. 

 << אורח >> רן שדמי: << אורח >>  

אמרנו פרסום באתר של הרשות, שתושבי הרשות יידעו מה עשו בכסף של האכיפה בנת"צים. לא נראה לי כזה לא הגיוני. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מיותר פשוט. באמת מיותר. לטעמי מיותר, זה באמת מיותר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מי שחי את הרשות המקומית מבין שאין לזה – 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן. לו משרד התחבורה ירצה לקבל נתונים הוא יכול לפנות לרשות והרשות תענה לו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

והוא יקבל.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

באמת שזה מיותר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אני כן חוזרת שוב פעם לנושא הזה של 50% כי זה כן מטריד כל הזמן. להבין שאפשר להשתמש בכספים האלה גם לשפר תשתיות ליד בתי ספר, בגלל ריבוי התאונות. חשוב לי שזה יהיה מובן שאפשר להשתמש בכסף גם לדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הכסף הזה, כתוב באופן מפורש, ואני אקריא לך את הסעיף, ככה: הרשות המקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות לכל אותם דברים שאמרתי. כלומר, מזה משתמע, שכל שאר 50% מההכנסות הולך לקופה שלה והיא תעשה עם זה כאוות נפשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ה-50% האלה שאמורים ללכת בכל זאת להשקעה חזרה, שהם צבועים? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הם צבועים לתחבורה ציבורית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אז השאלה אם התחבורה הציבורית זה אומר שגם - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

המטרה של משרד התחבורה, אני הייתי בגישתך, משרד התחבורה ביקש לייעד מכיוון שזו תשתית שהיא מפגרת, לא מושקעת וכו' ויש פער גדול ביחס לתשתיות האלה. הבקשה של שרת התחבורה, וזה מה שאתמול אמר יושב ראש הוועדה, שלפחות חצי מהסכום יילך לשיפור וקידום התשתיות שנוגעות לתחבורה ציבורית כי המקור הכספי הוא מתחבורה ציבורית. להגיד לך שאני מסכים לגמרי? לא, אבל זו פשרה שאני מוכן לחיות איתה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבינה, אבל השאלה אם אפשר להוסיף גם איזה שהוא סעיף של תיקון ליקויים במקומות שמועדים לתאונות, בתי ספר, בתי אבות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל החשש של משרד התחבורה הוא שעכשיו ישימו במפרים בכל העיר כי זה מפחית תאונות, ישימו כיכרות להפחית תאונות ולא ישקיעו במה שרוצים שישקיעו, קרי בתחבורה ציבורית, בתחבורה שיתופית, בתשתיות, תשתיות זה גם חלק מזה, תאורה, תמרור. דברים כאלה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושבת, אדוני היושב ראש, שהרחבנו את זה באופן משמעותי יחסית לדיון של אתמול ואני חושבת שההרחבה הזאת מספיקה והולמת. זה בדיוק ההרחבה שהיינו צריכים להרחיב וזה נותן מענה מספיק ונכון לצורך המתווה הזה של תחבורה ציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יסמין, יש פה 50% שמיועד לדברים האלה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל הם לא צבועים והוא יכול לעשות עם זה גם את פסטיבל האורות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, אבל עדיין כל ה-100% שם ו-50% בכל זאת, הרעיון היה באמת לתחבורה ציבורית, זה משפר את התחבורה הציבורית והרחבנו את זה מאוד. אתמול הרחבנו את זה מאוד את מה שביקשו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אני מסכימה איתך, אבל - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני אגיד לך מה התשובה של משרד התחבורה, כמה תאונות נובעות מתחבורה ציבורית. יש תשובה למשרד התחבורה? אין הרבה כנראה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

הפתרון הטוב ביותר לבטיחות בדרכים זו תחבורה ציבורית. אם אנשים יעברו משמעותית לתחבורה ציבורית יהיו הרבה פחות תאונות, אין מחקר בעולם שלא מראה את הדבר הזה.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ההרחבה באמת לטעמי מספקת ומתאימה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בואו ניתן גם לאנשים מהציבור לדבר. ענת לובזנס. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

רציתי להתייחס לנושא חובת הדיווח והקרן הזאת להכנסות. אני רוצה לדייק, באמת כל הנושאים האלה של צביעת כספים בדרך כלל לא מעוגנים בחקיקה ראשית, הם מעוגנים בנהלים של משרד הפנים, היטל השמירה בזה הוא חריג בגלל שזה כספים ציבוריים שנועדו למימון משימות שוטפות. בהקשר הזה אנחנו חושבים שלהכניס עוד רגולציה של להפוך את זה לקרן זה פשוט תהליך בירוקרטי יותר מורכב להוציא את הכספים על המטלות שמוטלות על הרשות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

גברתי, זה לא קרן, זה חשבון בנק ייעודי ואם הרשות המקומית תרצה להוציא הוצאות על אותן מטרות שמנינו היא תדע שהחשבון שמור לדברים הללו, מה בירוקרטיה בזה? שאתה צריך להביא אישור מועצה לפתיחת חשבון בנק X? זו הבירוקרטיה היחידה שקיימת. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

החשבון זה מצוין, אמר נציג האוצר שמדובר באיזה שהיא קרן, זה מה שאני רוצה שלא יקרה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, זה לא קרן, זה חשבון בנק ייעודי, זה בדיוק כמו אגרת שמירה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

חשבון בנק ייעודי זה בסדר גמור, אנחנו בדרך כלל מעגנים את זה בנהלים של משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הסעיף מועתק מפקודת העיריות, מאותה חובת פתיחת חשבון ייעודי לאגרת שמירה ואבטחה. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

אני אומרת שזה מקרה ייחודי שמעוגן בחקיקה ראשית ובדרך כלל מעגנים את זה בנהלים של משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מכיוון שפה משרד התחבורה מקצה כספים שלכאורה הוא חושב שהשלטון המקומי לא היה אמור לקבל הוא מבקש לעגן את זה בחקיקה ראשית, זה נראה לי בסדר. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

ורציתי רק להגיד דבר שנאמר אתמול בדיון על ידי כמה דוברים, אני רואה שיש דוברים שלא היו אתמול. בעצם צריך לעודד פה את הרשות המקומית לאכוף, לצערנו יש כמה וכמה רשויות שהיום לא אוכפות מטעמים שונים. כן זה נושא שעלה אתמול, אבל ככל שהופכים את הנושא הזה ליותר ויותר קשה לרשות המקומית היא תמצא את עצמה אולי לא רוצה לאכוף ואנחנו כן היינו רוצים שתתבצע אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ואני חושבת שזו גם מטרתו של משרד התחבורה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז מה את מציעה? 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

אני מציעה, מה שמוצע כרגע הוא בסדר, אבל ככל שמשרד התחבורה רוצה להוסיף עוד ועוד מטלות על הרשות המקומית בשל אותה אכיפה הוא מוריד את התמריץ לייצר את אותה אכיפה. היום הרשויות שאוכפות, למשל תל אביב וירושלים, מקבלות את 100% הכספים ומשתמשות בהם לצרכיהם, בין השאר צרכים של תחבורה זה נושא מרכזי בתוך הוצאות הרשות המקומית.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חייבת לשאול אותך איזה מטלות, לאיזה מטלות את מתכוונת שהטילו על רשות מקומית חוץ מלפתוח חשבון נפרד? 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

לדווח למשרד התחבורה בנפרד, לפרסם באתר. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

על זה דיברנו שאנחנו גם לא בעד, אבל איזה עוד מטלות? אנחנו סך הכול לא הטלנו שום עול ושום מגבלה על הרשות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ענת, מה המרכז לשלטון מקומי עשה ביחס לאותן רשויות שלא אוכפות? 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

אנחנו לא פעלנו למען אותה אכיפה. אגב, ברוב הרשויות אין עכשיו נתיבי תחבורה ציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל את התייחסת לאותן רשויות שלא אוכפות. אגב, אני אתמול בדקתי כמה מתוך הרשימה ובדקתי מה מידת האכיפה. יש פה פערים בין הממשלה לבין הרשויות, אני שם את זה כרגע בצד, אבל את מדברת על כך שיש רשויות מקומיות שלא אוכפות. אני תוהה מה המרכז לשלטון המקומי עשה כדי לגרום להן לאכוף.

