פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדת העבודה והרווחה
18/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 395
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 11:20



סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (מ/1843) << הצח >> 
<< הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "יישום המלצות דו"ח 'מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים' בעניין מענה טיפולי למשפחות של חטופים-חללים", של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ עופר כסיף, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ גלעד קריב << הלסי >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
אפרת רייטן מרום


חברי הכנסת:
קארין אלהרר
מירב כהן
יצחק קרויזר


מוזמנים: 
	שירה אתגר
	–
	אגף משפחות, הנצחה ומורשת, משרד הביטחון

	ריקי מורד
	–
	אגף משפחות, הנצחה ומורשת, משרד הביטחון

	אושרה גדרון
	–
	ראש תחום ממשל, מינהלת החטופים, הנעדרים והשבים, משרד הביטחון

	יעל גורן חזקיה
	–
	ראש אגף ממשל וחקיקה, מינהלת החטופים, הנעדרים והשבים, משרד הביטחון

	תום עופר
	–
	משרד הביטחון

	מור ימין
	–
	משרד הביטחון

	שי סומך
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד הביטחון

	הדס גבריאל זני
	–
	עו"ד, ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

	בת חן חדד
	–
	הנהלת הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

	ענבר דוד
	–
	ראש אף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	חדווה הלביץ
	–
	רכזת שיקום ארצית, המוסד לביטוח לאומי

	יוכבד כץ
	–
	ממונה בלשכה המשפטית, שירות התעסוקה

	פנינה ברודר מנור
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, מטה משפחות החטופים

	ד"ר עינת יהנה
	–
	ראש תחום שיקום, מטה משפחות החטופים

	פרופ' חגי לוין
	–
	ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים

	יעל דרור
	–
	מתנדבת במערך הבריאות, מטה משפחות החטופים

	נעם עידן בן עזרא
	–
	אחות של צחי עידן שנחטף ונרצח בשבי חמאס והובא לקבורה בישראל

	חנה כהן
	–
	דודה של ענבר היימן ז"ל שנרצחה בשבי חמאס בעזה

	נופר בוכשטב
	–
	אחות של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל

	יואב אנגל
	–
	אבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים

	מרב סבירסקי
	–
	שני הוריה נרצחו ב-7 באוקטובר ואחיה איתי סבירסקי נחטף ונרצח בשבי החמאס וגופתו הושבה לישראל לקבורה

	אילה מצגר
	–
	כלתו של יורם מצגר שנחטף חי ונרצח בשבי חמאס וגופתו הושבה לקבורה בישראל

	עדי בשירי
	–
	סגנית מנהלת אגף לשירותים חברתיים, מועצה אזורית אשכול





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, מ/1843 << נושא >>  

<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "יישום המלצות דו"ח 'מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים' בעניין מענה טיפולי למשפחות של חטופים-חללים", של חה"כ קארין אלהרר, חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ עופר כסיף, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ גלעד קריב << נושא >>  



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלום לכל המתכנסים. אנחנו היום באים לדון בחוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים. אנחנו הולכים לעשות תיקון לחוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים מפעולות איבה. זה הנושא הראשון. 

הנושא השני זה הבקשה של חברי הכנסת קארין אלהרר ועוד חברים לדון ביישום המלצות דוח מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים בעניין מענה טיפולי למשפחות של חטופים-חללים. כך שזה אותו נושא ואנחנו מחברים את זה ביחד. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני, אם אפשר יהיה רק בבקשה לדון קודם בדיון המהיר, אני פשוט חייבת לצאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני משלב את זה. זה בסדר גמור מבחינתי, לא משנה מה. אבל הדיון הוא משותף. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן, אני יודעת שהשיתוף הוא משותף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את יודעת מה, אני אתן לך רשות דיבור ראשונה ואז תחליטי. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש. היום היום ה-529 לטבח ה-7 באוקטובר. 59 חטופים במנהרות החמאס. למיטב ידיעתנו 24 חיים. והלב שלי היום עם משפחות החטופים. 

אדוני, ביום 19 בפברואר 2025 פורסם דוח מטעם מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים והנעדרים, שהנושא שלו הוא שכול באי ודאות, בריאות משפחות החטופים החללים. פרופ' חגי לוין, ששותף בכתיבת הדוח, נמצא איתנו היום והוא יפרט על הדוח. אבל הדוח בין היתר מתאר את הקשיים המשמעותיים שעולים מההמתנה לחטופים, בדגש על החטופים החללים. 

אני יודעת שיש הצעת חוק ממשלתית ואני מברכת עליה. אבל אני חושבת שיש בה עדיין המון חוסרים. אחד הדברים הבעייתיים מאוד בעיניי היא ההפרדה בין החטופים החיים לחטופים החללים. יצירת הפרדת הזכאויות של המשפחות שלהם היא קשה מאוד. ואני רוצה להעלות כמה נקודות. 

קודם כל אני רואה צורך בהגדרת מענה רשמי וייחודי גם למשפחות חטופים החללים. למה יש את ההפרדה הזאת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את מדברת על משפחות השבים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החללים והחטופים עד לרגע זה יש להם את אותו חוק. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן. חללים ששבו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זהו, אני מבין, לדייק את זה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

האם אתם מתכוונים לתקן כך שהצעת החוק תיתן מענה לדבר הזה? כי בעיניי זה לא זבנג וגמרנו. התשומות הנפשיות שכרוכות בהמתנה, זה לא ללחוץ על כפתור בבירוקרטיה. חייבים לתת לזה מענה משמעותי. 

האם יש נוהל פנימי של דיון בין משרדי כזה שנותן מענה הוליסטי? לא ללכת משרד משרד שזה דבר שהוא סופר חשוב. הגדלת הזכאויות שמסייעות לתפקוד לאחר מכן, גם לאחים ולאחיות. לא רק להורים או בני הזוג. צריך להבין, המשפחה כולה נרתמת למאבק. אנשים באמת היו כל כולם במאבק הזה. זה שהם שבו זה לא אומר שקוברים וזהו. וממשיכים בחיים כאילו כלום לא קרה. זה דבר שצריך לתת לו בהחלט מענה. 

שיפור המנגנון של מסירת הבשורות הקשות, לפי השלבים. מה הפרוצדורה היום להודעת בשורת האיוב למשפחות? האם יש נוהל מסודר? אנחנו רואים בימי הפעימות יותר ויותר מידע שזולג. לא צריך להסביר ולהכביר במילים על כמה זה מנפץ את הלב. והאם יש איזה שהוא מענה שנוכל למנוע את עוגמת הנפש הנוספת שגם ככה קיימת עבור המשפחות. 

הצורך בשיקום ותמיכה לטווח הארוך זו עוד נקודה. אתה יודע, אדוני, הם לא עובדים. הם כל כולם באירוע. צריך לשקם אותם, תעסוקתית. וצריך לראות אותם, כמו משפחות של נפגעים במערכות, במערכות צבאיות. בעניין הזה אני מאוד הייתי מבקשת אדוני. אני יודעת שמביאים הצעה ממשלתית, אומרים זה מה יש. ואני מכירה ביכולת שלך. אפשר לתת מעל זה. בסוף נזכור, מדובר באנשים שנחטפו ממיטותיהם, חלקם יצאו חיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה שתאפשרי לעוד אנשים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

בוודאי, אני מסיימת. חלקם יצאו חיים, חזרו חללים. חלקם נחטפו חללים. והמשפחות סבלו וסובלות לאורך כל הדרך וצריך לתת מענה הולם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>  

אני מפנה. אדוני, אני מתנצלת שאני צריכה לצאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. מי מציג את הצעת החוק? אני מבקש ממציע הצעת החוק, הממשלה, מי מדברת, יעל גורן. בבקשה. 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

אם אפשר ברשותך להציג קודם את הדוח?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא. אנחנו נקשיב. 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

נעשה ונשמע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי זה נשמע את הדוחות ואת הדברים האלה. קודם את החוק, על מה מדובר. אבל חה"כ קרויזר וחה"כ דבי כהן, אני אתן לכם מיד אחרי שהיא תציג את הצעת החוק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

נעשה את זה קצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יעל גורן, בבקשה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

תודה. יעל גורן חזקיה, ראש אגף ממשל וחקיקה במינהלת החטופים. 

לצד חבריי ממשרדי הממשלה, גם כמובן משרד הביטחון, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים והאוצר, וכמובן לאחר ששמענו גם את המשפחות, את הצרכים. וככל שניתן והגענו להסכמות, אז אנחנו באמת מביאים היום את דבר החקיקה הזה, שעניינו בעצם תוספת, זה שינוי של חוק התגמולים לבני משפחת חטופים. 

אני אתחיל בשינוי שאנחנו מביאים לגבי משפחות החטופים, הגדלת המענקים עבור אחים וילדים של חטופים, בהתאמה למי שהוא הורה ולמי שאינו. תוספת למענק הרבעוני. כאשר לאחים וילדים שאינם הורים גם לילדים התוספת תהיה 4,500 שקלים לרבעון ומי שאינו הורה 3,000 שקלים לרבעון. זה היה מתוך תפיסה וראייה שאנחנו מבינים שלאור הימשכות הזמן אותם אחים וילדים, כמו שציינה חה"כ קארין אלהרר, הם שותפים מלאים למאבק. ורובם גם אינם עובדים כבר ולא מתפרנסים וכבר מיצו את כלל הזכאויות של אבטלה, אובדן הכנסה וכל מה שניסינו למצות איתם. בהיותם מנהלים גם תא משפחתי בעצמם אז זה ההגדלות שאנחנו מביאים עבורם. 

כמו כן להורים שהם גרושים, גם כאן עשינו איזה שהוא תיקון שיינתן רטרואקטיבית עבור הורים גרושים שהם מתחלקים גם עם בן/בת הזוג. להזכירכם, 90,000 שקלים לרבעון, ככל שיש בני זוג והורים מתחלקים בין בני הזוג להורים. וכאשר ההורים גרושים אז החלוקה היא מתבצעת שוב. פה בעצם השווינו את זה למה שקורה בחוק משפחות שכולות וחיילים שנספו במערכה. שהחלוקה היא בעצם ככל שיש קצבה חודשית להורים גרושים הם מקבלים כל אחד 80% מהקצבה החודשית. גם כאן עשינו את אותה התאמה. זה לגבי משפחות החטופים. 

לגבי משפחות השבים בעצם מה שהבאנו בחוק הזה גם בתיקון החקיקה הזה, ההבנה שמשפחות השבים אין להם כרגע היום שום מעמד בחוק. להזכירכם, חוק תגמולים משפחות חטופים מדבר על הזכאויות של משפחות החטופים. מרגע שהשב שב בחיים למשפחות אין מעמד בחוק. רק לשב עצמו. החוק שתיקנו פה בוועדה, חוק פדויי שבי וחטופים ששוחררו נותן זכאויות לשב עצמו, אבל לא למשפחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמה זה קצבה חודשית לפדוי שבי?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

היא מורכבת מכמה. עשינו את זה פה בוועדה. אני אחזור בקצרה: קצבת פדויי שבי היא 3,300 לחודש. פדוי השבי ששב מוכר אוטומטית כ-50% נכות פוסט טראומה שנותנת לו עוד 2,800, כמה בדיוק? זה נע בהתאמה. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

כ-5,000 שקלים כולל ההטבות. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כולל ההטבות, שזה התניידות וניידות, ועזרת הזולת. שזה יוצא משהו כמו בסך של 8,000 שקלים לחודש לצמיתות עד סוף חייו, בעזרת השם עד 120 לכולם. 

