פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
21/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 13:00
סדר היום:
 << הצח >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
רון כץ
בועז טופורובסקי
לימור מגן תלם
יבגני סובה
מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:
סימון דוידסון

מוזמנים: 
 שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי
 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
		הראל שליסל
	–
	רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים, משרד האוצר

	נעם דן
	–
	רפרנטית תעשייה, מסחר ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

	טלי ארפי
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

	הילה אורן שפיס
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	גלית יעקובוב
	–
	עו"ד, משנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	איגור דוסקלוביץ
	–
	הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

	ינון אלרועי
	–
	משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

	רועי ברית
	–
	מנהל מחלקה בכיר יעוץ משפטי, משרד התקשורת

	דודי קופל
	–
	עו"ד, יועץ משפטי בפועל, משרד האנרגיה

	אנואר חילף
	–
	הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

	אייל פרובלר
	–
	יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	רחל גור
	–
	עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	אלעד מלכא
	–
	מנכ"ל, האינטרס שלנו

	צחי ברקוביץ
	–

–
	עו"ד, רשות התחרות



	
	

	משתתפים באמצעים המקוונים: 
	דניאל זלוטניק
ד"ר גלעד גולוב
יניב גיאת
	 –
 –
 –
	עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד.
מנכ"ל, מכון התקנים
מהנדס, משרד האנרגיה









	
	

	ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגיל כספי

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים














































	
	



<< נושא >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << נושא >>

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו שמחים, בעצם, לקיים את הדיון האחרון של ועדת הכלכלה בחוק ההסדרים. כל הכבוד לחברי הכנסת, אלופים, עבדתם קשה, הייתם פה. באמת, רואים את אותם חברי כנסת מסורים, מיכל שיר, לימור מגן תלם, אביר קארה הוא לא חבר כנסת, הוא לא נחשב ורון כץ. אביר קארה הוא חיה מיוחדת, הוא סגן שר שחרוץ יותר מחברי הכנסת בנושאים שבליבו ובאמת היה איתנו שעות על גבי שעות, שמחים שאתה פה. 

זה הדיון האחרון שלנו, פרק כ"ג מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). דיון בסעיפים 107-109 פקודת היבוא והיצוא וחוק ההתקנים. דיון בסעיפים 110 ו-111 – תיקון חוק מקורות אנרגיה. דיון בסעיף 116 – טלגרף אלחוטי.

אנחנו שמחים שהשרה אורנה ברביבאי מצטרפת אלינו ומכבדת אותנו בנוכחותה. החוק הזה ביסודו בהובלת משרד הכלכלה יחד עם המון משרדים שנרתמו ובנו קואליציה של משרדי ממשלה. גם האוצר, גם הבריאות, גם המשפטים, גם התקשורת, תוסיפו לי את אלה ששכחתי, גם החקלאות ועוד ועוד. אבל ביסודו הוא רפורמה כלכלית ביבוא ואנחנו שמחים שאת איתנו.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואם תסכימי אחרי ההצבעה, בסוף ההצבעה כשנברך על המוגמר, ניתן לך לברך ולהגיד כמה מילים, בסדר? טוב לך להיות פה אחרי שזה הוצבע. את יכולה לצאת ולמצוא את עצמך שזה לא עבר.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

לא, אני מעדיפה להיות כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז תישארי, תישארי. 

אני מעביר את המושכות ליועץ המשפטי של הוועדה להוביל את ההצבעות ואת ההסתייגויות. היו הסתייגויות לחוק הזה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

קיבלנו הסתייגויות מחבר הכנסת אלי כהן, הן הוגשו לאחר המועד שקצבת להגיש הסתייגויות, אז זה שיקול - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נדון באחת בלבד אם יש בה הערה מהותית לחוק כדי שנכבד אותו, עשינו את זה לאחרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הוא גם לא פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נקריא את זה, כן. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

	אתה רוצה שנמתין לו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, לא, אנחנו נעשה את זה עכשיו. תקריא ונצביע, וזהו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. הוא הגיש ארבע הסתייגויות, הן כן מהותיות כלומר הן לגופו של עניין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אחת אני מאשר, בלבד. סך הכול הם רוצים גם להגיע עם זה למליאה, אני מאשר אחת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז אני פשוט אבחר?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תבחר את הראשונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. בסעיף 107 בסעיף 2(ג) המוצע אחרי המילים "בצו הפיקוח והסדרה של ייבוא טובין יבוא באישור ועדת הכלכלה". למעשה מה שמבקש חבר הכנסת כהן זה ש - - - להצהרה, תיעשה באישור ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שמענו את ההסתייגות, אנחנו לא מקבלים אותה. אני לא מקבל אותה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא אושרה

בואו נעבור להצבעות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי, אז אני מציע שאנחנו כמובן מצביעים סעיף-סעיף. הסעיף הראשון הוא סעיף 107 שעניינו תיקון פקודת היבוא והיצוא וכאן כמובן הוועדה השלימה את הדיון בכל הסעיפים, אני אפנה את תשומת הלב רק למקומות שבהם נדרש נוסח מעודכן שבעצם מעגן את העקרונות שהוסכמו כאן בוועדה. 

הנושא הראשון הוא בסעיף קטן (2)(א)(ד). למעשה כאן מדובר בחריגים לחובת הגשת הצהרה. אני מציע שתקריאו את הנוסח, נציגי הממשלה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אני אקריא את כל סעיף ד' כפי שסיכמנו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בקול ולמיקרופון, את גם יכולה להוריד את המסכה כשאת מדברת. ולהציג את עצמכם, החבר'ה כל היום קשה להם לדעת מי מדבר.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

גלית יעקובוב, המשנה ליועצת המשפטית במשרד הכלכלה. 

"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ההוראות שיקבע השר בצו הפיקוח לעניין סוגי הטובין כמפורט להלן יחילו חובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח במקום חובת הגשת הצהרה. ואולם השר רשאי בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה להחיל בצו הפיקוח חובה להמציא הצהרה בלבד או אישור דגם חלף אישור משלוח לגבי טובין כמפורט להלן או סוגי טובין כאמור כפי שיקבע ובלבד שישוכנע כי קיימת אפשרות לפקח על ייבוא הטובין ולאכוף את הוראות הפקודה בעניינם".

פסקה 1 – "טובין שחל עליהם תקן רשמי והם מסוג ציוד הרמה, ציוד לחץ, אביזרים ומכשירים המשמשים במערכות גז פחמני מעובה, גז בישול ובכלל זה מכלי גז, וסתים, מונים, ברזים, צנרת, מכשירים צורכי חשמל, אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש, ברזל לזיון בטון, מתקנים לילדים במגרשי משחקים, צעצועים לילדים עד גיל 3, מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, כבלי חשמל למתח נמוך ובינוני".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לעניין הפסקה שהקראת, אם אני מבין נכון הסמכות של השרה בהמלצת הממונה על התקינה ובהתייעצות עם השר הממונה להחיל בצו חובה להמציא הצהרה בלבד או אישור דגם חלף אישור משלוח, בעצם זה רלוונטי רק לפסקה הזאת, כי בשאר הפסקאות יש כבר סמכות לשרה לקבוע חלופות או חריגים ספציפית לגבי כל מקרה שמנוי באותה פסקה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון, זה מה שדיברנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

צריך לדייק את זה כי זה לא ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בנוסח הסופי תדייקו, אבל המהות הוסכמה. איזה סעיף זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני אעבור על כל הנושאים שנותרו פתוחים ב-107.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

על כל הסעיפים או, על 107?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בבקשה, תמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

107 כולו בעצם תיקון לפקודת היבוא.

פסקה נוספת שנוספה בעקבות הדיון האחרון היא פסקה 4. אני אקרא אותה –
"טובין שחל עליהם תקן רשמי והם מסוג: דודי חשמל ומערכות סולאריות, אבני חיתוך והשחזה בתרמוסטטים; השר יקבע את החובה להמצאת אישור דגם ואישור משלוח לעניין טובין כאמור כך שתחול לתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק התקנים (תיקון מס'...) התשפ"ב-2021 כנוסחו בחוק התכנית הכלכלית, ובתום השנה כאמור יקבע השר לגבי טובין כאמור חובה להמצאת אישור בדיקת מעבדה לצורך אישור דגם בנוסף לחובת הגשת ההצהרה שתחול לתקופה שלא תעלה על שנה; בתום התקופה כאמור, יקבע השר לגבי טובין כאמור" כאן כתוב "חובה להגשת הצהרה בלבד בהתאם להמלצת הצוות" ואנחנו נחדד כאן שלמעשה יקבע השר חובה להגשת הצהרה, אלא אם כן החליט השר אחרת לאחר קבלת המלצת הצוות, כי אנחנו בעצם לא יודעים מה הצוות ימליץ.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

מה גלית יש בעיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

את רוצה להסביר?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אני רוצה להסביר. בסופו של דבר אמרנו שההסכמה שעלתה פה בוועדה בפעם הקודמת הייתה להחריג את המוצרים האלה לתקופה של שנה כשאמרנו שאחרי השנה זה יהיה קבוצה מס' 2 ואחר כך זה יהיה בהתאם להמלצת הצוות, כמובן שברירת המחדל בחוק היא הצהרה ולא שום דבר אחר, אלא אם כן ימצאו משהו.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

אנחנו מדברים על שלושת המוצרים הספציפיים שעלו בפעם שעברה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון, דודי שמש וחשמל, מערכות סולאריות, אבני חיתוך והשחזה בתרמוסטטים.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

אני רוצה לומר שברמה העקרונית, יושב ראש הוועדה, הגעתי לכאן כדי להגיד את זה. מבחינתי אין סיבה להחריג אף מוצר שאינו קשור לעניין בטיחותי. יש פה מומחה תוכן, איפה איגוד ידידי? 

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

פה.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

כאן, שלום לך. עבר פריט-פריט ועוד ימשיך לעבור עד דצמבר, למרות שפה אנחנו נסיים את כל הרפורמה בעזרת השם ואין שום הצדקה לתת הנחה כזאת או אחרת למי שלא עומד בקריטריון של בטיחות. אחרת זה פותח את כל העניין, למה אלה כן ואלה לא? אין פה שום עניין חלילה נגד תעשייה מקומית, להיפך, אנחנו רוצים להגביר תחרות, רוצים לחזק ולשבר ואיפה שנצטרך לסייע כמשרד הכלכלה לתעשייה המקומית, נעשה את זה ברצון רב. אבל מבחינתי להחריג מוצרים אך ורק אם מישהו ביקש ולא כי יש הצדקה של בטיחות לא רלוונטי כפי שלא היה רלוונטי למוצרים אחרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני חולק על דעתך באופן מוחלט. הוועדה הזאת לא מקבלת הוראות מהממשלה והיא סוברנית להקשיב לכל הכוחות שפועלים בסוגיות בכנסת והיא מאזנת בין כל העמדות שנשמעות בשולחן, בין היבוא והיבואנים והאינטרסים של היבואנים, לבין היצרנים והייצור בארץ. שמענו קולות שדוד שמש הוא דבר מסוכן כי הוא משלב מים וחשמל.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

הוא מוסמך למכור - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע סליחה, לא קטעתי את דברייך אז תני לי להשלים, את אורחת שלנו בוועדה. דודי השמש משלבים חשמל ומים, הם ביקשו החרגה. הבקשה של היצרנים הייתה להחריג 14 מוצרים, בסופו של דבר הם הגישו ארבעה מוצרים להחרגה. כבלי החשמל הוחרגו עוד בטרם החל הדיון על החרגות בברכת המנכ"ל ובאישורו.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שלושה מוצרים אחרים נשארו והם נדחו ביישום בשנה, הם לא הוחרגו. היישום והתוקף של החוק לגביהם הוא אוטומטי בתוך שנה, בשנה הזאת הם נערכים לכל ההיבטים. אני חושב שההחלטה הזאת היא מידתית והיא לא נעשתה בגלל שמישהו כזה ביקש, אלא משיקולים שהקשבנו להם בקשר רב. בכל אחד מהמוצרים האלה היו טענות על בטיחות ועל היערכות ואנחנו קיבלנו את הבקשה הזאת ואני חושב שזה מידתי ומכובד, ואין להציג את זה כאילו מישהו פה הפעיל לחצים על הוועדה וכולי.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

ינמק יו"ר הוועדה מה ההצדקה למוצר כזה ולא למוצר אחר?

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

ברשותכם, ברשות השרה והיו"ר, יש לי אולי הצעה שיכולה לפתור פה את הסוגייה הזו אם תסכימו עליה. היינו בדיונים ואני מבין את הצורך גם ברמה של הבטיחות ואני מבין גם את משרד הכלכלה שהוא אמר שיש מומחה שהוא מומחה התוכן לעניין הבטיחות. עם זאת ובגלל שאנחנו כבר בדיונים מתקדמים, אני חושב שיהיה נכון, שנה זה באמת הרבה זמן אבל אפשר לתת חצי שנה להתארגנות ואחרי חצי שנה להחיל את החוק, אם זה מוסכם על היו"ר ועל השרה אני חושב שאפשר להתקדם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני מוכן שזה יהיה לחצי שנה ולאחר חצי שנה לשרה תהיה סמכות לבדוק את הנושא הזה ולהחליט אם היא מאריכה את זה או שזה נשאר רק חצי שנה.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

טוב, אז בתום חצי השנה ההחלטה תהיה בסמכותי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

השרה תחליט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כרגע זה מוחרג לחצי שנה, אני רוצה לנסח, אתם תנסחו את המשפטי של זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל יו"ר הוועדה כרגע נקבע בנוסח שבברירת המחדל זה עובר להצהרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נשנה את הנוסח. אז תקשיב עד הסוף ואז אתם תביאו לנו את הניסוח עד סוף הדיון הזה. זה מוחרג לחצי שנה, בחצי שנה הזאת השרה תבדוק את שלושת המוצרים, אם היא רוצה לסיים את החרגתם בסוף אותה חצי שנה הם נכנסים למסלול הרגיל, אם היא מצאה שחלק מהטיעונים או השיקולים מצדיקים הארכה מכל סוג עבור המוצרים הללו, זה יהיה בסמכותה לצרף אותם למוחרגים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ואם אין התייחסות בכלל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אם אין התייחסות זה יהיה עד שנה והם יצטרפו למסלול הרגיל כפי שהוחלט קודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מה ברירת המחדל במידה והשרה בוחרת שלא להתייחס?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הוא שואל מה קורה אם לא פעלת.

לא משנה, בסדר, עכשיו את הסעיף הזה אתם תנסחו, את הפסקה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

רגע, אבל מה ההחלטה על ברירת המחדל? איך תראה ברירת המחדל הזאת?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תנסחו את הפסקה הזאת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

יש חצי שנה שלה ואז ברירת מחדל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם תנסחו את הפסקה הזאת.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אם אני מבינה נכון הכוונה היא ככה – תוגש הצהרה שתוקפה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה והשרה תוכל להאריך תקופה זו בחצי שנה נוספת אם מצאה שיש לכך הצדקה בטיחותית ומקצועית. בתום התקופה כאמור יקבע השר לגבי הטובין כאמור חובת הגשת" - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אלופה, כל הכבוד שעשית את זה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

רק לצורך הפרוטוקול אתה מדבר על שלושה דברים, נכון?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן. דודי שמש, סכינים להשחזה, לא, כבלים מוחרג היה עוד.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

בגלל זה ביקשתי מיושב הראש שיגיד את זה לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

דודי שמש, תרמוסטטים וסכינים להשחזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רגע גלית, שלא תהיה פה תקלה, שנייה. בכל מקרה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שנייה חבר'ה תנו לעשות את העבודה המשפטית.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

התקופה הראשונה היא חצי שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

היא חצי שנה, לא עד חצי שנה. ולאחר מכן?