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

אז ניסינו לברר, חלקם בתהליכים שלהוציא מכרז לאותן מצלמות אלקטרוניות שנדרשות, חלק מהן אומרות שבגבעתיים למשל יש נתיב מאוד מאוד קטן, אין להם שום עניין להוציא, זה תהליך בירוקרטי של להוציא מכרזים ואחר כך לאכוף. לא תמיד זה כדאי להם כשיש מעט נתיבי תחבורה ציבורית, אבל חלק מהרשויות פשוט בתהליכים וככל שמשרד התחבורה, כמו שנאמר אתמול בדיון, יסייע למצוא את אותן מערכות אכיפה ולאפשר את הקיום של האכיפה יותר בפשטות הם ירצו לאכוף. למשל באר שבע, אני יודעת שהם בתהליך. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

האם יושב ראש ועדת התחבורה של המרכז לשלטון מקומי הוציא מכתב לכל אותן רשויות שיש בתחום שיפוטן נתיבי תחבורה ציבורי, מכתב שמעודד אותן לאכוף? למשל. 

 << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >>  

ככל הידוע לי עדיין לא, אבל יש כרגע 12 רשויות שיש בהן נתיבי תחבורה ציבורית, ככל הידוע לנו, מלבד שלוש רשויות שבהן זה המטרונית, אין שום צורך לאכוף באופן רשותי כיוון שזה מופרד לחלוטין מנתיב התחבורה של רכבים. אבל מתוך ה-12 האלה, בחלקן זו בני ברק למשל שזה רק בנתיבים בין עירוניים, גבעתיים בה יש קטע כביש קטן אחד בו יש נתיב תחבורה ציבורית, בחולון יש שני נתיבים, אחד לרכבת ואחד מהרכבת. זה המצב. לצערי יש מעט מאוד נתיבי תחבורה ציבורית כרגע. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב, תודה רבה לגברתי. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אם אפשר, אדוני היושב ראש, להתייחס, או לבקש לפחות ממשרד הפנים להתייחס בסוגיית החשבון הנפרד או הקרן הייעודית? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אנחנו דווקא כן חושבים שיש חשיבות לקרן ולא לחשבון בנק, כי מבחינה רישומית חשבון בנק לא נרשם נפרד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא הבנתי, מה זאת אומרת? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

מבחינה חשבונאית זה לא נרשם כשורה נפרדת בדוח הכספי. אי אפשר לבודד את זה בדוח הכספי ודווקא קרן זה יותר צובע את זה שזה - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

איך את עושה את זה עם אגרת שמירה? את דורשת אגרת שמירה בקרן? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

בפועל בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים כן נדרש קרן ולא חשבון שמירה. בחוזר מנכ"ל. בחוק נכון שזה חשבון, אבל בפועל כן נדרשה קרן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז מה את מציעה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

העמדה שלנו שזה כן יהיה קרן במקום חשבון בנק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז למה לא עשיתם את זה לעצמכם בחוק אגרת שמירה? למה לא החלתם את מה שאתם מבקשים מאחרים על עצמכם? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

זה היה בטעות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אוקיי, תשובה כנה. אני רק לא מבין את ההבדל, רק כדי שיהיה בדוח המבקר דוח ביקורת שורה ייעודית לזה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

כן. אם המטרה כמה שיותר לדעת ולעקוב דווקא קרן ייעודית יותר משרתת את זה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

קרן היא לא הליך יותר בירוקרטי? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

היא הליך יותר בירוקרטי, אדוני היושב ראש, חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז למה אנחנו צריכים את זה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

למטרה שציינתי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

רק בשביל הפיקוח? אבל נגיד מועצת הרשות יכולה לדעת, גם אתם יכולים לדעת, את השימושים שנעשו בכספים הללו, יש לכם את המבקר שאתם ממנים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מבקר רשות, מבקר מטעם משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

המבקר מטעם משרד הפנים שמגיע ועושה שמות בכל הגזברייה, פותח כל חשבונית, בודק, זה כן, זה לא, זה זה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קרן חניה בירוקרטיה הרבה יותר מורכבת מבחינת אישור מועצת העיר וטפסים ומול הבנק ואישורים. אני חושבת שזה מיותר וזה מכביד. חשבון בנק נפרד לגמרי מספק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב. יוסי בנישתי, מנהל אגף המקרקעין ומיסוי במשרד הפנים. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

כן, שלום. אני איתכם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ביקשת לדבר. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

דיברתם מקודם על היטל שמירה. בהיטל שמירה חובת הדיווח היא של הגזבר למועצת הרשות המקומית, שם הוא מדווח על השימושים שנעשו בכספים שניגבו במסגרת היטל השמירה. אז אין חובת דיווח למשרד ממשלתי, אבל יש חובת דיווח למועצה. ההבדל, אכן בחוזר מנכ"ל שעוסק בהיטלי שמירה יש חובה לנהל בקרן, אבל בחקיקה משום מה זה התפספס ומה שמופיע זה חשבון נפרד. הרישום הנפרד כקרן מאפשר לבודד את הכספים לעומת כספים אחרים שנגבים לאותה מטרה ממקורות אחרים ואז אם זה לא כקרן אז אין את ההפרדה הזו ואז אי אפשר לדעת כמה נגבה מהמקור של אכיפה על נתיבי תחבורה ציבורית וכמה הגיע ממקור אחר או מענק או השתתפות. 