וכמובן בנוסף על זה, למשך שנה שלמה, בהחלטה של הביטוח הלאומי ובהתאמה לפדויים של כוחות הביטחון וצה"ל, פדויי השבי, אז תט"ר למשך שנה. התט"ר מושווה לשכר, בקיזוז של גמלה של הנכות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כמה הם מקבלים?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

מעבר לכך, אני לא אכנס לזכאויות נוספות. ככל שהוא מאושפז או משפחתו - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

את יכולה לחדד? הוא מקבל את התט"ר ומורידים לו, מקזזים לו מהגמלה?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

את התגמול הבסיסי של הקצבת נכות. לא את הכול. יש הרי לקצבת נכות תוספות, כמו שענבר אמרה. לא את זה. רק את הקצבה המינימלית, התגמול הבסיסי, החודשי. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

צריך להוריד?

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

התגמול בנוי, זה החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו העברנו פה בוועדה - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מה ההיגיון באמת לגעת להם?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

התט"ר לא היה במסגרת החוק. התט"ר זו החלטה של הנהלת המוסד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

התט"ר הוא בוודאי במסגרת. הוא החוק. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, הוא במסגרת החוק, אבל הוא לא בתוך פדויי שבי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מעצם זה שניתנות להם הזכויות כשל נכה 50% נכות בשל PTSD, אז מגיע להם גם את התט"ר. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כן, אבל ההחלטה לתת אותו לשנה זו החלטה שהיא מחוץ לחוק, במסגרת החלטה של הנהלת המוסד. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

הביטוח הלאומי בהחלטת מנהלה החליט, שזה היה ברור מאליו. קיבלנו החלטה סוברנית בתוך הבית שזה נכון, אחרי שעשינו את זה יחד עם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה ההחלטה?

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

שנכון לתת לחטופים ששבו עתה שנה תט"ר לצורך החלמתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תט"ר, תגידי את ראשי התיבות של זה. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

תגמול טיפול רפואי. לפי השכר של הנפגע ערב הפגיעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם הוא הרוויח 20,000 שקלים לחודש?

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

בהתאם לכך. ולא יפחת מתקנה. תקנה ליחיד ללא ילדים זה 7,300. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

ואם הוא במקרה לא עבד לפני?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אז הוא מקבל את הבסיסי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה המינימום. כמה זה המינימום? 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

7,300. ואם יש ילד זה 9,300. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

למה ללכת על המינימום? מגיע להם המקסימום לאנשים האלה. למה ללכת על המינימום?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

הם מקבלים, מי שלא עבד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רגע, רגע, אבל זה טיפול רפואי. זה טיפול, נכון? למה זה קשור לשכר?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

זה לא רק. זה לא רק מה שהוא מקבל. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

זה תגמול בגין היעדרותו מעולם העבודה. זה לא טיפול רפואי. את הטיפול הרפואי הביטוח הלאומי מממן במלואו. אנחנו נותנים תגמול הכנסה לתקופה הזאת. אם הוא עבד, בהתאם לשכר שלו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא על הטיפול הרפואי. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא על הטיפול. זהו, אני חייבת רגע להדגיש. בכל פדוי שבי גם החלטנו כהחלטה לתת במשך שלוש שנים את כל הוצאות הטיפול הרפואי. זה לא קשור להוצאות טיפול רפואי התט"ר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

רצינו לוודא שגם כשהם בשבי אז השכר - - -

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

בדיוק מה שרציתי להזכיר. אני מזכירה לכם שפה חוקקנו גם את החוק חלף שכר שכל חטוף בהיותו בשבי מקבל את שכרו ערב החטיפה. וגם אם הוא לא עבד, אז התגמול הבסיסי, כפי שענבר הציגה אותו. היה ומישהו שלפני חטיפתו לא השתכר, הוא עדיין בהיותו בשבי מקבל. וזה חוקקנו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

עכשיו ה-50%?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

סליחה, אנחנו החלטנו לפני שנה ויותר שכל משפחת חטופים מקבלת 90,000 שקלים לרבעון. שזה 30,000 שקלים לחודש. פלוס מה שהוא הרוויח לפני זה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

זה החטוף עצמו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

והילדים 21,000 לרבעון, 7,000 כפול שלוש. ולאחים, אני חשבתי שהאחים לא קיבלו. האחים קיבלו גם, 21,000 לרבעון. 

הבקשה עכשיו שאני מבין היא שגם ימשיכו את כל המענקים האלה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

הכול ממשיך. אנחנו מבקשים להעלות לאוחים וילדים, בחלוף הזמן, אנחנו מבינים שהאירוע נמשך ומתמשך ומקשה על התפקוד. אנחנו ביקשנו להגדיל את המענקים לאחים וילדים ולהורים גרושים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

של השבים. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, זה רק למשפחות החטופים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אה, שעדיין חטופים. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

עניין החוק הזה לא נוגע בשבים עצמם. יש תהליך שנעשה, אני לא אזכיר אותו פה כעת עכשיו. אבל המשפחות גם מכירות. אנחנו מנסים לתקן גם את חוק פדויי שבי. ואנחנו גם נעשה ונצליח. אבל אני רגע לא מדברת בתיקון חוק פדויי שבי. אני מדברת על החוק הזה. 

החוק הזה, אתם זוכרים שחוקקנו פה את חוק פדויי השבי וחטופים ששוחררו, המשפחות אמרו ובצדק, כמשפחות שבים אין להם מעמד בפני החוק. הם מפסיקים להיות מוכרים ברגע שהשב חוזר והם אינם מצליחים מן הסתם לחזור לשגרת חייהם מיד כאשר החטוף שב וצריכים להוות עבורו המשענת התומכת. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

גם כאשר החטוף שב בארון, דרך אגב. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

נכון, חד משמעית. אבל הם מוכרים, אני אומרת, ההבדל, אמר פה לצערי הרב פעם בציניות יזהר ליפשיץ, הוא אומר ההבדל הוא שמי ששב לא בין החיים אז המשפחה אוטומטית מוכרת כמשפחה שכולה ואז היא מקבלת את הזכאויות מתוך החוק הזה. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אחים לא מקבלים כלום. וכשאין הורים ויש רק אחים, כי ההורים נרצחו, אז זה לא עוזר בדיוק. זה לא משפחה מקבלת. הנה, אני יכולה לתת לכם במקרה פה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> 

בוודאי שיש מקרים. אבל יתום משני הורים מקבל קצבה חודשית קבועה. 

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

יתום משני הורים מקבל בדיוק כמו אלמנה. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מי מקבל כמו אלמנה?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ומה קורה אם הורה אחד נרצח?

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >> 

יתום משני הורים מקבל על היותו יתום משני הורים. אני על אח שלי, סליחה, אין כפל מבצעים פשוט. על אח שלי אני לא מקבלת על זה שהוא נרצח. נכון? וההורים שלי גם לא מקבלים עליו, כי הם נרצחו. אז מה קורה?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

את מקבלת כיתומה משני הורים. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

נכון. אבל כאחות אני לא מקבלת. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

את צודקת. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >> 

נכון, כי אחים שכולים בחוק לא מקבלים, נכון. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אבל במקרה של איתי, של אח שלי, המדינה כאילו אין לה, היא לא משלמת עליו לאף אחד, נכון? כי הוא לא נשוי, אין לו ילדים, אין לו הורים. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

בהיותו חטוף, כן. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

בהיותו חטוף, בהיותו עכשיו, אני מדברת עכשיו, חטוף נרצח שהושב לקבורה. אין. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

נכון, עכשיו לא. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אין. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תמשיכי להגיד מה את רוצה לתת בחוק הזה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לגבי משפחות השבים אנחנו נותנים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה מענק התארגנות?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אנחנו נותנים מענק התארגנות. אנחנו בעצם עושים איזה שהיא השלמה על המענק הרבעוני, בהתאמה למשפחות השבים. גם לאחים, גם לילדים וגם להורים ובני ובנות זוג. הסכום הוא בהתאמה לנקודת הזמן שבה שב החטוף, כדי לייצר שוויוניות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה כתוב לי פה 60,000 שקלים?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, 60,000 שקלים זה מה שמקבל פדוי השבי כשהוא חוזר מהשבי. זה פדוי השבי עצמו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה 60,000 או 50,000?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

50,000 ו-10,000 נוספים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יעל, זה פדוי השבי עצמו או המשפחה שלו?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, זה פדוי השבי. זה על פי החוק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה משפחתו מקבלת?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אמרתי, עכשיו זה בדיוק דבר החקיקה שאנחנו מביאים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עכשיו אנחנו מגיעים למשפחות, על זה אנחנו מדברים עכשיו. אז בבקשה, תפרטי. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כל מה שאמרתי עד עכשיו זה באמת נוגע לשב עצמו או למשפחות החטופים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז בואי נעבור למשפחות השב. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

מכניסים איזה שהיא הכרה בחוק לראשונה למשפחות השבים. אוקיי? אנחנו נותנים גם מענק התארגנות, ראשוני. שמדבר על כל המעגל המשפחתי, כמו שמוגדר בחוק תגמול למשפחות חטופים, שזה אחים, ילדים, הורים ובני ובנות זוג. וגם תחולה של סעיפים מתחום השיקום התעסוקתי, הרפואי, הנפשי. בעצם מבינים שהמשפחות הללו צריכות גם כן, אגב זה, בהיות יקיריהם בשבי הם מקבלות הרי זכאויות כמו משפחות שכולות. אז הרבה פעמים באים ואומרים משפחות, ובצדק, בזמן היותו בשבי אין להם אפילו לא מתחילים לחשוב על שיקום. לכן אמרנו למשך שנתיים מיום תחולת החוק או לצורך העניין תאריך השיבה, הם יקבלו זכאויות של שיקום. תכף אנחנו נקריא את החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא תכף, עכשיו. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אולי תתייחסי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, כי על זה אנשים רוצים לדעת, מה הם מקבלים ומה לא. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני אגיד רגע שהמענק התארגנות לכל בן משפחה של השבים, להורים ולבני זוג זה מענק שבעצם יהיה על הטווח שבין 10,000 ל-30,000, בהתאם למועד שחרור השב. אגב, זה לכל בן משפחה ששב. אם מישהו יש לו, זאת אומרת למשפחה, אז הם יקבלו את זה פעמיים. לאחים וילדים מענק שנע בין 7,000 ל-21,000 שקלים, גם בהתאם למועד שחרור השב. 

