פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 29 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 27/04/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 134 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים (שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: יאיר אלבין – מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכיריה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה אליהו יפרח – סמנכ"ל האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ רחל הוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ דניאל איטח – מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה שרון אמיר – מנהל אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה צבי קן תור – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי דוד דהן – מנכ"ל תאגיד, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל אילן שמעוני – מנכ"ל טווס, מייסד, ארגון חברות הניקיון בישראל אבי מזרחי – יו"ר, ארגון חברות הניקיון בישראל אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים רפי פומרוק – בעל אולם, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים איה מרקל – עו"ד, יועצת משפטית, קרפור, רשתות שיווק עליזה אשכנזי – מנהלת משק ארצי, כללית, נציגי קופות החולים יעקב גרשון – מנכ"ל, נאות דורית בע"מ, נציגי חברות הניקיון אורן בוטא – יו"ר, תנועת העצמאים מאיר שמש – יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים יאיר דוד – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, הסתדרות העובדים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אלדד כץ, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים (שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון) << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב לכם. יום ראשון בשבוע, כ"ט בניסן, תשפ"ה 27 באפריל 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. לצערנו, במוצאי שבת, התבשרנו שוב בהודעת "הותר לפרסום" על נפילתם של סמ"ר נטע יצחק כהנא וסרן עידו וולוך, שנפלו בקרבות בעזה. אני שולחת מכאן תנחומים למשפחותיהם על נפילת יקיריהם, יהי זכרם ברוך. התכנסנו בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים ובחינת מכסה נוספת לענף. לענף המסחר והשירותים הוקצתה מכסה של 6,400 עובדים זרים לכלל המקצועות הכוללים – שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות, אירועים וניקיון. כלל המכסה אושרה בהבאה פרטית, היות והחתימה על ההסכם הבילטרלי מול ממשלת הודו התעכב להבנתנו. לאחר פרסום קול קורא על ידי משרד הכלכלה והתעשיה, המכסה נוצלה במלואה על ידי בקשות שהגיעו מהמעסיקים בכלל המקצועות. הביקוש לעובדים זרים מצד המגישים הזכאים עמד על כ-25,000 עובדים, בעוד ההקצאה כולה עמדה על 6,400 עובדים זרים בלבד. בעקבות בקשת משרד הכלכלה להגדלת המכסה הקיימת בשל צורכי המשק והביקוש הרב, אושרה בוועדת המנכ"לים, ב-10 בפברואר 2025, מכסה נוספת של עוד 6,400 עובדים זרים נוספים לענף, כך שהמכסה עומדת היום על 12,800 עובדים זרים לענף. המכסה הנוספת תתאפשר בהבאה בילטרלית בלבד. נרצה לשמוע היום על התקדמות ההסכם הבילטרלי מול הודו, על פתיחת הסכמים נוספים עם מדינות נוספות ואם ישנם על סטטוס הבאת העובדים הזרים לניקיון, ענף שסובל ממצוקה גדולה של כוח אדם ושהדברים היו תקועים שם זמן רב, ועל המכסה החדשה שאושרה ופתיחת הבקשות למעסיקים כולל לוח זמנים. הוועדה קיבלה פניות מבעלי אולמות אירועים שמבקשים להעסיק עובדים זרים – כאלה שלא הספיקו להגיש בקשה בקול הקורא שהתפרסם ביולי 2024, מסיבות שונות כמו שירות מילואים וכדומה – ואבקש לשמוע איך אפשר לעזור גם להם. אני רוצה להדגיש – כפי שהסבו את תשומת לבי – חשוב להגדיל את המכסה, הביקוש עצום ועומד בפועל על 30,000 עובדים כפי שהתקבל בקול קורא של משרד הכלכלה. ראינו מימוש גבוה של המכסה הראשונה. כל עוד אין הסכם בילטרלי באופק, אין שום סיבה לעכב את המכסות ולא לתת להם להתממש בהבאה פרטית. אנחנו נתחיל, יש לנו מספר שאלות למשרד הכלכלה. השאלה הראשונה – כמה היתרים הונפקו לכל אחד מחמשת המקצועות בענף המסחר והשירותים? שם לפרוטוקול ותפקיד. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> שרה דיאמנט, אני מנהלת את האגף של עובדים זרים במשרד הכלכלה. לגבי הענפים, לאולמות אירועים – הונפקו 388 היתרים, למוסכים – 626, למסחר סיטונאי וקמעונאי – 3,706, ולשירותים בבניין ותשתיות – 189, ניקיון – 261. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כמה סך הכול? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> סך הכול 5,170. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לשאלה הבאה. את יכולה לפרט לגבי סטטוס המצב הקיים בענף המסחר והשירותים, מכסות, הבאה פרטית, ההסכמים הבילטרליים, בקשת המשרד להרחבת ההסכמים מול מדינות נוספות? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> לגבי ההסכם הבילטרלי, יש פה את משרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, מה שמתייחס אלייך ואחר כך נתן למשרד החוץ. נעבור לשאלה הבאה? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> מבחינת הסכמים, אין כרגע הסכם שעומד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניתן בהמשך למשרד החוץ. פרטי על סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף הניקיון. האם תוקן הנוהל של רשות האוכלוסין? האם הוצאו היתרים? למה המכסה עומדת רק על 450 עובדים זרים לניקיון? האם כל ההיתרים בניקיון מומשו? האם הם הגיעו לארץ? אם לא, מתי? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> לגבי המכסה, כולם מבינים שיש פה ביקוש אדיר והיצע דל. מבחינת ענף הניקיון, כמו שאמרתי, ניצלו את זה 261 מתוך ה-450, ומובן לחלוטין הכמות הדלה הזאת שגם ביקשו את ההיתר, הרי זה לא הגיוני שחברה שיש לה 30, 40, 100 עובדים קיבלה היתר אחד, ומבחינתם הפרוצדורה הרבה יותר גדולה. אנחנו מכירים את בעייתיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז איך פוטרים את הבעייתיות? יש את ההבאה הפרטית, לא? אני מבינה שיש 1,200 היתרים שעדיין לא מומשו, נכון? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהפעימה הקודמת. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> זה חזר לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אולי תיקחו אותם בחשבון? תתחשבו בהם? אלה לא שיקולים? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אלה דברים שלא בידיים שלנו, הייתה לנו את ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז בידיים של מי אם לא משרד הכלכלה? ועדת מנכ"לים קובעת איך הקריטריונים? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> גם אנחנו קובעים את זה, אבל מבחינת עיקרון השוויוניות זה איזשהו קושי להסיט את זה כשזועקים לנו מכל הענפים האחרים, למרות שאני מסכימה לחלוטין עם ענף הניקיון שיש להם קושי אדיר, וגם אלה שכל כך חיכו להקצאה שלנו בסופו של דבר אומרים "מה אנחנו נעשה עם זה?, זה מובן לחלוטין מבחינתנו. אנחנו מבינים את הזעקה שלהם. הנוהל של רשות האוכלוסין תוקן, ההיתרים יצאו וחלקם הונפקו, אבל יש דברים שהם לא בידיים שלנו. מבחינתנו היה אמור להיות דיון בוועדת המנכ"לים על הסטת התוספת של המכסה שאושרה. בבילטרלי להסיט להבאה פרטית, לאור זאת שאין הסכם באופק וגם מה שהיה עם הודו נתקע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הייתה פגישה לפני חול המועד. לא העליתם את הסוגיה שם? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> היה פגישה על כל הענפים. כשהגענו לחלק של ענף המסחר והשירותים היה כבר מאוחר ואמרו שימשיכו את זה בזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי מתוכננת להיות ישיבה נוספת? יש פה מישהו? נשמע את דניאל אחר כך. איך קבעתם את החלוקה של ההקצאות? את יכולה יותר לפרט? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אני אשמח שיאיר יתייחס לזה. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> שלום, יאיר אלבין, מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה. שיטת ההקצאות הוגשה ביחד עם האיגודים השונים והמשרדים הרלוונטיים, ופורסמה במסגרת הנוהל של רשות האוכלוסין, כאשר היא מתייחסת גם לגודל העסק מבחינת כמה עובדים ישראלים הוא מעסיק, כמובן לביקוש שלו – עסק ענק שביקש שני עובדים אז זו תהיה התקרה שלו – ומתייחסת לתקרה של עד 25% מהעובדים הישראלים שאותו מעסיק מעסיק בפועל בזמן הגשת הבקשה. לפיכך בנינו אלגוריתם, הזנו את הנתונים שקיבלנו ומשם יצאה התוצאה, והחלוקה בוצעה לפיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אמשיך בשאלה. האם המשרד מקבל פניות ממעסיקים שונים מאז סגירת הקול הקורא לבקשות להעסיק עובדים זרים? האם מלבד המעסיקים בענף הניקיון התקבלו תלונות מצד מעסיקים שקיבלו מספר קטן של עובדים זרים, לעומת המספר שביקשו ושהם זקוקים לו? באילו מקצועות הדבר בולט במיוחד? << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> מאז יום סגירת האפשרות להגיש בקשות, קיבלנו בקשות מעסקים שהתעכבו מסיבות כאלה ואחרות, עסקים שאולי שינו את המדיניות – יש שם חברה קמעונאית מאוד גדולה שהחליטה בהתחלה שהיא לא רוצה להביא עובדים זרים, ולאחר חודש אחרי שנסגרה האפשרות, הם החליטו שהם רוצים לשנות מדיניות ופנו אלינו. אנחנו רואים את זה בקמעונאות, בניקיון, באולמות האירועים – כפי שאת ציינת שהגיע לוועדה – מהמוסכים, מהשירותים לבניין ותשתיות. חברות שאיחרו או לא היו מודעים לזה למרות שהיו לנו שני פרסומים ופרסמנו באתרים ופרסמנו רשימת תפוצה של לקוחות שלנו, שיווקנו דרך האיגודים. בסופו של דבר לא פנינו טלפונית ווידאנו שכל אחד דורש, שלחנו מיילים בעיקר ופרסמנו ברשתות חברתיות, גם בתקשורת, בעיתונות היו לנו פרסומים. יש עסקים שהגיעו באיחור. אנחנו צופים ביקוש לאלפים נוספים. דיברנו על 36,000 שהיו לנו בקול הקורא ביולי, מעל 25,000 שהיו לנו בקול בקורא הנוסף בנובמבר, ועל זה אני משער שיהיו לנו אלפים נוספים. אני מאמין שזה יקרה גם כשיתחילו וכבר אנחנו שומעים על הגעה ראשונית של עובדים בפועל – רשות האוכלוסין יכולה לעדכן על זה יותר – אנחנו שמענו שיש עובדים שהתחילו להגיע, ובסוף אפריל ותחילת מאי צפוי גל של עובדים מכל הענפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים אמורים להגיע? << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> זה כבר העסקים יודעים להגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד מאיזה מדינות אמורים להגיע? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי. מכל מדינה שהם רוצים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הבאה פרטית עדיין? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> זה הבאה פרטית. מביאים מתאילנד, מהודו, מרומניה, אלה המדינות בעיקר. התחילו כבר להגיע ממש בודדים לארץ, אבל מלא עשו הברקות – הברקות זה הזמנת העובדים בשגרירויות – בסביבות 2,000 עתידים להגיע ממש בקרוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה אם העובדים אינם מתאימים? מה אתם עושים איתם? מעבר לענף הבנייה וגם למסחר. << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> הם לא יכולים לעבור. הם יכולים למצוא מעסיקים בתוך ענף מסחר ושירותים, הם לא יכולים לעבור לענפים אחרים. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהמעסיקים בוחנים ובודקים את הכישורים שלהם, זו המטרה של הבאה פרטית, שהמעסיק באמת יקח חלק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לוקח ההליך הזה? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> יש מעסיקים שטסים וממש בוחנים ובודקים את הכישורים. התהליך יכול לקחת זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם בהבאה פרטית ההליך ארוך? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> המעסיק הולך ובודק את העובד ואז מעביר לנו את כל הפרטים של העובדים שהוא מצא ורוצה להעסיק אותם. אנחנו בודקים שהכול תקין מבחינת העובדים איתם במערכת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כולל תעודת יושר ובריאות? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> אחרי שעושים להם את ההזמנה לקונסוליה, הוא צריך להגיש תעודת יושר ובדיקות רפואיות ואם הכול תקין, מזמינים אותו לקונסוליה והוא נכנס לארץ באשרת עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> אני רוצה להתייחס לנקודה של המהירות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להתייחס וגם לי יש שאלה. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> רק לציין שרוב המעסיקים קיבלו במהלך החצי הראשון של מרס את ההיתרים מרשות האוכלוסין, ואנחנו חודש וחצי לאחר מכן עם פסח באמצע וכבר אנחנו מדברים על 2,000 מתוך 5,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לקח לקבל את ההיתרים? << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> בטח תשמעי מהאיגודים על החוויה של העסקים עצמם, שמאוד מעוניינים להביא את העובדים האלה ופועלים במרץ בשביל להביא אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד לי? כי אומרים שהכול תקוע. << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> מיום מתן ההמלצות של משרד הכלכלה, ההיתרים יצאו ממש מהר, עבדנו בצורה מאוד מהירה והוצאנו את ההיתרים לכולם. כמובן שלא כולם רצו לממש את כל המכסה שאושרה להם על ידי משרד הכלכלה. משרד הכלכלה העביר קובץ המלצות של 6,400 עובדים, בפועל הנפקנו היתרים ל-5,200 עובדים, כך שנותרה מכסה של 1,200. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה בכוונתכם לעשות עם המכסה של ה-1,200? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> לצאת בפעימה נוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רוצים לשמוע את זה בוועדה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> להוציא קול קורא זה לא הגיוני. אנחנו יכולים להבין על הביקוש של ה-6,400, היה ביקוש של מעל 30,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל אתם יכולים לא באמצעות קול קורא, נכון? מה אתם מתכוונים לעשות? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> התקווה שלנו הייתה שבוועדת המנכ"לים יאשרו לנו להסיט את המכסה שאושרה מבילטרלי לפרטי, לפחות את חלקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מתכוונת ל1,200? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> 6,400. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> לא, על ה-6,400. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המכסה השנייה שאושרה בפברואר? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש לכם 1,200 פלוס עוד 6,400, לא? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> יפה, רצינו לאחד את זה ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נאחד אותם. עדיין לא קיבלתם אישור לאחד אותם? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> עדיין אין לנו אישור לזה ואנחנו מחכים לוועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אנחנו נשמע מדניאל מתי בכוונתם להעלות את הנושא. יש לי שאלה נוספת, מתי צפוי להתפרסם קול קורא נוסף למכסה החדשה שאושרה ואיך תבוצע חלוקה? עד שתדעו את התשובה, אנחנו ניתן לרשות האוכלוסין. אפשר בבקשה? פרטי על ההיתרים שנתנו בענף המסחר והשירותים והסטטוס מבחינתכם בענף, כולל את כל חמשת המקצועות. << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> אז כמו ששרה אמרה את הנתונים, חילקנו לאולמות אירועים – 368, מוסכים – 626, מסחר – 3,706, ניקיון – 261, ותשתיות – 189 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה למסעדות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מסעדות זה לא כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מכסה אחרת? לא בקטגוריה הזאת? עכשיו נתחיל עם השאלות. לוועדת המנכ"לים מתי צפויה להתקיים פגישה למסחר והשירותים? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> בוקר טוב, דניאל איטח, ממשרד ראש הממשלה, במהלך חודש מאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במהלך חודש מאי? << דובר >> דניאל איטח: << דובר >> מאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מעלה את כל הסוגיות. ורוניקה בבקשה, לפרוטוקול שם. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. המחסור בעובדים הוא רוחבי בכלל הענפים ואכן צריך לתת מענה בכלל הענפים במסחר ושירותים. אני לא צריכה להכביר בהקשר של המחסור, הצורך האמיתי וההשלכות של זה בענף הניקיון על בריאות הציבור, תפקוד המשק והכלכלה, אבל על פי הנתונים שנמסרו לנו כעת, אנחנו רואים שהאולמות קיבלו כ-50% מהבקשות, המוסכים קיבלו בערך 60%, מסחר קיבל הרבה מעבר ממה שאמור היה לקבל מלכתחילה, שירותי בניין פחות או יותר גם 50%, ניקיון בקושי 5%. אנחנו מבינים שעל פי הכמויות, יש פה הפליה לרעה לענף ניקיון, שהוא כל כך חיוני וחשוב למשק. למה? השיקולים לא ברורים, נתון נוסף חשוב, כרגע מתוך 450 המלצות שמשרד הכלכלה נתן, ניתנו 261 היתרים, זאת אומרת שיש לנו פה כ-200 פנויים שלא מומשו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי ימומשו? << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> יש 1,200 לכלל הענפים שלא מומשו. אני דורשת מהוועדה לסייע לנו להוציא בדרך כלשהי, אני לא בטוחה שבדרך קול קורא, כי בסופו של דבר יש פה כבר 200 שאפשר להוציא למעסיקים שכביכול היו צריכים – ונמצאים פה מעסיקים, ואני אשמח שגם יעלו את דברם – 200, 300. מדובר פה בפערים מטורפים, כשהוא קיבל רק 20 חברות שקיבלו עובד בודד אחד וזה ברור הקושי להביא עובד אחד שזה לא בר מימוש בכלל. את ה-200 בוודאי שצריך לשחרר באופן מידי ולאפשר לאותם מעסיקים – שכבר קיבלו ונמצאים בתהליכים – שזה יקל עליהם. אם קיבלו 20, שיגדילו להם ל-40, 50 מעבר, ויש גם 1,200 פנויים שאפשר כבר לממש. נמתין למאי? ואם זה לא יתקבל אז זה עוד יידחה? אנחנו נמצאים בתהליך ארוך ומתמשך ואני ממש מבקשת מענה לענף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים לקבל מענה למה שהיא ציינה כאן, אפשר? למה לא נותנים את ה-200? << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> מתוך ה-450? