פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 120 ועדת הפנים והגנת הסביבה 17/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 37 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר איתן גינזבורג - מ"מ היו"ר שרון רופא אופיר רון כץ מוסי רז חברי הכנסת: קרן ברק סימון דוידסון אלון טל יצחק פינדרוס אביר קארה מוזמנים: שי עג'מי - מנהל תחום מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה דוד ימין - עו"ד, יועץ משפטי, אגף מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה עידו מירז - מנהל אגף טיוב רגולציה, משרד הפנים שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים דניא צור - מתמחה במחלקה המנהלית אשכול מנהלי, משרד המשפטים גל דבוש - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מעין ספיבק - רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר שקד כסלו - הלשכה המשפטית, משרד האוצר טל ישראלי - רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר גילי צימנד - ד"ר, ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה ליאורה עופרי - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות בר לוי כהן - ע. יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים גיא מור - רמ"ח חקיקה ורגולציה, כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים טל בסון - רפ"ק, תובעת רישוי ארצי אג"מ, המשרד לביטחון פנים עידן כץ - רפ"ק, יועמ"ש אבטחה משטרה, המשרד לביטחון פנים תומר חזות - יועמ"ש הכנה מאש כב"ה, המשרד לביטחון פנים רוני סורקיס - ד"ר, מנהל רישוי עסקים, איגוד לשכות המסחר ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר לילך דחוח - קצינת ציות, רשתות השיווק אביתר כהן - מנהל רישוי עסקים, רשת ויקטורי, רשתות השיווק הילה דוידיאן - מנהלת איכות, רשת רמי לוי מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי איילת וסרמן - סמנכ"ל רגולציה רישוי עסקים ע. תל אביב יפו, מרכז השלטון המקומי נפתלי קאייקוב - יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים ברשו"מ, מרכז השלטון המקומי משתתפים באמצעים מקוונים: בועז סיטי שדלן - עו"ד, שותף גולדפרב זליגמן, שופרסל הילה אקרמן - ראש תחום סביבה וחקלאות, מרכז השלטון האזורי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מיטל פורמוזה, חבר מתרגמים << נושא >> פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בוקר טוב חברי הכנסת. מתנצל על האיחור הקל. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום ראשון י"א בחשון, תשפ"ב. 17 באוקטובר 2021. אנחנו עוסקים היום בפרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית, המכונה כחוק ההסדרים. אורחים יקרים, אנא שמרו על שקט. תודה. אנחנו ממשיכים בדיון על חוק רישוי עסקים והתיקונים השונים. אנחנו צריכים להמשיך גם בהקראה וגם לסגור נושאים שלא נסגרו עד הסוף בישיבות האחרונות. אז אני מציע מהיעוץ המשפטי לדייק אותנו איפה עצרנו בהקראה. זה עמוד 38? בנוסח הרגיל אנחנו עובדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. אנחנו נעצרנו בהקראה בעמוד 28, פסקאות 17 ו-18, שלמעשה לא צריך לקרוא אותן, בגלל שהן הפכו להיות מיותרות בגלל שינויי מיקום, אז אין צורך בהן. סיימנו את התיקון בחוק העיקרי ואנחנו עוברים לתיקונים עקיפים. שזה תיקונים לחוקים שונים, שנובעים מהתיקון הראשי בחוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו בסעיף 70? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 70, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנחנו נעשה כך: נקרא את כל הסעיפים, תסבירו אותם וכו'. נדון בהם, אבל גם נחזור אחר כך לדברים שנשארו פתוחים, כי יש לא מעט דברים שנשארו פתוחים. בסדר? מישהו מחברי הוועדה רוצה להתייחס למשהו? לא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הסעיפים האלה בעצם לא מופיעים בנוסח המשולב בכלל, כי זה תיקונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא בנוסח המשולב. זה לא בנוסח המשולב כי זה תיקון לחוקים אחרים. הנוסח המשולב הוא נוסח רק של רישוי עסקים. עמוד 28 בנוסח רק של הצעת החוק עצמה, בנוסח דיון. בנוסח הזה, תראו, תסתכלו אליי. עמוד 28, סעיף 70. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בפעם האחרונה שדיברנו, דיברנו על הרכב הוועדה ומה קורה לעניין --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא סיימנו את הדיון הזה, אנחנו נחזור לזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חוזרים גם לעניין מה קורה בנושא של אי הסכמה? אוקיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן. אנחנו נגיע לכל הדברים. החוק הזה לא יצא בלי שנדון בכל הנושאים הללו. נגמור את הסעיפים היום שזה תיקונים עקיפים לחוקים אחרים, שנוגעים לרישוי עסקים ואז נחזור לדברים שבמחלוקת. בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. אז סעיף 70. תיקון חוק רישוי עסקים, תיקון מספר 34. בחוק רישוי עסקים תיקון מספר 34, תשע"ח, 2018, סעיף 48 בטל. 71. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, נסביר. בתיקון 34, שזה הרפורמה הקודמת מ-2018, זה היה בתקופתו של יואב קיש כיושב ראש הוועדה. הוועדה ביקשה והוכנס סעיף שמטרתו הייתה להביא לכך שהמפרטים ייכתבו. שהם ייכתבו בתוך שנתיים. ואם לא, אז אפשר היה להאריך בעוד שנתיים נוספות. זה אמנם הביא לכך שנכתבו באמת הרבה מפרטים שלא היו קודם. אבל לדעת הממשלה, ההסדר החדש שיוצרת ועדת ההסדרה וכו' מייתרת את הצורך בקביעת לוח הזמנים ההוא ולכן מבקשים לבטל אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה לוחות הזמנים היו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוך שנתיים ועוד שנתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנתיים ועוד שנתיים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה היה שנתיים ועוד שנתיים. וגם הייתה שם אמירה שאם לא קובעים את המפרט תוך התקופה הזאת בעצם אי אפשר יהיה לתת דרישות ברישיונות עסק. זה היה סעיף מאוד חריג, כדי להביא את כולם לעמוד בזמנים. אבל כאמור, עכשיו המהלך הוא שונה ולכן מבטלים בעצם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך פשוט לתקן שאי אפשר למנוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה היה הסעיף. הסעיף היה שאם לא קובעים את המפרט, אז אי אפשר לקבוע תנאים אחרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אי אפשר לקבוע. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל עכשיו גם לוחות הזמנים אחרים בגלל שיש לנו את הוועדה והוועדה צריכה להתכנס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נשמע לי דווקא טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עשה את העבודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נשמע לי דווקא סעיף טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. ביטול המפרטים נדרש מבחינתך? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוא נגיד, רצית לטייל ולהיות בחופש, תמשיך את החופשה שלך. זה הכל. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה לא ביטול המפרטים, זה ביטול לוחות הזמנים שנקבעו למפרטים. כיוון שכרגע הסמכות לשינוי ולפרסום עברה לוועדה להסדרה. ואם אתם זוכרים, היה את סעיף לוחות הזמנים, שגם לגביו אני מניחה שנחזור לדבר בסעיף אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עמדו בלוחות הזמנים הללו? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> המשרדים עד כה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ככלל, לא. חלקם. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> היו חלק שדחו. אבל החלק העיקרי כן עמד. כן מרבית המפרטים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? אמרו שמרבית לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, היה פה תיקון. מרבית כן. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בלוחות זמנים שנקבעו מרבית המפרטים פורסמו. פשוט היו עוד מפרטים רבים שלא היו בלוחות הזמנים עד כה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ובדיון הקודם דיברנו שייקח ארבע שנים ביקשו? אני לא זוכר. ביקשו הרבה זמן לתקן את המפרטים. כמה בסופו של דבר? מה ההסכמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נדבר על זה כשנגיע. יש עוד הרבה נושאים פתוחים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אה, זה גם אחד הנושאים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מבקשים להקריא רק את הסעיפים שעוד לא הקראנו עד הסוף, שהם פחות במחלוקת. ואז נוכל לחזור לכל הסוגיות שעוד פתוחות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז כרגע אנחנו נמצאים עוד על ארבע שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהצעת הממשלה? כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים שלא מסכימים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתי המשרדים צריכים לסיים את המפרטים. ארבע שנים? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> נחזור לזה פשוט. ואז נדבר על זה, אני מניחה לפי סדר הדיון. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אם הבנתי נכון, יש הגבלות של זמן על משרד להגנת הסביבה מבחינת הטיפול בזה ועל הוועדה המייעצת אין מגבלות של זמן. האם הבנתי נכון? שזה חוסר סימטריה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש הצעה של הממשלה לקבוע את לוח הזמנים. שהוועדה בישיבה הקודמת הביעה חוסר שביעות רצון ממנו. ואני חושב שנחזור לדון בזה בהמשך. אבל אני מציע שנעבור על התיקונים כי זה אחד הנושאים שעדיין לא נסגר זה הנושא הזה של לוחות הזמנים. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל זה יהיה בערך מקביל אני מניח, זה כיוון הוועדה, סימטריה מסוימת בין הציפיות משני הגופים. נכון? מבחינת פרק הזמן שעומד לרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוועדה אין לוח זמנים ספציפי למפרט ספציפי, אלא מסגרת לוחות זמנים, כרגע לפי הצעה ממשלתית. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אוקיי. אז אני חושב שכדאי לדבר על זמן ספציפי, אם ככה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה מציע שהגנת הסביבה תחויב תוך שנה? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לא מבין, לא ברור לי למה חוסר סימטריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע כשנגיע לסעיף הרלוונטי. בואו נמשיך בהקראה של הסעיפים הרלוונטיים. אם יש הערות ספציפיות לסעיף ספציפי, אז בואו נתייחס. אם לא, אנחנו נתקדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני אומר הערה פה היא קריטית. כי בעצם כשאתה משנה את לוח הזמנים ואם לוח הזמנים היה עד היום עד שנתיים ואתה מבטל את לוח הזמנים הזה, אתה צריך לקבל איזה שהוא כיוון לאן אנחנו הולכים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון. רק נזכיר שהוועדה לא בהכרח היא תקבע לעצמה את סדרי העדיפויות, לפי ההשפעה על המשק. אבל לא בהכרח היא מיד תטפל במפרטים שכלל לא פורסמו עדיין. יתכן שהיא תמצא שיש מפרט שכבר פורסם על ידי נותן האישור כדי לעמוד בלוחות הזמנים או מכל סיבה אחרת. והיא תמצא שיש מקום לתקן אותו, לשנות אותו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בהסכמת השר כמובן. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בהסכמת השר הממונה על רשות הרגולציה. ולכן אין בהכרח חפיפה בלוחות הזמנים כפי שנקבעו בתיקון 34. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בואו נמשיך ב-71. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. 71. תיקון חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב, 2012, בסעיף 126(א) א, המילים "מפרט אחיד כמשמעותו בסעיף 7(ג)(1) לחוק רישוי עסקים" ימחקו. ובמקום לחוק האמור יבוא לחוק רישוי עסקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התיקון הזה בעצם מבהיר שהוועדה המייעצת המקבילה לענייני כבאות לא תטפל יותר במפרטים האחידים שעוסק בענייני כבאות. סליחה. הוועדה המייעצת תטפל במפרטים לעניינו כבאות, אבל הוועדה להסדרה היא זו שבעצם תקבע את המפרטים עצמם. המפרטים האלה יעברו לטיפול הוועדה להסדרה ולא יישארו בתחום עבודתה של הוועדה המייעצת. אני מקווה שאני מדייק, אני לא בטוח. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, התקנות לפי חוק רישוי עסקים נשארו אצל הכבאות. המפרטים יהיו בוועדה להסדרה שלנו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון. רק לגבי המפרטים האחידים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 72. תיקון חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח). בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) תשנ"ד-1994. 1. בסעיף 1 הגדרות חוק רישוי עסקים ורישיון ימחקו. 2. סעיף 2 בטל. 3. בסעיף 6 במקום סעיפים 2 או 3, יבוא סעיף 3. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה סעיף 2? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סעיף 2 קובע שאי אפשר לפתוח מכון כושר ללא רישיון עסק. וסעיף 6 בעצם קובע את העבירה הפלילית על פתיחת מכון כושר ללא רישיון עסק. למעשה יש פה כפילות, כי גם בחוק רישוי עסקים, בצו לפי חוק רישוי עסקים מכון כושר מופיע כפריט רישוי. ולכן ממילא צריך רישיון לפי חוק רישוי עסקים. והעבירה הפלילית קיימת גם בחוק רישוי עסקים ולכן יש פה בעצם כפל שביקשו להסיר אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל בחוק מכוני הכושר, רישוי ופיקוח, יש הבנה של מי שקורא אותו, חייב רישיון עסק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז מה? אז אנחנו מכשילים פה אנשים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שהיום עד 800 מטר, נכון? לא צריך רישיון, לא צריך רישוי עסקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אני רוצה להבין לגבי התיקון הזה. מי פה ממשרד, מי ניסח את החוק? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> משרד האוצר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד האוצר. רק אגב לפרוטוקול, רק לציין את השם ואת התפקיד, כי מבקשים שהדברים יהיו ברורים. אם אני מבין נכון, סעיף 2 בעצם היום קובע שמכון כושר מחייב רישיון עסק. אתם מבטלים את הסעיף הזה. האם בחוק מכוני כושר, אדם שרוצה לפתוח מכוני כושר, דבר ראשון באופן טבעי יפתח את החוק הזה. מה הוא יבין ממנו? שהוא צריך רישיון או לא צריך רישיון? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אז אני רוצה להפנות לעמוד 18 בנוסח, שעומד בפני הוועדה. לסעיף אחר שתיקנו. שבו נקבע כי אם קבע שר הפנים בצו כי מכון כושר הוא עסק טעון רישוי. כלומר, יתכן שזה לא יהיה עסק טעון רישוי ואז לא הכשלנו. זה בפסקה 13. סעיף חדש שהוספנו. סעיף 11(א)(1), בעמוד 18. זה סעיף שכבר הוקרא. ולכן לו יקבע שמדובר בעסק טעון רישוי, כלומר לא בהכרח זה יהיה עסק טעון רישוי ולכן אין כאן הכשלה. אם יקבע שזה עסק טעון רישוי, אז גם מוסיפים את הסמכויות של שר התרבות והספורט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כלומר, אם שר הפנים לא יקבע בצו כי מדובר בעסק טעון רישוי, נכון לעכשיו לפי הנוסח הקבוע כרגע, אין צורך ברישוי עסק למכוני כושר. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון לעכשיו זה קבוע בצו ולכן יש צורך. כמו שיש לגבי שאר העסקים שהם עסקים טעוני רישוי, וזה קבוע בצו. זה לא קבוע בחוק אחר. לו הוא יקבע בעתיד שזה לא עסק טעון רישוי, השינוי יעשה רק בצו ולא בחוק מכוני כושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה חוק מכוני כושר קובע מבחינת רישוי ופיקוח? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בהקשר הזה אנחנו מציעים שהוא לא יקבע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. שאלתי מה חוק מכוני כושר ברישוי ופיקוח קובע? מה קובע הסדר החוק? בגדול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בגדול זה לגבי סוגי מתאמנים ואישורים רפואיים ואחרים שהם צריכים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הצהרת בריאות שמתאמן צריך להביא. מה קורה כשמדובר בקטין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז למה קוראים לזה רישוי ופיקוח? לא, כאילו חבר'ה, אנחנו כותבים פה חוק, בסדר? אני מכבד את החוק. אם כותבים פה, עושים תיקון לחוק מכוני כושר. מוסיפים רישוי ופיקוח ומורידים את העובדה שצריך להיות בכלל רישוי, זה הטעיה של מי שקורא את החוק. נו, מה אני אגיד לכם? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אז צריך לתקן גם את הכותרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. תעשו מה שצריך. אבל אי אפשר לכתוב משהו, שהדבר הזה לא יופיע בתוך החוק. ואז מי שיקרא אותו בכלל לא יודע שהוא צריך לקבל רישיון עסק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה מציע? שיכתבו פה בסעיף ב', יפנו אותם לחוק אחר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ככל שקבוע בצו. אני לא יודע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה גם מסובך אבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע, אבל הם מוחקים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הוא לא נקבע בחוק הספציפי. מרכול לא נקבע באיזה חוק מרכולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז מורידים את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אז תמחקו גם את המילים "רישוי ופיקוח". נראה לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה צריך להיבדק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תבדקו את זה. אבל נראה לי שאם מורידים את הסעיף שמחייב רישוי ומשאירים רק את החובה לבדוק ביטוח בריאות ונוכחות של מאמן, נראה לי שרישוי ופיקוח זה קצת מרחיק לכת, כהגדרת הדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, צריך לבדוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אפשר בבקשה למצוא מקום לחברת הכנסת, אני אודה לכם. כן, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 72(א). תיקון חוק למניעת מפגעים. בחוק למניעת מפגעים תשכ"א-1961, בסעיף 11, אחרי סעיף קטן ב(1) יבוא: ב(2)(1). משבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן באולם שמחות, בגן אירועים או בדיסקוטק לפי הוראות חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968, סעיף קטן חוק רישוי עסקים, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. לעניין זה התקן מד רעש, התקן המודד את עוצמת הרעש במקום, מתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שנקבע בתקנות לפי חוק רישוי עסקים ומביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התראה שנקבע בתקנות. 2. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות סעיף 14 לחוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. הסבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחוק רישוי עסקים היה סעיף שעניינו התקני מד רעש באולמות שמחות וגני אירועים ובדיסקוטקים. כך מכונים בחוק רישוי עסקים מועדונים וכאלה. הסעיף הזה מבקשת הממשלה לבטל אותו, כדי ליצור הסדר אחיד, שבעצם כל הדברים האלה נקבעים בתקנות. באותו סעיף אבל היה סעיף עונשין שחל לאו דווקא בעלי העסקים, אלא על כל הציבור. שזה הסעיף שמונח בפניכם. אין שינוי בתוכנו של הסעיף. הסעיף פשוט במירכאות "עובר דירה". מחוק רישוי עסקים לחוק למניעת מפגעים. כך שהעבירה שהייתה קיימת בחוק רישוי עסקים, נשמרת גם בחוק הזה. כאשר היא מופנית לכלל הציבור, שאסור לשבש מד רעש שמותקן כדי להבטיח את רמת הרעש במקומות האלה. כמובן שהמעטפת העונשית עכשיו היא תהיה המעטפת של חוק למניעת מפגעים, שיש בה הסדרים משלימים גם בנושא עבירה נמשכת. בנושא עבירות בנסיבות מחמירות וכל השאר. אבל זו עבירה שפשוט עוברת דירה וכל יסודות העבירה הם יסודות זהים ליסודות שקיימים היום בחוק. אין פה חידוש בעבירה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. התייחסויות? כן, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה שאלת הבהרה מהמשרד לאיכות הסביבה. מישהו נמצא פה? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> כן, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלת הבהרה. יש הבדל בכללי הרעש בין אזור מגורים ללא אזור מגורים? או שזה אותו רמה של רעש שאתם מחייבים? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> יש בתקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש בתקנות הבדל? אני מבין שזה תלוי בתקנות פה, כי פה לא כתוב את מד הרעש. אבל אתם אומרים שיש הבדל בין אזור מגורים ללא אזור מגורים. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> יש תקנות ויש שם הנחיות, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הלאה. סעיף 73, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 73. תיקון חוק רישוי עסקים, תחילה והוראות מעבר. א. תחילתו של חוק רישוי עסקים כניסוחו בסעיף 69 לחוק זה, למעט ביטול סעיפים 2(ג) ו-2(ד) כאמור בסעיפים 69(1) ו-2 לחוק זה ולמעט הסעיפים כאמור בסעיף קטן (ד)(2) ביום כ"ז בכסלו תשפ"ב, 1 בדצמבר 2021. פרק זה יום התחילה. ב. ביטול סעיף 2(ג). << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הצלחתי להבין את מה לא רוצים לבטל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנה, זה הסעיפים שעכשיו באים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> ביטול סעיף 2(ג) שזה חלק מ-ד. כאמור בסעיף 69(1) לחוק זה יכנס לתוקפו בתום שלוש שנים מיום התחילה. ג. ביטול סעיף 2(ד) כאמור בסעיף 69(2) לחוק זה, יכנס לתוקפו בתום שנה מיום התחילה. ואולם, אם עד למועד האמור התקין שר התרבות והספורט תקנות לפי סעיף 11(ב)(1) לחור רישוי עסקים, כנוסחו בסעיף 69(13) לחוק זה, יהיה ביטולו של הסעיף האמור ביום תחילת התקנות. על אף האמור הסיפא לסעיף 2(ד)(1) החל במילים "כי לקוחותיו של מכון הכושר" תימחק ביום התחילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, אני רק אסביר את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה בעצם רוצים לעשות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בעיקרון נקבע יום תחילה אחיד לכל החוק, שהוא ב-1 בדצמבר. לגבי שני הסדרים ספציפיים: ההסדר של ביטול ההסמכה הספציפית של השר לביטחון פנים ושר הבריאות לקבוע שלטים בנושא משקאות משכרים, עסקים שמוכרים משקאות משכרים, משהים את תחילת התוקף לשלוש שנים. ולגבי סמכותו של שר התרבות והספורט לקבוע תקנות לגבי מכוני כושר, משהים את הביטול של הסעיף הקיים בשנה אחת. למעט ההסדר שקובע חובת ביטוח של המתאמנים, שאותו מבקשים שהוא יתחיל מיד. כלומר, ביום התחילה ב-1 בדצמבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, יותר קשה לעשות שלטים מאשר לעשות שינוי בתקנות של חדרי כושר. זה גאוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל לשאלתו של סימון מקודם. מבחינה פרקטית, מכוני הכושר שכיום לא דורשים מהם רישוי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עד 800 מטר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה קורה יום אחרי החוק? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מה שלא הבנתי גם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם אתה משנה את המצב שלהם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. החוק לא משנה את צו רישוי עסקים. אם צו רישוי עסקים קובע היום מכוני כושר מסוימים שהם צריכים רישיון ואחרים שלא, אז המצב הזה נשאר. זה לא משנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כלומר מתחת ל-800 מטר, גם אחרי התיקון לא צריך רישוי? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל אם לא ביטלת את הסעיף. אני שואל, אם לא ביטלת את הסעיף אז הוא נשאר מחויב על פי חוק רישוי ופיקוח מכוני כושר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כל מכון כושר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל שאלה נכונה. איתן שאל שאלה נכונה. כרגע אני פותח את החוק. הוא מחייב אותו רישוי. נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חוק מכוני כושר קובע שהוא צריך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני שביטלתי את סעיף ב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חוק מכוני כושר קובע שהוא צריך רישיון לפי חוק רישוי עסקים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, אבל גם החוק הקודם בעצם יכול היה לפטור בצו. גם בחוק הקודם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. הוא כתב בשני חוקים בעצם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נגיד מכון כושר בבית מלון, הוא פטור מההסדרים הספציפיים שיש. נגיד מקומות עבודה, ששם נגיד אין חובת נוכחות מאמן, לצורך העניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה סקרנות לעיתונאים למה מעל 800 מטר ועד 800 מטר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו שאלה אחרת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי היה לוביסטים של עד 800 ומ-800, אבל בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו שאלה אחרת, שאין לי מענה עליה כמובן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> מינוי חברי הוועדה להסדרת רישוי עסקים לפי סעיף 12(ב) לחוק רישוי עסקים, כניסוחו בסעיף 69(14) לחוק זה יעשה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה. לא ימונה חבר מחברי הוועדה בתקופה האמורה. יראו את המנהל הכללי של המשרד או מי מטעמו כחבר הוועדה, עד שיפעיל הגורם הממונה את סמכותו בעניין. על אף האמור, היועץ המשפטי של הוועדה להסדרה, כאמור בסעיף 12(ב)(ב)(2)(א)(1) לחוק רישוי עסקים, כניסוח בסעיף 69(14)(ג)(2)(ב) לחוק זה, יהיה היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה או של הרשות להסדרה בהתאם לאמור בסעיף 75(ג)(2) לחוק זה או מי מטעמו. 2. תחילתם של סעיף 7(א)(4) ו-7(א)(5) כניסוחם בסעיף 69(5)(ד) לחוק זה. 7(ג)(5) עד 2 עד א(5) בעצם נמחקו אז אותם אני לא אקרא. כנוסחו בסעיף 69(10) לחוק זה, בתום שלושה חודשים מיום התחילה או במועד שבו הודיע יושב ראש הוועדה להסדרה על הקמתה של הוועדה, לפי המוקדם ביניהם. הודעה כאמור תפורסם ברשומות. ה. מפרטים עתידיים שפורסמו לפני יום התחילה לא יפגע תוקפם בהוראות סעיף 6(יג)(1) לחוק רישוי עסקים. כנוסחו בסעיף 69(4) לחוק זה לא יחולו עליהם כל עוד לא שונו או בוטלו. ו. קביעתם של סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי, לפי סעיף 7(ג)(1)(ג) לחוק רישוי עסקים כנוסחו ערב יום התחילה, בצו רישוי עסקים, עסקים טעוני רישוי תשע"ג-2013 לא יפגע תוקפה עד למועד שבו תופעל הסמכות כאמור על ידי השר הממונה על רשות ההסדרה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק רישוי עסקים כנוסחו בסעיף 69(6) לחוק זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז פה יש לנו בעצם את הסדר הביניים לתקופה של עד מינוי ועדת ההסדרה. שבעצם בעקבות הלקחים מההסדר הקודם, שבעצם מה שקרה זה שמי שהיה צריך למנות את חברי הוועדה לא מינה אותם. נקבע פה שבאופן אוטומטי המנהל הכללי יהיה החבר, עד שימנו את החבר הקבוע. לגבי שמירת התוקף. יש פה שמירת תוקף גם של המפרטים הקיימים וגם של הצו רישוי עסקים הקיים, שקובע את העסקים טעוני הרישוי. כי הסמכות הזאת עוברת עכשיו משר הפנים לשר לענייני הסדרה. ולכן רצו לשמור את התוקף גם של המפרטים הקיימים וגם של הצו הקיים. בעקבות זאת כמובן הובהר שהסעיפים שבעצם משנים את ההסדר לגבי החובה לצרף תכנית עסק וכו' לא יחולו לגבי המפרטים הקיימים. כך שלא תידרש קביעה מפורשת באותם מפרטים קיימים לגבי אותן דרישות ספציפיות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הם בנתיים בעצם כן צריכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלא אם כן הם יופטרו בצו שר הפנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, 74. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 74. תוקף תקנות. תקנות כמפורט להלן שהותקנו לפי סעיפים 2(ג)(3) ו-2(ו) לחוק רישוי עסקים, ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו הותקנו לפי סעיף 10(א) לחוק האמור. 1(א) תקנות רישוי עסקים, הודעת אזהרה תשע"ג-2013. 1. תקנות רישוי עסקים התקן מד רעש באולם שמחות וגן אירועים תשס"ו-2006. 2. תקנות רישוי עסקים, התקן מד רעש בדיסקוטק תשע"ד-2014. אז בעצם את 1(א) צריך אולי לתקן פה את ההפניה. זאת אומרת, ההתקנה היא לא לפי סעיף 10(א) אלא לפי סעיף אחר. אנחנו נתקן את ההפניה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, תמשיכו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, רק מה שמבהיר זה שהתקנות לגבי אותם מדי רעש וכו' ממשיכות להיות בתוקף. אין שינוי בהסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. כן, הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 75. תיקון חוק רישוי עסקים, הוראות שעה. א. בתקופה שמיום התחילה עד יום א' בטבת תשפ"ה, 1 בינואר 2025 יראו כאילו בסעיף 6(א)(2) לחוק רישוי עסקים. 1. בסעיף קטן (א) פסקה 1 נמחקה. 2. בסעיף קטן (א)(1) פסקה 1 נמחקה. ב. בתקופה שמיום התחילה עד יום הקמתה של רשות ההסדרה לפי חוק יסודות ההסדרה תשפ"ב-2021 יראו כאילו בכל מקום במקום השר הממונה על רשות ההסדרה, ראש הממשלה. ג. בתקופה שמיום התחילה עד יום מינויים של יושב ראש הוועדה להסדרה ושל היועץ המשפטי לוועדה להסדרה על ידי יושב ראש מליאת רשות ההסדרה, יראו כאילו 1. סעיף 12(ב)(ב)(2)(א) לחוק רישוי עסקים חל כנוסחו ערב יום התחילה. 2. בסעיף 12(ב)(ב)(2)(א)(1) כנוסחו בסעיף 69(14)(ג)(2)(ב) לחוק זה במקום היועץ המשפטי של רשות להסדרה בא היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה בעצם הסדר לגבי תקופת הביניים לגבי רשות ההסדרה, עד שהיא תוקם. שבעצם מבהיר שכל עוד היא לא קמה אז בעצם הסמכויות בידי ראש הממשלה והיועץ המשפטי מטעם משרד ראש הממשלה. ולגבי הסעיפים האחרים הם פשוט משמרים את ההסדרים שהיו קיימים קודם ונותנים איזה שהיא הוראת שעה. לגבי הוראת השעה. הוראת השעה בעצם נועדה לאפשר, לפי החוק הרגיל האפשרות להגיש בקשה לרישיון עסק במסלולים המקוצרים, באמצעות תצהיר או במסלול מזורז וכו', מותנה בכך שלא תפתח את העסק לפני שאתה מגיש. מתוך הנחה שאתה תקבל את הרישיון תוך 21 יום ולכן אין סיבה שתעבור על החוק ותפתח את העסק לפני שיש בידיך רישיון. כדי לאפשר לעסקים תקופת ביניים שבה הם יוכלו להכשיר פעילות שנעשתה שלא בדרך של קבלת רישיון, נקבעה כבר בתיקון הקודם תקופת היערכות שבה הסעיפים האלה לא חלו. כך שגם עסקים שפעלו בפועל ללא רישיון יכלו להגיש בקשות מזורזות לרישיון ולהסדיר את פעילותם. כאן מבקשת הממשלה בעצם להאריך את התקופה הזאת שהייתה כבר קיימת קודם, עד 2025. לנו זה נראה תקופה טיפה ארוכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, למה כל כך הרבה זמן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקופה ארוכה מידי. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כמו שהיועץ המשפטי של הוועדה הסביר, באמת הרעיון היה לתת תקופת היערכות לעסקים שפעלו ללא רישיון. כיוון שחלק מהתפקיד של הוועדה להסדרה כמו שאנחנו מקווים שהוא יהיה עכשיו, יהיה גם לטייב מפרטים קיימים. אנחנו סבורים שיש להאריך את תקופת ההיערכות הזאת. כלומר, עד היום תקופת היערכות ניתנה למפרטים הקיימים, שאנחנו חושבים שיש מקום לטייב את חלקם. ולכן בהתאמה נכון גם להאריך. << אורח >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לברך אתכם על עזרה לעסקים. כל הכבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, אוקיי. עד כאן הקראה. נחזור לנושאים שעוד נותרו פתוחים וטרם הוכרעו. אז אני מציע שנתחיל ראשון ראשון, אחרון אחרון. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זהו. יש פה בעצם סימנו בצהוב כל מיני דברים ששונו בעצם מאז הדיון הקודם. גם בעקבות דברים שנאמרו בוועדה וגם ככה הסתכלנו עוד פעם על הסעיפים. ויש עוד כמה תיקוני נוסח שצריך לעשות. אז אנחנו את הדברים הפשוטים נקריא מהר ונתעכב איפה שהדברים פתוחים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז בעמוד 1, עכשיו הנוסח המשולב הוא כן רלוונטי אם אתם רוצים. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק לירון, תפני אותנו לסעיף בנוסח המשולב, כי לא קיבלנו את הנוסח לדיון היום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף רק? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה סעיף בנוסח המשולב אנחנו מדברים? כי אין לנו את הנוסח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סעיף 6(ג)(1). << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 6 בעמוד 14. אז אני קוראת רק את מה שמסומן בצהוב. בסעיף 6(ג)(1). ב. בפסקת משנה א במקום "של אותו נותן אישור" יבוא "לעניין חלקו של אותו נותן אישור". << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני לא מוצא את זה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, רגע, אנחנו לא מסונכרנים איתך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אל תעבדי על הנוסח המשולב. תעבדי על הנוסח של החוק. הנוסח הזה, הרגיל. לא, קיבלת גם נוסח רגיל. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בנוסח הרגיל זה בעמוד 1. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה הנוסח המשולב. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. אז בנוסח המשולב זה בעמוד 14. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה חברים, תעצרו שנייה. תפתחו בטאבלטים, יש לכם את המסך הזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה עמוד? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל יותר נוח לעבוד על --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע שנייה שרון. בסדר, אבל עדיין אין, אז את רוצה לא לעקוב בכלל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק תגיד לנו עמוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עמוד 1 בנוסח הזה. במה שמסומן בצהוב. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אז איפה זה קיים פה, שאני אוכל לעקוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז כתוב חוק רישוי עסקים, סעיף 6(ג). << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> תראי, זה בעמוד 14 בנוסח המשולב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יהיה לך קשה לעקוב ככה אבל, כי הוא לא מסומן לך בצבעים שרון. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> קשה לעקוב גם ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תביאי לה נוסח כזה, היא חברת כנסת. כי היא רוצה נייר. מה, אנחנו נתווכח? לך יש נייר אבל? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסעיף 6(ג)(1) ב. בפסקת משנה א במקום "של אותו נותן אישור" יבוא "לעניין חלקו של אותו נותן אישור". ג. בפסקת משנה ג במקום "שהתנה נותן האישור ופורסמו" יבוא "שפורסמו" ואחרי צד מפרט האחיד יבוא "לעניין חלקו של נותן אישור". זה תיקוני נוסח שנובעים מזה שבעצם עכשיו מי שמפרסם את המפרט זה לא נותן אישור דווקא, אלא הוועדה להסדרה, השר הממונה להסדרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ועד היום שר הפנים הרי, אז בואו. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> יש התאמה פה לנוסח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בואו לא נעשה פה דרמה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, זה ממש לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עד היום שר הפנים, היום זה שר ההסדרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, בואו נמשיך. חברים, אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 3(ב) ב. בסעיף קטן ב במקום 7(א) יבוא 7(א)(1), זה גם תיקון של הפנייה. בסעיף 6(א)(1) פסקה ג'. בסעיף קטן (ו)(1)(ג) במקום "שהתנה נותן האישור ופורסמו" יבוא "שפורסמו". שוב, זה אותה התאמה. פסקה 4 בסעיף 6(ב). התיקונים של סעיף 6(ב) כתבנו כאן דרישת מסמכים לפי סעיף קטן (א) לא תחול על עסק שהשר הממונה או הרשות להסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים מסוגו. למעט שינוי מפרט אחיד בשל קביעת תנאי אחיד לפי סעיף 7(א)(2) או מפרט אחיד חלקי. הנושא הזה דובר בעצם בדיון הקודם. הרעיון הוא שכשהשר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם עכשיו מפרט מחדש, אז בעצם שם לא יצטרכו יותר להגיש מפה מצבית ותכנית עסק, אלא אם כן זה נקבע במפרט. אבל ההבהרה פה שאם יש מפרט אחיד חלקי או שיש איזה שהוא שינוי של רשות ההסדרה בעקבות קביעת תנאי אחיד. זאת אומרת, לא שינוי של המפרט האחיד כולו, אז כן תחול חובת הגשת המסמכים. בסעיף 7 בפסקה 3 זה ממה תיקון נוסח. במקום בהוראות לפי סעיף זה, זה יהיה בחוק זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מנגנון ההכרעה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף 7 בעצם. בסעיף קטן (א)(2). 1. האמור בו יסומן 1. ובוא אחרי "בהחלטה מנומקת ובכתב" יבוא "מצא גורם מוסמך ארצי כי תנאי כאמור לסעיף קטן (א)(1() או (2) נדרש באופן דחוף, לעניין שיעור ניכר של העסקים מאותו סוג, בחוק זה תנאי אחיד יקבע את התנאי לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפו, אלא אם כן התנאי נקבע עד המועד האמור בחיקוק במפרט האחיד או במפרט הרשותי ובהתאם להוראותיו. 2. אחרי פסקה 1 יבוא (2) הגורם המוסמך הארצי יודיע על קביעת התנאי האחיד לוועדה להסדרה בתוך שבעה ימים ממועד קביעתו. והודעה על קביעתו תפורסם לצד המפרט האחיד, כאמור בסעיף 7(ג)(2). רק כמה הבהרות: בעצם הסעיף הזה מאפשר, גורם מוסמך ארצי יכול לדרוש תנאים שהם חורגים מהמפרט האחיד במצבים שהם דחופים או בפסקה 3 שנמצאת עכשיו בסעיף 7, הוא יכול לדרוש גם משהו לעסק מסוים לפי הנסיבות הייחודיות של העסק המסוים. אנחנו ביקשנו להבהיר כאן שאם התנאי הייחודי הזה שהוא קובע בגלל נסיבות מיוחדות הופך לתנאי אחיד, זאת אומרת שהוא רוצה לקבוע אותו לעניין שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג, מדובר בתנאים שנדרשים בשל הדחיפות ולא בתנאי שנמצא שם בפסקה 3 שאומר שאפשר לקבוע. כי כל המהות של פסקה 3 זה תנאי לעסק מסוים בשל מאפייניו הייחודיים. זה לא יכול לעבוד על משהו שהוא לשיעור ניכר של עסקים. אז זו ההבהרה בפסקה אחת. גם הוספנו כאן את הנושא של המפרט הרשותי. זאת אומרת גם ברשות מקומית, אם רוצים לחרוג מהמפרט שלהם עצמם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מופיע? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה התיקונים שהקראתי עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה אותו סעיף, 3. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה גם לרשות המקומית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוסיפו את המפרט הרשותי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הדיון עכשיו הוא לא הדיון המהותי על המפרט הרשותי, אלא רק על הנושא הזה שאם הם חורגים ממה שהם פרסמו, אז שזה לא יעלה על שנה. ואם זה עולה על שנה, הם צריכים לפרסם את זה במפרט שלהם. לגבי פסקה 2, אנחנו הוספנו פה בעקבות הדברים שנאמרו בוועדה, שהגורם המוסמך הארצי, אנחנו צריכים להבהיר כאן שפסקה 2 נוגעת דווקא לנותני האישור ולא לרשויות המקומיות. גורם מוסמך ארצי מקרב המשרדים המקצועיים שקובע תנאי אחיד כזה, צריך להודיע לוועדה להסדרה תוך שבעה ימים. וצריך לפרסם את קביעת התנאי האחיד לצד המפרט האחיד באינטרנט. לא ברשומות, אני אבהיר כאן שזה לא ברשומות. כדי שבעצם הוועדה להסדרה תוכל לעקוב אחרי הדברים האלה שקורים ושגם הציבור ידע שיש תנאי כזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה לא נוסח על הנושא של הרשויות המקומיות שיושב ראש הוועדה ביקש? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, אבל זה בהמשך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי הנוסח אני לא ראיתי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה פה בהמשך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי שמתפרץ אל תרשמו אותו, כי הוא מתפרץ. מאיפה את? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> משרד להגנת הסביבה, ליאורה עופרי, מהלשכה המשפטית. שאלה לגבי התוספת בפסקה 1. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> הוסף שם, לירון, הנושא שנקבע עד המועד האמור בחיקוק במפרט האחיד או במפרט רשותי. חשוב רק לעשות את ההבחנה בין גורם מוסמך ארצי שהוא נותן אישור והתוספת היא לא רלוונטית למפרט הרשותי. וככל שיש גורם מוסמך ארצי זה צריך להיות נכון לגבי רק המפרט הרשותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפי העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי העניין. להוסיף את המילים "לפי העניין". << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התווסף. כן. עוד משהו, מנגנון מוסדר, הכל בסדר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בהמשך, כן. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. התיקונים הבאים זה בעמוד 4. רגע. בנוסח המשולב זה עמוד 23. סעיף קטן (א)(4) בתוך סעיף 7. תנאי אחיד כאמור בסעיף קטן (א)(2) שקבע גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקות 2 עד 4 לסעיף קטן (ה) אשר מחייב ששינוי במבנה בו פועל העסק לא ייקבע אלא באישור הוועדה להסדרה. לא החליטה הוועדה להסדרה כי היא מסרבת לאשר את התנאי האחיד בחלוף 30 יום יראו את התנאי כאילו אושר על ידה. סירבה הוועדה להסדרה לאשר תנאי כאמור תודיעה על סירובה לשר הממונה על רשות ההסדרה ולשר נותן האישור הנוגע בדבר. בעצם הבהרנו כאן שהנושא הזה של אישור תנאי לגבי שינוי במבנה, שוב, תקף רק לתנאים של נותני האישור המשרדיים, משרדי הממשלה. ולא למה שקורה ברשויות המקומיות. והוספנו כאן שצריכה להיות הודעה גם לשר הממונה על רשות ההסדרה וגם לשר נותן האישור הנוגע בדבר. (א)(5) בעצם מדובר פה על דיווח לוועדה להסדרה על תנאים שקבע גורם מוסמך ארצי. אנחנו הוספנו כאן שהדיווח לגבי התנאים יהיה בצירוף ההנמקות לקביעתם. הדיווח יועבר במועדים ולפי מתכונת שעליה יורה יושב ראש הוועדה להסדרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מבקשים שגם הרשויות המקומיות יודיעו לכם על כל תנאי שהם קובעים לכל עסק? הממשלה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסעיף א(5) זה היה נוסח אני חושבת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי תנאי יחודיים, אתם מבקשים שגם הרשויות המקומיות יודיעו לוועדה להסדרה? זה קצת נראה לי, << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז לא צריך להתעכב על זה. אם הם אומרים שלא, אז בואו נוריד את זה. בואו נוריד את זה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לדעתי לא, אבל בואו נחשוב שנייה על העניין. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, לא. אין כוונה שהרשויות המקומיות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז רק נותן אישור? אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. אז אנחנו נתקן שזה מדובר רק על נותני אישור שהם במשרדים הממשלתיים מה שנקרא. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. ה. בסעיף קטן (ד) במקום "דרישות רשות הרישוי" יבוא "והמפרט הרשותי". זה תיקון נוסח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עמוד 6. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בעמוד 6 זה גם בעצם תיקון נוסח. מדובר כאן על תנאים ומסמכים שבעצם הם מתחייבים לפי חיקוק, לפי תקנות או דברים כאלה, שמתפרסמים במפרט. ומוסיפים פה את המינוח "בחוק זה מסמכים ותנאים שפורסמו לצד המפרט האחיד". השימוש במינוח הזה מופיע לאורך כל החוק וגם בתקנות, ולכן רצינו להוסיף את השם. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לירון, רגע, אפשר שאלה קטנה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לילך דחוח, שופרסל. רק כדי להבין, סעיף קטן (ה) שאומר בסעיף קטן (ד) במקום "לדרישות רשות הרישוי" יבוא "המפרט הרשותי", לאיזה סעיף בחוק זה מתייחס התיקון? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה בתוך סעיף 7. מה שהיה כתוב שם "ולדרישות רשות הרישוי", אנחנו בעצם הרי לאורך כל החוק החלפנו את הנושא של דרישות רשות הרישוי למינוח "המפרט הרשותי" והתיקון כאן הוא תיקון של נוסח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. זה תיקונים טכניים. כן, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני פסקה 2 לא הצלחתי להבין שם. יצאתי מבולבל לגמרי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> באיזה סעיף? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, אתה מחזיר אותי אחורה? איזה עמוד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 7(ג)(1)(א)(2). << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תאר לך מה בעל עסק צריך לנסות להבין. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם הוא היה צריך לנסות להבין את חוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הבנתי, עמוד 6 אתה מתכוון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו אנחנו לומדים --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רוצה להתייחס לדברים או שאתה רוצה זה? מה לא הבנת, באיזה עמוד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אני רוצה להבין שורה תחתונה. גם פה בסעיף הזה, איך זה עובד? השר פוטר, ברירת המחדל הרי זה שאין כרגע מפרט. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> על הפטור מהמפרט האחיד? פטור מכתיבת המפרט האחיד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז הוא פוטר רק בהסכמת השר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק בהסכמת השר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> באופן עקרוני מדובר, הרי יש צו כבר היום שקובע איזה עסקים צריכים לפרסם מפרט אחיד ואיזה לא. הכוונה תמיד הייתה שעסקים שהם בתוך חוק רישוי עסקים, שבאמת יש עסקים רבים מסוגם וסך הכל הדברים הם דומים. מרכולים, מסעדות, בתי קפה - להם יש מפרט אחיד. אבל תחנות כוח ומתקני התפלה, אין להם מפרט אחיד. ועוד דברים כאלה. מפעלים גדולים ודברים אחרים שנמצאים בחוק רישוי עסקים. יש חלוקה שהיא כבר היום קיימת וההבהרה כאן שעדיין זה נשאר בהסכמת השר המקצועי שאחראי על הסדרת אותו תחום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז אני רוצה להבין הפוך. בואי נגיד ששר החקלאות. ניקח בכוונה חקלאות, כי לא גורר פה אף אחד לאנטגוניזם. שר החקלאות לא רוצה לפרסם מפרט אחיד. הוא יכול לעשות את זה בלי שר ההסדרה? זה מה שלא הצלחתי. עכשיו את יודעת מה לא הצלחתי להבין בסעיף הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. התשובה היא כן. הוא לא ייתן את הסכמתו לפרסום מפרט אחיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, התשובה היא כן. הוא יגיד שהוא לא מסכים לפרסם מפרט אחיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ושר ההסדרה אומר אני דורש ממך מפרט אחיד. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל זה עניין פרטני. זה צו שקובע איזה סוגי עסקים בפנים. זאת אומרת, זה בצו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מבין. רק פה כתוב שאני יכול לפטור ממפרט אחיד. שר ההסדרה בהתייעצות עם שר החקלאות, יכול לפטור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהסכמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל מה קורה בסיטואציה הפוכה? שר החקלאות לא רוצה. כי החוק הרי מחייב אותו פה עכשיו לפרסם מפרט. הוא לא רוצה. מסיבותיו הוא. שר ההסדרה דורש ממנו. ואז הוא אומר לו לא התייעצת איתי. את הבנת מה אני מתכוון? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, אבל ברירת המחדל היא שמפרסמים מפרט אחיד לכל העסקים, למעט העסקים --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואם השר לא רוצה לפרסם מפרט אחיד ולא קיבל אישור משר ההסדרה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אבל הוא היום קבוע בצו כעסק שצריך להיות לו מפרט אחיד? אז הוא לא קיבל פטור. אז הוועדה להסדרה אמורה להסדיר את זה בעצם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמורה לחייב? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> את הפרסום של המפרט עצמו, אם זה קבוע בצו, הוועדה להסדרה אמורה לעשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הצלחתי להבין אם הסעיף הזה, אני חוזר לסעיף. אני לא מבין בסעיף הזה מה הוא מנסה לומר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הרעיון הוא כזה: קודם כל, יש צו שקובע לאיזה עסקים יש מפרט אחיד ולאיזה לא. אם יש עסק שכבר בצו של היום קבוע שהוא חייב לפרסם מפרט אחיד, אז אם לא פורסם המפרט אחיד עצמו זה יהיה תפקיד הוועדה להסדרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה להסדרה יכולה לחייב אותו. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם לא יכולים להתכסות בחליפה של השר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אם הוא רוצה לפטור את עצמו לגמרי בצו מהחובה לפרסם מפרט אחיד אז הוא צריך לפנות לשר לממונה להסדרה ולבקש לפטור אותו בצו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. זה מה שכתוב בסעיף הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי אותו נכון? מה שאת אמרת, זה מה שכתוב בסעיף? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני בעמוד 7, בסעיף קטן (ג). השר הממונה על רשות ההסדרה יפרסם את המפרט האחיד או כל שינוי בו לפי הצעה שתגיש לו הוועדה להסדרה או שר נותן אישור. והכל בכפוף להוראות סעיף זה. אנחנו בעצם הוספנו כאן, תראו בהמשך ההקראה, הוספנו עוד איזה שהוא הסדר שקצת עושה את ההתאמות לגבי שינוי במפרט, שרוצה ליזום השר המקצועי עצמו. זאת אומרת, כל מה שהיה בהצעה שקראנו עד עכשיו היה שינויים שיוזמת הוועדה. עכשיו נניח שר נותן אישור קבע איזה שהוא תנאי אחיד כזה, והוא רוצה להכניס אותו לפרט והוא רוצה לעשות את השינוי ביוזמתו או מסיבה אחרת. יש מפרט שלא דנים בו כרגע, אבל השר רוצה להכניס איזה שהוא שינוי במפרט שנראה לו שהוא דרוש. אז אנחנו הכנסו כאן בהמשך איזה שהוא הסדר לגבי זה. אז נגיע לזה עוד מעט. עכשיו באותו עמוד למטה יש בעצם את הנושא של לוחות הזמנים, של הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה הנושא הראשון בעצם נשאר פתוח בוועדה הקודמת. נושא לוח הזמנים להכנת המפרטים על ידי הוועדה להסדרה. וכפי שאתם רואים, כרגע הממשלה לא הציעה משהו אחר ממה שהיא הציעה מלכתחילה, שבעצם לגבי 50% מהעסקים יהיו מפרטים עד יוני 2025. הוועדה ביקשה משהו אחר, אבל משיח מוקדם שערכנו עם הממשלה, הם יסבירו יותר טוב ממני. אבל הם חושבים שזה לוח הזמנים הריאלי מבחינתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, הממשלה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> שי עג'מי, משרד ראש הממשלה. בעצם עשינו את השיח הפנים ממשלתי כדי להבין את לוחות הזמנים, אם אפשר לקצר אותם. לצערנו זה יחסית מורכב. אני אנסה קצת להסביר. בעצם אנחנו עכשיו באוקטובר 2021. אנחנו מניחים שעד דצמבר 2022, ייקח זמן עד שימנו אנשים לוועדה. היא תקבע את נהלי העבודה שלה. אני מניח שתוך כדי הדרך הוועדה תעשה הרבה טעויות בתהליכי עבודתה ותלמד איך עושים נכון את כל התהליך החדש הזה. אני מניח שגם יהיו הרבה אזורים של צורך לייצר יחסי אמון בין כל החברים בוועדה. ולכן אני מניח שעד דצמבר 2022 אנחנו נהיה יחסית בהרצה בוועדה. ומאז נוכל בעצם לעבוד בכל הכוח. זאת אומרת שמינואר 2023 עד יוני 2025, שזה שנתיים וחצי, להגיע ל-50% מהעסקים, שאני אזכיר שזה אומר לפעמים לכתוב מפרט חדש, לפעמים לתקן מפרט קיים ולפעמים לעסוק בבלת"מים שקשה לצפות אותם, שזה לדוגמה בקשות של גורם מוסמך ארצי לפי הסעיפים הדחופים. אולי בקשות לשינוי מטעם שרים שרוצים לעשות שינוי שאולי הוועדה לא רואה את זה לעצמה. וייכנסו בקשות ולגיטימי שנדון בהן ונצטרך להתכנס. ולכן שנתיים וחצי להגיע ל-50% מהעסקים נראה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה אחוז אנחנו נמצאים היום? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> היום יש 75 מפרטים, שזה בערך 80% מהעסקים. החבר'ה ממשרד הפנים, תקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 70% מהמפרטים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> 75 מפרטים מתוך 190. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> 202. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על כמה עסקים הם משפיעים אבל? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אז זה אומר משהו כמו 80% מהעסקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואז אתה מבקש ממני לרדת ל-50? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע, אני לא הולך למחוק. רגע, רגע, אני לא הולך למחוק. אם רוצים לעשות רביזיה מתוך כלל העסקים, בעצם שהוועדה תדון ותשפר מפרטים המשפיעים על 50% מהעסקים, אוקיי? שכרגע קשה להגיד בדיוק מה זה. לפעמים זה יהיה לכתוב מפרט מאפס, כי יש איזה שהוא אזור שהוא בעייתי וצריך לשכתב אותו וליצור אותו מחדש, הוא היום לא כתוב. ולכן אני חושב ששנתיים וחצי --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם החוק של 2018 הביא אותך ל-80%. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא, החוק מ-2010 הביא אותנו ב-2021 מאפס ל-75 מפרטים, כעשור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על 80% מהעסקים. אני חוזר על הייחוס, אני מנסה להישאר על אותו מסלול. אני מדבר על הייחוס שאתם עשיתם פה בחוק. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> כן. אז אני אומר, אני שנייה שם את כל התמונה ואני רוצה שנייה שזה יהיה לנגד עיניכם. כשבעצם החוק כרגע לפי הסעיף אומר שצריך לבוא ולתקן מפרטים הנוגעים ל-50% מהעסקים, זה יכול להיות שזה אומר לגעת ב-20 מפרטים. יכול להיות שזה אומר לגעת ב-50 מפרטים ויכול להיות שזה לגעת בנקודה, בכמה נקודות ב-50 ולעשות רביזיה מלאה ב-15. בסדר? זה אירוע שהוא מורכב. בסדר? בוא נאמר אותו. ובעצם אם משאירים לוועדה משהו כמו שנתיים וחצי. כי תהיה תקופת התארגנות ותקופת הרצה לוועדה, זה נראה לי די ברור לכולם. זה משהו יחסית חדש שקם. אז אם אנחנו שמים את זה, פלוס בלת"מים שיגיעו מהשטח. כי לפי החוק הוועדה צריכה לדון בבלת"מים. בין אם זה דברים דחופים, בין אם השרים יגלו בעוד שנה או משהו שצריך לעשות איזה שהוא שינוי שהוועדה צריכה לדון בו. אני חושב שבסוף, בשנתיים וחצי לייצר תיקונים ל-50% מהעסקים כולל הבלת"מים, לטעמנו זה המון עבודה. אני לא רוצה להבטיח דברים שיהיה לנו קשה לקיים. אני אומר בכנות בפורום הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא תספיקו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תראה יושב הראש, אני מרגיש קצת מבולבל. ואני אגיד לך למה. כי מה שאני הבנתי, עוד פעם, מה שהחוק מנסה לעשות בעצם זה לגרום ליותר, אם אמרתם מתוך 190 יש לנו 90, אנחנו רוצים להעלות את ה-90 האלה ליותר. מצד שני, אתה אומר לא. אני רוצה להתמקד ב-90 האלה, כי הם משפיעים על 80% מהעסקים. זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות קצת יותר מדויקים מה אנחנו רוצים לעשות? בואו נחליט עכשיו. נעזוב את הנושא הזה של מפרט האחיד, כרגע את ה-100 שאין. ניקח את ה-90 שיש היום. בואו נתמקד בהם ונעזוב את הכל. זה מה שאתה בעצם אומר לי. אנחנו רוב הזמן התמקדנו, לפחות בדיונים פה, באותם 100 שעוד לא פורסמו. אתה אומר לא, ה-100 שלא פורסמו לא משפיעים על רוב העסקים. ה-90 שפורסמו משפיעים על 80% מהעסקים. ושם אני רוצה לתקן. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אגיד יותר מזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו באירוע אחר לגמרי. החוק די מבלבל בעניין הזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> רגע, זה לא מדויק. זה לא מדויק. כלומר, סליחה, כן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מנסה להבין. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן. אנחנו אומרים דבר כזה: אנחנו יודעים שיש היום בעיה גם במפרטים שפורסמו וגם במפרטים שלא. עכשיו הוועדה צריכה לשבת ולבחון מה התועלת הגדולה יותר למשק. האם התועלת הגבוהה יותר היא בתיקון המפרטים --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתם אומרים שזה משפיע על 80%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שנייה. חבר הכנסת פינדרוס, רק אני מבקש שתאפשר לה תשובה שלמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, זה שאלות הבהרה. אני לא מתווכח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל ברגע שאתה שואל שאלת הבהרה היא מתנתקת ממה שהיא רצתה להגיד. היא תלך להבהרה ואנחנו לא נדע מה היא רצתה להגיד במקום. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> סליחה, לא הצגתי את עצמי גם, מעין ספיבק מאגף תקציבים. אז אני אומרת דבר כזה: יכול להיות שהוועדה תתכנס, תגיד יש לנו שני מפרטים שהתועלת מהתיקון שלהם היא מאוד גבוהה. שאר המפרטים כרגע הם מספיק טובים כדי להשאיר אותם כפי שהם ועדיף להתמקד במפרטים שטרם פורסמו ולפרסם אותם. בהקשר הזה הוועדה תצטרך להתחיל את העבודה שלה ולנתח בדיוק מהי רגולציית היתר שנמצאת במפרטים הקיימים וכמה עסקים במצב הקיים נדרשים למפרטים שטרם פורסמו. אז בגלל זה כתבנו גם בנוסח החוק גם מפרטים שפורסמו ודורשים תיקון וגם מפרטים שטרם פורסמו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול הערה? יש לי שאלת תם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רק שנייה. רון ביקש ואז אתה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא 50%. 50% זה החיים קלים. אם אנחנו מתעסקים כבר ב-80%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אבל נתתי את הזכות לרון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז קודם כל, אני שמח דרך אגב, שהוועדה הזאת באמת עובדת יחד, בלי קשר לכלום. כי המטרה שלנו היא אחת, להקל על רגולציה של עסקים במדינה. אני קשוב לדברים שנאמרים פה. ואני חוש שהכוונה היא טובה, אבל יש בעיה שאתם לוקחים אובר מקדם בטיחות לכל. אפילו מקביעת חברים לוועדה. למה אתם צריכים שלושה חודשים? בשביל לקבוע מי יהיו החברים בוועדה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אגב, זה סעיף תקדימי. אני חייב להגיד. אין אפילו שלושה חודשים. אנחנו נתקעים לפעמים עשרה חודשים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, אני אומר, שמו פה סעיף תקדימי של שלושה חודשים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה שתבין מה אני אומר. קודם כל, זה כבר אתה יכול להסכים שאפשר שיהיה הרבה פחות. אפשר לכתוב חודש, זה יהיה אותו דבר. אם תגיד שלושה חודשים אתם תחכו חודשיים ואז תעבדו. ובוא נגיד חודש זה אותו דבר. וזה אני חושב שתהיה פה הסכמה. הדבר השני שאני אומר, לגבי משך הזמנים. משך הזמנים שאתם אומרים זה יהיה בתיאוריה שאולי נגיע אליהם. אין שום היגיון. כמו שאמרו פה, שמעתם את חבריי, אני לא אחזור על הדברים. אין שום הגיון לעשות את זה. בואו נקצר את הזמנים, כי רוב המפרטים, << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא יותר משנה וחצי. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם זוכרים, הרי כולנו העלינו את זה בדיון הקודם וביקשנו מכם שזה לא יהיה עד יוני 2025. וזה נותר עד יוני 2025. אז מה הטעם? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שי, בוא אני אנסה להסביר לך. שי, אני אנסה להסביר את מה שאני אומר. קודם כל, רוב המפרטים אתם כבר מכירים אותם. אנחנו מדברים על זה שהמפרטים לא קיימים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה לא מה שהוא אמר. הוא רוצה לבדוק את הקיימים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם לבדוק את הקיימים, אין בעיה. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר על זה שאנחנו לוקחים את הזמן הזה, זה בעלי העסקים. עכשיו, אתם יכולים לשבת, אתם הממשלה. והנה, נציג הממשלה נמצא פה גם. תגידו מה אתם צריכים. לא פה, תעשו חשיבה ביניכם. מה אתם צריכים כדי לקצר את הזמנים האלה? ואני בטוח שתקבלו את זה. כי אני בקשר טוב עם השרים שמאוד רוצים לקדם את זה. בוא, אנחנו מבקשים לקצר את הזמנים. איתן, זה זמנים לא הגיוניים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 50% זה גם לא הגיוני אם אתה נמצא היום ב-80%. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי ביקשנו את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא הגיוני. הם אמורים לדעת מה משפיע על ה-80% האלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ומה שכן, יש הסכמה לגבי המינוי של החברים לקצר את הזמנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יש לי שאלת תם. בסופו של דבר אנחנו יושבים ורואים פה המון סעיפים, 17(ג), 17. בסוף אנחנו רוצים לשפר את איכות השירות לבעלי עסקים. כמובן לא לפגוע באיכות מתן רישוי עסקים. ויש פה המון המון סעיפים. אנחנו דיברנו על שני דברם שהם מרכזיים. אחד זה הנציגים שיהיו בוועדה. והדבר השני שאני באמת רוצה שתסביר לי. הרי מחכים למפרטים, בעיקר משרד הבריאות ואיכות הסביבה, שנים. מ-2010 ו-2008 לדעתי, מחכים. בסוף הפקידות מצליחה בצורה כזאת או אחרת לדחות את המועד, לדחות את המועד. איך חברי הוועדה, אנחנו נצא מפה בהרגשה שאנחנו עשינו שירות לבעלי העסקים? שהצלחנו לקצר את זמן רישוי העסקים ובסופו של דבר שמפרטים שהם בעייתיים, ואני אומר לך כבעל עסקים לשעבר, זה משרד הבריאות ואיכות הסביבה. שאתה צריך להיות גאון, דוקטור או פרופסור לכימיה כדי להבין מה כתוב במפרט. ולא בטוח שהם מבינים. איך אנחנו נצא מפה בהרגשה שתוך, כמה חודשים רציתם? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עד יוני 2025. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו לא מוכנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. הוא שאל מה כתוב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו נדע שעד יוני 2023 לפחות הדברים המרכזיים שזה משרד הבריאות ואיכות הסביבה יהיו ברורים, קריאים וישימים? ופה סימן השאלה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני מבין. אני רק רוצה לשקף את ההיבטים האלה. כיום יש מפרטים ל-80% מהעסקים. בסדר? אני אומר לך, אני מגיע מאגף רגולציה ממשרד ראש הממשלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז משרד הבריאות זה ב-20 האלה שלא נמצאים? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, זה לא קשור. יש נניח משרד הבריאות מתוך, לא יודע מה, 50 מפרטים, אז אולי יש להם 40 מפורסמים. נניח, אני לא רוצה להגיד. אני אומר כתיאור. זה לא עניין של משרד הבריאות כחטיבה אחת. זה לפי סוגי עסקים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> שי, אבל אתה מדמה לעצמך מצב שהיום אתה עובד עם --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רגע, סגן השר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כל המטרה זה להרחיב את זה. תנסה לחשוב בראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, תן לו רק להשלים משפט. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אומר לך, כל תפקידי היום באגף רגולציה, אנחנו עובדים עם המשרדים על שינויים. הדברים האלה לוקחים זמן. אמיתי אני אומר, זה החיים שלנו ביום יום, בממשלה. הדבר הזה זה על ספידים. בסדר? תחשבו על זה, שישה משרד ממשלה על משהו כמו בוא נגיד בהערכה גסה, 50% מהמפרטים, שישה משרדי ממשלה כפול לא יודע מה, 40-50 סוגי עסקים. שזה יכול להיות במטריות שונות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו סומכים עליך שי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, בסדר, אני רק שם את התמונה. זה יכול להגיע בוא נגיד, זה 120 סוגיות, בסדר? לכבאות זו יכולה להיות סוגיה של הגנה על התקהלות, על מסחר, על תעשייה. זה כל אחד עולם אחר וחשיבה שונה. במשרד הבריאות יש היבטים של שפכים, תברואה במטבח, חומרים בבריכות שחייה. זה וקטורים מסוימים. משרד להגנת הסביבה זה פלטות, זה זיהומים. משרד החקלאות זה בעלי כנף. זה כאילו, זה המון מטריות. בכנות אני אומר, אפשר לעשות מה שאתם רוצים. אני שם לפניכם שנייה את המורכבות של האירוע. להגיד לכם הכל טוב? זה אירוע מורכב. זו פעם ראשונה שהדבר הזה קורה. יהיו חבלי לידה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך משפט אחד מאוד פשוט. אתה יודע, בסוף, אני מגיע מהשטח כמו חלק מחבריי. אני אתן לך דוגמה: לקבל אישור היתר רעלים לבריכת שחייה, אתה מחכה היום יותר משנה. יש במדינת ישראל שלושה פקחים על כל מדינת ישראל. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בכל עסק, סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על נושא של היתר לחומרים מסוכנים, זאת אומרת כלור, חומצה. באמת באמת, אני רוצה לצאת מהחדר הזה שאני סימון דוידסון הקטן הצליח לשנות משהו קטן. שלא יהיו שלושה פקחים על כל מדינת ישראל. שהנושא הזה יהיה מהיר יותר, קל יותר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אז כמות המפקחים אנחנו לא הולכים לבדוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, זה דבר קטן. אבל יש כל כך הרבה פריטים, שבסוף אנחנו יוצאים מהחדר אחרי רפורמה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> חלק מהפריטים אנחנו הולכים לבטל בכלל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> והאם זה קורה בכלל. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> רגע, אבל הובטח פה גם, תראו, אני הייתי בכל הרפורמות. ואני רואה שהדברים מ-2010. רק משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, רק משפט. אבל לא הצגת את עצמך. וגם לקחת רשות דיבור בלי אישור, אז זה שני חטאים בבת אחת. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> כן, צהוב אחרי זה אדום, נכון? אז אני נפתלי קאייקוב ואני יושב ראש איגוד ארצי של רישוי העסקים בשלטון המקומי וראש אגף הרישוי עסקים של נתניה. תראו, אנחנו בקצב הזה נגיע גם ל-2100. כי הצבא צועד קיבתו. גם הוועדה הזאת זימנה פה את נציבות שירות המדינה. אם לא יהיו אנשים שיעשו את המפרטים, לא יהיה לך מפרטים. משרדי הממשלה ממלאים את פיהם מים, לא יגידו כלום. כי הם מחויבים לעמוד בהוראות של מדינה וממשלה וזה בסדר. אבל בסוף אתה רואה שהאנשים האלה במשרדים לא יכולים לכתוב את המפרטים. הם לא יכולים גם את זה וגם את זה וגם לפקח. אז אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי, חייב שיהיה פה תקינה ותקנים שיהיו רשומים ודיווח לוועדה על התקדמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אבל אנחנו לא רושמים תקינה וחקיקה ראשית. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> עוד משפט אחד. כתבו 75 מפרטים. אבל אתה יודע שאת ה-75 מפרטים האלה קבעו אותם רק בתקופה האחרונה. זה רק מ-2018. כן, בוא, מ-2010 היה ממש אדמה חרוכה ואז איזה פיק אחד מסוים. ועכשיו אנחנו עוד פעם ניתקע. עכשיו תראה, גם את המפרטים האלה רוצים לפתוח אותם מחדש. שזה בסדר גמור. אבל עדיין, הציבור שעומד, בעלי העסקים שעומדים מול הזירה הזאת כזירה משתנה, איך הם יעמדו כל פעם שהשינויים האלה משתנים לעיתים תכופות? הדברים האלה חייבים לבוא להסדרה. אז אני אומר, יש פה איזונים ובלמים. צריך להיות פה כוח אדם ראוי, שיעשו את העבודה. ולקבוע לוח זמנים ברור, כדי שסימון לא יגיע ל-2050 וישאל אותי מה קורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. כן, חבר הכנסת טל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> יש כאן נציגים ממשרד להגנת הסביבה. יש לנו שניים פה אם אני זכרתי נכון. אנחנו פשוט בדיונים קודמים בוועדות אחרות שמענו על מצוקה אמיתית בכוח אדם. והיה ואנחנו מקדימים את המועד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איזה מצוקה? איפה? במשרדי הממשלה? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני שואל שאלה. האם אתם יכולים לתעדף את הדבר הזה? הרי זה עושה שכל מה שאומר חבר הכנסת דוידסון, ש-25 זה המון זמן לחכות. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני אגיד. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> מה היכולת שלכם כדי לעמוד בזמנים? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> יש סיכום עם משרד האוצר להקצאת תקנים לרפורמה הזאת. סוף סוף אחרי שתי רפורמות שהממשלות העבירו בלי לתת אמצעים לבצע אותן. ככל שהתקנים האלה יתקבלו בזמן סביר, יתכן וניתן יהיה לצמצם. כי אנחנו היום עובדים עם אדם אחד שאמור לעשות את כל הדברים. זה לא יכול להיות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אז הוא מדבר כבר עם אדם אחד. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> לא. מה שהוא אומר, ואם יורשה לי, יש לנו ניסיון בקליטת כוח אדם. זה לא פעם ראשונה. זה לוקח זמן עד שהמדינה מפרסמת מכרזים. זה לוקח זמן עד שהוועדות, לקלוט את האנשים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אז בואו נקבע עכשיו בחוק תהליך, שאנחנו מקצרים את התהליך הזה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> יש אנשים שמגישים ערעורים מדוע מועמדותם לא התקבלה. זה פשוט, יש לנו ניסיון לצערנו שהדברים האלה לוקחים זמן. בהחלט האוצר נרתם, נתן תקנים. ואנחנו מקווים שזה ירוץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, שרון, בבקשה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> התחושה שלי, שאנחנו בשידור חוזר. פשוט כולנו יושבים עכשיו מול המסך ועושים play לדיון שהיה פה שבוע שעבר. ואני מזכירה לחבריי את אותם נושאים העלה חברי רון כץ, בדיוק שבוע שעבר. וגם אתה אלון, העלית שבוע שעבר. ודיברנו על התאריכים ושאלנו איך זה יכול להיות ולמה כל כך הרבה זמן ואיפה הבשורה. וגברתי מהמשרד לאיכות הסביבה, כמדומני, נכון? ענתה גם שבוע שעבר שהיא רק אדם אחד. ואז שאלו איך אפשר להגדיל את התקנים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל איתן לא מקשיב. איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן שרון. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> וענית את אותה תשובה גברתי, אם זיכרוני אינו מטעני. ואנחנו יושבים כאן היום לדיון מאוד ארוך בוועדה, כי אנחנו רוצים להתקדם. וזה ברור שנרצה להתקדם. נקבעו לנו אני חושבת היום דיונים מ-10:00 בבוקר עד 22:00 בלילה. אבל אני רוצה שהדיונים האלה יהיו דיונים ענייניים. ומרגיש לי שכל הנושאים שאנחנו מעלים כאילו חוזרים אלינו חזרה כלעומת שבאו, בלי תיקונים, בלי בשורות, בלי שום דבר. אז מה הטעם לכל הדיון הזה? כאילו שכל פעם נהיה ב- repeat? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. כן, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בכלל יש משהו אחד שאני לא הצלחתי להבין. מהשאלות ששאלתי ואני שואל את היועץ המשפטי של הוועדה. לפי מה שתיארו כאן כרגע יש 75 מפרטים אחידים מפורסמים באתר, שמשפיעים על 80% מהעסקים. לו אני הייתי גב' ברנע במשרד ראש הממשלה, שעכשיו בתיקון הכנסנו אותה כאחראית על רשות ההסדרה, הייתי מעדכן את האחראי על ההסדרה במשרד ראש הממשלה, בעוד שלושה שבועות, את שי, שהוא עמד בהוראות החוק. למה? יש מפרטים שמשפיעים על 80% מהעסקים ולפי החוק צריך לדאוג למפרטים אחידים ל-50% מהעסקים. בעצם בפועל, ביום החוק, הוא עמד בו. לא קרה כלום. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> רגע, זאת לא הכוונה, זו טעות כתיב. זו לא הכוונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע לו לצאת לירח דבש עם אשתו עד 2025 ולחזור ביוני 2025 לדווח לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני שואל באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, מה, באמת, נו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. אני שואל את היועץ המשפטי, האם מבחינת --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לגבי ירח הדבש שלו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא הבנת. אני אומר הוא עמד בחוק. חבר'ה, אתם, איתן, לא הבנת? גם מקודם הפרעת לי באמצע. כנראה לא הבנת את מה שאני שואל ולא הבנת את קו המחשבה. אני אומר לך בכנות איתן. אם לפי החוק הוא צריך מפרטים אחידים שמשפיעים על 50% מהעסקים. המצב כרגע הוא שיש לך מפרטים שמשפיעים על 80% מהעסקים. הוא מקבל את זה כמות שהוא. ובעצם, אני אומר, אם אני הייתי ברנע, הייתי אומר לו תדע לך, אתה יכול לעשות השלמות, זה בסדר גמור. אבל עמדת בחוק. סיימת. אני לא מבין על מה הוויכוח אם יוני 2025. אני מבחינתו הייתי אומר בכלל יוני 2022, כי הוא עומד בהם. הכל בסדר. טכנית, אני לא אומר את זה אישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אנחנו נטפל בסעיף הזה. כן, חבר הכנסת רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, לא, אני לא רציתי להגיד כלום. רק רציתי להגיד ששמעתי ששי אומר שזה אולי טעות כתיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. האופן שבו הדבר מנוסח, פינדרוס צודק. אין כוונה כזאת כמובן, זה יתוקן בהתאם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ברור לי. אני שואל מבחינת החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה לא כוונת החוק. כן, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> רציתי שתי הבהרות: אחת, לגבי הסוגיה של ה-80% של מפרטים שכבר פורסמו. רק לעשות בזה סדר. זה לא מניח את דעת חברי הכנסת לגבי לוחות הזמנים. אבל כן חשוב לי לחדד פה משהו. בבוטות אני אגיד, מבחינתנו זה לא משנה אם 80% מהמפרטים כבר פורסמו. אנחנו מתייחסים לזה כאילו יתכן שכל אחד מהמפרטים שפורסמו דורש תיקון. ולכן העובדה ש-80% פורסמו היא לא רלוונטית לענייננו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שמופיע בחוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא מופיע, ויתוקן. אבל פינדרוס, מה שהיא אומרת, עצם העובדה שפורסמו מפרטים זה לא אומר שהם טובים. זה לא אומר שאין אובר רגולציה. זה לא אומר שצריך לתקן אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל מה שאתה אומר לא כתוב בחוק. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, את הכל צריך לתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני אמרתי שלוש פעמים שזה יתוקן בנוסח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה לא יתוקן, זה מהות. כי זה לא מהות החוק. אמרתי, מהות החוק הוא תפרט מפרטים אחידים. זה מה שהולך לכל אורך הדרך. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, לא, סליחה. אני מצטערת, זה לא נכון חבר הכנסת. המהות של החוק, ודיברנו על זה גם היועץ המשפטי של הוועדה פירט לגבי זה. וגם אנחנו בישיבה הראשונה במצגת, דיברנו על זה שהבעיה המהותית היא שהמפרטים, אין בעיה, אני רק אומרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה. תמשיכי בבקשה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זאת לא מהות החקיקה. שהבעיה היא באיכות המפרטים והאם ניתן מתוקף המפרטים שכבר יצאו לצאת למהלך של רישוי עצמי. שזו הייתה המטרה המקורית של אותו תיקון 34. ברגע שהמפרטים לא מאפשרים את זה, צריך לתקן אותם. וזה מה שאנחנו באים לעשות עכשיו. זה לגבי ה-80%, 50% ולמה עדיין 50% זה יהיה משמעותי. שוב, חברי הכנסת יכולים לאתגר את הממשלה בנושא, כמובן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק שזה יהיה שנייה ברור. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> רגע, רק רגע אחד. לגבי השאלה שהופנתה שוב ושוב להגנת הסביבה. תרשו לי לחדד ואם הגנת הסביבה לא מסכימים אז גילי תתקן. היום יש אדם אחד שמטפל בזה. אנחנו במסגרת הדיונים עם הוועדה. אדם אחד שכותב את המפרטים במשרד להגנת הסביבה. אני אומרת, היו על זה דיונים בעבר וויכוחים, האם זה באשמת משרד האוצר שלא תקצב או באשמת תיעדופים פנימיים של המשרד להגנת הסביבה. ברפורמה הזאת החלטנו שאנחנו לא מתעסקים בוויכוח הזה ולא מעניין אותנו לצאת צודקים. מעניין אותנו שהיא תהיה אפקטיבית. ולכן תקצבנו תקנים ותקצבנו לטובת הנושא אפילו תקציבים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמה זה אומר? מבחינת מספר אנשים. אם היום יש אחד, כמה יהיו? << אורח >> קריאה: << אורח >> הם קיבלו עוד חמישה, לא? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן, חמישה. עכשיו רגע אחד. אני אגיד, בעצם מה אומרת נציגת הגנת הסביבה? גילי, אם אני טועה תתקני אותי. מה שמטריד אותה עכשיו זה מהירות הקליטה של אותם האנשים. לטובת הדיון על מהירות הקליטה בדיון הקודם הגיע נציג מנציבות שירות המדינה שהתחייב להליכים מהירים יותר. וגם בשיתוף עם משרד ראש הממשלה לגבי איזה שהוא מכרז שיזרז את התהליכים. ולכן שני הדברים האלה ביחד אמורים לאפשר עבודה מהירה וחלקה. משמעותית יותר מה שהיה עד כה לגבי הנושאים האלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מעולה, אז לא צריך חמש שנים. נקצר את זה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק היה מצוין במשפט וזה היה פותר את כל השאלות של כולם. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> הנה ציינתי. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי שחצי שעה כולנו דיברנו ושאלנו שאלות. נראה לי, לא? או שאולי אני היחידה שלא הבנתי? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, רק אבל רק משרד להגנת הסביבה קיבל תקנים? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> הסוגיות של התקנים הן סוגיות שיידונו מול כל אחד מהמשרדים בנפרד. והדברים באו לכדי סיפוק מול כל אחד מהמשרדים. תרשו לי לסיים בזה, תודה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הפערים היו בבריאות ובהגנת הסביבה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, יפה מאוד. טוב שהבינו את הבעיה שם וטוב ששמעו אותה והתקדמו. זה מה שהיו צריכים לעשות. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> אם אפשר קצת לתת נתונים לוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע מי מדברת. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> קצת נתונים לוועדה, כי אנחנו כל הזמן מדברים על כל המפרטים. נכנס כאן סעיף חשוב שאומר שרוצים לעשות את 50% מהמפרטים, בין אם לטייב כמו שמעין אומרת ובין אם לכתוב אותם מחדש, בכמה שנים הקרובות. אם אנחנו מסתכלים בשיטת פרטו, וזו הדרך שאנחנו צריכים לעבוד פה, מדובר במספר מאוד קטן של מפרטים. זה משהו כמו 5-6 מפרטים. הרי רוב העסקים במדינה זה בתי אוכל. זה מרכולים, זה בתי קפה, זה מסעדות, זה מספרות, זה טיפולי יופי. למה אי אפשר את ה-5-6 מפרטים האלה לכתוב בין חצי שנה עד שנה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תוך כמה זמן להערכתך כותבים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא אומרת חצי שנה, שנה. היא אמרה לך. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> תחלקו את הסעיף הזה לפי פרטו. בואו נתמקד קודם כל ברוב שקיים במדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שהציע גם היועץ המשפטי של הוועדה בפעם הקודמת. אבל הממשלה אמרה שהם לא יכולים. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> אין דרך אחרת. אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, תודה. תודה רבה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש דז'ה וו לדיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בסדר, אנחנו יודעים. אבל מעלים את זה והתשובות הן אותן תשובות מה שנקרא. העמדות לא השתנו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> להבדיל מהם, אתה מצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, כן? וואלה. טוב לדעת. תודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לפחות אנחנו תורמים לדיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שבוע טוב לך גברת ברק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קרן, את תמיד תורמת לכל דיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני תורמת תמיד. אני רק אומרת אם מדובר בחמישה מפרטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. אני וקרן דווקא בדברים של רישוי עסקים רואים הרבה דברים עין בעין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בהרבה דברים. אבל אני אומרת, היא מדברת איתך על חמישה מפרטים או עשרה, לא משנה מה. אז תן לזה סעיף משל עצמו ותגמור את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה עלה בישיבה הקודמת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז עלה. והם צריכים להביא לך תשובה ויש לך פה תמיכה מקיר לקיר. ותקדם את זה. בסוף לא הם מצביעים, אתה מצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אתן לך רק את האיפכא מסתברא, מה שנקרא. הרצון הזה היה קיים גם בוועדה של 2018. ובאמת הוועדה בסופו של דבר כפתה על הממשלה לוח זמנים של שנתיים פלוס שנתיים. והתוצאה הייתה לא טובה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התוצאה הייתה לא טובה. מה שקרה זה שהמשרדים אכן עמדו בלוח הזמנים שהוועדה קבעה, אבל המפרטים שיצאו היו פחות טובים. אוקיי? זאת אומרת, כדי לעמוד בלוח הזמנים כתבו מפרטים פחות טובים. אני משתמש בלשון המעטה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. אז זה תקלה של מי שרשם את המפרטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, תומר. אבל בסוף רק כדי לעמוד בלשון החוק ולעמוד בזמנים יצא מוצר לא טוב. אז עכשיו צריך לזכור שיש כבר מפרטים קיימים. לא מבטלים אותם עדיין, נכון? הרי הם נשארים תקפים. לכן בואו לא נשפוך את התינוק עם המים. יש פה מהלך ענק של הממשלה, שבאה להקל על העסקים. אפשר תמיד לעשות טוב יותר. ואם אפשר עוד עכשיו במהלך הזה נעשה כמה שיותר טוב. מה שאומר פה בעצם היועץ המשפטי לממשלה זה אם נאתגר את הממשלה מידי, כמו שעשו פעם קודמת, בסוף יצא שכרנו בהפסדנו. כי מי שיפגע מזה הכי הרבה זה בעלי העסקים. שקיבלו מפרטים לא טובים, שאי אפשר לעמוד בהם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קח את המסקנה שלך זה שהם לא עמדו בדרישות החוק ותעשה עוד פעם --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איתן, אני אשמח אבל לשמוע מהיועץ המשפטי מה המשמעות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איתן, מגיעים אנשים מהשטח. הם אומרים לך באיגוד רישוי עסקים תוך חצי שנה אפשר לכתוב את זה. גם הם יכולים לכתוב את זה יותר טוב מכולנו. הם היחידים שיודעים לקרוא את המפרטים. יש עוד מישהו חוץ ממך שיודע לקרוא את המפרטים האלה? חוץ ממך יש? כמה? עוד 20 אנשים בארץ? עוד 50? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, תומר, תשיב לפינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השאלה שלי האם כרגע הוא עומד במשמעות החוק? יש משהו שהוא צריך לעשות כדי לעמוד בחוק מעבר לזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יושב ראש הוועדה כבר ענה לך. ותשובתו היא הנכונה. הנוסח לא משקף את מה שרצו וצריך לתקן אותו. בנוסח כפי שהוא כרגע, אכן אתה צודק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אכן הבנתי נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הבנתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אבל אני אמרתי לך את זה שלוש פעמים. כן, בבקשה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אין ספק שהחשודים המיידיים לתיקון, בסדר? אנחנו יודעים את זה. אני אגיד, אנחנו פעם ראשונה יצרנו את המספרים האלו כדי שנבין איפה הפרטו. אין ספק שהחשודים המיידיים שיטופלו בוועדה זה אלה הנפוצים ביותר. בסדר? אבל לא בטוח שהם הכי משפיעים על המשק. לא בטוח שבהם יש את הבעיות הכי גדולות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה יודע באחוזים כמה עסקים זה? על כמה מדובר? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> כן, כן, אנחנו יודעים. אנחנו יצרנו את ה-data base הזה. החמישה הכי גדולים זה משהו כמו 60() עסקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה זה מתוך נתח שוק של עסקים? 50%, 40%? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה שליש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה המפרט הכי מפורסם שאתה רוצה עכשיו? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> מרכול. אבל שנייה. אני אגיד שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, חבר'ה, שנייה. אבל תנו לו להשלים משפט. אי אפשר. אבל הוא לא יכול להשלים משפט כשכל אחד שואל שאלת הבהרה קטנה. על נתון כזה, על עניין כזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת על כמה עסקים מדובר שאנחנו רוצים לתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל תן לו להשלים משפט ואז תשאל את כל שאלות ההבהרה שאתה רוצה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> ההצעה שלנו ש-50% זה 100,000 עסקים. בסדר? עכשיו, אני אזכיר לכם, 100,000 עסקים שנוגעים בממוצע לשלושה רגולטורים כל עסק. בסדר? זה עסק על ספידים. אני לא יודע אם יש בחקיקה של משרד ספציפי דרישה לכאלו לוחות זמנים על משרד אחד. פה אנחנו מדברים על כשישה משרדים על 100,000 עסקים. אבל אני רוצה שנייה להגיד משהו. אין ספק שהחשודים המיידיים זה אלה הנפוצים. אבל בכנות, לא בטוח שבהם הבעיה הכי גדולה. שהתיקון יוביל ליתרון הכי גדול. ולא בטוח שהם הכי משפיעים כלכלית. זאת אומרת, יש כמה שהכי קל היה להגיד תקשיבו, בואו נהיה ראש קטן. ניגע בארבע האלו, נתקן מה שנתקן, תודה. ואני אצא הכי נחמד. אני אומר לכם בכנות, זו לא הדרך. זו לא השיטה תמיד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה צריך בשביל לתקן? יש לך שליש שהם המוכרים. עכשיו אתה יודע יותר טוב מכולנו, חוץ אולי מהחבר'ה של רישוי עסקים. על כמה עסקים? מה הנתח שלהם בשוק שאתם מדברים שצריך לתקן, שעדיין אין לנו מפרט עליהם. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע. אין מפרט על כ-20% מהעסקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 20%. אז בשביל 20% אתם צריכים חמש שנים? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא, לא. אבל זה לא מה שאנחנו טוענים. רגע, אני אבהיר שנייה. אנחנו באים ואומרים אנחנו בוועדה, ביצור החדש הזה שיוולד פה אחרי אישור החוק בעזרת השם, אנחנו הולכים לטפל. בין אם זה לתקן מפרט קיים, בין אם זה ליצור מפרט חדש. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה מפרטים זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> שנייה. אנחנו לא הולכים לדבר על מספר מפרטים, אלא השפעה על המשק, השפעה על כמות עסקים. אנחנו הולכים עד יוני 2025 ליצור תיקונים לכ-100,000 עסקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז אני מבקש לדעת כמה מפרטים זה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> רגע, אני אתן לך דוגמה. בסדר? זה יכול להיות עשרה מפרטים, אם אני אקח את הכי נפוצים. וזה יכול להיות 30 מפרטים אם אני אלך לאלה --- << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה זה במקסימום? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אין לזה מקסימום. זה משחק של תוציא אחד או תכניס חמישה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. תגיד אני חושב שצריך לטפל ב-40 מפרטים. זה נראה לך המקסימום? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה חלק מהניתוח של הוועדה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> בוא, אני אתן לך, אני רוצה שנייה, השאלה עד כמה אנחנו נכנסים פה לעומק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה לומר משהו. רגע, שנייה, שנייה. קרן, סליחה. אני רוצה לומר דבר כזה. קרן, שנייה. אני רוצה לומר דבר כזה. ואני אומר את זה דווקא מהכיוון ההפוך, ואני ידוע לא זה שעושה הנחות קלות למשרדי הממשלה. אבל אם יש מישהו שרוצה ומחויב לפשט את כל הליך רישוי עסקים עבור בעלי העסקים ועבור העסקים עצמם זה משרד ראש הממשלה. לא משרד הפנים, שהוא לא עשה עד היום שום דבר בנושא הזה. לא בכדי משרד ראש הממשלה לקח את הנושא לידיים שלו. ומי שמטפל בזה זה אגף הרגולציה. להפחתת הרגולציה. והם באמת מחויבים לדבר הזה. ולכן כשאני שומע פה את אנשי אגף הרגולציה אומרים לכם חברים, אנחנו אתכם ברצון הזה להפריט מפרטים, לעשות את הדברים יותר קלים. כמה שיותר לצמצם זמנים. הם אלה שתמיד נשפו בעורפם של משרדי הממשלה שגררו רגליים. והיום, אחרי הרבה מאוד שנים, בא אותו אגף, קיבל את הגיבוי מהממשלה. מביא את הצעת החוק הזאת והולך להוביל את זה במקום שמשרד הפנים. ולכן אני אומר שחזקה עליהם עכשיו שאם הם אומרים שזה לוח הזמנים שהם חושבים שהוא הכי טוב למשק ולעסקים, שניקח את דבריהם כפי שהם. מכיוון שהם באמת אלו שהיו בצד של חברי הכנסת לאורך כל השנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, אבל אני פה, לפני שהוא קפץ רציתי להגיד, מי שאמור להיות אחראי על זה אומר שזה יותר מידי זמן. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> סליחה, סליחה, שנייה אחת איתן. ההתייחסות של שי, קודם כל החבר'ה שם הם אנשי מקצוע מהטובים שראיתי. יחד עם זאת, הם מתייחסים היום לתקנים שיש להם. היום הם ארבעה, חמישה אנשים. אחרי הרפורמה, בעוד שלושה ארבעה חודשים, צריכים להיות שם עוד אנשים ואנשי מקצוע. ויש אנשי מקצוע בישראל, ברוך השם. שאנחנו הולכים לעבוד איתם. אנחנו רוצים לסיים את האירוע הזה תוך שנה וחצי. אז אני מבין, אולי יש לי פה מחלוקת דווקא עם החבר'ה שלנו. אבל אני אומר לך שתוך שנה וחצי אנחנו רוצים לסיים את זה. צריך להגיד לנו איך כן עושים את זה, לא איך לא. איך אנחנו מצמצמים את הפער. משנת 2010 כבר עובדים על זה. אנחנו רוצים לסיים את זה כמה שיותר מהר. אני חושב ששנה וחצי זה צריך, מקסימום יוכלו לבקש הארכה אחת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא הארכה, בלי הארכה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בואו נצמצם את הזמנים. גם בלי הארכות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, איך יכול להיות שמ-2010. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, שנייה, שנייה. לא, הוועדה מתפזרת. חברי הכנסת. לא כל אחד ידבר מתי שהוא רוצה. אני יכול להיות נחמד, אבל אני גם יכול להיות ווליד טאהא, קשוח כמוהו הכוונה. אז שנייה, בואו נעשה את זה בסדר. בסדר? רצה חבר הכנסת דוידסון ואחרי זה אני אתן גם לציבור לדבר, כי גם הם ביקשו. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש פה משרד הבריאות? איפה? שאלה. מדברים כל הזמן על 2010, שמ-2010 מחכים למפרט, מחכים למפרט. איך נוצר מצב שאנחנו ב-2021, זאת אומרת 11 שנים. אז איך מדובר פה כל הזמן על 2010? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הוא צודק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה אני לא צודק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צודק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני צודק, אפילו תומר מתקן אותי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מתקן אותך, אני אומר שאתה צודק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מחזק אותי, סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל חברים, אנחנו רוצים להתמקד לחוק עצמו. אז בואו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך, כי אני מרגיש שגם בעוד חמש שנים אנחנו נבוא לפה ועוד פעם אנחנו נחזור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל סימון, מה שאני אומר, אפשר עכשיו להתחיל לעשות תחקיר. אבל אפשר גם לבוא ולהכריע. אז שמענו את העמדות העקרוניות של משרדי הממשלה. בואו נתקדם לקראת פתרון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל יכול להיות שהוא יגיד תשמע, יש לנו בעיה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, יש לי משהו פרקטי, שיכול אולי להקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם עברו 11 שנים, יכול להיות שיש בעיה והם לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה אחת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, לא, הוא באמצע שאלה. אי אפשר ככה. שם ותפקיד. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> ב-2010 התקבלה החלטה שינוי עדכון לחוק. ומאז לא טיפלו באמצעים להגשים את זה. זאת אומרת, הוחלט בחקיקה, אבל האמצעים לא ניתנו. בהצעת התקציב הנוכחית סוכם עם משרד הבריאות על הקצאת תקנים לטובת התחום הזה של רישוי עסקים. עמידה בחוק רישוי עסקים, ביניהם זה גם הכנה של מפרטים אחידים. יש עוד כל מיני משימות שניתנו. ואני מניח שלאחר שנקלוט את העובדים, את התקנים נקבל אחרי אישור התקציב. נקבל, נתחיל לעבוד על כניסה של תקנים ויוקצו תקנים כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת. אני רוצה להגיד, כשרוצים לעשות עבודה באמת איכותית בעניין הזה ולא לפגוע בציבור על ידי הקלה מיותרת, צריך לראות מה קורה בעולם בתחום הזה. אנחנו בעד לאמץ גישות מהעולם בתחום הזה, מהעולם המערבי. וכדי שהעבודה תהיה איכותית, זה לוקח זמן. זה לוקח זמן להבין, כשאתה מייצר פה איזה שהוא שינוי. באמת מה עשו בעולם ומה הצליחו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, אני שומע אותך. זה לא אישי, ממש לא אישי. אבל 11 שנים, ומה שאתה אומר לי עכשיו כעמדת משרד הבריאות שלא היו מספר תקנים ולא הייתה בנושא הזה כדי לקדם את זה. 11 שנים לא נעשה דבר כי לא היו תקנים. קרן, איזה מזל שהחלפנו ממשלה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא שלא נעשה דבר. זה לא שלא נעשה דבר. פורסמו מפרטים. אני אמרתי שזה גרם לעבודה באמת איטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, חברת הכנסת ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> פונקציית המטרה שלנו, של כולנו פה, ואת מפריעה לי, גברתי ממשרד להגנת הסביבה. פונקציית המטרה שלנו זה שלא נחזור לפה. כמו שאמרנו, הייתה רפורמה ב-2010, הייתה רפורמה ב-2018. ואנחנו בדיוק, אבל בדיוק באותו מקום. עכשיו, תומר, לא מקובל עליי, כאילו אתה מציג את הנתונים נכון, שזה היה בשנת 2018. אבל המסקנה שלך מזה שלא קרה כלום היא המוטעית. זאת אומרת, אם לא קרה כלום בשנת 2018, כשכולם ישבו פה אנשים לא פחות טובים מאתנו. והיו מאוד מחויבים לאירוע הזה ורצו בדיוק את אותו דבר והתוצאה של זה זה כלום מכלום. אז משהו במנגנון פה של החקיקה לא עובד נכון. בקטע של מי כותב את המפרטים. בקטע של אולי בכלל צריכים שחברות חיצוניות. איתן תהיה איתי בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני איתך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תכתבו את זה. אולי צריך שיהיה סעיף של outsourcing לדבר הזה. אולי שרישוי עסקים, שהם בסוף הם הכי מחויבים פה, שהם יתכללו את זה. והם ידעו איך באמת לגרום, אם הכוח יהיה אצלם והסמכות, אולי הם יגרמו לזה שזה יקרה. משרד האוצר אומר פה כבר נתנו את התקנים. כבר נתנו את הכסף לתקנים נוספים. אז צריכים להיות בסנקציות, צריך לשנות את הגוף המפקח. משהו צריך להשתנות. וזה לא שתגיד בואו נגביל את זה בשנתיים, אין טעם להגביל בשנתיים. צריך להגביל בשנה או בשנה וחצי מקסימום. וצריך לשנות את כל האירוע הזה. גם מבחינת סנקציות וגם מבחינת מי הגורם המתכלל הגורם המתכלל צריך להיות מי שיש לו את הכוח בידיים לשים את הסנקציות וזה הדבר הכי חשוב לו בעולם שזה יקרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נו, מצוין. זה בדיוק מה שעושה החוק. כן, בבקשה, חבר הכנסת כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבשתי דקות של הקשבה אפשר לפתור פה את האירוע. אז הוועדה הזאת התכנסה ב-2010 ואחרי זה ב-2018 ויושבים פה החברים ואומרים שהוועדה הלחיצה את הממשלה. הממשלה לא תקצבה את המשרד. לא משנה מה קרה פה, היו הרבה מאוד דברים. אבל משהו השתנה בקדנציה הזאת. ומה שהשתנה זה שמשרד ראש הממשלה לקח על עצמו את הסמכויות ובתוך משרד ראש הממשלה, מי שהאצילו לו את הסמכויות ואמור להתעסק בזה ביום יום יושב פה ואנחנו לא שומעים אותו. הוא אומר אני לא רוצה את הזמנים שלכם. אני מבקש מהוועדה הזאת תקדימו לי את הזמנים בשביל שאני אוכל לעבוד יותר טוב. ואנחנו כולנו מנהלים את הדיון כאילו הוא לא קיים בחדר. אז יושב פה סגן השר, שזאת האחריות שלו, ומבקש מאתנו להקדים את הזמנים. אז אני לא מבין מה אנחנו, שי, אני פונה גם אליך. זה מי שאמור לנהל את האירוע. מבקש להקדים את זה. משרד האוצר, יש בעיות, תתקצבו יותר, זה עניין של הממשלה. אבל נציג הממשלה שאחראי על האירוע אומר הזמנים הם לא ריאליים, זה ארוך מידי, זה לא טוב לי. זה מה שאנחנו צריכים לשמוע. אבל זאת האחריות שלו, זאת העבודה שלו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואם הוא לא יעמוד בזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אני מציע את ההצעה הבאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה שנתעלם ממנו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע לקצוב זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רוצה לשמוע מה ההצעה שלי? לקצוב זמן, עד שנת 2023, עד 31 בדצמבר 2023. ובמידת הצורך, באישור ועדת הפנים יתנו הארכה של עוד שנה ועוד שנה. בסדר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נו, באמת. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איתן, אני חושב שזה יותר מידי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עוד שנה, יבקשו עוד שנה. זה מה שהם עושים כבר שנתיים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איתן, תתחום את זה עד יוני 2024. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא שנה ועוד שנה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרנו עד יוני 2023. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה צריך לעבור למשרד הפנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לוועדה, לא למשרד, לוועדה. לכאן, לשולחן הזה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה זוכר איתן, אמרנו שחסר כאן מדרגה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז אביר, תגיד מה אתה אומר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני אומר עד יוני 2024 זה צריך להיות המקסימום. נגיד עד ל-31 בדצמבר. הארכה אחת עד יוני 2024, סה טו. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נעשה את זה מדרגה, כמו שאמרתי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה שנתיים ברוטו. זה מטורף לעבודה של משרדי ממשלה, זה נכון. אבל משרדי הממשלה יצטרכו להתכנס לאירוע הזה ולפתור את הסוגיה הזאת אחרי 73 שנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ובעלי עסקים יקבלו שירות סוף סוף במדינה הזאת. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת הסיבה שאנחנו יושבים כאן ודנים על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סגן השר קארה, הבעיה העיקרית בהקשר הזה, ואני חושב שהמשרדים צודקים בה, היא הקצאת כוח האדם. אנחנו ביקשנו את זה מנציג הנציבות לבוא לכאן בשבוע שעבר ולתת התחייבות ללוחות זמנים. זה משהו שלא תלוי במשרדים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איפה הוא? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא היה ביום חמישי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> והוא נתן התחייבות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפילו התחלנו תהליך עבודה. אני דיברתי איתו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אי אפשר ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא נתן לנו התחייבות שבלעז קוראים לה best efforts. אנחנו נעשה מאמץ, אנחנו נשתדל ואנחנו נזרז. הוא לא היה שלילי, כן? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אנחנו לא יכולים לקבוע להם את זה בחוק? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שיכולים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שיכולים. אתה מחליט, אתה יכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מקובל. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> על זה כל הדיון בעצם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בסדר? עד סוף 2023. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, כמובן שאם לא יתנו לנו לגייס כוח אדם, אז כמובן שהם בבעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, כמי שחווה ממשלה, חווה רשות מקומית, חווה את זה מכל הכיוונים - לגייס עובד אחד, בוא נראה את נציבות שירות המדינה עובדת בקצב שאתה רוצה שיעבדו. הלוואי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מכיר את זה מקרוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם נציבות שירות המדינה כפופה לדעתי למשרד ראש הממשלה. בהצלחה לך. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> היא לא כפופה, אבל בסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מאמין שתוכלו לדבר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, אני אומר, כבר לקחנו על עצמנו ואנחנו מקדמים את זה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> למען האמת, אנחנו סומכים עליכם שתדברו. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אנחנו צריכים להעביר אותם גם משרד, דרך אגב, לא? צריך לפנות שם חלק בקומה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן מעיין. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כיוון שכולם מזהים את החסם כחסם של קליטת עובדים, ניתן באמת לייצר פה איזה שהוא דד ליין שרק אם באמת הקליטה התעכבה, אז נותנים לוועדה גם זמן, גם הארכה של לוחות הזמנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר להציע מנגנון. לא יודע מה הנציבות תגיד וזה, אבל יש פרוצדורות של פטורים ממכרז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר, אני אומר. אף אחד לא רוצה את זה ולא רוצה את זה, יש פרוצדורות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אל תבואו לכנסת בדברים שממשלה לא יכולה לעשות. כאילו, זה התפקיד שלכם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רק אומר, אם זה הבעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר לפרק את נציבות שירות המדינה? אני גם הייתי מסכים. הגיע הזמן אגב, משרד ראש הממשלה, אם כבר מדברים, שגם תהיה רפורמה בנציבות שירות המדינה. זה חסם מאוד משמעותי בתוך עבודת הממשלה, לכל האורך. מלמעלה עד למטה. מלמטה עד למעלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם בעבודת בירוקרטיה עסקינן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואני מאתגר אתכם, בעוד שנה יש שוב חוק הסדרים, בבקשה. כן, בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> דוד ימין, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה. אני רק רוצה לציין שזה לא רק עניין קליטת העובדים. לקלוט עובד זה משהו אחר. אבל כשהוא יגיע, שוב פעם, אתה לא מביא בן אדם שקלטת אותו אתמול לכתוב מפרט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דוד, תסתדרו. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אני מבין שתסתדרו. זה בסדר, תראו, אנחנו באמת באמת מחויבים לזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה אתם מתעלמים מסגן השר שאחראי על זה? הוא יושב מולך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר רון, הבנו את האירוע. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אנחנו חלילה לא מתעלמים. אנחנו עובדים 12, 14, 16 שעות ביום בזה. זה מה שאנחנו עושים חבר'ה, באמת. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו בטוחים. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> תקשיבו רגע. שנייה, שנייה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין פה שום זלזול, חלילה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> כשאנחנו באים ואומרים תראו, אם אתה צריך להרכיב מנוע, זה לא משנה אם תביא עוד עשרה אנשים. אם אין לך את הבן אדם שיודע להרכיב את המנוע, תן למוסך עוד עשרה פועלים שלא יודעים להרכיב את המנוע, זה לא יעזור. אז אתם אומרים תגייסו יותר מהר את העשרה האנשים האלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דוד, אז אני אתן לך הצעה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא נכון. אמרנו לך Outsourcing גם. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא, לא צריך Outsourcing. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אם הבעיה מול שירות התעסוקה ולוקח שנה לגייס עובדים, אז יש מספיק חברות פרטיות שידעו לעשות את זה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> זה בסדר גמור. רק שחברות פרטיות, ויש לנו ניסיון איתן, אין אף חברה פרטית שמסוגלת --- << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הנה, אתה לא צריך חברה פרטית. תסתכל מי יושב פה. הם יודעים לקרוא מפרטים ולכתוב אותם יותר טוב מכולם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אף חברה פרטית? אני אשאל פה את גורמי המקצוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שי, יש לי שאלה בנושא הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, כן בבקשה, מה שמך? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש יועצים בוועדה שהם חברות פרטיות, הם יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרן, כשתהיי ראש ממשלה תאפשרי ליועצים חיצוניים לעבוד במקום הממשלה. ניסיתי לעשות את זה כשהייתי ראש רשות מקומית. להביא יועצים חיצוניים למנהל תכנון, שיבדקו דוחות יותר מהר. זה לא קרה. בבקשה, מה שמך? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהחסם הוא שירות התעסוקה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא שירות תעסוקה, נציבות שירות המדינה. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> הם לא החסם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. שם ותפקיד. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> ד"ר רוני סורקיס, שופרסל. אני רציתי להסב את תשומת לב הוועדה. לכל העסקים, גם מ-2010, לכל העסקים גם שלא היה להם מפרט תמיד היה קו מנחה כיצד הם צריכים לעבוד. בין אם בתקנות, בין אם בהנחיות, בין אם בחוזרים. עובדה שמ-2010 כולם מקבלים רישיונות עסקים. וזה נכון שכולם רצו לעבוד לפי מפרט אחיד, בכדי שכולם יעבדו אותו דבר. החל מ-2018 אנחנו חווים בעיה רצינית ברישוי עסקים. והבעיה היא לא נעוצה במפרטים. הבעיה נעוצה ברשויות. הרשויות עובדות לא לפי החוק, לא לפי התקנות ולא לפי הצווים. כלומר, אם כולם היו עובדים לפי הספר שכתבו ב-2018 אנחנו היינו במצב אחר לגמרי היום. הבעיה היא לא במפרטים. הבעיה היא בתהליך, הבעיה היא בפרשנות, הבעיה היא בכל מיני דברים שהרשויות, דווקא הרשויות מייצרות. והן בעצם עושות overruling. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה? << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> כן. אני יכול לתת הרבה דוגמאות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא הרבה, אחת. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> אני אתן לכם הרבה. אני יודע שהדבר הזה עבר כבר לוועדה. בסוף 2018 הוחלט על הרפורמה, הוחלט על שינוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אדוני, שנייה. אני מבין את המצוקה. מה ההצעה שלך? << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> ההצעה שלי היא קודם כל שכל הרשויות יעבדו לפי החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אוקיי. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> לפי התקנות. זה לא מה שקורה בשטח היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין. מה ההצעה הנוספת? << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> זאת ההצעה היחידה, לאכוף את זה. מישהו צריך לשים למעלה, לאכוף את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אני מציע לסכם את הפרק הזה. לקבוע בחוק, עד סוף שנת 2023 לאפשר לוועדה הארכה של חצי שנה ועוד חצי שנה וזהו. בסדר? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, בצו של ראש הממשלה, באישור הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בצו, באישור ועדת פנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צו של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, השר הממונה על החוק. באישור הוועדה הזאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, אם אפשר להוסיף שיהיה פה דיווח מה קרה אחרי שנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כל שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם חייבים בכל מקרה על פי חוק, כל שנה. כן, אנחנו ממשיכים. עד סוף 2023. חצי שנה, חצי שנה, בצו השר האחראי, באישור ועדת הפנים של הכנסת. כן, הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> התיקון הבא בעמוד 9. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה 8? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> האמת שזה סומן בטעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי, אז 9, כן. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> 9 בעצם אנחנו מוחקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק לתקן את הנוסח שפינדרוס דיבר עליו. בסדר? לתקן את הנוסח שפינדרוס דיבר עליו. אנחנו בעמוד 9. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בעמוד 9 בעצם אנחנו מציעים למחוק פה דברים שכבר הקראנו בפעם הקודמת. אנחנו כתבנו שהטיוטה של הצעת הוועדה תפורסם עם דברי הסבר וכל הנתונים והשיקולים ששימשו בסיס להצעה. בעצם הוסבר לנו, זאת אומרת על רוב הדברים גם יש --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה בעצם חזרה על דברים ואת מוחקת כפילויות. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא. בישיבה הקודמת הקרינו נוסח שהוא רחב יותר לגבי הפרסום לציבור. שהוא בעצם מבקש שיפרטו שיקולים ונתונים, הרבה מעבר לדברי ההסבר. ואז גם היה צורך להגיד שנתונים שהם סודיים לא יפורסמו וכו'. הממשלה ביקשה לצמצם את הפרסום לטיוטה פלוס דברי הסבר. ואז גם אין צורך את ההפניה לחוק חופש המידע. זה כבר עניין של היקף הפרסום. בעצם הממשלה ביקשה לצמצם אותו ממה שהוקרא ולכן מוצע להשמיט את הדברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הערות לגבי הפרסום? אין. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסוף הסעיף גם אנחנו מחקנו פה את הנושא של העברה לנותני אישור, לשר הפנים וכל מיני גורמים נוספים שממילא נמצאים בוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן בבקשה. איגוד ערים מפרץ חיפה. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> בוקר טוב. שאלה לגבי הפרסום. מה הבעיה לפרסם לציבור? מה משרד ראש הממשלה ביקש שלא יפורסם לציבור? אפשר להבין מבחינת התוכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה הייתה לפרסם את כל הנתונים והשיקולים ששימשו בסיס להחלטה. הממשלה בעצם ביקשה להסתפק בדברי הסבר, בדומה לפרסום של תזכירי חוק או טיוטות. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> אבל למי זה מפריע שהנתונים שהיו הבסיס להחלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הבעיה שיהיה דברי הסבר? למה צריך לתת להם עוד פירוט? << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> שהנתונים יופיעו. שהנתונים יפורסמו לציבור. לא רק דברי הסבר להחלטה, אלא שבסיס המידע שעמד בבסיס ההחלטה כן יפורסם לציבור. אני לא מבינה מה הבעיה עם זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, משרד ראש הממשלה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ברגע שביקשו להוריד, זה מעורר חשד. אם זה לא היה בא מלכתחילה אז זה לא היה נראה מוזר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה הוועדה הוסיפה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> צריך לזכור, יש פה איזה מרכבות שנוספו על עבודת הוועדה, שלא קיימות בשום חוק. בסדר? צריך שנייה להגיד את זה. ורוצים פה שהכל יהיה כל כך מהר, אבל מצד שני המרכבות הבירוקרטיות נשארו מעבר לכל דבר. העבודה הזו היא לא יותר מאשר חוק, מהאזורים הסביבתיים של חוק של המשרד להגנת הסביבה. ולכן אנחנו בעצם נעשה דברים כמו שמקובל לעשות חקיקה. ואנחנו כמובן מחויבים לפרסם דוח מדויק. שמייצג את כל הרציונל הממשלתי. תהליך העבודה, מה עשינו, על מה התבססנו. וזה נראה לנו מספיק. חבל להעמיס דברים שפשוט יעכבו את העבודה. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> אבל אם בסיס הנתונים לוקח בחשבון דברים מסוימים ולא לוקח בחשבון דברים אחרים, למשל ניתוח כלכלי יכול לקחת בחשבון גם נושאים של בריאות וסביבה. נכון? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אז דברים יפורסמו במסגרת חובה שהממשלה מחויבת. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> אם הציבור יודע את בסיס הנתונים לא יהיו לו שאלות. מה הבעיה לפרסם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שהוסבר לנו שדוח השפעות רגולציה, שנקרא בלעז RIA. בעצם מחויב פרסומו לפי החלטות ממשלה. ואפשר להסתפק בזה. אנחנו לפחות זה הניח את דעתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בעמוד 11, יש פה סעיף, כמו שאמרתי קודם, סעיף חדש שעושה התאמות בנושא של אם שר נותן אישור מבקש ליזום שינוי במפרט. זה סעיף קטן (ו)(1). הגיש שר נותן אישור לוועדה להסדרה ביוזמתו הצעה לשינוי במפרט האחיד או כדי לכלול במפרט תנאי אחיד שנקבע לפי סעיף 7(א)(2) תחליט הוועדה להסדרה אם להציע לשר הממונה על רשות ההסדרה לפרסם את השינוי ויחולו הוראות סעיף קטן (ד) למעט פסקאות 1 ו-2 בו בשינויים המחויבים. 2. סרבה הוועדה להסדרה להציע שינוי במפרט האחיד לפי פניית השר נותן האישור, החליטה להציעה שינוי במפרט האחיד שאינו תואם את הצעת השר נותן האישור או שלא החליטה בעניין בתוך X ימים. אנחנו ככה לא קבענו את זה. רשאי השר נותן האישור להביא את הצעתו בפני השר הממונה על רשות ההסדרה אשר יודיע בתוך 30 ימים אם בכוונתו לפרסם שינוי במפרט האחיד לפי הצעת השר נותן האישור. 3. לא הודיע השר הממונה על רשות ההסדרה על כוונתו לפרסם שינוי במפרט האחיד לפי הצעת השר נותן האישור, רשאי השר נותן האישור להביא את העניין בפני הממשלה ויחולו הוראות סעיף קטן (ה)(3) ו-(4) בשינויים המחויבים. 4. שר נותן אישור לא יוכל להציע הצעה לשינוי במפרט אחיד, כאמור בסעיף קטן זה, לעניין מפרט אחיד שפרסם השר הממונה על רשות ההסדרה במשך תקופה שתיקבע מיום פרסומו, למעט אם השינוי נדרש לשם הכללת תנאי אחיד במפרט. זאת אומרת, אם הייתה פה עבודה באמת של פרסום מחדש של מפרט שכבר פורסם, אז אנחנו לא בדרך של שינויים קטנים ניתן פה את האפשרות לשנות את כל המפרט מחדש. הרעיון של הסעיף הוא באמת לתת איזה מקום אם שר נותן אישור חושב שיש משהו שהוא רוצה לשנות או כדי להכליל תנאי אחיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המטרה של הסעיף זה היא בעצם לאפשר לשרים המקצועיים מה שנקרא, להביא הצעות לשינוי. אבל הם לא יכולים לכפות את דעתם. בסופו של דבר, אם הם מביאים את הדבר לוועדה להסדרה או לשר והוא לא מסכים, הדרך היחידה שלהם בעצם לקדם את דעתם, אם היא שונה מדעת הגורמים של הרשות להסדרה, היא להביא את זה בפני הממשלה. בעצם אם הממשלה לא תקבל את דעתם יישאר המצב הקיים. ואם הממשלה מקבלת את דעתם אז בעצם יבוא השינוי. אבל בגדול, לשרים המקצועיים אין פה אפשרות בעצם לכפות את דעתם, אלא בדרך המאוד מאוד חריגה שזה החלטת ממשלה. אבל במקרה הזה, אני חייב להדגיש, החלטת הממשלה צריכה להיות החלטה פוזיטיבית. זאת אומרת, לקבל את עמדתם. עצם העובדה שהממשלה לא דנה או כן דנה בעניין זה לא הופך את דעתם לעמדה מחייבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להגיד לך שיש פה בעיה. כי בסוף מי שקובע את סדר יום הממשלה זה מזכיר ראש הממשלה. והוא יכול להחליט שלא מביא איזה דיון בממשלה. והדבר הזה לא ידון בממשלה בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל יש פה כמה ימים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואז מצאנו מצב שבו השר מבקש להביא לממשלה, אבל למעשה לא נכון בממשלה. ולכן צריך לחפש פה את המנגנון המאוזן. כי אחרת יש פה רמיסה של השרים המקצועיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תראה, במנגנון ההפוך בעצם נקבע מה קורה באמת אם הממשלה לא מחליטה תוך פרק זמן. ופה חשבנו שלא נכון לאמץ את המנגנון הזה, כי הוא בעצם יאפשר לשרים, אוקיי, מה קורה אם הממשלה לא מחליטה בתוך X זמן? בהצעה הממשלתית בעצם נקבע במצב הזה, אם זו הייתה יוזמה של השר להסדרה, בהצעה הממשלתית נקבע שבסופו של דבר, אם הממשלה לא מחליטה תוך זמן מסוים, השר המקצועי גובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהצעה המקורית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהצעה הממשלתית, כן. לא, בהצעה של מצב הפוך. לגבי המצב הזה ההצעה הממשלתית לא התייחסה. אנחנו מדברים על מצב שבו השר להסדרה יזם תיקון והשר המקצועי לא מסכים לו. אז הוא יכול להביא את זה לממשלה. ואם הממשלה לא מחליטה במועד מסוים, אז השר המקצועי גובר. אלא אם כן השר להסדרה חוזר בו מיוזמתו. ואז חוזרים לסטטוס קוו שהיה לפני כל התהליך. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני חושבת שהרעיון היה שאם הממשלה לא מחליטה אז משאירים פחות או יותר מצב קיים. זאת אומרת, אם אין החלטה פוזיטיבית של הממשלה כשיש כזאת מחלוקת, אז משאירים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אבל את מבינה שיש מצב שהשר הממונה הוא ראש הממשלה והוא לא יביא את זה בפני הממשלה. כבר היינו בסרטים הללו, אנחנו גם חווים את זה כל יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא מה ברירת המחדל כאשר הממשלה לא מחליטה. בהצעה הממשלתית היה מנגנון שאומר שהשר המקצועי גובר, אלא אם כן שר ההסדרה חוזר בו מיוזמתו. אז אם רוצים כאילו תמונת ראי של הדבר הזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? לא הבנתי, חוזר בו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר האחראי חוזר בו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היוזמה בהצעה הממשלתית, תסתכלו בסעיף ה'. אוקיי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל איך את העצם הזאת אתה נותן לסוגיה שהעליתי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לסוגיה שהעלית צריך לקבוע מה קורה במצב שהממשלה לא מחליטה. אם אתם רוצים לקבוע מה קורה במצב שהממשלה לא מחליטה. השיקולים הם מאוד ברורים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז השר המקצועי מחליט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה המצב היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> או לקבוע איזה הליך אוטומטי. כלומר, יש היום בתוך הממשלה, זה בתקנה 19(ב), שנושא מובא בפני השרים שלא בסדר יום הממשלה. ואם אין תגובה של מי מהשרים תוך שבועיים לדעתי או עשרה ימים, אז רואים את ההצעה כאילו היא התקבלה. אלא אם כן מישהו מעלה דגל ואז זה עולה לדיון בממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אפשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה בתוך תקנון הממשלה, זה לא בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לעשות את זה גם פה, אם תרצו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בעצם המשמעות היא בפועל שאתה לוקח את ברירת המחדל כרגע ומהפך אותה, לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני אומר דבר כזה: ההצעה כאן אומרת ככה, השר המקצועי מגיש לוועדה את הבקשה להסדרה. הוועדה מחליטה לשר הממונה עליה לפרסם את השינוי. אם היא סירבה לכך, לשר הממונה יש זמן מסוים שלא נקבע, תכף אני אגיד מה אני מציע. הם צריכים להעביר את זה לשר הממונה תוך X זמן והשר צריך תוך 30 ימים לתת הכרעה. נכון? במידה והוא לא מכריע, השר שמבקש רשאי להביא את זה לממשלה. אני אומר, במידה והשר הממונה על החוק לא נותן את הסכמתו וכו' הנושא יעלה לאישור הממשלה במסגרת 19(ב). ואם ירצו לעצור את זה, זה יעלה לממשלה באופן אוטומטי. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> גם לא חייבים להתכנס, אלא נשלחת הודעה. זה הרעיון. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> שנייה, זה לא כזה פשוט. סליחה . << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אף אחד לא מתייחס לזה, אז ההצעה מתקבלת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איזו הצעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> של השר המבקש. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה אירוע בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה יחייב את ראש הממשלה להביא את זה לדיון בממשלה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אפשר לעשות הפוך. אפשר להגיד שהנושא ידון בממשלה תוך X זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה קורה אם לא? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ואם לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואם הוא לא מעלה את זה לסדר היום? אתה חייב מקל. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני מבין. אבל השאלה מי מקבל את המכה מהמקל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חזקה על ראש הממשלה שרואה תמונה רחבה שהדבר הזה יבוא לדיון. אבל כבר ראינו מקרים שבהם ראש הממשלה, מסיבות שונות, לא ניכנס אליהן בכלל, מחליט לא לשבץ את הנושא לסדר היום. לפעמים זה אפילו לא מגיע אליו, זה נתקע אצל מזכיר הממשלה. זה לא חשוב. צריך איזה מנגנון שבו אם שר אומר רבותיי, אני צריך פה הכרעה, שהדבר יבוא לכדי הכרעה. ולא יהיה דבר נתון בידי אדם אחד, שלעיתים רוצה או לא רוצה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אבל ההצעה היא לא מציעה את הדבר הזה. ההצעה באה ואומרת שאם אין תשובה, בעצם היפוך ה-default. זה לא שמחייבים דיון. אתה אומר בסוף אני רוצה שיהיה דיון בממשלה על הנושא. אני לא רוצה שמשהו יעבור מתחת לרדאר, כי מתחת לרדאר זה יכול להיות או לכיוון הזה או לכיוון הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע אם יש היום בספר החוקים של מדינת ישראל סעיף שמחייב את הממשלה לדון בנושא מסוים. אני לא בטוח שהחוק הראשון שעושה את זה זה חוק רישוי עסקים. אבל לכן הצעתי את המנגנון שכבר קיים בתוך תקנון הממשלה, כדי לעזור לממשלה. תן לי תשובה אחרת, תן לי הסדר. תגיד לי אתה, אתה הממשלה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני רק אגיד, ההצעה הי בעצם אותה הצעה רק הפוכה. אתה אומר בכל אופן --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תגיד לי איך פותרים את הסוגיה. אל תגיד לי מה הבעיה, אני צריך את הפתרון. איך פותרים את הסוגיה שהנושא בסוף ידון בממשלה? קח, תחזור. אתה לא חייב. יש לנו פה זמן לאורך היום. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שהוא יכול לאמץ את הפתרון שאנחנו מציעים. זה בסדר גמור. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> שמה? שאם הממשלה לא התכנסה זה עובר אוטומטית. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא, מה זה עובר אוטומטי? בקשת השר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בקשת השר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בקשת השר נותן האישור היא זו שמתקבלת. כלומר, אם השר להגנת הסביבה מציע שינוי, אז זה השינוי שמתקבל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר להציג את מה שדיברנו עליו גם בפעם הקודמת, ממש במשפט. מה שאנחנו הצענו בפעם הקודמת זה שבמידה ואין הסכמה בין הוועדה לבין השר, הסמכות תהיה לשר שאחראי על הרגולציה. זו העבודה שלו, אלו החיים שלו ועם זה הוא אמור לחיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אבל כשיש מחלוקת, וראינו כבר --- << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> השר האחראי על הרגולציה הוא שר בריאות ושר בטיחות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, יש שר בממשלה שאחראי על רגולציה, זה התפקיד שלו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז הוא אחראי עכשיו על הכל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם הם לא מסכימים, מישהו צריך לקבל החלטה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז למה שרים? שיהיה רק הוא וזהו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו מחזירים את זה למשרדים, אז זה המצב היום. אבל זה המצב היום, מוסי. המצב היום זה להחזיר את זה למשרדים. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מוסי, מה הטעם ברשות ההסדרה? אז למה אתה צריך רשות הסדרה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אז למה בונים אותה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בשביל שתיתן את העצה שלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בשביל עצה? בשביל עצה נקים רשות עכשיו? אתה יודע כמה תקנים עולים העצה הזאת? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> התנהלות של אגו, איזה שר כן ואיזה לא. יש רשות הסדרה, היא בסוף תקבל החלטה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה זה קשור לאגו? הממשלה יכולה להתכנס ולפסול. אם השר עושה את זה מאגו, אז תתכנס הממשלה ותפסול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא לא מתכנסת אבל ובעלי עסקים נפגעים. הקמנו את כל הרשות בדיוק, דרך אגב, אתה גם רואה את ההסכמה, זו הסכמה גורפת בוועדה. בדיוק בשביל הדבר הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, אבל זה הנוסח המקורי. אני מודיע שאני לא אצביע בעד במליאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר מי יצביע במליאה. אני מדבר מה ההצעה שלי. ההצעה שלי זה שבסופו של דבר במחלוקת זה יגיע לשר הממונה על הרגולציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, בואו, בסף תבוא הממשלה ותיתן את ההצעה. אני הצעתי הצעה מסוימת, היא נראית לי מאוזנת. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוינת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ולכן בואו נראה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> ההצעה שיושב הראש מציע מקבילה למנגנון הקיים בהקשר --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, היא לא מקבילה. זה מעוות להציג את זה כך. מכיוון שאני מציע שהדבר הזה יפורסם בפני השרים. כל שבוע מפורסמים בפני השרים החלטות ממשלה שלא מגיעות להצבעות. בסדר? היום פורסמו חמש החלטות כאלה. אני פשוט יודע כי אני מעודכן עליהן, בסדר? שונות. מכיוון שהשר הממונה על ההסדרה יש לו אינטרס, אם הוא מתנגד או לא השיב, יש לו אינטרס שהדבר הזה יוכרע. כנראה זה יהיה ראש ממשלה, הוא צריך לדאוג שהדבר הזה ידון. אני חייב איזה מנגנון כלשהו שאומר לו אדוני, אם אתה לא מכריע, משהו קורה. והמשהו קורה זה ההחלטה שהרשות לא תתקבל. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל עשית סלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא עשיתי סלט, זה מאוד מסודר. זה גם מאוד מתודי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם עמדת השר באותו משרד, זה יכול להיות שר איכות סביבה, שר ביטחון פנים. אם העמדה של שר הבריאות היא מתנגדת לעמדה של הוועדה, רק במקרה זה יעלה לוועדת שרים או לממשלה. היה והממשלה לא התקבלה, עמדת הרשות מתקבלת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא. אז מה? אז אתה אומר אין ממשלה. כל דבר הרשות. אז זה אותו שר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זו כל המטרה של הרשות, אתה רוצה לתת לה כוח. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זאת המטרה של הרשות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> המטרה של הרשות זה לתת לה כוח, שהיא תוכל כבר לשנות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הקמת ממשלה. כבר אין שר בריאות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אחרת אין טעם להקים את הרשות, אז אל תקימו אותה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה זה? אתם מוחקים את הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אנחנו לא מתנגדים לרשות. אבל אם שר מתעקש על נושא, רגע מוסי. חבר הכנסת רז. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אז שייכנס את הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, הוא לא יכול לכנס את הממשלה אדוני. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא שר בממשלה, מה זה לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הוא לא יכול לכנס את הממשלה. המילים לא יעזרו, יש סמכויות במדינה הזאת. והסמכות לכנס את הממשלה ולקבוע את סדר יומה נתונה רק לאדם אחד, ראש הממשלה. ואם הוא מחליט שהוא לא מכנס, הוא לא דן בנושא הזה, הנושא הזה לא ידון. ולכן חייב פה איזה איזון. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם רשות ההסדרה מבקש את זה הנושא לא ידון? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> שידון, אין בעיה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מי שעומד בראש רשות ההסדרה, אה, שהם לא ידונו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בעלי העסקים לא צריכים לסבול בגלל שאין להם זמן לדון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. את יודעת כמה בקשות של שרים מגיעות לממשלה שלא מגיעות לדיון מסיבות שונות? ענייניות ושאינן ענייניות. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אפשר לעשות אחרת. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איתן, אבל בכל מקרה אתה מפרק לנו את הכל, אז מה אתה עושה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מפרק דבר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אין ועדה אחי, עקפת את כל הוועדה מימין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מפרק דבר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא עקפת מימין, עקפת משמאל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מפרק דבר. כתוב פה בהצעת החוק, חברת הכנסת קארה, די. כל מה שאני אומר הוא שאם השר הממונה על ההסדרה לא עונה. למה? ככה. כי אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. לספר לך כמה זמן שר התקשורת חיכה לתשובה של שר האוצר? ארבע שנים. ארבע שנים לתשובה. ארבע שנים. זה כך זה קורה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל את שר ההסדרה אתה יכול לחייב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני מנסה לחייב. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז את זה תחייב בחוק. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> איתן, אפשר להציע משהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, משרד ראש הממשלה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אפשר לטעון טיעונים אחרים. ראש הממשלה הרבה פעמים הוא שר שמכריע במחלוקות. בסדר? מתוך אותה ראייה שאתה אומר ראייה רוחבית. אפשר לטעון טענה אחרת. ברגע שמגיע השר המקצועי לראש הממשלה, למי שרואה ראייה רוחבית, ומבקש ממנו לעשות תיקון שחשוב לציבור, שאולי אם הוא לא יעשה יפגע בבריאות. וראש הממשלה מחליט שהוא לא רוצה לעשות את התיקון הזה, זה בסוף גם לגיטימי. ראש הממשלה הוא מכריע במחלוקות. הוא רואה ראייה רוחבית, יש לו אחריות מיניסטריאלית. זה גם דרך להסתכל על זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואם מחר השר הממונה על ההסדרה הוא שר המודיעין? אז זהו. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> רגע, שנייה, לא. אפשר עדיין לקבוע שראש הממשלה יכריע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל ראש הממשלה, לא, סליחה. לא, לא, לא. אתה רגע בלבלת אותי. האחריות במדינת ישראל לפי השיטה הנהוגה, זה אחריות מיניסטריאלית כוללת. ראש הממשלה, אגב, אם תפתח את החוק שזה חוק ראש הממשלה, אין סמכויות מיוחדות לראש הממשלה. מלבד קביעת סדר יומה של הממשלה. הוא ראשון מבין שווים. ולכן הוא לא מכריע במחלוקות. מעצם מעמדו אז מקשיבים לו. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> בהרבה חוקים הוא מכריע במחלוקות. בין שרים. זה קיים. בחוקים ספציפיים. לכן אם התגלעה מחלוקת מסוימת, תראו, אני מפחד מהסיטואציה הבאה: אדוני יושב הראש הציע הצעה שהוא פחד מזה שאנחנו בעצם מאפשרים לאיזה שהוא משהו מתחת לרדאר שעובר באופן אוטומטי ובעצם אגב מתחת לרדאר התקבלה הצעה כזו או אחרת. אני חושש מאוד שגם ההצעה שהצעת היא אותו דבר, רק לכיוון השני. זה אותו "מתחת לרדאר", רק שההחלטה הולכת לצד האחר. אני מציע אחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל רשות הרגולציה עוקבת פה אחרי הדבר הזה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אף שר לא צריך לספור אותה לפי מה שאמרת. כי מה שיעשה השר הוא יתנגד, לא תתכנס ממשלה והלכה לו ההחלטה. זהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הלכה לו ההחלטה, זה הולך לממשלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אתה הרגע אמרת שהממשלה לא תתכנס. אתה יודע מה זה ארבע שנים לחכות לתשובה? אז אתה רוצה לקבוע ככה רפורמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל ההצעה אומרת שכדי ממשלה תתכנס תהיה סנקציה. אם היא לא תתכנס. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אז אפשר אולי הפוך. אפשר שהשר הממונה על ההסדרה הוא יצטרך להציע את הצעתו. זה מהצד השני. הוא יצטרך להציע את הצעתו לפי סעיף 18 זה. ואם השר המקצועי לא ביקש לקיים דיון בממשלה, אז הצעת ראש הממשלה מתקבלת. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בסדר גמור. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע, אני רק מנסה לעשות את הדיון. רגע חברים. אני מנסה להדגיש נקודה שלא פתרנו את הבעיה. אם החשש הוא שאגב משהו שלא באמת נקבע בו דיון מתקבלת החלטה, אפשר לקבוע כל מנגנון. רק השאלה אם ההחלטה תהיה X או Y אבל עדיין לא התקיים סביבו דיון. אני לא חושב שזה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שכן יהיה דיון ותהיה הכרעה X או Y. להבנתי, ראש ממשלה בהרבה חוקים הוא שר שמגיעות אליו מחלוקות. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא לא אם יגיעו אליו מחלוקות והוא החליט, אלא אם לא נדונה בכלל המחלוקת. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אז אני מציע, מגיעה אליו המחלוקת להכרעה. ואם הוא מחליט שלא להכריע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אם הוא מחליט זה בסדר. השאלה מה קורה אם הוא לא מחליט? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אבל שוב, גם אם הוא מחליט לא להכריע, זו גם הכרעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא הכרעה אדוני, זו פחדנות. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני לא מסכים אתכם. אני חושב שזה קורה לא מעט והרבה פעמים ראש ממשלה --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נו, ומה? זה טוב כשלא מחליטים? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, זה לא טוב. אבל זה חלק מהסמכויות שצריך לעשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה? סמכות לא להחליט? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הרבה פעמים כן. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> להבנתי אנחנו פה, תקנו אותי אם אני טועה, אין הרבה חוקים שדנים בסוגיה מה קורה אם הממשלה לא מכריעה? יוצאים מנקודת הנחה לרוב שהממשלה מכריעה. עכשיו, אנחנו פה נמצאים במצב שאתם כן הגעתם לנקודה הזאת. אנחנו הגענו לנקודה הזאת ומנסים להבין מהו שיווי המשקל. אני יכולה להציג גם טיעונים לצד השני. לצורך העניין, כששר נותן אישור לא מסכים --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אנחנו לא בדיון פילוסופי. תני פתרון אחר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני לא בדיון פילוסופי. אני אומרת דבר כזה: אפשר לוותר --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תני לי הצעה, תני לי פתרון למצב שבו כשהשר הממונה על הוועדה, על רשות ההסדרה, לא מכריע - כיצד הדבר הזה מגיע לידי פתרון? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אז אני אומרת, קודם כל אני אומרת שלדעתי אפשר לא להגדיר את זה. ולהניח שהממשלה כן תגיע פה להכרעה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא לא תגיע. מעין, היא לא תתכנס. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל איך אפשר להניח? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה מאוד דברים שהיא לא תתכנס לגביהם, כי את הממשלה יכול להיות שלא מספיק חשוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מעין, אני חיכיתי לא להכרעת ממשלה, חיכיתי להכרעה של שר. בסדר? להכרעה של שר אוצר במקרה הזה. הוא לא הכריע. לא הכריע, מה לעשות? והדבר הזה היה תקוע. עכשיו, מה זה משנה? נושא, סוגיה שעליה אני הייתי אמון כשר. קודמיי העבירו להסכמת שר האוצר במקרה הזה, לא הייתה הכרעה. ארבע שנים לא הייתה הכרעה. ואז מה? אז הנושא הזה לא ידון? כי השר ביקש לתקן משהו בהסדרה, הרשות לא מסכימה, השר לא דן ולא דנים במה שביקש השר המקצועי. מה זה? צריך לדון בזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> גם האפשרות שבה השר נותן האישור עמדתו היא זו שמתקבלת זו אפשרות ששמה אותנו בחוסר איזון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני מציע לכם --- << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני יכולה רגע לסיים רק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע לכם תביאו מנגנון. לא אמרתי לכם מה לעשות. תביאו מנגנון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל איתן, אנחנו צריכים לעזור להם. כי אתה רואה, הם לא מצליחים לבד להביא את המנגנון. אנחנו צריכים לתת להם איזה שהיא מסגרת שאנחנו מבקשים. כי המסגרת שלנו זה מה שינחה את הדיונים שלהם. ואנחנו מבקשים שתהיה הכרעה. אנחנו לא רוצים לחכות להחלטות ממשלה שלא יתקבלו. לא רוצים לחכות לכינוסים של הממשלה שלא בטוח יקרו. אנחנו רוצים לדעת מה קורה. אם הממשלה מתכנסת, אז הכל טוב. אנחנו רוצים לדעת מה קורה במצב כמו שאיתן מתאר, שאין החלטה. לא של ממשלה אפילו, של שר. במחלוקת הזו רוצים לדעת מי קובע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רון, יש מחלוקת. ואני עכשיו אשתף אותך בחילוקי דעות בתוך הממשלה. בסדר? בערב אישור החוק הזה. יש מחלוקת גדולה בין השרים המקצועיים. לא שרי המטה, השרים המקצועיים, שהם אלה שעושים הסדרות. לבין רשות הרגולציה שרוצה בעצם לצמצם את כוחם או להגביל או לשלוט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> את זה אנחנו מבינים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אז יש מחלוקת. והגיעו להכרעה מסוימת ואז חקיקה, אנחנו צריכים לכבד את ההכרעה הזאת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, ההחלטה הזאת היא לא להחליט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי שהעלה את זה, זה אני. אני העליתי את זה ואני מציע שנמצא מנגנון, ויש מספיק זמן כדי למצוא מנגנון לראות מה קורה כשאין הכרעה. חייבים, אי אפשר לתקוע ממשלה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אם לא, אז מה עשינו פה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אם לא, לא צריך את הרשות. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לא נמצא את הפתרון, שאני לא בטוחה שהדרך שאתה מציע היא בהכרח הדרך הנכונה. אני אשמח גם לשמוע אם יש להם הצעה. אבל אני מחזקת את מה שאתה אומר ואומרת אם לא, מה עשינו פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, ברור. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> ההצעה שכרגע כתובה היא שיש מנגנון הכרעה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הממשלה יכולה לדון ולשלול את השר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> מנגנון ההכרעה הוא שההצעה של השר נותן האישור לא עוברת. וההצעה שמתקבלת היא זו של השר להסדרה. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אני תומכת בזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה מה שכרגע כתוב בנוסח של הצעת החוק. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם זה אני אתכם. אבל הוא שאל יושב ראש הוועדה מה קורה ברגע ששר ההסדרה מעלה את זה לישיבת הממשלה, והוא חווה כבר שארבע שנים לא דנים בזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אז כתוב כרגע שברירת המחדל היא שההצעה של השר להסדרה מתקבלת. זה המנגנון כרגע בהצעת החוק. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא מה שכתוב, מעין. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה מה שהיה כתוב, אז לא הייתה בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, אני מציע, חברים. נתנו משימה לממשלה, שיביאו הצעה. בואו נתקדם. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז התיקון הבא, בעמוד 12 בסעיף 7(ג)(2). היה כאן הפניות לכל מיני פרסום של המפרט בכל מיני מקומות באינטרנט. בסופו של דבר הוחלט להוריד את זה ולהשאיר את הפרסום בפורטל ממשל זמין. כמו שהיה עד היום. אז פשוט מחקנו את הסעיף. בעמוד 13, אני בתיקון הבא. אני אגיד רגע מראש, זה נושא שעלה כאן בצורה מאוד משמעותית בפעם הקודמת, כל הנושא של המפרט הרשותי. בעקבות ההערות שעלו כאן בוועדה אנחנו הצענו איזה שהוא נוסח. אני אגיד מראש שההצעה ששמנו פה היא כן הייתה איזה שהיא הצעה ראשונית. לאור כל מיני הערות שעלו. ואנחנו מבינים, זאת אומרת, העלינו את זה ככה כדי שיהיו דברים לדיון, לאור הדברים שעלו כאן בוועדה. אנחנו מבינים שיש קשיים מכל הכיוונים עם הנושא הזה. אני אקריא את זה ככה כמו שהצענו, אבל שוב, זה ממש הוצג כאיזה שהוא נוסח ראשוני על ידינו, בעקבות הדברים שעלו בוועדה. אז בעמוד 13, פסקה 8. בסעיף 7(ג)(3). א(1) במקום כותרת השוליים יבוא מפרט רשותי. א(2) במקום סעיף קטן א יבוא א(1) ראש רשות הרישוי יפרסם מפרט המאחד את כל המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי סעיף 6(ד) התנאים הנדרשים מטעמה לפי סעיף 7 וכל החלטה או הוראה אחרת מטעמה לפי חוק זה לעניין סוג מסוים של עסקים. לרבות החלטות לפי סעיף 2 עד 3, 8 ו-8(א) לחוקי עזר לפי סעיף 11(ג). בכל הנוגע לעסקים הכלולים במפרט האחיד ובלבד שהמסמכים, התנאים וההחלטות האמורות הם בעניינים הנוגעים למרחב הציבורי בתחומה של רשות הרישוי או למאפייניה המקומיים. בחוק זה המפרט הרשותי. 2. המפרט הרשותי לא יכלול תנאים בעניינים שנקבעו לגביהם במפרט האחיד תנאים, אלא אם כן אישרה זאת מועצת הרשות המקומית בהחלטתה. 3. בקביעת תנאי במפרט הרשותי תשקול רשות הרישוי חלופות לשם הבטחת המטרה שלשמה נקבע התנאי ובהתחשב בעלויות הנובעות מיישום החלופות השונות. 4. טיוטה של הצעת המפרט הרשותי או הצעה לשינויו בליווי דברי הסבר תפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות. לצד ההצעה יצוינו אופן ומועד להגשת הערות הציבור להצעה. 5. כל אדם רשאי להגיש הרישוי הערות לטיוטת הצעה למפרט הרשותי או לשינויו בתוך 30 יום ממועד פרסומה. רשות הרישוי תדון בהערות ותחליט אם לשנות את ההצעה למפרט הרשותי או לשינויו. 6. המפרט הרשותי יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי באופן בולט לעין. במיקום שיועד לכך ושיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן. שוב, הסעיף הזה נבע מטענות שעלו כאן בוועדה, שבעצם המפרט הרשותי מה היחס שלו לתנאים שנדרשו במפרט האחיד. האם הוא צריך בעצם להתייחס יותר למרחב הציבורי ולמאפיינים המקומיים של הרשות, או שהוא יכול להתייחס גם לעניינים אחרים. אני מציעה פה לשמוע התייחסות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אנחנו נפתח על זה דיון. דבר ראשון נשמע את עמדת אביב חצבני, התאחדות תעשיינים. נמצא איתנו או היה? טוב, עד שהוא יתחבר. בועז סיטי משופרסל. נמצא? כן, בבקשה. << אורח >> בועז סיטי שדלן: << אורח >> שלום לכולם. אז כאמור, אני עו"ד בועז סיטי, אנחנו מייצגים בעניין הזה את שופרסל. אנחנו באופן עקרוני, וזה נאמר גם בדיון הקודם, אנחנו מתנגדים למכשיר של מפרט רשותי. באופן עקרוני. כי המכשיר של מפרט רשותי בעצם הלכה למעשה יוצר אפליה בין עסקים. איגוד לשכות המסחר נתן לוועדה דוגמאות איך כל רשות מקומית קובעת תנאים שונים ואז נוצר מצב שבו עסק בגבעתיים התנאים שלו לפתוח נגיד דוכן פלאפל הם מקלים יותר לעומת עיריית תל אביב או כל עירייה אחרת. ואנחנו חושבים שהדבר הזה הוא פגיעה, מבחינה משפטית. זה פשוט פוגע בחופש העיסוק של אותם בעלי עסקים שנמצאים במקומות שהמפרט הרשותי בהם מחמיר יותר או סותר אפילו את המפרט האחיד. לכן מבחינה עקרונית, כל הרעיון הזה של מפרט רשותי הוא בניגוד למה שניסו לעשות ברפורמה. שזה ליצור כמה שיותר אחידות בין בתי עסק שונים. לנסות לייצר כמה שפחות אפליה. ולכן מבחינה עקרונית כל הרעיון הזה של מפרט רשותי הוא קשה לנו לעכל אותו. אבל גם אם אנחנו כן הולכים עם הרעיון הזה של מפרט רשותי, אז יש שני עקרונות שחייבים להיות ברורים: הראשון בהם הוא, זה עלה קודם, מפרט רשותי יכול להתייחס אך ורק למאפיינים ייחודיים מוניציפליים של המקום. מאפיינים יחודיים, אם יש לרשות מסוימת מאפיין ייחודי שמצריך תנאי ייחודי, רק אז אפשר להשתמש במפרט רשותי. ודבר שני, העקרון השני שאנחנו רוצים לעמוד עליו ושהוא מאוד חשוב כדי למנוע את אותה אפליה. לא יכול להיות שאם יש מפרט אחיד אז מפרט רשותי יהיה מחמיר ממנו או שיסתור אותו. כיום כל בעלי העסקים נמצאים היום במצב שבו גם אם יהיה מפרט רשותי, הם לא יודעים למה צריך לציית. יש גם מפרטים רשותיים, יש גם מפרטים אחידים. בין מקום למקום, לפעמים הם סותרים אחד את השני, לפעמים המפרט הרשותי מחמיר על מפרט אחיד. צריך להיות עקרון מאוד ברור וקבוע, כדי למנוע את אותה אפליה. וזה שאם יש מפרט אחיד, אז הוא מרכז את כל התנאים המקצועיים בעניין הזה. ראינו בהצעה, וזה המשפט האחרון, שרוצים להפנות את הסמכות למועצת העיר להוסיף תנאים למפרט רשותי, אפילו אם כבר יש מפרט אחיד. אני מצטער לומר, אנחנו לא חושבים שזה פתרון מספק. גם מבחינה פרקטית, מועצת העיר לא בהכרח מבינה בעניינים מקצועיים שכרוכים בתנאים האלה. בכיבוי אש, בהגנת הסביבה. אלה נושאים מקצועיים שצריך להפריד אותם מהנושא, ממועצת העיר ומהחלטה פוליטית של מועצת העיר. ולכן אנחנו לא חושבים שהמצב החריג הזה שניתן נותן מענה מספק לבעיות שמעלה המפרט הרשותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. הילה אקרמן. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> שלום, אני ממרכז שלטון אזורי, ראש תחום סביבה וחקלאות. אני רוצה לטעון בפניכם שהמפרט הרשותי הוא סופר חשוב ואי אפשר בלעדיו ואני אתן לכם כמה דוגמאות. ניקח למשל מועצה אזורית בגליל, שבה יש עשרות מסתמות ביישוב אחד. המפרט של המשרד להגנת הסביבה הוא מפרט כללי לרפתות. הוא לא נותן מענה למקרה שבו יש ריכוז מסוים של מסתמות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה זה מסתמות? << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> פיטום עופות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, תשחררו אותה מה-mute בבקשה, היא ב-mute. הילה, את ב-mute ואנחנו לא שומעים אותך. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אתם שומעים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו כן. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> דוגמה נוספת, רשות בשרון במרכז הארץ, שבה היו פעם עסקים שלא כל כך הקפידו על תנאים סביבתיים או שתנאים סביבתיים (הפרעות בשידור זום). << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ניתן עוד צ'אנס, את באזור בלי קליטה, את שוב ב-mute. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> לא היו, יש לה אזורים שלמים בעיר (הפרעות בשידור הזום) אזורים של זיהום קרקע. כל עסק שיש בו חשד לזיהום קרקע, כל עסק יעשה בדיקה לגבי זיהום הקרקע, לגבי גזי הקרקע. למשל דוגמה לרשות שהיה לה מפרט רשותי כזה עכשיו (הפרעות בשידור הזום). << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, אי אפשר לשמוע אותך ככה. אנחנו מבינים אבל את העניין. נראה לי שנציג שופרסל הציע לקבוע --- << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> רצו לפתוח (הפרעות בשידור הזום) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הילה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> כן, כן, אני אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא שומעים אותך טוב. יש לך בעיה של קליטה, את מקוטעת. כל מה שאת חושבת שדיברת ושמענו, לא שמענו. הבנו את העניין, את הסיפור של החשיבות של מפרט רשותי. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> אני מתנצלת, פשוט הייתה לי שיחה, אז זה נקטע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הועלתה פה הצעה, שנייה הילה. אי אפשר לדבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה התפקיד שלה אבל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה רגע, שנייה. עלתה פה הצעה שמפרט רשותי לא יוכל להחמיר או לסתור. לחילופין, יוכל לבוא כשיש מאפיינים ייחודיים למקום. זה יכול אולי לתת מענה, אנחנו נדון בזה. אבל הבנו את המורכבות ולמה צריך מפרט רשותי וכמה הוא חשוב. הבנו את הנקודה הזאת הילה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> ואני רק רוצה להגיד שהוא חייב לאפשר לו בתנאים מסוימים להחמיר. וגם אני רוצה להגיד עוד דבר. תראו, אחד מהעסקים שיש הכי הרבה מהם זה בתי אוכל. עכשיו, בתי אוכל ברשויות מסוימות יכולים לעשות מפגעים סביבתיים כמו למשל ריחות. המשרד להגנת הסביבה החליט שזה נושא שהוא לא יכול להתעסק בו ולכן אמר לרשויות המקומיות תתעסקו עם זה במסגרת המכרז הרשותי. לכן כל מיני רשויות, כמו עיריית תל אביב ועיריות אחרות, עשו מפרט רשותי לנושא של בתי אוכל והמפגעים הסביבתיים. לכן אני אומרת, חייבים לאפשר לרשות המקומית להכניס תנאים רשותיים, גם כשיש מפרט משרדי ממשלה. וגם לאפשר להם לעשות תנאים יותר מחמירים בהינתן תנאים מסוימים שמתקיימים ברשות. עכשיו אני חייבת להגיד לגבי מה שהבחור לפניי אמר, שזה מגיע למליאת המועצה. תראו, לפני שזה מגיע למליאת המועצה, אנשי המקצוע בתוך אותה מועצה או בתוך רשות מקומית דנים ביחד עם היועץ המשפטי. זה לא מגיע סתם למליאת המועצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין טעם שזה יגיע למליאת המועצה. << אורח >> הילה אקרמן: << אורח >> ומסבירים את הדברים בדיוק כמו שמגיע בכנסת, יש אנשי מקצוע שעוסקים בדברים האלה. לכן אין חשש שמליאת המועצה לא מבינה, כי מביאים לה דברים, מגיעים אנשי המקצוע ומכינים עבודה מסודרת וכך זה בכל הרשויות שאני מכירה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוא, אני הצעתי את זה. אם אתה זוכר, אני זה שהצעתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא רוצים שזה יגיע למועצה. שרשות הרישוי, לא מועצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה הילה. תודה רבה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> רק ראש עיר. כן, רק ראש עיר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם כבר, רק ראש עיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אנחנו עוד לא נגענו בנקודה הזאת. בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להסביר את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. כן, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הגענו להסכמה ואני חושב שההסכמה היא הגיונית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה ההסכמה פינדרוס? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> אני אביתר, מרשת ויקטורי, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אביתר מה? מה התפקיד? << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> ברוך השם הגעתי לגיל 37, לא נולדתי ב-ויקטורי. תפקידי הראשון בתחום היה כמנהל מחלקה לרישוי עסקים במועצה אזורית. ואני רוצה דווקא להגיב על דבריה של חברה ממרכז המועצות האזוריות, השלטון האזורי. היה וישנן בעיות אי אלו ואחרות, זיהום קרקע, רעש, תנאים למסתמות, whatever, יש גורם ממשלתי שכותב או אמור לכתוב מפרט ארצי בעניין הזה, מפרט אחיד. יש בעיה, אני כמנהל מחלקה לרישוי עסקים, וברוך השם, אחרי ארבע שנים בתפקיד שם, יכול לומר שיש שיתופי פעולה מצוינים לרשויות המקומיות, בסדר? דווקא יש פה נציגה של איגוד ערים. אני עבדתי בשיתוף פעולה עם איגוד ערים, איכות סביבה אשקלון. הייתה לי בעיה, לול שהיה מזהם, שהיה ריחות, שהיה זבובים. טלפון, לא יותר מ-24 שעות, אנשי השטח ידעו להגיע. רעש. אפילו בעיית קרינה. היו תושבים שחששו מקרינה, מאיזה שהוא מתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הצעתך? << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> אז אני מציע, כולנו וגם אני, קודם כל בכלל לא מבינים מה המהות של מפרט רשותי כאשר הוא בא לגעת בעולמות שבהם יש גורם רישוי ארצי. הרשות המקומית רוצה לקדם מפרט רשותי? מצוין. רוצים לסדר? אחלה. במקומות שבהם אין מפרט אחיד. יש גורם ממשלתי, הגורם הממשלתי יתן את הטון. עכשיו, במידה ותתקבל החלטה, בסדר? בסופו של דבר אנחנו פה מנהלים דיון ובסוף הוועדה מקבלת החלטה. תתקבל החלטה שיהיה מפרט רשותי, אנחנו רוצים לדעת מה גובר על מה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אביתר, אבל מה עם תנאים מקלים? בהנחה שבסביבה, אנחנו רוצים לתת אישור, יש מפרט אחיד, אבל באותה הסביבה אין מדרכה בגודל המתאים. בגלל זה אי אפשר לעשות רישוי עסק. איפה תנאים מקלים שהרשות יכולה כן לסייע? << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> כל מה שאנחנו מבקשים לדעת, אנחנו מבקשים לדעת בסופו של יום, עיריית נתניה, אני בכוונה משתמש בדוגמה. כי אני מרגיש מאוד מאוד בנוח לדבר עם נפתלי ואל נפתלי. אבל עיריית נתניה קבעה once מפרט רשותי, בסדר? וזה איכשהו, באיזה שהוא סרט מתנגד או סותר או מחמיר או לא משנה מה, למפרט של המשרד להגנ"ס או מפרט של אמיר, של משרד הבריאות או הסביבה. אנחנו רוצים לדעת מה גובר על מה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, תודה רבה. כן? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> ליאורה עופרי, מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק אם תוכלי להוציא את המסכה כשאת מדברת ואחרי זה להחזיר אותה. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> בבקשה. אין לנו כמובן התנגדות שיהיה מפרט רשותי של הרשויות המקומיות. אנחנו כמובן חושבים שהם רשות מנהלית שלגמרי יש לה סמכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שומעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את חייבת להתקרב למיקרופון. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> המצב הוא כזה היום שרשויות מקומיות לא קובעות תנאים סביבתיים כאשר המשרד הממשלתי בשלטון המרכזי קובע את התנאים ומעורב בכתיבת מפרט. במיוחד עכשיו, כשיש ועדה להסדרה שמאשרת מפרט תנאים, אין שום סיבה שיהיו גם תנאים שתקבע הרשות המקומית באותם נושאים. כאשר מדובר על תנאי מקצועי כזה, המשרדים הם לצורך העניין הגורם המקצועי ואין אותם בתוך רשויות הרישוי. ככל שבכל זאת הסעיף הזה יתקדם, כמו שאתה הקראת איזה שהיא חלופה, לחלוטין אסור שבעצם יגברו התנאים של הרשות המקומית בהיבטים של המשרד להגנת הסביבה, ככל שהוא נותן אישור לאותו פריט רישוי. ולכן צריך יהיה לכתוב בחוק שהתנאים לא יסתרו את תנאי נותן האישור. עכשיו, built-in כאשר רשות רישוי קובעת תנאי בתוך המפרט הרשותי בהיבטי חוץ סביבה, כשהמשרד להגנת הסביבה קבע תנאים, להקל זה סתירה, להחמיר זה מחמיר עם העסקים. ופה השאלה מה אנחנו עושים אם אנחנו פה בעד העסקים ולצורך העניין מקלים. לא נשכח שמבקשים פה בהרכב הוועדה גם להכניס פה נציג של שלטון מקומי שיכול להביע את דעתו בתוך הוועדה. ואולי לבחון וליצור את האיזונים ולקבוע תנאים שונים ברשויות שונות. יש פה סיטואציה שבה ככל שהסעיף זה ייכנס, צריך שיהיה קבוע באופן חד משמעי שהתנאים לא יסתרו את תנאי נותן האישור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך איפה הבעיה. אני שמעתי אותך בקשב רב. הבעיה היא שאם יש בעיה ופונים למשרד, גם לאיכות הסביבה, המענה שבעל העסק יקבל, הוא יכול כבר לסגור את העסק שלו פעמיים ולא לקבל רישיון. רגע, לפני שאת עונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא לא יקבל מענה, זו הבעיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יקבל מענה. לכן חברי הכנסת כולם, בלי יוצא מן הכלל, עומדים על זה שלרשות המקומית יהיה say בכל דבר ועניין, וכל זאת למען העסקים. לא להחמיר איתם. לא מדובר פה על החמרות. מדברים פה בסופו של דבר על זה שהעסק יוכל לקבל רישיון כמה שיותר מהר. בשביל זה אנחנו יושבים פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ולא כמה שיותר לאט. כל הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, שנייה, שנייה. אבל תן לי רגע לציבור, כי אנחנו דיברנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שתי מילים, שנייה. לאיפה הגענו? הגענו להסכמה פה וסתם פותחים את זה שוב. אבל אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל לא הגענו. תן לציבור לדבר. תן לאנשים לדבר. הם הגיעו לכאן לירושלים, הם רוצים לדבר שנייה. ישראלה מנו, איגוד לשכות המסחר. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> שלום לכולם. אני בנושא של הרישוי עסקים מ-2010 ואני יכולה להגיד לכם שגם ב-2018 כשחבר הכנסת קיש היה יושב ראש הוועדה, באנו עם הצעה ואמרנו או או. אתם רוצים לתת את הסמכויות לרשויות המקומיות, סבבה. אבל שלא תיווצר סתירה בין לבין. החליטו בוועדה ב-2018 להשאיר את הכוח אצל נותני האישור, כלומר אצל המשרדים. הסיטואציה של הניסוח כפי שהיא מופיעה כרגע מייתרת את כל הדיונים שהוועדה הזאת עשתה על ועדת ההסדרה. בואו, נשים את הדברים על השולחן. בסדר? וזה לא קשור לשם ספציפי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> זה לא קשור לא לנפתלי ולא לאיילת. זה קשור, כי כרגע אנחנו לא מתעסקים בהוראה, במתודולוגיה. אנחנו מתעסקים בחוק. והחוק הזה יחייב את כל המשק לאורך זמן. א', זה פתח לשחיתויות מטורפות ברשויות. ברגע שאתה נותנים את הקישור בין עסק לבין ראש עיר או מועצה. איום נורא. זה דבר ראשון. שנייה נפתלי, תן לי לסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני כופר בדברים שאת אומרת. ממש כופר. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> מאה אחוז. דבר שני, אני באה ואני אומרת כזה דבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אתה מבין מאיפה התפיסה מתחילה? << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> רק שנייה, רק שנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, כולם מושחתים. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> תנו לי שנייה לסיים, בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כולם מושחתים. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> לא, לא אמרתי שכולם מושחתים. בכלל לא אמרתי, אני לא אמרתי שכולם מושחתים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מפה הכל מתחיל. אם כולם גנבים. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אמרתי שאנחנו פותחים פה פתח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> עכשיו אני רוצה להסביר עוד דבר אחד. הסיטואציה שבה אם אנחנו מנהלים משא ומתן, דיאלוג עם מגזר עסקי. נגיד מול אמיר יצחקי. ואנחנו מגיעים למפרט אחיד. קשה ככל שיהיה, כי באמת אנחנו מייצגים עסקים שהדיאלוג איתם, זה מפרטים לא פשוטים בכלל. מגיעים. ואז בא רשות מקומית כלשהי, לא נפתלי ולא איילת. ומחליטים לא מתאים להם. הם רוצים עכשיו להחמיר. הם רוצים להחמיר בכב"ה, הם רוצים להחמיר במשטרה. לא מתאים להם. מה אני עושה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הנקודה ברורה. תודה. ניר קפלן, התאחדות המלונות. שנייה חבר'ה, כולם ידברו. בסדר? כולם ידברו. אתה כמובן, אתה ראשון הדוברים תהיה, פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שאתה מצביע. בגלל שזה שקוף אני רואה את היד שלך מורמת. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> שלום ליו"ר ולחברי הכנסת ולסגן השר אביר קארה ולשאר חברי הוועדה הנכבדים. וגם לחברנו, נפתלי קאייקוב ואיילת וסרמן, מאוד מעריכים אותם ועובדים ביחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן, בוא עניינית. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אני רוצה לומר איפה הבעיה שלנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה ניר, דבר. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אני רוצה לומר איפה הבעיה שלנו, ממש בקצרה. ניר קפלן מהתאחדות המלונות. רק נאמר איפה הבעיה שלנו עם המפרט הרשותי בתל אביב. עוד פעם, עיר נהדרת, עירייה נהדרת. בתל אביב יש מפרט רשותי ספציפי לגבי מוזיקה. שאסור שתישמע מוזיקה מחוץ לכתלי העסק בכלל. כאשר בישראל חוק הרעש מדבר על עד 87 דציבלים, עד 23:00 בלילה. יש לנו הרבה מאוד, היום המלונאות החדשה, רשת בראון, יש roof top, בר על הגג או מסעדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואתה רוצה להשמיע לציבור בכוונה את הרעש מתוך המלון. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> עזוב, זה מוזיקת רקע, זה מוזיקת צ'יל אאוט. זה לא מסיבות טרנס או מסיבות טבע. היום לוקחים להם את רישיון העסק. עוד פעם, העירייה צריכה שיהיה לה say. היא צריכה שתהיה לה סמכות, אנחנו בעד. השאלה היא איפה עובר הקו. אם אפשר בבקשה מאדוני היו"ר וחברי הוועדה, ובמחילה מאיגוד רישוי עסקים שאנחנו מאוד אוהבים. אם אפשר שהסמכות תהיה בדברים שלנותן אישור אחר אין say בהם, זאת אומרת לא בדברים של איכות סביבה. כי אז יש את גילי צימנד מאיכות הסביבה שהיא תקבע לי. רק בדברים שאין לאף אחד, שיש איזה שטח אפור, אז להם תהיה סמכות. למשל הווטרינרים, אם זה משרד החקלאות ומשרד החקלאות לא רוצה, אז שלא יהיה לי עכשיו את הווטרינרים, רעש וכו'. אגב, רק עוד משהו אחד. רשת שרתון קיבלה כזאת דרישה לשים מסננים על הארובה של הבישול, של המטבח. זה לא סולר. וקיבלו דרישה מהעירייה, גם כן, כמפרט רשותי, לשים מסנן של 300,000 שקל, כמו ששמים באיזה תחנת כוח. אין לנו שם סולר. זה עושים אוכל, זה של בישול. כמו אצל אשתי, רק שאני אשים לה מסתם. רשת שרתון זה שייך למריוט העולמית. סמנכ"ל מריוט של דרום אירופה והמזרח התיכון קיבל את הדרישה, כי הם מפעילים את המלון. הוא נפל מהכיסא. ברשת מריוט העולמית אין שום מדינה שדרשה מסנן של 300,000 שקלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה חברים. נפתלי, עיריית נתניה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, הוא ראש האיגוד גם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והוא גם מעיריית נתניה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> טוב חברים. קודם כל חבריי היקרים שאנחנו למעשה נותנים להם שירות לכל גופי המסחר למיניהם, בהוצאת רישיון וכן הלאה. אבל תבינו, כמו שיש חוקי מדינה, יש חוקי עזר. אם אתם רוצים לבטל את השלטון המקומי, בואו אנחנו נתכבד, נצא החוצה והכל יתנהל לפי השלטון המרכזי. ואין צורך ברשויות מקומיות. ההתנהלות בזירה של שלטון מקומי, העסק פוגש אותנו. הוא פוגש אותנו כשהוא מגיש את הבקשה. הוא פוגש אותנו כשאנחנו באים לביקורת, הוא באים אותנו כשאנחנו מסיימים את הרישיון. עכשיו, מה לעשות שהזירה המקומית היא זירה דינמית? היא זירה משתנה. היא זירה שיש בה כל כך הרבה השפעות והשלכות. אם יש לך בניין של 50 קומות ולמטה משמיעים מוזיקה, למרות שהיא לפי התקן, אתה לא יכול לדרוש מהם להוריד את זה. אבל בנתיים השכנים צועקים לך. באים ללשכה, משגעים את כל העולם. מה תגיד להם? 