המעטפת השיקומית שתינתן: המשך זכויות - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

יעל, יש הגבלה? מגיל 18 את אומרת?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כן, זה מגיל 18. מי שמקבל זכאי למענקים, כמו המענקים. כמו המענקים בהיותם חטופים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מה עושים בני זוג פרודים, גרושים?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אותו דבר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הוא נכלל?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא אמרה קודם שנותנים 80%. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, על בני המשפחה היא מדברת. זה היה על השב. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אותו דבר, בהתאמה. אחים מתחת לגיל 18 לא זכאים למענק רבעוני, זה נכון. כי ההורים מקבלים בגינם תוספת לקצבה החודשית. בהיות החטוף בשבי הורה מקבל גם קצבה חודשית מעבר ל-90,000 שקלים לרבעון. וככל שהילד הוא מתחת לגיל 18 יש תוספת על כל ילד למענק, לקצבה החודשית. וככל שהם מעל גיל 18 אז הם מקבלים את המענק הרבעוני בעצמם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לך את המספר? כי אנשים רוצים לשמוע מספרים. את אומרת תוספת. מה שאמרת, תגידי מספר. מבלבלים אותך? אז אני מבקש. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, לא מבלבלים אותי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כל דבר שאת אומרת תוספת תגידי את המספר. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני אגיד. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בהנחה שהוא 18, אז הוא מקבל 20,000?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אתם שאלתם לפני 18 לא מקבל כלום. אז היא אומרת שכן מקבל, שאלתי כמה?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כמה ההורים האלה מקבלים בחודש?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כמה התוספת על כל ילד? אני לא זוכרת להגיד בדיוק את הסכומים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה יהיה קל אם תהיה איזה טבלה, יעל. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

יש טבלה, יש, היא קיימת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שאני קיבלתי פה מכם, אם אין לך את זה אני אז אני אקריא את זה. להורים ובני זוג מענק הנע בין 10,000 ל-30,000 בהתאם למועד שחרור השב. לאחים ולילדים מענק הנע בין 7,000 ל-21,000. כשאת אומרת פה ילדים, זה כולל ילדים מתחת לגיל 18. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

ילדים מעל גיל 18 ואחים מעל גיל 18 יקבלו את התוספת. שאל יואב, ובצדק, מה קורה עם ילדים מתחת לגיל 18. אז אמרנו, הילדים, ככל שהחטוף עדיין חטוף ההורים מקבלים תוספת לקצבה החודשית בגין כל ילד שמתחת לגיל 18. כמו משפחה שכולה. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

מתי מביאים משהו אחרי שהוא שב? בתקופה שאחרי שהוא שב. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אז מה עם האחים אחרי שהוא שב?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני אומרת, בהקשר הזה, האחים מתחת לגיל 18 לא מקבלים. וההורים מקבלים את המענק הרבעוני בלבד. לא מקבלים עוד קצבה חודשית לצורך העניין. ואז אין גילום של באמת ילדים מתחת לגיל 18. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל הזכאויות של האחים, לאחר שהוא שב? לא בכסף, אלא בטיפול?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

זה מה שאני אומרת, תנו לי, אני אמשיך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תן לה. יש הרבה טיפולים ושיקום סוציאלי ותעסוקתי. תנו לה לדבר. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני רק חייבת להגיד משהו, למרות שזה באמת לא מנומס לקטוע וכו' והדברים האלה נורא חשובים. אבל אני פשוט יושבת ואני רואה כאן את כל החברים של אביתר, נכון? שעכשיו, עכשיו הוא עוד לא שב. אנחנו דואגים כבר למי ששב ולמשפחות שלהם, אבל הוא עדיין נמצא שם פשוט בעזה, עכשיו. ואני רואה את כל ההתגייסות המדהימה של החבר'ה הצעירים האלה של החבר שלהם, שנמצא עכשיו בעזה. 

קודם כל אני רוצה לחזק את ידיכם, שאתם באים ונלחמים עבור החבר שלכם ונמצאים כאן. זה קורע לנו את הלב. וצריך להתייחס לאנשים שנמצאים עכשיו שם. פשוט זה לראות את החבר'ה האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חשוב מאוד שאמרת את זה. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אבל מה שבאמת - - - שברגעים אלה חזרו ללחימה. חזרו ללחימה. ולחזור ללחימה זה כמו להגיד אנחנו מקריבים אותם למותם. ואני אגיד את זה, בתור הדגל האדום שאני, שאחי נרצח כתוצאה ישירה ועקיפה של הלחץ הצבאי, שזה בדיוק מה שקורה לחימה. 

לחץ צבאי הורג חטופים. לחץ צבאי מסכן חטופים ולחץ צבאי הרג חטופים. וזו הבחירה כרגע של הממשלה. והאמת היא שאני גם יושבת פה, שמצד אחד זה דיון חשוב שהוא גם בעדנו. ומצד שני, אני לא יכולה להאמין שכרגע הכנסת מתנהלת כאילו הכול תקין, כאשר פה מתקבלות החלטות, פה, כי האנשים והקבינט יוצא מפה. שכרגע חזרו להילחם וזה נטו אומר להקריב אותם למותם. במקום להגיע כבר לסיום המלחמה, למצוא את הדרך להגיע למשא ומתן. להגיע לסיום המלחמה, להחזיר את כולם. 

כרגע הכול כאן אינטרסים פנימיים ואנחנו יושבים ומדרים כאילו הכול בסדר ותקין ומנסים שהדברים יהיו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו יושבים פה ומדברים על הדברים איך לעזור לאנשים השבים. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

זה נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בואו, תאפשרו לנו את זה. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

וזה קשה מאוד. אני אומרת לך, זה קשה מאוד מאוד להיות פה כרגע. זה קורע את הלב. כי במקום הזה, במשכן הזה, מי שיוצא מפה, מקבל כרגע החלטות שגוזרות גורלות. ויש שם אנשים בחיים שצריך להציל ויש שם אנשים חללים שלא בחיים וגם הלחימה כרגע משבשת את האפשרות להחזיר את הגופות, כל מי שלא בחיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אני מבין, מקבל. אני רוצה להמשיך לעשות מה שאנחנו יכולים באמצעים הקטנים שיש לוועדת העבודה והרווחה. אז בבקשה יעל. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני מודה שהבוקר חשבתי על איך ננהל את הדיון הזה והיה לי כמובן לא פשוט. אבל כמו שאמרת, אנחנו ננסה לעשות מה שאנחנו יכולים. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

עם אתנחתות לנשימות. אנחנו פה בשביל זה. קשה לכולנו. אנחנו יושבים פה אולי, זה מלא כיסאות נראה, אבל אין לנו אוויר לנשימה. ואחרי לילה לבן מאוד מאוד שמזכיר את ה-1 בדצמבר 2023. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תצטרכי להתרכז. אני מתנצל. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

נשתדל. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לא, זה בסדר. אני אתן לאושרה להציג את כל המעטפת השיקומית שעליה החלטנו, כמובן לאור המגבלות הקיימות, לתת למשפחות הללו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אושרה גדרון, ראש תחום ממשל, מינהלת החטופים. 

מעבר למענקים בעצם יש מעטפת שיקומית שכוללת טיפול נפשי למשך שנתיים לכל בני המשפחה: הורה, בן זוג, ילד ואחים. למשך שנתיים לימוד של תואר ראשון או הכשרה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבין מעצמי שאם מישהו זקוק לטיפול בהמשך מבחינה רפואית אז זה לא נפסק אחרי שנתיים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה המעטפת השיקומית כרגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את מדברת על המעטפת, גם אם הוא רגיל?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

לא, לא לשב, למשפחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מדבר על המשפחה. אבל אם יש בן משפחה, קיבל טראומה או פוסט טראומה אז זה לא נפסק אחרי שנתיים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

טיפול נפשי הוא לא מפסיק. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הוא בלי הגבלת זמן. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה תלוי במצבו, ברור. אבל המעטפת השיקומית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הדגשתי את זה, חה"כ קרויזר. היא מדברת על השנתיים הראשונות לכל אחד. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ממתי? מיום החטיפה?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

סליחה, אני אדייק. הטיפול הנפשי הוא לשנתיים, למשפחות השבים. אלא אם כן הוא כעצמו הוכר כנפגע איבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יעל, האם את מתכוונת לשבים חללים או לשבים שבים?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

לשבים חללים יש - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, אבל מה מקבלים האחים של השבים ששבו כחללים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

על זה נדבר בהמשך, כי יש לזה, זה סעיף נפרד. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

כל העניין של הטיפול במשפחות החללים זה דבר - - -

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

חבר'ה, משפחות החללים הם מוכרים כמשפחות חללים. הם לא משפחות - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

ברור, כי זה חוק אחר. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

ועל כן הם מקבלים מחוק אחר. ולאחים שכולים יש את האופציה לטיפול. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אני מבקשת, אדוני היו"ר, להרים דגל בעניין הזה לדיון מאוחר שיהיה, אפרופו מה שמדברים כאן. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני חושבת שאם תתנו לנו להסביר עד הסוף יהיה יותר קל.

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

זה דבר שחוזר על עצמו. רק שנייה, ברשותכם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לגבי מה?

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

רק להרים דגל לדיון, שבעיניי הוא מאוד חשוב, אפרופו משפחות, המשפחות. הסיטואציה שבה היו כל כך הרבה סוגים של משפחות שנפגעו ומשפחות שבהן גם המעגל הראשון כולו נרצח. ואז למעשה יש מעגל שני. אני יודעת שדנתם בזה במהלך התקופה. אבל פנו אליי באופן אישי, ואני בטוחה שאני לא הח"כית היחידה, מהמעגל השני, כמו בני דודים, שנאלצו למכור את הבית במהלך השנה. והתגייסו כולם כמתנדבים כדי לעזור. ולמעשה הם לא נמצאים בתוך הסטטוס שבו המדינה אומרת אני מכירה בכם. 