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתוך ה-450. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> 450 המלצות בפועל, ניתנו 261 היתרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי לא הגישו. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> בוודאי שקיבלו. קיבלו המלצה לעובד אחד. החברה מלכתחילה מבינה שהיא לא יכולה להביא עובד אחד, אז ברור שהיא לא תגיש. יש פה קושי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה לא הגשתם? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> כאן הפער. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> בשביל להגיש צריך לשלם ואם מעסיק יודע שהוא לא הולך להביא עובד אחד, על מה הוא משלם? << דובר >> אילן שמעוני: << דובר >> שלום, קוראים לי אילן שמעוני, אני מייסד הארגון חברות הניקיון אבל אני כבר לא שם, אני ממנכ"ל חברה גדולה בשם טווס שהיא מעסיקה כ-3,500 עובדים, ואנחנו ביקשנו ממכסה של 400, קיבלנו 24. אנחנו כבר נמצאים בתהליך בצורה מסודרת, מאורגנת, אבל אני חושב שלהקצות לחברה קטנה עובד אחד, זה מלכתחילה לבזבז את זה. אני לא אומר שהם לא צריכים, אבל מבחינת הגמישות, לחברה קטנה יש יותר גמישות להסתדר איכשהו עם ההיצע שיש, לכן צריך לבחון שוב את מדיניות ההקצאות. אני רוצה להגיד מספר דברים, כי אני חוקר את התחום הזה מ-1988. אני כרגע מתחבר למשרד ראש הממשלה. ב-2020, כשהייתי יושב ראש ארגון בקורונה, יש החלטת ממשלה שלדעתי אומצה כהחלטה שרירה וקיימת ולא הוראת שעה, ששירות הניקיון הוגדר כשירות קיומי חיוני להבטחת רציפות תפקודית. הדגש הוא על רציפות תפקודית. במלחמת חרבות ברזל, החברה שלי – אבל לא רק – סיפקה שירותים לגופים שאני לא יכול לפרט את שמם, וברור לגמרי שאם לא היה ניקיון אז לא הייתה נשמרת רציפות תפקודית. הנושא הזה שנקרא "CBP" או רציפות תפקודית נמצא, כי אי אפשר לקיים שום דבר, גם בכנסת פה אי אפשר לעבוד בלי שירותי ניקיון, לכן הנושא של הניקיון הוא גבוה. בנוסף, תמונת מצב של החברה שלי – וצריך לבדוק את הקבוצות לתעסוקה לפי הדורות – הדור הזה, שזה הדור של 28-18 בחברה כמו שלי, זה 4.5% אחוז בלבד, שרובם פלסטינים ממזרח ירושלים. בואו ניקח את הדור שלי – 14%, מטורף. ניקח את דור הסטאלין, חבר'ה שבני 70 עד 85 – 13%, דור ה-Y – אותו דור שצריך בכל זאת להיות בקבוצת העבודה – 12%. צריך להבין שיש פה בעיה מאוד רצינית. אני מכיר את השוק ויודע שיש בעיה עם עובדים בכלל, עם עובדי קרבה – קוראים לזה עובדי קרבה בז'רגון המקצועי – צריך להבין שהמצוקה היא קשה ומה שזה גורם - - .דיברו על ההודים, ההודים בורחים ממקומות העבודה שלהם והולכים לעבוד בחברות ניקיון, יש פה גם הזמנה לחברות ניקיון לעבור על החוק. אני מפנה למשרד העבודה, משרד הכלכלה, זרוע העבודה, כל מי שאחראי על האכיפה. זה מייצר בעיות של חוק לא פשוטות, שבסוף הולכות לכיוון בעיות של מס ובעיות פליליות. המצוקה בענף הניקיון – ואני כבר מ-1988 עורך דין בהשכלתי, אני הקמתי את הארגון הזה, אני גם כתבתי חלקים גדולים מההסכם הקיבוצי, אני חי את הנושא 24/7, אולי חלק מהאנשים פה מכירים את העבודה שאני עושה – יש מצוקה מאוד רצינית. מצד אחד, אני מאוד שמח שעובדים ישראלים מתעקשים על שכר גבוה, אבל מצד שני, יש מצוקה. היום, חברת ניקיון שמתחייבת בחודש וחצי, חודשיים מראש להעמיד עשרה עובדים, מגיעה לתאריך הזה ללא עובדים. זה משבש, זה פוגם בעבודה, וזה גם גורם להפסקות עבודה ואין מענה, כלומר אין מצב שקבלן יותר טוב יביא עובדים, כי זה לא נכון. צריך לזכור, שתי העליות המבורכות מחבר העמים ומאתיופיה מיצו את תפקידם. הדור השני שלהם, הוא דור שרק בחברה שלי יש כבר עשרה חללים, בני העדה האתיופית ביחידות מובחרות, כי אני הלכתי לבקר את כולם, זה אומר שהדור הזה לא מתכוון להיכנס לעולם הניקיון, ולכן המצוקה ממש חריפה, ואני יכול להבין את המסחר, את פוקס ואת הקמעונאים. הייתי עם אשתי בסופר של רמי לוי וראיתי את הפשטות עם הטכנולוגיה שמוותרת על הקופאים, זה נורא קל. בניקיון אין דבר כזה. ניקיון זו עבודה פיזית. אתה צריך בסוף לפגוש את הסחבה, אם לא את הסחבה את הרובוט, אבל אתה צריך לפגוש משהו, לכן אני מבקש מהוועדה בתור וותיק מאוד בענף הזה, לתת עדיפות. עיקרון השוויוניות, לדבריה של שרה, הוא לא רלוונטי לדעתי, ואני מכיר את השוק, אני קורא כלכלה, אני מבין את המצוקות, יש בעיה עם עובדים בכלל. איך אמרו "החלשים מתחזקים והחזקים נחלשים"? טוב שכך, אבל בענף הניקיון זה קריטי מאוד, ומי ששומר חוק – ואני עורך דין בהשכלתי – לפעמים הליכה זה המעבר על החוק. מה היא הדילמה? דילמת האסיר. הוא יכול ואני לא יכול, יאללה בואו נעסיק אותם. אין להם ביטוח, אין להם כלום, תופעות קשות מאוד. אלה הם דברי ובניקיון הנושא חריף מאוד. לדוגמה, חסרים לי 250 עובדים מתוך 3,500. זה מורכב מחוסר תקן ומורכב מאותו דור שקט, שפיזית לא יכול להמשיך לעבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה למשרד הכלכלה. חשבתם לאפשר למעסיקים, שביקשו ולא קיבלו, לקבל הקצאה מ-1,200 העובדים הזרים שנותרו? למשל בניקיון, למעלה מ-200 לתת לחברות ניקיון שביקשו בקול הקורא? בואו נתייחס לזה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> לא חשבנו לתת למי שלא הגיש בקשה ולתת לו את האפשרות הזו, כי אנחנו בטוחים שאם אנחנו נפרסם את זה, יש הרבה כאלה שיושבים ומחכים ולא ביקשו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בלי לפרסם. בקול הקורא - - - << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> נכון, יש כל כך הרבה שיושבים שמחכים שנוציא את הקול קורא, אז בגלל שהם לא אמרו לנו, באיזשהו מקום הם הפסידו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מדובר על אלו שהגישו בקול הקורא הראשון, הם הגישו ולא קיבלו, הרי לא כולם קיבלו. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> את יודעת בכמה מדובר? << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> כל מי שהגיש בקשה בנובמבר קיבל כל עוד הוא היה זכאי והגיש את המסמכים כמו שצריך ועמד בתנאים. כל אחד קיבל לפחות אחד, גם הקטנים, זאת אומרת אנחנו כן רוצים לתת מענה גם לעסקים קטנים ובינוניים ולכן אמרנו מינימום אחד ועד החלוקה כפי שציינתי אותה קודם. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אבל כאן מתכוונים הפער בין אלה שהגישו בקול קורא הראשון ולא הספיקו להגיש לקול קורא השני. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> כל מי שהגיש לקול קורא השני – ועניתי קודם לשאלה של יושבת הראש – כמעט כולם לא קיבלו את המענה למה שהם רוצים וכמעט כולם פונים אלינו "למה קיבלנו רק ככה ולא אחרת". << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש כאן את ה-1,200. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> נכון. כפי ששרה ציינה, אנחנו ממתינים לאחר ועדת המנכ"לים. יש לנו הצעה פנימית איך לחלק אותם, אבל אנחנו כן היינו מעדיפים להכניס אותם יחד עם הקצאה 6,400. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתה צריך להכניס אותם יחד? תטפל ב-1,200 ואחר כך תטפל ב-6,400. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אי אפשר לחלק את 1,200 האלה למעסיקים שביקשו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשביל מה לחבר אותם ל-6,400? למה לעכב? הם קורסים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> כל כך הרבה ביקשו. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מבקשים תשובה, אנחנו נעדכן אתכם ואנחנו רוצים שתבחנו באופן אוהד לגבי ה-1,200, כי הם זועקים. יש מצוקה קשה מאוד. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אנחנו מסכימים לחלוטין ומבינים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפחות שנקבל תשובה איפה זה עומד. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו את עורך דין צבי קן תור בבקשה. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> הנימוקים שרצינו להעלות כבר הועלו על ידי ארגון עובדי הניקיון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תציג את עצמך. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> שמי עורך דין צבי קן תור, אני מייצג את לשכת עורכי הדין. אני רציתי להצטרף למה שכבר נאמר כאן גם על ידי המנכ"ל, גם על ידי אנשים אחרים וגם כרגע על ידי יושבת-הראש. המצוקה היא כזאת שלוח הזמנים מהווה חסם או גורם קריטי וקודם כל צריך להקל על מימוש הבקשות שכבר ניתנו. כשנותנים עובד אחד במקום 80, זה אפילו לא לעג לרש, זה תשובה שלילית. אני מצטרף לקריאה להקצות כאן כמות נוספת לטובת העובדים, אני רק מזכיר לכולם שיש ארבע מדרגות וכל עובדי הניקיון אמורים להיות מדרג ד', כי כבר היום מדינת ישראל, כשהיא נותנת את שכר המינימום הנהוג בארץ לעובדים זרים, היא נותנת את השכר הגבוה ביותר כמעט בעולם לעובדים זרים, אבל על זה אנחנו נרחיב בהזדמנות אחרת. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתה ביקשת? << דובר >> יעקב גרשון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז שם לפרוטוקול. << דובר >> יעקב גרשון: << דובר >> אני קובי גרשון, מחברת נאות דורית. אני חברה שנותנת גם שירותים בניקיון וגם בפינוי פסולת לרשויות מקומיות. מה שקורה היום זה שאני הגשתי וקיבלתי היתר, אבל קיבלתי היתר לשני עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים אתה מעסיק? << דובר >> יעקב גרשון: << דובר >> אני מעסיק כ-300. בענף האשפה קיבלתי שני עובדים, אין לי כל כך מה לעשות איתם, אני אפילו לא יכול להקים צוות. אני עובד עם צוותים בפינוי פסולת ואני לא יכול להקים צוות. הכול בהתכתבויות, כבר איזה שישה, שבעה מכתבים לגבי ההיתר שלי, שיגדילו את זה לפחות בעוד איזה שלושה, ארבעה, ופשוט נתקל בדלת אטומה, ואם מדובר בעבודה פיזית, אז מה זה פינוי אשפה? מה אני צריך להגיד לעובדים שלנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אורן בבקשה. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אורן בוטא, יושב-ראש תנועת העצמאיים. הנושא של העובדים הזרים זה נושא מעבר לנושא ביטחוני, כי אין חלף ל-120,000 עובדים שעבדו כאן עד 7 באוקטובר, זה חמצן לכל העסקים שהיו בעבר מעסיקים את אותם עובדים. אנחנו צריכים להגיע לפתרון שיהיה מכסה, שהעסקים יבקשו פעם אחרי פעם בוועדה הזאת להגדיל אותה מראש, כי יש בעיה אחרת, להביא את כמות העובדים מחו"ל שירצו בכלל להגיע. זו בירוקרטיה שאנחנו צריכים לטפל בה, ואני בטוח גברתי יושבת הראש שאת תטפלי בזה. הייתי בעשרות ועדות ואני מרגיש שהדבר הזה עכשיו על סף פיצוץ. החוסר הזה, שיש 800 אולמות בארץ, ורק 350 עובדים מוקצים להם, זאת אומרת חצי עובד לאולם, משהו הזוי. העבודות האלה לא גוזלות פרנסה לישראלים, שבאים אל דלתות המעסיקים ורוצים לעבוד בעבודות האלה, זאת אומרת אין שום בעיה להביא אותם לארץ, זה דבר נדרש. מעבר לזה יש בעיה של האגרות – שאנחנו צריכים להפחית אותם – ככל שיהיו יותר עובדים, זה יהיה יותר קל. חשוב להגדיל את המכסות כמו שאמרתי, וחשוב שתהיה גמישות במעבר עובדים בין הענפים השונים. לא יכול להיות שעובד בענף הבניין נפצע קלות, הוא לא יכול יותר להיות בענף הבניין. למה שלא נגיע לוועדה, נבין לאיזה ענפים הוא כן יכול לעבור מבחינת מדינת האם וכל ההסכמים הבילטרליים, ואז לא צריך להביא עובד במקומו, הוא יכול לעבור לענף אחר. הדברים הללו הם דברים שאפשר לפתור מכאן, מהוועדה הזאת. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה ייפתר. בקורונה הייתה לנו בעיה שלא הייתה פעילות במשק, ולא הייתה בעיה של עובדים. עכשיו, במלחמה יש לנו בעיה של עובדים – כמו שאמרתי 120,000 – אני רוצה תשובה מהאוצר, נכון להיום אחרי שנה וחצי, כמה עובדים זרים הובאו במקום אותם 120,000? כדי שנדע מה הפער שאנחנו צריכים לסגור. לא יכול להיות שיהיה פער כזה. רשות האוכלוסין, אם גברתי תבקש מהם, אנחנו צריכים לדעת את הנתונים האלה כדי להתקדם. אני בטוח שתוך חודש, חודשיים אפשר לעשות את זה במושב הקרוב, לפתור את הבעיות האלה, ואז לטפל בוועדה לעובדים זרים בנושא של מגורים לעובדים, בחקלאות, בכל הענפים השונים, אבל כרגע יש משהו מערכתי שצריך לפתור, להגיע למכסה של ה-120,000 האלה זה יעד. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> שמש מאיר מהתאחדות קבלני הפיגומים. אני רואה את התמונה, צריך להגדיל את המכסה. אם עכשיו אישרו 5,000, צריך לאשר 50,000 ואני אסביר. אנשים לא הגישו הרבה בקשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה ענף אתה? << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> ענף הפיגומים. מה שאני הולך להגיד מתאים לכל הענפים, פשוט האמינו שהפלסטינים יחזרו, ולא רק זה, אנשים גם מעסיקים היום פלסטינים ללא אישורים, אז יש פה בעיה ביטחונית, שכל עוד המדינה לא תגדיל את המכסה, אנשים יהיו חייבים להעסיק את הפועלים הפלסטינים שהיו להם לפני, והמשטרה וכל זרועות הביטחון יודעות מזה וזה נוח להם, עד שיהיה את הפיגוע הבא. לגבי הבאה פרטית, זה דבר מצוין. אני יכול להעיד על עצמי שנסעתי עם עוד כמה קבלני ענף הפיגומים, נסענו להודו, בחנו את האנשים, הכול היה טוב. אפשר לפתור את זה תוך יומיים, שלוש, לחזור לארץ והכול מסתדר. אנחנו נשארנו עוד כמה ימים בשביל הכיף שלנו – לא שזה כל כך כיף במדינת עולם שלישית אבל כבר ניצלנו את הזמן – ואני רוצה ממש להודות למשרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה שהריצו את העניינים. לצערי, זה איפשהו נתקע עכשיו. ברשות האוכלוסין אני מאמין שתוך כמה ימים ישתחרר, חלק מהקבלנים קיבלו, אין מענה טלפוני, כנראה שיש לכם עומס. אני רק מספר מה קורה, אני לא מאשים אתכם, אני יודע שיש עליכם עומס עצום, שרציתם לעשות שביתה בגלל זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא ענף הבניין, אנחנו מתעסקים במסחר ושירותים. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> אנחנו מסחר ושירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, שירותים בבניין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הפיגומים נכנסו למכסה? << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> אחרי מלחמה קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 189 היתרים? << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> בנוסף, הקריטריונים לקבל פועלים זרים היה – ויתקן אותי יאיר אם אני טועה – רק שליש מהפועלים הישראלים שהיו, ומי שהעסיק פועלים פלסטינים עם אישורים. << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> אני אתקן, שחלק מהאלגוריתם שסיפרתי עליו קודם לוקח בחשבון עסקים שהעסיקו פלסטינים שנמנעה כניסתם קיבלו העדפה. התקרה שלהם חושבה לפי מספר הפלסטינים שהעסיקו בהיתר לפני המלחמה. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> זו הנקודה בהיתר. זה מצב קיים. לפני 7 באוקטובר, הרבה עסקים העסיקו פועלים פלסטינים ללא היתרים, והיום הם במצב שאין להם עובדים, הם ממשיכים להביא עובדים פלסטיניים ללא אישורים, כי הם חסומים ולא יכולים לקבל את המכסה. אני מציע להוריד את התנאי הזה כדי שמבחינה ביטחונית יהיה לנו כמה שיותר עובדים זרים, עובדים נאמנים, עובדים שאנחנו לא מפחדים שיבצעו פיגוע. אם אפשר להוריד את זה ולהגדיל את המכסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרון, אני יכולה להתייחס לדבריו? או שאתה תתייחס? << דובר >> יאיר אלבין: << דובר >> אני אדגיש שוב שזה לא תנאי, זה נותן העדפה למי שהעסיק פלסטינים בהיתר לפני המלחמה. לא התייחסנו למי שהעסיק לא בהיתר, אין לנו דרך לבחון את זה, כמובן שאנחנו לא מעודדים את זה, אבל זה כן ניתן לענפים שהוגדרו לפי החלטת ועדת המנכ"לים, שאפשרנו גם לעסקים נוספים – גם אלה שלא העסיקו פלסטינים – להגיש בקשה. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> עד היום יש 6,400 שמתוכם 5,200, אני אומר שצריך להיות 50,000, 60,000. אנחנו יודעים שהיה לנו 120,000 עובדים פלסטינים עם אישורים. מעבר לזה היה עוד 80 – אני אומר 80 כי אני מצמצם – אבל היו פה יותר מ-150,000 פועלים ללא אישורים וכל עוד לא נביא לפה עובדים זרים, מנצלים את המעסיק. היום, כל פועל שאני לוקח לעבוד, פחות מ-1,200 שקל נטו – אין מה לדבר. זה אומר שאתה גם לא מצהיר עליו, הוא לא מוכן שתצהיר עליו, אז זה אומר שאתה חייב להעלים מס מהמדינה כדי לכסות את ההוצאות שלך שאתה משלם לפועל, וזה גם פועל שהוא בעייתי מבחינה ביטחונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה אתה מעסיק? << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> אני לא מעסיק, אני מסביר את המצב הקיים וזה לא אני. בכל אתר שתלך אתה תראה את אותו דבר, אם זה במוסכים, אם זה באולמות שתופסים שם שב"חים, ועד שלא יגדילו את המכסה – לא יהיה פתרון. אנשים יהיו חייבים להעסיק שב"חים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> האחריות היא על משרדי הממשלה, כי לפחות 40,000 עובדים – ראיתי במספר כתבות – 40,000 זה מספר העובדים שעובדים ללא היתר במדינת ישראל, נכון להיום. עכשיו רגוע, אין פיגועים, אבל יהיה פיגוע מאחד מה-40,000 האלה. אנחנו צריכים לשדר מסר, אחרי 7 באוקטובר הם לא יחזרו. אנחנו צריכים לבנות תוכנית לעשר שנים קדימה. הם לא יחזרו, כי אלה שיושבים עכשיו ביהודה ושומרון יגידו "בגלל 7 באוקטובר מעזה אנחנו נדפקנו", כן. הם נדפקו ואנחנו, מדינת ישראל, נדע למצוא פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איה בבקשה. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> שלום, נעים מאוד, איה מרקל, אני היועצת המשפטית של קרפור. אנחנו בקשר עם משרד הכלכלה, עם הנציגים שם, עם רשות האוכלוסין, כמובן באמצעות איגוד ללשכות המסחר. אנחנו לא ניגשנו לפתיחת המכסות הקודמת, מכל מני סיבות של הארגון, ואנחנו מתחננים כרגע לעובדים. כמו שכל מי שיושב פה על השולחן אמר, נותר לי רק להצטרף כי כולם כבר אמרו את כל מה שרציתי להגיד. המצוקה של העובדים בענף שלנו, של המסחר ושל קמעונאות היא אדירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא הגשתם בזמן? << דובר >> איה מרקל: << דובר >> מכל מני סיבות, זה פשוט לא המקום לפרט אותם כרגע, אבל אני מסתכלת קדימה. ב-7 באוקטובר חלה נקודת מפנה בנושא של העסקת עובדים, זה לא שהמכסות האלה לוקחות את מקומם של עובדים ישראלים, עובדים ישראלים פשוט לא רוצים לעבוד במשרות האלה, גם אנחנו סובלים מהבעיה של הניקיון, כי כאמור יש לנו קבלני ניקיון בסוף כל יום ובתחילת כל יום מנקים את הסניפים. אנחנו רשת אדירה, אנחנו זקוקים לעובדים נואשות. מסתבר פה – וזה נתון שאני ידעתי אותו – 1,200 מכסות שלא מומשו, תנו לנו להנות מהם, תנו את המכסות האלה, אנחנו לא מבקשים שום דבר שמישהו אחר לא קיבל. אני באמת לא מבינה, בזמן הזה של הבירוקרטיה – ובאמת בכבוד והערכה על העבודה המטורפת שרשות האוכלוסין ומשרד הכלכלה עשו פה – אבל נותרו כרגע מכסות, זה תקוע איפשהו בין הוועדה לבין הרשות, אני לא יודעת אצל מי וגם לא ממש עולה פה, אבל כולנו תמימי דעות. תפתחו את מה שנותר, תנו לנו להשתמש בזה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שתתנו לנו את ה-1,200 מכסות האלה באופן מידי, וכמובן שיפתחו עוד מכסות. כפי שאתם שומעים, המצוקה כל כך גדולה בכל הענפים, שכל מכסה שכרגע תפתחו – לא ביולי, לא באוגוסט – עכשיו, מחר בבוקר יחטפו אותם. דבר נוסף, מהרגע שחברה מקבלת מכסה ועד הרגע שעובד בפועל עומד אצלי בחנות, ועובד בחברת ניקיון ועובד ונכנס לאולם אירועים ועובד, חולפים משהו כמו שלושה חודשים, כי זה תהליך לא פשוט בכלל ולא מהיר. חייבים להבין, מכסה שתפתחי היום, העובד יעבוד אצלי בפועל בחודש אוגוסט. אין לאן לחכות, בטח שאנחנו לפני חגי תשרי וחופשות הקיץ, זה בהול. הנושא של עובדים הוא משותף לכל התעשייה. פשוט לפתוח עוד מכסות, ובינתיים תנו לנו להנות מהמכסות שלא מומשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם יפתחו לכם מכסה, כמה עובדים זרים הרשת שלכם תבקש? << דובר >> איה מרקל: << דובר >> מאות ואלפים, כמה שיותר. אני לא רוצה להגיד את המספר המדויק בגלל שאני לא יודעת מתי זה ייפתח, אבל כמה שיותר ואלפים. חשוב להבין, העובדים הישראלים לא רוצים לעבוד בחלק ניכר מהעבודות האלה. זה לא שעומדים תור של עובדים ישראלים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמו בשאר הענפים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> לא יהיה אבטלה, האבטלה לא תגדל. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> בדיוק ויותר מזה, כשאין לקבלי ניקיון עובדים מאז 7 באוקטובר, מכיוון שהם הסתמכו על עובדים פלסטינים שכרגע יש בעיה להביא אותם, אז גם אנחנו סובלים, ואז העובדים שלי אמורים לעשות עבודות ניקיון. זאת שרשרת, והשרשרת הזאת רק הולכת ומחמירה, ואם יש 1,200 מכסות פנויות שלא מומשו, תנו לנו להשתמש בהם. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אתי, דבר נוסף, בענף המוסכים שמונה ליפטים במוסך מסוים, באתי לשם – אני פשוט בהלם – צוואר מכוניות מחכות בחניה, רק שלושה עובדים על שלושה ליפטים, אז זו דוגמה. שאלתי אותו "למה אתה לא מעסיק עוד עובדים? יש בעיה תקציבית?, לא. חסר עובדים שרוצים לעבוד במכונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עליזה ואחר כך אלישע. << דובר >> עליזה אשכנזי: << דובר >> עליזה אשכנזי, אני מנהלת המשק בקופת חולים כללית. יש לנו 14 בתי חולים ואנחנו הקופה הכי גדולה במדינה ויש לנו את כל המרפאות מצפון ועד דרום. אצלנו מרבית עובדי הניקיון מועסקים על ידי קבלני הניקיון, ואני מצטרפת למה שאילן שמעוני וורוניקה אמרו. גם אנחנו נמצאים במצב של מחסור מתמשך בבתי החולים, ואכן אני יודעת שכל חברות הקבלן אצלנו הגישו הקצאות וקיבלו הרבה פחות. אנחנו מחויבים לשמור על רצף של עבודות הניקיון והבטחת סביבה תברואתית תקינה, כל הנושא של מניעת זיהומים, ואני מצטרפת למה שאת אמרת, זה מקצוע שהולך ונעלם. אם אנחנו לא נפתור אותו היום – בעוד חמש שנים לא יהיו לנו בכלל עובדים. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> כשיצאו לדרך עם העניין הזה, ההשלכות של 7 באוקטובר – חלק מהדרך הזאת התחילה לפני 7 באוקטובר אבל גם אחרי – לא היו ברורות לכולם. כל הענפים שיושבים פה בשורה אומרים לך אותו דבר, מאז 7 באוקטובר יש החמרה בנושא הזה וזה משנה את התמונה. << דובר >> עליזה אשכנזי: << דובר >> חשוב לציין שעכשיו אנחנו פותרים את בעיית הניקיון באמצעות שעות נוספות, מה שיגרום לשחיקה בעתיד, וזה לא משהו שלאורך זמן יחזיק מעמד. יש לי שאלה אליכם – אני לא יודעת אם זה משרד הכלכלה או משרד המשפטים – אני מבינה שעובדים מגיעים לפה עם תעודת יושר ובדיקות רפואיות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות האוכלוסין. << דובר >> עליזה אשכנזי: << דובר >> אצלנו נדרש גם טופס חסרי ישע, זה גם משהו שניתן לדרוש אותו? כי בבתי חולים זה חוק של המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממי אתם דורשים את הטופס, מהעובדים? << דובר >> עליזה אשכנזי: << דובר >> כל עובד בבית חולים – לא משנה אם זה עובד ניקיון, פקיד, רופא, אחות – צריך לחתום על טופס של חסרי ישע שכרגע עובד זר לא יכול לחתום עליו. אם אפשר שתבדקו את זה ותעדכנו אם זה אפשרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לסמס ליחידה שלכם ותתני לה תשובה עוד עכשיו? << דובר >> שרון אמיר: << דובר >> תעבירו אלינו את הטופס ונבחן את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לבדוק את זה עכשיו ובינתיים נמשיך בדיון? ותעדכני אותה לגבי הנושא הזה, בסדר? נמשיך בדיון אבל תבדקי במקביל. אלישע בבקשה. << דובר >> אלישע יפרח: << דובר >> תודה, גברתי יושבת-הראש. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. אני בכוונה ביקשתי לדבר אחרי איה, כי היא הרימה לי להנחתה. אני רוצה להתמקד בשני דברים מרכזיים במכסה הזאת. הגיע משרד הכלכלה לפני כמה חודשים בבקשה לפתוח מכסה חדשה למסחר ושירותים, ומאז התחילה הממשלה לבקש כל מני דברים. אני חושב, בנקודה שאנחנו נמצאים בה היום, אין מניעה ואין סיבה לא להגדיל את המכסה ולהתאים אותה לביקוש. ביקשו להוכיח ביקוש, והגיעו 30,000 בקשות על מכסה וקול קורא של 6,400. ביקשו לתעדף העסקת עובדים ישראלים, המעסיקים עשו מעל ומעבר, אנחנו באבטלה חיכוכית – נכון לשבוע שעבר 2.6% – עדיין מחפשים עובדים בנרות למשלחי יעד האלה, זה אומר שמוצו כל האפשרויות בהעסקת עובדים ישראלים. מעבר ל-30,000 בקשות האלה שהגיעו, יש עוד המון מעסיקים שאני באופן אישי מדבר איתם, שלא הגישו, יושבת פה איה מקרפור, היא אחת מהם, אבל יש עוד הרבה כאלה קטנים וגדולים, שגם אלה שקיבלו המלצות צריכים עוד וגם כאלה שלא הגישו צריכים, זאת אומרת הביקוש הוא אמיתי, הוא שריר, הוא קיים. קיבלו מכסה של 6,400, הצורך האמיתי הוא 30,000. אין שום סיבה שהממשלה לא תאשר דבר כזה. לכאורה, נתנו מענה לכל מה שצריך ועדיין הממשלה מתעקשת לא לתת לזה מענה, צריך לתת לזה מענה דחוף, זה צורך אקוטי, יש סניפים שלא נפתחים, יש תורים. כמובן שזה פוגע ביוקר המחייה, במחירים ובעלויות. הדברים מוכחים מעל כל ספק סביר, אין שום סיבה לא לעשות את זה. דבר שני, נושא ההבאה הפרטית. נציג משרד החוץ הצהיר כבר בוועדת המנכ"לים בפברואר, שלא ייחתם הסכם בליטרלי בחודשים הקרובים, ועדיין התנו את ה-6,400 הנוספים בהבאה בילטרלית. אין לזה שום סיבה אם הביקוש מוכח ואפשר לתת את המענה הזה, והוועדה כבר החליטה לתת את המענה הזה. יש לוועדה איזושהי כמות של מכסות שהיא יכולה לחלק לכל המשק. לכאורה היא כבר נתנה את 6,400 האלה למסחר ולשירותים, אבל היא התנתה את זה בהבאה בהסכמים בליטרליים שאין הסכם כזה באופק, למה לא לתת את זה? אני חושב – ואני מדבר בשם המעסיקים – צריך לתת את המענה הזה באופן מהיר, באופן איכותי, יש כל מיני טענות שעדיין לא הגיעו עובדים לישראל, אז לכאורה אין ביקוש, זה כמובן לא נכון. יש פה מכסה של מעסיקים שפעם ראשונה בחיים מתמודדים עם הבירוקרטיה של התהליך הזה, עם המורכבות שלו, עם העלויות שלו ועשו את זה בזמני שיא. ההקצאה של 6,400 יצאה, תוך חודשיים הגישו 5,200, זה 80% מימוש של היתרים, שאנשים הלכו ושילמו אגרת בקשה וקיבלו היתרים מרשות האוכלוסין, וטסו ישר או התקשרו לחברות כוח אדם זרות לגייס, להכשיר, להביא את העובדים האלה לישראל בזמני שיא. זה מימוש איכותי, זה מימוש מהיר, זה מימוש טוב של מכסה של מעסיקים שפעם ראשונה בחיים עושים את זה. יש מעסיקים במכסות שקיימות כבר שנים והם מתמודדים עם הקושי הזה, לא פשוט, ועדיין עשו את זה בזמנים מאוד יפים, ואנחנו נראה בחודש מאי הגעה של מסה קריטית מתוך המכסה הזאת לישראל. אין שום סיבה לא להגדיל את המכסה בהבאה פרטית, ולתת את המענה הזה למשק. תודה. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אם יורשה לי להצטרף ביחס להבאה הפרטית ולציין שמתוך ניסיון של קרוב לעשר שנים, ברגע שיש הבאה פרטית – וכרגע המדיניות השתנתה מרשימה סגורה של מדינות, לכל המדינות שנכללות במדרגה שנייה של משרד החוץ האמריקאי – הניסיון מראה שבהבאה הפרטית יש את הכמות הכי קטנה של עובדים לא מתאימים, את הכמות הכי קטנה של ברחנים – גם בתחום המוסכים וגם בתחומים אחרים מקצועיים כמו בנייה, כמו מכונות ומתכת. גם את הכמות הכי קטנה של הפרות על ידי המעסיקים, כי המעסיק בודק באופן ישיר כל אחד מהעובדים וכל אחד מהעובדים מתקשר ישירות עם המעסיק הסופי, ויודע בדיוק מה התנאים שלו – משמרות, לילות, סופי שבוע, כל הדברים האלה מפורטים. יש כאן גם שמירה טובה ביותר על חוקי מדינת ישראל, גם הכמות הכי קטנה של ברחנים – זאת בעיה שלא התייחסנו אליה כאן – וגם המגוון הכי גדול של מדינות במדרגה שנייה שהוכרו על ידי משרד החוץ האמריקאי, מדינות ששומרות על אי תשלום דמי תיווך. תודה רבה. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> אם כולנו תמימי דעים – ואני חושבת שגם את מסכימה איתנו – האם אפשר לצאת היום עם הנחיה של הוועדה לפחות את ה-1,200 מכסות הפנויות לשחרר ברגע זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני הדיון אנחנו נגיד את ההחלטה שלנו. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> מצוין, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אשמח עד סוף השבוע לקבל עדכון, איך אתם מחלקים את 1,200 העובדים הזרים שיש לכם בקנה, בסדר? אנחנו נסכם את זה בדיון. למשרד החוץ בבקשה, מה קורה עם ההסכם הבילטרלי מול הודו? אם ההסכם לא יקודם במהרה, להבנתנו המכסה הנוספת עלולה להתעכב? נשמח להתייחסות. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אלי יפרח, אני סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ. במשרד החוץ, אנחנו מעדיפים הבאת עובדים בהסכמים ולא בפרטי ואת הסיבות כולם שמעו, כולם יודעים וכולם מכירים. אני חושב שזה יותר חוקי, זה יותר מגן על העובדים, זה יותר מגן על המעסיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אתם לא יצאתם מהמשרדים. תצאו מהשטח, תבואו פעם אחת לאתרי בנייה, תלך בסופר למחסנים, תבין את העבודה, תבין מה צריך, ואז תגיד הסכמים. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> תן לי לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלוואה בילטרלית רק תתקן, הלוואה בילטרלית לא בעד המעסיקים. היא לא מגינה על המעסיקים, היא יוצרת בור גדול יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפרוטוקול את השם ואת התפקיד, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אנחנו כן מכירים את המצוקות. אנחנו יושבים, שומעים, מדברים, מחליפים דעות, ואנחנו כן בעד לקדם אפשרות להבאת עובדים בתחום המסחר והשירותים עליהם אתם מדברים. בהתאם לכך אנחנו גם פועלים לקדם הסכמים עם מדינות שונות במסלול G2G. בשלב הזה אנחנו גם מוכנים להסטה של הבאת עובדים, שהיו אמורים להגיע לתחום הבנייה, לענפים אחרים. כ-800 עובדים מהודו, אבל זה בטיפול. אנחנו אמורים להיפגש עם ההודים במהלך חודש מאי. קבענו איתם בין ה-27 ל-28 במאי, אצלנו במשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחסוך? להעביר אותם לענפים אחרים? << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> יש מקרה מאוד מסוים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם מי אתם יושבים בנושא? עם רשות האוכלוסין? << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> עם רשות האוכלוסין ועם כל שאר הגורמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה פגישות כבר קיימתם בנושא? מה שאתה אומר מאוד חשוב לשמוע. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> היו כמה, לא הרבה אבל היו כמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העליתם את הסוגיה הזאת בוועדת מנכ"לים? או שזה בין-משרדי רק? << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אנחנו מנסים כל הזמן לפתור את הבעיות. לפתוח את הפלונטרים האלה זה לא תמיד פשוט, זה מורכב, אחרת הוועדה הזאת לא הייתה מתכנסת ויושבת כאן. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> לעסקים זה הרבה יותר מורכב. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אני לא בא להתחרות, אנחנו מנסים ומבינים את המצוקות שלכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכן אנחנו עושים ישיבות מעקב, יהיה המשך דיון. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אם תתנו לי לדבר, אז אני אסיים את הדברים בצורה יותר ברורה. אנחנו גם קבענו עם הפיליפינים, לדוגמה להחזיר אותם למעגל הבאת העובדים לישראל, בין 16 ל-18 במאי, זה אומר שאנחנו נכנסנו למסלול של מפגשים כדי לקדם את ההסכמים עם מדינות, ויש עוד מדינות נוספות שאיתם קבענו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם כל הזמן עם אותם מדינות? למה אתם לא מרחיבים? << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אנחנו מרחיבים, אנחנו מנסים. יש מדינות שלא מוכנות לשלוח עובדים, יש מדינות שיש להם המלצת מסע או אזהרת מסע, כך שאתה לא יכול להתקדם. אתה יכול להתקדם עם הסכם, אבל בסופו של יום זה לא יצא לפועל. זה לא חוכמה רק שיהיה הסכם, אתה רוצה שהוא גם יצא לפועל כדי להביא בסופו של יום עובדים. בעוד חצי שנה, שנה יגידו "אבל יש הסכמים אז למה העובדים לא מגיעים?" לא מגיעים מכל הסיבות. אנחנו בתקופה של מלחמה, ולמרות הכול ובגלל התקופה הזאת, ובגלל ההיתר של עובדים פלסטינים, אנחנו מחפשים כל הזמן עוד מדינות, בדקנו עם דרום אמריקה, אנחנו עדיין בודקים, אנחנו מנסים לפתוח לענפים נוספים מאותן מדינות שאנחנו כבר מביאים מהם עובדים. אני חושב שעכשיו אנחנו ממש בתקופה הזאת, עם חמש מדינות במקביל. אני חושב שלקחנו את הדבר הזה די חזק לידיים, כי אנחנו מבינים שאין ברירה, צריך לקדם את זה, אבל זה תהליך. התהליך הזה שאמרת ידידי, יפרח? << דובר >> אלישע יפרח: << דובר >> כן, אלישע. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אלישע יפרח, פעם שנייה שיש לי ועדה שיש בה יפרח. הוא צודק, אבל אנחנו צריכים את הזמן הזה. גם בצד השני יש בירוקרטיה חברים, גם שם מדובר במדינות. הבירוקרטיה שם היא הרבה יותר גדולה מאשר אצלנו. אנחנו דוחפים מאוד כי אנחנו מבינים את המצוקות האלה, אבל גם שם כדי לפגוע פגישה והבאה של צוות לכאן, וגם אחרי שכבר מתחילים את המשאים ומתנים, הצד שלנו הוא הכי גמיש לדעתי, בהיבטים של הסכמים, אבל הצדדים האחרים נדרשים לעוד תשובות, ועוד ועדות, וזה עולה שם לרמות הכי גבוהות. במשרד החוץ אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים, כדי להבטיח שיהיו הסכמים. זה תהליך – כמו שאמרתי לא תלוי רק בנו – פה זה יהיה, וכשזה יהיה, כל החיים של כולנו יהיו קלים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אפשר בהבאה פרטית להביא ממדינות שלא הצלחתם להגיע איתם להסכמים? כל בר הגיון יודע – תגיעו להסכם נפסיק את ההבאה הפרטית – אבל הבאה פרטית כרגע, אם אתם לא הצלחתם, יש אנשים שיצליחו. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> הבאה פרטית מותרת מכל המדינות שבמדרגה שנייה, של ממשלת ארצות הברית, כשלמדינת ישראל יש אפשרות – נניח למדינות כמו כווית, שמופיעות במדרגה שנייה – מותר לסרב, אבל יש שמה 70, 80 מדינות ברשימת מדרגה שנייה, וזה יכול לתפור את הבעיות של תחום הניקיון עד אשר ייחתמו הסכמים בילטרליים, שלא מסתיימים במניעת תשלומי דמי תיווך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> לעומת זאת, הבאה פרטית ישירה – התלונות על צורך בתשלום דמי תיווך יותר קטנות בסדרי גודל. לכן לדעתי, הפתרון הנכון מבחינת הציות לחוקי מדינת ישראל ולאמנות הבינלאומיות של מניעת תשלומי שוחד וסחר בבני אדם, זה מעקב אחרי מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה של ממשלת ארצות הברית, ומתן אפשרות להבאה פרטית גם יקצר את הזמן, גם יגיע לתוצאות הרבה יותר מהירות מבחינת לוחות הזמנים, וגם יקטין באופן מוכח את החשיפה לתשלומי שוחד וסחר בבני אדם. אני יכול להרחיב על זה יותר אבל אני חושב שסיכמתי את הנושא. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> אפשר להתייחס לדברים האלה? << דובר >> אריה אשד: << דובר >> עוד נקודה אחת ברשותכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפרוטוקול, שם ותפקיד. << דובר >> אריה אשד: << דובר >> אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים. שאלה למשרד החוץ – אנחנו כבר עשינו מיונים של קרוב ל-150 איש בתאילנד שאנחנו אמורים להביא אותם ועכשיו אנחנו תקועים עם השירותים הקונסולריים. אמרו לנו שהשירותים הקונסולריים ייקחו שלושה, ארבע חודשים לפחות עד שהם יגיעו לישראל. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> מי אמר את זה? אני אחראי על הקונסוליה. << דובר >> אריה אשד: << דובר >> בתאילנד אמרו לנו את זה. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> מי זה בתאילנד? << דובר >> אריה אשד: << דובר >> הקונסול. << דובר >> אליהו יפרח: << דובר >> אני אדייק. אני לא מכיר המתנה של שלושה חודשים, גם לא של חודשיים. אלה דברים שחוזרים על עצמם, אני לא יודע מאיפה, המציאות לא נכונה. רק בחודש האחרון עשינו יותר מ-2,000 עובדים בקונסוליה – 2,400 משהו כזה – אין המתנה של שלושה חודשים ובתנאי שכולם מביאים את כל הניירת הנדרשת. כלומר, מי שאמור לייבא את העובדים עומד בכל קריטריונים שהחוק מחייב אותנו להביא את העובדים, זה אומר בריאות וזה אומר גם אישור משטרה, זה אומר שאנחנו מביאים אנשים בריאים שלא מביאים הנה מחלות, אנחנו מביאים אנשים לא קרימינלים, וכל עוד לא עומדים בשני הקריטריונים המאוד בסיסיים האלה, אנחנו לא יודעים להתחיל לטפל ויכול להיות ששם זה תקוע. בקונסוליה זה לא נתקע הרבה זמן, אין מצב. יש מספיק עובדים לעשות את העבודה הזאת. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> רחל הוברמן, משרד החוץ. אני אשמח להתייחס לדברים שנאמרו לפני כן על ידי עורך דין קן תור. אני יושבת ונדהמת מהאמירות האלה "בהבאה פרטית, יש פחות דמי תיווך". אני חושבת שההסכמים הבילטרליים – שהם מייצגים את המדיניות של הממשלה ב-15 שנים האחרונות – הוכיחו את עצמם ויש שורה של מחקרים בנושא הזה כמנגנון שמאפשר צמצום, ובכלל מניעה של גביית דמי תיווך אסורים. אני חושבת שלבוא לכאן ולהגיד שהדבר הזה לא עובד או שבהבאה פרטית, צריך לבסס את הדבר על נתונים. לגבי הסכמים יש נתונים, ויש מחקרים שמראים הסכמים – וגם בנינו אותם בכזאת צורה – מכילים מנגנונים שמונעים את התופעה של גביית דמי תיווך ביתר, ובגלל זה – וגם מסיבות נוספות – אני בסופו של דבר חושבת שיש יתרון מסוים למעסיקים בהבאה בהמצאות הסכמים. אני חושבת שבגלל זה ובגלל סיבות נוספות, הסיפור הזה של ההסכמים הוא מאוד חשוב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא חשוב אבל הוא לוקח זמן. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> אנחנו רואים מה קורה להסכים בתחום הבנייה, זו טעות מוחלטת של מה שאמרת. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> אני יכולה לחשוב שונה ממך ולהביע את דעתי. אגב, הדברים האלה הם לא דעתי, זה מבוסס גם על עובדות ועל מחקרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא מייעלים את התהליך של ה-G2G? << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> אני חושבת שראש האגף הקונסולרי הסביר כאן שבמשא ומתן יש שני צדדים, ויש גם את הצד השני, ואנחנו מנסים לייעל את ההסכמים. יש לנו הסכמים עם 15 מדינות היום, אולי זה קרוב ל-20 הסכמים בסה"כ שאנחנו חתמנו בהתאם למדיניות הממשלה ב-15 שנה האחרונות. << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> לא מאשימים אתכם, פשוט במבחן התוצאה זה נכשל ה-G2G ואני אסביר למה, הגיעו לענף הבנייה פועלים – אם זה יהלומנים, עורכי דין – מכל המקצועות אבל רק לא עובדי בנייה. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> אני חושבת שיש דרכים שונות לבדוק - - - << דובר >> מאיר שמש: << דובר >> אני אומר מתוך ניסיון, כשנסעתי להודו ובחנתי את הפועלים, ראיתי מה אני מקבל, לא מה שזרקו לי והכריחו אותי לקחת אותו. אפשר לייעל את ה-G2G שגם המעסיקים ייסעו למדינות, יבחנו, לתת להם את כל היכולות להתרשם, לבדוק את הפועל. כמה שהמעסיק יהיה מעורב יותר, התוצאה תהיה - - אף אחד לא מאשים אתכם. אנשים מבקשים לשנות, כי במבחן התוצאה, מה שהביאו עד עכשיו היה גרוע. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> חד-משמעית נכון, וב-G2G המעסיקים מקבלים חתול בשק שנוחת ברץ. אין להם מושג מי בחן אותו. אנחנו רואים באופן סיסטמתי רמאויות ושקרים, ונבחנים מקצועיים. אנשים מגיעים לארץ בתחום הבניין יעידו – יש כאלה מאות ואלפים, שלכאורה נבחנו – בפועל מעולם לא נבחנו. אנשים משלמים עד 15,000 דולר בהלוואות בשוק שחור, וכל מי שהגיע אחרי שנבחן על ידי מעסיק שהלך ובדק אם הוא מתאים לו, התלונות הן בשני סדרי גודל יותר קטנות. זה לא שזו שיטה מושלמת, היא רק טובה בשני סדרי גודל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לשלב את שניהם. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> העניין הזה של G2G הוא לא פחות משנתיים משא ומתן בפועל עד היום. << קריאה >> רחל הוברמן: << קריאה >> לא נכון בכלל. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> וזה כישלון מתמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בענף הבנייה זה בלט מאוד. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> אלה שני התחומים העיקריים שבהם היו G2G. זאת אשליה מסוכנת ש-G2G היא שיטה שמתפקדת. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> יכול להיות שיש בעיה. << דובר >> צבי קן תור: << דובר >> תן לי לשמוע אותה, היא אומרת דברים נכונים. << דובר >> רחל הוברמן: << דובר >> יכול להיות שיש חבלי לידה, או שיש בעיה נקודתית עם מדינה מסוימת, ואנחנו מנסים כל הזמן לייעל ולשפר את התהליך. לבוא ולהגיד שזה כישלון - - - << דובר >> דוד דהן: << דובר >> אני רוצה להגיד בתור בעלים של תגיד להעסקת עובדים זרים בבניין - - - << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני אשמח להגיד מילה אחת, עו"ד יאיר דוד, אני מטפל לא מעט בנושאים האופרטיביים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה ענף אתה? << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> אני עוסק בכל הענפים, גם בענף הבניין, גם בענף המסחר והשירותים, גם בענף התעשייה וגם בענפים של המומחים. ראשית, אני חייב לתת מילה טובה למשרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מגיע לו, גם לרשות האוכלוסין ולתחבורה. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> מנסים ועושים כל מאמץ ואני חייב להגיד, אנחנו נמצאים בקשר באמצעות הגברת שרונה סידס, שעוזרת לנו ורק מילים טובות. הבעיה היא כוח אדם. כמו שיש בעיית כוח אדם ברשות, הדברים שנאמרו פה נכונים במובן הזה שלכל קונסוליה יש בסופו של דבר את הקריטריונים שלה בהתאם לדרישות של מדינת המוצא, חייבים לדעתי טיפה יותר להנגיש את הקריטריונים כדי לבוא מוכנים יותר. אנחנו נמצאים בקשר עם מרבית הקונסוליות ואני חושב שכוח אדם, כשאני היום צריך להביא 300 עובדים, פתאום קיבלתי היתר בענף המסחר והשירותים ל-300 עובדים, מבחינת כוח אדם, הקונסוליה במולדובה או בהודו לא מסוגלת לתת לי את המענה. אני מקבל תור לעוד חודש וחצי ובצדק, אין לי טענה. אם היו שם עוד שניים, שלושה אנשים שיכולים לעזור, ואין מה לעשות. אני חושב שסך הכול יש רצון טוב ושהקונסולים מנסים לעזור לנו וזה עניין אחד. לעניין ה-G2G וה-B2B . נזכור את ההחלטה של ועדת המנכ"לים שהכותרת שלה הייתה "הסרת חסמים". בעולם כתיקונו, הגברת ממשרד החוץ צודקת. אני חושב שכל מי שיושב פה סביב השולחן הזה חושב שההבאה הבילטרלית היא ההבאה העדיפה לכולם אנחנו לא בימים כתיקונם. אנחנו במלחמה, ואנחנו צריכים להביא עובדים לפה, ואני לא צריך לספר לכל מי שיושב פה איזה כישלון חרוץ קיבלנו עם ה-G2G בתחילת המלחמה בענף הבניין. הגיעו לפה עובדים שהם סנדלרים ודייגים, ואנשים שלכאורה עברו כל מני מיונים, והמיונים האלה לא היו אמתיים, כי הם מסרו מסמכים שהם לא היו דרכונים, ועובדים שנבחנו לא הגיעו לכאן בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מודעים לכך, לא? הם מכירים את הנושא. << דובר >> יאיר דוד: << דובר >> לכן אני אומר, אם אנחנו בעניין של הסרת חסמים, אנחנו לא בעולם אידאלי היום, אנחנו במלחמה ואנחנו צריכים להשלים פה כמויות ומכסות גדולות של עובדים שצריכים להגיע לארץ, ולכן אני חושב שעם כל הכבוד וההערכה – והנושא הבילטרלי הוא חשוב ביתר, והנושא של גביית עמלות הוא נורא ואיום וחייבים לטפל בנושא הזה והמדרגות זה אחד הדרכים והכלים. אבל אנחנו סבורים שהיום צריכים להסיר את החסמים ולא להעמיס חסמים נוספים, ולכן צריך לשחרר יותר מדינות – מדרגה שנייה זה בסדר, הבעיה עולה רק בעניין סין וזה נושא אחר שצריך לדבר עליו לדעתי במקומות אחרים, יש דברים שהסינים יודעים לעשות, אבל אלה עניינים יותר פוליטיים – ולכן אני אומר שצריך להרחיב יותר את הנושא של ה-B2B, לאפשר גיוסים יותר קלים. עם המערכת שנותנת היום אפשרות להביא באמצעות מסמכים, כי אין ברירה. זה לא מצב אידיאלי, אבל היום אנחנו צריכים להתיר לאנשים עם חברות גיוס מקומיות ממדינות המוצא, והביא לפה עובדים מקצועיים וזו הדרך היחידה. עם כל הכבוד, רשות האוכלוסין וההגירה היום – האגף הבילטרלי – יכול להיות שמטעמים אובייקטיבים לא מצליח. יש הרבה מאוד חסמים בין מדינות שאין לנו את הזמן הזה לפה עכשיו. אנחנו צריכים מהרגע שאנחנו מקבלים היתר, השאיפה שלנו תוך חודש להנחית פה עובדים, ואנחנו חייבים את השיתוף פעולה של כולם. שתגמר המלחמה בעזרת השם, ונחזור חזרה לימים כתיקונם, אני חושב שצריך לחזור חזרה לנושא הבילטרלי. שמו לב שבמקור ההחלטות על המסחר, השירותים והתעשייה דיברו על הסכמים בילטרליים, סרי לנקה עצמם לא הצליחו לעשות את זה, זאת אומרת זה נרשם באותה החלטה ובפועל הם מאפשרים לנו להביא ב-B2B. כל מה שצריך היום – וזה מה שאנחנו מבקשים – שתאפשרו לנו בצורה תחת פיקוח, וחס וחלילה שלא יהיו תופעות מהסוג שהזכירו פה, ואם חלילה מישהו יעשה את זה, צריך למצות אתו את כל חומרת הדין. אין בכלל ויכוח על העניין הזה. מצד שני, צריך טיפה להגמיש וטיפה לשחרר את החסמים. זאת בקשתי בשם כל אותם לקוחות שאנחנו היום מייצגים בתחום הזה. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, אביתר? << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אביתר חנן מההסתדרות. אנחנו מבינים את המצוקה של העובדים. כל ענף הציג את המצוקה שלו ואנחנו לא עוצמים עיניים ורואים את זה. יש פה מספר סוגיות שצריך לתת להם מענה. כל הסוגיה של מעט עובדים לעסקים קטנים. בגלל שעכשיו חילקו 5,200 – נגעו פה כמה נציגים שבאו ודיברו "קיבלתי שני עובדים, שלושה עובדים" – הדבר הזה מאוד מסוכן לעובדים עצמם שמחלקים מעט עובדים לעסקים קטנים, שעסקים קטנים לא יודעים להתמודד עם העלויות של זה – אם זה אומר עלויות מגורים וכל המעטפת – אז שווה לחשוב לכיוון הפעימה השנייה, אולי לנסות לחשוב גם לכיוון חברות כוח אדם כמו שיש בבניין. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה, הכפילו את המסחר והשירותים, ובסוגיה אחרת הגדילו גם את העובדים זרים בתעשייה, אני מדבר על ההחלטות האחרונות, ואני יודע שיש דיון על זה גם בהמשך היום, על הנושא של אכיפה. אנחנו חושבים שכל הגדלה – במיוחד גם אם זה במסחר ושירותים וגם אחרים – היא צריכה לבוא במקביל לחיזוק האכיפה. לא יכול להיות מצב שאנחנו מגדילים ומכפילים מכסות מסוימות, ולא נותנים מענה אכיפתי ובכלל לא מדברים על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנתיים דנים על הנושא. << דובר >> אביתר חנן: << דובר >> אני אומר שהגדילו. הכפילו את המכסה עצמה של מסחר ושירותים, ולא דובר שם – לפחות לפי הפרוטוקול – גם על סוגית האכיפה, זו סוגיה שצריכה לבוא כל הזמן, במיוחד שאתה מדבר על זה שיש עסקים קטנים, שמגיעים למצב שמביאים להם מעט עובדים. אנחנו לא חושבים שבהכרח הם אלה שיפרו את החוק, אבל נכון יהיה להגן על מעט העובדים שנמצאים בעסקים הקטנים, להגן עליהם על ידי אכיפה יזומה ואקטיבית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. מירה סלומון בבקשה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה גברתי, מירה סולומון, מרכז השלטון המקומי, הייתי אתכם בדיון מהרגע הראשון. השלטון המקומי רואה חשיבות בדיון הזה ובכלל בעבודת הוועדה בשני מישורים. המישור האחד – הגברת תחושת הביטחון של התושב, היכולת לקיים את הפעילות המשקית ואת הצמיחה המשקית, תוך כדי שהתושבים מרגישים ויודעים שהם בטוחים, והנושא חשוב משום שכפי נאמר בדיון רבות, אי הגדלת המכסות תביא בהכרח להסתייעות בגורמים, שהיום הממשלה לא מוכנה להכניס, בטח לא באופן שבו הם נכנסים כרגע. במישור הרשויות המקומיות ועבודתן. אנחנו נמצאים בתקופה של עונת הרחצה, אין מי שיבצע ניקיון חופים, מדובר בעבודה פיזית. אנחנו צריכים עובדים בניקיון חופים, אנחנו צריכים עובדים בטיאוט רחובות, עבודה פיזית בשמש הקופחת, אין עובדים ישראלים שמוכנים לבצע את העבודה הזו ואנחנו צריכים עובדי ניקיון בטיאוט רחובות. אנחנו צריכים עובדי ניקיון במשרדי הרשויות המקומיות, במוסדות החינוך לאחר שעות הלימודים. אנחנו צריכים עובדי ניקיון במקומות שונים ומגוונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואריתראים? כאילו יש חוסר - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> יש היום אפשרות להסתייע בעבודות אלו במבקשי מקלט, הדבר הזה תוקן והוסדר, ואולם לא מדובר במספיק עובדים על מנת שאפשר יהיה בהחלט להשלים את הפערים שקיימים, והמכסה של עובדי הניקיון שדוברה כאן היום – 261 – היא מכסה לא הגיונית. האפשרות לתת עובד אחד לחברת ניקיון – בטח ככל שמדובר בחברת ניקיון שאמורה לספק שירות לרשויות המקומיות – היא לא מספקת ולא מספיקה. אנחנו עובדים מול משרד הפנים לאפשר שימוש בעובדים זרים למטרות של ניקיון ברשויות המקומיות, הדבר הזה הוא הכרחי. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. דובר אחרון, אבירם. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. משהו שצריך להיאמר ולא נאמר פה, קודם כל תודה רבה למשרדים. חיכינו הרבה מאוד לקבלת עובדים. אני יכול להגיד שהראשונים נוחתים ממש היום. משרד הכלכלה, רשות האוכלוסין וההגירה הענק שבראשו וכמובן צוותו ולכל השאר, תודה שקיימתם את ההבטחה שהגיעו עובדים זרים ובאמת כרגע מגיעים, זה נכון שלא מספיק ואני מתייחס לזה, אבל תודה על ההבאה הראשונה. מעבר לכך חשוב להגיד שהבאה פרטית – נכון לנקודת הזמן הזו ובמציאות הנוכחית – הבאה פרטית עובדת, והבאה פרטית נעשית בצורה מהירה, טובה לשיטתנו, וכל עוד אין הסכם בילטרלי שנחתם אז בואו נשמר את ההבאה הפרטית. ברגע שיחתם הסכם בילטרלי – נדבר, אבל כרגע לבוא ולהגיד להמתין להסכם בילטרלי שיכול לקחת במקרה הטוב חודשיים, ובמקרה הרע חצי שנה, שמונה חודשים, שנה – למה בינתיים להמתין? נביא את הדרישה שיש היום בהבאה פרטית. כשיחתם הבאה בילטרלית – נדבר על הבאה בילטרלית, אבל כרגע בואו נספק את מה שצריך לספק. חשוב לי לומר שבענף שלנו ספציפית, העובדים הזרים זה חלק חדש שלא היה עוד. בעלי עסקים ואולמות צריכים להתגמש לזה, להבין במה זה כרוך, להבין מה קורה, ואז להגיש. אני יודע להגיד היום, שבעלי אולמות מתקשרים אלי ואומרים "אבירם חבל שלא הגשנו בפעימה הקודמת, אנחנו מצטערים על זה. אנחנו צריכים, בטח כשאנחנו יודעים שעובדים פלסטיניים לא יחזרו לענף שלנו". לכן יש פה צורך שהולך וגובר ככל שהם רואים את השכנים שלהם, ואת האנשים שבסביבה שלהם מקבלים ומתחילים לקבל עובדים זרים, והם גם רוצים, ובגלל שזה היה משהו חדש הם לא הספיקו, ובמובן מסוים גם לא רצו, אבל כרגע הם מתעוררים ומבינים שזו הדרך היחידה להביא עובדים, בטח לאור המצוקה הכול כך גדולה שיש לענף. אני רוצה בבקשה לתת גם את זכות הדיבור גם לרפי פומרוק, הוא בעל אולם, הוא יספר גם למה הוא לא הספיק, ובנוסף על עוד כמה מצוקות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקצרה כי אנחנו צריכים לנעול את הישיבה, בבקשה. << דובר >> רפי פומרוק: << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות לדבר. הזמן שניתן לנו בשביל להגיב לבקשת ההקצאה היה ימים ספורים, קיבלנו מייל שלא בדיוק הבנו. באופן אישי הייתי במילואים באותו זמן ולא ראיתי את המייל, ויש הרבה עלי אולמות שלא הספיקו להגיב. יש לנו מצוקה קשה מאוד בעובדים. אתם צריכים להבין שהיום אנחנו מספרים על עובדים, על פליטי עבודה שמותר להעסיק אותם כמה חודשים, גם מספרם הולך ומתמעט ועסקים נסגרים כי אין להם עובדי ניקיון. זה נשמע לכם אולי מוזר, זו היום הבעיה הכי קשה שיש לנו. עובדי ניקיון, מתן שירותים כלליים, עסקים לא יכולים לשרוד כי אין להם. מחיר לשעה של עובד ניקיון יכול להאמיר היום ל-100 שקל לשעה בשוק שנוצר. אם זה עובדים בהעסקה ישירה זה גם בעיה, החברות הקבלניות שמעסיקות הן חברות קיקיוניות, שזה גם ברדק שלם וצריכים להפסיק את התופעה הזאת. פשוט אנחנו מגיעים לנו עובדים. אם אנחנו לא נקבל את ההקצאה הזאת – תגדילו את ההקצאה לפחות בעוד 2,000 אנשים – עסקים פה לא ישרדו, עסקים של הסעדה, של אולמות אירועים, שאני מכיר את רבים מעליהם. אנחנו חייבים מאוד הקצאה. תודה רבה. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> חשוב להגיד שרפי היה מתחילת המלחמה במילואים עד לא מזמן. << דובר >> רפי פומרוק: << דובר >> כמו עוד בעלי עסקים. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> כמו עוד הרבה מאוד בעלי עסקים, וזו הסיבה שהוא לא הצליח להגיש. << דובר >> רפי פומרוק: << דובר >> לא ראיתי את המייל. << דובר >> אבירם אלון: << דובר >> רפי התקשר אלי באיזשהו שלב ואמר "אבירם שמעתי שיש אפשרות לעובדים זרים. לא ידעתי, לא הייתי עם הטלפון, לא הייתי בלופ, אני לא יודע", ואמרתי לו "מאוחר מדי, פספסת את הרכבת" ויש עוד הרבה מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קיבלנו הרבה פניות כאלה. אין חריגים? אלה שהיו במילואים? צריך להתחשב בהם, לא? << דובר >> רפי פומרוק: << דובר >> אי אפשר לקבל כמה הקצאות? << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> הדבר ההזוי ביותר שעסק קורס בגלל שאין לו עובדים, זה הזוי. אין פעילות זה משהו אחר, עברנו הכול. << דובר >> רפי פומרוק: << דובר >> נתת חמישה עובדים לעסק, הצלת אותו. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> זה הדבר החשוב שכל משרדי הממשלה, לנגד אליכם תראו את המשפחות שלכם, בעלי עסקים משוועים לעובדים, זו מציאות שאסור לנו להשלים אתה. אתי, אני יודע שתוך חודש, חודשיים אנחנו נהיה אחרי זה. בואו נתחיל את זה היום, כל יום, מול כל המשרדים. << דובר >> איה מרקל: << דובר >> יושב ראש הוועדה, הדיון קצת מיותר מכיוון שכולם אומרים את אותו דבר, כולם אומרים "אנחנו קורסים, אנחנו חייבים עובדים", והתחלנו את הדיון בזה שיש 1,200 מכסות פנויות, ויש עוד מכסות שאפשר להגיד שתכף יהיו פנויות כי לא משתמשים בהם, תני לנו להשתמש בהם, זה כל מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מודה לכל המשתתפים. אנחנו כחברי ועדה נעשה ככל יכולתנו, אני רוצה לסכם. " 1. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה והתעשייה לבחון את בקשת הוועדה לחלק את יתרת המכסה של 1,200 העובדים הזרים למעסיקים שביקשו בקול הקורא שפורסם ולא לאחד את היתרה עם 6,400 העובדים הזרים במכסה הנוספת המתוכננת ולעדכן את הוועדה על החלטתם עד ליום 4.5.25 2. הוועדה מבקשת מוועדת המנכ"לים להתכנס בדחיפות ולקדם את ההליכים להבאת העובדים הזרים למכסה החדשה ולעדכן את הוועדה על מועד ההתכנסות ועל ההחלטות שיתקבלו. הוועדה מבקשת שהדיון בוועדת המנכ"לים יכלול את הנושאים שהעלו המעסיקים בישיבת הוועדה כולל נושא ההבאה הפרטית למכסה הנוספת לאור העיכוב בחתימה על הסכם בילטראלי וסיוע לענף הניקיון שקיבל הקצאה נמוכה. 3. הוועדה תקיים בהקדם ישיבה בנושא ההסכמים בילטראליים מול הבאה פרטית. 4. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לשבת ולדון על עזרה לענף הניקיון בהקדם, וכיצד אפשר לסייע להם בהגדלת המכסה גם ביתרה שישנה, וגם במכסה הבאה שתוקצה." תודה רבה, אני נועלת את הישיבה, אני מחכה לתשובות עד סוף השבוע. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>