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

לא יהיה לאחר מכן - - - אחרי חצי שנה זה ייגמר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

השרה, בשביל הדיון באפשרות שאולי תגלי מידע אחר.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

השארתם לי את זה פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז תשאירי את זה, אל תגידי שלא יהיה אחרי חצי שנה, תגידי אני אבחן ואחליט.

חברים, הסעיף הזה מאחורינו. תמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תודה אדוני.

התיקון הבא הוא לעניין סעיף 2(ו). כאן מדובר על טובין שחל עליהם סעיף 9(א)(5) לחוק התקנים שדנו בו. גלית את רוצה להקריא את התיקון שאתם מבקשים?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אנחנו מדברים על ה- Conformity Assessment Body, נכון?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז תקריאי פשוט את הרישא של סעיף קטן (ב).

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אוקיי. אני רק אזכיר את הרקע, דיברנו על זה שמי שרוצה להתבסס על תקינה זרה - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

מה זה סעיף קטן (ב), רגע איפה זה? איזה עמוד זה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

עמוד 4.

דיברנו על זה שמי שרוצה להתבסס על תקינה זרה צריך להביא אישור של מעבדה שהוסמכה על ידי מי שחבר בארגון ILAC כשלמעשה אמרנו שכשהתקינה הזרה דורשת איזשהו מסמך נוסח זו תהיה תעודה של ה-Conformity Assessment Body באותה רגולציה. בהתאם לבקשות שקיבלנו והן נכונות הוספנו "תוגש ל-Conformity Assessment Body או מעבדת בדיקה" שזה מכון התקנים או המעבדות המוכרות שלנו "בדבר המידע בדרישות אסדרה זרה וזאת כאשר הדרישה לתעודה זו מופיעה באותה הסדרה. "לעניין זה Conformity Assessment Body גופי הערכת התאמה על פי דרישות אסדרה זרה."

זאת אומרת, אישרנו גם Conformity Assessment Body וגם מכון התקנים ומעבדות הבדיקה שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר גמור, זה 107?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש עוד תוספת. סעיף קטן (ג).

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. 

"על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), לעניין הוכחת עמידת הטובין בתקנים שעניינם מסמוך ותיעוד רשאי הממונה לבקש מהיבואן לצרף מסמך חלופי לתעודת הבדיקה כאמור בסעיף קטן ב(1) המעיד על העמידה בדרישות הרגולציה הזרה, למעט הצהרת יבואן בדבר עמידה בדרישות כאמור."

זה עלה בעקבות הדיון האחרון שעלתה פה ההתייחסות לגבי תקני מסמוך ותיעוד שבהם קשה, לא ניתן או שניתן בקושי להביא ILAC ורוצים להביא איזשהו מסמך חלופי. התייעצנו והמסמך החלופי אכן אפשרי בהתאם לדרישות שתיתן הרגולציה והממונה יפרט את המסמכים הנדרשים כמובן בהוראות שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

על מה דיברתם כאן מבחינת תקנים שעניינם מסמוך ותיעוד? זה תקנים שעניינם שמירה על תיעוד ומסמוך?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

איגור יתייחס.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

לא, זה תקנים שהם למעשה מבוססים על, בעיקר מדובר בתקנים שדנים בחומרים כימיים או תקנים שדנים בפלסטיק נניח למזון. רוב הדרישות שבתקנים זה למעשה התאמה לרגולציה, לדירקטיבות או לתקנות אירופיות ולחלופה גם לאמריקאיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. מה שלא כל כך מחודד כאן זה היחס בין ההוראות האלה כי ברירת המחדל היא בעצם להגיש תעודת בדיקה של ILAC וכאן זה בעצם חלופה? חלופה פרטנית או שיהיו הוראות או הנחיות כלליות לגבי התקנים שעניינם מסמוך ותיעוד?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

הוראות פרטניות, יהיו הוראות פרטניות מול כל תקן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הוראות פרטניות לכל יבואן או איזושהי הוראה כללית?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

לא, לא, כללי לתקן, לא ליבואן, פר תקן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז זה לא כתוב. אם כך, זה בעצם שהממונה אמור לקבוע בהנחיות או בהוראות שלו אפשרות לצרף מסמך חלופי לתעודת הבדיקה באותם מקרים, אם אני מבין נכון.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מקובל? רז אתה לא תשנה לנו את החוק עכשיו. אל תעשה מחטפים של הרגע האחרון.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

חלילה וחס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז הערה רק כפי שהוסכם במשרדי הממשלה, לא הצעות לתיקון.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

רז הילמן מלשכת המסחר, באמת זאת בקשה שלנו הסעיף הזה. פשוט הנוסח של ההסמכה לממונה על התקינה הוא לדעתי קצת מצומצם. בעצם מאפשרים לו את זה רק בתקנים שעניינם מסמוך ותיעוד ואני חושש שתהיה סיטואציה שיהיה תקן שיהיה קשה לשייך אותו לקטגוריה הזו של מסמוך ותיעוד ולכן מה שחשבתי שנכון לייצר הגדרה שהיא קצת יותר רחבה. למשל תקן 2302 שהוא התקן שבעניינו בהתחלה פניתי, זה תקן שעוסק גם בסימון ואריזה ותוויי, אני פשוט חושש מסיטואציה שבדיעבד יגידו שהנוסח לא יכול להתייחס לתקנים מהסוג הזה. לכן אני מציע שקצת נרחיב את ההגדרה, זה בסך הכל ממילא רק סמכות לממונה לקבוע דברים. אז כשזאת סמכות לממונה, יכולה להיות סמכות רחבה יותר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא כל כך ברור לנו מה הרחבת.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אין לנו התנגדות להכניס את המילה "סימון".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

איפה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

"תקנים שעניינם סימון, מסמוך."

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה עוזר לך המילה הזאת?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני מציע שעניינם, השאלה אם זה - - - 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

מסמוך ותיעוד זה הינו הך. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

סגור. גמרנו 107?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רגע, אני רק רוצה לחדד. מדובר על סימון באיזו מסגרת? בתהליך הייצור?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

את הסימון הזה אפשר להשלים אותו. אם עוד פעם מדברים על אותו תקן 2302 למעשה סימון הוא תואם את הרכב החומר שהוא מסומן ואזהרות בהתאם להרכב החומר. בנוסף גם הסימון הזה בישראל כמו בכל המדינות הוא למעשה צריך להיות בשפה העברית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו נקבל ממשרד הכלכלה איזושהי הגדרה יותר מדויקת לתקנים האלה ככל שיהיה צורך כדי שזה יהיה ברור. כתוב כרגע משהו שאני לא בטוח שהוא כל כך ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לכם זה ברור מה זה סימון? היועצת המשפטית?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר, תשים את המילה סימון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. אז אנחנו נחדד את ההגדרה. ויש כאן סעיף קטן (ד) שקבעתם הגדרה לתקינה זרה ולדעתי הוא מיותר.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון כאן הוא מיותר, אנחנו נתייחס אליו בהמשך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שיש לנו עוד תיקון לעניין הבקשה של נציגי הממשלה לעניין הסעיף שנוגע לוועדת החריגים. אתם ביקשתם שם להסיר הוראה שהוסכם עליה בוועדה לעניין הצו שהשר רשאי לתת בהתקיים חשש מידי לפגיעה באינטרסים שונים ללא המלצת ועדת החריגים והוועדה החליטה בדיון הקודם לקבוע שהשר יוכל לעשות את זה לרבות על סמך הודעה מאת מעבדה מוכרת.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. אין לנו התנגדות לזה, רק שאנחנו חושבים שהמעבדה המוכרת היא לא שונה למשל מגופים אחרים שהם בעלי עניין בתחום הזה. כמו למשל קיבלנו פנייה מ-"שלום הילד" ולכן אנחנו רוצים לשנות את זה – "על אף האמור בסעיף זה רשאי השר לרבות על סמך פנייה שהתקבלה מהציבור לפנות לוועדה."

זאת אומרת, הפניות יהיו לשרה של כל מי שרוצה לפנות והיא זאת שתפנה לוועדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מקובל? אחלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי בסדר, אז למעשה ניתן להצביע על סעיף 107 שעניינו "תיקון פקודה היבוא והיצוא עם כל התיקונים שעכשיו דיברנו עליהם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן. אדוני תציג את עצמך.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

אייל פרובלר, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים. בקשר לסעיף הקודם, חצי שנה אדוני, חצי שנה שהיא לא מספיקה בהקשר הזה. אני מזכיר לך שההחלטה הקודמת הייתה שנה בקבוצה אחת ושנה בקבוצה שתיים, ונקודה. אפילו לא דובר על שלוש. אתם מורידים את זה עכשיו לחצי שנה בלבד. מבחינתנו, עוד פעם, אנחנו כבר דיברנו והתעשיינים היו והסבירו את המצוקות. חצי שנה לא מספיקה לנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני שמעתי את ההערה הזאת ואם השרה תמצא לנכון ותשכנעו אותה שזה יימשך לשנה ושנתיים, תנהלו איתה דיאלוג, אני חושב ששרת הכלכלה אמורה לדאוג גם לתעשיינים.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

בוודאי, היא גם דואגת לתעשייה ואנחנו מבקשים בהקשר הזה במקום שנתיים, שנה בקבוצה אחת - - - 
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

היא תשב אתכם ותקשיב לכם ואם תשכנעו זה יהיה שנה, אולי זה יהיה שנתיים. אבל תשבו איתה ותציגו את מה שהצגתם פה במהלך הדיונים.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

אדוני, אבל אני חושב שפשרה במקום שנתיים, שנה זו פשרה יפה בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, אבל אנחנו ממשלה וכנסת והשרה ביקשה בקשה והיא מידתית ואנחנו מכבדים אותה. זה לא לשביעות רצונכם אבל זאת ההחלטה. תודה רבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הוועדה תצביע על סעיף 107 – תיקון פקודת היבוא והיצוא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 107?

הצבעה

סעיף 107 אושר
ממשיכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא הוא סעיף 108 להצעת חוק התוכנית הכלכלית שעניינו תיקון חוק התקנים. גם כאן הוועדה השלימה את הדיון ואת התיקון לחוק למעט פיסקה 3 שעניינה "תיקון סעיף 9 לחוק התקנים". כאן יש הרחבה שהוסכם עליה בדיון הקודם ונציגי הממשלה התבקשו להביא נוסח, אני מבקש שתקריאו את הנוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בבקשה חבר'ה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

איזה עמוד?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אין כאן עמודים בנוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תגידו איזה סעיף זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

סעיף 108.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

"השר רשאי בצו להוסיף לתוספת הרביעית" - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רגע, רגע, רגע. לא, לא, כל פסקה 5. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

"הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא, ייצור, שימוש, תחזוקה או מכירה של מצרך כאמור באותה פסקה, אם הוא עומד בתקן בין-לאומי, על עדכוניו, שאומץ בתקן רשמי, במלואו או בחלקו למעט תקן המנוי בתוספת השלישית, או אם מתקיימים לגבי המצרך התנאים לפי סעיף קטן (ד) והתקן הרשמי החל על אותו מצרך מנוי בתוספת הרביעית (בחוק זה –תקינה זרה), , ומתקיימים לגבי המצרך כל אלה: 

(1) הוא סומן כנדרש לפי הדין הישראלי;

	(2)	לעניין מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;";

(ב) הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל הכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א);

(ג) השר רשאי, בצו, להסיר תקנים מהתוספת השלישית ורשאי הוא, בכפוף להוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, להוסיף, בצו, תקנים לתוספת השלישית;

(ד) השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת הרביעית תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין-לאומי ויש בעניינו אסדרה זרה ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור כי תחול דרישה להצגת מסמכים לפי פקודת היבוא והיצוא או מסמכים נוספים כפי שיקבע לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה:

(1)	האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;

(2) לממונה על התקינה קיימות יכולות לבדיקת עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה;"

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

האם תוכלי רק להזכיר בכמה מילים על מה מדובר, יש פה סעיף קטן (ד) שעוסק בתוספת הרביעית ובמה שנקרא תקנים מקוריים.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. כל התוספת שעסקנו בה עד כה שהיא התוספת השלישית, עוסקת בתקנים שמבוססים על תקינה זרה והיחס אל מולם ואיך הם כן יכולים ולא יכולים. בדיון הקודם עלתה סוגיה של כל התקנים שאינם מבוססים על תקינה זרה שמוגדרים כתקנים מקוריים בשיח המקצועי המקובל ומה שסוכם לגבי התקנים האלה זה שכן תיערך איזושהי בחינה לבחינת רגולציות זרות שיכולות להיות רלוונטיות לגבי התקנים ככל שנדרש. וכלל שימצאו כאלה ותמצא יכולת בדיקה של הממונה, תוכל השרה להכניס אותם לתוספת הרביעית ואפשר יהיה לייבא בהתבסס על אותה רגולציה זרה בכפוף להגשת אותם מסמכים שדיברנו עליהם קודם, ה-ILAC - - - הנוספים, אלא אם כן מצאנו איזשהו מסמך אחר שבאותה רגולציה דורשים ואז נוכל לדרוש גם פה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

וכשאת אומרת רגולציה זרה הכוונה היא לא לתקנים.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

בדרך כלל זה לא, אם מוציאים כבר תקן אז עושים איזשהו משהו שמתייחס לאותו תקן, בדרך כלל זה כמה סעיפים ברגולציה רוחבית אבל זה יכול להיות מתייחס לזה, לאותה רגולציה, לרגולציה הרוחבית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז זה יכול להיות באופן עקרוני גם דירקטיבות או תקנות?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. דירקטיבות זה באירופה, יכול להיות שבמדינות אחרות זה נקרא אחרת, זה יכול להיות כל מיני. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

והבדיקה, הרי סעיף 9 חל לא רק על ייבוא אלא גם על ייצור, שימוש, תחזוקה, הוא חל על שורה של פעולות.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

כל הרפורמה שלנו שמתייחסת לעמידת המוצר היא הקלה בייבוא אבל גם מי שמייצר בישראל אם הוא רוצה לבקש להוכיח את עמידת המוצר בהתאם לאותה תקינה שהכנסנו, אז הוא יכול והוא רק צריך לעמוד באותן רגולציות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, אז הדבר הזה הוא חדש?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

בישיבה האחרונה זה עלה פה בדיונים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

עלה אבל לא היה נוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל סוכם באופן עקרוני?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

התבקשנו להביא לזה פתרון אז הבאנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז לדבר הזה ספציפית אני מאשר להעיר הערות, אם יש מישהו שרוצה להעיר הערה לנושא הזה. נמשיך וגם אם תהיה הערה אחר כך אנחנו נקשיב לה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

זה נושא רק שעלה עוד בדיונים הראשונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, בסדר, אבל לא היה נוסח אז בכל זאת נאפשר את ההערות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רק לשם ההבהרה אני אגיד שבכל מקום שיש התייחסות לאורך התיקון לחוק התקנים למה שנקרא תקינה זרה, אז הכוונה היא גם בעצם לכל פסקה 5 כפי שהקראת אותה עכשיו. כלומר, גם התקנים שזה תקן בינלאומי על עדכון אף שאומץ בתקן לרשמי וגם לתקן מקורי, כלומר תקן שיש בעניינו את אותה רגולציה זרה וזה עובד כחוט השני גם בסעיפי האכיפה, העונשין והעיצומים הכספיים.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. אנחנו נצביע על זה, איזה סעיף זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הזה הוא סעיף 108 תיקון חוק התקנים עם כל התוספות והתוספת השלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 108?
הצבעה

סעיף 108 אושר
ממשיכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא הוא סעיף 109 להצעת חוק התוכנית הכלכלית, זה ממש לקראת הסוף בעמוד אחד לפני האחרון, שנוגע לכניסה לתוקף של התיקונים לפקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אני אקריא את כולו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

"(א)	תחילתם של סעיפים 107 ו-108 ביום ב' בסיון התשפ"ב (1 ביוני 2022); שר הכלכלה והתעשייה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לטובת הפעלת סמכויות האכיפה הנדרשות ליישום הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו- 108 בחוק זה. 