אם רוצים בהמשך לראות, ירצו לראות דוחות, אני מניח, כמה גבו ואיזה שימוש נעשה, אז יש פרקטיקת רישום שהיא מוכרת לרשויות המקומיות של קרנות ואפשר לאמץ אותה. יש גם כספים שהם מצטברים, זה לא שמה שגבו השנה השתמשו בהכרח באותה שנה. זה כמו כל קרן פיתוח אחרת.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כמה פעמים בדק משרד הפנים את מועצות הרשויות המקומיות ואת גזברי הרשויות המקומיות שדיווחו דיווח שנתי ביחס לשימושים שנעשו בכספי אגרות השמירה, אדוני? 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

מה זאת אומרת השימושים? אנחנו בודקים את השימושים באופן שוטף במסגרת אישור חוקי עזר, אנחנו מאשרים פרטנית גם את התכנית המבצעית של הרשות המקומית ומתוקף זה את השימושים שהיא כוללת בתחשיב שלפיו נקבע התעריף. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

שאלתי שאלה אחרת. אתה אמרת שבניגוד לסעיף הזה פה בחוק שאנחנו דנים בו בפקודת העיריות יש סעיף שמחייב את הרשות המקומית לפתוח חשבון בנק ייעודי וציינת, ובצדק, שעל גזבר הרשות לדווח פעם בשנה למועצת הרשות על השימושים שנעשו באותם כספי אבטחה. זה כתוב בחוק. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני שם בסוגריים את זה שמשרד הפנים עשה דין לעצמו והחליט שחשבון בנק זה לא מספק וצריך לפתוח גם קרן, למרות שזה לא קבוע בחוק, בסדר, סגרתי סוגריים, כבר התרגלנו. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

אבל בפועל לא נפתחה קרן להיטל השמירה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה בחוזר מנכ"ל. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

נכון, אבל החוק גובר על חוזר מנכ"ל. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

השאלה שלי היא האם בדקתם כמה פעמים או בכמה רשויות גזבר הרשות מגיע פעם בשנה למועצת הרשות כדי לדווח לה על השימושים שנעשו בכספים שנצברו בחשבון הבנק הייעודי של אגרת השמירה. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

ועדת הפנים של הכנסת ביקשה לקבל דיווח בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, שאלתי על משרד הפנים. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

אנחנו לא דרשנו את זה, הדיווח הוא למועצה. אם היינו רוצים את הדיווח - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

האם בדקתם שהמועצה עושה את עבודתה? האם בדקתם שהמועצות באמת מקבלות דיווח שנתי בנושא הזה? מה אני רוצה לומר, אדוני? שאתם לא בודקים את זה, התשובה היא שלא בדקתם את זה, מעולם לא התעניינתם בזה, זה לא מגיע לכדי בדיקה וזה סתם הכבדה. זו קביעה חוקית, אם תרצו אולי כמעט נורמטיבית - - -

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

אני גם לא דרשתי את זה כאן, אדוני. אני רק הסברתי לנוכחים את הנושא של היטל השמירה כי זה עלה, לא אמרתי שאני חושב שזה נכון להטיל את זה גם כאן, את חובת הדיווח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אבל ביקשת שזה יהיה קרן. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

קרן זה משהו אחר, זה לא קשור לדיווח. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, אני חושב שאפשר להתקדם עם הנוסח שאנחנו הגשנו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, הסעיף הזה, אין בו הצעת נוסח. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

לא, עם חשבון בנק.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

חשבון בנק ולא קרן? אוקיי. חשבון בנק ולא קרן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב. עוד מישהו שרוצה לומר דבר מה? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אני. אנחנו ביש עתיד מתעקשים ממש להוסיף סעיף בשימוש בכספים שגם הכספים האלה יוכלו ללכת לטובת נושא בטיחות בדרכים. בגלל הצמצום בכל התקציבים שקשורים לזה, בגלל עלייה מאוד גדולה בתאונות הדרכים אנחנו כן רוצים שתהיה אופציה לראשי הערים להשתמש בכסף - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל, יסמין, האמירה בטיחות בדרכים זו אמירה נורא רחבה, עכשיו, תני לי מזור לי לשאלה הבאה, כיצד את מונעת מתוך ה-50% שכל הכספים האלה לא יילכו לבטיחות בדרכים כמו נגיד במפרים בכל רחבי העיר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל נתתם שלוש אופציות לשימוש בכספים, פשוט להוסיף - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן, נתתם שלוש אופציות, היו שלושה סעיפים. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

50% - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

עזבו ה-50%, שזה יכול ללכת, אמרנו, גם לפסטיבל האורות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, זה הולך ככה, זה הולך לתפעול. סליחה, נתחיל מזה, א', יש כסף של האכיפה עצמה, הוצאות האכיפה. חלק מהכסף גם חוזר למשרד התחבורה, צריך לזכור. משרד התחבורה, איפה אתם? חלק מהכסף חוזר אליכם גם, תזכרו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

איזה כסף חוזר אליהם? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כי כשאני תופס רכב שנסע על נת"צ ואני רוצה עכשיו לזהות מי בעל הרכב אני צריך לשלוח שאילתה למשרד התחבורה, היא עולה לא מעט כסף, אדוני, לא מעט כסף. אנחנו יודעים את זה מעולם החניה. כל דוח חניה הולך למשרד התחבורה כדי לבדוק מי בעל מספר הרישוי, אמת? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אמת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, התשובה היא כן. 

 << אורח >> רן שדמי: << אורח >>  

זה הולך אלינו? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ברור, ברור. משרד התחבורה גובה כסף על זה, אנחנו משלמים למשרד התחבורה. לא יודע מה משרד האוצר עושה לכם בכסף הזה, אבל זה דניאל בכוונה לא מקשיב. לא, אני צוחק, זו הייתה אנקדוטה, אבל הכסף הולך אליכם. הייתי שמח, אגב, אם הרשויות המקומיות היו פטורות מתשלום לשאילתות על רישוי כי זה סתם מכביד על העבודה וזה מייצר בירוקרטיה ורגולציה ודוחה שליחת דוחות וכו', אלא אם כן הן מייצרות אצלן מאגר מידע של כלי רכב, מה שלא בטוח רצוי לכם, אבל לעתים זה מה שקורה. 

אבל, יסמין, אני חוזר אלייך. מדובר על תפעול, תחזוקת תחבורה ציבורית, תשתיות, תשתיות זה דבר נרחב, של תחבורה ציבורית, שבילי אופניים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

תשתיות לא יכול להיות גם במפרים? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, בתחבורה ציבורית? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

רק בתחבורה ציבורית? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. שבילי אופניים, הוצאות שנועדו להפחתת שימוש ברכב פרטי, שזה, כמו שאמרנו, הסעות, עידוד תחבורה שיתופית, שעכשיו יש בדיון מקביל את היכולת לעשות, איך זה נקרא? קו שירות מותאם אישי, וליצור תחבורה ציבורית או מוניות שירות בתוך הרשות המקומית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

הבנתי שזה לא כזה הולך. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, כי עדיין אין סמכות, רק עכשיו אנחנו מחוקקים את זה. זה עוד לא קיים, זה מתחיל עכשיו. זה יתחיל אחרי חוק ההסדרים. אז זה מגוון רחב של תחומי. החשש הוא, הסיפור של בטיחות בדרכים, את מדברת על קיצוץ תקציבה של הרלב"ד, על זה את מדברת. הרלב"ד עוסק במגוון רחב של דברים, הוא לא עוסק בכיכרות, הוא לא עוסק בבמפרים, הוא עוסק בחינוך, הוא עוסק בפעילות הסברתית, הוא עוסק בדברים כאלה. את צודקת שעם השנים קוצץ תקציב הרלב"ד, היום הוא עומד על עשרות אלפי שקלים לרשות מקומית, שזה כלום, מה, 50,000 שקל לשנה זה כלום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל זה עדיין לא קשור לתחבורה ציבורית. פה יש כספים שמיועדים לתחבורה ציבורית ואת מבקשת שהכספים האלה יוסטו למטרות אחרות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מבקשת שהם יוסטו, אני מבקשת שתהיה להם אופציה. קח לדוגמה את תל אביב, שראינו שתל אביב מכניסה 100 מיליון מאכיפה בנת"צים, שתהיה להם אפשרות להשתמש בזה גם לשיקול דעתם. בסופו של יום אתה סומך על ראשי הערים, לשיקול דעתם שאם יש מקומות ליד בתי ספר - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל יש להם. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש להם את ה-50% השניים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