זה לא כל כך הרבה, זו רשימה סגורה בסופו של דבר. שזה לא משהו שהוא. אני יודעת שזה פותח לכם פתח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל שוב, תזכירי לנו כאשר יגיע המועד. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני אגיד איפה יש פה איזה שהוא חשש. כי בסוף מהוועדה הזאת, יושב-הראש, יצאו שלושה חוקים מאוד חשובים. יצא חלף שכר, יצאו המענקים ותגמולים למשפחות והתיקון לחוק פדויי שבי. החקיקה הזאת, גם כשהיא חוקקה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יצאו עוד כמה חוקים למפונים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא. אני מדבר רגע על הנושא הספציפי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי תשתתף יותר בדיון אז תראה שיש עוד. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני יודע שיושב-הראש עוסק בהרבה נושאים חשובים. דיברתי על שלושת החוקים הרלוונטיים לדיון הנוכחי. בשלושת החוקים האלה, גם כשהם חוקקו, ידענו שהם יידרשו תיקון. והתאמות, בטח ליום החקיקה ובוודאי לאחר כבר מספר רב של חודשים. יש עדיין מעגלים גם בחקיקה הזאת שעוד לא הצלחנו לפרוץ ולתת מענה ועכשיו החוק הזה מגיע ונותן כביכול מענה למסגרת, אני קורא לזה המעגל השני של האחים ובני המשפחה של השבים. ועדיין יש כאן איזה שהם עננים של חוסר ודאות שאנחנו לא נימצא עוד מספר חודשים, שנקווה כמו כולנו, שכבר כולם יחזרו. אבל עדיין נצטרך לעשות תיקוני חקיקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז כדאי יהיה להתייחס שוב - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לכן אני אומר, במקום שנבצע טלאי על טלאי. אני אתן דוגמה, אם הטיפול הרפואי אז הגבלנו אותו בהוראת שעה לשלוש שנים, ברור לכולנו שהוא צריך להיות פתוח לכולם. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אבל אתם מערבבים. אנחנו מטעים, כי אתה מערבב עכשיו חוק שהוא לא בחוק. אנחנו נדון גם בזה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה לא מערבב. כי בסוף אנחנו רואים שיש כאן סיטואציה של משפחה - - -

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אתה מדבר על פדוי השבי עצמו, אנחנו מדברים כרגע על המשפחות. יש הבדל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חה"כ קרויזר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל אנחנו נפסיד - - - מורכבים של חטוף שנרצח, של חטוף שחזר חי. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

יש כוונות להאריך גם את זה, אבל זה על פדוי שבי עצמו ולא לשם כך התכנסנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יעל, אני מציע, היות ומוח האדם הוא מוגבל, אם אתם לא תהיו מרוכזים בחוק שלכם, אנחנו כולנו לא נבין מה אתם רוצים לעשות עכשיו. מה שקרויזר אמר זה מאוד חשוב ומה שחה"כ רייטן אמרה זה חשוב. אבל זה אחר כך. בואו נשמע מה עכשיו אתם הולכים להציע. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לשנתיים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אז אני מתייחסת למשפחות השבים, שזה בעצם ילדים, בני זוג, אחים והורים. אז טיפול נפשי למשך שנתיים אוטומטית. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

מה הרציונל לשנתיים בלבד?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

המעטפת השיקומית ניתנת לשנתיים, כל המעטפת השיקומית. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

אבל הורים ובני זוג גם ככה יש להם, גם נפש אחת, אז מה זה רלוונטי? לא, אז זה לא רלוונטי פה. רק אחים לא. לילדים יש. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

האם זה מבוסס על רציונל טיפולי שאתם באים או יש איזה שהוא מסד של גורמים מקצועיים שאומרים שנתיים זה מספיק?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שהסבירו לי שהשנתיים כל אחד צריך טיפול. אחרי שנתיים יש כאלה שצריכים המשך טיפול ויש כשאלה שלא צריכים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אז יש אופציה?

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

עד שהם לא פה אנחנו עוד לא יכולים להתחיל לטפל. יש לנו עוד 59 חטופים בשבי, ועד שלא כולם פה אנחנו לא יכולים להתחיל לטפל. גם מי ששב לקבורה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מה קורה שהיו פה שבים שהגיעו לפני שבועיים. נניח שהמשפחה התחילה. עכשיו כשהם באים הם באים בסיטואציה אחרת. אולי נשאר להם חמישה-שישה חודשים? אז מה השנתיים האלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היועצת המשפטית, תגידי, מתי באמת מתחילים? מתחילים מאז שהוא שב, נכון?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >> 

המשפחה יכולה לבחור או לקבל החזר או מהרגע שמתחיל החוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את שומעת, ביטון? האזרח יוכל לבחור בין תחולת החוק הכללית לבין ממתי שהוא שב. היא יכולה לבחור. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו מדברים על המשפחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

המשפחה תוכל לבחור. זה מה שאמרת לי? אוקיי. תמשיכי. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

אולי צריך גם איזה שהיא חוות דעת? סתם אני מציעה לדיון, כי אולי זה חשוב לשמוע מוות דעת מקצועית למה שנתיים?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אני אגיד שזה היה באמת בדיון בין משרדי וזו ההמלצה. 

חשוב גם לציין שאם מישהו עדיין לא שב, אז למשפחתו כמובן יש זכאות לטיפולים. לכן זה לא, זה מעין - - -

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

לא דיברתי על החטופים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

בעצם מה שאנחנו עושים אנחנו בעצם כאילו ממשיכים את אותה מעטפת למשפחות השבים, לא בדיוק את כולה, אבל את חלקה בעצם לקחנו ובעצם עשינו המשך טבעי. כי יש כאלו שהם כבר התחילו טיפול ורוצים להמשיך אותו. אז אפשר להכיר בזה רטרואקטיבית. נגיד משפחות ששבו לפני שנה פלוס והתחילו ורוצים לקבל החזרים רטרואקטיבית אם הם לא קיבלו, על אף שביטוח לאומי וגם משרד הביטחון המשיך את הטיפולים. ברגע שהשב שב, גם אם הוא שב אחרי חודשיים, לא הפסיקו באבחה את הטיפולים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

וזה רלוונטי רק לשבים חיים? כלומר שבים חללים? 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כאמור, שבים חללים זכאים על פי חוק משפחות שכולות, לגבי חלק מהדברים. 

 << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >>  

ומה לגבי האחים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הסיטואציה פה זה שונה, זה לא חלל, זה בסיטואציה שהוא היה בתחילה חטוף ונרצח שם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, תמשיכי ברשימה, כי אנחנו לא שמענו את הרשימה כולה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרת טיפולים רפואיים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אחרי טיפול נפשי יש בעצם גם לימודים של תואר ראשון או הכשרה מקצועית, שזה בעצם זכאות למימון מלא של התואר ויש הרחבה בעצם גם לאחים וילדים כאן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כתוב פה לכל בני המשפחה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן, כן. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

כן. וזאת הרחבה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

מעבר לזה יש שיקום תעסוקתי, שזה בעצם הלוואות גם לעסק ראשון וגם לעסק קיים. ומענק חד פעמי לרכב לעסק. הטבות רפואיות שזה הסעיף בעצם האחרון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את מדברת על הלוואות לעסקים של 100,000 שקלים הלוואה?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תגידי את זה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מה זה הלוואה? באיזה החזר. זה מענק? מה זה?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

יש הלוואות לעסק ראשון ולעסק שקיים. את יודעת להגיד את הפורמט?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

המספרים אצלי, את רוצה שאני אגיד?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

לא, אני יכולה להגיד את המספרים. ההלוואות הן בין 18,000 ל-100,000 שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. והלוואה לעסק קיים?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

הלוואה לעסק קיים בין 11,000 ל-20,000 שקלים. זה תלוי אם זה הורה או בן זוג ולפי זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ומענק חד פעמי לרכב מסחרי אמרת. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן. כ-60,000 שקלים. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

ואחים שהיו עצמאיים? 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה בהתאם למשפחות שכולות, זה בעצם להורים ובני זוג. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

אז אחים ממשיכים לספוג את האירוע. אולי נפתח סוגריים ונדבר על אחים? כדי להסביר את הפגיעה שלנו בתוך האירוע הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו רק נשלים את מה שמקבלים כן ואחר כך נדבר על מה שעוד לא. תמשיכי הלאה. הטבות רפואיות. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

אז הסעיף האחרון זה הטבות רפואיות. זה בעצם בעיקר לבני זוג והורים, רוב הזכויות. אלה טיפולי שיניים, התייעצות עם מומחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם כותבים פה שגם ילד עד 18 יקבל החזר. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

רק בשיניים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

4,000 שקלים טיפולי שיניים. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ומה זה מימון תרופות?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

החזרים של מימון תרופות. זה בעצם במקביל לחוק משפחות שכולות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את רוצה להקריא את כל הרשימה?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן, אני יכולה להקריא. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

לפני, אני רוצה לשאול שאלה. הדיון הזה יעסוק גם במשפחות של חללים או שזה רק השבים? שאני אדע פשוט אם לחכות. יש גם את פרופ' חגי לוין ואת ד"ר יהנה שבאו לזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את מדברת על חללים שבים? 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

לא, החטופים שיודעים שהם חללים ועוד לא שבו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החטופים הם חטופים גם אם הם חללים ועוד לא שבו. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

לא. זה תנאים אחרים אני הבנתי. זה דברים שונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בזמן שהם שם? עד כמה שאני מבין חללים וחיים זה אותו דבר בזמן שהם שם. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

לא, אני מדברת על השבים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

על השבים. אז אני ביקשתי עכשיו לגמור ממש עוד דף אחד את מה שמקבלים השבים ואחרי זה נעבור לשאלה שלך. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, תמשיכי. מימון תרופות, התייעצות עם מומחה. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

מימון תרופות, מימון התייעצות עם מומחה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה הוצאות נסיעה לטיפול רפואי? 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כדי להגיע לטיפול רפואי בעצם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנשים שגרים במרחק מהרופא המתאים? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

וזה בלי הגבלת זמן בעצם, אושרה?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

לא, זה לשנתיים. כל השירותים לשנתיים. 

 << אורח >> עדי בשירי: << אורח >>  

לא, זה בהגבלה של סכום. זה בהגבלה של זמנים. צריך לדייק רגע את התוספות. גם העניין של החזר טיפול רפואי, המטפלים צריכים לעמוד בקריטריונים של ביטוח לאומי. סליחה, התפרצתי לדיון. עדי בשירי, סגנית במועצה אזורית אשכול. 

אני אומרת, אני מברכת רגע על ההרחבה, אבל יש כאן שלושה עניינים שגם בתוך הסעיפים שמתרחבים בתוך התנאים עצמם יש מורכבויות שאם כבר פותחים אותם רגע להרחבה, אז בואו נגמיש אותם, שמשפחות יוכלו להשתמש בהם. נסיעות לטיפולים רפואיים, ככל שידוע לי, עד 2,000 שקלים. זה סכומים שמי שגר במועצה אזורית אשכול זה לא רלוונטי. מונית חד פעמית במקרה הטוב, בטח לא הלוך וחזור. 

אז בתוך המרחבים האלה צריך להבין את רוחב היריעה. דיברתם כאן על משפחות, גם נגיד על אחים ועל משפחות שהוכרו כנפגעות פעולות איבה. רוחב היריעה לצערנו מאוד גדול. יש הרבה משפחות שלא היו בתוך האירוע ולא הוכרו. השאלה אם אנחנו מדברים גם עליהם ועל ההחרגה שלהם בתוך זה. לכן אני אומרת בעניין הזה גם על המענה הרגשי. אנחנו יודעים להגיד שנתיים כשאנחנו שנה וחמישה חודשים בתוך אירוע, אי אפשר להגיד טווח של שנתיים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

האירוע עוד קורה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הם מדברים שנתיים אחרי ה-7 באוקטובר. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

נכון, אבל האירוע עוד מתמשך. כבר עברה שנה וחצי. 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

הוא מגיע מחוק אחר. 

