פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הבריאות 09/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 20 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ה' בכסלו התשפ"ב (09 בנובמבר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר אלון טל טטיאנה מזרסקי עלי סלאלחה חברי הכנסת: מאיר פרוש מוזמנים: ברק שפירא – ד"ר, רכז נושא ארצי פשע פרמצבטי, משרד הבריאות רוני ברקוביץ – ד"ר, מנהל אגף אכיפה ופיקוח, משרד הבריאות שירלי אברמוביץ – עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, משרד הבריאות שגית אלעזר – עו"ד, עוזרת ראשית-ייעוץ משפטי, משרד הבריאות יפעת רווה – עו"ד, ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים אתי כהנא – מנהלת תחום בכירה חומרים פסיכואקטיביים, המשרד לביטחון פנים דנה זוננפלד – סנ"צ, ר' מעבדת סמים אח"מ אהוד או-טל – מנהל תחום מבצעים, יחידת הסמים של המכס ייעוץ משפטי: גל כהן מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אפרת, חבר תרגומים << נושא >> הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אנחנו פותחים את וועדת הבריאות היום בבוקר, ה- 9.11.2021 למניינם , ה' בכסלו תשפ"ב, הנושא שאנחנו דנים בו כרגע זה הצעת הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה לפקודה) תשפ"ב – 2021 פרוטוקול מס' 20. אנחנו נפתח עם המשרד לביטחון פנים עם אתי כהנא מנהלת תחום בכירה של חומרים פסיכואקטיביים. בוקר טוב. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> בוקר טוב, שמי עו"ד אתי כהנא, אני מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי ובתפקידי אני בעצם מנהלת ומובילה את הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים שמתנהלת ברשות שלנו ולכן גם מצאנו לנכון שאני אציג את העבודה של הוועדה. אז אפשר להתחיל עם המצגת? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן. בעצם אנחנו מגדירים כאן תוספת של חומרים נוספים שמתווספים מהתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> נכון, אז בעצם הכל מתחיל אם אפשר להעביר שקף, הכל מתחיל בעצם בסעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים ששם יש הגדרה מה זה סם מסוכן והגדרה של סם מסוכם לפי פקודת הסמים היא: חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לפקודה, יש לרבות מלח וכל תכשיר, תרכובת, תערובת, תמיסה וחומר כאמור והמלחים שלהם, זאת אומרת שמה שקובע מהו סם מסוכם זה אם החומר הזה כלול ברשימה של התוספת הראשונה לפקודה ואם הוא נמצא שם אז כל ההוראות של פקודת הסמים יחולו עליו, ומנגד אם חומר לא נמצא ברשימות אז לא משנה אם הוא מסוכן, אם הוא ממכר, אם הוא בעל השפעה פסיכואקטיבית, הוא לא ייחשב כסם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים. זאת אומרת שהמפתח הוא בעצם אותה תוספת ראשונה לפקודה, אפשר להעביר שקף. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי קובע את זה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> התוספת נמצאת בתוך פקודת הסמים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי קובע מה כן ומה לא? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אז בסעיף 41 לפקודה, ניתנה סמכות לשר הבריאות בעצם באישור במקור זה הופיע בוועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, זה עבר מספר גלגולים הוועדה הזאת, כיום זה נמצא בוועדת הבריאות שכאן אנחנו באמת נמצאים לדון בזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל שר הבריאות הוא מחליט? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> שר הבריאות באישור. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז למה הוא לא מציג את זה? << אורח >> שירלי אברמוביץ: << אורח >> מכיוון שקודם כל מוסבר על תהליכי העבודה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> על תהליכי העבודה, אני מציגה את תהליכי עבודת הוועדה ואחר כך. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> חבר הכנסת, אני רק מבקשת, אנחנו נסיים ואחר כך באמת יהיה אפשר להתייחס ולדבר, בוא לא נפריע להם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי רק על ההצגה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן, כן ברור. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אז כפי שאמרתי, סעיף 41 לפקודת הסמים המסוכנים נותן סמכות לשר הבריאות באישור הוועדה בכנסת ובהודעה ברשומות לשנות את התוספות, יש מספר תוספות לפקודה, כרגע אנחנו עוסקים בתוספת הראשונה וגם לגבי התוספת הזאת שבעצם הסמכות היא להוסיף על התוספות, לגרוע מהן, לקבוע בהן תנאים וכאן בעצם מתחילה העבודה של כיצד מתבצע כל התהליך הזה של תוספת של חומרים לפקודה, והוועדה כאן היא מדברת עליה בעצם הוקמה בשנת 2003 ברשות הלאומית למלחמה בסמים באלכוהול, דאז. זה נוצר מתוך צורך פשוט צורך מקצועי של תהליכי עבודה, כמו שאמרתי הוועדה הזאת התחילה את עבודתה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול והיום היא מתנהלת ברשות הלאומית לביטחון קהילתי שזה בעצם אחד מהגלגולים שהרשות הלאומית למלחמה בסמים נכללת בתוכה. זו וועדה מולטי דיסציפלינארית, היא מורכבת מאנשי מקצוע, ממכלול רב של תחומים, רוקחות, כימיה, אפידמיולוגיה, אכיפה, בריאות, משפט, מעידה על חומר בינלאומי וגם הגורמים המשתתפים בדיוני הוועדה הם הרשות לביטחון קהילתי, אנשים שלנו, המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, בתוך משרד הבריאות מספר גורמים, אגף אכיפה ופיקוח, המחלקה להתמכרויות, הרשות המוסמכת לפיקוח על סמים, במשטרת ישראל גם כן מספר גורמים, מעבדת הסמים, גורמים ממחלקת המודיעין, גם מצ"ח, המכס, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים כמובן שבה גם הפרקליטות וגם מחלקת ייעוץ וחקיקה. במאי 2010 התפרסם נוהל של משרד הבריאות של הכנסת חומרים חדשים לפקודת הסמים שהוא למעשה מעגן בתוכו את הפעילות של הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים, הנוהל נקבע במטרה לקבוע את הכללים והשלבים לצורך הכללת חומרים חדשים לתוספת לפקודת הסמים המסוכנים או לשנות אותה, כל זאת במסגרת אותה סמכות בסעיף 41 של שר הבריאות. מה שקורה בפועל וזה בהתאם לנוהל, אנשי המקצוע השונים מעלים צרכים שעולים לגבי הכללה של חומרים נוספים בפקודת הסמים המסוכנים, זה מגיע לוועדה הבין משרדית, הדיונים מתקיימים על בסיס של חוות דעת מקצועיות שמוגשות לוועדה, בעקבות הדיון במסגרת הדיון, מתגבשות המלצות של הוועדה לשר אם להכליל חומר מסוים או לא להכליל חומר מסוים או לא