פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת החינוך, התרבות והספורט 26/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 11:17 סדר היום: << נושא >> בטיחות בקרבת בתיה"ס תוך הטמעת חינוך תעבורתי מקיף << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר עלי סלאלחה – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: בועז טופורובסקי מאיר פרוש מוזמנים: מקס אבירם – מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך אסנת אלגום מזרחי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת נחמה לאור-דרורי – סמנכ"ל פיתוח, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים איילת גבעתי – ראש תחום פיתוח בארגון "בטרם". נעם תנעמי – נציג מועצת התלמידים אסף פרידמן – פעיל ויזם חברתי בתחום הבטיחות בדרכים משתתפים באמצעים מקוונים: אלה פונאמרב – מנהלת תחום בכיר לרשויות ובטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: עופרה ארגס – חבר תרגומים << נושא >> בטיחות בקרבת בתיה"ס תוך הטמעת חינוך תעבורתי מקיף << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו פותחים את הדיון לנושא יום הבטיחות בדרכים בכנסת ושבוע בטיחות בדרכים בכלל, גם במערכת החינוך. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ויו"ר הקואליציה המשותפת בועז טופורובסקי שהציע לקיים את הדיון הכל כך חשוב הזה פה בוועדת החינוך לעניין הבטיחות בדרכים, נושא שמאוד קרוב לליבו, שנאבק על הנושא הזה כבר שנים. אני רוצה לתת לך את הבמה להציג את הדברים ולפנות כמובן אל המשרדים ולאחר מכן נפנה למשרד החינוך. תודה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גבירתי היושבת בראש, אני מודה לך על הדיון ואני מודה לכל מי שהגיע לוועדה. אני חייב לשים קודם כל דברים על השולחן, אנשים בדרך כלל כשאנחנו באים לפעמים בטענות, זה לא פייר לאנשים שמגיעים כי אנשים שנמצאים מסביב לשולחן הזה הם אנשים שאכפת להם, שעובדים מסביב לשעון בשביל להציל חיים וכאן גם של ילדים ושל נערים, בשביל לחנך ובשביל להפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל עם זאת אנחנו תמיד צריכים לראות בנושאים של תאונות דרכים איך אנחנו יכולים לשפר את המצב ואיפה אנחנו יכולים למצוא גם ביקורת עצמית, וגם התפקיד שלנו כחברי הכנסת לפקח על הרשות המבצעת ולמצוא ביקורת. אנחנו נמצאים בעולם שבו החינוך לזהירות בדרכים יש עליו קונצנזוס שבטווח הארוך זו הדרך לשפר את התנהגות האנשים או הנהגים בכביש, ואפילו גם להשפיע. ילדים לומדים משהו בבית ספר ורואים את ההורים שלהם מתנהלים אחרת, זה עוזר להשפיע. אלה לא כל הפתרונות לבטיחות בדרכים, אני בדיוק באתי מוועדת הכלכלה ויש לנו עוד בוועדת הבט"פ ואנחנו יודעים שהטיפול במלחמה בתאונות הדרכים הוא טיפול הוליסטי שדורש מגוון רחב של משרדים, חלק מרכזי מהטענות שיש לי ויש להרבה מאוד אנשים שעוסקים בתחום הוא שאין איגום. אין מישהו או מישהי שהיא המנהיגה המובילה של האירוע הזה ומתכללת את האירוע הזה, זה היה אמור להיות בעבר הרלב"ד, בשביל זה הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה, אבל בדיוק גם אנחנו יצאנו מדיון שבו גם הראינו איך הרלב"ד בצורה שיטתית יובשה מתקציבים ומסמכויות ובעצם הטיפול בתאונות הדרכים התפזר למשרדים כאשר לא היה אף אחד, גם השרים לדורותיהם של הבטיחות בדרכים, לא עסקו בהרבה מאוד אלמנטים, נגיד כמו שאנחנו עכשיו עוסקים כאן במשרד החינוך, וזה כי הם ידעו שהאחריות בסופו של דבר היא לא עליהם, הם יכלו להגיד 'זה לא אני, זה שר החינוך'. וברגע שמישהו מרגיש שהאחריות לא עליו אז הוא או היא ישנים יותר טוב בלילה, והדברים נעשים פחות טוב. אז התפקיד שלי ואני חושב שלנו, זה לוודא שכל אחד שיש לו אחריות בבטיחות בדרכים לא ישן טוב בלילה כשהוא יודע שתחת אחריותו או אחריותה דברים לא מתנהלים כמו שצריך. ובחינוך, אני אתן רק מספר דוגמאות, בטח אחר כך ירחיבו את זה. משמרות הזה"ב, יש 15 תקנים היום לעומת 40 שהיו בעבר, אפילו 50 שהיו בעבר. עוד מעט יגידו שיש מש"קים, יש מתנדבים, אבל זה לא מספיק וההוכחה על זה שזה לא מספיק שמתוך 2,300 כיתות יש רק 1,200 כיתות שהוכשרו למשמרות זה"ב, וגם כאן עוד מעט יגידו שחלק מהכיתות אי אפשר להכשיר אותן כי אין בסביבת בית הספר שלהן יכולת לעושות משמרות זה"ב, שהאמירה הזאת היא אמירה שערורייתית, כי מה זה אומר שאין בסביבת בית הספר יכולת לעשות משמרות זה"ב? כי זה לא בטיחותי להעמיד ילדים עם המקלות והזה, כי זה מסוכן. אז בעצם מה זה אומר לנו. ואז היה סקר של הרלב"ד, סקר מאוד מאוד מבורך שבא ובדק ברחבי הארץ איפה יש סביבות מסוכנות סביב בתי ספר וגילה המון המון בתי ספר עם סיכונים בטיחותיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה? אנחנו יודעים? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הנה אני אתן, במגזר הכללי ב-18% מבתי הספר נמצאו ליקויים חמורים. ליקויים חמורים זה ליקויים מסכני חיי ילדים. זה לא סתם ליקויים. ב-42% נמצאו שאר הליקויים שהם יותר קלים, אבל עדיין אנחנו מגיעים כבר ל-60% מבתי הספר בליקויים, זה בכללי. במגזר הערבי ב-31% מבתי הספר נמצאו ליקויים חמורים מסכני חיים, ו-50% שאר הליקויים, זאת אומרת שב-80% מבתי הספר יש ליקויים של בטיחות בדרכים. אני ניסיתי ועדיין מנסה, להגיע למצב, לתפיסתי, לא פותחים הרי בית ספר בלי שיש חותמת של כיבוי אש כדי שנדע שאין סכנה משריפות וכל הדברים, צריך להיות גם תו תקן לבטיחות בדרכים, צריך להיות תו תקן לזה שהורה יודע שהילד שלו יוצא מהבית והולך לבית הספר, זה בית ספר שקיבל תו תקן שבדרכים יש את מה שצריך לעשות בשביל לשמור על חיי הילדים. ואנחנו חיים במקום של טלאי על טלאי, פה יש נשק וסע, טלאי על טלאי של דברים טובים. אבל בסופו של דבר הליקויים לא מתוקנים. כשעשו בדיקה חוזרת אחרי שנה, ראו שכמעט כל הליקויים לא תוקנו. מנסים לברר מה, אז אומרים 'אין תקציבים'. משיגים תקציבים, אז אמרו 'צריך מצ'ינג', ואז איפה יש מצ'ינג? בגוש דן, או בערים החזקות יש מצ'ינג ושם באמת תוקנו ליקויים, ובערי הפריפריה, ואני כולל בזה גם את המגזר החרדי וגם את המגזר הערבי, לא תוקנו הליקויים. לא מקובלת עלי התפיסה שיש ילד שהחיים שלו שווים יותר או פחות. ואנחנו לא יכולים, לא כוועדה, לא כמשרדים ממשלתיים, לא כבני אדם, לחיות בשקט עם העובדה שהיום יש ילדים שהולכים לבית הספר ויש סכנה שכבר אומרים אותה. לא אולי. יש סכנה ידועה לחיים שלהם. וזו המשימה שלנו. לכן אני גם דאגתי, אמרתי את זה גם מקודם והיום זה גם סוף סוף פורסם אז אני יכול להגיד, כל הכספים הקואליציוניים שאני קיבלתי הלכו לבטיחות בדרכים, חלק גדול מהכספים, 20 מיליון שקל, שזה המון בכספים קואליציוניים, זה מעט לבטיחות בדרכים, יעברו לרלב"ד לשימוש ללא מצ'ינג לרשויות המקומיות, לטיפול בבטיחות בדרכים של חיי ילדים. אני חושב שזו בשורה חשובה, זה בדיוק יטפל באותן ערים בפריפריה, באותן ערים שאמרנו שיש גם בפריפריה אבל גם באזורים שאמרנו שיש יותר חרדים ויותר ערבים שם, נוכל לעזור להם, לא יהיה את התירוץ של אין כסף וחייבים מצ'ינג. זה יהיה סוג של התחלה. אבל גם מבחינתי כאן, ואני אומר את זה, זה גם ביקורת עצמית, זה לא מספיק. זה פינאטס. זה כספים קואליציוניים. אבל במשרד התחבורה של 38 מיליארד שקל, במשרד פנים, בתקציבי רשויות מקומיות, ברלב"ד שקוצץ אמרנו מ-400 מיליון שקל ל-71 מיליון שקל השנה, הדברים האלה הם לא דברים, אנחנו נוכל להציל אנשים וזה חשוב. אבל אנחנו עוד לא נמצאים בעולם שבו יש איגום משאבים. ועוד מעט ידברו