(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 107(1)(א), 107(7), 107(14) 108(2), 108(3)(א)(1), 108(3)(א)(6), 108(3)(א)(7), 108(4) ביום פרסומו של חוק זה."

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כלומר ביום פרסומו של חוק התוכנית הכלכלית.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון. אני מזכירה שעשינו הבחנה בין הרפורמה שנכנסת בעוד כמה חודשים לבין כל התיקונים שאנחנו צריכים להכניס אותם כבר עכשיו גם כדי לאפשר את ההתקדמות של הרפורמה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ואתם כמובן ערוכים ליישם אותם.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אפשר להצביע. איזה סעיף?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

109.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 109?
הצבעה

סעיף 109 אושר
גמרנו את ההצבעות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, לא, הסעיף הבא - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע שנייה, נעשה הפסקה. שרת הכלכלה צריכה לצאת צפונה וביקשה לומר כמה מילים. בבקשה השרה.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

יושב ראש הוועדה, חברי כנסת, נוכחים, גם בזום, אני הגעתי לכאן משום שאני חושבת שזאת ועדה מאוד מאוד חשובה על כל ההשפעות וההשלכות שיש להחלטות שקיבלתם כאן לאורך כל הוועדה בשבועות האחרונים ואני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה. אני חושבת שהאופן שבו נרתמת להוביל את הנושא, מי שמבין את המשמעות לאזרח בקצה, מבין שיש פה השפעה בהקשר של סדר היום בחברה הישראלית. העובדה שאנחנו מאפשרים ליותר מוצרים להגיע לארץ, גם בהקשרים של כמות, גם בהקשרים של גיוון, גם בהקשרים של איכות ובוודאי גם ההשלכה וההשפעה שיש לזה על המחיר בבוא העת. אנחנו נראה את זה בכל היבט.

אני חושבת שהתעשייה המקומית הבינה בסופו של דבר את המשמעות של פתיחת חסמים כדי לא להקשות רק כדי לייצר עדיפות לתעשייה המקומית. אבל זה לא אומר שאנחנו לא מסתכלים בכובד ראש על התעשייה המקומית. יש לנו עניין שהתעשייה בישראל תשגשג, תצמח, ואנחנו נבטיח כמשרד הכלכלה שלצד זה שאנחנו משפרים את היבוא ומורידים חסמים, לצד זאת אנחנו גם תומכים בתעשייה וכמו בכל משק שבו התחרות תופסת יותר מקום או מאפשרת ליותר אנשים לעסוק באותו תחום, כולם ייהנו מזה.

אני רוצה להגיד שהנרטיב כל הדרך היה להסתכל על הרפורמה הזאת דרך העיניים של טובת הציבור. אז אם דיברתי על גיוון ודיברתי על איכות, ודיברתי על מחיר, הדבר המוביל היה בטיחות. וכשאיגור יושב פה כמומחה מספר 1 ברגולציה ובתוכן, ובמקצועיות, ועובר פריט-פריט, ענף-ענף, ואומר זה כן וזה לא, מבחינתי הוא הגורם הקובע הבלעדי. וכל השיח סביב את מה לאשר ואת מה לא נעשה בהתאם לאמירה הזאת וכך אני ממשיכה לראות את זה. ההחלטה היא שעד דצמבר, סוף השנה 2021, נעבור במשרד הכלכלה על כל המערכים, על כל הפריטים, יינתן לזה האישור בקצב שניתן ומי שרואה את קצב ההתקדמות נפעם גם ממהירות העניין וגם מהאופן שבו אנחנו מתייחסים ברצינות למה לא נכון להחריג מה שלא נדרש. לקראת יוני אנחנו נצא כבר בפועל למימוש של התוכנית, היה לי מאוד חשוב לראות שכל נושא הפיקוח לצד המעבר ממשלוח להצהרה, ולצד המעבר של פריטים אחרים לנוהל של תקן אירופאי, ימומש בתהליך כזה שבו בשווקים ובכל היבט שהוא, תהיה אחריות לפיקוח ממשית, שגם אותה איגור ינהל ולהבנתי כלל הפרמטרים וגם ההצבעות שלכם עכשיו ובכלל נותנים לנו מערכת איזונים טובה בין מה שרצתה הממשלה לבין מה שהכנסת כמחוקק באופן שבו הוא מממש את האחריות שלו כלפי האזרחים בא לידי ביטוי. ואני לא מקלה בזה ראש, אני חושבת שיש סיבה להעריך מאוד.

אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק, למשרד האוצר, כמובן לכל העוסקים במלאכה, משרד הכלכלה, גלית יקרה בכל ההיבט המשפטי והתפלפלות, שחר שלנו שהיה פה בן בית, כל חברי הכנסת, ודאי חבריי ליש עתיד, גם בועז וגם רון שעזרתם לחלץ פקקים במקום הנדרש ובכלל לכל מי שהאמין בדבר הזה. אני אומרת לתעשייה, תלכו עם זה בנפש חפצה, לתעשייה המקומית. אנחנו לא באו לפגוע, אנחנו באנו לאפשר וליצור מציאות טובה יותר לאזרחים במדינה, עם פחות רגולציה ובעיקר עם הבנה שאפשר לעשות את הדברים אחרת מבלי לפגוע, להיפך, מתוך חיזוק הכלכלה הישראלית. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה לשרה, אנחנו רוצים להגיד לך שחוק הוא דבר טוב רק אם הוא מיושם ולא מונח על המדף. אז המבחן הוא היישום וכל מה שנדרש לעשות כהיערכות ליישום החוק, הדאגה הכי גדולה הייתה שכשפותחים את השוק לייבוא בהצהרה ולא תהיה בקרה על מוצרים מזויפים או מסוכנים, מערך הפיקוח והבקרה הוא דרמטי ובדיון מקדים היית פה ואמרת שאת נערכת ונחושה ואנחנו כוועדה גם נרצה לדעת בהמשך איפה הדברים עומדים. מאחלים למשרד בהצלחה, תודה רבה.

 << דובר >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << דובר >>  

תודה רבה, תודה מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

דניאלה זלוטניק סגנית היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד, בבקשה. בזום.

 << אורח >> דניאלה זלוטניק: << אורח >>  
	
תודה רבה. אני כמובן מאוד מברכת את השינויים שנעשו גם ביחס למה שנאמר על האפשרות של הציבור לפנות לוועדת החריגים, אני מקווה שזה באמת משהו שיצא לפועל ויאפשר את זה. אני כן חושבת שמאוד מאוד חשוב להכניס את האלמנט של הדיווח לוועדת הכלכלה על הפעולות של הכוח והאכיפה שמתוכננות ויבוצעו, בפרט בכל מה שקשור למוצרי פעוטות וילדים שאנחנו יודעים שחשובים לכולנו. אז זאת אחת העמדות שלנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו נציג את מועדי הדיווח והבקרה של ועדת הכלכלה על כל רפורמת היבוא במהלך הדיון הזה. תודה דניאלה. 

דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים והמנכ"ל. רגע, בואי ניתן למנכ"ל דליה ואחרי זה אם יש לך מה להוסיף. מנכ"ל מכון התקנים, בבקשה.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

שלום רב, לגבי סעיף 108 אני רוצה לבוא ולציין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חכה רגע גלעד. חכה שנייה.

בבקשה אדוני. אל תדברו, אני אוציא אתכם חברים, פעם אחרונה שאני פונה אל שניכם, אם אני אשמע דיבורים אני מוציא אתכם.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

לגבי סעיף 108 אני רוצה לבוא ולציין, יש הליך תקינה מסודר במדינת ישראל, הוא מבוצע עם בעלי העניין, עם נציגי הממשלה. מתקבלת תקינה ובסעיף 108 מתאפשר למעשה לשרה בלי פיקוח פרלמנטרי, בלי ועדה ציבורית, בלי פרוטוקולים שנחשפים, לאמץ אסדרה זרה. עכשיו, אסדרה זרה זה אפילו תקנות. אז יכול להיווצר מצב שמחר יהיו תקנות בטורקיה לדודים והשרה תחליט שהם שווי ערך לתקינה הישראלית ודודים יגיעו מטורקיה. ואנחנו יודעים באיזו מערכת של לחצים של יבואנים שרוצים לייבא מוצרים מסוימים מפעילים על המערכת הפוליטית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חכה רגע גלעד, גלעד. חכה שנייה. אימוץ התקנות העתידיות או תקנים הוא רק לתקן האירופאי בנוסח של החוק?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

לתקן מקורי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אבל מה המגבלות? מאיזה מדינות מאמצים תקנים? מדינות מפותחות?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

בהתאם להגדרת החוק תקן בינלאומי או ממדינות מפותחות שיש איתן סחר במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, תמשיך גלעד.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

ואני מזכיר למי ששוכח שטורקיה וגם מקסיקו הן חברות ב-OECD ונחשבות למדינות מפותחות ויש לנו סחר איתן, וכך ייווצר מצב שהשרה לבדה בלי מערכת של ביקורת ציבורית, בלי ועדות, בלי פיקוח פרלמנטרי, יכולה לאשר תקנות שמאפשרות ייבוא דודים מטורקיה בטענה שזה שווה ערך לתקני הישראלי - - -

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

נו טוב מאוד, חבל שזה לא קרה לפני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל גלעד צווי היבוא בכללותם ללא תקנה פרלמנטרית, זה כבר שנים.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

שנייה, עוד פעם, אבל אנחנו כרגע ביצענו תהליך מסודר של חקיקה בוועדה והיו דיונים לגבי מוצרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל הסעיף הזה היה ידוע לך. למה לא קיבלנו ממך את ההערה הזאת בכתב?

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

לא, לא, הסעיף הזה הוא סעיף חדש שהוכנס רק בנוסח האחרון ולא היה קיים קודם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל הנוסח האחרון היה בפנים יומיים. למה אני צריך, למה לא שלחת לי משהו בכתב על הדבר הזה?

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

עוד פעם, סעיף 108(ד) הובא לידיעתי היום. צר לי, אנחנו לא קיבלנו את הנוסח קודם, זה לא היה בנוסחים הקודמים וזה חדש לחלוטין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר גלעד, האם אנחנו יכולים בינתיים לכתוב שם תקינה אירופאית?

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא, לא, לא, מה פתאום, מה פתאום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מדינות בתקינה אירופאית ומדינות מוכרות כמו שעשינו בדברים אחרים.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

בשום פנים ואופן, בשום פנים ואופן. יש מדינות מוכרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, מוכרות, אירופאיות ומוכרות.

<< דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

אין סיכוי לעשות את זה, זה מסוכן מאוד. זה להרוס את הרפורמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קארה, חכה רגע קארה. במקום אחר בחקיקה קבענו שהסטנדרט יכול להיות מדינות האיחוד האירופי ומדינות מוכרות. לא יכולים לשים את זה פה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

אנחנו ברפורמה עד כה השתמשנו במונח "התקן הזר שעליו מבוסס התקן הרשמי הישראלי" שגם זה, זה לא תמיד אירופי. זה הרבה פעמים אירופי, אבל לפעמים זה אמריקאי, אוסטרלי וכו' שגם מכון התקנים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז זה המוכרות. רגע, אבל אמריקה היא במכורות, יש רשימת מדינות מוכרות שנרשמה בחוק הזה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

נכון, לכן רשמנו בנוסח של הסעיף שזה מדינות עם מה שנקרא שווקים מפותחים ולא סתם כל מדינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אם היה בחוק הזה כבר במקום אחר את המושג אירופה ומוכרות, יש אותו, הוא לא בפרק שלכם.

 << אורח >> הראל שליסל: << אורח >>  

לא, אבל יו"ר הוועדה, יש הבדל. זה נכון שהרפורמה הזאת היא רוחבית והרבה מאוד דברים דומים, אבל יש בסוף איזשהו הבדל בין תמרוקים לתקינה, זה לא בדיוק אותו דבר. החוק בנוי קצת אחרת, כתוב קצת אחרת. קשה להשליך בצורה ישירה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אמרתם שמהות מהפכת היבוא זה להיצמד לאירופה. אז באו ושאלו, אמריקה לא דומה לאירופה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא, אבל הן מדינות מוכרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הכנסנו מדינות מוכרות, אז מה הבעיה שזה יופיע?

<< אורח >> הראל שליסל: << אורח >>  

רגע אני אסביר. יכול להסביר את זה הממונה על התקינה יותר טוב ממני. בתקינה יש תקנים שמבוססים דווקא לא על תקנים אירופאים במצב הקיים היום ולכן, לבוא ולהגיד רק אירופה, אתה עלול לבוא מברך ולצאת מקלל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

איגור, יש תקנים שמבוססים על מדינה שהיא לא אירופאית והיא לא מהמוכרות בישראל? אז למה אנחנו לא יכולים להמשיך עם הקו הזה? וגם המושג הזה קיים בחוק שלנו.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>  

אגב, גם אמירה של תקן טורקי או מטורקיה לדעתי מיותרת, אני אגיד לכם למה. כי לפי עשור וחצי או שני עשורים טורקים ניסו להיכנס לאיחוד האירופי והם למעשה במסגרת הזו אימצו את הרגולציה האירופאית וגם התקינה האירופאית.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אפשר רגע לשאול משהו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן יבגני.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

החשש הוא מהיעדר פיקוח פרלמנטרי או מהמוצרים הטורקים? אני לא הבנתי, בטורקיה פה משתמשים ככלי בעניין הזה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בואו נשמע אותם, השאלה שלו טובה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

הז'קט שלך מטורקיה?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמו ששמענו פה, טורקיה, יש סחר עם המדינה הזאת וזאת מדינה מפותחת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קארה, אנחנו מנהלים דיון ענייני ואל תפריע. אנחנו פה שומעים הערה וההתייחסות היא רצינית, הן לא הערות ציניות. גלעד בבקשה תשיב לחבר הכנסת.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

אנחנו חושבים שחייב להיות פיקוח, שלא יכול להיות שבהחלטה שמבוצעת על ידי השרה בלבד, בלי פרוטוקולים מסודרים, בלי חשיפה ציבורית, בלי לשמוע את בעלי העניין שעלולים להיפגע מההחלטה, תתקבל החלטה שיכולה להיות מכרעת בנקודה הזאת. ולכן הפורמט הזה של בהחלטה של שרה לדעתנו הוא לא סביר. אם זה יהיה תחת פיקוח פרלמנטרי או במנגנון אחר של ועדה ציבורית - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא עושים פיקוח כזה על תקן, זה לא סביר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חברים, דממה באולם. גלעד, אתה סיימת את הערותיך?

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>  

כן תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יופי.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

אפשר לחדד אדוני? לחדד את מה שגלעד אומר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לחדד, אני גם עיפרון לא מחודד אני כותב בו.

<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

לחדד כדי שנבין מה הוא אומר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני הבנתי מה הוא אומר. אם לא הייתי מבין מה הוא אומר הייתי דוחה את הערתו.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

העניין הוא רק שעוקפים את ועדות התקינה במכון התקנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני הבנתי מה הוא אומר ולכן אפשרתי דיון על הסעיף הזה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אבל נאמרה פה אמירה חשובה. לפני 20 שנה כשטורקיה ניסתה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע יבגני, יבגני, תלך איתי. תלך איתי. הסעיף הזה גלעד הוא הוצבע ואושר, אנחנו נקיים רביזיה ביום שני לחוק הזה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

נלמד עליו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתה אל תפריע לנו ואחרי זה אני אשיב לך על השאלה הזאת. שם אנחנו נדון, אם יהיה מקובל על ידי המשרדים ובחינה שייכתב איחוד אירופי ומדינות מוכרות, זה מה שיופיע בסעיף.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני היו"ר, אני רוצה רק להוסיף משהו אחד קטן. קודם כל, לגבי הפיקוח, כל תקנה, גם היום השרה מחליטה לגבי הצווים גם היום, אנחנו לא מחדשים פה משהו חדש.