להכליל חומר מסוים בעקבות הדיון והסיכום שנערך על ידינו, על ידי, מועבר לנציג אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ושם אחרי עבודה נוספת שהם עושים, מגיע ללשכה המשפטית במשרד הבריאות, זה נערך בצורה של הודעה שמוגשת בעצם לוועדה כאן עם כל החומרים הרלוונטיים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש קריטריונים לוועדה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אז הנה, זה בדיוק השקף הבא. השקף הבא בעצם קובע את הקריטריונים בנוהל הזה קבועים הקריטריונים, אני לא אקרא את כל מה שכתוב פה, הדברים מופיעים אבל אני אגיד בקצרה שכמובן שהשיקול המשמעותי זה הנושא של הסיכון לבריאות שנובע מהחומר הספציפית ההשפעה הפסיכואקטיבית שיש לו, תופעות לוואי וכו'. הנושא של התפוצה של החומר הזה, אם זה חומר שמיוצר בישראל, מגיע לישראל דרך של ייבוא, יש סיכון שהוא יהיה נפוץ בקרב הציבור, זאת אומרת לפעמים גם כאשר חומר עדיין לא נמצא בפועל בארץ אבל ידוע שהוא מסתובב בשווקי סמים בעולם והסיכון שהוא יגיע לישראל הוא כזה שהוא גבוה ויפגע בבריאות הציבור בישראל, גם זה אחד מן השיקולים של למה צריך שהחומר הזה ייכלל תחת הפיקוח של פקודת הסמים המסוכנים, כמובן השימוש לרעה, נושא של נגזרת של סם מסוכן, אולי חבריי ממשרד הבריאות יסבירו יותר את הדברים האלה, מה המעמד של החומר הזה במדינות אחרות בעולם, האם הוא כבר הוכרז כסם מסוג מסוכן ברשות רגולטורית, האם ארגונים בינלאומיים הכוונה על ידי האו"ם, רשויות מקצועיות, כל החומר כמובן המקצועי, המחקרים, הפרסומים ומה שעוד משמעותי, זה השימושים החוקיים שקיימים לחומר הזה והשלכות שתהיה להכנסה של חומר שיש לו שימושים חוקיים לפקודת הסמים, כמובן חיבות להילקח בחשבון בעת החלטה אם חומר מסוים יומלץ להכללה בפקודת הסמים המסוכנים. הלאה, הוועדה מתכנסת לפי הצמחים שעולים בשטח, זאת אומרת אין לה איזה שהוא. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כמה אנשים חברים בוועדה? בערך? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> בערך לדעתי כ- 10משהו כזה, 10, 1. אני לא ספרתי מדויק. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אוקי בסדר. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> הוועדה מתכנסת לפי הצורך שעולה מהשטח, זאת אומרת יש כאן גורמי מקצוע שהם אלה שמעלים בפני הוועדה המלצות להכניס חומרים וברגע שמופנות, מגיעות אלי פניות, בדרך כלל הגורמים שמפנים זה משטרת ישראל שהיא בעצם, החומרים מגיעים אליה ומזוהים על ידה ומשרד הבריאות שהם בעצם שני הגורמים שהם אבני היסוד של הוועדה הזאת ובהתאם לזה כשעולה הצורך, אז אני מכנסת את הוועדה ומפיצה את החומרים המקצועיים הרלוונטיים ומתקיים דיון במהלך השנים כמובן שהוועדה הזאת התכנסה עשרות פעמים, דנה ב-אולי מאות חומרים אפילו הייתי אומרת, אם אנחנו מסתכלים על כל ההיסטוריה, גם כמות החומרים שנידונה בכל דיון ודיון של הוועדה הוא שוב תוצר של הצורך שעולה מן השטח. היו לנו תקופות שבדיונים של וועדה וגם בהודעות סמים כאלה שעמדו לדיון בפני הוועדות היו עשרות חומרים כי באותה תקופה היה באמת המון חומרים, הצפה של חומרים שמוכרים לנו כחומרים שצריך להכליל בפקודה ויש תקופות שזה יותר גם התדירות של המפגשים וגם כמות החומרים שעולים לדיון היא פחותה יותר. במסגרת הדיונים של בוועדה נבחנת הכללה פרטנית של חומרים או הכללה רחבה יותר שהיא מה שאנחנו קוראים הכללה גנרית שכוללת גם נגזרות של אותו החומר, אולי גם על זה ירחיב משרד הבריאות. וחלק מן החומרים שמובאים לדיון כמו שגם היום הם חומרים שהוכרזו לפני כן כאסורים בהפצה מכוח הליך שקבוע בחוק המאבק ותופעת השימוש בחומרים מסכנים משנת 2013, זה בעצם חוק שנתן סמכות למנכ"ל משרד הבריאות בהתייעצות עם נציג מוסמך ממשטרת ישראל ונציג מהרשות למלחמה בסמים על גלגוליה שבעצם הנציגים האלה הם דנה זוננפלד ממשטרת ישראל שהיא הנציג של המשטרה ואני שאני הנציגה של הרשות שלנו כגורמים מייעצים ויש צוות שמובל על ידי משרד הבריאות שאנחנו מקיימים דיונים על הכרזה, ההליך הזה מאפשר להכריז על חומר כאסור בהפצה למשך תקופה מקסימלית של 12 חודשים, זה לא עבירה לפי פקודת הסמים, זו עבירה שקבועה בחוק הזה, שמי שמבצע העברה לפי החוק הזה של חומר אסור בהפצה, עובר עבירה של 3 שנות מאסר עונש מקסימלי או 5 שנות מאסר אם זה עבירה שמבוצעת ביחס לקטין. במשך התקופה הזאת של 12 החודשים, נעשות הפעולות להביא את הדיון בחומר הזה בפני הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים אשר תבחן ותשקול האם להמליץ על הכללה של החומר הזה בפקודת הסמים המסוכנים, גם בדיון שקיים היום יש חומרים אם לא כולם אפילו או חלקם הגדול שבאמת הוכרזו כאסורים בהפצה, אחד מהם אפילו אם אני זוכרת נכון, ההכרזה שלו פגה אתמול בלילה, כך שיש דחיפות רבה. מחר, סליחה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים ככה בישורת האחרונה. היה הכרזה של החומר הזה למשך שנה ואז הייתה הארכה של עוד שלושה חודשים והתוקף של השלושה חודשים האלה יפוג מחר לפי מה שמשרד הבריאות אומר. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> הוא אין לו איזה שהוא שימוש רפואי מאושר ממה שאני מבינה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אנחנו תיכף נשמע את כל ההסברים על החומרים עצמם, אני פשוט באתי להציג לכם את העבודה של הוועדה, התבקשנו בעצם להציג את העבודה של הוועדה באו"ם, אנחנו גם אני עצמי עומדת בקשר עם וועדת הסמים של האו"ם אני נציגה בוועדה ובדיונים האלה ואנחנו מקבלים גם מהם מידע על חומר שהוא בעצם נכנס או מועמד להיות מוכנס לאמנות האו"ם בפיקוח הבינלאומי, זה שוב, כשדיברנו על אותם רשויות, זה שוב אחד מן השיקולים שגם עומדים בפנינו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למעשה כל רופא יכול לאשר כל תרופה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> הוא שואל האם כל רופא יכול לאשר כל תרופה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא שואל אני אומר. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה של התרופה, אני לא רואה את הקשר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם סם לבד רופא יכול לאשר זה לא משהו שאסור שרופא לא יכול לאשר. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן אבל שוב, כאן מדברים על ההגבלה של השימוש בהם והמאבק בהפצה שלהם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כאן מדברים גם על להפיץ את זה דרך מקומות מסוימים, זאת אומרת לאו דווקא, יש מקומות שאפשר לקבל את זה בבית חולים מסוימים, אי אפשר לקבל את זה בכל מקום, יש דברים שאפשר לקבל גם בבית מרקחת, כל דבר צריך לקבל באישור רופא, אבל מה שמדובר כאן על הדברים החדשים זה גם רק באישור רופא, אי אפשר לקבל את זה סתם ככה, אז יש וויכוח ואני עוד מעט אתייחס גם לעצם הוויכוח אם הנושאים האלו שרוצים לאסור את זה או להתיר אם צריך לעשות את זה או לא. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אוקי, אז תיכף אנחנו נשמע גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד המשפטים מה הקריטריונים, כאן באמת מביאים ומגדירים אותם גם כחומרים אסורים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רק רוצה לומר שלפי פקודת הסמים המסוכנים הרי האיסורים חלים אלא אם יש להם היתר, זאת אומרת שיש פתח בתוך הפקודה להתיר וככה מתנהל גם העניין של ההיתרים לתרופות שמכילות סמים וכאלה יש באמת רבות, זה לא עניין של רופא מסוים יכול לתת, זו כמובן פרוצדורה מיוחדת שבאמת נותנת היתר לתרופה מסוימת לפקודת הסמים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כל הנרקוטיקה וכל בתי המרקחת שאפשר לקבל אותם. << אורח >> שירלי אברמוביץ: << אורח >> אם אני יכולה בבקשה לחדד, שמי שירלי אברמוביץ מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, בעצם פקודת הסמים המסוכנים קובעת שני משטרים של היתרים, משטר של רישיונות, אנחנו מכירים את זה למשל מהשימוש בקנביס רפואי ומשטר של מרשמים לפי תקנות הסמים המסוכנים שמאפשר לרופאים לרשום מרשמים לסמים מסוכנים ובאמת אלו מנופקים בבתי מרקחת על ידי רוקחים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אפילו סם ממש אירופאי שיש לו רשות לאשר אם הוא מביא חולה מסוכן עם מחלה יש רשות לרופא לאשר את זה נכון או לא? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> נכון. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רוצה רק לסכם באמת, בשקף האחרון באמת זה בעצם תרשים הזרימה של התהליך הזה, יש דיון בוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים שמתנהלת ברשות בהתאם לכל מה שתיארתי קודם, הוועדה ממליצה את המלצותיה לשר הבריאות, השר מחליט אם לאמץ את המלצות הוועדה להפעיל את הסמכות שלו לפי סעיף 41 לפקודה, הוא פונה לוועדת הבריאות של הכנסת, מתקיים דיון ואישור בוועדה ולאחר שמתקבל האישור, פרסום התיקון ברשומות ובעצם מהרגע שזה מפורסם ברשומות, אלא אם כן יש הגבלה שזה אומר שזה יהיה מתאריך מסוים, אבל ברגיל זה מיום הפרסום ברשומות, החומר הזה נכלל בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים וחלות עליו כל ההוראות של פקודת הסמים המסוכנים. נראה לי שזה השקף האחרון, כן תודה רבה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> תודה רבה, אנחנו נעבור למשרד הבריאות לד"ר ברק שפירא, רכז נושא ארצי של פשע פרמצבטי. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> תודה רבה חברת הכנסת ותודה לאתי שבאמת מנהלת את הוועדה בצורה מאוד מקצועית. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן, אתי תודה רבה לך. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני רומה לדבר על הנושא, נושא מאוד יוקרתי שזה בערך הערכת המסוכנות של תכשירים, סמים, חומרים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> בעצם אתה נותן לנו פירוט על החומרים שהכנסתם? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני נותן פירוט על תהליך של איך מעריכים את החומרים, איך בודקים את המסוכנות שלהם ואני גם אדבר קצת על החומרים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אוקי בסדר גמור, תודה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> האם יהיה דיון כמה אנשים מקבלים את החומרים מחוץ ל..? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני רק אבסס את ההקשר של עבודתנו כרגע בוועדה, אנחנו מה שנקרא בתקופה של הסמים הסינטטיים, סמי הפיצוציות או החומרים הפסיכואקטיביים החדשים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> "נייס גאי" ודומיהם. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> נכון, אנחנו מתעסקים בחומרים סינטטיים שבעצם השונות שלהם מאוד מאוד גבוהה וכל תקופה מאוד קצרה מגיע חומר חדש, אנחנו לא מדברים על החומרים הקלאסיים האלה שאנחנו מכירים שנים רבות, ההרואין, הקוקאין, הקנאביס, מדובר בחומרים שמאוד מאוד מאתגר לבחון אותם מבחינת המסוכנות שלהם בגלל המהירות של ההופעה שלהם ובגלל החומר הקיים, ואכן סם פיצוציות זו תופעה שב- 15-20 שנה אחרונות והיא עוברת ביתר שאת עכשיו. לגבי הערכה המדעית של החומרים זה תהליך שמתקיים קצת לפני הוועדה והמטרה היא כמובן להוציא הערכה מדעית שעל בסיסה אפשר להתייעץ בוועדה של החומרים הפסיכואקטיביים, ההערכה המדעית הזאת צריכה לכלול באמת את כל ההיבטים האלה שאנחנו צריכים לשקול מתוקף הסעיף הבא. אתי ציינה את נוהל 81 ונוהל 81 באמת, תקצרתי פה קצת את הדברים שהוא עוסק בהם, הוא מדבר על מספר דברים שיש לשקול בעת החלטה האם להכניס חומר לפקודת הסמים או לא להכניס חומר לפקודת הסמים, ואני רוצה להגיד רק שבאמת ההקשר מאוד מאוד חשוב, כי כמו שאתי ציינה החומרים האלה אין הרבה מידע עליהם ואנחנו צריכים רשת מאוד ענפה של קשרים בינלאומיים עם עמיתים מחו"ל עם קולגות כדי להבין קצת יותר על החומרים האלה, מבחינת הפרמקולוגיה שלהם, מבחינת השפעתם, יש חשיבות מאוד רבה להיות בקשר עם אותם גופים בינלאומיים כמו ה- MCDDA כמו וועדת הסמים של האו"ם. חלק מהערכות שאנחנו עושים הם בהתקשרות עם אותם גורמים והבנה בעצם מה המצב אצלם, איך האפידמיולוגיה של השימוש בחומרים אצלם, איך היא מתקיימת. אפשר להעביר שקופית. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> בעצם סתם שאלה מתוך עניין, השיתוף פעולה בינכם לבין הגורמים באמת במדינות אחרות הוא שיתוף פעולה צמוד והדוק כל הזמן נכון? כדי בעצם ללמוד וכדי לראות מה הדברים החדשים שם וכיצד זה משפיע? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> למעשה אנחנו מקבלים הרבה מאוד שאלות לגבי המצב אצלנו, אנחנו שואלים אותם שאלות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בקנביס אנחנו בין הכי שונים בעולם. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> לגדל. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> מה בעצם כוללת חוות דעת מדעית לוועדה שנעשית כמובן בהתייעצות עם.. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אגב אני רק אומר, חבר הכנסת השר לשעבר שאנחנו באמת גם הכנסנו עכשיו, עבר בטרומית החקיקה של ההתמכרויות, הטיפול בהתמכרויות, בעצם הכנסת התוספת השנייה וכרגע יש גם וועדה בין משרדית ובנוסף לוועדה הבין משרדית שייצר עכשיו כתוצאה מזה משרד הבריאות, כמובן אתם ראיתם שגם החוק של הקנאביס הרפואי נכנס ואצלנו מבחינתנו, אנחנו לפחות וגם אני זה היה ברור שאם זה נכנס אז גם התוספת השנייה של הטיפול בהתמכרויות חייב להיכנס ואני חושבת שעצם העובדה שזה נכנס ונעשית עכשיו עבודה בין משרדית, ונעשית עכשיו אני גם אגיד לכם, עבודה משותפת, בעצם אנחנו אתמול בוועדת הכנסת התכנסנו כדי לפתוח וועדה משותפת לוועדת הבריאות ביחד עם וועדת הסמים וההתמכרויות של רם שפע כדי לייצר וועדה משותפת שתידון ביחד בכל הנושא של טיפול בהתמכרויות. זה נכון שזה יכל לבוא ולשבת בוועדה הזאת בלבד, אבל במיוחד רצינו גם אנשים שמתעסקים בזה הרבה שנים וזה לב ליבת העיסוק שלהם, כמו לדוגמא רם שפע והחברים שם בתוך הוועדה שבאמת בחרו את זה כאישו וכנושא שהוא ליבה שלהם בתוך עבודת הכנסת, ולכן אני ראיתי לנכון, גם באמת מתוך העיסוק המשותף, גם באמת מתוך החשיבות שגם רם רואה עין בעין איתי ביחד את עצם העובדה במטרה להגן ולשמור ולטפל בנושא הזה של ההתמכרויות ואנחנו נתחיל בוועדה שהיא וועדה משותפת שהיא תידון כאן בהרחבה ובעומק וביתר שאת בכל הנושא של טיפול בהתמכרויות על כל היבטיו, כי אני חושבת שבאמת צריך לשים לזה לב ותשומת לב מכל ההיבטים, אחד של חינוך, של סביבה, של הגילאים השונים, של דברים שכמו שהוא אומר, מגיעים סמים של פיצוציות ואנחנו לא יודעים עדיין מה המשמעות שלהם. הבחינה של התרכובות שלהם עד הסוף ומה קורה עם זה בעולם וכאן, ואני חושבת שצריך כל דבר להיזהר ביתר שאת, ולבדוק את זה בבדיקות הרבה יותר מעמיקות ולתת לזה באמת יותר משמעות ועומק, גם בבחינות שלנו בתור כנסת ובתור מחוקקים, אנחנו רואים את ההשלכות של זה גם על בריאות הנפש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> 70% מהקנביס יוצא בלתי חוקי. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני רק רוצה להעיר, אני תיכף צריכה לצאת לוועדת הסמים, יפעת רווה משרד המשפטים, פשוט נקבעו שתי ישיבות במקביל בנושאי סמים, עומדת ב- 9:30 להיות ישיבה בוועדת הסמים בנושא הזה של קנאביס שלשם אני הולכת. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> עוד מעט תהיה כאן וועדת קנאביס בכלל. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה נושא בפני עצמו, נושא רחב וענק ואני אשמח לפרט ככל שתהיה ישיבה בנושא הזה, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר על הדרך, כאן יש לנו דוח שלם, אני יכולה להעביר לוועדה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אמרתי את זה על הדרך כדי שנבין איפה אנחנו עומדים, בדיוק אתמול סיימנו התקדמות בנושא הזה ועכשיו עברה חקיקה טרומית בתחום הזה, דברים שאגב לא קרו המון, המון זמן ואנחנו פשוט מריצים קדימה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אולי בגלל שמישהו היה נגד. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אתה מתכוון אליך השר? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> מה התוספת השנייה של ההתמכרויות? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בכלל, כל נושא הקנאביס. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> לא, אני לא דיברתי על זה, אני דיברתי על הכנסת התוספת השנייה של ההתמכרויות לתוך הרפורמה של בריאות הנפש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אתן לך דוגמא, אני לא אכנס לזה, זה לדיון אחר. בהולנד קנאביס מקבלים בחבילה סגורה בבית מרקחת, אני רציתי לעשות לזה, המשטרה ביקשו שאני אעשה את זה, רצינו להוציא את זה מהמגדלים, למה לקנות ממגדל. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אבל חבר הכנסת, אנחנו לא נמצאים שם עדיין, אני טיפלתי על הטיפול בהתמכרויות ובאמת בהכנסה של התוספת השנייה וכרגע מה שקודם זה הקנאביס הרפואי שגם עליו זה ייבחן וזה נמצא בוועדה בין משרדית וכנ"ל בתוך הוועדות, עוד הדרך לכיוון של לגליזציה ודברים אחרים עוד ארוכה ולכן אנחנו עושים את זה בבחינה של וועדות עמוקות, אל תדאג השר. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> טוב, תודה חברת הכנסת סילמן, באמת התחום של התמכרויות הוא תחום חשוב וההכלה הפקודה היא רק נדבך אחד משמעותי אבל רק נדבך אחד ממכלול המענה שלנו לעניין הסמים. המבנה של חוות דעת לוועדה בעצם לוקח בחשבון את כל מה שבעצם צריך לשקול כשאנחנו מקבלים חומר, הוא כולל רקע על החומר, מבנה כימי שכמובן ידוע לנו, כל מה שידוע לנו על הפארמקולוגיה ועל השפעות החומר, הטוקסיקולוגיה של החומר, כלומר גם הרעילות שלו, אנחנו עושים כמובן סקירה השוואתית מול רשויות אחרות, בדגש על רשויות שאנחנו בקשר איתן, רשויות כמובן ממדינות מתקדמות, אנחנו גם עושים סקירה אכיפתית בעזרת חברתינו דנה, שאומרת לנו אם החומר נתפס, לא נתפס, מה מצבו כרגע, ואנחנו מאוד, מאוד שוקלים את העניין של שימושים רפואיים, העניין שאם חומר, אנחנו נמנע את הזמינות שלו בעקבות הכנסתו לפקודה היא כמובן מאוד נשקלת וכמובן כמו ששירלי ציינה, יש מסגרת חוקית שמאפשרת לתת חומר שהוא חומר תרופתי שמוגדר כסם מסוכן לטיפול רפואי ויש לנו הרבה מאוד חומרים כאלה. לבסוף אנחנו נותנים המלצה לוועדה והוועדה למעשה דנה בהמלצתנו. כאן אתם רואים את מגוון החומרים שהוועדה דנה בהם ואישרה מבחינתה ובה אנחנו רוצים, את החומרים האלה אנחנו רוצים כמובן להכניס לפקודת הסמים המסוכנים, בין כל החומרים הנ"ל יש להסתכל רק על האחרון, רק הערה לגבין ליסדקסאמפטמין זה בעצם זה סם מסוכן, תרופה שכבר נמצא שנים רבות אחורה אם אני לא טועה מ- 2010 או 2011 ופשוט אנחנו רצינו להכניס גם את השם המסחרי שלו לתוך הפקודה שיהיה נגיש ושהציבור יידע שהחומר הזה הוא סם מסוכן ושלא תהיה איזו שהיא בעיה או טעות בנושא. אנחנו גם שוקלים את הדבר הזה, כל שאר החומרים הם חומרים ללא שימוש רפואי מתועד, אין שום שימוש רפואי שאנחנו מצאנו הם חומרים פוטנטיים מידי, פסיכואקטיביים מידי וגם לא אושרו באף רשות כחומרים תרופתיים, יש ביניהם ייצוג מאוד מאוד יפה של סמי הפיצוציות העכשוויים בשוק, יש לנו פה חומרים ממריצים, משפחת הקטינונים, יש לנו פה חומרים שמרכיבים את סם הנייס גאי הידוע לשמצה שזה הקומילפגקלון, יש לנו פה אופיואידים סינטטיים מאוד מאוד חזקים, את האיזוטומיזטן שאנחנו דיברנו עליו חומר מאוד מאוד מסוכן שנתפס באירופה, ומוסקימול שהוא חומר הזייתי שנמצא בפטריות שגרם להרבה מאוד הרעלות. על סמך בעצם השפעותיהם הטוקסיקולוגיה שלהם והרעילות שלהם, אנחנו מבקשים להכניס את החומרים האלה לפקודה, אנחנו מבינים שהם מסוכנים לבריאות הציבור אם ייצרכו על ידי אנשים כל שהם. אפשר לרדת שקופית. בהקשר לנייס גאי זה תחום נורא, נורא חם, אני רוצה להגיד שבטח הוועדה מודעת לכך שיש לנו הרבה מאוד אשפוזים שקשורים לנייס גאי ולזיהום שלו עם חומר נוגד קרישה שנקרא בודיפאקום ולכן מכאן באה חשיבות הוועדה. אפשר לרדת שקופית. יש פה תמונה של נייס גאי למעשה איך הוא נראה כשהוא בשוק הסמים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אבל מי לוקח את זה בכלל? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> בעבר חשבנו שזה סם של צעירים, כשהוא נכנס לשוק זה היה בעצם מכוון מאוד כתחליף לקנאביס אבל בשנים האחרונות זה הפך לסם של אנשים עם הפרעת שימוש בחומרים מה שאנחנו קוראים להם משתמשים כבדים ולכן אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים של שימוש בנייס גאי ביחד עם הרואין, קוקאין והרבה מאוד אשפוזים בבתי חולים בגלל מה שנקרא פולידראג, שימוש משותף בסמים וותיקים וסמי פיצוציות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הציבור יודע מה אסור ומה מותר? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אנחנו מנגישים את המידע הזה לציבור באתר של משרד הבריאות, אני חושב.. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> ברגע שזה נכנס בעצם לפקודת הסמים המסוכנים אז מנגישים את זה הלאה? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> סתם שאלה, מתוך תחזרו רגע לטבלה שהוא הראה לנו, הטבלה של השמות של הסמים שהולכי להיכנס, מעניין אותי לדעת, מה מתוך כל הרשימה הזאת זה משהו שהיום הוא נפוץ בתפוצה הכי רחבה בישראל, וככה סתם קצת לדעת. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> טוב, אני אלך לרשימה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> דנה תיכף נעבור אלייך. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> הייתי רוצה אולי שדנה תתמקד יותר בזה כי היא מודעת. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אז אנחנו נעבור למשרד לביטחון פנים, לסנ"צ דנה זוננפלד, מעבדת סמים. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אולי אני יכול לשאול שאלה אחת בלבד? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> דובר הרבה לאחרונה על הערך התרופתי של פטריות פסיכודליות ובטח לאנשים בפוסט טראומה, דווחו אני לפחות קראתי שבשתי מדינות בארצות הברית אישרו, יש איזה שהוא תהליך של בחינה מחדש לאור דברים אלה? היו מקרים שסמים אסורים הוסרו מהרשימה לאור איזה שהוא ייתרון רפואי? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני לא מכיר את המקרים האלה, אבל יש תהליך, אתי יודעת שאפשר, אולי אתי תדבר קצת על זה שאפשר גם להמעיט מהפקודה וגם להוסיף לפקודה, יש תהליכים שמאפשרים להוציא חומרים לפקודה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל זה קרה בפועל או שזה רק תהליך שקיים בתיאוריה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> לא ידוע לי, לא ידוע לי על מקרה של חומר שהומעט. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> מי יכול ליזום דבר כזה, רק השר או שמישהו מהציבור יכול ליזום תהליך כזה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> שר הבריאות יכול לקבוע שצריך לתקן את הפקודה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אין לו את המומחיות אבל הוא יכול ליזום תהליך של בחינה, אני לא יודע. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> יש גם אפשרות לבצע תהליך של העברה מהחלק הראשון של התוספת הראשונה שהוא משטר של רישיונות, להעביר את החומר לחלק השני שהוא משטר של מרשמים ואז אתה בעצם מאפשר שימוש רפואי במוצר בכפוף למרשם רופא רגיל כמו כל רגיל כמו כל אופיו כמו פרקוסט וכו'. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני רק אציין שבנוגע לשימוש של פטריות יש גם אפשרות כמובן לבצע מחקר בסמים מסוכנים, יש נהלים ויש חוק שמאפשר זאת ויש כמובן אוניברסיטאות שעוסקות בזה, אז אנחנו לא מונעים עבודת מחקר בסמים כל עוד זה נעשה במסגרת החוק. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> סתם שאלה, כמה נמצאים היום בתוך פקודת הסמים המסוכנים, כמה חומרים? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> מאות. הייתה לנו אינפלציה מאוד גדולה בכמות החומרים במיוחד ככה בשנים 2004 והוכר 2010, 2011,2012, 2013 זה היה באמת כמויות עצומות שכל יום נכנס חומר חדש לפקודה וחומר אחר מיד החליף אותו במקומו ואז כל הזמן עוד ועוד, ועוד חומרים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אז דנה, סנ"צ דנה אנחנו נשמח לשמוע אותך וגם נשמח לשמוע איך את רואה את הביטויים של זה ברחוב הלכה למעשה, גם קצת לגבי החומרים וקצת תשפכי לנו אור בכלל מתוך המקום שבו את יושבת. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> אז קודם כל אני כימאית, לא אשת רפואה אז אני רואה את החומרים במעבדה שבעצם כל התפיסות המשטרתיות מגיעות אלינו ואנחנו הראשונים שנפגשים אמיתי בחומרים, אז אנחנו כמובן כפועל יוצא מזה כאלה, אנחנו אלה שממליצים על הרבה מהחומרים, אנחנו ממליצים וכמובן כמו שברק ציין, נעשית עבודה מאוד מאומצת שלהם להראות אם באמת יש איזה שהוא בסיס וזה נכון להכניס אותו לפקודה. לשאלתך, מתוך הרשימה אין אף חומר שאנחנו רואים אותו בצורה מאוד מאוד ככה, זה לא חומרים שנמצאים עכשיו בשוק, מאוד בכמות מאוד מאוד גדולה, חלק מהם זה אפילו לא היו דברים שאנחנו ראינו אלא באמת דברים שמשרד הבריאות קיבל עליהם מיידעים מהעולם, יש שם שני חומרים שראינו אותם, מתוך הרשימה שני חומרים שראינו אותם לא בכמות גדולה זאת אומרת זה לא הצפה של השוק, מצד שני הם חומרים שאין להם שום שימושים לגיטימיים, אז נכון להיות יותר מוכן ולהכניס את הדברים לפקודה כי באמת כמו שאתי אמרה, מ- 2004 היו כמויות מטורפות של חומרים חדשים מהמשפחה של, זה נקרא בזמנו, אני לא אוהבת את תמונת סמי פיצוציות כי אין את הדבר הזה היום, זה קצת ברגע שאומרים סמי פיצוציות זה מקבל איזה שהוא רושם שזה נמכר בפיצוציות וזה תחליפי סם וזה לא, היום החומרים האלה א' לא נמכרים בפיצוציות, זה מן שם היסטורי שככה נשאר, אז הם בהחלט נמכרים באותם מנגנונים שנמכרים שאר הסמים המסוכנים, אם זה אינטרנט ומדיה ושיטות אחרות. אז באמת הייתה כמות מאוד, מאוד גדולה של חומרים חדשים שנכנסו ובעצם הייתה תקופה מ- 2004 עד 2010 שכל פעם נכנס חומר חדש ואי אפשר היה לעשות עם זה כלום, זה היה חומרים שבמשרד הבריאות ידעו שהם בעייתיים, ידעו לתת את המידע שהם חומרים פסיכואקטיביים, כלומר משני תודעה בעברית אבל לקח המון זמן עד שהם באמת, עשינו את כל התהליך והבנו אותם