כאן אנשים מדהימים. היו לי שיחות כאן עם רוב האנשים, אנשים מדהימים שאולי בגלל שהם מערכתיים הם יהיו מאוד זהירים עם הביקורת, אבל שהם לא מקבלים את כל הכלים שלהם וכאן זו המטרה שלנו. אז יש כאן איזו שהיא בשורה, יש כאן איזה שהוא מעקב. סליחה שאני מאריך, אבל אני חושב שגם זה יהיה ראוי אם יהיה דיווח על טיפול במוקדי סיכון במוסדות חינוך לוועדת החינוך ואם גבירתי היו"ר תחליט שזה מה שיהיה, אני אעשה הכל כדי לוודא שזה יקרה בצורה הכי מקצועית והכי רצינית. ויש לנו הרבה עבודה לעשות, יש אנשים טובים אבל חיי הילדים שלנו זה משהו שאנחנו לא אמורים להקל בו ראש ולא אמורים להיות נחמדים בו על חשבון בטיחות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך ח"כ בועז טופורובסקי על הדברים הבאמת חשובים. אנחנו מבינים שנמצאים פה באמת המון אנשים שעושים המון כדי לדאוג לבטיחות ילדינו. הנתונים האלה על ליקויים שנמצאים בכמעט 60% מהמוסדות הם נתונים מאוד מאוד מדאיגים שנרצה לשמוע אולי ממשרד החינוך. מקס אבירם נמצא איתנו, הוא מנהל אגף זה"ב נגישות ואורח חיים בטוח. אנחנו נשמח לשמוע על זה. אני רק אתן לח"כ פורוש גם שתי דקות. בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל אני מכבד מאוד את הנושא והדיון. באתי להשתתף ולהיות נוכח בו אבל בדיוק נכנסתי כאשר ח"כ טופורובסקי דיבר, זה היה אחרי שקראתי באמת לפני כמה דקות את המסמך המפורט שפורסם בקרב כל חברי הכנסת לגבי אותם כספים קואליציוניים שמקבלים. ח"כ טופורובסקי באמת אומר שהוא הקדיש את הכסף שהוא קיבל לנושא הזה של בטיחות בדרכים ואני מכבד את זה מאוד, זה חשוב מאוד. אני רק שואל, מאחר וזה לא מספיק, כפי שאמרת, שזה לא מספיק וזה באמת לא מספיק, כל כסף שישקיעו פה זה מציל חיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מציל חיים. ממש. כל שקל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> סליחה שאני שואל, ושזה לא יישמע קנטרני, אני ראיתי שם חלוקה לחברי כנסת מיש עתיד, אז יש עתיד אני יודע שהיא יותר גדולה מתקווה חדשה אבל ראיתי מפלגות בגודל של תקווה חדשה שיש שם חמישה חברי כנסת שקיבלו ובתקווה חדשה יש רק שניים. אז אולי זה הזמן שתקווה חדשה גם יכולה לבקש לנושא הזה. לפי מה זה מחולק? איך חילקו את זה, אולי אתה יכול להסביר או שאת יכולה להסביר לי? לפי מה חילקו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה דיון לוועדת כספים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני שואל פה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסופו של דבר לכל חברי כנסת יש את אחת ממטרותיו או הנושאים שעליהם הוא נאבק ונלחם שתמיד המשרדים אומרים שאין מספיק כסף, ולכן זה ממוקם לשם. ח"כ בועז טופורובסקי, זה באמת בליבו ובנפשו, הנושא הזה של בטיחות בדרכים והוא החליט באמת להשקיע סכום לא מבוטל ומאוד מאוד גדול. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לפני 15 שנה הייתי פותח את כל הנאומים בני דקה בימי שלישי, 'השבוע לצערנו כך וכך' אז אין מצב שאתם מסוגלים להעלות את זה דרך עוד פניות של עוד חברי כנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו יודעים שאלו סכומים גבוהים ומאוד מאוד יפים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, ראיתי שאתם לא מימשתם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תקשיב, את הנושאים הקואליציוניים אתה יכול להשאיר לנו לטפל בהם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רק לגופו של עניין, אני רוצה לעדכן אותך בעוד איזו החלטה של ועדה, באנו מוועדת הכלכלה, יו"ר הוועדה הנחה את השרה למצוא עוד 100 מיליון שקל, הוא נתן שם איזה שהוא פירוט. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יו"ר ועדת הכלכלה הנחה את השרה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> והשרה אמרה שהיא לוקחת את זה והיא תעביר לוועדה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> המינוח לא נכון. יו"ר ועדה לא מנחה שרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, על תקציב כן. בסופו של דבר ועדת הכלכלה אחראית על תקציב התחבורה. בכל מקרה, לא משנה, עזוב את ה- - - אנחנו משיגים ואני מסכים איתך שזה לא מספיק. גם ה-20 מיליון שקל שהשגנו פה, 40 מיליון שקל לאופנועים שם, ועוד איזה, זה בתאונות דרכים שעולות, אפילו בוא נסתכל בשיקול הכלכלי הצר של 17 מיליארד שקל עלות בשנה למשק הישראלי, אפשר להשקיע גם כמה מיליארדים ולא כמה מאות מיליונים. בוא נגיד ככה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פה חוסר של כמעט עשור בתקציבים שלא הוזרמו ובעצם הרלב"ד ששמענו שיובש גם בשנים האחרונות. יש פה המון אחריות על מי שעמד בראש לפני כמה שנים, אנחנו מנסים עכשיו לשחרר קצת ואני מקווה שנצליח גם יותר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול רק לומר שכספים קואליציוניים כשאנחנו היינו בקואליציה והיינו צריכים להעביר כסף לבתי הספר שלנו שהם לא תמיד - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה העברתם לבטיחות בדרכים? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה"ב. גם פה זה"ב - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, ספציפית לבטיחות בדרכים. לרלב"ד, למניעת תאונות דרכים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו יהיה חסר כי אנחנו לא בקואליציה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היה חסר עוד לפני כן. דווקא בגלל שהייתם בקואליציה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם עכשיו יהיה חסר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> טוב. זה דיון אחר לוועדת כספים. אני אעצור פה. אני רוצה לתת לממ"מ את ההזדמנות להציג, הם עשו מחקר בדיוק בעניין הזה ואני רוצה לתת לכם את ההזדמנות להציג את הדברים בפנינו לקראת שבוע הבטיחות בדרכים. בבקשה הבמה לרשותכם. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> בוקר טוב. אני ממרכז המחקר והמידע. המסמך שאציג עכשיו, עיקרי הנושאים עליהם נדבר מתבססים על מסמך שנכתב כבר לפני כשנה לקראת פתיחת שנת הלימודים לבקשת ח"כ בועז טופורובסקי שעמד בראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים ולצערנו הנתונים במסמך עדיין מאוד רלוונטיים גם היום, הסוגיות עדיין עומדות בעינן. אני אפרט בקצרה כדי לתת לשאר הנציגים שנמצאים פה להרחיב בסוגיות הנדונות. ברגע שאנחנו מדברים על נתונים של היפגעות של ילדים ונוער בתאונות דרכים יש לנו קודם כל גם את נתוני ההיפגעות עצמם, זאת אומרת ההרוגים והפצועים, יש לנו גם התייחסות לסוגיות ייחודיות שנקשרות לכל מה שקשור לבטיחות בדרכים בסביבת מוסדות החינוך, בהגעה אל בתי הספר ובדרך חזרה מהם, כל מה שקשור גם להיבטים של תכנון ותשתיות. בעניין הזה יש איזכור במסמך לדו"ח מאוד מפורט שיצא ב-2019 של משרד התחבורה שהוא כולל בדיוק הנחיות לתכנון, הסדרי תנועה סביב מוסדות החינוך. יש דגש גם על חוזר מנכ"ל משרד החינוך שיצא בעניין אבל הדו"ח הספציפי הזה של משרד התחבורה מאוד מאוד מפורט בנושא הזה. יש לנו כמובן גם את הנושא של ליקויים וכשלי בטיחות מרכזיים שנמצאו, שאחד מהסקרים החשובים שצריך להזכיר בעניין הזה זה סקרים שעורכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרלב"ד, היא דוגמת בכל שנה מחודשי הקיץ מספר בתי ספר, כאשר אני אתייחס לדו"ח האחרון שפורסם בשנת 2021, הוא מאוד משמעותי מכיוון ששם נדגמו, והנציגים שלצידי יתקנו אותי אם אני טועה, 1,484 בתי ספר יסודיים בכל הארץ, בלמעלה מ-220 רשויות מקומיות. זה משמעותי מאוד, כי ב-2020 נדגמו 105 בתי ספר. זה היה מדגם מייצג, וכאן מדובר כבר במספר הרבה יותר קרוב למציאות. דו"ח מבקר המדינה שנערך ברשויות המקומיות בחברה הערבית ופורסם ב-2020, וגם שם יש הצבעה על הרבה כשלים וליקויים והמלצות לדרכי פעולה, והסוגייה של משמרות הזה"ב שאנחנו עוד מעט נרחיב עליה וח"כ טופורובסקי הזכיר אותה קודם. נעבור למצגת הבאה לקבל קצת נתונים. על פי ארגון "בטרם", סיבת המוות העיקרית של ילדים ונוער לאורך כל השנים 2015-2019 היא בעצם היפגעות בתאונות דרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מקרים? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> 44% ממקרי ההיפגעות, המוות בעצם של ילדים ונוער, מקורם בתאונות דרכים. כשאנחנו נעשה רגע זום-אין רק על שנת 2019, אלה נתונים של ארגון בטרם, אנחנו נראה שההיפגעות בתאונות הייתה אחת משלוש הסיבות העיקריות לתמותת ילדים. 51% מהמקרים בשנת 2019 של מוות אצל ילדים, מקורם היה בנסיבות של תאונות דרכים. זה מאוד חמור כי באמת זאת אוכלוסייה שהיא פגיעה יותר גם מבחינת המאפיינים הפיזיים, אבל גם מבחינת - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם אפשר לומר שזה גורם מס' 1? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> זה בין השלושה הראשונים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איפה הוא ממוקם? מה מקום ראשון? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> אני חושבת שזו הסיבה העיקרית, עוד מעט גם נדבר על זה. יש אחר כך גם טביעה וגם חנק, אבל המקור הראשון להיפגעות ולתמותה של ילדים ונוער, כשאנחנו מדברים בעיקר על הגילאים 0-14, גילאי גן, יסודי, פעוטות וחטיבה, זה תמותה בתאונות דרכים, שזה יכול לקרות בכל מיני נסיבות, בדרך לבית הספר ובחזרה ממנו, אם זה באמצעות הולכי רגל, תשתיות, חציית הכביש ונסיעה בתחבורה ציבורית, אם זה תאונות חצר מה שאנחנו מכירים בחניית הבית כשזה קורה, באמת יש הרבה נסיבות והרבה גורמי סיכון ספציפית לקבוצת הגילאים הזו. נעבור לשקף הבא. רק כדי לקבל נתונים לגבי העשור האחרון, אפילו קצת יותר מעשור, אנחנו יכולים לראות במספרים מוחלטים בין השנים 2008-2020 אפשר לראות שבאמת החלק העליון של העמודות מתייחס להרוגים ילדים במספרים מוחלטים, והחלק התחתון מתייחס לשיעור ההרוגים, לאחוז של ההרוגים הילדים מתוך כלל ההרוגים בתאונות בכל שנה. אנחנו יכולים לראות שבאמת המספרים הם פחות או יותר נעים סביב ה-30 פלוס ילדים בשנה שנהרגים. השנה החריגה, שנת 2010 שם נהרגו 44 ילדים, ועוד שנה שהיא חריגה בעניין הזה, זה 2020 שם יש לנו פחות הרוגים אבל אנחנו גם יודעים שזאת שנת קורונה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה פה 2008-2018. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> נכון. מ-2008 עד 2018 אבל יש גם את 2020, העמודה האחרונה מימין, אנחנו הוספנו אותה עכשיו כדי לקבל נתונים על השנה שבה התפרץ משבר הקורונה. אנחנו יודעים שבשנה הזאת גם היו סגרים ולכן היא שנה שפחות טיפוסית או אופיינית לנתוני היפגעות כי הייתה ירידה יחסית בתאונות הדרכים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מאיזה עמוד במצגת את מראה את 2020? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> עמוד 4. נעבור לעמוד הבא כדי לקבל עוד תמונה לגבי ההיפגעות. כאן אנחנו יכולים לראות בעצם השוואה בין שתי קבוצות אוכלוסייה, בין החברה היהודית לחברה הערבית, כאשר מה שבולט, יש לנו כאן פילוח של ילדים שנהרגו לפי סוג הנפגע. כלומר האם מדובר בילדים שנהרגו בתאונה כהולכי רגל או כנוסעים ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית אנחנו יכולים לראות שכמעט 90% מהילדים נהרגים כשהם הולכי רגל או ברכב פרטי אבל בחברה היהודית 43%, 46% השיעור מאוד דומה, בחברה הערבית יש פער – 66% מההרוגים הם הולכי רגל. יש לנו כאן עוד מבט גם לגבי הרוגים וגם לגבי פצועים קשה. כאן זו לא רק תמותה, זה גם פגיעה של פציעה קשה, ביחס לשיעור של נפגעים ל-100,000 ילדים לפי קבוצות האוכלוסייה וגם כאן אפשר לראות את הפערים. החברה היהודית זה הגרף התחתון הכחול, אנחנו יכולים לראות לאורך השנים שהממוצע נשאר פחות או יותר אותו דבר, זהה, סביב 3.9 ביחס ל-100,000, ואילו בחברה הערבית יש פערים מאוד גדולים. אמנם השיעורים הלכו וירדו עם השנים, ב-2008 אנחנו יכולים לראות מבחינת נפגעים והרוגים 21.4 בחברה הערבית, ביחס ל-100,000, ב-2018 זה ירד כבר ל-10.1 ביחס ל-100,000 אבל עדיין זה פי 3 מהשיעור של הנפגעים בחברה היהודית. משרד התחבורה במסגרת המסמך המפורט שהזכרתי קודם, מסמך ההנחיות לתכנון בטיחות בסביבת מוסדות לימוד, רצה לערוך מחקר שינסה לתת לנו תמונה יותר מדויקת לא רק לגבי מאפייני ההיפגעות של ילדים באופן כללי אלא לגבי תאונות שבעצם עונות על מאפיינים שקרובים למוסדות החינוך. אני אדגיש שכדי שנדע בדיוק כמה ילדים נפגעים ונהרגים בדרך לבית הספר ובחזרה ממנו, דרוש לנו מחקר שיעשה מיפוי גיאוגרפי מדויק לפי מיקומים בתחומי הרשויות. אין לנו עדיין מחקר כזה, אבל כן מה שמשרד התחבורה ערך בין השנים 2012-2016, הוא ערך איזה שהוא מיפוי בעצם הוא גזר מתוך הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנפגעים שנפגעו בשעות מסוימות ביום, בעצם מאפיינים מוגדרים. השעות של ההגעה אל בית הספר בבוקר והחזרה ממנו בצהריים רק בתחום העירוני וגם בימות השבוע, ראשון-חמישי, לא כולל ימים שישי שבת וגם לא כולל חודשים יולי-אוגוסט שאלה החודשים של החופש הגדול, כדי לתת לנו כן תמונה מדויקת לגבי ילדים שנפגעו בשעות האלה של הדרך לבית ספר וחזרה ממנו ובתחומים המוגדרים. ואנחנו יכולים לראות שאם סך הילדים הממוצע שנפגעו בשנים האלה עמד על 2,590 סך הכל, מה שרואים בשורה העליונה משמאל, מתוכם הילדים שנפגעו בממוצע בשנים האלה בשעות המוגדרות בדרך אל בית ספר וחזרה ממנו, כמו שאמרנו, שעות הבוקר, שעות הצהריים ובאמצע השבוע, זה 419 ילדים, זאת אומרת 16% מסך הנפגעים, וגם כאן יש לנו פילוח פנימי. אנחנו יכולים לראות ש-177 מתוכם היו הולכי רגל, כלומר 42% מהנפגעים היו הולכי רגל, ו-151, 36% נוסעים ברכב פרטי. זה מתאים גם לנתונים שהראינו קודם לגבי מאפייני ההיפגעות. נמשיך הלאה. ממצאי סקר הרלב"ד כמו שציינתי קודם, עבור שנת 2021, אנחנו נשאיר לרלב"ד לפרט גם לגבי המדגם ולגבי המפקד ואיזה בתי ספר השתתפו. רק נציין לגבי הנתונים עצמם, ברגע שבעצם נעשה מיפוי של הליקויים אנחנו יכולים לראות שב-40% מבתי הספר המצב היה תקין, 18% מדובר בליקויים חמורים שהם ממש מצריכים תיקוני תשתית, ו-42% מבתי הספר מדובר היה בליקויים קלים, כשהליקויים יכולים בעצם להשתייך לכל מיני סוגים של ליקויים. בשקף הבא אנחנו נראה את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ה-18% יש מקום מובהק, אזורים מובהקים? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> יש, אני אשאיר את זה לרלב"ד לפרט, יש אפילו גם פילוח לפי אשכולות סוציו-כלכליים ולפי רשויות מקומיות שונות ובאמת נעשתה כאן עבודה מאוד מקיפה בעניין הזה, של פירוט סוגי הליקויים. אני נותנת פה רק שוב טעימה לגבי איזה סוגי ליקויים בעצם נבדקו, אז יש לנו גם את נושא של מסלול ההליכה לבית הספר מבחינת התמרור ומעברי החציה, יש לנו לדוגמה מעברי חצייה שאינם מסומנים באופן תקני ונמצא בקרב 29% מבתי הספר שנדגמו. עוד דוגמה זה הנושא של אמצעי מיתון תנועה. אנחנו יודעים שבתוך העיר, במיוחד בקרבת מוסדות חינוך, יש חשיבות מאוד גדולה להאטת התנועה, להגבלת מהירות התנועה, לא רק באמצעות תמרור ובאמצעות תקנות אלא גם באמצעות אמצעים פיזיים שנמצאים על הכביש כמו פסי האטה, כמו שוליים צרות יותר, כדי לא לאפשר לנהגים לנסוע במהירות. אז נמצא שב-37% מבתי הספר שנדגמו לא היו פסי האטה במעטפת של המוסד החינוכי. כנ"ל לגבי העלאה/הורדה של תלמידים ומשמרות זה"ב, שבכוונה שמתי אותם רגע בנפרד כי אנחנו נתייחס אליהם מיד. בשקף הבא אנחנו יכולים לראות שוב, זה דברים שרק משלימים בעצם את מה שהראינו קודם. עיקרי הביקורת שעלו בדו"ח של מבקר המדינה שפורסם ב-2020 אבל הוא התבצע ב-2017 ו-2018 בקרב חמש רשויות מרכזיות מתחומי יישובי החברה הערבית וגם שם לא רק שנמצאו ליקויי בטיחות וכשלים בתשתיות ובסביבת בתי הספר, אלא גם נבדק הנושא של אפקטיביות תכניות הלימוד, עד כמה תכניות הלימוד שנלמדות בבתי הספר מתאימות באמת לצרכים של מוסדות הלימוד והצורך בפעילויות הסברה, בטיפול בתשתיות, בכינוס ועדה מקומית בתחומי הרשות שתדון בבטיחות בדרכים, כל אלה בעצם מופיעים כהמלצות בדו"ח של מבקר המדינה. הדברים נכונים לגבי יישובי החברה הערבית, אבל כמו שציינו קודם, גם לגבי האוכלוסייה הכללית ולגבי מוסדות חינוך בחברה הערבית שנדגמו. לסיום, הנושא של משמרות הזה"ב, אנחנו רק נדגיש שקודם כל ההתמקדות שלנו בבתי ספר היא לא סתם, היא נוגעת בזה שבעצם הסביבה של מוסדות החינוך היא סביבה שמועדת לפורענות. זה מקום שבו יש הכי הרבה חיכוך בין ילדים, הולכי רגל, רכבים פרטיים, רכבי הסעות ותחבורה ציבורית. אפשר רק לדמיין כמה בעצם המוקד הזה הופך להיות נפיץ בשעות הבוקר כשההורים ממהרים, כשהילדים הקטנים עלולים להתפרץ לכביש. כאן בעצם הבטן הרכה שלנו של מאפייני ההיפגעות. ואחת מהתכניות שבעצם שנים כבר רצה דרך משרד החינוך ובשיתוף משטרת התנועה, זה התכנית של הכשרת תלמידי כיתות ה' להיות מוצבים במשמרות הזה"ב, במעברי החצייה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נשמע גם ממשרד החינוך. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> בדיוק. אנחנו נשמע את זה ממקס שנמצא איתנו כאן. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> חבל שהמשטרה לא פה. גם הם צריכים להיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. האמת היא שזימנו אותם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הם בבניין. יש להם עוד מעט דיון איתי בבט"פ. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> נכון. הם גם היו בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת למקס ממשרד החינוך את ההזדמנות להציג את התכניות ומה נעשה במסגרת מערכת החינוך בעניין הבטיחות בדרכים. בבקשה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כבוד היו"ר, הוועדה, ח"כ טופורובסקי, חברים יקרים ושותפים לדרך הזו מזה הרבה הרבה שנים. אני רוצה ברשותך לפתוח בעובדה שאנחנו נמצאים בשבוע הבטיחות בדרכים ואני רוצה שתדעו שיש המון פעילויות שמתרחשות בשבוע הזה בבתי ספר שקשורות לעניין הזה של בטיחות בדרכים. גם ביסודי וגם בעל יסודי, המון פעילויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נשמח לשמוע עליהם. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כל מיני. אני יכול לומר לך למשל שילוב של תחום הבטיחות בדרכים בכל המקצועות ביום מסוים שבית ספר מגדיר לעצמו שהוא מטפל בזה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מבינים שלכל שכבה יש בעצם סוג של תכנית מסוימת. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> לא, אני תיכף אומר. אני תיכף אפרט. אני מדבר כרגע על השבוע הזה שמתרחש מדי שנה, ובכל שנה יש לו נושא שסובב את אותו שבוע. השבוע הזה הוא שבוע על מהירות, ואנחנו במרחב הפדגוגי של משרד החינוך הכנסנו המון המון הצעות לפעילות לבתי ספר, גם יסודיים וגם על-יסודיים, שקשורים להיבטים האלה של מהירות. אני הכנתי גם איזה שהוא מסמך שאני מקווה שהוא הגיע לוועדה. אפשר דרך הקישורים למי שמעוניין להרחיב את הדעת בעניין הזה, להיכנס ולראות בקישורים. המרחב הפדגוגי מבחינתנו והפורטלים של ההורים, מוסדות חינוך, מורים וכן הלאה, משמשים אותנו כשופר להפיץ את כל הפעילות והרעיונות של התכנים שאנחנו רוצים להפיץ במערכת. זה בנוגע לשבוע הבטיחות. מעבר לזה, במשרד החינוך יש אגף שנקרא אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, והאגף הזה בין יתר התפקידים שלו אחראי בעצם לחינוך לבטיחות בדרכים בקרב בתי הספר מגני הילדים ועד לתיכון. אנחנו מפעילים במערכת ארבע תכניות מרכזיות. אחת נקראת 'ללמוד תנועה' והיא נלמדת בכיתות א'-ב' היא מגיעה להיקפים, סדרי גודל של כ-5,000 כיתות שזה כמעט פול קפאסיטי של הכיתות האלה. אנחנו מכשירים מורים לתכנית, מורים מתוך בתי הספר שנבחרים על ידי מנהלי בתי הספר והם אלה שבעצם מורים את התכנית. התכנית הספציפית הזאת 'ללמוד תנועה' היא תכנית שמשלבת בין תנועה לבין בטיחות בדרכים. למשל לדוגמה מלמדים ילדים שכשהם רצים הם לא יכולים לעצור במקום, בדיוק כמו שמכונית לא יכולה לעצור במקום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת התכנית מלפני כמעט 30 שנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אתם לקחתם בחשבון היעדר תשתיות מתאימות בסקטורים מסוימים? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כמובן. אני תיכף אומר את זה. אבל אנחנו בעצם בתכנית 'ללמוד תנועה' מחנכים לשימוש נכון ובטוח בדרך כהולך רגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איזה כיסוי יש לתכניות האלה במגזר החרדי ובמגזר הערבי? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> במגזר החרדי בכל הזרמים, וח"כ פרוש יכול להעיד, הוא היה שותפנו מזה הרבה שנים בעניין הזה, גם בחינוך העצמאי וגם בבית יוסף, מעיין החינוך התורני, אנחנו בעצם הפעלנו את התכניות האלה בכך שצוותים שלהם מתוך הזרמים האלהל קחו את התכנית, למשל 'ללמוד תנועה' וגיירו אותה והתאימו אותה בעצם לאוכלוסיה שלהם, לאוכלוסיית התלמידים, והיא נלמדת שם בהמון המון כיתות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם היום? בכמה אחוז מהכיתות? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אחוז גבוה מאוד. במעיין החינוך התורני ובחינוך העצמאי אחוז גבוה מאוד של כיתות לומדות את התכנית הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ובמגזר הערבי? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כמעט פרללי למה שקורה במגזר היהודי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני הבנתי מספרים אחרים. ח"כ פרוש, זה נכון לדעתך? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> אני יכול להביא לכם את הנתונים. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> חברים, בהיעדר תשתיות הילד לא ילמד לבצע את התיאוריה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז השאלה באמת, מי נמצא פה בעצם מהאגף, דיברו פה על ליקויים ב-60% מבתי הספר - - - << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> ברשותך, תני לי רק לסיים בקצרה לגבי התכניות ואני אתייחס גם להיבט של הליקויים. אני אתייחס לזה גם, בהחלט. אנחנו מודעים לעובדה שיש חסר בתשתיות בישובים הערביים, אבל כמו שאנחנו מלמדים גם את ילדי ההתיישבות העובדת לצורך העניין בקיבוצים, איך להתנהל במרחב התעבורתי, למרות שאין להם תמרורים ואין להם מעברי חציה וכן הלאה בתוך הקיבוץ, אנחנו עושים את זה גם לאוכלוסיה הערבית. אנחנו מלמדים - - - << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> יש להם שבילים, יש להם דרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש להם משמרות זה"ב? << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> יש להם בתי ספר רחבים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> במגזר הערבי ובמגזר החרדי? משמרות זה"ב? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> משמרות זה"ב במגזר הערבי יש במקומות שאפשר. אני קצת חולק על מה שח"כ טופורובסקי אמר לגבי העניין של משמרות הזה"ב, אבל אנחנו נגיע לזה עוד רגע. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה חולק, אלה המספרים. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> לא, אנחנו נגיע מבחינת העובדה שאפשר לקיים משמרות זה"ב בכל מוסד חינוכי במדינת ישראל, זה לא נכון. בעיני זה לא נכון. אני יכול לומר את דעתי המקצועית על העניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה אין שם משמרות זה"ב, מה הסיבות? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> איפה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> במקומות שבהם - - - << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> את יכולה ברשותך, אני רוצה פשוט להיות מסודר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז רק צריך לקצר קצת. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> דקה וחצי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אז דקה וחצי תסיים בבקשה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> תכניות הלימודים המסודרות שבהן מורים מוכשרים לתכנית ומלמדים אותה באופן מסודר בבתי הספר, יש בכיתות א'-ב', 'ללמוד תנועה' דרך אגב הולכת לעבור עכשיו שדרוג ולהתחדש אחרי 30 שנה, והיא תכלול בתוכה גם אלמנטים של חינוך לנגישות וגם לבטיחות ילדים בכלל, לא רק לבטיחות בדרכים. בכיתות ה' אנחנו מנהלים תכנית לימודים גם בסדרי גודל של 5,000 כיתות שנקראת 'עצמאים בשטח'. כי מבחינה קוגניטיבית התלמידים הגיעו לסיטואציה שבה הם יכולים להתנהל במרחב התעבורתי באופן עצמאי ואנחנו מלמדים אותם לעשות את זה דרך התכנית הזאת. יש עוד תכנית דגל גדולה בעל יסודי, שנקראת 'החינוך התעבורתי' בכיתות י' שמלמדת התנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי מנקודת מבט של נהג, כי הנערים והנערות בכיתה י' כבר הגיעו לגיל שבו הם מתכוננים לקראת עולם הנהיגה ואנחנו מלמדים אותם, כשבסוף התכנית הזאת יש גם תיאוריה, ובשנה האחרונה, רק לסבר את האוזן, עשינו 70,000 תלמידים שהשתתפו בעצם בתיאוריה בבתי הספר, דרך אגף הבחינות של המשרד. ויש עוד תכנית אחת שאנחנו הולכים לנסות אותה, היא כתובה גם במסמך שאני צירפתי, תכנית שאנחנו הולכים להתחיל איתה פיילוט בינואר השנה, תכנית בכיתות ט' שהולכת להתייחס לכלים הזעירים הלא מרושיינים, אופניים חשמליים, קורקינט וכן הלאה. אנחנו כתבנו תכנית ובינואר השנה אנחנו עושים פיילוט על כמה כיתות בכיתה ט' ואחרי שננטר ונעשה הערכה מסכמת של התכנית הזאת, אם היא תצלח, אנחנו נבקש להרחיב אותה בשנים הבאות לכלל כיתות ט' כחלק מההכנה לכך שתלמידים בגיל 16 רשאים לרכוב על הכלים האלה בכביש. זאת הסקירה פחות או יותר לגבי התכניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והליקויים? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> הליקויים. קודם כל אנחנו לפני שנים רבות, אבל ב-7-8 השנים האחרונות, זיהינו סיטואציה קטסטרופלית כמעט בכל בתי הספר במדינת ישראל שבה בהגעה לבית הספר בבוקר וביציאה ממנו יש קטסטרופה תעבורתית ובטיחותית בכניסה לבית הספר. אנחנו לא מדברים על פנים בית הספר אלא אנחנו מדברים על הכניסה לבית הספר ששם כל משתמש דרך שואף להגיע כמה שיותר עמוק פנימה כדי להוריד את הילדים. זה ההורים, זה ההסעות המיוחדות, זה רוכבי האופניים וכן הלאה. ואז החלטנו באמצעים שנמצאים ברשותנו, שזה 2,500 רכזי זה"ב שאנחנו ממנים והם עובדים בבית הספר והתפקיד שלהם בעצם לנהל את הבטיחות בדרכים בבית הספר, מכל ההיבטים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בכל בית ספר? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> ברוב בתי הספר יש רכזי זה"ב, במיוחד ביסודי, ביסודי יש כיוון שאנחנו הצלחנו לעגן את הגמול הזה בתוך אופק חדש ואז בעצם כל מנהל בית ספר חייב למנות רכז, כמובן לפי קריטריונים. יש את זה במגזר הערבי, יש את זה בחרדי ויש את זה בכללי. אנחנו יצאנו עם מושג שנקרא 'מעטפת הבטיחות הפיזית'. מעטפת הבטיחות הפיזית היא בעצם מהלך שבו באמצעים מאוד מאוד פשוטים ובניהול של רכז ומנהל בית ספר אפשר להסדיר את ההגעה או הכניסה לבית הספר בצורה כזאת שתהיה יותר בטוחה ממה שהיא קיימת היום. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו פה 18% ליקויים חמורים בבתי הספר. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כן אגל הם ליקויים תשתיתיים שלא קשורים לבית הספר. הם קשורים לרשות המקומית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זו בדיוק הבעיה בבטיחות בדרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מישהו אחר. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כבוד היו"ר, זה לא קשור לבית ספר. זאת אומרת זה קשור לבית ספר, אבל זה לא בתחום האחריות של משרד החינוך. מה שאנחנו יכלנו לעשות בעניין הזה, את יודעת אני מניח שההגדרה של תחום האחריות של משרד החינוך היא מהגדר ופנימה, ואני כמנהל אגף בתחום הזה של זהירות בדרכים לא יכולתי לישון בשקט בשל העובדה שהמרחב של הכניסה לבית הספר הוא מרחב מסוכן לתלמידים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. הרלב"ד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להגיד כמה מילים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שניה רגע כי יש לנו עוד חמש דקות בעקרון לדיון ויש לנו עוד כמה דוברים ושתי מצגות שלדעתי לא נספיק להגיע אליהן. אז אני רוצה לתת את זכות הדיבור לרלב"ד. << אורח >> נחמה לאור-דרורי: << אורח >> שלום. אני מנהלת חטיבת חינוך והסברה ברלב"ד. עד שהמצגת תעלה אגיד כמו שאסנת ציינה, אנחנו מציינים את שבוע הבטיחות השבוע, 302 הרוגים בתאונות דרכים עד היום, השנה הקשה ביותר מתוך ארבע השנים האחרונות. כמו שאסנת ציינה, באמת תאונות הדרכים הן הסיבה העיקרית לתמותת ילדים בישראל. אני רוצה רק לתת כמה נתונים מהשנה הקשה הזאת, שכמו שאמרתי, אנחנו עומדים הבוקר על 302 הרוגים בתאונות דרכים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 302 השנה? << אורח >> נחמה לאור-דרורי: << אורח >> כן. אני מדברת על כלל. זאת השנה הגרועה ביותר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מתוכם ילדים? << אורח >> נחמה לאור-דרורי: << אורח >> אני מיד אומרת. אנחנו מדברים על 21 ילדים שנהרגו בתאונות דרכים השנה הזאת. 12 ילדים מהם הם בני 0-4, פעוטות. אחת התופעות שמסבירות את הנתון הזה, זה באמת מה שאנחנו קוראים דריסות חצר, שממוקדת יותר בחברה הבדואית בדרום, חמישה ילדים בגילאי 5-9 ועוד ארבעה ילדים הרוגים בגילאי 10-14. אני אגיד כך, יש איזו שהיא מגמה, כמו שאסנת ציינה, של שיפור בהיפגעות ילדים בעשור האחרון, אבל עדיין אנחנו מדברים על שנת 2020 שבה יש 199 פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים, וזו שנת קורונה, שבה היינו בסגרים והציפיה הייתה לירידה יותר משמעותית בנתונים. אני רוצה להוסיף עוד נתון אחד שלא דובר בו קודם, אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו לפניי, אבל אנחנו כן עדים לעליה בנפגעים ילדים בגילאי 9-12 בשימוש בממונעים לא מרושיינים. קורקינטים, אופניים וכולי, המגמה הזאת מתחילה בשנים האחרונות והולכת ועולה. אני מזכירה שעד גיל 12 בכלל אסור לעלות על אופניים חשמליים. אנחנו מדברים על גיל 16 ומעלה, אחרי ביצוע מבחן כשירות ועדיין אנחנו רואים פה היפגעות הולכת ועולה, מה שמחייב אותנו בהקשרים האלה לדבר על הסברה להורים על אחריות הורית בשימוש בכלי הזה. זו מגמה חדשה שאנחנו מבקשים לציין. אפרופו החברה הערבית שדובר בה קודם, אני אגיד שילדים בחברה הערבית נפגעים פי 2.5 מילד בחברה הכללית ואם אני ממקדת לילדים הולכי רגל בחברה הערבית, אז הם נפגעים פי 3.6 מילד בחברה היהודית, זה באמת נתונים מאוד גבוהים שמחייבים למקד התערבות מאוד ספציפית בנושא של החברה הערבית, ואפרופו השאלה של חבר הכנסת, תכניות הלימוד גם של משרד החינוך וגם פיתוחים שאנחנו עושים יחד עם משרד החינוך מתייחסות לסוגיה של תשתיות שאינן תשתיות קלאסיות, שבהן לפעמים אין מדרכה, לא מסומן מעבר חציה ולכן אנחנו כן מצלמים בתוך הכפרים הערבים מצבי בטיחות מסוימים ומלמדים ילדים איך להתנהל בתוך המרחב הזה כשהתשתית לא מתאימה לעניין הזה. אז יש כאן התמודדות בהקשרים האלה. אני רוצה לציין עוד דבר אחד בהקשר לשעות ההיפגעות. בעצם שעות ההיפגעות הגבוהות ביותר הן אחר הצהריים, כשהילדים נמצאים באחריות ההורים שלהם. יש היפגעות סביב בית הספר, נוכח החיכוך באזור בית הספר, אבל כאן נדרשת עוד מיקוד של הסברה כלפי הורים על אחריות הורים בהליכה לחוגים, באיסוף מבית ספר וכולי. אז אלו הנתונים ואני רוצה לעבור לסוגיית המפקד ולומר כמה דברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדעת מה הרלב"ד עושה ולא רק לתת לנו נתונים. הרלב"ד אמור להגן, מה עושים מבחינת החינוך, מבחינת התשתיות, מבחינת כל הבעיות שאמרת, מה הצעדים של הרלב"ד. מה התכנית, מה התקצוב. << אורח >> נחמה לאור-דרורי: << אורח >> מיד אני אגיע לזה. אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין של התשתיות שהוא באמת, תיקון התשתיות לא באחריות משרד החינוך, אבל היכולת של הרלב"ד להציג נתונים מלמעלה מ-50% מבתי הספר ולהבין מה קורה בסביבת בתי הספר, היא בזכות רכזי הזה"ב שנמצאים בבתי הספר שהם ביצעו את אותו מפקד ש אנחנו מדברים עליו ואפשרו לנו להתבונן על הנתונים בצורה כזאת, הנתונים כבר הוצגו על ידי אסנת ועל ידי ח"כ טופורובסקי, אני רק רוצה להגיד שבניתוח שנעשה בחטיבת המחקר שלנו יש קשר ישיר בין נתוני התקלות או הממצאים שעולים מתוך המפקד, לבין האשכול החברתי-כלכלי שבו נמצאת אותה רשות. ככל שהאשכול גבוה יותר, זאת אומרת יכולת כלכלית חברתית גבוהה יותר, כך מספר התיקונים קטן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אעצור אותך לדקה. אני מתנצלת, נקבע לי ראיון מראש והיינו אמורים לסיים. אני לא רוצה לסיים את זה פה כי אלו דברים ממש חשובים. אני רוצה לבקש מח"כ עלי סלאלחה להחליף אותי בתפקיד היו"ר ולהמשיך את הדיון הזה, וברגע שיסתיים הריאיון אני גם אחזור. אני מקווה שזה לא ייקח יותר מדי זמן. תודה. (היו"ר עלי סלאלחה) << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רק בהמשך למה שאמרת, לכן דאגתי שאותם 20 מיליון שקל קודם כל יעברו דרככם ובלי מצ'ינג. כדי שנוכל לדאוג בדיוק לאותן ערים או ישובים שאין להם את היכולת לעשות את התיקונים האלה. << אורח >> נחמה לאור-דרורי: << אורח >> אז השקף הזה נותן משנה תוקף לתוספת התקציב המאוד מאוד חשובה הזאת. כמו שאמרת זה לא יתקן את כל הליקויים, אבל באמת זה נותן התחלה של פתרון לסוגיה הזאת. אם נעבור הלאה, עניין אחרון, יש כאן רשימה של הליקויים שנדגמו ואני רוצה להתמקד בסיפור של משמרות זה"ב. אני מקווה שנציג המשטרה נמצא כאן ויוכל לענות על זה. אנחנו כבר כמה שנים נמצאים במצב שבו התפקוד של המערכת ושל היכולת שלה להכשיר בתי ספר במידה הנדרשת הולך ויורד עם הזמן ואנחנו לא רואים בשנים האחרונות פתרון ראוי מבחינת משטרת ישראל לקחת את הפרויקט הכל כך חשוב המנהיגותי הזה, ואני אשמח לשמוע מה ייעשה מעכשיו. לגבי מה הדברים שנעשים. הרלב"ד משקיעה, ככל שיש לה תקציבים, בהסברה מאוד מאוד אינטנסיבית בתחומים האלה של בטיחות הולכי רגל. בשנים האחרונות מרבית הפרויקטים ההסברתיים שלנו נגעו בנקודה הזו. אנחנו יחד בשיתוף עם משרד החינוך מפתחים תכניות לימוד כלליות ובעיקר לחברה הערבית, ששם הבעיה היא יותר משמעותית. אלה תכניות אינטראקטיביות שמשתמשות באמת בהוויה חברתית האמיתית של החברה הערבית ונותנות פתרונות חינוכיים וחברתיים ממוקדים לשם. אני רק אגיד עוד דבר אחד, בעוד שבוע אנחנו עולים בקמפיין משמעותי בשפה הערבית, מיוחד לחברה הערבית, שמדבר על אחריות הורית לחצייה והתנהלות במרחב ולאיסור לאפשר לילדים מתחת לגיל 9 להסתובב במרחב התעבורתי לבד, בטח לחצות כבישים לבד. אז מבחינת חינוך והסברה, ככל שתקציבה של הרלב"ד מאפשר לה, אנחנו נמצאים שם באופן אינטנסיבי על הבעיות הנקודתיות שעולות. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> תודה רבה. אני חושב שאנחנו צריכים להשתמש במושג 'הפריפריה והמגזר הערבי' וגם את הדרוזי. תודה רבה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> במגזר הדרוזי אתה רואה מחסור במשאבים, אתה לא מקבל את ה- - - << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> חברים, לפני שאנחנו ממשיכים את הדיון בלתת את זכות הדיבור לכל מי שאמור לדבר, במגזר הלא יהודי, בוא נקרא לזה כך, הדרוזים, צ'רקסים, נוצרים מוסלמים ערבים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אין תשתיות. פשוט מאוד. ואני כמחנך וכמנהל בית ספר שניהלתי בית ספר 20 שנה והבאתי אותו מתחתית הסולם למקום ראשון במדינת ישראל, אני עשיתי את זה בבית ספר שאין לו מרחבים. הרכבים פלוס התלמידים, 1,300 תלמידים יחד עם רכבים התערבבו אחד בתוך השני, וזה היה מסוכן. אבל לא הייתה לי ברירה ואין לי מקום לעשות שביל ולהגיד לתלמידים והתלמידים יעשו בדיוק, איך שאנחנו מרגילים אותם, יתרגלו. שילכו בשביל ויתרחקו מרכבים ועוד, מה עוד שהזכרתם פה את ההגעה לבתי הספר וזו בעיה בכל מדינת ישראל, לא רק אצלנו, שכולם רוצים להביא את הילדים ברכבים שלהם, לקחת אותם ברכבים שלהם, והכל נכנס לכל. אז אני חוויתי את זה גם כשיצאתי לפנסיה ולקחתי את הנכדים שלי לבית הספר, תשמע, זו סכנה. ממש סכנה. אצלנו בבית ג'ן לדוגמה, אי אפשר לפתור את זה בלי לתת עוד שטחים, להרחיב את המרחב הפנוי לטובת התלמידים ולעשות משהו לטובת הרכבים. בכל זאת, אני חושב, זה דיון חשוב, מאוד חשוב, ואנחנו נצטרך לעשות עוד דיון ובמיוחד למגזר הלא יהודי, להביא את הכל, לשים את הכל, לגייס את המשאבים יחד עם זאת והתכניות שלכם מבורכות, ללא ספק. הן חשובות, הן מבורכות ואנחנו רוצים אותן, אבל לצד זה אנחנו צריכים את התשתיות. מישהו ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמצא כאן? לא. נציג בטרם בבקשה. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> סליחה, אני נציגת משרד התחבורה, פשוט כרגע נתנו לי רק את האישור לדבר. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אני כנציגת משרד התחבורה צריכה להגיד לכם שמשרד התחבורה רואה חשיבות גדולה לתרומה להורדת כמות התאונות בדרכים בכלל ובמיוחד לתאונות עם מעורבות ילדים. משרד התחבורה משקיע מאמצים ומשאבים גדולים לצורך הסדרת התשתיות הראויות בקרבת מוסדות חינוך ולאפשר הגעה בטוחה למוסדות החינוך. במה זה מתבטא? קודם כל משרד התחבורה פרסם כבר, וזה הוזכר כאן, הנחיות להסדרי תנועה בקרבת מוסדות חינוך. משרד התחבורה, באמצעות ועדה בין-משרדית אישר תמרורים ייעודיים שיותקנו בקרבת מוסדות חינוך, גם מתקדם לתיקון התקנה שתאפשר את השימוש בהורדת מהירות באזור מיתון תנועה, את הנהיגה במהירות שעולה ב-30 קמ"ש. מבחינת זה אנחנו משקיעים הרבה. אנחנו מפרסמים את ההנחיות. מה שכן חסר כאן, שרשויות מקומיות ישתמשו בזה, כי אנחנו נותנים את כל הכלים האפשריים כדי להוריד ולאפשר הורדה במעורבות הילדים בתאונות דרכים. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> מה עם אכיפה? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אכיפה זה עניין של המשטרה. אני רוצה להתמקד בכמה נושאים שראיתי פה בשקף שהעלה הרלב"ד. מעברי חציה, משרד התחבורה באמצעות הוועדה להתקני תנועה בוחן את החומרים התקינים והתקניים לסימון דרכים ובמיוחד במעברי חציה. רשויות התמרור רק צריכות לקחת אותם ולהשתמש בהם. נכון שיש בעיה שהחומרים האלה, אם לא מיישמים אותם בצורה נכונה ותקינה, יוצא מצב שפשוט הם נשחקים בתוך האספלט. גם ראיתי לגבי תימרור מעברי חציה, תמרור 306.פורסמה הנחיה להצבת תמרור 306 שהוא מאיר ומואר. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> אני מבקש לקצר. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> בסדר. אני רק רציתי להגיד שאנחנו משקיעים הרבה משאבים ואנחנו תומכים בכל מה שנאמר כאן ונמשיך להשקיע בזה. תודה. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> תודה. נציג בטרם בבקשה. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> שלום לוועדה ותודה על ההזדמנות. אני ראש תחום פיתוח בארגון בטרם לבטיחות ילדים. תודה לכולם ותודה על המאמצים, אבל מה שאנחנו צריכים זה לחזור ולשאול את עצמנו מה עוד אנחנו צריכים לעשות, כי תראו, אנחנו לא מצליחים. אם ח"כ פרוש ציין קודם שהוא היה מעלה את כמות הנפגעים, אז אני אעשה את זה במקומו. במהלך השבוע שחלף נפטרו ארבעה ילדים. שלושה מתוכם הולכי רגל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אמרתי שהוא היה מעלה את כמות הנפגעים? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> אמרתי שאתה היית מזכיר את הנפגעים בתאונות דרכים אז אני עושה עכשיו את העבודה שלך ואומרת שמתוך ארבעה ילדים שנפגעו במהלך השבוע שחלף שלושה מתוכם היו בתאונות דרכים. זה לא מצב טוב. מה שאני מבקשת להגיד, 1. הולכי רגל הם הבעיה שלנו. הזכרנו תשתיות אבל כמו שנחמה אמרה נכון, שצריך לתת מענה עד שהתשתיות יהיו מוכנות. אנחנו עדיין לא יודעים שהתשתיות יעברו טיפול וכולכם בדיונים על זה, מנסים למצוא תקציבים, אבל עד אז זה המצב הנוכחי ואי אפשר להתעלם מזה. וגם רשויות וגם מחנכים והורים צריכים לחשוב ביחד מה עושים במצב נתון והרשות הלאומית מקדמת את השיח וזה שיח שצריך להתקיים בכל ישוב וישוב, לזהות מה הפתרונות הספציפיים לישוב, עד שהתשתיות יהיו הולמות, והן לא הולמות. נושא נוסף זה ההליכה הבטוחה. אנחנו רואים שהגיל הבעייתי להיפגעות ילדים בדרכים כהולכי רגל, שהנושא הזה חזר ועלה, הם הילדים סביב גיל 9. כשאנחנו אומרים שילדים בגיל 9 יכולים להתחיל ללכת לבד, אנחנו רואים שההיפגעות מתחילה קצת לפני גיל 9, וגם בסביבות גיל 9 ילדים עדיין נפגעים יותר מהבוגרים, וזה למה? כי 9 על פי ההיבטים הסובייקטיביים, הילדים כעקרון יכולים להתחיל לחצות לבד. אבל זה רק בתנאי שמישהו לימד אותם לעשות את זה. וכשאני אומרת לימד אותם, זה לא בכיתה רק, וזה לא רק בוירטואל ריאליטי, זה בפועל. וזה תפקיד שאפשר להרחיב בתי הספר, אבל זה תפקיד הורי. תפקיד הורי חשוב שההורים צריכים לדעת ולוודא שכשהם לא רושמים את הילד שלהם לצהרון והוא חוזר לבד הביתה והוא הלך לחוג כי אין להם את האפשרות לתמוך בו, אז הם צריכים לוודא שהילד הזה יודע. ארגון "בטרם" פרסם השנה מדריך להורים, מדריך שהיה חסר, של מה עושים כדי להכין את הילדים האלה. איך אני כהורה מצליחה לוודא שהילד שלי שהגיע לגיל 9 יודע לחצות. והילד השני שבגיל 9 לא יודע לחצות. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> יש עוד דברים חשובים? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> מה שאני עוד רוצה לציין, זה נושא שהוזכר פה, זה באמת העלייה בהיפגעות מרכבים ממונעים זעירים. ציין מקס שכיתה ט' תחל בפיילוט, אבל לא רק הנהגים ברכבים הממונעים צריכים להכיר את המרחב החדש. מרחב התנועה השתנה ב-30 השנים האחרונות, יש יותר אופניים רגילים ויש שבילי אופניים ויש אופניים חשמליים ויש רכבות קלות ויהיו רכבות תחתיות. ילדים בכל הגילאים שמסתובבים לבד צריכים להכיר את המרחב הזה ולהתמודד איתו, להבין איך חוצים שבילי אופניים, איך מתמודדים עם שבילי אופניים. כל הסביבה התעבורתית השתנתה וחומרי הלימוד והחינוך התעבורתי לאו דווקא הולך באותו קצב שבו משתנה הסביבה התעבורתית. זהו. אנחנו פה כדי לתמוך בכל מהלך, אנחנו שמחים שהנתונים שלנו עוזרים כדי לקבל את התמונה הקשה ולהוביל לפעולה, ונמצאים כאן כדי להמשיך ולסייע לעבודה משמעותית. תודה. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם בכובד ראש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציג מהשלטון המקומי או משרד הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה נציג מהשלטון המקומי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> על התקלות החמורות, מה עושים. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> זכות הדיבור לנעם תנעמי, ממועצת התלמידים. אני שמח לראות פה תלמידים. << אורח >> נעם תנעמי: << אורח >> קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור, אני אתייחס לכמה נקודות שעלו. ראשית אני באמת אודה למשרד החינוך על כל התכניות. באמת יש תכניות טובות. אין ספק שהתכניות בבסיסן הן תכניות טובות, מה שכן, אנחנו מאמינים שצריך לשים לב ולפקח יותר על זה שזה באמת יורד לשטח, כי התכניות כמו שאמרתי כבר, הן טובות. אבל יש משהו בשלב של הירידה לשטח שהרבה פעמים מתפספס. בתי הספר לא תמיד מעבירים את התכנים כמו שהם מועברים. אני אתייחס לעוד נקודה שאנחנו רואים אותה הרבה. התנהגויות סיכוניות בסביבת בית הספר, לפעמים בגלל שמעברי החצייה רחוקים אז תלמידים יעדיפו לעבור כביש של ארבעה נתיבים שבאמצע יש גדר, כשהם יטפסו מעל כדי להגיע לתחנת אוטובוס או דברים כאלה שאנחנו לא יכולים לאפשר. מעברי החצייה צריכים להיות קרובים כמה שיותר לבית הספר ולהיות עם זווית ראיה טובה. קרוב לבית הספר שלי יש מעבר חציה שהוא מאוד מרכזי שיש כניסה מהכביש הראשי שלא רואים את הרכבים שבאים. אז אתה יכול להתחיל לחצות ופתאום רכב יגיע אליך בשיא המהירות שם. אז באמת כמו שנאמר על הדברים האלה, לגבי כל הנושא, צריך לראות באמת איך אנחנו יכולים לשלב אותו בעוד תחומים בלימודים, לא רק בתחום של חינוך תעבורתי ובתחום של לימוד תחבורה, אלא לראות איך אנחנו משלבים את זה אפילו בטקסטים באנגלית. אפשר להחליף את הטקסטים באיכות הסביבה לטקסטים על זהירות בדרכים גם. איך אנחנו משלבים את זה במתמטיקה, איך אנחנו משלבים את זה בעוד הרבה דברים שאפשר. דבר נוסף, לגבי חינוך תעבורתי. מלמדים את החינוך התעבורתי בכיתה י', גם אני למדתי אותו בשנה האחרונה. התלמידים שלומדים את זה בכיתה י' כשהם ניגשים באמת ללימודי הנהיגה, הם הרבה פעמים שוכחים הרבה דברים, לכן צריך לראות איך אנחנו ממשיכים את התהליך גם לי"א ולי"ב כדי שכשהתלמידים ניגשים לכל מבחני הנהיגה ולתיאוריה ולתהליכים המרכזיים של לימודי הנהיגה שלהם ולטסטים, באמת יהיה להם את זה בראש והם יזכרו