'לא, כתוב ככה'. בכלל אותו משרד ממשלתי הוא לא נותן אישור במקרה הזה. אז תקשיבו, אנחנו ביקשנו וגם הגב' ישראלה מני אמרה את זה מקודם, שאם היו מאצילים את הסמכויות לרשויות לנהל את הזירה של רישוי עסקים במלואה, זה היה מעולה. אז היה לנו את הכבאי, את השוטר וכן הלאה וכן הלאה. אבל זאת לא הזירה. אנחנו מנהלים את מרכז השירות המשותף. בוא תראה כשמשרדי הממשלה בכלל חלקם מדירים את הרגליים שלהם. בגלל שאין להם תקציב, אין להם זה. אבל בנתיים בעל העסק מחפש לקבל שירות. אנחנו אלה שדחפנו להגדיל את הרישיונות לעשר שנים ולצמיתות אנחנו רוצים. אבל חברים, אף אחד לא אוהב ללכת לרופא שיניים, אף אחד לא אוהב שמפקחים עליו. אף אחד לא אוהב שמשרד ההגנ"ס נותן לו הערות. אף אחד לא אוהב שמשרד הבריאות בא לביקורת. אבל חברים, צריך לשמור פה על מטרות הציבור. מטרות הציבור הן דבר מאוד חשוב, מאוד קרדינלי. אנחנו הפוך, אנחנו רוצים להקל, אבל רוצים לשמור גם על איכות הסביבה, רוצים לשמור על בריאות הציבור. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו רוצים לעשות את זה ברישוי, לא באכיפה. זה ההבדל. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אז הנושא, קודם כל לגבי הנושא השני שדיברו, אנחנו חושבים שנושא של מועצת העיר זה לא המקום לנהל תנאים טכניים. אני חושב שזה צריך להיות בזירה של ראש העיר בלבד. כל ההתקשקשויות יכול להגיע לדעתנו לדבר לא נכון ומחטיא את המטרה. זה לנושא השני. הנושא הראשון, אנחנו כן חושבים שהרשות המקומית מנהלת את הזירה, כמו שהיא מנהלת בחוקי עזר לעומת חוקי מדינה. יש לה את ההשפעה שלה ואת הדרך שלה איך הדברים נראים. והיא זו שצריכה לתת את האינפוט. דרך אגב, מפרטים רשותיים כתובים בחוק. ונכתבו בלא מעט רשויות והם תקפים לשלוש שנים ואי אפשר לגעת בהם. אנחנו גם תומכים שהכל צריך להיות שקוף לכולי עלמא. שכולם יראו את המפרט, שכולם יעירו על המפרט. אבל עדיין, צריך לעשות את העבודה ולתת שירות במקרים האלו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. נציג אחד משופרסל, כי פה כל אנשי שופרסל וכבר דיברתם. נציג אחד משופרסל, כבר דיבר מישהו מטעמכם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כמה אנשים משופרסל עוד ידברו היום? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> יש הסכמה בין רוני לביני, זה בסדר, אני אדבר. היום, לא רק אנחנו, אנחנו גם מקבלים את זה מעוד הרבה מאוד עסקים אחרים, שהם לא קשורים רק לרשתות שיווק, מול רשויות מקומיות ויש, תודה לאל, המון כאלו. למעלה מ-250 ואנחנו לא מדברים כמובן רק על נפתלי ואיילת. ואני לא אחלק סופרלטיבים, כי זה לא המקום. אבל יש עוד רשויות מקומיות. והיום אנחנו נמצאים במקום שבו אמנם נאמרים פה הרבה מאוד אמירות של הרצון להקל, בפועל זה לא קורה. בפועל יש, ואני אקח למשל את הדוגמה שלנו, של וטרינרים. הווטרינרים הרשותיים מגיעים למקום ומחליטים על דעת עצמם כל מיני דברים. בין אם הם קשורים למפרט, בין אם הם לא קשורים למפרט. לא מחדשים לנו רישיונות עד שלא נתקן כל מיני ליקויים שהם מחליטים עליהם. הם בכלל לא מעבירים את הבקשה ברשות המקומית הלאה. מבחינתנו צריכה להיות ודאות. מבחינתנו כעסקים צריך להיות ברור מי נותן לי את האישור. לא יכול להיות מצב שיש שני נותני אישור על אותו נושא. זה לא סביר באופן שאני לא יכולה להסביר אותו. זה פוגע וחוטא לשורשי הרפורמה הזאת. לא הגיוני שאני כעסק יודעת שאני צריכה לפנות למשרד הבריאות כדי לקבל אישור. אני גם צריכה לעבור את המשוכה של הווטרינר המקומי. לא רק בענייני פיקוח. פיקוח בשטח, ברור, הוא יפקח. הוא יפקח על פי המפרט של משרד הבריאות. הוא לא יוסיף תנאים שלא כתובים במפרט. הוא לא יפרש תנאים על שיטתו, שאין לזה שום אסמכתה, שום היגיון, על מה שכתוב במפרט הארצי. הוא לא יסתור תנאי של המפרט הארצי. הוא לא יביא אותי למצב שבו אני לא אדע מי גובר ושלי לא תהיה ודאות. אני צריכה לדעת שאם אני עומדת בדרישות המפרט יש לי רישיון. תפקידו של הווטרינר, בגלל ענייני כוח אדם, זה לפקח בשטח. לזה הוא קיבל סמכות. אבל על בסיס המפרט האחיד שניתן. אין שני נותני אישור, אין שני מפרטים קיימים, זה לא יכול להתקיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. כן, בבקשה. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> תשמע, אני רוצה רגע שנייה כבוד היו"ר לעשות רגע סדר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא שומעים אותך. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> המטרה בין היתר שלנו, של כולנו, אנחנו כל הזמן מדברים על מצב שלבעל העסק כבר יש עסק. אני רגע עוד לא שם. אני רוצה לקחת אותנו רגע לשעת האפס. רגע לפני שבעל עסק שוכר מקום, חושב באיזה רחוב הוא יקים את העסק שלו. באיזה עיר הוא יקים את העסק שלו. חשוב שגם לרשות וגם לנותני האישור השונים יש שיקוף מלא למה עלולים או צריכים והוא צריך עצמו לעמוד באותן דרישות. עכשיו, החוק, ותומר ישב לידך כבוד היועץ המשפטי, הוא יגיד לך, הוא מאפשר לראש רשות הרישוי שבועיים לפני החלת תנאי חדש להגיד לבעל העסק 'הנה, שלחתי לך תנאי חדש' ויגידו את זה גם בעלי העסקים שיושבים פה. 'תוך שבועיים מהיום עליך ליישם את התנאי הזה'. אנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. אנחנו רוצים לבוא מראש ולהגיד 'תשמעו, זה רחוב שיש בו בעיות של מטרדים. דעו לכם שברחוב הזה אנחנו עלולים לבקש מכם במקום 70 דציבל', אני סתם נותנת דוגמה, לא להיתפס למספרים, בסדר? רק כדי שאנחנו כהדיוטות כולנו נבין במה מדובר. 'במקום 70 דציבלים אני אבקש ממך 50, תדע שזה רחוב בעייתי'. יכול להיות שבשעת האפס הזאת הוא יבוא ויגיד וואי, לא מתאים לי. אני אחפש רחוב שאני כן יכול לעשות 70. אנחנו מבקשים לשקף את המידע. זה מה שמהפרט הרשותי אומר. אני לא חושבת שבכלל יכולים להיכנס לרזולוציה כזאת במפרטים האחידים. המפרטים האחידים זה חוקי מדינה. זה כמו שיש חוקי עזר. וחוקי עזר אנחנו עושים את ההשלמות של הרשויות הספציפיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> הרי יש חוקי עזר שהם לתל אביב, יש חוקי עזר שאין בתל אביב ויש ברשויות אחרות. מה שאנחנו צריכים להנחות זה איך באמת המפרטים הרשותיים האלה הופכים להיות ברורים, נהירים וגלויים לציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> במה הם לא עוסקים איילת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני חושבת שיש בהחלט מקום למפרט רשותי, אנחנו לא נגד הדבר. רק אסור שהוא יעסוק בדברים שהמפרט האחיד, שהיום כבר יקבע על ידי ועדת ההסדרה, עוסק בהם. צריך לומר, מה שהמפרט האחיד קובע, זה אחיד, זה אושר על ידי הוועדה להסדרה. הרשות יכולה במפרט הרשותי להתייחס לדברים שהמפרט האחיד לא התייחס אליהם. ויש הרבה כאלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תתי סעיפים. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> מה שלא עוסק המפרט האחיד זה בסדר גמור. אבל איפה שהמפרט האחיד עוסק הוא צריך לגבור וצריך אחידות. אנחנו מקבלים תלונות מתושבים על מקומות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. את מקבלת מקומות שבחוק היה מותר להם לעשות רעש והרשות לא נותנת להם? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני מקבלת תלונות תושבים שעברו דירה מרשות לרשות והם אומרים ברשות החדשה שלי לא מקפידים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הנקודה ברורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא מקפידים, אבל על זה אנחנו לא מדברים, זה כבר קבעת בראש שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה. מירה, שלטון מקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה רבה. אני האזנתי לדיון בזום. אני שמעתי הכל, אני חייבת להבהיר, כדי שיהיה ברור שאני לא נכנסת ויוצאת. אז עמדתנו היא שקודם כל צריך להכניס בבקשה קצת את הדיון למסגרת המשפטית הנכונה שלו. נותן הרישוי היא רשות הרישוי המקומית. מי שנותן ומסדיר במפרטים אחידים הם נותני האישורים. הם צעד בדרך למתן הרישיון. מי שנותן בסופו של יום את הרישיון, מי שאחראי להיבטים של מתן הרישיון זה רשות הרישוי המקומית. זאת גם הסיבה שבמסגרת תיקון 34 כפו על נציגי הממשלה להגיע, כמו שאמר חברי נפתלי, להגיע לשולחן עגול. כדי לדבר ולתכלל את הדברים באספקלריה מקומית של צרכי המקום, כי ככה צריך לנהל עסקים. באספקלריה מקומית. גם אז, אגב, נותני האישורים לא כל כך אהבו את הרעיון של להגיע לשולחן משותף. עד היום ישנם מרכזי שירות משותפים שהם לא פעילים כי יש בעיות של כוח אדם. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> כמעט כולם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמעט כולם, אומרת איילת, ובצדק. כי יש בעיות של כוח אדם ויש כל מיני בעיות מכל מיני סוגים. אבל תכנון של האופן שבו רישוי עסקים צריך להתנהל באספקלריה מקומית אין. וזה חבל. ובגלל שאין את הדבר הזה, והראייה הארצית, בכל הכבוד, לא יכולה לראות את הצרכים המקומיים, רשות הרישוי המקומית, שהיא זו שנותנת את הרישיון, בל נתבלבל, היא זו שצריכה להוסיף במפרט הרשותי שלה תנאים שרלוונטיים לעסקים בתחומה. זו נקודה אחת שרציתי בבקשה להציג בפניכם, כי זה המתווה של החוק. זה לא המצאה של מרכז השלטון המקומי, זה חוק רישוי עסקים. הנקודה הבאה: מאוד מאוד התפלאתי על מה שנאמר כאן בדיון על ידי נציגת אחד מהארגונים היציגים של העסקים, על החשש שלה משחיתות. פתח לשחיתות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, לא, לא צריך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד מאתנו לא קיבל את זה. אף אחד. סעיף הבא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, לא צריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רק רוצה לומר עוד משפט בעניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להזכיר שהמפרט הרשותי, כך לפי ההצעה שמונחת בפניכם, מתפרסם לציבור פעמיים: פעם ראשונה מראש, להערת של הציבור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה זה מופיע בנוסח? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מופיע בעמוד 14. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בנוסח שהונח בפני הוועדה. פעם שנייה לאחר שהמפרט הרשותי גובש סופית. אנחנו לא חושבים שיש מקום לקבוע שצריך או לא צריך לסטות מהמפרט האחיד. המפרט האחיד כבודו במקומו מונח והצרכים של הרשות המקומית ושל הקהילה המקומית צריכים לקבל ביטוי. אנחנו מתנגדים להבאת מפרטים רשותיים טכניים מקצועיים בפני דיון של חברי מועצה. מדובר במשהו שהוא טכני ומקצועי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, זה ברור. תודה רבה. חברים, אני רוצה רגע לסכם את העניין הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סעיף שנכנס היום ודיברנו עליו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, שנייה. הסעיף הזה נוסח על ידי היעוץ המשפטי לאור הערות חברי הוועדה בישיבות הקודמות. אז בגלל זה מגיע כאן, בגלל זה מסומן. אבל אני רוצה לומר משהו ביחס, אלא אם כן יש חברי כנסת שרוצים לדבר. אה, משרד הבריאות, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל פינדרוס עוד לא דיבר, לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא חייבים, את יודעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להתייחס לסעיף זה שנכנס היום. בוא, הייתי פה בכל הדיונים, אני רוצה להתייחס לזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, משרד הבריאות. בקצרה בבקשה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו לא חולקים על זה שרשות מקומית יכולה להציב כל מיני תנאים. אנחנו חושבים שצריך לעשות חיתוך מאוד ברור באיזה מקומות כן או לא. ולכן מה שכתוב פה בסעיף 2, אלא אם כן אישרה מועצת הרשות המקומית, אני חושב שפשוט צריך שם לכתוב, לסיים בנקודה "המפרט הרשותי לא יכלול תנאים בעניינים שנקבעו לגביהם במפרט האחיד". אני אתן לכם דוגמה: נניח שבמפרט של בריכת שחייה נקבעים איכות המים וברשות מקומית יחליטו על איכות אחרת. זאת אומרת, << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, דווקא בריכות השחייה זה משהו שאני, זה לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנקודה ברורה. אתה לא רוצה שיקבעו משהו אחר ממה שקבעה הממשלה. הבנתי את הנקודה, בסדר. לא חייבים לעשות דוגמה עם כל דבר. אני רוצה להציע הצעה כזאת לחברי הכנסת ובוא נראה אם זה מקובל עליכם, בסדר? אני חושב שיש חשיבות למפרט מקומי. בסופו של יום, מי שבא במגע עם העסקים עצמם אלה רשות הרישוי בשלטון המקומי. והם אלה שנוגעים בכל עסק ועסק. זה לא ברמת המקרו. זה ברמת אשכרה המיקרו. ולכן אי אפשר לבטל את שיקול דעתם של הרשויות המקומיות, זה בלתי אפשרי. המדינה לא תתפקד כך. יהיו פה דברים, אי אפשר להגיע לרמת רזולוציות בכל ישוב וישוב, זה נכון. אני אקח את זה מעולם אחר, עולם התכנון והבנייה. יש שם הנחיות פטור שקבעה המדינה על כל מיני נושאים שבהם יש פטור מרישוי. אבל עדיין לרשות המקומית יש סמכות לקבוע תנאים לפטור. ולכן אני חושב שגם פה צריך להיות איזה אמירה כזאת. בסוף מדינה לא יכולה לקבוע כללים אחידים שיהיו תואמים לכל מקום ולכל ישוב. צריך להבין את הדבר הזה. ובסוף, אגב, האחריות היא של הרשות המקומית. היא זו שאמורה לתת את הרישיון. משרדי הממשלה לא נותנים את הרישיון. הם נותנים אישורים ספציפיים מקצועיים לנושאים מסוימים. בסוף מי שחותם את הרישיון, אני חתמתי על רישיונות, בסדר? על אלפי רישיונות. האחריות היא עליי כמי שחותם על הרישיון והאחריות עליי לפקח שמבצעים את רישיון העסק כפי שחתמתי עליו וכפי שנתנו כל התנאים. ולכן מי שיש לו את האחריות צריכה להיות לו גם הסמכות. ולכן אני מציע כך, לפי עמדת היועץ המשפטי: א', אני חושב שהסיפור של מועצת הרשות היא בעייתית. נתחיל שעכשיו הפוליטיקאים יתחילו להכניס תנאים, אני חושב שזאת בעיה. בבקשה פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשביל זה ביקשתי את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להסביר מאיפה הוא נולד. הוא נולד תוך כדי דיון. איתן, אולי לא היית באותו דיון, אבל היה פה דיון יחד עם ווליד, יחד עם אנשי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. והוא לא נולד בחלל ריק. אני מדבר על סעיף 2 בניסוח שלו. ואני רוצה להסביר לרגע, גם בעקבות הערות, ולכן ביקשתי את זכות הדיבור. בעולם נורמלי ומתוקן היה צריך להיות, אם אתה שואל אותי, הרשות המקומית הייתה צריכה לקבוע את התנאים לרישוי עסקים בכלל, הם אלה שנותנים. אין להם את האפשרות לקבוע את הכל. מה קורה בסיטואציה הפוכה? היה צריך להיות במסגרת חוקי עזר עירוניים, ואתה העלית את זה אדוני באותה ישיבה. אמה מה? בעולם המעשה לא כל דבר יכול להיקבע בחוק עזר עירוני מצד אחד. ומצד שני, אני מסכים עם בעלי העסקים. לא יכול להיות שיש איזה פריק של איכות הסביבה באיזה רשות מסוימת, שהוא בא ויש לו ג'וקים בנושא איכות הסביבה, הוא הרבה יותר מחמיר מהמשרד לאיכות הסביבה, לצורך העניין, והוא כתב עזר. כשאתה מגדיר שיש על זה דיון במועצת העיר, יש לזה דיון ציבורי. למה? כי למה זה נוגע הסעיף הזה? בוא נהיה אמיתיים. זה לא שאנחנו רוצים שבכל רשות מקומית יהיה מפרט חדש. אנחנו לא רוצים. אבל מה שאנחנו כן רוצים זה שאם בנתניה, במרכז העיר, אני אין לי שום בעיה שיפתחו פאבים ברעש שקבע משרד איכות הסביבה מבחינה מקצועית עד 70 דציבלים. בנינו עכשיו בדרום נתניה שכונות גדולות והחלטנו על עירוב שימושים ולהכניס מסחר פנימה ולא הצליחו לבנות שם סופר, לצורך העניין, כי לסופר זה תוכנן. ועושים שם אולם שמחות. הרגת לאנשים את החיים. ואז הם באים ואומרים 'רגע, מותר על פי תנאי איכות הסביבה עד 70 דציבלים עד שעה מסוימת' וראש הרשות עומד עם ידיים קשורות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי, הנקודה ברורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה החלטת במחנה יהודה לעשות. עכשיו, אני אומר את זה מהיום יום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לי שאלה רק לשלטון מקומי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רשות מקומית שזה בא במועצת העיר, זה לא איזה ג'וק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני מבין, מבין. מירה, למה כשמדברים על הנחיות הפטור בתכנון ובנייה זה כן מגיע לדיון בוועדה המקומית? כי זה הרי בסוף הנחיות פטור כלליות ויכול להיות מרחביות וגם הנחיות פטור וכו'. ופה, כשמדובר על מפרט רשותי כללי, הוא לא פרטני לעסק, הוא כללי, את לא מוכנה שהוא יגיע למועצה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אסביר. קודם כל, צודק יושב ראש הוועדה כשמדובר בתכנון ובנייה הדברים נבחנים ושם באמת נבחנת המדיניות. במפרט הרשותי אתה לא מתייחס לשאלות של מדיניות, אתה ממש נכנס לקרביים של האופן שבו העסק מתנהל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה לא מפרט רשותי פרטני. שנייה חברים, אני לא צריך עזרה. זה לא מפרט רשותי פרטני לעסק. הוא מפרט רשותי כמדיניות עירונית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. זה לא, אבל זו בדיוק הנקודה. המדיניות העירונית במפרט הרשותי נכנסת ליישום שלה באופן טכני, באופן מקצועי. אתה צודק אדוני שהמדיניות בבחינה התכנונית כבר הוסדרה. כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. לא, לא. לא גברתי. אם יש פטור לצורך הקמת פרגולות, בסדר? אבל עדיין יש לה סמכות, לוועדה המקומית, לקבוע כל מיני תנאים לפרגולות. וזה מגיע לרזולוציות של גובה, של מרקיזות וכו'. של סככות. זה מגיע לרזולוציות האלה. בסוף זה מגיע לידי פרסום לציבור וזה מגיע לידי דיון בוועדה המקומית. מה ההבדל בין זה לבין מפרט רשותי? זה לא עוסק ביינות ביתן ברחוב הרצל. סליחה על השימוש ביינות ביתן. מדובר פה במדיניות עירונית ביחס לתחום מסוים. נראה לי סביר שמדיניות תאושר במועצת הרשות. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> חוק תכנון ובנייה שונה מחוק רישוי עסקים. בחוק רישוי עסקים יש את רשות הרישוי, שאתה גם היית רשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה משנה? גם בתכנון ובנייה יש רשות רישוי. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אבל מפרט הרשותי לא בא לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה קשור ועדת הפנים עכשיו? לא הבנתי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כי זה ילך ויתבחבש. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> הזירה של העסקים היא זירה דינמית. להביא את זה למועצת עיר, קואליציה, אופוזיציה. בין 50 ל-70 דציבלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בדיוק מה שאני רוצה. אבל זה בדיוק מה שאני רוצה. ואני אומר את זה כאחד שהיה ראש רשות והיה תמיד בקואליציה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אנא אנו באים? הפוך, זה צריך להיות בסמכות של ראש רשות הרישוי של הרשות מקומית. נראה לי זה על כל מפרט --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נפתלי, לא על כל מפרט. אנחנו אומרים אמירה כזאת, << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא אומר על דציבלים למשל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה. לא, אני בכוונה לא יורד לרזולוציה. מכיוון שבסוף מדובר על מדיניות רשותית. ומדיניות רשותית, כשאנחנו לא נוגעים, אני מסכים איתך, כשיש איזה עניין עם עסק מסוים אז לא מועצת העיר צריכה לדון בו. אבל כשמחליטה הרשות המקומית האם לקבוע כללים שונים שנוגעים למאפייני הרשות המקומית, מי שנכון שיצביע עליו בסופו של יום, כקו מתווה, זה מועצת הרשות. אני לא מבין למה לא. זה קורה אותו דבר במליאת הרשות או בוועדת המשנה שדנה בזה. זה מפורסם לציבור, זה מגיע לאישור. ומהרגע שזה מאושר במועצה, זה הכללים. זה כמו חוק עזר. זה בדיוק כמו חוק עזר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק בלי צורך באישור משרד הפנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, לא צריך אישור משרד הפנים פה, מספיק אישור המועצה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נפתלי, זה גם הוגן כלפי עסקים, שיידעו אם לבוא לעיר. יש איזה שהיא מדיניות כללית ועסק ידע מה המדיניות הכללית של העיר הזאת. מה קורה היום? היום עסקים מגיעים ואז הקריטריונים משתנים תוך כדי תנועה. הנה, הנציגים פה אומרים לך את זה, זו הטענה המרכזית שלהם. עכשיו, זה לא שאומרים אל תחליטו. אומרים בואו, תביאו את זה להחלטה במועצה, שזה הכי לגיטימי בעולם, בתור מי שהיה סגן ראש עיר, ממלא מקום ראש עיר, ורק בקואליציה. לא רואה עם זה בעיה. אם ראש העיר רוצה להעביר משהו, הוא מעביר אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן קרן? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רגע לשאול ממה אתם מפחדים? כי לצורך העניין, חברי מועצה גם מייצגים רבעים שונים בעיר, בסדר? הרי אתה רוצה שמפרטים יהיו שונים. הרי זה מה שאמרתם, שבכל רחוב יהיה לו את האופי שלו כביכול. ויש שם נציגות של כולם. השאלה, מה מלחיץ אתכם? למה אתם רואים בזה כזו סכנה? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> לא, אם אתה, כבוד יושב הראש, אם אתה מציג שאת המפרט, שנייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתי כראש עיר חבר מרכז השלטון המקומי, זה אחד הדברים הנורא מטרידים אותם שיש בכלל חברי מועצה בעיר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לכן לא מתגמלים אותם, לכן הם לא מקבלים החזרים. אם אפשר, שלא יגיעו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אומר את זה כראש רשות לשעבר. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> אני חושבת שהלכנו רחוק מידי עם התהליך הזה. עשינו הפוך על הפוך, יצרנו עוד איזה שהוא כלי להחמרה. מה שלא היה עד היום. צריך להסתכל על זה הפוך. זה פשוט כלי חדש להחמרה שאנחנו לא מבקשים שהוא יהיה. אנחנו רוצים שיהיה בצד של ההקלות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? אתם לא עושים החמרות? בואי, בואי איילת, אתם לא עושים החמרות היום? << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> תן לי רק להשלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם עושים החמרות כשאתם רוצים, שזה בסדר. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> אני אומרת, יש פה פתאום כלי חדש להחמרה. יש לנו היום ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, שנייה איילת. שנייה, אני עוצר אותך, שנייה. אני מבין מה את אומרת. אבל אומרים כאן בעלי עסקים, או חלק מסוים, בסדר? באה המדינה, קובעת כללים אחידים. באה הרשות המקומית, רוצה את הסמכות לידיה, שזה בסדר. אני חושב שהיא צריכה לקבל את הסמכות לידיה. את אומרת תשאירו את זה רק בידי ראש העירייה. ואנחנו אומרים אם מדובר פה במדיניות עירונית כללית, אז זה צריך להגיע לכדי מי שקובע את המדיניות העירונית. הרי ההחלטה היא פעם אחת. פעם אחת קובעים את הכללים, מפרסמים. ובכך נגמר. אני לא מבין למה ההתנגדות. אין פה עוד כלי להכבדה. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> לא, אין התנגדות. אנחנו מחדדים. אנחנו בעד הסעיף הזה, שהוא לא היה עד היום. רק אנחנו אומרים להוסיף ראש הרשות, ראש העירייה, זה מה שאנחנו אומרים, במקום המועצה. עכשיו, אנחנו אומרים דבר כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא מסבירה למה. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> כי אנחנו אומרים שאנחנו נותנים כלי חדש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא מסבירה למה זה לא מועצת הרשות. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> כלי חדש שהוא בסופו של דבר על נושא שהוא מקצועי טכני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל הנושאים שעולים למועצה הם מקצועיים. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> רגע, תומר, שנייה. ויכול להיות --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, המקצועי טכני החליטו באיכות הסביבה והבריאות. ממש לא. אנחנו לא רוצים את המקצועי טכני. כי אנחנו לא רוצים עוד רגולציה. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> המקצועי טכני זה בידיים של נותן אישור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, את רוצה שאני אנתק לך את המיקרופון? לא, לא, גברתי, את הזמן שלך קיבלת. << אורח >> איילת וסרמן: << אורח >> אז אנחנו מתחילים לחדד את זה שהוא לא יהיה מקצועי טכני, זו בדיוק הנקודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה איילת. מה שאני רוצה להבהיר הוא ככה: גם כשאני קובע שסככות שאמורות לקבל פטור, ינתן פטור או רק במקרים כאלו ואחרים, ממש טכניים - הדבר הזה מגיע לכדי אישור הוועדה המקומית. נזכיר לך, חברי הוועדה המקומית הם חברי מועצת העיר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לצורך העניין, אולי גם זה לא טוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה החוק, מה זה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אולי ההליך שכל סככה צריכה לעבור אישור הוא גם לא טוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא כל סככה. זה לא עובד ככה. קרן, את אומרת דברים לא נכונים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני שואלת, אני לא אומרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אומר שהכללים הכלליים, ההחלטה שיהיו דציבלים מסוימים ברחובות מסוימים, בסדר? כהחלטה גורפת לכל העיר, לא פרטנית פר עסק, תהיה החלטת מדיניות. ואז רשות הרישוי תוכל לקבוע מזה את האופן שבו היא מתמודדת. ולא מצב שבו יבוא מנהל מחלקת רשות רישוי ויחליט בעצמו. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> כבוד יושב הראש, אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. תראה, אנחנו עובדים בזירה של כמעט מול 15 נותני אישור. חלקם לא נמצאים פה. משרד התחבורה, משרד אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה קשור עכשיו נפתלי? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> תן לי רגע, אני אגיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה רגע, לא, שנייה אני עוצר אותך. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אבל אני רוצה להתייחס למה ששאלת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי. אני עוצר אותך רגע. אני לחוץ בזמן עכשיו. יש לי שעה לכל הדיון הזה ועוד נושאים שלא נגענו בהם. בסדר? ולכן בקצרה ממש, למה אתה מתנגד שמועצת הרשות? תעזוב אותי משרד התחבורה עכשיו. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אז אני לא אחזור על דברים שאמרו קודמיי. אז אני אומר, אם תהיה ברירת מחדל, אז אני אומר שהמדיניות העירונית של המפרט הרשותי תעבור את האישור של מועצת העירייה. החמרה רק רשות הרישוי, רק ראש הרשות המקומית. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> מה פתאום, מה פתאום. זו סמכות מטורפת, מה פתאום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. שמעתי. חברים, סליחה גברתי. יש לי פלאש ניוז עבורך, זו דעתו. בסדר? זו דעתו. לא צריך להגיב על כל דעה. זו דעתו וזכותו להגיד אותה, כמו שאת לא רצית וחשבת שזה פתח לשחיתות. זו הייתה דעתך וזו דעתו. וראוי לה שהיא גם תישמע. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> דעתי היא קצת שונה. אבל מה שכבוד יושב הראש ציין כרגע, לגבי ההקבלה בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה למועצת עיר, לנושא של רישוי עסקים, אז אני אומר, מדיניות הרשות המקומית שהולכת במפרט הרשותי תעבור מי שעוד לא כתב מפרט, או שהיא תעבור למועצת העיר. מועצת העיר תחליט, תצביע, תאשר את המפרט הרשותי. עכשיו, כשיש מהלכים, אני אמרתי, הזירה של השלטון המקומי, הזירה של עסקים היא זירה דינמית. 50-70 דציבלים, עניין של ההחמרות זה מעמד של ראש רשות המקומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש לך כל שבועיים או כל חודש ישיבת מועצה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אני מקבל את מה שכבוד יושב הראש אמר, אני אחרי זה עושה את האיזון הנכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. סגן השר קארה ונסכם את הדיון הזה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני רוצה לעבור, יש עוד ועדה בכלכלה שאני רוצה לעבור אליה. אז אני אומר את זה רק קצר בעניין הזה. היו פה שני דברים, משהו שדיברנו עליו מקודם. שאני חושב שאנחנו צריכים להסדיר את זה בינינו קצת יותר את הנושא הזה, על ה-default לאן זה עובר. בנושא של מחלוקת, לאן תעבור ההכרעה. שאנחנו רומים שיהיה רשות ההסדרה, אם לא התכנסה הממשלה, אז רשות ההסדרה, העמדה שלה תקבע. אני חושב שאנחנו צריכים עוד למצות את הדיון בעניין הזה. ובעניין הזה של הרשויות המקומיות. אני כן חושב שצריך לאפשר לרשות להתערב, אבל באופן שהוא מוגבל, לא באופן שהכל רחב. הם לא יוכלו להתערב בכל. ובכל מקרה, אני רוצה שגם במקרים האלה, אם יש מקרים שהם חריגים, שבהם בעלי עסקים נפגעים, שתהיה אפשרות לרשות ההסדרה להתערב גם במקרים האלה ולא להשאיר מצב שהוא פרוץ לכל. זאת אומרת, שאם רשות מקומית קובעת כללים מסוימים שהכללים האלה הם חריגים ביחס למקומות אחרים וזה פוגע בעסקים בצורה קשה יותר, לרשות ההסדרה תהיה אפשרות להתערב בנושא הזה. הרי זה מראש זה הנושא ומראש זאת המטרה - להקל על בעלי העסקים. לא להשאיר את הכל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על זה פינדרוס יגיד נושא חדש. כן, רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> טוב. אני שמח שדווקא הנושא של רישוי עסקים זה נושא שככה מעסיק אותנו ויוצר כזה דיון רחב. כי בסופו של דבר מה שאנחנו מבקשים זה להקל על פתיחת עסקים במדינת ישראל. דווקא כמי שבא מהרשות המקומית אני רוצה להתייחס לשני דברים: הראשון, אני חושב שהמטרה שלשמה התכנסנו הוא ליצור מפרט אחיד, שיהיה ברור, נוח וקל לפתוח עסקים במדינת ישראל. זו הנחת המוצא שלי. לאחר יצירת המפרט האחיד אני חושב, דווקא עוד פעם אני מדגיש, כמי שבא מהרשות. רשות יכולה להקל, אבל היא לא יכולה להחמיר ככה על דעת עצמה. תנו לי לסיים לדבר, תגידו מה שתרצו. רשות שתרצה להחמיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, לכל אחד יש זכות לדעה. ותנו לו להביע את דעתו. אני לא מבין את העניין הזה. תארו לכם שלא כולם חושבים אותו דבר. אבל זכות דעה יש לו? כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה. עכשיו אני אומר שוב, ואני אסביר גם מה אני מתכוון. רשות שתרצה להקל, תוכל לפנות לרשות ההסדרה, שבשביל זה היא נועדה, על מנת לקיים דיון מקצועי. תאשר לה הרשות להקל, היא תוכל להקל. לא תאשר לה הרשות להקל, היא לא תוכל להקל. היא תשמע את כל הנציגים המקצועיים ותבין. יכול להיות שתבוא רשות ותגיד על עסק של מכירת אופניים אני רוצה להקל, לא יודע, אחת, שתיים, שלוש. לא דברים עקרוניים ברומו של עולם, שרשות תרצה להקל בשביל לעודד פתיחת עסק מסוים בתחום הרשות המוניציפלי שלה. זה דבר ראשון. לגבי החמרה של רשויות מקומיות, אני חושב שזה חייב להיות באישור של הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזה ועדה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ההסדרה. ועדת ההסדרה. אחרת אין משמעות לוועדת ההסדרה הזאת. אנחנו כל פעם מצמצמים אותה ואין בה שום משמעות. אז אם אנחנו רוצים שיהיה לה שיניים, אז אנחנו צריכים במידה של כל החמרה מכל תקנה, מכל מפרט אחיד, שהיא תקבל אישור מהוועדה. אחרת אנחנו לא צריכים אותה. ולעניין מועצת העיר, אני חושב, בתור מי שכל החיים שלו ישב רק בקואליציה והיה ממלא מקום ראש עיר, חייבת להיות החלטה במועצת העיר. אחרת ההתנהלות היא התנהלות לא תקינה. אני לא רוצה לקחת אתכם למחוזות איך מתנהלות רשויות מקומיות פחות טובות מהרשויות שיושבות איתנו. אבל אני רוצה להפסיק את המנהג הזה שעסק צריך לקחת מישהו שילווה אותו במסדרונות של הרשות. ובשביל להפסיק את המנהג הזה צריך להיות איזה שהוא מנגנון שמפקח על הדבר הזה. ומועצת העיר נועדה בשביל לפקח על דברים. וזו ההצעה שלי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. כן תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תראו, הצעת החוק הממשלתית לא עסקה המפרטים הרשותיים למעשה בכלל. מתוך החלטה מודעת, לפי הבנתנו. אנחנו הצבענו על כך שבעצם זה קצת מכרסם בכל הרפורמה הזאת. מכיוון שזה מותיר את בעלי העסקים עם 256 מפרטים שונים בכל רשות. במקרה הטוב, אם היא קובעת אותם. אבל בהינתן שהדבר הזה עלה בוועדה, אנחנו הצענו לכם הצעה ראשונית שמנסה להסדיר את העניין הזה. ולאחר מכן, לאחר שהצענו אותה, התברר שיש דעות לכאן ולכאן וגם נשמעו כאן בוועדה דעות לכאן ולכאן לגבי תוכן המפרטים. האם הם יכולים להחמיר, האם הם יכולים להקל, האם הם יכולים לסטות, האם הם יכולים לסתור, האם הם יכולים לקבוע דברים. לכן אנחנו מציעים בשלב הזה, בהינתן הצעת החוק הממשלתית כפי שהוגשה, זה להסתפק בהסדרת הפרוצדורה של המפרט הרשותי. כלומר, שהמפרט הרשותי יצטרך להיות מפורסם תחילה לציבור. דבר שני, שהוא יצטרך להביא בחשבון חלופות ולהיות מבוסס על עיקרון של ניהול סיכונים. זה תכף התיקונים שהוקראו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. אתה מציע להוריד את התיקון שהבאתם היום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, אני מציע להוריד את ההתייחסות לתוכן המפרט. אנחנו לא נוכל להתייחס, בעקבות הדעות השונות שנשמעו, בעקבות זה שהרשויות מעלות את הצורך שלהם בתנאים ייחודיים, לפעמים מקלים, לפעמים מחמירים. יש בכלל שאלה במחלוקת משפטית, האם במצב המשפטי רשויות מקומיות יכולות להחמיר על המפרט הרשותי. לי אין ספק שהן לא יכולות להקל ממנו. אבל השאלה אם הן יכולות להחמיר ממנו, זאת שאלה. יש שאלה מה התוכן שהוא יכול לעשות. אני חושב שבשלב הזה, ובהינתן לוח הזמנים שעומד לרשותנו, וזה שהצעת החוק הממשלתית לא התייחסה לזה וכו'. המירב שאתם יכולים לעשות זה להתייחס לפרוצדורה, לתהליך. שהמפרט הרשותי יגיע לאישור המועצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל תומר, זה משאיר את זה מאוד פרוץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שהמפרט הרשותי אכן יגיע לרשות המועצה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יגיע לאישור המועצה. הוא יתפרסם קודם כל לפני כן להערות הציבור. ולקבוע את העקרונות היסודיים, כשמכינים אותו, מה צריך לקחת בחשבון. ניהול סיכונים, בדיקת חלופות וכו'. להתייחס לאיזה תכנים יכולים להיות או איזה תכנים לא יכולים להיות בו, לפחות אנחנו לא נוכל לספק לכם מענה שהוא מדויק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, השאלה מה התוצאה של זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התוצאה היא שכרגע החוק לא יתייחס לנושא הזה של תוכן המפרטים, כיוון שזה נושא --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בפועל, אחרי החקיקה, ראש רשות יוכל לקבוע שברחוב הרצל לא יהיה רעש אחרי 19:00 בערב או לא? זאת השאלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> באישור המועצה אבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אישור המועצה, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שהוא יוכל לעשות זה באישור המועצה. אם מותר לו או אסור לו, זאת שאלה אחרת. אני לא רוצה להיכנס לזה, כי יש פה דעות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל אחרי החוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, אני לא יודע אם היום מותר לו. אני לא יודע להגיד לך אם היום, מבחינה משפטית, מותר לו או אסור לו לעשות את זה. יש רשויות שעושות את זה, אני יודע. כמו שניתנה פה הדוגמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. אבל אם אתה משאיר את סעיף 2. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא רוצים להשאיר. אנחנו מציעים לא להשאיר אותו. מכיוון שיש פה דעות לכאן ולכאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה היה בהסכמה עם יושב ראש הוועדה שזה ייכנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שנייה, תומר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איתן, הייתה הסכמה עם ווליד שזה נכנס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד האוצר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משרד האוצר לא מתנגד, זו הייתה הסכמה איתם. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בלי לכתוב את היחס למפרט האחיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, שנייה רגע. משרד האוצר, ראש הממשלה, מה אתם אומרים? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן. אני אגיד באמת שמה שתומר אומר, עלו לנו סוגיות משמעותיות אחרי שבאמת עלתה מתוך הוועדה שאלה לגבי המפרט הרשותי. האם אנחנו יודעים להגיד שבמצב שאנחנו מפרמלים את הצעדים שהרשות המקומית עושה, אם אנחנו מיטיבים עם העסקים או שאנחנו מריעים את מצבם של העסקים. כי היום עסקים, יש מגוון פרשנויות לסוגיה הזאת בקרב רשויות מקומיות. ובחלק מהמקומות העסקים באים ומתווכחים עם הרשות המקומית על האם זה מוצדק או לא מוצדק. לפעמים מנצחים, לפעמים מפסידים. והחוק היום לא מבהיר את הנושא. עכשיו, השאלה מה נכון שיהיה היא שאלה מאוד מורכבת. ואני אומרת את זה לא מבחינה כלכלית, אלא מבחינת מה הסוברניות של הרשויות המקומיות. כמה נכון שהן ישפיעו על הכלכלה, המשק הישראלי. ולצד זאת, יש להם את הזכות לייצר את האוטונומיות המקומיות. זאת שאלה מאוד מורכבת ואני לא נכנסת אליה. אני רק אומרת שכדיון צד שאמור להיכנס פה פתאום לתוך החקיקה זה --- << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הוא לא דיון צד. בסוף הם מוציאים את הרישיון, לא ועדת ההסדרה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני מתכוונת שאנחנו, כשאנחנו הבאנו את ההצעה שלנו לרפורמה לא התייחסנו לזה בגלל מורכבות הנושא ובגלל האמירה שגם אם יש מקום לייצר פה הסדרה לזה, אנחנו לא רואים בהזדמנות הזאת בתור ההזדמנות הנכונה. השאלה אם ועדת ההסדרה יכולה לדרוש מכל רשות מקומית לאשר אצלה את המפרטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על פי החוק שאתם הבאתם, בלי התוספת הזאת. לדעתכם, רשות מקומית יכולה לקבוע תנאים נוספים? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אנחנו לא התייחסנו לזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה דעתם? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, אבל אני אומרת, אני לא משפטנית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יש יועץ משפטי. הנה, יועץ משפטי של משרד ראש הממשלה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, אבל אני אומרת רגע אחד, אני לא נכנסתי לסוגיה הזאת ואני לא מתכוונת להיכנס אליה ולא מתכוונת לתת את דעתי על רגל אחת בנושא מאוד מורכב, שיש לו גם משמעויות כלכליות וגם משמעויות נוספות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה בסוף זה אבן הראשה. מכיוון שרשויות מקומיות עובדות על פי החוק הזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, אני מצטערת. לא, מהניתוח שאנחנו עשינו לנושא כשעבדנו מול עסקים רבים ומול רשויות מקומיות ומול נותני אישור, זו לא הסוגיה הכי משמעותית. זה כשאנחנו היום מנתחים מה הקשיים הכי גדולים של בעלי העסקים הם לא מול הרשויות המקומיות. אם אנחנו מסתכלים בפרטו מה יותר חשוב לתקן היום במצב הנוכחי, יותר חשוב לתקן את הדרישות של משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה עמדתכם לגבי הסעיף הזה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> עמדתנו לגבי הסעיף הזה, זה כמו שאמרתי לחבר הכנסת פינדרוס, לא ברור לי אם הוא משפר את מצבם של העסקים או מרע אותם. כי זה מגדיר פה בפעם הראשונה מהם המצבים שבהם מותר לרשות המקומית לדרוש דרישות נוספות. היום אין דבר כזה. אין דבר זה וזה גם מוסיף תכליות נוספות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל זה קורה בשטח. זה לא נכון. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אין הגדרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון, זה קורה בשטח. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אמרתי שאני מתייחסת להגדרה. אין הגדרה כזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. אבל פה אתם הולכים להגדיר את חוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לעצום עיניים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא יכולים להחזיק את החבל משני הצדדים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לטעמי, הדיון הזה, בהקשר הזה --- << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איתן, אתה מבין מה שעושים לנו פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני הבנתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם קובעים חוק רישוי עסקים. אומרים לרשויות המקומיות אנחנו משאירים בחוט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פינדרוס, שאלת אם הבנתי. הבנתי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אז אני אומרת, לטעמי בתוך הזמן שיש לנו לדיון, ואני אומרת שוב, באמת בשאלה של מה המשמעויות הכלכליות של זה, שאני יודעת להגיד על שאר הצעת החוק, שהבאנו בדיוק מה אנחנו מבינים, מה המשמעויות - פה אני לא יודעת. ואני לא הייתי רוצה להכניס את זה באופן שבו זה כתוב כרגע, בהתחשב בזה שאני לא יודע מה המשמעויות של זה כלפי העסקים. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אנחנו מבחינתנו ההצעה של תומר מקובלת עלינו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הלאה. אנחנו לא נכריע בכל עכשיו. אנחנו נעשה הפסקה רגע לפני הישיבה הבאה ואז נקבל את ההחלטות. אבל בואו נמשיך להתקדם. אה, יושב ראש הוועדה. ברוך הבא. נמשיך בנושאים שעוד חסרים. זה הרכב הוועדה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן. יש לנו עוד נושא קטן לפני הרכב הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. הדברים הקטנים שלכם. כן. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה בעמוד 14 בסעיף 7(ג)(4). אנחנו הערנו בפעם הקודמת. סעיף 7(ג)(4) מתייחס לנושא שאם שונו דרישות במפרט האחיד שכבר פורסמו מפרט אחיד, מתי הדרישות האלה מתחילות לחול. בהצעת החוק הממשלתית, הציעו לקבוע שהצעה תיכנס לתוקף שלוש שנים מיום פרסום הדרישה או ביום חידוש הרישיון, לפי המאוחר. שהמשמעות היא שגם עסקים שיש להם 15 שנה רישיון ו-10 שנים רישיון בעצם שינוי הדרישות יחול רק אחרי 10 או 15 שנה. כשניתנה שם האפשרות לוועדה לקצר את המועדים. אנחנו חשבנו, והצענו גם לממשלה, לעשות איזה שהוא כלל שלא קשור בכלל לחידוש רישיון. שינוי דרישות במפרט האחיד הם יחולו ככלל אצבע בתוך חמש שנים אחרי שינוי המפרט. אלא אם כן הוועדה קבעה איזה שהוא מועד קצר יותר או ארוך יותר, בהתאם לשיקולים של עלויות ושל סיכונים ודברים כאלה. ונשאר הסמכות, שיש פה סמכות גם לגורם מוסמך ארצי ביחס לעסק פרטני לקבוע איזה שהוא מועד שונה. אבל לעזוב את הנושא של מועד חידוש הרישיון. ברגע שיש עסקים שיש להם 10 ו-15 שנים רישיון זה כבר קצת פחות רלוונטי. להשאיר את זה ככלל אצבע של חמש שנים מיום שינוי הדרישות. הממשלה אמרה שזה מקובל עליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הלאה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אנחנו רוצים לבקש, לפי הצעת החוק שהייתה, קיימת החרגה לעסקים מורכבים שלגביהם היה כתוב תוך שלוש שנים או בתום הרישיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נשאר. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> רגע, אני רוצה לוודא שבהחרגה עדיין מדברים על השלוש שנים. החרגה לעסקים מורכבים תישאר, היא צריכה להישאר שלוש שנים או המוקדם מהם. כי זה קריטי מאוד לעסקים מורכבים. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת דוגמה מה זה עסקים מורכבים? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני אתן, כן. אני אתן דוגמה. יש עסקים מורכבים שההשפעות הסביבתיות שלהם הן גדולות, נרחבות ומאוד משמעותיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תחנת כוח למשל. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אפילו אני אתן דוגמה תחנות דלק. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בסדר, את זה נשאיר. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> שמזהמות לעיתים את הקרקע ומקורות המים. לגביהם אם יהיה תנאי חדש שיעודכן, אנחנו מבקשים שהוא ייכנס לתוקף תוך שלוש שנים או בתום הרישיון, המוקדם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מקובל עליכם, משרד האוצר. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אנחנו לא משאירים בכלל את תום הרישיון. לא משאירים. זה יהיה חמש שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משרד רוה"מ, מקובל? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, מקובל. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אני רק אקריא את זה, בסדר? זה ממש שינוי של נוסח. בעמוד 16, בסעיף 8(ד) יש כאן הוספה של סעיף קטן ב(1). בסעיף קטן ה(1) במקום "בדין ובמפרט האחיד" יבוא "בדין, במפרט אחיד או במפרט רשותי". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא שינוי של נוסח. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> זה לא שינוי של נוסח? זה בסעיף של הנושא של דרישת תיקון ליקויים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דרישת תיקון ליקויים, גם בעצם הייתה שם איזה לקונה שכתוב שאפשר לדרוש תיקון ליקויים רק אם זה נדרש במפורש בדין או במפרט האחיד. וזה ברור שזה צריך להיות גם רק אם זה נדרש במפורש במפרט הרשותי. זאת אומרת, הרשות המקומית לא תוכל לבוא עם דרישות שלא מופיעות. לפי העניין כמובן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, הלאה. << אורח >> עידן כץ: << אורח >> רק אני רוצה ברשותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רגע, קצין משטרה. כן? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> עידן כץ, מהיעוץ המשפטי של משטרת ישראל. אני רק רוצה להגיד שבמשטרת ישראל יש לא מעט פריטי רישוי שמופיעים בצו רישוי עסקים שהם עסקים שתוחלת החיים שלהם, זאת אומרת הרישיון הוא לשנה ולשלוש שנים. אני מצטער שאני קצת חוזר אתכם אחורה, אבל זה מאוד מאוד בעייתי לקבוע את זה לכל המאוחר, כי בסופו של דבר גם עסק שחידוש הרישיון שלו --- << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תתאם את עמדתך עם הממשלה, כי הממשלה חושבת אחרת. << אורח >> עידן כץ: << אורח >> בסדר. אבל היה גם נוסח של לכל המוקדם, שגם אנחנו הצענו בזמנו. אבל בסדר, אנחנו צריכים להבין גם כן שיש עסקים שהם גם עתירי סיכון, לא ברמה של מורכבות. אבל לצורך העניין נגיד פאבים, סליחה, אצטדיונים ועוד ועוד, קייטנות נוער, מחנה נוער ודברים כאלה, שצריך לתת את הדעת עליהם. לא רק בהכרח של עסקים מורכבים, כמו שהציגו הגנת הסביבה, אלא גם אם אנחנו נקבע עכשיו שהשינוי במפרט האחיד יחול לאחר חמש שנים, בוודאי שאין לזה שום אפקט. ואנחנו גם לא רוצים כברירת מחדל להשתמש בכלי הזה של קצין מוסמך ארצי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הוועדה תקבע. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן. הוועדה תוכל לקבוע, לסטות מהכלל הזה. זה יהיה הכלל, קריאת הכיוון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויש לכם שם נציגים והכל בסדר. כן, בבקשה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. במעוד 17, הצענו להוסיף פה סעיף 13(א) שהוא גם תיקון לא רק של נוסח. בסעיף 12(א) במקום "מפרטים אחידים או" יבוא "מפרטים אחידים, מפרטים רשותיים או". ובמקום "מפרטים האחידים או" יבוא "המפרטים האחידים, המפרטים הרשותיים או". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בסדר. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, צריך להסביר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתם גם את הרשותיים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> רק נסביר למה הוספנו אותם, רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סעיף 12(א) מגדיר עקרונות יסוד שעל בסיסם צריכים לקבוע מפרטים. כלומר, שזה יהיה על בסיס עקרונות של ניהול סיכונים. ומעבר לשיקולים של מטרות החוק, אלא גם שיקולים של ניהול סיכונים, בגדול. ובדיקות כלכליות וכו'. חשבנו שזה נכון שגם מפרטים רשותיים יתבססו על אותם עקרונות ולא רק על מפרטים האחידים. לכן אנחנו ממליצים להוסיף גם את המפרטים הרשותיים למסמכים שכפופים לאותם עקרונות יסוד. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. הסעיף הבא שאנחנו בעצם מגיעים אליו זה הנושא של הרכב הוועדה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש לנו הערה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, על מה? באיזה עניין? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בעניין מה שהסבירה הוועדה על הוספת המפרטים הרשותיים. הכנסתם לסעיף 12(א) רבתי לעניין השיקולים שיש לשקול בהכנת המפרטים. אז מפרט רשותי לא צריך להיות שיקול שלו עידוד הפעילות הכלכלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה לא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> במובחן ממניעת פגיעה כלכלית בחלופה, בבחינת שיקולים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה נכון, היא צודקת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בבחינת חלופות לרשות המקומית אין תכלית של עידוד פעילות כלכלית של עסקים. זו תכלית לאומית חשובה מאוד. אבל זה לא יכול להיות משהו שהרשות המקומית שוקלת כשהיא מכינה מפרט רשותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מטיל עליהם משהו שאין להם יכולת בכלל לעשות את זה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> מה הכוונה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> המפרט הרשותי של הרשות. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> רגע, אני רוצה להציג דעה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שאלת מה הכוונה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, הבנתי. קצת בשאלת תם, כי התפלאתי. אני חושב שכל הדיון היה כאן כמה הרשויות המקומיות בעד העסקים ורוצות לדחוף ורוצות לאזן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל לפעמים צריך לעצור. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע, בסדר. אבל הסעיף זה הוא בא ואומר לממשלה חברים, כמו שאתם רוצים להסדר היבטים תברואתיים שהציבור לא ייפגע, אבל אנחנו מבקשים מכם גם לבוא ולייצר את האיזון הזה, שזה יהיה בצורה מאוזנת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איזה כלים יש לרשות המקומית? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> למה שהרשות המקומית לא תהיה מחויבת לאותם דברים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא למנוע פגיעה כלכלית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא נעים להגיד, היא יותר מחויבת מאשר הממשלה, כי היא רוצה ארנונה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, אז לכן אני מתפלא על ההערה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, אז אני מבקשת להסביר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשרשות מקומית רוצה לעצור עסק, תאמין לי, זה בגלל שבאמת זה אינטרס ציבורי עליון. בוא, כי אם לא, היא רוצה ארנונה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון אדוני, חבר הכנסת פינדרוס. אבל בלי קשר לאמירה, מה לעשות המציאותית הזאת. אני מבקשת להציג את ההתייחסות, את הנוסח שהניחה הוועדה. כשהוועדה דיברה על השיקולים שעל הרשות, אני אקריא את זה פשוט מכאן, כי אני לא אצליח אחרת. כשהצעת הוועדה התייחסה למה המפרט הרשותי צריך לשקול, אז היא הכתיבה שיקולים. היא אמרה צריך לבחון חלופות, לבחון את ההצעה שהכי פחות פוגענית כלפי העסקים. ואלה שיקולים נכונים שנכון שרשות מקומית תשקול אותם. לעודד פעילות כלכלית, כשאתה כותב מפרט רשותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אבל זה הדבר היחידי שמפריע לך בתוך השינוי? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סעיף 12(א) רבתי. ממה שאני רואה, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה השיקול הכלכלי, לעודד שיקול כלכלי? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שזה מייצר איזה שהוא שיקול שלי אין סמכות לגביו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מעניקים לך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כשאני כותבת מפרט רשותי, לי אין סמכות להתייחס לעידוד הפעילות הכלכלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם כתבנו פה שכן, אז למה לא? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליחה להבין, למה אין לה סמכות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הפוך, אנחנו מציעים להעניק לה סמכות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אמור להיות שם. אני לא רוצה שיהיה להם את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, זה לא במסגרת התכליות של הרשות המקומית. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רשות מקומית בסוף צריכה לשקול שיקולים ציבוריים, לא מדיניות ממשלתית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל זה לא מדיניות ממשלתית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשביל זה קיימת הרגולציה הממשלתית. הרשות המקומית מייצגת בסוף את האינטרס של התושבים שלה ושל הציבור שלה. וזה מה שהיא צריכה לעשות. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> אז אני אשאל אותה שאלה. אם רשות מקומית יש לה שתי אופציות: אחת, פינוי אשפה שיאפשר פתיחת חמישה עסקים ואחת מדיניות פינוי אשפה שיפתח 50 עסקים. ונניח שה-50 עסקים יעלה את הזיהום ב-0.1. אז אסור לה לשקול את זה כי אסור לה לשקול משהו שמזהם ב-0.1 את הסביבה, גם אם זה נותן יותר 50 עסקים? זה לא יכולה להיות האמירה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה ממש לא השאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך. אם אני ראש רשות מקומית, בסדר? התקבצו כל האנשים הירוקים, בתוך רשות מסוימת, קנו כפר, הפכו אותה לרשות מקומית. הגיעו ל-10,000 תושבים והם רוצים מקום שלא יהיה מזהם, לא יהיה חשמל שם. אני אומר לך, לא שאני חסיד של זה, אני בעד. זאת אומרת, בסוף רשות מקומית צריכה לייצג אינטרס ציבורי, זה האיזונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל מירה, אבל שנייה. הסעיף הזה כפי שאני קורא אותו נותן לרשות המקומית, סליחה, פינדרוס. מירה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, אני איתך אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסעיף הזה מאפשר שיקול דעת רחב יותר האמת. אז אני לא מבין על מה ההתנגדות. זה מאפשר לכם עוד שיקול דעת במקום שבו אתם קובעים מפרטים. ואומרים תשקלו את זה. זה לא השיקול היחידי, זה לא השיקול הבלעדי, זה אחד השיקולים. אני לא מבין מה ההתנגדות שזה יהיה שם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להקריא לאדוני איך זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה את --- של בעל העסק במחנה יהודה, שהרשות המקומית החליטה במסגרת ההסדר עם התושבים שכך יהיה. ואומרים חבר'ה, אבל זה לא שיקול כלכלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא השיקול היחידי, חבר'ה, זה אחד השיקולים. אבל זה אחד השיקולים, זה לא השיקול העיקרי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל ישתמשו בזה בעתירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, אם אפשר אני רק אקריא את הנקודה. "התקנת תקנות או צווים, פרסום מפרטים אחידים, מפרטים רשותיים או קביעת הנחיות לפי חוק זה יעשו בהתבסס על ניהול סיכונים ובהתחשב, נוסף על כל שיקול אחר" לא בין יתר השיקולים, "נוסף על כל שיקול אחר בשיקולים של עידוד הפעילות הכלכלית ובכלל זה עלויות הכרוכות ביישום התקנות, הצווים, המפרטים האחידים, המפרטים הרשותיים או ההנחיות. ועלות המשקית שעלולה להיגרם". ה-"ובכלל זה" זה בדיוק איפה שאנחנו נמצאים. אבל נוסף שיקולים של עידוד פעילות כלכלית, זה לא תפקידה של הרשות המקומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אין לה אפשרות כל כך הרבה האמת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה מה שאני מנסה להסביר אדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל למה זה לא תפקידה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא תפקידה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> "בין היתר" זה בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, מעיין. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> יש לסוגיית בחינת המשמעויות הכלכליות יש גם עוד פן מאוד פשוט. אם רשות מקומית רוצה לייצר כל מדיניות שהיא, והיא בוחרת איזה מדיניות, היא יכולה גם לבחון את החלופות השונות ליישום המדיניות הזאת. ולבחון את העלויות הכלכליות שלהם על העסקים. זה נכון שגם הרשות המקומית, כמו שהוועדה להסדרה, כשהיא שואלת איזה דבר נכון, איזה הנחיה אני נותנת, אז היא גם תשאל את עצמה כמה זה עולה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני לא חושב שהנוסח שעכשיו הקראת, מירה, שם את השיקול הזה כשיקול על. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שלא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אחד השיקולים. השיקולים האלה ובנוסף גם זה. אני לא רואה בעיה עם הנוסח הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש בעיה עם זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין שום בעיה עם הנוסח הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל, הוועדה סוברנית להחליט מה שהיא תחליט. אבל השיקול שנוסף על כל שיקול אחר, עידוד של פעילות כלכלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בנוסף על כל שיקול אחר. אבל זה בנוסף. זה לא מעל כל שיקול אחר. נראה לי אפשר לחיות איתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרכב הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, הרכב הוועדה. יש לך מילה אחרת שהיא יותר טובה? לא, אין פה בעיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא אמור להיות שיקול של שלטון מקומי. אני אומר לך, הוא לא אמור להיות חלק מהשיקול של שלטון מקומי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מסכים איתך, אבל זה לא פוגע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אמור להיות שיקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה לא מעלה ולא מוריד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאתה מדבר על השלטון המקומי זה לא אמור להיות שם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מיד לאחר הנקודה הזאת כתוב בדיוק מה שצריך להיות ביחס לרשויות מקומיות. צריך להיות "העלות המשקית עלולה להיגרם עקב המפרט הרשותי, העלויות הכרוכות ביישום המפרט הרשותי" - אלא שיקולים שהרשות המקומית צריכה לשקול. רשות מקומית סבירה צריכה לשקול, כשהיא מכינה את המפרט הרשותי. חד משמעית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה ההצעה, מירה? לא להגיד מה לא, מה כן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, להשאיר את הסעיף הבא בלי הסעיף הראשון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסעיף 12(א) ביחס המפרטים הרשותיים, "שיקולים של עידוד הפעילות הכלכלית", אלה השיקולים היחידים שהם פחות רלוונטיים לרשות מקומית. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> יש לי שאלה. אם שיקולי הגנת הסביבה הם שיקולים שכרגע לא אמרנו שהרשות המקומית אינה רשאית לשקול, אז למה אנחנו אומרים שבזה היא כן סוברנית להחליט ובסוגיות כלכליות היא פתאום לא? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כי היא פועלת לטובת התושבים, מעיין, זו בדיוק הנקודה. זו בדיוק הנקודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשאיר את זה ככה, בסדר? כן, זה לא נראה לי שזה משהו שהוא ימנע מכם משהו או יפגע ברשות המקומית. הוא יפגע? הוא לא יפגע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, לא, אני מסכימה עם אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הרכב הוועדה, קדימה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרכב הוועדה המקורי כלל, כזכור לכם, שישה חברים: שני נציגים של משרד ראש הממשלה, שאחד מהם הוא היועץ המשפטי של רשות ההסדרה. נציג של משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הפנים ומשרד המשפטים. ובנוסף לכך, לפי כל חלק במפרט, שני נציגים של נותן האישור הרלוונטי לאותו מפרט. בנוסף לכך, יתאפשר לכל משרד נותן אישור שהוא רלוונטי באותו מפרט, להצטרף לוועדה בבקשה מנומקת בכתב. ואז הוא יצטרף עם נציג אחד. לבקשת הוועדה נוספו בנוסח, כפי שאתם רואים, נציג של הרשויות המקומיות ונציג ציבור. שהוא נציג שימנה ראש הממשלה לאחר התייעצות עם השרים נותני האישור. בנוסף לכך, אנחנו צריכים להקריא לכם גם סעיפים שנובעים מכך שהוספתם נציגים שאינם עובדי המדינה לוועדה. צריך להכניס סעיפים של ניגוד עניינים, גמול וכל הדברים האלה. אני מציע שלירון תקריא אותם במהירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע. למה הוספתם שהיועץ המשפטי הוא יהיה גם חבר שם? << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא, להיפך, הורידו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הורידו? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הורדנו את היועץ המשפטי, אבל הכנסנו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> "עובד רשות ההסדרה או מי מטעמו, והוא יהיה היועץ המשפטי של הוועדה". << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, לא, רגע, את זה אני אמחק. הוא לא יהיה היועץ המשפטי, אבל הוא יהיה בעצם עוד נציג לרשות ההסדרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי. אז זה יורד. בסדר, הוא לא יהיה יועמ"ש. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הוא לא יהיה היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אם ככה, רק אני מזכיר, בהוראות המעבר שנקראו קודם יש להשמיט את כל ההוראות שמתייחסות ליועץ המשפטי של הוועדה. יש שתי הוראות שמתייחסות אליו בהוראות המעבר. אם אינני טועה סעיף 75(ג) וגם בסעיף - - - << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא, אני חושב שכן רצית להשאיר אותם, בנוגע למה יקרה עד שתהיה הוועדה להסדרה. אבל בסדר, נבדוק את זה אחר כך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, כן? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> את הנושא של ההרכב המתחלף לא הכנסו פה בנוסח. נותן אישור שהוא נותן אישור באותו מפרט, בעצם יוכל להצטרף נציג אחד שלו בבקשה מנומקת שניתנת ליושב ראש הוועדה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אומרת, זה צריך להיות בהנמקה שתיחתם על ידי גורם מוסמך ארצי, וככל שהוא מצטרף לסעיפים ספציפיים כמו שהוצג בוועדה הקודמת, בדיון הקודם. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אוקיי. זאת אומרת, הוא צריך לנמק לאיזה נושאים הוא רוצה להצטרף. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> לא, אז סליחה. זה עכשיו הצעה שהממשלה מציגה. לגבי סעיפים ספציפיים זה קצת מורכב, כי סעיפים תלויים אחד בשני. זה לא הגיוני. מדובר על כל החלק. יש תלות בין סעיף לסעיף ואי אפשר לבקש רק דיון על סעיף ספציפי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, מעיין. דיברנו על זה גם פעם שעברה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> קודם כל צריך להגיד שכל התוספת הזאת לא הייתה חלק מהצעת החוק הממשלתי, כך שלא הייתה הסכמה ממשלתית לגבי זה. זה דבר אחד. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> לא, רגע, סליחה. יכול להיות שהסעיף שאת מדברת עליו זה בעצם החלק כולו של נותן האישור? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא, לא. אני מדברת על סעיפים ספציפיים בתוך מפרט. והאופן שבו נכון מבחינתנו להיכנס לסיפור הזה, זה אחרי שיש טיוטה כל נותני האישור מקבלים את הטיוטה של נותני האישורים האחרים. ורואים בתוך זה איזה נושאים רלוונטיים אליהם. אם נותן האישור יגיד שעוד נושאים רלוונטיים כי הם כרוכים, אז הוא יצטרך להסביר איך הם כרוכים. אבל ברור לכולנו שלהגנת הסביבה אין צורך לדעת באיזה טמפרטורה נשמרים הדגים והבשר, באותה מידה שיכול להיות שיש לה לגבי שפכים. ולכן יש מקום שכל אחד מנותני האישור יעבוד בלהסביר במה הוא נדרש להצטרף לטובת קיום דיון באופן יעיל וסביר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לצערי הרב יש משרד אחד שדואג לטמפרטורות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בסוף, כשאנחנו מדברים על ועדה שיש בה למעלה מ-10 משתתפים יהיה מאוד קשה לקדם את עבודת הוועדה. ואנחנו כן מבקשים גם שהראייה הזאת תהיה נוכח הוועדה. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אני מצטרפת למעיין במובן הזה שבהחלט זה יכול להיות לפי נושאים. אין לנו שום עניין להיות מעורבים על כל החוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהיא אומרת. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אולי לפי נושאים, לאו דווקא סעיפים פרטניים 7(3) או 7(4). << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהיא אומרת. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם זה יהיה נושא שאת תסבירי למה כל הנושא הוא רלוונטי אלייך, אז אני לא מתכוונת להיות קטנונית בדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, נושא או סעיף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא למה אתם מאפשרים למשרדים אחרים לקבוע טמפרטורה אחת לדגים, אחת לעופות ואחד לקפואים. ואז הוא צריך לקנות חמישה מקררים וסוגר את החנות. זה אני לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, חברים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל ברירת המחדל היא השר המאשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להתפרץ. אם תמשיכו להתפרץ, נצטרך להוציא החוצה. כן, תומר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לדעתנו, הנוקדנות הזאת שהם צריכים להגיד נושא או סעיף זה רק יקשה על עבודת הוועדה. בסעיף הזה הם כן מצביעים, בסעיף הזה הם לא מצביעים, בנושא הזה הם כן מצביעים, תצאו החוצה, תיכנסו. אבל אם זה מה שאתם רוצים. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> רק נבהיר שהתיקון הזה הוא תיקון לסעיף 2(א). זאת אומרת, מה שכתוב כאן שהוא סעיף 2(א) ימחק ואנחנו נכניס את ההסדר הזה כפי שהוצג עכשיו. בפסקה 3 הוספנו גם את המשקיף, כפי שנאמר פה בפעם הקודמת. אני אקריא את זה רגע. בפסקה 3. א. בפסקת משנה ג בסופה יבוא "לדיוני הוועדה יוזמן כמשקיף נוסף נציג ציבור שימנה יושב ראש הוועדה להסדרה, לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעתו את המגזר העסקי בישראל המייצג את הענף שבעניינו מתקיים דיון בוועדה. ב. פסקת משנה ד' תימחק. המשקיף שם היה בעצם נציג השלטון המקומי, שעובר להיות חבר בוועדה. אז אנחנו מוחקים שם את המשקיף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלאה, עמוד 20. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> עמוד 20 שינינו כאן בפסקה 8: החלטות הוועדה להסדרה יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול. הפרוטוקול יפורסם באתרי האינטרנט האמורים בסעיף 7(ג)(2)(א). ובעמוד 21, סעיף קטן ב(7) הוצע כאן למחוק אותו, בעקבות הדיונים שהיו בפעם הקודמת. אבל אני מבינה שהממשלה כן רוצה להשאיר את הסעיף ככה. שבעצם בסיום הדיון, בחלקו של כל נותן אישור במפרט האחיד תקיים הוועדה להסדרה הצבעה לגבי אותו חלק. זאת אומרת הדיונים באמת יהיו בחלקים ולא על מפרט. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> את מבטלת את המחיקה? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> כן, אני מבטלת את המחיקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איך הם יעבדו ככה מעיין? איך אפשר לעבוד בצורה כזאת, שכל תת סעיף תהיה הצבעה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> מפרט, למה תת סעיף? מפרט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, חלק. בסיום הדיון בחלקו של כל נותן שירות תהיה הצבעה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> חלקו של כל נותן שירות, זה מפרט. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> חלק של משרד הבריאות למשל, מצביעים על החלק של משרד הבריאות. יש חלק של כיבוי אש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי, טוב. בהצלחה עם זה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> הערה אחרונה לגבי הנושא הזה. הערנו את זה פה באחת הפסקאות. בפסקה 3 בחוק הקיים יש קוורום שכבר לא מתאים להרכב הזה כי כתוב שמספיקים שלושה נציגים מחברי הוועדה כדי שיהיה מניין חוקי. אנחנו הצענו שזה יהיה חמישה נציגים. זה חמישה בעצם מתוך עשרה. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אני מבקשת רגע להתייחס. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא כתבנו כאן הנוסח כהערה בעמוד 19. בנוסח המשולב זה הופיע כהערה. זה בפסקה 5. כתוב: "המניין החוקי לישיבות הוועדה להסדרה הוא שלושה חברים ובהם יושב הראש. הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה. נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר יושב הראש". אנחנו מציעים שבמקום שלושה, היות שהוועדה פה גדלה בצורה משמעותית, שזה יהיה חמישה חברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין בעיה. הלאה. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, על זה גם? גם על זה יש בעיה? על החמישה או שלושה? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן גברתי, מהר. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> מאחר ובעצם הוצע להגדיל את ההרכב של הוועדה, אז אני חושבת שצריך שבאמת יהיו שישה, כדי שיהיה רוב. הדבר הנוסף הוא שכמו שכתוב שחלק מהקוורום זה יו"ר, ככל שמדובר על דיון במפרט של נותן אישור מסוים כן צריך שיהיה כתוב גם שחייב להשתתף הגורם המקצועי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואם הוא לא הגיע? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אין שום סיבה שהוא לא יגיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין שום סיבה, אבל הוא החליט לא להגיע, מתוך איזה טקטיקה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> ואם היו"ר לא יגיע? אותו דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו, נו, באמת. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> איך אפשר לקיים דיון על נושא מקצועי של משרד כלשהו, מבלי שיהיה נוכח אותו גורם מקצועי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שנקרא זכות וטו. כי בכל רגע שבו הוא לא ירצה להיות נוכח לא ידונו בנושא הזה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אז שיהיה לו מחליף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התשובה היא: זה לא יקרה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> שיהיה מחליף, אבל שיבוא נציג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני שאלתי, אם הוא לא מגיע? << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> לא אמור להיות מצב כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> "לא אמור להיות" אני מבין גברתי. כמו שאמרת, אנחנו עושים חוק. מה קורה אם הוא לא מגיע? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> מה קורה אם לא מגיע היו"ר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אין יו"ר אין ישיבה גברתי. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אז לתת, כמו שיש ליו"ר אחריות. הדה לגיטימציה שנעשית לנותני האישור. הם אחראים לדברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא עושים דה לגיטימציה גברתי. את זה את אומרת. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> אני רק רוצה לומר שאין שום סיבה או הצדקה, בטח לא עניניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, אין סיבה, אבל דברים יכולים לקרות. אין שום סיבה ששר לא ייתן תשובה לשר אחר במשך ארבע שנים, אבל זה קרה. מה לעשות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא בממשלה החדשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל אפשר לקבוע שבישיבה הבאה, אם הוא לא יבוא בישיבה הבאה אז זה לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חזקה על הוועדה שתעלה אותו בשיחת טלפון או בזום ושהוא יביע את עמדתו אם הוא החליט לא להגיע או שהוא לא יכול היה להגיע, או שהוא לא מגיע בצורה מכוונת, אינני יודע. אז כל דבר צריך לכתוב בחוק? כל דבר, כל פרצה צריך לסתום? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה לפתור לכיוון הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא פותר שום דבר, פשוט תגיעו לישיבות. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> קורים לפעמים מצבים שאדם חולה, חלילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמו שאמרתי, שלח ממלא מקום. אבל החוק לא מונע. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> ממלא מקום, מצוין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, אבל מה הבעיה? זה לא כתוב בחוק גברתי? את יועצת משפטית. הוא יכול לשלוח ממלא מקום. אבל זה לא אומר שאם הממלא מקום גם החליט שהוא לא מגיע וגם הממלא מקום של ממלא המקום לא מגיע, אז אין ישיבה. לא יכול להיות. << אורח >> קריאה: << אורח >> בוא נוסיף את מועצת העירייה ונעשה מזה בכלל חגיגה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> בעמוד 22, יש כאן תיקון. אנחנו בעצם ביטלנו כל מיני סעיפים שם בנושא של ההשגות. בהתאמה לזה, רוצים להבהיר כן את הנושאים שהוועדה להסדרה רשאית ליזום בדיקה בעניינים המפורטים להלן. הרישא של 1 פה היא לא נכונה. זאת אומרת, זה לא קשור דווקא להשגות, אלא מה שכתוב בסעיפים קטנים א' ו-ב'. א' מסמך או תנאי שדרשו רשות רישוי או נותן אישור, שלא בהתאם להוראות מפרט אחיד, מפרט רשותי או כמתחייב לפי חיקוק. ב' מסמך או תנאי שדרש גורם מוסמך ארצי לפי סעיף 7(א)(1) עד א(4) לגבי שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג. ונקבע לתקופה העולה על שנה. שני הדברים האלה היא תהיה רשאית ליזום בדיקה בעניינם. עמוד 23. ב-2 אני אקרא רגע את כל הסעיף. הוועדה להסדרה רשאית להודיע לרשות רישוי, לנותן אישור או לגורם מוסמך ארצי, לפי העניין, כי המסמך או התנאי שדרשו כאמור יבוטל. הודעה כאמור תינתן בכתב ותנומק. החלטת הוועדה על ביטול מסמך או תנאי כאמור תיכנס לתוקף בתוך 30 יום מיום שניתנה או במועד מאוחר יותר שקבעה הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה המקורית הייתה כניסה מיידית לתוקף. אנחנו הצענו ל-30 יום, כדי לאפשר למי שחולק על כך לפעול בתוך הממשלה כדי לשנות את ההחלטה של הוועדה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> סעיף ו' הוא מסומן בצהוב, אבל הקראנו אותו בפעם הקודמת. לא צריך להקריא. בעמוד 24, סעיף 14(א). בעצם בגלל שהוספנו נציגים שאינם עובדי מדינה אז יש כאן סעיפים שנוגעים למינוי שלהם. אחרי סעיף 12(ב) יבוא: סייג למינוי חבר בוועדת ההסדרה. 12(ג) לא ימונה לחבר הוועדה להסדרה מי שהורשה בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה להסדרה או שהוגשו נגעו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. 12(ד) גמול והחזר הוצאות: חבר הוועדה להסדרה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת אוצר המדינה בעד השתתפות בישיבות הוועדה להסדרה בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות. לעניין זה עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב ועובד גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב תשמ"ה-1985. 12(ה) החלת דינים: חברי הוועדה להסדרה שאינם עובדי המדינה דינם ופעולתם כחברי הוועדה להסדרה כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: 1. חוק שירות הציבור מתנות תש"מ-1979. 2. חוק העונשין תשל"ז-1977 הוראות הנוגעות לעובדי ציבור. 3. חוק שירות הציבור, הגבלות לאחר פרישה, תשכ"ט-1969. 4. חוק שירות המדינה, סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים, תשי"ט-1959 הוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה. 5. פקודת הראיות, נוסח חדש, תשל"א-1971, ההוראות הנוגעות לתעודת עובד ציבור. 6. חוק הבחירות לכנסת נוסח משולב שכ"ט-1969. ניגוד עניינים, סעיף 12(ו)(א). בסעיף זה בן משפחה, בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם. חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא בעל עניין כהגדרתו בחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968. טיפול לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או הצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון. ניגוד עניינים של חבר הוועדה להסדרה: ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה להסדרה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו. קרוב של חבר הוועדה להסדרה, כל אחד מאלה: 1. בן משפחה של חבר הוועדה להסדרה. 2. אדם שלחבר הוועדה להסדרה יש עניין במצבו הכלכלי. 3. תאגיד שחבר הוועדה להסדרה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה 2 הם בעלי עניין בו. 4. גוף שחבר הוועדה להסדרה או בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה 2 הם מנהלים או עובדים אחראים בו. ב. לא ימונה לחבר הוועדה להסדרה ולא יכהן כחבר, כאמור, שבשל כהונתו ימצא באופן תדיר שמצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה להסדרה. ג. חבר הוועדה להסדרה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. ד. נודע לחבר הוועדה להסדרה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה להסדרה. היה חבר הוועדה להסדרה אמור יושב הראש יודיע על כך לשר הממונה על רשות ההסדרה. ה. על אף האמור בסעיף זה רשאי חבר הוועדה להסדרה שמונה לפי סעיף 12(ב)(2)(ז) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי הוועדה להסדרה ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. הערות על זה? לא. הלאה. << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> אז עוד תיקון אחד, בעמוד 27. בנושא של תחולת ההוראות והשינויים לגבי מפעלים ביטחוניים. אנחנו הוספנו כאן עוד סעיפים שעוסקים בדיווחים, שבעצם לא יחולו שם. סעיף 7(א)(2)(2) וסעיף 7(א)(5). << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, מאה אחוז. אני חוזר רגע אחורה, נשארו בעצם שני סעיפים פתוחים. נכון? המפרט הרשותי והסיפור הזה של ה-21 יום, מנגנון. ממשלה, אתם יש לכם איזה הצעה כלשהי? דבר ראשון, יש פה ימים שלא קבענו אותם, צריך לקבוע את מספר הימים. תפתחו בעמוד 11. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוא נעבור רגע על המפרט הרשותי, יותר פשוט לדעתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 13, נעבור למפרט הרשותי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להוריד את הסעיף הזה בפסקה 1. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי לא להיכנס לנושא תוכן. וב-2 להגיד שזה טעון אישור המועצה. המפרט טעון אישור המועצה, זהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. זה מקובל עליכם? כל סוגיית המפרט הרשותי. הייתה הבנה של חברי המועצה שהדבר הזה נדרש. אז מציע היועץ המשפטי, כדי לא להיכנס לתוך הרזולוציה של מה כן, מה לא, כפי שאומרת הממשלה, כי היא לא יודעת, לקבוע שהרשות תוכל לפרסם מפרט רשותי, מבלי להיכנס לרזולוציה של מה שכן ומה לא היא תוכל לקבוע שם. אז בעצם המילים "ובלבד שהמסמכים, התנאים וההחלטות הם בעניינים הנוגעים למרחב הציבורי" את זה הוא מציע להוריד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז למבקש הרישיון יש שני מפרטים? גם של הרשות וגם של המדינה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש את המפרט האחיד. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> למה? זה לא עושה שכל "ובלבד שזה קשור למרחב הציבורי של אותה רשות"? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אנסה להסביר רגע. גם לגבי שאלת היו"ר או היו"ר החליפי. היו"ר המקורי החליפי, סליחה. לגבי המפרט הרשותי. המפרט הרשותי הוא בעצם מנגנון שנקבע ב-2010 כמדומני. שזה בעצם מקום שמאגד את כלל התנאים של הרשות המקומית לאותו עסק. במובן הזה לא נגענו במהות המנגנון. ולכן זה בעצם בא להגיד שיש את השכבה הארצית של משרדי הממשלה ויש את ההתאמה לרזולוציה הרשותית של המנגנון הרשותי. בעצם להבנתי מה שהלשכה המשפטית של הוועדה מציעה זה בעצם להוריד את הסיפא שנוגעת, אם תרצו לקרוא לזה, ריבי סמכויות. מה מותר לכתוב במפרט הרשותי ומה אסור לכתוב במפרט הרשותי, כיוון שזה נושא מאוד עדין שהוא גם משליך לאזורים אחרים. מתי הסמכות של הרשות המקומית גוברת ומתי היא לא. אני לא חושב שתפקידנו פה כרגע, אגב הדיון הזה, להסדיר בדיוק את מבנה הסמכויות בין שלטון מקומי לשלטון מרכזי. ולכן ההצעה היא פה בעצם להוריד את זה ובעצם לשתוק, כדי לא להיכנס למלחמה הזאת ובעצם להגיד עולם כמנהגו נוהג, מבחינת מבנה הסמכויות. רק את פרוצדורות הפרסום להסדיר. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אדוני יושב הראש, אפשר לשאול? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, אנחנו לא פותחים דיון נוסף. אנחנו בהכרעות עכשיו. אדוני יושב הראש, ווליד, מקובל עליך? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> צריך להתייחס במפרט הממשלתי לייחודיות של הרשויות בנושאים שמעניינים אותם. ואני לא חושב שצריך שני מפרטים. האזרח לא צריך להתעסק עם שני מפרטים. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> יש, יש בהחלט. כי אתם לא קובעים היום במה המפרט הרשותי עוסק. היום, היום, היום. נקבעים מפרטים רשותיים בתחומים שיש בהם נותני אישור, היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מבין את הצורך של כל רשות גם לשמור על דברים שהיא תרצה לשמור בתחומה וייחודיות שתרצה שיהיה לה. מצד שני, האזרח לא צריך לבוא, הנה המפרט של הממשלה והנה המפרט של הרשות. וזה אני עושה "וי" וזה אני עושה X. כי לא עניתם. הרי כל הרעיון של הרפורמה לא לשגע את האזרחים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הבעיה שיהיו מפרטים רשותיים שונים בין עיר לעיר. זאת אומרת, המפרט הארצי לא יוכל לשקלל את זה, כי בעצם לכל רשות תהיה ורסיה משלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ועל כן המפרט של המדינה מדגיש את הזכות של הרשויות לדברים שמייחדים אותם. והרשות לא צריכה לבוא לאזרח עם ספר בדברים שהיא רוצה ממנו. הנושאים המעטים שהיא רוצה להדגיש, שהם לא מפרים גם את הפרטים שישנם במפרט הממשלתי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לדעתי זה המצב החוקי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אפשר שאלה? במצב כמו שאתה מתאר, מותר לרשות המקומית לחייב עסק בהתקנת ארובה מיוחדת? לא. אבל היום היא כן עושה את זה ורואה את זה כחלק מהסמכות שלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא בטוח שלא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אם הכניסו את הקריטריון למשרד של הממשלה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הממשלה לא קובעת את זה. אבל יש רשות מסוימת שהמבנה הספציפי, לאור המיקום שלו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמובן לעסק הספציפי הזה. אבל אם שם לא נקבע וצריך את זה, אנחנו פה מביאים דוגמאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, נתנו פה דוגמה למשל לעניין הרעש, בסדר? קבוע בחוק 70 דציבלים ואומרים לאור המבנה של הרחוב, העירייה מבקשת לצמצם את זה ל-50 דציבלים. כי יש פה צפיפות מאוד גדולה וכו'. עכשיו, הממשלה לא תוכל עכשיו להגיע לכל ישוב ולכל רחוב לדעת. הרשות המקומית יודעת להסתכל על הדברים שמאפיינים אותה. ולכן רוב חברי הוועדה, היה פה קונצנזוס שחייבים שיהיה מפרט רשותי, כי בסוף יש פה מאפיינים יחודיים לכל רשות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל מפרט רשותי, עוד פעם לסבך את הבן אדם עם שני מפרטים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא לא אמור. גם בסוף צריך לזוכר שהסמכות והאחריות היא על הרשות המקומית. הם אלה שחותמים על הרישיון, לא הממשלה. הם אלה שגם מפקחים, לא הממשלה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> צריך אולי להגדיר מהו מפרט רשותי, לצד מפרט ממשלתי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה היה ליבת הדיון הקודם, שהוא היה מאוד קשוח להגדרה מדויקת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר לפרט. אפשר להוסיף להצעה המקורית שהובאה על ידי הוועדה "בלבד המסמכים, התנאים וההחלטות האמורות הם בעניינים הנוגעים למרחב הבטיחותי, בטיחותו או בריאותו של הציבור, לרבות מפגעים" או משהו כזה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אבל מה זה הכל? אני אומר, זו בדיוק הבעיה. אם אתה נותן את זה, זה בדיוק הכל. אבל הבעיה היא אחרת גם, אני רוצה להגיד שנייה. יש היום באמת בדיונים מורכבים מה הסמכויות לעניין חוק רישוי עסקים, בין הרשות המקומית לבין השלטון המרכזי. בסדר? זה בא אגב כל מיני סוגיות של עסקים מאוד מורכבים וכו'. אני לא רוצה לפרט את זה פה. ואני לא חושב שנכון, אגב הדיון שאנחנו מנסים לעשות על המפרט הרשותי, בעצם כבר לפרק את הפצצה הזאת, מה בדיוק הסמכות של הרשות המקומית, מה בדיוק הסמכות של השלטון המרכזי וככל שמגיעים לפירוט כזה אנחנו בעצם מתחילים לעשות את ניתוב הסמכויות האלה, שהוא באמת מאוד מורכב וקשה להכריע לגביו. ולכן אני מציע לא להיכנס לפירוט סמכויות, מה כן ומה לא, כי אז איפה שפירטת תיאורטית יש סמכות אין סופית לשלטון המקומי להכריע. ואנחנו יודעים שזה היום מאוד מורכב. יכול מאוד להיות שצריך בנקודות קצה לגעת. זאת אומרת, מקומות של סתירה, שלא ניתן ליישם מפרט ממשלתי לאור דרישות מקומיות. יש טענות שזה קורה. זה מאוד מורכב. שוב, אנחנו מתחילים להגיע לאזורים מורכבים. ההצעה היא לא לגעת בזה פשוט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להשאיר את זה ככה, בלי הסיפא? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> בלי הסיפא. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה נושא ששווה דיון. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> בוודאי, חד משמעית. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבינה לגמרי אותם ואני מבינה את מה שאתם אומרים. זה מוקש שצריך לפרק אותו. האם אנחנו יכולים כרגע לפרק אותו, מבחינת סד הזמנים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כנראה שלא. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> נראה לי שלא. אני כן מציעה, ואני מניחה שכולנו נהיה פה תמימי דעים, להביא את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין ספק. זה מה שנקרא, זה על הראש של יושב הראש. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תדאג שבאותו יום אתה לא תחליף את ווליד, לא אני ולא אף אחד אחר ואתה תוביל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא << יור >> לא שמעתי. מה הייתה ההערה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הממשלה אומרת, ובצדק מסוים, שיהיה קשה במסגרת חוק ההסדרים והזמן הקצר שאנחנו נתונים בו, לדון בסוגיה המורכבת שהעלית ביחס לסמכות שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אבל כן יצטרכו לקיים על זה דיון בוועדה. ואני הצעתי שזה יהיה באחריות יושב הראש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. בגלל שכבר נעשה דיון פה בוועדה באמת על הדבר הזה. אנחנו נשב אני, האוצר, חברי הכנסת, נגיע לסיכום בעניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. ואנחנו משאירים את העניין של אישור המועצה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה להחלטתכם, זה גדול עליי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף 2 ייכתב שהוא מתייחס רק לכך שהמפרט הרשותי טעון אישור המועצה. << אורח >> ליאורה עופרי: << אורח >> רגע, אולי לא הבנו. אפשר הבהרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע חבר'ה, אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, מה עשינו לגבי ברירת המחדל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד לא נגענו בו. בסדר? הסיפור הזה של מפרט הרשותי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני פונה לתומר כיועץ משפטי, רק צריך לוודא באמת שהסעיף זה לא מייצר איזה שהיא פרשנות של תוספת סמכות או הכרעת סמכות. הדבר הזה, אני רק שם לתשומת ליבכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני רק אומר, הזכרנו את זה קודם, אנחנו נצטרך להוסיף בסוף החוק הוראת מעבר שמשמרת את תוקפם של המפרטים הרשותיים כפי שפורסמו עד היום. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אפשר שאלה? לא בטוחה שפשוט הבנתי מה אתם מבקשים להשאיר ולהוריד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אחזור שוב. בפסקה 1, המילה "ובלבד שמסמכים" וכו', תימחק. ופסקה 2 תאמר שמפרט רשותי טעון אישור מועצת הרשות המקומית. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כלומר באופן כללי כל המפרט טעון את אישור מועצת הרשות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אני רוצה להגיע למנגנון ההכרעה ולסיים את הדיון, כי אנחנו צריכים ב-14:00 לסיים את הדיון. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> יש בעייתיות עם המנגנון שאדוני הציע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתעלם מהמנגנון שהצעתי, מה אתה מציע? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אין לנו כרגע הצעה. אנחנו נצטרך לחזור אל הוועדה לקראת הדיון הבא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז גם על הנקודה הזאת גם נשב, נדבר ונגיע להחלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק מציע שביחס לסעיף 2 בעניין ההכרעה "סירבה הוועדה להסדרה", אני בסעיף 2. "סירבה הוועדה להסדרה להציע שינוי במפרט האחיד לפי פניית השר נותן האישור. החליטה להציע שינוי במפרט האחיד שאינו תואם הצעת השר נותן האישור או שלא החליטה בעניין הזה בתוך 21 ימים". נראה לכם סביר? << דובר >> לירון אדלר: << דובר >> לא, אולי לא החליטה ממש בעניין, אלא החליטה אם להביא את זה לדיון. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אם זה החלטה על עצם קיום הדיון, בוודאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מה זאת אומרת? היא צריכה לתת החלטה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אמרו פה דברים שונים, אז לכן אני רוצה להבין מה בדיוק נאמר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם היא סירבה הוועדה או שלא החליטה תוך 21 ימים, בסדר? היא צריכה לסרב תוך 21 ימים או אם היא לא החליטה ראשי השר נותן האישור להביא את ההצעה בפני השר הממונה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> יש פה רק בעיה אחת. שיש פה בתוך הזה "החליטה להציע שינוי במפרט האחיד שאינו תואם את השר". הרי מה קורה? נגיד הוועדה משתכנעת שיש טעם בסוגיה, כשלעצמה. והיא אומרת אנחנו נדון בה. עכשיו היא בוחנת את ההצעה שהשר הציע והיא אומרת אני חושבת שצריך לעשות בה תיקונים. יכול להיות שייקח לה יותר מ-21 יום להציע את התיקונים הקונקרטיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז הוא יגיד שאני עושה תיקונים והם יודעים שהוא הולך לענות. זה לא שהוא לא ענה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לעצם קיום הדיון, 21 ימים נשמע סביר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, אפשר גם לקצוב לוחות זמנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להוריד את המכתב "סירבה הוועדה להסדרה להציע שינוי במפרט האחיד לפי פניית השר נותן השירות או שלא החליטה תוך 21 יום, רשאי השר לעבור". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, זה אותו דבר. אבל בסדר. << אורח >> דוד ימין: << אורח >> לא, מה שמדייק תומר זה שלא סירבה, אבל גם אומרת אני רוצה לדון בזה ולוקח לה שלושה, ארבעה, חמישה חודשים לדון בזה. כי זה עמוק. זה נושא שהיא רוצה ללמוד מאפס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז היא תגיד עוד שנתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא סביר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז היא תגדיר כמה לוקח לה. נגיד לוקח לי 60 יום ואני מחזיר תשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צריך לקבוע זמן. אני הצעתי 21 יום. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, אבל 21 יום לדון בנושא שהוועדה לא מכירה, בסדר? הרי מה הסיטואציה כאן? השר שולח לוועדה בקשה לדון בנושא שהיא לא מכירה. כלום. ללמוד מאפס נושא מ-21. אם הוא נושא קטנטן, פצפון, מאוד הגיוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש להניח שלא תגיע פנייה בפעם הראשונה. זה שר, אתה יודע. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא בהכרח, לא בהכרח. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני לא יודע איך זה יהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז כמה זמן אתם רוצים? צריך לקבוע פה זמן. גם לוועדת ההסדרה צריכים להיות כללים. היא צריכה לפעול בצורה יותר מהירה מכל משרד ממשלתי אחר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אנחנו לא מתווכחים על זה, בוודאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוגמה ומופת. כמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 60. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה 60 יום? זה שערוריה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רוצה להציג מן הצד השני. קבעה הוועדה לוחות זמנים. בא השר וביקש ממנה לדון בנושא חדש. בעצם מה שאתם אומרים משבש לחלוטין את כל לוחות הזמנים האחרים של הוועדה. כי אם על כל דיון שכל שר מציע היא עכשיו צריכה לדון תוך 21 ימים, אז איך נראית עבודת הוועדה באופן קבוע? לכן יש איזה שהוא היגיון בזה שלצורך העניין היא אומרת אני דנה תוך 21 ימים וגם היא מציגה לו את לוחות הזמנים שבהם היא מבקשת לדון בזה. היה והוא לא מרוצה מלוחות הזמנים שהוועדה מבקשת לדון, הוא יכול לגשת לשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה נשמע לכם בסדר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בסדר. אם הוא מסכים שהיא תדון יותר זמן, אז בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, זה נראה לכם בסדר? << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כן, זה נשמע הגיוני יותר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת היא צריכה לענות, אבל היא לא צריכה לדון. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> היא משיבה האם כן או לא והיא אומרת מהם לוחות הזמנים שבהם היא תשיב. ואז האפשרות לגשת אל השר לענייני רגולציה היא פתוחה בפני השר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש מועד ללוחות הזמנים האלה? יש בסוף איזה מגבלה על לוחות הזמנים או שזה for good? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> הרי בסוף מה קורה? אנחנו אומרים שנניח תוך 21 יום היא נותנת תשובה שלילית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איתן, כל מה שאתם מדברים עכשיו תלוי מה ההחלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תכף נגיע ל-5. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל זה תלוי בזה. אם ברירת המחדל זה לשר נותן האישור אז כל הדיון הוא אחרת. אם ברירת המחדל הוא השר נותן ההסדרה, זה אחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, אני מציע כבוד יושב הראש, מכיוון שהגעת ולקחת על עצמך את הנושא הזה של המנגנון ההוא, גם את המנגנון הזה תיקח לעצמך. נסיים את הדיון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו חייבים דיון נוסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, יהיה דיון נוסף. אנחנו קראנו הכל, הכרענו בכל. נשארו שתי נקודות שרק צריך לקבל בהן הכרעות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נגיע להסכמות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הנושא של מי השר? על השר נותן האישור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, זה הכרעה. זה שתי נקודות << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אז הדיון הבא ייפתח בסעיף 5? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> והרשויות המקומיות גם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שני אלה, שני נושאים. אז אנחנו נבקש ממשרד האוצר עד הישיבה הבאה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בדיוק. אנחנו נקבע ישיבה נוספת. עד אז אנחנו נגיע לסיכומים עם כל הנושאים ויפורסם נוסח אחרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, תהיה עוד ישיבה נוספת בנושא הזה. בישיבה הבאה ידונו שני הנושאים הללו. עד אז הממשלה יחד עם הוועדה יגיעו לנוסח מוסכם והסכמות. הנושא ידון כאן ותתקבל הכרעה. חברים, תודה רבה על הזמן שהקדשתם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>