דבר שני, השרה ומשרד הכלכלה מתנגדים לפתוח את הנושא הזה כי החוק מוסכם, התקדמנו איתו ואין טעם לחזור אחורה, זה לא נותן לנו כלום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן אבל רון החוק, צריך שתהיה בו הלימה. וברוח החוק הזה דיברה על אירופה כהתבוננות לתקנים של אירופה, אחרי זה אמרו זה לא מספיק כי אמריקה לא פחות טובה, אז המציאו מושג "מוכרות" ואמרנו סבבה. ויש רשימת מדינות מוכרות שהן איכותיות וטובות, לכן אין לנו בעיה להיצמד אליהן. פה בסעיף הזה אמרו מדינה זרה, או מדינה אחרת, זה פותח את זה למשהו רכב יותר. נדון, אם נחליט לא נקבל את הרביזיה ונמשיך.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

זה בדיוק שיקול הדעת של השרה בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, לא הייתה החלטה בוועדה הזאת שניתן להביא תקן מכל מדינה בעולם. לא הייתה החלטה כזאת.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אין בעיה, מדינה מוכרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז הם לא רוצים בינתיים לכתוב "מוכרות".

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

מי לא רוצה אבל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כי לא כתוב את זה בחוק בינתיים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבין, אבל מי לא רוצה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, הם לא רוצים, הם רוצים לבחון. אנחנו עד יום שני, בהסתייגות נכריע את הסעיף הזה.

כן, היועצת המשפטית.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

	אני רק אציין שבחוק התקנים היום כשיש התייחסות לתקינה זרה אז מדברים על תקינה זרה כתקינה במדינות המפותחות, זה הנוסח המקובל בחוק התקנים. אנחנו לא אומרים אירופה והמדינות המפותחות, אנחנו אומרים המדינות המפותחות, זה נוסח שיש אותו כבר בחוק ואז זה מדבר באותו שיח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש טעם לדבריך ויש לנו זמן עד יום שני לטפל בפרט הקטן הזה. ואם זה מה שתרצו, זה מה שיהיה בחוק. אבל עד אז תקשיבו לקולות, למכון התקנים, תנהלו איתו שיח ותראו אם תרצו לשנות מילה פה או מילה שם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רציתי להוסיף שתי נקודות. הנקודה הראשונה היא באמת מה שאמרה כאן גלית לגבי מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים שאכן זו התיבה שקבועה היום בחוק התקנים ואנחנו בכל זאת משתדלים להיצמד, כשאנחנו מתקנים חוק, למונחים שקיימים באותו חוק ולפרשנות שלהם, זה דבר אחד.

דבר שני, על אף שאני מאוד בעד פיקוח פרלמנטרי ככלל כמובן, ההחלטה של השרה כאן היא לא באיזה החלטה מנהלית, צריך לזכור, בניגוד למה שהוצג כאן מדובר בחקיקת משנה שעוברת את כל ההליכים המקובלים בממשלה של שיתוף ציבור, כמו כל חקיקת משנה. אז צריך יהיה לבחון אם כן אישור ועדה או לא אישור ועדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז תהיה בקרה על חקיקת המשנה שהשרה מביאה וזו המידתיות שדאגתה שזו סמכות מוחלטת של השרה לאמץ תקן בלי שום בקרה, אז דרך חקיקת משנה תהיה בקרה על ההחלטה שלה. אבל בכל מקרה הסעיף הזה יגיע לרביזיה ביום שני יחד עם כל החוק. כן, מה עוד?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

	זה הסעיף הבא בחלק הזה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

	על הכל אתם עושים? או שמה אתה עושה ביום שני?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני אסביר לך בפירוט, כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא הוא סעיף 109(א) רבא שעניינו "הוראות מיוחדות לעניין קליטת עובדי מכון התקנים הישראלי בשירות המדינה". זה עיקרון שעלה כאן והוסכם בדיונים הקודמים ונציגי הממשלה גיבשו נוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חשוב לנו מאוד, תקריאו את הנוסח.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>  

	"109א.	(א)	נציב שירות המדינה יציע לעובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי, להגיש מועמדות להתמנות לעובדי המדינה, למשרות פיקוח, שייעד לשם כך, לשם פיקוח ואכיפה של ההוראות לפי חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא כמשמעותם בפרק כג' להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו – 2022; להלן – משרות מפקחים), שהינן משרות תחיליות, בהתאם לצרכים המקצועיים של שירות המדינה; קבלת העובדים לפי סעיף זה תיעשה בתקופה שמיום פרסום משרות המפקחים ועד תום שבועיים מהיום האמור, ותהיה פטורה באופן חד פעמי מחובת מכרז לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בתנאים שיקבע נציב שירות המדינה.

	(ב)	עובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי יהיו רשאים להתמודד על משרות פיקוח שאינן משרות תחיליות, בתקופה שמיום פרסום משרות המפקחים ועד תום שבועיים מהיום האמור, במכרזים פנימיים או במכרזים בין משרדיים שתפרסם נציבות שירות המדינה.

	(ג)	בסעיף זה – "עובד ותיק של מכון התקנים הישראלי" – עובד מכון התקנים, שמלאו לו ביום פרסום משרות מפקחים 40 שנים ולא התקיימו בו, במהלך שנת 2022, תנאי הזכאות לתשלום קצבת גישור הקבועים בהסכם הקיבוצי המיוחד בעניין עובדי מכון התקנים הישראלי מיום 21.11.2017."

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מי מסביר את הסעיף?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נציג הממונה על השכר שעזר לנו לנסח את הפתרון הזה, תציג לנו אותו במילים פשוטות.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

בקצרה, בנסיבות המקרה הייחודיות של החוק הזה שבו גם מצד אחד המדינה נדרשת להגביר את האכיפה וגם יש תקנים שמוקצים לטובת העניין, וגם ספציפית במכון התקנים יש עובדים שככל הנראה יהיו להם כישורים שמתאימים לתפקיד, הסכימה הנציב באופן שהוא די חריג ולא מקובל, להחריג את קבוצת העובדים הספציפית שמוגדרת פה שזה עובדים מעל גיל 40 שאינם זכאים לגמלה לגשת למשרות שמוגדרות בחוק בפתור ממכרז. זאת אומרת שהם יוכלו לגשת בהליך מזורז בעדיפות על פני עובדי המשרד.

סעיף קטן (ב) לחוק מציין שאם יש משרות שהן אינן תחיליות, אלא משרות טיפה בכירות יותר, אותם עובדים יוכלו לגשת אבל במכרז פנימי עם כלל עובדי המשרדים כדי לא לצור הפליה בינם לבין יתר עובדי המשרד. זה סעיף שהוסכם עם נציב שירות המדינה והוא גם על דעת ההסתדרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה. אני ממש גאה בכם על המאמץ הזה, לנו חשוב שכמה שיותר עובדים ממכון התקנים ישובצו במערך הבקרה, הפיקוח ובתפקידים אחרים שתוקננו ומומנו ברפורמה הזאת. כמובן לא כולם ישותפו וראיתי שמכון התקנים דאג באופן אנושי גם לוותיקים, גם לפנסיות גישור וגם נהג באחריות ברפורמה הזאת ולא בלם אותה על אף שיש לה השפעה עצומה על המציאות הכלכלית של מכון התקנים ואני ממש מעריך את המידתיות וההתגייסות של האוצר והממונה על השכר לפתרון שהוסכם כאן, תודה רבה. אפשר להצביע עליו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, זה סעיף 109(א).

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 109(א)?
הצבעה

סעיף 109(א) אושר
בואו נמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הנושא הבא בחלק הזה נוגע לדיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת כפי שיושב ראש הוועדה ביקש מאתנו. אנחנו גיבשנו סעיף שמטיל על שרת הכלכלה והתעשייה לדווח לוועדת הכלכלה לגבי הרפורמה. אני אקרא את הנוסח שגובש ממש דקות לפני הישיבה ולכן גם לא הפצנו אותו מראש, אבל הוא תואם עם נציגי הממשלה. 

"שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת עד יום ל' בניסן התשפ"ב, 1 במאי 2022, או אם נדחה מועד התחילה לפי סעיף 109 עד ה-1 בחודש שלפני מועד התחילה כאמור, על ההיערכות ליישום הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו-108 בחוק זה, בסעיף זה התיקון לחוק ובכלל זה על ההיערכות להפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה נדרשות ליישום התיקון לחוק".

זה דיווח למעשה חד פעמי שאנחנו מבקשים כחודש לפני שהתיקון נכנס לתוקף, כרגע מועד התחילה שהוועדה אישרה הוא 1 ביוני 2022, אבל מכיוון שיש סמכות לשרה באישור הוועדה לדחות את מועד התחילה התייחסנו גם למצב שבו המועד נדחה. הוועדה בעצם מבקשת לקבל דיווח על ההיערכות ליישום התיקון לרבות לעניין הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה, שזו אחת העילות לדחייה, אם המערך הזה לא יעבוד כראוי במועד התחילה. 

הסעיף הזה בעניין הזה: "שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 ביולי למשך ארבע שנים על יישום התיקון לחוק ובכלל זה על כל אלה."

זה בעצם הדיווח השוטף במשך ארבע שנים מעבר לדיווח החד הפעמי על נושאים שונים שהתיקון לחוק מתייחס אליהם.
 
(1) מספר היבואנים הרשומים במרשם היבואנים כמשמעו בפקודת היבוא והיצוא.

(2) משקל היבוא והיצוא בתוצר המקומי הגולמי בהתבסס בין היתר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(3) סקירה כלכלית לעניין השפעות התיקון לחוק שתכלול בין היתר בחינת משך תהליך היבוא ועלותו בתחום מוצרי צריכה שחלים עליהם הוראות לפי פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים בישראל וכן סקירה מדגמית לעניין השפעות החוק על התחרות בתחום מוצרי צריכה כאמור."

פסקה 4 מסומנת להתראת הוועדה. אנחנו חשבנו שנכון שהוועדה כן תקבל איזשהו דיווח לעניין ההתקדמות ביישום החוק בין היתר בהתייחס למה שהוצג כאן על בחינת התקנים, התהליך שנעשה כעת, התקנים שנכללים בתוספת השלישית. כן ייצאו, לא ייצאו מהתוספת השלישית. וחשבנו שנכון שהוועדה תקבל איזושהי תמונת מצב על ההתקדמות בנושא הזה ולכן אנחנו מציעים שהדיווח יכלול גם סקירה לעניין ההתקדמות ביישום התיקון לחוק לעניין בחינתם של תקנים רשמיים המבוססים על תקנים בינלאומיים במלואם ובחלקם וכן סקירת עדכונים שנערכו ככל שנערכו, או אם לא נערכו, בתוספת השלישית ובתוספת הרביעית לחוק התקנים. והמרכיב האחרון הוא פעולות הפיקוח והאכיפה שנעשו לפי הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו. כפי שאנחנו זוכרים יש בתיקון גם תיקונים לעניין העיצומים הכספיים, הגדלת הסכומים על היבואנים וכל היוצא בזה. לכן אנחנו מבקשים שיהיה דיווח על מספר העיצומים שהוטלו שככל שיוטלו, סכומם ובשל אילו הפרות הם הוטלו.

בסעיף קטן (ג) אנחנו מבקשים להתייחס למצב שבו מועד התחילה של התיקון לחוק נדחה, כלומר הוא כבר לא 1 ביוני 2022, ובמקרה כזה מועד הדיווח הראשון יהיה עד תום שנה מיום התחילה או בכל שנה לאחר מכן עד תום תקופת הדיווח, כלומר עד תום אותן ארבע שנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. 

רחל גור, לובי 99.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

תודה רבה יו"ר הוועדה ותודה על כל העבודה המסורה. אנחנו מבקשים, אחד, שיהיה דיווח לגבי התאמת התקנים המקוריים לתקן הבינלאומי עד תום השנה הנוכחית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

התאמת התקנים לתקן הבינלאומי?

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

בדיוק. זה השרה עכשיו התחייבה שהם יסיימו את - - - עד תום השנה הנוכחית, אז אנחנו מבקשים שבאמצע דצמבר אנחנו באמת נשמע איך זה מתקדם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם יכולים לעמוד ביעד הזה?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אנחנו מעדיפים לדווח לקראת תחילתה של הרפורמה, כי עד דצמבר אנחנו אמורים לגמור עם המיפוי ואז להכין את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני אגיד לך רחל מה החיסרון של ההצעה שלך. יש לכולם אינטרס שבסוף כל התקנים יעברו התאמה, אבל ריצת אמוק לתקנים בלי בדיקה יסודית שאין בהם שום פגיעה בציבור זו גם סכנה. אז אני רואה שיש רצון כזה ולוחות הזמנים ידועים והם יציגו בפנינו.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

אני מבינה כבוד היו"ר אבל בואו נזכור שהם מחויבים לעשות את זה כבר ב-2016 אוקיי? זה נושא שמכון התקנים וגם אנחנו ראינו פה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל מה שלא השגת ב-2016 אולי תשיגי ב-2021.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

אולי, אבל בואו גם נהיה פה עם יד על ההדק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ומה שלא עבר ב-2016 עובר ב-2021. אז עם האמון הזה שאכן התקדמנו היום אנחנו ניתן אמון שהעבודה נעשית אבל יש תקנות בקרה ואני אדאג לשאול על התאמת התקנים גם מעודי הדיווח הרגילים. לא נכניס את זה לחוק אבל את תהיי פה אתנו ואנחנו נשאל את השאלות על התאמת התקנים.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

אין ספק. אנחנו ראינו גם עכשיו ניסיון מחטף נוסף של מכון התקנים. בואו נזכור, חלק מהמטרות של החוק זה באמת לאכוף - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא נכון, אני חולק עלייך. מכון התקנים רצה שתהיה הלימה בשפה אם נצמדים לאירופה ומדינות מוכרות. ועכשיו שם הייתה שפה של מדינות מפותחות או מדינות אחרות, את זה נבדוק.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא, הוא ניסה לעשות מחטף של הרגע האחרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

 זה לא היה, זה היה רצון להקפיד על אותו עניין אבל לא החלטנו, כן, אנחנו שמרנו את זה לרביזיה ביום שני ונדון בה, ויש מספיק זמן לבחון אם באמת זאת הערה מהותית ונכונה או שנשאיר את החוק כפי שהוא. תודה רבה רחל. אפשר להצביע?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, להצביע על סעיף הדיווח, אלא אם כן יש הערות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף הדיווח?

הצבעה

סעיף הדיווח אושר 

יש לנו עוד הצבעות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בבקשה. פרק היבוא כולל גם תיקונים לחוק מקורות אנרגיה ולפקודת הטלגרף האלחוטי. הסעיפים האלה הם סעיפים 110 ו-111 חוק מקורות אנרגיה, ו-116 בפקודת הטלגרף האלחוטי. אני מזכיר שלעניין חוק מקורות אנרגיה הוועדה דנה בכל הסעיפים האלה והובהר באותם דיונים שלעניין ועדת החריגים - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

רק להגיד תודה רבה, אנחנו יוצאים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

האמת שצריך להגיד גם תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שתי דקות של רעש ואז תצאו, אבל תודה רבה לכם. לא תשמעו את התודות. המשנה של המנכ"ל טוב לראות אותך ותודה רבה. 

בואו נמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הנושא הראשון הוא תיקון חוק מקורות אנרגיה. כפי שאמרתי הוועדה דנה לדעתי בשתי ישיבות בתיקון הזה, נשמעו לא מעט הערות ולכן נעשו איכונים שאתם רואים אותם בעקוב אחר שינויים על גבי הנוסח שפורסם. אני מציע שאנחנו נקרא את התוספות שהיו ושהוספו לעומת הנוסח שהיה מונח בפני הוועדה בדיונים הקודמים. לדעתי ההגדרה הראשונה שעניינה "דרישות חוקיות היבוא" לא הוקראה. אני מציע שנקריא אותה.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

(1) ""דרישות חוקיות היבוא האירופיות" - כללי האסדרה כמפורט להלן: ""דרישות חוקיות היבוא האירופיות" - כללי האסדרה כמפורט להלן: הנהוגים באיחוד האירופי לעניין דרישת נצילות אנרגטית;";

(1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית של מכשיר חשמלי;

(2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף לו.