יש להם את ה-50% השניים שזה יכול להסתיים בפסטיבל האורות גם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בסדר, אבל גם החשש הוא בדיוק אותו דבר. בדיוק החשש שאת אומרת, שזה יילך לפסטיבל האורות, החשש הוא שהם ייקחו את ה-50% הצבועים וישתמשו בזה רק לכיכרות ובמפרים ולא ישקיעו בכלל בתחבורה ציבורית כי הם פחות אוהבים להשקיע בתחבורה ציבורית, כי זה לא דבר שהוא בנתיב הקריטי של ה – לא תמיד זה פופולרי אפילו. אז אומרים במשרד התחבורה: אנחנו מוותרים על ההכנסה, אנחנו נותנים לכם את הסמכות, נותנים לכם את הכסף, אבל חלק מהכסף תשקיעו בדברים שחשובים לנו, בשאר הכסף תעשו במפרים, תעשו מעקות בטיחות, תעשו שיעורים בנושא בטיחות בדרכים, אתם תחליטו. או פסטיבל אורות. 

תחליטו אתם, אתם ראשי העיר, אתם תחליטו, אבל חלק מהכסף לתחבורה ציבורית. אבל הרחבנו את זה מאוד, זה כבר לא רק על אוטובוסים שיעברו ברחוב, זה הסעות לתלמידים, הסעות של ילדים עם מוגבלויות, הסעות של קשישים. זה הוכנס עכשיו, זה לא היה בחוק המקורי. לכן נראה לי שזה איזון סביר. נגיד בעולם אידיאלי הייתי אומר תנו 100% שיקול דעת לרשות המקומית, אבל זה לא יקרה ומשרד התחבורה לא ייתן לזה יד, אז אני חושב שיש פה איזה בלנס - - - 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש פה איזון ויש היגיון נכון שהכספים האלה יילכו למטרה הספציפית הזאת בלי להרחיב אותה מעבר למה שהרחבנו אתמול. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני חושב שמשרד האוצר ומשרד התחבורה מעולם לא חשבו שאני ככה אגן עליהם. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

יושב בנחת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, שקט שורר באגף הזה, אני מתחיל להיות מוטרד מהפוזיציה שבה אני נמצא. אני רואה פה את יהודה בר אור, אתה רוצה לדבר? אנחנו לא שומעים אותך, יהודה, יש לך בעיה. אנחנו בינתיים נעבור ללרה פארן, מנכ"לית 15 דקות. שלום, גברתי, מה שלומך? ברוכה הבאה, בבקשה, 15 שניות תהילה שלך. 

 << אורח >> לרה פארן: << אורח >>  

תודה רבה על זכות הדיבור. שתי הערות, אחת הערה, אחת שאלה. קודם כל אני מבקשת שלא לנגוס בתקציב לפיתוח התחבורה הציבורית, מבחינתנו 50% זה מעט, היינו רוצים שיהיה סכום גדול יותר שיוקצה לתחבורה הציבורית. כפי שכבר נאמר, הדרך הטובה ביותר להילחם בבעיה של תאונות הדרכים זה לשפר את התחבורה הציבורית, כל שאר הדברים זה פלסטרים, ולכן פיתוח התחבורה הציבורית זו המלחמה בתאונות הדרכים. אז אנחנו מאוד מבקשים לעגן גם את ה-50% הללו ואפילו לחשוב על לתת נתח גדול יותר לפיתוח התחבורה הציבורית. זו הערה אחת. 

דבר שני זו שאלה לדניאל שאמר בהתחלה, אני לא בטוחה שקלטתי נכון, אם רשות מקומית לא אוכפת אז נותנים לה 180 יום לענות או לא לענות לבקשה של משרד התחבורה לאכוף ואז עוד 18 חודשים עד שמשרד התחבורה אוכף, האם זו לשון החוק? 18 חודשים זה המון זמן, אפשר לקצר את הזמן הזה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

לא, האמירה היא שבמידה שרשות מקומית רוצה לקחת על עצמה את האכיפה יהיו לה 18 חודשים להיערך לזה מרגע הפנייה. 

 << אורח >> לרה פארן: << אורח >>  

הבנתי. זה לא ניתן לה קודם כל ואחר כך אם היא לא עושה את זה אז משרד התחבורה לוקח את זה ממנה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

לא, עוד פעם. יש פנייה של משרד התחבורה, לרשות המקומית יש 180 יום להשיב. במידה שהיא בוחרת לקחת על עצמה את האכיפה יש לה 18 חודשים להתחיל את האכיפה, ממועד פניית השר. 

 << אורח >> לרה פארן: << אורח >>  

למה 18 חודשים? למה צריך כל כך הרבה זמן? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מכיוון שיש צורך בהיערכות של הרשויות המקומיות. החוק הזה ייכנס לתוקף בתחילת השנה הקרובה, נניח, והם צריכים להשקיע לאורך כל השנה הזאת בתשתיות, למשל במצלמות, הדבר הזה כרוך בהוצאת מכרזים, באפיון, זה לוקח זמן. החוק כרגע אומר שאם שרת התחבורה בשנת 2023 נוכחה לדעת שאין אכיפה היא יכולה לפנות, אבל איך תהיה אכיפה אם לא גמרו להתארגן? ולכן צריך את הזמן הזה. 

 << אורח >> לרה פארן: << אורח >>  

הבנתי, תודה רבה על ההבהרה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אם אין עוד הערות נרצה להתקדם בהקראות. נציגי המשרד, מי המקריא המשרדי? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

הלשכה המשפטית שלנו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

רק, בבקשה, לאור התיקונים שאתם מציעים אז נא להקריא את זה בקצב שנוכל לעקוב. כשיהיו לי הערות אז אני אעצור אותך. 

 << אורח >> שי שלף: << אורח >>  

אין בעיה, אז אני מקריאה את הנוסח שפורסם, שהונח, ואנחנו נדבר על ההסכמות שהגענו, על השינויים. 
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) התשפ"א-2021
פרק י' תחבורה – תיקון פקודת התעבורה

	
	 
	(12) בסעיף 27א במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) בסעיף זה "סרט" – לרבות התקן אלקטרוני, שבב או כל אמצעי שנועד לאחסון של מידע חזותי, מידע מילולי, מידע מספרי או מידע אחר המופק ממצלמה.";



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

	 
	1. 
	(13) בסעיף 27א1 – 
(א) אחרי סעיף קטן (יג) יבוא:
"(יג1) רשות מקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות שהפיקה מקנסות על עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב התחבורה הציבורית כאמור בפרט (1) לתוספת האחת עשרה, בניכוי הוצאותיה לצורך אכיפת העבירה האמורה, למטרות תפעול - - - 




תפעול, פסיק, תחבורה ציבורית. סליחה, תפעול, פסיק, תחזוקת התחבורה הציבורית, פסיק - - -

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

ותחזוקת התחבורה הציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, תפעול, פסיק, תחזוקת התחבורה הציבורית. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא תפעול בכלל, תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

התפעול זה רק תפעול באופן כללי. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הכוונה היא לתפעול ותחזוקה.

