פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 35 ועדת הכספים 09/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 145 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ב (09 בנובמבר 2021), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח),(תיקון מס') התשפ"א- 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק מוזמנים: אורית שרייבר – מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך אמיר וסרמן – היועץ המשפטי לרשות ני"ע, רשות לניירות ערך הדס באראביק – סגנית ראש היחידה לפיקוח בעלי רישיון, רשות לניירות ערך נמרוד ספיר – מנכ"ל האיגוד, איגוד בתי השקעות בזום רונן סולומון – מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר מוריה-שרי כלפה – מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר משה יונס – מנכ"ל משה יונס ניהול השקעות בע"מ, איגוד לשכות המסחר משתתפים באמצעים מקוונים: עודד אופק – שדלן איגוד בתי השקעות, איגוד בתי השקעות אלחנן הרמור – ראש היחידה לפיקוח על בעלי רישיון, רשות לניירות ערך ייעוץ משפטי: איל לב ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון << נושא >> 1. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח),(תיקון מס') התשפ"א- 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. יש לנו היום שני סעיפים על סדר היום – אנחנו מדברים על תקנות שהגישה לנו הרשות לניירות ערך, אבל לפני שנעבור לדון בנושא שעל סדר היום אני רוצה לומר משהו על ההתחזקות של השקל שכולנו עדים לו בתקופה האחרונה, גם מול הדולר וגם מול מטבעות אחרים מובילים בעולם. אני רוצה לפנות ליבואנים ולרשתות השיווק ולומר שלאור המגמה הזאת של התחזקות השקל והוזלת מחירי היבוא בעקבותיה – כי אתם קונים במטבע חוץ, אין לכם שום סיבה להעלות מחירים. אני מצפה ומקווה שלא תנצלו את התקופה הזאת כדי להעלות מחירים אלא להפך, תגלו אחריות, תגלו סולידאריות, ולכל הפחות תשמרו על רמת המחירים הנוכחית. אפשר גם, ברגע שייגמר לכם המלאי ותתחילו לקנות מלאי חדש, גם להוריד את המחירים לצרכנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להצטרף לדבריך וגם לומר שבנוסף אנחנו חייבים להתייחס למצוקה של היצואנים, במיוחד היצואנים הקטנים שנפגעים באופן אנוש מכל מה שקורה בשוק המט"ח ואולי גם שווה לערוך דיון פה בוועדה בנושא הזה ולבדוק עם בנק ישראל ועם משרד האוצר איך אנחנו יכולים לסייע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגדול שוק היצוא הרי הוא מקוטב בצורה משמעותית מאוד. אני בטוח שיצואנים בהייטק ובמוצרי תוכנה לא נפגעים מהדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. אני מדבר דווקא על מפעלים קטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל דווקא המפעלים הקטנים יכולים לספוג איזושהי פגיעה ואנחנו נהיה עם יד על הדופק ונקיים דיון בעניין. אנחנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר היום. הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ושיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות הון עצמי וביטוח. מי מציג? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך ורציתי קודם כל להודות לוועדה על ההזדמנות להיות כאן, אחרי כמעט שלוש שנים שלא העברנו חקיקה בכלל כאן, באופן שמאוד הקשה עלינו בפיקוח ועל השוק בהתנהלות. אז זו ממש הזדמנות להיות כאן סוף סוף שוב. שני התיקונים שאנחנו מביאים לכם היום הם תיקונים נקודתיים אבל כפי שתראו הם משפיעים על התנהלות של שני ענפים. בשני המקרים מדובר בהקלות שאנחנו רוצים לתת ברגולציה. במקרה הראשון מדובר בהקלה בנושא הביטוח של מנהלי תיקים - בעיה שהייתה קיימת בעבר והתחדדה בתקופת הקורונה, שבה ראינו שקשה לחברות לעמוד בנטל של הביטוח בגלל התייקרות הפרמיות, עד כדי כך ששחקנים מסוימים אולי יצטרכו לצאת מהשוק, ואנחנו רוצים למנוע את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, למה הפרמיות התייקרו? מה הסיבה? << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> עוד מעט ניתן את הנתונים ואתם תראו שההתייקרות הייתה מאוד משמעותית. הנקודה השנייה היא לגבי ענף רואי החשבון ששם ההקלה היא לגבי גילוי שכר טרחת רואי חשבון גם מתוך תפיסה שיש איזושהי שחיקה בשכר בענף הזה, ויכול להיות שיש היום דרישת גילוי עודפת שאם נוריד אותה השכר יעלה דווקא ונורמות הביקורת על הדוחות הכספיים ישתפרו. אז זה הקונטקסט ואני אעביר את השרביט לאורית שרייבר להציג את התיקונים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו מגיעים היום עם התיקון של תקנות הביטוח שזה איזשהו קושי שמנהלי התיקים, בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ – כבר הציפו לפני הרבה שנים והלך והתחדד עם הזמן, והקורונה הייתה השיא של המשבר הזה. אנחנו יכולים לראות לאורך השנים התייקרות בעליית הפרמיות של הביטוחים שמנהלי התיקים ויועצי השקעות ומשווקי השקעות חייבים בהם. היום בעלי הרישיון מחויבים בביטוח בגובה ובסכום שקבוע בתקנות, לכן הם סוג של קהל שבוי. הם חייבים לעשות את הביטוח הזה בסכום הזה. יש מעט חברות ביטוח שמעניקות את הביטוח הזה. זה פשוט שוק שהוא לא משתלם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הם בדיוק מבטחים? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> מבטחים מעשה או מחדל רשלני במהלך הפעילות שלהם, ומנהלי תיקים מבטחים גם מעילה של עובד של החברה. זאת אומרת, במקרה שיש יום הדין – שתהיה כרית ביטחון ללקוחות, איזשהו כיסוי ביטוחי להשבת כספים בנזק שנגרם. במהלך השנים ראינו תהליכים שונים שקרו עם הפרמיות אבל בסך אפשר להגיד שרואים עלייה ממוצעת של 45% במחירי הפרמיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה איך שהוא מוסבר? הסיכון עלה? מה קרה? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אנחנו לא רואים שיש יותר תביעות בתחום הזה או שרמת הסיכון בשוק הזה עלתה, אבל יש כאן גם בעיה של תחרות – אין הרבה חברות שנותנות את הביטוח וגם יש סכומים קבועים שהם מחויבים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא כל חברות הביטוח נותנות את המוצר הזה? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> בדרך כלל זה עובר למבטחי משנה בחו"ל. חברות הביטוח בישראל כמעט לא מבטחות את התחום הזה. זה שוק קטן, מאפיינים ייחודיים – ובעצם רוב הביטוחים נעשים על ידי מבטחי משנה בחו"ל, מה שמעלה, מן הסתם, את ה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה גודל השוק? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> יש כ-200 חברות בעלות רישיון. קצת פחות – יש 169 חברות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה ההיקפים? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> שווי הנכסים המנוהל הוא כ-300 מיליארד. אין לנו נתונים מדויקים לגבי חברות ייעוץ ושיווק, אנחנו לא עוקבים אחרי הנתונים שלהם בשוטף, אבל החברות הגדולות שמהוות בעצם 80% מהשוק הזה – יש להן כ-300 מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ומה המגמות? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> זה חלק מהעניין של הפער הזה שנוצר. נוצרה עלייה בפרמיות שהיא לא תואמת את הגידול המשמעותי במספר הלקוחות שמנוהלים או שמקבלים שירות - - - מבחינת השווי, השווי המנוהל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז יש גידול בשווי הנכסים? בכמות החברות? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> לא, אין גידול, אפילו לפעמים אנחנו רואים גם הפחתה, ועדיין ההתייקרות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שחקנים שיוצאים מהשוק? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> יש לפעמים שחקנים שיוצאים מהשוק כי בעצם – זה בעיקר החברותה קטנות, שבעצם לא עומדות בעומס הזה שלפעמים 20% מההכנסות שלהן הן צריכות לשלם על הביטוח, כי זו החובה שלהם על פי הדין אבל למעשה זה לא משקף את הסיכון בפעילות שלהם. אנחנו רואים את זה גם בהיקף התביעות שאנחנו נחשפים אליהן – היקף מאוד נמוך, ואנחנו לא רואים שיש קורלציה בין הגידול בפעילות, או בסיכון, לצורך העניין, אל מול העליות בפרמיות כי כמו שנאמר – זה סוג של קהל שבוי בנושא הזה של הביטוח. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני אגיד עוד מילה על הנושא של הביטוח, כי ראינו את אותה בעיה בשווקים אחרים, למשל – גם ביטוח דירקטורים בחברות ציבוריות. מה קורה, בעצם? הביטוח ניתן על ידי חברת ביטוח ישראלית, אבל היא בעצם מגובה back to back עם ביטוח מחו"ל, בדרך כלל חברות שיושבות בלונדון, זה שוק די מצומצם וכשיש עלייה בפרמיית הביטוח העולמיות מסיבות שבכלל לא קשורות לרמת הסיכון בארץ – זה בא לידי ביטוי בתעריפי הביטוח. באמת בתקופת הקורונה הייתה עלייה נוספת, זו מגמה שהייתה כבר לפני כן. מה שמיוחד כאן, אולי, בתקנות האלה, שהן מחייבות ביטוח בגובה מסוים. כלומר, אין כל כך משחק או מקום למשא ומתן מול המבטחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אחוז משווי נכסים? << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אז מה שאנחנו באים ומציעים היום זה להשאיר את חובת הביטוח אבל לאפשר שיקול דעת לחברות או ליחידים בעלי רישיון בשני מובנים: אחד, לגבי היקף הבטוחה, והדבר השני זה סוג הבטוחה. כלומר, שזה לא יהיה חייב להיות בהכרח ביטוח, זה יכול להיות גם פיקדון, ערבות בנקאית, פיקדון ניירות ערך למשמרת, סוגים נוספים של בטוחות שקיימות היום בתקנות רק שהיום יש תנאים מסוימים, מגבלות בהיקף שניתן להשתמש בהם, ויש חובת ביטוח בסכום מסוים, כמו שתיארנו. אז כמו שאמרתי, שיקול הדעת יהיה בשני מובנים: גם סוג הבטוח, ואפשר יהיה לעשות שילובים בין הסוגים, והדבר השני זה ההיקף, וההיקף יהיה צריך להיות כמובן לאחר בחינה של בעל הרישיון – אם זה יחיד – הוא לעצמו ואם זו חברה – באישור הדירקטוריון של החברה, מה היקף הביטוח הנכון וההולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בעל רישיון יקבע לעצמו מה ההיקף? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> נכון. זה לא זר גם בעולם שלנו. יש לנו גם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא יכול לקבוע גם אפס, לצורך העניין? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> לא, אז אפס הוא לא יכול לקבוע, אלא אם כן הוא נותן בטוחות אחרות. הוא לא חייב שזה יהיה ביטוח, אבל הוא חייב שיהיו לו בטוחות אחרות. סך הבטוחות לא יכול להיות אפס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המינימום? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אנחנו לא קבענו כאן מינימום. שיקול הדעת נתון בידי בעלי הרישיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה היום המינימום? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> היום אצל יועצי השקעות זה 600 אלף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אמרנו שזה אחוז משווי הנכסים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> במנהלי תיקים כן. יועצי ההשקעות ומנהלי השקעות הם לא מנהלים תיקים. לכן להם יש סכום שהוא סכום פיקס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מנהלי התיקים – מה האחוז? << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> לחברות הגדולות זה בערך 40 מיליון, ויש חלוקה לפי שווי נכסים מנוהל שאינו עולה על 300 מיליון, עד 2/3 מהביטוח יהיה - - - זאת אומרת, יש הפרדה לסכומים – עד 300, מ-300 עד 600, מ-600 ומעלה, ויש מגבלה שבאישור הדירקטוריון אפשר עד 40 מיליון, שלא ביחס לשווי הנכסים. זאת אומרת, אם זה עולה מעל סכום מסוים עדיין אפשר להישאר על 40 מיליון אם הדירקטוריון בעצם מאשר שהבטוחה נאותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואם זה על יחיד? << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> אז על יחיד יש סכום קבוע. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מנהל תיקים לא יכול לשמש כיחיד – הוא חייב לעבודה במסגרת חברה, ולכן כשהחברה מבוטחת היחיד לא חייב בביטוח. לגבי יועצי השקעות ומשווקי השקעות – זה כן יכול להיות גם יחיד. מרבית היועצים היום עובדים בבנקים. אין להם ביטוח שהם צריכים לבטח אלא הם בעצם נכנסים לביטוח של הבנק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז ברגע שאתם מבטלים – אני לא מצליח להבין - - - << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אני ברשותך רק אשמח להשלים את הדברים – התחלתי להגיד שזה לא זר בעולם שלנו, גם בזירות סוחר, גם בתחום של חתמים, יש אפשרות לקבוע ביטוח בשיקול דעת מלא של בעלי הרישיון עצמם, הם קובעים את ההיקף בהתאם לפעילות שלהם. זה לא משהו שהוא זר. ואפשר גם להגיד שתחום המקביל – המתחרים, אולי, של מנהלי התיקים שהם סוכני הביטוח, אין להם חובת ביטוח בכלל. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> הם בעצם מדווחים לכם ואתם כן עושים ביקורת. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בוודאי. כן. בעלי רישיון מדווחים לנו בדיווח רבעוני, וגם בדיווח שנתי – את העמידה שלהם בחובת הביטוח. חובת הביטוח היא תנאי מתנאי הרישיון, ולכן אם בעל רישיון לא עומד בחובת הביטוח אנחנו כמובן בודקים את זה, בודקים אם יש אפשרות להשלים את הביטוח, ואם לא זה יכול להגיע גם לעיצום כספי וגם לביטול רישיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת שיכול להיות מצב שמנהל תיקים יהיה ללא שום בטוחה וללא שום ביטוח. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא. במצב כזה אנחנו כנראה נבחן את ביטול הרישיון שלו, כי הוא לא עומד בתנאי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אם אתם בתקנות לא קובעים שום מינימום או שום תנאי, אז איך אתם יכולים אחר כך לשקול לבטל את הרישיון? << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> בחברה אנחנו דורשים שהדירקטוריון יאשר את נאותות הבטוחה, זאת אומרת, שהחובה היא קודם כל שהבטוחה תהיה ברמה מספקת להבטחת החבות שלו – זה קבוע בתקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה זה ברמה מספקת? << דובר_המשך >> הדס באראביק: << דובר_המשך >> החברה צריכה לבחון את הסיכונים שלה, לקחת אקטואר לצורך העניין – לבחון את הסיכון ולהעריך אותו, ואז בהתאם להעמיד בטוחות לכיסוי ההתחייבות שלה. בחברות אנחנו גם דרשנו שהדירקטוריון יאשר את הנאותות של הבטוחה, וגם יבחן אותה מעת לעת וגם בעת הצורך – אם למשל יש גידול משמעותי בנכסים או בלקוחות ונדרש לעדכן את הבטוחות בהתאם, או יש גידול בסיכון או משהו קורה – קורונה או משהו בסגנון. אז גם צריך לבחון את זה מעת לעת וגם אחת לשנה הדירקטוריון – יש פה בעצם אחריות שמה שנקבע הוא באמת נאות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אפשר להגיד שיש לנו כאן שני מנגנונים מאזנים כדי להבטיח שבעלי הרישיון יקבעו ביטוח שהוא ביטוח נאות – אחד זה באמת אחריות הדירקטורים שצריכים לעשות את תפקידם, הם חשופים כאן, גם. הדבר השני זה התיקון המשלים שאנחנו מבקשים לעשות בתקנות הביטוח וזה גילוי על היקף הבטוחה ועל סוג הבטוחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. זה בסעיף 8א, נכון? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> בוקר טוב. אני מאיגוד לשכות המסחר. את הנושא הזה של הביטוח אני כבר מלווה 15 שנה, לדעתי, כשאנחנו באים שוב ושוב וצועקים שהביטוח הוא למעשה טעות מיסודו, עיוות שגרם לכך שיש לקוחות שבויים שנאלצים לשלם כל מחיר כדי לפעול. היה ואין לו ביטוח – הרשות לוקחת לו את הרישיון, הוא לא יכול לעבוד. כלומר, הוא חייב לקנות בכל מחיר. לגבי שוק הביטוח – אין מבטחים בישראל. המבטחים בישראל הם למעשה רק ה front, זה שיושב קדימה – שלוש מבטחים שיושבים קדימה, AIG שהיא ישראלית או לא ישראלית – לא יודע איך לקרוא לה. רוב הביטוח מתנהל בלונדון, שכאשר אנחנו מדברים עם החבר'ה האלה בלונדון שחלקם אפילו יהודים ומדברים בעברית, הם אומרים לנו – יש פה עיוות. כל מחיר שננקוב לכם אתם תשלמו. המחירים עלו לאורך כל השנים בכל שנה – ב-10%, 20% פלוס מינוס, כאשר בשנת הקורונה הייתה עלייה חדה של פי ארבע ופי חמש ואפילו פי 10. יושב לידי מנהל תיקים ששילם 22 אף שקל ונאלץ בשנה שעברה לשלם 80 אלף שקל – פי ארבע כמעט. סכומים מטורפים, והם ממשיכים לעלות. שוק הביטוח הוא עולמי והוא נובע לא רק ממה שקורה בתחום ההשקעות בעולם אלא גם מאסונות טבע וכל מיני דברים הזויים שבכלל לא קשורים. העמדה שלנו בגדול היא שצריך לבטל לגמרי את תקנות הביטוח, לגמרי, ושכל אחד יבטח כמה שהוא רוצה אם הוא רוצה. אין היום חובת ביטוח לעורכי דין, אין היום חובת ביטוח לרופאים – רופא, אפילו כשהוא עושה ניתוח לב פתוח – לא נדרש לו שום ביטוח. הנושא הזה וולונטרי. אין חובת ביטוח לרואי חשבון, וכדומה. אבל כמובן אנחנו מסכימים על מרבית הנוסח שהציע הרשות. כבר כמעט שנה שלמה אנחנו לוחצים עליהם בנושא כי הייתה פה השתוללות של מחירים, כמו שאמרתי – פי ארבע ופי חמש. יש גופים שאפילו נאלצו לשלם בלית ברירה פי עשר. אם לא היו משלמים את הסכום הזה הם היו נאלצים להיסגר. יש את הסוגיה של 8א, אם אדוני רוצה שניכנס לזה עכשיו או בהמשך – הנושא של הפומביות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בוא נדבר על זה עכשיו. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני אציין בגדול שאין לנו אין בעיה אם יש היקף נמוך של ביטוח, או היקף כיסוי כזה או אחר, שאותו מנהל תיק השקעות יודיע ללקוחותיו: דעו לכם שאני החלטתי שהיקף הביטוח שלי יהיה כזה וכזה, אם תרצו להישאר אתי – מה טוב, אם לא תרצו – גם בסדר. מה שעושה הרשות בנושא 8א זו סוגיה שעלתה כאן על השולחן של ועדת הכספים בשנת 2012-2011. חברי הכנסת ישבו, בחנו את הנושא והחליטו לא לאשר את זה. מה הסוגיה? הדרישה לפומביות בדבר היקף הלקוחות, היקף הנכסים – תגרום לכך שמנהלי תיקי השקעות קטנים ובינוניים ייעלמו מהמשחק. יש היום בערך 124 חברות לניהול תיקי השקעות, מתוכם בערך 20 גדולים. גדול זה אחד שיש לו מעל 5 מיליארד או אלף לקוחות – אלה ההגדרות של החקיקה, והשאר מנהלי ההשקעות – בינוניים. אם נציב על אותה סקאלה את הפומביות ובתי השקעות גדולים – אין מה לעשות, כולם עובדים ככה וכולם אוהבים לקנות בגדול, כי מה לעשות? אף אחד לא אוהב לקנות במכולת קטנה, כולם אוהבים רשת סופרמרקטים גדולה. אותו בית השקעות קטן לא יצליח לשרוד, כי כולם פשוט ינדדו לגדול. חברי הכנסת הבינו את הנושא הזה לפני תשע שנים ופסלו את הסעיף, ופרק שלם נמחק. עכשיו בדקה התשעים מכניסים את הסעיף של הפומביות – ששוב, אני חושב שצריך להוציא אותו החוצה, כי יש פה למעשה יד אחת נותנת, שזו הקלה שאכן ביקשנו אותה, ואנחנו משוועים לה. מצד שני הוסיפו סעיף של פומביות שהוא לא אמור להיות כאן. רוצים להוסיף פומביות? תעשו את זה דיון נפרד. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אשמח להתייחס. קודם כל, עובדתית – אנחנו לא מדברים על תיקון שהוא בדקה התשעים. כמו שרונן סולומון בעצמו אמר – מדובר בתיקון שהוא כבר הרבה שנים על השולחן, התיקון הספציפי הזה כבר פורסם באתר הרשות להערות הציבור, גם פורסם כמובן באתר החקיקה הממשלתי, אנחנו בשיח שוטף כל הזמן, אז כך שבדקה התשעים זה לא, ואפשר היה לדון על זה קודם. דבר שני, אני רוצה להבחין את זה מההצעה ב-2012. ב-2012 הייתה הצעה אחרת. אנחנו כאן מביאים את זה כחלק, כמכלול מההצעה הזאת להקלה בביטוח. מצד אחד אנחנו רוצים להקל ולאפשר למנהלי התיקים ולבעלי רישיון לשרוד ולא לשלם ביטוחים בצורה גבוהה ולא פרופורציונאלית, ומצד שני אנחנו צריכים לאזן את הדבר הזה, אנחנו נותנים להם שיקול דעת לבחור גם את סוג הבטוחה וגם את היקף הבטוחה. חשוב לנו כן לשקף לציבור וללקוחות שהם יוכלו לכל היותר לראות שהם נמצאים על קרקע בטוחה, כשהם יכולים לראות שמי שהם הולכים לצרוך ממנו שירות מבטח את הפעילות שלו פחות או יותר כמו מי שנמצא אתו באותה מדרגה של פעילות. אין כאן כוונה לא שיפרסמו במפורש את מספר הלקוחות שלהם או את שווי הנכסים המנוהל כמספר שאפשר יהיה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה אתם מבקשים שיפרסמו? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים בעצם לייצר איזשהו סוג של מדרג שכל בעל רישיון שמדווח – ידווח את היקף הבטוחה ואת סוג הבטוחה. לגבי גודל הפעילות שלו – יהיה איזה שהוא מדרג שהוא ישתבץ בתוכו והלקוח יוכל לראות בצורה השוואתית האם פחות או יותר מי שנותן שירות בסדר גודל כזה מבטח את הפעילות שלו באותו סדר גודל. זאת המטרה של הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת בדיוק הפומביות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי 8א הייתי מציע אולי משהו אחר. אני, קודם כל, בעד השקיפות ובעד הדיווח, אבל ראשית אני חושב שהנוסח שיש פה הוא לא ברור, הוא פחות מוצלח. הייתי משאיר את הדיווח אבל נותן לרשות אפשרות לקבוע את היקף הדיווח. מה דעתכם? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זה פחות או יותר היה הרעיון. בגלל זה השתמשנו בניסוח של מאפיינים – כלומר, לא דיברנו על מספר הלקוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רק מחזיר את הדיון אחורה. אם אתם קובעים איזשהו מינימום של בטוחה כתנאי לקבלת רישיון, אז בעצם אפשר לפטור את הגופים מהדיווח כי ברגע שיש רישיון זה אומר שהם עומדים במינימום הנדרש כדי לפעול בשוק הזה. אם אתם לא קובעים מינימום אז אנחנו כן צריכים דיווח. אז השאלה אם אפשר לקבוע איזשהו מינימום ואז לא נצטרך את הדיווח, כי אז כל לקוח שנכנס מבין שלגוף הזה רישיון אז הוא יודע שיש רגולטור שמפקח על זה. << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> זה בעצם המצב היום. היום יש מינימום, והמינימום במובן מסוים יצר את הבעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל היום את המינימום הזה אפשר להשיג אך ורק על ידי ביטוח. פה אתה מציע אופציות נוספות. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אנחנו שקלנו גם את זה. זו הקלה פחות משמעותית להגיד שאתה לא חייב להביא ביטוח אלא יכול להביא גם בטוחה אחרת, למשל – הון עצמי, שיכול להיות תחליף לביטוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הון עצמי, ערבות – יש מלא אופציות. << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> נכון, אבל אני חושב שמבחינת מנהלי התיקים, ועוד מעט נשמע מה דעתם – זו תהיה הקלה פחות משמעותית. מה שאנחנו ראינו, גם כשהשווינו לסוגי רישיונות אחרים או בעלי מקצועות אחרים, ראינו שמה שיש לנו בחקיקה הוא חריג. כלומר, בדרך כלל ניתן שיקול הדעת לבעל המקצוע לקבוע את הביטוח. אגב, התייעצנו גם עם רשות שוק ההון שמפקחת על עולם הביטוחים, וזו הייתה גם ההמלצה שלהם, בזמנו. דיברנו עם רשות שוק ההון שמכירה את עולם הביטוחים מכל מיני היבטים, ובאמת מה שיש לנו כרגע בחוק הוא חריג בגלל שהוא דורש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל פה אתה אומר שזה לא רק ביטוח, זה גם בטוחות אחרות. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זו בדיוק הדילמה. כשוויתרנו על דרישת הביטוח הקשיחה, אותו מינימום – פחדנו ממה שאמרת בתחילת הדברים, שירוקנו את הדרישה הזאת מתוכן, והביטוח יהיה מינימלי – לא אפס, אבל משהו שמאוד קרוב או שלא משקף את הסיכון האמיתי, והכלי הרך ביותר שמצאנו כדי לאזן את זה – זאת דרישת גילוי. חשבנו, באמת, על דרישת גילוי שהיא גמישה, כלומר, היא לא תהיה דווקנית ותחייב מנהל תיקים להתפשט ולמסור את מספר הלקוחות המדויק ואת השווי המדויק של הבטוחה אבל תיתן איזשהו מנעד של קטגוריה איפה הוא נמצא. לא הצלחנו למצוא כלי אחר שיאזן את הבעיה. הדילמה פה ברורה, אני חושב. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> בוקר טוב. תודה, אדוני היושב=ראש. אני אגיד כמה מילים. קודם כל, אנחנו רואים את המהלך של הרשות כמהלך חשוב. העולם הזה של ניהול התיקים סובל היום מכמה פגמים אינהרנטיים שהם רחבים יותר מהסיפור של הביטוח, כמו ארביטראג' מיסויי. זה היה מוצר שהיה בצמיחה בשוק ההון והיום יש לו חוסר בהטבות מיסוי, לעומת הטבות שמקבלים מוצרים מקבילים. ומה שראינו בשנים האחרונות זה באמת שמצד אחד נפגעה התחרותיות של המוצר, ומצד שני – עלויות הביטוח של המוצר הזה עלו מאוד. לכן אנחנו חושבים שהמהלך של הרשות הוא מאוד נכון ומפרגנים לה על זה שהיא ניסתה לפתור את הטעויות שלה בנושא הזה. בכלל, כמו שהציגה הרשות – ההתייקרות של הביטוחים בכל המגזר הפיננסי ולא רק בניהול תיקים היא בעיה משמעותית שגם אני הייתי שמח אם הוועדה הייתה מדברת על זה בהמשך, כי בסוף זה מגיע לדמי הניהול של כולנו בכל המוצרים, לא רק בניהול תיקים – גם בעולמות הגמל, פנסיה, השתלמות – בכל מקום ההתייקרות הזאת היא משמעותית. חלק מהסיבות לה הן סיבות עולמיות אבל יש בהחלט סיבות שקשורות במבנה של השוק בישראל וכללים שיכול להיות שצריך לתקן. בעניין הספציפי של הנושא של סעיף 8א נגיד ככה – אמנם המהלך של הרשות הוא מהלך נכון בעינינו אבל אנחנו כן היינו שמחים עם כל הנושא של הפומביות או של מתכונת הדיווחים יוסדר מול הרשות. אני גם אסביר למה: אם היום בעולם הזה המידע שניתן ללקוח – נניח, הלקוח לא יכו להשוות בין תשואות של מתחרים. לכן, אם כל התחרות תתמקד בזה שהלקוח ישווה בין מי משלם יותר ביטוח, לדעתי זו תוצאה שהיא לא חכמה ואני לא חושב שלשם צריך לכוון. צריך לכוון שההבדלים התחרותיים בין החברות יהיו על דברים אחרים ולא על עניין הביטוח. מה שיקרה, אם זה מה שיהיה – אז אמנם באו לברך אבל יצאו מקללים, כי מה שיקרה זה שתהיה תחרות לצמרת של מי משלם יותר ביטוח, ואז – במקום לפתור את הבעיה רק העמקנו אותה. לכן את הנושא הזה צריך להסדיר. כמו כן יש לנו כמה הערות מקצועיות משפטיות על הנוסח של התקנות והייתי שמח אם עודד אופק יוכל להתייחס מטעמנו עכשיו או בהמשך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להערות טכניות אנחנו נתייחס תוך כדי הקראת הסעיפים. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אדוני, צריך גם להבין את היקף התביעות שיש כאן בשוק הזה. יש דוח של הרשות שסקר את כל התביעות. יש בסך הכול שתי תביעות ביטוח בהיקף של סביבות 8 מיליון. אנחנו מדברים על שוק של 300 מיליארד שקל, כמעט 200 שחקנים, ובסך הכול שתי תביעות הגיעו לתשלום. כלומר, זה בטל בשישים. אז שוב אני אומר: העמדה שלנו הרשמית היא לבטל בכלל את התקנות. ברור לי שהרשות לא תסכים ולכן נצטרך איך שהוא לאמץ את המתווה שכרגע מוצע, חוץ מסעיף 8א, שברור שהוא יוזיל את העלויות. כמו שאמר קודם נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות – העלויות בסוף מתגלגלות לצרכן הסופי. כלומר, כשאדם שילם 22 אלף ויש לו עכשיו ביטוח של 80 אלף – פי ארבע – הוא מגלגל את זה על הלקוח, הוא לא יספוג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אגיד לך מה הדילמה. בסופו של דבר מדובר בכספי ציבור שאתם מנהלים. אנחנו, כמחוקק צריכים לוודא שלכספים האלה יש איזשהו כיסוי ביטוחי או איזושהי בטוחה. אם לא כתוב פה בתקנות שום מינימום שמוגדר לך זה אומר שתיאורטית אתה יכול להיות על אפס, ועד שהרשות תגיע אליך כדי לבקר אותך ייקח לה זמן ואתה כבר תהיה שנתיים-שלוש בפעילות. גם אם אתה לא על אפס אבל אתה על 5% במקום על 30% - גם זה אני לא יודע אם זה מספק. אז החלופה לזה היא לפרסם את רמת הבטוחה שלך כדי שהלקוח יוכל לראות. לכן אנחנו חייבם לבחור או זה או זה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אשמח להתייחס שוב לסכומי המינימום. אנחנו לא חושבים שנכון לקבוע סכום מינימום בתקנות מעבר למה שאמיר וסרמן כבר תיאר, כי החשש שלנו הוא שהחברות יגידו שסכומי המינימום הם כנראה הסכומים הסבירים, הם ילכו לסכומי המינימום. אם אנחנו רוצים ליצור איזשהו סכום שהוא סכום אחיד לכל סוגי החברות לפי הגדלים השונים שלהן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל איך את קובעת סכום אחיד? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> המינימום יכול להיות סכום מינימום מאוד נמוך שלא משקף בהכרח את הסיכונים שנלווים לפעילות של כל אחת ואחת מהחברות. זה גם לא ייתן את ההגנה שאנחנו מבקשים לתת ללקוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כרגע אתם לא דורשים שום הגנה. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים שדירקטוריון החברה יפעיל את שיקול דעתו ויקבע היקף ביטוח שהוא סביר. אם יהיה סכום מינימום הוא יגיד – קבעתי את המינימום. אנחנו מכירים את זה מהניסיון שלנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש לי בעיה עם מה שנאמר כאן. קודם כל – אני בעד שקיפות. מה לעשות, אנחנו בחברה שבה אני רוצה לדעת איפה אני משקיעה ואני בודקת מה הבטוחות שלי, אני רוצה לדעת איפה נכון לי – כדי שלא יקרה מחר משהו, אנחנו לא יודעים מה יקרה. אז זה דבר ראשון. אז אני קודם בעד שקיפות. דבר שני זה הגובה. אני גם קראתי את זה ולא ברור לי כל כך. וגם – הסתכלתי על חוסר ההגדרה בדיוק כמוך. ואם יחליטו אפס? אין הגדרה של אפס. אולי הדירקטוריון יחליט אפס? לכן אני באתי עם רעיון שהוא לא כתוב כאן בקריטריונים, שלמול גודל, למול - - - למצוא איזושהי נוסחה שאמורים לעמוד בה, או רמזור מסוים – שיהיה צבע מסוים כמו שיש בהרבה דברים אחרים, בהרבה תחומים שלא קשורים לתחום הביטוח שאנחנו כרגע מדברים עליו. שאני, כאזרח פשוט אוכל להסתכל ולדעת שהיה מישהו שמבין, שעשה עבורי את העבודה ואמר לי. הנה, אני בכוונה לוקחת ממקום אחר: פעם עשינו חסכונות בכל מיני מקומות ולא ידענו מה דמי הניהול. ואז יצאה תקנה שחייבה לפרסם בדוח שמציגים לי, רבעוני חציוני ושנתי, שרשום מה דמי הניהול, ומתחת לזה יש חץ שאומר: הנהוג בתחום הזה זה לקחת כך וכך. ואז, בלי לדעת אני מסתכלת ואומרת: למה אני משלמת יותר, או למה אני משלמת פחות. זה מה שאני רוצה גם פה. אני תפסתי את ההיגיון. הרמזור הזה מבחינתי משקף, והשאירו את זה פלואידי. בעצם רצו לעשות תקנה שבאה לשמור עלינו, כדי לראות שמי שמנהל את הכספים שלנו לא יקרה שמחר אין כלום. כשזה אזרח בבית שלא עושה ביטוח תכולה – סיפור אמיתי – נשרף הבית ואז אין לי, אז זאת בעיה. אבל כשמישהו עושה את זה לציבור אנחנו בבעיה אחרת. לכן זה חשוב. השקיפות חשובה, התקנה חשובה. לא הצלחתי להבין את הערך המוסף של התכלס', של מה שכתוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני כן מבין את מה שרונן סולומון טוען. הוא טוען שברגע שמפרסמים את מה שהרשות מבקשת את הורגת את הקטנים. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה בדיוק מה שאמרתי. אם אתה עושה נוסחה של היקף וגודל, ביחס, אז זה נותן. לכן אמרתי – לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הרשות אומרת שהיא לא רוצה לעשות את זה כי המינימום יהפוך להיות המקסימום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל אי הגדרה הופכת להיות המינימום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אי הגדרה לא הופכת להיות המינימום כי אז יש את הדירקטוריון שקובע. גם לדירקטוריון יש בסוף אחריות פלילית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתמול היה לנו דיון על האחריות של הדירקטוריון של הקק"ל ומה קרה שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה קצת אירוע אחר. אני רוצה לשאול שאלה: האם כשהלקוח פונה לגוף, האם הגוף מחויב לתת לו את הנתונים על הבטוחות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. כן. כן. בפירוש. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בנוסף, מעבר למפגש הראשוני, או להסכם, לפרטים החשובים בהסכם - יש גם את הדוח הרבעוני שניתן ללקוח, ובדוח הרבעוני גם היום כבר כלולים נתונים לגבי הביטוח, שם המבטח, היקף הביטוח וכו'. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז זה בדוח הרבעוני שמופץ. אבל צריך לראות שזה בצורה נורא ברורה. הנה, נתתי את הדוגמה קודם – לפני שהיה את הריבוע עם הסימון, ה' יעזור עם כל הדפים האלה, להסתכל למעלה ולמטה – מה מבינים. צריך לעשות את זה בצורה שכל אזרח יבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הגודל הממוצע של תיק לקוח? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> תלוי כל אחד כמה שהוא מנהל. המינימום הוא פלוס מינוס חצי מיליון ללקוח. יש גם תיקים של עשרות מיליונים אם לא מאות מיליונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו לא מדברים על משקיע שהוא לא משקיע כשיר או מתוחכם אנחנו מדברים על משקיעים כשירים, שמשקיעים מעל חצי מיליון שקל בתיק. ולכן אנחנו צריכים גם להתייחס אליהם כאל כאלה, וממשקיעים כאלה את כן מצפה לבדוק איפה הם שמים את הכסף. ולכן אם הפתרון שקיים לכם זה פרסום או - - - << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> כשהלקוח רוצה. הלקוח מקבל את כל המידע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני לא מבין מבחינתכם אז מה הצורך ב-8א? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש צורך אם מגדירים את המינימום או לא את המינימום, או את החובה או את ההפך, אם אני מבינה נכון. אבל אם הלקוח מקבל זה פותר חלק מה - - - רק צריך לראות שזה נעשה בצורה נגישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין מה הצורך שלכם ב-8א? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כמו שאמרתי קודם – המטרה של הגילוי זה לאזן את ההקלה שאנחנו נותנים בביטוח בהרחבת שיקול הדעת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הכלים שקיימים היום לא מספיקים לדעתך? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מה שהיום ניתן זה שם המבטח, שווי הביטוח – נחליף את זה נניח לבטוחה, וזה יהיה גם הבטוחות האחרות וההיקף שלהן. ללקוח אין אפשרות לדעת מה זה אומר, האם המשמעות היא שהכיסוי הביטוחי הוא טוב, הולם, מתאים להיקף הפעילות של החברה. מה שאנחנו רצינו לחבר, ואני מתחברת כאן לדבריך – זה לייצר ללקוח אפשרות לראות גם חזותית את ההשוואה בין נותן השירותים שהוא רוצה להתקשר אתו או שהוא כבר לקוח שלו, לבין גופים אחרים שנותנים שירותים בהיקף פעילות דומה. ההשוואה הזאת תיתן אולי כלי בידי הלקוח לראות שהוא נמצא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה התשואות לא מפורסמות? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה נפל ב-2012. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> זה אישי, זה תיק אישי. כלומר, זה tailor-made, זה תפור לאותו אדם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה כגוף יכול לפרסם את התשואה הממוצעת אצלך. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> לא באופן פומבי. אסור לנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> הנחיה של הרשות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> תשואה ללקוח מדווחת בדוח רבעוני ללקוח, כל לקוח יידע את המידע המלא על התיק שלו, על הנכסים שמוחזקים בתיק שלו, על העמלות שנגבות בתיק שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה פה אתם רוצים לצאת לפומבי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כאן לא מדובר לגבי לקוח יחיד, זה לא מידע שהוא ספציפי ללקוח מסוים. הביטוח הוא כללי, של החברה. ולקוח, אין לו מומחיות ויכולת להתמודד עם הנתון הזה, זה לא אומר לו כלום. זה כמו מספר באוויר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל מה את רוצה שיפרסמו ב-8א? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מה שאנחנו היינו רוצים שיפרסמו את שם הבטוחה ואת היקף הבטוחות ומה שהוא לא ספציפי אלא בקטגוריה – זה את היקף הפעילות או מאפיינים אחרים שמשליכים על שיקול הדעת, על איך שהם הפעילו את שיקול הדעת וקבעו את סוג הבטוחות ואת היקף הבטוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אמרת כלום. תני דוגמה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בסוף, חזותית, אנחנו מצפים שתהיה סוג של טבלה עם מדרג של החברות לפי הגודל שלהן – נניח קטנות, בינוניות, גדולות – בתוכה יהיה את שם החברה עם היקף הביטוח או הבטוחות האחרות שהיא החליטה לעשות, ואת הסכום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם את עושה את הדבר הזה – כל הקטנים מתים. למה הקטנים מתים? כי אין לך כלי אחר להראות שיש לו יתרון יחסי תחרותי, כי את לא מפרסמת תשואה. אם היה כתוב שהוא קטן אבל הוא מביא תשואות - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהיא אמרה –היא מחלקת את זה לקבוצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא, הם לא יודעים לתת תשואה. ברגע שאת לא מפרסמת תשואה, אני כמשקיע אומר: אה, זה קטן? לא מעניין, זה קטן? לא מעניין, אני אלך לגדול. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני אסביר רגע את עניין התשואה ואז תוכלו להבין את ההבדל. נניח שיש למנהל תיקים מאה לקוחות. לקוח אחד ביקש ממנו שהתיק ינוהל באופן מאוד סולידי, והתשואה תהיה בהתאם – הוא יקבל אחוז או שניים על התיק שלו, ולקוח אחר ביקש שהניהול יהיה מאוד אגרסיבי, במניות טכנולוגיה, והתשואה הייתה 20%. זה אומר שאתה לא יכול להשוות בין הלקוחות השונים. יכול להיות מנהל אחד שיהיו לו לקוחות שלכל אחד תהיה תשואה אחרת. אין איזשהו נתון אחד. בביטוח מנהל התיקים עושה ביטוח אחד לפעילות שלו בגין מעשה של מחדל או רשלנות שעליו אפשר לתבוע. זה ביטוח אחד של מנהל תיקים לכל הלקוחות. לכן יש נתון שאפשר לתת לרשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי הרשות יכולה לפסול את הרישיון? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אם לא עומדים בין היתר בדרישות הביטוח, אבל במתכונת החדשה כמו שהעלית בתחילת הדברים, רק במצב קיצון כשזה יהיה ממש אפס או משהו שהוא בשיקול דעת מאוד לא סביר – נוכל להתערב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מתי אתם מבקרים את זה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מי עושה את הבקרה על הדירקטוריונים, בהחלטה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אנחנו בודקים את זה על בסיס קבוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "על בסיס קבוע"? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו מקבלים דיווחים על הביטוח כל רבעון, וגם בדוח השנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואתם רואים את היקף הנכסים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. זה גם נתון שמדווח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, אם אתם רואים משהו חריג אתם תדעו לפעול פעם ברבעון? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> היום זה פשוט מאוד כי הדרישה היא מאוד ברורה. אנחנו רואים שהביטוח לא הולם את שווי הנכסים או כשמדובר ביחיד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל במצב החדש? << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> במצב החדש אנחנו לא נוכל להתערב. ברוב המקרים לא נוכל להתערב ולכן רצינו שיהיה את הגילוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם נותנים יתרון כל כך מובהק לגודל, שאתם הורגים את השוק, הורגים את הקטנים. << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> אני לא בטוח. אני חושב שהציפייה גם של לקוח שהביטוח יהיה בהתאם לשווי הנכסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני לא מבין למה שלא תשאירו – היום, בכמה אחוזים התיק צריך להיות מבוטח? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> השיעור תלוי בגודל הנכסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אם לא תשנו את זה ופשוט תתנו אופציה לבטח את זה באמצעים שונים, מה הבעיה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זאת אפשרות, גם שקלנו אותה. זה בעצם ללכת על חלק מהתיקון כאן, ורק לאפשר את החלופות – את חלופות הביטוח, ולא את שיקול הדעת המלא לגבי הגובה שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה זה לא טוב? << אורח >> משה יונס: << אורח >> אני מנהל תיקים מירושלים. אני זה שב-2020 שילמתי 20 אלף שקל, שזה היה הרבה, וב-2021 משלם 80 אלף שקל, שזה כמעט הורג אותי. אני מחדש בסוף השנה, ב-1 בינואר, ולפי השמועות זה גם יכול להיות כפול עוד פעם, ואז העסק סגור. אז אני מברך את הרשות על ההקלה הזאת כי בלי זה לא יהיו חברות קטנות ובינוניות שנותנות לדעתי שירות אולי יותר טוב מהגדולים. לגבי הפרסום- אין סוג של עסק שחייב לפרסם בפומבי את מספר הלקוחות, את העסקים שלו. גם אין שום עסק בארץ שחייב ביטוח – לא רופאים, לא עורכי דין, לא מהנדסים – אף אחד לא חייב ביטוח. אבל אין עסק שחייב לפרסם בפומבי את העסקים שלו. חברות ציבוריות – כמובן כן, אבל עסקים פרטיים לא חייבים לפרסם. מכולת לא חייבת לפרסם את המחזור שלה. עורך דין לא מפרסם מספר לקוחות. רופא לא מפרסם כמה מתו וכמה הבריאות. אז פה דורשים מאתנו רמה הרבה יותר גבוהה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתוקף העובדה שאתם בעצם מנהלים את הכסף של הציבור. << אורח >> משה יונס: << אורח >> אבל הכסף לא אצלנו, הוא בבנק, בחשבון. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מנהל יחידת הפיקוח על בעלי רישיון מרשות ניירות ערך מבקש לדבר דרך הזום. אני אשמח להתייחס לזה שאומרים שאין גורמים שחייבים בביטוח. זה נכון, אבל כמו שאמרתי בהתחלה, בתחומים שלנו יש קביעה דומה לגבי זירות סוחר וגם לגבי חתמים שהם חייבים בביטוח. סכום הביטוח והיקף הסכום הביטוחי נקבעים בהחלטת הדירקטוריון. יש להם את החובה להפעיל את שיקול הדעת בקביעת הביטוח, וזה הכיוון שהלכנו אליו גם ב- - - ברישיון לפי חוק הייעוץ. << אורח >> אלחנן הרמור: << אורח >> תודה, אדוני, על הזכות לדבר. בעניין ההצעה שלך של חלופות זה באמת אחד הדברים ששקלנו. הבעיה עם החלופות האלה – אני אתן לך פשוט דוגמה מספרית. לפי התקנות הקיימות חברה שמנהלת 100 מיליון שקל, שזאת חברה שמוגדרת מאוד קטנה, צריכה לבטח בגובה של 9 מיליון. ביטוח אפשר להשיג בסכום של 9 מיליון אבל אם יצטרכו להפקיד חלופה זאת אומרת שהם צריכים עכשיו למצוא כספים פנויים בסך 9 מיליון שקלים. זה לדעתי בלתי אפשרי לחברות בסדר גודל הזה. לכן החלופה הזאת היא אפילו הכבדה על החברות ולא הקלה. זה בעצם ישאיר אותן במצב שהן נמצאות בו היום של להישאר עם העולם של הביטוח. אני רוצה לציין גם שכבר היום בתקנות קיימת אפשרות לחלופות. הן לא מנוצלות כי הן יקרות הרבה יותר, הן פשוט לא פרקטיות. להשיג ערבות של 9 מיליון לחברה קטנה זה בלתי אפשרי. העניין השני שאני חושב שכדאי שיהיו מודעים לו – מנהל תיקים לא מחזיק כסף של לקוח. בעצם הכסף בבנק. הוא בטוח, יש לו את הביטחון של הבנק, או חבר בורסה שאינו בנק. זה לא הסיכון פה. אנחנו מדברים אך ורק לא על הסיכון שמישהו ייעלם עם הכסף. אנחנו מדברים על הסיכון שיעשו משהו עם הכסף שהוא הפרה של חובת האמון או הזהירות. אלה הדברים שבעצם הביטוח בא לכסות. לכן גם התביעות, כפי שבדקנו בשנים האחרונות – יש מעט מאוד תביעות שהגיעו לכדי מיצוי, מה שרונן סולומון הציג קודם. לכן באמת – הסיכון פה הוא לא כמו כסף בבנק, ששם באמת אתה לא רוצה ש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אז למה 8א? << דובר_המשך >> אלחנן הרמור: << דובר_המשך >> בגלל שאנחנו באים ונותנים פה הקלה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה אומר, אתה בעצמך אמרת שהסיכון הוא אפס, הכסף בבנק, זה בא לבטח רק מקרי קיצון. אז למה 8א? << אורח >> אלחנן הרמור: << אורח >> כי אנחנו מוותרים פה על משהו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה מסכים עם הטענה שזה פוגע מאוד בקטנים? << אורח >> אלחנן הרמור: << אורח >> אני לא יודע, אני לא חושב שזה כצעקתה. אבל באמת, זה לא משהו שאני יכול להגיד אם זה יפגע או לא יפגע בקטנים. אני יכול להבין את הטענה שלהם. מצד שני יש פה עניין של איזונים. אני לא חושב שזה מה שיקבע אם הקטנים ישרדו או לא, דווקא הנקודה הזו. אני חושב שלקטנים יש הרבה אתגרים בגיוס לקוחות. אני לא חושב שזה מה שיגרום ללקוח להגיע או לא להגיע – אני לא כל כך מסכים עם זה. אבל זו טענה לגיטימית. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> קודם כל – אנחנו גוף מפוקח, שזאת נקודה שחשוב לציין, גוף מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, אז ככה שכל הזמן יש נתונים שעולים שניתן לבדוק אותם. רציתי להציע נוסח לסעיף 8א אם יורשה לי. זה גם עלה קודם וציינו את זה. מה שאנחנו רוצים להציע גם כדי לאפשר לבוא בדברים עם רשות ניירות ערך שאנחנו גם מודים להם על התיקון וגם מאמינים בשיקול הדעת שלהם, זה בעצם לבוא ולקבוע, ולתקן בסעיף 8א – לאחר "לעניין ביטוח" גם את שם המבטח – כל הסיפה להסיר. ובמקום זה שיהיה כתוב: "...וכן מאפיינים הקשורים בביטוח בהתאם לכללים שתקבע הרשות", ואז זה יאפשר גם לגופים עצמם לבוא בדברים עם הרשות, לנסות לנתח מה הנתונים הרלבנטיים וכיוצא בזה. אני כן רוצה לציין לגבי מה שנאמר כאן לגבי שווי נכסים ומספר לקוחות. צריך להבין: מנהלי תיקים לא מדווחים היום לציבור. אין דיווח לציבור בכלל של מנהלי תיקים. כל הדיווחים של מנהלי תיקים זה התקשורת מול הלקוחות והתקשורת שלהם מול ניירות ערך. לכן המשמעות של דיווח פומבי היא שיהיה דיווח פומבי אחד ונתונים פומביים ספציפיים לכולי עלמא, כמו חברה ציבורית שמדווחת אך ורק את היבטי הביטוח. בהכרח זה יוביל לסיטואציה לא טובה, למרות התכלית שהיא במהותה נחמדה – אבל היא תוביל לסיטואציה שהנתון היחיד שבו ניתן יהיה להשוות את מנהלי התיקים זה בהיקף הנכסים ובמספר הלקוחות, במקום בתשואה ובכיוצא באלה, שאלה נתונים שהם באמת רלבנטיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, מה דעתכם על הנוסח המוצע? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו מסכימים לנוסח המוצע. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אי אפשר להשאיר את שיקול הדעת אצל הרשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה חייב להשאיר את שיקול הדעת אצל הרגולטור. הם הרגולטור. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> זה ברור. לדווח לרשות – אנחנו מדווחים הכול. אין שום בעיה לדווח לרשות. אין גם בעיה לדווח ללקוח הכול. אנחנו מתנגדים לנושא של הפומביות. רבותיי, זה חיסול של כל בתי ההשקעות הקטנים והבינוניים. אם אני לדוגמה בית השקעות גדול, יש לי מלא כסף. אני אקנה ביטוח של 10 מיליארד ואפיץ לכולם – דעו לכם שלי יש ביטוח של 10 מיליארד. כולם יבואו אלי. אתם מבינים מה יהיה פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שום דבר לא מנוע ממנו לפרסם את זה היום, אם הוא רוצה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נכון, הכול בסדר. אם הוא רוצה לפרסם – הכול בסדר, זכותו. אבל לא במצב ששמו את כולם על הסקאלה, וזאת טבלה. הוא יגיד – יש לך כך וכך נכסים, כך וכך לקוחות וכך וכך ביטוח, ויבוא מישהו אחר ויגיד – יש לי כך וכך ביטוח, עזוב אותו ובוא אלי. הוא לא ישווה בתשואות, לא בביצועים, הוא לא ישווה אותו בשום דרך, רק בביטוח. זה הפרמטר היחיד שהוא ישווה אותו. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> קודם כל אני מסכים עם מה שרונן אומר במהות. אני רק חושב שבסופו של דבר נוכל להגיע יחד עם רשות ניירות ערך יחד לנוסח מוסכם של נתונים שנדרשים לגילוי, לא במדרגות בהכרח של שווי נכסים, ולא במדרגות של מספר הלקוחות אלא בהיבטים אחרים, אבל אני מותיר את זה כמובן לשיקול דעת הוועדה, כל נוסח אחר שהיא תמצא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי 8א אני מציע שנעשה את הדבר הבא: אנחנו נוציא את הסעיף הזה. תבואו בדין ודברים עם הגופים ואחר כך נעשה תיקון, נכניס אותו חזרה אחרי שתיסגרו על הדיווח. אני לא מרגיש שלם כשאני מוציא חלק מהשחקנים הקטנים מהשוק, אני לא מרגיש עם זה שלם, כי התיקון הזה בא לתקן עיוות. אבל אתם מכניסים איזה מכשול נוסף שכרגע פוגע. אז אני מוכן ברגע שתגיעו להסכמות, לעשות את זה מהר ככל שאוכל כאן, בוועדה, כדי לאשר את התיקון הנוסף. אבל כרגע אני מבקש לאשר את התקנות בלי סעיף 8. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני לא יודע, צריך להבין מה יקרה. המצב יקרה שאנחנו נוריד את חובת המינימום, זה יהיה לשיקול דעת מוחלט. לנו לא יהיו כלים להתערב, צריך להבין את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל ברגע שאתה מפרסם את זה – זה גם לא נותן לך כלים להתערב. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> הכוונה שלנו הייתה לפרסום שהוא לא דווקני וחושף חברה לגבי השווי ומספר הלקוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עובדה שכן. << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> לא. אני חושב שזה לא עולה מהנוסח הנוכחי וגם מהנוסח שעודד דיבר עליו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה זה "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד ולעניין הבטוחות"? תן דוגמה. בין היתר – להיבטים של מספר לקוחות ושווי נכסים. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> התכוונו לקטגוריות. ההנחה שלנו היא אל"ף, כשלקוח מתקשר עם חברת ניהול תיקים הוא יודע אם היא חברה קטנה או גדולה, בשוק. הוא יודע את זה, ואני לא חושב שהביטוח יהפוך לחזות הכול. זה נראה לי מאוד מוזר שלקוח יבוא לחברה ודווקא על סמך הביטוח – שגם היום, צריך להבין, אנחנו מדברים על אחוזים של 6,7,8% מסך הנכסים המנוהלים שעל זה הלקוח יבסס את ההחלטה שלו. הלוא כשלקוח מגיע לבעל רישיון אחר, לרופא – הוא לא שואל אותו בדרך כלל על נושא הביטוח. אני חושב שיש הרבה נושאים אחרים שמעניינים אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואם אנחנו נפרסם רק את האחוז? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> כשאנחנו מדברים על מאפיינים רצינו פה באמת את שיקול הדעת לקבוע מה יהיו אותן קטגוריות. התכוונו שכל מנהל תיקים יאמר בדיוק מה מספר הלקוחות שלו ושווי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה שלא תכתבו לעניין הביטוח ואת שם המבטח ואחוז התיק המבוטח – וזהו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה מדבר באחוזים אז אין בעיה. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> שיעור הביטוח מהיקף ה - - -? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. ואז זה פותר את הבעיה לכולם. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> יכול להיות. נבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בואו נתקדם, נתחיל לקרוא את הנוסח. למי שיש הערות – מוזמן להעיר תוך כדי הקראה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת – פעם בשנה לפחות, אבל זה יכול להיות << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח) (תיקון מס'...), התשפ"ב-2021 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב)(3), (ב1)(3) ו-(4), (ג)(3) ו-(4), (ה), 8(ב)(4) ו-(5), (ד), ו-42 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש"ס-2000 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי "בתקנות אלה" יבוא: ""בטוחה" – אחת או יותר מאלה: פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת, ערבות בנקאית או ביטוח שנעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח; "דוח מיידי" – דוח מיידי לרשות כנדרש בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012; "חוק הפיקוח" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;". תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום "בעל רישיון שהוא חברה" יבוא "תאגיד מורשה". זה תיקון טכני. בתקנה 3 – כאן אנחנו נבקש להשמיט את הסיפה של כותרת התקנה. אפשר למחוק את המילים של "יועץ השקעות ומשווק השקעות" כיוון שהתקנה עוסקת גם בבעלי רישיון של ניהול תיקים. 3 (א) בעל רישיון יערוך או יפקיד בטוחה לכיסוי חבותו בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי לקוח, בתאגיד מורשה תכלול הבטוחה גם כיסוי בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוח. (ב) היקף הבטוחה ותנאיה יהיו לפי הנדרש לדעת בעל הרישיון להבטחת הקבוע בתקנת משנה (א), בהתחשב בהיקף פעילות בעל הרישיון ומאפייניה. (ג) בתאגיד מורשה, דירקטוריון התאגיד המורשה, יאשר את היקף הבטוחה שנבחרה ותנאיה, ויאשר כי היא בהיקף הנדרש להבטחת אחריותו של התאגיד המורשה כאמור בתקנת משנה (א). (ד) בעת הצורך, ואחת לשנה לפחות, ייבחן בעל רישיון את התאמת הבטוחה למאפייני פעילותו ואת היקפה, ויוודא כי מתקיים האמור בתקנת משנה (ב) לעניין סוג הבטוחה והיקפה; בתאגיד מורשה יאשר הדירקטוריון כי בחן את הבטוחה כאמור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, פעם בשנה לפחות אבל זה יכול להיות גם באופן תדיר יותר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. בעיקר אם יש שינוי שהוא שינוי משמעותי שצריך להוביל אולי גם לבחינה של שינוי בהיקף הבטוח או הבטוחה. גם הסכומים שקבועים היום בתקנות לא מהווים איזשהו benchmark לסכום הסביר שצריך להיות. אני ממשיכה בקריאה: (ה) תקנות משנה (א), (ג) ו-(ד) לא יחולו על יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא - (1) עובד של בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף 9(ב) לחוק; (2) שותף בשותפות, שערכה או שהפקידה בטוחה לפי תקנות אלה לכיסוי חבותה וחבותם של כל אחד מהשותפים; (3) עובד באגודת פיקדון ואשראי, שערכה או שהפקידה בטוחה לכיסוי חבותה לפי תקנות אלה; (4) עובד של תאגיד מורשה שערך או שהפקיד בטוחה לכיסוי חבותו לפי תקנות אלה.". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה מה שדיברנו קודם – יחיד שהוא עובד בתוך תאגיד שמבוטח לא חייב בעצמו לבטח. אני ממשיכה בקריאה: החלפת תקנה 4 1. במקום תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "ביטוח של בעל רישיון 4. ביטוח הנערך כבטוחה הנדרשת לפי תקנה 3, יכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה.". ההוראה הזאת כבר קבועה היום בתקנות, אנחנו רק שינינו את המיקום שלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה רק שנה? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> זה מה שקבוע כבר. גם ככה, כמו שראינו – אין הרבה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כותרת המשנה של 3 – לא צריכה להיות "חובת עריכת בטוחה של בעל רישיון"? << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אם אתה חושב שזה נצרך - - - << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> על זה לא נריב. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אני ממשיכה בקריאה: ביטול תקנות 5 עד 6א 1. תקנות 5 עד 6א לתקנות העיקריות – בטלות. אלה התקנות שעוסקות היום בחלופות ובתנאים לחלופות, שכבר נצרכות. אני ממשיכה: החלפת תקנה 7 1. במקום תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא: "תנאים למימוש פיקדון, ערבות בנקאית ופיקדון ניירות ערך למשמרת 7. (א) בעל הרישיון יפקיד בחשבון נאמנות של עורך דין או רואה חשבון פיקדון, או פיקדון ניירות ערך למשמרת לצורך בטוחה כאמור בתקנה 3, לטובת לקוחות בעל הרישיון מזמן לזמן; פיקדונות כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד או למשיכה, אלא לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הפיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת בחשבון הנאמנות ינוהלו לפי הוראות בעל הרישיון; ערבות בנקאית לצורך בטוחה לפי תקנה 3, תהיה על שם עורך דין או רואה חשבון שיהיה נאמן לטובת לקוחות בעל הרישיון לפי תקנות משנה (ד) או (ו); הערבות הבנקאית תהיה בלתי מותנית, להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון, ולא תהיה ניתנת לביטול או לחילוט אלא לפי תקנת משנה (ד) או (ו). << אורח >> עודד אופק: << אורח >> יש לי הערה גם לסעיף הזה וגם לקודם – בסעיף 3(ד) היינו מבקשים שיושמטו המילים "בעת הצורך". שיישאר רק: "אחת לשנה לפחות". זה ברור מכך שיכול להיות יותר. אבל "בעת הצורך" משאיר את זה סובייקטיבי, ולא ניתן לדעת למה מתייחסים. אורית שרייבר התייחסה, ותודה על כך, לגבי רשות ניירות ערך, כדי שיהיה ברור שבעצם המדרגות שהיו קבועות בתקנות קודם לכן בעצם הוסרו מעל הפרק, הדירקטוריון חופשי לשקול את כל השיקולים מבחינת קביעת הביטוח דהיום. ועוד אמירה אחת שאני כן רוצה לומר: נאמרה המילה "אקטואר". האקטואר בכלל לא רלבנטי כאן בהיבטים של ביטוח. כמובן שהדירקטוריון לא ייקח אקטואר. רק רציתי להבהיר את זה, תודה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אם לעמדת הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה – כשכתוב "אחת לשנה לפחות" ברור שגם אם יתעורר צורך אחר במהלך השוטף של אותה השנה, אז מבחינתנו אפשר להוריד את המילים האלה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> מבחינתכם זה בסדר, כרגולטור? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> שוב – חשוב לנו שיהיה ברור שכן, אם יתעורר צורך אחר במהלך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז הם כותבים "אחת לשנה לפחות". << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אז אם זה נאמר בפרוטוקול הוועדה – אנחנו חושבים שזה יכול להספיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למרות שאני לא כל כך מבין – אולי אני לא מספיק ער לניואנסים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> יכול להיות שיש שינוי בסוג הפעילות – נניח שחברה נכנסת לפעילות יותר מסוכנת, אז יכול להיות שצריך להגדיל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין, רק לא מבין את הרגישות לנוסח. עודד, למה "בעת הצורך" מפריע לך? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כי זה מותיר את המועד שבו ייבחן נושא הביטוח סובייקטיבי לחלוטין. אנחנו לא רוצים להיות חשופים אחר כך למקום שבו יגידו – הייתם חייבים בכל עת כל הזמן לבחון את זה מחדש. צריכים שיהיו מועדים ברורים שבהם אנחנו בוחנים את זה. ברור שהדירקטוריון בשיקולים שלו גם ייקח חשבון אם חל שינוי במאפיינים של הפעילות שמחייבים את הבחינה מחד, אבל כשכתוב "בעת הצורך" זה מותיר את זה סובייקטיבי לחלוטין ונתון לתקיפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אז מורידים את "בעת הצורך"? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אפשר, רק אני מוסיפה שזה עדיין סובייקטיבי, כלומר – עדיין יש את המילה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הוא אומר – סובייקטיבי מצד התובע, לא סובייקטיבי מצד הגוף. אני צודק? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כן. רק עוד הערה אחת, אדוני, ברשותך – בסעיף 7(א) שורה שלישית: "כאמור בתקנה 3" – שיהיה ברור שרק ככל שיש בטוחה כזאת יכול להיות שהגוף בחר בביטוח ולאו דווקא בבטוחה שמופקדת. אז רק שיצוין בפרוטוקול. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> העניין הוא שבטוחה כוללת גם ביטוח, בהגדרה. השאלה אם רוצים להחריג אותה או לא. לא צריך להגיד שזה גם לא ביטוח. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אתה רוצה להוריד את המילים "לצורך בטוחה"? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כן. "הן לצורך בטוחה..." אבל לא בטוחה כהגדרתה, אלא חלק מהבטוחה. אני לא חושב שצריך ל- - - מפה את הביטוח, זה די ברור שזה רק הפיקדון, פיקדון נייר ערך שמשמשים לצורך בטוחה לפי תקנה 3. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. ממשיכים. (ב) פיקדון, פיקדון ניירות ערך למשמרת וערבות בנקאית הניתנים כבטוחה לפי תקנה 3, יהיו בתוקף למשך שנה מיום שחדל בעל הרישיון לפעול במסגרת הרישיון. (ג) הוטל עיקול על חשבון הנאמנות, יפעל בעל הרישיון מיד להסרת העיקול; לא עלה בידיו להסיר את העיקול בתוך 7 ימים, יפקיד פיקדון בחשבון נאמנות חדש או יערוך בטוחה אחרת לפי תקנה 3. (ד) פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת המופקדים בחשבון הנאמנות, או הערבות הבנקאית שבידי עורך הדין או רואה החשבון, ימומש בתוך שבעה ימים מיום שהוצג בפניו אחד מאלה: (1) פסק דין של בית משפט בתובענה של לקוח נגד בעל הרישיון; (2) הסכם פשרה בין בעל הרישיון לבין לקוח התובע את בעל הרישיון שקיבל תוקף של פסק דין; (3) פסק בורר שאישר בית משפט בסכסוך בין לקוח התובע את בעל הרישיון לבין בעל הרישיון. (ה) פסק דין של בית משפט, הסכם פשרה או פסק בורר כאמור בתקנת משנה (ד) – יכללו, בין השאר, פירוט הזכאים לתשלום והסכומים שלהם הם זכאים. (ו) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לבטל את הערבות הבנקאית, להפחית את סכום הפיקדון או את סכום פיקדון ניירות הערך למשמרת מזמן לזמן, או למשוך אותם, לאחר שווידא בעל הרישיון כי גם לאחר ההפחתה או הביטול כאמור, הוא מקיים את חובתו לערוך בטוחה לפי תקנה 3, ובתאגיד מורשה הדירקטוריון אישר זאת, וזאת להנחת דעתו של עורך הדין או רואה החשבון.". כמו שאמרתי בהתחלה – התנאים כאן למימוש פיקדון או ערבות הם תנאים שכבר היו קבועים בתקנות הקיימות, גם. החלפנו את כל התקנה בגלל שהיו כאן הרבה תיקוני נוסח שנדרשו בעקבות התיקונים שעשינו, כמו – שבכל מקום שהוזכר ביטוח החלפנו בבטוחה, כמו התיקון בפיסקה האחרונה ב-(ו), שמתייחס כאן לשחרור אם הדירקטוריון מאשר זאת. אלה תנאים שבעצם צריך להוסיף עכשיו לתקנות בעקבות התיקון המרכזי שאנחנו מציעים, שנמצא למעשה בתקנה 3. אני ממשיכה בקריאה: במקום תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא: "דוחות 8. (א) תאגיד מורשה ימציא לרשות, לא יאוחר מ-31 במרס של כל שנה, דוח על אלה: (1) פירוט הבטוחות שהפקיד בעל הרישיון כאמור בתקנה 3, ובכלל זה סכום או שווי כל בטוחה, למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה; (2) לעניין ביטוח, יצוין גם שם המבטח למועדים 31 במרס, 30 ביוני, 30 בספטמבר ו-31 בדצמבר של כל שנה ותקופת הביטוח נכון למועדים אלה, סכום הכיסוי הביטוחי לאירוע ביטוח מסוים וסכום ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה; (3) סכום ההון העצמי ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח; (4) שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון כאמור בתקנה 7. (ב) חברה בעלת רישיון ניהול תיקים תמציא לרשות, יחד עם הדוח לפי תקנת משנה (א), דוח על שווי הנכסים הכולל למועדים הקבועים בתקנת משנה (א)(1); (ג) יועץ השקעות או משווק השקעות שהוא יחיד או שותפות, החייב לערוך בטוחה לפי תקנה 3, יגיש לרשות לא יאוחר מ-31 בינואר של כל שנה דוח עם הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), למעט פסקה (3), וכן ידווח לרשות על כל שינוי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי. כאן אנחנו מבקשים להוסיף: "נכון ל-31 בדצמבר", כיוון שבעלי רישיון יחידים אינם מחויבים לתת דוח רבעוני אלא רק דוח שנתי, ואנחנו לא רוצים להכביד עליהם – וכן ידווח לרשות על כל שינוי מהותי בהם עד תום יום העסקים הראשון שלאחר המועד שבו נערך השינוי. הוספנו את המילה "מהותי". שינוי מהותי זה בעצם המינוח שהשתמשנו בו גם לגבי חברות. הוא נשמט מהתקנה הזאת והוספנו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש הגדרה ל "מהותי"? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא, אין הגדרה למהותי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה נשאר ככה, לשיקול דעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל זה משהו שמשתמשים בו בתקנות אחרות. זה בין הרגולטור למפוקח. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> את רוצה לתת דוגמה למה מהותי בעיניכם, או ממה שנפגשתם – דברים שכן צריך לדווח? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> שינוי פוליסה, החלפת פוליסה, החלפת מבטח או החלפת בטוחה – זה שינוי מהותי. << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> הכוונה היא שלא בכל גידול במספר לקוחות צריך. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני ממשיכה בקריאה: (ד) לדוחות לפי תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) יצורפו דוחות, חתומים ביד רואה חשבון, ולגבי תאגיד מורשה ביד רואה החשבון המבקר, באשר לנאותות או אישור הפרטים המובאים בהם, לפי העניין. (ה) לדוח לפי תקנת משנה (א) יצורף דוח רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים של התאגיד המורשה ליום 31 בדצמבר הקודם למועד הדוח כאמור בתקנת משנה (א), אם בדוח רואה החשבון המבקר נכללה סטייה מהנוסח האחיד, לרבות סטייה בדרך של הפניית תשומת לב או הדגש." << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> בתקנת משנה (ב) – חברה בעלת רישיון ניהול תיקים. זה לא צריך להיות תאגיד מורשה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא. תאגיד מורשה כולל בתוכו גם תאגיד - - - רישיון ייעוץ או שיווק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אתם מציעים ל-8א? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> הנוסח שחשבנו עליו – ההתחלה תהיה דומה: "בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנה 8(א)(1)ו- (4) לעניין ביטוח גם את שם המבטח..." וכאן ההמשך יהיה: "...סוגי ומאפייני הבטוחות לרבות שיעור הבטוחות משווי הנכסים המנוהלים". בלי ההמשך שהיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה רק אחוזים, לא לרבות. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> לא, אנחנו רוצים שבהתחלה יהיה סוגי ומאפייני הבטוחות, כלומר – למשל, להסביר איזו בטוחה זאת, האם זה באמת ביטוח, האם זאת בטוחה אחרת. ה "לרבות" זה בעצם אחד מהמאפיינים. כלומר, מה היקף הבטוחה ביחס לשווי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא אותו הדבר, כי ברגע שיש היקף של הבטוחה ביחס לשווי זה באחוזים, וזה לא מראה שום דבר על הגודל שלך. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> וגם אין את מספר הלקוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מספר הלקוחות ולא גודל התיק. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זו הייתה הבקשה. << אורח >> הדס באראביק: << אורח >> רק להגיד ש - - -מתייחס בעצם גם לא למנהלי תיקים. יש בעיה בעצם. לגבי יועצים בעצם אין לנו את שווי הנכסים. אתה צריך פה איזשהו - - של לקוחות, או גובה הכיסוי. זאת אומרת, הסעיף הזה מתייחס לא רק למנהלי תיקים. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני בכל זאת מציע את ההצעה שהצעת בהתחלה, שנוריד את הסעיף הזה ונבוא עוד חודש חודשיים, נשב עם הרשות, נקבע זמנים, ונבוא עם סעיף כמו שצריך. זה עכשיו פלסטר על פלסטר שאני לא יודע איך עושים אותו. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> הדברים האלה – זה לא חודש-חודשיים, לצערי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי מנהלי תיקים, איפה שיש כסף באמת אז שם צריך לקבוע באמת אחוז מגובה התיק. מה עם האחרים? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> שם אין שווי נכסים מנוהלים. שם הפרמטר שחשבנו עליו לפני כן הוא מספר הלקוחות אבל אני מבין שאתם רואים את זה כרגיש מדי. אז סוג הבטוחה והמאפיינים. אני לא יודע מה נכניס תחת מאפיינים. תראו, היה אפשר לכתוב, וזה קצת יחזור לנוסח הקודם – סוגי ומאפייני הבטוחות בהינתן פעילות התאגיד. זאת אומרת שיהיה משהו שכן נותן עוגן להתייחס לפעילות של התאגיד. אנחנו כאן הבנו את רוח הדברים, ואנחנו לא רוצים גם אנחנו לפגוע בתחרות או בגופים קטנים. יכול להיות שזה יוסיף עוד יכולת לקבוע בעמדה מה בדיוק - -- << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז עוד פעם – מה הנוסח שאתה רוצה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אז אולי "סוגי ומאפייני הבטוחות בהינתן פעילות התאגיד, לרבות שיעור הבטוחות משווי הנכסים המנוהלים". << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> ואז זה מתייחס רק למנהלי תיקים ולא מתייחס לבעלי הרישיונות האחרים. אני ממשיכה בקריאה: 8א(ב) - (ב) אם חל שינוי מהותי באחד או יותר מהפרטים המנויים בתקנת משנה (א), ידווח התאגיד המורשה דוח מיידי כאמור בתקנת משנה (א)." ביטול תקנה 9 9. תקנה 9 לתקנות העיקריות – בטלה. התקנה הזאת קבעה את פרטי הדיווח ללקוח בדוח הרבעוני. התקנה הזאת קבועה גם בתקנות הדוחות שנקריא אותן עוד מעט, ולכן היא לא נדרשת כאן. הייתה למעשה כפילות, התקנה הזאת חזרה בשני הסטים של התקנות. תיקון תקנה 10 1. בתקנה 10 לתקנות העיקריות, במקום "הסכומים לפי תקנות 2, 3, 4 ו-5 יעודכנו" יבוא "סכום ההון העצמי לפי תקנה 2 יעודכן". זה תיקון נוסח, בהתאם לתיקונים שמוצעים. הוראת מעבר 1. 1 על אף האמור בתקנות אלה, יראו בעל רישיון שלפני יום התחילה היה מבוטח בביטוח, כעומד בחובתו לפי סעיף 20ג לחוק לעניין העמדת בטוחה, וזאת עד תום תקופת הביטוח האמור, ובלבד שלא ערך שינוי בכיסוי הביטוחי לאחר פרסום תקנות אלה, לרבות בגובה הבטוחות שהעמיד לפי תקנות 4(ב1), 5 או 6 לתקנות העיקריות כנוסחן ערב פרסומן. כאן, למעשה, אנחנו מבקשים למי שמבקש – מי שירצה בכך, להשאיר את המצב הקיים עכשיו על כנו עד שתסתיים תקופת הביטוח שהוא כבר מבוטח בה. התנאי לכך הוא שהוא לא רץ ועשה שינוי בפוליסה ברגע שאנחנו מעבירים כאן את התקנות, והוריד את סכום הביטוח או משהו כזה, ורק בתום התקופה הזאת הוא יוכל להשתמש – בעצם, המנגנון שאנחנו קובעים ומייצרים כאן עכשיו יבחן את השיעור שנדרש ויעשה ביטוח או בטוחות בהתאם לתקנות המתוקנות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, את לא נותנת לו אפשרות לבטל את הפוליסה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנוסח שמוצע ביחס ל-8א. בעינינו זה תיקון מיותר בנוסח הזה. זה יביא לזה שבין החברות של ניהול תיקים תהיה תחרות – שלאחד יש 8% כיסוי ולשני יש 9% כיסוי, כשזה לא נתון חשוב ללקוח, ולכן צריך למצוא הסדר אחר. אין לנו בעיה שההסדר ייקבע אחרי זה מול הרשות, אין לנו בעיה שעכשיו יציעו, אבל התיקון הזה לדעתנו עושה יותר נזק מתועלת. אני רוצה להזכיר משהו שלא עלה קודם: הבעיה העיקרית של השוק הזה זה לא העולם של הביטוח. הבעיה העיקרית של עולם ניהול התיקים זה ארביטראז' מיסויי מול מוצרי מיסוי אחרים, וזאת התכלית. כל שאר הדיון פה בעניינים של איך מקדמים את עולם ניהול התיקים והופכים את המוצר ליותר אטרקטיבי, זה דיון שצריך להתקיים בהיבטי המיסוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אני אשאל אותך שאלה: אתה אומר – בוא נקבע את זה אחר כך. אז את שווי התיק אתם לא רוצים לפרסם – אני מבין למה. מספר לקוחות אתם לא רוצים לפרסם – אני גם מבין למה. למה האחוז מהווה בעיה? הרי זה בסך הכול אחוז, וזה משהו שהוא הגיוני. זה נותן איזשהו ביטחון למשקיע. << דובר_המשך >> נמרוד ספיר: << דובר_המשך >> כי אני חושב שהביטחון למשקיע לא נגזר מהשוואה בין אחוזים. כלומר, אני לא יודע מה זה אומר שחברה X יש לה 6% וחברה Y יש לה 6.2%. הדבר היחיד שאני יודע – זה שמי שאולי נראה ללקוח כמי שיש לו בטוחה יותר גדולה זה כן משתרשר לו לדמי הניהול. כלומר, אני לא חושב שהתחרות צריכה להיות בין החברות, וזה, אני מזכיר לך, כמו שאמר עודד שמייצג אותנו – זה הנתון היחיד שמפורסם היום פומבית. הנתון היחיד שמפורסם היום פומבית, שמאפשר לך כלקוח להשוות, ואנחנו מכירים מה קורה בעולם הגמל, הגמל נט – שמשווים בין התשואות, הדרך היחידה של הלקוח להשוות תהיה במי יש לו אחוז ביטוח יותר גבוה. אין פה שום יתרון תחרותי אחר כי כמו שהסביר היועץ המשפטי של הרשות, אי אפשר לפרסם תשואות, ויש הגיון בזה שאי אפשר לפרסם תשואות. אפשר לקיים דיון נפרד בוועדה על מה עושים עם הנושא של התשואות. אין לי עמדה בעניין הזה. אבל אם זה הנתון התחרותי היחיד שיש לשוק, בעיניי זאת טעות, אני לא חושב שהוא אומר משהו. אפשר לדבר על סוגי בטוחות. חלק מהשיח שהיה לנו עם הרשות זה בגלל המבנה של בתי ההשקעות – אנחנו הצענו שחלק מחברות ניהול התיקים לא יהיה להן ביטוח, כי בחלק מבתי ההשקעות לפעמים יש הון עצמי למעלה, אצל החברה למעלה. ואז אמרנו שיהיה מכתב שיפוי בין החברה למעלה לבין חברת ניהול התיקים, שלדעתנו זה נותן הרבה יותר ביטחון מביטוח אחר. עכשיו, אני לא יודע איך זה נספר עכשיו, בהוראה הזאת שעכשיו קרא היועץ המשפטי של הרשות. לכן אין לי בעיה לדבר אתם ולנסות להציע נוסחים שהם יגידו מה שהם רוצים, אבל על הדרך כרגע – שזה יהיה הנתון התחרותי היחיד? לדעתי זאת טעות. זה באמת גם לא נותן כלום ללקוח. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני לא מתסכל על זה כעל נתון תחרותי. אני חושב שהנתון הזה הוא בעצם נועד לאזן את מה שרצינו - - -אנחנו מדברים פה על העולם של הביטוחים של מנהלי התיקים, כלומר, שזה רכיב אחד שנועד להגן על ציבור המשקיעים מבין רכיבים אחרים. כיוון שהקלנו מאוד בדרישה של הביטוח, עד כדי כך שיש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדקתם מה קורה בחו"ל? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אין דרישות ביטוח. זו המצאה ישראלית. אנחנו בדקנו, לא קיים בעולם. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> גם באנגליה יש חובת ביטוח. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> חובת הביטוח היא לא כרגע על הפרק. בשביל זה צריך תיקון חקיקה ראשית. רצינו לעשות משהו SOS. כדי לבטל את חובת הביטוח צריך לתקן את החוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מדבר על חובת הדיווח. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני לא יכול לומר. אני לא יודע מה חובת הדיווח על ביטוח בחו"ל. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אדוני, זה לא קיים. כלומר, במדינות כמו ארצות הברית זה לא קיים, שוויץ – לא קיים, גם באנגליה זה לא קיים. זה וולונטרי. כל אחד מבטח, נכון שיש ביטוחים. כמו שרופא מבטח את עצמו, אבל אין חובה לבטח. הוא מבטח, זה שוק של ביטוחים שקיים, אבל אין פה חובה על פי חוק. זו טעות שהסכמנו לזה ב-1995, ואני היום מכה על חטא – אנחנו סופגים את זה עד היום. כמו שאמרתי בהתחלה, העמדה הרשמית שלנו היא לבטל לגמרי את התקנות. ברור לי שזה לא יעבור פה, כי הרשות תתנגד. אני גם לא יודע אם חברי הכנסת יסכימו. אבל רבותיי, להיכנס עכשיו לעשות פומביות על אחוז – אז אתה יודע על מה עכשיו תהיה התחרות? התחרות תהיה על מי שיש לו את האחוז הגבוה ביותר. גוף גדול שיש לו יכולת לשים אחוז גבוה, וזה הנתון היחיד שמפורסם – יגיד: יש לי אחוז גבוה של ביטוח, תבואו אלי. לכן אני מציע את ההצעה שאדוני הציע בהתחלה, בכל זאת ללכת עם הרשות, תקבע לנו זמנים – חודש, חודשיים, אני לא יודע כמה – אפילו שבוע מצדי, וננסה למצוא פה נוסח הגיוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן אתם צריכים בשביל להגיע לנוסח מוסכם של הסעיף הזה, מול הגופים? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני לא בטוח שאפשר להגיע, כי יש כאן דילמה שהצגתי קודם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז נעשה ככה: אנחנו ניתן לכם חודשיים להגיע לנוסח מוסכם. במידה ולא, אנחנו נצביע כאן על הסעיף הזה איך שהוא. כלומר, כרגע אנחנו מצביעים על התקנות בלי סעיף 8א. תוך חודשיים, במידה ולא תגיעו אתם לאיזשהו הסדר, אנחנו נצביע על הנוסח שאתם מציעים. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אני חושב שזו פשרה סבירה ביותר. מקובלת עלינו ההצעה של אדוני. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> יש משמעות לזה כמו שאמרנו – זה שני הצדדים של אותו המטבע. אנחנו הגענו לכאן עם תיקון של תקנות הביטוח ולצדן גם תיקון משלים של תקנות הדוחות, כשבתקנות הדוחות זה תיקון של הדוח - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בעצם המסמך הבא. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן, שעוד מעט נקרא גם אותו, הוא קצר. יש שם תיקון של תקנה 16 שאומרת שבדוח הרבעוני ללקוח בעל הרישיון יפנה למעשה לדיווח הפומבי. המשמעות, אם אנחנו דוחים את זה בחודשיים, זה דחייה של הכניסה לתוקף של כל התקנות כי התוקף של התיקון הזה הוא מיידי, כלומר – ברגע שהתקנות מתפרסמות ברשומות בעל רישיון יכול להחליף את הביטוח שהוא עשה עד היום בבטוחה אחרת, בעוד שהדיווח ללקוח לא מותאם. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> לא, אנחנו נדווח ללקוח. מקובל עלינו לדווח ללקוח, לא פומבי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הדיווח ללקוח היום לפי תקנות הדוחות לא מותאם ל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה הבעיה לכתוב פה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה דורש תיקון, זה כאילו לעשות תיקון פעמיים בתקנות הדוחות. << קריאה >> היו"ר אלכס קושניר: << קריאה >> לא. את זה את אחר כך גם יכולה להשאיר, את לא חייבת להפנות. פה זה יישאר דיווח ללקוח. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> שלא נכביד. כרגע לא נפנה ל-8א, אז נכתוב בעצם מה הדיווח שיינתן על ידי בעל הרישיון ללקוח בדיווח הרבעוני – זאת אומרת איזה סוג בטוחה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אז נצטרך לשנות שם מביטוח לבטוחה. נעשה בעצם פעמיים את כל תקנות הדוחות. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> ואם תגיעו להסכמה – כשתגיעו להסכמה על 8א - -- << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אם ככה אז הנוסח של תקנות הדוחות כרגע הוא לא רלבנטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לא נצביע? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה צריך להיות תיקון אחר. אנחנו נוכל להציע נוסח. זה אמור להיות תיקון אחר. בעצם, הנוסח המוצע מציע להחליף את תקנה 16 לגמרי ונצטרך לשנות את המילים מ "ביטוח" ל "בטוחה". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יודעים לעשות את זה עכשיו? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כמה דקות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו מצביעים על תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021, הנוסח על שינוייו, בלי סעיף 8א. במידה ותוך חודשיים אתם לא מגיעים להסדר אז נצביע על הנוסח שהרשות מציעה. מי בעד התקנות? הצבעה בעד – 1 נגד – אין נמנעים - אין התקנות אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה, התקנות אושרו והתקבלו. נצא להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:21 ונתחדשה בשעה 12:37 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הדיון. אז בואו נעשה סדר – על ההצבעה הקודמת אגיש רביזיה ונדון בה בשעה 13:10. אנחנו כן נכניס את סעיף 8א אחרי שהוסכם כאן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> תקנות הדוחות יש להן השלכה ישירה על כך. יש לנו כרגע שני נוסחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו חייבים לפתור את זה קודם. אז אני חוזר חזרה לתקנות הקודמות – ב8א רק להוריד את הסיפה. נכון? זאת אומרת – לעצור איפה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> "...וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". בלי, בעצם – "בין היתר בהיבטים של...". << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בלי "בין היתר בהיבטים של מספר הלקוחות ושווי הנכסים המנוהלים". << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זה משאיר את זה קצת יותר פתוח. ננסה לעשות חשיבה כאן מה יכול לעבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. ואתם תבואו לדווח לוועדה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אז אם ככה אנחנו נשארים עם הנוסח המקורי שהגשנו לוועדה, של תקנות הדוחות. אני קוראת: תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"ב-2021 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27ג ו-42 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 - (1) אחרי "אתר הפצה" יבוא: ""בטוחה" – כהגדרתה בתקנות הביטוח;" (2) אחרי "שווי נכסים מנוהל" יבוא: ""תקנות הביטוח" – תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש"ס-2020.". זה רק תיקון ההגדרות בהתאם למה שעשינו בתקנות הביטוח. אני ממשיכה: החלפת תקנה 16 2. במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא: "בטוחה 16. מנהל תיקים יכלול בהערת שוליים בדוח גילוי בדבר אחריותו לקביעת בטוחה, וכן הפניה לדיווח שעשה לפי תקנה 8א לתקנות הביטוח; הרשות תפרסם נוסח לדוגמה לגילוי האמור באתר האינטרנט שלה.". התיקון הבא הוא רק שינוי נוסח מ "ביטוח" ל "בטוחה". תיקון תקנה 31 3. במקום תקנה 31 לתקנות העיקריות יבוא: "פרטים בדבר בטוחה 31. פרטי הבטוחה כמפורט בתקנה 8(א) לתקנות הביטוח. אני אבקש להוסיף כאן רק תיקון לתוספת הראשונה, שהיא למעשה הטופס, המראה של התקנות, ושם יש פירוט של הדיווח שעד היום היה צריך לדווח. אז מה שאני אבקש זה למחוק מהטופס את ההתייחסות לביטוח כי מעכשיו לא יהיה עוד צורך: בתוספת הראשונה במקום המילים "ביטוח", "שם המבטח", "תקופת הביטוח", "פרטי הבנק שנתן ערבות בנקאית ותוקפה", "קיומו של פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת", "שם ופרטי עורך הדין או רואה החשבון הנאמן", "אירועים בעלי השפעה מהותית על שירות ניהול תיקים" – יימחקו. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אני מבקש שעודד אופק ידבר בשמנו להערות לנוסח. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אנחנו מבקשים, בשים לב לנוסח הזה של סעיף 8א אולי להציע נוסח דומה מאוד אבל עם סעיף קטן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מחזיר אותי עכשיו לתקנות הקודמות? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> הוצע כעת נוסח חדש. אני מייד אחזור גם לכאן. אנחנו נבקש שהתוספת שתבוא היא: "...וכן סוגי ומאפייני הבטוחות", ולא התוספת שהרשות הציעה. אנחנו חושבים שבנוסח הזה מקבלים את כל מה שנדרש, יהיה גילוי לסוגי ומאפייני הבטוחות בלי האמירה האמורפית הזאת שקשה להבין אותה – "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". זו הערה ראשונה. ההערה השנייה כן נוגעת לתיקון בתקנות הדוחות שמוצע כאן – לעניין גילוי בדבר אחריותו לקביעת הבטוחה בסעיף 16, אנחנו חושבים שהאחריות קבועה בדין, לא צריך לתת גילוי לגבי כך שאני אחראי. זה ברור שאני אחראי – זו ההוראה. לכן היינו מבקשים להחליף את זה ב "גילוי בדבר הבטוחה שקבע", ואז – "...וכן הפנייה לדיווח שעשה לפי 8א". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז קודם כל התייחסות לזה. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני מעדיף להישאר עם הנוסח כאן כי נראה לי שהנוסח החדש ישלול את האפשרות לגילוי למשל של שיעור הבטוחות שלי דווקא היה נשמע מאוד הגיוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני כרגע על הדיווח, על 16. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זה מבחינתנו בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו 8א. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> כשמשנים נוסח שקשור למאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד זה עדיין פותח פתח – למשל הפתרון שהצעת של שיעור הבטוחות. אני רוצה להבין יותר ממנהלי התיקים איפה הבעיה אתו. אם נתייחס רק לסוגי ומאפייני הבטוחות זה אומר שאולי לא תוכל להיות זיקה למה שיש באותו תאגיד. כדי להבין את הבטוחה אתה צריך להבין גם מה עושה התאגיד. אז לדעתי עדיף להישאר עם הנוסח של "מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". אנחנו נקיים על זה שיח כי ברור לנו שיש כאן סוגיה. כמו שאמרנו – גם ננסה להגיע לסיכום ובכל מקרה נדווח לוועדה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אדוני, אני חושב שאנחנו בכל זאת - - - גם לפי הנוסח המוצע עכשיו. אני מציע שבכל זאת נשב חודשיים וננסה להגיע לפתרון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הנוסח פה - - - << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> לא, לא טוב. לא טוב. זה פלסטר על פלסטר. אני אסביר למה. לגבי הנושא של האחוזים, כמו שהסברתי קודם – יבוא גוף גדול שיש לו הרבה כסף ובאחוזים גדולים הוא יוכל לעשות ביטוח בהיקף גבוה מאוד ואז לצאת בפרסום לציבור על כך. לכן הוא יכול לחסל כך את כולם והוא יגרוף את כל השוק. זה לגבי האחוזים, ולכן אנחנו מתנגדים לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לפי מה שאני שומע ממך אתה לא תגיע אתם לסיכום בחיים, כי אתה כרגע לא מוכן לפרסם שום דבר. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> נגיע, ננסה למצוא פתרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה כרגע לא מוכן לפרסם שום דבר. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> כרגע, נכון להיום – כלום לא מפורסם. אז אם מחליטים בכל זאת לפרסם – אז את זה מפרסמים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אתם מקבלים כאן משהו שמזמן הייתם צריכים לקבל – את האלטרנטיבות, ואת הגמישות ואת היכולת לעבוד. מצד שני צריך לאזן את זה איך שהוא. אני מסכים שהנושא של שווי הנכסים ומספר הלקוחות לא יכול להיות כאן בפנים, אבל דברים אחרים – כן, וביטוח ביחס לשווי התיק – זה לי נראה משהו מאוד מאוד סביר, אבל אני הולך אתך ואני אומר: לא בטוח, אני לא יודע. לכן אנחנו נשאיר את הסעיף כמו שהרשות הציעה, שזה בעצם רק בלי הסיפה: "...וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות", ונצביע עליו ככה אחרי הרביזיה. לגבי תקנות הדיווח – לא נצביע עליהן כרגע, נצביע אחרי הרביזיה ולכן נעבור קודם לכן לסעיף הבא שעל סדר היום. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני רק רוצה להיות בטוח שאנחנו כן נכלול את סוגי ומאפייני הבטוחות, כי על זה יש הסכמה – "לעניין ביטוח – גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות וכן מאפיינים הקשורים..." - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, כן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הרביזיה, על מנת לבדוק מה אנחנו עושים בסוף עם סעיף 8א. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה הרביזיה התקבלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. אנחנו חוזרים ל 8א. אני מבקש לקרוא את הסעיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אקרא מחדש, היה כאן הבדל בנוסח: "דיווח פומבי 8א בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנה 8א(1) ו-(4), לעניין ביטוח – גם את שם המבטח, סוגי ומאפייני הבטוחות, וכן מאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד לעניין הבטוחות". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז עכשיו אני מצביע על כל התקנות מהתחלה. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> יש לי הצעה אחרת לאותו נוסח. אנחנו מבינים שבכל זאת הנוסח כאן הולך להיות אז מה שנבקש: "בקבלת רישיון לפי החוק ידווח תאגיד מורשה לציבור באתר ההפצה את האמור בתקנות 8א(1) ו-(4). לעניין ביטוח – גם את שם המבטח וסוגי הבטוחות". וזהו. אם אנחנו מוסיפים את "המאפיינים הקשורים לפעילות התאגיד" זה מתחיל להיות פתוח לפרשנות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל בסוף אתם תקבלו מהם דרישה מפורשת של מה צריך. << דובר_המשך >> רונן סולומון: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר: סוג הביטוח, חברת הביטוח והבטוחות. זהו. כלומר, לעצור את הסעיף במילה "בשם המבטח". בלי שלוש השורות האחרונות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בלי המאפיינים של פעילות התאגיד? לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הניסיון נחמד, אבל – לא. כי בעצם ברגע שאתה כותב את זה אי אפשר להכניס אפילו את הנושא של היחס של הבטוחה אל מול המחזור. << דובר_המשך >> רונן סולומון: << דובר_המשך >> אמרנו שזה יגרום נזק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואתה בעצם מוריד את הכול, זאת אומרת – הם לא יכולים להכניס שום דבר. << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> אמרנו שזה יגרום לנזק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אני אומר לך שזה לא יגרום לנזק, ובכל מקרה, כפי שקבעתי וכפי שאני מבקש – שהרשות תבוא לוועדה ותדווח מה בסוף סוכם על הדיווח, ובמידה ואנחנו נראה שזה פוגע, אז אנחנו נעצור את זה. אז אני מצביע על הצעת תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות) (תיקון מס' ), התשפ"א-2021, כולל סעיף 8א כפי שתיקנו אותו, בלי הסיפה. הצבעה התקנות התקבלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקנות אושרו. תודה רבה הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45<< סיום >>