(3)	תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת הנצילות האנרגטית;"

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. ולעניין ועדת החריגים, ההגדרה כאן שונתה כי למעשה המשמעות או אופן הפעולה של ועדת החריגים שדנו בה לעניין פקודת היבוא והיצוא, אותה ועדה תפעל גם לעניין החוק הזה. אנחנו תיכף נגיע לסעיף האופרטיבי שמכיל בשינויים את ההוראות מפקודת היבוא והיצוא לעניין חוק מקורות אנרגיה.

פסקה 2 ופסקה 3 גם צריך להקריא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בבקשה.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

(2) בסעיף קטן 3ב – 

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) אחרי "שיקבע השר" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3ב1";

(2) בפסקה (4), בסופה יבוא:

", אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים חשמליים, כפי שייקבע."

(2) בסעיף קטן (ב)(1), אחרי "של מכשירים חשמליים" יבוא "ובפרט שלא תהיה דרישה לקשר ישיר בין היבואן לבין היצרן כתנאי לייבוא מוצר";

(3) אחרי סעיף 3ב יבוא:

"הצהרה לעניין מכשיר חשמלי במסלול האירופי"
	
	3ב1. הוראות פרק זה יחולו על מכשירים חשמליים המפורטים בתוספת השלישית והרביעית שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי סעיף 3ב, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3ד1.";

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תאמרי רק במשפט במה מדובר. כאן בוועדה, אני אזכיר, עלה עניין התווית, תווית הדירוג האנרגטי שהיום לפי החוק למעשה מחויבים בה כל המכשירים החשמליים שיש לגביהם דרישת נצילות אנרגטית. ככה על פניו לפי הנוסח של החוק היום, ואני מבין שנעשתה חשיבה בעניין ויש מוצרים יהיו חייבים וכאלו שלא.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

בדיוק. אז בהתאם לדרישות שחלות באירופה, ככל שהמוצר נדרש בצירוף תווית באירופה הוא יידרש בצירוף תווית גם בישראל, זו בעצם ההוראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. יש תוספות בסעיף 3ד1 "אישור על פי הצהרה של מכשיר חשמלי במסלול אירופי"?

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

כן. אנחנו מבקשים למחוק בסעיף קטן (א)(2)(ב), זה נמצא בעמוד 3. למחוק את המשפט שמתחיל: "אם אין בידו מסמכים כמפורט בפסקה (א)."

ואז מה שיישאר בסעיף קטן (ב) זה רק:
"תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC."

המשמעות של זה בעצם היא שיש שלושה מסמכים שיבואן יוכל לצרף. המסמך הראשון זה Declaration of Conformity. המסמך השני זה ILAC והמסמך השלישי זה מסמך אחר שהשר יוכל לקבוע בתקנות ובעצם לכל אחד מהמסמכים האלה יש מעמד שווה כרגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רק בואו נשלים רגע את הסעיף. יש כאן עוד פסקה שלפיה שרת האנרגיה יכולה לקבוע מסמך אחר בתקנות שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על מכשיר בפוך להוראות סעיף 3ד2. 

אז כאן מדובר בעצם על מסמך נוסף על אחד משלושת המסמכים שציינת? זו דרישה נוספת? זה נושא גם שעלה בדיונים הקודמים בוועדה.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

3 הוא אמור להיות חלופי.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>  

3 זה מסמך חלופי שהשר יכול לקבוע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, אבל זה כבר נמצא במה שעכשיו הקראנו בחלופה ב-(ג).

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

3 זה אכן מסמך נוסף, סליחה, אבל זה מסמך שהוא נעשה רק אם גם באירופה צריך אותו. דודי אתה רוצה להסביר?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

כן, אנחנו מדברים כאן על שיקול דעת של שרת האנרגיה להוסיף מסמך נוסף על המסמכים שמנויים כרגע בחוק. יותר מאוחר אנחנו נגיע לכך שמסמך כזה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ממה נובעת הבקשה הזאת?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

הבקשה הזאת נובעת כדי לאשר שיקול דעת אם יתברר שבמקרים מסוימים יש צורך במסמך נוסף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל לא אומרים ביהדות "אם כך – אין לדבר סוף". זה כאילו להסמיך, לא יודעים מהו המסמך הנוסף וכמה קשה להשיג אותו וכמה זה ישפיע על אנשים.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

הדבר הזה יצטרך לעבור ואנחנו נגיע לזה יותר מאוחר, את הפרוצדורה של ועדת חריגים. ובמידת הצורך ככל שוועדת החריגים לא תמליץ על כך אז גם אישור הממשלה, מבחינה זו אנחנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נגיע לוועדת חריגים לממשלה והממשלה אמורה להחזיר אלינו אם היא לא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא כרגע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, בחוק - - - 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון, זה מה שעשינו בפקודת היבוא והיצוא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ופה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

פה לא ברור. אני שאלתי את השאלה הזאת ואני חושב שבלי קשר להליך בוועדת החריגים, אני חושב שככל שמוסיפים עוד דרישות על מה שעכשיו הוועדה מאשרת בחקיקה ראשית, אז צריך שיהיה פיקוח פרלמנטרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז יהיה באישור ועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זאת ההמלצה שלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה אבל על כל יבואן? או על עצם הסמכות הזאת שלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

עצם הסמכות לקבוע נורמות נוספות, כלומר דרישות נוספות שיחולו על היבואנים נוסף על מה שכבר - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, אבל איך זה יתנהל? נניח שבחוק יהיה כתוב שהמסמך הנוסף זה באישור ועדה, אז איך זה יקרה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הם יצטרכו לעבור למעשה, מבחינת הליך ההתקנה של התקנות האלה את המלצת ועדת החריגים ובמקרים מסוימים את אישור הממשלה ולאחר השלמת ההליך הזה השרה תצטרך לפנות לוועדת הכלכלה ולקבל אישור לאותן תקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רק במקרה שזה מסמך נוסף שלא היה. אז אני שוב שואל, אז על כל מקרה היא תבוא לוועדת הכלכלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ככל שמדובר בהסכמה הזאת לקבוע כל מסמך אחר נוסף שהשרה רשאית לקבוע שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות. זאת אומרת מדברים על דרישות נוספות מעבר למה שהוועדה מאשרת.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

איתי, אבל על כל מוצר?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

אני מבקש, אנחנו נגיע לסעיף הרלוונטי של ועדת חריגים ושם יש את כלל התקנות, זה בעצם לא תקנות, חלק מזה זה תקנות וחלק מזה זה צו. אני מציע שנדבר על זה שם, אנחנו סבורים שלא נכון להוסיף את ועדת הכלכלה ואנחנו נסביר. אני חושב שעדיף שנעשה את זה באופן רוחבי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ואנחנו סבורים שלהגיד מסמך נוסף בלי להגיד מהו ומה ההגדרות שלו ומה תחום הסמכות הזה, אין לדבר סוף, כי אנחנו כל פעם תוכל לשלוף רצון שהחוק לא דיבר עליו.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

ולכן אנחנו יוצרים כאן את ההסדר הזה שכולל את ועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זאת אומרת רק באישור ועדת חריגים היא תוכל לבקש מסמך נוסף?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

אני אדייק, עם המלצת ועדת חריגים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אוקיי, אז נעבור לסעיף החריגים ושם נראה אם צריך לתקן אותו. רז.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אני רק רוצה לוודא. כשהילה הקריאה את סעיף (ב) אז היא התייחסה לתעודת בדיקה של ILAC ויש שם באותו הסעיף גם אפשרות של מכון התקנים או מעבדה מאושרת. אז רק לוודא שזה עדיין קיים.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

נכון, זה עדיין קיים. הקראתי פשוט רק את ההתחלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קיים. ההערות שלך טובות רז. כן ממשיכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. אז כרגע זה נשאר ללא אישור ועדה? או שאתה רוצה לראות את זה בסעיף חריגים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כרגע לא, נראה את זה בתמונה הגדולה. אם הם פנו לוועדת חריגים ויש מישהו שמאזן את הסמכות הזאת זה בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. אז אני מציע שתקראו את הנוסח החדש של סעיף 3ד2 שעניינו ועדת החריגים. למעשה תכולת ההוראות לעניין ועדת החריגים לגבי החוק הזה, ואז גם נוכל לבחון את שאלת הפיקוח הפרלמנטרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

	3ד2.	ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 תפעל גם לעניין חוק זה, והוראות הסעיף האמור יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בכל מקום, במקום "חוק התקנים" יקראו "חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989";

(2) בכל מקום, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יקראו "שר האנרגיה";

(3) בכל מקום, במקום "הממונה על התקינה" יקראו "הממונה";


(4) במקום סעיף קטן (א) יקראו: "תוקם ועדת החריגים שתפקידה להמליץ לשר בדבר ביצוע פעולות אלה לפי חוק זה (בסעיף זה – ביצוע הפעולות):

(1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה לפי סעיף 3ד1(א)(3), מעבר לתנאים המפורטים בו;
(2) הסרת מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית והרביעית כך שדרישת נצילות אנרגטית תהיה מחמירה מדרישות חוקיות היבוא האירופיות."

אם אפשר להסביר רק את סעיף קטן (1). בעצם המסמך שדיברנו עליו קודם נכנס, אפשר לראות בו כקביעת תנאים נוספים לקבל אישור על פי הצהרה מעבר לתנאים המפורטים בו. ולכן דודי הסביר שגם קביעת מסמך כאמור תובא לוועדת החריגים.

	(5)	בסעיף קטן (ג) -

(1) במקום "ההוספה תיעשה" יבוא "ביצוע הפעולות ייעשה";

(2) במקום פסקה (1) יקראו:

	"(1) פרטי התנאים הנוספים לקבלת אישור לפי הצהרה או דרישת הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות חוקיות היבוא האירופיות שהשר מבקש להתקין, לפי העניין;";

(3) במקום פסקה (2) יקראו:

"חוות דעת מאת הממונה בעניין נחציות התנאים הנוספים או דרישות הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות החוקיות האירופיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה תוספת עכשיו שלך לעומת מה שהובא.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

נכון. אנחנו מעדכנים בשביל שחוות הדעת בעצם תותאם. קודם זה היה התייחסות להגנת הסביבה, בטיחות הציבור ובהתחשב בתכלית של חוק מקורות אנרגיה זה מדויק יותר שהממונה יצטרך להסביר על התנאים הנוספים או דרישת הנצילות האנרגטית המחמירה מדרישות החוקיות האירופיות. חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחייה וזה כן זהה לכל החוקים שעשינו. 

(4) בסעיף קטן (ד) במקום "ההוספה" יבוא "ביצוע הפעולות".

גם זו תוספת שראינו שצריך להוסיף.

(6) בסעיף קטן (ו), במקום "להוסיף את התקן לתוספת השלישית" יבוא "לפעול לביצוע הפעולות";

(7) 	בסעיף קטן (ז), במקום "להוסיף תקן" יבוא "לפעול לביצוע הפעולות" ובמקום "להוספת תקן" יבוא "לביצוע הפעולות";

(8) 	בסעיף קטן (ח), במקום "להוספת תקן" יבוא "לביצוע הפעולות" ובמקום פסקה (1) יקראו:

"(1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג)(1);";

(9) בסעיף קטן (יא), במקום "להוספת תקן לתוספת השלישית לחוק התקנים" יבוא "לביצוע הפעולות";

(10) סעיפים קטנים (ט), (יב) ו-(יג) לא יחולו.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כאן בעניין הזה אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שההוראות מפקודת היבוא והיצוא שתוקנו כאן בהחלטת הוועדה ומחייבות להביא לאישור ועדת הכלכלה במקרים מסוימים חלק מחקיקת המשנה, בעצם לא מוצאו כאן. אני חושב שלוועדה יש שתי ברירות, או להחליט שכל המסמכים הנוספים או דרישות נוספות יהיו באישור ועדת הכלכלה, או לאמץ את אותו מודל שאנחנו אימצנו בפקודת היבוא והיצוא שלפיו אם העניין מגיע להכרעת הממשלה, כלומר השר בעצם לא מקבל את המלצת ועדת החריגים או שוועדת החריגים לא החליטה בתוך התקופה שנקצבה לה והממשלה מאשר את אותו צו או התקנות אז הן יגיעו לאישור ועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה אתם בוחרים משתי האופציות?

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אנחנו היינו רוצים ברשותך יושב הראש להציע אופציה שלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני מכיר את האופציה השלישית שהוועדה תאשר לנו חוקים ותעזוב אותנו בשקט, מכירים את זה, זה נקרא בשפת הרחוב "זה חקיקה, תעזוב אותי באמא שלך". אנחנו לא רוצים אותה, האופציה הזאת לא קיימת.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

ברשותך, אם תוכל לאפשר לי רק להסביר מדוע אנחנו מבקשים את האופציה הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, לא, אז כנראה ניבאתי את דבריך אז אין אופציה כזאת. אז תלך לאופציה אחת או שתיים.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני ברשותך לא חושב שזה נכון להגיד "תעזוב אותי באמא שלך" כי כיוון שאנחנו עושים פה כן - - -
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, זה הומור ידידי.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, לא, הכל בסדר, אבל אני אומר אנחנו פה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

החלק הראשון היה תעשו לנו חוק ואל תדברו איתנו, זו השפה הרשמית.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני יכול אם תרשה לי שני משפטים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני רוצה להסביר בעצם מה נקודת המוצא שלנו. אנחנו היום במצב שבו העברנו בכנסת הקודמת חוק מקורות אנרגיה כתיקון ואני חושב שהתחלנו לדבר על זה גם בישיבה הראשונה כבר על התיקון הזה ובו בעצם נכנסנו לרפורמה מאוד מקיפה אבל הרפורמה הזאת הייתה אמורה להיכנס לתוקף עם תיקון התקנות שאת חלקן כבר פחות או יותר סיימנו. ובא אלינו משרד האוצר בבקשה לעשות את הרפורמה בצורה יותר רחבה. עכשיו, אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לתפקיד שלנו ולמשק. פה בעצם אנחנו, לבקשת משרד האוצר, פתחנו פה הייבוא לכל מכשירי החשמל, אנחנו מצמידים את עצמנו לאירופה והנימוק של זה הוא כמובן מה שטוב לאירופים טוב גם לנו. עדיין בכל זאת, כיוון שעשינו פה מהלך מאוד מאוד רחב שבעצם לקח מאתנו סמכויות רחבות. אני לא יודע, אדוני בכמה ישיבות היית שבהן בא ממונה על חוק מסוים, מתוקף חוק מסוים, אומר 'אני מוותר על הסמכות שלי ומעביר אותו לגורם חיצוני שאין לי שום שליטה עליו, אני מזכיר. כן? אנחנו ככלל מצמידים את עצמו לאיחוד האירופי. לכן בכל זאת אנחנו היינו כן מבקשים לאפשר לעצמנו כלי מסוים. הכלי הזה הוא יופעל רק במקרים חריגים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שישמש אתכם לאיזו מטרה?