 << אורח >> עדי בשירי: << אורח >>  

כן, אבל אנחנו מסתכלים על משפחות - - -

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני אגיד לך, זה מה שאמרתי, יושב-הראש, בהתחלה. אני אומר רגע משהו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אתה מפריע להם ברצף של הדיון. אני לא יודע למה אתה עושה את זה. אתה יודע שהציבור מבקש לדעת מה מקבלים, כדי שיוכלו לטעון על מה שלא מקבלים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

נכון, אבל זה תפסת מרובה לא תפסת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אתה הולך כל הזמן לפינות ולא נותן להם להשלים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בוא ניתן להם לסיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי תדברו ברצף, אל תתייחסו להפרעות. 

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >>  

אולי אני אבהיר איזה שהוא משהו עקרוני?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני רוצה לגמור את הרשימה קודם. אה, את ממשרד הביטחון?

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> ריקי מורד: << אורח >>  

שמי ריקי מורד, סגנית ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת. קודם כל, אני מסתכלת עליכם ואני לא חושבת שיש מילים בשפה אנושית כלשהי שיכולות לתאר את מה שהחטופים עוברים, את מה שהמשפחות עוברות. ואני כבר מתנצלת מראש אם אני אשתמש באיזה שהיא מילה שבסופו של דבר תפגע באופן כזה או אחר. התנצלותי. 

הרעיון המסדר של כל הדבר הזה הייתה דאגה גם של מינהלת החטופים וגם של משרדי הממשלה שהנה באים, מגיעים שבים, מגיעים שורדי שבי, והמעמד של המשפחות נפסק. וזה הדאיג מאוד את כולנו. אמרנו שחייבים לעשות את הכול. כשאני מחזירה אותנו לפני שנה וחצי, הכנסת כולם, גם משרדים ממשלתיים, מיהרו לתת מעטפת למשפחות של החטופים ומי ידע, קיווינו שתוך שבועיים שלושה, מקסימום חודש, כולם יחזרו. ועוד אמרנו מענקים והלוואי ולא נגיע בכלל לרבעון השני. אבל ככה בנינו את החוק. הלכנו לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה ואמרנו שהסיוע הכולל יכלול גם את המענקים הרבעוניים וגם את החוק שתפסנו אותו כהכי נדיב בנושא הרווחה ואת זה החלנו.

הדאגה החלה כאשר ראינו שהחטופים חוזרים והבנו שבעצם אין מעמד למשפחות. אין מעמד משלהן. ואז התחילה העבודה הממשלתית, כמו שיעל תיארה, עם המינהלת ובעצם התוספות הם הארכה של האמצעים שיכולים סייע. המילה שיקום גדולה. אבל יכולים לסייע להתמודדות של המשפחות אחרי השיבה של שורדי השבי. אחרי השיבה של החטופים. זה הרעיון המסדר בגדול. 

בעצם אין פה איזה שהיא המצאה של משהו. הזכאות בנושאים האלה שהארכנו, שעמדה להם לפני כן, ממשיכה לעוד שנתיים ולמי שהיה זכאי והיו אפילו הרחבות. כי בנושא של לימודים, במשפחות שכולות, אחים שכולים זכאים למשהו יותר מצומצם. והרחבנו את זה. אחים שכולים על פי התוספת זכאים ללימודים לתואר אקדמי אפילו. גם אם הם יתחילו אותו בחודש ה-24. הם יקבלו את כל התואר. האחים של שורדי השבי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את רוצה להמשיך? 

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה מקביל בעצם לחוק משפחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

סעיף 2?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה משפחות החטופים שדיברנו עליהם קודם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה דיברנו כבר?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

כן, כבר דיברנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה הסכמות לחוק, אחים וחיילים?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

זה אחרי זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי זה? מתי?

 << אורח >> אושרה גדרון: << אורח >>  

נדון ואז נדבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר. אז עכשיו בבקשה, נפתח את הדיון. חה"כ ביטון, רצית להגיד משהו קצר? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן אדוני. אז באמת הבוקר התעוררנו קצת לבוקר מטלטל. 529 ימים, 59 חטופים. שיחות טלפון מהבוקר שהבית רועד, ששומעים את הפיצוצים, שאנשים לא ישנים, לפחות מי שקרוב אליי, כי אני נשארתי כאן בירושלים אמש בגלל החקיקה שלנו. אני באמת מתפללת שהחטופים שנותרו חיים, חלילה לא יקרה להם משהו ממה שקורה עכשיו שם. ובאמת צריך לעצור את הכול ולהשיב אותם. 

בנוגע לדיון, אני חושבת שיש לי קצת, לא נוח לי עם זה שאנחנו מתייחסים לחללים ששבים כחללים של מלחמה. ולא חלילה שכבודם או שאני עושה איפה ואיפה. אבל אני חושבת שאותן משפחות שעברו, שילדיהם, הוריהם נחטפו וחלקם היו חיים וחוזרים כחללים, הנתק הזה שמשנה או מבדיל בינם לבין השבים החיים יוצר אצלי בעיה. משום שזה לא המקרים שאנחנו מכירים. ויש סיטואציות שהמשפחות כאן בעצם עברו חוויה מאוד קשה. עוד פעם, כמובן שליבי עם החללים החיילים, אבל כאשר מישהו יוצא למלחמה אתה יודע שבמלחמה יש גם את הסיכוי. אבל כאשר מישהו נחטף והיה שבוי ועינו אותו או חטפו את הגופה. המשפחות האלה עברו טלטלה שהיא טלטלה שבאמת צריכים להתייחס אליהם כמו השבים החיים, לפחות לפרק זמן מסוים. אי אפשר להפוך אותם כאילו לא היה אירוע מקדים שהוא רועש. האבדה היא אבדה, בסוף זה הרועש. 

דבר נוסף שכן אני אחזק את דברי חברתי אפרת וגם אליי פנו משפחות, בני דודים, משפחות שישבו כאן, שעזבו הכול, משום שההורים והאחים לא היו מסוגלים לעשות את המלחמות האלה להשבת החטופים. ואדוני פגש לא מעט מהם, שהם יושבים כאן ועוזבים מקומות עבודה. אני חושבת שגם להם צריך לתת מקום. 

הנושא הנפשי והרגשי בהחלט צריך לקבל הרבה יותר התייחסות. שנתיים, אני יכולה להגיד לאדוני, אנחנו כבר שנה וחצי עוד מעט. ואני בעצמי מקבלת שיחות ואני לא הייתי חטופה ולא כלום. ואנחנו כבר שנה וזה לא פתר עוד שום בעיה, נהפוך הוא. ובטח המלחמה הזו שעכשיו קורית, הבתים והרעשים האלה לא תורמים, אז קל וחומר מי שעבר את הטראומה הקשה הזו שיש לשקול את הנושא. 

חשוב שיהיו גם קריטריונים מאוד ברורים, כדי למנוע את אי הוודאות. אולי הייתי חושבת אפילו על גוף מתאם שיוכל להכליל. כי האירוע כאן הוא שונה לחלוטין. מדינת ישראל לא חוותה את זה, זה משהו חדש. 

דבר נוסף שהייתי רוצה להתייחס, אולי מהמקום שהייתי גם עורכת דין. חלק מהטענות שאני שומעת ממשפחות, את הנושא של שכר טרחה, שצריך גם לחשוב שזה לא יהיה איזה שהוא נטל על המשפחות האלה. כי הרבה משפחות לא יודעות איך לממש את הזכויות שלהן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה נושא מאוד חשוב. חה"כ ביטון פגש אותי קודם ואמר - - -

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

המשפחות זכאיות לסיוע משפטי חינם. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אז חשוב לדעת שיש ליווי. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

הסיוע המשפטי יושב פה והוא יוכל להתייחס. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני מברכת על זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חה"כ קרויזר, בקצרה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני אשתדל להיות בקצרה, כי גם העברתי חלק ממה שרציתי להגיד מקודם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שאמרת כבר אמרת, תמשיך. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כבר אמרתי. אני מברך על מה שנעשה ועל מה שנדרש לעשות. אבל יש גם בחקיקה הזאת, ואני אמנם חדש בכנסת, אבל מההבנה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמה זמן זה חדש?

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אני יודעת שאני עושה משהו, קרויזר אני מצטערת. אני יודעת לדעת שזה לא לפי החוקים. לצערי שום דבר בכנסת ישראל לא מתנהל לפי החוקים כרגע. אני חושבת שהכי אבסורד זה שאני יושבת פה, אנחנו יושבים פה, אתם מדברים עלינו בנוכחותנו. זה הזיה לגמרי. לפחות אולי תשאלו קודם כל אותנו, שאנחנו נדבר. תשמעו את הקול שלנו. כל אחד מאתנו יכול לספק לכם דוגמאות אין ספור לכל דבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע, רגע, אנחנו נשמע אתכם. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

כן, אבל נשמע לי שזה אבסורד. לשמוע את דבי מדברת עליי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תני רק לחה"כ קרויזר להשלים את דבריו. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

זה באמת, הכול עקום פה. אבל אני חייבת להגיד את השורה התחתונה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו לא מדברים עליכם, אנחנו מדברים ממה שאנחנו רואים וברור שזה הקול שלכם, כי אתם אלה שצריכים להעלות את הקשיים. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

השורה התחתונה אבל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חה"כ קרויזר, סיימת?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא. אבל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תמשיך. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

שנייה, רק תני לו והוא ייתן לך מסודר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את תקבלי זכות דיבור. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

כן דבי, כי אנחנו לא בעולם מסודר. זה בדיוק העניין, אנחנו לא בעולם מסודר. העולם המסודר נגמר מזמן. שום דבר לא מסודר. כנסת ישראל מתקיימת עדיין 17 חודשים, הכול כרגיל, כאילו שום דבר. מעבירים חוקים. ובמקרה הזה, נכון, זה חוק חשוב, חשוב שהוא יהיה כמו שצריך. אבל הכול מתנהל כרגיל וברגעים אלה חזרו להילחם. חזרו להילחם ולהקריב חטופים למותם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חה"כ קרויזר. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

והפעילות התקינה ממשיכה בכל הוועדות, הכול כאילו תקין. אז אנחנו יושבים פה קרועים. אני באתי עם חולצה אדומה, כי אני דגל אדום. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אני לא רוצה להתפרץ לה לדברים. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

לצורך העניין, אני דגל אדום כדי שעוד חטופים לא יירצחו שם. כי כרגע חזרו להילחם. אז גם אם לא יפציצו את החטופים, הם עלולים להירצח כתוצאה מזה שהפציצו מישהו אחר, כי אנחנו יודעים את זה בדיוק. אז תוך כדי לשבת זה נורא קשה. אמרנו שנצטרך הפסקות מידי פעם, כי נורא קשה לנהל דיון כביכול תקין ברגעים האלה בתוך הכנסת של ישראל, שמתוכה כרגע יוצא הקבינט, יוצאת הממשלה, יוצא הקבינט, ואלו ההחלטות שהתקבלו היום בלילה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אנחנו רוצים לעשות דברים מעשיים. בבקשה, חה"כ קרויזר, תמשיך בדבריך ונמשיך הלאה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הרב אייכלר, חשוב לי לציין שמרב כבר קורע, ואחיה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אתמול הכרזתי את שמה, כבר לא היית פה. את היית ברשימה, רציתי שתדברי, אבל לא היית פה. אני לא בא בטענה, אני רק אומר שאני רוצה להתקדם בדיון, אני רוצה לקדם את החוק. 