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אז זה תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל יש פה בעיה מכיוון שבדרך כלל רשות מקומית לא מתפעלת תחבורה ציבורית.

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אז המילה הזאת מיותרת. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

יש מקרים ש - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה מקרים מאוד בודדים, אני לא מכיר הרבה רשויות שמפעילות תחבורה ציבורית, אבל ברור שהתפעול מתייחס לכל הנוגע לתחבורה ציבורית ולתשתיות תחבורה ציבורית. למשל תפעול המצלמות, אבל כתוב פה תחזוקה, לכן שמתם פסיק, כי תחזוקת התחבורה הציבורית, התחבורה הציבורית זה האוטובוסים, זה לא הכבישים, זה לא התשתיות ולכן כתבתי תפעול.

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אז אולי תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל זה מה שכתוב פה עכשיו, גברתי, וזה לא טוב כי הרשות המקומית לא מתפעלת תחבורה ציבורית. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אז להוריד את המילה תפעול. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

למה? אתם רשמתם אותה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

יש מספר מקרים כאלה. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

להפעלת הסעה כלשהי זה תפעול של תחבורה. אם אתה מפעיל אוטובוס אז אתה בעצם מפעיל תחבורה ציבורית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל מה לגבי תפעול של כל סוגיית הפיקוח והאכיפה והמצלמות? זה תפעול שהוא קשור לתחבורה הציבורית, אבל הוא לא תפעול התחבורה הציבורית, לכן נראה לי שהתפעול, נכון שיעמוד כשלעצמו. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אולי תפעול הקשור לתחבורה ציבורית. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אבל שיהיה ברור שזה לא רק תפעול.

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

לא תפעול שוטף של רשות מקומית.

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא מדובר בתפעול העירייה וניקיון, נו באמת. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כשרשום תפעול זה יכול להיות התפעול של בית הספר. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תפעול הקשור לתחבורה הציבורית, זה יכול לפתור את זה, במקום ו"ו יהיה ה"א. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אם אנחנו אומרים שחלק מהמצלמות זה חלק מהתחבורה הציבורית או תשתית התחבורה הציבורית, אולי, שזה כתוב פה, תשתיות התחבורה הציבוריות. אז אולי באמת לא צריך את המילה תפעול. כי יש לך גם תחזוקה וגם תשתיות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יש דבר כזה שלעירייה יש תחבורה ציבורית? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

יש מקרים כאלה. עיריית תל אביב מפעילה תחבורה ציבורית, אני יודע שבהרצליה, אני חושב שיש.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב, בואו נגמור את זה אחר כך, נחליט אם יש פה פסיק או ו"ו החיבור או הסרה של המילה 'תפעול'. נשים את זה רגע ב'צריך עיון'. 


	 
	
	- - - תשתיות התחבורה הציבורית, שבילי אופניים. 



 << אורח >> שי שלף: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, אתה קורא מהנוסח המעודכן, זה לא הנוסח שפורסם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אבל אני עכשיו קורא את הנוסח שהוועדה מבקשת. זו ההקראה שהוועדה מבקשת: 

	
	
	תשתיות התחבורה הציבורית, שבילי אופניים, הוצאות שנועדו להפחתת השימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית בתחומה (להלן – הכספים המיועדים). 

	
	
	(יג2)הרשות מקומית תנהל את הכספים המיועדים בחשבון בנק נפרד המיועד למטרה זו בלבד. 




(יג3) לטעמי יצטרך לרדת. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

(יג3) מופיע בנוסח הכחול והוועדה, אני מבינה, מבקשת להסיר את חובת הפיקוח. אז הסעיף הזה יימחק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

עכשיו (יג) שיהפוך ל-(יג3).

	
	
	(1) מצא שר התחבורה ובטיחות בדרכים לאחר יום 31 בדצמבר 2022 כי רשות מקומית מסוימת אינה מבצעת אכיפה של העבירות המפורטות בתוספת האחת עשרה יהיה רשאי לפנות לרשות המקומית בבקשה כי הרשות המקומית תבצע אכיפה כאמור;



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אני רק מבקשת להוסיף כאן 'אינה מבצעת אכיפה של העבירות המפורטות בפרט (1) בתוספת האחת עשרה'.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מקובל עליהם? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

	
	
	(2) לא השיבה הרשות המקומית תוך 180 ימים כי בכוונתה לאכוף את העבירות וזאת תוך פרק זמן שלא יעלה על 18 חודשים ממועד פניית השר כאמור, או הודיעה כי אינה מעוניינת בביצוע אכיפה כאמור, יהיה השר רשאי להורות כי מפקחים שהוסמכו לפי סעיף 61ז יאכפו את העבירות בתחום אותה רשות מקומית; הורה השר כאמור - - - 




 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, זה אנחנו לא מוכנים. למה הוא צריך להודיע לשר הפנים? לא צריך. 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אנחנו במשרד הפנים, אלה היו הסכמות שלפחות יהיה יידוע של שרת הפנים בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

למה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

שהיא תוכל - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לפקח, לדעת. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יידוע על מה, אדוני היושב ראש? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יידוע שהרשות המקומית לא רוצה לאכוף תחבורה ציבורית בתחומה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הוא צריך להודיע למשרד התחבורה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מה הקשר למשרד הפנים? לא הבנתי. למה שר הפנים צריך לדעת? לא הבנתי. 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

לא, הרשות לא אוכפת ולכן משרד התחבורה מתחיל לאכוף, אז שרת הפנים מעוניינת לדעת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

למה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אם היא תרצה להתערב, אם היא תרצה לפתוח בדין ודברים עם הרשות שאולי היא תתחיל לאכוף. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מה? לא הבנתי. מה הקשר של משרד הפנים בכל הנוגע לאכיפת נת"צים? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

העובדה שלרשויות מקומיות יש סמכות לאכוף נת"צים, אז זה קשור גם למשרד הפנים, לרגולטור. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תגידי, כשהרשות המקומית מקימה כיכר ובשיח עם משרד התחבורה והיא בשיח עם משרד התחבורה אז היא מיידעת את משרד הפנים? אני לא מבין את הלוגיקה, למה צריך לדווח למשרד הפנים שהיא מפסיקה לאכוף, שהיא לא רוצה לאכוף נת"צ? אני לא מבין את ההיגיון. 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

זה משהו שהמשרד רוצה לדעת. סך הכול חובת יידוע. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

משרד התחבורה, זה עניין שלכם, אני לא מבין את ההיגיון פה. באמת שאני לא מבין את ההיגיון פה. 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

הגענו להסכמה על זה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני רוצה להבין את הרציונל, אותי לימדו שיש משמעות לחוק. יש משמעות למה שכתוב בחוק. מה המשמעות של הדבר הזה? מה היא תעשה עם המידע הזה? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