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

שישמש אותנו במקרים שבהם אם אנחנו נזהה שבאיחוד האירופי התצבע מהלך שעלול לפגוע במשק האנרגיה שלנו, אמרתי, ככלל אנחנו מצמידים את עצמנו לאיחוד האירופי ואומרים מה שטוב לאירופה טוב גם לנו. יש בזה יתרון כמובן אבל גם חסרונות. אם אנחנו נזהה מצב שבו, ואני מזכיר משק האנרגיה הישראלי שונה ממשק האנרגיה האירופי. אנחנו אי אנרגטי, אנחנו אוכלוסייה שהולכת וגדלה, הצריכה פה הולכת וגדלה ואנחנו גם בצמיחה קבועה ולכן במקרים מסוימים היינו רוצים לאפשר לעצמנו ברשותך את הגמישות הזאת ואת היכולת הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני מוכן שיוגדר שזה מצב שלסכנה מיידית או חירום.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אין כאן עניין בריאותי. אבל תראה אדוני, אני אתן לך דוגמה. 

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לקחו להם סמכות, שמראש הסמכות שהייתה להם הייתה סמכות מיותרת, אז בגלל זה גם לא כל כך התנגדתם. אם זה היה כזה קריטי לא הייתם מתנגדים על זה.


 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

יושב הראש אני יכול לתת לך דוגמה בעבר שריצנו לתקן תקנות פה בוועדת הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל מה הבעיה שזה יגיע לפה, עוד לא הבנתי.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

בגדול הגמישות של להגיע לוועדת הכלכלה היא לא גמישות, יש קשיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למה? איזה קשיים?

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני יכול לתת לך דוגמה. אני אסביר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

תתקשר אלי, אני אדאג שייכנסו לך את הוועדה.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני אסביר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אל תתקשר אליו, דבר איתי ישירות. אדוני, חבל, אתה מאריך במקום שאין טעם. הוועדה הזאת עומדת על חובתה הציבורית לפקח על עבודת הממשלה והיא מסמיכה את הממשלה באין סוף סמכויות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

וגם היו"ר עושה עבודה מצוינת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ויש תחנות שבהן נבדוק אתכם וזאת אחת מהן ואם תשכנעו אותנו שיש סיבה טובה מתוך חודש תקבל כל מה שאתה רוצה. מיום שפנית אלי תקבל דיון תוך חודש. ואם הסיבה טובה זה יאושר תוך חודש. קיבלת לוחות זמנים שאני לא מכיר.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

התחנות הן כרגע להבנתי, התחנות של פיקוח של הוועדה על יישום הרפורמה כמו שדובר לפני כן. אני אומר שוב, הפרוצדורה אם נרצה במקרים מסוימים וחריגים לשנות משהו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני אדאיג אותך מה מדאיג אותי, כי אתם הלכתם רחב מדי. כשאומרים אנחנו פתאום נרצה מסמך נוסף ולא יודעים מהו וזה מגודר, ולא יודעים מאיזה תחום, ולא יודעים באיזה היקף, ולא יודעים כמה הוא נדיר המסמך הזה ולמי יש אותו אז זה מדאיג אותי כי היא לא מוגבלת, הסמכות. אנחנו רוצים, בצד הקודם ראית שאני אומר לא לרוץ עם סוסים דוהרים ולהיכנס בקיר, אבל אם מישהו רוצה לעצור את הרפורמה או לבלום ויש היגיון אנחנו נשמע אותו.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

יושב הראש, עצם העובדה שאנחנו כאן ונרתמנו לרפורמה הזאת למרות שעשינו רפורמה מקיפה בכנסת האחרונה, מעידה כאלף עדים, אז זה שאנחנו כן הולכים על הרפורמה וכן רוצים להקל על הייבוא כי אנחנו את המחירים בארץ ורואים שלעיתים המחירים בחול יותר זולים ולשם אנחנו מכוונים. עם זאת, אנחנו צריכים עדיין לשמור על משק האנרגיה הישראלי ולשמור לעצמנו את האופציה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אין בעיה, אם זה לא חירום, תבוא לוועדה. אם אתה רוצה לכתוב שיש פגיעה מיידית וסכנה מיידית בסמכות השרה, אבל בכל סעיף אחר של מדיניות או ארוך טווח לוועדה אני גם מוכן.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אין פה עניין של סמכות מיידית או פגיעה מיידית, זה לא מוצר בריאותי, זה מוצר שיש לו השפעה ארוכת טווח על משק האנרגיה. אני מזכיר את הפרוצדורה, הפרוצדורה היא פנייה לוועדת חריגים, לאחר מכן לממשלה ועכשיו מבקשים להוסיף נדבך נוסף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל עשינו את זה בכל החוקים, אתם לא מיוחדים. זה לא מפלה אתכם, זה מחיל עליכם עקרון שהחלנו על כולם. אגב לא רצינו את זה, אנחנו אמרנו תביאו את הכל לוועדה. הם אמרו נלך לחריגים, אז אמרנו אם חריג והשר מסתדרים לא צריך אותנו. כשהם לא מסתדרים ופתאום צריך הכרעה אז אמרו שרק הממשלה תחליט, אמרנו לא, אם אתם לא מסתדרים זה עניין לכנסת לראות מה קורה שם. אם ועדת חריגים והשר מסכים, נגמרה העבודה. אם הם לא מסכימים מתחילה בעיה, אמרנו תביאו את הבעיה אלינו לוועדה ונחליט. אמרו לא, נלך לממשלה. אז אמרנו אין בעיה תלכו לממשלה אבל תחזרו אלינו כי אם העסק פה חצוי אנחנו רוצים לדעת במה מדובר. זה היה הרציונל. הפוך, לא רצינו בכלל את השלביות הזאת ללכת לממשלה ולחזור. אמרנו תבואו אלינו ישירות, הם רצו את הממשלה אז הוסיפו שלב.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני יכול לתת לך דוגמה יושב הראש מתקנות שרצינו לקדם בענייני דיווחי צריכה בסקרים שבהם מספר שנים, לא קטן, ניסינו להגיע לוועדה ויושב הראש אני מאחל לך אריכות כהונה בכנסת וגם בתפקידך, או שדרוג, אבל בגדול כמו שאתה יודע ומכיר לא פחות טוב ממני, הנושא של כינוס הכנסת לעיתים הוא לא טריוויאלי וכמובן להעלות את הנושא על סדר היום של הוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, אבל תשמע אדוני, אנחנו מדברים על חוק מסוים ואתה מדבר על בעיית המשילות של מדינת ישראל. עכשיו אתה רוצה לדבר איתי על ממשלה שרצה קדימה? החוקים האלה תקועים בממשלה חמש שנים ועשר שנים. הרפורמות האלה, 20 שנה מדברים על רפורמה ביבוא והוועדה הזאת תקתקה את זה תוך שבוע. אז יעילות היא גם הפוכה, אבל אנחנו לא נפתור פה את בעיית הקצב של כנסות ישראל והבחירות שיש. אבל אנחנו לא נשאיר לשרים סמכות בלתי מוגבלת. זה תפקידנו, לפקח על עבודת הממשלה. מה אנחנו טובים לעשות חוקים של 80 עמודים ולא טובים עם בעיה ספציפית שתבוא ונאשר לכם? וכל שכן, אם אתה חלק מחוק רחב שהוא רוחבי ולא החלנו עליך כלל מיוחד. כל הפרקים בחוק היבוא חל עליהם הכלל הזה ואין סיבה שלא יחול גם עליכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רוצה להגיד עוד משפט לעניין הטיעונים שנשמעו כאן. התסבוכות הפוליטיות שהיו בשלוש השנים האחרונות הן לא סיבה לוותר על פיקוח פרלמנטרי ולהעלות בכל פעם את הטיעון הזה, ואני שומע אותו לצערי מכמה וכמה נציגי ממשלה, אני חושב שהוא בכל הכבוד, לא ראוי. אני מזכיר לכם, נציגי משרד האנרגיה, שהרפורמה בחוק מקורות אנרגיה שאתם עבדתם עליה שנים, כמה שנים, אושרה לפני שנה בשני דיוני ועדה. הוועדה התגייסה לאשר את הרפורמה הזאת בהליך מאוד מאוד מהיר. וגם את התקנות שהבאתם לפני כן, הם אושרו מיד איך שהכנסת התכנסה, הכנסת העשרים ושלוש. אז אני מציע לוותר על הטיעונים האלה שאי אפשר לכנס את הוועדה כאיזה מין פתח כזה להימלט מפיקוח פרלמנטרי. אני חושב שזה לא ראוי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

טוב, אני חושב שהדיון הזה מוצא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני מציע שאת אותו מנגנון שהוחל בפקודת היבוא והיצוא, יחול גם כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

רגע, בואו נראה שלא צריך להקריא עוד משהו. תיקון לתוספת הרביעית לדעתי לא הוקרא.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

איתי, אם אפשר עוד הערה אחת. בהמשך לדיון הקודם להבהיר דברים שנאמרו בדיון הקודם בהתייחס לתיקון בסעיף 3(ה) דווקא, שהאפשרות של אישור הממונה גם ביחס למסלול של חוקיות היבוא האירופי לפי סעיף 3(ה) נותרה בעינה. כלומר יש גם את מסלול ההצהרה וגם את מסלול אישור הממונה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, כן, זה גם עולה בקנה אחד עם כל התיקונים שכבר נדונו בוועדה בדיונים הקודמים.

3ד3, תיקון התוספת השלישית והתוספת הרביעית.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

תיקון התוספת השלישית והרביעית	3ד3.	השר רשאי בצו – 

(1) להוסיף מכשיר חשמלי לתוספת השלישית או הרביעית, ככל שקיימת דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות;

(2) להסיר מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית או הרביעית;

(3) להסיר מכשיר חשמלי מהתוספת השלישית או הרביעית בהתאם להוראות סעיף 3ד2, ובכפוף להוראות הסעיף האמור.".

בעצם הסעיף הזה זה סעיף שהוא סעיף מראה לסעיף של ועדת החריגים והוא נותן לשר את הסמכות לקבוע צו בנושאים שפרטנו כאן, שזה במקרים שבהם הוא לא מחמיר עם דרישות חוקיות היבוא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

תוכלי בבקשה להקריא גם את השינויים שעשיתם בתוספת השלישית לעומת הנוסחים שהיו בדיונים קודמים ואת התוספת הרביעית שהיא למעשה חדשה מכיוון שנכללים בה מכשירים חשמליים שיש לצרף אליהם תווית דירוג אנרגטי, זה בהתייחס למה שאמרנו בתחילת הדיון.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

אז בתוספת השלישית בסעיף קטן (1) הוחלפה המילה "צ'ילרים" ב-"יחידת קירור מים הפועלת במחזור דחיסת אדים".

בסעיף (2) לתוספת השלישית "מכשירים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית ביחס להספק במצב המתנה". ואז "מכשירים הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית ביחס להספק במצב המתנה" התווספו הפריטים הבאים:

(1) מזגנים

(2) מקררים

(3) מכונות כביסה

(4) מייבשי כביסה

(5) מדיחי כלים

(6) תנורי אפייה

(7) תנורי מיקרוגל

ובסעיף (12) "צגים, יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי."

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למשל?

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

למשל מקרן.

תוספת רביעית

(סעיף 3י)
מכשיר חשמלי שיש לצרף לו תווית דירוג אנרגטי

1. מזגנים

2. מקררים 

3. מכונות כביסה

4. מייבשי כביסה 

5. מדיחי כלים

6. תנורי אפייה

7. נורות

8. טלוויזיות

9. מסכי מחשב

10. צגים, יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה למעשה אותם צגים שהקראת קודם לכן ששימושם העיקרי הוא הצגת מידע חזותי ממקור חוטי או אלחוטי.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

את הנושא של העיצומים הקריאו? אני לא זוכר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני חושב שלא, אם אינני טועה לא היו שינויים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

רק בסכום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז תגידו.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

(12א) בטבלה בתוספת הראשונה, אחרי פרט (8) יבוא:
טור א'						טור ב'

סכום העיצום הכספי
(בשקלים חדשים)

ההוראה		יחיד			תאגיד

"(9) יבואן או יצרן שלא מסר 
למפקח מסמכים המעידים על 
עמידת מכשיר חשמלי בדרישת 
נצילות אנרגטית, שמפקח
דרש ממנו למוסרו לפי הוראות 
סעיף 4ב(2);	  	25,000			50,000;

(10) אדם שלא קיים את הוראת 
הממונה שניתנה לו לפי 
סעיף 3יב1		30,000			60,000";

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. אם כך, השלמנו את הקראת השינויים בסעיף 110 שעניינו "תיקון חוק מקורות אנרגיה" עם כל השינויים שהוקראו.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רז.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

תודה רבה. שתי הערות. 

אחת, נוסף לתוספות המוצר צגים, המשפט הארוך הזה שהוקרא עכשיו, רק רציתי לוודא עם משרד האנרגיה שזה מוצר שגם כיום נדרש באישור שלהם או שזה משהו חדש שעכשיו מחילים על מוצרים חדשים דרישות, זה דבר אחד.

דבר שני, כל נושא תקופת המעבר, בפגישות מחוץ לוועדה הבנתי ממשרד האנרגיה שהכוונה שלו זה לתקופת מעבר שהם עוד לא סגורים כמה היא תהיה, להשאיר גם את התקנות הישנות שיחולו במקביל למסלול האירופי החדש. רציתי לוודא גם כאן לפרוטוקול שזה באמת מה שהולך לקרות ושהנושא הזה בטיפול שלכם.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אני אתייחס לגבי הראשון. כמובן הנושא של צריכה במצב המתנה קיים היום.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, לא צריכה במצב המתנה. צגים יחד עם רכיביהם האלקטרוניים, מידע חזותי, פשוט לא הכרתי לפני זה את המינוח.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

זה מסכים בעיקרון, כן, זה קיים היום. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

יש טלוויזיות, יש מסכי מחשב, אני לא יודע מה זה המונח החדש הזה.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

הכוונה באמת למסכים, אולי ניתן לחברים אצלנו מאגף הנדסה להתייחס רגע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ההערה שלך היא מעוגנת בחוק רז? או שאתה רוצה לוודא בפרוטוקול שהם משאירים לך איזה תקנות בינתיים בתקופת הביניים?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, לא, ההערה הראשונה לגמרי, זה על סעיף 10 בתוספת. ההערה השנייה זו הערה מאוד חשובה, אחרת צריך סעיף של תקופת מעבר בחוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אנחנו עוד רגע נבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל צריכים להצביע, אין לנו הרבה זמן לבדוק.

 << אורח >> צחי ברקוביץ: << אורח >>  

אם אפשר ברשותך להעלות מישהו מיחידת ההנדסה אצלנו שנמצא פה בזום, את יניב גיאת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יניב גיאת בזום, בבקשה. עוד מאמץ קטן אביר קארה.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

אני רציתי שכבר תצביע, באתי לברך אותך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

הינה עוד קצת, עוד טיפה. כן.

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

שלום. אהלן מה נשמע? יניב גיאת, הנדסה, ממשרד האנרגיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שמעת את השאלה של רז?

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

שמעתי את השאלה של רז לגבי צגים מה שנקרא, זה בעצם תרגום ההגדרה שקיימת היום ברגולציה האירופית שזה בין השאר גם למסכי מחשב וטלוויזיות שיש להן חובת תווית החל ממרץ 2021. לגבי דרישות לסטנד ביי, זה משהו שכבר קיים.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

יש בתוספת גם מסכי מחשב וגם טלוויזיות פשוט.

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

	כמו שרז מציע אפשר בעצם לאחד את 8 ו-9 יחד עם 10. זה משהו שבאמת רשום, דיוק שנתנו אותו עכשיו, זה באמת רשום ברגולציה האירופית בצורה כזאת. צגים לרבות טלוויזיות ומסכי מחשב. אז אם אתם רוצים לעדכן, מה שאתם תחליטו, אז אפשר לוותר על 8 ו-9 ולהכניס את זה בתוך 10.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

זה הכל בעצם סוגים שונים של מסכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אבל לא כדאי יהיה ברור בכל זאת הפירוט הזה? כי המונח הזה "צגים עם רכיביהם האלקטרוניים" זה משהו מאוד כללי. אני גם שאלתי לגבי המונח הזה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

המונח הזה לקוח מההגדרות של האיחוד האירופי. כך זה מוגדר שם, לא שינינו בהקשר הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בדירקטיבה או בתקנות אירופיות?