 << אורח >> אילה מצגר: << אורח >>  

הרב אייכלר, אני לא רוצה להפריע הרבה. אבל גם להחליט שעוצרים את המלחמה ומתיישבים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה לא קשור לחוק הזה. 

 << אורח >> אילה מצגר: << אורח >>  

לא משנה, אני אומרת - - -

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

זה ממש קשור, זה ממש קשור. 

 << אורח >> אילה מצגר: << אורח >>  

אתה יושב בכנסת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

החוק הזה לא יעבור. ואם החוק לא יעבור, המשפחות לא יקבלו את הכסף. 

 << אורח >> אילה מצגר: << אורח >>  

אני לא רוצה להפריע, אנחנו באמת קרועים בנושא הזה. אבל כרגע, ברגעים אלו ממש אנחנו נכנסים למלחמה. נכנסנו כבר למלחמה שהורגת את החטופים והורגת את חיילי צה"ל. זהו. ויש אלטרנטיבה. יש אלטרנטיבה, איפה מדינת ישראל, ממשלת ישראל, שתגיד אני אשב ואני אשפר את האלטרנטיבה, אבל אני אלך עליה. בינתיים אנחנו מעדיפים להקריב. ונדבר עוד הרבה שנים על פיצויים וטיפולים למשפחות נפגעים. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

העניין הוא שהאירוע לא ייגמר עד שהוא ייגמר. ועד אז תצטרכו לשלם המון פיצויים. זה לא ייגמר בשנתיים. אתם צריכים להתחיל לספור את השנתיים מהיום שהמלחמה תסתיים. אני, איתי נרצח ב-13 בינואר. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

איך את יודעת? 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

איך אני יודעת?

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

למה לא ב-14?

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

לא, אני יודעת, לצערי אני יודעת. אבל אנחנו יודעים המון דברים, כי יש לנו עדות מלאה עד הדקה האחרונה, בלי לדעת בדיוק מה קרה - - -

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

אנחנו לא יודעים מתי צחי נרצח. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אבל חכי, בסדר, במקרה שלי אני יודעת מתי הוא נרצח. הוא הובא לקבורה לפני שלושה חודשים. האם התחלתי את חיי? מישהו משלם לי על זה שאני פה כרגע? לא. אבל זה הדבר היחידי שאני יכולה לעשות בחיים כדי לנסות לתקן את המקום הנוראי הזה שמקריב חטופים כרגע. זה הדבר היחידי שאני יכולה לעשות כדי לנשום. 

אז מתי נתחיל לספור את שלב השיקום של חיי? באיזה שלב? כביכול היה צריך אולי מאז שכבר חלטו את המוות שלו? או מאז שקברו אותו? מתי יתחילו לספור את זה? יתחילו לספור את זה כאשר תסתיים המלחמה אחרי שכולם יחזרו. ואז תתחילו לחסוך כסף אולי גם, זה חלק מהעניין. כאשר כולם יחזרו, אחרי שתסתיים המלחמה, אז יהיה אפשר להתחיל איזה שהוא תהליך של שיקום. תחשבו כלכלית כמה זה היה משתלם לכם כלכלית. כי בינתיים הכול רק יימשך. אז עכשיו יגבילו את זה לשנתיים, אחר כך תגלו שצריך לחמש שנים. למה מישהו יכול להשתקם? תוחמים לי את זמן השיקום כרגע?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

זה לא נוגע אלייך. חשוב לי להסביר את הרציונל. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

תתחילו לספור. לא, אני יודעת שזה לא הכוונה, אני מסבירה אבל פה למה כרגע הדרך היחידה היא קודם כל להגיע לסיום המלחמה אחרי שיחזירו את כולם. ואז נוכל להתחיל את שלב השיקום. שלב הדברים, פשוט תבינו שזה תהליך מתגלגל, כי כל עוד זה לא יסתיים אנחנו שוב ושוב נהיה בדיונים האלה. כי תבינו שאי אפשר להשתקם ואי אפשר להתחיל. מה, אני יכולה להתחיל לימודים עכשיו? אני יכולה להתחיל לימודים באיזה שהוא שלב או באיזה שהיא עבודה חדשה? אף אחד לא עובד אצלנו. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

הטריגר של אתמול והיום בבוקר, זאת אני. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

כולנו. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

הוא לא מאפשר, גם אם צחי חזר הביתה בארון. יצא על הרגליים, ונרצח שם, אין אפשרות להמשיך או להתחיל להשתקם או להתחיל להתאבל. לא נדבר על האבל של מעיין, שנרצחה לו בידיים ב-7 באוקטובר וראינו את הכול בטלוויזיה. בפייסבוק. להמשיך? איך אתם רוצים שנשתקם? שנתיים? שנתיים ממה? צחי חזר ולי אין אפילו דקה אחת של רוגע. שאפשר לשבת ולהבין מהו השכול שלי. אבל בינתיים אני מבינה שכאחות אני בכלל לא נחשבת. 

האם חמאס בחר את מי הוא חוטף לפי גילאים? מתי יבינו פה שכל האירוע הזה הוא משהו שלא היה ומדינת ישראל צריכה לצאת מהמקום שהיא נמצאת בו ולהתחיל להבין שהאירוע הזה מיוחד לכשעצמו. וצריך לחקיקה מיוחדת לכשעצמה. וצריך להכיר במשפחות כתא משפחתי ולהפסיק להבדיל ולהפריד בינינו ולהבדיל בינינו. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

משפחה משפחה, לפי הסיפור שלה. 

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

וכל תא משפחתי הוא שונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נופר בוכשטב נמצאת פה?

 << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >>  

בטח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי זאת נופר? דברי בבקשה. 

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >>  

אז אני אשתף קצת את הסיפור שלי בתוך ה-529 ימים. לפני ה-7 באוקטובר הייתי נופר, בת של אורן ואסתר, אחות של יובל ויגב. סטודנטית לדוקטורט. חייתי חיים רגילים. הלכתי ללימודים, נפגשתי עם חברים, עשיתי כל מה שמישהו בן גילי עושה. 7 באוקטובר יגב נחטף יחד עם אשתו רימון. ובשנייה אחת הפכתי מנופר לאחות של יגב. זהו, זה הטייטל שלי מה-7 באוקטובר ועד היום. 

יגב נחטף בחיים והיה בשבי יחד עם רימון, החזיק מעמד. וכך גם אני החזקתי מעמד והייתה לי את התקווה שהוא יחזור והאמנתי שהוא יחזור והייתי בטוחה שהוא יחזור. והימים המשיכו וסרטון של חמאס התפרסם. סרטון יצא ואמר יגב אינו בין החיים. הוא איננו ממחסור בתרופות ומזון. ואמרנו זה לא יכול להיות. לא יכול להיות, כי יגב הוא צעיר ובריא וחי. זה לא יכול להיות. המשכנו להאמין והחזקנו בתקווה ואמרנו יגב בחיים. 

החודשים המשיכו לעבור והקצין נכנס בדלת ואמר 'יגב אינו בין החיים'. וחזר על המשפט ואמר 'יגב אינו בין החיים. יגב אינו בין החיים ואתם לא יכולים לדבר על זה'. ואנחנו, מקשיבים, אומרים לנו זה יסכן את החיילים. זה יסכן את החטופים. אז נשארנו בשקט. וישבנו ושתקנו ובכינו בשקט, כי אסור היה לצעוק ואסור היה לדבר ואסור היה להגיד, כי זה יסכן. אנחנו קיבלנו את הבשורה המרה ולא יכולנו לשבת שבעה ולא יכולנו להתאבל ולא יכולנו לצעוק לעולם שזה מה שהרגע הודיעו לנו. 

אחרי זה חזרו ואמרו 'סליחה, טעינו. אולי יגב לא נרצח, אין לנו זיהוי. אולי זה לא נכון'. והמשכנו ואמרנו 'טוב, אז אולי יגב חי. אולי זה נכון'. כאשר יש תקווה אתה נאחז בה. והנה החודשים ממשיכים לעבור. והפעם אנחנו מקבלים את ההודעה הרשמית 'יגב נרצח בשבי, אבל הוא עדיין שם'. ואיך כבר אפשר להאמין שמשהו נכון כאשר אומרים לך פעם הוא חי ופעם הוא לא חי? הוא מחזיק מעמד והוא כבר לא מחזיק מעמד ויש חשש או אין חשש. 

ב-22 ביולי 2024 יגב הושב לקבורה. ואין לי, אני חושבת שכל מי שיושב איתי פה לצידי יסכים שאין פה סגירת מעגל. אין סגירת מעגל כשאנחנו לא יודעים מה עבר עליו ברגעים האחרונים. אנחנו יודעים שהיינו יכולים להחזיר אותו הביתה ונכשלנו. ואנחנו לא יודעים איך להתמודד כשעדיין יש שם חטופים. 

אבל יש לי ודאות, אני יודעת שיגב כבר לא יחזור. ובזמן שאנחנו מדברים יש משפחות של חללים שחייבות את הוודאות הזאת. משפחות של חטופים חיים שחייבים אותם בבית. אני אגיד על עצמי, אני לא אצליח לחזור ולהשתקם כל עוד החטופים עדיין שם. היום התעוררתי בבוקר ובשנייה אחת חזרתי לרגע שהגיעו אלינו לבשר לנו שיגב נרצח כתוצאה מהלחץ הצבאי. בכל יום, אולי הציפייה ממני שאני אלך היום ללימודים כרגיל, שאני אמשיך בחיי, שאני אתמודד. אבל כל רגע כזה, כל הודעה, כל חדשות שמגיעות, זה לחזור לאותם רגעים. לחזור לרגע שהודיעו שיגב אינו בין החיים. בפעם הראשונה, בפעם השנייה. לרגע שהשיבו אותו לקבורה. 

אנחנו לא יכולים להשתקם. אנחנו לא יכולים לחזור לעצמנו, להתחיל לבנות מחדש, כשהם עדיין שם. ולחשוב שאנחנו נכנסים למלחמה ואנחנו לא מדברים על זה. אנחנו לא מדברים על זה שיכול להיות שעוד כמה שבועות יגיעו למשפחה נוספת ויגידו לה 'סליחה, לא ידענו שהוא היה במנהרה. לא ידענו שהוא היה שם. הפצצנו ליד, חשבנו שהמקום נקי'. אנחנו לא יכולים להילחם כשיש שם חטופים. אנחנו לא יכולים לדעת מה המצב שם. אנחנו חייבים להיות מספיק אמיצים כדי להגיד בואו נסיים את המלחמה הזאת ונחזיר את כולם הביתה. מפה נתחיל להשתקם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. חנה כהן, בבקשה. את רצית לדבר על החללים. עכשיו זה הזמן. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

כן. שמי חנה ואני דודה של ענבר היימן. אני פה כי ההורים שלה לא מסוגלים לתפקד. אבא שלה פעם מתפקד, פעם לא. האימא בכלל לא, כבר לא כל כך מתפקדת. אני כבר לא מכירה לא את אחי ולא את אשתו. זה לא האח שהכרתי לפני ולא הגיסה שהכרתי לפני. 