ליידי חקיקה ואז ב- 2010 עשו שינוי בעצם בקונספט והתחילו להכניס חומרים כמשפחות ואז לאחרונה בשנים האחרונות, גם כשרוב החומרים החדשים שאנחנו רואים הם שייכים למשפחות שכבר קיימות בפקודה ומוכללות כמשפחה, אז זה לא קל מבחינת הזיכוי אבל קל מבחינת החוק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איזה חומרים אתם רואים הכי הרבה, בתאונות דרכים? << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> אני לא עוסקת בתאונות דרכים, אני עוסקת בקבלת חומרים שנתפסים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה מגיע אלייך, לבדיקה זה לא מגיע? << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> אז אני אגיד שבדיקות של נהגים, בעיקר שמעורבים בתאונות דרכים זה בדיקות דם או שתן מגיעות למעבדה הטוקסיקולוגית בתל השומר, למעבדה שלנו, למעבדה של המשטרה מגיעים חומרים, חומרים פיזית, זאת אומרת שקיות, אותן שקיות נייס גאי ואחרות. כל הסמים שנתפסים, חומר ולא דגימות של נוזלי גוף. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אם אפשר רק להשלים משפט אחד למה שדנה אמרה, שבאמת ב- 2010 הייתה הפעם הראשונה שבה הוחלט על שינוי בעצם בגישה שמעבר להכללת חומרים פרטניים שזאת הייתה גישה של הפקודה עד אותו מועד, להכליל גם, דנה קראה לזה משפחות של חומרים, דהיינו חומרים וניגזרותיהם, זה נעשה ב- 2010, זה נעשה צעד נוסף ב- 2013 וצעד משמעותי מאוד גדול בכל העולם הזה שדנה תיקנה אותו שהוא כבר לא עולם של סמי פיצוציות אבל הוא היה מאוד עולם של סמי פיצוציות עד 2013, הוא באמת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים שעשה פה בעצם שינוי מאוד, מאוד משמעותי, גם בסמכויות, גם באפשרות להכליל חומר, להכריז על חומר כאסור בהפצה בהליך מהיר וזה בעצם גם מביא לשינוי וגם מה שדנה אומרת, שגם אנחנו רואים היום הרבה מאוד חומרים שהם בעצם נגזרות של חומרים שכבר כלולים בפקודה ולכן גם יש פחות הכללות חדשות, זאת לא רשימה גדולה, ארבע חמישה חומרים יחסית זו לא רשימה גדולה אבל זה בין השאר נובע מהתקופה הזאת. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול האם יש חומרים שנאסרו בארץ אבל מדינות אחרות בעצם הוחלט שלא? כי אני חושב שבתור זה שאמור לאשר את זה, אם אני רואה איזו שהיא השוואה רגולטורית נגיד, 25 מדינות אירופה אסרו ורק אחד לא אז זה נותן איזה שהוא בסיס. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> קודם כל, לכל מדינה יש לה את החומרים שהיא מכלילה, יש חומרים שהם באמת בכל המדינות מוכללים בפיקוח של הסמים שלהם ויש מדינות שמכלילות חומרים מסוימים ולא מכלילות חומרים אחרים. זה קיים, אם אתה שואל האם יכול להיות שיש חומר שנמצא אצלנו בפקודה ולא קיים בכל המדינות בהחלט כן. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אנחנו בין המדינות המחמירות? מקום טוב באמצע? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני יכול לענות על זה כי אנחנו עושים סקירות השוואתיות, אנחנו במקום טוב באמצע, יש מדינות שיותר מחמירות מבחינת פקודת הסמים שלהם, כמו שוודיה למשל עוד חומרים מוספים שמה, יש מדינות שיותר מקלות אבל אנחנו באמת במקום טוב באמצע ואנחנו משתדלים לעשות כל דבר בשיקול דעת. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זו חוות דעת שאפשר להפיץ לחברי הוועדה, זה סתם יעניין אותי. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> מה איפה אנחנו נמצאים ביחס למה? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> ביחס לעולם? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן, כן בדיוק, אני פרופסור באוניברסיטה אני מניח שיהיו סטודנטים. אם כבר הכנתם את זה אז למה שלא נוכל לעיין בזה. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> זו יכולה להיות עבודה מאוד מעניינת לבדוק באמת אבל זה מאות, מאות חומרים והסקירה צריכה להיות מול הרבה מאוד מדינות, אני רק אגיד שבאמת כשאני מסתכל על הפקודות, יש פקודות שיש בהם חומרים שאין לנו ויש פקודות שיש חומרים שיש לנו. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל אני למשל את הרשימה הזאת, להבא זה לא משפיע אבל טוב יהיה לדעת, להלן 30 מדינות שזה בתהליך של איסור, זה ייתן לנו לפחות הרגשה שאנחנו משתווים עם העולם. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אני רוצה להגיד שדווקא לגבי החומרים הספציפיים כאן, אז לגבי חלקם אם לא אפילו רובם אז יש כבר החלטה של האו"ם לכלול את זה בפיקוח בינלאומי שגם לזה יש בעצם משמעות מאוד גדולה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל לא קיבלנו מידע השוואתי כזה, זה כל מה שאני אומר, אבל להבא אני חושב שזה פשוט יקל עלינו. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה מופיע בחוות הדעת לגבי החומרים האלה ובהחלט רק כדי להסביר על התהליך באו"ם, זה נעשה אחרי הערכת מסוכנות, אחרי קבלת מידע ממספר של מדינות, אחרי קבלת גם הסתייגויות נניח שקיימות. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אגב הוועדה שלכם עכשיו עובדת על חומרים הבאים בבחינה, בדיקה או שכרגע? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כרגע אין לנו מועד קבוע לדיון. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> כרגע אין חומרים חדשים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> כרגע אין חומרים חדשים, כמו שאמרנו יש מיעוט גם בגלל השיטה של ההחלטה הגנרית שכוללת גם את הנגזרות. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אני רואה שאחד החומרים באמת הוא קומילדקקלון, שהוא באמת יותר הסגנון של נייס גאי, יש עוד ככה שמות מוכרים של השטח שמתוכם החומרים. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אני חושב חברת הכנסת סילמן שבאמת נייס גאי הוא דוגמא מאוד מצוינת לשם מסחרי, אני לא אגיד מסחרי כי זה לא ממש מסחרי. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> נכון, נכון השאלה אם יש עוד שמות מסחריים? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> שיש בו המון, עשרות עד מאות חומרים שמסתובבים בשוק, אייבי פינאקה, אייבי פובינאקה, איידיבי פינאקה, המון, המון חומרים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> מה רואים הכי הרבה אצל בני הנוער היום? << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> מה הסם הנפוץ השאלה? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> הסם הנפוץ ביותר במדינת ישראל הוא קנאביס, 75% מכלל התפיסות של משטרת ישראל שזה דיי חופף למה שיש בשוק זה קנאביס. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אז אין חדש מתחת לשמש בקיצור, אין סם חדש מתחת לשמש. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אגב, אחד מהם שאתה אמרת זה של הפטריות. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן אבל זה נכלל הפטריות ברשימה זאת? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כן, כן, מוקסימול הוא גם חומר פסיכואקטיבי שמקורו הטבעי מפטריות. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> אבל אם אני יכולה לענות רק, זה לא פטריית ההזיה הקלאסית, פטריית ההזיה הקלאסית מכילה חומר שנקרא פסילוצבין, והחומר הזה הפסילוצבין נמצא בפקודת הסמים כבר הרבה שנים. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> איפה הפריסה שלו, בכל הארץ, במרכז יותר, בפריפריה יותר? אוכלוסיות שמרניות פחות? איפה זה? איפה אנחנו מוצאים את החומרים המסוכנים האלה, איזה קהלים? << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> הכל מהכל כולל הכל נכון? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> גם וגם, כמו שלמשל ראינו בתופעה הזאת שבמקרה הייתה בנייס גאי, מה שקראו לו הנייס גאי המורעל, אז באמת ראו שזה יותר נפוץ בקרב, כמו שברק אמר אנשים עם הפרעות שימוש, זאת אומרת ממש קבוצות של מכורים וכו', אבל אנחנו יודעים שזה גם נפוץ בקרב בני נוער וגם בקרב צעירים. זאת אומרת, התופעה הזאת של השימוש בחומרים האלה היא לא פסה מן העולם, לא אצלנו ולא במדינות העולם והיא בהחלט מהווה בשפה הבינלאומית, זה נקרא NPS שזה New Psychoactive Substances וזה עדיין אחד מהנושאים שעומדים במרכז סדר היום של העבודה הבינלאומית בתחום של הסמים ואולי אצלנו יש תופעה שפחתה, אולי פחתה אבל לא פחתה בהכרח בשימוש, פחתה באפיונים שלה כי רוב החומרים הם כבר סמים מסוכנים ולכן אנחנו לא פוגשים אותם בדיונים האלה בוועדות של הכללה שלהם, אבל נעשה בהם שימוש. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> האם יש תמותה כתוצאה מהשימוש ומה האחוז שלה? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אז תמותה כמובן שאנחנו כן לוקחים, שוקלים את העניין של תמותה, לנו לא ידוע לי שיש מקרי תמותה חוץ מהנייס גאי ספציפית לגבי מה שהיה. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> אבל זה בגלל הרעל ולא בגלל הסם. << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אבל זה בגלל הרעל נכון. רוב המקרים של תמותה אנחנו לוקחים מהספרות מחו"ל, ספציפית מאירופה וארה"ב, מדוחות טוקסיקולוגים או קייס ריפורט אבל פה בארץ לא ידוע לי על מקרי תמותה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> התמכרות? << אורח >> ברק שפירא: << אורח >> אם היו מקרים של התמכרות מהחומרים האלה? כן כל החומרים האלה בקייס ריפורט מתארים בחלקם יותר, בחלקם פחות, אנשים שעושים שימוש רב, שימוש מה שנקרא ללא יכולת להפסיק או ללא יכולת לשלוט על השימוש, רואים את זה בעיקר עם אופיואידים הסינטטיים דווקא ועם הקומילפגקלון עם הנייס גאי, פחות עם המוסקימול, אני מסכים שהקייסים שראיתי לא כל כך שכנעו לגבי התמכרות אבל כן שכנעו לגבי רעילות, אז התמכרות היא לא הגורם היחיד בהערכה אלא היא גורם נוסף. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> רק קודם לפני שאנחנו עוברים מהקטע ההשוואתי, במסגרת תפקיד הפיקוח שלנו, אנחנו וועדה חדשה, מאוד הייתי שמח לפחות על החומרים האחרונים, לקבל איזו שהיא טבלה או סקירה, בהמשך אנחנו לא רוצים להקשות עליכם אבל שאנחנו נוכל באמת לעמוד באיזו ביקורת ציבורית כשאנחנו נשאל דברים שמוכרים בעולם, זה יעזור לי לפחות. << אורח >> רוני ברקוביץ: << אורח >> אני ד"ר רוני ברקוביץ, אגף האכיפה של משרד הבריאות. לגבי החומרים והכנסה לפקודה, באמת אנחנו יש לנו הרבה דיונים ואנחנו שוקלים כל דבר, כמו שציינת וציינתם קודם, הרבה מהתרופות שבפקודת הסמים, הן תרופות שאפשר לקנות אותן, אבל הרבה מהן השימוש שלהם הוא לא בדיוק אותו דבר, לדוגמא ריטלין לוקחים אותו לבעיות קשב וריכוז דרך הפה, אז בסמים זה בהסנפה וזה אפקט כמו של קוקאין, אם הפנטה שזה מדבקות לסרטן וכאבים קשים על הגוף אז אנחנו רואים שימוש רע שמחממים למטה עם מצית ומסניפים אותו ואז מתמסטלים, כלומר זה נכון שהרבה פעמים גם לוקחים אותו בתור כדורים, אבל השימוש שלו הוא לא שימוש בדיוק אותו דבר כמו של הכדורים. יש לנו לפעמים בעיות כי באמת היה לנו מקרים, נניח הקטמין, שזו תרופת מרשם ותרופה וטרינרית שנותנים אותה וטרינרים וגם מרדימים בבתי חולים וראינו עלייה בשימוש שלה, אז לפני שנתיים אנחנו כן הכנסנו את התרופה הזאת לתוך פקודת הסמים וראינו עלייה דראסטית, פתאום גם בתפיסות שלה, ואנחנו יודעים שיש לה שימוש לרעה, אפילו גם בתור שימוש של סמי אונס ועדיין יש לו שימוש רפואי וזה אנחנו יודעים שזה נורא הקשה על המרדימים וגם על הווטרינרים אבל עדיין היה שיקול שאנחנו רואים את המסוכנות והכנסנו אותו לתוך פקודת הסמים, מנגד תרופה נניח טראמדקס שזו תרופת מרשם לכאבים ואנחנו יודעים שיש בה שימוש לרעה ובחלק מהמדינות היא בתוך פקודת הסמים, אנחנו לא הכללנו אותה בפקודה מכיוון שתרופה נורא פופולארית, אנחנו עדיין שוקלים אותה, אגב בינתיים לא הכנסנו אותה כי אנחנו רואים שיש לה שימושים רבים, נרחבים, וגם תרופות שהם לא סמים, תרופות פסיכותרפיות, כמו אסיבל, וליום, קלונקס, תרופות מרשם לשינה, לחרדה והשימוש, בנזודיאזפינים, שימוש נרחב בקרב נרקומנים, גם מי שיש לו קריז לוקח אותו להירגע, ואנחנו לא שוקלים כי אנחנו יודעים את השימוש הנרחב שלו בקרב תרופות מרשם. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> אולי צריך להגיד שבהרבה מדינות הקבוצה של הבנזודיאזפינים כן נכללים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> נכון, צריך לומר את זה וזה באמת שאלה, כי לא כל המדינות הכלילות את הבנזודיאזפינים בתוך רשימת הסמים המסוכנים אצלם וזה באמת נחלק גם ויש בחינה של המציאות גם הלכה למעשה, פה במדינה כרגע ממה שאני יודעת גם אז חלקם הם באמת משמשים לצורך ההתוויה ובאמת ניתנים למבוגרים או באמת אנשים בתחומי בריאות הנפש, בסדר תודה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף? כן דנה. << אורח >> דנה זוננפלד: << אורח >> דוגמא מצוינת שבאמת נלקחים שיקולים נוספים זה הגת שבהרבה מאוד מדינות הוא כלול בפקודת הסמים, בטח אתם מכירים את הסיפור הזה שנוער מגיע עם מזוודות של גת ונעצרים בכל מיני מקומות, באמת השיקול שלא לכלול אותו או להחריג אותו מהפקודה היה בגלל שיקולים שהם לא שיקולים ענייניים שלנו, של ההשפעות, חברתיים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> חברתיים, קהילתיים ועוד. שלום כן, כבודו. << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> שלום וברכה, שמי אהוד ממטה הסמים של המכס, אנחנו בעצם אמונים על המעברים הבינלאומיים בכניסה לישראל ושם אנחנו תופסים סוגי סמים כאלה ואחרים שאת הכל בשיתוף פעולה מצוין מעבירים גם אל דנה אל משטרת ישראל וגם אל הצוות היקר שלימיני של משרד הבריאות. כמה נתונים לגבי הסמים הספציפיים האלה, הסינטטיים שאותם אנחנו תופסים בעת האחרונה, אז בעצם ב- 2019 בסה"כ אפשר לומר, סה"כ 25 תיקי ייבוא כאלה שהצלחנו לאתר, שהכילו 8.5 ק"ג, הכמויות של כמה מנות בכל ק"ג, אני בטוח שדנה יכולה לפרק את זה לגורמים ולגרמים וזה מדובר על כמויות "נהדרות" בשנת 2020 עם הקורונה וכל הבעיות האחרות, 55 תיקים עם 68 ק"ג. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> הכפלתם בקיצור. << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> בשנת 2021 עד סוף ספטמבר, כבר הגענו ל- 57 תיקים עם 56 ק"ג של חומרים כאלה שמדובר רק על הסינטטיים מכל הסוגים והמינים ועדיין לא הכללנו את החומרים החדשים שייכנסו למאגר וייתפסו גם כן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שזה עליה בגלל קורונה? האם רוב ההברחות מגיעות כשאנשים מביאים את זה בעצמם כנושאים או שזה שמה נשלח במטען או בחבילה? << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> רוב החבילות, רוב המשלוחים שאנחנו תופסים דרך חברות הדואר והבלדרות מגיעים לישראל, יש מדינה אחת ספציפית שהיא שולטת בשוק הזה ומשווקת את זה לרוב העולם, גם אלינו. רוב המשלוחים מגיעם אלינו בכמויות של כמעט קילוגרם בכל חבילה, שוב קילוגרם נטו שהוא מופץ ומעורבב ומוספג, עם רעל, בלי רעל. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> כמה אתם לא מצליחים לתפוס? כמה אתם מפספסים אתם יודעים להגיד? << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> אין לנו מושג כמה אנחנו מפספסים, אנחנו יודעים כמה אנחנו תופסים. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> פעם היה לא יודעת אמירה כללית שתופסים רק 10% ממה שיש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה מיתוס אורבני או שדברים יכולים לסייע לכם בעבודה שלכם. << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> יש לנו אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים מעבר לעבודות מודיעין פרופייל וכו' יש לנו גם יחידת כלבנים שלנו, כלבי סמים שאומנו ותופסים סמים סינטטיים. מעניין גם לראות את זה. אז שוב כמו שאמרתי, רוב החבילות והמשלוחים יוצאים ממדינה אחת ספציפית, מיעוטם אפשר לומר ממדינות אחרות באירופה. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> סתם שאלה, מה שם המדינה? << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> סין. << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> שם מאוד קצר של שלוש הברות. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה נאמר בקול רם. סין. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> זו הברה אחת. << אורח >> אתי כהנא: << אורח >> זה ידוע, זה נאמר בכל העולם. << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> בכל אופן, חוקרי הסמים של המכס תופסים את זה בדרך כלל בחבילות אטומות לריח, לפעמים אפילו יש עליהם אטיקט עם סוג החומר, אבל אנחנו לא מגיעים לאטיקט לפני שתופסים, קודם תופסים ואז מגיעים לאטיקט, כמעט תמיד שמצהירים אלינו, בסך הכל אנחנו מכס, אמורים להצהיר על סוג החומר, אז ההצהרה היא כוזבת כמובן, היא פיקטיבית לחלוטין ולפעמים ברוב חוצפתם יש תעודת אחריות מצורפת לחבילות, שאם הרשויות בישראל בארץ הנמען תפסו או עכבו את המשלוח, אנא פנה אלינו ואנחנו ניתן לך הנחה במשלוח הבא שנשלח אליך. את כל החבילות האלה שוב כמו שאמרתי בהתחלה בשיתוף פעולה אנחנו מעבירים למשטרת ישראל, בדיקת מעבדה, מסוכנות משרד הבריאות ואני מניח שגם מעצרים. << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> תודה, עוד מישהו? אז אנחנו עוברים בעצם לסגור כדי לאשר את פקודת הסמים המסוכנים, הצעת הודעת הסמים המסוכנים, תיקון התוספת הראשונה לפקודה תשפ"ב – 2021, בעצם מה שקובע מהו סם מסוכם זה בעצם האם הוא כלול באותה רשימה של התוספת הראשונה לפי פקודת הסמים המסוכנים אמרנו, כך הוא יוגדר כסם מסוכן, בסעיף 41 לפקודה, ניתנה סמכות לשר הבריאות להביא תוספת חומרים לפקודה, התוספת נידונה בוועדה כפי שהציגו לנו כאן, שמתכנסת לפי הצורך שעולה מן השטח, הדברים נקבעים על פי קריטריונים, נוהל 81 הם הציגו והיא מובאת לשר, הוא מקבל החלטה, מביא לאישור הוועדה לפרסום ברשומות. עד כאן לא טעיתי? יפה. ואז ייכלל בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים, הכנסת החומרים הנ"ל לאותה פקודה, תאפשר הגבלת השימוש בהם ואת המאבק בהפצתם, האיסורים חלים אלא אם יש להם היתר, נתנה דוגמא כאן גם ההיתר המשטר בסגנון של הקנאביס או משטר המרשמים לפי תקנות הסמים המסוכנים ואנחנו עכשיו נצביע על ארבעת החומרים האלה נכון? בעצם נקרא אותם. משרד הבריאות, אתם רוצים להקריא כדי שאתם תציגו לנו את הדברים בעצם? << אורח >> שירלי אברמוביץ: << אורח >> אתם רוצים שאנחנו נעשה את ההקראה? << אורח >> אהוד או-טל: << אורח >> תורידי בבקשה את המסכה, אנחנו לא נבין הרבה אבל לפחות שנשמע. << אורח >> שירלי אברמוביץ: << אורח >> בתוקף סמכותי לפי סעיף 41 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מודיע לאמור: תיקון התוספת 1. בתוספת הראשונה לפקודה – הראשונה (1) בסימן ב' לחלק א' – (א) אחרי פרט 1ג יבוא: "1ד. אמינורקס aminorex, וכן נגזרות מבניות של חומר זה ידוע גם בשם: aminoxafen (ב) אחרי פרט 3 ג יבוא: 3ה. קומיל פגלון וכן נגזרות מבניות של חומר זה ידוע גם בשם: (ג) אחרי פרט 9א8 יבוא: 151-SGT 9ב. איזוטוניטזן isotonitazene << אורח >> שירלי אברמוביץ: << אורח >> פה אני מבקשת לציין שיש איזו שהיא טעות סופר קטנה ביחס לגרשיים. ד) אחרי פרט 10 ג1א יבוא: 10ג2. מוקסימול muscimol << יור >> היו"ר עידית סילמן: << יור >> אוקי אנחנו מצביעים על זה? אוקי מי בעד ההכנסה והאישור של החומרים הנ"ל לפקודת הסמים המסוכנים? מי נגד? מי נמנע? אוקי הוועדה אישרה וקיבלה את הודעת הסמים המסוכנים והתוספת הראשונה תשפ"ב 2021. תודה לכם, הערתם את עיננו ואנחנו נשמח כמובן גם ליצור קשר שהוא רחב יותר, אני בטוחה שנעשה את זה, אנחנו הולכים לפתוח כאן ועדה משותפת, גדולה עם דיונים ממש מעמיקים אז תודה לכם. הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:02. << סיום >>