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

ברגולציה האירופית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

יש לכם נוסח מתוקן שאתם יכולים להציג עכשיו?

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

אני מציע, עוד פעם, תחליטו. סעיף 10 לרבות טלוויזיות ומסכי מחשב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יניב, יכול להיות שיש צגים עד גודל מסוים שמעבר אליהם - - -

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

מעל 100 סמ"ר, מה שמופיע ברגולציה האירופית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז זהו, זה לא מופיע פה עד 100 סמ"ר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא מצליח להבין מה הסיבה אבל, מאיזו סיבה צריך לפתוח את זה? 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אולי "כהגדרתם ברגולציה האירופית" או משהו.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

למה צריך להוסיף את זה? זה סתם להוסיף לעצמם עוד סמכות. שוב פעם אנחנו חוזרים לנושא הזה, זאת הייתה סמכות מיותרת שהם קיבלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

חברים אנחנו מורידים את הצגים מהמושג שם כי גם ככה זה בכפילות ובתקנות תוסיפו מה שאתם רוצים. תוסיפו פירוט.

 << אורח >> יניב גיאת: << אורח >>  

ההגדרה האירופית זה צגים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אנחנו מוחקים את זה ואם יידרש אנחנו נבחן שוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני מציע גם כן שאנחנו נסיר מהתוספות את הצגים האלה וככל שתגבשו משהו מקצועי שאנחנו גם נבין אותו ונבין מה היחס בינו לבין שאר המרכיבים בתוספת, אפשר יהיה לתקן. אבל כרגע זה באמת לא ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

בסדר גמור, מה עוד?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

אם אפשר רק הבהרה בהמשך למה שרז אמר, הכוונה היא באופן ברור. כיום האסדרה היא מכוח תקנות על פי סעיף 3.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אל תסביר לנו. תביא לנו נוסח, תקרא את הנוסח.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

זו לא שאלה של נוסח.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

סליחה אדוני, לא. יש בעיה פה, הנושא פתור. אדוני איך קוראים לך? 

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

שמי דודי קופל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תענה לי לשאלות, אל תסביר לי הסברים שאני לא רוצה לשמוע. הנושא הזה מוסכם עליכם?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

איזה נושא? סליחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שעולה פה לדיון, הצגים והטלוויזיות, סעיפים 8-10.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

אני מתייחס למשהו אחר כעת, בהמשך לשאלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לא, אני לא רוצה משהו אחר, אני רוצה את זה קודם כי לא פתרנו את זה.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

זה מוסכם שנסיר כרגע את מה שהוחלט, פסקה 10.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

וגם 12, לא רק 10. זה בשתי התוספות, צריך להסיר את זה משתי התוספת.
 
 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לאיזה נושא אתה מתייחס?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

הייתה כאן שאלה לגבי התפוגה של התקנות הקיימות שמכוח סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה. ואנחנו אומרים בצורה ברורה כפי שאמרנו לאורך כל הדרך, אנחנו מתכוונים טרם כניסת הרפורמה הזאת לתוקף לבטל את התקנות הקיימות ולא לייצר אסדרה מקבילה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זו ההערה לפרוטוקול שהייתה חשובה לו. הדבר הזה מעוגן בנוסח של החוק או שזה מספיק?

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

זה לא מעוגן בנוסח, זה עניין טכני משפטי. כלומר, מאחר שזה מעוגן כיום בתקנות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

המשרד מתחייב לא להסיר את התקנות הקיימות בטרם יהיו חדשות ולא תהיה כפילות בתקנות.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, הבקשה הייתה שכן תהיה כפילות ביחס למקררים ובעיקר מזגנים שהסבירו לכם על הבעייתיות.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

רגע, אבל אנחנו עוסקים בהסרת חסמים ביבוא, מה זה קשור עכשיו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע, אתה לא נותן לי לעזור לך.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

אבל איפה החסם? מה הבעיה? אנחנו לא רוצים שיהיו חסמים? רוצים להסיר את כל החסמים ביבוא, מה אתה צריך לחקות עם זה עוד שנתיים? מה יש פה להסביר?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אם אני יכול להסביר רגע. ביחס למזגנים, הסברנו בדיונים קודמים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אבל אתה הסברת להם את זה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

לא, אבל הם אמרו עכשיו משהו אחר. מה שאמרו לנו בדיונים זה שתינתן אפשרות למשך עוד תקופה של אני לא יודע, שנה, שנתיים, צריכים לדבר על זה, שבמהלכה אפשר לייבא גם לפי השיטה הקיימת וגם לפי השיטה החדשה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

על נושא מסוים, על מוצר מסוים.

 << אורח >> דודי קופל: << אורח >>  

ככל שיהיה צורך באסדרה ספציפית שנוגעת אלינו, כי יכול להיות שזה בכלל לא - - -, ככל שיהיה צורך אנחנו תמיד נוכל לפי הרפורמה הזאת שכרגע הוועדה מאשרת, אנחנו תמיד נוכל להתקין תקנות שיהיו שונות מהמצב הנוכחי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

ובמה לא לפגוע?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

בעצם ביבוא של שורה ארוכה של מזגנים, יש בעיה בעצם היום עם מזגנים במיוחד בגלל זה שיש גם מגבלות על הגז שמותר לייבא, זה מקצוע של מתקין מזגנים מוסמך, יש הרבה מאוד בעיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

נכון, אבל זה דיאלוג שוטף מול המשרד על מוצר אחד והוא יוכל לתקן את התקנות במועד ובזמן ובנוסח שינסה להתגבר על הבעיה הספציפית שאתה מציג. אנחנו לא נבנה סעיף למזגנים בחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני רק רוצה משפר הבהרה. המודל של התיקון הוא כן יגבר על סעיף 3(ב) שמסמיך את שר האנרגיה להתקין תקנות כפי שנחקק ברפורמה האחרונה. מעוגן כאן הסדר אחר בחקיקה ראשית ולכן גם המכשירים החשמליים מנויים בתוספות, כדי שיהיה ברור מה חל ומה לא חל. וכפי שנציגי הממשלה גם הסבירו, ככל שיהיה צורך בהסדרים מיוחדים אז הולכים למסלול של תקנות לפי סעיף 3(ב). אבל לגבי המכשירים החשמליים האלה שמנויים כאן יש הסדר בחקיקה ראשית שהוא אחר. אז שוב אני אומר, מאוד מאוד חשוב, אני פונה פה לאנשים של משרד האנרגיה, מאוד חשוב שתבינו את המשמעות. אם אתם לא תתקינו תקנות לפני שהרגולציות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אתם דיברתם ביניכם לפני?


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בוודאי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אז יש ביניכם ערוץ ויש רצון טוב לפתור את הבעיות שרז מעלה? אז זה מספק אותי. בואו נמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אז אם ככה הוועדה יכולה להצביע על סעיף 110.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 110?

הצבעה

סעיף 110 אושר


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא סעיף 111 שזה סעיף התחילה לתיקון לחוק מקורות אנרגיה, צריך להקריא אותו.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>  

" תחילתו של סעיף 110 ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022); שר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות בצו את המועד האמור לתקופה אחת של עד 9 חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לצורך הפעלת סמכויות הנדרשות ליישום הוראות חוק מקורות אנרגיה כנוסחו בסעיף 110 לחוק זה."


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כמה סעיפים יש לנו להצביע?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

יש לנו עוד שניים, את זה ועוד אחד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עם הרבה הבהרות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קדימה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הוועדה יכולה להצביע על סעיף 111 כפי שהוקרא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 111?

הצבעה

סעיף 111 אושר


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא סעיף 116 להצעת חוק התוכנית הכלכלית "תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי". התיקון הזה נדון, אני מציע שנציגי הממשלה יקראו רק את התיקונים שנוספו לעומת הנוסח האחרון שהוקרא.

 << אורח >> רועי ברית: << אורח >>  

שלום, רועי ברית מהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת. אנחנו בעקבות ההערות שהיו פה גם מצד הייעוץ המשפטי בדיון האחרון הוספנו שני תיקונים קטנים לנוסח.

סעיף 5טו1 המוצע זה הסעיף שמוצע להוסיף אותו לפקודה. 

בסעיף קטן (ב) בסיפא יבוא - "המנהל יפרסם הודעה לעניין זה באתר האינטרנט של המשרד או בדרך אחרת כפי שימצא לנכון."

במקרה של שימוש בסמכויות לפי הסעיף הזה משרד התקשורת יפרסם הודעה בעניין וזאת לא תהיה סמכות רשות כפי שנכתב שם קודם לכן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. והתיקון הבא נוגע ליחס בין הסעיף החדש הזה לבין הסעיף הקיים בפקודת הטלגרף 5טו וביקשנו מכם להבהיר אותו.

 << אורח >> רועי ברית: << אורח >>  

כן. מוצע להוסיף לפני סעיף קטן (ד) – "בלי לגרוע מסמכותו של המנהל לפי סעיף 5טו לעניין מכשירים מסוכנים". הסעיף הקיים מתייחס למכשירים אלחוטיים שהם יובאו בין אם כדין ובין אם שלא כדין, והם גורמים לסכנה לציבור, והסעיף שעכשיו נכנס הוא בעניין מכשירים שיובאו שלא כדין. אז שני הסעיפים יחולו זה לצד זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

וניתן למעשה ליישם אותם אחד לצד השני, כלומר לא יכולות להיות סתירות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אפשר להצביע?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, 116 תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מי בעד סעיף 116?

הצבעה

סעיף 116 אושר
יש עוד הצבעות? סיימנו. אז תם ונשלם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

רגע, אבל בואו נעשה כבר היום רביזיה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

רגע, אביר, אביר, תגיד את מה שיש לך ואני אסיים.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

קודם כל, בגלל שהיו פה הרבה מאוד דיונים וקצת האשימו אותי בזה עם משרד הבריאות, אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עכשיו כשהם הלכו אתה מדבר?

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא, אני רוצה להגיד תודה, אז מה? גם אם הם הלכו והם יראו בפרוטוקול. קודם כל אני רוצה להגיד תודה גם לך, אני אספר לך קצת ככה בקצרה שבלילה של ההסדרים, קודם כל לך, קודם כל יושב הראש. חשוב מאוד לדעת שאנחנו עושים היסטוריה ויש פה בשורה ענקית לציבור, לבעלי עסקים, ליבואנים, ליצרנים. כל פעם כשפותחים משק ליבוא גם היצור עולה, זה דברים שעובדים בהתאמה ולכן זו בשורה אדירה גם ליצרים המקומיים, לתעשייה המקומית וגם שמחתי שכחלק מההסכמות ברפורמה בתמרוקים, גם הורדנו אגרות ליצרנים המקומיים. התעסקנו פה גם בהפחתת בירוקרטיה ורגולציה ליצרנים המקומיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

שיוכלו לייצר גם בתקן אירופי שחל גם עליהם.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

לא רק זה, לא רק שהם יוכלו להתחרות שם בקלות יתרה, הם גם אני משוכנע יהיו הרבה יותר טובים מאחרים, כי ישראלים כמעט בכל דבר שאנחנו עושים ואנחנו ממש רוצים, אנחנו הרבה יותר טובים, ובתמרוקים אתם יודעים, חווה זינגבויים ומותגים ישראלים מאוד מאוד מובילים. תראה, יש פה איזושהי מלחמה כזאת של יותר משנתיים שאתה מנסה ואתה רץ ואתה חושב איך לפרק כל מיני גופים סובייטים ישנים, דברים כאלה שהיו פה במשך שנים והם שולטים על חלקים מאוד גדולים מהשווקים בישראל. אז גם בימים שאנחנו עמדנו פה בחוץ וצעקנו את זה, ולפני שנתיים כמעט הייתה הפעם הראשונה שהיו לנו מפגשים ראשונים גם באוצר וזה היה נראה לך מאוד מאוד רחוק, חסר סיכוי, שאי אפשר פשוט לעשות את זה. והיום אני נמצא פה ואני רואה שזאת פשוט היסטוריה, עבודה שבמשך שנתיים מנסחים ומורידים, ומעלים. אני יכול לספר פה גם שבממשלה הקודמת הרפורמה, בטח לא במכון התקנים, התמרוקים בטוח, ובטח לא הרפורמה ביבוא, בחקלאות, לא הייתה מגיעה בשום צורה שהיא. לא היו נותנים לה להגיע לכדי חקיקה ופה בלילות של ההסדרים היה באמת הרבה מאוד לחץ ובלילה של ההסדרים הייתה את החשיבה הזאת, לאן הרפורמה הזאת תלך. באמת שכולם פחדו ממיכאל ביטון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

זה טוב, זה מצב כללי טוב. אל תשנה לי את התדמית.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

עכשיו קודם כל, אני מאוד מאוד מאוכזב שלא הצלחנו להביא את כל הרפורמות למיכאל ביטון. גם תקתקתם את העבודה, גם בצורה עניינית וגם בחשיבה, וגם צחקנו פה לא מעט עם מיכאל. אבל צריך גם להגיד פה תודה לאנשים שלקחו אמיצים ועשו עבודה, זאת שרה הכלכלה והצוות של משרד הכלכלה, גם לאנואר וגם לאיגור והחבר'ה שדחפו מאחורה. לראש הממשלה שרואה בזה, בתוך הראיה שלו הוא אימץ את כל הדברים שאנחנו שנה שעברה חלמנו עליהם וזאת הייתה המחאה שלנו, אז הם הופכים למדיניות הכלכלית של הממשלה. כמובן לשר האוצר, לקחת פה ולעשות באומץ גדול. אני אגיד לחברים גם ממשרד האוצר, חברים במשרד הבריאות, משרד החקלאות, נעשתה פה עבודה מצוינת לטובת הציבור הישראלי ואני מקווה שאנחנו נגיע לפה עוד הרבה מאוד פעמים וזה מה שאנחנו נראה, שבאמת עובדים לטובת הציבור. אני אגיד תודה, ובעזרת השם נמשיך לעשות ולהצליח להביא את ישראל למקומות הראשונים בעולם, בקלות בעשיית עסקים, להעלות את הרווחיות של בעלי העסקים אבל על הדרך כמובן לרסק את יוקר המחייה, זאת אחת המשימות שלנו ואני מקווה שאנחנו נעמוד בהן במהרה. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

דברים כדורבנות אמיר, ואני רוצה להגיד לך שאתה סגן שר אבל אתה לא מתהלך בממשלה כסגן שר, אתה חרוץ כמו אחרון חברי הכנסת באינטנסיביות של קידום הדברים שחשובים לך ובנפשך, ואפילו שאתה קצת עם מבנה גוף של מתאגרף אתה יודע גם להתפשר ולהבין שהדרך היא דרך ויש לכבד את האינטרסים המגוונים. ובאמת הגענו לדעתי לתוצאה אפילו יותר טובה ממה שהונחה בממשלה והגמשנו חלק מהדברים ופתחנו פתרונות במהלך הוועדה, ובסוף המבחן זה היישום ואתה כמו גשר לממשלה. אז זו אותה אינטנסיביות של ההסדרים, היא צריכה להיות אינטנסיביות של הבקרה שלך כאיש ממשלה על היישום של החוקים הטובים שהבאנו. תודה לך. 

אסף וסרצוג, כן.

 << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>  

תודה אני אהיה קצר, אני אשתדל לא להיות פומפוזי מדי אבל זה באמת יום מרגש. קשה לי להסביר לכם גם ברמה האישית, תיכף אני אגיד פה קצת על האנשים שעבדו על זה, של לראות משהו שנרקם באיזה נייר קטן, באיזה רעיון שעלה ומתחילים לייצר אותו למשהו שבסוף עובר לאירוע כזה, וקשה לי גם באמת להפריז בהיקף של הרפורמה הזאת. אני לא חושב שהרבה אנשים מבינים מה ההיקף של הרפורמה הזאת. תמיד באים עם נקודה פה ונקודה שם ואף פעם לא משנים את המהות, לא הופכים את הקערה על פיה ומשנים את כל הרציונל. והרפורמה הזאת עשתה את שניהם, היא גם מטפלת, לא אגיד שבכל המוצרים במקש, אבל בחלק ענק מהמוצרים בנשק, תמרוקים, מזון רגיש, תקינה, מוצרי חשמל. זה דברים שכל אחד מהם היה יכול להספיק לחוק הסדרים בפני עצמו. וכל הרציונל של להפוך את הקערה הזאת על פיה, שהכול עובר על בסיס מה שאירופי ומה שמוחרג זה באמת החריג ולא הפוך, וכל הרציונליים שנעבור לבסיס הצהרה והשוואה לתקינות אירופית, ועוד המון דברים שנעשו פה לאורך הדרך, הם חסרי תקדים בכל מובן. אז אני חושב שחשוב שיבינו את זה ובאמת קשה לי להפריד, זה באמת אירוע מרגש.

אני רוצה להגיד קודם כל תודה כמובן ליו"ר הוועדה על תמיכה מלאה והתגייסות. זאת רפורמה שרבים לא נתנו לה סיכוי ולו בגלל ההיקף שלה, ולו בגלל המורכבות שלה. אני חושב שפירקת את זה ודחפת את זה. היה איזה שלב שכעסת עלי שאנחנו לא מתקדמים בקצב שלך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

עד היום אנחנו מחכים לתוספת השלישית.

 << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>  

אבל זה בסוף מה שגורם, רפורמות בטח כאלה צריכות הרבה שותפים והרבה אנשים שרוצים שזה יצליח אז המון תודה. המון תודה לחברי הוועדה, כל מי שיושב פה וגם כל מי שלא פה. באמת המון המון תודה על הייעוץ, והעזרה, והתמיכה, והשעות הרבות, לאיתי ולצוות הנהדר. אני שמח שהוא עכשיו בתור היועץ המשפטי, אבל פעם קודמת שהעברתי חוק הסדרים איתו אז - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

מה הוא היה?

 << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>  

הוא היה העוזר של היועצת המשפטית והיום הוא יושב בתור היועץ המשפטי של הוועדה והמון תודה. וכמובן לכל צוות הוועדה כולו, עידית וכולם, והצוות של מיכאל, שלי וכולם פשוט זמינים מדהימים ודוחפים. תודה לכל משרדי הממשלה שעבדו איתנו על הדבר הזה.

אני חייב להגיד עוד שני דברים. אחד, לשרת הכלכלה שלא פה, כמובן גם לצוות המשרד שנרתם איתה. בחלומות הכי ורודים שלנו לא יכלנו לקוות לכזאת תמיכה. היא לקחה אותנו יותר לקצה ממה שאנחנו אפילו חשבנו שאפשר לעשות בהתחלה ואני חושב שראיתם את הסוף, גם עכשיו, את זה שהיא מתעצבנת שהדברים לא מוחרגים, זה פשוט לא מובן מאליו. ואיתה כמובן כל צוות המשרד, מהמנכ"ל ודרך איגור, גלית וכל מי שיושב פה, שכמובן נתנו לזה גיבוי מלא. והחלק שלה הוא גם יותר גדול רק מהתקינה, לא הרבה יודעים אבל אפילו בתמרוקים יש לה חלק גדול בזה שזה התקדם והגיע לאן שהגיע. אז גם המון תודה כמובן לכל משרדי הממשלה שעבדו, אנרגיה, תקשורת וכמובן בריאות שלא נמצאים פה. היה מאתגר אבל הם בסוף נרתמו ועשו המון.

ואני חייב לסיים רגע בלהגיד תודה לארבעה האנשים שאני חושב שלא יבינו כמה המחויבת שלהם והעבודה שהם השקיעו היא אדירה וזה הראל וטלי, ובעיקר גם אלה ונעם, אל תכעסו עלי הראל וטלי. הן עבדו 24/7 כבר משהו כמו 3-4 חודשים, עובדות פשוט 24/7. קשה לי רגע להסביר לכם, אני יכול להראות לכם את קבוצת הוואטסאפ , הן כותבות בשעות לא שעות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הייתם כבר מכניסים אותנו לקבוצה, יותר קל.

 << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >>  

אתם לא רוצים, הטעות הכי גדולה שאני עשיתי זה שאמרתי להם באיזשהו שלב תכניסו אותי לקבוצת הוואטסאפ. אתה כאילו דקה נרדם, זה 112 הודעות שאתה גם לא מבין מה קורה שם. אני מוכן להדליף את זה ליו"ר הוועדה והוא יעשה עם זה מה שהוא רוצה. אבל רק מלראות את הדינמיקה שם, את התסכולים, את ההצלחות, את איך שזה עובד והשעות שעובדים. כל מוצאי שבת אני הייתי חרד מהרגע שתצא שבת, כי אז הן היו מתחילות להפגיז וזה הלחיץ אותי. אז המון תודה, זה ממש לא מובן מאליו. הם עשו עבודה מדהימה והם היו המנוע מאחורי זה. המון תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

קודם כל, תודה לך.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>  

תודה רבה. באמת יום מרגש, אני חושב שהרפורמה הזאת היא רפורמה מאוד מאוד משמעותית והקרדיט הגדול באמת מגיע לשרים ולוועדה, וליו"ר הוועדה שעשו כאן מהלך מאוד משמעותי וספגו גם לא מעט אש בדרך. חשוב לי מאוד, התועלות של הרפורמה הוסברו על ידי אחרים, אז אני אתמקד באמת גם בתודות הפרסונאליות יותר, כי כמו שנאמר כאן העבודה על ידי עובדי המדינה שהרבה פעמים הם מאוד מושמצים, הייתה מאוד מאוד אינטנסיבית. בתור מישהו שעבד מולם צמוד, ראיתי את המסירות, בלילה הייתי מוציא את הכלב לטיול ומקבל עוד טלפונים ומוצא אותם עדיין במשרד עובדים על הרפורמה ובאמת במשך תקופה מאוד ארוכה. אז באמת זה לא מובן מאליו, וגם במשרד הכלכלה, גם במשרד האוצר, גם במשרד הבריאות, באמת ראוי להערכה ואני ממש משוכנע שהרפורמה הזאת תשיג את המטרה שלה. 

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה מה שאמרתי בדיון הראשון וזה שאחת הדרכים שהיא תשיג את המטרה שלה זה אם אנחנו נשקיע הרבה מאוד בהדרכה ובהטמעה. בעצם זה שינוי תפיסתי ליבואנים, על האחריות שהם לוקחים על עצמם, על האופן שבו הם מוודאים שההצהרות שלהם הן מבוססות. אנחנו נהיה שם לעשות את זה ואני מקווה שגם משרדי הממשלה יעזרו לנו לעשות את ההסברה הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

כן, צריך ממש כנס יבואנים או כמה כנסים ולהציע להם יומיים או שלושה של הדרכות, פרט-פרט, טפסולוגיה, נהלים, עניינים. ממש לתת להם את ההזדמנות באופן שקוף. גם חלק היום בטח לא צעירים, בני 60-70, צריכים שפה ואנגלית וצריך לעזור להם בדברים האלה, לפתוח להם את הדלת. כן אדוני.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

בשם התעשייה אדוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

לפרוטוקול תגיד את השם.

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>  

אייל פרובלר, יועץ משפטי בהתאחדות התעשיינים. אני ליוויתי את כל הדיונים בשם התעשייה ואני רוצה לומר שהעבודה רק מתחילה עכשיו. זאת באמת רפורמה מאוד מעקיפה כמו שאמרו, משמעותית, פותחת לחלוטין את היבוא ובאמת חד פעמית ואם לא תהיה פה אכיפה, ואנחנו מבקשים, דורשים, שבאותה אינטנסיביות שכל החברים פה קידמו את הרפורמה הזו, תדאגו גם לאכיפה כי ללא איכפה פגיעה בצרכנים אבל גם בתחרות ההוגנת של התעשייה. אז העבודה רק מתחילה עכשיו מבחינתנו ואכיפה זה Must. 

ושניים, באמת להודות לך אישית אדוני יושב הראש, הודינו לך כבר במכתב, אבל באמת על הדיון שמבחינתנו הרבה פעמים היה קשה, אבל היה מאוד מאוד מאוזן ומאוד מאוד קשוב. ותודה לך, תודה אישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה אייל, תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני. אז באמת זה יום מרגש, גם עבורי אישית, אנחנו מ-2013 רצנו עם כל מיני סיסמאות של "איפה הכסף?" וכל מיני דברים כאלה שדיברנו ממש על יוקר המחייה, אבל גם כי הרבה מאוד סטיגמות נשברו לי בוועדה הזאת. קודם כל, התגלית האישית שלי זה יו"ר הוועדה, אני מראש אמרתי שאני רוצה להיות - - -

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

תגלית הכנסת, תגלית השנה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

תגלית השנה זה מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אני חושב היועץ המשפטי הזה הוא גם מתחרה.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

אז באמת אני מאוד מאוד שמח שאני חלק מהוועדה שאתה מוביל והדרך של הניהול שלך והיוזמות שלך, והפתרונות והפשרות שלך, אני חושב שהן היו אחוז גדול מאוד בזה שהצלחנו להעביר פה את הדבר הזה. כמובן יחד עם צוות מדהים, אני חושב שוועדת הכלכלה, אני משוחד כי אני באמת, אני חושב שהצוות של ועדת הכלכלה הוא באמת הצוות הכי טוב בכנסת, זה אני אומר לכם. וגם משרד האוצר, שתמיד הפחידו אותי ואמרו לי תזהר ותשמר, אני חושב שהפכנו להיות, אני יודע איזה קפה כל אחד אוהב.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

רון כץ אני מקווה שאתה לא הכלכלן ה-61 עכשיו באגף התקציבים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>  

הם עוד לא קיבלו אותי, תראה איזה איכויות. אז באמת זה רגע מרגש וזאת בשורה אדירה לציבור הישראלי, הרפורמות שהבאנו בוועדה הזו יורגשו, באמת, בטווח הקרוב על ידי הציבור וזה מדהים. וזאת גם הזדמנות נהדרת לומר תודה לכל מי שלקח חלק, גם לתעשיינים שההערות שלכם היו במקום וקיבלו אותן, והרבה מאוד דברים השתנו בזכותכם והוועדה הזו מחבקת אתכם ובטח משרד הכלכלה. ולומר גם תודה לשרה שבאה עם הרבה מאוד אנרגיות והרבה מאוד רצון טוב באמת לפתוח ולהוריד חסמים. וכמובן פה לשותף שלי שאוהב לצעוק עלי, לאביר, שאנחנו מתווכחים הרבה אבל בסוף הגישה שלנו היא אחת, שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר בשביל להוריד את הרגולציה במדינת ישראל. כי בסופו של דבר זאת הדרך להורדת מחירים ולהקל על יוקר המחייה שהוא כל כך גבוה. אז לסיכום אני מקווה שיפסיקו התקנים הייחודים של מדינת ישראל, נחיל על עצמנו את כל התקנים שמקבלים באירופה ובארצות הברית ואני חושב שאנחנו עשינו פה שיא פתח אדיר. אז שרק המשיך ככה, פתחנו חזק.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

גם למדינות המוכרות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >>  

כן. אני אהיה קצרה, אני לא אחזור על מה שאחרים אמרו. קודם כל צוות מדהים, גם אני הופתעתי מאוד מאוד לטובה, כבוגרת ועדת כספים, הדינמיקה הייתה מאוד שונה גם בקדנציות הקודמות, אז יש גם מקום להשוואה. אז תודה רבה גם לאוצר, גם להכנה שלנו חברי הכנסת עוד לפני שהחוק בכלל הגיע, להציג לנו, להסביר לנו בסבלנות את המשמעויות עוד לפני שנכנסנו עמוק פנימה לתוך הסעיפים. היה כיף והשיח היה שיח מאוד בריא, מאוד נכון, גם מאחורי הקלעים, גם כשלא מסכימים, נעשה בצורה שהיא ראויה ואני חושבת שבסוף הוצאנו חוק טוב. אז באמת תודה גם לצוות הוועדה, גם למשרד הכלכלה, משרד האוצר וכל מי שלקח חלק וכמובן לחברי חברי הכנסת שאנחנו גם בינינו לבין עצמנו לא כל כך ירדנו אחד מהשני, וזה כלל גם הרבה מאוד שיחות, והרבה מאוד פגישות והרבה מאוד עבודה משותפת וכיף לעבוד אתכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

תודה רבה חברת הכנסת מיכל שיר.

 << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >>  

רגע, אז עכשיו כולכם באים איתי למטה לגלעד קריב? אני צריך אתכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>  

אותנו? אנחנו יוצאים לאפטר ואתה לך תעבוד.

אני רוצה להגיד, הרגע הזה הוא סוף של שבועיים אינטנסיביים וכמה שבועות אינטנסיביים של הכנת חוק ההסדרים ועדת כלכלה. עמדנו ביעדים ב-100%, כל החוקים שהוטלו על ועדת הכלכלה בוצעו ואושרו בשינויים גדולים, אבל בוצעו ואושרו ובחלקם אנחנו מאמינים שגם השבחנו ושיפרנו את החקיקה. לכן באמת תודה לכם לחברי הכנסת ומי שפה זה הרציניים. לימור שיצאה שהייתה פה הרבה, מיכל שיר, רון כץ ואביר קארה שהוא נותן בראש ונחוש, ואנחנו שמחים על השותפות שבנינו איתו בעבודת ועדת הכלכלה. 

בבוקר ציינתי את כל השמות של כולם, לא נצליח עכשיו שוב לעשות את זה. אבל לאנשי האוצר שליוו את כל הרפורמות שלנו, לכלל משרדי הממשלה שהיו בוועדה הזאת בתקופת חוק ההסדרים, זה כולל תשתיות, כלכלה, תקשורת, חקלאות, תחבורה, בריאות וכן, היו פה הרבה. לאנשי המקצוע, באמת ההערה שלך רז, לא תמיד מעריכים עובדי מדינה כמה הם רציניים, כמה הם חרוצים, כמה הם יסודיים. ופה אתה רואה עובדי מדינה שכל אחד מהם היה יכול לעבוד בשוק הפרטי ולהרוויח יותר, והם עושים את זה משליחות ותורמים לפיתוח כלכלת ישראל.

 אז בעצם הרגע הזה הוא סיום של כלל עבודת ועדת הכלכלה בחוק ההסדרים. עשתה את זה בחריצות, בנעימות, בתוצאות, בהסכמות. מידי פעם הגברנו את הקול, אבל רוב הזמן עשינו את זה על מי מנוחות. אני רוצה להודות לעידית מנהלת הוועדה ולצוות שלה, לאיתי ולצוות שלו בייעוץ המשפטי, אביגיל כספי ספציפית גם על העבודה הזאת בפרק היבוא, ליאור הדובר שלנו, לאנשי ערוץ הכנסת, הזום והשידור, לאנשי הפרוטוקול. אנחנו נמשיך לעבוד בוועדת כלכלה, אתגרים רבים יש למשק, מצב הדיור, דיור בר השגה, סוג הדיור שנמכר בישראל, האפשרות להיות חקלאי ויזם בישראל, תוך כמה זמן מקבלים קרקע. עולמות שלמים, יוקר המחייה, רשתות המזון, האשראי החוץ בנקאי שלפעמים מכניס אנשים לחובות ואין מספיק פיקוח, ועוד המון סוגים ונושאים ששמנו בצד כדי לעמוד ביעד הממשלתי של חוק ההסדרים. אני מקווה שהרוח הזאת ושיטות העבודה שבנינו בחוק ההסדרים יעמדו לנו בשוטף ואנחנו נהיה כאן לעשות פיקוח ובקרה על משרד הממשלה שרצו חוקים מהר ואנחנו נדרוש תוצאות מהר ויישום מהר. אז תודה רבה לכולם.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>