הם איבדו ילדה בת 27. היא לא הייתה חיילת, היא הייתה אזרחית מדינת ישראל שנחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל ונרצחה. וזה אסון גדול, זה אסון גדול, כי לא הכינו אותנו לזה. זו ילדה שיצאה למסיבה ולא חזרה הביתה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רצית לשאול בעניין הזכויות. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

אני רוצה לספר את הסיפור קודם, אם מותר לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את עשית את זה כבר. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

לא משנה. אני אעשה את זה עוד מיליון פעם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אבל את רוצה לדעת מה הזכויות שלכם. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

אני קודם רוצה לספר את הסיפור. תודה. 

והאסון שלנו הוא אסון גדול מאוד. הוא אסון גדול מאוד. לנו כבר אין חיים מה-7 באוקטובר, נגמרו לנו החיים. ואני לא יודעת מה הפיצוי בכלל שיכול לפצות אותנו על מה שאנחנו איבדנו. ופה אני מגיעה לנקודה, תודה רבה. 

אומרים שנתיים. יפה, אז מה אחרי שנתיים? נחסוך כסף ונקנה ילדה חדשה? מה יהיה אחרי שנתיים? איך נשתקם? מי ישקם אותנו? מישהו יודע מה זה לאבד ילד? מישהו יודע?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אני חייבת, חנה ברשותך שנייה. וגם חשוב לי להגיד לאחות של איתי. השנתיים זה מוגבל למשפחות למי ששב בחיים. משפחות החטופים החללים, בין אם הם עדיין חטופים ובין אם שבו, זכאים לתהליכי השיקום שלהם עד סוף חייהם. אוקיי? זה חשוב לומר את זה. ההורים של ענבר יוכרו כהורים שכולים עד סוף חייהם ויהיו זכאים. הוכרו, הם כבר הוכרו. הם מוכרים עכשיו כמשפחות חטופים וכהורים שכולים. אבל הזכאויות שלהם עד סוף חייהם. השיקום שלהם, הדברים שלהם הם זכאים כמשפחות שכולות זה מכאן והלאה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

זאת אומרת זה כמו המשפחות של השבים, זה בדיוק אותו דבר?

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

אז אני אומרת, נהפוך הוא. בהקשר הזה משפחות השבים ששבו בחיים התהליך, הזכאויות לשיקום שנתנו להם הן מוגבלות לשנתיים. כלומר, החטופים ששבו זה עתה. את רק יכולה לדמיין. שבו בחיים לשיקום. משפחותיהם יהיו זכאיות לזכאויות שפרטנו למשך שנתיים. 

לגבי משפחות שכולות שהם בעצם הורים לחטוף חלל, בין אם הוא שב עדיין ובין אם לא, הזכאויות הן מכאן והלאה. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

נכון. אבל אותה לא יהיה מי שישקם. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

נכון. חנה לא מוכרת בפני החוק. אבל חנה, ככל שהיא צריכה דברים נוספים, מקופות החולים ומביטוח לאומי וממרפאות השבים גם עכשיו, היא תהיה זכאית. אבל נכון, על פי חוק אין לה מעמד. לצערי הרב, אין. נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יואב אנגל, בבקשה. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

שמי יואב אנגל, אני אבא של אופיר אנגל ששב אחרי 54 ימים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה מרמת רחל?

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

אני מרמת רחל. הבן של ג'וחה. 

דבר ראשון, אני רוצה להתחיל, היום יום קשה לכל המשפחות. קמתי בבוקר, באמת חשכו עיניי. אנחנו נמצאים ברכבת, רכבת העינויים הזאת כבר שנה וחצי. והיום הגיע מדרון גדול. בקרון הראשון יושבים כל משפחות החטופים ובקרונות אחרי כל משפחות של השבים. ולמה זה הכניס אותי לטלטלה גדולה? כי יוסי, שישב עם אופיר ונחטף עם אופיר, הוא נהרג יחד עם איתי. הם ישבו ביחד. יוסי ואיתי ישבו ביחד אחרי שהחזירו את אופיר והם נהרגו מהפצצה של צה"ל. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

אני רק אתקן אותך ואגיד שאיתי לא נהרג בהפצצה. יוסי נהרג בהפצצה, איתי שרד עוד יום וחצי, אחרי שהוא חילץ את נועה ארגמני והצליחו לחלץ את הגופה של יוסי. אחר כך השובה שלו ירה בו כתוצאה מהלחץ הצבאי שהיה מסביב. אז הוא שרד גם את זה, אבל בסוף ירו בו. נהדר. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

כן, כתוצאה מהפצצה. זה מכניס אותנו עוד פעם למרה שחורה וליבנו עם כל החטופים שידוע שהם בחיים, שחלילה לא יאבדו ושומעים עכשיו את שריקות הפגזים מעל ראשם. נקווה שלא יגיע על ראשם. כמובן חללים שהסיכויים שילכו לאיבוד שם, כמו יוסי, רק הולכים וגדלים כל דקה שהלחץ הצבאי גובר שם. לכן אנחנו ברכבת עינויים נפשיים ורגשיים כאלה. 

אני אקרא את מה שכתבתי. ב-7 באוקטובר בעקבות מחדל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבקש, אם אתה יכול לתמצת, כי אני צריך לאפשר גם לחגי לוין. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

כן. אבל זה קשור לכל המענה. כי לפי דעתי כל העניין פה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבא שלך יודע לקרוא מהר מאוד. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

אני אשתדל. ב-7 באוקטובר בעקבות מחדל והפקרה של המדינה חטפו לנו את הילדים, את האימהות, את האבות, את הסבתות והסבים, מהמיטות בתחתונים וגופיות. לצערי, עד היום 59 מהם עדיין מוחזקים שם בגיהינום וכאן משפחות בסיוטים ועינויים נפשיים ורגשיים קשים ללא סוף. גם השבים ומשפחותיהם, גם לאחר חזרתם, לא מצליחים לחזור למסלול החיים ולא מצליחים להתחיל שיקום, עד אחרון החזרת החטופים. 

ליבנו, נפשנו ואורח חיינו עם משפחות החטופים שעדיין שם. ומבחינתנו אינו נגמר עד החזרת החטוף האחרון. כולנו כבר באירוע ארוך ומתמשך נפשי, אכזרי, כבר 529 ימים. האירוע משאיר חותם עמוק בנפש בתקווה שבעתיד לא ישליך על הגוף. אגב, יש כאלה שכבר שם. שכבר הייסורים הנפשיים כבר הגיע לתוצאות גופניות. 

האירוע הביא איתו תחושת הפקרה, אובדן אמון, תחושת אי ודאות ויציבות ובכלל האפשרות של חטיפה כחלק מאפשרות אמיתית שיכולה לקרות בכל רגע אינה עוזבת לרגע. תחושות אלה מביאות חוסר ביטחון, פחד, כעס, אימה, תחושת מצוקה של ממש לגבי יציבות והתמודדות בעתיד של השורד ומשפחתו. וכל אלה בתחושה של חלל ריק שאין מי שלוקח אחריות על הסיטואציה שאנחנו בה. 

לאחר שנה וארבעה חודשים התחלנו להבין כמה דברים בנוגע לאירוע: אחד, שיש בלבול גדול. מבינים שאנחנו לא מבינים את הצרכים המדויקים. זה כל יום יש הבנה חדשה. שתיים, האירוע של חטיפה ושיבה הוא אירוע קשה לכל החיים של השורד ושל המשפחה. אירוע חטיפה של בן משפחה הוא אירוע משפחתי רחב מעגלים. לא רק של השב, לא רק של השורד, ולא רק של המעגל הראשון. גם של מעגלים אחרים. 

במאבק עד חזרתו ובשיקום לאחר חזרתו. שם המשפחה, שגם היא אחרי אירוע קשה, צריכה להיות המשקם המרכזי של השב. זה לא פשוט בכלל. זה כל יום אנחנו מבינים ומרגישים את זה יותר ויותר. 

בהזדמנות זו אני רוצה שכולנו נזכור את הדוח הקשה שמשרד הבריאות של ישראל הגיש לאו"ם על מצב השפעות החטופים והשורדים. וגם אני אצטט מדוח שהאו"ם הוציא לגבי מצבם של החטופים ומשפחותיהם. אני מצטט דוח של האו"ם ממליץ: "הכירו במשפחות חטופים כקורבנות עינויים". במטה האו"ם הוצג הדוח שעוסק בחטופים הישראלים ומשפחותיהם וקורא להכיר בהם כקורבנות. באו"ם הוצג דוח שקורה להכיר, שהחטופים הישראלים בעזה ובני משפחותיהם מהווים קורבנות שזכאים לפיצויים, לשיקום ותמיכה. יש להקים מערכות מחאה כדי לסייע לבני הערובה ומשפחותיהם המתמודדים עם השלכות הפסיכולוגיות, הפיזיות, הכלכליות, כתוצאה מהחטיפה. זה דוח שהאו"ם הוציא. יש עוד הרבה דוחות שחגי תכף יפרט, שהוא מוציא כל העת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה לך. 

 << אורח >> יואב אנגל: << אורח >>  

עוד דבר אחד. אנחנו והמשפחות מבקשים מספר דברים: דבר ראשון, הכה. הכרה בייחודיות של המקרה. כאירוע ייחודי יוצא דופן, חסר פרופורציה, בשום קנה מידה, שלא היה כדוגמתו ובתקווה שגם לא יהיה יותר. הכרה בהסתכלות משפחתית רחבה של כמה מעגלים. לראות את המשפחות כמכלול שהיו ועדיין חלק בלתי נפרד מהאירוע תוך כדי ואחרי, עד חזרת החטוף האחרון. 

ומתן מענים, מבקשים מענים כלכליים, טיפוליים ובריאותיים קבועים וארוכי טווח. ושהתאמת המענים ואופן הנגשתם כך שיהיו אוטומטיים וללא בירוקרטיה. לשבים אנחנו מבקשים באופן ספציפי, שזה כבר דן בכמה מקומות וזה היה ידוע כבר מההתחלה, העלאת ההכרה ומתן זכויות באופן אוטומטי מכשל 50% לכשל 100%. החזרי טיפולים לכל החיים ולא לשלוש שנים. והגדלת תגמול שורדי שבי, שיעשה צדק גם עם שורדי השבי בעבר. כל אלה חלק מתהליך השיקום, מקצת מהגב שהמדינה צריכה לתת כמענה להפקרה ולקיחת אחריות למקרה. 

לסיום אני אגיד, תחושת הפער בין הבנת המענים של כלל הגורמים לבין המענים בפועל גדולים ובלתי נתפסים ורק מחזקים את הרגשת חוסר האמון, לקיחת האחריות והפקרה שאותה אנחנו חשים יום יום. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. חגי לוין, בבקשה. 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. לפני שנציג בקצרה את הדוח שהכנו והונח על שולחן הוועדה, אני רוצה לשקף לכם מקצועית מה ראינו פה בדיון. אנחנו רואים מציאות. אנחנו מלווים את המשפחות, רואים אותם. שכל אחד מבני המשפחות, גם של החיים, גם של השבים, גם של החללים, נותן יותר מכפי יכולתו ומקבל מכפי צרכיו. 

