פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכספים 19/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 128 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021), שעה 19:30 סדר היום: << הצח >> פרק ה' (הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק עופר כסיף נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי משה גפני אופיר כץ יצחק פינדרוס מיכל רוזין מוזמנים: יובל טלר חסון – רכז פיננסים, משרד האוצר איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר רחל קופר – מנהלת תחום בכיר כלכלה התנהגותית, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר גלעד גושר – לשכה משפטית, משרד האוצר אריאל פרץ – לשכה משפטית, משרד האוצר דניאל בלנגה – משרד האוצר אביגיל ונקרט – רפרנטית, משרד האוצר יוליה איתן – ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה והרווחה מאיר שפיגלר – מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי לבנה עזרא – מנהלת אגף, המוסד לביטחון לאומי לילי דגן – מנהלת אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי חנן פוטרמן – מנהל מדור הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי אוריאל כזום – מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי – מנהלת מחלקה בכירה, המוסד לביטוח לאומי גלי עציון – מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים אורן משה – סמנכ"ל רגולציה, עמיתי הקרנות הוותיקות ענת הורוביץ – רכזת מיזם, ארגוני נשים הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת שמרית שקד גיטלין מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> פרק ה' (הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ערב טוב, אנחנו ממשיכים בסדר היום ה"קצר" הזה, והנושא הבא הוא פרק ה' בחוק ההסדרים: צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים. אני מזכיר לכם שבדיון הקודם סיימנו את הקראת הנוסח ומאז היו התקדמויות נוספות מול משרד האוצר גם בניסוח מדויק יותר וגם במהות. נתחיל פשוט לדון סעיף, סעיף, נראה את השינויים, נעבור על כל החוק, ואז גם נצביע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך הגיע בכלל גיל 65? היה מדובר כל הזמן על גיל 64. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, זה נושא שדיברנו עליו במשך שלושה דיונים, אני לא מוכן לפתוח את זה שוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל עכשיו הולכים להצבעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד לא הולכים להצבעות. יש כמה תיקונים ודברים נוספים שצריך לדבר עליהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם זה בסדר שזה גיל 65? היה גיל 64. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זה בסדר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הנושא הראשון שנשאר פתוח מהדיון הקודם זה נושא ההטבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיון הקודם ביקשנו להחיל על אותן נשים שנדחה להן תשלום של קצבת הזקנה, להשאיר להן את ההטבות הנלוות שהיום מגיעות להן, שזה הנחה בחשמל, הנחה בתחבורה, הנחה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> ארנונה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הנושא הזה בבדיקה אחרונה אצלנו במשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע שאין לנו סגירה עדיין על תחבורה, חשמל, ארנונה, תרופות ומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה רשימה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הרשימה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש הטבות נוספות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש הטבות מס, יש - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת טבלת הזכאויות. דיברנו על חמש עיקריות. נקבל תשובה על זה במהלך הדיון. משרד האוצר מבצע בדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הזכרנו את כל הטבלה. אמרנו רק דוגמאות מהטבלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אחר כך דיברנו איתם על חמש ההטבות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא היינו במו"מ. אנחנו רוצים תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אתם יכולים להעלות מה שאתם רוצים. כרגע משרד האוצר צריך לבדוק את זה ולחזור אלינו עם תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שיגידו תשובה על כל ההטבות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך להגיד, גפני, שהדברים שהם ברמת הביטחון של זכויות יסוד, כמו חשמל, מים, נגישות תחבורתית, הם דברים שאנחנו מעדיפים בסדרי העדיפויות שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רק דרשנו, נעמה, שהטבלה כמו שהיא עכשיו תמשיך ותהיה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה נשאר פתוח לבינתיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בינתיים פתוח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה פתוח? ההטבות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המשרד עוד לא החזיר תשובה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> חברת הכנסת שפק ביקשה להכניס לתוך הנוסח: אחרי סעיף 13 יבוא: "תקציב לביצוע 13א. (א) בחוק התקציב השנתי יוקצה למטרת מימון הכשרות מקצועיות השתתפותן של נשים בגילאי 50 עד 67 בהכשרות לנשים מקצועיות, בהשמות - - כאן משרד האוצר ביקשו להוסיף שהתקציב ייועד גם להשמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ותשלום דמי קיום במהלכן בסעיף תקציב המשרד לשוויון חברתי, בסכום שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים לכל שנה בתכנית נפרדת ובתקציב משרד הכלכלה והתעשייה בתכנית נפרדת, בסכום שלא יפחת מ-72.5 מיליון לכל שנה, בין השנים 2023 עד 2031. (ב) לעניין סעיף זה "הכשרה מקצועית" – לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק (OJT), כיתה במפעל, ייעוץ וליווי עסקי וסיוע בפתיחת עסק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף (ד) שהפך ל-(ב). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. אין פה באמת סעיף שקובע את הזכות של כל אישה לקבל הכשרה מקצועית, אלא סעיף תקציב שייועד לה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא כל אישה זכאית לזה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כרגע לא כתוב שכל אישה זכאית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מתעקשת שזה יהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם שמלגת הקיום לא תפחת מ.. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיון הקודם הפכנו את הדיפולט. בהתחלה הרעיון היה לתת דמי קיום למי שמתקבלת להכשרה בחמשת החודשים האחרונים של השנה הראשונה, אבל אז הפכנו את זה, אנחנו משלמים בכל מקרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "משלמים בכל מקרה"? זה לא מופיע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מופיע בהמשך. בכל מקרה משלמים את ה-4,000 שקל למשך חמישה חודשים. לגבי ההכשרות המקצועיות, זה עוד צריך להיסגר עם נירה שהיא זו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההגדרות של ההכשרות המקצועיות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה נכנס לחוק? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הגשתי כאן ארבעה סעיפים ששניים מתוכם נכנסו. אני רוצה גם הבהרה לנושא המעסיק, ה-OJT. צריך להדק את זה, לראות שנצברו לה החודשים האלה והכל. אנחנו רוצים שההכשרה תיתפס כהכשרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מגדירה גם מה זו הכשרה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש שני סעיפים שאני במו"מ עם האוצר אם להכניס במסגרת החוק. אחד זה שההכשרות המקצועיות יתאמו לרמת ההשכלה שלה ויתקיימו בפריסה ארצית, לרבות באזורי פריפריה גיאוגרפיים, באתרים נגישים פיזית ותחבורתית. זה סעיף שביקשתי להכניס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל מה קורה אם זה לא מספיק קרוב אליה? אנחנו לא יודעים את הפריסה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דבר שני שהכנסתי זה שלצורך פנייה להכשרות מקצועיות יפעל מוקד טלפוני במגוון שפות, ושיינתנו שירותי שיווק להכשרה מקצועית, לרבות תיאום ודברים כדי לבצע את ההכשרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נירה, אני מבין שאין את ההגדרה של הכשרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה קורה אם זה לא קרוב לבית של מי שרוצה לעבור הכשרה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אין זכות להכשרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מעבירים ב-OJT 2,500 ₪ למעסיקים כדי לתמרץ. למה שהם לא ישלימו למינימום כמו שעושה מעסיק שנותן - -? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> OJT נועד לסבסד למעסיק את ההכשרה של העובדת. איך זה יתבצע זה דבר שצריך להיסגר בהחלטת ממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אחד הוויכוחים שהיה לנו הוא איך ניתן את דמי הקיום המוגדלים - בהנחה שאפשר לממש אותם - בתוך התחבורה. מה שקרה, אופיר, זה שנותנים את החמישה חודשים בלי מימוש של הכשרה, עם אפשרות של מימוש ההכשרה אחר כך. תוך כדי האבטלה והחמישה חודשים אפשר לגלוש לעוד חודשיים ב-4,000 בשביל ההתאקלמות, שזה יוצא משהו כמו 14 חודשים. אנחנו עדיין מתמרצים את הסיפור הפריפריאלי, לא ויתרנו על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "מתמרצים"? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכשרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במסגרת ההכשרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה שעכשיו מקבלים את החמישה חודשים לא אומר שלא יהיו הכשרות בפריפריה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הפכנו את ברירת המחדל כך שאישה שנפלטה משוק התעסוקה בגיל שבין 57 ל-60 תהיה זכאית ל-300 יום, כאשר בחמישה החודשים האחרונים, אם יש לה הכשרה מתאימה שנגישה תחבורתית, היא צריכה ללכת להכשרה. אם אין הכשרה, היא מקבלת את החמישה חודשים כדמי אבטלה נוספים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם יש לה הכשרה והיא חושבת שזה רחוק לה מידי? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בגלל זה הנוסח הרבה יותר מרחיב מהנוסח הקיים לגבי נגישות של הכשרה. לגבי הסוגיה של הפריסה הארצית, הוספנו בסעיף הדיווח התייחסות פרטנית לפריסה גיאוגרפית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה אם יתברר שזה לא נכון? מה יקרה עם הדיווח? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הניסיון שלי עם הכנסת הוא שאנחנו באים לפה, מדווחים, משנים ומתקנים כשצריך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כתוב בחוק? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> שאנחנו משנים ומתקנים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, ואם לא, זה עוצר? מה זה הדיווח? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יש הבדל גדול בין לעצור את המתווה בגלל שבישוב מסוים אין הכשרה, לבין להגיד - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה מוסר דיווח ומתברר שלא מתבצעים דברים ויש נשים שנהיות יותר עניות, אנחנו יכולים לעצור את התהליך הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא עוצרים את התהליך. אם נראה שיש בעיה, נפעל בכלים משלימים כדי שזה לא יקרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו סתם מריחה של העניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, זאת דעתך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתחילת ספטמבר הייתה הודעה משותפת של שר האוצר ושל יו"ר סיעת מרצ, יו"ר סיעת העבודה וחברת הכנסת בן ארי על כך שהושגו הסכמות והעלאת גיל הפרישה לנשים תקודם, תוך הרחבת הסיוע לנשים ולמבוגרות מוחלשות. הוסכם שמעבר לסך של 630 מיליון ₪ שכבר נקבעו בהחלטת הממשלה, תורחב משמעותית רשת הביטחון החברתית בסך של מאות מיליוני ₪, לרבות מענקים ייחודיים לנשים מוחלשות בגילאים מבוגרים וכו' וכו' וכו'. מתייחסים גם לנושא של הכשרות, גם לסכום שיינתן להכשרות. אני רוצה להבין, מה הקשר בין הסיכומים האלה לבין מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קשר מלא. גם הסיוע הכלכלי הורחב משמעותית, ומשרד האוצר יכול להגיד את המספר, וגם יש הרחבה בנושא של ההכשרות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מדובר פה במפורש על העניין הגיאוגרפי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראה את זה כתוב בהמשך החוק. אנחנו עומדים בכל הסיכום שהיה אז. תוך כדי הדיון גם הרחבנו הרבה מאוד דברים נוספים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כתוב פה גם הנגשה שפתית מלאה. כתוב פה במפורש שזה יהיה נגיש גם על בסיס גיאוגרפי כך שאפשר יהיה להנגיש את זה לפריפריה וכן הלאה. אני רוצה לדעת שהדברים האלה נמצאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה תראה את זה בהמשך הנוסח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עופר, אם אתה שואל אם זה נכנס בחוק, התשובה היא לא. נאמרו כל מיני דברים שיושב-ראש הוועדה יכול להגיד שהוסיפו, אבל זה לא מה שהם התכוונו ולא מה שהם אמרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכי חשוב שאתה יודע מי התכוון למה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> נשארה פה הסוגיה של ההשמות. אתם רוצים שישתמשו בתקציב הזה גם להשמות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי אפשר להעביר את ההשמות להגדרה של הכשרה מקצועית, כי הכשרה מקצועית יכולה להיות גם ליווי, ייעוץ מקצועי וייעוץ עסקי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> השאלה אם בתקציב שקבוע פה אפשר להשתמש לא רק להכשרות מקצועיות ולתשלום דמי קיום אלא גם להשמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לדון בזה. השאלה מה אנחנו מגדירים כהשמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיע לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראינו שהפערים גדולים בין מה שהמדינה מרוויחה לעומת מה שהיא משקיעה. אפשר להוסיף שההשמה תהיה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להוסיף תמיד. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני לא יודע איך הסיפור של הכשרה והשמה הפך להיות מחלוקת. מראש אנחנו בעד הכשרה והשמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו אומרים שאתה יכול להוסיף להשמה. מה זו השמה? שהיא למדה משהו שאנחנו רוצים שהיא אחר כך תהיה בתוך זה. לפעמים אתה נותן איזה שהוא עידוד לאותו מעסיק כדי שיקבל אותה. אם אתה נותן את העידוד לאותו מעסיק, אתה יכול לקחת את זה מהכסף של ההשמה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מה שאתה מדבר עליו זה יותר משהו שהוא במהלך עבודה אצל מעסיק. השמה זה הרבה פעמים דברים הרבה יותר רכים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ינון אומר שאתם צריכים להוסיף כסף לזה. גם לנושא של ההכשרה וגם לנושא של ההשמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף יש בסעיף הזה, חבר הכנסת גפני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איך אתה אומר שצריך להוסיף? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שהוא אומר כל הזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה אפילו לא יודע כמה כסף יש שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא יפחת מ-10 מיליון לכל שנה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מדובר על 82.5 מיליון שקל בשנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הגשתי הסתייגות על ה-82.5 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נושא הבא, בבקשה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש בעמוד 3 שני סעיפים חדשים שהמוסד לביטוח לאומי ביקש להוסיף לחוק. תיקון קטן שקיבלנו מכם מדבר על כך שבמקום לגבי אישה זה יהיה לגבי מבוטחת. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כיוון שאחת מההצעות פה בחוק היא להגדיל את מספר ימי האבטלה שאישה מקבלת מ-175 ימים ל-300 ימים, נדרשים תיקונים נוספים שמשלימים את התמונה הזאת. למה אני מתכוון? לאדם שיש זכאות לדמי אבטלה יש שנה כדי לנצל את ימי האבטלה האלה. המקסימום היום הוא 175 ימים. מכיוון שהאישה לא יכולה לנצל את כל ה-300 ימים האלה בשנה, היינו חייבים להגדיל את התקופה הזאת. מה שהצענו פה זה שהתקופה שהיא תוכל לנצל את ה-300 ימים האלה תהיה במשך שנה וחצי, לא שנה. הזכאות לדמי אבטלה מבוססת על זה שבן אדם עבד 12 מתוך 18 חודשים. אם נתנו לאישה לנצל 300 ימים במשך 18 חודשים, היא לא תצטרך לצבור תקופת אכשרה חדשה של 12 מתוך 18, מה שהיא צברה כתקופת אכשרה יספיק לה לכל אותם 18 חודשים. אלה שני התיקונים שאנחנו רואים כאן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה יכול להשפיע לרעה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כשיש לבן אדם שנת אבטלה, השכר שאיתו הוא נכנס בשנה הזאת נשאר לו לכל אורך התקופה. מקרה של מישהי שאחרי שנה עובדת וצוברת יותר זה מקרה תיאורטי שבעיני כמעט ולא יכול לקרות. מה שעשינו פה זה לאפשר את ההסדר שמדבר על ה-300 ימים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אקריא את הסעיפים ששלומי הסביר. בסעיף 158, בהגדרה "תאריך קובע" בסופה יבוא "ולגבי מבוטחת שנולדה ביום 1 בינואר 1960 ואילך ומלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה לתקופה כאמור בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג) בפעם השנייה ואילך, מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מ-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה קודמת". שלומי, אם אתה יכול להתייחס לעניין של התקופה השנייה בלבד. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> היום אתה יכול לקבוע תקופת אכשרה או שנת אבטלה כל 12 חודשים. הסעיף פה מדבר על ובלבד וחלפו 18 חודשים. הסברנו שאנחנו נותנים לה 18 חודשים כדי לנצל את הימים. אין לנו כוונה שיעברו 18 חודשים מתקופת האבטלה הקודמת שלה. יכול להיות שלמישהי הייתה לפני שנה תקופה של 12 חודשים שהיא ניצלה ובתום השנה הזאת מתחילה לה תקופה של 12 חודשים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ממתי בפעם השנייה? יכול להיות שהיא מקבלת דמי אבטלה פעם חמישית עכשיו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> צריכים לחלוף לפחות 18 חודשים מאז התאריך הקודם שנקבע לה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמובן שהיא לא מנצלת פעמיים את ה-300 ימים, אלא כל פעם רק חלק מתוך ה-300. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ניתן לנצל את ה-18 חודשים אם היא צברה תקופת אכשרה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסעיף 161(ה) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ולגבי מבוטחת שנולדה ביום 1 בינואר 1960 ואילך ומלאו לה 57 שנים, והיא זכאית לדמי אבטלה לתקופה כאמור בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג) – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך שמונה עשרה החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביה השלימה את תקופת האכשרה". יש פה איזה שהוא תיקון בנוסח שקיבלנו. התיקון הראשון הוא תיקון טכני לחלוטין – במקום להגיד 125 ימים אחרונים, להגיד היום ה-176 ואילך. התיקון השני שקיבלנו מקטין את הסכום מ-1.52 ל-1.46. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 1.46% מהשכר הממוצע נותן את הממוצע של ימי האבטלה שניתן לצבור מידי חודש ב-4,000 שקל. הבנו שההסכמה היא שהחל מהיום ה-176 עד היום ה-300 לא יעלו דמי האבטלה על 4,000 שקל. האחוז הזה מביא לידי ביטוי את הסכום הזה של 4,000 שקל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה יוצא פחות מ-4,000 לפי החישוב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> תלוי כמה ימי אבטלה. אם את מדברת על 27, 28, זה יכול לצאת גם יותר מ-4,000 שקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש חודשים שיהיו בהם 25 ימי אבטלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מדבר רק אם אישה עובדת שישה ימים בשבוע. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם ניקח 26 ימים בחודש ונכפיל ב-154 שקלים, אנחנו מגיעים ל-4,004 שקל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסעיף 171(א) המוסד לביטוח לאומי ביקש לתקן ל-17 חודשים, לא ל-18. אחרי סעיף קטן (1א) יבוא: "(1ב) 300 – אם היא אישה שנולדה ביום 1 בינואר 1960 ואילך ומלאו לה 60 שנים, ולעניין זכאות זו לא יחולו סעיפים 166(ד) ו-171(א1). זה אומר שאי אפשר יהיה לשלול לה דמי אבטלה בגלל סירוב לעבודה, וגם אי אפשר יהיה לדחות את הזכאות ב-90 ימים. היושב-ראש ביקש לנסח את זה כהוראה לחמש שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת "הוראה לחמש שנים"? זה מתווה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו דרשנו את זה, אבל בהתחלה לא היו הסכמות. אחר כך, כדי להגיע להסכמות, סיכמנו שזה יהיה לחמש שנים ראשונות. את נותנת לאנשים זמן להיערך לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על דמי אבטלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מזכיר לך שזה לא היה בכלל לפני זה. זה עלה תוך כדי הדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה צריך להיות בתוך המתווה עצמו. העניין של הזכאות שלה לאבטלה והמימוש הם הדברים הכי בסיסיים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> זה אומר שאחרי חמש שנים יישארו נשים במקצועות שוחקים בלי שיהיה להם פתרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה סעיף טוב שאנחנו צריכים לשמור עליו כמו שהוא למתווה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כל הדיון על החמש שנים זה רק לעניין הסירוב והשלילה, להגביל לחמש שנים את זה שאי אפשר יהיה לשלול ואי אפשר יהיה לנכות לה 30 ימים. ניקח מקרה של אישה שעבדה כמנקה עד גיל 60 ובגיל 60 היא אומרת שהיא רוצה לקבל את דמי האבטלה שיש לה פה בחוק. לשכת התעסוקה אומרת לה: אוקי, התפטרת מעבודה בניקיון בנס ציונה, תיגשי לעבודה במשרדים בתל-אביב. אם היא תגיד שהיא לא מסוגלת לעבוד, יתנו לה שלילה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה כתוב? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כתוב פה שההוראות של דחייה לא יחולו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם האישה היום יוצאת לאבטלה ובשירות התעסוקה מציעים לה עבודה והיא מסרבת, דמי האבטלה שלה נדחים. באנו ואמרנו שזה לא יכול להיות לגבי נשים במקצועות שוחקים. אם היא עבדה כמטפלת סיעודית ומציעים לה עוד פעם להיות מטפלת סיעודית, אנחנו לא רוצים למנוע ממנה את דמי האבטלה. זה הסעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהן רוצות זה לא להגביל את זה בהוראת שעה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא יודעים מה זה מקצועות שוחקים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא חל רק על מקצועות שוחקים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> גם בעולם של סירוב לעבודה אחרת לא מדובר על שלילה של כל ה-300 ימים, רק על 30 ימים מתוך ה-300. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> המטפלת הסיעודית לא תוכל בעוד חמש שנים לעזוב עבודה שממנה היא נשחקה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> את כמות השלילות שהיו בשנים האחרונות אפשר לספור על כמה ידיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא היה גיל פרישה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> איך זה קשור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "איך זה קשור"? הגיל עצמו שוחק. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> שלילה נעשית גם בגילאים צעירים. אפשר לבקש משירות התעסוקה לחדד איך המנגנון הזה קורה בפועל כדי להבין שאין פה חשש אמיתי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הסעיף הזה יוצא מנקודת הנחה שאותה אישה זכאית ל-175 ימים, לכן מוסיפים לה עוד 125 ימים. אחרי חשיבה מעמיקה נזכרנו שיש עוד שתי קבוצות של נשים שלא מקבלות 175 ימים. בחקיקת הקורונה, אם אתם זוכרים, נקבע שאישה מעל גיל 45 תקבל עוד 50% ממה שהיא צברה. יש פה נשים שכבר קיבלו בערך 220 ימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואתה עדיין מגדיל להן ב-125. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> צריך להחליט אם כשהיא קיבלה 220, לא 175, אני מגדיל לה בעוד 80 או ביותר. האם לנשים שקיבלו רק 87 יש כוונה להגדיל לעד 300 או רק בעוד 125 ימים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יכול להגיד משהו על מה מאפיין אותן? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מי שקיבלה יותר מ-175 ימים זו אישה מעל גיל 45 שבתקופת הקורונה עשתה שימוש גם בימי אבטלה שהיו לה עוד לפני הקורונה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא קשור לסוג המקצוע? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> המטרה, לאחר היציאה ממשבר הקורונה, הייתה לתת לנשים האלו יציאה מדורגת מהאבטלה. אלו נשים שכבר קיבלו אבטלה. המטרה הייתה לא למנוע מהן אבטלה, לתת להן עוד קצת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אמורים היו להיות חמישה חודשים ב-4,000 שקלים, אלה חמשת החודשים של ה-125 ימים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אם זה חמישה חודשים, אז למי שקיבלה 87 ימים לא צריך להשלים ל-300, צריך להשלים לה ל-87 ועוד 125 ימים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אם האישה נולדה ב-1 בינואר 1960, מגיעים לה 300 ימים, בלי קשר לכמה היה לה מקודם. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אם אין לה תקופת אכשרה. שלומי מתייחס לאישה שנמצאת עכשיו בתוך תקופת האבטלה שלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כשחשבו על אותן נשים, חשבו על אישה שממילא זכאית ל-175 ימים. בגלל הקורונה יש נשים שנמצאות בשנת האבטלה שלא זכאיות ל-175 ימים. חלקן זכאיות ל-87 ימים, למחצית התקופה, וחלקן ל-220 ימים. אם נקודת ההנחה שמוסיפים להן 125 ימים, צריך לומר שלמי שקיבלה את התקופה המקוצרת נוסיף רק 125 גם אם היא לא מגיעה ל-300. אם מישהי כבר קיבלה 220 ימים, צריך להחליט האם מוסיפים לה עוד 125 או קוטעים את זה ב-300. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הכוונה הייתה לתת 300 ימים לנשים בגילאים הרלוונטיים. יש נשים שלא עומדות בתקופת האכשרה המקורית בשביל להגיע ל-300 יום. אנחנו מציעים להגיד שנותנים לכל הנשים שנמצאות עכשיו בתקופת האבטלה עוד 125 ימים אבל לא יותר מ-300. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בעצם משאיר את אותו דבר. אם אישה קיבלה כבר 220 יום, כמה אתה נותן לה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לה אני נותן עוד 80 יום. הרציונל היה לתת שנה לנשים. לנשים שכבר קיבלו עוד ימים מסיבות כאלו ואחרות, מסיבות קורונה, אנחנו רוצים להשלים ל-300. לנשים שקיבלו 87 ימים כי הן לא עמדו בתקופת אכשרה מתאימה בשביל לקבל 300 יום, אנחנו מציעים לתת 125 ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת שכבר קיבלה 220 יום לא תקבל 125 ימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להשלים ל-300, למה בפעם אחת אתה קוטע ב-300 ובפעם שנייה אתה לא מגיע ל-300? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אותה אישה שאני לא מגיע איתה ל-300 לא עומדת בקריטריון ל-300 כי אין לה תקופת אכשרה מתאימה. היא לא הייתה אמורה לקבל בכלל. בגלל הקורונה היא קיבלה תקופת אבטלה חלקית. למרות שהיא לא נמצאת באכשרה המתאימה ולא התכוונו אליה כשאמרנו "בואו נשלים ל-300", לאישה הזאת ניתן 125 ימים נוספים מעבר למה שהיא קיבלה עד היום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שסוכם? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא הנוסח שמופיע פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלומי, זה לא מה שמופיע בחוק עכשיו? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> החוק לא מתייחס לנשים האלו. חייבים להתייחס לנשים המיוחדות האלו. אם לא מתייחסים, תעלה שאלה פרשנית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תנסחו ונכניס את זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת מן הוראת מעבר כזאת. זה לא משהו שצריך להישאר בחוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלומי דיבר על 300 ויובל דיבר על עד 300. יש הבדל בין שני הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההבדל הוא שבמצב העניינים היום, איך שהדברים נכתבו, אותן נשים שקיבלו כבר אבטלה ואין להן תקופת אכשרה לא היו אמורות לקבל כלום. ביטוח לאומי שמו לב לזה, ולכן אנחנו באים לתקן את זה בהוראת מעבר שאומרת את הדבר הבא: אם האישה קיבלה 86 ימים, מוסיפים לה את המקסימום, את ה-125 ימים, ואם האישה קיבלה 225 ימים, משלימים לה עד 300. זאת הוראה מיטיבה שאם ביטוח לאומי לא היו שמים לב אליה היינו מפספסים את הנשים האלו והן לא היו מקבלות שום דבר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה יהיה המינימום שהן יקבלו אחרי החישוב הזה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה יוצא 214 לנשים שלכאורה לא היו זכאיות על פי החוק המקורי לאבטלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרת שהאלטרנטיבה היא בכל מקרה להשלים ל-300. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן, השאלה רק איך אתה מגיע ל-300 – האם אתה לוקח בחשבון את העובדה שלמרות שהזכאות שלה על פי דין הייתה נמוכה עכשיו אנחנו מוסיפים עוד כדי שהיא תקבל את מלוא ה-300, או שאתה אומר: לא מעניין אותי מה היא קיבלה בקורונה, תן לה עכשיו עוד 125, לא משנה מה. אני מבין שהכוונה הייתה טוטאל 300. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שצריך להוסיף את ה-125, לא משנה מה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלא יהיה מצב שיהיו פחות מ-300. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לנסח את הסעיף הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התוצאה הזאת היא מצב רע לשתי הנשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נותנים 125 ימים למי שקיבלה רק 87 ימים, ולאישה שכבר קיבלה 225 ימים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל האישה הזאת לא הייתה אמורה לקבל שום דבר, אפס. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> קיצרנו בתקופת הקורונה את תקופת האכשרה לנשים האלו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אתה מדבר רק על נשים שקיצרו להן את תקופת האכשרה, לא על הזכאיות הרגילות? יש בקורונה זכאיות רגילות שלא קיצרו להן. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> מי שיש לה זכאות רגילה נכנסת בסעיף של ה-300. אני מדבר על מי שהייתה לה תקופת אכשרה מקוצרת וקיבלה חצי, או על מי שקיבלה את התוספת כי היא הייתה מעל גיל 45. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יובל, הרי ה-125 ימים האלה היו אמורים להיות חלופת אכשרה. ה-125 הימים האלה אמורים להיות מנותקים, כי הפונקציה שלהם היא פונקציה שונה מחודשי האבטלה האורגניים. אין היגיון בכל השיח הזה, זה צריך להיות מוחרג. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מה שאנחנו רוצים לעשות זה להגיע ל-300 יום. יש פה קבוצה שלא הייתה אמורה להיות בתוך ה-300 יום בגלל שהיא לא עומדת בתקופת אכשרה. לאותה קבוצה אנחנו נותנים עוד 125 יום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף מיטיב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה סעיף טוב, כי אנחנו מרחיבים פה את האוכלוסייה. שמרית, ממשיכים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> האם זה שלא יחול עליה השלילה והסירוב יהיה גם כאן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שלומי, ההערה שלך לא הייתה ל-300 ימים שהם שנת אבטלה מיוחדת, אלא רק ל-300 ימים שמורכבים מ-175 ימים ו-125 ימים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אין הבדל מהבחינה הזאת, כי את שתי הקבוצות האלו שנמצאות היום במצב של 175 יום אנחנו מעלים ל-300. הכוונה הייתה שנשים שנפלטו משוק התעסוקה אחרי גיל 60 יקבלו 300 יום, ונשים שנפלטו מוקדם יותר יקבלו חמישה חודשי אכשרה. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> הכוונה הייתה להוסיף עוד חמישה חודשים ל-175 יום בשני המקרים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסעיף (1ב) נתנו 300 ימים ואמרנו שאי אפשר יהיה להפחית לה אותם בגלל סירוב לעבודה. עכשיו אנחנו נמצאים בזכאות מכוח סעיף (1ג) ל-300 ימים. השאלה אם גם לה אנחנו אומרים שאי אפשר יהיה להפחית את הימים בגלל הסירוב והדחייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה ההבדל בין שתי הנשים האלו? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש 300 ימים לבת 60, ויש את ה-300 ימים לזאת שהיא בת 57 עד 60. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם לשתיהן יש 300 ימים, מה ההבדל? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> וגם אין קשר אם הן עצמאיות או שכירות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רציתי פשוט לוודא שגם בסעיף הזה אי אפשר יהיה להפחית את הימים בגלל סירוב ודחייה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כשדובר על הנושא של השלילה והדחייה, דובר על גילאים מבוגרים במקצועות שוחקים. אנחנו חושבים שההקדמה לגיל 57 עד 60 לא דורשת את אותה התייחסות, ולכן ההסתכלות היא אחרת והסייג הזה הוא פחות רלוונטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו דיברנו על כך שאנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שלנשים בנות 60 ומעלה שעובדות במקצועות קשים מציעים את אותה עבודה אחרי שהן יוצאות לאבטלה. כאן כתוב את אותו סעיף על נשים בגילאי 57 עד 60. אני לא דיברתי עליהן עם משרד האוצר, זאת לא הייתה הכוונה שלי. אנחנו דיברנו במפורש באותו לילה על נשים שהן מעל גיל 60, לכן אני לא מבין מה הסעיף הזה עושה פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חמשת החודשים הנוספים האלה, שהם סוג של חודשי גישור כאלה, לא מוגדרים כאבטלה. אם אתה רוצה להגדיר אותם כאבטלה, תשלול ממנה זכאויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים על תקופת האבטלה מעל גיל 60. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה מגיל 57 עד 60? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני מבינה שהתשובה לשאלה ששאלתי היא שלילית, שהנוסח נשאר כפי שהוא כרגע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא לא שלילית, היא חיובית מבחינתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אם היא חיובית מבחינתך תגיש הסתייגות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כרגע הנוסח נשאר כמו שהוא ב-(1ג), רק במקום אישה זה יהיה מבוטחת. אני מדברת עכשיו על מי שחל עליה 171(א)(1ג), שזו הזכאות של ה-300 יום לבנות 57 עד 60. אני מזכירה שגם הזכאות הזאת מותנית בהשלמת תקופת אכשרה. סירבה מבוטחת שחל עליה סעיף 171(א)(1ג), ביום ה-176 ואילך, להכשרה מקצועית מתאימה, שהולמת את השכלתה וכישוריה, ושהיא בקרבת מקום מגוריה, באתר נגיד עבורה פיזית, וקיימת תחבורה ציבורית תקינה ממקום מגוריה למקום הכשרתה, סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ליתרת הימים שנותרו לה לאחר היום ה-176 לפי סעיף 171(א)(1ג). הסירוב פה שולל את כל היתרה של הימים, הוא יכול להגיע עד 125 ימים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה שכתוב תחבורה ציבורית תקינה זה לגמרי תיאורטי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הסירוב הרגיל בדיני ביטוח לאומי להכשרה מתאימה גורר שלילה של 30 ימים. פה זו שלילה של 125 ימים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההגדרה היא אותה הגדרה מבחינת הכשרה שמוגדרת פה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הסירוב וההפניה להכשרה הם בכלל בלשכת התעסוקה. לשכת התעסוקה צריכה ליישם את זה, כולל אם היא יכולים לעמוד בכל הקריטריונים של תחבורה ציבורית וכו' וכו'. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> חובת ההוכחה היא על המדינה, לא על המבוטחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי רוצה לדעת מה זה סירוב שאינו סביר? מי קובע מה סביר ומה לא סביר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זו גם שאלה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> האם אישה שלא הייתה הכשרה שהיא יכולה ללכת אליה נכנסת למצב הרגיל שבו אפשר לרשום לה סירוב לעבודה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן, זו אבטלה לכל דבר. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> הרעיון של החמישה חודשים האלה ומעלה היה לשלוח אותה להכשרה מקצועית. אם אי אפשר לרשום לה סירוב על הכשרה מקצועית, אפשר לשלוח אותה לכל עבודה כולל העבודות שבהן היא לא יכלה להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המצב של אותן נשים בין גילאים 57 ל-60 הוטב פה בחוק באופן משמעותי לעומת היום. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> מדובר פה על פגיעה בנשים שנפלטו משוק העבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאו דווקא. אלו נשים שצברו תקופת אכשרה עד לא מזמן ועכשיו יצאו לדמי אבטלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא אומרת שיוכלו לתת לה סירוב על סמך הדבר הרגיל, על סמך דמי האבטלה הרגילים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כוונתנו הייתה לטפל בנשים מעל גיל 60, וזה מה שעשינו. בפתרונות שאנחנו מציעים פה יש גם הרחבה מעבר למה שסוכם לפני הקריאה הראשונה, הרחבה משמעותית. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> המתווה הזה לא מתיימר לפתור את כל הנושא של תעסוקה נשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה בא לפתור? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זה בא לפתור בעיה ספציפית שכמעט 10 שנים מתמודדים איתה ואני שמחה שסוף סוף אנחנו פותרים אותה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על הגב של מי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על הגב של אף אחד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מזכירה שזו רפורמה. ישבתי עם שרת הכלכלה, שיש לה מה לעשות ביחידות שלה, וישבתי עם השרה מרב כהן, שיש לה מה לעשות לגבי נשים מבוגרות ויש לה מלא תכניות. יש לנו מלא רעיונות איך לחוקק, איך לצבוע תקציבים. אל תסתכלו על מה שיש פה כדבר אחד, כי זה דבר אחד מתוך פאזל שלם. חובתנו כולנו לסדר את כל הפאזל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא מבינים בפאזל. אנחנו רואים לנגד עינינו את הנשים העניות - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוי נו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתם לא רוצים לשמוע את האמת אל תשמעו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים לטפל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האמת היא שבמשך כל כך הרבה שנים, למרות שהיו פה ועדות ציבוריות מפה עד אין סוף, שקשקתם לעשות את הרפורמה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא שקשקנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו באים לעשות את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם חיכו לזמן שבו תהיה קואליציה שלא תתנגד להם. הצענו להם פתרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה סביר או לא סביר? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זו צריכה להיות הכשרה שמתאימה לה, שהולמת את השכלתה, כישוריה, בקרבת מקום מגוריה, באתר נגיש עבורה פיזית, שקיימת תחבורה ציבורית תקינה. יש פה גם שיקול דעת נוסף לגבי סירוב שאינו סביר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> שיקול דעת של מי? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> של ביטוח לאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> פקיד השמה ושירות התעסוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שולח אותך לשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי כדאי לתקן את זה פה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כדאי להבהיר שלשכת התעסוקה הפנתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש משהו לגבי הסירוב בחוק? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לשכת התעסוקה מפנה ומודיעה לנו על סירוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי קובע את הסבירות של הסירוב? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> פקיד השמה בלשכת התעסוקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון גם היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה לדבר על התלונות שאני מקבל היום על לשכת התעסוקה, על הפקיד שלגבי מי שלא בא לו טוב בעיניים הוא אומר שהסירוב שלו לא סביר. לא צריך להשאיר את זה לאותו פקיד שיושב שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי זה שמעבירים את שירות התעסוקה למשרד הכלכלה ומרכזים את כל הנושא הזה במקום אחד סוף סוף יפתור הרבה מאוד בעיות, כולל הבעיות שאתה מעלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> על אף הוראות סעיף 173(א)(1), מבוטחת שחל עליה סעיף 171(א)(1ג), יקראו לגביה בעד התקופה שמהיום ה-176 ואילך את סעיף 173(א) כך שבמקום "70%" יבוא "100%", ואולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם זה מתוך החישוב של הגג 4,000? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסוף הדיון הקודם נשארה סוגיה פתוחה לגבי מי שהחלה הכשרה תוך כדי תקופת האבטלה. היא ממשיכה לקבל את היתרה של ימי האבטלה שיש ברשותה. אם תקופת ההכשרה נמשכת מעבר לימי הזכאות, אין זכאות לפי החוק. עמדת הממשלה היא שתהיה לה זכאות בהתאם להחלטת ממשלה שתתוקן בעתיד על ידם. נציגי משרד האוצר אמרו שהם יתקנו כך שהיא תהיה זכאית לחודשיים נוספים במלגה של עד 4,000 שקלים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> זה מאוד בעייתי, כי זה הופך את זה למשהו שהוא מאוד אמורפי. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> עלתה בישיבה האחרונה השאלה לגבי נשים בין גילאי 57 ל-60 שבמסגרת שנת האבטלה התחילו בהכשרה מקצועית ואחרי שהן מסיימות את שנת האבטלה שלהן הן לא זכאיות לקצבת האבטלה כפי שנקבעת פה בחוק. סוכם שניתן תוספת של עוד חודשיים, ככל שהאישה נמצאת בהכשרה, של זכאות ל-4,000 לכל חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתם מסכימים לזה, בוא נשים את זה בחוק. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חבר הכנסת גפני, ההסכמה הייתה שההכשרות לא יהיו בתוך החוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה צריך להיות בהחלטת ממשלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההחלטה על 2,500 שקל לחודש לדמי הכשרה נמצאת היום בהחלטת ממשלה. לאותה החלטה מוספים סעיף שאומר שבמידה ומישהי התחילה את ההכשרה המקצועית שלה במהלך אותם חמישה חודשים היא תוכל לקבל עוד חודשיים נוספים. זה סביר ביותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש להכניס את זה בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תגיש הסתייגות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יובל, למה אתם מתנגדים שזה יהיה בחוק? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כל עולם ההכשרות הוא עולם יותר מורכב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה צריך להיות בחוק. אלה דברים מוגדרים וברורים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> עולם ההכשרה נמצא בעולם היישום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה קובע פה את הדברים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> זה מתייחס למי שכבר התחילה את ההכשרה. לפחות ביחס אליהן לא לעשות את ההפרדה הזאת שאחרי חמישה חודשים היא צריכה להתחיל לחפש מי הגורם שמשלם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הממשלה הזאת, בניגוד לממשלות הקודמות, עומדת בהבטחותיה, לכן זה ייכנס להחלטת ממשלה שיהיה לה תוקף בדיוק כמו שזה היה כתוב פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חולק עליך על כך שממשלות קודמות לא עמדו בהבטחותיהן. אני מבקש להגיש הסתייגות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לנושא של בניית מנגנון אוטומטי לתשלום מענק עבודה, לעניין של מס הכנסה שלילי. עלו כל מיני קשיים לביצוע המהלך הזה. אנחנו צריכים להבין מה נדרש מהמעסיקים של העובדים, איך אפשר לעשות את זה הדבר הזה, כמה זמן רשות המסים צריכה היערכות, ואיך אנחנו פותרים את הזמן הזה עד ההיערכות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אשמח אם נוכל להתמקד ספציפית בנושא של המעסיקים, שזה סעיף שלא היה קיים בדיונים קודמים. "(ג) שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע בתקנות כי מעסיק או מי שמשלם פנסיה, יגיש למנהל, כפי שהוא יורה, את הדיווחים שחייב להגישם למוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 355(א1)(1א), בתיאומים שיורה עליהם שר האוצר בתקנות האמורות, וכן שיגיש מידע נוסף כפי שייקבע בתקנות האמורות". נאמר לנו מרשות המסים שהכוונה היא לחייב את המעסיקים להגיש דוח נוסף כל חודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה יש בסעיף הזה? שהוא מגיש את זה למנהל במקום למוסד לביטוח לאומי? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מדובר על הגשת דוח חדש שכרגע לא קיים. זה חל על כל המעסיקים, על כל מי שמשלם פנסיה. זה יאפשר, בין היתר, את תשלום המענק של האוטומציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו רגע נבין מה המשמעות, איזה דוחות נדרשים להגשה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בשביל לעשות אוטומציה צריך מידע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור, זה כבר עברנו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו מבקשים שתינתן הסמכה לרשות המסים, בתור מי שמשלם את הכסף, לקבל את המידע מהמעסיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם מבקשים לקבל דוח חודשי על כל השכר שהמעסיק משלם? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> המידע הזה כבר מדווח כיום לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדוח שאתם מבקשים זה אותו דוח שנשלח לביטוח הלאומי? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> יש שדה נוסף אחד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> של תשלומי קצבה לפנסיה שפטורים ממס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה במסגרת תוכנת השכר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה זה לא מופיע? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> כי הוא לא נדרש לצורך החישובים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אי אפשר להעביר את הדוח שקיים היום בביטוח הלאומי לרשות המסים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי זה פעם בחצי שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביטוח לאומי זה כל חודש. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני לא מבינה למה צריך את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור שכדי לשלם מס הכנסה שלילי רשות המסים צריכה מידע. כרגע אין לה מידע. הדוח שכרגע מוגש לביטוח לאומי אמור לתת מענה לזה. למה ביטוח לאומי לא יכול להעביר את הדוח לרשות המסים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אתם בכלל מאורגנים לדבר כזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ייקח זמן. עד אז יש לנו מנגנון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברמה חודשית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכי טוב להשאיר את זה בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביטוח לאומי, את הדוח אתם מקבלים פעם בחודש? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה דוח מקוון שאמור להתקבל פעם בחודש. אנחנו מקבלים כ-מיליון 100 דוחות. גם על פי החוק הבסיסי מעסיקים קטנים צריכים להתחיל לדווח על הדבר הזה כבר בנובמבר. זו כמות מידע עצומה. הגדלנו את מחשב הביטוח הלאומי בשביל הדבר הזה. אני לא יודע איך אנחנו יכולים להעביר להם. אם כן, נצטרך הסמכה בחוק כדי לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המסים, מה הבעיה שתקבלו את הדוח מהביטוח הלאומי? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> הדיווח של ה-126 השנתי על ידי המעסיק עובר פעם אחת לרשות המסים ופעם אחת לביטוח הלאומי. אנחנו מציעים שאת אותו מנגנון נשכפל ברמה החודשית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שהביטוח הלאומי ייתן לכם. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> אם יהיה פער בין המידע שידווח אלינו מהביטוח הלאומי לבין מה שאותה עובדת זכאית בפועל, זה דבר שיסרבל את המערכת התפעולית. אנחנו מעדיפים שהמידע יגיע אלינו ישירות, מה שיאפשר לנו לתת את השירות בצורה טובה יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הביטוח הלאומי נמצא בקשר עם משרד האוצר כל הזמן, הוא יכול להעביר את הדוח הזה. צריך לומר בחוק שהביטוח הלאומי יעביר את המידע שמשרד האוצר דורש כדי לשלם את מה שהוא משלם. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני עדיין לא מבינה למה צריך את האובר סרבול הזה. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> מה שמעניין אותנו זה רק להוריד מאיתנו את הנטל, לא להוסיף עלינו נטל של עוד דיווח ועוד דיווח בגלל שהם לא יודעים לדבר. עבר חוק לפני מספר חודשים על זה שהמעסיקים צריכים להעביר אחת לחודש את הדיווח לביטוח הלאומי. נראה לי שזה מעל ומעבר לצפות מאיתנו גם לדיווח כזה לרשות המסים. שיועילו להסתדר ביניהם וירדו מאיתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרי בסוף השנה אתם בכל מקרה מעבירים שני דוחות - פעם אחת לביטוח לאומי ופעם אחת לרשות המסים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מסתכלת מהעיניים של מי שצריך למלא את זה. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> הבנו שגם ברשות המסים אין את המנגנון הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יודעים שאין מנגנון, אבל יש פתרון לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני באמת לא מבין למה זה מסרבל אם זה דוח אחד, את מי זה מסרבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה סעיף שאומר את הדבר הבא: רשאי המנהל לקבל מאת המוסד לביטוח הלאומי כל מידע מסוג שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אשר הגיע אל המוסד לביטוח לאומי אגב ביצוע תפקידו ונדרש למנהל לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בחוק מענק עבודה. האם הסעיף הזה לא מספק אתכם? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אתם מקבלים את הסעיף הזה כמו שהקריא היושב-ראש, אני לא מגיש הסתייגות. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> הכוונה כאן היא לא שהמעסיק ידווח פעמיים. מדובר בבית התוכנה שהמידע מצוי בו, שכל התיעוד של המשכורות נמצא בתוכו. זה עניין טכני שלא אמור להוסיף נטל על אף אחד. זה לא שממלאים דוח פעמיים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש גם הסמכה לקבל מידע נוסף. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> היה שלב בדיון הזה שהבנתי שאנחנו צריכים לשלוח פעמיים. אם אין צורך בשליחה פעמיים כי זה משהו שקיים בתוכנה שאנחנו שולחים, אז זה בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל היא הסבירה שהם רוצים שדה נוסף שאין בביטוח לאומי, מה שאומר שזה דוח נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שיש לך עוד שורה אחת שאת רוצה זה כבר דוח נפרד. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> זה לא בהכרח דוח נפרד. ה-126 שנתי הוא אותו 126. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני שונאת בירוקרטיה. אני צריכה עכשיו לבלות שעה מול המסך ולהתחיל לחשוב על איך למלא את הטופס הזה? אם את עכשיו דורשת ממני עוד שעה כזאת, אני לא - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים על מעסיק ששולח דוח לביטוח הלאומי. המשמעות של העברת הדוח הזה לרשות המסים היא רק לחיצת כפתור כי הנתונים כבר קיימים במערכת. אני רוצה להבין מנשיאות המגזר העסקי מה המשמעות של זה בשטח. לא התיאוריות שאנחנו ממציאים לעצמנו, אלא מה קורה בשטח. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> בסוף הם מחילים עלינו משהו שאני צריכה להבין את המשמעות שלו. האם ממי שעוסק בתחום השכר נדרשת כפילות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם בתוכנת השכר היום קיים מודול המאפשר דיווח גם לביטוח לאומי וגם למס הכנסה בלחיצת כפתור? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> דווקא במובן הזה יש פה שיפור, כי בדיווח החודשי הנוכחי יש פיצול. המהלך הזה יגרום לכך שהדיווח החודשי אלינו יהיה הרבה יותר נוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היום הוא לא קיים? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> היום בחודשי זה מפוצל. בשנתי זה אותו דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואתם הולכים לאחד את זה? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> החודשי פשוט יהפוך להיות אותו דיווח. אם יהיה צורך בשדה נוסף שהם ישדרו, זאת תהיה סך הכל הגדרה במחשב. המידע ממילא מעודכן אצל מי שמפיק תלוש עבור העובד שלו. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש להציע פלטפורמה שתאפשר להעניק לכל הזכאים את מענק העבודה כמעט באופן שוטף החל משנת 2022. את בסיס הנתונים שאנחנו מקבלים באמצעות טופס 100 מהמעסיקים הטמענו כבר במערכת. לגבי כל העסקים עם 180 איש ומעלה זה כבר רץ בתוך המערכות, ואילו לגבי 180 איש ומטה זה באלה הימים הולך להיכנס לתוך המערכות ולהפוך להיות חלק בלתי נפרד ממאגרי המידע השוטפים של הביטוח הלאומי. באמצעות הכלים האלה נוכל לדאוג לכך שכל זכאי או זכאית יוכלו לקבל באופן שוטף, בחודש אחרי החודש הרלוונטי, את המענק שמגיע להם. הדבר הזה נמצא בחזקתנו, אנחנו נמצאים עם המידעים הרלוונטיים במערכות המידע שלנו. אני חושב שאנחנו באנו לעשות כאן מעשה טוב שייתן לאלה שזכאים לקבל כמה שיותר קרוב לזכאות שלהם את המענק שאתם תחליטו לגביו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו סבורים שלא נכון לפצל את המערך של מענק עבודה ומס הכנסה שלילי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו חוששים שהעברה של המידע בצורה כזאת לא בהכרח תיטיב בטווח הקצר עם העובדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לעשות את זה כמו שהיושב-ראש הקריא. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אם הממשלה תחליט בעתיד להעביר את כל האחריות של מס הכנסה שלילי מרשות המסים לביטוח לאומי, צריך יהיה לעשות את זה באופן מסודר, לא כסוגיה ספציפית רק ביחס לאותן נשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מישהו יכול להסביר לי בצורה ברורה מה המשמעות של זה מבחינת המעסיקים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> להגיש שני דוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו לא המשמעות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם מדובר באותו דוח, זה לא כרוך באיזו שהיא עלות נוספת. אנחנו נעשה בדיקה סביב העניין הזה, אבל אני לא חושבת שזאת הבעיה. יש פה עניין של כפל רגולטורי לא ברור. אם יש את המידע הזה בביטוח הלאומי, אנחנו לא רואים סיבה שזה לא יעבור לרשות המסים. שימו לב לנוסח של הסעיף, הוא מנוסח בצורה מאוד רחבה. התקנות שיותקנו מאפשרות לשר לקבוע נושאים נוספים, תיאומים נוספים. ככל שנוסיף עוד שורות, השורות עולות כסף, זו עוד בירוקרטיה. לנוכח העובדה שמדובר במענק שכל מה שצריך לדעת זה כמה העובד הרוויח, לא ברור איזה עוד נתונים צריך בנוסף. גם אם תחליטו להשאיר את זה בנוסח הזה, צריך שיהיה ברור שהוועדות צריכות לעבור את אישור הוועדה וזה לא נשאר רק במסגרת המשרד. כרגע לא ברור מה עוד חשוב להוסיף ולמה הנוסח הכוללני הזה. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> טופס 126 הוא חצי שנתי, יש בו פירוט השמות של העובדים, ואילו הטופס שמדווחים אחת לשנה לרשות המסים הוא לא דיווח מפורט עם שמות העובדים. אני רוצה להבין אם צריך לדווח לשתי רשויות המדינה בנפרד. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה דיווח שכבר קיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, תסבירו לי למה אחרי שהגדרתם בדיוק את הסעיף לפי הביטוח הלאומי אתם מוסיפים את הדבר הבא: בתיאומים שיורה עליהם שר האוצר בתקנות האמורות, וכן שיגיש מידע נוסף כפי שייקבע בתקנות האמורות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו באים לפה בשביל לתת את אותו דוח בדיוק כמו שמתקבל בביטוח הלאומי, רק עם ההתאמה היחידה שדיברנו עליה קודם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ההתאמה זה דוח נוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התאמה זה לא דוח נוסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה אי אפשר לכתוב שהביטוח הלאומי יעביר להם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מצביעה פה הרשות המבצעת על הקושי התפעולי בדבר הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הקושי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השיקול שאנחנו צריכים לשקול זה אם זה מטיל נטל נוסף על המעסיק או לא. במידה ולא, אין סיבה לא לעשות את זה. במידה וכן, זה שיקול שצריך לשקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל המידע נמצא כרגע אצל ביטוח לאומי, הוא מתפעל את הכל, לכן אין עניין שעוד גוף יתפעל, זה צריך להיות במקום אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לי מספיק מידע בשביל לקבוע איפה זה צריך להיות, אם ברשות המסים או בביטוח הלאומי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל קבעת בחקיקה שזה בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קבעת לפני כמה חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא לגבי מס הכנסה שלילי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים על זה שבעוד כמה חודשים יבוא כל אזרח ויגיד: למה אני צריך לדווח פעמיים. מה תגיד לו? זה גם עולה כסף הדיווח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למעסיק זה לא עולה כסף? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה מודול מובנה שאפשר לשדר את הקובץ בלחיצת כפתור או בשתי לחיצות, מבחינה תפעולית זה לא גוזר עומס על המעסיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האם בתהליך שאתם הולכים לעשות כדי להגיע לאוטומציה אתם גם הולכים לבנות את המודול הזה באותן תוכנות שיש למעסיקים כדי שהם יוכלו לעשות את זה? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> המטרה היא בסוף שהתהליך יהיה פשוט ואמין. בשביל האמינות אנחנו רוצים את הקשר הישיר למעסיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל היום כבר אף אחד לא ממלא דוחות, הכל משודר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להגדיר את הסעיף הזה בצורה כזו שיהיה ברור שאין שום חובה על המעסיק לדווח כל עוד המודול לא קיים, ואני גם רוצה לראות בדיוק על מה מדובר. כל התיאומים שיורה עליהם שר האוצר בתקנות האמורות - לא מקובל עלי. תגדירו בדיוק מה. תנסחו את הסעיף הזה בהתאם. אם יש מודול מובנה בתוכנה, אז מדובר בלחיצת כפתור, זה לא עולה כסף לאף אחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תמונת המצב היא ברורה, אלא אם כן הם מנצלים את הסיטואציה. לביטוח הלאומי יש את כל המערכת. אם אתה מעסיק או עובד אתה מדווח לביטוח לאומי את כל הפרטים. הביטוח הלאומי הוא לא גוף פרטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו רשות ממשלתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תשחקו עם המידע, תשאירו את הכל במקום אחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם משרד האוצר סבור שהוא צריך לקבל את המידע הזה, אנחנו יכולים לקבוע שהביטוח הלאומי יעביר על פי דרישת משרד האוצר או על פי דרישת רשות המסים את הפרטים למשרד האוצר, לא לערב את המעסיקים או את המבוטחים בזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לבנות מודול חדש במקום לסנכרן בין שתי רשויות ממשלתיות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הם בכל מקרה יצטרכו אחר כך לעבד את המידע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה עושה את כל מה שמשרד האוצר מבקש? זה ניצול של הסיטואציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אתה עם אותו טיעון בכל דיון. אני לא צריך לתת לך דין וחשבון, עם כל הכבוד, ולכן ההערות שלך האלו מיותרות ולא במקום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה עושה את מה שמשרד האוצר אומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עושה את מה שהמשרד אומר כשאני חושב שזה נכון. כשאני חושב שלא, אז לא. אתה האדם האחרון פה בחדר שאני צריך לתת לו דין וחשבון. אני רוצה שתגדירו במפורש שכל עוד המודול לא מוכן החובה הזאת לא חלה על המעסיקים, ואני רוצה שיהיה כתוב במפורש מה הדרישה מהמעסיק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסעיף הוא רק הסמכה. אם הסעיף הזה עובר, אין שום חובה על אף מעסיק. החובה תהיה רק ברגע שנגיע לוועדה ונאשר את הדברים, את הטפסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובכל זאת אני חושב שבנוסח אתם צריכים - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז בשביל מה אתם מביאים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה גוף שיש לו את הכלים, הכל מגיע אליו. יש כאן אי הבנה בין הרשויות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כשישבנו על הנושא הזה של מענק מס הכנסה שלילי אמרנו שיידרש המידע לטובת התשלום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שהביטוח הלאומי יעביר לכם. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> העברת המידע זה לא מה שלוקח את זמן הפיתוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים מיצוי זכויות. לא אכפת לי מהמעסיקים, לא אכפת לי מתי מעבירים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אומרת לך הרשות האחראית על הביצוע שהעברת המידע מביטוח לאומי לרשות המסים מייצרת קשיים תפעוליים. הקשיים התפעוליים האלה יפגעו בסופו של דבר במיצוי הזכויות. ההצעה שאנחנו מבקשים לאשר פה זה בדיוק כדי להבטיח מיצוי זכויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, אני איתך לגמרי, אבל יש לי הרגשה שהסיפור פה הוא איפה הכסף יישב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא בטוחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אותי לא מעניין איפה הכסף יישב, אותי מעניין שבסופו של דבר משלמים את הכסף לאותן נשים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הדבר היחיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שאמון על תשלום מס הכנסה שלילי בישראל זה מס הכנסה, זו רשות המסים. אם עכשיו את רוצה לייצר מצב שקבוצה אחת תקבל מרשות המסים וקבוצה אחת תקבל מביטוח לאומי את רק תסבכי. איך עכשיו האישה עוברת מקבוצה לקבוצה, מה קורה לה? מי מדווח? איך מדווח? אנחנו רוצים לבנות פה מנגנון אחיד, מסודר. אגב, המנגנון הזה יעזור לנו גם להפוך את זה אוטומטית לעוד קבוצות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אני מסכימה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה צריך להיות במקום אחד. אפרופו לגבי נושא הזמן, כמה זמן ייקח לרשות המסים לפתח, יש לנו פתרון גם לזה. כל התקנות שיהיו בנושא האוטומציה יצטרכו לעבור אישור בוועדת הכספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אתה מאשר עכשיו אם הכל צריך לבוא לכאן? שהביטוח הלאומי יעביר את כל הפרטים בינתיים לרשות המסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לקראת ההצבעה להביא נוסח. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו מעניקים בביטוח לאומי זכויות לאנשים מבלי שהם בכלל נדרשים לבצע פעולה כלשהי. אנחנו פשוט מודעים למצב שלהם מבחינת העבודה. אנחנו שועטים לכיוון של הענקת זכויות ללא צורך של הזכאים בכלל לבצע פעולה כלשהי, על בסיס מאגרי המידע והצלבות הנתונים, מה שאומר שאנשים מקבלים את מה שמגיע להם מבלי שהם אפילו מודעים לכך שזה מגיע להם. כל מה שאנחנו מקבלים זה את הפרמטרים שעל פיהם נקבעת הזכאות. שאר הנתונים נמצאים בחזקתנו. אנחנו מבצעים את ההצלבה ומעבירים ישירות לחשבון הזכאים את מה שמגיע להם. אנחנו לא מנסים לנכס אלינו משהו, אנחנו עושים את זה אך ורק בפן הלאומי והממלכתי. מה שתחליטו מקובל עלינו, רק תדעו מה מצב הדברים והיכולות העכשוויות בביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים חזרה למקום ממנו הפסקנו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> עמוד 8, סעיף (1ד). הועלתה השאלה - כמה זמן יוכלו להגיש את הבקשה לקבלת המענק. כרגע, אם אנחנו לא כותבים שום דבר אחר, המועד להגשת בקשה למענק זה 18 חודשים מיום הסתיימות התנאים. לפי סעיף 296 מענק מעבר בגין לחוק הביטוח העלאת גיל הלאומי – הפרישה המועד להגשת בקשה למענק (1) אין לה הכנסה מעבודה או מעסק או ממשלח יד, ואינה 18 חודשים נמצאת בחופשה ללא תשלום ביוזמתה. מיום התקיימות התנאים << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אחרי הדיון הקודם הבנו שפספסנו פה התייחסות לזה שאישה יוצאת מיוזמתה לחופשה ללא תשלום, שאז היא יכולה להיות זכאית למענק. מה שכזה דבר יכול לעשות זה שכל אישה שמגיעה לגיל 62 יכולה, אם השכר שלה נמוך יותר, לצאת לחופשה ללא תשלום, לקבל 4,000 שקל על פני ארבעה חודשים, ואז לחזור חזרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם המעסיק מוציא לחל"ת זה לא חל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בסדר. מה הם רוצים למנוע? הם רוצים למנוע מצב שבו תגיעי לגיל 62, תצאי לחל"ת, תקבלי מקבלת ארבעה חודשים את המענק, ואז תחזרי לעבודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם קבענו שהיא לא משתכרת, מה זה אומר שהיא נמצאת בחופשה ללא תשלום ביוזמתה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יכול להיות שהיא לא משתכרת כי היא יצאה לחופשה ללא תשלום מיוזמתה. לאישה הזאת לא יכוון המענק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז עכשיו נכוון. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> השאלה מה המטרה של המענק. אם המטרה של המענק הוא לתת 4,000 שקל לכל אישה, לא משנה מה המצב - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא שכל אישה שהגיעה לגיל 62 יכולה לקבל את המענק. אם האישה יצאה לחל"ת ביוזמתה כי היא שחוקה, זה לא יחול עליה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר מה הייתה המטרה של המענק הזה. המטרה של המענק הזה הייתה בהתחלה לנשים שנפלטו לפני גיל 60. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאין להן תקופת אכשרה לאבטלה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> שלא עבדו אחרי גיל 60. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף הזה בא למנוע מאישה שהגיעה לגיל 62 לצאת לחל"ת למשך ארבעה חודשים רק כדי לקבל את המענק ואז לחזור לעבודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם היא לא משתכרת היא צריכה לקבל את המענק הזה. << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> מה שביקשנו לציין במדויק זה שזה יחול על נשים שאילולא העלאה בגיל הפרישה הן היו יכולות להיות זכאיות לקצבת אזרח ותיק. זה אומר נשים שעבדו ויש להן תקופת אכשרה, או נשים שהיו פטורות מתקופת אכשרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להקריא את הנוסח המתוקן? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי סעיף 245א(2), או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246ב. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מה שהיה כתוב בנוסח המקורי זה שההכנסה לא עולה על 73.5% מהשכר הממוצע, שהאישה לא מגיעה לשכר של 7,750, ובהגדרת הכנסה הכנסנו הכנסה מכל מקור, שזו גם הכנסה מהון. אמרנו שהכנסה מהון תובא בחשבון רק במחצית מההכנסה שתיזקף על שמה של האישה, כי אנחנו חושבים שזה נכון להתייחס להכנסות מעבודה ולהכנסות מהון באופן דומה. מכיוון שהבנו מאנשי הביטוח הלאומי שהם לא מסוגלים לעשות את המבחן הזה, אנחנו רוצים להוציא מהקריטריון של ה-7,750 את ההכנסה מהון. המשמעות היא שמבחינת הקריטריון של גובה המענק השינוי הזה הוא שינוי מיטיב, הוא לא כולל הכנסה מהון. זה אומר שלאישה יכולה להיות הכנסה מאוד גבוהה מנכסים ומהשקעות אחרות והיא עדיין תהיה זכאית למענק המלא. מה כן עשינו? אמרנו שלא נכון ללכת למצב שבו אנחנו נותנים הכנסה לאישה שיש לה הכנסה שוטפת מהון, לכן הצענו לקבוע מבחן של הכנסות מהון בשנה הקודמת, להגיד שאישה שהיו לה הכנסות שעמדו על 60,000 שקל בשנה שקדמה לאותו מועד לא תהיה זכאית למענק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק מהון, לא קשור לשכר? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא קשור לשכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשאתם מחשבים הכנסה מהון, איך אתם מחשבים את זה? למשק בית או לאישה בנפרד? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו נשארים עם אותו נוסח שהיה קודם, שההכנסה המשותפת מתחלקת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם למשק בית יש עכשיו הכנסה של 9,999 שקלים, האישה הזאת תהיה זכאית? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכנסות מפנסיה באות בחשבון? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הכנסות מפנסיה הן הכנסות שמוגדרות כהכנסות שמקורן בקצבה המשולמת מכוח חיקוק דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. הכנסות מהון הן הכנסות נפרדות. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לנשים שההכנסות שלהן מאוד נמוכות ההסדר הזה מיטיב לעומת ההסדר שהופיע קודם. אותן נשים יכולות עכשיו ליהנות גם מהכנסות נמוכות מהון וגם ליהנות מהמענק. היא יכולה להגיע עד 12,750 מהכנסות מהון ומהמענק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים לזה שאין סיבה שמי שיש לה הכנסה נמוכה תשלם עליה ומצבה יהיה דומה למי שיש לה הכנסה הונית של מיליונים, אבל מה קורה עם אלה שנופלים בין לבין? לפי מה שאני מבין, מדובר על הכנסה של 60,000 שנתי. מישהו שיש לו הכנסה הונית של 72,000 בעצם אכל אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תזכור כל הזמן למי מיועד המענק הזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רק על זה חושב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המענק הזה מיועד לנשים מעל גיל 62 שנפלטו משוק העבודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה קורה עם הנשים שנופלות בין הכיסאות? אין להן איזה הון עצום של מיליונים, אבל הן גם לא מספיק "עניות" כדי שהן תוכלנה לקבל את מה שהן היו אמורות לקבל לפי הנוסח הקודם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עופר, תמיד יש פער. אתה יכול גם לשאול מה קורה עם מי שמרוויח 7,749 או 7,751. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה אם יש איזה שהוא מנגנון שיכול ליצור בין סכומים סבירים איזה שהוא - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אז נתווכח על מה הוא הסכום הסביר. המענק הזה מאוד מאוד פרוגרסיבי, מדובר בהשלמה ל-7,750 שקלים. בהסדר הקודם, עוד לפני השינוי, ההכנסה ההונית הייתה נכנסת לתוך סכום ההכנסה. כאן, בגלל איזה שהוא אירוע או חוסר יכולת תפעולית לבדוק הכנסה הונית, הולכים על הסדר אחר, אומרים שאם אותה אישה, במידה ויש לה הכנסות, תדווח או תצהיר על כך שיש לה הכנסות הוניות מעל 60,000 שקל היא לא תהיה זכאית, וכל השאר שיש להן פחות יהיו זכאיות ליותר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבין וגם תומך בזה, אבל אני שואל שאלה אחרת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת כסיף, היה לנו פה הסדר שמתאר את המנגנון שאתה מכוון אליו, מנגנון שהוא לא בינארי, משהו הדרגתי שיתחיל כבר מהשקל הראשון. כדי לפשט את האירוע הזה ולעזור למי שיש לה הכנסות נמוכות מהון, אמרנו שנעזוב את המורכבות הזאת, נעבור למשהו פשוט. המשהו הפשוט הזה הוא מבחן של 5,000 שקל בחודש, 60,000 שנתי על השנה שעברה. החלטנו שאנחנו רוצים ללכת לקראת, לכן קבענו רף קבוע. תמיד מי שנמצא מעל הבינאריות ישאל את השאלה שאתה שואל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבין אם מדובר בהכרח במקורות שונים, כי בהצהרה אתם אומרים שזה מקורות נוספים שמפורטים בסעיף 3. אם אישה משכירה את הדירה שלה ב-5,500, האם ה-500 העודפים שהיא מקבלת יילקחו בחשבון בהכנסה שלה של ה-7,550, או שהיא נשללת מזכאותה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כן, היא נשללת. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בהבטחת הכנסה זה לא מובא בחשבון. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כדי להגיע לכזה רף של רווחי הון אתה צריך להחזיק נכסים בשווין של בין 1.5 ל - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יכולה להיות לה דירה אחת שהיא משכירה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם יש לה דירה בבעלות ודירה שהיא משכירה - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, דירה אחת בבעלות. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כדי להגיע להכנסה של 5,000 שקל בחודש לאישה בודדת צריך שיהיה לה נכס ששווה בין מיליון וחצי למיליון 800. אם מדובר בזוג, תכפילו את הסכומים האלה בשלוש או אפילו בשלוש צפונה. אנחנו חושבים שזה מבחן שמבדיל טוב בין מי שתקבל את המענק לבין מי שלא תקבל את המענק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> גלעד, מה אתם רוצים לשנות בפסקה (3)? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> אנחנו רוצים להתייחס להגדרה של הכנסה שנתן המוסד לביטוח לאומי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למחוק את ההגדרה "הכנסה"? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז בלי מחצית? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן, במקום הזה בלי מחצית. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> פסקה (3) תישאר כפי שהיא מופיעה כאן, רק בלי ההגדרה שלכם, וייכתב: בסעיף זה, "הכנסה" – הכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> ההצעה שלנו היא להוסיף את התנאי הנוסף שדיבר עליו יובל: היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על המפורטים בסעיף קטן (3) בשנת המס שקדמה ליום בדיקת הזכאות - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זה "יום בדיקת הזכאות"? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> יום בדיקת הזכאות זה 62 עד 62 וארבעה חודשים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למועד הזכאות, לא ליום בדיקת הזכאות. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> אפשר להגיד למועד הזכאות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כי בדיקת הזכאות יכולה להיות גם שנה אחר כך. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, ובלבד שהיא הסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לביטוח לאומי לרשות המסים לשם בחינת עמידתה בתנאי זכאות זה למענק. לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה הנוספת שמשותפת לבני זוג במשק בית משותף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק רוצה להבין לגבי ההצהרה, מתי היא מתבצעת ואיך. איך היא מקבלת את הזכאות למענק? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> היא פונה למוסד לביטוח לאומי. במסגרת התביעה לקבלת המענק היא תידרש לתת הצהרה לגבי ההכנסות שלה בשנת המס הקודמת. המידע הזה יעבור מהביטוח הלאומי לרשות המסים, ורשות המסים תוכל לבחון את העמידה בקריטריונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קורה אם האישה פספסה את טווח הזכאות? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש לה שנה וחצי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אישה שאין לה הכנסה מפנסיה או מקצבאות יכולה לקבל עכשיו סכום נמוך יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לעניין הכנסה מהון בלבד. זה לא שיש לה הכנסות נוספות ואנחנו שוללים לה. איזה עוד מקור יש לה חוץ ממקור הון? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש כל מיני הכנסות שביטוח לאומי מביא בחשבון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה הכנסות נוספות? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> היו לנו מקרים של אנשים שהיה להם מספר במונית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הוני. פנסיה מחו"ל נחשבת כמו פנסיה? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> כן. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ביקשת מאיתנו לבדוק את הנושא הזה של זכאות למקבלי קצבאות נוספות. קבענו שיש ארבע קצבאות ששוללות לגמרי את הזכאות: קצבת נכות, שארים, הבטחת הכנסה ומזונות. אנחנו, אחרי ניתוח קצת יותר לעומק, רוצים להגיד שאישה שזכאית לקצבת שארים לא תישלל ממנה הזכאות למענק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איפה אתם שמים את השארים? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו רוצים להכניס את השארים בצורה כזאת שאישה שזכאית לקצבת שארים ותלויים תהיה זכאית למענק. מה הרציונל? הרציונל הוא שקצבאות נכות, הבטחת הכנסה או תשלום מזונות הן קצבאות חליפיות לקצבת זקנה. מה קורה עם קצבת שארים? מכיוון שקצבת שארים מקוזזת באופן חלקי מקצבת הזקנה, אנחנו מציעים להכניס את קצבת השארים לתוך מבחן ההכנסה ולקבוע שקצבת השארים תהיה חלק מתוך ה-4,000 שקל. לצורך העניין, אם אישה זכאית לקצבת שארים של 1,500 שקל, גובה המענק שהיא תהיה זכאית לו יהיה השלמה ל-4,000 שקל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הנוסח שהיה עד היום על שולחן הוועדה דיבר על כך שאישה שקיבלה קצבת שארים לא תהיה זכאית למענק הזה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> חברי הכנסת ביקשו בדיון הקודם שייבחן התנאי הזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון מאוד, ואכן נמצא שאין מקום לשלילה מוחלטת. מה שעכשיו נאמר זה שאישה שמקבלת שארים תהיה זכאית למענק, רק לפי הגבוה. אם השארים יותר גבוה מהמענק, היא תקבל את השארים, ואם המענק יותר גבוה, היא תקבל את המענק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את ההשלמה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה הנוסח שאתה מציע לסעיף קטן (6)? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> יש פה בעיה ביחס להבטחת הכנסה, כי הנשים שמקבלות הבטחת הכנסה הן הנשים העניות ביותר במשק, הן מקבלות סכומים מאוד קטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל זה הגדלנו להן את הבטחת ההכנסה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> ההגדלה היא לנשים שנולדו עד 1964, כשמענק הסיוע מתייחס לאלו שנולדו עד 1966. לאישה ילידת 1965 לא תהיה תוספת וגם לא תהיה זכאית למענק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בת כמה היא? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> היא בת 56 כרגע. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> היא זכאית להבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המענק הזה ניתן לנשים מעל גיל 60. איך זה קשור לאישה בת 55? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> כשהיא תגיע לגיל 60. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא תהיה זכאית כשהיא תגיע לגיל 60. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> ילידת 1965 זכאית להבטחת הכנסה אבל לא תקבל את התוספת. הבטחת ההכנסה מאוד נמוכה, היא בסדר גודל של 2,200 שקלים. מדובר בנשים הכי עניות שהן הכי נדפקות פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מציעה שכל הקצבאות האלו יובאו בחשבון בהכנסה? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> כן. אני חושבת שגם מזונות, כי מזונות זה לילדים, זה לא אמור להיות לאישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההערה שלך היא לגבי המזונות? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> ההערה שלי היא קודם כל לגבי הבטחת הכנסה, כי מדובר בנשים שמשתכרות סכומים הכי נמוכים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המענק ניתן לנשים שלא נמצאות בשוק התעסוקה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> העלאה בהבטחת הכנסה יותר נמוכה, הסך הכל הכולל יותר נמוך ממה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה אנחנו מכירים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> יש לפחות שנתיים שאין תוספת להבטחת הכנסה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אותה אישה ממשיכה לקבל את קצבת הבטחת ההכנסה לכל אורך התקופה, לכן המענק הזה לא מיועד לה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> גם קצבת שארים אותו דבר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מה שאת אומרת נוגע לבעיה אחרת שהפתרון שניתן לה הוא בסוגיה של הבטחת הכנסה. הסוגיה פה היא סוגיה של נשים שנפלטו מוקדם משוק התעסוקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק תסבירו לי למה המזונות כאן, הרי המזונות זה תשלום עבור הילדים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מזונות והבטחת הכנסה אמנם משולמות תחת שם שונה, אבל מבחינת המספרים, מבחינת גובה - - << אורח >> גלי עציון: << אורח >> הרציונל הוא שונה. תמיד ניסו לחבר את זה ולא הצליחו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כשנגיע לסוגיית הבטחת ההכנסה אתם תראו שהגדלנו ב-700 שקל לאותן נשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה אני מבין. אנחנו מדברים על אישה שנמצאת בגיל מתקדם ויש לה ילדים קטינים שבגינם היא מקבלת מזונות. המטרה של המזונות היא לא לכלכל את האישה, זה לכלכל את הילד. יובל, אני מבקש לבחון את הנושא של המזונות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו נבחן. לקצבת מזונות ולקצבת הבטחת הכנסה אנחנו מתייחסים לאורך החקיקה כולה כקצבאות חליפיות. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> קצבת מזונות זה לא חליפי. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> ההצעה שלנו לגבי שארים היא למחוק בפסקה (6) את המילה "שארים", ולהוסיף סעיף קטן (ה), שאומר: הייתה האישה זכאית למענק לפי סעיף זה ולקצבת שארים או תלויים באותו החודש, תהיה זכאית לגבוה מביניהם בלבד. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לפי איזה סעיף קצבת תלויים? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> לא כתבתי סעיף. אפשר לבדוק את הסעיף. << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> זה סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה לא הגבוה מביניהם. היא תקבל את התלויים או את השארים. אם המענק היה יותר גבוה, היא תקבל את ההפרש של המענק. אנחנו לא שוללים לה שארים ותלויים, זו קצבה מכוח החוק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא מנוסח טוב. הקצבאות האלו מנוכות לה מסכום המענק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הן לא מנוכות. את צודקת שהן נכנסות גם במבחן של ה-7,750 שקלים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה ההבדל? ממילא היא זכאית למענק פחות הקצבאות שהיא מקבלת. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> צריך להוריד בכלל את הסעיף הזה, זה צריך ללכת רק לפי מבחן ההכנסה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> המבחן של ה-7,750 עדיין נשאר. מה שאומרים פה זה שהביטוח הלאומי עבור אותו חודש ישלם לה 4,000 שקל או יותר אם קצבת התלויים או השארים שלה היא יותר. אם קצבת השארים שלה נמוכה יותר, היא מקבלת השלמה ל-4,000 שקל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גובה המענק מושפע משאלת גובה הקצבה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. בעוד שבנוסח הקיים הזכאות לקצבת שארים נשללה לחלוטין, כאן אומרים שקצבת השארים נכנסת במבחן ההכנסות שלה. אם המענק יותר גבוה, תקבלי את ההפרש. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שלומי, אתה חושב שיהיה הפרש בין שני החישובים? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בוודאי שכן. אם תהיה לאישה פנסיה של 1,500 ₪ ושארים של 1,500 ₪, היא תהיה זכאית למענק המלא. אם אני אבוא לבדוק אותה בשלב השני ואני אראה שהמענק הוא 4,000 והשארים הוא 1,500, היא תקבל עוד 2,500. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה קורה עם הבטחת הכנסה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוקעים פה בצורה איומה נשים שהן בשנתון יותר מוקדם. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בהבטחת הכנסה האישה זכאית לקצבה של עד 2,200 שקל לאורך כל התקופה. מה שאנחנו מדברים פה זה על ארבעה חודשים. מבחינת המתווה של העלאת גיל הפרישה סוכם על מתן מענה לאותן נשים שמקבלות הבטחת הכנסה, שזה יהיה בהמשך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה ה-700 שקל. << אורח >> לילי דגן: << אורח >> אותה אישה בגיל 62 שמקבלת הבטחת הכנסה הייתה אמורה לקבל סכום של 3,700. אישה בשנתונים של 1965,1966 לא תקבל. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> היא תקבל 2,200 שקל על פני כל השנה וחצי, מה שאותן נשים אחרות שנפלטו משוק התעסוקה שהמענק היה מיועד אליהן כי אמרו שלא תהיה להן שום הכנסה לא יקבלו. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> לפחות שהתוספת תהיה עד שנתון 1966, לא רק עד שנתון 1964. המטרה היא שהנשים האלו תוכלנה לחיות. במצב היום יורד להן סכום מאוד משמעותי. הרעיון הוא לא להיות מתודולוגי, אלא לחשוב שיש בסוף הדרך בן אדם ופה שצריך לאכול. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חד משמעית, יש בן אדם ופה שצריך לאכול, ולכן בגלל זה היא תקבל הבטחת הכנסה במשך שנתיים שלמות. המטרה של המענק הייתה לאותן נשים שנפלטו בשלב מוקדם משוק העבודה ואין להן פתרונות אחרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלו שמקבלות הבטחת הכנסה הן הנשים הכי עניות. פגיעה של מאות שקלים היא דרמה מאוד מאוד קשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרבה יותר ממאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם ככה המענק הזה לא באמת נותן את המענה המלא, אנחנו לא באמת מחליפים פה את הכל. בוא נראה איך מחריגים את הקצבה הזאת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאומרת פה נעמה. ברור מה הרציונל, גם אם אני לא מסכים עם החוק ועם הדרך לממש אותו. נניח שאנחנו כן מיטיבים את המצב של הנשים שמדובר בהן בחוק. למה להרע את המצב של נשים אחרות? צריך להיות פה איזה שהוא מנגנון שגם אם הוא מיטיב עם נשים אחרות הוא לא מרע את המצב של נשים אחרות, בעיקר של המוחלשות ביותר. אני מציע, ואני כבר מציג את זה כהסתייגות נוספת למה שהגשתי, שפסקה (6) תימחק לחלוטין. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> הנשים האחרות מקבלות את המענה דרך התוספת הזאת של ה-700 שקל להבטחת הכנסה. << אורח >> לילי דגן: << אורח >> זאת יכולה להיות אישה שהפסיקה לעבוד לפני גיל 60 בשל כל מיני אילוצים ומצאה - - << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> היא מצאה אותה על פני חמש שנים עד לגיל הפרישה שלה. << אורח >> לילי דגן: << אורח >> אנחנו לא יודעים. היא חייבת במבחן תעסוקה. << אורח >> לילי דגן: << אורח >> גם האישה שמקבלת את המענק של 4,000 יכולה להגיע אחרי אותם ארבעה חודשים להבטחת הכנסה ולקבל את ה-2,200. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חד משמעית. האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה שהביטוח הלאומי מייצר לה פתרון קבע במסגרת של הבטחת הכנסה, לא כפתרון פלסטר, לא כמענק הסתגלות, לא כמענק מעבר. לילי, אם את חושבת שצריך לתקן את מערכת הבטחת הכנסה, את יכולה ללכת לעשות את זה, אבל לא זה המקום לעשות את זה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בדיון שהיה לנו עם ביטוח לאומי רצינו שמקבלות הבטחת הכנסה יקבלו את המענק. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הכוונה לנשים שנפלטו מוקדם משוק התעסוקה ואין להן פתרונות אחרים. נשים שמקבלות הבטחת הכנסה, קצבת נכות או תשלום מזונות לא נכנסות למענק הזה. חשוב להזכיר שהנשים שמקבלות את הקצבאות האלו לא מקבלות אותן רק במשך ארבעת החודשים כמו המענק, הן זכאיות להן לכל אורך התקופה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ממשיכים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסוף הדיון הקודם נשאלה השאלה: האם מה ששולל לאישה את הזכאות למענק זה דמי האבטלה הרגילים, ה-175 ימים שהיא הייתה זכאית אליהם בלי קשר לחוק שלנו, או מה ששולל לה זה ה-176 אקסטרה שהיא קיבלה בחוק הזה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לאישה שנמצאת שבעה חודשים באבטלה ואז חוזרת לעבודה, או לאישה שנמצאת שבעה חודשים באבטלה ומפסיקה להתייצב בלשכת התעסוקה, לא יועד המענק. המענק יועד עבור נשים שנפלטו מוקדם משוק התעסוקה. עשינו פה מבחן ביניים כדי לראות האם יש נשים שנכנסות כזכאיות. מי שקיבלה זכאות ל-300 יום, עבורה לא יועד המענק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> צריך להבהיר בנוסח שהיא אינה זכאית כעת, כי דיברנו על זה שאם הייתה לה זכאות והיא לא ניצלה אותה זה לא יחול. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אם היא קיבלה דמי אבטלה מגיל 60 עד גיל 62, זה שולל את המענק, ואם היא הייתה זכאית ל-300 ימים מגיל 60 עד גיל 62, גם זה שולל את המענק. מצד שני, אם היא קיבלה עד גיל 60 300 ימים, היא יכולה לקבל את המענק. אם היא קיבלה את המענק בגיל 62 ולאחר מכן דמי אבטלה, זה גם לא שולל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה שאתה אומר זה שהשלילה היא מהיום הראשון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם האישה נפלטת משוק התעסוקה בגיל 60 ויש לה זכאות לדמי אבטלה, היא לא תהיה זכאית למענק בגיל 62 לפי הנוסח הזה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אם היא הייתה זכאית ולא מיצתה את הזכאות? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אם היא הייתה זכאית ולא הגישה תביעה לדמי אבטלה היא תהיה זכאית למענק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תיקנו את זה בנוסח. בעמוד 10, מכיוון ששינינו את ההגדרה לסכום הקובע ולא רשמנו 7,750 אלא ניסחנו את זה כ-73.5% מהשכר הממוצע, הסכום יתעדכן בהתאם לעלייה בשכר הממוצע. בעמוד 11 יש סעיף שהקראנו בפעם הקודמת ועכשיו מוצע למחוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> 269ב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> המוסד לביטוח לאומי עושה כל הזמן מאמצים כדי ליזום תביעות ולמצות זכויות של אנשים. מה שהיה כתוב פה זה שנצטרך ליצור את הזכות בלי שתהיה אלינו אפילו פנייה, בלי שנדע אפילו את הפרטים, בלי שנדע אפילו את מספר חשבון הבנק של האישה. הסעיף שאומר שגם אם בעוד 10 שנים לא שילמנו היא תוכל לבוא אלינו ולקבל את הכסף, זה דבר - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה שנה וחצי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> שנה וחצי מחליף את זה. יש לה שנה וחצי לפנות אלי כדי לשלם לה. מה שהיה כתוב פה זה שאני צריך ליזום והיא לא צריכה לעשות כלום. מה המשמעות? שאם היא לא פנתה אלי ולא עשיתי כלום, גם בעוד 10 שנים היא תוכל לבוא ולדרוש ממני לשלם לה את הכסף. בזה אני לא יכול לעמוד מהטעם שאין את כל הפרטים בפניי. אנחנו כן מתחייבים, וזה גם כתוב, ליזום, לעשות בדיקות מחשוביות, לשלוח מכתב לכל מי שהיא בפוטנציאל, לפרסם, להאריך את התקופה ל-18 חודשים כדי שאף אחת לא תפספס את זה. אני חייב שהיא תפנה אלי, אם באינטרנט, אם בטופס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שיש כאן זה "ככל שיהיה בידו את הנתונים". זה אפילו לא מחייב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו לא רוצים להימצא במצב שחלילה נציג מצג שווא. אני לא רוצה להימצא במצב שעוד כמה שנים, כשישאלו אותי, אני אגיד: אה, לא היו לי את הנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז תוחמים את זה בזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מזכיר שאנחנו נותנים להן אפשרות של 18 חודשים נוספים כדי לקבל את המענק. זה מחליף את הסעיף הזה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> טמקין, הסיפור הזה מאוד אמורפי, אני לא שקטה עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אם נתחום את הסעיף הזה ל-18 חודשים? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> עוד יותר גרוע, כי אם ביום ה-18 ויום לא שילמתי למישהי, מה היא תגיד לי? אתה חטאת לתפקידך, תשלם לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא מה שכתוב פה. כתוב "ככל שניתן פנייה יזומה". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מציעה שתהיה את האפשרות גם לאישה לעשות יזום וגם למוסד לביטוח לאומי במשך שנה וחצי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אתם הצד החזק במשוואה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כשישבנו פה על מענק חזרה לעבודה, אמרנו ששלחנו, למרות שזה לא היה בחוק, 400,000 אס,אם.אסים לכל מי שידענו שעומד בתנאי הזכאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתם ממלאים את הסעיף הזה הלכה למעשה, בואו נגדיר אותו שיהיה לכם נוח איתו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מנכ"ל הביטוח הלאומי, שהיה פה פעם שעברה, אמר שאנחנו ניתן דוח על יזום שנעשה. אוטומציה, לצערנו, במענק הזה לא ניתן לעשות. מה שכן אנחנו מתכננים זה לעשות יזום, לשלוח מסרון לכל מי שהיא על פי הנתונים שלנו עשויה להיות זכאית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שהנוסח לא יימחק אלא יותאם לכך שתוכלו לחיות איתו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל מה שעכשיו ביקשת מופיע בנוסח הראשון. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> היזום זה להגיש תביעה. כשאני יוזם, כשאני פונה למישהי שאני רואה שעל פי הנתונים היא כנראה לא עובדת, אני לא יודע מה ההכנסות שלה, בשביל זה היא חייבת להצהיר. היזום יהיה כדי שהיא תגיש תביעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לכתוב שבמידה וביטוח לאומי מזהה שהאישה עשויה להיות זכאית לקבלת המענק, תבוצע פנייה יזומה לאותה מבוטחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מציעה שלכל מי שנמצא במערכת של הביטוח הלאומי הוא יפנה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני עושה את זה ממילא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם לא יכולים לדעת תמיד על כל ההכנסות של האישה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל היא מצהירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את מדברת על הפנייה שלהם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם הפנייה שלהם וגם ההצהרה של האישה עד שנה וחצי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אין שום גמלה בביטוח הלאומי שהחוק אומר שאני צריך ליזום או לשלם באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אומרים ליזום. אנחנו מבקשים שתבוצע פנייה יזומה על ידי ביטוח לאומי לאותן מבוטחות שאתם מזהים שעלולות להיות זכאיות למענק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ברגע שזה ייכתב כחובה לביטוח הלאומי, המשמעות של זה תהיה שמישהי תבוא בעוד חמש שנים ותגיד: לא עשיתם את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בוא ננסח את זה ככה שלא תהיו חשופים לתביעות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה אולי אפשרי. כל נפגע עבודה, כל נכה איבה וכל נכה מכל סוג שהוא חייבים להגיש לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בעצמך אמרת לפני רגע שכשהיה מענק חזרה לעבודה ביצעתם פנייה יזומה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כאן מדובר במענק דומה שאמור לפצות נשים שנדחתה להן קצבת הזקנה מגיל 60 עד גיל 64 וחצי. אתם יודעים לתחם את האירוע הזה מבחינת הנתונים. במידה ואתם מזהים שהאישה עלולה להיות זכאית, אתם שולחים לה פנייה שבה נכתב: גברתי, לפני הנתונים של הביטוח הלאומי את עלולה להיות זכאית, כדי לבדוק את זכאותך תשלימי את הטופס. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו מתכוונים לעשות את זה, אבל ברגע שזה בגדר חובה זה קצת משנה את נטל הזכויות והחובות ועלול לחשוף, כמו שנאמר פה, את הביטוח הלאומי לשלם רק כי לא עשינו את הפנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה, אני בטוח שיש לך מספיק ניסיון כדי לנסח את הסעיף הזה כך שלא תהיה חשוף לתביעות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מבינה שאתה רוצה לכסות על כל התביעות האפשרויות של הביטוח הלאומי, אבל אני שוב מזכירה לך שהביטוח הלאומי הוא הצד החזק במשוואה. תתחיל לחשוב על האישה הזאת שעכשיו צריכה להתמודד עם כל כך הרבה קשיים שאנחנו מערימים עליה. אפשר לנסח את זה ככה שגם אתם תוכלו לחיות עם זה בשלום וגם שנוכל להביא את האישה למצב כזה שהיא לא תיפול בין הכיסאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך שאני מכיר את הביטוח הלאומי ואת המנכ"ל של הביטוח הלאומי אני יודע שאתם תבצעו את זה, שאתם תעשו את זה, אין לי ספק. הסעיף הזה חשוב לוועדה, לכן אני מבקש שהוא ייכנס פנימה בצורה שלא תחשוף אתכם לתביעות. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> 50,000 תביעות בשנה נשלחות ביזומים של קצבאות אזרח ותיק. בתקנות כתוב שתובע הגמלה חייב להגיש תביעה. זה לא מונע ממני מלשלוח את היזום. מה ששלומי אמר, ובצדק, שהמוסד לביטוח לאומי לא חייב ליזום, הוא רשאי. ברגע שכותבים את החובה, זה מקשה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין פה חובה. << אורח >> לבנה עזרא: << אורח >> חובת הגשת התביעה תהיה רשומה כמו כל תביעה אחרת שמוגשת במוסד. המוסד לביטוח לאומי רק מבקש לא לכתוב את המילה "יזום", כי אנחנו עושים את זה גם ככה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תציעו נוסח שיכלול את מה שאנחנו דורשים בצורה כזאת שתוכלו לחיות עם זה בשלום. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> האם ההחלטה שלך שיהיה איזה שהוא סעיף של יזום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> המשמעות של יזום היא לא תשלום אוטומטי, אלא - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור לכולם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו עוברים לדוח מסכם. ב-31 במרס, בכל שנה, החל משנת 2023, שר האוצר יגיש לוועדת הכספים, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ולוועדת העבודה והרווחה דוח מסכם בעניינים אלו לגבי התקופה שמיום 1 בינואר 2022 ועד מועד הדיווח: (1) השפעת השינוי בגיל הפרישה של נשים על הכנסותיהן של נשים שגיל הפרישה שלהן נדחה. פה אנחנו מציעים להוסיף: בצירוף נתוני ההכנסות האמורות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עם חובת הדיון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוועדה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בדרך כלל נותנים שיקול דעת לוועדה אם לדון או לא לדון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא שיקול דעת. הוועדה צריכה לדון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים, תרשמו את זה לפחות לגבי ועדת כספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמרית, מה שאת מציעה זה מעליב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כי מה קורה אם בדיווח יוצא שנשים יהיו יותר עניות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מוסיפים כלים משלימים כדי לשפר את מצבן של אותן נשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה סעיף מעליב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מעליב אותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעליב, גפני, אבל סעיף חשוב. מה, לא נכתוב אותו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך לכתוב שאם יתברר שהחששות שלנו מהעלאת גיל הפרישה מתממשים על חלק מהנשים, צריך לעצור את התהליך הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אתה לא יכול לחיות בעולם בינארי של אפס ואחד. אם מזהים כזה דבר, יש לכנסת ולממשלה מספיק כלים כדי לייצר פתרונות משלימים ולא לעצור את התהליך הזה. אני לא מוכן לחיות בעולם בינארי של אפס ואחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהייתה צריכה להיות פה איזו שהיא אמירה על כך שאם יתברר שהמצב הזה הוא מצב לא טוב מבחינת פלח מסוים באוכלוסייה, שזה בעיקר העניות, צריך לעצור תהליכים, לעשות דברים, לקבוע עכשיו שנעשה משהו. פה לא כתוב כלום. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (2) השפעת השינוי בגיל הפרישה של נשים על השתתפותן של נשים שגיל הפרישה שלהן נדחה בשוק העבודה. גם פה נוסיף: בצירוף נתוני התעסוקה והאבטלה. את פסקה (3) אני מציעה למחוק, כי זה כבר מוסדר אצל המוסד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש להוסיף הסתייגות של האופוזיציה על כך שבמידה ויתברר שיש שינוי באותם חלקי אוכלוסייה שעליהם דיברנו, שזה בעיקר נשים עניות, התהליך ייעצר, או תימצא דרך לפתור את הבעיה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (4)נתונים לגבי ביצוע הכשרות מקצועיות לנשים שגיל הפרישה שלהן נדחה, התאמת ההכשרות המקצועיות לרמות השכלה שונות, קיום ההכשרות בפריסה ארצית, לרבות באזורי פריפריה גיאוגרפית, וביצוע ההכשרות באתרים נגישים פיזית ותחבורתית וכן נתונים לגבי היקף ההשתתפות של נשים שגיל הפרישה שלהן נדחה בהכשרות המקצועיות. זה לא סעיף שמחייב אותן לעשות את זה, זה רק סעיף שהן ידווחו אם וכיצד זה נעשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שתהיה פה גם התייחסות לאפקטיביות של ההכשרה המקצועית ואם נעשתה השמה איפה שצריך. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (5)נתונים לגבי היקף השתתפותן של נשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו בהכשרות המקצועיות ורמת הכנסתן, תוך השוואה לרמת הכנסתן לפני שהשתתפו בהכשרות מקצועיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שזה נותן מענה, עופר, למה שביקשת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חלקי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מה צריך להוסיף? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין פה התייחסות לנושא של השמה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הן משתתפות בשוק העבודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (6) השתלבותן בעבודה של נשים שקיבלו דמי אבטלה לפי סעיף 171(א)(1ב) או (1ג) לחוק הביטוח הלאומי, לאחר קבלת דמי האבטלה כאמור. (7) שיעורי המיצוי של מענק עבודה לפי סעיף 6ה לחוק מענק עבודה וכן יישום הוראות הסעיף. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> למה את מתכוונת במילים "וכן יישום הוראות הסעיף"? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש הרבה מאוד הוראות שקבענו לגבי אוטומציה, לגבי מקדמות שצריך לדווח איך מיישמים את הביצוע. ב-1 בינואר בכל שנה, החל משנת 2024, המוסד לביטוח לאומי יגיש לוועדת הכספים, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ולוועדת העבודה והרווחה של הכנסת דוח מסכם בעניינים אלו לגבי התקופה שמיום 1 בינואר 2022 ועד מועד הדיווח; (1) השינוי בתחולת העוני בקרב נשים ילידות שנת 1960 עד 1969; (2) פעולות ליידוע מבוטחים בדבר זכאויותיהם וייזום פניות למבוטחים לגבי מענק סיוע; (3) השפעת דחיית גיל הפרישה של נשים על מצבן וזכאותן לגמלאות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> חלק מהנתונים שיש כאן הם נתונים שאנחנו מקבלים מהלמ"ס, לא בהכרח יש לנו אותם, לכן חשוב לנו שיצוין שזה כל עוד יש בידינו את המידע הזה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ואם לא? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואם לא, אז צריך שיהיה כתוב שהם אמורים להעביר להם אותו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו רוצים להעביר, אבל יכול להיות שזה לא יגיע בדיוק בינואר, זה יגיע מספר חודשים לאחר מכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל דחינו את זה בשנה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה לא מספיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> עוד לא קיבלנו השנה את הנתונים מ-2020. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז תדווחו על 2019. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תמיד אפשר להסביר בוועדה שיש בעיה. לא בגלל זה משנים חוק. אנחנו רוצים שזה יתבצע על פי הנוהל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו מוכנים לתת את כל הנתונים ככל שהם יהיו בידינו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא רק "ככל שהם יהיו בידינו", זה גם להתאמץ. אם אנחנו יודעים שזה בא על מקום מסוים, אנחנו מעירים. יש כאן גם חובת עשייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לנו חשוב לקבל את הנתונים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שלומי, אתה רוצה שאני אוסיף בפסקה (ב) את המילים "לגבי נתונים שקיימים בידו עד מועד הדיווח"? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. אנחנו לא אחראים על עבודת הלמ"ס וגורמים אחרים. ככל שזה יהיה בידינו אנחנו אמורים לשתף. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מקובל התיקון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא בטוח שאנחנו ב-31 במרס יכולים לקבל נתונים מלאים על עבודה של שנה קודם, לכן ה-31 במרס 2023 יחול עלינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי צריך לחייב שלשכת התעסוקה תמסור את הנתונים למוסד לביטוח לאומי. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הבעיה היא לא העברת המידע, הבעיה היא כמה זמן לוקח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף נגיע למצב שלא נקבל את הדיווח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבקשת שבסעיף הדיווח של המוסד לביטוח לאומי יהיה גם דיווח על כל הכלים להנגשה ומיצוי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה רק לגבי מענק סיוע מה שצריך לדווח. את רוצה שהם ידווחו גם על האבטלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, עדיף שיהיה את הנתון הזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אין בעיה. באבטלה זה בדרך כלל תביעה קיימת. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שלומי, גם לכם נוריד את הסעיף של "ככל שהנתונים קיימים בידיו". תדווחו על מה שיש לכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנתונים שתעבירו הם נתונים שבידכם. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> כרגע, לפי סעיף השיפוי, אוצר המדינה ישפה את הביטוח הלאומי גם עבור מענק הסיוע וגם עבור האבטלה. השיפוי לאבטלה ניתן דרך סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרו לנו שכל התוספות של חוק עידוד פרישה לא מובאות בחשבון. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> חוץ מאבטלה והדיסריגרד. כרגע צריך להיות פה רק העניין של מענק הסיוע. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מקובל על ביטוח לאומי? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כרגע רק 269א. סעיף השיפוי יהיה בחוק הביטוח הלאומי? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בתוך חוק הביטוח הלאומי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (ג) ועדת הכספים תקיים, אחת לשנה, דיון בדיווחים שהיא קיבלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתי רוצה שבכל מה שקשור למיצוי מול רשות המיסוי תהיה הנגשה באמהרית, רוסית וערבית. כל מערך ההכשרות חייב להיות מונגש בכל השפות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ההכשרה המקצועית לא מוסדרת בחוק, לכן אין לי איפה לכתוב באיזה שפות היא תהיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרנו שכל המענים של המתווה הזה יהיו מונגשים כדי שהציבור יוכל לגשת אליהם. אני רוצה שכל דבר שקשור למענה של המתווה הזה יהיה בארבע שפות. אלו שמיצוי הזכויות שלהן יהיה הכי מוגבל הן נשים דוברות אמהרית, רוסית וערבית. ברור שההכשרה לא תהיה רב-שפתית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנגשת איזה מידע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל המתווה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביטוח לאומי, מה עמדתכם? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אתר הביטוח הלאומי כבר היום בעברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית. כך יהיה גם לגבי המתווה הזה. אם השאלה היא אם כל טופס יהיה באמהרית ורוסית, התשובה היא לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שביקשתי. אני מדברת על כל המענים של הסיפור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעשו כמו שהיום אתם יודעים להנגיש את הסיפור של הבטחת הכנסה לקשישים בשפות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קורה עם יתר הדברים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה יתר דברים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מבין למה זה לא חלק מלשון החוק. אני מבקש שיהיה כתוב הנגשת כל המידע, כי אם כתוב רק מידע, מישהו יבוא ויגיד שזה כן וזה לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי רשות המסים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם רשות המסים מתעקשת שמענק שלילי יהיה אצלה, אנא - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא מענק שלילי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מס הכנסה שלילי. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו בודקים את הנושא בשביל לתת מענה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה הולך עכשיו לאתר של משרד העלייה והקליטה ונכנס לסעיף של ההכשרות המקצועיות, יש שם יותר מ-3,000 קורסים מתורגמים לחמש שפות במנוע החיפוש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רציתי את המידע לגבי ההכשרות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה בהחלטת ממשלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז לא בחקיקה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שרציתי בחקיקה שיהיה זה שהמתווה יונגש רב-שפתי. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> העניין של הנגשת מידע הוא בר ביצוע, אבל מבחינת היישומים - - << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יש הבדל בין המידע לבין הטופס עצמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שכל המידע שקשור למתווה יונגש באותן שפות שמפורטות פה, שזה אמהרית, רוסית וערבית, והוא יופיע באתר של כל מוסד, אם זה ברשות המסים ובמוסד לביטוח לאומי. הכשרות מקצועיות נכנסות להחלטת ממשלה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בעמוד 14, בסעיף 37ב, יש הוראת תחולה לתיקון שעשינו בחוק הבטחת הכנסה, שנועדה להבהיר שהתוספת שניתנת להבטחת הכנסה תינתן גם למי שמקבלת מזונות. אני מבינה שזו אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה, נכון? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> כן, על פי הנתונים שיש לנו, יש כ-17 נשים שמקבלות דמי מזונות בין גילאי 62 ל-64. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הוראות סעיף 5(ז) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 37א לחוק זה, יחולו על תשלום גמלת הבטחת הכנסה, או תשלום מזונות, בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך. << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> רצינו להוסיף את המילים "זכאית לפי סעיף", כדי שזה לא יחול על מקבלות שארים ותלויים שמקבלות לפי השיעור המוגדל יותר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תסבירו, כי זה לא סעיף שקיים בנוסח. << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> מאחר ונשים שזכאיות לגמלת שארים ותלויים זכאיות לשיעור הגמלה המוגדל גם לפני גיל הפרישה, צריך להחריג אותן מהמתווה של ה-700. ביקשנו שבנוסח יהיה כתוב כך: אישה הזכאית לגמלה לפי סעיף 5א(2)(ב), שזה מתייחס לקבוצת הזכאיות בין גיל 55 שלא כוללת את הזכאיות לשארים ותלויים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> את מי את גורעת פה מהזכאות? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> אני גורעת את הנשים שזכאיות לשארים ותלויים שממילא מקבלות לפי השיעור המוגדל כמו זכאיות בגיל הפרישה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בכל גיל? << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> בכל גיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שאת אומרת זה שהעלאת גיל הפרישה לא משפיעה עליהן. << אורח >> שרית דמרי: << אורח >> העלאת גיל הפרישה לקבוצה הזאת לא משפיעה, הן ממילא מקבלות את השיעור המוגדל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (ה) על אף האמור בסעיפים 7(א)(1) ו-17(2)(א), אם עובדת הגישה בקשה חד פעמית לקבלת מענקים לפי סעיף זה, יקבע המנהל בכל שנת מס עד ה-15 ביולי של שנת המס העוקבת את זכאותה למענק ואת סכום המענק המגיע לה כאמור בסעיף 9, בהסתמך על המידע שבידיו, ואם מצא כי העובדת זכאית למענק ישולם לה סכום המענק במועדים הקבועים בסעיף 12(1). יש כאן תשלום בשנה העוקבת בעד השנה שחלפה. החידוש הוא שהיא לא צריכה לחדש את הבקשה מחדש בשנת המס הבאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עניין המקדמות, נכון? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, אנחנו לא במקדמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירו את המנגנון שאתם מציעים כמנגנון זמני עד הקמת תהליך האוטומציה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מכיוון שעד שיתחיל להיות לנו המידע אנחנו לא יכולים להפעיל את זה באופן אוטומטי, מה שאנחנו מציעים הוא פתרון של מקדמות שלפיו העובדת תצטרך להצהיר על ההכנסה שלה כמה פעמים במהלך השנה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כמה פעמים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לפני כל תשלום היא תצהיר על ההכנסה שלה עד אותו מועד. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו הצענו פתרון קבע. פתרון הקבע מדבר על זה שרשות המסים תקבל מידע מלא שבאמצעותו היא תוכל לשלם את מענקי העבודה. יש תקופת ביניים של שנתיים. אנחנו צריכים למצוא פתרון לתקופה הזאת של השנתיים כדי לתת את המענק כבר מהשנה הקרובה. מה שאנחנו מציעים זה לעבור למנגנון שוטף. בגלל שאין לנו את המידע ואין לנו יכולת לייצר אוטומציה בשנה הראשונה, אנחנו מבקשים לייצר תשלום שוטף שמאפשר לקבל את הכסף במהלך השנה, שאז האישה תצטרך להצהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך להצהיר? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> ביישום מקוון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כמה פעמים היא צריכה להצהיר? << אורח >> רחל קופר: << אורח >> פעם ברבעון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> פעם בשנה זה הגיוני, אבל פעם בשלושה חודשים זה מוגזם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולנו יודעים שהנשים שמדובר בהן יתקשו בזה. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> אנחנו מודעים לפערים במיצוי זכויות, לכן אנחנו עושים מהלכים אקטיביים של פנייה. כשאנחנו יודעים שיש אוכלוסייה זכאית - אנחנו פונים. כל אותן נשים שהיום זכאיות למענק עבודה יקבלו פנייה אקטיבית מרשות המסים, על פי נתוני השנה הנוכחית. בשנה השוטפת אנחנו חייבים לגשר על פער המידע. כדי לעשות את זה בצורה מיטבית כך שיהיו מינימום הפרשים בסוף השנה ויהיו מינימום חובות לכאן או לכאן, אנחנו מעדיפים שיהיו הצהרות לאורך השנה. אפשר להתפשר, שזה עניין של החלטה, והמחיר יהיה עד כמה אנחנו מסתכנים בלתת בחסר - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא שמה תלושים. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> אני מדברת על שנת המקדמות, על סמך מה אנחנו נשלם. אין בעיה שנקבל הצהרה פעם אחת במהלך השנה ועבור יתר החודשים נשתמש במידע הזה ונניח שהמידע לא השתנה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ואז תתקזזו. << אורח >> רחל קופר: << אורח >> ההשלכות של זה עשויות להיות שמישהי שהיה שינוי מהותי ברמת ההכנסה שלה לאורך השנה תקבל מענק ביתר או בחסר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> המשמעות של זה שהיא תקבל ביתר או בחסר זה שיצטרכו להתקזז בסוף על גובה ההכנסה שלה. אמנם אנחנו מפחיתים את החיכוך במועד הגשת התביעה, אבל אנחנו מגדילים את החיכוך במועד מתן או החזר נוסף בעתיד. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אפשר שהיא תדע מזה כבר מלכתחילה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ככל שאנחנו מתבססים על ההצהרה הראשונה בשלושת החודשים הראשונים, כך יותר נשים יצטרכו להחזיר כסף בסוף השנה או לקבל החזרים בסוף השנה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אם אני כעצמאית משלמת מקדמות לביטוח לאומי, אני מודעת לזה שבסוף השנה אני מתקזזת. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון, פשוט היה לכם מאוד חשוב שתהיה קצבה שוטפת שתשקף. חשבנו שהמחיר של להצהיר בצורה אקטיבית כל חודש הוא עדיף. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אנחנו מדברים ומדברות פה על נשים שהן בלאו הכי מוחלשות, בלאו הכי נמצאות בקצה של הקצה של הקצה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יש את האפשרות שהיא תדווח פעם אחת, שאז המחיר של זה יהיה שיצטרכו להתקזז בסוף, או האפשרות שהיא תצהיר לאורך השנה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מה הסיכויים שיהיו הרבה תנודות בהכנסה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הרבה פעמים משולמות באמצע השנה כל מיני הכנסות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באוגוסט ובספטמבר, לא באוקטובר, נובמבר ודצמבר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מציעה שזה יהיה פעם בשנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הייתי רוצה שיהיה בסוף השנה קיזוז גדול, שהיא תיקלע למצב שאנחנו לוקחים ממנה חזרה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> זה בדיוק הטרייד אוף שאנחנו מנסים לשקף לכם. יש טרייד אוף בין צמצום החיכוך בדיווח לבין צמצום החיכוך בהתקזזות. ככל שהמידע שמגיע לרשות המסים הוא יותר מדויק ויותר משקף את המציאות על ידי זה שהדיווח הוא כל רבעון, כך החיכוך שנמצא בסוף הוא חיכוך הרבה יותר מצומצם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על נשים מבוגרות שלחלק גדול מהן יש גם בעיה שפתית. נראה לך שנבקש מהן ארבע פעמים בשנה לטפל בזה? זה לא יקרה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מקובל. בתור איש מקצוע חובתי להגיד לכם שהנושא הזה של מעבר לדיווח חד פעמי גורר יותר חיכוך בתשלום האחרון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין שום אפשרות לעשות שימוש ב-106? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> השימוש ב-106 הוא לשנה קודמת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ה-106 אמור לתת לך תמונה שנתית. למה לא להשתמש ב-106? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה כבר קיים בחוק. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> הבעיה היא רק בשנתיים האלו. האם אפשר להביא משהו שיענה על הצורך שלכם ולא יעמיס יותר מידי על הנשים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיווח חד שנתי מספק אתכם? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. דיווח אחד בתחילת השנה דורש גם רישום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם לא יהיה יותר נכון, כדי למנוע את מה שאתה מכנה חיכוך בניכוי, שהדיווח הראשון יהיה אחרי שלושה תלושים? זה לא יעזור? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אתה בגדול יכול להסתמך גם על הנתונים של שנה שעברה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם על שנה שעברה, אז ה-106 כן יכול לעזור. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> האם דיווח חד שנתי לגבי השנה הקודמת או לגבי שלושת החודשים הראשונים? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לגבי שלושה חודשים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו מציעים דיווח חד פעמים לגבי שלושת החודשים הראשונים של השנה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואז אתה מוריד את החיכוך של הניכוי. שנה אחרי אפשר כבר לעשות את זה או בדיווח או ב-106. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפעם הראשונה שבה ניגשת אישה לבקש את המענק היא מדווחת על שלושה חודשים אחורה, והדיווח הזה תקף שנה קדימה. הדיווח הוא על בסיס תלושים? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> שלושה תלושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה קורה שנה אחר כך? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> היא לא צריכה לצרף תלושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנה אחר כך היא מעדכנת את ההצהרה שנה קדימה. איך זה יירשם בנוסח? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עובדת, למעט עצמאית, שיש לה יסוד סביר להניח כי תהיה זכאית למענק בשנת המס 2022 או 2023, לפי סעיף זה, רשאית להגיש החל מ-1 באפריל ואילך בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה שנה, ובלבד שהצהירה, בבקשה כאמור, על סכום הכנסתה והכנסת בן זוגה בחודשים הקודמים של שנת המס, ושמצא המנהל כי יש יסוד סביר להניח כי היא תהיה זכאית למענק בעבור אותה שנה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (2)המקדמה תהיה של 60% מסכום המענק כאמור בסעיף זה, שיש להניח שהעובדת תהיה זכאית לו באותה שנה. (3)רשות המסים בישראל תעביר תשלום של מקדמה כאמור בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אם היא הגישה את ההצהרה ב-1 באפריל, מתי היא מקבלת את התשלום? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ב-18 באפריל בערך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל פה, אם רוצים לעשות את זה בצורה ארגונית, צריך לשנות את פסקה (3) כך שיהיה כתוב בה: 15 ימים מיום הגשת הבקשה בחודש - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כי זו הגשת בקשה אחת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> התשלום הוא רבעוני, אבל הבקשה היא אחת. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ולכן צריך לתקן את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תציעו נוסח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רשות המסים בישראל תעביר תשלום של מקדמה כאמור בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים, וכן ב-15 ביולי, ב-15 באוקטובר וב-15 בינואר בשנה העוקבת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאומרים שזה 60% מסכום המענק, ברור שזה החלק היחסי מאותם חודשים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, זה 60% מהמענק השנתי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ישי, אתה מוכן להסביר מתי היא מבקשת וכמה היא מקבלת כל פעם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היא תגיש באפריל את הבקשה למענק. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> חד פעמית לכל שנת מס? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, ואז יהיו ארבעה תשלומים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תשלום ראשון היא מקבלת תוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כמה אחוזים זה מהענק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה יוצא 15%. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> 15% מהמענק השנתי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כי זה 60 חלקי ארבע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואז התשלום הבא הוא ב-15 ביולי, ב-15 באוקטובר וב-15 בינואר בשנה העוקבת. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ויהיה עוד תשלום של השלמת המקדמה, מה שקראנו בסעיף הראשון. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> איפה זה יהיה? צריך להגיד מה קורה עם היתרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי היא משולמת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בסעיף קטן (ה). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אולי צריך לומר את זה, כי זה לא ברור. היתרה מגיעה לה ב-15 ביולי של השנה העוקבת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו חוזרים לעמוד 24, סעיף (ו). (ו) נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), החל משנת המס 2024 ואילך, ועל אף האמור בסעיפים 7, 9 ו- 12, לפחות 75% מסכום המענק שזכאית לו עובדת שאיננה עצמאית, שהגישה בקשה חד פעמית לפי סעיף קטן (ה), ישולם לה בשנת המס שבשלה משולם המענק, בעד כל רבעון, בסמוך לתחילת הרבעון הבא אחריו, ויתרת המענק שזכאית לו העובדת ישולם לה עד ה-15 ביולי של שנת המס העוקבת. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות ותיאומים נדרשים לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות של זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההנחה היא שבתחילת 2024 כבר יהיה לנו את המידע שאנחנו צריכים על ידי המעסיקים ונוכל לתת את המענק באופן אוטומטי במהלך שנת המס. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כמה אחוזים ישולמו לה כל רבעון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 75% חלקי ארבע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נעשה 80%. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מעדיפים שלושה תשלומים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בסוף כל רבעון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה רבעון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תשלום ראשון יהיה באפריל, תשלום שני יהיה ביולי, ותשלום שלישי יהיה באוקטובר. התשלום הרביעי והאחרון יהיה ביולי בשנה העוקבת, כשכבר נדע את הנתונים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז לא צריך לכתוב את המילים "בעד כל רבעון". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש את העניין של מתי אתה משלם ואת העניין של בעד מה אתה משלם. או שתגיד אחוזים במקום בעד מה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נעשה אחוזים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ישולם 25% ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר מסכום המענק שזכאית לו העובדת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נדייק את הנוסח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך להתחיל להגיד שהעובדת שהגישה בקשה חד פעמית תקבל 25% מסכום המענק ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר, ואת יתרת המענק - - << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יתרת המענק מופיעה שם. הדבר היחיד שאנחנו צריכים לוודא זה אם התאריך הוא 1 באפריל או 1 במאי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תבדקו עכשיו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לשנות את זה ל-15 באפריל, לא ל-1 באפריל, כדי שהנתונים של מרס כבר ייכנסו ואפשר יהיה להסתמך עליהם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> 15 באפריל, 15 ביולי ו-15 באוקטובר, כל פעם 25% מסכום המענק? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> עד ה-15 באפריל, עד ה-15 ביולי ועד ה-15 באוקטובר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אקריא את הנוסח. (ו) נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), החל משנת המס 2024 ואילך, ועל אף האמור בסעיפים 7,9 ו-12, לפחות 75% מסכום המענק שזכאית לו עובדת שאיננה עצמאית, שהגישה בקשה חד פעמית לפי סעיף קטן (ה), ישולם לה בשנת המס שבשלה משולם המענק כך שרבע מסכום המענק ישולם עד ה-15 באפריל 2025, רבע מסכום המענק עד ה-15 ביולי ורבע מסכום המענק עד ה-15 באוקטובר, ויתרת המענק שזכאית לו העובדת ישולם לה עד ה-15 ביולי של שנת המס העוקבת. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות ותיאומים נדרשים לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן זה. נוריד מהנוסח את המילים "לפחות 75%". (ז) הגשת תביעות לפי סעיף זה תהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; כמו כן, מידע לגבי המענק יהיה זמין באתר האינטרנט של רשות המסים בשפות האמורות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> זה לא לגבי הגשת התביעות, זה לגבי המידע. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> צריך להגיד שמידע לגבי המענק והגשת תביעות לפי סעיף זה תהיה בשפות - - << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הגשת התביעות היא לא בשפות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מידע לגבי המענק לפי סעיף זה והגשת תביעות יהיה זמין באתר האינטרנט של רשות המסים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> צריך לחדד שזה מידע לגבי הגשת התביעות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מידע לגבי המענק ולגבי הגשת התביעות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> (2)בסעיף 7(א), במקום המילים "או 6ב" יבוא, "6ב או 6ה"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> חסר סעיף לגבי התשלומים הראשונים. אנחנו מבקשים לפחות ארבעה חודשי היערכות. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בדיון הקודם אמרנו שחוץ מדמי אבטלה, שזה לא חל על עצמאיות, כל שאר המתווה חל על עצמאיות. פה החרגתם, כתבתם למעט עצמאיות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה הנוסח שקיבלנו ממשרד האוצר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> סיכמנו את זה פה חד משמעית. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הן זכאיות למענק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מכיוון שעצמאיות, בניגוד לשכירות, לא יכולות לחשב את ההכנסה החייבת שלהן שעל בסיסה מחושב המענק במהלך שנת המס, אנחנו לא יכולים לשלם את המענק לעצמאיות תוך כדי שנת המס. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אז תנסח את זה פה, כי אחרת זה נשמע כאילו עצמאיות בכלל לא זכאיות למענק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם תסתכלי בסעיף קטן (ה), את תראי שבסעיף קטן (ה) לא כתוב עובדת שאיננה עצמאית. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אבל עדיין כתוב עובדת. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> עובדת כוללת עצמאית. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אתה חייב להגדיר פה, כי אחרת זה נשמע - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מוגדר במקום אחר בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להוסיף את המילים "לרבות עצמאיות". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מוגדר במקום אחר בחוק, אבל אין לי בעיה להבהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק תגיד איפה אתה מבהיר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מציעים להוסיף בסעיף קטן (ה) את המילים "עובדת, לרבות עצמאית". << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אם עובדת, שכירה או עצמאית, הגישה בקשה - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בכל מקום שכתוב עובדת - חוץ מדמי אבטלה - צריך לכתוב "לרבות עצמאית". << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> מענק הסתגלות לא רלוונטי כי מדובר באישה שלא עובדת. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> היא גם זכאית. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן, אבל זה לא משנה אם היא לא עובדת בהיותה עצמאית או לא עובדת בהיותה שכירה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> דמי אבטלה לא חל על עצמאיות, מענק הסתגלות לא חל על שכירות ולא על עצמאיות, והבטחת הכנסה חל על עצמאיות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני מבקש שהתחולה תהיה 60 יום לגבי כל הזכאויות מיום תחילתו של החוק, ולגבי המענקים אני מבקש ארבעה חודשים כדי להתארגן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> על איזה תשלומים אתה מדבר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אנחנו מבקשים שהתשלומים הראשונים ישולמו תוך ארבעה חודשים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> ממתי? החוק מתחיל ב-1 בינואר 2022. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני מדבר על ארבעה חודשים מיום תחילתו של החוק. אני מדבר רק לגבי המענקים, לא לגבי כל יתר הזכאויות האחרות. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> מה קורה עם אישה שעכשיו היא בת 62 ומגיע לה המענק ב-1 בינואר? היא לא תקבל כי אתה דוחה לה בארבעה חודשים? דחית לה את קצבת הזקנה וגם את המענק שאמור להיות המגשר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מחר, גברתי, אנחנו מעבירים תיקון חקיקה על נכים, תיקון שכולל 250,000 נכים, וגם שם הביטוח הלאומי עושה מאמצים כבירים. יש כל כך הרבה תיקונים על השולחן, שאנחנו לא יכולים להתחייב לעשות הכל - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני מבינה הכל, אבל פה מדובר בלקונה אמיתית. כל עניין המענק הוא לחפות על דחייה של ארבעה חודשים בקצבת זקנה. אתה אומר לי שאתה דוחה להן את מה שהיה אמור לכסות על ארבעת החודשים האלה. אנחנו מדברים על נשים שאין להן עכשיו לקנות אוכל ותרופות. הן עכשיו יחכו ארבעה חודשים? המענק אמור לכסות על אובדן קצבת הזקנה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני מקווה שמי שאין לה תפנה להבטחת הכנסה ואולי תקבל את ה-700 ₪. אני יכול להבטיח, וגם מנכ"ל הביטוח הלאומי הנחה אותנו להבטיח, שנעשה מאמצים לעשות את זה כמה שיותר מהר. צריך לדעת שעל שולחננו יש עשרות תיקוני חקיקה בו-זמנית. אני צריך לבקש, כדי שלא נצא שאנחנו מפרים את החוק. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני לא מסכימה. תתחילו בגיל הפרישה. אם הביטוח הלאומי אומר שהוא לא מסוגל לתת את כל המענה, תדחו את גיל הפרישה בארבעה חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצא להפסקה של חצי שעה, נחזור בשעה 01:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:30 ונתחדשה בשעה 01:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לחדש את הדיון ולהודיע על הסכמות שאליהן הגענו. ההטבות של תחבורה, תרופות, חשמל, מים וארנונה יהיו תקפות עבור נשים מעל גיל 62 במהלך ארבע השנים הראשונות מתחילת המתווה. אנחנו בדיון על הם התקצוב כולל גם השמות וגם הכשרות. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> הפעילות עצמה תכלול לעיתים גם נציגות גברית, לכן צריך איכשהו להכניס את זה בתוך הנוסח. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני מבקשת שזה לא יהיה בנוסח, ואני אסביר למה. אם זה יהיה בנוסח, מה שיקרה זה שאנחנו נקבל קבוצה של 30 גברים עם ארבע נשים. אם יש קבוצה של 30 נשים שאת מצרפת אליה שניים או ארבעה גברים, זה לא דבר שחורג מהנוסח. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> זאת הכוונה, רק אנחנו צריכים לראות שמשפטית זה לא מגביל אותנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכסף נועד למימון השתתפות נשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוליה, אין אף תכנית אחרת שממנה את יכולה לממן את הגברים? << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> זה לא עובד. בשביל שקורס שמיועד לנשים ייפתח צריך להיות מספר מינימאלי של נרשמים. הדוגמה שניתנה פה היא דוגמה מאוד פרקטית. קרה לנו שמתוך 14 משתתפים היו תשע נשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להגיד שלא יותר מחמישה אחוז. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה שקורס לא ייפתח. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני רוצה שתהיה לך מוטיבציה ליישם את הנשים כדי למלא קבוצה. ברגע שאת לא צריכה לעשות את זה אז יהיו יותר גברים. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> אני רוצה להתחייב שיהיה פתרון לנשים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כל החוק הזה נוגע לנשים, הוא מבטיח תעסוקה והכשרות לנשים. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> בשביל שנוכל לבצע עבור נשים - - << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> נעשה מאמץ שיהיו נשים. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> כרגע זה נועל את זה בצורה כזאת שקורסים מהסוג הזה לא ייפתחו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תנסי מה שאת מצליחה להביא נשים. אם זה לא מגיע לך למינימום הנדרש, תשלימי בגברים רק בדקה האחרונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה ומיכל נגד זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם אני נגד לרשום את זה. הרציונל הוא קודם כל נשים. אם חסר כדי לפתוח קורס, אז יש - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אז אין לה מוטיבציה לדאוג שיהיו נשים. מה זה "אם חסר"? אל תיפלי בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מיכל, מה הבעיה אם אנחנו מגדירים אחוז? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא, כי זה חוק שכל מטרתו הוא לקדם תעסוקה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל את מבינה שאת יכולה להגיע למצב שאין כלום? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> זה עכשיו על אחריותה למצוא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכל, מה אם יכתבו לפחות שני שליש נשים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע עוד לא הגדרנו את ההכשרה המקצועית, אין לנו את ההכשרה המקצועית עצמה בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בכל מקרה בהחלטת ממשלה. צריך להגיע לנוסח בהחלטת ממשלה על הסיפור הזה. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> המטרה בסוף היא לבצע פעילות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המטרה בסוף היא לעזור לאותן נשים שתהיה להן עבודה. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> הניסוח שקיים כרגע עשוי להגביל אותנו. צריך למצוא איזה שהוא פתרון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אפשר להגיד שלמטרת השתתפותן של נשים בגילאי 50 עד 67 בהכשרות מקצועיות במימון המדינה יוקצה כך וכך כסף בתקציב המדינה, אבל לא לפרוץ את זה ולהפוך את זה להיות מקור למימון כל ההכשרות המקצועיות. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> גם אנחנו לא רוצים. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תשיגי את הכסף לגברים בקבוצה מתכנית התעסוקה שיש לך, מכסף אחר שיש לך. בכסף הזה תשתמשי רק לנשים. הקבוצה יכולה להיות של נשים וגברים, אבל הכסף הזה מיועד רק למימון הנשים בתכנית. << אורח >> יוליה איתן: << אורח >> אני לא רוצה להשתמש בתקציבים שמיועדים להעלאת גיל פרישה לטובת הכשרות אחרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו פרק זמן מוגבל שבו נצטרך לראות איך אנחנו מביאים את זה מוכן להצבעה. יש שלושה סעיפים שצריך לנסח. אחד, פניות יזומות של הביטוח הלאומי לזכאיות, שניים, הנושא של הנגשה שפתית גם עבור הביטוח הלאומי וגם עבור רשות המסים, ושלוש, הנושא של דיווחי מעסיקים כפי שהגדרתי כאן בדיון. סיכמנו עם הביטוח הלאומי שהתחילה תהיה עד 28 בפברואר. במידה ויהיה צורך בהארכה, למוסד לביטוח לאומי תהיה אפשרות להאריך ל-30 ימים לכל היותר, והדיווח הזה יעבור לרשומות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני רק אבהיר שמי שמקבלת מזונות לא תקבל מענק. דחיית השלילה היא לחמש שנים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> היה עוד שינוי אחד לגבי נשים שקיבלו 86 ימים או יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה סגרנו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה סעיף שצריך לנסח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את התקציבים למשרדים השונים צריך להפוך. אנחנו לא נצביע היום. אנחנו ניתן לייעוץ המשפטי של הכנסת, לאגף התקציבים במשרד האוצר, רשות המסים, ביטוח לאומי וכל הגורמים הרלוונטיים לבוא עם נוסחים סגורים. ביום חמישי בבוקר נתחיל מיד עם הצבעות על החוק. אנחנו לא פותחים שום דבר ביום חמישי, לא מדברים על שום דבר, ישר עוברים להצבעה על ההסתייגויות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:27. << סיום >>