יכול להיות שברשויות מסוימות אולי היא תרצה לפעול, לעודד את האכיפה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה התפקיד שלה? זה התפקיד של שר התחבורה לעודד את האכיפה. אילו כלים יש לשר הפנים בכל הנוגע לאכיפה בתחבורה ציבורית ובכלל ברשות המקומית? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אני חושבת שמדובר פה בסך הכול בחובת יידוע, זה לא איזה חובה אחרת שנותנת מעבר לזה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

את מכירה את המונח TMI? 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

כמובן.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז מה תעשו עם זה? קיבלתם את המכתב ממשרד התחבורה ותייקתם את זה בקלסר, ועכשיו מה? אז עכשיו השרה יודעת שהרשות לא רוצה לאכוף תחבורה ציבורית ועושה את זה משרד התחבורה, איך זה קידם את משרד הפנים בחיים? אני לא מצליח להבין. הסיפור הוא שזה כאילו חובה חוקית, את מבינה? את מחייבת את שר התחבורה להודיע לשר הפנים, מה החובה החוקית פה? למה? אני לא מבין. זה לא משפיע על הרשות המקומית, אבל אני לא מבין.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, זה עוד הכבדה, זה עוד רגולציה מיותרת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני לא מצליח להבין, זה עוד מכתב של שרת התחבורה למשרד הפנים שאין לו מה לעשות עם המידע הזה.

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אני לא חושבת שיידוע זה כל כך הכבדה, זה בסך הכול לשלוח מכתב, זה לא מעכב את ההליך גם. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה כן הכבדה וזה מיותר ואין לזה פשוט שום היגיון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני לא חושב שזה צריך להיות מעוגן בחקיקה, הדבר הזה. 

 << אורח >> רעות פרקש צימרינג: << אורח >>  

אני אציין בסעיף הזה, יש פה כמה פעמים שמשתמשים במונח 'העבירות' וכמו שמירב אמרה פה, מדובר בעבירה אחת של פרט (1) ולכן יכול להיות שבכלל בהתחלה בסעיף 13 צריך לכתוב להלן – העבירה וכל פעם להשתמש במונח העבירה ולא עבירות. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

כל מה שקשור לנוסח אנחנו כמובן נטייב את הנוסח, יש לנו עוד הרבה עבודת נוסח.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אגב, זו דרישה שמשרד הפנים בחוזר מנכ"ל יכול בחוזר מנכ"ל אם הוא רוצה לחייב את הרשות, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להכניס את זה בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

את מה? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

את העניין של שר הפנים. אם משרד הפנים רוצה, הוא יכול בחוזר מנכ"ל לדרוש, אבל אני לא חושבת שבחקיקה צריך לחייב את זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, זה שר הפנים מבקש דיווח ממשרד התחבורה, או זה מטיל חובה על שר התחבורה להודיע לשר הפנים שהוא הפעיל את סמכות האכיפה שלו ברשות המקומית. יש לי שאלה, אם שר התחבורה שולל מרשות מקומית רשות תמרור הוא צריך לדווח לשר הפנים על זה? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה נראה לי הרבה יותר חמור, למשל. לא?

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ויש סמכות לשר התחבורה לשלול את רשות התמרור מרשות מקומית, זה הרבה יותר דרמטי מאשר הידיעה שעכשיו מי שיאכוף את זה הוא שר התחבורה ולא הרשות המקומית. אני פשוט לא מצליח להבין. אני לא חושב שצריך את זה, אני חושב שרק את הסיפור 'הורה השר כאמור יפרסם הודעה ברשומות על העברת ביצוע האכיפה למשרד התחבורה ובטיחות בדרכים ועל מועד תחילת ביצוע האכיפה כאמור'.

	
	
	(3) הסמיך שר התחבורה ובטיחות בדרכים מפקחים כאמור בפסקת משנה (2) ברשות מקומית מסוימת רשאית אותה רשות מקומית לפנות לשר בבקשה להשיב לסמכותה את האכיפה כאמור בפסקת משנה (1); ביקשה הרשות המקומית כאמור יורה השר למפקחי משרדו לחדול מביצוע האכיפה; הודעה על תחילת ביצוע האכיפה לידי הרשות המקומית ומועדה תפורסם ברשומות;

	
	
	ׁׁׁ(ב) בסעיף קטן (טו) במקום ההגדרה "נתיב תחבורה ציבורית" יבוא:
   "נתיב תחבורה ציבורית" – חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לרכבת מקומית, לאוטובוס או למונית או לרכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור, וכן לרכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.";



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

יש כבר הגדרה, אולי רק תסבירו את התיקון של ההגדרה? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אני בודקת את ההגדרה היום. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

את בודקת ונמשיך בינתיים?

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

פרק שישי, אנחנו עוברים פה לאכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

"פרק שישי: אכיפת עבירות בנתיבי תחבורה ציבורית בידי מפקחים

	הסמכת מפקחים
	61ז
	(1) לשם אכיפת עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה, השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיהיו נתונות להם סמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן.


 

מי מסביר? עוד לא דנו בזה עדיין. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

עוד לא דנו. למעשה כדי שלמשרד התחבורה תהיה את הסמכות להפעיל מצלמות ובעצם לאכוף את העבירות של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית יש צורך בהקמה של יחידת אכיפה והסמכת משרד התחבורה להתקנת המצלמות ולהסמכת פקחים שיוכלו בעצם להסתכל על הצילומים ולבצע את האכיפה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב, יש שאלות? ברור.

	
	
	(2) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)  הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח;



 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

ברשותך, אדוני, אני עוצרת אותך רגע. בפסקה (1) בנוסח המקורי הופיע רק 'הוא לא הורשע', אנחנו מבקשים, בהתאם למודל הסמכת מפקחים לצורך אחידות בחקיקה שיוספו גם המילים 'ולא הוגש נגדו כתב אישום'.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה בסדר מבחינתכם או שזה מצמצם לכם את האנשים? 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

יש להם התנגדות? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מישהו מתנגד? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

לא, אין התנגדות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

 
	
	 
	(2)  הוא קיבל הכשרה מתאימה למילוי תפקידו לעניין העבירות, כאמור בסעיף קטן (א), כפי שהורה שר התחבורה והבטיחות בדרכים;


 

לדעתי צריך להיות כתוב פה 'כפי שהורה השר' כי בכל הפקודה הזאת ובכל החוק הזה מופיע 'השר'. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אין הגדרה של שר, יש לאקונה.


 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

שוב בדקתי את זה היום, כל פעם שאני מטפלת בפקודה, פעם כתוב 'השר', פעם כתוב 'שר התחבורה', פעם כתוב 'שר התחבורה והבטיחות בדרכים', אז אין עדיין אחידות בעניין הזה. אנחנו נחליט אם לכתוב כאן השר או רק שר התחבורה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז הנה סעיף (3) מדבר על זה שהוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

	 
	 
	(3) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.




 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

בדרך כלל גם נהוג לפרסם על הסמכת מפקחים באתר המשרד. אם אין לכם התנגדות אנחנו נבקש שהסמכת המפקחים גם תפורסם באתר המשרד.

