פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 ועדת הכספים 17/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 588 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025), שעה 10:16 סדר היום: סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – היו"ר סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: יסמין פרידמן יוראי להב הרצנו שלי טל מירון יצחק קרויזר מוזמנים: שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר אורן לביא – מנכ״ל, משרד החקלאות וביטחון המזון נטלי מור – ראש מטה מנכ״ל, משרד החקלאות וביטחון המזון סיון ינקוביץ' – מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר שירה עמיאל – רכזת תמ"ס באג"ת, משרד האוצר עומר כהן – סטודנט, אגף תקציבים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר ציפורה בניטה – מנהלת תחום תקציב, משרד הכלכלה והתעשייה איתן ברושי – חבר כנסת לשעבר ויו"ר ארגון מים לישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אורן בוטא – יו"ר, תנועת העצמאים אביב חצבני – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל אורנה שרון – מדריכה ארצית מ. החינוך בפנסיה, רבנים למען זכויות אדם ירון סולומון – האיחוד החקלאי בתנועת המושבים, תנועת האיחוד החקלאי דפנה כהן נוריאל – דוברת, תנועת המושבים דגן יראל – מנכ"ל, התאחדות יצרני החלב שי דיקמן – בת דודה של כרמל גת ז"ל, משפחות החטופים אורן בוכשטב – אבא של יגב בוכשטב, משפחות חטופים נאווה לישה – אמא של דביר לישה ז"ל שנהרג בקרב בזיקים, משפחות החללים איציק פיטוסי – אבא של ישי ז"ל, משפחות החללים רינת דקל קינן – דודה של שגיא דקל חן, משפחות החטופים מיכל לביא – דודה של עמרי מירן, משפחות החטופים ענבר גולדשטיין – דודה של אגם, גל וטל, גיסתו של בן גולדשטיין אלמוג, משפחות החטופים שמעון אור – דוד של אבינתן אור, משפחות החטופים עינב צנגאוקר – אימא של מתן צנגאוקר, משפחות החטופים צביקה מור – אביו של איתן מור, משפחות החטופים עופר בינשטוק – מזרחן יזהר ליפשיץ – משפחות החטופים חנה כהן – דודה של ענבר הימן, משפחות החטופים אורנה שמעוני – אמא של אייל ז"ל, מטה משפחות החטופים שמי קלדרון – דודו של עופר קלדרון, משפחות החטופים אפרת מצ'יקאווה – אחייניתו של גדי מוזס, משפחות החטופים עינב מוזס אורבך – כלתו של גדי מוזס, משפחות החטופים נועם פרי – משפחות החטופים עופרי פרי – משפחות החטופים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אליחי כנפו רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, מ/1821 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה, 17 בפברואר 2025. על סדר היום הצעת חוק התקציב לשנת הכספים – מציגים את משרד החקלאות וביטחון המזון, בהשתתפות שר החקלאות – השר, חבר הכנסת אבי דיכטר. אני מברך אותך, ברוכים הבאים. אבל טרם שנתחיל את הישיבה, אנחנו יודעים שיש לנו זמן שהשר נמצא פה. אבל חשוב מכל, יש פה את המשפחות, כשהמנהג שלנו תמיד להתחיל עם המשפחות. היום הוא היום ה-500 של אחינו שנמצאים בשבי, שנמצאים שם חטופים בעזה. בבקשה המשפחות, בבקשה, הסרטון קודם. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> בוקר טוב, אני דודה של שגיא דקל חן, שחי ובבית. ברוך אתה ה' אלו-הינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> ברוך פודה ומציל. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> כל כך מרגש לפתוח פה את הדברים ולהיות ליד גילת ורינת שהיו כאן שבוע בשבוע ב-500 הימים האחרונים, והיום שגיא בביתי, שגיא חי ובבית, על הרגליים. הוא זכה להכיר את הבת שלו – את שחר מזל, הבת שלו בת השנה. אני לא יודעת מי מכם ראה את המילים הראשונות שיצאו לשגיא מהפה: "אני פיקס, יש לי ילדה חדשה". אלה האנשים שלנו. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> מזל טוב. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> תודה. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> להבדיל, אני בת דודה של כרמל גת, בשבילי הסיפור הסתיים אחרת. לפני 500 ימים, ארגון הטרור חמאס חדר לקיבוץ בארי, רצח את דודה שלי כנרת, וחטף את הבת שלה – בת דודה שלי כרמל ובני משפחה נוספים. הדבר הראשון שאני רוצה להגיד פה היום, אחרי 500 ימים, כשלכל יושבי השולחן הזה, כל אזרחי מדינת ישראל בלי יוצא מהכלל, לכולנו ברור שארגון הטרור חמאס לא יכול לשלוט בעזתים. אבל עכשיו הוא שולט בנו – בישראלים – ב-73 אנשים שיום-יום 500 יום, הוא מחליט אם הם אוכלים, שותים, רואים אור יום, עוברים עינויים. כל עוד האנשים שלנו בידיים שלהם, הם שולטים בנו. זה חייב להסתיים. הם שולטים ב-73 חטופים וב-73 אימהות – 11 מהן קיבלו מהחטופים ששבו עכשיו אות חיים על הילדים שלהן. הן קיבלו את הידיעה שהבן שלהן אומנם מתחת לאדמה, אבל נושם. ומה ייקרה מחר? מחרתיים? אנחנו רוצים לראות שהם חוזרים הביתה כמו שגיא, ולא נרצחים במנהרה כמו כרמל. הם שולטים גם בכל אימא ישראלית, יהודייה, שמשכיבה את הילדים שלה לישון וחושבת על שירי ביבס, חושבת על כפיר ואריאל. הם שולטים בכל אבא שחושב על עומרי מירן, רואה את הילדות שלו מכבות נרות יום הולדת ומבקשות שאבא יחזור מעזה. אני שואלת אתכם: עכשיו, כששולחים משלחת לשמחתי לדבר על שלב ב', מי זה שלב ב'? זה האחים שלנו, זה אנשים שיצאו לחגוג במסיבה, כמו אבינתן, בשטח הריבוני של מדינת ישראל; כמו אלון ואליה, שקיבלנו מהם עכשיו אות חיים; כמו הגברים – כמו מתן אנגרסט ונמרוד כהן שיצאו להגן עלינו ב-7 באוקטובר, ונחטפו לעזה; אבות לילדים כמו אלקנה בוחבוט; אנשים כמו רום וכמו איתן, שבאותו היום הצילו חיים. דקה אחרי דקה הלכו וחזרו, טיפלו בפצועים. לקחו גופה והחביאו אותה, כדי שלא יחטפו אותה. את כל זה הם עשו בין 6:30 בבוקר ל-2:30 בצוהריים, בידיעה שיש מאחוריהם מי שיציל אותם. זה שלב ב'. שלב ב' זה החללים שלנו, ביניהם הדר גולדין, שנמצא שם עשר שנים; אוריאל ברוך. אני רוצה לשאול אתכם: הפתרון הוא לתת לחטופים למות שם? אחרי 500 יום, האם יכול להיות שהפתרון הוא לחזור ללחימה כשאנשים שלנו קשורים בשלשלאות בשטח המלחמה? לא, הפתרון הוא להציל אותם, הוא קודם כול להציל אותם. כי אנחנו לא חסרי אונים יותר. לפני 80 שנה סבתא שלי הייתה בשואה, היא חיכתה למדינות העולם שיחליטו מתי הזמן שלה להשתחרר מהנאצים. היא חיכתה, בני המשפחה שלה לא שרדו. כשהחליטו סוף-סוף לשחרר אותה, היא הלכה, עלתה לארץ, הקימה מדינה, גייסה את הילדים ואת הנכדים שלה לצבא, כדי שזה לעולם לא ייקרה שוב. אז עכשיו אנחנו לא חסרי אונים. יש לנו ומדינה, ואנחנו קודם כול נציל את האנשים שלנו, כי כשאני שומעת שאנשים אומרים: אנחנו לא יכולים לשחרר אותם, מה ייקרה לנו? אני רוצה להשאיר הגברים והנשים שם בידיים של חמאס, כי אני חושש שהחמאס ויפגע בי – לא, אנחנו לא תבוסתנים. לא ניתן שחמאס יפגע בנו. אנחנו עוד יותר – עכשיו האנשים שלנו שנמצאים בידיים שלו, אנחנו לא ניתן לו לפגוע בהם. תאמינו לי, אני יודעת, הוא ארגון טרור. אני יודעת מאז 7 באוקטובר, כשראיתי את דודה שלי שרועה על המדרכה עם כתם דם ליד הראש. אני יודעת, כי אני יודעת שזה הדבר האחרון שכרמל ראתה, לפני שלקחו אותה לעזה. אני יודעת, כי ראיתי אותה – את כרמל שלי הגבוהה, הזקופה, המחייכת – שדופה, שכובה בלי לזוז, מחוררת פעמים בגוף ובפרצוף. זה חמאס, ובידיים אלון אהל קשור בשלשלאות; בידיים שלו עכשיו רום ואיתן; מתחת לקרקע שלו החללים שלנו. הם לא יכולים יותר לשלוט בנו, אנחנו נישאר האומה מקדשת החיים שאנחנו. אני לא מתכוונת להביא ילדים למדינה חסרת אונים. אני מתכוונת להביא את הילדים שלי שבה אני גדלתי, ששומרת על האנשים שלה כמו אימא ואבא. קודם כול היא מצילה אותם, ואז מוודאת שלא יאונה להם יותר כל רע. אני רוצה להגיד לכם דבר נוסף. ב-7 באוקטובר, אלון, בן דוד שלי, אח של כרמל, נחטף לעזה עם אשתו ירדן, עם הבת שלהם – בת שלוש וחצי – גפן. ולבגאז' של אותה מכונית הכניסו את טל שוהם. בדרך לעזה הם ניצלו הזדמנות, פתחו את הדלתות של המכונית בזמן שהיא נוסעת, ועוד היה בה נהג מחבל. אלון, ירדן וגפן התגלגלו מתוכה והתחילו להימלט. טל נשאר כלוא במכונית. ירדן לקחה את גפן הבת שלה, נתנה אותה בידיים של אלון, ואמרה לו: "רוץ תציל את הבת שלנו". הוא נתן מבט אחרון על אשתו, לקח את גפן מהידיים שלה ורץ להציל אותה. אחרי שהוא בורח ממחבלים, מסתתר עם הבת שלו שעות בבור; עושה את הדרך איתה חזרה בידיים יחף לקיבוץ בארי. הוא פגש שני אנשים יקרים – את אלחנן ומנחם קלמנזון, והם הצילו את החיים שלו. הם הצילו חיים של 100 אנשים, ביניהם בני המשפחה שלי ב-7 באוקטובר. הוא פגש את שניהם, ו-3 שעות אחר כך, אלחנן נפל בקרב. העבודה שלהם עוד לא הסתיימה. עוד לא סיימנו להציל את האנשים שלנו. ואני רוצה לשאול אתכם מה ההבדל בין אלון לבין טל? מה אנחנו אומרים לילדים שלנו? כל אחד לעצמו? מי שמצליח להינצל שורד ומי שנשאר כלוא מאחור אנחנו משאירים אותו לגורלו? אשתו של אלון נחטפה לעזה וחזרה בחיים בעסקה; אחותו של אלון נחטפה לעזה, שם עשתה הכול כדי לשמור על החיים של מי שאיתה, של האנשים חסרי האונים שהיו איתה – שני ילדים, שמרה להם על התקווה, עד הרגע ששוחררו בעסקה. השם שלה כרמל גת היה ברשימה ביום השמיני של העסקה, העסקה נמשכה שבעה ימים. כרמל נשארה מאחור, טל נשאר מאחור, ואחרי 328 ימים שהיא שרדה, היא נרצחה ביד בני עוולה. והחיילים שנשלחו בשביל להציל חיים, להגן, שיצאו למלחמה כדי להציל, מצאו שש גופות חבוקות, וגילו שהפעולה שהם עשו מעל הקרקע, הובילה להוצאה שלהם להורג – של ששת החטופים, ביניהם כרמל. זה לא מגיע להם. החיילים שלנו השיגו הישגים כל-כך מרשימים בשדה הקרב. הם סיכנו את החיים שלהם 500 ימים. צריך לקחת את ההישגים האלה, ועכשיו כשיש מתווה ויש עסקה, להחזיר את כולם בבת אחת הביתה, ואז לעשות את מה שמדינת ישראל יודעת – להגן על האזרחים שלה וזה לא משנה איפה. כל אזרח במדינת ישראל צריך להיות מוגן. אנחנו צריכים לדעת להבטיח לאזרחים שלנו, איפה שהם יושבים, שאנחנו נשמור עליהם. זה לא יכול להיות על החשבון של החיים של אזרחים אחרים. דבר אחרון שאני רוצה לומר. אני לא רוצה להשתקם, אני רוצה לשקם. כמו גדי מוזס, שירד מהמסוק והדבר הראשון שהוא אמר: "אני רוצה לשקם את ניר עוז". אדם בן 80, שעבר 480 יום בשבי, בא לשקם. אני לא רוצה לקחת מקופת המדינה, אני רוצה להכניס לקופת המדינה. אני רוצה להיות יצרנית – זה מי שאנחנו. אנחנו רוצים להרים את המדינה הזאת על הרגליים. אנחנו רוצים לשקם אותה. אנחנו עם חפץ חיים. כולנו מתים לעבור הלאה, אבל לא נעבור הלאה על חיים שלהם, לא נוותר עליהם, נחזיר אותם, נעמוד על הרגליים, נעמיד כאן מדינה לתפארת מדינת ישראל, כשכולם, כולל כולם, בבית. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. שמעון אור. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אני דוד של אבינתן אור, שלא בעסקה הראשונה, ומי יודע מתי יהיה בעסקה השנייה. קודם כול, השיערות שלי סומרות, כי יושבות שם שתיים ביחד, גם שגיא שחזר וגם כרמל, שהיינו עם שי חודשים על גבי חודשים, והיא לא זכתה לחזור חזרה. קודם כול, אני כורע ברך לאלה שחזרו ואלה שלא חזרו. אבל אני חייב לתת פה תאורה מקבילה. השר דיכטר פה, ואני רוצה להגיד דברים ברורים: כל מי שמסתכל אסטרטגית על הנושא של החמאס, מתחת לרדאר, מתחת לכל השמחה שיש לנו על החזרה של כולם, יודע שהחמאס לא יחזיר את רוב החטופים שנשארים בידיים שלו. לא יהיה מצב שאחרי שנחזיר את כולם נוכל לטפל בחמאס, ולא מעניין אותי חמאס, מעניינים אותי החטופים. הוא לא יחזיר כי הוא יודע שמחכים לו בפינה אחרי שיחזיר את כל החטופים. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> אתה יודע למה זה לא ייקרה? כי אני ואתה נדאג שכל החטופים יחזרו הביתה, זו המחויבות שלי ושלך. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> זה ברור, בשביל זה אני פה. הוא לא יחזיר את כל החטופים, הוא ישאיר תמיד אצלו. כמו שאמר לי השר דרמר: גם עשר שנים הוא ישאיר אותם אצלו. המשחק הזה – בואו נחזיר את כל החטופים – זה משחק מכור, זה משחק שקרי. כולם יודעים שיישאר או יישארו מאחור – רוב החטופים חיים ומתים יישארו שם, כדי להבטיח את שלטון חמאס ואת ההישרדות שלו. וכולנו שותקים, כל החברה הישראלית שותקת. ומי ששותק בעיקר זה ראש הממשלה, שיודע והקבינט יודעים, שלא נקבל החטופים בעסקאות – לא א' ולא ב'. הם יודעים, שולחים משלחת לעסקה ב', ויודעים שחמאס לא ישחרר אותם. תסתכל עליי, השר דיכטר, אני כועס עליך אישית וציבורית, כי אתה שותף לעסקה שרוצחת את רוב החטופים, ואתה יודע את זה שהוא לא ישחרר את השאר. אתה מומחה לחמאס, אתה יודע מי זה חמאס, הם לא פראיירים. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> מה אתה מתפלא? כשיועצים של ראש הממשלה שלנו מייעצים לחברה קטרית. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> הגיע טראמפ והסתכל שתי דקות על החטופים האלה שחזרו כמו אחרי השואה. הוא הסתכל והוא אמר – הוא הבין תוך שנייה – אדם שיש לו באמת חירות – הוא הבין שאם אנחנו לא נותנים אולטימטום באותו רגע, לא נראה את החטופים, הוא הבין את זה. הוא אמר אולטימטום עד 12, הוא לא ידע שיש עסקה ושלושה הולכים להשתחרר? ועוד שלושה? ועוד שמונה? ועוד החטופים המתים? הוא ידע את זה, אז למה הוא אמר את זה? כי אצלו יש את פסל החירות, והוא ידע שבלי חירות לא מקבלים את החטופים. אבל אתה השר דיכטר וגם אתה – ש"ס, הייתם שותפים לחתימת הסכם של כניעה. ולא הסכם כניעה רגיל, אלא הסכם כניעה שהורג את רוב החטופים – כולל את אבינתן. ידעתם את זה וחתמתם על זה. ואני אמרתי, ואני אומר את זה בפירוש, ראש הממשלה כמו יודנראט בשואה. אתם יודעים מה זה יודנראט? זה אנשים טובים, שאמרו: בואו נציל קצת, בואו נציל מה שאפשר, אבל לא הסתכלו רחב. לא הסתכלו מה המטרה. המטרה של חמאס היא להשמיד אותנו. אתה יודע, השר דיכטר, שחמאס לא ישחרר את כל החטופים, אתה לא פראייר. שנים היית ראש השב"כ, אתה מכיר אותם יותר ממני, ואתה יודע את זה וחתמת על עסקת המוות הזאת – גם אתה חתמת על עסקת המוות הזאת. ומגיע טראמפ ואומר: יש חירות בעולם, מקבלים אותה דרך חירות. אולטימטום זו הדרך היחידה לקבל את כולם. לעולם עד היום ראש הממשלה והקבינט לא פעלו בחירות. הלכו, נכנסו עם הצבא. אני אמרתי 100,000 פעם, אם אין משילות, איש שחרור לחטופים. מעולם לא עשיתם משילות, מעולם לא פעלתם בחירות. תמיד הייתם מצד אחד עם הצבא, ומצא שני מדברים עם החמאס, מה הוא פראייר? הוא שם לב שאנחנו רופסים. מה זה הדבר הזה שנותנים לעינב שעון חול? איזה אדם עם חירות, איזו ממשלה עם חירות יכולה להסכים לכזה דבר? בושה וחרפה. ואני אומר עוד פעם לראש הממשלה, אני קורא לו עכשיו ראש היודנראט של קהילת היהודים במדינת ישראל. ואני אומר להם, תחזרו בכם. השר דיכטר, אתם בתוך הממשלה, ואתה בתוך הקבינט, תחזרו בכם, כולם יודעים ואתם יודעים שלא יחזירו את כל החטופים. אין מצב, אין עם עם חירות שמוכן להחזיר מעט ולתת לאנשים אחרים למות. רק בגלות עושים כאלה דברים. יש לכם הזדמנות לחזור בכם, לתת את האולטימטום הזה עכשיו, לא מחר, וכשיהיה את האולטימטום באמת ויהיה שלטון צבאי ואזרחי בעזה – משילות, יבינו, מי שמחזיק את החטופים, שאין להם מה לעשות איתם, והם יקבלו את החירות שלהם במתנה תמורת החטופים. אין מצב שיהודים מסכימים לשחרר יהודים ולהרוג יהודים אחרים, בחיים לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עינב צנגאוקר, בבקשה, אימא של מתן. << אורח >> עינב צנגאוקר: << אורח >> בדיוק דיברת על אולטימטום. השר דיכטר, בוקר טוב, נעים מאוד, עינב, אימא של מתן. אתה רואה את העיניים שלי? שורפות מבכי בלתי נפסק של 500 ימים ולילות. ובימים האלה היו חגים, שבתות, ימי הולדת, אבל בימים האלה יש גם חטופים חיים שחוזרים הביתה. והעיניים שורפות קצת קצת בגלל הסיבות הנכונות. הערב, כשאתה נכנס לישיבת קבינט כדי לחרוץ את גורלו של מתן שלי ושל האבות והגברים הצעירים, והחיילים והחללים שלנו, תדאג שיהיו לנו דמעות של שמחה, נחמה, אושר, של התרחבות. תהיו אנושיים. מתן שלי חי, אני לא מחדשת לך, אתה יודע את זה. אני מקנאה במשפחות שמחבקות את היקירים שלהן בשבתות האחרונות, ואני גאה להגיד את זה. זה רגש שמעולם לא התגאיתי לומר שאני חווה אותו, כמוני כמו כל משפחות החטופים, כמונו כמו כל האזרחים והאזרחיות במדינה. תאפשרו לנו את החמצן הזה. תהיו עם אצבע על הדופק מול המתווכות שחמאס לא מפר או מנסה להפר. תתעקשו על קבלת החטופים, שאתם תדעו להגיש. תתעקשו להציל חיים. תתעקשו ללכת למתווה לשלב ב'. תצמצמו את לוחות הזמנים. אל תביאו שלושה חטופים בשבוע, אתם לא עושים טובה. זה שיש לנו ראש ממשלה שהביא עלינו הסכם טפטופים, כמו הדירקטיבה שלו כשהוא ניהל את הטפטופים בדרום במשך עשרות שנים. שנים מטפטפים בדרום, והוא מכיל ומכיל. הוא הביא לנו עכשיו הסכם, אומנם כולל על כל החטופים וסיום המלחמה, אבל שוב הוא דוחף לנו את הטפטופים האלה. השר דיכטר, יש מעט מאוד חטופים חיים – עשרות בודדות – כל יום שהם שם הם בסכנת מוות. קודם כול החטופים, קודם כול. תחזירו לנו אותם, תחזירו לנו את האוויר, את התקווה, את הביחד. אתם מתחילת המלחמה מדברים על כוחנו באחדותנו, ביחד ננצח – זה הביחד שלנו, זה הניצחון המוחלט, כשנראה את כולם חוזרים ארצה – החיים והחללים. אני לא רוצה להיות אימא שכולה. אני לא רוצה שאחיות של מתן יהיו אחיות שכולות. גם ככה קשה לנו להסתכל בעיניים של משפחות הלוחמים, של משפחות 7 באוקטובר, שהיקירים שלהם שילמו בחייהם גם בעוטף בהגנה וגם אחר כך בלחימה הקרקעית, גם בצפון וגם בדרום. אני לא יכולה להסתכל לאימא ששילמה את המחיר הכי יקר, לא יכולה להסתכל לה בעיניים. אצלה הדמעות אף פעם לא יוכלו להיות דמעות של סיבות טובות. מה ששלח לי חמאס ביום שבת זה לא טרור פסיכולוגי, זה אות חיים. אות חיים ממתן ומכל הגברים הצעירים ומהחיילים שלנו, מכל מי שבחיים. הזמן אוזל. אני רוצה לראות עכשיו את החכמולוג או החכמולוגית במדינת ישראל שיגידו שאני עובדת אצל חמאס. אין