את כל הסכנות שיש בכביש. אני אתייחס לעוד נקודה אחת. יש לנו היום בתי ספר שיש לנו בעיה נוספת בהם, נגישות פיזית בקרבת בית הספר, בעיה שהיא גם כללית. כשמגיע אדם עם כיסא גלגלים לקרבת בית הספר יש מקרים שהוא נאלץ לרדת אל הכביש כדי להתקדם אל תוך בית הספר, בעצם כי מעבר החציה לא נגיש, דבר שיוצר סכנה מסוימת לאדם שנמצא בכיסא הגלגלים ולא רואה מאחור הרבה פעמים. פה אני אסיים. תודה רבה על זכות הדיבור. שתהיה לנו באמת שנה טובה ללא סכנות. << יור >> היו"ר עלי סלאלחה: << יור >> נעמת לי. << אורח >> אסף פרידמן: << אורח >> ברשותך יו"ר הוועדה, אני מכיר את נועם, למדנו ביחד, אני גדול ממנו בשנתיים. אני פעיל ויזם חברתי בתחום הבטיחות בדרכים בשלוש השנים האחרונות. אני רוצה להביא עוד נקודת מבט, פרספקטיבה. מבחינתי המאבק בתאונות הדרכים כשהנוער לא מספיק מעורב בו זה מאבק לא שלם. מה שאני עושה בפעילות שלי, זה לקחת בני נוער איכותיים שבוחרים לבחור לפעול בבטיחות בדרכים באמצעות תכנית מנהיגות בלתי פורמלית, א-פוליטית, נותנים להם קורס מזורז על בטיחות בדרכים בנושא של תשתיות, אכיפה, חינוך והסברה, פסיכולוגיה. הם נפגשים עם מיטב המומחים בארץ, פרופ' טובה רוזנבלום, עוזי יצחק בנושא של תשתיות. בשורה התחתונה אני חושב שהנוער צריך להיות מעורב יותר בבטיחות בדרכים באופן פרו-אקטיבי, באופן מלא להשתתף בישיבות ועדות ולשאול אותו 'איך אתה רוצה לעצב תרבות נהיגה, בוא תוביל'. כיום אין פלטפורמה מקצועית לבני נוער לבוא ולמנוע תאונות דרכים. בני נוער לא יכולים לגייס תקציב לבנות כביש, הם לא יכולים להקים עמותה, איך בן נוער יכול למנוע תאונות דרכים? וזה בדיוק מה שאנחנו עושים, נותנים להם פלטפורמה מקצועית כדי שהם יוכלו למנוע תאונות דרכים ולקחת חלק. תודה. (היו"ר שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נאלצים לסגור כרגע את הדיון שהתארך מעבר למצופה. אני חושבת שטוב שכך, כי התקיים דיון טוב, בריא, עירני על דברים שיש לתקן ולעשות, על המון דברים גם נהדרים שעושים היום. ח"כ בועז טופורבסקי תרצה לומר כמה מילים לקראת סיום? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גבירתי היו"ר. קודם כל אני שמח שהדיון התארך, זה גם קורה בוועדות אחרות, כי נושא הבטיחות בדרכים הוא נושא מורכב וזה נוגע לכולם, ובטח כשאנחנו מדברים על ילדים זה חיים שאסון הוא לתת להם להיפגע באיזו שהיא צורה. שוב פעם אני אומר, האנשים שכאן והאנשים שבזום הם אנשים שאכפת להם, אנשים שעובדים מסביב לשעון ובחלק זה הקריירה שלהם, לדאוג לעתיד הילדים שלנו, לבטיחות שלהם ולחינוך התעבורתי שלהם וזה בהחלט מוערך. עם זאת ראינו בהצגה שיש לנו הרבה מה להשתפר. האנשים שהציגו והראו איך יכולים להשתפר אם זה בחינוך של הילדים שלנו, אם זה בסביבת בית הספר הפנימית אם זה בסביבת בית הספר החיצונית, אם זה בשעות העומס ואם זה בכל מה שמסביב, שוטרים, מתנדבים והכל. יש גם עמותות שעושות עבודות נפלאות ונהדרות. לא היה לנו זמן לשמוע את התייחסות השלטון המקומי. בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רואה שגם מנכ"ל 'נשק וסע' רצה לומר כמה דברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נשק וסע זה אחלה של יוזמה. הוא היה ויצא. זו יוזמה נהדרת ומצויינת שנמצאת בהרבה מאוד בתי ספר. עוד פעם, כשיש יוזמות שאנחנו אוהבים אני תמיד מסתכל למה זה לא נמצא ב-30% בתי הספר שזה לא נמצא. ובזה אנחנו צריכים לטפל. עוד פעם, נאמרו כאן דברים שלדעתי הם מאוד חמורים מבחינת הוועדה, וזה שאנחנו יודעים שיש בתי ספר שיש שם ליקויים חמורים שמסכנים את חיי התלמידים שלנו. בסביבת בתי הספר. הצעתי ליו"ר הוועדה, וגם אמרתי, חלק גדול מהכספים שאני השגתי הולך לשם, ואני אשמח מאוד שנעשה מעקב, זה גם יעזור. שכולם ידעו, כל האנשים הרלוונטיים ידעו שאנחנו נעשה על זה מעקב ונבוא ונעשה כאן. מפריע לי מאוד שלא היו כאן נציגים מהמשטרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם לי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם בזה אנחנו נדע ל- - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת לשלוח הערה למשטרה על כך שהם לא הגיעו לוועדה. היה מאוד חשוב שהם ישתתפו, בייחוד לאור הנתונים שזו סיבת מוות מס' 1 בקרב ילדים, כלומר שאין נושא יותר חשוב מזה. כשאנחנו רואים את המספרים אנחנו באמת מבינים עד כמה חמור העניין וכמה יש לתת דגש ויותר מכך לוודא שאנחנו סוגרים את הפרצות שהן בתחום אחריותנו. אי אפשר להעביר אחריות מאחד לאחד. ולכן מה שנעשה בסיכום הדברים, קודם כל הוועדה מבקשת שמשרד החינוך יעביר מכתב אזהרה לכל אחת מהרשויות המקומיות, עיריות וכולי, שבהן יש ליקויים חמורים, ה-18%. אנחנו רוצים שהמכתב ייצא עוד השבוע ואנחנו מבקשים עדכון בעוד כשבוע לכמה רשויות נשלחו המכתבים האלה בדבר הליקויים שקיימים באזורים שלהם. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> גבירתי היו"ר, אני רק שואל את עצמי למה משרד החינוך ולא הרשות הלאומית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משום שבסוף התלמידים האלה הם באחריות שלכם. ועדת החינוך יש לה מנדט למעשה כלפי משרד החינוך. אני חושבת שברגע שאתם מוציאים את זה יש לזה משמעות אחת, האמת היא שגם הרשות לבטיחות בדרכים, נטיל את זה גם עליה. << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> נוציא את זה במשותף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להעביר את זה במשותף, משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים. מקובל. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך והרלב"ד יחד להוציא מכתב רשמי לכל הרשויות המקומיות ב-18% שבהם נמצאו ליקויים חמורים. אנחנו רוצים לראות את מספר ההרוגים בקרב הילדים מצטמצם דרמטית, וזה מתחיל שם, בדרך שלהם לבית הספר. ראינו את זה. גורם מס' 1. יותר מהכל, יותר מטביעה, יותר מחנק, באמת. זה פשוט מזעזע. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> במיוחד שעכשיו בישרנו כאן בוועדה לראשונה שיש 20 מיליון. זה 10 מיליון עכשיו, 10 מיליון ב-2022. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 20 מיליון שקלים שיש עתיד, ח"כ טופורובסקי דאג להעביר אליכם. יש פה מקום לעשייה משמעותית לתיקונים משמעותיים, בין אם זה בתכניות, בין אם זה בליקויים שנמצאים, אנחנו רוצים לראות את זה בפעולה. הוועדה מבקשת דיווח בעוד כשבוע משתי הרשויות לאיזה רשויות נשלחו המכתבים. אני רוצה רשימה של אותן רשויות. בנוסף לכך הוועדה מבקשת דיווח בעוד כשלושה חודשים היכן תוקנו הליקויים. אנחנו נותנים שלושה חודשים לרשויות המקומיות ואנחנו נקיים פה דיון המשך ואנחנו מבקשים דיווח מהרשויות, ופה בפניה לרשויות המקומיות באמת לדאוג לזה, אנחנו נזמן אתכם לדיון ואנחנו מבקשים לראות את הטיפול בליקויים האלה. בנוסף לכך אנחנו רוצים לקבל נתונים על יישום תכניות החינוך. רצית הערה לסיום? << אורח >> מקס אבירם: << אורח >> כן. הייתי מאוד מבקש לנסות וליזום דרך ועדת ה חינוך דיון עם המשטרה על עתיד הפרויקט שנקרא משמרות הזה"ב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. גם את זה נעשה בעוד כשלושה חודשים, נזמן את המשטרה בנוגע לעתיד הפרויקט של משמרות זה"ב. משום שהם גם לא הגיעו לדיון ולא יכלו לתת את הנתונים. תודה רבה לכולכם. תודה רבה לח"כ בועז טופורובסקי על היוזמה ליום הכל כך חשוב הזה. תודה רבה לכל הגורמים המקצועיים שהגיעו, מועצות התלמידים. אני נועלת את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:26. << סיום >>