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אין התנגדות. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אם יורשה לי, יש לי עוד שאלה. למיטב הבנתי פעילות המפקחים תהיה מתוך משרד התחבורה ולא מתוך השטח ואני שואלת את השאלה הזו לצורך החובה הכללית של מפקחים להזדהות ולענוד תג, גם בדרך כלל מדים ולפחות תג זיהוי לפני שהם פונים לאזרח והשאלה היא איך תתבצע האכיפה בפועל כדי לדעת האם יש צורך להוסיף את אותה הוראה לעניין זיהוי מפקחים. 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אין צורך לעשות הוראה כזו, המפקחים יישבו בתוך חדר, הם יצפו במצלמות, הם לא יהיו בשטח. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

לא יהיה שום קשר פיזי בין המפקחים לבין האזרח או המפר לצורך העניין? 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הכול רק באמצעות מצלמות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

שוטר כן יוכל לעצור, אני מניח. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

לשוטר תמיד יש את הסמכות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

	אכיפת עבירות תעבורה בידי מפקחים באמצעות מצלמות
	61ח
	לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, יחולו הוראות סעיף 27א1, ויהיו למפקח הסמכויות לפי הסעיף האמור בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (א), במקום הרישה יקראו "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לבצע פעולות כמפורט להלן בדרך או בדרך עירונית";

	
	
	(2) סעיף קטן (א1) – לא ייקרא;

	
	
	(3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
"(ב) מפקח רשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, אם נוכח על סמך צילום כאמור בסעיף קטן (א)(2) כי אדם עבר עבירות.";



למה עבירות ולא עבירה? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

הנוסח בגדול הותאם לנוסח סעיף 27א הקיים שמקנה לרשות המקומית סמכות אכיפה דומה. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

יכול להיות שפה צריך לרשום ביחיד כי יש פה סמכות לעבירה אחת.

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אם זה יהיה ביחיד אין לנו התנגדות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה עניין של נוסח. 

	
	
	(4)  בסעיף קטן (ו), במקום "ברשות המקומית" יקראו "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים";

	
	
	(5)  במקום סעיף קטן (ח) יקראו:
"(ח) מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או מי שהוא הסמיכו לכך, יהיה אחראי לשמירת הצילומים;

	
	
	(6)  בסעיף קטן (ט), המילים "ברשות המקומית" – לא ייקראו;

	
	
	(7)  סעיפים קטנים (יא) עד (יג) – לא ייקראו;



 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

כפי שכבר אמרתי לצורך הסמכה היה צורך ליצור מנגנון לפיו יוסמכו ויפעלו הפקחים. אנחנו התאמנו את זה למה שמצוי כיום בפקודת התעבורה יחד עם התאמות מסוימות לאור הערות המחלקה הפלילית של משרד המשפטים להתאמה לימינו אנו. אם אתם רוצים נוכל להיכנס לשינויים, אבל בגדול לקחנו את המקומות הרלוונטיים מתוך הסעיפים שמדברים על הרשויות המקומיות.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הערות, חברי הכנסת? 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

אין לי עוד הערות בעניין הזה, אני מזכירה שאנחנו צריכים לחזור למונח תפעול. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אז לגבי התפעול, אני חושב שהסיפה שהוספנו היום די מכסה את עניין התפעול ולכן אפשר לוותר על המילה. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ברשות אדוני היושב ראש, אתה יכול שוב להקריא? שנהיה סגורים על זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מזכיר שהשימוש הוא אכן ניכוי ההוצאות לצורך האכיפה, כלומר אחרי ששילמו את שכר המפקח ואחרי ששלחו את הדוח עם הבול ואחרי שעשו אס.אמ.אסים, אחרי כל זה רק בכסף הזה אפשר לעשות שימוש וזה ככה: למטרות תחזוקת התחבורה הציבורית - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אפשר עצה? פשוט לכתוב 'תחזוקת תשתיות תחבורה ציבורית'? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל כתוב 'תשתיות של תחבורה ציבורית' אחר כך. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

פשוט להוריד את 'התחבורה הציבורית'.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל אם אתה אומר שיש לך תפעול? 

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

לא, תפעול ותחזוקת תשתיות תחבורה ציבורית. הוא לא מדבר על התחבורה הציבורית.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, רגע, שנייה, אמרתם הרגע שיש רשויות מקומיות שיש להם תחבורה ציבורית, אז אנחנו רוצים שאם יש תחבורה ציבורית שהם יוכלו לממן את זה גם. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושבת שמה שצריך לעשות זה פשוט תפעול תחזוקת ותשתיות התחבורה הציבורית.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל זה מתייחס רק לתשתיות. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, גם תפעול, פסיק, תחזוקה ותשתיות התחבורה הציבורית ואז זה הרבה יותר ברור וזה נותן לך הגדרה רחבה שלא מטעה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

יש תחזוקה שהיא של התשתיות. אני חושבת שאפשר להשאיר את זה, להוריד את 'תפעול' וזהו. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>  

להוריד לגמרי את המילה 'תפעול'?

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

כן, כי בסיפה זה מכיל בתוכו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בואו נשאיר תפעול ותחזוקת התחבורה הציבורית, כפי שכתבתם, ואז יהיה גם תשתיות תחבורה ציבורית. וגם אם זה נוגע רק לרשויות בודדות שיש להם תחבורה ציבורית אז שתהיה להם את האפשרות. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >>  

אז הורדנו את הפסיק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הורדנו את הפסיק, כן, והוספנו את ו"ו החיבור. 

 << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>  

האמת שהפסיק כאן מחוק אצלנו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אני סתם התעקשתי על זה. יש עוד הערות? אני רוצה בבקשה לתת רשות דיבור למר יהודה בר אור מאיגוד נהגי המוניות.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

קודם כל אני שומע שם תחבורה ציבורית ואתם לא מתייחסים לדבר חשוב מאוד שכרגע אנחנו עובדים עליו חזק מאוד, זה התחבורה השיתופית שנהייתה עם המוניות שבו יהיה אפשר להפעיל אפשרות שכל מונית תוכל להסיע ולתת חשבונית לכל אחד בנפרד, להסיע נוסעים, ארבעה אנשים, בהוספה של עד 40% ו-50% בכל נסיעה ואנחנו תחבורה ציבורית משלימה שחבל שלא מתייחסים לעניין הזה. נהג המונית נמצא ומסיע 450,000 עד 500,000 איש ביום ואנחנו היום יכולים להגדיל את זה אפילו למיליון וחצי נוסעים עם השיטה החדשה שעכשיו אושרה על ידי נסיעה שיתופית במוניות. 

כפי שאתם יודעים, אנחנו נתחיל עם זה, אם העיריות וכולם ישקיעו גם בעניין הזה של פרסום העניין ושהתחבורה הציבורית מתחילה לפעול בכל עיר ועיר על ידי המוניות, והיום זה נכנס ב-33% מהמוניות, עד סוף השנה הזאת זה ייכנס בכל 22,000 מוניות, אז נוכל להגדיל את האפשרות של הורדת הגודש בעיר והפעלת המוניות כמשלימים תחבורה ציבורית בעיר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יהודה, למוניות מותר לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית היום והמצב לא משתנה בחוק.