באמת קשה לראות את הדבר הזה, שגם עכשיו במקום לעשות דברים על בסיס ראיות, על בסיס ההבנה שלנו שחטיפה עבור בני המשפחה זו סיטואציה אחרת. היא לא דומה לשכול. היא אחרת והיא מחייבת מענים אחרים כוללים. ואני אומר לכם בצער רב, אנחנו לא נותנים להם גם את מה שאנחנו יכולים לתת. גם את מה שיכולים לתת לא נותנים להם היום. 

ואיך אפשר בכלל לבוא ולהגיד שנתיים? מה זה שנתיים? הם במאבק, עד החטוף האחרון? מצוין. אמר היום שר הרווחה, היום אמר בוועדת הבריאות בבוקר, 'אין ריפוי עד חזרת החטוף האחרון'. אז כל המשפחות, אני אומר שוב, אי אפשר להתעלם מהדבר הזה. זאת המציאות של המשפחות. כל המשפחות שהן שומעות היום, אלה של החטופים ששם ואלה של החטופים שחזרו. כשהן שומעות היום שחוזרים ללחימה, זה דבר שמחייב את המענה. איפה המענה להם לעזור להם עכשיו? אנחנו לא נותנים מספיק. 

עכשיו לגבי משפחות החללים החטופים. אז תפתח ד"ר עינת יהנה, תציג בקצרה את הדוח ואחרי זה אני אוסיף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו פשוט מסיימים את הדיון אחריך, אז בבקשה. את רוצה להגיד?

 << אורח >> עינת יהנה: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> עינת יהנה: << אורח >>  

אני אגיד שהדוח שהונח על שולחן הוועדה הוא בעצם דוח שמבוסס על 17 ראיונות עומק שערכתי עם בני משפחות לחטופים חללים בסטטוסים שונים. הווה אומר כאלה שנרצחו בשבי, לקח זמן, והובאו לקבורה. כאלה שעדיין נמצאים בשבי וכאלה שצה"ל חילץ את החטוף בוקר אחד והמשפחה בעצם התבשרה שהוא לא בין החיים. 

אני אנצל, אני מבינה שאנחנו ככה קצת בקוצר זמן. אני רוצה להגיד שאני ארשה להציג את עצמי בתור מישהי שהיא מתמחה בטראומה, אובדן והסתכלות לאירוע חיים. דיברנו פה קודם על חוות הדעת המקצועיות אז ללא ספק הדוח מבוסס באמת על היותי גם מטפלת, גם מרצה וגם חוקרת בתחום הזה. 

אני אגיד שבאמת חוויית השכול, השכול הטראומתי של משפחות החטופים לא דומה לחוויית השכול שאנחנו מכירים אולי במדינת ישראל של שכול צה"לי או אפילו נפגעי פעולות איבה כתוצאה מרצח. אנחנו מצאנו בראיונות 15 גורמי סיכון ואני אמנה בקצרה. המשפחות דיברו בפני עצמן. 15 גורמי סיכון לאבל שהוא מושהה ואבל מורכב. אבל מורכב זה אומר בספרות שזה אבל שמתמשך הרבה שנים מעבר למה שאנחנו מכירים. כרגע גם נוכח הסיטואציה המאוד ייחודית משפחות עוד לא התחילו להתאבל בכלל. אז אנחנו בהשהיה. 

אני רק רוצה להזכיר בכמה משפטים: אחד, המוות הוא בנסיבות טראומתיות. רצח בייסורים. משפחות לא יודעות איך נרצח החטוף, מה קרה, מתי בדיוק היה מועד המוות שלו. משפחות מתמודדות לעומת משפחות שכול אחרות, עם ריבוי של אובדנים. גם עם הרצח בשבי, אבל גם באמת אובדנים של קהילה, אובדנים בתוך המשפחה. רצח של בני משפחה אחרים, פינוי וכדומה. 

שיבושים בבשורות החלל. נופר ציינה דוגמה אחת. אני רוצה לומר גם היותם חלק מקבוצת החטופים. כל בוקר זה טריגר. היום בבוקר מה שקרה זה טריגר. מה יקרה. הפחד הגדול הוא שכל החטופים החיים יהפכו לחללים והחללים יהפכו לנעדרים. הזמן הוא קריטי גם להשבת החטופים. 

הספק המכונן. החטופים, החללים, הסטטוס שלהם נקבע על פי מידע מודיעיני. המוות חלוט, לא על בסיס מידע פורנזי ולכן יש תמיד ספק מכונן. כמובן ריבוי הטריגרים וכמובן חוויית ההפקרה והאובדן. 15 גורמי סיכון בזמן שאנחנו בדרך אני אוכל לדבר על אחד או שניים בשכול צה"לי או בנפגעי פעולות איבה. 

דבר נוסף, השכול הוא לא רק טראומתי ומורכב ומתמשך לאורך שנים, השכול הוא גם משובש. אתה בטח מכיר את זה, את הרצף, אפילו בתוך הדת היהודית, של השבעה ושל הטקסיות שאנחנו כל כך היא חשובה לתהליך ההטמעה של האובדן. קבלת בשורה מסודרת. דופקים בדלת, מודיעים ביום בהיר אחד. אבל עדיין זה קשה, אבל יש ודאות. יש זיהוי בעין של הנפטר, מה שלא קורה פה גם כאשר חללים מגיעים לקבורה. 

הקבורה באזור המגורים. חלק מהם קבורים באזורים אחרים. שבעה, כמובן 30. יש לנו תאריך אחד, לא עשרה תאריכים. יום החילוץ, יום המוות, יום הבשורה, יום ההבאה לקבורה. ואני רוצה להגיד שהרצף הנורמטיבי הזה, שאנחנו מכירים את תהליכי השכול, לא מתקיים פה אצל אף משפחה כמעט. 

יש פה שיבושים. אני מקוצר הזמן לא אכנס אליהם. ובואו ניקח במיוחד את המצב הזה שמשפחות קיבלו בשורה לאורך שלושה חודשים של תהליך. התבקשו לשבת שבעה ללא קבר, שזה דבר מאוד מוזר, שהם אפילו לא מעכלות. הן נמצאות באוטומט. אחר כך חוזרות למאבק. פתאום אולי זוכות לקבל את החלל לקבורה. שוב יושבות באיזה שהיא טקסיות או איזה שהיא שבעה.

אחר כך אנחנו שואלים את השאלה איך סופרים. הכול פה מבולבל ומשובש וכל השיבושים האלה צריכים להיות מגולמים ומהוונים. צריך פה חקיקה נפרדת. זה לא משפחות שכול רגילות. זה לא משפחות נפגעי פעולות איבה. 

דובר פה, ואני לא ארחיב מפאת קוצר הזמן, על ההשלכות, על הפגיעה התפקודית. על אי הוודאות ובמיוחד על החטופים שעוד לא הובאו לקבורה. המשפחות נשארות עם רגל אחת בתוך האובדן העמום ואי הוודאות והספק ורגל אחת אמורות להיות בתוך השכול הטראומתי. זו מציאות מייסרת, שבספרות, ואני מכירה את הספרות המקצועית, זה תחום המומחיות שלי, לא ידוע על הדברים האלה בכזאת עצימות. גם מדינת ישראל לא מכירה בדברים האלה בכזאת עצימות. אנחנו חייבים לתת לזה טייטל נפרד עם כל ההשלכות והליווי לאורך השנים. 

 << אורח >> עדי בשירי: << אורח >> 

אני מתנצלת שאני מתפרצת, סליחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו את ההמשך נעשה בדיון הבא. 

 << אורח >> עדי בשירי: << אורח >>  

אני רק מתנצלת שאני מתפרצת, כי במועצה אזורית אשכול שבו 95 שבים. והמספר הוא גדול וההיקפים הם רחבים. ואני כן רוצה להסב את תשומת ליבכם רגע בהצעת החקיקה שהיא מבורכת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מציע שתעשי את זה בדיון הבא, שאנחנו עכשיו סיימנו את הדיון. 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

רק ברשותך, בקשה ממך מעשית. אתה אוהב דברים מעשיים. באמת, אם אפשר, אנחנו שלחנו את הדוח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לך משפט מעשי אחד?

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>  

משפט מעשי אחד. אני מבקש ממך בסיכום הדיון לבקש ממשרדי הממשלה ומהמינהלת התייחסות על הדוח. הגשנו את הדוח, לא קיבלנו שום התייחסות. מבקשים ממך שתכניס את זה בסיכום הדיון. אולי לך ישיבו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אעשה את זה. עוד רגע. קרויזר, רצית להגיד משפט?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אנחנו שוב נמצאים באיזה שהיא סיטואציה ועושים עבודה מאוד טובה, גם משרדי הממשלה וגם במינהלת וגם במטה. אנחנו לקחנו עוד פעם טלאי ומנסים לתקן חקיקה בטלאי. אנחנו יורים חץ למטרה ושוב פוגעים בצד. 

לכן אני מבקש, כפי שכבר העלו פה את הנושא. להתייחס בצורה עניינית גם לדוח, גם לטענות ולפערים שעולים מהשטח. גם להוציא, בהקשר לתיקון החקיקה החדש טבלה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תפסת לי את הסיכום. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

סליחה יושב-הראש, אבל אנחנו שוב פעם נימצא פה בעוד עוד טלאי. במקום, אני אומר, במקום לייצר - - - חקיקה חדש. שידייק את הפערים שיש מהשטח, אנחנו שוב עושים את זה עם טלאי נוסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לפנות למשרד הביטחון, למשרד לביטוח לאומי ולאומר ולמינהלת. אנחנו רוצים, כמו שביקשו רבים וגם המנהלת שלנו ביקשה, אנחנו רוצים לקבל בכתב את כל ההתייחסויות באופן מסודר וגם באופן נפרד לחטופים, לשבים, לחללים, ולמשפחות, אחים, כולל התייחסות למשפחה היותר מורחבת. תביעו את דעתכם. וגם התייחסויות למחקרים שהם הביאו לכם, תסכמו אצלכם איך אתם מתייחסים אליהם. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

סליחה כבוד היו"ר, לא הבנתי. חוץ מלהתייחס לדוח, כמובן שנתייחס. אני לא קיבלתי אותו לידי, אבל נתייחס. לא הבנתי מה עוד ביקשת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו רק רוצים לקבל בכתב את הדברים האלה. 

 << אורח >> יעל גורן חזקיה: << אורח >>  

זה הכול קיים וכתוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה קיים אצלכם, אני רוצה שזה יהיה קיים אצלנו ואנחנו נעלה את זה על המסך של הוועדה שכל אזרח יוכל לקרוא מה התייחסותכם ומה עמדתכם ומה דעתכם ועל זה נקיים את הדיון הבא. 

 << אורח >> מרב סבירסקי: << אורח >>  

והכי חשוב זה פשוט לסיים את האירוע הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:39. << סיום >>