פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 22/04/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 297 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ד בניסן התשפ"ה (22 באפריל 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעה להקמת אנדרטה לזכר "החייל הבודד" << נושא >> << נושא >> 2. סיוע נפשי למילואימניקים בודדים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר חברי הכנסת: עודד פורר מיכל מרים וולדיגר מוזמנים: יצחק אוחנה – סמנכ"ל חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה רס"ן נועה אוחיון – רמ"ד פרט, עתכ"א מילואים, צה"ל ליאת קסלר – עובדת סוציאלית, מנהלת תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית יונתן למברט – חייל בודד חסר עורף במילואים הילה סולימני – מנהלת, תוכנית כנפיים, פורום ארגוני החיילים הבודדים מרדכי בטניק – מנכ"ל, חייל אל חייל אגמית גלב – ראש תחום חוסן, אימהות בחזית נויה גוברין – מנהלת תוכנית לחיילים בודדים, ארגון נפש בנפש אריאל טולוב – מנהל פרויקטים, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית משתתפים באמצעים מקוונים: אורית להב – מנהלת תחום פ"א מענים ותוכניות, תוכנית יתד, מנהל של"מ משרד הרווחה והביטחון החברתי עמית קפח – ר' חט' אנדרטאות, מפעלי הנצחה ויזכור, משרד הביטחון חגית מוסט – ר' חטיבה לחוסן ורצף מניעתי בתחום הנפשי, משרד הביטחון סא"ל ד"ר כרמל קלה – רע"ן קליני, צה"ל יעל דולב – רכזת פרויקטים, קרן קיימת לישראל יאיר רן פלד – מנהל התוכנית, גרעין צבר ליאורה רובינשטיין – מנכ"לית, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין דניאל אהרון – מנכ"ל ומייסד, אח גדול למען חיילים בודדים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה להקמת אנדרטה לזכר "החייל הבודד" << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים לכולם, תודה על ההצטרפות של כל הנוכחות והנוכחים, גם כאן בחדר הוועדה וגם באמצעות הזום. היה לנו חשוב לקיים את הדיון בשני הנושאים הללו גם בתוך תקופת הפגרה מכיוון שאנחנו החל ממחר נכנסים לאותו שבוע ישראלי מקודש שבו אנחנו מציבים לנגד עינינו גם את גבורתם של הנופלים, אבל גם את הצורך שלנו להתייצב לצידם של מי שיצאו להגן על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית. אנחנו במסגרת הדיון מצמידים שני נושאים, האחד עוסק בהנצחה, השני עוסק בהבטחת יכולת אלו שיצאו להגנת המדינה להמשיך ולנהל חיים שיש בהם יצירה ועוצמה וביטחון אישי וביטחון כלכלי, ואלה שני הפנים בעיניי של אותו נושא, חובתה של המדינה כלפי אלו שיוצאים אל עבר החזית. ולצערי, אנחנו עדיין במציאות ישראלית שהצורך ברור, אבל לא כולם שותפים ביציאה הזאת אל החזית ובנשיאת עול הביטחון וגם מהדברים הללו לא ניתן להתעלם. אנחנו מציינים היום את היום ה-564 למלחמת חרבות ברזל, 564 ימים עברו מאותו יום ארור, יום שמחת תורה, יום 7 באוקטובר. 59 אחים ואחיות שלנו עדיין חטופים. אני אומר את אשר אמרתי גם בדיון הבוקר במשפט אחד שמבחינתי מבטא את הכול, האשמה כל כולה של החמאס, האחריות היא של ממשלת ישראל. כך זה עובד במדינה דמוקרטית, במדינה מתוקנת. לא צריך לדון באשמתם של אותם מרצחים, אבל כן צריך לדון באחריות של ממשלת ישראל ולדרוש ממנה לעשות את הכול באומץ, בנחישות, בדחיפות ובמהירות על מנת להחזיר את 59 האחים והאחיות לביתם ולחיק משפחותיהם. הנושא הראשון שנעסוק בו, והוא מעין דיון עדכון שיהיה קצר, הוא הנושא של הקמת אנדרטה מיוחדת או אתר הנצחה מיוחד לזכרם של החללים ששירתו כחיילים בודדים בצה"ל. זה דיון רביעי בנושא, דיונים קודמים התקיימו גם בשנת 2024 וגם דיון אחד בחודש פברואר האחרון בהובלתו של חברי, יו"ר הוועדה הקודם. הרעיון להקמת אתר ההנצחה הייחודי הגיע מיאיר רן, מאנשי גרעיני צבר של תנועת הצופים, וזו הזדמנות טובה לשוב ולהודות לו גם על הרעיון, אבל בעיקר על המפעל המיוחד והמכובד של גרעיני צבר. אני בימים הקרובים עתיד לפגוש את יושב ראש תנועת הצופים, בין השאר על מנת לדבר איתו על גרעיני צבר ועל הפעילות החשובה של שבטי צבר ושל גרעיני צבר. אני מקווה שכמדינה נדע להעצים את הפעילות החינוכית הזו בצד העצמת הפעילות של כל תנועות הנוער הציוניות ברחבי העולם. התקיימו שלושה דיונים, התקבלה החלטה משותפת למשרד הביטחון, לאגף להנצחת חיילים ולקרן הקיימת על מיקום ועל תוכנית פעולה, והמטרה שלנו היא לקבל עדכון איפה אנחנו נמצאים. אנחנו ביקשנו שכבר ביום הזיכרון הקרוב תיערך איזושהי מחווה סמלית, או הנחת אבן פינה או מחווה אחרת שתאותת למשפחות השכולות של אותם נופלים גיבורים ששירתו כחיילים בודדים שהמדינה באמת מכירה בסיפור המיוחד ומעורר ההשראה של הנופלים ששירתו כחיילים בודדים. נבקש לקבל גם עדכון בנושא הזה. אני רק אזכיר שבמלחמת חרבות ברזל נפלו 17 חיילים שהם במעמד של חיילים בודדים. 11 שירתו בשירות סדיר, שישה משרתי מילואים, ארבעה נופלים מקרב חללי המשטרה, ורכז ביטחון יישובי אחד. זה מספר מאוד, מאוד משמעותי. כשנגיע לדיון הבא שעוסק בסיוע הנפשי למילואימניקים בודדים גם נזכיר את המספרים הלא פשוטים שאנחנו מתמודדים איתם גם בהקשר הזה. אני לא רואה כאן תיעוד של מספר החללים הבודדים שנפלו קודם למלחמת חרבות ברזל. אם יש לצבא את הנתון, ראוי לציין אותו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לעמית קפח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עמית יזכיר לנו אותו, בסדר גמור, ראוי להזכיר את זה. הבה נתחיל את הדיון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יאיר, עמית ויעל דולב מקק"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. והם נמצאים שלושתם בזום? בסדר גמור. בואו נתחיל עם יאיר, בבקשה. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> תודה, צוהריים טובים. ראשית, חבר הכנסת קריב, יו"ר הוועדה הנכנס, נעים מאוד, בהצלחה. אנצל את הבמה להודות לך, שלומית, על עצם הדיון, הפיקוח של התהליך, כמו גם על בקרת תהליכים אחרים. הלוואי והמדינה שלנו הייתה מתנהלת כמו הוועדה הזאת, שיש תהליכים ולא נותנים מנוח עד שהם קורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה בזכות שלומית. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> אבל רגע לפני שאנחנו צוללים, ברשותכם, כמו שגם אתה אמרת, יושב ראש הוועדה, כמה מילים חשובות יותר. אנחנו ננצל כל במה, כמוך, להזכיר שיש עדיין 59 אחים ואחיות שלנו בשבי, ביניהם שני חיילים שלנו, עולים חדשים של צופים גרעין צבר, עידן אלכסנדר מגרעין חצור, ועומר נאוטרה, זכרונו לברכה, מגרעין אפיקים. ואנחנו פה גם עבורם ואנחנו עוסקים במלאכה של זיכרון והנצחה ואוי לנו, אוי לנו, אפילו מתרגש לחשוב על זה, אם האנדרטה הזאת תהיה גם עבור עידן שחי במנהרות עזה כבר יותר מדי זמן וצריך באמת לעשות הכול, הכול, כדי להוציא אותו ואת כולם משם, זה הרבה יותר חשוב מהכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בהחלט. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> נקודה אחרונה שאני אציין, אני אומנם מנהל תוכנית צופים גרעין צבר, אני מדבר פה בשם פורום הארגונים של החיילים הבודדים, אנחנו עובדים במשותף. חשוב להגיד שאומנם אני מנהל תוכנית, אני מאוד גאה בזה, אבל אני פה בשם פורום, קואליציה חשובה שעושה הרבה דברים ביחד ואני פה בשמם, בשמנו. בקצרה, בהחלט תהליך שחבר הכנסת פורר קידם יחד איתנו, וחייב להגיד גם שקק"ל ומשרד הביטחון, יעל ועמית שכאן, שותפים נהדרים, נכנסו מהר לעבודה ודברים התקדמו והיו כבר כמה פגישות. לצערי, היום, בשונה מהפגישות הקודמות, אין לי במה לעדכן, לפחות לא לי. אני כן אבקש, יכול להיות שעמית ויעל יעדכנו עוד דברים שאני לא מכיר. יש לנו מיקום, יש כבר דברים בתהליכי עבודה, באישורים פנימיים בין קק"ל למשרד הביטחון, אבל אין כרגע חדש, לפחות לא מהפגישה האחרונה. היו גם חגים באמצע, אבל צריך לעשות בקרה בהקדם שוב כדי שנוכל להמשיך ולהתקדם. לא אומר את זה כביקורת, אלא כעובדה, כי באמת הם שותפים טובים, אבל כרגע זה הסטטוס. ואני מקווה שגם באמת בתקופה הזאת של הימים הלאומיים אולי נצליח להניח איזושהי אבן פינה. עוד רגע יעודכנו יעל ועמית. לי היה חשוב לפתוח, אבל להגיד בכנות שכרגע אין לי במה לעדכן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, יאיר, יישר כוח על כל העשייה. כפי שאמרתי, אנחנו גם נקיים כאן דיון בוועדה סביב הפעילות המבורכת של שבטי צבר ושל גרעיני צבר ברחבי העולם ואיך המדינה מתגייסת כדי להעצים את הפעילות החשובה הזו. בואו נשמע מעמית ומיעל עדכון. עמית, בבקשה. נציג משרד הביטחון, ראש חטיבת אנדרטאות והנצחה. << אורח >> עמית קפח: << אורח >> צוהריים טובים, כן, מהיחידה להנצחת החייל. אנחנו בקשר עם יאיר ועם יעל שנמצאת פה מקק"ל. קודם כול, לשאלה של היושב ראש לגבי כמה חיילים בודדים, זה נתון שאין לנו אותו במשרד הביטחון, לדעתי גם בצה"ל, כי כל הספירה היא מאוד מורכבת, מה ההגדרה של חייל בודד, גם חיילים בלי עורף משפחתי. דיברנו על זה גם בעבר, והכוונה היא לפחות בשלב הראשון להקים אנדרטה ללא שמות עם איזשהו QR שיוכל להוביל לשמות, כי הנתונים האלה הם סוגיה מורכבת בפני עצמה. לגבי הלכה למעשה, ואחריי תמשיך אותי יעל, אנחנו נמצאים עכשיו כאן ביחידה להנצחת החייל בחודש האחרון, כולל עכשיו ממש בשבוע, עשרת ימי התשועה שאנחנו נמצאים בהם שכוללים את יום השואה ואת יום הזיכרון ויום העצמאות, אנחנו נמצאים בשיא העבודה סביב בתי העלמין הצבאיים, האנדרטאות שמתקיימים בהן טקסים, ואני מודה, טיפה עצרנו רגע עם הפרויקטים שהשארנו אותם בוועדה המשותפת לאיזה הולד של כחודש שאנחנו כל כולנו מוכוונים כרגע לעבור את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באמת בצורה ממלכתית על כל המשתמע מכך ובאמת כל המוכוונות שלנו כרגע עד לאחר יום הזיכרון היא בתי העלמין הצבאיים ואתרי ההנצחה הקיימים כרגע, לקיים בהם את כל הטקסים. הלכה למעשה, אני אבקש רק מיעל שתשלים, לאחר יום הזיכרון תהיה פגישה משותפת כבר עם האדריכלים של קק"ל בשטח, באותו שטח שהוגדר ביער המגינים, כבר היינו שם עם יאיר, להגדיר במדויק גם את הנקודה בתוך היער. יעל תוכל גם לתת עכשיו לוח זמנים, כמה זמן דבר כזה לוקח. ברשותכם, אני אבקש מיעל שתמשיך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יעל, בבקשה. << אורח >> יעל דולב: << אורח >> צוהריים טובים. אנחנו בראשיתו של הליכי התכנון. כבר בימים הקרובים תתואם פגישה שהיא פגישה ראשונה. היא לא פגישה ראשונה כי התקיימה פגישה בסוף 2024, אבל פגישה ראשונה כחלק מסדרת מפגשים שתעסוק בתכנון האנדרטה. הפגישה הזאת תתואם ממש בימים הקרובים. אני מניחה שהפגישה תתקיים כמובן אחרי יום הזיכרון. ותהליך התכנון הוא פחות או יותר נע בין משהו כמו שמונה חודשים, וברגע שמסיימים את התכנון, אנחנו נצא לביצוע, הביצוע אמור לקחת פחות או יותר שלושה חודשים. אלה פחות או יותר לוחות הזמנים וזו הנקודה שבה אנחנו נמצאים. מבחינת כל ההליכים הפנים-ארגוניים, אישרנו את התקציב הכולל לפרויקט, מתוכו אישרנו תקציב לתכנון. אנחנו בהתחלת הליך ההתנעה של התכנון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה התקציב הכולל של הפרויקט? << אורח >> יעל דולב: << אורח >> 500,000 שקלים. מתוכם הקצנו כ-100,000 שקלים לתכנון, אבל יכול להיות שזה יהיה פחות, אבל במידה וזה יהיה פחות, היתרה תופנה כמובן לביצוע. אבל התקציב הכולל הוא 500,000. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין. לגבי הבקשה שעלתה גם בוועדה, אבל אני מבין שגם מפורום הארגונים, לא ניתן היה להיערך לבצע איזושהי מחווה טקסית, סמלית לקראת יום הזיכרון הזה כדי להעביר את המסר הנדרש? << אורח >> יעל דולב: << אורח >> לא הוגשה בקשה מסודרת בנושא הזה, כרגע לא תואם משהו כזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יאיר, אתם כן מתכננים אירוע כלשהו? << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> אנחנו הצענו, חלק מהפורום, כמה ארגונים מובילים, לא מעט, שישה-שבעה ארגונים מתוך הארגונים האלה, אנחנו מקיימים טקס בערב יום הזיכרון שהוא בשם מרבית הארגונים הללו. אתה כמובן מוזמן, יושב ראש הוועדה. שנה שעברה בהובלה של ליאורה, שהיא פה, מעמותת מייקל לוין, נוצרה קבוצה של כמה ארגונים, שנה שעברה פעם ראשונה עשינו טקס כזה לזכרם של החיילים הבודדים, לא רק העולים, חשוב להגיד. והשנה אנחנו ממשיכים, אנחנו מקווים ומאמינים שזו תהיה גם מסורת. טקס מאוד, מאוד חשוב, אין טקס ממלכתי כזה, אין טקס רשמי כזה, אנחנו יצרנו אותו. הרבה מאוד משפחות, בעיקר דוברות שפות, יכולות לראות את הטקס ככה ולמצוא את עצמן בטקסים שאחרת הם בעברית, וגם הוא מועבר בלייב לכל העולם. זה מה שאנחנו עושים בהקשר הזה של הנצחה. סביב האנדרטה באמת היו בקשות, אכן לא רשמיות, גם של הוועדה וגם שלי מטעם הפורום, ואני מכבד את התשובה של יעל. לא, גם אנחנו לא נערכנו לאירוע כזה במקום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה הטקס שלכם מתקיים? << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> הטקס שלנו מתקיים בירושלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בתיאטרון ירושלים, יום לפני יום הזיכרון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-29 לחודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערב יום הזיכרון עצמו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בערב עצמו. תראו, מכיוון שאנחנו נמצאים שבוע לפני ובאמת קשה להתארגן על טקסים נוספים בשטח בכזה זמן, אני רק אציע שתחשבו אתם אם לא נכון במהלך הטקס הזה לציין בדרך כלשהי באמת את היוזמה להקמת האנדרטה. אפשר אולי במהלך הטקס לחתום על מעין אמנת ייסוד של אותו אתר הנצחה. אני בטוח שאם תהיה בקשה להשתתפות נציג קק"ל בטקס הזה ונציג כן רשמי של מערכת הביטחון וישתתפו, אני מאוד מקווה שיש נציג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש נציגים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם יש נציגים, תחשבו אולי באמת על איזושהי הקרנה, הכוונה להקים והתוכנית זה כבר יותר מכוונה, ואז במקום טקס של הנחת אבן פינה, לפחות יהיה מעין טקס של חתימת אמנת ההקמה של אתר ההנצחה. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> אני כן חושב שלכשנגיע לשלב, טקס של הנחת אבן פינה, שלא נפספס אותו. כלומר, זה כן משהו בתהליך של הקמת אנדרטה שהיא מקום חשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בהחלט, כמובן הנושא הזה הוא בידיכם, אבל בהחלט אפשר לחשוב גם על ציון יום הזיכרון השני למלחמת חרבות ברזל, 7 באוקטובר וכולי. בסדר, אתם כמובן תחליטו ואנחנו נעשה הכול כדי לסייע במה שניתן. בואו נראה קודם כול אם אתם מעוניינים להתייחס. יש עוד דברים שמבקשים להתייחס לעניין? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, רק שלושתם קשורים לנושא הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לנושא הזה. אנחנו תכף נדבר על הנושא של הליווי של המילואימניקים הבודדים. << אורח >> יונתן למברט: << אורח >> כן, אני אשמח לדבר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בנושא האנדרטה? << אורח >> יונתן למברט: << אורח >> כן. קוראים לי יונתן למברט, בן 24, אני חייל בודד, חסר עורף משפחתי. הגעתי לכאן כדי לייצג באיזשהו מובן את החיילים הבודדים חסרי העורף מתוך הבנה שלדעתי, מתוך השטח הנושא הזה לא עולה כמו שצריך. אנחנו מדברים על אנדרטה ואני שומע את זה וזה יפה וזה מבורך, ואנדרטה, וגם כמו שיאיר אמר, אני מקווה שהאנדרטה באמת תציין לא רק את העולים, אלא גם את חסרי העורף. אני מקווה שזה גם במסר, כשאנחנו מדברים על אנדרטה, המסר צריך להיות מסר שמדבר על חסרי העורף או כחייל בודד, כמסר מאחד, או גם איזושהי פינת אבן שמדברת על חסרי העורף, על המצוקות שלהם ועל הגבורה שלהם. כי בסופו של דבר אנחנו מדברים גם בתקופה שלא כולם מתגייסים על אנשים שמתגייסים מכלל מצוקות החברה הישראלית ומתגייסים בגבורה ומשרתים בכל המקומות בצה"ל וחייב להיות שחלק מהמסר של האנדרטה הזאת יהיה גם על חסרי העורף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין שהעמדה הזו מקובלת על - - - << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> בוודאי, בוודאי. אנחנו רואים את החיילים הבודדים בהקשר הזה, גם כפורום, כמקשה אחת, הם כולם גיבורים וגיבורות שמגיעה להם התמיכה, לא משנה אם הם עלו לארץ או נולדו בישראל. הם בחרו, הם ויתרו, הם הקריבו, ומגיע להם כל הכבוד, בוודאי אלה שהאנדרטה היא עבורם. << אורח >> עמית קפח: << אורח >> ברשותכם, חשוב לי להוסיף שכל מה שאנחנו נקים במשותף עם קק"ל יהיה בשיתוף יאיר שמייצג את העמותות ובהסכמה של כולם כדי שבאמת לא נפספס מישהו וזו הולכת להיות הקמה משותפת. זו לא תהיה הנחתה שלנו, של קק"ל, כך זה יהיה וכך תקבלו את זה, ממש לא. הכוונה היא לעבוד בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. תראו, א', אני רוצה להודות למי שהשתתפו בשלב הזה. אנחנו נקיים עוד דיון מעקב קצר במהלך המושב הבא כדי לוודא שהדברים מתקדמים. אני חושב שכולנו צריכים להציב לעצמנו את היעד שביום הזיכרון של תשפ"ו הטקס המרגש והחשוב שלכם יוכל להתקיים, אם תבחרו, גם באתר ההנצחה ואנחנו נוודא שישנה התקדמות בקצב הנכון. שוב, באמת תודה לכל המשתתפים בהקשר הזה. אנחנו אמרנו לפרוטוקול שהעצה שלנו באמת שבתוך הטקס שאתם מקיימים בערב יום הזיכרון אתם תתנו את הביטוי למהלך שאתם יזמתם ושמערכת הביטחון והקרן הקיימת נענו לו. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> תודה. רק ברשותך, יושב ראש הוועדה, מתי יתקיים הדיון הבא למעקב? כי אני חושב שזה מוכיח את עצמו, זה נדרש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא יתקיים, אנחנו לא דוחים דיוני מעקב להרבה זמן. הכנסת חוזרת עוד שבועיים, כך שבחלק הראשון של המושב, לא לדאוג. << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> בסדר, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול יהיה בסדר ונדאג שהדבר הזה יתקדם. ויאיר, אתה גם בקשר איתנו בוועדה. אם אתה רואה שהדברים לא נעים קדימה בקצב - - - << אורח >> יאיר רן פלד: << אורח >> לא, אני שוב אומר, הם שותפים טובים, אבל המעקבים חשובים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נמשיך לבצע אותם, בסדר גמור. תודה לכל מי שהתייחס והתייחסה לנושא הזה. עמית, רק באמת ננצל את ההזדמנות הזאת להודות לך ולכל הצוות שלך ושל האגף להנצחה על כל העשייה שלכם בכלל ולקראת השבוע הקרוב שהוא שבוע עמוס, מרגש, מקודש ומעורר מחשבה, ואין לי אלא להצטרף לדברים של יאיר, שהדרך הטובה ביותר לקדש את דרך החיים עוד לפני ההנצחה היא לדאוג שאחינו ואחיותינו החטופים יחזרו הביתה במהרה. תודה רבה לכם. << נושא >> סיוע נפשי למילואימניקים בודדים << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, אנחנו עוברים לחלק השני של הדיון שעוסק בסיוע למילואימניקים בודדים. כותרת הדיון שמה דגש על הסיוע הנפשי, אבל חשוב לי לומר שבסופו של דבר, מעטפת הסיוע, יש בה היבטים גם של טיפול נפשי ושל תמיכה נפשית, אבל מעטפת הסיוע רחבה יותר מהנושא הנפשי וצריך לתת את הדעת על כל אפיקי הסיוע. נמצאים איתנו בדיון נציגים של משרד הביטחון, של משרד העלייה והקליטה, של משרד הרווחה, של הסוכנות היהודית, וכמובן של הארגונים האזרחיים: המרכז לחיילים בודדים של מייקל לוין, אח גדול למען החיילים הבודדים, חייל אל חייל, ארגון נפש בנפש, תוכנית כנפיים, המרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית, ויש כאן מוזמנים נוספים, ותודה לכל הארגונים ולכל היוזמות האזרחיות על הפעולה החשובה שלכם. אנחנו קיבלנו לפני יומיים תשובה של משרד הביטחון לרשימה של שאלות שאנחנו שאלנו. מבחינתנו, בחלק מהדברים יש מענה, ישנם הרבה דברים שלא קיבלנו את המענה המלא לשאלות של הוועדה, ואנחנו כמובן נבקש לקבל את כל המידע החסר. אנחנו נעשה סבב של התייחסויות של משרדי הממשלה ושל צה"ל, נשמע אחרי זה כמובן גם את הארגונים האזרחיים ואת האזרחים והאזרחיות שהגיעו כאן לדבר. אני אומר שמבחינתנו, אני אזכיר את השאלות שנשאלו, ועוד פעם, חלקן קיבלו מענה וחלקן לא קיבלו מענה. אנחנו ביקשנו לדעת מה מספר המילואימניקים שנעזרו בשירותים שמוצעים במסגרת תוכנית עמית, ביקשנו לדעת כמה מילואימניקים שמוגדרים כמילואימניקים בודדים טופלו במסגרת הצבאית במסגרת שירותי בריאות הנפש בתוך הצבא, ביקשנו לדעת כמה מילואימניקים בודדים מימשו בפועל עד היום את ההטבות שהתוכניות השונות מציעות לקבוצה הזו, מהם אפיקי השיווק והפרסום, גם של צה"ל, אבל גם של הגורמים הנוספים שרלוונטיים לאוכלוסייה הזו, והאם ישנה מחשבה, האם ישנו פתרון לנושא של מילואימניקים בודדים שכרגע לא נמצאים בישראל והאם המדינה ערוכה גם לסייע להם. לפני שנשמע את נציגות הרשויות, אני רוצה לומר שאנחנו בהחלט רואים את הקהל, גם של חיילי הסדיר וגם חיילי המילואים שאין להם עורף משפחתי כחלק מהאוכלוסייה הכללית של החיילים הבודדים, אבל אני אומר שמבחינתי, כמדיניות שלי, והיא עוד מלפני הגעתי לוועדה הזו, אנחנו כן רואים את הקבוצה הזו כקבוצה ייחודית בתוך המשפחה הכוללת של החיילים הבודדים ואנחנו נתייחס לקבוצה הזו גם בדיונים מיוחדים לקבוצה הזו. צריך לעשות את זה ברגישות, כי חלק גדול מהחיילים חסרי העורף המשפחתי הם לאו דווקא חיילים שעלו לישראל או שהגיעו לישראל. חלקם נולדו בישראל והתחנכו בישראל וגדלו בישראל וכאן אנחנו צריכים להיות רגישים גם לתפקיד של ועדות אחרות בכנסת. יכול להיות שנעשה את זה במסגרת דיון משותף עם ועדת המשנה לענייני כוח אדם בחוץ וביטחון בראשותו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, נראה איך נעשה את זה, בסדר? יש ועדת צעירים בכנסת שמטפלת בנושא של חסרי עורף משפחתי. אבל יש פה איזושהי תת קבוצה בתוך הקבוצה הכוללת של חיילים בודדים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> משרד ממשלתי שמטפל בהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, נצטרך לחשוב מה אנחנו עושים עם זה. אני רק אבוא ואומר שלשמחתנו, חלק גדול מהחיילים הבודדים שעלו לישראל לא סובלים מניכור משפחתי ואנחנו מברכים על זה ושמחים על זה וצריכים לחגוג את זה. לצערי, הרבה מאוד מהצעירים שנולדו בישראל שהם חסרי עורף משפחתי סובלים מתופעה קשה של ניכור משפחתי שהיא תופעה שההשפעה שלה על יכולת ההתמודדות עם השירות הצבאי ועם שירות מילואים היא דרמטית. אני אומר עוד פעם, בסדר? אנחנו בתוך הקבוצה, אבל גם מכירים בקבוצות ייחודיות בתוך הקבוצה הכללית. ונראה, גם נדבר על הדברים, איך אנחנו מתקדמים ברגישות ובחוכמה בעניין, בסדר? בואו נשמע התייחסות קודם כול של מערכת הביטחון ואז של משרד העלייה והקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש פה שתי בקשות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. שלומית מזכירה, והדברים מופיעים בסיכומי הדיונים, ששתי סוגיות שכבר עלו כאן בדיונים קודמים, האחת הייתה כיצד אנחנו מבינים את ההגדרה של מילואימניק בודד, האם זו הגדרה שתישאר איתנו גם אחרי מלחמת חרבות ברזל. קודם כול בואו נראה שהמלחמה הזאת, שהיא כבר הארוכה בתולדות מדינת ישראל, מלחמות מתישהו אמורות להסתיים, אבל לא ניכנס לדיון הזה. אנחנו לא חותרים למלחמת 30 השנה או 100 השנים, נשאיר את זה להיסטוריה האירופאית. השאלה באמת איך אנחנו רואים את ההגדרה הזאת, האם הסיפור הזה של הגדרה למילואימניק בודד היא הגדרה שמעכשיו הצבא הולך לצעוד איתה קדימה. והדבר השני, הסיפור של זמן התגובה לבקשה לטיפול נפשי, שבמקרים של מילואימניקים בודדים ושל אנשים שאין להם עורף משפחתי, הצורך במענה מהיר הוא עוד יותר דחוף. ואני אמרתי בתחילת הדיון המשותף שיש לנו כבר שני מקרים קשים ועצובים של מילואימניקים בודדים שנטלו את נפשם, וזה דבר שצריך מאוד, מאוד להטריד אותנו ולהעסיק אותנו. לכן זמן המענה, מהירות המענה ואיכות המענה זה דבר שאנחנו רוצים לקבל עליו תשובות. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אני אשמח להתייחס. קוראים לי נועה, אני רמ"דית פרט בעתכ"א מילואים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוועדה הזאת יש כלל, אסור לומר ראשי תיבות בלי לפרש אותם. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> ענף תכנון כוח אדם מילואים. מבחינת השיווק ואיך שיווקנו את זה לשטח, זה נעשה בכמה צירים. אחת, עבדנו עם מרכז 360, שזה מרכז שעובד בשיתוף עם קרן הסיוע בצה"ל, שעשינו שם גם סרטונים שמסבירים את זה בצורת סרטון, גם שלחנו הודעות עם SMS-ים לחיילים עצמם וגם עבדנו בשיתוף של איגרת שעשינו, גם לשלוח אותה לסגלי המשא"ן בשטח וגם למפקדים עצמם, שזה הופץ בדרכים של קבוצות. זה מבחינת דרך השיווק ואיך הפצנו את זה. בדיון הקודם גם שלחתי לשלומית את האיגרת, שלחתי אותה בוואטסאפ, היא ראתה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הקודם. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן, היושב ראש הקודם ראה. מבחינת כמה שאלות ששאלתם, גם מבחינת תוכנית עמית, מספרים, נראה לי שחגית פה אחרי זה תתייחס לזה, ממשרד הביטחון, וגם מבחינת כל מה שקשור למענה של הקב"נים, יש לנו פה גם את כרמל, אני מאמינה שהוא יתייחס לזה בהמשך. מבחינת המענים ומה שניתן היום, אני אגיד שכל המענים היום כבר קיימים, אני אגיד שבחג הפסח האחרון קיימנו גם חג בצוותא, שזה אומר שאנחנו עשינו חג למשפחות, גם שהאנשים שלהן נמצאים בתעסוקה מבצעית ולא נכחו בבית, וגם לחיילים בודדים שלא היה להם איפה לבצע את החג, נתנו להם אפשרות לבוא ולעשות את החג במלון בירושלים על פנסיון מלא. אני יכולה להגיד שהשתתפו שני חיילי מילואים בודדים, גם חיילת וגם חייל שהגיעו עם בני הזוג שלהם, שהם הגיעו אלינו דרך פרסום ופנו אליי אישית וגם שוחחתי איתם, חשוב לציין. נתנו גם אפשרות של סיוע כלכלי ותווי זהב בסכומים של 500 שקלים עד 3,000 שקלים שהורדנו אותם למפקדים בשטח והם חילקו את זה לראות עיניהם למי שנזקק לסיוע ומי שלא, שגם זה הגיע אליהם. אני אגיד שמבחינת ההשתתפות בסיוע נפשי, שזו שאלה ששאלת, היום יש כמה צירים, יש את הצירים שמגיעים דרך קרן הסיוע, שזה כל מה שקשור ל-1,500 שקלים בטיפול אישי ו-1,500 שקלים בטיפול זוגי, שזה מענה שניתן מהחלטה של 1226 בהחלטת ממשלה, ויש את המענה שכתבנו גם ממש במדיניות שהוצאנו לחייל בודד, שזו השתתפות, אתם יכולים לראות את זה, גם שלחנו את ההתייחסות, שזה עבור המערך הלוחם, שזה או 22 טיפולים עבור מי שיש לו ילד או 15 טיפולים עבור מי שאין לו ילד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה לא ספציפית לבודדים. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן, זה מענה הסיוע הנפשי שקיים היום דרך צה"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אני אגיד שמבחינת מי שמימש את זה בחיילים הבודדים, זה נתון שהוצאנו אותו במרץ, כאשר המענה הזה עלה לאוויר בפברואר, היו כ-24 חיילים בודדים, זה הסכום שהיה. יחסית לא נתון כזה גבוה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תשלימי, אני אשאל כמה שאלות על זה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אוקיי. אני אגיד שמעבר למענה הזה, זה מה שקשור לסיוע הנפשי, יש את שאר ההטבות שקיימות היום, שזה פיצוי הסיוע האחר, שזה מענה שוטף לכלכלת הבית, שאלה החזרים שהעלינו אותם, זה של 1,000 שקלים, כשהיום חייל רגיל מקבל 500, עשינו פה עלייה של 500 שקלים לחיילים בודדים, אלה שני מענים ספציפיים שהגדלנו אותם. חג בצוותא כבר התייחסתי, סיוע כלכלי, כבר אמרנו לגבי תווי זהב שנתנו בחגים. אני אגיד שבשיתוף פעולה עם הילה ועם תוכנית פק"ל אנחנו הולכים לעשות איזשהו יום לחיילים הבודדים, איזשהו כנס שיקרה במהלך חודש מאי. הילה, אם תרצה אחרי זה, תתייחס לזה. אנחנו ממש נביא שם גם עמדות של קרן הסיוע, גם כל מיני עמדות אחרות שחשבנו עליהן ביחד, שזה יום שיתקיים עבורם. אולי הילה גם תתייחס לזה בהמשך, אבל התחלנו לעשות סדנאות הכנה לשחרור לחיילים בודדים, עשינו כבר איזשהו פיילוט בנושא, וזה משהו שאנחנו - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> למילואימניקים או שרק לסדיר? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> רק למילואימניקים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מדהים. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן. עשינו כבר פיילוט בנושא ואנחנו הולכים רגע להריץ את הסדנאות האלה, שיקרו באופן קבוע. זהו, זו ההתייחסות שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אני רק רוצה לשאול אם לכם יש מידע על המספר הכללי של חיילי מילואים שניצלו את ההטבות לסיוע נפשי. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אני יכולה להוציא לך את זה ולהחזיר תשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, כי מה שמעסיק אותנו זה האם יש פה בעיית הנגשה של המידע, זה האתגר הגדול בהקשר הזה. בסדר? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר עוד פעם, בסופו של דבר, מבחינתי לפחות, הנושא הזה של מילואימניקים שהיו חיילים בודדים, זה רלוונטי לסדיר, למרות שהסדירים לרוב נמצאים בתוך איזושהי מעטפת קצת יותר הדוקה. יש קשר, בין אם גרעינים שהם הגיעו, תוכניות כאלה ואחרות, וכולי. המילואימניקים הבודדים, מבחינתי, יש איתם שני אתגרים. האתגר האחד זה שלפחות מהם יש מעטפת משפחתית שיכולה להתריע, קודם כול למולם, וגם בעבורם של צריך כאן עזרה וצריך התערבות. כשאדם נמצא בתוך מסגרת משפחתית מתפקדת רחבה, הורים אומרים, רגע, משהו לא בסדר עם הבן או הבת, ואם יש בן או בת זוג, יש מערכת שלמה חברתית שמתריעה. ופה, גם כדרך אגב פה אני שם דגש מאוד חזק על הסיפור של חסרי העורף המשפחתי. יש להם פחות אנשים שיכולים לצלצל בפעמוני האזעקה. ולפחות לגבי חיילים בודדים, פחות בהקשר של חסרי עורף, יש פה גם עניין של הנגשה, הנגשה שפתית, מאיפה מקבלים את המידע, איך מקבלים את המידע. אני מניח שחלקם פחות חשופים לתקשורת ישראלית. אני רוצה את הנתון של - - - << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> של הסיוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לדעת כמה חיילים בכלל ולראות האם יש פה. אם נראה שמעט מאוד מילואימניקים בכלל משתמשים בשירותים האלה, הבעיה היא לא ספציפית על החיילים הבודדים. אני רוצה את הנתון הזה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> סגור, בסדר גמור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. חגית, נציגת משרד הביטחון, החטיבה לחוסן, בבקשה. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> שלום, חגית, אני מנהלת של תוכנית עמית. תוכנית עמית הושקה לפני כשלושה חודשים עבור כלל המשוחררים משירות סדיר וכל אלה ששירתו לפחות 30 ימי מילואים בחרבות ברזל. תוכנית עמית בכמה מילים, מנגישה מגוון רחב מאוד של שירותים שכל תכליתם היא חיזוק החוסן הנפשי, ובכלל זה גם 12 מפגשים לטיפול פסיכולוגי, אישיים או זוגיים, לבחירת הפרט. גם במענה שנתנו לכם התייחסנו לכמה דברים. אחד זה שלנו כרגע אין שום יכולת לזהות מכלל האנשים שנמצאים בתוך מערכת עמית, שכרגע זה למעלה מ-200,000 אנשי מילואים ומשוחררים, אין לנו יכולת לזהות את החיילים הבודדים בתוך כלל האוכלוסייה הזאת בגלל שיקולים של אבטחת מידע. כדי לצאת מהר אנחנו יצאנו למיקור חוץ, אנחנו מתפעלים את כל המערכת הזאת באמצעות נותני שירותים חיצוניים, ולכן כרגע במערכת הקיימת אין לנו יכולת לזהות, ולכן כל המספרים שאני אתן הם מספרים מאוד, מאוד כלליים לגבי כלל המילואימניקים שפנו אלינו לסיוע הנפשי. אנחנו יודעים לזהות היום, סדר גודל של כשלושה חודשים באירוע, כמו שאמרתי, למעלה מ-200,000 איש כבר הורידו אפליקצית עמית, כ-5%, קצת יותר מ-10,000 איש כבר פנו לסיוע, לשירותים פסיכולוגיים. אנחנו עשינו פה גיוס מאוד, מאוד מאסיבי של מטפלים ומענים מותאמים ואנחנו יכולים לציין שלמרבית האנשים האלה אותר מטפל. יש לנו יחסית ממש בודדים כאלה שאנחנו עדיין בשיח מולם. למעלה מ-80% מכל אלה שפנו קיבלו סיוע כזה או אחר בהתאם לבחירתם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חגית, שנייה, אני רוצה לשאול. איך ניתן לנו הנתון של 24 החיילים שניצלו עד מרץ? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> זה לא מאיתנו, זה מצה"ל, זה לא מתוכנית עמית. תוכנית עמית לא יודעת לזהות ספציפית מי מתוך החיילים שלה הם חיילים בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומה הקושי הגדול לקבל מצה"ל רשימה של מי מוגדר? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> זה לא העניין. מערכת עמית מופעלת באמצעות גורם חיצוני. יש המון, המון כללים של אבטחת מידע, איזה מידע. הם מכירים סל גדול של אנשים, הם לא מזוהים, לא ביחידה שלהם ולא בהיבטים נוספים שקשורים בצה"ל. אנחנו כן עובדים על איזשהו פיתוח שיאפשר את זה, אבל אנחנו בסך הכול שלושה חודשים באירוע וכרגע אין לנו שום אפשרות לזהות באופן ספציפי מי כל חייל שנמצא בגלל המון, המון היבטים של אבטחת מידע. כמו שאני לא יודעת להגיד כמה מהם לוחמים או נתונים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אנחנו נצטרך להתייחס לסוגיה הזאת בדיוני ההמשך. זה על פניו נשמע לא סיפור שקשה לפתור אותו. לא ברור לי בדיוק מה זה נושא אבטחת המידע כאן, איזה מידע רגיש יש שחייל מוגדר כחייל בודד במערכת. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> סליחה, ברשותך, אדוני היושב הראש, הפרט הספציפי הזה הוא לא באמת רגיש, אבל כרגע נבנתה מערכת שהיכולת שלה לקבל מידע מצה"ל הוא מתאים לתוכנית עמית, לא מתאים לתוכנית עמית, וכל היתר נמצא כמובן בצה"ל. יש כל מיני היבטים, אני בשמחה אפרוס לפניכם את המגבלות של פתיחת מידע אם יש צורך. אנחנו כן עובדים על פיתוח שיהיה אפשר לזהות בסימנים כאלה ואחרים אוכלוסיות מיוחדות, כמו אוכלוסיית הבודדים. זה כרגע בטיפול, אין לי את היכולת כרגע עוד להמציא את הנתון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והנתונים לגבי החיילים שפונים מוחזרים אל צה"ל? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> לא, זו תוכנית של משרד הביטחון, מטפלת במשוחררים אחרי שהם מסיימים את השירות הפעיל שלהם, בזמן החזרה הביתה. כל התכלית של האירוע היא לסייע בחזרה הביתה, לשגרת פעילות של עבודה, חיים, זוגיות, משפחה. אני אזכיר, יש כמובן על הרצף את אגף השיקום בסוף התהליך, שכל מי שצריך סיוע מתמשך או הרבה יותר מורכב, זכאי כמובן לפנות לאגף השיקום ושמה מקבל לאורך כל חייו, בטח אם הוא מוכר. אנחנו מדברים על תוכנית שנותנת סיוע מאוד, מאוד נקודתי, סוג של חד פעמי, רק כדי לסייע במעברים האלה, החוזרים ונשנים, בין בית ושירות, אחרי השחרור וסיום השירות בצה"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. הנושא של ההטבות לא של הסיוע הנפשי, ההטבות האחרות, זה מתנהל במסגרת תוכנית עמית או במסגרת צה"ל עצמו? לגבי זה לא קיבלנו נתונים מספריים. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אנחנו נעביר. הייתי בטוחה רק על הסיוע, אבל נעביר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בסדר גמור. אנחנו מבקשים את ההשלמה. א', אנחנו מבקשים נתונים עדכניים למאי של כמה חיילים ניצלו את תוכנית עמית בכלל וכמה מתוכם הם חיילים בודדים, וגם לגבי ההטבות האחרות. מה שלא הצלחתי להבין עד הסוף זה אם אתם לא מקבלים, צה"ל, מידע על מי השתמש בשירותי תוכנית עמית, איך אתם גוזרים לי את ה-24? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אלה שני דברים נפרדים. ה-24 שאני אמרתי זה 24 של המענה שקיים היום דרך הקרן, זה לא קשור לתוכנית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי, זה לא במסגרת תוכנית עמית. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> לא. זה בנוסף למה שאני אמרתי. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> זה בנוסף למה שהם מקבלים בקרן הסיוע. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, יש לנו 24 חיילים שקיבלו את הסיוע לטיפול הנפשי דרך קרן הסיוע. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולגבי תוכנית עמית, אנחנו כרגע לא יודעים כמה חיילים בודדים פנו דרך תוכנית עמית. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשאני מניח שתוכנית עמית כרגע, בגלל שזאת אפליקציה, זה אמצעי יותר נגיש לעניין. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה רק מחדד את ההכרח שלנו לעשות את הצלבת המידע. אין לה את המידע, היא לא יודעת כמה מתוכם חיילים בודדים. חגית, מה לוחות הזמנים מבחינתך לפיתוח אותה אפליקציה שתאפשר מעקב אחרי אוכלוסייה כדוגמת החיילים הבודדים? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> אני מעריכה שאנחנו נהיה ערוכים לזה, כי יש פה עוד כל מיני היבטים, רק לקראת החציון השני של השנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה המניעה היום של משרד הביטחון להעביר לצה"ל את אותו קובץ שאומר מי הם 10,000 חיילי המילואים שפנו לעזרת - - - << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> ברשותך, זה מאוד, מאוד דינאמי, כי זה כל הזמן מתעדכן וכל הזמן משתנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תעשו פעם בחודש הורדה לטבלת אקסל ותעבירו לצבא כדי שהצבא יוכל לעשות את החיתוכים האלה. תראו, אני רוצה רגע לומר משהו. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> ברשותך, אני אענה. ידנית אפשר כמובן לעשות הרבה מאוד דברים, אפשר לעשות את הנתון הזה באופן חד פעמי, אבל כדי שיהיה נתון רציף ובאופן שוטף ועדכני, זו באמת אפליקציה שמפותחת על איזשהו ממשק מולנו, מול צה"ל, באופן ישיר. אבל חד פעמי אפשר יהיה לעשות את זה, זו לא הבעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אני רוצה רגע לומר משהו. מבחינתי, כרגע אין שום דרך לקבל נתון רציני ומהימן כמה חיילים בודדים פנו לקבל סיוע נפשי. כי במסלול המרכזי שכרגע מוצע, שהוא תוכנית עמית, אין לנו את הנתון. ולכן, עוד פעם, בעיניי, נשמע לי קצת מוזר שהצבא לא מקבל אחת לחודש, אחת לחודשיים את הנתון של מי פנה בתוכנית עמית. עם כל הכבוד, זה לא רק אינטרס של משרד הביטחון, לאכ"א אין אינטרס לדעת כמה חיילים ניצלו את המסלול של עמית? הרי זה טריוויאלי שצה"ל בראש ובראשונה צריך להתעניין בעניין הזה ולראות אם חיילי המילואים משתמשים בעניין. אני מבקש לדיון הבא שייקבע לעוד מספר שבועות, גם אם זה יעשה באופן ידני פעם אחת, למרות שאני מציע שעד שתהיה אותה אפליקציה תיסגר שגרת עבודה בין משרד הביטחון לבין צה"ל על הצלבת הנתונים, אבל אני לדיון הבא מבקש שבאופן ידני תבוצע הצלבת הנתונים. קחו את הלוג של כל החיילים על פי המספרים האישיים שלהם או תעודות הזהות שפנו לטיפול במסגרת עמית ותצליבו את זה עם הרשימה של 7,000 החיילים שמוגדרים אצלכם כרגע כחיילים בודדים מילואימניקים. נכון? ה-7,000 אלה המילואימניקים. תעשו את ההצלבה, בואו נראה. כי יכול מאוד להיות ש-300 פנו לתוכנית עמית ואז אתה אומר, המספר הוא משמעותי, זה לא רק 24. כרגע, מבחינתי, אנחנו חסרים את ההבנה האם תוכנית עמית עוזרת. כדרך אגב, האפליקציה היא רק בעברית? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> האפליקציה היא רק בעברית. אבל כן יש יכולת, גם על בסיס בקשת הוועדה, בסיווג המטפלים, לקבל טיפול בשפות. יש גם מוקד לתוכנית עמית, אפשר גם לבקש טיפול בשפות, ויש גם באפליקציה עצמה, כל מטפל מסווג על פי השפות שהוא מסוגל לתת. השפות הן צרפתית כמובן, ספרדית, אנגלית, ועוד כמה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מניח שגם ערבית. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> כן, ערבית, אמהרית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לכם נתונים כמה חיילים ביקשו בשפות זרות שהן לא עברית או ערבית? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> לא, לא בדקנו את זה. נוכל לבדוק כמובן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אם יש ביכולתכם לבדוק את זה, אנחנו נתעניין בנתון הזה. אבל בכל מקרה אני מבקש את ההצלבה הזאת לדיון הבא. בסדר. אני מבין שיש לנו את המסלול הכללי של עמית ויש את המסלול הספציפי של קרן הסיוע. אנחנו נבקש גם לגבי קרן הסיוע את הנתונים של ההטבות האחרות. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כתבתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, בסדר. אני חייב לומר, אני לא אכנס כרגע לדיון הזה, אני רוצה לראות קודם את הנתונים, אבל אני חייב לומר שאני לא בטוח שהמעבר הזה מ-500 שקלים ל-1,000 שקלים הוא מעבר שמשקף את ההפנמה של מה המשמעות של חייל מילואים בלי עורף משפחתי או של חייל בודד שלא נמצא. בעיניי זה נתון כספי קצת מאכזב, אבל אני אדרש לעניין הזה אחרי שאני אראה את הנתונים המספריים של כמה בכלל פנו. להציע לחייל חסר עורף משפחתי 1,000 שקלים להוצאות אחזקת בית כששלושה חודשים הוא לא נמצא בדירה זה דבר ששווה לדבר עליו. אני שם פה עוד נקודה שצריך לחשוב עליה ולהתייחס אליה וזאת סוגיית שכר הדירה. אבל בסדר, אני לא אכנס כרגע לחזית הנוספת הזו, על זה אנחנו נדבר, יש פה גם כמה פתרונות. עוד דברים שאנחנו רוצים לדבר בהקשר של קרן הסיוע? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. לא ענו לנו עוד על השאלה של הקב"נים. בבקשה, אדוני. סגן אלוף כרמל קלה, רע"ן טיפול קליני. בבקשה, אדוני. << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> צוהריים טובים. אני אתייחס לכמה נקודות שעלו כאן. קודם כול, היושב ראש, הזכרת את הנושא של אפיקי הפרסום, איך בכלל אנשים מכירים את הפנייה לקב"ן. בהקשר הזה אני צריך להגיד שמעבר למנגנונים המסורתיים, יש עבודה באגף כוח אדם בשיתוף איתנו על אמת הראיונות, בה מפקד יראיין חיילים בכניסה. הן באופן מובנה מתייחסות בדיוק לנקודות האלה של אנשים בלי עורף, קשיים כלכליים בבית וכולי, וזו תהיה נקודה משמעותית לאתר אנשים בכניסה לשירות המילואים, אנשים שנמצאים בסיכון, ולהפנות אותם לקב"ן במידת הצורך. יש גם הסברות שמתרחשות עכשיו בשינוי של פקודת מטכ"ל, אחת לחצי שנה, גם בתוך יחידות המילואים, בהקשר של איתור סימני מצוקה. לגבי זמני המתנה, אני אתייחס רגע ליחידה לתגובות קרב. חלק מהאנשים שמגיעים ליחידה לתגובות קרב מופנים דרך תוכנית עמית וחלק פונים עצמאית. מטופלים שם בין 800 ל-1,400 מילואימניקים מדי חודש, וזמני ההמתנה לראיון התחלתי הם ימים בודדים. לגבי הנושא הזה של מילואימניקים בודדים שטופלו שם, זה נתון שגם אצלי כרגע חסר, אנחנו ננסה לגזור אותו. הגשנו בקשה, אבל עדיין אין לנו אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה הנתון הכולל? << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> הנתון הכולל הוא שבין 800 ל-1,400 מדי חודש, זה תלוי, זה משתנה בחודש, ממוצע של בערך 1,000 לחודש מטופלים ביחידה לתגובות קרב במהלך החודשים האחרונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. אבל אנחנו לא יודעים כמה באופן כללי, מספר מצטבר. כי יכול להיות שאדם מטופל יותר מחודש אחד, לא? << אורח >> כרמל קלה: << אורח >> כן, אני יכול להוציא את זה. אני הוצאתי כרגע רבעוני, ברבעון האחרון היו לנו כ-3,000 וקצת אנשים. אם צריך יותר, אנחנו נוציא לדיון הבא את הנתון השנתי, לא בעיה להוציא את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. התייחסות רק של הצבא, של אכ"א לנושא הזה של הגדרת המילואימניק הבודד. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> לגמרי, אני אגיד שההגדרה הזאת תמשיך, אבל צריך לשנות אותה בהתאם. רוב המענים שניתנים פה הם מענים שאנחנו יודעים לתת באמצעות הקרן, שהיא היום מהווה מענה לצו 8. ואני אגיד שכן תהיה הגדרה שתהיה בשגרה, אנחנו נצטרך לדייק אותה פשוט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל מוסכם, יש הבדל בין ההגדרה של מילואימניק בודד לבין מה סל הסיוע שניתן לו. זה בסדר גמור שסל הסיוע הוא פונקציה של מה המדינה עושה במסגרת הסיוע הכללי, אבל האם אנחנו יכולים לרשום לפנינו שמבחינתנו, הנושא הזה של מילואימניק בודד הוא לא רק קשור בחרבות ברזל. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מעתה ואילך, כמו שחייל בודד בסדיר לא קשור, זה ייגזר מכמות ימי המילואים שאותו חייל יעשה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן. מכמות, וגם כתבנו פה הגדרה, שזה תואם לחוק החיילים המשוחררים, שזה 10 שנים מהרגע שהוא ישתחרר, זה יהיה התוקף של הזמן כביכול של ההגדרה, שזה תואם פחות או יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. הדבר הנוסף שאנחנו רוצים לשמוע מכם זה את נושא הפרסום. האם מעבר לנושא ה-SMS-ים נכנסתם לנושא הזה של פרסום ייעודי? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אמרתי, הוצאנו SMS-ים, הוצאנו איגרות שהפצנו אותן גם בקבוצות הוואטסאפ למפקדים וגם הפצנו אותן בשטח לאנשי המשא"ן שמתעסקים בזה. וגם אמרנו, העלינו ברשתות, אם זה באינסטגרם ואם זה בקבוצה של מרכז 360 והקרן, סרטונים גם שמדברים על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשפות שונות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שפות שונות לא, אני מכירה בשפה העברית, אבל אני אעשה על זה בדיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש שתהיה בדיקה. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אנחנו תרגמנו בשיתוף את מה שהם שלחו, תרגמנו לאנגלית. הפורום תרגם לאנגלית והם עיצבו לנו את זה, עתכ"א מילואים, ואז הפצנו באנגלית ולא היה ביקוש לעוד שפות. אם יהיה, נעשה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם הפצתם? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> כן, וגם הם, אני יודעת את זה דרך החטיבה של בעלי, גם שם הפיצו לבודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הפיצו לבודדים? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> כן, הייתה הפצה בכלל צה"ל, גם את האנגלית וגם את העברית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדרך אגב, כשאנחנו מדברים על היחידות עצמן, יחידות המילואים, המפקדים, קציני וקצינות השלישות, כוח האדם - - - << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> מכירים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - -הם יודעים מי החיילים שמוגדרים כבודדים? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> ברגע ששלחנו את המדיניות עצמה לשטח גם שלחנו קובץ אקסל מסודר של כל החיילים שמוגדרים והפצנו את זה. כן, הם יודעים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם היום לקציני כוח אדם ושלישות ביחידות יש את המידע שהם יכולים להעביר, לא את המדיניות הצה"לית? האם יש היום להם את החומרים, עם כל הכבוד לרשויות החברתיות, בסופו של דבר, אם יש מילואימניק - - - << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש להם מה למסור, להעביר קובץ שהוא נגיש וברור? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כן, יש להם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני אשמח לראות את החומרים. אני מבקש שתעבירו לנו את חומרי הקצה. מה יש לשליש בחטיבת מילואים שיודע שיש לו 20 חיילים בודדים בחטיבה שנקראו למילואים, מה הוא מעביר להם, מה הם מקבלים, בסדר? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> סגור, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד העלייה והקליטה ואחרי זה נשמע את משרד הרווחה. סוגיית מח"ל גם דורשת התייחסות ואני מבין שהייתה פה - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> משרד הביטחון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, מח"ל זה משרד הביטחון, אני אדייק את האוכלוסיות, אדוני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבקשה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> קודם כול, מבחינת מנדט, אנחנו אחראים על חיילים עולים בכלל, לאו דווקא בודדים, תכף נמקד גם. מבחינתנו, ההסתכלות היא יותר רחבה והיא ככה צריכה להיות. אני אגיד כמה פעולות שביצענו לשמחתי וזה עשה איזושהי התקדמות מאוד משמעותית, כי נקרא לזה לפני חודשיים, היינו לוטים בערפל. מה זאת אומרת לוטים בערפל? לקחתי על עצמי, גם כהיכרותי, גם כאלוף משנה במילואים, אבל גם כהיכרותי בקטע של השירות הצבאי, לקחנו על עצמנו, לי יש דאטה בייס ביום-יום לשמחתי, דרך אגב, לשאלת הנתון והממשק, זה קצת די מגוחך, אבל לא אני באתי להעביר את הביקורת. כמו שאני ביקשתי בקשה לקבלת מידע, זה נכון שעברנו חבלי לידה, שלומית הייתה אישית בזה, אבל, ויה דולורוזה ואישורים ושיחות עם יועצים משפטיים שאני עברתי כדי לטרגט. שורה תחתונה, כשהם רוצים וזה הכרחי וזה קריטי, זה פה דיני נפשות, בסוף מגיעים לזה. למה מגיעים? לזה שאני מחזיק חיתוכים וטבלאות חודשיות, כמו שאני נותן מענק חודשי לחייל עולה, גם אם הוא בודד וגם אם הוא לא, ואני מזרים לו לחשבון הבנק, שהוא לא יצטרך לחפש אותי, ויש לי ממשק בכספת דרך צה"ל שאני מקבל אותו ויש לי את כל הנתונים שדרשתי וקיבלתי את זה בהסדר, כיאה וכנאה בהעברת מידע. רק לסבר את האוזן, חרבות ברזל, משרתי מילואים עולים, 6,900 בסד"כ שעשו ימי מילואים, לצורך העניין מיום אחד עד כאלה שביצעו לצורך העניין מעל שנה מילואים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 6,900 חיילים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> ושישה ליתר דיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חיילים עולים, שירתו במילואים בחרבות ברזל. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> חיילים עולים, שירתו במילואים בחרבות ברזל. מטורף. אני מודה, כשאני ראיתי אותו, ועם כל המשמעויות הנלוות, תכף, כי אנחנו דנים פה בעיקר במיקוד הסיוע הנפשי, אבל גם בסיועים הנוספים שהמשרד בהחלטות הממשלה ובהיבטים האלה הגשנו שאנחנו לוקחים על עצמנו כדי להיטיב עימם, זה נתון מטורף לחלוטין. לא לשם התכוונתי, אני מודה. אפילו עם כל ההיכרות שלי וזה, זה פשוט נתון בלתי נתפס. לענייננו, אדוני היושב ראש, מה שעשינו, כמו שאמרתי קודם, כלוטה בערפל לקחתי חיילי מילואים עולים שעלו ב-10 שנים ומעלה, כי אני לא מתייחס רק לזה, כי הוא מילואים, זה לא סדיר, ולכן הפצנו להם מיילים,SMS-ים ואמרנו, לא ידעתי מי, אם השתתפת, היום יש לי קובץ מסודר, נקי, מובהק, כמה ימי מילואים הוא ביצע, ולכן אני הוצאתי להם SMS-ים, וואטסאפים ומיילים כדי לתפוס כמה שיותר. והמוקד של החוסן הנפשי שמופעל בקניית שירותים שלנו על ידי ער"ן טירגט אותם, היו 15 כאלה שפנו אלינו ונתנו להם טיפול מיידי, וטיפולי המשך ועומק, שהם טיפולים פיזיים, העברנו אותם למרכזים הנפלאים, באמת, גם של הצבא ושל נפש בנפש בסיוע בית חולים שיבא תל השומר, חבל על הזמן, כדי לסגור מעגל ולראות שאנשים מטופלים ובאמת לא מתביישים, אין להם בעיה, אין להם כל מיני עכבות. יש לי רק איזושהי הצעה כניסיון. חלק מהחבר'ה שפנו או לא פנו, תיקח בחשבון שהם נרתעים, יש רתיעה שאני בא ואני מודה עכשיו שיש לי בעיה נפשית וזה עלול להוציא אותי מהמערך. יש פה חברים, יש פה פלוגה, יש פה אחווה, איך אני נתפס? איך אני לא מתבייש לבוא להגיד למפקד? זה אירוע שמעבר להנגשה. ודרך אגב, כל מה שאמרתי עכשיו זה בשפות כמובן, כן? אבל מעבר להנגשה, יש פה גם אירוע שהוא מבהיל, תרצה או לא תרצה, ואני אומר לך את זה בוודאות. ואני מכיר אנשים שלא פנו בגלל, ודיברו איתי חלקם ואמרו, חבר'ה, מה? אני צריך שיקטלגו אותי קוקו, יוציאו אותי ממערך המילואים וזה ישפיע לי על כל מיני היבטים? זה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון. מערך ברה"ן, לא יודע, צריך לחשוב חכם ויצירתי איך מנהלים את זה נכון ואיך לא שופכים את התינוק עם המים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> זה בעניין הזה. בנוסף, אנחנו בעזרת השם בחודש הבא, מקסימום עוד חודש וחצי, הוצאנו מכרז להפעלת מוקד שירות, מעבר לקיים שלנו, שהוא פנימי שלנו, למוקד שירות בהיבט של מיצוי זכויות לכל הדאטה בייס הזה שיש לי למילואים, מטרגט אחד-אחד, בודק מה הוא צריך, סיוע בתעסוקה, אם פוטרת, הכשרה מקצועית, השמה, יש לי חברות שעושות השמה לעולים, מיצוי זכויות בהיבט של כלכלת משפחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה יודע לומר כמה מתוך המאגר הזה שנמצא אצלך, 6,900, מוגדרים גם כחיילים בודדים? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מתוכם 3,700. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, חצי ממשרתי המילואים - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> העולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - העולים, הם גם חיילים בודדים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> צריך לזכור, הם מרוכז. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה נתון די מדהים, לא? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, אבל אין לך. תראה, אדוני, בכל נקודת זמן, 1,560-1,550 בשנה יש לך חיילים בודדים עולים שמתגייסים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה בעיקר נעל"ה ו - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> נעל"ה זה נוער לפני הורה, הוא לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל הוא בסוף מתגייס. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, אתה מתכוון מח"ל. מח"ל לא נמנה בכמות הזאת, בסדר? הוא באשרת תייר, הוא אינו עולה, הוא לא שינה מעמד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני עדיין בא ואומר שזה די מדהים שמחצית מהעולים שמשרתים במילואים הם חיילים בודדים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא מדהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה כמו היחס בסדיר. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, זה לא מדהים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זה היחס בסדיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אותו דבר כמעט. זה היה פעם 40-60, הפעם אנחנו - - - זה אותו דבר. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, אבל תזכור, אדוני, שכמו שאתה אומר, היא אמרה עד עשר שנים אני מגדירה אותו כי הוא היה חייל בודד בשירות החובה, עכשיו הוא כבר במילואים, הוא אחרי עשר שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יכול להיות שהוא כבר אדם נשוי. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אני מניח - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> על החובה אני יודע להגיד לך כמובן אחד לאחד, כי יש לי גם את הקובץ, אבל על המילואים אני מגדיר אותו מבחינתי בהתייחסות כחייל בודד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הנתונים בסדיר? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לפי ההגדרה שהוועדה ביקשה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> זה לפי הגדרת הוועדה, אתה מבין? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> בסדיר זה היה 40-60. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני עדיין אתעקש שזה נתון די מדהים שכל חייל עולה שני היה מוגדר כחייל בודד גם בסדיר שלו. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> כן, אבל אני רק אגיד הערה. בסדיר, לפני הקורונה היינו 60% עולים בודדים משרתים בסדיר, 40% חסרי העורף, ובקורונה נעצרה העלייה לישראל, כך שהיום יש פער שהולך לטובת חסרי העורף שאני מאמינה שימשיך להתאזן ככל שהעלייה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל זה לא - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא, יש גידול בעלייה. חברים, יש גידול בעלייה. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> נכון, אבל זה מתאים למילואימניקים שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא הפילוח שאנחנו מדברים עליו. זה לא הפילוח בין - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בין חסרי העורף לזה. הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - העולים הבודדים לבין חסרי העורף. הנתון שעולה מהדברים כאן, שיש כרגע במאגר, אם אני מבין נכון מה שאתה אומר, אתם זיהיתם כ-7,000 עולים, לא עולים בודדים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא עולים בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש 7,000 אנשים שעונים להגדרת עולה חדש. הגדרת עולה חדש זה עשר שנים? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> עד עשר שנים, או 15 לאוכלוסיות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 7,000 עולים חדשים שירתו במילואים בחרבות ברזל, תקופות שונות, בסדר? נכון? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חצי מהם בסדיר הוגדרו כחיילים בודדים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה נתון די מדהים שכל חייל עולה שני, זה נתון די מדהים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן, נכון, אדוני, זה חבל על הזמן. תחשוב כמה באים רק לשרת, זו ההסתכלות שלך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהם עולים. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> שהם עולים. זה נתון מאוד, מאוד יפה, אבל זה לא משהו שהוא, בעיניי, מספרים מאוד, מאוד גדולים. ומתוך זה אנחנו לא יודעים כמה נמצאים בחו"ל והגיעו רק לטובת הלחימה, שזה גם נתון שהלוואי והייתי נחשפת אליו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, בסדר. זה רק מבהיר, חשוב רגע לומר את זה, עוד פעם, יכול להיות שאתם חיים את היום-יום הזה וזה לא מפתיע אתכם. אותי זה כן מפתיע, כי זה בא ואומר עד כמה - - - << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> המחויבות של יהודי התפוצות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - הסוגיה הזאת של הטיפול במילואימניקים הבודדים היא קריטית למול אוכלוסיית העולים שמשרתת בצה"ל. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> קריטית, אתה צודק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו לא מדברים על איזו קבוצה שהיא קבוצה מינורית מכלל הציבור הזה, אנחנו מדברים על חצי מהחיילים העולים שמשרתים במילואים, נתון די דרמטי בעיניי. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> הוא גם נתן משמח, כי בסוף זה אומר שאנשים נשארו פה והתבססו והלכו ללימודים ואולי הקימו משפחות וממשיכים לתרום. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> וגם המון הגיעו לעשות מילואים, כמו שאמרת. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> כן, והמשיכו לתרום. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> להירתם, זה מדהים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום לחברת הכנסת וולדיגר, תודה שהצטרפת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שלום, כבודו. באהבה, חובתי, זכותי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אנחנו יודעים שאת עוסקת בנושאים הללו מהיום שאת ואני הושבענו לתפקיד חברי כנסת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, עוד לפני, המשכנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה אני יודע, בכנסת התעסקנו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי הגורם שיכול להתייחס לנושא מח"ל לפני שנעבור למשרד העבודה והרווחה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> מח"ל זה רק משרד הביטחון, האגף החברתי-ביטחוני הוא שאמון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זה לא מח"ל, כי מח"ל אנחנו יודעים. הבקשה הייתה מתוכנית עמית למצוא מענה. אנחנו יודעים כמה מח"ל, יש לנו את הנתונים של מח"ל. הבקשה הייתה מתוכנית עמית לתת מענה במסגרת התוכנית גם בשפות זרות וגם בזום, למטפלים בזום, זאת הייתה הבקשה. לגבי נתוני מח"ל, יש את נתוני מח"ל, אודי דרור נתן אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, רגע, בסיכום הסיפור הוא לא הנתונים, סיכום הדיון הקודם אמר: "משרד הביטחון, בשיתוף משרד העלייה והקליטה, התבקשו לגבש מעטפת למשרתי מח"ל", בסדר? פה צוין גם שהיו לנו במלחמה 402 מתנדבי מח"ל. אני מניח - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מדובר שהם עזבו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהם יצאו, אבל כדרך אגב - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> התנדבו, ואז הם לא יכולים, אם מתעוררת להם בעיה נפשית, אין להם כתובת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לי, אבל שנייה, רק כדי לדייק, וזה בסדר שבמעבר בין יושב ראש אחד ליושב ראש שני יש גם איזושהי עקומת למידה שאתם תצטרכו להיות סבלניים כלפיה של היו"ר הנכנס. הסוגיה הזו של הטיפול למי שלא נמצא בישראל היא מאוד רלוונטית, אנחנו מניחים, למתנדבי חוץ לארץ, אבל היא גם רלוונטית להרבה מאוד חיילי מילואים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> נכון, שבאו לכאן להילחם וחזרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תעזבו באו, שהם היו כאן והם נלחמו, בסדר? ובין השאר, אולי על הרקע של המצב הנפשי, קמו ועזבו, לא ירדו מן הארץ, אבל עכשיו חיים שנה בחוץ לארץ. השאלה האם יש מענה בכלל. זה לא תפקידה של עלייה וקליטה, זה התפקיד של ועדת חוץ וביטחון וועדת הבריאות, אבל לנו יש זווית כאן, כי כנראה כמות החיילים הבודדים שעלו לארץ, או בוודאי אם הם מתנדבי חוץ לארץ שלא נמצאים כרגע בארץ, היא יותר גדולה מאשר - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה שאני מתפרצת, חיילים בודדים הם לאו דווקא חיילים תוצרת חוץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ברור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בודדים הם בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, אנחנו דיברנו על הסיפור הזה של העורף המשפחתי. אני רק בא ואומר, השאלה הזו, האם תוכנית עמית, יש בה גם מענה שתפור לאנשים שלא חיים כרגע בארץ ונוסעים לפגוש את המטפל בקליניקה, אלא האדם יכול להיות עכשיו בטיול ארוך בתאילנד ושם הוא באיזשהו סוג של משבר, או שהוא הלך ללמוד מהמקום שהוא עלה ממנו, לא יודע. האם תוכנית עמית פה, חגית, אנחנו רוצים רגע להבין, האם יש היום אפשרות למישהו מחוץ לפנות דרך האפליקציה ולקבל טיפולים למשל בזום, אם הוא בוחר? ואז זה רלוונטי גם למח"ל וזה רלוונטי גם לאחרים. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> אני אתחיל ואומר שתוכנית עמית היא בהחלט תוכנית פורצת דרך, והיא חדשה, והיא כרגע נותנת מענה רק בארץ, אבל גם בעקבות הדיונים בוועדה וגם בכלל, כבר יש לנו סוג של הסכם עם שיבא ביונד, שהם גוף מומחה שיכול לתת שירותים מרחוק. כרגע מול מח"ל יש מורכבות אחרת בגלל זה שהם לא אזרחים וכולי, כרגע האגף הביטחוני-חברתי שמרכז את כל הטיפול במח"ל הביא באמת את כל הגופים שקשורים אליהם בצורה כזו או אחרת במדיניות היער לאיזשהו דיון איתנו ואנחנו הצענו שני דברים מרכזיים. אחד, כשאתה נמצאים רחוק, הגורם המתאים ביותר לתת לך טיפול הוא באמת גורמי טיפול שנמצאים לידך ולאו דווקא מרחוק, מישראל. יש לזה כל מיני היבטים שונים. אנחנו עושים שני דברים בהקשר הזה. זה שכל גורם מחו"ל שבאמצעות האגף הביטחוני-חברתי ירצו שאנחנו ניתן אוריינטציה למטפלים המקומיים בהקשר של טראומה ומלחמה והתערבות אחרי טראומה, אנחנו נעשה את זה עבור המטפלים. כרגע אני חייבת לציין שיש לנו שיח אך ורק עם אוסטרליה וזה גם שיח מאוד מתקדם. יתר הגופים שהיו איתנו באותו דיון זום, גם בסוכנות וגם גופים אחרים, כרגע עוד לא פנו, אבל ככל שיפנו אלינו, אנחנו ניתן אוריינטציה למטפלים המקומיים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי מה הכוונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חגית, יש לי שאלה. כאן בארץ במסגרת הטיפולים שניתנים בתוכנית עמית יש גם טיפולים שניתנים דרך הזום? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> מעט מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל האופציה קיימת? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> אחוז מאוד מאוד נמוך. אנחנו כרגע התחלנו שיח עם שיבא ביונד, זה גוף מוסמך לתת טיפול מרחוק, יש סטנדרט מאוד, מאוד ברור של משרד הבריאות איך אפשר לתת טיפול פסיכולוגי מרחוק. כרגע בארץ שיבא ביונד הם המומחים ביותר. אנחנו, הצוות הקליני שמלווה אותי עוד לא הכשיר שום גוף מלבד שיבא ביונד. שיבא ביונד כרגע נותן בארץ, הוא יוכל לתת גם בחו"ל במידה ויעלה הצורך. אנחנו אומרים על בסיס חוות הדעת המקצועיות של הגורמים המטפלים פה שזה קצת בעייתי לתת לחייל טיפול כשהוא בחו"ל כשאין מי שנותן לו את המעטפת במידה ויצטרכו או תעלה איזושהי מצוקה. כי אם תעלה מצוקה, ואנחנו מדברים פה על התערבות של אחרי טראומה, אחרי אירועים לא פשוטים, זה מאוד, מאוד מורכב לתת את זה מרחוק. זו צריכה להיות מומחיות מיוחדת, אני לא נכנסת בכלל לביטוחים וכל מיני של מטפלים. לכן בעצה אחת עם הרבה מאוד גופים, אנחנו יכולים לתת סיוע והכשרה במידת הצורך למטפלים המקומיים, מה זו התערבות אחרי טראומה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל חגית, אני רוצה להגיד לך שגם בוועדת בריאות שהיינו וגם ברווחה וגם בכלכלה, לא משנה איפה לא היינו, כן דיברו, זה היה בהקשרים אולי של נפגעי הנובה, או לא משנה מה, אבל לגבי פוסט טראומה, טיפול באמצעות הזום, גם אם הם נמצאים בבאר שבע והמטפל נמצא בקריית שמונה, בסדר? כלומר, לטפל באמצעות זום, אני כמוך חושבת שזה לא אידיאלי, אבל לפעמים, את יודעת מה האויב הכי גדול של טוב מאוד? זה המצוין. כלומר, בסוף עדיף לפעמים לקבל את המענה בזום מאשר לא לקבל בכלל. ולכן, הסבירי לי רגע מה ההבדל אם הוא נמצא בצרפת או אם הוא נמצא באילת והמטפל נמצא בקריית שמונה? << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> ההבדל הוא, קודם כול, זו פרקטיקה מקובלת, אני לא גורם מומחה קליני, אבל אני אתן לכם את ההסברים שאני קיבלתי כמנהלת התוכנית. בפרקטיקה המקובלת, ההבדל המהותי, קודם כול, יש פרקטיקה מקובלת לטיפול מרחוק ואולי ד"ר כרמל קלה יוכל להרחיב רק בהקשר הקליני של המשמעויות של זה. זאת פרקטיקה מקובלת. ההבדל הוא שכשקורה משהו באילת, גורמי הטיפול בארץ יודעים למי להפנות ומה לעשות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הלוואי. << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> כשקורה משהו כזה בצרפת, אין למי להפנות אותו, ולכן זה מורכב, בסדר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא מבינה אבל, כבוד היושב ראש. אם הוא נמצא במדבר, אני יכולה עוד להבין אותך, למרות שלדעתי עדיף לקבל משהו מאשר לא לקבל כלום, אבל אנשים שנמצאים בצרפת, אפשר להגיד להם, אוקיי, אנחנו רואים שלא בסדר, תלך לפסיכולוג, בסוף יש להם, אנחנו לא חיים באיזה עולם מנותק, אנחנו בתוך עולם - - - << אורח >> חגית מוסט: << אורח >> אי אפשר להגיד לו לך לפסיכולוג שלך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם אתם חושבים שצריך עוד חוץ מהזום, בוא, תחזור לארץ, לשכנע אותו לבוא, לחזור לארץ, יש איך לטפל, זה לא שאנחנו ממציאים את זה עכשיו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנקודה הזאת תידרש. דעתה של חברת הכנסת וולדיגר ודעתי לא נוחה מהתשובה הזאת. אנחנו מבינים אבל שאתם בראשית התקשרות עם שיבא ביונד. אנחנו רק נאמר שמבחינתנו, בהקשר של חיילים עולים, מתנדבי חוץ לארץ וגם חבר'ה שהם ישראלים מבטן ומלידה, אבל נמצאים עם קשר ובלי קשר למה שהם חוו - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הבנתי ממנה ששיבא ביונד לא נותן בכלל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לכן אני אומר שמבחינתנו התשובה שאנחנו מקבלים כרגע היא לא מספקת. אנחנו מבקשים לדיון הבא ויהיה פה דיון תוך כמה שבועות של מעקב. אנחנו מבקשים מכם התייחסות לשאלת מתן סיוע וטיפול מקוון, באמצעות הזום נקרא לזה כשם קוד, גם לאנשים שנמצאים בחו"ל, ולראות איך כן ניתן להתמודד עם זה. הסיפור הזה של הכשרת גורמים טיפוליים שם, במדינה הזרה, על חוויות, נשמע לנו אולי כדבר שהוא יותר מדויק קלינית, הוא לא יביא מזור לבעיה שאנחנו מדברים עליה. זה לא יגרום לזה שמי שנמצא כרגע בחו"ל יקבל טיפול. זה סותר את כל המהלך הגדול שעשיתם עם תוכנית עמית, של הנגשת הטיפול, של איזושהי הזמנה לקבל טיפול. אנחנו מבקשים חשיבה מחודשת של משרד הביטחון ושל התוכנית. בעיניי, גם לצה"ל צריכה להיות פה דריסת רגל איך בסופו של דבר אנשים שנמצאים בחו"ל יכולים לפנות. אפשר גם להסביר לאנשים תמיד שטיפול באמצעים מקוונים הוא פחות יעיל, הוא פחות טוב, אבל לתת להם את הבחירה. אפשר תמיד להמליץ להם ללכת לגורם מקומי שיקבל הכשרה מכם, אבל אם הוא לא עושה את זה והוא בוחר בטיפול המקוון, זה שהוא נמצא מעבר לים. אני מבקש את ההתייחסות לזה. תכף גם נעשה לקראת סיום הדיון, יש לנו עוד כ-25 דקות, אנחנו נעשה יישור קו. אני מבקש מייד לפני לשמוע רק התייחסות של משרד העבודה והרווחה, אורית. << אורח >> אורית להב: << אורח >> שלום לכולם, אורית להב, אני מתוכנית יתד, מנהל של"מ, משרד הרווחה. אנחנו לא נפגשנו, אתה יושב ראש חדש. אני כן ציינתי שבתוכנית יתד אנחנו מלווים יותר מ-26,000 צעירות וצעירים על רצף מצבי הסיכון, יותר ממחצית מתוכם, בהערכה שלנו, הם חיילים, או חיילים בפועל או חיילים משוחררים. אין לנו אפשרות לבדוק חיילים בודדים, זאת אומרת, בנתונים שלנו לא ניתן לבדוק מי מהם מילואימניקים כרגע או מילואימניקים בודדים, אלה לא נתונים שמשרד הרווחה אוסף. אני כן אגיד שאנחנו מלווים על כל רצף מצבי הסיכון ונותנים מענים משולבים שונים, בעיקר דרך הרשויות המקומיות ודרך מענים ארציים. אלה נתונים שכבר העברתי בוועדה הקודמת, אני אומרת אותם שוב כיוון שאתה יו"ר חדש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בתוך 26,000 האנשים שאתם מלווים, כמה מתוכם מבחינתכם עונים להגדרה של חסרי עורף משפחתי? יש לכם בכלל את ההבחנה הזאת בתוך הקבוצה? << אורח >> אורית להב: << אורח >> חסרי עורף משפחתי יש לנו בתוך החיילים שאנחנו מלווים בתוך תוכנית ניצוץ, וההערכה היא קצת יותר מ-40%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה ניצוץ, זה לא יתד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אורית, אנחנו מתקשים לשמוע אותך. << אורח >> אורית להב: << אורח >> בתוך תוכנית יתד, אחת התוכניות היא תוכנית ניצוץ, שזה נוער, צעירים וצבא, היא תוכנית שנבנתה יחד עם הצבא, - - - הוא אחד השותפים הרציניים שלנו על תחום בריאות הנפש וכולי. בתוך - - - יש לנו מעל 4,000 צעירים, חיילים, מלש"בים וחיילים שאנחנו מלווים. אין לנו תוכנית ייחודית עבור מילואימניקים כיוון שבתוכנית יתד רצף המענים שלנו הוא עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון. אין לנו מדידה של מילואימניקים וגם לא מילואימניקים בודדים. לגבי חסרי העורף בתוך תוכנית ניצוץ, קצת יותר מ-40% מוגדרים על ידינו כחסרי עורף או מוגדרים כבודדים על ידי הצבא או מוגדרים על ידינו כחסרי עורף. כלומר, אין להם בפועל עורף משפחתי. זה כן יכול לתת איזשהו מדד ל-26,000 שאנחנו מלווים בתוכנית יתד בכלל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם יש איזושהי עבודת מטה שלכם על בניית כן עוד קומה של ליווי וסיוע לאותם חסרי עורף מקרב חיילי המילואים? הרי בסופו של דבר, אם אתם יודעים מי היה בתוכנית ניצוץ, אתם יכולים לקבל מהצבא גם את המידע מי היה בשירות מילואים פעיל בחרבות ברזל. אתם יכולים לדעת מי מאותם חיילי ניצוץ גם המשיכו לשירות מילואים פעיל ואז לראות מה עושים איתם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ולי יש עוד שאלה. האם יכול להיות שחייל מקבל, כלומר, יש לנו פה שירות כפול במובן הזה שהוא יכול להיות גם אצלכם, בניצוץ או ביתד, וגם בתוכנית עמית של הצבא. יש איזו בדיקה כזו או אחרת שלא כאלה לא מקבלים כלום וכאלה מקבלים כפול? << אורח >> אורית להב: << אורח >> קודם כול, הליווי שלנו הוא ליווי של צעירים במצבי סיכון. קודם כול, אנחנו בעד ליווי כפול, שיהיה ברור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה בעד? כלומר, הוא לא צריך ארבעה מטפלים, הוא צריך מישהו אחד שילווה אותו. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אנחנו ממש בעד, אנחנו גם עושים הרבה מאוד מהעבודה שלנו עם מיצוי זכויות סביב הזכויות שמגיעות לאותם צעירים, גם למול ביטוח לאומי, מול סל שיקום. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, שנייה, ברשותך, אורית, לא הבנתי למה אתם בעד שירות כפול. סל שיקום הוא לא כמו טיפול, מה הכוונה? למה בן אדם צריך גם - - - << אורח >> אורית להב: << אורח >> אנחנו לא נותנים טיפול, אני רוצה להדגיש. תוכנית יתד היא ליווי של עובדים סוציאליים - - - שההתמחות שלהם היא ליווי של צעירים על רצף מצבי הסיכון. חלק מהערכים המרכזיים של התוכנית הוא מיצוי זכויות. כלומר, יש לצעירים האלה זכויות גם למול משרד הביטחון וגם למול משרדים אחרים, כדוגמת ביטוח לאומי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר, זה לא טיפול נפשי, זה לא האירוע. << אורח >> אורית להב: << אורח >> כחלק מהעבודה שלנו בתוך התוכנית העובדים שלנו עובדים כמו שעובדים במשרד הרווחה באמצעות הרשויות המקומיות, וזו דרך העבודה שלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אורית, אני רק רוצה לחזור לנקודה עוד פעם ולהבין. << אורח >> אורית להב: << אורח >> של ההכרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא רק ההכרה. אני מבין שתוכנית ניצוץ זו תוכנית שנועדה לסייע לאותה קבוצה של צעירים על רצף מצבי הסיכון שבתוכם יש אוכלוסייה של חסרי עורף משפחתי. ניצוץ מלווה את החיילים בשירותם הסדיר, נכון? << אורח >> אורית להב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשינוי המאוד דרסטי בשגרת המילואים של עשרות אלפי אנשים שבתוכם גם אני מניח יש יוצאי תוכנית ניצוץ, אני מניח. השאלה אם נבנתה עוד קומה לתוכנית ניצוץ שאומרת, אנחנו לא רק מלווים את הסדירניקים, אלא גם מילואימניקים שהם יוצאי ניצוץ, נקרא להם, לצורך העניין הזה, מקבלים ליווי מיוחד במילואים. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני אומרת שאין אצלנו ליווי מיוחד. חשוב לי להגיד את זה, כי אנחנו מלווים את כל הצעירים אותו דבר. זאת אומרת, הליווי שלנו הוא ליווי מאוד צמוד, מאוד רלוונטי לצעירים במצבי סיכון, ובעיניי, ההגדרה, זאת אומרת, אנחנו לא רואים את המילואימניקים, בהרבה מובנים המילואימניקים הם לא שונים מהרבה מאוד, אני מבינה שפה זה קצת קשה להגיד, כי זה המיקוד של הוועדה, ויש פה מיצוי זכויות אחר סביב תוכניות נוספות שמשרד הביטחון אחראי עליהן, אבל אין לנו מדידה, אתה מבקש מדידה. אנחנו ממשיכים ללוות את אותם צעירים שרוצים - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה נקרא ללוות? סליחה, אני רוצה שנייה לחזור איתך, מה זה ללוות. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אוקיי, אני אסביר. ללוות צעירים זה אומר להוות עבורם עורף להתייעצות. המילה ליווי אולי לא מובנת לכולם, אבל אני אסביר. מיצוי זכויות, זה אומר להוות עבורם למשל סביב הקשר עם המשפחה, הקשר עם הקהילה, עזרה במציאת עבודה, עזרה בכל עולמות התוכן של צעירים בכלל, שהם עבודה, השכלה, קשר עם המשפחה, קשר עם הקהילה, זוגיות, וכולי וכולי. המשימות העיקריות של צעירים בכלל, אלה המשימות, של גיל 18 פלוס, אלה המשימות. במקרה של הצבא, יש גם משימה של הצבא, בסדר? לזה באמת מיועדת במיוחד תוכנית ניצוץ, שהיא, כמו שאמרתי, תוכנית שנבנתה עם הצבא, והיא נותנת מענה משלים לצבא, נעשתה עם הצבא, בשיתוף פעולה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אורית, אני רוצה שנייה, מכיוון שאנחנו מדברים כרגע על טיפול נפשי, שזה האירוע כרגע, בואי נניח שבמהלך התוכנית של ניצוץ בא אליכם מישהו ומלווים אותו למציאת עבודה, קהילה, ומגלה אותו מלווה, אותו עובד סוציאלי או מטפל שיש שם גם מעבר לאין לו עבודה ואין עורף משפחתי, מגלה גם שיש שם קושי נפשי, מה הוא עושה? הוא לוקח אותו יד ביד ואומר לו, בוא, אני אקח אותך לתוכנית עמית? או שהוא אומר לו, יש לך זכויות בעמית, לך תחפש? << אורח >> אורית להב: << אורח >> לא, תוכנית עמית זה למשוחררים, רגע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא משנה, לא עמית, משהו אחר. << אורח >> אורית להב: << אורח >> - - - קב"ן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, קצת קשה לנו לשמוע ואין לנו עוד הרבה זמן. אנחנו נקיים, נשמע את זה בצורה יותר מעמיקה בדיון המעקב. << אורח >> אורית להב: << אורח >> בשמחה. בפעם הבאה אני גם אגיע פיזית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. נציגי הארגונים, בבקשה. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אני אעשה רגע סקירה קצרה. אני קודם כול אגיד תודה לשותפים, כי בעקבות הדיונים כאן וגם לחץ ששלומית מפעילה עלינו, גם ענף חוסן בצה"ל נכנס לתמונה וראיין בודדים במילואים, עתכ"א מילואים, נועה ואבישג במימוש, גם מאחורי הקלעים, בריאות הנפש, כרמל הקצה לנו קצינה שנמצאת עם הארגונים בקשר ישיר בקבוצת וואטסאפ, וגם קב"ן שנמצא בקשר עם כל ארגון בפורום. זאת אומרת, אנחנו יודעים ישר לעלות ולקבל מענה מהנציגים. וגם היחידה לתגובות קרב שכרמל קישר בינינו ועשינו איתם זום להיכרות יותר מעמיקה ולהבין איך אנחנו יכולים לפתור את הסוגיות. סדנאות החוסן והעיבוד שנועה הציגה ביחד עם מנהלת שער לעתיד, זה יקרה ביולי הקרוב. לגבי ההגדרה, אנחנו רוצים לעשות את התיקון, כמו שנועה אמרה, כתיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים. ולטובת האגף והקרן במשרד הביטחון אני אגיד שהם נפגשו איתנו והם כבר שינו את השם ובכותרת ובלוגו כבר מופיע כל עולם המילואים וגם הזכויות, הם גם מתחילים לתכלל וגם לשמוע אותנו. מבחינת הסיוע הנפשי, אנחנו הגשנו כאן מסמך שמפרט מה הארגונים עושים, ובשיתוף, אני הכי אשתף אותך שלמילואימניקים הבודדים קשה להם קודם לשלם לפעמים על הטיפול ואז לבקש החזר שמישהו יתן להם או בקרן הסיוע. זה באמת מצב קשה, הם לא כולם עובדי הייטק בכירים שנקראו ליומיים מילואים ויש להם כסף בצד. והם פונים אלינו, הארגונים, לכל ארגון שנמצא כאן ובמסמך, כי אני משלמת לספק, אני ישר משלמת לספק והוא יודע לבוא ויש טיפול וחשבון הבנק לא נפגע מזה, וזה בדיוק הפער. אני צריכה להגיש לקרן הסיוע חשבונית ששילמתי או אני צריכה פשוט לגשת למטפל. לגבי הימים, ההוקרה, זה גם בשיתוף הפורום ואנחנו נתקדם על זה. ונתוני הסיוע הנפשי, כמו שאמרתי, אפשר לקבל אותם דרך החברה האזרחית, אנחנו יכולים לאחד ולדעת מהם הנתונים באמת בגלל הקושי של הבודדים במילואים לפנות לגורמים הרשמיים, לשלם, וגם ההכרה רשמית שיש לי בעיה וסוגיה כזו. זהו, זה בקצרה כדי לא לקחת לליאורה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ליאורה חייבת לצאת, היא כתבה לי אם אפשר לתת. ממייקל לוין. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> צוהריים טובים, אני ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין. המרכז שלנו, הייחודיות שלו היא שהוא מלווה שתי אוכלוסיות של בודדים, גם את הבודדים העולים וגם את הבודדים הישראלים שנולדו וגדלו פה וגם יונתן שיושב סביב השולחן הוא אחד מהמלווים שלנו, גם בשירות וגם כמשוחרר, לכן אני ארצה לחלוק עליו, כי להגיד שלא מטפלים באוכלוסיית חסרי העורף זה ממש לא נכון. אני חושבת שהעבודה שעשתה בין היתר הוועדה הזאת, ולכן חשוב לי, כבוד היושב ראש, שאתה תמשיך לעשות זאת, זה להבין שכשאנחנו מדברים על חיילים בודדים, אנחנו מדברים על מקשה אחת, חייל בודד שווה חייל בודד. יש לנו חיילים בודדים שבאו מחו"ל, יש לנו חיילים בודדים שהם ישראלים שנולדו וגדלו פה, יכולים להיות יוצאי החברה החרדית, יכולים להיות צעירים בסיכון שהכול נכנס למקשה אחת. אבל אסור לדבר עליהם כתתי חיילים בודדים או כתתי קבוצות, אלא באמת להתייחס לציבור הזה כאירוע אחד של חייל בודד. ונכון גם שבתוך הוועדות בכנסת ילווה אותנו גוף אחד והיינו מאוד שמחים עם הוועדה בראשותך לעלייה וקליטה תיקח, כמו שהיה נהוג עד היום, את כל החבילה, ותתייחס לחיילים בודדים כמקשה אחת, גם לחסרי העורף וגם לעולים. אין ספק שיש לנו עוד פערים להשלים בעולם חסרי העורף המשפחתי הבודד, אבל אנחנו שם לגמרי ונעשית עבודה בפורום הבודדים עם כל הארגונים באופן מאוד אינטנסיבי כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הפערים. לעניין שלנו, אני קודם כול אזמין אותך בשמחה, יושב הראש, למפגש ולהיכרות ולהבין את המושגים, גם את ההבדלים ואת המאפיינים הייחודיים, אבל עדיין את הסיפור של החייל הבודד, בשמחה, אצלנו בעמותה, ותוכל להתרשם בעיניים. לגבי העניין של חיילי המילואים, אני רוצה להגיד שבעקבות העבודה שעשתה הוועדה הזו, ואני באמת רוצה להודות פה לשלומית שלא מרפה מאף אחד בתשובות ובהתייחסויות ובעשייה אמיתית, לא בשביל לקבל רק דוחות, קרו פה הרבה מאוד דברים. ואחד הדברים שאני יכולה לשים פה על השולחן זה שאנחנו נמצאים, המרכז שלי נמצא, אני נמצאת בעבודת מטה מאוד מתקדמת. זאת אומרת, אני כבר בשלב חתימת חוזה עם בית חולים שיבא בעקבות ההצגה שהייתה פה על כך שנפתח מרכז חוסן לחיילים עולים משוחררים ומילואים. אנחנו מתחילים עכשיו בהקמה של מרכז חוסן בתוך המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין בשיתוף שיבא, שאנחנו ניתן מענה לכל חיילי המילואים חסרי העורף המשפחתי שנמצאים במצב של פוסט טראומה, או אפילו לא פוסט טראומה, מצוקה בעקבות אירועי הלחימה בשנתיים האחרונות. הם יגיעו למרכז, יעברו איזשהו אינטייק על ידי עובד סוציאלי אצלי בעמותה ומשם יופנו לטיפול במגוון רחב של מטפלים בבית החולים. השירות הזה, אנחנו נוכל להתחיל לתת אותו מתחילת יוני ואני צופה באמת ללא מעט פניות בעניין הזה. כמו שנאמר פה, הפער הזה, זאת אומרת, הצורך של החיילים לקבל פתרונות לפעמים במקומות מוכרים ולא ללכת למקומות שהם פחות מרגישים שם בטוחים או שזה ימתג אותם, הוא מאוד משפיע, ולכן המציאות שהם יודעים שיש מרכז שמכיר אותם ורובם כבר עוברים אצלנו בעמותה, יוכלו להגיע ולקבל אצלנו את ההפנייה לטיפולי החוסן הוא בהחלט קפיצה מאוד משמעותית למענה עבור צעירים חסרי עורף משפחתי, ואני חושבת שהוא חשוב. מה גם שיש להם את התמיכה של הקהילה, כי העמותה מלווה אותם עד חמש שנים מיום שהם משתחררים, ולכן יש להם שם קהילה תומכת וקהילת בוגרים וארוחות ותמיכה והרצאות וצוות מטפלים שלנו ורכזים, והאפשרות להיות איתם לאורך כל הדרך הוא מאוד, מאוד משמעותי. אני רוצה רק לסכם, באמת ברשותך, היושב ראש, ולהגיד לך, אל תשלח את חסרי העורף לשום ועדה אחרת, תבקש לשמור את זה אצלך ולנהל פה אירוע אחוד של חייל בודד שווה חייל בודד עם המאפיינים הייחודיים שאנחנו יודעים להציג לך והארגונים ומי שיושב על השולחן יפה מאוד עם הדרישות בהתאם, ולא להתחיל לזרוק את זה מוועדות לוועדות. כי אחרת, אנחנו נגיע עוד פעם לבלגן ואני חושבת שזה לא נכון ואסור לנו לתת לזה לקרות, דווקא בימים אלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. יישר כוח גדול על כל העשייה שלכם, אנחנו בהחלט ניפגש כדי שאני אלמד יותר. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> אני אשמח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, ליאורה. נויה, בבקשה. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> נעים מאוד, שמי נויה גוברין ואני מנהלת החטיבה של התוכנית של החיילים הבודדים בארגון נפש בנפש, תוכנית שהיא בשיתוף עם ה-FIDF. אני אגיד בתחילת דבריי שאנחנו מלווים כ-3,000 חיילים בודדים מכל העולם, לא רק צפון אמריקה, ואנחנו באמת כבר במהלך המלחמה זהינו באמצעות המרכז הטלפוני שלנו שעובד 24/7 את המצוקות של המילואימניקים ובכלל של החיילים, ופתחנו בפברואר 2025 מרכז חוסן. זה מרכז שהוא באמת יחד עם ה-FIDF ובית החולים השיקומי של שיבא. אמרנו, אם יש כבר איזשהו מערך שהוקם בעקבות המלחמה ויודע להציע מגוון טיפולים, חברנו באמת אליהם. אני אגיד שאצלנו בעיקרון הטיפול ניתן במתקנים השונים של שיבא בכל רחבי הארץ וגם במרכז שלנו בתל אביב. יש מישהי שהיא זמינה כל הזמן לחיילים, היא עובדת סוציאלית, היא עושה את האבחון ואז מעבירה לאשת הקשר בשיבא. נכון להיום, פנו כ-27 חיילים משוחררים, מילואימניקים, כתשעה מהם הגיעו ישירות בפרסום של שיבא, כל השאר הגיעו דרכינו, פרסמנו את זה גם בסושיאל מדיה, גם ברשתות, גם בסיוע מרכז הבודדים, וכרגע זה המענה. אני אגיד שאנחנו ערוכים גם לתת סיוע בארצות הברית למי שחזר לארצות הברית. כרגע מה שאנחנו נתקלנו, הקושי הכי גדול, ואולי מישהו פה בפורום כן יוכל לסייע, למרות שיש לי שיתוף פעולה של אלוף משנה ענבר סיטבון ממערך החטופים והשבויים. צה"ל שלח לי איזושהי רשימה, אבל הם לא יודעים לסמן ולהגיד, הוא היה, הגיע מחו"ל, מארצות הברית, וחזר. כי בסוף, המערך שהקמנו בארצות הברית הוא לא איזשהו מערך, אלא זה בסיוע איזשהו ארגון וטרנים ארצות הברית, סטיבן כהן, CVN, מי שמכיר. הם מומחים בתחום והם ידעו לתכלל בכל ארצות הברית את כל מי שפנה. זה שירות שכרגע פרסמנו אותו, אבל עדיין אנחנו לא מצליחים לשים ספציפית את היד על מי שחזר לשם. אם מישהו פה מהפורום, אולי אפילו דרך קרן הסיוע, יכול רגע לזהות אותם, זה מאוד, מאוד יעזור. אני אגיד עוד דבר לגבי תוכנית עמית. אנחנו תרגמנו את זה לכל השפות, יש לנו גם ברוסית וגם בספרדית וגם בצרפתית וגם באנגלית את כל הזכויות, אני אשמח להעביר את זה הלאה. וזהו, אלה כרגע באמת הנתונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יישר כוח גדול, בסדר גמור. נמצא איתנו מרדכי, דניאל אהרון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הוא בזום, הוא ירד. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> רק הערה קטנה, סליחה ששכחתי. כן יש עדויות מהמטפלים בשיבא שהבעיות יותר מורכבות וזה מתקשר למה שגם אמרת על היעדר התמיכה המשפחתית והסיוע, חלקם גם הופנו לפסיכיאטר. שבסוף התהליך אני מקווה שגם יהיה איזה חיבור להכרה של משרד הביטחון בנכות. זה גם משהו שעלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אריאל, ולאחר מכן יונתן. בבקשה, אריאל. << אורח >> אריאל טולוב: << אורח >> שלום, אדוני היושב ראש, קוראים לי אריאל טולוב מעמותת C.N.E.F שעוזרת לעולים מצרפת. אנחנו הקמנו פרויקט לליווי רגשי של החיילים, רובם מילואימניקים, אנחנו רק עם דוברי צרפתית. טיפלנו בכ-70 חיילים. פנו אלינו סביב ה-80 וטיפלנו בכ-70. כהערת אגב אני אגיד שמהמספרים שאני שומע, אני גם אומר את זה כמילואימניק, מהבנה גם של השטח, מהמספרים שאני שומע פה, יש פה בעיה. זאת אומרת, אם אנחנו בתור ארגון קטן מטפלים בכ-70, רק עולים מצרפת, המספרים פה לא הגיוניים, המספרים ששמעתי פה לא הגיוניים, על כל העולים, משהו פה מתפקשש. ובעיקר הסיבה שאני רוצה לדבר היא שהיינו מאוד, מאוד שמחים לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים. כל מה שעשינו עד עכשיו היה רק שלנו. זאת אומרת, גם התקצוב היה מאנשים פרטיים, אנחנו בנינו את זה, אנחנו מפרסמים את זה, אין לנו קשר כרגע. כלומר, בתוצאות, כל מה שהיה הוא רק מארגון C.N.E.F. היינו מאוד, מאוד שמחים להגדיל את זה, אנחנו כבר בקשר עם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם חלק מהפורום? << אורח >> אריאל טולוב: << אורח >> לא, כי אנחנו לא מטפלים. כלומר, ארגון C.N.E.F לא מטפל רק בחיילים, אלא הבנו את הצורך של החיילים אחרי 7 באוקטובר ולכן הקמנו את הפרויקט. אנחנו בקשר עם הרבה ארגונים פה, אבל היינו מאוד, מאוד שמחים לשתף פעולה יותר כדי לקדם עוד יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, אריאל. יונתן, ואחרי זה גם נשמע את ליאת. << אורח >> יונתן למברט: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להתחיל ולהגיד על כל העניין של משרד שמטפל בחסרי העורף, ואורית פה ציינה, אני לא מוכר אצל יתד, לא הציגו בפניי את יתד, התחלתי רק להכיר את יתד כשהתחלתי להבין את העולם של מה קורה פה בוועדות האלה כדי להיכנס פה, ואז הבנתי שיש פה איזשהו ארגון שכביכול תומך בי ואני לא מוכר שם. להגיד שאורית מייצגת את חסרי העורף, לצערי זו אמירה פשוט לא נכונה. כשאנחנו מדברים על חסרי עורף, יש כאלה שמגיעים מרקע רווחה ומוכרים ברווחה מגיל צעיר, יש כאלה שהם יוצאים בשאלה והם אנשים לא בהכרח עם איזושהי מצוקה אישית מאוד גדולה, פשוט יצאו בשאלה וזה מה שגרם להם להיות חסרי עורף. יש אנשים שזו מורכבות משפחתית, אני עם הורים שנכנסו למהלך גירושים והבנתי שאני פשוט לא יכול להישאר שמה, תוך כדי הסדיר זה קרה. וכמובן היום אנחנו גם רואים את הסיטואציות של חרדים שנשארים חרדים ומתגייסים כחלק ממה שקורה במדינה ונהיים חיילים בודדים חסרי עורף. ואני לא חושב שיש גוף אחד שבאמת מסתכל על כל סוגי חסרי העורף, מסתכל בסופו של דבר מה המצוקות שנכונות לכלל הסוגים האלה ובסופו של דבר נותן להם מענה. וממה שאני רואה את השטח, יש נקודות שלא משנה איזה חייל בודד, בין אם הוא חרדי, לא חרדי, יוצא בשאלה, רווחה, יש נקודות שנכונות לכולנו, וצריך שיהיה גוף שיתכלל את זה. ממה שאני מבין, ממה שמשרד העלייה אמר, שיש לו 3,000 עולים שהם חיילים בודדים מתוך ה-7,000 שיש לו, אני מניח שכל השאר, אזור ה-4,000 ומשהו הם חסרי העורף, שזה אומר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה לא קשור בנתונים שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עולים, לא בודדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל בואו, את הנתונים האלה יש לנו. יש לנו אלפי חסרי עורף שהם לא עולים בודדים, כן. << אורח >> יונתן למברט: << אורח >> ודבר ראשון, בהיעדר הגוף הזה שמתכלל את כולם, פשוט אני חושב שההסתכלות עלינו היא שגויה, ההבנה. אני יכול להגיד מתוך שיח שהיה לי עם רמ"דית בודדים שעכשיו נוכחת, מסתכלת עלינו בתור סוג של רק נוער שוליים כאלה, חסרי אחריות, ותגידו תודה שאתם בכלל בצבא, וזה היחס שקיבלתי ממנה, וזה יחס שהרבה חסרי עורף מקבלים. זה רק מבחינת היחס, יש פה איזה סוג של אפליה, גם זה אומר למענים, איך להקשיב למענים. וכשאני מדבר על מענים במילואים, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על הנושא הזה, אני השתתפתי גם בקרייה עם נועה בדיון שהיה להם כשהם התחילו לבנות את התהליך הזה, ודיברתי על חסרי עורף ומה הקשיים שלנו, דיברתי על זה שנפצעתי בסבב הראשון ונאלצתי גם משם ישר לחזור לעבודה, כי אין לי אופציה לקחת לעצמי את ההפסקה הזאת. גם עכשיו בפסח הלכתי והתנדבתי למילואים כתוספת הכנסה כי אין לי עבודה בפסח, זו הייתה ההחלטה הכלכלית הנכונה שראיתי. אין לי אופציה לנוח והדברים רק מצטברים, לא נחתי מאז תחילת המלחמה, קפצתי ממילואים לעבודה, לסגור כל חודש. גם פה אני ביטלתי עבודה כדי להגיע, ואני הולך להרגיש את זה בסוף החודש, כדי להשמיע את הקול שלנו. ואני העליתי נקודות, וכמו שהיושב ראש אמר, שצריך לסייע לכל הנושאים של חיילים בודדים, לא רק העניין של המענה הנפשי, והבעיה הגדולה שלנו בסופו של דבר היא שאין לנו עורף. חברים שלי, לא חסרי עורף, בסופו של דבר מסיימים סבב מילואים, מקבלים את ימי ההתארגנות ואז יושבים בבית עוד חודש, כי לחימה זה דבר קשה. גם העולים, חברים שאני מכיר, בסופו של דבר מקבלים את ההזדמנות מדי פעם לטוס, לפגוש את המשפחה, לקבל איזשהו רגע של מנוחה, התארגנות, אחר כך באמת אפשר להסתכל על כל העניין הזה של בסופו של דבר אילו מענים, אם מגיעים מענים. אני בתוך כל המירוץ הזה, אני יכול להגיד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בעניין הזה, יונתן, אני אומר עוד פעם, גם מכיוון שאין לנו הרבה זמן, ואני גם אשמח להיפגש איתך לא במסגרת דיון כדי ללמוד את העניין. אני אומר עוד פעם, יש פה צורך ואני מקשיב למה שאמרה ליאור. א', אני לא אמרתי שאני מתכוון לשמוט איזשהו נושא מהוועדה, ועדות הן יצור די טריטוריאלי בכנסת, שום דבר לא ישמט. אני רק באתי ואמרתי שצריך לדעת שיש גם עוד ועדות, למשל ועדת הנוער והצעירים מתעסקת בנושא חסרי העורף ומקיימת דיונים, רק שלא נפעל בצירים שונים בסוף. לגבי מה שאתה אמרת עכשיו, יונתן, אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה, בעיניי, ופה אני רוצה לומר את זה לך, נועה, ברשותך, תראי, אנחנו יודעים שבעקבות מלחמת חרבות ברזל, הצבא הבין שהמילואים לא מסתיימים ביום שהחייל יוצא מעזה, נכון? וצריך לברך את הצבא על הרעיון הזה שיש עוד כמה ימים שהם על חשבון הצבא והמדינה, ימי מילואים. מאוד יכול להיות שהתפיסה צריכה להיות שבמקרה של מילואימניק שמוגדר כחייל מילואים בודד, בהגדרה יש עוד כמה ימים שהוא מקבל בגלל המצב המיוחד שלו כבודד. זה שיש חיילי מילואים בודדים שבסוף או מקום העבודה אומר להם תיקחו עוד שבוע על חשבון העבודה ואל תחזרו, או אנשים נשואים ויש שם עורף משפחתי שלא היה כשהם לא היו נשואים, אבל היום יש, הכול נכון, אבל אנחנו יודעים בוודאות שיש כאלה שגם בגיל 26 הם בלי עורף משפחתי. המחשבות הללו איך לא מגיעים במקום 500 שקל ל-1,000 שקל, אלא מגיעים ל-2,000 שקל, ואיך זה לא חד פעמי, אלא זה כל סבב מילואים של איקס ימים, איך יש עוד כמה ימים לחיילים שמוגדרים כחיילי מילואים בודדים בהתארגנות הזו. יש עוד מה לעשות. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> חשוב לי רגע לציין שכמובן שהם זכאים לימי ההתארגנות שהם זכאים, אבל גם אנחנו נתנו אפשרות של מתן שני ימי סידורים שהמפקד רשאי להחליט מתי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר עוד פעם, למרות שהכותרת פה היא סיוע נפשי, אני רוצה לבוא ולומר שמבחינתי, מהדיון הבא שלנו, הנושא לא יהיה רק סיוע נפשי. הסיוע הנפשי יהיה דבר מאוד מרכזי בתוך כל הדיונים שלנו, אבל הדיון מתרחב והוא על כלל הסיועים. אני לא בטוח שהרעיון הזה שאתה צריך לשלוח את החייל לבקש מהמפקד, הרבה פעמים אלה גם סיטואציות של אי נוחות, של קשרים אישיים, תחושת נינוחות למול המפקד. תעזבו, אני אומר עוד פעם, אני לא בא בתלונה, אני רק בא ואומר שמבחינתי, בדיון הבא תהיה התמקדות במעטפת הסיוע שהיא מעבר לסיוע הנפשי ואנחנו נבוא עם ציפייה להרחבת הסל שמפורט כאן כרגע. << אורח >> יונתן למברט: << אורח >> אני פשוט חייב לציין, כי בדיוק קלעת לנקודה שלי. מה שאמרת עכשיו, הארכת ימי ההתארגנות, אני באתי עם זה כמענה ספציפי לחסרי עורף, כמו שהעולים קיבלו אופציה לטוס ומענה. העליתי את זה, התעלמו ממני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אני רוצה לבוא ולומר, גם בזכותה של הוועדה, בזכות שלומית וחבר הכנסת פורר, אבל גם בזכות מערכת הביטחון והצבא, יש פה הבנה, התקדמנו, קרה משהו בשנה האחרונה. זה בסדר גמור, לא הגענו לאן שאנחנו רוצים להגיע, בשביל זה מתקיימים דיוני מעקב. אנחנו נשב אותך לשיחה של ללמוד את העניין. אני מזמין פה את כל הארגונים האזרחיים להעביר לנו עוד מידע, לשלוח לנו חומרים כתובים, אם אתם חושבים שיש איזה שהוא אינפוט לפגישה, תגיעו לכאן, נשב, נשב עם הצוות, נלמד, ברמה מאוד קונקרטית של במה צריך להשתפר, נדבר עם הצבא. בסדר, בואו נראה מה, המטרה היא גם ללמוד ממה הצלחנו. ולכן אני מבקש לדיון הבא להבין למשל כמה חיילים פנו בשביל לבקש את הסיוע הכספי. כי אם אנחנו נגלה שבסופו של דבר פנו בודדים, המסלול הזה לא עובד. אולי במקום לעבור מ-500 ל-1,000 שווה לתת עוד ארבעה ימי התארגנות על חשבון המדינה. לא יודע, בואו נדבר על זה. אני רוצה לראות בשביל זה את המספרים. בבקשה, ליאת, ויש לנו עוד דוברת אחת ואז אני מסכם, ליאת ואז אגמית. בבקשה, ליאת. << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> שלום, אני אציג את עצמי, אני ליאת, אני עובדת סוציאלית בסוכנות היהודית, אני עובדת סוציאלית בתוכנית כנפיים וגם כרגע מנהלת אותה מטעם הסוכנות. אני אגיד שכנפיים מלווה בשני העשורים האחרונים חיילים עולים בודדים, זה הפוקוס העיקרי שלנו, אנחנו לא מטפלים בחסרי עורף. ובאמת התוכנית מלווה על ידי פסיכיאטר, ד"ר אריק אלון, שדרכו אנחנו מעבירים שאלונים להערכת צרכים בתחום של סיוע נפשי. אני כעובדת סוציאלית מקבלת את השאלונים שעוברים רף מסוים, שהם מוגדרים כחריגים, ואני מפנה לטיפולים דרך עמותת מרכז אלה, שהם ספק שלנו בכנפיים, שמציעים שירותים פסיכולוגיים בשפות. אנחנו בכנפיים מממנים עשרה טיפולים לכל מי שמעוניין, במידת הצורך אנחנו יכולים לספק גם טיפולים נוספים. אני כן אגיד שבנוסף לטיפולים הפסיכולוגיים, יש לנו אופציה לבצע הערכה פסיכיאטרית למי שמעוניין בשפות ויש לנו גם בזום, כן, בספרדית, ברוסית ובאנגלית, שזה כרגע הצורך שעלה. במידה ויש צורך נוסף, נקים פסיכיאטר נוסף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה חיילים עד היום? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> מתחילת המלחמה הפנינו 200 חיילים לסיוע נפשי, בשפות כמובן. אני כעובדת סוציאלית גם נותנת את המענה ההוליסטי של ליווי סוציאלי, מיצוי זכויות מול אגף השיקום, מול ביטוח לאומי. << אורח >> נויה גוברין: << אורח >> משוחררים? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> משוחררים, כן, מי שהופנה לסיוע נפשי אלה רק משוחררים. דרך הצבא אנחנו בקשר עם אחד הקב"נים, צריך לקבל אישור מסוים, ואז גם אנחנו יכולים להפנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תוך כדי שירות. << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> תוך כדי שירות, אבל זה באישור הקב"ן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה? כשאת אומרת לי 250 חיילים, אלה מילואימניקים? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> 200, רק משוחררים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> רק משוחררים, חיילים בודדים. << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, א', אני חייב לומר שכשאנחנו מחברים פה את המספרים של המרחב, נקרא לו הפילנתרופי-אזרחי, עם המענים הממוסדים, המספרים טיפה משתפרים מבחינת המענה. מה שרק צריך לשאול, ועוד פעם, אני לא חושב שזה התפקיד של הוועדה, אבל נשמח - - - את המהלך הזה, יש פה כן שאלה בסופו של דבר, מה הזיקה בין הארגונים שעושים מלאכת קודש, אבל במרחב האזרחי, לבין התוכניות. האם למשל בסופו של דבר אנחנו יודעים לבוא ולומר לחייל שאתם ליוויתם באיקס טיפולים, לבוא ולומר לו, יש גם אפשרות לקבל עוד קומה של טיפולים או המשך של הטיפולים במסלול - - - << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> נכון, בגלל זה אנחנו בקשר עם ארגונים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל השאלה היא גם האם הצבא יודע לבוא ולומר, אחרי שמיצית את הזכויות. סליחה, האם תוכנית עמית יודעת לומר, אחרי שמיצית את 12 הטיפולים שקיבלת, יודעים להפנות את האדם גם על פי איזושהי דיאגנוזה כבר מקצועית, כי יודעים? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> הם לא יודעים. נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בקיצור, תראו, אני גם לא אכנס לזה עכשיו, אני חושב שגם צריך שאתם תבואו פה עם מידע. יש פה תחושה של הרבה מאוד עשייה מצד המדינה והרבה מאוד עשייה מצד הפורום והארגונים ששותפים, השאלה איך המידע מתממשק ואיך בסופו של דבר אין פה תחרות, אלא שיתוף פעולה שנותן רצף טיפולי של 30 טיפולים במקום 10, בסדר? בזה נדבר, ברשותכם, בפעם הבאה. אבל יישר כוח, זה מספר שהוא מאוד מרשים. וכנפיים פועלת תחת הסוכנות? << אורח >> ליאת קסלר: << אורח >> תודה רבה. זו הסוכנות היהודית בשיתוף קרן מיראז' ומשרד הקליטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אני רק אבוא ואומר, פה אני אומר את זה למערכת הביטחון, הסוכנות היהודית היא לא חברה אזרחית, הסוכנות היהודית היא גוף שיש לו מעמד שלטוני במדינת ישראל ויש אין ספור התקשרויות. הוא בא לעשות פיקוח פרלמנטרי על היושב ראש החדש, לא הבנתם. שלום, כבוד היושב ראש היוצא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתנצל שלא הייתי בכל הדיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל שמך הוזכר פה לטובה לצד שמה, התעטשת הרבה. אני רק בא ואומר, מבחינתי, פה אני אומר למערכת הביטחון, הסוכנות בסופו של דבר היא לא עוד גוף פילנתרופי, היא גוף שלמדינת ישראל יש איתו אין ספור התקשרויות במתן מענה גם לאוכלוסייה של עולים, אבל גם לאוכלוסיות ישראליות שצריכות חיזוק ותמיכה בלי קשר לאותן צבריות או עולות. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו את המנדט בכנפיים לטפל בחסרי העורף, מבחינת המדינה זה של הרווחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אני רק בא ואומר, דווקא פה אני לא בטוח שההבחנה עוזרת לנו, כי אני גם לא שמעתי מיתד, מאורית, איזושהי יומרה שהם יהיו מופקדים על הניהול של הטיפול הנפשי, זאת לא המהות של תוכנית יתד, זה לא מה שניצוץ עושים. ולכן, מה שאת אומרת לי, שאתם לא קיבלתם מנדט על הטיפול בחסרי עורף, אני רוצה לשים על זה סימן שאלה, כמה זה הגיוני. נדבר על זה, בסדר? אנחנו רושמים לנו לפעם הבאה. אגמית, אנחנו ממש צריכים לעבור הלאה. << אורח >> אגמית גלב: << אורח >> כן, אני אעשה את זה קצר. אני אגמית גלב מתנועת אימהות בחזית, ואנחנו הקמנו בתחילת המלחמה את החזית לבריאות הנפש שהפכה לחזית החוסן ובעצם אני רוצה לחדד כמה דברים מאוד חשובים. אחת, יש לנו בקבוצות, בקהילה שלנו, אנחנו תומכות באימהות שתומכות בסופו של דבר בלוחמים, ובקהילה שלנו יש גם אימהות לחיילים בודדים מן הסתם. אני מאוד מתחברת למה שיצחק אמר על הנושא הזה שיש המון מענים בשטח ונפתחו המון מענים, ועמית אומנם היא תוכנית מדהימה, אבל היא חד פעמית מבחינת הלוחמים שיצטרכו הרבה יותר תמיכה, וגם כשהם הולכים הביתה ומסיימים את הנקודות של עמית, הם צריכים את התמיכה הזאת, את הטיפול הזה לאורך זמן. חשוב לי להגיד שאנחנו עוסקות היום בעיקר בנושא הזה של איתור ושל הנעה לטיפול, כי הם לא באים. אני רואה את זה בבית, על הבן שלי, אחי, על החברים, הם לא באים, ומי שמניע לטיפול היום זו הסביבה הקרובה, אלה האימהות. ואם אין את הסביבה הקרובה, זה מאוד חסר. אנחנו הקמנו תוכנית לאימהות שאנחנו מכשירות אותן כשגרירות בקהילות השונות בארץ, ואנחנו נותנות להן כלים להבין מה זו טראומה, מה זה פוסט טראומה, מי זקוק למענה, וביחד עם המענים שנפרסו בארץ, כמו חוות החוסן שמשרד הביטחון הכשיר בתחילת המלחמה, אנחנו מפנות למענים האלה. אני ממש ממליצה, המודל שלנו הוא חשוב והוא יכול לתת גם אימא קהילתית גם לחיילים הבודדים האלה שצריכים את המעטפת הזאת לא רק בנקודת הזמן הזאת, אלא גם כשהם הולכים הביתה. יש חיילת ששברה את היד והלכה הביתה ולא היה מי שיקבל אותה, דברים מאוד, מאוד פשוטים. אני רוצה מאוד, מאוד, אם נוכל לדבר על התוכנית הזאת, זו מעטפת שכבר הקמנו אותה ביחד עם חוות החוסן רטורנו וגייסנו אליה תרומות, אבל אנחנו בהחלט זקוקים לעזרת המדינה. שני דברים בפערים. אחת, הגיעו אליי מקרים של חיילים שיצאו לקצונה והגדרת החייל הבודד שלהם נעלמה, אני לא יודעת אם זה נכון או לא. אבקש לבדוק את הנושא הזה, האם חייל שיוצא לקצונה או קבע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקבע. << אורח >> אגמית גלב: << אורח >> רגע, אבל יוצא לקצונה גם, האם נעלמת? ואני גם האמת לא מבינה למה, כי אחרת, אם במקרה הוא מטופל רווחה, הוא נמצא איכשהו בטיפול רווחה, אם לא, הוא לא זכאי לכלום. באמת שאני לא מבינה למה, זה עדיין מקום מאוד קריטי לגעת בהם. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה נושא הת"ש. אמרת, אנחנו נרחיב את נושא החוסן. יש חיילים בודדים שההורים הגיעו לארץ, ואם אנחנו נסמוך רק על מפקדים שישחררו אותם לבקר את ההורים כשהם מגיעים לארץ, זו לא אופציה טובה. הנושא של הת"ש לחיילים בודדים חייב לקבל כחלק מהחוסן יותר מקום גם בוועדה הזאת. יש לי עוד הרבה דברים, אבל אנחנו עוד נתראה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, נשב, ברור. חבר הכנסת פורר, בבקשה, ואז ברשותכם נסכם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב ראש, תודה על קיום הדיון. אני חושב שהמשך המעקב הוא מאוד, מאוד חשוב, בטח כלפי המשרדים הרלוונטיים. אבל ממה שאני מבין, מספרי המיצוי הם מאוד, מאוד נמוכים, ואני אגיד שוב מה שנאמר גם בדיונים קודמים. זו אולי אחת המשימות המרכזיות של משרדי הממשלה והעמותות בעניין הזה, כי צריך להנגיש את המידע, ומדובר בטיפולים שהם מצילי חיים, לא פחות מזה. הדבר הזה, אין סיכוי שאנחנו נמצאים פה במספרים נמוכים, כל מי שמבין בכלל את האירועים שהיו פה. ולכן צריך לדחוף ולדחוף ולדחוף, ואני חושב שלא נעשה מספיק בתחום הזה, אדוני היושב ראש, גם אני מבין שמענה מקוון לא קיים עדיין. זה לא יעבוד. לגבי ההפרדה שעושים הרבה פעמים בין עולים לבין חסרי עורף משפחתי, מבחינת המענים, שתי האוכלוסיות האלה זקוקות לתמיכה הרחבה. אני לא רוצה להיכנס לביורוקרטיה, משרד העלייה והקליטה לא, משרד הזה כן, זה ממש לא מעניין. בסופו של יום, יש כאן חיילי מילואים שאין להם עורף, בין אם הם מוגדרים כחסרי עורף משפחתי, בין אם כחיילים בודדים בהגדרה של חיילים בודדים עולים, אין להם את התמיכה המשפחתית ואת המעטפת שדוחפת אותם לטיפול או גם מסייעת להם, מהווה חלק מהטיפול. חייבים לתת לזה מענה. והמשימה הזו היא משימה של חיי אדם, אני חושב שאתה תצטרך פה להמשיך לעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נמשיך, השארת לי הרבה דיוני מעקב. בסדר גמור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זאת השיטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, אני רוצה לסכם. קודם כול תודה לכל מי שטרחו ובאו וכמובן תודה עוד יותר גדולה על כל העשייה השוטפת. תודה כמובן לחבר הכנסת פורר שהתניע את המהלך, ולשלומית וליתר חברי הצוות של הוועדה. אני לא אחזור על הדברים הטריוויאליים, אני רוצה לסמן דברים שעלו כאן לקראת הדיון הבא. אנחנו חסרים נתונים, והנתון המרכזי מבחינתי שכרגע חסר הוא הנתון של הצלבת הרשימה של מי שפנו לעזרת תוכנית עמית עם רשימת החיילים הבודדים, ואני מבקש לדיון הבא לקבל את זה. כי הנתון של 24 האנשים שהסתייעו בקרן הסיוע הוא גם מאוד, מאוד קטן, אבל יכול להיות שהוא לחלוטין לא משקף את התמונה, בסדר? אני מבקש שתימצא הדרך לבצע את המהלך הזה, זה אפילו בתוך אותו משרד ממשלתי, אני לא חושב שיש פה ביורוקרטיות משפטיות מסובכות של הצלבת מידע. אני רוצה לומר רגע לפורום שאני מציע ואני מבקש שתנסו אתם לבצע איזשהו תכלול גם של המספרים באפיקי הסיוע שלכם. כי אני חייב לומר שהתחלנו עם 24, שזה נתון מאוד, מאוד בעייתי, אבל ככל שהתקדמנו, אפילו מבלי שיש לנו את הנתון בעמית, פתאום שומעים 250 אצלכם ו-70 שם ועוד 30 פה ועוד 70 שם. כשחושבים על אוכלוסייה של 7,000 איש, שאלה משרתי המילואים הבודדים, זה כמעט 8,000, 7,900, פתאום יכול להיות שאנחנו כן מתקבצים ל-10%, ויכול להיות שזה נתון שהוא לא שונה מהנתון הכללי של המילואימניקים. אני מבקש שהפורום ייקח את התחום של ארגוני הסיוע, כולל אלה שלא בתוך הפורום, ואתם מכירים, והצבא יביא את הנתונים של עמית. הנתון השני שמאוד חסר לנו הוא כמות הפניות לסיוע שהוא לא סיוע נפשי. נקרא לו לצורך הדיון ת"ש, למרות שגם סיוע נפשי זה יכול לשמש כת"ש. אני מבקש לקבל את הנתונים לגבי כמה פניות היו. אני אומר בזהירות, כי אין לי את הנתונים, שלהערכתי, תצטרך להיות פה מתיחת פנים של חבילת הסיוע, ואני אבקש שאנחנו נדבר על זה בדיון הבא, בסדר? של התאמת, הרי המספרים גם צריכים לשקף לכם כמה זה רלוונטי, הסיוע שאנחנו מציעים. עוד פעם, יכול להיות שעוד כמה ימי התארגנות שניתנים אוטומטית לרשימה ברורה של חיילים יותר רלוונטי. יש לזה עלות כספית, בסדר, ברור לנו מה המצב. לכן אני מבקש את הנתונים ושנדבר על חבילת הסיוע הזה. יש כלל מאוד ידוע במיצוי זכויות. מיצוי זכויות שהוא פסיבי, דהיינו הוא דורש אקטיביות של מקבל השירות, שזה לא נדחף לו, זה דבר שלא עובד. זה ידוע, בסדר? זכויות שצריך לדרוש אותן כדי לקבל זאת שיטה שלא עובדת. ולעומת זאת, זכויות שנדחפות אל האזרח, אל תוך חשבון הבנק שלו, זה עובד. יש לזה משמעות כספית, אבל ככה זה עובד, אנחנו כבר יודעים איך הדברים האלה עובדים ולכן אנחנו נבקש להתייחס גם לסיפור הזה. נושא השפות במסגרת תוכנית עמית, אנחנו נבקש נתונים מהתוכנית, חגית, כמה חיילי מילואים ביקשו טיפול בשפה שהיא לא עברית או ערבית, זו אינדיקציה טובה לאוכלוסיות של העולים. אני מבקש לקבל את ההתייחסות של תוכנית עמית בפעם הבאה לנושא הזה של התנעת טיפול מקוון למי שלא נמצאים בארץ, עם כל הידיעה שהטיפול הזה הוא פחות טוב מטיפול פרונטלי. לא כופרים בחוות הדעת המקצועית, אבל אנחנו רוצים - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מטפלים ישראלים, לא מטפלים מקומיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, שההבנה תהיה שבסיטואציה מסוימת עדיף. אני גם לא בטוח שאדם שנמצא בחו"ל כל כך רוצה לגשת למטפל זר, יכול להיות שהם יעדיפו מטפל ישראלי, לא יודע. אני מבקש התייחסות שלכם לבקשה של הוועדה, בטח אם אתם כבר בתחילת מהלך עם שיבא ביונד לטיפולים מקוונים, כן להכיל את זה ולו כפיילוט כדי לראות אם יש לזה ביקוש, גם על חבר'ה שנמצאים כרגע בחו"ל. אורית כבר לא נמצאת איתנו, אני רק אבוא ואומר שאני אבוא בדין ודברים עם אנשי משרד העבודה והרווחה כדי להבין האם יש היגיון בבניית מסלול מיוחד בתוך תוכנית יתד לבוגרי ניצוץ שהם במילואים. אני לא מגדיר את זה הכי נכון כרגע, אבל הסיפור הזה של אנשים שלוו בתוכנית יתד, שהיו חלק מתוכנית ניצוץ והם עכשיו בתוכנית המילואים, האם יש פה איזושהי תרומה למסגרת הזו, מעבר למה שדיברנו, יונתן, של מה מקבלים מהצבא. אני רוצה לומר בזהירות מתבקשת, ופה אני אומר את זה לנציג משרד העלייה והקליטה, אורית כבר לא נמצאת איתנו, לא יודע אם ההבחנה שההתקשרות עם הסוכנות ועם כנפיים היא רק לעולים בודדים ולא לכלל האוכלוסייה, אם היא דבר שהוא הגיוני. ברור שזה לא במנדט שלכם, התקציבים שלכם הולכים. אני רק בא ואומר, אם המדינה התקשרה כאן עם גורם שיש לו מעמד, נקרא לו חצי שלטוני ומוכח בטיפול בעניין, וגם המספרים פה הם משמעותיים, לצמצם את האפיק הזה רק, נקרא לזה למילואימניקים בודדים שהם גם עולים ולא לכלל האוכלוסייה, וזו לא פנייה אליכם, יכול להיות שהפנייה פה היא למשרד העבודה והרווחה, בדיוק הסיפור של יתד וניצוץ שיעשו את ההתקשרות. והאמירה האחרונה שלי היא שיש פה עבודה מאוד, מאוד מרשימה של ארגונים בחברה האזרחית. העבודה הזאת מתבצעת ללא תמיכה של המדינה, למיטב הבנתי. יש פה מקום, ואני אבוא בדין ודברים, ועודד אני בטוח שיסייע בזה, נבוא בדין ודברים עם השרים הרלוונטיים. יכול להיות שצריך להתקין פה תקנות תמיכה. התקציב של המדינה מאוד, מאוד מתוח, למעט כמה דברים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול למצוא כמה סעיפים שאפשר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בדיוק, למעט כמה דברים. אבל אני רוצה לבוא ולומר, כנפיים זה כנפיים כי זו התקשרות עם הסוכנות, אבל יש פה את מרכז מייקל לוין ונפש בנפש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עזוב, אלה מספרים מגוחכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יכול להיות שצריכה להיות פה תקנת תמיכה במשרד הביטחון שגם עוזרת לארגונים האזרחיים שפועלים כאן. מי שפונה לעמית, פונה לעמית, אבל בואו רגע נחשוב על העניין הזה. ואני גם רוצה לומר, חגית, ובזה אני מסיים, כי אנחנו ממש חייבים לצאת ואנחנו נמשיך את הדיון, אני מניח שנכון להיום, בתוכנית עמית, כל ההתקשרות שלכם היא עם מטפלים פרטניים שאתם מתקשרים איתם. אני רק זורק את העניין, האם יכול להיות שאם יש פה ארגונים אזרחיים שמתמחים בהפעלת מערכות ומוקדים, צריך גם לחשוב אם יש מה להיתרם מסוגים של התקשרויות איתם, אבל לא נפתח כרגע את הדיון הזה. אנחנו ניפגש לדיון מעקב בעוד כמה שבועות ותוך כדי התקופה הזאת גם נהיה איתכם בדין ודברים. אנחנו יוצאים להפסקה של 10 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מטעם התאחדות אמריקה הלטינית יש לנו ועד של פסיכולוגים דוברי ספרדית שנותן תמיכה לחיילים בודדים. אם אתם רוצים ויש לכם חיילים דוברי ספרדית שצריכים את השירות הזה, תפנו אליי, בבקשה תפנו אותם אלינו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. מכובדיי, הדיון הבא ייפתח עוד 10 דקות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>