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >>  

לא, היום יש מקומות, כמו בנתניה ועוד כמה מקומות, ששם לא נותנים לנו להיכנס. יש כמה נתיבים שעדיין אומרים שהם לא יהיו למוניות. הם שכחו שהם הכניסו בחוק וחייבו אותנו להחליף מונית שיכולים לתת אפשרות לנסיעה שיתופית ולהוציא חשבונית לארבעה אנשים, לא כפי שהיה עד כה שרק חשבונית אחת היה לנוסע או לכל הנוסעים. היום אנחנו עוברים לשיטה החדשה, להוריד את המחירים בעיר או מחוץ לעיר עד 50%, אבל זה יינתן לנו כשאנחנו נוכל להסיע את האנשים בכל מקום ובכל נתיב ולא יפריעו לנו לנסוע בנתיבים מסוימים כפי שמתוכנן כרגע. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב, תודה רבה, אדוני, על הדברים, ניקח אותם בחשבון. אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה בתל אביב.

 << אורח >> אופיר כהן: << אורח >>  

צהריים טובים. אתה רוצה שאני אתייחס לאיזה נושא? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אתה ביקשת לדבר, זכות הדיבור שלך. אם יש נושאים שאתה רוצה לחדד אחרי שהקראנו אנחנו נשמח לשמוע. 

 << אורח >> אופיר כהן: << אורח >>  

אני רק אגיד שאני מאוד מברך על הדיון, אני חושב שטוב תעשה המדינה שתסייע לרשויות לקדם נתיבי העדפה בתחבורה ציבורית, זה צו השעה, אנחנו בעיר תל אביב יפו מסדירים גם נתיבי תחבורה ציבורית בפח וצבע, ללא עבודות תשתית כמעט, כמובן המצלמות הן הנדבך המרכזי לוודא שנתיבי התחבורה הציבורית נשארים בלעדיים לתחבורה הציבורית. אני לא מזהה חסם ארגוני ברשויות המקומיות להקים מערך תפעולי של מצלמות, צריך רצון טוב ולהיטות ובהחלט זה מסייע לכל מערך התחבורה הציבורית העירוני.

אנחנו בדעה ארגונית שנכון לא לצבוע תקציבים לנושאים מסוימים אלא לתת שיקול דעת מלא לרשויות המקומיות, אבל בהינתן שהממשלה מבקשת לצבוע תקציבים מסוימים אז ההצעה ששמתם על השולחן בהחלט מקובלת עלינו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה, אדוני. יוסי בנישתי, משרד הפנים. 

 << אורח >> יוסף בנישתי: << אורח >>  

רציתי רק לחדד. שאלת לגבי הרציונל של שרת הפנים ולמה היא צריכה להיות מיודעת, אז באמת בשונה מתמרורים או סוגיות אחרות שאין להן נגיעה תקציבית ההקשר של משרד הפנים הוא רק בהקשר התקציבי לעניין הזה. אכן יכול להיות רשויות שיימנעו מביצוע האכיפה, מכל מיני טעמים, למרות האפשרות שהאכיפה יש לה גם תמורות כלכליות מבחינת הרשות המקומית, ובמקביל תהיה אותה רשות נסמכת על שולחן הממשלה בתכנית הבראה או בצורך בסיוע כזה או אחר או תקציבי פיתוח. אז הרציונל שלנו הוא מהמקומות האלה, לא כל הרשויות הן רשויות איתנות שרוצות גם לבצע את האכיפה. זה היה הרציונל מבחינתנו.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אני הבנתי שהיה כאן דיון על הדרישה של מפלגת יש עתיד כולה שחלק מהכסף כתוצאה מהקנסות שיילך לבטיחות בדרכים. אני רוצה להדגיש, כרגע אין מספיק בתקציב ובחוק ההסדרים בשביל להציל את מדינת ישראל ממכת תאונות הדרכים, אני לא רואה שיש כאן איזה שהוא איגום של משאבים ואני לא רואה שיש טיפול. הדבר הזה גורם לכך שבלית ברירה אנחנו נאלצים להשתמש בכל מה שיש לנו בשביל לוודא שכספים יילכו לבטיחות בדרכים. לכן בסעיף (13), שנוסיף לסעיף 27א1: הרשות המקומית תקצה לפחות מחצית מההכנסות שהפיקה מקנסות של עבירה על שימוש – אנחנו דורשים ונעמוד על זה שהכסף יילך גם לבטיחות בדרכים. 

אם יש שאלות מה זה בטיחות בדרכים, בכיף גם נכניס כאן שזה יהיה בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני בטוח שהיא תסכים ואני בטוח שזה יעזור להבין מה עוזר לבטיחות בדרכים ומה לא. אני חוזר ומדגיש את זה כאן ואני מצפה לראות את התיקונים האלה. גם אתמול אני באתי לדיון, היה כאן יושב ראש הוועדה, גם אתה היית, אנחנו הסברנו את זה ואמרנו את זה ואני הבנתי שזה לא היה ברור מספיק, אז באתי לכאן כדי להבהיר את זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

משרד התחבורה?

 << אורח >> שירה יהלומי: << אורח >>  

אני חושבת שהבהרנו את הנושא שוב ושוב, למה יש צורך להקצות את זה דווקא לנתיבי תחבורה ציבורית ולא לכל בטיחות בדרכים, שהוא נושא מאוד נרחב וחשוב, אבל לא בהקשר הזה מבחינת הכספים המיועדים. 


 << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אין בעיה, כנראה מה-50% מהם, שזה 25% מהם נצטרך להסביר בדיוק, לרשום כאן שיילכו לבטיחות בדרכים בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני אומר את זה ואני אמשיך להגיד את זה, לא נחה דעתי ולא נחה דעתנו מהטיפול של משרד התחבורה בתקציב הזה בבטיחות בדרכים, אנחנו רואים תאונות על גבי תאונות, התקציב בהרבה מאוד מקומות לא רק שלא עלה, אלא ירד. 

התקציב של הרלב"ד, בכלל אני לא מדבר עליו, תכנית רב שנתית, בכלל אני לא מדבר עליה, התכנית של 2030 שהבטיחה השרה הקודמת, בכלל אני לא מדבר עליה. אז אם אנחנו לא מקבלים פתרונות, ואנחנו לא מקבלים פתרונות, אנחנו נגרום לזה שיהיו פתרונות. אני מבין שעמדת משרד התחבורה היא שונה מזה, אני אומר לך שעמדתנו כאן שונה מעמדת משרד התחבורה והבאתם את זה לנו להכרעה וככה אנחנו גם נכריע, כל עוד זה תלוי בי, אני גם חבר בוועדה בין השאר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

טוב, עד כאן משימתנו ליום זה. מחר יום חדש. אני מניח שבפעם הבאה יהיה פה יושב ראש הוועדה וינהל את העסק ונלך לכיוון הסתייגויות והצבעות. אני מודה לכל העוסקים במלאכה על הדיון הפורה, על שיתוף הפעולה, על ההבנות, על אי ההבנות וחוסר ההסכמות, הכול נעשה ברוח טובה. 

תודה לכל המשתתפים, תודה למשתתפים פה באולם, תודה למשתתפים בזום, תודה לצוות הוועדה, תודה למחלקת הפרוטוקולים, לזום, לערוץ הכנסת. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>