למתן זמן, זה לא חדש, אין זמן לאף אחד מהחטופים שנשארו שם בחיים. הם מורעבים באופן מכוון, הם מקבלים מכות ברגליים, הם כבולים ברגליים בשלשלאות ברזל, הם לא רשאים לעשות צרכים. מה קורה לכם? איך אנחנו יכולים לאפשר לזה להמשיך לקרות? איך אחרי התמונות שראינו של החטופים יוצאים – אנחנו שומעים את העדויות שלהם? כל מי שאומר שהעסקה מופקרת שינסה לשים עצמו במקום אבא או אימא לחטוף או חטופה. זה מחיר ההפקרה של טבח 7 באוקטובר. זה המחיר שאתה לא לקחת ב-7 באוקטובר כשחטפו לי את מתן שלי, וזה המחיר שאתה צריך לחתום עליו כדי להחזיר לי את הילד שלי וכדי להחזיר את כולם. אחר כך תתחשבנו ביניכם בפנקסים שלכם, בבחירות שלכם למרכז חברי ליכוד, בבחירות שלכם לסיעות, זה לא מעניין אותנו. תחזירו לנו אותם. אני רוצה היום, אתה גם שר, גם לך יש לשכת דוברות, לא צריך לא צריך לחכות ללשכת רוה"מ. כשתסתיים ישיבת הקבינט, תוציאו הודעה, כולכם – כל השרים: החלטנו לתת מנדט מלא לצוות המשא ומתן כדי להתחיל לדון בסוגיית שלב ב' וכדי לצמצם את לוחות הזמנים, ואנחנו נעשה הכול כדי להחזיר את כולם כמה שיותר מהר. מה הפתרון האחר? לחזור שוב ללחימה קרקעית, שוב לתמרון קרקעי בעזה, שוב להרג מיותר של לוחמים שעוד לא ראו כלום מהחיים שלהם, בזמן שאתם יודעים שאפשר להביא את כולם בהסכם. אתה חתמת על הסכם כולל, אז עכשיו האחריות שלך למנות את צוות המשא ומתן ולתת להם מנדט מלא להתחיל לעסוק בפרטים הקטנים. אל תחכו ליום ה-42 או ה-50, אין למתן את הזמן הזה. שמעת מה אומר חטוף מהשבי רק השבוע? הם לא סופרים ימים כמוני וכמוך, הם סופרים שניות, קיבינימט, דיכטר, תתעוררו. אנחנו לא האויבים שלכם – משפחות החטופים. האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל לא אויבים שלכם, אבל אתם אמורים להיות המושיעים שלנו ולקחת אחריות על מחדל שקרה במשמרת שלכם. מה, אני הייתי שם? אני קיבלתי טלפון מהחמ"ל לפנות בוקר? התצפיתניות הזהירו אותי? אתם הייתם שם, אתם נושאי המשרה, אתם נבחרי הציבור. אל תכניסו אותנו למשחקים הפוליטיים שלכם, הם לא מעניינים אותנו. אני רוצה לחבק את מתן שלי. אני רוצה שכל החטופים – שאתה היום בישיבת הקבינט, תקבל אינפורמציה ומספר מדויק כמה בחיים. שתהפוך שולחנות הערב בישיבה, ותגיד את כל המספר הזה אני רוצה בשלמותו חי בבית, ואני ממשיך להילחם על הגופות – לאתר אותן ולהביא אותם לקבורה ראויה, כי ככה צריך לנהוג נבחר ציבור יהודי שאכפת לו. התעייפנו לבוא לכאן, דיכטר. אתם מקבלים אותנו בלשכות שלכם, אתם מגיעים לאן שאנחנו מבקשים, אבל זה לא מספיק. אתם עושים הכול, אתם נותנים לראש הממשלה את האפשרות למרוח את הזמן, לגרור רגליים, לא לעשות מה שמתבקש וצריך. אז למה חתמתם על ההסכם? תכנסו שוב את הממשלה, תבטלו, תחזרו בכם. תגידו: חתמנו על הסכם כולל להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה, ועכשיו התחרטנו. אבל תחליטו, תגידו לנו. אי אפשר לחתום על הסכם כולל להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה ומצד שני לדבר רק בשם פעילות קרקעית ענפה, שוב עצימה בעזה. די, האיומים האלה לא עובדים. יש השבת משפחות שממתינות ליקירים שלהם, באחריותך שהעסקה לא תתפוצץ. אל תיתן לראש הממשלה שלנו להמשיך לחבל בהסכם – אל תיתן לו. איך נבחרתם להיות נבחרי ציבור והגעתם למעמד כזה? אני מניחה שיש איזו תובנה, ניסיון חיים, חוכמת חיים, תביאו אותה לידי יישום. כשהיית ראש שב"כ, אישרת מבצעים בלי לדעת עד הסוף מה הולך להיות במבצע? לא, נכון? איך תאפשר תמרון קרקעי בלי לדעת מה עם מתן שלי? איך תאפשר תמרון קרקעי בזמן שאתה יודע שאתה מסכן חיי לוחמים וחיי חטופים? אני יכולה לקבל את המילה שלך? בלי להגיד אני אעשה הכול, אבל אתה יכול להתחייב שהחטופים החיים יחזרו הביתה בחיים? אתה יכול להתחייב שתלחץ את ראש הממשלה להנחות את צוות המשא ומתן לטוס לקטר – משלחת עם מנדט מלא? לא המשלחת שעובדים עלינו שיצאה אתמול, משלחת שהולכת לסגור את שלב א', וזה מבורך, אבל מה עם שלב ב'? אתה חתמת על הסכם שבו ביום ה-16 אתה מתחייב לשבת סביב שולחן המשא ומתן. מה אנחנו השתגענו, דיכטר? אנחנו מדינה שלא מקיימת את ההסכמים שהיא חותמת עליהם? תחליטו מה אתם רוצים לעשות, אבל אם היום אתם לא תיתנו לצוות המשא ומתן מנדט מלא ללכת ולהתחיל להילחם על מתן ועל החטופים של שלב ב' ועל החללים שלנו, אתה תגזור גזר דין מוות על מתן שלי. כל עיטורי הגבורה שקיבלת לאורך הקריירה שלך לא יהיו שווים כהוא זה לעומת הצלקת שתישאר חקוקה לך בלב אם מתן צנגאוקר וכל החטופים הצעירים, החיים והחיילים לא ישובו ארצה. זה יהיה עליך. זאת תהיה המורשת שלך. << אורח >> איציק פיטוסי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, כי את הבן שלי גם לא החזרתם, החזרתם לי אותו בתוך ארון, אחרי שאנחנו הלכנו להביא אותו. אני אבא של ישי פיטוסי, שב-7 באוקטובר – כ"ב בתשרי, היה על הגדר במוצב נחל עוז, והיה בנמר כשיצא מהחץ השחוק, כשמ-6 באוקטובר הם עושים תרגילים על הגדר על ניסיון של חדירה. ב-5:00 בבוקר ב-7 באוקטובר הם יצאו גם לסיור, כשקיבלו פקודה כבר ב-3:00, בבוקר לא לעלות לגדר, אין כוננות עם שחר. ובכל זאת הם נכנסים לכלים שלהם, יוצאים לקיבוצים ועוברים את בארי, ואת עלומים וכפר עזה, ומגיעים לאנטנה 57 בשעה 6:28. אז מתחילה המתקפה על מדינת ישראל. הם לא מקבלים אישור, והתצפיתניות אומרות להם לגשת לקווי הדיווח. הם נלחמים מהנמר והם נפגעים מטיל RPG, כי הם עולים בכל זאת על הגדר. כשעד היום אנחנו לא מקבלים את התחקירים. מי נתן את הפקודה בשעה 3:09 לא לעלות לגדר? הנמר מושבת, ובכל זאת הם מצליחים להניע אותו, ולקולות התצפיתניות שקוראות לעזרה בנחל עוז, הם מגיעים לנחל עוז, ונלחמים בתוך נחל עוז, כשהנמר תקול ופגוע. הם מבינים שהם עשרה לוחמים בתוך הנמר, והם לא כל-כך אפקטיביים והם יוצאים מנחל עוז. הם פורקים מהצריח אחד אחד, וברוח של לחימה וגבורה, כשהם יודעים שיש חברים בתוך נחל עוז כשאין עזרה שמגיעה, ופצועים, ותצפיתניות שקוראות לעזרה. הם חוזרים שבעה לוחמים, ונלחמים פנים אל פנים מול מאות מחבלים. ולא מגיעה תחמושת, ונגמרים להם הכדורים. והם נופלים אחד אחד על ידי צלף. ואנחנו ביום ה-500, ואנחנו לא מקבלים תחקירים. אני איבדתי כבר, אני כבר לא אחבק את הבן שלי. אני מחבק היום אבן, כשאני הלכתי להביא את הבן שלי. לא מצאו אותו שבוע. אנחנו התחייבנו, כשבאו אלינו המלאכים, אמרנו שבמשפחה שלנו לא יהיה עוד חטוף. היא הזכירה פה את הדר גולדין. הדר גולדין היה שבוע וחצי שבועיים לפני חתונה עם גיסתי עדנה. עשר שנים משפחת הדר גולדין עושה מסדר בחץ השחור ולא מצליחים. משם הבן שלי יצא כמ"כ בתוך הנמר. שבוע שלם חיפשנו. עם הכאוס השלם שהיה במדינת ישראל לא הצליחו להביא את הבן שלי. ואנחנו שלחנו צוותים להיכנס, לפתוח שקיות, למצוא את החייל – את הבן שלי. עד היום אין תחקירים ומעלימים ראיות, כדי שלא נדע מה בדיוק קרה בתוך נחל עוז. הייתה פה רוח לחימה של גיבורים שבאו להציל ולעזור, ואנחנו ההורים מופקרים. גדוד 13 גולני, 7 באוקטובר כותב כתב הגנה לתחקיר של רמטכ"ל שעכשיו מטייל בחו"ל, זה מה שיש לו לעשות? שממנה מפקדים שחוקרים את עצמם על 7 באוקטובר ומתמנים עוד הלאה. אדון שלומי בידרמן נהיה ראש אמ"ן, כשהוא אחראי על כל מה שאנחנו רואים פה. הוא לא שלח כוחות עד 2:30 בצוהריים. ראש האסטרטגיה לא שלח כוחות. הבנים שלנו צועקים לעזרה. החיילים חוסמים את העורקים עם האצבעות, חיילים מתים להם בידיים. איפה היה הצבא? 500 יום ואין תחקיר בידיים? אני שומע בקשר – נתנו לי טובה, אחרי שפניתי לשר הביטחון לשמוע קול של קשר, לשמוע ולראות מה היה ב-7 באוקטובר. החיילים הגיבורים האלה עמדו על הגדר ונלחמו טיפת הדם האחרונה, עד הכדור האחרון. אין תחמושת. מסק"רים עוברים לידם אחרי ארבע-חמש-שש שעות, והוא אומר לו: מצטער, אני לא יכול לעזור לכם. למה פה בבית הגדול הזה לא קמה ועדה שמתחילה לחקור את הנושא הזה? למה לא מגיעה לנו זכות, אנחנו מדינה? הסבים והסבתות שלי – אתה הייתה ראש השב"כ באוסלו, נדמה לי, אני הייתי תושב גוש קטיף, ישי הבן שלי היה בן שלוש. 19 שנה – אתה זוכר את משפחת חטואל? אני זוכר אותך שמה. כמה כבר איבדנו אנשים? הבן שלי, אחרי 19 שנה, חוזר ונלחם על אותה אדמה ארבעה קילומטר מהבית. יש ביטחון – אתמול אנחנו רואים דחפורים – יש הסכם, עשיתם הסכם, עשיתם עסקה. 800 מטר מורידים, איך דחפורים? הם שמים לנו עוד מוקשים, למה? לגיבורים הבאים שיבואו להילחם אחר כך? חטופים לא חוזרים. סלקציה, לאיזו מדינה הגענו, הבאנו את השואה אלינו מחדש. שלושה-שלושה, חלק כן חלק לא. מה קרה למדינה? איבדנו את המוח שלנו? הגיבורים האלה קפצו כדי להביא את כולם חזרה. אנשים נלחמו כדי להביא. די, תנו לנו את מה שמגיע לנו. אנחנו המשפחות השכולות כבר עייפים 500 יום. כתב הגנה – תבינו, כתב הגנה חטיבת גולני כותבת כתב הגנה תחקיר. אני במקרה נגעתי בנושא הזה, אבל אני הצבתי לשר הביטחון לפני כחודש 23 הורים שיעמדו, אני אומר לכם, עד נשמתנו האחרונה. את הגבורה של הבנים שלנו אנחנו נדע, כל המלחמה שהם עשו. לא יסלפו אותנו, לא יטייחו אותנו. כל הורה והורה בכל מוצב שהיה במוצבים על הגדר, יודע בדיוק מה קרה – סנסורים שמחקתם, קולות קשר שמחקתם. אני שואל אותך: 500 יום, אני לא יודע מה קרה עם הבן שלי עד שעה 9:00 או 9:30 כשהוא נהרג. מצלמות אבטחה מעליהם על הקרב. כל ההורים חתמנו, אנחנו רוצים לדעת את האמת, מי שצריך לתת את הדין שייתן את הדין. אנחנו דואגים לדורות הבאים. יש לי עוד שני חיילים. יש לי חייל היום בלבנון, יש לי עוד חייל בגולני. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> שלום. 500 ימים שצריך להחזיק את הבית. יש לנו, ברוך ה', גם ילדים קטנים. כמה כוחות עוד צריך? לילדים אין את הכוחות שיש לנו ההורים. 500 ימים שאנחנו קוראים לכם להשיב את החטופים באופן כזה שכולם ישובו לכאן בפעם אחת ואזרחי ישראל לא יצטרכו לשלם על זה שום דבר, כי אנחנו כבר שילמנו ושילמנו מספיק ויותר מדיי. ולא הלכתם על זה. הלכתם על משא ומתן, וגם לא על כולם, ועכשיו מי יודע מה יהיה. רמי איגרא אמר לנו בצער גדול, מי שהיה ממונה על השבויים והנעדרים במוסד: "אני מצטער להגיד לכם, אבל חמאס לעולם לא יחזיר את כל החטופים. הוא תמיד ישמור לעצמו חגורת הגנה, ועוד כלי לסחיטה של מדינת ישראל". ומי יישאר? הגברים הצעירים והחיילים, שהם בעלי השרידות הגבוהה. אחרי 500 ימים, אני באמת כבר ימים לא יודע מה להגיד, ולכן הבאתי את היועץ שלנו, המזרחן עופר בינשטוק, ואני רוצה לתת לו את הדקות שלי כדי שייתן את דעתו המקצועית על איך אנחנו יכולים להמשיך מכאן, בבקשה עופר. << אורח >> עופר בינשטוק: << אורח >> שלום. אני מומחה לג'יהאד ולאסלאם פוליטי ולניהול משברים. אני יועץ של פורום תקווה ומדבר בשמם כרגע. הפורום רוצה שכל החטופים ללא יוצא מן הכלל יחזרו, עד האחרון שבהם. מצד שני הוא מתנגד לכל משא ומתן עם ארגון הג'יהאד החמאס – קטגורית. אבל מצד שני, מכיוון שכבר נמצאים בתוך העסקה הזאת והנשיא טראמפ נתן את האולטימטום שלו, אז הפורום מבקש מהממשלה שימצו את 42 הימים ובתום ה-42 יום, אם לא כל החטופים חוזרים, שערי הגיהינום ייפתחו על ארגון הג'יהאד החמאס, ויותר לא מנהלים איתם משא ומתן עד שאחרון החטופים משוחרר בכוח. אני אסביר מה הסיבה, לשם כך הביאו אותי לכאן. מה הסיבה שאסור לנהל אפילו בדל של משא ומתן עם איזשהו ארגון ג'יהאד ובטח שגם עם החמאס? מה המטרה של חמאס? מה המטרה של כל ארגון ג'יהאד – אני אתן דוגמאות קטנות מאוד מהקוראן ומהחדית' – על כל דבר אני אתן קצת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עופר, אני מצטער שאני מפריע לך, אנחנו פשוט מכבדים את צביקה, שביקש בתור אב של חטוף. בדרך כלל אנחנו נותנים רק למשפחות פה, אבל אני אתן לך, רק אם אפשר בקצרה. ככול שצביקה מדבר, אני לא עוצר. לא אותו ולא אף אחד אחר מהמשפחות. אני מקבל את זה. צביקה, אני מכבד את בקשתך, כמובן. << דובר_המשך >> עופר בינשטוק: << דובר_המשך >> מה המטרה של חמאס וכל ארגון ג'יהאד בכלל? שתבינו, לא מדברים על זה בשיח הציבורי בכלל. בהרצאות שלי אני מעביר את זה. אני אתן שתי דוגמאות: קוראן 39:8 וס'חיח בוח'ארי 25, ויש עוד רבים. מה הוא אומר? מה הוא מנחה את חמאס ואת כל ארגוני הג'יהאד וכל מי שנמצא סביבנו? "הילחם בכפירה ובכופרים – בלא מוסלמים – עד שהעולם יכיל רק מוסלמים" – רק אסלאם. זו המטרה לאורה החמאס פועל. כדי להשיג את המטרה הזאת, איך הקוראן מתאר אותנו? את החטופים? את כל אחד מהלא מוסלמים בעולם? שלושה פסוקים: 55:8; 98:6 ו-28:9. מה שלושת הפסוקים האלה ואיך הם מגדירים אותנו ואת החטופים שמחזיקים אותם כרגע במנהרות וכל המקומות האלה? למה הם מתעללים בהם בצורה כזאת? שלושת הפסוקים האלה מגדירים אותנו כגרועים ביצורים ומזוהמים פיזית ורוחנית. זאת אומרת שהחמאס, בעדשה בה הוא מסתכל עלינו ועל החטופים ועל כולנו, ככה הוא רואה אותנו, כי אללה מגדיר אותנו כך בקוראן – הגרועים ביצורים שמזוהמים פיזית ורוחנית. ואז, אנחנו יותר גרועים מג'וקים. מכיוון שצריך להכחיד אותנו, כפי שתיארתי קודם, ואנחנו – אין בני אדם באסלאם – או מוסלמים או לא מוסלמים. למוסלמים יש זכות לחיות, ללא מוסלמים אין זכות לחיות. ואז הם נלחמים בנו בצורה אכזרית. הם עובדים לפי ספר הוראות. 7 באוקטובר קרה לפי פסוק-פסוק, חדית'-חדית' – ספר ההפעלה שהם פועלים לאורו. אחד אחד, יש לי הרצאה שמדברת של שעה על זה אחד לאחד. עכשיו אני אגע בנושא של איך הם ממשים את הטיהור הזה של העולם כדי שיכיל אסלאם – רק מוסלמים – 39, 8 ובוח'ארי 25. איך הם עושים את זה? יש שלל של פסוקים – 12:8; 151:3; 111:9; 5:9; 9: 123 הרבה מאוד פסוקים שמדברים על זה, שאומרים תילחמו באויבים הקרובים אליכם. 14:9: "אללה יעניש אותם באמצעות הידיים שלכם". עכשיו אני אתן את הדוגמה למה אסור לנהל שום שיח עם חמאס, כלום, אפס. הסברתי את המטרה של חמאס – מטרתו היא להכחיד אותנו, כמו שאר ארגוני הג'יהאד בעולם. איך הוא עושה את זה? מוחמד הוא 85% מהאסלאם, והקוראן הוא בסך הכול 15%. לפי פסוק 33, 21, כל המוסלמים אמורים לחקות אותו – הוא מודל מצוין לחיקוי. מוחמד העיד על עצמו בספר הג'יהאד עמוד 140 פרק 122 וגם ס'חיח בוח'ארי 9: 2977. מוחמד העיד על עצמו שהוא פעל באמצעות טרור כדי להשיג ניצחון. ואז טרור זה דבר קדוש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עופר, המשפחות מחכות, שתי דקות. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> אני מבקש בבקשה לתת לו את הזמן שלי, עוד שנייה הוא מסיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צביקה, אני אגיד לך, לך אין זמן מוגבל, לאבא של חטוף אין לנו שום זמן מוגבל. << אורח >> צביקה מור: << אורח >> כבר 500 יום אני מבקש שייתנו לי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש שיקצר. צביקה, אני חוזר ואומר, לך אין זמן מוגבל. אתה אבא של חטוף, עם כל הרגישות. הכול מגיע לכם בזכות ולא בחסד. << אורח >> עופר בינשטוק: << אורח >> עכשיו הניהול של המשא ומתן על החטופים. מה הוא עושה? מוחמד, ב-628 ניהל משא ומתן מול שבט קורייש בחודייבייה. הוא השיג הכרה, הוא משך זמן. הם מנהלים משא ומתן כדי להתחזק מול החטופים. ב-630, כשהוא כבר היה מספיק חזק, הוא מחק את קורייש, כבש את מכה והשתלט עליה, הרס את כל הפסלים של האחרים, והשאיר רק את הכעבה ומה שקדוש למוסלמים. זה מה שחמאס עושה. כל שיח שמנהלים עם חמאס, דוחף את החטופים עוד יותר למנהרות. הם מתעללים בנו כמו שמוחמד התעלל באמצעות טרור בלא מוסלמים. הם ימשיכו להתעלל בנו. כל ההפגנות לשחרר אותם, זה בדיוק מה שחמאס מחפש וכל ארגוני הג'יהאד שבסביבה. הם מחפשים את בזה, כי בזה הם משיגים את המטרה שלהם. זה ספר ההפעלה שלהם, ואני מניח שאף אחד פה לא שמע את זה. החטופים אמורים להיות משוחררים כולם, עד האחרון שבהם, אבל רק בכוח צבאי. צריך לחדול לחלוטין לנהל משא ומתן עם ארגוני ג'יהאד, בכל מצב. נמשיך לנהל משא ומתן עם ארגוני ג'יהאד, יהיו עוד חטופים עוד חודש, עוד שנה, אני לא יודע בדיוק מתי זה ייקרה, אבל יהיו מאות חטופים. צריך להפסיק את ההתנהלות הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. יזהר ליפשיץ. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> שלום, אני בן של עודד ליפשיץ שנמצא עדיין בעזה, בתוך הרשימה הקרובה של ה-33, יוכבד ליפשיץ ששוחררה ביום ה-17. בן לקיבוץ ניר עוז שעדיין 20 מחבריו נמצאים בשבי החמאס בני ערובה. בן לקיבוץ ניר עוז שאחד מארבעה בו נרצח או נחטף וקברנו מעל 50 איש בקיבוץ. וכמובן, בן למשפחת החטופים החדשה, כשאני רואה את עצמי יחד עם צביקה יד ביד, נעשה הכול כדי לשחרר את כל חטופינו. שמעתי קודם את הזעקות ממוצב גולני, ואני ממש מזדהה, ואני חושב שהאי חקירה של הדברים פוגעת, אבל אנחנו צריכים לשים את הרטיות לסוס. לא באתי לבכות עכשיו על אותם 35 שנרצחו בפנים, בין אם על ידי לחץ צבאי בשוגג, בין אם על ידי חמאס, בין אם על ידי גזים, בין אם הם לא עמדו מבחינה בריאותית. נרצחו לנו בפנים 35 שנכנסו חיים, אולי יותר, אולי 40, וזה יותר ממה שנוכל לשחרר עכשיו. חשוב למתוח את הקו הזה, כי מהיום ה-54 עד ה-450, היינו במצבים חלקם לחימה אגרסיבית והגעה, ובחלקם דשדוש עם מספר הרוגים גבוה בחודשיים, שהוא קשה מנשוא, ופצועים. מדינת ישראל, הממשלה, צוותי המשא ומתן, הביאו לנו עסקה גרועה-טובה – היא חתומה. האויב של העסקה הזאת הוא עסקה מצוינת לא חתומה. היא חתומה וקיבוץ ניר עוז שאני משתייך אליו קיבל עכשיו חטופים חיים, והם נפדו. מדינת ישראל פודה את שבוייה במחיר קטסטרופלי של שחרור מחבלים ונסיגות שעלו בדם. היא פודה שבוייה, והיא לא פודה אותם כי היא חייבת משהו למישהו, היא לא הצליחה על אזרחיה ועכשיו היא פודה אותם, היא משלמת על 7 באוקטובר. כל מי שנלחם ונפגע והיה חלק מהמאמץ להגיע לשלב שבשלו התנאים לפדות – יש לנו הרבה הישגים והרבה דברים שהפסדנו – אז אני רוצה קודם כול לברך את צוותי המשא ומתן ואת הממשלה שכרגע פודה את שבויינו ומחזירה לנו חטופים חיים ועומדת בהסכם. וכשביום שבת נראה עוד שלושה חטופים חוזרים. ולאמריקאים שנותנים לנו גב, וככול שיש לנו יותר כוח, יש לנו יותר מנופים. ואם מישהו יכול לדמיין איך ניראה ביום שכל החטופים יחזרו אלינו, והצד השני ידע שאנחנו מלאים בפצצות וביכולות. אחרי מה שהוא עשה לנו, אנחנו גם נעמוד בהסכמים, אבל אנחנו נקבל את ההחלטות לגבי גורלנו. אני מאוד מקווה שהמצב הזה יגיע, ולברך את הצוותים שיחתמו על הפעימה השנייה בעסקה. ושיגיעו אליה לתוצאה הכי טובה. אנחנו לא נוכל מפה לדעת את כל הפרטים, חוץ מלברך גם את ראש הממשלה. תמצא את הדרך לנתב אותנו, לחתום, להחזיר את כל חטופינו ולייצר לנו מצב גם במצב הגלובלי מדיני וגם במצב הפרטני של עזה שנוכל לחיות איתו. אם מישהו חושד שאין לי משהו נגד חמאס, אני באופן אישי הייתי בניר עוז כמה ימים אחרי שהטבח קרה, אני לא מצפה מהם לכלום, לא שהחטופים יצאו שמנים ולא רזים. אלה רוצחים מתועבים שאונסים, הורגים ילדים, חוטפים זקנים. אבא שלי הוא חתיכת בשר שהם סוחרים בו, כאילו הוא אני לא יודע מה, ואנחנו נותנים לזה לגיטימציה. צריך לעצום עיניים מהמצגים שלהם ומהמצב המזוויע הזה, לפדות את שבויינו. מה שנקרא לחשב מסלול מחדש. לקוות שנוכל לחיות קודם כול בתוכנו שלמים, וכמובן לתת את הפתרון המתאים לרצועת עזה. קיבוץ ניר עוז שרוף, פגוע, עבר טלטלה קשה מאוד – רצועת עזה זה הראי. מי שעשה לניר עוז את מה שהוא עשה, רצועת עזה נראית כמו שהיא נראית. עכשיו אנחנו בזמן פדיון שבויים. עלו והצליחו – הממשלה, צוותי המשא ומתן וכל האנשים הקדושים שעוסקים כרגע בלהחזיר לנו שבויים. תודה על כל אלה שחזרו מניר עוז ושבויים בכלל. לא לעצור עד האחרון שבהם, כולל כל החללים. מחכה לשבת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה יזהר. חנה כהן. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> שלום לכולם, אני הדודה של ענבר הימן. ענבר, ב-7 באוקטובר התנדבה כהלפרית במסיבת הנובה. ההורים של ענבר קיבלו שתי מכות בפעימה אחת – הילדה שלהם גם נרצחה וגם נחטפה. 500 יום שההורים של ענבר חיים בגיהינום. כן, ענבר לא נאנסת, ענבר לא כבולה בשלשלאות, ענבר לא עוברת עינויים, אבל את כל הדברים האלה עוברים ההורים שלה. ההורים של ענבר שאיבדו ילדה בת 27 בלבד. ואני שואלת את עצמי, השר דיכטר אולי אתה תוכל לענות לי: איך יתכן שנעשתה עסקה ששחררה את כל הנשים הצעירות, את כולן, שעומדת לשחרר חללים, ואת הילדה הזו שכחו בעזה? איך יכול להיות דבר כזה השר דיכטר, איך? איך צריכים ההורים של ענבר להרגיש? ושאלתי השבוע מישהו: איפה ענבר? איך שכחתם אותה? התשובה שלו הייתה: הייתה פה פשלה. הייתה פה פשלה, השר דיכטר. הייתה פשלה ב-7 באוקטובר, ואני לא אכנס למי אשם, מי לא אשם, זה יחכה, המסקנות יוסקו. מי שאשם ישלם, אני לא אכנס לזה. אבל הילדה הופקרה פעם ראשונה, הילדה הופקרה פעם שנייה, והמשפחה שלה מופקרת בפעם השלישית. איך אימא, איך הורים כמו ההורים של ענבר צריכים להרגיש, כשהילדה שלהם נרצחה – ילדה בת 27. יש להם ילדה אחת ובן אחד. ילדה אחת שלהם, שסך הכול הלכה להתנדב במסיבה. איך הורים כאלה צריכים להרגיש בלחיות עם העובדה, שלילדה שלהם שנרצחה בצורה אכזרית ביותר אין אפילו קבר לעלות אליו? ואיך ההרגשה כשהם יודעים ששאר הנשים הצעירות השתחררו ורק הילדה, הייתה פאלטה, היא לא השתחררה? ולמרות שאנחנו יודעים שבעסקה הזאת משתחררים גם חללים, גם חללים חלוטים. אז איך שכחו את ענבר? איפה ענבר? אי-אפשר לשכוח את ענבר. ענבר היא 1.76 מטר, גם ממרחק אתה תראה אותה. איך שכחו את ענבר? איך? איך ההורים שלה צריכים לחיות? אומרים שהמכה הכי גדולה להורה זה לאבד את הילד שלו, לקבור את הילד שלו, אז איך אנחנו נסביר את המכה שעוברת על המשפחה של ענבר, שגם איבדה את הילדה האחת שלהם וגם אין לה קבר. השר דיכטר, אתה יכול, אני לא מאחלת לאף אחד לחוות את זה, אבל אתה יכול לרדת לקמצוץ מהכאב? אתה יכול להגיד לי למה רק את ענבר שכחו בעזה מהנשים הצעירות? למה? אתה יודע שהיום ענבר בת 27? האישה הצעירה ביותר שטמונה באדמת עזה. למה אנחנו מחכים? סבתא שלה נפטרה לפני חודש בדיוק משברון לב. אימא שלה לא במצב טוב – לא נפשי ולא גופני; אבא שלה פעם קם פעם נופל; אני היחידה שעוד נשאר לי הכוח לבוא לפה להתחנן לקבל את הגופה של הילדה שלנו לקבורה. לאן הגענו? איזה אסון נפל על הבית שלי. איזה אסון, אנחנו לא חיים בכלל. היא דור שלישי לשואה, סבא שלה איבד את רוב משפחתו ברומניה בשואה. הם קבורים בקבר אחים שם. הוא עובר את זה פעם שנייה עם הנכדה שלו. פעם שנייה, איזה גזר דין מוות נגזר על המשפחה שלי? למה אתם מחכים? איפה הילדה? למה אתם לא נותנים לנו לקבור אותה? למה ההורים שלה לא זכאים לקבור אותה? מה זו השואה הזאת שאנחנו עוברים? מה זו השואה הזאת? מישהו יכול לתת לי תשובה? מישהו יכול להבין בכלל מה המשפחה שלי עוברת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. ענבר גולדשטיין. << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >> תודה רבה, אני אנסה לקצר. אדוני, כבוד השר דיכטר, ספרתי 51 יום לפני שקיבלתי חזרה את אגם, גל וטל ואת אימא שלהם חן – את האחיינים שלי ואת גיסתי, אבל יש ספירה שאנחנו לא מדברים עליה. אני סופרת היום גם 500 יום בלי אח שלי ובלי אחיינית שלי שנרצחו שם. ים הייתה חיילת בת 20, אז היא חללת צה"ל. נדב לא היה חייל, וכתוב לו במצבה – נפל בקרב. הוא נפל בקרב על הבית שלו, כי הוא זה שהיה אמור להגן על המשפחה שלו, והוא לא יכול היה. אני סופרת כל יום כמה זמן החטופים לא פה, ולא תמיד זוכרת לעצור, לספור את הכאב האישי שלי, שהולך לאיבוד בתוך הכאב הלאומי הנורא הזה. נגזר עליי לספור לנצח. נגזר עליי לחיות עם שכבות של כאב ופחד וזעזוע. עינב אמרה קודם שהיא לא רוצה להיות אימא שכולה ולא רוצה שהבנות שלה יהיו אחיות שכולות, ברור שהיא לא רוצה, כי זה נורא, וזה כואב, וזה נתן לי חתיכת סטירה היום בבוקר, כי עליי כבר נגזר לחיות חיים של לספור. עוד יום, ועוד יום, ועוד יום הולדת, ועוד חג, ועוד סתם רגע משעמם בלעדיהם. למה זה נגזר על שמעון? למה זה נגזר על חנה? למה זה נגזר על יזהר? הם יכולים להפסיק, אתם יכולים להפסיק להם את הספירה הזאת. ספירה אחת שלי כבר נעצרה, הספירה השנייה לא תסתיים בחיים. עד יומי האחרון. הם לא צריכים לעבור את זה. זה לא מגיע להם. כולנו אנשים טובים שרק רוצים לחיות פה. תנו לנו לחיות פה, במעט כבוד שאנחנו עוד יכולים לייצר לעצמנו, כי אנחנו תלויים כרגע איכשהו רק בעצמנו. זה לא פריבילגיה, לא להחזיר חיים ולא לקבור חללים. זו לא זכות, זו חובה. ונכון שלפני הספירה ואחרי הספירה זה מניין הגויים, אז תרשו לי לחדש לכם, אבל גם לעם ישראל יש לפני הספירה ואחרי הספירה עכשיו. ואחרי הספירה של כל אחד מאיתנו משתנה ויש כאלה שאין להם אחרי הספירה, אני תזכורת לזה. כבר 500 יום ועוד ועוד. זה לא חייב להיות. יש אנשים שלא חייבים לספור, תאפשרו להם בבקשה להפסיק לספור, כי הספירה הזאת גומרת. וזה חיי נצח. תעשו מה שצריך. אמרו אחרי שראו את אלי אוהד ואור חוזרים שלאור מצבם יינקטו פעולות, אז שתי פעולות בלבד: 1. לסיים את שלב א' כפי שתוכנן; 2. להתקדם ישר לשלב ב'. די עם הספירות. מי שלא חייב, תחדלו אותו מזה. אני מתחננת, לי זה כבר אבוד. בבקשה מכם, השר דיכטר, בבקשה, כל מה שאתה יכול כדי שלא נצטרך יותר לספור לעולם. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אורן בוכשטב. << אורח >> אורן בוכשטב: << אורח >> בוקר טוב. אני אבא של יגב. יגב נחטף מנירים ב-7 באוקטובר, יחד עם רימון בת זוגו, ונרצח ב-14 בפברואר ב-8:00 בערב. 35 חטופים נרצחו בתקופת השבי. אם אנחנו מסתכלים על התקופה שאחרי השחרור הראשון, מתוך 98 שבויים חיים 35 נרצחו. תחשבו על זה, זה פשוט מדהים, זה מראה שהלחימה הורגת אותם. הם לא יכולים לשרוד שם. והגורם העיקרי זה לחימה. מי שטוען שלחימה תשחרר את השבויים, לא מסתכל למציאות בעיניים. היא לא יכולה לשחרר, היא הורגת אותם. המתווה הזה, כמו שיזהר אמר, הוא מתווה גרוע, הוא מתווה לא טוב, אבל הוא המתווה היחידי שקיים, שיכול לשחרר חטופים חיים. אנחנו רוצים אותם חיים ולא מתים. אז בבקשה, תשאירו את המתווה קיים, תשמרו עליו ואל תשמעו לקולות שקוראים כולם ביחד וכולם מהר, המהר הזה יכול להרוג את כולם. אז בבקשה, לאט אך בטוח. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אורנה, בבקשה. << אורח >> אורנה שמעוני: << אורח >> שלום לכם. אני אימא של אייל, שנפל בלבנון. פעילה בנושא החטופים, מנופלי לבנון עשרות שנים היום, לראשונה, גררו אותי, לכן הגעתי הנה באיחור, חמישה שוטרים מהדשא באי התנועה עם המנורה. דרך ארוכה גררו אותי. חשבתי שלא אוכל להגיע הנה. זו פעם ראשונה ב-500 יום. אני עשר שנים עם משפחת אורון שאול והדר גולדין. דופקת על דלתות הממשלה, עומדת כאן לפני הכנסת בכל יום ראשון. משאר הממשלה פגשתי אותך, השר דיכטר מספר פעמים וגם את יושב-ראש הוועדה הזו, שאליו כיוונתי היום את דבריי – חבר הכנסת גפני. הרב אלחנן דנינו, אבא של אורי דנינו זכרו לברכה, קרא אליכם חברי הכנסת שיש לכם נציגים בממשלה, ובעיקר דיבר אל חבר הכנסת ראש הוועדה – גפני. קרא אליהם אתמול: שתדפקו על שולחנו של ראש הממשלה ותאמרו לו שילך מיד להסכם שלב ב' להשבת 73 החטופים עכשיו ומיד. אני מצטרפת אליו עכשיו בקריאה אליכם – חברי הכנסת שיושבים כאן, אבל בעיקר על המשפיעים יותר – חברי הכנסת והשרים של ש"ס ויהדות התורה. אני שומעת בכל הישיבות שאתם בעד השבתם כולם. אין זמן יותר, הבעד לא מביא אותם. שמעתם פה היום את כל הזעקות של המשפחות, ואני מרגישה חלק מהן. הם יירצחו, כמו אורי והירש וכרמל ועוד רבים שנרצחו, אמרו כאן את המספר. חייבים להשיבם עכשיו ומיד בהסכם שהממשלה חתמה, לא רק ראש הממשלה – הממשלה כולה. לא תקיימו את ההסכם, תודיעו עם חבריכם מהמפלגות לראש הממשלה, שאתם עוזבים את הממשלה אם הוא לא הולך מיד לשלב ב'. זה נקרא שאתם בעד, אם תאיימו שאתם עוזבים את הממשלה, אחרת זה לא נקרא בעד. חלילה, סופם רצח על ידי החמאס. צריך להגיד ברור, ואל תברחו מהתביעה להשבתם באיום על עזיבת הממשלה. עכשיו אני דווקא רוצה שתקשיבו. אני קוראת לכם. אני חושבת שאתם אחראים היום על החלטת הממשלה, בלעדיכם אין לה רוב. בלי ש"ס ובלי יהדות התורה אין רוב, ואתם החלטתם את זה. תעמדו רק בהסכם, זה הכול, שלב ב'. ירצחו אותם אם תדחו את השבתם. אם ראש הממשלה לא ילך לשלב ב' והודעתו על הפסקת המלחמה, שבזה זה תלוי. כי לא עשו הסכם ויכלו לעשות, בהתחלה, במרס, אנחנו יודעים. הייתי בשבעה של אורי דנינו, והירש ובהלוויה של כרמל, הם נרצחו כי לא עשו את ההסכם אז. שמענו את זה מסגן ראש השב"כ, והתשובה תהיה לפטר את ראש השב"כ? לא, התשובה צריכה להיות הסכם, והוא מותנה בהפסקת המלחמה. כן, אני אחזור על זה מיליון פעם. השבתם של 73 חיים וחללים, כן גם את הדר. זה קיומה של המדינה, בלעדיהם אין לנו מדינה, הכול תלוי היום בהודעתכם, שרי ש"ס ויהדות התורה שתעזבו את הממשלה, ואני מדברת על איום, שאם לא יקיימו שווה את עזיבתכם, כי אין מדינה בלי השבת החטופים. אין מדינה, אתם מבינים את זה? אם לא יודיע ראש הממשלה על הסכם שיביא מיד את החטופים כולם, תודיעו שאתם עוזבים את הממשלה. תהיו אתם מביאי החטופים, אנחנו נעזור לכם. אנחנו נוציא 7 מיליון איש שבעד ההסכם לרחובות, שתומכים בהשבת החטופים, שלב ב', בהסכם, בהפסקת הלחימה, כי כך ההסכם אומר. כל יום יצאו 7 מיליון איש לרחובות ב-12:00 בצוהריים לחצי שעה, זה הכול. אבל אז יוכח לכם שהסקרים נכונים, שיש 8 מיליון שרוצים את השבת החטופים מיד, עכשיו. ואנחנו מדברים על רק 7 מיליון שיצאו לרחובות, זה ייתן לכם גב. תנצלו את זה שאתם בעד, כמו שאפשר לאיים על דברים אחרים. וזה שווה, כי זה הצלת המדינה, לא רק השבת החטופים. אני רואה בהשבת החטופים, ואני לא אימא שם, ולא דודה, ולא יכולה לדבר כמו שהם דיברו כאן קודם, אבל אני מרגישה שלמדינה כואב אותו הדבר. אז קחו כוח, קחו עוצמה, קחו יושר, קחו מוסריות, ותודיעו שאם לא מקיימים את ההסכם שלב ב' ומפסיקים את המלחמה ומחזירים את 73 החטופים – החיים והחללים, אנחנו עוזבים את הממשלה. אני דווקא רוצה לשמוע אתכם, כי אחרת זה כמו כל הפעמים שבאים, ואנחנו שומעים את עצמנו למוות ולא יודעים מה דעתכם. בישיבה הקודמת ראש הוועדה אמר שהוא בעד, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים שתהיו אמיצים גם להגיד לנו את דעתכם. מה? תפסידו עוד עשר דקות מסדר היום הרגיל. צריך לצאת מהשגרה, צריך להפוך שולחנות, צריך להביא את החטופים, זה לא יבוא לבד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> שלום, אני דודו של עופר קלדרון. אני אתחיל מהסוף. לא יודע כמה נחשפתם, אבל עופר חלה בשפעת קשה, מכאן זה התדרדר לדלקת ריאות קשה מאוד, שאנחנו בהחלט היינו בחרדה. לשמחתנו היום, כנראה, הוא יחזור לכפר המכביה. הוא טופל במסירות על ידי האחיות והרופאים בבית החולים שיבא. הוא היה עטוף יום ולילה. לא עזבו אותו לרגע. ואז כמובן שצצות לנו המחשבות והשאלות מה היה קורה אם זה היה קורה לו שם? מה יכול לקרות למישהו שנמצא במנהרה, כמו שמתן אנגרסט, שאני עכשיו, הוא לא יודע, אבל אני כבר הסבא שלו – מה קורה לו עכשיו אם חלילה הוא חולה? אני כבר לא מדבר על ההתעללות הפיזית. אבל עופר מעיד על כך שלפני שלושה חודשים הוא שקל 25 קילו פחות. הוא לא המציא את זה. היה מקרה במנהרה שהוא היה בה, שהיה משקל. הוא עלה על המשקל וראה את המשקל שלו. פעם דיברנו, לפני שעופר עלה מהמנהרות, דיברנו על זה כמשהו ערטילאי, אבל לא, זה כך. אני לא יודע איך הצלחנו לדמיין ולראות שהדמיון הזה הוא מוחשי כל-כך. נתנו לו לאכול פירות וירקות רקובים. הוא לא ראה אור יום 484 ימים. כן, הוא ראה, כשסער – כשבתו נפגשה איתו, נתנו להם שלוש שעות להיות באור יום – זהו. 484 יום ללא אור, ללא שמש. כשאין לנו ויטמין די, לוקחים טיפות ויטמין די. אנחנו יודעים שמקלחות זה דבר שאולי חודשיים שלושה – פעם וקצר. לאכול חצי פיתה עם קצת גבינה. את זה עופר עבר והשבים מספרים שזה מה שהם חוו. אז מה קורה עם האחרים? כל דבר שיש בסדר היום צריך להיות רק החטופים. ואתם, יש לכם השפעה, אתם יכולים לומר דברים, אתם יכולים להשפיע. אנחנו כעם לא יכולים להשתקם אם הם לא חוזרים כולם. הסתכלתם פעם על המשפחה של ענבר הימן? הם לא ישנים. כולם חייבים לחזור – החיים לשיקום והשיקום הוא לא פשוט, אנחנו לא יודעים עוד כמה זמן, והחללים והנרצחים לקבורה ראויה. תנו למשפחות לסגור מעגל. תנו לעם ישראל לסגור מעגל. כולנו פצועים. אנחנו מדברים על מיטב הנוער, מיטב האנשים. ראיתם מי חזר? חלקם אולי נראים טוב חיצונית, אבל אנחנו יודעים שהם גם בריאותית וגם נפשית במצב של קושי ושיקום ארוך. בבקשה לפעול. לא להגיד לנו: אנחנו איתכם, זה לא משנה, צריך לפעול, ולכם יש את הכלים – לכולכם – לקואליציה וגם לאופוזיציה. יותר ללחוץ, להבין שאנחנו מדברים על חיי בני אדם – אנשים שנתנו את הדם שלהם למדינה הזאת. אני רוצה לשלוח את הנכד שלי לצבא, ולהגיד לו אל תדאג, חלילה, אם ייקרה משהו, יש מי שידאג לך. אני לא צריך לשמוע מהנכד שלי, לפני שעופר עלה: אבא שלי אוהב יותר את עופר מאשר אותי. אתם מבינים את המשמעות? אבא שלי אוהב את עופר יותר מימני. כי אבא שלו התרוצץ ומתרוצץ. ואנחנו כן, כל משפחות החטופים לא נוותר. אנחנו נמשיך ללחוץ ונעשה את העבודה, כי זאת המשפחה שלנו. זאת התקומה שלנו כמשפחות וזאת התקומה שלנו כעם ישראל. להתעורר. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה של שתי דקות, ונחזור לדיון עם משרד החקלאות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:42 ונתחדשה בשעה 11:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אני מקדם שוב את שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר. בבקשה, השר יציג לנו את המשרד לקראת התקציב שאנחנו אמורים לייצג. תודה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני יודע שקצת קשה לעסוק בחול אחרי הקודש שעסקנו בו בשעתיים האחרונות, אבל ננסה בכל מקרה. ראשית, אני חייב לומר לאוצר שהגשתם את הצעת התקציב, הצעת החוק – שם המשרד שונה לפני למעלה מצי שנה. הוא משרד החקלאות וביטחון המזון, ואני מצפה מכם להגיש את השם המדויק גם בהצעות התקציב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא הדבר היחיד שלא מדויק אצלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שיש פה משרדים שהשם שלהם שונה לפני עשור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אתה צודק, אגב, כבוד השר, וכל פעם מעירים להם, והם חוזרים על אותה טעות. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני חושב שבסדר היום זה בסדר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאישרתם את זה בממשלה לא היה רשום ככה? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> טעות שחוזרת על עצמה נשארת טעות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אישרתם את זה בממשלה, יכולתם להעיר את זה בממשלה, ואז להביא לנו את זה מתוקן. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אבל אתה יודע, זה עניין של מה בכך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עלה שינוי השם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך. אם מישהו רוצה לשאול שאלות. תנו לשר בבקשה להציג את משרדו. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> למי ששאל – אם לפי התקשורת – מיליון, לפי המציאות – כלום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו הרי לא מאמינים לתקשורת. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> היום השינויים, כמו שאתם יודעים הם – אבל בוא נלך בעולם – משרד החקלאות וביטחון המזון או משרד אחר וביטחון המזון, זה נושא מאוד מרכזי. במפגשים שלנו הביעו פליאה בביטחון איך זה שבישראל אין משרד שעוסק בביטחון המזון, בצדק. הממשלה קיבלה החלטה בהמלצת המשרד. יצאנו לדרך עם שישה צוותי עבודה, שעוסקים בנושא הזה מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים וגופים נוספים. תוצרי ביניים כבר הוצגו. באפריל צפויים להציג את התוצרים הסופיים וסוף-סוף תהיה לישראל תוכנית ביטחון מזון ל-25 שנה. אמרתי כבר בוועדה הזו או בוועדה אחרת – בעולם יש דוגמאות קצת יותר מתקדמות. יפן עשתה תוכנית ביטחון מזון ל-50 שנה; סין ל-100 שנה וארגון המזון העולמי קבע בתחזית שלו שבגלל התחממות כדור הארץ, שינויי האקלים והמדבור שמביאים גם מזיקים, הצפי בעשור הבא הוא שייצרו מאותם שטחים פחות 20% מזון. זאת אומרת שמדינות שלא ידעו להתארגן לזה מבעוד מועד, ימצאו עצמן בבעיה קשה מאוד, ואנחנו יכולים לומר, פחות או יותר, איפה תהיינה המדינות האלה. אסור לנו להיות מדינה מתוך המדינות האלה. נהפוך הוא, ממדינות מתקדמות יצפו לספק מזון למדינות אחרות. אני מציע שקודם כול אנחנו נדאג לספק את המזון שלנו ונתכנן את זה ל-25 השנים הבאות. אגב, בתוך התכנון הזה של ביטחון המזון, קבענו בהחלטת ממשלה בהמלצת המשרד, בעשור הקרוב – עד 2035 – לגדול בייצור המזון – חקלאות ירקות ופירות – לגדול ב-33% בעשור הבא. זה לא נתון של מה בכך, כי ב-23 השנים האחרונות לא גדלנו אפילו ב-1% בייצור המזון של ירקות ופירות לשוק המקומי. 2 מיליון טון במשך 23 שנה, כשהאוכלוסייה גדלה ב-50%. היו כל מיני סיבות, אפשר להיכנס לזה בדיון אחר. אבל, צריך לממש את ההחלטה הזו באמצעות אמצעי ייצור – עובדים זרים, קרקעות, מים, חידושים טכנולוגיים במחקר ופיתוח. על זה אנחנו שוקדים. בדברים מסוימים התקדמנו מאוד – רק בשנה וחצי האחרונות עלינו ל-70,000 עובדים זרים – מ-30,000 – כל אחד מבין את המשמעות של זה. מ-30,000 עובדים זרים ל-70,000 רק בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> והייצור לא גדל? << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לא. צריך לזכור שהיינו בשנת מלחמה. בשביל לייצר צריך לא רק עובדים זרים, צריך שיהיו גם מספיק קרקעות, גם מים בכמות, באיכות ובמחיר סבירים. כל הדברים האלה נמצאים על שולחן הממשלה, כולל הצעת בנושא המים שנמצאת כאן בכנסת לקראת שנייה ושלישית. אנחנו מאחלים ליושב-ראש ועדת הכלכלה ביטן בריאות רבה ומהירה, כדי להוביל את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הוא נמצא בשלבים ממש מתקדמים, אני כמעט יכול לומר, סופיים. אנחנו חווינו כמה מכות קשות מאוד לאור המלחמה. על העובדה שבשנתיים הקודמות, לפני הממשלה הזו, בממשלה הקודמת, הקו היה לקדש את היבוא כעמוד מרכזי, והייצור יהיה רק עמוד תומך. הגענו לעברי פי פחת. אני מזכיר לכולנו: ייבאנו מטורקיה 8,000 טון עגבניות בחודש, שזה חצי מצריכת העגבניות בישראל בחודש – חצי. כמובן שהטורקים החליטו מה שהחליטו וירדו לאפס. הירדנים התחילו לייצא וירדו לאפס מסיבות לאומניות, לא מסיבות כלכליות, כמובן. שינסנו מותניים מול החקלאים, עם החקלאים, בתמיכות משמעותיות מאוד. ממש בתקופה הזו אנחנו רואים את הפירות או אם תרצו את הירקות, את העגבניות – אפס ייבוא עגבניות – הכול תוצרת הארץ. עגבניות טובות מהערבה עד רמת הגולן, עמק יזרעאל, הבקעה, כיכר סדום – שאף פעם לא חשבו לגדל שם עגבניות בצורה כזו, וכמובן המקום המרכזי – אזור הנגב המערבי. גם המחיר ירד, הכמויות עלו. זה הקו שלנו – להגדיל את התוצרת החקלאית הישראלית לשוק המקומי, אבל כמובן שזה יגיע גם לייצוא. בתוך הסיפור הזה, הסוגיה של תקציב החקלאות. היה לנו במשרד החקלאות וביטחון המזון היה שיג-ושיח ארוך מאוד עם האוצר. אנחנו לא הצלחנו למעשה בשנתיים האחרונות להגיע אל המנוחה והנחלה אל מול האוצר בנושא התקציבי – לא בתקציב הקודם, לא בתיקוני התקציב של 2024 ולא לקראת תקציב 2025. הראיה היא שאנחנו מביאים לכאן היום – התקציב שמשרד האוצר מביא לוועדה לקריאה שנייה ושלישית הוא תקציב שלא עוגן בסיכום תקציבי. לא הצלחנו להגיע עם האוצר לסיכום תקציבי ולחתום עליו. הגענו להסכמות שנכתבו, אבל חתימה לא הייתה. אבל סיכום תקציבי הוא לא צ'ק שאם אין עליו חתימה אי-אפשר לכבד אותו. אני מניח שהאוצר יסבירו איך הם מתכוונים לכבד את הסיכום או ההסכמות האלה. בסופו של דבר הגענו לזה, צריך להודות ביושר, בדרך הקשה, בשיחות לא פשוטות. נמצאים כאן אנשי אגף התקציבים – שירה, שנכנסה חדשה, ואני מאחל לה בהצלחה, כמובן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חדשה רק לחקלאות. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חדשה לחקלאות, כמובן. אנחנו מכירים אותה הרבה מאוד שנים וגם באופן אישי גם במשרדים ותפקידים אחרים. גם אוראל שראיתי פה. בסופו של דבר, אנחנו מדברים איתם גם ברמה של התקציבאית של המשרד – של סיון שיושבת פה איתנו, גם ברמה של המנכ"ל, של הלשכות, של הגופים השונים. אבל בסופו של דבר צריך לומר לוועדה: חתימה על סיכום תקציבי לא הייתה מצד האוצר. המנכ"ל של משרד החקלאות וביטחון המזון – אורן לביא, שיושב משמאלי – חתם על הסיכום התקציבי. אגף התקציבים, עד עתה, לא חתם. אבל, כפי שאמרתי, זה לא מחייב ואפשר להעביר את התקציב הזה. רק צריך לזכור שישנן מחלוקות שיושרו, לפחות לפי הבנתי או הבנתנו, בישיבה עם שר האוצר ואנשי אגף התקציבים, ממש לפני שהחוק עבר בקריאה הראשונה. ממש לפני אומר ממש בשעה האחרונה לפני שהחוק עלה בכנסת להצבעה. תוך התחייבות מפורשת של שר האוצר והתחייבות לעמוד בהתחייבות הזו. רק בישראל צריך גם לתת התחייבות לעמוד בהתחייבות – סטארט-אפ ישראלי חדש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אז לא הייתי סומך על זה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אנחנו סומכים על זה, אנחנו לא בוטחים בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה אחד עם האוטובוסים, עדיין לא קיבל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שההתחייבות הזו אושרה במליאה לפני ההצבעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שרציתי לשאול. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לא, ההתחייבות לעמוד בסיכום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה סיכום מחוץ לתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אומר שהצבענו על תקציב בקריאה ראשונה שהוא לא נכון, כי זה לא התקציב שהגיע כאן לוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמד, תן לשר לסיים ואחר כך שאלות. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> מאחר ועל התקציב גם אני הצבעתי, ואני סמכתי על יקירי וידידי שר האוצר ועל אנשי אגף התקציבים, שאנחנו יכולים להיות איתם במחלוקת, אבל בסופה של המחלוקת אנחנו גם יודעים להגיע להסכמות, אם לא על כל תאוותנו, אז על מלוא תאוותנו או כמעט מלוא תאוותנו. בסופו של דבר זו בדיוק המטרה של להביא את הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה לוועדה – לכאן. בוועדה האוצר, לפחות לפי הבנתנו, ויאמרו את זה בדבריהם, יסגרו את הפערים בהחלפת דפי התקציב באופן שהסכומים יתיישרו לפי מה שסוכם איתם. גם בהרשאה להתחייב על 80 מיליון שקל, גם במזומן על 144 מיליון שקל, כשמתוך זה, להבנתנו לפחות, סדר גודל של 70% יינתנו בדפי ההחלפה. על השאר, כמו שנוהגים מול משרדים אחרים, ימצאו את הדרך לתקצב את זה, בדרך כלל מתת ביצוע או כל מיני פטנטים אחרים, שלמרות שאני 20 שנה בפוליטיקה, לא הצלחתי להבין את כל הפטנטים של האוצר, אבל אנחנו עוד לומדים. גם בנושא של תקני אנשים שיוסדרו בדפי החלפה של 205 תקנים וגם בתקנים של כלי רכב – 43 שיוסדרו בדפי החלפה. אנחנו מבחינתנו כמשרד החקלאות וביטחון המזון – ההסדרה הזו בדפי ההחלפה או בהתחייבות לגבי 30% של המזומן, אנחנו רואים את ההסכמות התקציביות, גם בהיעדר חתימה על סיכום תקציבי, כסיום מחלוקת בסוגיה הזו של התקציב. צריך לזכור שיש פלח נוסף שהוחרג מהסיכום התקציבי, אפילו בהסכמות התקציביות לא הגענו אליו. אלה סוגיות שקשורות: הנושא של שיקום החקלאות בצפון, שם אנחנו לא שחקן יחיד, יש כמובן את מטה היישום, שעבר שינויים שונים. הייתי אומר, המקביל הצפוני של תקומה. בתקומה הנושא יותר ממוסד, יותר מעוגן. ידענו לעבוד בצורה מאוד הדוקה עם מטה תקומה, שבהחלט עזר מאוד לשקם את החקלאות. לא רק לשקם את החקלאות בדרום, אלא שישנם מקומות בדרום שהחקלאות עלתה בהם מעל 100% ממה שהייתה ב-6 באוקטובר. אני אומר את זה לזכות החקלאים בדרום, לזכות היכולת, האומץ, התושייה, החריצות. כל מילה תהיה רק ממעיטה ביחס למה שהם עשו, למרות העידן הכל-כך קשה שעבר ועובר עליהם. נושא אחר, כמובן, הוא מלאי החירום. כרגע אנחנו אחרי דיונים במלאי החירום של מדינת ישראל. ראש הממשלה דרש להגיע ליותר ימים מכפי שנקבע. יש ליותר ימים האלה נגזרת תקציבית שעדיין לא סוכמה ולא הוסכמה עם משרד האוצר. בהחלט נושא שלא מגיע לתקציב, אבל יצטרך להיות ממומן, אחרת אי-אפשר יהיה להגיע לערכים של מלאי החירום, כפי שהנחה ראש הממשלה וקבעו רח"ל וזו סוגיה פתוחה. הסוגיה האחרונה היא סוגיית העבר שלא נמחק. בניגוד למשרד האוצר שמנסה, את החובות האלה לחקלאים – אני אומר שוב, אלה חובות לחקלאים ולא למשרד. החקלאים – ברפורמה של 2022 – אני אומר הרפורמה האומללה, אין לי מילה אחרת להגדיר אותה. היא רפורמה שלו הייתה עוברת בוועדות, היינו בעוד עשר שנים לא מגדילים את החקלאות בשליש, אלא לומדים על החקלאות בשיעורי היסטוריה. עצרנו את הרפורמה הזו בוויכוחים לא פשוטים כשנכנסנו, כמעט חצי שנה אחרי שהוחלט עליה. הוחלט עליה, אגב, לא בחתימה של החקלאים, אלא בהסכמות שהיו ולא תורגמו לחתימה, מפני שהחקלאים בלמו את ראשי ארגוני החקלאים מלחתום על הרפורמה הזו. אבל ההרכב של משרד האוצר אז ומשרד החקלאות קבעו שזו תהיה הרפורמה במסגרתה חמש פעימות של הפחתת מכס על ירקות ופירות ועל מוצרי חקלאות במשך כמעט חמש שנים. ההפחתה הראשונה כבר נחתה כבר ביולי 2022, השנייה הייתה ב-1 ינואר 2023 – זה היה היום שבו התחלנו את העבודה במשרד. רק כדי להבטיח את הרציפות השלטונית לא יכולנו להימנע מהאישור של הפעימה הזאת, למרות שלא הבנו על מה היא באמת חותכת. אבל הצלחנו לבלום את שלוש הפעימות שלאחר מכן – של ינואר 2024, ינואר 2025 וינואר 2026. למה בלמנו? מפני שלצד ההפחתה של המכסים, האוצר סיכם על תמיכה בחקלאים בסדרי גודל משפילים. איך אני יודע שהם משפילים? החקלאים לא באו לקחת את התמיכה – לא בגידולי השדה ולא בחממות ובתי רשת. כשחקלאי לא בא לקחת תמיכה ממשלתית, זה מפני שהוא רואה בגובה שלה עלבון, כשהמילה גובה לא בדיוק מתאימה, על הנומך שלה, כפי שהוצע אז בידי האוצר. מאי לקיחת התמיכות האלה נשארו סדר גודל של 520 מיליון שקל. 520 מיליון שקל של תמיכה על שתי הפעימות של המכס שירדו. אלה 520 מיליון שקל ששוכבים כאבן שאין לה הופכין באוצר. בנוסף לכך, הייתה התחייבות של האוצר ומשרד החקלאות דאז להקצות 2.6 מיליארד שקל למשך חמש שנים למחקר ולהשקעות הון בחקלאות. גם אם נגיד שרק 40% מזה מגיע לחקלאות, מפני שזה 40% של הפחתות מכס שבוצעו, אנחנו יושבים על למעלה ממיליארד שקל שנמצאים באוצר ולא ניתנו לחקלאות. הסכום הזה צריך להיות לנגד עיניה של הוועדה מפני שאנחנו לא מבקשים את הכסף הזה, לא תקציבית ולא בשום צורה אחרת למשרד החקלאות וביטחון המזון. זה כסף שלהבנתי נכון לקחת אותו ולתרגם אותו – אלו לא סכומים קטנים, אלא למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים – לקחת אותם, לשים אותם באמצעי הייצור, כפי שאמרתי קודם לכן, כמו נושא המים – תשתיות המים, מחירי המים, המים הרגילים לנעדרי חלופה והמים המושבים שהמחיר עליהם היום הוא מחיר של מים מינרליים. אלה סוגיות סופר חשובות, אדוני היושב-ראש, רק שאני מבין שהן לא יכולות להיות בתקציב, אבל אסור בשום פנים ואופן שהוועדה הזו תיתן לאוצר את האפשרות להטביע הסכום הזה. זה סכום שאנחנו מתעקשים שיהיו עליו מצופים, שהסכום הזה של למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים, שמגיע לחקלאות והחקלאים, יישאר לנגד עיני הוועדה, כמו שהוא נשאר לנגד עינינו, כמו שהוא חייב להיות לנגד עיני האוצר. זה סכום שהחקלאות בישראל, בתוכניות שיש לנו להגדיל את התוצרת החקלאית בשליש, יש לו משקל, משמעות ותפקיד מאוד מאוד מכריע. אבל שוב, הוא לא חלק מהתקציב הזה, אבל הוא חייב להיות לנגד עינינו. עד כאן אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבוד השר, דיברת על ייצור הירקות והמזון, שלא גדל בעשור האחרון כשהאוכלוסייה גדלה. השאלה היא ממה זה נובע? מיבוא שנפתח? מזה שחקלאים סגרו את הבסטה ועזבו את השדות שלהם? אני לא מדבר על השנה האחרונה, אלא על שנים קודמות שזה היה. כשלא הייתה עלייה כנראה שהיה משהו. השאלה למה אתה מסתכל כמשרד – כשר הממונה על כך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני מסתכל על זה כתקלה. זו תקלה של ממשלות ישראל, ללא שום קשר למי עמד בראשן, מאז 2000, על פי נתוני הלמ"ס. יכול להיות שזה היה גם לפני זה, אין לי יכולת לדעת. מהשקף שקיבלתי מקודמי בתפקיד, ביום ההחלפה לפני שנתיים וקצת, השקף הזה מתאר גרף של 2 מיליון טון ירקות ופירות כל שנה משנה 2020 עד 2023 – כל שנה 2 מיליון טון ללא שום שינוי – לא למטה ולא למעלה. 2 מיליון טון ירקות ופירות תוצרת ישראל לשוק המקומי. האוכלוסייה גדלה ב-50%. מה שהיה ועדיין במשק מתוכנן, החלב, למשל, אדוני היושב-ראש, גדל ב-50%. קורלטיבי לגידול באוכלוסייה. התוצאה הייתה כמובן גדלת היבוא או הקטנת הצריכה. בסופו של דבר, כשנכנסתי לתפקידי כשר החקלאות ואורן מיד אחריי כמנכ"ל משרד החקלאות, שמנו כלל ברזל לכל משרדי הממשלה, לכל אגפי המשרד ולכל החקלאים. כלל ברזל שאומר: המדפים יהיה מלאים, לא יהיה מצב של מחסור על המדפים. מה שנצליח להביא מהתוצרת המקומית יהיה על המדף ומה שיחסר יובא מיבוא. הפכנו את הסדר, קבענו שהעמוד המרכזי יהיה הייצור המקומי והעמוד התומך יהיה היבוא. היפוך הסדר הזה מחייב, כמובן, לעשות דברים נוספים – הגדלת התוצרת החקלאית, כפי שאמרתי קודם, בשליש היא חלק מהנושא. כדי לעשות את זה צריך עובדים זרים, מים, קרקעות. בקרקעות, אגב, אנחנו בתהליך עם משרד הפנים ומנהל התכנון לעשות תוכנית מתאר ארצית לחקלאות – תמ"א לחקלאות. מאז הקמת המדינה אין תמ"א לחקלאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שרמ"י תעשה את זה אולי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו סוגרים את רמ"י, עוד פעם אתה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי ההצבעה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חמש שנים אני שומעת את זה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הנושא של תמ"א לחקלאות הוא לא במנדט של רמ"י אלא של מנהל התכנון, אבל רמ"י, כמובן, הם שחקן מרכזי מאוד בעניין הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זאת הבעיה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אנחנו ישבנו – שלושת השרים – שר השיכון שממונה על רמי, שר האנרגיה שממונה על רשות המים ועבדכם הנאמן. ישבנו והוצאנו מכתב לאוצר על הנושא של הקרקעות. אגב, נאמר לוועדה, אתמול הייתה ישיבת ממשלה שהנושא שלה היה נגיסת קרקעות חקלאיות בסדר גודל של 3,000 דונם לטובת המסילה המזרחית ברכבות ישראל. הווט"ל קבע שהנגיסה תבוצע, ואני עצרתי את זה וביקשתי להביא את הנושא לדיון בממשלה. למה? כי, אני לא יודע אם הוועדה מעודכנת - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צא מנקודת הנחה שלא. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> - - אבל השנה – כל שנה – ננגסות, תחזיקו חזק, 30,000 דונם קרקעות חקלאיות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רגילים להחזיק חזק. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> - - לטובת דברים חשובים – שכונות, בתים, כבישים, מסילות ברזל, צרכים ביטחוניים. 30,000 דונם קרקעות חקלאיות. בתשע השנים האחרונות מדובר ב-32,000 דונם בממוצע לכל שנה של נגיסה בקרקעות חקלאיות. הבאתי את זה להחלטת ממשלה, לא בגלל שרציתי לעצור את המסילה המזרחית, כי היא חשובה לכולנו, אלא כדי שהממשלה תקבל החלטה, והיא באמת קיבלה החלטה על פי החלטתי אתמול, לקיים בתוך 30 יום דיון על איך מפצים על הנגיסה בקרקעות חקלאיות במתן ובהקצאה של קרקעות חקלאיות חלופיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לפני שלוקחים להם את זה, לא אחרי. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ההחלטה תצטרך להיות במקביל, הדיון עוד לא היה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר, אדוני השר, מלבד הדיון, זה דבר נכון, אבל שההחלטה תהיה שהחקלאים יקבלו את זה טרם משחררים, אחרת הם יצטרכו לחפש על איזו רכבת עולים בשביל הקרקע שלהם. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הרי כולנו יודעים שכשנוגסים בקרקע או מקצים קרקע לתכלית אחרת, לוקח לא מעט שנים על שהיה הופכת להיות משהו אחר. הבעיה היא שכשמודיעים על הנגיסה החקלאים מאבדים את המוטיבציה. לכן אתה רוצה שהמוטיבציה לא תאבד, אלא תעבור להיות מוטיבציה על שטח חלופי. הנושא הזה, אגב, אל מול הפריפריה, הוא נושא סופר משמעותי, כי רוב הנגיסה, מטבע הדברים, היא באזור המרכז, ורוב העתודות של הקרקעות החקלאיות רחוקות מהמרכז – בפריפריה. לא חשוב אם זה רמת הגולן, ערבה, נגב מערבי, מועצה אזורית רמת נגב, בקעת הירדן. לא מעט אזורים, שכדי להכשיר את הקרקע יצטרכו להשקיע – גם רמ"י, גם משרד הפנים, גם ממשלת ישראל. אני מאוד אופטימי לגבי הנושא הזה, ואחרי אתמול, אני, כמובן אופטימי יותר. אבל את כל הדברים האלה, וזו תכלית הדיון הזה כאן בוועדה, אנחנו מבקשים לממש באמצעות התקציב שסוכם על האוצר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תכף נשמע עם האוצר. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> נציגת האוצר שירה תגיד את דברה בנושא הזה. לזכותו של משרד האוצר ייאמר שהמאבק – היום בעידן הזה צריך להיזהר מלחפש מילים של מלחמות או מערכות – המאבק שהיה בסוגיה התקציבית, בסופו של דבר סוכם לא בחתימה על סיכום תקציבי, אלא בהסכמות על כל מרכיבי הדברים שסוכמו ונכתבו בסיכום התקציבי. כפי שאמרתי, המנכ"ל שלנו אורן אבי חתם על זה, אגף התקציבים החליט לא לחתום על זה. אגב, שר האוצר אמר לי: אני סיכמתי איתכם, אני מוכן לחתום על הסיכום התקציבי. יחתום, לא יחתום, זה פחות רלוונטי לוועדה. הוועדה עובדת על פי החוק, והחוק שהונח היום על שולחן הוועדה, התיקונים שהאוצר התחייב לפנינו לעשות בהצעת החוק שמונחת בקריאה השנייה והשלישית בוועדה – התיקונים האלה הם מה שישכנע את הוועדה האם האוצר ואנחנו באמת הגענו לעמק השווה. יש לי יסוד סביר להניח, גם בהכירי את אופירה, גם בהכירי את אגף התקציבים באוצר ובעיקר את האוצר, כפי שאמרה לי התקציבאית שלנו סיון שיושבת כאן, שאין לנו בעבר תקדימים שבהם האוצר לא כיבד ולא עמד בהתחייבות שנתן לנו – אם זה במיילים או אם זה במכתבים אחרים. גם אם הוא לא חתם על סיכום תקציבי. אני מאמין ומשוכנע שהדבר הזה יימשך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שירה, תגידי לנו מה את יודעת על הנושא התקציבי. האם זה יגיע בדפי החלפה, נחתם, לא נחתם. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. כפי שהציג השר יש הסכמות עם משרד החקלאות לגבי כלל הנושאים. כל הנושאים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני נשבע שאני לא זוכר את זה מהקריאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מחייב שאלה ליועצת המשפטית ממה שהיא אומרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר את זה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית, אני חייב שאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תנו לה להשלים ואז נשאל את השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה דפי החלפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, נאור, בבקשה. << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> כלל הנושאים סוכמו, והם יובאו לידי ביטוי במהלך השנה, בדיוק באופן שהם סוכמו. זה גודל גם גידול בתקציב המזומן, גם גידול בהרשאה להתחייב, גם גידול בשיא כוח האדם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך תביאו את זה? << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> בין השאר בפניות תקציביות, חלק מהדברים בדפי החלפה במהלך הדיון בוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על כמה כסף תוספת מדובר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעל 200 מיליון לפי מה שהציג השר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, יש הסכם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה על דף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, נאור, על כמה כסף מדובר? << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> כ-143 מיליון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה מתוך זה בתוך דפי החלפה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש עוד 80. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יש הסכם, למה הוא לא חשוף לחברי הכנסת? << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> היושב בראש הוועדה, אני לא יודעת להגיד בשלב זה כמה יגיע בדפי החלפה וכמה לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני באמת שואל, אנחנו עושים תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת שזה יגיע בפניות תקציביות? << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> אני אשמח לפרט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו השאלה שלי איתכם בדיוק ביחד. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> דפי ההחלפה יובאו פה. דבר ראשון, מבחינת השאלה כמה מתוקצב בבסיס וכמה מתוקצב באל"ש, אלה דברים שאנחנו לא מתקצבים את הכול בהכרח בבסיס, כי יכולים לקרות דברים. אנחנו יודעים שיש שינויים הסיכום של הסכום הזה, ככול שמשרד החקלאות יממש את הסכום הזה, הוא יגיע כולו. אבל גם התקצוב של הכול בבסיס הוא לא בהכרח בעינינו הדרך הנכונה והמקצועית. מעבר לזה אני רוצה לומר, הבחירה בדפי החלפה, קשורה בשאלות של דברים נוספים שיעלו פה בוועדה, של דברים שהוועדה תבקש ותדרוש אותם, והתקצוב הזה יהיה כולו בפניכם לפני ההצבעה על קריאה שניה ושלישית, כלומר ככול שזה יהיה משהו שבעיניכם הוא קריטי נוכל לעשות את הדיון הזה גם אז. אבל, כל הצרכים של הוועדה וכל הדיונים שקורים פה במשך השבועות האלה על כלל נושאי התקציב, מן הסתם ישפיעו על אופן התקצוב בפועל בסופו של דבר. בכל אופן, במחויבות שלנו לדברים, אני אומרת אותה גם פה, גם בפרוטוקול המחויבות הזו קיימת ואנחנו מחויבים לה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אני יוצא מתובנה שהתקציב שהגיע הוא לא התקציב הנכון, ואתם מתכננים להביא – שאנחנו לא יודעים מה הוא, והדבר הנוסף הוא שאתם כבר עכשיו מתכננים את הפניות התקציביות. ההצעה שלי: אפשר לא לעשות תקציב. << דובר_המשך >> שירה עמיאל: << דובר_המשך >> התקציב שהוגש בקריאה הראשונה הוא התקציב שהיה נכון בשעתו בעת הקריאה הראשונה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל חתמתם הסכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה בשעתו? כאילו אתם עומדים עם שעון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה בשעתו? זו אמת לשעתה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עלה באיחור. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> - - אישרה הממשלה תקציב והחלטות ממשלה ספציפיות שנוגעות בתקציב משרד החקלאות, ואלו הדברים שהוגשו בקריאה הראשונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אם לפני ההצבעה בקריאה הראשונה יש סיכום תקציבי, לא מן הראוי להציג אותו לחברי הכנסת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חובה, מה זה מן הראוי? אין פה כבר ראוי במדינה. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> התקציב שהוגש והתקציב שיושב על שולחנכם הוא התקציב היחיד שקיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם סיכום על סכום, ואת אומרת לי על התקציב הזה שהוא לא רלוונטי. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> אתם לא מצביעים היום על התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כבר כשהצבענו במליאה הוא לא היה רלוונטי, כי היה סיכום שלא הוצג לנו. זה 40 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הצגת מצג שווא. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> זו לא הצגת מצג שווא. כשהייתה הצגה במליאה, בתחילת ההצגה במליאה, לדעתי אדוני השר, אם אני זוכרת נכון גם הייתה הצבעה שמית. בתחילת ההצבעה לא היה הסיכום הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את סותרת עכשיו את השר. השר אמר בעצמו עכשיו שלפני ההצבעה, לפני הדיון על קריאה ראשונה הגענו לסיכומים – 88 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו-144 מיליון שקל במזומן – זה מה שאמר השר. אם את אומרת שזה לא נכון, שהשר לא דובר אמת, זה משהו אחר. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> אני לא אומרת שהשר לא אומר אמת, כמובן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, חס וחלילה, שקרן יש רק אחד בממשלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, די. ממה שהבנתי, היא אומרת שכשהתחילה ההצבעה עדיין לא היה סיכום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מה שאמר השר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לסיכום, לא סוכם ביניהם רק לאחר שהתחילה ההצבעה היה סיכום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, ממש לא. << אורח >> שירה עמיאל: << אורח >> השר יפרש את עצמו, אני אומרת מה שאמר חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי יש פרוטוקול, מה שאמר השר רשום. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> חבר הכנסת חמד עמאר, אתה הייתה הרי במשרד האוצר, וכולכם חברי כנסת מספיק מיומנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני האמת לא כל-כך. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לא, אתה מיומן, תאמין לי שאתה מיומן. בסופו של דבר, כשאתה מביא לוועדה הצעת חוק תקציבית או כל הצעת חוק – הרי למה היא יורדת לוועדה? כדי לעשות את הדיון, כדי להחליט אם ישנם שינויים שהם לא שינויים מהותיים, הם שינויים תקציביים. בסוף התקציב הוא תקציב סגור. הממשלה שמאשרת תקציב מאשרת תקציב סגור והאוצר עושה את השקלא וטריא בתוך התקציב הסגור הזה. אם הממשלה רוצה להגדיל היא מגדילה בסכום מסוים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי ארבעה תקציבים נוספים. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בסופו של דבר, כשאתה מביא לוועדה, אתה מצפה שהוועדה לא תוציא את מה שהיא קיבלה בהצעת החוק קריאה ראשונה העתק הדבק ותביא את זה לקריאה שנייה ושלישית, זה לא עובד ככה, ואף פעם לא עבד ככה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ככה, אתה צודק 100% במה שאתה אומר, השר, אבל מה שהיה כאן זה משהו אחר לגמרי ממה שאתה אמרת. אמרת במפורש שהיו סיכומים של 88 מיליון שקל, ואמרת אפילו 80 לא 88, אבל תיקן אותי מי שיושב לידך. 80 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו-140 מיליון שקל במזומן. כשאתה מסכם את זה לפני ההצבעה בקריאה ראשונה. ואני שואל את היועצת המשפטית, שר האוצר שמציג את התקציב מחויב להביא לנו את השינוי לפני שאנחנו מצביעם, שנדע. מדובר על יותר מ-200 מיליון שקל, מהם 140 מיליון שקל במזומן ו-80 מיליון שקל – השאר להתחייב. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לפני שהיועצת המשפטית מתייחסת. בסופו של דבר, נחתכו ממשרד החקלאות ובריאות המזון הסכומים שדיברתי עליהם. נחתכו אגב הסיכום התקציבי שנוסח על ידי האוצר. אנחנו על הנושא הזה ערערנו בישיבת הממשלה. בסופו של דבר כשהצביעו בממשלה על התקציב עבדך הנאמן התנגד. אז היו דיונים לקראת ההצבעה לקריאה הראשונה, וממש בשעה האחרונה כשהעסק רץ וכבר מתחילה, כפי שאמרה שירה בצדק, קריאה שמית. בסופו של דבר, המשרד לא קיבל תקציבים שלא דרש, הוא קיבל בחזרה את התקציב שדרש ממש תוך כדי ההצבעה השמית שהייתה בכנסת. זו הייתה הסכמה. אנחנו כמובן סמכנו על שר האוצר. לאחר מכן זה מגיע לקריאה שנייה ושלישית כאן בכנסת. אנחנו מביאים את ההבנות שלנו. האוצר צריך להביא את התרגום המעשי, הרי הוועדה הזו לא מצביעה על מה משרד החקלאות מבין, אלא על מה שמשרד האוצר מניח על שולחנה כהצעת התקציב. אנחנו צריכים את עזרת הוועדה – את עזרתכם, שהאוצר יניח בפניכם, חברי הכנסת שמצביעים על חוק על חוק התקציב בקריאה שניה ושלישית, את הדפים הנכונים שמתקנים את העוול שנעשה למשרד החקלאות וביטחון המזון, בדיוק כפי שדרשנו. אני סומך עליכם שזה מה שתצביעו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה מזל שאנחנו פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יכולים לקבל תשובה מהיועצת המשפטית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה השאלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא לגבי מה שאמר השר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזמן ההצבעה בדיוק, אז סגרו את ה-43 מיליון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם זה באמת עניין שלא קיבל ביטוי בהחלטת הממשלה וסוכם לפני ההצבעה, אז צריך כמובן לעשות עליו גילוי לפני שהתקיימה ההצבעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הסנקציה שעומדת בקצה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין סנקציה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסופו של דבר, התנאי לביצוע הסיכום הוא הגילוי. אם לא נעשה גילוי, אז לא יכול להתבצע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לדידך נעשה גילוי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא יודעת, אבל אולי כדאי שמשרד המשפטים יתייחס. אין פה אנשים ממשרד המשפטים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם בדרך. חברת הכנסת אימאן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין לי ברירה אלא להגיד צוהריים טובים, למרות שאין באמת משהו טוב בזמנים האלה, בימים האלה בהם אנחנו חיים. אני חייבת לציין שביום חמישי קיבלתי טלפון ממשפחה באעבלין – מפוחדת פחד מוות מסרטונים שמפיצה משפחה אחרת ברשתות, והם יודעים שהולך להירצח מישהו. הבוקר נרצח מישהו מאעבלין. עד איזה מקום אנחנו יכולים עוד לרדת? תגידו לי. זה דבר אחד. הדבר השני – המשטרה שאמורה לשמור על האזרחים, ביום חמישי, אני לא אלאה אתכם בכל הסיפור, תשמעו אותו במליאה, בנצרת, אחרי שחסמו כניסה של בית פרטי במשך יותר מעשר שעות. רק אחרי ששאלו את המשפחה שחגגה בתוך בית המלון, שם בנצרת, למה, וזה בית פרטי, נכנסו אליהם, נתנו להם מכות – רופא, האח השני לומד רפואה, היה אמור לטוס אותו הלילה חזרה ללימודים שלו, עד עכשיו הוא לא טס בגלל המכות שהוא קיבל. בקיצור המשטרה והפשיעה בחסות הממשלה ובחסות המשטרה. אי-אפשר לעבור לסדר היום על שני הדברים האלה. לענייני הוועדה. כבוד השר, כמובן שאני מסכימה עם מה שנאמר פה, והשאלות הן קריטיות. אני אני לא מצפה לתשובות. האמת, אמרתי לנאור, אני לא מצפה וגם לא מופתעת. זו ההתנהלות, הכול יכול לקרות, כי יש מספיק אצבעות בתוך המליאה. רק צריך להתאים לצד מסוים. דבר שני – אני רוצה לפנות לשר, ודיברתי איתו, שאלתי אותו שאלה בשבוע שעבר, ומחר הוא היום המיוחד לחברה הערבית. מתקיימים, כבודו, דיונים בכל הוועדות ובוועדת הכספים על התקציבים והתוכנית של החברה הערבית. אני מצפה ומבקשת שגם משרד הביטחון התזונתי – לא משנה השם, אני מנסה לזכור – שגם אתם תגיעו ותגידו מה נעשה בתוכנית. ובעניין הזה, אני רוצה לשאול את כבודו: שלחתי לך, גם אז כשדיברנו בנובמבר, מכתב. דיברנו במליאה, ביקשת מכתב ושלחתי מכתב מסודר. לגבי 30 מיליון שקל שהועברו כאן בוועדת הכספים מתוך המיזם הפעוט, הקטן, שיאפשר לעזור קצת בסאהל אל-בטוף. אני גאה על זה שאני פלאחה ואשאר פלאחה אפילו שאין לי עכשיו אדמה לפלוח. אבל עד שהצלחנו לשריין 50 מיליון שקל מהתקציב לטובת סאהל אל בטוף, ותכף אני אתייחס איך זה קשור בכלל לחקלאות הישראלית, ולעוני, ולתעסוקה. ה-30 מיליון כבר שנה ישנים אצלכם במשרד. אתם לקחתם את רשות הניקוז לבצע את הפרויקט, כיוון שיש לה כבר מכרז ולא צריך לעשות את הסיבוב ולנצל את הזמן. בסוף אתם כמשרדי ממשלה יושבים כדי לרצות את רשות הניקוז. היא יכולה להגיד את זה אני רוצה, את זה אני לא רוצה, את זה אני לוקח ואחר כך אני מוצאת שזה לא מתאים לי, לא משתלם לי, לא יודעת מה, לכן אני מחזירה. ואז, הכסף שוב שוכב. אני רוצה להתייחס לסאהל אל-בטוף – 57,000 דונם. כל שנה לפחות 15,000 דונם מוצפים, כשאין מה לעשות איתם. מוצפים בזמן שצריכים כל טיפה של מים. מוצפים והבעלים של האדמות נשארים בלי כלום. מה עם השאר? שלושת רבעי סאהל אל בטוף – אין שם מים. זה אומר שאם אפשר לעבד את האדמה הזו, זה רק בעונה אחת, ורק סוגים מסוימים. למה אני אומרת את זה? לא רק בשביל אותם בעלי האדמות – אלפי דונמים מושבתים, אלא בגלל הצורך של החברה הישראלית גם בתוצר שאפשר לייצר משם, גם בגלל אותן נשים ערביות שיושבות מובטלות בעל כורחן, שהיו יכולות לעשות את העבודה המצוינת, ולהביא תוצר מהאדמה הזאת, ולהכניס עוד משכורת וכסף ואוכל למשפחות שלהן, וגם ללמד את הילדים שלהן. ומה עם כל יוקר המחיה שאנחנו בתוכו בגלל שאין מוצרים, גם בגלל שמייבאים ואומרים שעכשיו יקלו וינמיכו את המחירים, אבל הם רק עולים? אז מה כבודו מתכוון לעשות גם בסוגיה של ה-50 מיליון והביצוע שלהם, ואני לא אפרט עכשיו, נדבר, וגם לגבי סאהל אל-בטוף שאי אפשר להשאיר אותו ככה. אני לא חושבת שיש בכל מדינת ישראל עמק כזה שהוא חתיכה אחת, שמופקר בצורה כזאת בגודל כזה. אני מצפה לתשובות, כבודו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אימאן, תודה. חבר הכנסת ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, תודה אדוני השר, על ההצגה של הדברים, למרות שפחות התייחסת לתקציב. אפרופו מחירי העגבניות, אני בדקתי שמחירי העגבניות בשנת 2024 לעומת הממשלה הקודמת עלו ולא ירדו, אלה הנתונים << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היום זה חמישה שקלים לקילו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפחות ממה שאני רואה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שהמשרד ויתר על הרפורמה שקודמה בממשלה הקודמת, וזה בסדר, לכל ממשלה יש גישה משלה, וגם לך אני מניח. לא אתייחס לרפורמה ומה שאני חושב עליה, כי זה לא רלוונטי כרגע. אני רק רוצה לשאול אותך, אחרי שנתיים שאתה שר החקלאות וביטחון המזון, מה אתה יכול להגדיר כהישג הגדול של המשרד בשנתיים האלה? מבחינת היעדים, המשימות אולי יוקר המחיה בתחום החקלאות, אולי התמיכה בחקלאים, כי לא כל-כך הבנתי מהדברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יש שאלות, לרשום את כולן, כדי שהשר יענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי מכון וולקני, אנחנו יודעים שבשנים האחרונות המכון סבל מחוסר יציבות תקציבית, ונאבקנו על זה בתקציבים הקודמים, גם בשנה שעברה, לדעתי. אשמח לדעת מה המצב בתקציב 2025, והאם זה נכון מה כמו שפורסם, שמה שייפגע ב-2025 אלה תקציבים של מחקר ופיתוח במשרד החקלאות. רציתי לשאול על סגן השר שלא נמצא פה, אני מניח שיש לו עומס במשרד. יש לי ארבע שאלות בשר לסגן השר במשרד החקלאות וביטחון המזון: מה תחומי האחריות שלו, מה תקציב הלשכה של סגן השר, כמה אנשים שמועסקים בלשכה של סגן השר, והאם מתוך האנשים שמועסקים בלשכה של סגן השר יש אנשים עם השכלה או ניסיון בתחום החקלאות. אני גם שלחתי לכם שאילתה בנושא, אבל אנחנו יודעים שבמשרדי הממשלה לא כל-כך מקפידים לענות על השאילתות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמעתי את הסקירה של השר. קודם כול, תודה רבה על הסקירה שלך, אבל יוקר המחיה, שגם חברי ולדימיר נגע בו, הוא דבר שהפך להיות זה שירקות ופירות יכולים לקנות רק מי שיש להם כסף. משפחות רבות במדינת ישראל יכולות רק לחשוב לאכול פירות וירקות במדינת ישראל. אני לא רוצה לגעת ברפורמה שניסת להגיד שהיא באה להרוס את החקלאות, אבל זה ויכוח אחר לגמרי. אני רוצה לשאול את השר – אני רואה כאן – ואתה אמרת שאתה הולך לתמוך בחקלאים. אני רואה שיש ירידה בתמיכה בחקלאות – קרוב ל-100 מיליון שקל. אני רוצה לשאול את השר גם באותם סכומים של תמיכה בחקלאות, כמה תומך משרד החקלאות בחקלאים הדרוזים, במיוחד ברמת הגולן, שמגדלים הרבה פירות, ומה קורה איתם, כי גם אתמול, במקרה, הגיע אליי חקלאי וסיפר לי כמה תפוחים יש להם במקרר, והם לא מצליחים לשווק את זה בארץ ולא מצליחים למכור את זה. בנושא של הקצאת מים – הרבה חקלאים, גם במגזר הדרוזי, באים אליי ומדברים על הקצאות מים. אתה אמרת בעצמך שאתה רוצה לתמוך בחקלאים, אתה רוצה חקלאות ישראלית. אני חושב שאותם חקלאים שנלחמים שנים רבות לקבל מים ועד עכשיו לא מצליחים להביא מים לאדמות שלהם, הם לא מפתחים את החקלאות שלהם בצורה הנאותה. כי זה דבר פשוט, מים הם לא מצליחים לקבל. אני רוצה לדעת אחוזי ביצוע, כי רשומים לי כאן אחוזי הביצוע של 2023, כמה היה התקציב המקורי, וכמה אחוז ביצוע היה ב-2023, ואם יש לך נתונים על אחוזי הביצוע של המשרד שלכם 2024, זה מאוד יעזור לנו בהמשך הדיונים גם בתקציב, כי אנחנו נדע בדיוק כמה תקציב אושר וכמה בוצע באותה שנה. אתה דיברת כאן על סכומים של מעל 200 מיליון שקל שאתה אמור לקבל אותם בתוך התקציב, האם אלה מוצגים בתוך התקציב שמוצג לנו של 2.128 מיליארד שקל. האם תוספת המזומן תהיה על התקציב הזה, ואיך תחולק התוספת, כי היא לא מופיעה לנו כאן בתוך התקציב שאנחנו מאשרים. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בקצרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני לא רוצה לדבר על החקלאות מהסיבה שאני חושב שאמנם אתה שר החקלאות, אבל אני חושב שהיום יש לך תפקיד יותר משמעותי. לברך אותך, לפני שאני מתחבר, כי ינון אמר שאני צריך להתחיל בטוב, כי אז האוזן יותר כרויה. אני רוצה לברך אותך גם על ההצבעה בקבינט, ואני רוצה לחזק אותך לקראת הקבינט הקרוב. אני חושב שהדבר הכי חשוב היום, במחילה מכל משרד החקלאות וביטחון המזון, זה החטופות והחטופים שלנו. קודם כול במובן הזה, אני מקווה שתשלימו את העסקה. אני מקווה שתמשיכו את העסקה. אני גם מקווה, בהיותך ראש ארגון שיש שקראו לך פקיד, אני לא רואה אותך בתור פקיד בעברך, אני מקווה שגם בהיותך ראש שב"כ לשעבר, תשכילו לחזק את ראש השב"כ הנוכחי, ולהביא גם לוועדת חקירה ממלכתית. אני יועד וקראתי את ההתבטאויות שלך בעבר ואת השינוי – אני לא נכנס לזה, כי אני לא חושב שצריך לפתח עכשיו דיון על זה. אבל יש משמעות לזמן שאנחנו נמצאים, ועל זה שאנחנו צריכים לשמוע מה קרה. ההורים שהיו פה ושמעת אותם, זו חוויה שאנחנו כחברי כנסת כל יום חווים. זו לא פגיעה בעבודת הכנסת, זו תזכורת להיותנו נבחרי ציבור. אתם בממשלה פחות חווים אותה, הם מגיעים אליכם לוועדות ולא מגיעים לישיבות ממשלה, אלא מגיעים לפה. התזכורת – אני חושב שזה מבורך ששרים מגיעים את עבודת משרדם, אבל אתם מקבלים פה גם תזכורת לחיי היום יום של הכנסת ושל אזרחים במדינה. הדבר הכי חשוב היום זה חטופים, במחילה ממשרד החקלאות, יותר חשוב מהחקלאות, כי אנחנו נדע לטפל בזה, ואני לא נכנס עכשיו למתי הגשתם או לא הגשתם את התקציב. יש לי הרגשה שהוועדה תעשה את העבודה כמו שאתה רוצה, אבל החטופים זה משהו שהאצבע שלך והיכולת שלך לדבר במליאת הממשלה, שסליחה, שוב לפעמים נשמעת כמו פודקאסט של מטורללים, אז הקול שלך הוא קול חשוב, ואני מקווה שיהיה לזה אפקט משמעותי. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, תודה שבאת להציג את הפעילות של המשרד ואת התקציב. אני האזנתי בקשב רב לדברים שלך, השר דיכטר, לא שמעתי מילה שהייתה ראויה להיאמר בנוגע להירתמות של ארגוני החברה האזרחית לאחר 7 באוקטובר להצלת התוצרת החקלאית. שורה ארוכה של ארגוני חברה אזרחית. אלפי מתנדבים ומתנדבות, אולי בהובלת אחים לנשק, שעשו מה שצריך, נרתמו, הלכו לשדות, קטפו את התוצרת, והצילו גם את החקלאות וגם את החקלאים. אולי נכון לשמוע בדברים שלך, אדוני השר, לא רק מילה טובה, אלא הצדעה לכל אותם אנשים שהתנדבו לפעילות החקלאית. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאיפה הבאת את אחים לנשק? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אחים לנשק שלחו אלפי בני אדם לקטוף, אני חושב שנכון להצדיע לפעילות שלהם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> השר דיכטר תיקצב את כל הארגונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנה השר יענה על זה. יש עשרות מיליונים שתוקצבו, אבל זכותו להגיד מה שהוא רוצה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לפחות שיגיד את האמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא חייב, יש לו חסינות. כל חבר כנסת יש לו זכות להגיד מה שהוא רוצה. בבקשה, יוראי. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> היו 24 עמותות שמשרד החקלאות עבד מולן בנושא של התנדבות. העמותה שציינת הייתה אחת מתוך ה-24. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל היא קרובה לליבו, והוא רצה להגיד אותה. לא לעשות עוול, חס וחלילה שיצטייר כאילו הייתה עמותה אחת ועוד 23. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך השר יגיד את הסכום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, פתחתי ואמרתי שיש שורה ארוכה של ארגוני החברה האזרחית, בתוכם אחים לנשק, שכולנו היינו במרלו"גים שלהם, וראינו את המתנדבים שלהם בשטח. לצד אלפי מתנדבים ומתנדבות. שיצאו מהבתים אחרי 7 באוקטובר והצילו את החקלאים והחקלאיות. כל מה שאמרתי, אדוני השר, זה שבסקירה שהצגת פה, שהייתה חשובה, אני ציפיתי לשמוע מילת הצדעה לישראלים ולישראליות ששכם לשכם עם החקלאים שלנו, הצילו את החקלאות והתוצרת החקלאית. לעניין השאלה שלי – בשבוע שעבר נוהלה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ישיבה על מצב העצים בישראל לרגל ט"ו בשבט. הוצגו שם נתונים קשים מאוד ביחס לפעילות של אגף היער והאילנות, לתקציבים שמופנים. אני רוצה לשאול אותך, כי לא הוצגו פה הנתונים, מה התקציב של אגף היער והאילנות לשנת 2025? כמה תקציב יש להגדלת הסיירת הירוקה, אני לא יודע אם אתה יודע כמה פקחים יש בסיירת הירוקה שאמונים על פיקוח, על אכיפות של כריתות בלתי חוקיות – יש שניים. פקיד היערות הראשי אמר בישיבה שזקוקים לעשרה. האם תקצבתם את ההגדלה שלהם? רק לשבר את האוזן, בשנת 2023, לפי מידע שמסרת לי בשאילתה שהואלתם לענות עליה, שיעור התיקים שטופלו ב-2023 על כריתות לא חוקיות עמד על 12% בלבד מתוך כל עשרות אלפי הכריתות הבלתי חוקיות. 12% טופלו, כשבסוף הטיפול אפס כתבי אישום הוגשו. זאת אומרת שגם אין מספיק אכיפה, וגם אין מיצוי של התהליכים. על כן אני רוצה לשאול מה תקציב הפעילות של האגף? האם בוצעה בדיקה לגבי עלות התקציב לאכיפה למול התועלת הצפויה ממנו? וגם, אדוני השר, לא תיקנתם את התקנות שיאפשרו לכם לגבות את הפיצוי הנופי, שעשויות, לפי הערכות, להכניס לקופת המדינה בין 100 ל-200 מיליון שקלים כל שנה, שלא נגבים, כי אתם לא מביאים לכנסת תקנות בנוגע לפיצוי הנופי. אלה שלוש השאלות שלי – תקציב האגף, תקציב להגדלת הפקחים ואיפה עומדות התקנות לפיצוי הנופי, שיאפשרו לך לגבות בין 100 ל-200 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוראי. חבר הכנסת דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. השר אבי דיכטר, תודה רבה שאתה פה. תודה, כמובן, לאורן לביא המנכ"ל. אני יודע את מה שאתם עושים ויישר כוח. קודם כול, אין ספק שצריך לחזק את החקלאות. זה לא רק חקלאות לשם חקלאות, אלא גם שמירה על קרקעות המדינה. וגם, כמובן, כמו שציינת, זה חוסן כלכלי וביטחון תזונתי ללא תלות ביבוא. אין ספק שדובר בשנה האחרונה ואחרי 7 באוקטובר הנושא של הרפורמה שדובר עליה. היא צריכה להשתנות וצריכים לעשות חשיבה מחדש, כי הרפורמה שהייתה לא רק בחקלאות, אלא גם בתעשייה, אנחנו זקוקים לתעשייה ישראלית גם בביטחון בייצור, בהרבה מאוד דברים, ולא יכולים להיות תלויים ביבוא או במדינות עוינות. השאלה שלי היא קודם כול לגבי נושא המים בחקלאות. היום המים המותפלים הם לצריכה ביתית ותעשייתית, ואין ספק שצריך לחזק את הנושא של השקיה בעזרת מים מושבים ומי קולחין. השאלה שלי היא: מה משרד החקלאות – אתה ציינת קודם, אבל חשוב לי יותר לפרט – מה עושה משרד החקלאות לגבי תוכנית, כי אחת הבעיות היא נושא הצנרת. אם האוצר הבטיח את המיליארד שקל, צריך להשקיע, להכין תוכנית עם תקציבים, כדי באמת ליצור את המצב שיהיו מים זולים לחקלאות. אי-אפשר יותר להסתמך רק על הגשמים. אנחנו יודעים שיש בעיה של שנה כזו ושנה אחרת. גם מי התפלה הם מים יקרים, ואנחנו תמיד נלחמים בוועדות הכלכלה על מחיר המים. שאלה שנייה – יש מזון שהולך לאשפה. אנחנו מדברים על סכומים של 21 מיליארד שקל, כשהתוצרת היא בעיקר תוצרת טרייה שנזרקת לאשפה. אנחנו צריכים יותר לחנך, יותר לטפל בנושא הזה ולחסוך, ומה משרד החקלאות עושה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש הצעת חוק שעברה בעניין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מנסה לראות מה המשרדים עושים בטווח המידי. ואני מתנצל, כי אני צריך לנהל וועדה, אז אני לא אחכה לתשובות, אני אראה את זה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית ואחריה חבר הכנסת קרויזר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, תודה על הנוכחות וההגעה לוועדה הזו. אני לא רוצה להוסיף על מה שנאמר, אבל יש לי שתי שאלות. אני אשמח שתייחד חלק ממוקד מהדברים שלך בתשובה לפרויקטים של שיקום החקלאות בצורה ממוקדת בעוטף ובצפון. האם המשרד שלך, מאחר ואנחנו יודעים שבתקומה אין מנהל, וגם בגוף שאחראי על שיקום הצפון יש עיכוב במינוי, אני חושבת שלמשרד שלך יש תפקיד משמעותי מאוד. מדובר באזורים עם מאפיינים חקלאיים. דבר שני, שקשור לאותה שאלה, טכנולוגיה וחקלאות – בממשלה הקודמת הייתה תוכנית מאוד מאוד גדולה שאני יזמתי יחד עם שר החקלאות הקודם לקידום טכנולוגיה וחקלאות. זה מכפיל כוח לנושא החקלאות עצמו מבחינת אגריטק. איפה הדבר הזה עומד? היכן נמצאת התוכנית הזו? מה החזון שלך? הבנתי שיש קיצוצים בדברים האלה ואני אשמח לשמוע. אלה דברים שבעיניי הם מנועי צמיחה. כספים שממשלה שמתחילה להסתכל קדימה חייבת לשלב נושא מהסוג הזה בתקציב. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני גם מצטרף לתודות לשר ולמנכ"ל ולכל צוות המשרד שלכם על העבודה. אני חושב שהמחויבות כאן של חברי הוועדה בנושא החקלאות חוצה קואליציה ואופוזיציה, ובלא מעט מאבקים שילבנו כאן ידיים יחד במאבק על תקציב המשרד ועל פרויקטים משותפים, כדי להמשיך לחזק אותך, הצוות שלך והעשייה המבורכת של המשרד. בדגש על הנושאים שכבר עלו פה. אבל כן הייתי שמח לשמוע, אדוני השר, לגבי כמה תוכניות ששזורות אחת בשנייה. אחת היא החקלאות, בדגש באמת על הפריפריה. אני יודע שיש עכשיו עוד כל מיני רעיונות ותוכניות לפתיחה של עוד מסלולים, עוד מכסות – גם ברמת הגולן, גם ביהודה ושומרון, גם בעוטף, גם בגבול המזרחי ובוודאי גם בגליל. והנושא של הדור הבא, שאנחנו מדברים עליו לא מעט, הגיל הממוצע של החקלאי הוא גבוה מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין דור המשך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה כבר דור המשך שכמעט ולא ממשיך, כי להיות היום חקלאי זה קשה מאוד. הייתי שמח לשמוע על שני הנושאים האלה – הדור הבא בחקלאות וחיזוק הענפים השונים בחקלאות בהתיישבות הכפרית בפריפריה. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, קרויזר. חבר הכנסת בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלום אדוני, שלום אדוני השר. דבר ראשון, אדוני השר, אני רוצה לומר – שמעתי פה ברכות על תמיכתך בעסקה לשחרור החטופים, ואני רוצה לשאול באותה נשימה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי תשאלו בישיבת סיעה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא לשאול, אלא לחזק, באותה נשימה לחדד – הייתי שמח לשמוע ממך, אדוני השר, חידוד על מחויבותנו להכרעת החמאס, יחד עם השבת החטופים. תישען אחורה, נאור שירי, הכול בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על האישור להישען. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כמובן, אני רוצה לחזק אותך, אדוני השר ואת מנכ"ל המשרד על הפעילות שאתם עושים כל השנה. שמחתי לשמוע ממך על הקיצוץ של 380 מיליון שקלים שהיה מתוכנן בשנתיים הקרובות שהתבטל למיטב ידיעתי, כך שמעתי. הייתי שמח לשמוע התייחסו על הנקודה הזו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בוטל הקיצוץ. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תכף נשמע. עוד שלוש נקודות שמצריכות טיפול, אדוני השר – נקודה ראשונה – גם בעוטף וגם בצפון נפגעו תשתיות החקלאות, הייתי מצפה מאנשי האוצר או ממשרד האוצר, לדרישתכם כמובן, לא איך משאירים את התקציב כמו שהוא, אלא איך מגדילים את התקציב. דווקא בשנה הזו, דווקא בשנת השיקום. להפוך את שנת 2025 לשנת השיקום של העוטף ושל יישובי קו העימות בצפון. בדגש על הקמת תשתיות, הדרכה ומו"פ, בדגש על כל הנזקים שקרו שם בשנה האחרונה. דבר שני – ביהודה ושומרון יש לנו שתי בעיות: בעיה ראשונה של מים, בעיה שנייה של קרקעות. אדוני השר, שוחחתי עם מנכ"ל משרדך – איך אפשר לפתור את שתי הבעיות האלה? במים יש לנו תשתיות חסרות, גם לכאן צריך לדרוש דרישה תקציבית להגדיל את התשתיות הקיימות, להרחיב אותן ולאפשר לחקלאים, תחת הכותרת של ביטחון המזון, לייצר את פרי ידיהם ביתר שאת. פעם שנייה בנוגע לקרקעות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו הנקודה השלישית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, בתוך הנקודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו כבר נקודה רביעית עם האישור שלו שאני יכול להישען. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נאור שירי, אתה לא עוקב אחריי עוד פעם. סעיף ב' בנקודה השנייה שנקראת יהודה ושומרון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עוקב אחריך כמו שאתה עוקב אחרי האדמות ביו"ש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הזמן של השר חשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או הגדה המערבית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יהודה ושומרון, תכף יעבור חוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מתפתח הישוב הדרוזי שם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברוך השם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אביחי, אתה רוצה לסיים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך מתפתחות בכלל ועדות התכנון והבנייה במגזר הדרוזי וחוק הלאום? וקליטה סלולרית? ותשתיות רלוונטיות למאה ה-20? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ובית החולים בסכנין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אוהב את הציניות בוועדת כספים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הנקודה האחרונה, אדוני השר, נקודת הקרקעות ביהודה ושומרון ובכלל. אני חושב שזו נקודה שדנו בה בעבר. כשאנחנו מדברים על קרקעות לחקלאות, יכול להיות, אדוני השר, שפה צריך איזושהי רפורמה או פלטפורמה חדשה, שמאפשרת לחקלאים – אדוני השר, בקרקעות, גם בתוך וגם מחוץ לקו הירוק, אנחנו תלויים ברשות מקרקעי ישראל. יכול להיות, שצריך להיות פה מסלול מקוצר שמאפשר לחקלאים להגיע לקרקע בדרך טובה יותר, קצרה יותר ועם פחות ייסורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תצטרף לשדולה למען פירוק רמ"י והכול יסתדר. תודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני באמת חושב על שדולה כזו וזה רעיון. איתן ברושי האחרון, ואחר כך השר ישיב על השאלות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רק מתנצל, אדוני השר, שאני צריך ללכת לנהל ישיבה, ואני אקרא את התשובות בפרוטוקול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אדוני השר והמנכ"ל, חבריי. באתי מוועדת כלכלה ורציתי להצטרף לכאן, זה סוף המהלך אומנם, אבל קודם כול לומר דברי ברכה לשר ולצוות שלו. אני חושב שמשרד החקלאות והמרחב הכפרי שאני בא ממנו זכה למשרד ברשות שר מנכ"ל והצוות שאיתם, כשהרבה זמן זה לא היה. אני חושב שבתקופה מיוחדת, ואולי צרוף המקרים הזה בין תקופה משברית לבין אנשים זה מזל. ואני הרי לא מייחס לזה חשיבות, לא בנושאים לנושאים מעבר לנושאים מעבר לנושאים שבהם אנו עוסקים. אני עומד בראש אגודות המים לחקלאות בכל הארץ. אני יכול לומר שבנושא המים יש מהפכה שהוביל אותה השר דיכטר, יחד איתנו וגורמים נוספים, עד כדי הצעת הגשת חוק לתיקון מחירי המים, שהפכו אותם למשאב שיכל לגרום במחירים שהגיעו לחיסול החקלאות, דווקא בתקופה שהמשרד הופך להיות המשרד לביטחון המזון. והזכירו פה קודם חברים את הקולחין. אני רוצה לחזק את השר ואת המשרד ולבקש מהוועדה – ינון, ולהעביר את זה גם לגפני – שיינתן דגש גדול לנושא המים, כי יש פה תיקון של עוולות ויש כאן תנאי לתיקון החקלאות וההתיישבות. משפט אחרון: בהזדמנות הזאת שהשר מוביל מהלכים, חשוב להוביל תוכנית לאומית רב שנתית לחקלאות בישראל, כמו בביטחון ובחינוך. שלא כל שנה כל פקיד יבוא וייתן גזרות או רפורמות. צריך תוכנית לאומית רב שנתית עם תקציב רב שנתי, בוודאי בתקופה שאחרי המלחמה, וצריך לחוקק את חוק החקלאות שקיים בהרבה מאוד מקומות. הייתה לי הזכות כחבר כנסת להביא את החוק הזה, הוא מונח במלאי של החוקים. כל אחד מכם יודע שחוק שלא עבר אפשר לייחס אותו למי שרוצים, תעשו את זה, רק תעבירו את החוק. ועוד פעם, תודה לשר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, בבקשה, התייחסויות לחברי הכנסת. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני אענה לשאלה הראשונה: מה נעשה במשרד בשנתיים האלה? ישנם פה חקלאים או ראשי איגודי חקלאים, שהייתי ממליץ לך, אדוני היושב-ראש, שהם יענו. אני חושב שאני משוחד בתשובה שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חלק מהדברים אמר עכשיו איתן ברושי. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני נותן מזמני, שיענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה שהשר יענה. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אתה היושב-ראש, אתה קובע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני סך הכול אורח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממלא מקום. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני חושב שיש הרבה מאוד דרכים להסתכל על מה שקורה בשנתיים האחרונות. הדרך הכי טובה, ואני ממליץ לחברי הכנסת – להקשיב לחקלאים, לשמוע את החקלאים, לאו דווקא את ראשי הארגונים, מפני שבחקלאות הדבר הכי חשוב זה ודאות. אנחנו לא יודעים לתת ודאות בתחום מנות קור, לא יודעים לתת ודאות בתחום של גשמים, אנחנו יכולים להתפלל, אבל לפעמים זה לא מספיק. כשאתה רוצה לתת לחקלאי ודאות, אתה צריך לתת בידיו אמצעי ייצור. אמרתי, ואני חוזר ואומר, קיבענו את ארבעת אמצעי הייצור וקבענו איך אנחנו מטפלים בכל אחד. זה עלה כאן בלא מעט שאלות. עובדים זרים, כבר אמרתי, הגדלנו את התקרה של עובדים זרים מ-30,000 ל70,000. למה עשינו את זה? כדי לשחרר את החקלאי מאי הוודאות כמה עובדים הוא יקבל. << מנהל >> (היו"ר סימון מושיאשוילי, 13:05) << מנהל >> אבל במטרה שהצגנו לעצמנו, שחקלאי יעשה חקלאות לפי מה שהוא רוצה, לפי מה שהוא צריך ולפי מה שהוא יכול, לא סביר שאנחנו כממשלה או כמשרד חקלאות, רשות האוכלוסין במקרה הזה גם כן, נחליט שיש רק 30,000 עובדים זרים, צריך 70,000, אז כל אחד יקבל נתח מופחת. אתה חקלאי, מגיע לך על השטח שיש לך ועל סוג הגידולים שאתה מגדל 100 עובדים. אבל אני לא יכול לתת 100 עובדים, כי זה יגמור לי את כל העובדים הזרים, אז נהגו לאורך עשרות שנים לתת בחסר. מגיע לך 100 תקבל 60. זאת אומרת שאתה עושה חקלאות לפי העובדים הזרים שאתה מקבל, ולא לפי מה שאתה רוצה, צריך ויכול. הפסקנו את הדבר הזה. היום אם מגיעים לך 100 עובדים, אתה הולך לרשות האוכלוסין, אתה לא צריך לחזור למשרד החקלאות. מחר תשנה את השטח, או הוספת שטח או מאפייני הגידולים שלך, ועכשיו אתה צריך יותר עובדים – אתה צריך 150 עובדים, כי עברת לזרעים, משרד החקלאות קבע ששינוי תמהיל הגידולים שלך מצדיק 150 עובדים, נגמר הסיפור, אתה הולך לרשות האוכלוסין ומביא 150 עובדים. היה אצלי שר העבודה התאילנדי לפני חודש, פעם שנייה בתוך חצי שנה, רוב העובדים, אדוני היושב-ראש, הם מתאילנד. הוא ישב, שמע, נפגש, אגב, עם עובדים בשטח. הוא היה פה פעמיים בחצי שנה ולא ראה את המשרד שלי, הוא ראה רק את השטח ועובדים זרים מתאילנד. הוא הודיע לי בסוף הסיור: אבי, בשנת 2025, אני מוסיף 13,000 עובדים זרים רק מתאילנד. זו בשורה שאתה יכול לבוא איתה לחקלאים ולומר: אני נותן לכם ודאות בתחום של עובדים זרים. אחרי זה יש את נושא המים. נושא המים הוא קריטי. עכשיו, כמעט, על פי הזמנה לצורך הטיעונים, אבל לא לפי הזמנה בגלל הצורך החקלאי. אנחנו עם 30% מהממוצע הרב שנתי של גשמים, אבל אנחנו לא מדינה חסרת מים, אנחנו מדינה בעודף מים. 70% מהחקלאות מושקית היום במים מושבים שכולנו מייצרים. רק מה? בגלל היעדר תשתיות מספיקות – צנרת, מאגרים שזה הדבר הכי חשוב לחורף, בחורף אתה משקה פחות, אבל אתה יכול לאגור מים מושבים ואתה יודע בדיוק כמה יהיה לך. תגיד לי כמה תושבים יש, ואני אגיד לך כמה מים מושבים יהיו, ואז אתה יכול לאגור את זה במאגרים. אבל, אם אין לך מאגרים או אם הצנרת לא מסוגלת להגיע לכל מקום, את שופך – וזה מה שקרה לנו – כל שנה בשנים האחרונות שפכנו לים 80 מיליון קוב מים מושבים. למי שבקיא, בנגב המערבי – השפד"ן מגע לעוטף עזה ולנגב המערבי, הוא 167 מיליון. דמיינו שחצי מהשפד"ן, במקום להגיע לחקלאות מגיע לדגים. בהבדל אחד, הדגים לא משלמים על המים, החקלאים כן. לכן הלכנו למהפכה בתחום הזה. לספק את המים המושבים במחיר הוגן. קודם כול בכמות שתגיע לכל שטח חקלאי שאפשר – לא לכל שטח אפשר, כי יש בעיות הידרולוגיות. אבל לאן שאפשר המדינה תגיע עם מים מושבים. המדינה תשלם על הטיהור של המים האלה. החקלאי ישלם על ההובלה שלהם. זו נראית לנו החלוקה ההוגנת. היום החקלאי משלם גם על הטיהור וגם על ההובלה, למה? כי הרגילו אותו כך לאורך עשרות שנים. זה היה אולי נכון בתקופה של מחסור במים, היום יש עודפי מים. לכן אני אומר לעצמנו, בסיפור של המים – הוועדה הזאת עוד תגיע לעסוק הזה – אנחנו יכולים להיות אנשי בשורה לוודאות בחקלאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עולה קוב מים מושב עכשיו? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> קוב מים מושבים עולה 1.43 שקלים, זו עלות של מים מינרליים. אין שום הצדקה לזה, כי זה כולל בערך 50% טיהור ו-50% הובלה. אם אתה לא מספק את המים האלה לחקלאות, אתה צריך לטהר אותם לרמה העליונה ביותר, ואז לשפוך אותם, כי אי אפשר לשפוך לים מים לא מטוהרים לרמה העליונה. אתה משלם פעם אחת על הטיהור – 70 ומשהו אגורות, פעם שנייה על ההולכה לים – 70 ומשהו אגורות ומי שצריך לשלם על זה הוא כל אחד מאיתנו בבית, כי הדגים לא משלמים. פה אתה אומר, שהחקלאי ישלם על ההובלה, שזה מאוד מאוד משמעותי, כפי שאמרתי כמעט 70% מהמים בחקלאות מושבים. זה פותח אפשרויות, זה גם יוזיל גם את הוצאות החקלאי. זה גם יוזיל, אפרופו מי שדיבר על יוקר המחיה, זה יוזיל גם את עלות התוצרת. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:11) << מנהל >> הדבר הנוסף – בנושא של החלטות ממשלה, אנחנו הובלנו חמש החלטות ממשלה בתקופה הזו. האחרונה אתמול בנושא הקרקעות, לפני זה הגדלת התוצרת החקלאית בשליש. הובלנו בנושא של רשות התכנון – תזכרו שכשאנחנו נכנסנו לתפקיד ב-1 בינואר 2023, רשות התכנון – למי שלא מכיר את המושגים – אוטו – יש לך אוטו, לא חשוב איזה. הוציאו את הגיר, העבירו למשרד אחר. נשארת אוטו בלי גיר ומשרד אחר קיבל גיר בלי אוטו. ביום ראשון שעבר, לפני שלושה ימים, החזרנו את רשות התכנון למשרד החקלאות וביטחון המזון. זו וועדת פרוגרמות, נחלות, זה ולהחזיר יכולת שהייתה חסרה מאוד בחקלאות, גם בנושא הוודאות לחקלאים. החלטת הממשלה שהעברנו: החלטנו בנושא של ביטחון המזון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נלקח מנגב גליל? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נלקח, הושב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא שואל אז מה זה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בדיוק כנו שהנתח התקציבי שננגס הושב, בדיוק אותו הדבר רשות התכנון. כן, מה לעשות, לפעמים גם טעויות כדאי לתקן. אין שום סיבה להנציח טעויות. הממשל הכירה בטעות, תיקנה את זה. הוועדה תכיר בטעות, תחזיר את זה. כך אנחנו מצפים מכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מדויק, השר דיכטר, הממשלה הייתה סוברנית להחליט שמציבים נציג משרד חקלאות בוועדות התכנון. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לא, היו, את זה עשינו. יוראי, אני מדלג על הסיפור הזה, לא הממשלה, אלא העברנו תיקון חקיקה שהחזיר את הנציגים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא החזיר, שהוסיף נציגי ממשלה, מה שהפר את האיזון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אתה טועה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתי שם. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> מאחר והנציגות של משרד החקלאות בוועדות עברה למשרד נגב גליל, היינו צריכים לתקן את החוק כדי להחזיר נציגים של משרד החקלאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט לא מדויק. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ההחזרה של הנציגים ממשרד החקלאות, מולה הייתה דרישה להחזיר גם נציגים נוספים, גם ממשרדים גם מארגונים, ולכן הסיפור גדל. בנושא הזה רשות התכנון היא לא רק נציגות בוועדות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מצידי אתה צודק, אבל בעניין של הוספת נציגים עשיתם פוליטיזציה מיותרת בוועדות התכנון שהזיקה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אבל אני אומר שוב: ההוצאה של רשות התכנון הייתה טעות, תיקנו את הטעות למרות שלקח שנתיים לתקן אותה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים, טוב שעשיתם את זה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ביטחון המזון, ואלי דלל, נדמה לי, הציג את הנושא של אובדן מזון. מאוד נכון, מאוד אמיתי. כששינינו את שם המשרד למשרד החקלאות וביטחון המזון, הקמנו שש קבוצות עבודה מכל משרדי הממשלה – בריאות, כלכלה, אוצר, הגנת הסביבה ואולי עוד. גם משרד ראש הממשלה, כמובן. שש קבוצות העבודה עוסקות גם בנושאים של משרד החקלאות, אבל גם בנושאים אחרים. ביטחון המזון הוא לא רק מזון חקלאי, הוא גם מזון אחר – מזון מעובד למשל. אבל יש קבוצת עבודה אחת שעוסקת באיבוד מזון, אבל לא ב-ע', אלא ב-א'. וזה ממש מתייחס למה שאמר כאן חבר הכנסת דלל על כמות המזון המטורפת שאנחנו מאבדים בשנה, בגלל סיבות שכל אחד מאיתנו מכיר. גם זו סוגיה שנמצאת על המדוכה. מעבר לכך העובדה שהקמנו את שש קבוצות העבודה של ביטחון המזון, לתכנן את ביטחון המזון של מדינת ישראל ל-25 שנים קדימה. אני לא מכיר אירוע בסדר גודל כזה, חוץ מאולי מערכת הביטחון, רכש דרמטי של מטוסים או דברים כאלה שמחייבים מבט עשרות שנים. בהיבטים האחרים, עלה כאן, בצדק, מכון וולקני – אני אומר לוועדה, מי שלא היה במכון וולקני, מומלץ לו לבוא ולראות מה זה מחקר תשתיתי מהמתקדמים בעולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היינו שם. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> גם מי שהיה, כדאי לו לחזור. יש אירועים דרמטיים. אני אומר את זה בגלל שמכון וולקני, צריך להודות – יושבים כאן ותיקים ממני בעולם החקלאות ויודעים היטב. ב-2016 הייתה החלטה להעביר את מכון וולקני לצפון. מינו מנהל מכון וולקני, והוא ארבע שנים עסק בעיקר במניעת העברת המכון לצפון מסיבות ענייניות מאוד. הוא חשש שהמכון יעבור לצפון ויאבד את הייעוד שלו. לכן היה עסוק ארבע שנים. הוא סיים, הגיעה הקורונה, היה ממלא מקום. במכון היה בערך שלוש שנים עם ממלאי מקום. איבדנו שבע שנים של מיקוד בנושאים המכון עצמו. לקח לנו שנה – למנכ"ל ולי – להביא מנהל חדש, לא בגלל שלא איתרנו. צריך להודות, את המנהל שאותר בסופו של דבר, איתר עוד קודמי בתפקיד פורר – הוא המליץ לי עליו, אבל לא הצליח לקדם את זה, מסיבות ענייניות. אז הגענו אנחנו, גם פה לקח זמן, ועדות. לצערי הרב לקח שנה, אבל הבאנו מנהל מכון מהשורה הראשונה של המנהלים שיכולים לנהל את זה עם מיקוד רציני מאוד. אני אומר לכם, כשאתם מסתכלים על התוצרים ועל המיקוד, מכון וולקני ממוקד בביטחון המזון. אצלנו כל המשרד ממוקד בביטחון המזון 2050. כל הדברים, כולל, אני לא יודע אם זה מגיע לוועדה הזו, יש עכשיו הצעת חוק שעוסקת בתכנון הלולים – הארכה מ- 2025 ל-2045. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה של הליברלים בליכוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> של ששי גואטה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אנחנו מסתכלים על זה בנושא של ביטחון המזון 2050. כל דבר רלוונטי, אנחנו מסתכלים על 2050, מפני שזה מה שייתן ודאות לחקלאים. המים והקרקע ועובדים זרים הם וודאות לחקלאים. איפה אנחנו לא יכולים לתת ודאות לחקלאים? וזו סוגיה מאוד רלוונטית לוועדה הזו – פערי התיווך. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> והחזרת החקלאים החטופים, אדוני השר. אני ממש מבקשת. אתה מדבר פה ומזכיר ודאות וביטחון מזון ומדבר על מים ומכון וולקני. אני האחיינית של גדי מוזס, עליו אתה יודע. יושבת לידי גם כלתו. ונמצאות כאן גם הבנות של חיים פרי. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> מומחה חקלאות, לא חקלאי. << אורח >> עינב מוזס אורבך: << אורח >> אגרונום. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> נכון, אגרונום מומחה. גם בניהול מים וגם בגידולי השדה. אני מבקשת מכם, סליחה שאני מתפרצת לתוך הדיון שלכם, אבל אני רוצה לומר לכם: שום ודאות, שום מים ושום מזון אין לנו אלמלא החקלאים חוזרים הביתה ואיתם כל שאר החטופים – 73 חטופים כבר 500 ימים מחוץ לבית. אני חושבת שלא יכולה לעבור יותר מרבע שעה מבלי שאתם תזכירו אותם. 20 מאנשי קהילת ניר עוז עדיין לא בבית. 20 מהם – הם הביטחון, הם המזון, הם החקלאות והם החקר שעליו אתה מדבר במכון וולקני. בלי שאתם תדברו ובלי שאתם תקבעו מועד שעד אליו יחזרו כל החטופים, אין לנו שום ביטחון למדינת ישראל. אני גם מגיעה מרקע חקלאי, אני כאן היום, בגלל שגדי שלנו, לשמחתנו, חזר, עם התמונה של עמירם קופר. הוא חלק חדר כשהקימו את ניר עוז יחד עם אבא שלי. הוא חלק מהחקלאות, מהביטחון, מהמזון, מהשמירה על מדינת ישראל, והוא עדיין לא בבית. 73 חטופים – אני חושבת שאתם צריכים לשים לב על הדברים שאתם אומרים, ולא יכול לעבור יותר מפסק זמן קצר ביותר מבלי שאתם תזכירו אותם. אין לנו עתיד, אין עתיד לחקלאות ואין עתיד למדינת ישראל וביטחונה בלי שכל החטופים בבית. אז, בבקשה, תקדישו גם לזה זמן. לעצור את הדיונים שבין השלבים, להחליט שבבת אחת אנחנו מחזירים את כולם ולשים יעד. רמדאן מתחיל ב-28 בפברואר. אל תשכחו איפה אנחנו נמצאים – בתוך המזרח התיכון. אנחנו צריכים לתת גם כבוד לחג הזה ולדעת מה זה אומר. אנחנו חייבים להחזיר את כולם ולדבר ולדון אך ורק בדבר הזה. הם חייבים לחזור הביתה. אין חקלאות בלי שיחזירו את החקלאים למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה, השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> גבירתי, אני חושב שאת לא היית כאן בשעתיים הראשונות. מ-10:00 עד 12:00, כל השיח בוועדה הזו – יושב-ראש הוועדה ניהל את זה – כל השיח היה על נושא החטופים. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> תודה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ואני אומר לך כאחד שנמצא ומשתתף בהרבה ועדות, אני לא זוכר ישיבה אחת בשנה ועוד מעט חמישה חודשים, ששעתיים זה היה הנושא היחיד – לא המרכזי – היחיד. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> מצוין, תודה רבה לך, יושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא תודה, זאת המחויבות שלנו. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> אבל עדיין אני פשוט וזזה שלא בנוחות כשאתה מדבר על המחקר, על הביטחון של המזון, על טיהור מים – אתם יודעים אלו מים שותים החטופים? אתם יודעים עם איזה פטריות הם מגיעים חזרה? אז אני פשוט זזה שלא בנוחות, והייתי חייבת להתערב, ותודה לכם על הזמן. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> תודה רבה. << אורח >> אפרת מצ'יקאווה: << אורח >> אני מבקשת שתזכרו ותזכירו בערך כל כמה זמן את נושא החטופים, כי אין דבר בוער יותר מלהציל אותם ובכך להציל את החקלאות, את מכון וולקני ואת ביטחון המזון, את המים ובכלל את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני מתחבר, אדוני היושב-ראש לנושא של עוטף עזה. הרי גם פורום תקומה, ולאחר מכן הגוף שהוקם לטיפול בכלל בצפון, אבל בזווית שלנו – החקלאות בצפון. אנחנו הקדשנו את 2024 לנושא שיקום החקלאות בעוטף. ב-2025 אנחנו מסתכלים על הרבה מעבר לזה – על שדרוג החקלאות בעוטף. אנחנו בקשר הדוק מאוד עם החקלאים. אני אומר שלמרות השנה האיומה – אין לי מילה אחרת לתאר את זה, אבל החקלאים – כולל כאלה שנפגעו אישית, פיזית, נפשית, בני משפחה שנמצאים שם או שנהרגו – החקלאות היא אולי הדבר המוביל בנושא של השיקום שם. אנחנו רואים ישובים שמדווחים לנו על זה שעברו את 100% החקלאות שהייתה להם ב-6 באוקטובר. אני אומר את זה לזכותם. אנחנו חושבים שהיכולת של משרדי הממשלה, מנהלת תקומה, משרד החקלאות לתמוך אותם ובהם, אמורה לאפשר לחזור. עוד לפני שחזרו לישובים חזרו לחקלאות. הם המשיכו להשקות גידולים, אדוני היושב-ראש, למרות שלא ידעו אם ייקטפו אותם. המתנדבים היו מנועים מלעבוד מכביש 232 מערבה, תקופה די ארוכה, ואף על פי כן השקו את השטחים – השקו את מטעי המנגו, השקו את השטחים האחרים, רק בגלל סיבה אחת – הם אמרו: אם יהיה אפשר לקטוף אז נוכל לקטוף. יש מקרים שאי-אפשר היה לקטוף; יש מקרים שהותר להם באופן חריג. זה היה מאבק שלנו כמשרד החקלאות וכאזרחי ישראל, זה היה מאבק מעורר השראה של החקלאים. הסוגיה בצפון יותר מורכבת, כי בצפון עיקר החקלאות מושתת על מטעים. שם הנזקים כבדים יותר, זה לא משהו שאתה בשנה מחליף, עוקר ושותל מחדש עגבניות ומלפפונים. שם המטעים נפגעו פגיעה קשה מאוד. בנושאים האלה אנחנו עם מס רכוש עד היום. הדיון הזה מנע ממני להיות בדיון אחר בנושא מס רכוש, אבל אנחנו רוצים שהפתרונות יהיו מהירים, שלמים, נדיבים. אנשי האוצר, ומס רכוש בתוך זה, מנסים לבנות את הפלטפורמה הזו, כדי שיהיה אפשר באמת לעשות את הדברים בצורה המיטבית. לגבי השאלה שהועלתה כאן על סגן השר. ביום הראשון שהגיע לכאן סגן השר – חבר הכנסת משה אבוטבול – ישבנו ועשינו חלוקת תפקידים. הבהרתי לו במה אני רואה את תחומה האחריות שלו. הוא קיבל אחריות על כל נושא הניקוז והשיטפונות במדינת ישראל. זה נושא כבד מאוד שיש לו השלכות על החקלאות והרבה מעבר לחקלאות; הוא קיבל אחריות על כל נושא צער בעלי חיים – נושא שעד שאתה לא מגיע אליו, אתה לא מבין כמה הוא נושא מעסיק והוא קיבל אחריות טבעית, הייתי אומר, על מצוות התלויות בארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה טבעי? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בעיניי זה טבעי. לו הייתם יודעים ברמה העולמית של העולם היהודי, מה הוביל סגן השר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הוא הוביל ברמה העולמית? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אמרתי ברמה העולמית היהודית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל איפה העולם היהודי שוכן? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> לא אחזיק אתכם במתח זמן רב, אבל אני אומר לכם שבעולם התחילה להתפתח תופעה של איסור שחיטה יהודית. למה? בגלל סוגיית צער בעלי חיים. איפה זה התחיל לתפוס תאוצה? בבית משפט בקנדה. זה התחיל להתפשט לכיוון אירופה ואוסטרליה וניו זילנד, נדמה לי. בחודשים האחרונים זה נושא שהוא לא בליבת העשייה של המשרד, אבל אם המשרד וסגן השר שהוביל את זה לא היו פותרים את הבעיה, היינו מגיעים למצב ששחיטה יהודית בעולם הייתה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הייתה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש גם כאלה שאוכלים שחיטה יהודית. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כדאי ללמוד נושא חדש, גם אני למדתי אותו בשנה האחרונה. בעולם היינו מתחילים לראות קריסה של השחיטה היהודית מדינה אחר מדינה. אם זה התחיל בקנדה, זה היה עובר למדינות אחרות – יכול להיות ארצות הברית, דרום אמריקה או אוסטרליה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לכם, תפסיקו לאכול בעלי חיים. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> מה שקרה הוא שסגן השר לקח נושא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה לא אוכל בשר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש כאלה שאוכלים. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> הוא קיים פה מפגש של מומחים – רופאים מומחים – שעוסקים בנושא של מה זה שחיטה נכונה. במשך חודשים, כולל משלחת שהגיע לכאן פעם אחת ופעם שנייה, ומול השירותים הווטרינריים. לפני שבוע יצא מסמך משותף של הגופים הרלוונטיים בצפון אמריקה ושל השירותים הווטרינריים של ישראל, ששם קץ לבעיה הזו אל מול בית משפט. הסוגיה, אגב, לא נדרש לה תקציב ממשרד האוצר, מאגף התקציבים, גם לא ממשרד החקלאות. זו דוגמה אחת שלפעמים אתה לוקח אדם שזו הייתה הגדרת תפקידו – לטפל בנושאים האלה. כשסיכמתי איתו על החלוקה, לא ידעתי עד כמה הנתח הזה ייקח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כמה משרות יש בלשכה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר, הייתה שאלה של יוראי על העצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה שלי הכי חשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על המספרים. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> עוד לא ענינו על כל השאלות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עוד לא ענו על השאלה שלי, ואני הייתי הראשונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על התקציב של המשרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל לאט-לאט הוא ענה לך על רוב השאלות, גם לזה נגיע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נגיע לשאלות שלי, אתה חושב? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקסימום בדיון הבא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי סגן השר יגיע לשאלות? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> בנושא של תקציב מכון וולקני, בליאק, אתה שאלת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> תקציב 2025 יהיה 63 מיליון יותר בהשוואה לתקציב 2024, אבל זה לא סוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש פגיעה במחקר? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> זה לא הסיפור. הרי לאורך שנים מכון וולקני היה תרנגולת שמטילה ביצי זהב, מפני שכשהוא מפתח משהו הוא מוציא את זה למסחור. הסתבר לנו שהמתכונת שבה מסחרו את הפיתוחים שלו היא לא הכי רווחית ביחס למה שהייתה יכולה להיות. בנושא הזה התייעלנו מאוד, ומנהל המכון פרופסור בני חפץ מוביל מהלך שאנחנו שהפיתוחים של מכון וולקני ביחד עם המסחור, יכניסו למכון תקציבים נוספים שיאפשרו מחקר הרבה יותר רחב, רציני, ממוקד לביטחון המזון. אנחנו רוצים לשחרר את החוקים של מכון וולקני מלהתעסק רק במי שמתקצב אותו, אלא להתעסק במה שאנחנו שמים לו כיעד – ביטחון המזון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר, השר, לקבל תשובה על נושא תוכניות האגריטק – החקלאות והטכנולוגיה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש ממנו תשובות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל נהוג לקבל תשובות על השאלות של הח"כים, אחרת אין צורך שנהיה כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא ענה על רוב השאלות. אני לא אוהב את הגישה של אחרת אין צורך שנהיה כאן, תאמיני לי שהוא ענה פה על רוב השאלות והוא ימשיך ועוד כמה דקות יענה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה זה רוב? קודם כול נהייתה פה שיטה שעושים את כל השאלות בפעם אחת – 30 שאלות. השיטה הזאת היא לא שיטה באמת אלא שיטה לסיים את הדיון, אז לפחות שתהיינה תשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, תודה. השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אחת הסוגיות היותר מטרידות מבחינתנו, הייתה שלאורך שנים רבות התירו לחקלאים להציב פוטו-וולטאי, כדי לאגור אנרגיה מהשמש, או במילים יותר עממיות, לחלוב את השמש במקום את הפרות. הם קיבלו שטח כדי לחלוב פרות וקיבלו היתר לחלוב את השמש. עצרנו את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש דו-שימוש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע גם להפסיק לחלוב פרות. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כולנו יודעים שקרקע שהפכה להיות פוטו-וולטאית, זאת אומרת קולטים על הקרקע, לא חוזרת להיות חקלאית. כולם מרוויחים מזה – משרד האנרגיה, רשות החשמל, כמובן, מרוויחה מזה, החקלאי מרוויח, כי הוא לא צריך להשקיע אגורה, הוא מקבל תאים על השטח, מי שמפסיד זו החקלאות – ביטחון המזון. שטח חקלאי יורד מהאינוונטר של הקרקעות החקלאיות. עצרנו את זה. אנחנו מתירים אך ורק אגרו-וולטאי. זאת אומרת קולטים דו תכליתיים – גם לא מפריעים לחקלאות ולפעמים גם עוזרים לחקלאות. או, כשהם מפריעים, אנחנו יודעים לכמת את מידת ההפרעה. הנושא הזה בחלקו כבר מבצעי, חלקו נמצא עדיין בפיתוח. יש מטעים, יש גד"ש. קבענו את הנושא הזה כדוגמה למה אנחנו משקיעים הרבה מאוד כדי לאפשר לחקלאי עוד מקורות הכנסה, לאפשר למשרד האנרגיה לייצר עוד חשמל, אבל גם לאפשר לחקלאות לייצר עוד מזון. אני רואה את זה כ-win win situation. כמובן שהנושא הזה עוד לא עבר את כל שלבי הניסוי, אבל במקומות מסוימים אנחנו כבר יודעים, אני מזמין אתכם לראות, ישנם שטחים שכבר עובדים. אפשר לראות תוצרים מאוד מאוד משמעותיים לסוגיה הזו. כמובן, מעבר לזה, אנחנו תומכים בכסף ברכישת אמצעים טכנולוגיים חדשים לחקלאות, אלא מאי? עשינו תעדוף בולט ומובהק: אנחנו תומכים יותר בחקלאי שרוכש ציוד חקלאי תוצרת ישראל, ביחס למה שאנחנו תומכים אם הוא קונה תוצרת חו"ל. הסיבה היא פשוטה – הייתה תופעה בעייתית מאוד שיבוא מחו"ל הקריס מפעלים ישראליים ללא שום בצדקה. עשינו את התעדוף הזה לתוצרת ישראל, ואנחנו כבר רואים את ההעדפה. דבר נוסף שמתחבר גם לביטחון המזון וגם למהלכים של משרד החקלאות עליהם נשאלנו כאן, הוא נושא החיטה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אף אחד לא שאל על החיטה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן שאלנו על עצים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברת על רמת הגולן ובקעת הירדן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> רמת הגולן זכתה לקשב עודף בשנה הזו. אנחנו רואים ברמת הגולן את הזירה שבה ניתן לגדול – כשאומרים לגדול בחקלאות בשליש, ישנם אזורים מועדפים לגידול הזה. רמת הגולן היא זירה אחת, בקעת הירדן היא זירה שנייה, הערבה זירה שלישית, הנגב המערבי, פתחת ניצנה. ישנם אזורים שאנחנו יודעים בוודאות שאם אנחנו שם נצליח להגיע עם עוד מים, עם הקצאת קרקעות, אנחנו יודעים לקבל שם גידול משמעותי בתוצרים. בירקות יותר מאשר בפירות, בפירות לוקח קצת יותר זמן. חקלאים שמגדלים ירקות אמרו: אנחנו בשליש יודעים לגדול בארבע שנים, רק תנו לנו את אמצעי הייצור שדיברתי עליהם בהרחבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אימאן ויוראי שאלו בנושא של – בהרחבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנושא של חברת הכנסת אימאן ח'טיב לגבי התקציב - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני שאלתי לגבי הסוגיה של העמק בכלל, שזה יכול להיות משאב כביר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> כן, אבל הניקוז אמור לפתור את הבעיה הזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זו ההנחיה של השר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז מתי יעשו ניקוז? אתה יודע שזו תוכנית שאמורה להיות תוכנית ממשלתית, אף אחד לא יכול לעשות את זה, וזה לא 50 מיליון שקל. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> החלטת הממשלה 550, אם אני לא טועה משנת 2021, קבעה 50 מיליון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אבל זה לא לניקוז. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> זו החלטה שירשנו אותה. יש הנחיה לקדם את הנושא זה. הייתה באמת בעיה עם רשות הניקוז, כמו שציינת, והפתרון שמצאנו בנושא כדי שהאירוע הזה ימשיך ולא ייתקע, הוא להעביר את התקציב לרשות לפיתוח הגליל, שהיא גוף שגם יכול לבצע, וגם נמצא בגליל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יותר קל, פחות בירוקרטיה. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> כלומר, יש התאמה גם למקום, גם לתקציב וגם ליכולת הביצוע. כמו שאת יודעת, הייתה פגישה עם ראשי הרשויות באוגוסט 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל; ישיבה נוספת שבדקתי והתבשרתי עליה שמתקיימת ב-13 במרס – עוד פחות מחודש - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שזה שמונה חודשים אחרי. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> - - יחד עם ראשי הרשויות. בקיץ הקרוב אני - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבוד המנכ"ל, אני רוצה שתמשיך ותעדכן גם בישיבה שתהיה גם בישיבה שתהיה בעוד שבועיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש ממלא מקום. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> שאלת אותי שאלה, תני לי לפחות להשיב לך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשמוע. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> בקיץ הקרוב הרשות לפיתוח הגליל יוצאת לפרויקטים בסדר גודל של 20 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. כבוד השר, יש תשובה לגבי מה שיוראי שאל על העצים? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> יוראי שאל שאלה מאוד פרטנית שאין לי לגביה כרגע את התשובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התקציב. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> רשות הגנים היא לא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לרשות הטבע והגנים, אני מדבר על אגף האילנות. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> פקיד היערות אצלנו שהוא מנהל אגף היער והאילנות, בשביל לתת תשובה על הפרטים שאתה שואל, תעביר לנו שאלה שאני אוכל לתת לך פרטים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ביקשתם את תקציב 2025, מה התקציב של אגף היער והאילנות? << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> סיון, מה התקציב של אגף היער והאילנות? << אורח >> סיון ינקוביץ': << אורח >> אני מנהלת אגף בכיר באגף תקציבים. התקציב שאנחנו מעבירים לרט"ג לטובת פיקוח - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מדבר על התקציב, זה תקציב כולל, זאת השאלה השנייה שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא מדברת על היערות, זה תקציב כולל. << אורח >> סיון ינקוביץ': << אורח >> התקציב של האגף הוא בעיקר תקציב בעיקר תקציב של שכר של עובדים באגף. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> מדובר בתקציב של מיליונים בודדים. העברתם בעבר שאילתות? אני אומר תעבירו תקבל תשובה מלאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אני מבקש, כבוד המנכ"ל הוא שאל שאלה, אם אחר כך תצטרכו לחדד את זה, להעביר תשובה לוועדה – גם ליו"ר הוועדה וגם ליוראי. << אורח >> אורן לביא: << אורח >> נעביר תשובה מלאה ומפורט, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדוני השר, אני רוצה להודות לך ולמנכ"ל ולתקציבאית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו לא הייתה ישיבה להצגת התקציב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יוראי, הייתה ישיבה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לקבל תשובה, לא עונים על כל השאילתות. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני חושב שהיא מאוד רלוונטית לוועדה. נשאלנו כאן על אחוז ביצוע של התקציב, ב-2024 אחוז הביצוע הוא 96%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדוני השר, קודם כול תודה רבה. << אורח >> נועם פרי: << אורח >> אפשר להגיד מילה לפני שהשר הולך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני שהשר הולך אני אתן לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מודה לך השר על הצגת התוכנית – לך, למנכ"ל, לצוות משרדך שהגיע. תודה רבה לך שנשארת, יכולת להגיד שנגמר לך הזמן, אני יודע שדחית דברים אחרים, לא מובן מאליו. לא בטוח שכל שר היה עושה את זה, כי אנחנו יודעים החשיבות שלך לוועדת כספים, לחברי הוועדה. לצערנו, זה לא מובן מאליו, אתה מכבד את הכנסת, כי אתה יודע מה זה כנסת. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אני גם חבר כנסת, להזכירך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אתה יודע, יש שרים שהם חברי כנסת, ועדיין שכחו שהם חברי כנסת. אני מבקש ממך עוד דקה לתת, כדי שנועם ועופרי פרי - - - << אורח >> נועם פרי: << אורח >> אני אגיד ממש בקצרה, כבוד השר דיכטר. אני הבת של חיים פרי זכרונו לברכה, אנחנו מכירים היטב. אתה מכיר גם את הסיפור של אבא שלי. אני יודעת שנתתם זמן בתחילת הדרך ולא הייתי. אני רוצה בכל זאת להגיד לך באופן אישי, דווקא כמי שמכיר היטב את אבא שלי ואת הסיפא, לא זכה להכיר אותו אישית. אני חייבת להתחנן בפניך: אי-אפשר לעמוד מנגד ולראות את הדבר הזה יותר. אתה יודע היטב, יודעים גם חברי הקבינט, איך אבא שלי סיים את חייו בשבי, באלו תנאים הוא שהה שם ושרד, עד שנהרג כתוצאה מפעילות צה"ל. ואנחנו יודעים היום היטב באלו תנאים החטופים שנמצאים שם עדיין נמצאים. אי אפשר להסיט את המבט, אי-אפשר להביט מנגד. אנחנו יודעים איפה האנשים האלה עדיין נמצאים. אני מתחננת בפניך, מי שבקבינט או שלא בקבינט, זה לא מעניין אותנו יותר. תעשו הכול, כל מה שאתם יכולים, לעשות סוף לדבר הזה ולהביא את כולם הביתה מהר. אי-אפרש לסבול יותר את הדבר הזה. זו בקשה אישית ממני אליך. בקשה שנייה – שבוע הבא, הצבא כבר פרסם, יהיה תחקיר 7 באוקטובר בניר עוז. יש עוד חברים בממשלה שלא היו בניר עוז. הבתים כבר מתחילים להיהרס שם. אתם חייבים להגיע ולראות. אני יודעת שאתה היית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אני הייתי. << אורח >> נועם פרי: << אורח >> אתם חייבים לוודא שתקום ועדת חקירה ממלכתית כבר. החקלאים אולי ימשיכו לחרוש את השדות, זה מה שעשו מאז ומעולם – גם אבא שלי וגם גדי – עד המטר האחרון, אבל אנשים לא יחזרו לגדל שם ילדים אם לא יחקרו את המחדלים ויתקנו אותם. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכם. אני חייב להגיד לך שגם אני הייתי בניר עוז, יש לי התחייבות שלא השלמתי כלפי הילדים שלי, שגם צריכים לראות את זה, ואני הולך לעשות את זה, כי זה חשוב לכולנו. << דובר_המשך >> נועם פרי: << דובר_המשך >> אנחנו באמת נהיה שם ונראה להם, כי אני חושבת שזה באמת משהו שכולם צריכים לעשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני רוצה להגיד כמה דברים בשם החקלאים. קודם כול, תודה לכבוד היושב-ראש על הדיון, אבל ברור שמאז שהתחלפה ההנהלה של משרד החקלאות ברשותו של השר דיכטר, הורגש שינוי גדול מאוד. אתה לא תיתן לי את כל הזמן כדי שאפרט את כל השינויים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לאן אני אומר שבדקה אתה יכול להגיד את הכי טוב שיש ולסיים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני אומר לך: עצירת הרפורמה, נושא המים, ההתגייסות של המשרד בנושא של הורדת מחירי המים. כפי שאתה יודע, כל הנושא של המים בכלל לא – לקחו את המים למישהו אחר. נושא העובדים – גם זה נמצא באחריות של מישהו אחר, אבל המשרד מטפל בזה, יש התקדמות אדירה בנושא הזה, אני לא אפרט את כל קשת הדברים. הוזכר פה הנושא של חזרה של הרשות לתכנון, אנחנו רואים בזה בשורה. כל הטיפול שהולך קשה מאוד, כבוד היושב-ראש, בנושא של הפיצויים, שהרבה חקלאים עדיין לא קיבלו את הפיצויים שמגיעים להם, אני מקווה שהנושא הזה יתקדם בימים הקרובים. המשרד עושה רבות בנושא יוקר המחיה וביטחון המזון, כאשר בסופו של דבר, אנחנו רואים תופעה כזאת שהמחירים ברמת המחירים הסיטונאיים או המחירים לחקלאי, הם מחירים נמוכים, אבל המחירים הקמעונאיים ממשיכים לעלות. מה שצריך עכשיו, אנחנו מסתכלים קדימה, זה להגדיל את התקציב של משרש החקלאות. משרד החקלאות זה כמו משרד לביטחון לאומי, צריך להגדיל את התקציב שלו, למחקר ופיתוח, השקעות הון, ביטוח, דור ממשיך, כל הדברים האלה. המשרד הזה בשנת 2025 היה צריך לקבל תוספת, ולא קיצוץ תקציב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורי, תודה רבה. אנחנו נסיים את הישיבה הזאת. תודה רבה לשר ולמנכ"ל, תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45. << סיום >>