פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 72 ועדת הכספים 06/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 163 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ב' בטבת התשפ"ב (06 בדצמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף אופיר כץ נעמה לזימי יצחק פינדרוס יעל רון בן משה נירה שפק חברי הכנסת: שלמה קרעי מוסי רז מוזמנים: אסף וקסלר – משרד האוצר אביעד שוורץ – רפרנט תעסוקה, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר עידו מור – רפרנט אנרגיה, משרד האוצר מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר נעם דן – רפרנטית תיירות וכלכלה, משרד האוצר אסף דוברוביצר – רפרנט רווחה, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, משרד האוצר גלעד קצב – רפרנט, משרד האוצר יוסף אלטלט – רפרנט תקציב דיור ממשלתי, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון והגנ"ס, משרד האוצר קרן יצחקי פרוכטמן – מרכזת בכירה, המשרד להגנת הסביבה קרן הודיה שפר – תקציבאית, משרד התיירות יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון סיון ינקוביץ – מנהלת אגף בריכה תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חנן פריצקי – מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ראפת דיבסי – מנהל תחום תקציב, משרד האנרגיה מירית סיידוף – מנהלת ענף כ"א בהוראה, משרד החינוך משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך אנסטסיה הראל – מנהלת תחום בכיר תקציבית, משרד הכלכלה אריק אוזן – מנהל תחום בכיר תקציב תמחיר ותוכניות, המשרד לקליטת העלייה יחזקאל כהן – מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת משה גורט – הנהלת בתי הדין הרבניים אופיר אטינגר – תקציבאי, הרשות לזכויות ניצולי שואה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני ב' טבת התשפ"ב, 6 בדצמבר 2021. על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2021. בעקבות הדיון שהיה בשבוע שעבר, הצלחנו להתקדם בנושא של מוכשר לחינוך מיוחד – משרד החינוך יעדכן בהמשך, ובאמת אני חושב שיש התקדמות משמעותית – לא סיום הסיפור אבל התקדמות משמעותית. תכף נדבר על זה. הצעות לסדר. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני מתחבר לדברי הפתיחה שלך. אני מאוד מקווה שההתקדמות המשמעותית תישא פירות, כי אנחנו שבעי התקדמויות משמעותיות כבר שלוש שנים בעניין הזה. אני עדיין חושב ששנת תשפ"א, שלגביה משרד החינוך אמר שלא יחכו עד שיבררו ויבנו את כל התיקים של הגננות, כי זה בלתי אפשרי לעשות את זה לגביה, לגבי הצרכים לשחרר, וזה לא צריך להיות מקדמות אלא כפי שהם התחייבו שהדבר הזה יבוא לידי סיום כמה שיותר מהר. שנת תשפ"ב צריך לתת להם לוח זמנים. עד מתי? עוד חודש? מבטלים את הבירוקרטיה שדיברנו עליה פעם קודמת? לא ידרשו את כל האישורים כפי שדרשנו אלא יסתפקו בביטוח לאומי? מה ההתקדמות המשמעותית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשמע. אני לא רוצה להיות הדובר שלהם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שהיתה ישיבה אצלך קודם, ואני מעריך את ההירתמות שלך למשימה הזאת, אבל אנחנו כמשקיפים מהצד וכאלה שליוו את זה כמה שנים כאן- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אשמח אם תהיו לא רק משקיפים מהצד אלא גם שותפים לתהליך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי שלא היינו משקיפים מהצד – ליווינו, וכל דיון אני פה מעלה את זה, אבל במבט מהצד כצופה מהצד, למה שאתה עכשיו אומר התקדמות - זה דבר שחווינו אותו פה המון פעמים ועדיין זה לא הסתיים. לכן צריך להיות לוח זמנים, אחרת אני לא חושב שאפשר לאשר. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן אני מצטרף לדברים של חברי שלמה קרעי, אבל אני מבקש בהצעה לסדר, שמעתי אתמול שוועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק שאפשר לגייר רב עיר, רב מושב, רב מועצה אזורית, וראש ישיבה - לא של ישיבה חרדית, כי בישיבה חרדית אולי הוא לא מבין כל כך בגיור. יצא המרצע מן השק. המציעה וכנראה ועדת שרים תומכת בה בעניין הזה- לא צריך בכלל גיור. גיור זה דבר מיותר. שיבוא גוי ויגיד שאני רוצה להית יהודי ואני חי כאן בארץ והכול בסדר, אז הוא יהיה יהודי, למה צריך גיור? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא סומך על הרבנות הראשית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת לא הצעת החוק. ממש לא. אבל בכלל לא משנה. אתה רוצה לדבר על הנושא של הרבנות – בסדר, אבל המושג הזה שצריך שיהיה ראש ישיבה שלא יהיה בישיבה חרדית, יצא המרצע מן השק. אני בכלל חושב שצריך לתת לרבנים גם אפשרות לאשר רשיון טיס. למה לא? מה זה שונה מגיור? גיור זה מקצוע. צריך ללמוד אותו. רב עיר או ראש ישיבה יכול לעשות גיור? אז שייתן גם אישורי בריאות וגם רשיונות טייס, כי אליבא זאת שהציעה את הצעת החוק ו-וועדת השרים שתמכה בה – אגב, ברור לנו לגמרי שהוא ומתן כהנא עובדים בשיתוף פעולה - הוא יהיה האיש הטוב, היא תהיה האשה הרעה. היא כנראה התנדבה להיות כי חושבת שזה יוסיף מנדטים לישראל ביתנו. זה דבר שהופך הכול ללעג וקלס, כל הסיפור הזה וכל הצעת החוק הזו שאושרה, אמנם עם מגבלה שזה לא יבוא למליאה אלא שלושה שבועות. לעג וקלס. אני חושב שהשלב הבא יהיה, גם אם יבוא מישהו שלא אזרח ישראלי שיגיד: אני רוצה להיות אזרח ישראלי, הוא יקבל גם את זה, במיוחד אם איזה ראש ישיבה ייתן לו אישור. למה שלא יהיה אזרח ישראל? כל התהליכים האלה רוצים לפרק את כל המסגרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב, חנוכה שמח. היום זאת חנוכה, יום גדול ומסוגל. זה היום שסוגר את שמונת הימים. מי שרוצה להתפלל, מי שמאמין ומתפלל, מסוגל להרבה סגולות ודברים טובים. שנתפלל לקב"ה כל אחד עם התפילה שלו בשביל הצרכים האישיים וגם בשביל הכלל. הרב גפני, אני מצטרף לכל מה שאמרת. מדובר – מה שרוצה כהנא לעשות – להעביר את השרביט לרבני הערים ללא פיקוח של הרבנות הראשית. זה בגדול מה שההצעה אומרת. אומרת גם שהתחילו לקבל את הגיורים הרפורמיים, מי שמתגייר בגיור רפורמי הוא גוי ולא יהודי. אין דבר כזה גיור רפורמי. לא קיים בהלכה מצב שיש גיור רפורמי. רפורמי שהיה גוי והתגייר, נשאר גוי. זו ההלכה. גם מי שלא מסכים עם זה – זה המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יחלקו עליך הרבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין מה לחלוק. גם הם לא חולקים. הם מבינים שאין דבר כזה גיור רפורמי. מי שהתגייר בגיור רפורמי, נחשב עדיין גוי כי זה לא גיור. יש גיור אחד בהלכה, ואם רפורמי התגייר בגיור אמיתי, אין בעיה. הוא יהודי אבל לא בטוח שעושה את זה, כי אם התגייר בגיור רפורמי, הוא לא יהודי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא גוי שהתגייר בגיור רפורמי, מותר לו לחלל שבת. אפשר לקחת אותו כגוי של שבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מחזק את ידיהם של לוחמי מג"ב שבשבת הצילו חיים של אזרחים רבים, ולגנות את מה שמח"ש עשו שלקחו אותם לחקירה באזהרה. מזמן אמרנו שצריך לסגור את המחלקה הזאת. מח"ש זו מחלקה לחיפוי שוטרים. הפעם הם הלכו נגד מה שעשו הלוחם והלוחמת. ביום שישי האחרון ציינו בעולם את היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, סיום החודש שנועד לקדם את ההבנה שלנו לאנשים עם מוגבלויות. שירות התעסוקה פרסם, שבזמן האחרון לצערנו, מ-9.1% בקרב דורשי העבודה – אנשים עם מוגבלות, וככל שהגיל עולה גם דורשי העבודה החלק מקרב האנשים עם מוגבלויות גם עולה. לנו כחברה זה תעודת עניות. זה מראה שאנו עדיין לא יודעים לקבל אותם בתוכנו וצריך לעשות הכול על-מנת לראות איך אנו מקבלים את האנשים עם מוגבלויות. זה אנשים שכשאנחנו רואים אותם פה בכנסת מבינים אותם וחשים אותם ולומדים מהם, וגם בשבילנו, עם היכולות וכוח הרצון שיש להם - שאנחנו יכולים לקחת לעצמנו. לכן חשוב שנעשה כל אחד בביתו, בעצמו למען האחר, הזולת, האנשים עם מוגבלויות, וכחברה כללית כאן בכנסת צריכים לעשות אנחנו כחברי כנסת יותר למען אותם אנשים. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב. כהרגלי בקודש אפנה לאוצר. עדיין נושאים שהיו צריכים להיות מטופלים הן בנושא הקורונה והן בנושא שומר החומות, כולל הבוקר שאני מקבלת פנייה מעוד בעל מפעל בשדרות, באזור התעשייה. לא מקבלים את הכסף. חלק מהם אכן נכנס ה-60% שהבטיחו לנו, ובזה תם הטקס. לא ייתכן ששבוע אחרי שבוע אני פונה פה, אתה פונה פה ולא מוסדר. אני מבקשת שנקיים דיון בנושא, כי יש סוף לכל תעלול. מאי היה ממש מזמן. ממש מכעיס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מחזק את ידי לוחמי מג"ב הלוחם והלוחמת שפעלו בנחישות, ולהביע את הזעזוע מעצם העובדה שמייד אחרי זה, במקום לקחת אותם לחדר חלוקת ההצלה, לקחו אותם לחדר החקירות באזהרה, הפכו אותם לחשודים. הגשתי אתמול הצעה לדיון מהיר בוועדה לביטחון פנים. אני שמח שהצטרפו אליי ח"כים כמעט מכל סיעות הבית. אנחנו במטרה קודם כל שתהיה שקיפות בעניין הזה. מה זה הנוהל הזה? מי קבע אותו? מי קבע שגיבורים שלנו שמחסלים מחבלים צריכים ללכת לחדר חקירות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולמה פעם כן ופעם לא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, כשנוח, כלומר הנוהל הזה מאוד גמיש. או לעשות שוויון ומשהו אחיד לכולם לבטל את הנוהל ההזוי הזה שבו חיילים שלנו, לוחמים שלנו עושים את המוטל עליהם, מונעים פגיעה נוספת ביהודים חפים מפשע ובסוף הולכים לחדר החקירות. בנושא החינוך המיוחד אני מצטרף לדבריו של שלמה קרעי. אנחנו רגילים לזה שהאוצר מבטיח פה דברים ולא מקיים, אבל זו סאגה שמשתמשת מול משרד החינוך והאוצר, ופשוט לא נותנים להם לתפקד. לא יודע אם יש עוד גורם שהוא אומר לו לשלוח דברים בדואר. הגיע הזמן שייתנו להם מה שמגיע להם, מה שמגיע לילדים. נושא אחרון – הבריאות בפריפריה. אני הגשתי הצעת אי-אמון בממשלה על מכשור רפואי בפריפריה במספר נושאים. אחד מהם היה מכשיר הניתוח דה וינצ'י בבית החולים בנהריה ששוכב שם ארבעה חודשים ולא קיבל רשיון כמו מכשירים אחרים בפריפריה שלא נותנים להם רשיון. יש רצון עז לתת רשיונות במרכז אבל לא בפריפריה. אתמול בלילה התבשרתי שבית החולים קיבל את האישור. זו בשורה גדולה לצפון. אם זה כך אבקש מיו"ר התנועה שלנו שכל שבוע אגיש על מכשיר אחר. אם זה מה שגורם לכם לאשר הצעת אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנושאים שהעלית כל הזמן בכל מקום על הנושא זהה בסוף השפיעו. כל הכוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אמשיך להיאבק. עובדתית ארבעה חודשים אני נלחם על זה, ובלילה שלפני הצעת אי-אמון שאני אמור להגיש, זה אושר. אני מברך. הרשימה ארוכה. אני לא אומר שהממשלה הזאת – זה התחיל בממשלות קודמות, וגם כשהייתי חבר קואליציה וגם כשהייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים נלחמתי על זה. גפני הקים ועדה מיוחדת לטיפול בנושא הזה. ביום חמישי הייתי בערב התרמה בבית החולים פוריה למרכז השיקום לילדים, שאת 6 המיליון שהיו חסרים השגנו בוועדה הזאת, בוועדת המשנה לוועדת הכספים. מרגש לראות שמצד אחד, עשינו משהו שישפיע על חיי התושבים בצפון. מצד שני, מתסכל כמה צריך לריב על המובן מאליו. גם בנושא הציוד רפואי שסוכם פה בוועדה, די רוצים להתעלם מזה, די משחקים איתי. די רוצים למסמס את זה. לקח להם שבועיים למצוא את ה-5 מיליון. זה דבר עצוב לגלות, שלדברים כאלה חשובים, המוטיבציה של האוצר יורדת פלאים. אמשיך להיאבק ולהילחם על מה שמגיע לתושבי הצפון. תודה. בקשה 20001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. אנחנו עוברים לסעיף 20001, משרד החינוך. נציג את הבקשה ואז ניתן לנציגי משרד החינוך להתייחס לנושא של מוכשר, חינוך מיוחד, ואז נראה איך מתקדמים. בבקשה. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך של 3.67 מיליארד שקל במזומן לתקציב משרד החינוך וזאת בהתאם לפירוט המופיע בטבלה שהועברה לוועדה. תכנית מספר 1: פעילויות מטה מרכזיות - פעולות ושכר ־ 345,625 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: א. התקשרויות חוצות שנות תקציב להפעלת מערך בחינות הבגרות. ב. התקשרויות הרשות הארצית למדידה והערכה אשר חוצות שנת תקציב. ג. התקשרויות לתפעול ואחזקת מטה המשרד אשר חוצות שנת תקציב. תכנית מספר 206101:2 חינוך מיוחד - 257,086 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: א. התקשרויות עבור ליווי תלמידי חינוך מיוחד הזכאים לכך בהסעות אשר מתואמות עם שנת התקציב וחוצות שנת תקציב. התקשרויות עבור סיוע לתלמידים המרותקים לביתם אשר מתואמות עם שנת לימודים וחוצות שנת תקציב. ג. התקשרויות עבור מתן שירותים נלווים פארא רפואיים בחינוך המיוחד אשר מתואמות עם שנת לימודים וחוצות שנת תקציב. תוכנית מספר 3: 206601 המינהל חינוך התיישבותי - 203,688 אלפי ש״ח : סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: א. התקשרויות עבור פעולות ויוזמות פדגוגיות בבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. ב. התקשרויות עבור ביצוע פעולות בפנימיות השייכות למינהל לחינוך התיישבותי אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. 206701תוכנית מס' 4: פעילויות ופרויקטים - 1,622,466 אלפי ש״ח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הייתם עושים עם זה אם לא היו מאשרים תקציב? איך הייתם משלמים שכר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמו שעשו בשנה שעברה. תסיים בבקשה. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> 206701תוכנית מס' 4: פעילויות ופרויקטים - 1,622,466 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: א. תכניות לימודיות ייחודיות אשר ההתקשרויות בהן חוצות שנת תקציב, במסגרת התכניות לקידום מצוינות. ב. התקשרויות חוצות שנת תקציב בפעילות של תכנית החומש לקידום החינוך הערבי ותכנית אתגרים. לחינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית מכוח החלטת הממשלה 922. ג. התקשרויות החוצות שנת תקציב לביצוע פעולות חינוך עם נוער בסיכון, פעולות הניהול העצמי בחינוך ופעולות לקליטת עלייה. ד. התקשרויות לתמיכה בתיכונים חרדיים עיוניים וטכנולוגיים אשר חוצות שנת תקציב. ה. התקשרויות להקמת מגמות טכנולוגיות בבתי ספר אשר תקצובן חוצה שנות תקציב. תכנית מספר 206702:5 הארכת יום הלימודים - 331,351 אלפי ש״ח. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתכנית: התקשרויות חוצות שנת תקציב במסגרת תכנית ניצנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני שנעבור לשאלות והתייחסות משרד החינוך אני רוצה להזכיר לכולם שכשאנחנו מדברים על עודפי תקציב, המשמעות של עודפי התקציב זה כסף שחויב השנה, אבל התשלום שלו מתבצע בשנה הבאה בגלל התחייבות חוזית. זה לא עיכוב בתשלום. זה לא מעבר כסף מסעיף אחד לאחר. זה רק התאמת התקציב לצורך עמידה בהתחייבויות של הממשלה בשנה הזאת לקראת תשלומים בשנה הבאה. משה שגיא, בבקשה לעניין המוכשר שלא רשמי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני רוצה לדווח לוועדה, בהמשך למה שדיווחתי בשבוע שעבר, שבמהלך השבוע האחרון יצרנו קשר עם כל הבעלויות שבכלל לא ביקשו הרשאה לצורך פתיחת תיקים וחלק מהם כבר הגישו בקשה. אני מקווה שכולם יסיימו את התהליך הזה בימים הקרובים. לגבי כל הבעלויות הקרובות – זימנו אותם, קבענו דיון עם כל בעלות ובעלות, לעבור על כל הנושאים וכל עובדי ההוראה של כל בעלות, לוודא שכולם ייכללו בתוך הדיווח כדי שנוכל לשבץ ונוכל לסיים את התהליך הזה כמה שיותר מהר, כי ככל שהבעלויות לא ידווחו, יהיה לנו קושי לסיים את התהליך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> איזו בקשה? דיברת על בקשה כאילו הם יגישו, הבעלויות של המוכשר. יש בקשה מסוימת? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא. ביקשנו שכל בעלות תמנה קודם כל איש קשר מטעמה, שתהיה לו הרשאה להיכנס למערכת הדיגיטלית. זה לא מערכת שכל אחד יכול להיכנס לתוכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה משהו שלא היה קיים עד עכשיו? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> קיים מחודש יולי, אבל 17 בעלויות בכלל לא הגישו בקשה למרות כל החוזים. השבוע פנינו לכל 17 הבעלויות שלא הגישו איש קשר מטעמם כדי לזרז אותם בנושא. חוץ מזה קבענו דיונים עם כל שאר הבעלויות, בעיקר הגדולות, כדי לוודא איתם – לשבת איתם יום שלם, לראות את כל הבעיות שיש להם, לראות שכל הגננות ידווחו – עשינו דיון של היחידה המקצועית שזה אגף כוח אדם בהוראה יחד עם גורמים נוספים במשרד שזה מערכות מידע וייעוץ משפטי וכל מי שכרוך בנושא הזה על-מנת לסיים תוך יום אחד בכל בעלות את כל התהליך. בשבועיים הקרובים קבענו דיונים עם הבעלויות הגדולות. אני מקווה שנסיים את זה כמה שיותר מהר. אני רוצה להודיע שככל שבעלות סיימה את כל המהלכים מבחינתה ועומדת בכל התנאים, לא נמתין שכל המערכת תדווח – כל בעלות שסיימה נחשב לה את הפרופיל שלה, תקבל תשלום מדויק. ברגע שהיא מסיימת – אחרי חודש נוכל לבצע את התשלום המדויק הרטרואקטיבי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה שכבר 'קיבלו? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> טרם. יש בעלות אחת שקרובה לסיים את כל המהלכים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה המהלכים האלה? נשמע כאילו יותר קל להגיע לחלל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני מסכים איתך. הדברים מאוד פשוטים. במקרה הזה עשינו מהלכים שלא עשינו אותם לגבי אוכלוסיות אחרות. אנחנו בדרך כלל מוציאים חוזרים למערכת, וכל הבעלויות מתנהגים בהתאם לחוזים. במקרה הזה עשינו גם הדרכות שבדרך כלל אנחנו לא עושים. זה דבר שעשינו לפנים משורת הדין כדי לסייע להם, אם יש שאלות נוספות שלא בחוזרים, כדי לסייע להם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין אפילו אחד שסיים את התהליך? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש - טיף לטף סיימו את התהליך. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הם היחידים- - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברגע שאמרת לפנים משורת הדין, האוזניים שלי הצטללו, כי זה לא לפנים משורת הדין. זה עשרות שנים של עושק, עשרות שנים של הרעבת הילדים האלה וכל התהליך הזה בניגוד לחוק, אז אל תגיד לפנים משורת הדין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה כמה סעיפים. כדי לסכם את הסעיף הראשון, משרד החינוך מתחייב – ותקן אותי אם אני טועה, משה - לא להמתין שכל הבעלויות יסיימו את הליכי הגשת המסמכים אלא כל בעלות שמסיימת, הם הולכים לעשות את החישוב המדויק לפי המסמכים שהוגשו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם השנה הקודמת? זה אותו תהליך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה. והם יקבלו את התשלום רטרואקטיבית תוך חודש, מתשפ"א. זה פעם אחת. הדבר הנוסף, זה הנושא של חישוב הוותק. בבקשה תתייחס. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בהתאם למה שדווח, מה שדיברת איתי, יש לנו מנגנון. כאשר יש ותק שהם לא יכולים להוכיח אותו כי הבעלות נסגרה או משהו כזה, יש מנגנונים שעובדים באגף- - - והוראה כמו אישור נוטריון – תהליך שצריך לעשות, והאגף מתנהג בהתאם. אם יביאו אישור נוטריון לנושא הזה – יש פה נציגת היחידה. היא יכולה לפרט יותר ממני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> לגבי הנושא של ותק, גם בפעם הקודמת הועלתה הסוגיה, האם ניתן להסתפק רק באישור מביטוח לאומי. קודם כל, לא ניתן להסתפק רק באישור ביטוח הלאומי. הסיבה העיקרית, שבדוח אין מלוא הנתונים שנדרשים על-מנת לקבוע ותק לעובדי הוראה. חסר באישור הזה גם נתונים על היקף המשרה וגם נתונים על התפקיד. לכן זה מידע שלא מספק לצורך הכרה בוותק. זה לא כללים שהם חדשים. הם חלים על כל עובדי ההוראה ללא הבדל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל פה חסמתם אותם שנים מלבנות תיקי הוראה לגננות. הבירוקרטיה הזאת על הראש שלכם - לכן אתם צריכים למצוא פתרון לאותן גננות שצריכות להתרוצץ עכשיו ולהשיג את האישורים האלה. הן לא שוות לכל עובדי ההוראה. << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> בינתיים אפשר לפתוח תיק, ואז בשלב מאוחר יותר בזמן הקרוב להציג אישורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הסברתי פעם שעברה שיש בעיה טכנית להגיע לכל הגופים. יש נשים שעבדו במספר מקומות, ולהתחיל לגשת, להריץ אותם – היא עברה דירה. היא צריכה להגיע מחיפה לבאר שבע או מבני ברק לירושלים ולא משנה מה – אתם מרימים אותם בין המוסדות. יש מוסדות שבכלל נסגרו, ואנחנו מכירים מקרים כאלה. כשאת אומרת לה: אני רוצה שתביאי מכל מעסיק. כל מעסיק שאת מגיעה אליו, הוא חושב שאת רוצה לתבוע אותו. זו בעיה. ביקשנו: דוח מקומות עבודה. את אומרת שאין לך שם היקפי משרה - אין בעיה. תגידי לה: היקף משרה – תמלאי, תחתימי עורך דין שאת לא משקרת. הרי כתוב בדיוק איפה היא עבדה. לגבי היקף משרה תגידי: אני רוצה בהיקף משרה – תכתבי שעבדת כך וכך שנים במשרה כזאת וכזאת, תחתימי עורך דין. תגידי, ולא בדואר – סגרנ את הסיפור בדקה. כמו ששבוע שעבר ידעתם פתאום להתקשר לכולם – דבר מבורך שקרה, ורצינו שיקרה לפני כן – תפשטו את זה עוד יותר. אנחנו מסיימים את האירוע הזה כמעט בכלום. << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> בלי אישורים שכוללים את כל המידע שנדרש לא נוכל, אבל אני רוצה לציין, לגבי מוסדות שאתה אומר שיש מקרים שבהם המוסדות נסגרו – אנחנו מבינים את זה ובמקרים האלה אפשר להגיש תצהיר מאומת על-ידי עורך דין, וגם בזה מכירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לוקחת דוח מקומות עבודה, אומרת ב-2002 עבדתי בנר שמשון, והיא כותבת ליד זה ככה וככה משרה, כי לפי מה שאת אומרת לא כתוב לך בדוח מקומות עבודה היקפי עבודה. כמו שאת אומרת: תביאי לי את זה עם עורך דין – גם פה. הרי בכל מקרה היא מצהירה וחותמת שכל החוזים שהגישה הם נכונים. את רוצה בתוספת לזה להגיש גם מעורך דין - בסדר, מקובל. אבל לא צריך לומר לה: אין לי היקפי המשרה שם – תרוצי בין כולם. יש נשים שעבדו חלק, יש נשים שלא הסתדרו השנה ועברו לשנה הבאה ולעוד שנתיים ולפעמים עברה חמישה וששה ואפילו עשרה מוסדות. השאלה אם רוצים להקל עליהן או לעשות בירוקרטיה. לא סתם אושרו פה 90 מיליון ₪ כדי לסייע. אחרת לא הייתם עושים את זה, אחרי שנים שהיו מלחמות על זה. אם אתם מגיעים למקום הזה - מבקשים לפשט בירוקרטיה בצורה הכי בסיסית שיש, עם תצהיר של עורך דין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ראשית אני מברך על ההתקדמות בנושא תשלום לבעלויות שכן הגישו. אני גם מברך על זה שעשיתם ריצ'ינג אאוט. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אפשר לקבל רשימה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה. מברך שיש התקדמות בנושא. יחד עם זאת, יש עוד הרבה שאלות פתוחות. ארצה לקבל את הרשימה של בעלויות שטרם הגישו כדי להבין למה הם לא הגישו. דבר שני, אני מבקש תוך שבועיים ימים, לאפשר לנו או לבנות תהליך להכרה בוותק לאותן גננות שהמוסדות שם נסגרו או לקבוע כמות שנים אחורה שנגיד, חמש שנים ואחורה אפשר יהיה לקבל את ההכרה בוותק לפי אותה הצהרה חתומה על-ידי עורך דין או כל צורה אחרת. נקיים פגישת עבודה בנושא עם גורמי המקצוע אצלי כדי לראות איך אנו מקדמים את זה. מעבר לזה, אני מבקש מהיועצת המשפטית לבחון את כל הפרוטוקולים של ועדת הכספים בנושא ולהביא לי את המסקנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה יהיה בעוד שבועיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נראה. יש לנו עוד הרבה דברים על השולחן שקשורים למשרד החינוך. חבר הכנסת גפני, אתה מכיר את זה מצוין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבנתי. השאלה שלי - מה יבוא משרד החינוך ומה יגיד עוד שבועיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לשמוע לפתרונות, לכל אלה שעד עכשיו לא קיבלו את הכסף, שיש להם בעיות בהכרה בוותק. כל אותן גננות שמשך שנים לא מקבלות את השכר שמגיע להן. חייבים לעשות בזה סדר אחת ולתמיד כדי שלא נחזור לזה גם בתשפ"ג. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יישר כוח, אלכס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בינתיים לא. בואו נפתור את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכיוון נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול את משה שגיא – בשבוע שעבר התחייבת לחוות הדעת המשפטית. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> העברנו שבוע שעבר. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> חוות הדעת הועברה אלינו ביום חמישי האחרון. תוך כמה ימים נעביר פנייה לוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז משרד החינוך העבירו את חוות הדעת - זה נמצא אצלכם. בסדר. לגבי העודפים למשרד החינוך, יש במסגרת העודפים 13 מיליון שקלים שאמורים לחזור לתקנות אופק למכינות החצי שנתיות. אפשר לדעת מתי זה אמור לקרות, ולוודא שזה אכן מיועד לתקנות מכינות אופק? אני רוצה לשאול על מפעל ההזנה בבתי הספר – מתי בפעם האחרונה בוצעה הערכה פנימית של משרד החינוך כדי לוודא כמה ילדים זכאים לארוחה ביום במסגרת חוק ארוחה יומית לתלמיד וכמה מקבלים בפועל? והאם עודפי התקציב השנתיים של משרד החינוך בתוכנית ארוחה יומית לתלמיד בבתי הספר עוברים משנה לשנה או חוזרים בסוף כל שנה למשרד החינוך? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> לגבי עודפים שנוצרו בתקנות, פניית עודפים מחזירה את העודפים בהתאם לתקנות שבהן הם נוצרו. אין שינוי בייעוד העודפים. מאיפה שנוצרו לשם הם עוברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשנת הקורונה עשו שינוי ייעוד ספציפית לכל מה שקשור לתקצוב מפעל ההזנה. זה עבר לאוכלוסייה מבוגרת – זה חשוב כמובן, אבל עדיין היו תלמידים רעבים שלא קיבלו את האוכל הזה לביתם. אשמח להבין לגבי זה. אז כן היה שינוי ייעוד. האם זה חזר למסלול בתקצוב המלא? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו משלמים לפי ביצוע באותה שנה. תלמידים שהוזנו – התקציב הועבר בהתאם לרשויות, לבעלויות, בהתאם לביצוע. אם שנה שעברה כתוצאה מהקורונה לא היה ביצוע בגלל הסגרים, והשנה חזרנו חזרנו לפעילות שגרתית מלאה בנושא ויש לנו ביצוע יחסית מלא. לפי מה שאני יודע זה חזר לקדמותו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אוקיי. וכינוס ועדת התמיכות ותשלום המקדמות – לא כונסה לאחרונה, ומתי זה אמור לקרות? לגבי כל החינוך הלא פורמלי, תנועות וכו'. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> צריכים להיכנס התקציבים של העודפים. לאחר מכן יש פנייה תקציבית בדרך שיהיו בה התקציבים הקואליציוניים וגם השלמת תקציב מהמשרד באותם נושאי תמיכה בחינוך הלא פורמלי. לאחר שכל התקציב יהיה בתקנה, נוכל לעשות ועדת תמיכות על כל התקציב שיש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צריך לחכות שכל התקציב ייכנס ואז לעשות? יש משהו לא פייר – כל אלה שעבדו למשל בבתי הספר של הקיץ עשו את העבודה שלהם כבר. בבלתי פורמלי יש גם את זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> את מדברת על המגזר הערבי, זה רץ כל השנה, זה לא קשור. היא מדברת על תמיכות בתנועות נוער, ארגוני נוער. גם אותם גופים קיבלו מקדמות לאורך כל השנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי הנתונים פה – אלה מקדמות מאוד חלקיות. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה בדיון של החשכ"ל – לא של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הדיון פה – ברגע שהעודפים יעברו, נוכל לעשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המרכבה מסגרת ב-15.12. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, לכן כל דקה פה חשובה. לא ב-15 בחודש. משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה תשובה של משרדי האוצר והחינוך – שנה שעברה היו כמה סעיפים, אני אומר את העיקריים שבהם. היה תמרוץ וטיפוח שהיה מיועד למוכר שאינו רשמי כדי שיעמוד במציאות הזו של 75% תקצוב. הוא כמובן הרבה פחות היום מ-75%. היה סעיף של תמרוץ וטיפוח של 83 מיליון שקלים שזה לא קיים. המציאות היא שהמוכר שאינו רשמי נמצא במצב של חוסר תפקוד או תת-תפקוד בגלל המחסור בכסף. אותו דבר גם בסמינרים לבנות, שהיה 33 מיליון שקלים והם נמחקו. הם לא נמצאים היום. יש התרבות החרדית שהיו 74 מיליון שקל, וגם זה נמחק. אין תרבות חרדית בתקציב משרד החינוך. אני מבקש לדעת תשובות על הדברים האלה. אמר לי משרד האוצר בהיותי יושב-ראש ועדת הכספים – מה זה משנה? אנחנו מעבירים את הכסף. אנחנו יודעים שזה חלק מההתבססות או מעצם התפקוד של המוסדות האלה, אתם מקבלים את זה בתמרוץ וטיפוח וכסעיף נוסף של הסמינרים ואת מקבלים את זה בתרבות בחרדית. זה עובר בוועדת הכספים, ועכשיו אין שקל מכל הנושאים שאמרתי – לא עובר כלום ואי-אפשר לתפקד ככה אלא אם כן באים כלפי כל העולם ואומרים: לא אכפת לנו שזה לא יתפקד. המוכר שאינו רשמי לא יקבל את הכסף שלו, אותו דבר הסמינרים שהיה אישור לכל הדברים האלה גם של היועץ המשפטי לממשלה וגם לגבי תרבות חרדית - אין תרבות חרדית בתקציב משרד החינוך. מה מתכוונים לעשות עם זה? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> הנושאים שחבר הכנסת גפני הזכיר עכשיו, התקציבים היו תקציבים קואליציוניים שמטבעם הם חד-פעמיים. שנת 2021 במסגרת ההסכמים הקואליציוניים- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם לפני זה היה הסכמים קואליציוניים. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> כן, בשנים האחרונות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם אמרתם לנו שזה יהיה ככה. ביקשנו את זה כקואליציה? ביקשנו תפקוד. איך אתם מעיזים להגיד את זה היום? ממשרד החינוך אני רוצה תשובה. זה לא מתפקד. מה זה הסכמים קואליציוניים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא דיון על עודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר: הסכמים קואליציוניים. היה 83 מיליון בתמרוץ ו-73 בתרבות חרדית. נשאר מזה כסף? אם נשאר מזה כסף, ונשאר מזה כסף, אתה ממשיך באותו מקום – לקחו על סמך זה ונתנו את זה, מי שעובדים בתנועות הנוער שנמצאים תחת תרבות חרדית, הם צריכים לקבל את זה. אם אתה לא מעביר להם 20', 21', אתה אומר לפטר עובדים. אם יש שם עודפים, תעביר אותם ל-22' ותגמור את הסיפור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עכשיו נמסר לי פה שלא נכון מה שאמרת לגבי החשכ"ל – עד 70% הוא יכול להעביר. הוא העביר רק 34. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה בתמיכות. זה משהו אחר. מוחמד, יש כסף שעובר בעודפים? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> ככל שהיתה התחייבות ב-2020 על כסף קואליציוני והוא שוריין כעודף והועבר ל-2021, הוא נמצא בפנייה. כסף שהתחייבו עליו מ-2020- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם יש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לבדוק את התקנות הספציפיות האלה שחבר הכנסת גפני ציין. ברור שאין פה תוספת תקציבית אבל חשוב להבין מה קורה עם העודפים מ-20' ל-21', מ-21' ל-22'. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אבדוק ואעדכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לצדד במה שאמר חבר הכנסת גפני לגבי בתי ספר מוכשרים. כל הנושא של שעות טיפוח ותמריץ, חייבים לתת פתרון לנושא הזה, ואי-אפשר כל פעם לחכות להסכמים קואליציוניים כדי שהתלמיד יקבל את מה שמגיע לו בבסיס. אני מבקשת שיהיה דיון מעמיק אחת ולתמיד בנושא הזה, לקבל החלטה ולא להשאיר את זה לנסיבות. אני מבקשת שנקיים דיון בנושא זה, שיהיו תשובות ברורות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נבקש תשובות ממשרד האוצר. אם הן לא יהיו מספקות, נקיים דיון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> הנושא השני, לגבי בתי הספר של הקיץ, הם אומרים שזה רק לחברה הערבית. אכן הפניות שהגיעו אליי מבתי ספר בישובים הערבים, שהספקים עשו את העבודה שלהם בזמן, ואנחנו כמעט חצי שנה אחרי ועדיין לא קיבלו את הכסף שלהם. מה קורה עם זה? הרשויות אומרות שלא קיבלנו כסף. אולי קיבלו מעט מאוד, אחוז די מינורי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כעיקרון אנחנו משלמים לפי ביצוע. אני יכול לבדוק את הנקודה הזאת ספציפית – אני לא מכיר בעיה שמישהו הגיש דוחות ביצוע ולא קיבל. יכול לבדוק ספציפית אם יש משהו אבל לא נראה לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני מבקש שתפני למשרד החינוך, תכתבי אותי, ונקבל תשובות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי גם מה הכוונה לעשות מול המוסדות האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אשמח עד ההצבעה לבדוק את הנתונים שביקשתי – זה חשוב לנו. אני רוצה לעבור על תוכנית מס' 1, 206001. הדרכה ולימוד עזרה ראשונה – דרך מי אתם עושים את העזרה הראשונה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה מתחלק לשני נושאים: יש מי שמספק עזרה ראשונה לבתי ספר – יש התקשרות עם חברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על מה שהיה בתוך בתי ספר? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> אם יש פגיעת תלמיד ונדרש טיפול חיצוני – אמבולנס או משהו - יש מי שאחראים לנושא. זה נמצא בהתקשרות. יש שיעורי עזרה ראשונה, שמבוצעים בחטיבה עליונה – אם איני טועה, בכל כיתות י' על-מנת שיוכלו לתת עזרה ראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי מעביר אותה? זה בפטור ממכרז או מכרז? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> זה לא פטור ממכרז. נראה לי מכרז. אין סיבה שיהיה בפטור. אני לא זוכר את המנגנון המדויק איך זה מתבצע. זה מבוצע בכל החטיבות העליונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותה תוכנית יש עבור מימון שכרם של עובדי משרד החינוך. שבוע שעבר שאלתי לגבי אגף מוסדות תורניים. יש שם קיצוץ, וכל שנה כמעט מקצצים בעוד עובד. בימים אלו ממש מעוניינים והודיעו שמקצצים בשתי משרות. האם יש למישהו אינטרס שהאגף הזה לא יתפקד? האגף הזה גם ככה סופג כל שנה, ופתאום במכה אחת להוריד לו שני עובדים – אנחנו יודעים את המצב של האגף זהה. גם בתקציב מקצצים לו, גם בעובדים. אי-אפשר לעבור לסדר-היום. זה אולי אחד האגפים היחידים – אגף מוסדות תורניים, הולכים ומקצצים שני עובדים בפעם אחת. מה קרה? ולמה לא מחזירים להם אותם? למה אתם עושים את זה? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> יש קיצוצי עובדים פלאטים לאור החלטות ממשלה לאורך השנים האחרונות, וזה בכל יחידות המשרד. עלתה פה נקודה שבוע שעבר לגבי עובד מסוים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאו דווקא. בדקתי את זה - שתי משרות שנמצאות כרגע בסכנה שלוקחים אותם וזה פוגע בעבודת המטה של המוסדות התורניים. לא יכול להיות שדווקא אצלם, במיוחד עכשיו, עם כל הקיצוצים, יכול להיות אבל דווקא על אגף מוסדות תורניים דווקא שם להפסיק. מה קורה? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> אני לא יכול לתת לך תשובה ספציפית. אני לא אחראי על כוח אדם במשרד. אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העליתי את זה שבוע שעבר. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> לגבי משרה אחת שציינת, עובד שציינת אותו - התפקיד שהוא ממלא הוא תפקיד חשבותי. הוא ימלא אותו במסגרת החשבות לא במסגרת היחידה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה העובד השלישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש ממשרד החינוך לבדוק את זה ולחזור אלינו, מה הסיבה לקיצוץ בתקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית מס' 4, 206701 - אנחנו מעבירים הלאה ונגמר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשאני מבקש תשובה, אני מקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיבינו שזה לא סתם נאמר. תוכנית מס' 4, 206701, פעילות ופרויקטים. יש תוכנית שלבים. בשנה שעברה כ-500 מורות בתוכנית הזו – 700, סליחה - מורים ומורות נפגעו קשות. מה קורה איתם היום? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלחתי שאילתא בנושא הזה. לא ענו עד היום. ינון צודק מאה אחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נשמח לקבל על זה תשובה. כולם רוצים את התשובה הזאת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מצטרף לשאלה ורוצה לשאול לגבי תוכנית מס' 4 וחינוך מיוחד, לגבי שכר מורים. אני שואל גם לגבי תוכנית שלבים ותוכניות נוספות שהיו בהן צמצומים, ואני שואל לגבי זה ולגבי התקצוב והשכר של המורים – הקפאת שכר, העלאת שכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו שאלה מאוד רחבה. לא למסגרת הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה עם הילדים החולים? איך בתי הספר הצליחו לקבל את הסיוע הזה? מה שאנו יודעים מהשטח, בתי הספר לא הצליחו לקלוט כמו שצריך את השירות הזה. זה שירות הוראה לילדים חולים בבתים שלהם. לכן זו שאלה שאני שואלת גם לעניין המורים וגם התלמידים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אתייחס באופן כללי לנושא. אביא לכם דיווח כללי, מלא ומפורט, אבל באופן כללי הטיפול בילדים חולים עבר למשרד החינוך. לא עושים את זה במיקור חוץ אלא באמצעות מערכת החינוך. לצורך כל נפגשו עם כל עובדי ההוראה שהועסקו על-ידי שלבים, וכל מי שרצה להיקלט, נקלט במערכת ומבצע את השירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא באותם תנאי בשכר. תגיד גם את זה. לכן הרבה לא נקלטו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היה דיון בוועדת חינוך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. לא ענו על שאילתות. אפילו למליאה זה הגיע. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> סטטוס תכוף אצל המנכ"ל בנושא זה כדי לוודא שהנושא יתקדם כמו שצריך ושכל הבעיות נפתרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוך כמה זמן תיתנו לנו תשובות? בכתב. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> עד סוף שבוע הבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש גם תוכנית הילה, שגם היא לא נמצאת – והיתה, והתבטלה, וחזרה, ופה אנחנו לא רואים. נוצל הכסף שלה עד תום? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> אותו זכיין מפעיל את הילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אמורה להיות בעיה – אוקיי. למעלה יש הסיפור עם הסייעות הרפואיות. בקורונה אנחנו יודעים שחלקם לא עבדו. בכל זאת עדיין אני מקבל פניות של הסייעות הרפואיות שמשרד החינוך מקשה עליהם. אני מבקש ממך לעשות סדר בנושא, שמשרד החינוך לא נותן. אני יכול להגיד לך מספר מקרים שאני מקבל, שבאים לעירייה, אומרים לה: זה משרד החינוך. משרד החינוך אומר: זה העירייה. הם נופלים בין הכיסאות והילד עם אפילפסיה או כל דבר אחר, שחייב את הסייעת הרפואית - קיצצתם בזה, ולא ראוי ונכון לעשות את זה דווקא לילדים האלה. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> הזכאות נקבעת על-ידי משרד הבריאות לגבי סייעת רפואית, וכל מי שזכאי לסייעת, אנחנו מקצים לרשות המקומית בגין אותו ילד. הרשויות צריכות להשיג את הסייעות. אני לא יודע שיש בעיה. יש בעיה באופן כללי של חוסר סייעות במערכת. לא מכיר שיש בעיה ספציפית בזה. אין שום קיצוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אעביר לך פניות. לגבי הצהרונים, בשנה האחרונה היה סיפור של הצהרונים, ופתרתם את הבעיה לתקופת מה שהצהרונים המשיכו עד סוף שנה. טענתם אז לכפל תמיכות במוסדות. לצערי, בנושא של צהרונים יש עדיין צהרונים שצריכים המפעילים להילחם עם הבעלויות – במקום לעשות סדר ולא לזרוק את המפעילים על הבעלויות והבעלויות על המפעילים אלא להחליט מי מתקל תקציב. אם אתם יודעיםש המפעילים הם שמפעילים את זה - שרק הם יקבלו את הכסף ולא הבעלויות. אי-אפשר שילדי הצהרונים לא יוכלו לקבל מה שמגיע להם בצהרונים. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> לא מכיר בעיה של היקפי תמיכות בצהרונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם העליתם את זה פה, שיש הצהרונים. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> הם לא העבירו את התקציב לרשות שמפעילה את השירות. חשב המשרד פנה לכל הבעלויות בנושא. ככל שהבעלויות לא מעבירות, החשב יבצע קיזוז ויעביר לרשות המקומית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרשות המקומית לא תמיד הגוף שמפעיל. יש עמותות שמפעילות. מה תעשו? תעביר את זה למפעילים? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> אני מעביר למי שאני מעביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו לא תשובה. שנינו יודעים איפה הבעיה. היה פה דיון מאוד סוער בעניין, אם יש כפל כלפי הסייעות, והגעתם לתקופה, אמרתם: ממשיכים עד סוף שנה. עשיתם את זה במהרה, ואמרתם: שנה הבאה זה לא יהיה, ואז מה? בגלל זה יש רשויות שעדיין הצהרונים שלהם לא פועלים בגלל הוויכוחים האלה שאותן סייעות נמצאו בין הפטיש לסדן? הילדים לא מופעלים בצהריים - מה עושים במקרה זה? כמו שאתה אומר שאתה מעביר לרשויות, אתה יודע להעביר ישירות למפעיל במקום לעבור דרך הבעלויות כדי שהמפעיל יבוא לאותה סייעת ויגיד לה: אני מעסיק אותך. אם את לא יכול ויש לך עבודה אחרת אצל הבעלות – אין בעיה, תישארי, אבל נביא מישהי אחרת. אתה עושה את זה ככה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה זה מתנהל דרך קבלנות משנה? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> יכול להתבצע דרך הרשויות. הרשויות גם לוקחות קבלני משנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרשויות לוקחות בדרך קבלני משנה. הייתי חברת מועצת עיר. הייתי עוסקת הרבה בסייעות. הסייעות של החינוך המיוחד, למשל, זה טרגדיה. הן מטפלות בילדים במצב קשה ביותר, והן מתפטרות כל הזמן. הן נשחקות וההורים מחפשים סייעת נוספת. זה אין סופי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 4, 206701, יש שם סעיף ד', התקשרויות לתמיכה בתיכונים חרדיים עיוניים וטכנולוגיים אשר הוצות שנת תקציב. מה זה תיכונים חרדיים? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש לנו חינוך טכנולוגי במגזר החרדי, שאנחנו מתקצבים כיתות טכנולוגיות במגזר החרדי – נותנים להם גם תמיכה, מעבר לשכר לימוד הגבוה יותר, גם תמיכה נוספת לכל כיתה כזו שנמצאת זכאית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דרך אורט ואמית? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> לא. דרך הבעלויות של המגזר החרדי בדרך כלל. אם אורט ואמית יש להם מגזר חרדי בתוכם והגישו קול קורא ונמצאו זכאיות- - - << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> ישיבות תיכוניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה שם את זה על מקום של חרדים, אבל ישיבות תיכוניות- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה תיכונים חרדיים. סמינרים. משה, זה ישיבות תיכוניות? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה ישיבות של המגזר החרדי, בנים, לא בנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה עדכון מצב לגבי ההעברה של מעונות היום ממשרד הכלכלה לחינוך. איפה זה עומד וכמה תוקצב? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מעבר התקציב שקיים בזרוע העבודה שעובר יחד עם כל הנושא בתחילת ינואר, תוקצבו 200 מיליון ₪ בבסיס תקציב 22' לנושא לצורך פיקוח ובקרה. מעבר לזה אמור להיות תקציב בינוי בהיקף של כ-100 מיליון, אם איני טועה – לא זוכר בדיוק את הסכום. לגבי המעבר, אנו נמצאים בדיונים שוטפים עם זרוע העבודה לבצע את המעבר, שב-1 בינואר יהיו במשרד החינוך ונוכל לפעול באופן רגיל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מ-1 בינואר זה יהיה במשרד החינוך עם תוספת של 100 מיליון? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> יהיה במשרד החינוך, עם- - - היום- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום כמה התקציב? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> כ-65 מיליון ועוד כ-50 ומשהו משרות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי התיכון הווירטואלי שהיה אמור לפעול בתחילת שנת הלימודים, לימודי פיזיקה ומתמטיקה לילדים בפריפריה, מכרז שעשיתם שלקחתם חברה – הגשתי שאילתא לשרה - שלא היתה מוכנה להפעיל את האירוע הזה. זה חזר לפעילות? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> אני יודע שהנושא טופל. אני לא מטפל בזה ספציפית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במסגרת סט התשובות אבקש שתתייחס גם לסוגיה הזו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מרכזים למחוננים – זה להנגיש לימודי העשרה לילדים מחוננים בפריפריה - היה לנו על זה דיון לפני שנה והשרה שהיתה פה לפני חודשיים בוועדה אמרה, שזה נושא שחשוב לה והיא מטפלת, לפרוס עוד מרכזים כאלה. האם יש פריסה נוספת של מרכזים כאלה? כי הבעיה המרכזית של אותם ילדים, שיש מעט מרכזים ואז אחרי יום לימודים צריכים לנסוע שעה נסיעה. זה גם עולה להם הרבה כסף, אז מוותרים על זה, מוותרים בעצם על האפשרות שלהם להיות מחוננים כי הם גרים בפריפריה. האם הקמתם מרכזים נוספים או אתם משלמים את דמי הנסיעות? היא אמרה שזה מאוד חשוב לה, השרה. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> יש דיונים במשרד להרחיב את המרכזים למחוננים בפריפריה ולפתוח עוד מרכזים כאלה. הדיונים התקיימו רק עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לקראת שנת הלימודים הנוכחית? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> פ"ג. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ועד אז אתם משתתפים? הנוהל הוא שהילדים משלמים. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקווה שמישהו רושם את כל השאלות שאנחנו שואלים פה כדי שתוכל לענות בצורה מסודרת. תוך שבוע-שבועיים נקבל תשובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם שעברה העלינו את הנושא של התל"ן של החינוך המיוחד – העליתי את זה גם במליאה - שקוצץ כ-3.5 מיליון ₪ לילדי החינוך המיוחד, יחד עם הרשויות המקומיות - מ-5 שעות קוצץ לשעתיים שבועיות. זה סך הכול 3.5 מיליון שקל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני מכיר את הסיפור. זה לא קיצוץ, לא רשויות ולא משרד החינוך. זה תשלומי הורים, 5 שעות תל"ן שניתנות כשעות אורך. בחינוך המיוחד יום הלימודים הוארך במסגרת החוק, לכן אין צורך בחמש שעות אורך ולכן השאירו שעתיים מתוך החמש לצורך לפתוח לקבוצות יותר קטנות. רצינו להקל את הנטל על ההורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זו פנייה מההורים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה מקל את הנטל על ההורים בתשלומי הורים בחינוך המיוחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי-אפשר לעשות דיון על כל משרד החינוך. ביקשנו, ונקבל תשובות. אני רוצה לעניין המוכשר לחינוך מיוחד גם לומר מילה טובה להסתדרות שהיתה פה בעניינים בשבוע האחרון – ניהלה מגעים גם עם חברי הכנסת וגם איתי וגם עם משרד החינוך. מקווה שנוכל להגיע לפתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:01 ונתחדשה בשעה 11:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו באופוזיציה נתמוך בעודפים האלה. אני רוצה לסייג את זה – זו פעם ראשונה שהאוצר יושב מולנו ואומר את מה שלא אמר מעולם. יש מערכת חינוכית חרדית מתמוטטת מבחינה תקציבית. יש שם כספים גדולים, גם המוכר שאינו רשמי, גם בחינוך המיוחד של המוכר שאינו רשמי, גם בסמינרים וגם בנושא התרבות החרדית. אין הכסף. זה לא הסכם קואליציוני. זה פשוט לחתוך בבשר החי. מורים ומורות לא יקבלו משכורות ועובדים לא יקבלו משכורות. זו האמת. אדוני היושב-ראש, יכול להיות שתהיה באופוזיציה. אל תאמין להם. הם עובדים עלינו – עכשיו התגלתה האמת. הם לא מתכוונים שנקבל את הכסף. הם מתכונים להסכם קואליציוני – שמים את זה בסעיף, ועכשיו הגיע המבחן, ומבחינתנו הוא קריטי, ושהאוצר יידע שאנחנו מכירים את השקרים שלהם. למה החלטנו שנצביע בעד – אתה העלית מפה, היות שמדובר בעודפים, לא בהעברות, ואתה גם במוכר שאינו רשמי, גם בחינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי, כשאתה נכנס לעניין ואומר שאתה רוצה תשובות ואומר שבתוך מספר ימים או שבועיים תהיינה תשובות, אנחנו לוקחים את זה בחשבון. זו המערכת. אלה עודפים. ואני סומך עליך שיהיו תשובות ואז נדע את אשר לפנינו, כי על האוצר אני לא סומך – מה שדיברנו , נצביע בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים שאתה עומד על זה שנקבל תשובות, ולכן אנחנו מצביעים בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 20001, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. פנייה 22001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 22001, המשרד לשירותי דת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פנייה להעברת עודפים על סכום 133,226 אלפי שקלים למשרד לשירותי דת, בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית. הפנייה מחולקת לתוכניות: תוכנית מועצות דתיות 17,057 אלפי ש״ח. תכנית מס׳ 220102 שכר ותפעול 33,921 אלפי ש״ח. תכנית מס׳ 220103 בתי עלמין 21,338 אלפי ש״ח. תכנית מס׳ 220105 שכר ותפעול 8,251 אלפי ש״ח תכנית מס׳ 220201 הרבנות הראשית 11,372 אלפי ש״ח. תכנית מס׳ 220301 בתי הדין הרבניים 41,287 אלפי ש״ח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי בתי העלמין, כמה כסף התקצוב של בתי העלמין היה בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> היום הסכום עומד על 23 מיליון ו-134 בבסיס החוק ו-59 מיליון הרשאה להתחייב. השינוי יוסיף עוד 21 מיליון כך שיעמוד על 44 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוסיף בעודפים את ה-21 מיליון? << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> כן. זה ילך לפיתוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על בתי עלמין חדשים. << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >> גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש המקום ליד אלעד, שאז היה שטח אש, ואמרו שמפנים אותו. הרב גפני, תעזור לי, איך קוראים לו? ליברמן אמר שמפנים את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שייך לאלעד. שר הביטחון לשעבר ליברמן היה שם במסגרת החברות של ליברמן ושלי. היתה שם סעודה על זה ששטח האש באלעד אכן יינתן. ליברמן ואני היינו שם, היה שטח אש באזור אלעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ומה היה הסיכום? להעביר את לשטח בית עלמין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שהיום מבטלים את זה. צחי חמדני נמצא בחוץ, והוא מכיר את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתועד הכול. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אעשה סדר מבחינת התקצוב. המשרד לשירותי דת מפתח בתי עלמין קיימים. הכוונה פה של חברי הכנסת להקצאת קרקע חדשה. זה בתהליך עדיין אצל רמ"י - לא עבר למשרד לשירותי דת עדיין. זה לא בעודפים, והמשרד לא יודע לענות על זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. אדוני היושב-ראש, לגבי פיתוח בתי הדין הרבניים, הנושא הזה עלה כמה וכמה פעמים. בתי הדין הרבניים סובלים מתת-דיור באופן החמור ביותר, בשעה שבתי המשפט, תקציב הבינוי שלהם הוא בסדרי גודל גדולים, והם נמצאים בבניינים חדשים ומקבלים מבנים שצריך לשפץ אותם ולהיכנס אליהם, בתי הדין סובלים מתת-תקצוב מוחלט. אני יודע שהוגש נייר עמדה ונייר עבודה שישבו על זה ועדה שעסקה בעניין הזה עם תקצוב של פיתוח בתי הדין הרבניים. האוצר מסרב חיתום. מה עם הפיתוח של בתיה דין הרבניים? בונים? עושים משהו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום בתי הדין הרבניים גם לשיפוץ וגם לבינוי – מבחינת שיפוץ, יש תקציב – תקציב הועבר גם בעודפים, חלק מהפיתוח של שיפוץ בתי הדין הרבניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש בסעיף הזה? אין עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עודפים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב. מקבלים בניין שבית המשפט מפנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה צריך להסתמך על מקום שפינו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה שפינו בית משפט, העבירו את זה לבתי הדין - לבית המשפט נתון בניין חדש. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פה נכנס הדיור הממשלתי. כרגע אין חסם תקציבי לבניית בית דין חדש. הבינוי הממשלתי פועל כדי לאתר ולבנות בתי דין חדשים. כרגע חלק מהמקומות מתוקצבים, חלק עדיין לא נדרשים לתקצוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזה מבנה חדש בונים לבתי הדין הרבניים? מה אתה מדבר איתי בעברית צחה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נמצא פה משה גורט מבתי הדין הרבניים – יוכל להרחיב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תגיד אתה. אתם מאיימים עליהם, הם לא אומרים דבר. << דובר >> משה גורט: << דובר >> נכון להיום יש שלושה בתי דין שמחכים לדיור חדש. אנחנו מדברים על אשדוד, תל-אביב ונתניה. הם מחכים – למשל בנתניה, זה הסתבך שם. אין איתור לבית דין כי הנושא המשפטי שם הסתבך. בתל-אביב יש לנו בניין רק לבתי הדין, ואנחנו בתהליך מול עיריית תל-אביב. יש שם גם בעיות תקציביות. הם רוצים כ-60 מיליון שקל כדי שנישאר בבניין, העירייה. באשדוד יש בעיה של נושא משפטי, הסתבך הנושא. בנתניה נעבור בעוד שנתיים לדיור קבע של בניין ממשלתי חדש, קומה בבניין ממשלתי. נקבל 2,000 מטר רבוע. הבעיות המרכזיות זה אשדוד, תל-אביב והגדול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר, בעיה משפטית? << דובר_המשך >> משה גורט: << דובר_המשך >> היה איתור של מקום, והוא לא התאים לבתי הדין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר את הסיפור באשדוד – זו הזדמנות שתענה לי. סגרו חוזה עם בן אדם, לעבור לשם. צד אחד ביטל את החוזה, שזה בתי הדין. מה קרה שם? עד שחשבו שיש מקום והכול בסדר, צד אחד, בתי הדין, לא יודע למה, ביטלו את החוזה באופן חד-צדדי. מה קרה? << דובר_המשך >> משה גורט: << דובר_המשך >> החוזים לא נעשים מול בתי הדין אלא מול הדיור המשלתי. אני מאמין שאם הוא נמצא פה – הוא יידע לתת את התשובות בצורה יותר מדויקת. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> אני רפרנט תקציב בדיור הממשלתי. באשדוד מהמידע שקיבלתי נמצא דיור חלופי בשכירות. הפרויקט כרגע במשא ומתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי שאלה פשוטה. פנו מצד בתי הדין. בדקתי את העניין, ואני יודע שנחתם. באופן חד-צדדי הופר ההסכם. זה נכון? מה קרה שם? << דובר_המשך >> יוסף אלטלט: << דובר_המשך >> מהמידע שאני מכיר, הנושא עדיין במו"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר לפני שנה, שנה וחצי לא נחתם עדיין. אשמח שאפילו אחרי הדיון תבדוק ותחזור אליי עם תשובה כמה זה נכון. לגבי בתי העלמין שדיברתי זה באלעד, עבר את הותמ"ל, ומתחילים לעלות לשטח. אתם מתקצבים את זה או מישהו אחר? << דובר >> חזי כהן: << דובר >> בית העלמין האזורי באזור הזה הוא בית עלמין ברקת, בהקמה כרגע. בית עלמין ברקת אמור לתת מענה אזורי. לגבי אלעד – זה של אלעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא אמורים לתקצב אותו? << דובר >> חזי כהן: << דובר >> לא, בטח לא בשלב הזה. ההקמה שלו צריכה להיות באלעד. לפי מה שאתה אומר, הוא עדיין ברמ"י. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 220101, שכר הרבנים בהתיישבות. למה שיהיו עודפים בשכר רבנים? << דובר >> חזי כהן: << דובר >> בגלל התקציב ההמשכי היו הרבה תקנים שהיינו צריכים לאייש ולא הצלחנו בגלל המגבלות של התקציב ההמשכי, גם ההנחיות של החשכ"ל וכן הלאה, לכן- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא תקנים חדשים. << דובר_המשך >> חזי כהן: << דובר_המשך >> גם אם היתה ועדה, לא יכולנו לאייש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועודפים לגבי בניית עירוב, סך הכול יש 300,000 שקל עירוב? בכלל בתקציב של עירוב. יש השהנ גידול? << דובר_המשך >> חזי כהן: << דובר_המשך >> השנה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מועבר? רק על העירוב. אתה יודע לומר על העירוב כמה התקציב שמועבר? התקנה זה גם השכר של הרבנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מועבר כ-250,000. היה 300,000, רק 50,000 נוצל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שבתפקיד שלך תעשה את זה יותר מהר, וכשאתה רוצה להזיז עניינים, אתה יודע לעשות את זה. אני חייב לפרגן לחזי שהוא אחד הבולדוזרים במשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שהבנו פה באופן חד-משמעי – אפליית בתי הדין הרבניים לעומת בתי המשפט גם יחסית לגודלם ממשיך להיות דרסטי. הוא לא קיפוח בשוליים. היתה התחייבות והיה סיכום והיה הסכם לגבי בניית בתי הדין הרבניים. האוצר סירב לחתום עם זה. הוא פשוט לא רוצה להעביר כסף לבתי הדין הרבניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בתקנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אצל השופטים יש בעיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה כל הזמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי בתי הדין, השלושה שרוצים לבנות, כשהולכים לתהליך של בנייה חדשה, מול מי עושים את זה? מי הגורם שאתם עובדים מולו, כשנוצרה הבעיה? << דובר >> משה גורט: << דובר >> לבתי הדין אין בנייה. בתי הדין מקבלים בדרך כלל או מבנים קיימים של הממשלה או נכנסים - אנחנו לא מקבלים דיור. לא בונים לנו. המקום היחיד שאנחנו מבקשים שיבנו לנו זה עבור בית הדין הגדול. יש קרקע ששייכת לנו בג'וינט מול משרד ראש הממשלה. התקיימו דיונים בשנתיים וחצי האחרונות, אין סוף דיונים מול הדיור המשלתי ומול סגן החשב הכללי לגבי הנושא זהה. שום דבר לא התקדם בנושא של הבינוי של בית הדין הגדול. לגבי השכירויות, הפיתוח של מקומות הארעי, כאמור באשדוד הכול תקוע משפטית. מדובר באזור שאינו ראוי שיהיה בו- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן תקוע? << דובר_המשך >> משה גורט: << דובר_המשך >> שנתיים. בנתניה, מה שהבנתי, שגם שם יש בעיה של הדיור הממשלתי בבינוי. הינו אמורים לעבור לשם ב-22'. אני מאמין שהצפי עכשיו עובר ל-23', 24'. אנחנו מתנהלים מול הדיור הממשלתי. הדיור הממשלתי והעירייה זה לגבי תל-אביב, כי המבנה שייך לעיריית תל-אביב, ואנחנו בסוג של תהליך, העירייה רוצה סכומים של 68, 70 מיליון שקל כדי לבנות את כל המבנה הזה מחדש – זה תל-אביב. לגבי נתניה זה יהיה שכירות מול הדיור הממשלתי בבניין של הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הזוי. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 11:29 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 11:29.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מחדש את הישיבה. סעיף 22001, מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביזיה. פנייה 23002 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 23002, משרד הרווחה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> אנחנו מביאים לוועדה עודפים בסך 1,080,571 אלפי ש״ח משנת 20', 21'. העודפים נוצרו בתוכניות הבאות: תכנית מספר 1 : שירותים אישיים וחברתיים - טיפול קהילתי 231039 - עודף של 213,899 אלפי ש״ח. נוצר בגלל התקשרויות רב-שנתיות עם- - -, נפגעות תקיפה מינית ומכרזים לעידוד תעסוקה. תוכנית מס' 2, 230722, מוגבלויות-טיפול קהילתי 230722 - סך של 138,872 אלפי ש״ח. נוצר בעקבות התקשרויות רב-שנתיות עם חברת המשקם ומפעלי תעסוקה מוגנים ודמי תקשורת לעיוורים. תוכנית מס' 3, שירותי משרד מרכזיים 230120 - סך של 128,882 אלפי ש״ח. העודפים נוצרו בעקבות שירותי מחשוב וגם ביטחון תזונתי, סלי מזון ומיזם לביטחון תזונתי. תוכננית מספר 4, שירותים אישיים וחברתיים ־ טיפול חוץ ביתי 231038 - סך של 125,004 אלפי ש״ח. התוכנית כוללת סיוע לפנימיות. העודפים נוצרו מהתחייבויות לזכיינים ותשלומים לרצף נשים במעגל זנות וקורבנות סחר. תוכנית מס' 5, סיוע לבתי משפט ותקון ־ טיפול קהילתי - 231175 סך של 121,953 אלפי ש״ח. עבור אבחונים והתוכנית הלאומית לטיפול בילדים ונוער, שהרבה מההתקשרויות שם רב-שנתיות. תוכנית מס' 6: פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות 231204 - סך של 63,575 אלפי ש״ח. זה תוכנית פיתוח של מעונות ממשלתיים, פרויקטים של בינוי שחלה האטה בבינוי בעקבות גם תקציב המשכי וגם שנת קורונה. תכנית מספר 7 : גם כן בינוי - פיתוח במגזר הדרוזי 231212 ־ סך של 63,443 אלפי ש״ח. נוצרו בגלל חסכני ביצוע בעקבות תקציב המשכי ושנת הקורונה. תכנית מספר 8 : טיפול חוץ ביתי באנשים עם מוגבלויות 230721 - סך של 60,514 אלפי ש״ח. העודפים נוצרו בגלל התקשרויות רב שנתיות עם עמותות שמפעילות מעונות דיור חוץ-ביתיים עם קרן 30 שמממנת תרבות במעונות. מס' 9: מוסדות ולשכות 231203 - סך של 54,471 אלפי ש״ח. תוכנית של בינוי, מיגון מוסדות רווחה ושיפוץ מוסדות רווחה. תוכנית מספר 10 : מעונות ומפתנים 231205 ־ סך של 43,763 אלפי ש״ח. גם כן תוכנית של בינוי. העודפים נוצרו בגלל עיכובים במתווה חסות הנוער. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברי הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל שאלה כללית. לגבי מוסדות שאתם איתם בקשר כמו טירת הכרמל. יש מוסד, נראה ששם גם היתה הנערה שנרצחה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> טירת הכרמל זה בריאות הנפש, זה משרד הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרסמתם לפני כחודש וחצי שיש תקציב לאנשים עם מוגבלויות. כמה עשרות-מיליונים שמתם שם. מה נעשה בדבר הזה? איפה פיזרתם את זה? היתה תוספת, אומר גם את הסכום שהוספתם, אם תרצה. מעבירים את זה לאנשים עם מוגבלות שכלית ולאו דווקא דרך עמותת איל"ן. אתם מכירים את זה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא יודע על משהו ספציפי. מה שפרסמנו לפני כחודש היה קול קורא להקמת מסגרות יום לילדים למעונות יום שיקומיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, פרסמתם לבוגרים עם מוגבלויות שכליות בכלל. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ככלל, רוב השירותים נמצאים במסגרת מינהל מוגבלויות, ואנחנו עושים את זה רב-תחומי. לעיתים יש מסגרות ספציפיות שאנחנו צריכים לטפל בחוסה כזה או אחרת – אנחנו מפרסמים במכרזים באופן תכוף. בכלל, כל השירותים שאנחנו נותנים למוגבלים ולאחרים נעשים באמצעות מכרזים ושירותים כאלה. מדי פעם אנחנו מפרסמים מכרזים נקודתיים לאוכלוסיות כאלה ואחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרסמתם מכרז למוסדות, דווקא פיגור שכלי. אילן, היתה כתבה, והיא לפניי, במעריב, שלגבי מוגבלויות פיזית לא יצא ונפגעו מהתקצוב שנתתם דווקא לאנשים עם מוגבלויות שכליות. השאלה מה הקריטריון, ברגע שאתה נותן למקום מסוים, ודיברנו על זה שאם אנחנו מגיעים למצב שאנשים עם מוגבלויות, שירות התעסוקה אומר שיש עלייה ויש כ-9.1% מכלל דורשי העבודה שהם אנשים עם מוגבלויות, יש בעיה שאנו לא יודעים לטפל בה. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> ככלל, אני מאוד שמח להגיד שתורי המתנה של מוגבלויות כמעט לא קיימים חוץ משירותים ספציפיים. אנחנו ככלל מפרסמים מכרזים בהתאם לשירותים שאנחנו צריכים באופן נקודתי, ומרחיבים אותם כל הזמן. יכול להיות שכתוצאה ממשהו נקודתי יש צוואר בקבוק לחוסים מסוג מסוים. ברגע שאנחנו מאתרים את זה, אנחנו מפרסמים מכרזים. זו רק שאלה של תהליך וזמן. אנחנו כרגע לא במצב שבו יש רשימות המתנה למוגבלים עם סידור מוסדי. אנחנו עובדים על זה לאורך כל השנה בענף של מוגבלויות. אם נוצר פער, הוא פער זמני ונקודתי. כיוון שכל ההתקשרויות שלנו באמצעות מכרזים, אנחנו רוצים לוודא שיש לנו מכרזים בקנה ואנחנו עושים את זה. זה יכול להיות משהו נקודתי, לא מערכתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית 231203, 2, כתבתם: יש כ-500 מוסדות רווחה הפזורים ברחבי הארץ, וכל שנה משפצים כעשרה מוסדות, תלוי בתקציב. כ-500 מוסדות, אם כל שנה רק עשרה, כלומר אתה צריך 50 שנה כדי לשפץ את כל המוסדות האלה? אני נמצא וטיילתי במוסדות. זה בהשלמת דברי ההסבר לוועדת כספים שהבאתם. זו תוכנית 9 בדף הראשי. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים בתוכניות מיגון. בתוכניות מיגון יש לנו תקציב מוגבל לצורך מיגון שירותי רווחה. זה רק מיגון. אנחנו ככלל מוסדות רווחה, כשאנחנו יוצאים למכרז, אנחנו מבקשים מסגרת שעברו שיפוץ כבר, וגם השיפוץ על חשבון – אם זה גופים פרטיים – על חשבונם הם; אם זה גופים ציבוריים – בדרך כלל על חשבון ביטוח לאומי ותרומות. ככלל, הדבר היחיד שאנחנו משפצים זה תוכניות מיגון. אנו כל שנה מקבלים סדר גודל של 20 מיליון שקל ובהתאם אנו ממגנים את מסגרות הרווחה לפי תוכנית רב-שנתית. כבר חמש שנים אנחנו מקבלים כל שנה כ-20, 30 מיליון שקל, ובהתאם לסדר עדיפויות אנחנו משפצים אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע 500 מוסדות שלא מוגנים? << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> לא. יש 500 מוסדות רווחה- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוכם לא ממוגנים? << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> לא יודע לומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשבוע שעבר העברנו פה תוכנית למיגון הצפון ולעוטף עזה. אני חושב שחלק צריך אפילו להוסיף לכם ולמגן את זה, כי אם כל ה-500 לא ממוגנים, ויותר מזה – הילדים האלה יותר שנמצאים בימי לחימה, חשוב שיהיו שם מאשר שיהיו בבית אצל ההורים כי אנחנו יודעים בדיוק מה זה הפנימיות האלה. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> אני מסכים, אבל בחמש-שש השנים האחרונות אנחנו נמצאים בתהליך הדרגתי שבו אנחנו עוברים את כל המוסדות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נוכל לקבל לוועדה את ססטוס המוסדות, כמה מוגנים וכמה לא? << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובאילו ישובים. יש תקציב של פנימיות רווחה של המגזר החרדי, שהיה 73 מיליון שקל. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> כרגע עומד על 63 מיליון שקל תקציב 21', התקציב ההמשכי. ברגע שהתקציב החדש ירד, זה אכן חזר ל-23 מיליון שקל. באישור סוף שנה שיגיע לפה – אני מקווה מאוד בשבוע הבא - זה חוזר ל-63. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שב-21' זה יהיה 63, כלומר ייפגעו ב-10 מיליון. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> לא. אנחנו משווים את זה לשנתיים האחרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שבפועל השתמשו, למרות שיכול להיות שהיה גידול בילדים. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> נכון, אבל מה שאנו יכולים לעשות כרגע זה להשוות את זה למה שקרה בשנתיים האחרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש לך תקציב, למה אתה לא יכול להוסיף לפי האוכלוסייה שגדלה? << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> המחויבות שלנו ב-21' היתה להגיע ל-63 מיליון שקל כפי שהיה בשנתיים האחרונות. 22' – בתקציב עצמו נמצא 23 מיליון שקל ונטפל בזה בתקציב 22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם נטפל בזה ונגיע ל-63 או 73. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> רוצה להאמין שכן. זה תהליך. לכאורה באופן היסטורי ההפרש בין 23 ל-73 מוגדר תקציבים קואליציוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה דבר שאינו נכון ואינו ראוי. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> אני מסכים. עדיין אנחנו מצליחים בשנים האחרונות להתגבר על זה ולסדר את זה, וכך אנו עושים עם תקציב 21'. זה מה שנביא באישור סוף שנה בשבוע הבא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם תיתקלו בקשיים אני מבקש שתעדכנו אותנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מחסור בחלופת מעצר למגזר החרדי, פנימיות רווחה. העליתי את זה בפעם הקודמת שהיית פה, עוד בתקציב 20' כשעשינו את ההעברות. לצערי אני שומע שעדיין ממשיכים ועדיין המוסדות החרדיים הולכים איתם – הכי קשה שיש. כלומר בחומרא הכי קשה במקום לקחת את המוסדות האלה. אני אישית פניתי לפלורין. אמרתי לה: יש לך מוסד שיש לך איתו בעיה– הכול בסדר. תשמעי אותו. לא צריך לסגור אותו, לא צריך לזרוק אותו. תסתכלי על המשפחות – לא על הגוף של המוסד. יש בעיה – תפגשי. אני לא צריך להיות מעורב בזה, גם אין לי עניין. אבל לסגור בצורה כזאת באופן שרירותי, עם כל הבקשות וכל המילים, לזרוק אותו מכל המדרגות – וזה לא רק אחד; התברר שהיו עוד כמה, היחס הוא שונה, ואני מצפה – אל"ף, בגלל שאלה מוסדות שמטפלים דווקא במצב הכי קשה בחברה ובמיוחד בחברה החרדית שאנו יודעים כמה קשה להכיר ברווחה, אני לא צריך לספר לך. אני ניהלתי פרויקטים של נוער סיכון באשדוד. הקמתי פרויקטים כאלה. אני יודע כמה זמן לקח לי להכניס עובדת סוציאלית מטעם הרווחה לאותה משפחה כדי שיכירו בהם כי חשבו שהולכים לקחת להם את הילדים. אז לבוא היום ולא לתת להם את הגיבוי הזה ולסגור להם את המוסדות באופן שרירותי כשאני פונה – לא ביקשתי להתערב או שום דבר אחר. לא ביקשתי – שתשמעי אותם ותסתכלי עליהם – לפעמים צריך להסתכל לפנים משורת הדין. לא ראיתי את זה, וצר לי שבמקומות האלה, אל"ף, אין לנו חלופת מעצר. בי"ת, המוסדות האלה נסגרים שרירותית, וגימ"ל, גם כשאתם שולחים למוסדות רווחה יש ביקורת לגבי ההתנהלות, כששולחים אדם דתי, ילד או משפחה דתית למוסדות רווחה כשהם לא במקום של החרדים, לא במקום של הדתיים, יש שם חילולי שבת, כשרות, בעיות. לפחות עד שייבנו מקומות לציבור החרדי, צריך לתת מענה בצרכים האלה של הילדים האלה שבאו מבתים של שומרי מסורת, חרדים. << דובר_המשך >> חנן פריצקי: << דובר_המשך >> ידנו ממש לא קלה על ההדק כשאנחנו סוגרים מסגרות כאלה. אנחנו בונים כל הזמן מסגרות גם לאוכלוסיות חרדיות, גם לאוכלוסיות אחרות. אני לא יודע על איזה מקרה אתה מדבר שבו סגרו מסגרת. היתה מסגרת אחת שקיבלה התראות על פני הרבה מאוד זמן על אופן התפעול שלה. אני חושב שזה מה שאתה מדבר, מקלט חירום לילדים חרדים. בסופו של יום אנחנו מחויבים לשמור על כל הכללים והנהלים, גם לשמור על הילדים שנמצאים שם, ובהתאם לזה אנו פועלים. אני מציע שתפנה אלי ואבדוק את המקרה הספציפי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הכרתי את זה מהמקום שאני נמצא בו, עד כמה קשה. אני יודע שלך אישית היתה גם אז אוזן קשבת והשתדלת, אבל זה צריך לרדת לאותם אנשים שנמצאים ועובדים מול ההנהלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפני כמה חודשים עשינו דיון בוועדה לזכויות הילד לגבי יצירת מעטפת שיקומית לילדים שהתעללו בהם בגנים ואז עלתה נציגת המשרד שלכם ואמרה שהאוצר לא מאשר, ואז שאלתי אם הוגשה בקשה לתוכנית לדאוג לילדים האלה, ילדים שעברו התעלות בגנים, ואז הם עוברים תהליך מאוד ארוך של שיקום, אבל להבדיל מנפגעי עבירה בדברים אחרים, אין שום גורם שמלווה אותם. ההורים מתמודדים עם זה לבדם, מול החינוך, פסיכולוגים. זו מציאות מאוד קשה עבור ילדים, זה נמשך שנים. בסוף הדיון אמרו נציגי המשרד שכן הם בונים תוכנית והגישו לאוצר, שיוצרת מעטפת שיקומית לאותם ילדים. איפה עומדת התוכנית הזו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני לא יודע לומר באופן ספציפי, אבל באופן כללי יש לנו מרכזים לטיפול בילדים שנפגעו מינית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר על נפגעי עבירה מינית אלא על גננת שהרביצה לילד בגן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני לא מכיר תוכנית ספציפית שמטפלת בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה זוכר מי היה בדיון של משרד הרווחה? אני מבקש לבדוק ולחזור לאופיר כץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-11:51. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:47 ונתחדשה בשעה 11:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. 23002, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביזיה. פנייה 25001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 25001, הרשות לניצולי שואה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> אנחנו מביאים לוועדה עודפים מחויבים משנת בסך 60,919 אלפי ש״ח, מחולקים בין שתי תוכניות: תכנית מספר 1 : אמרכלות ־ 250102 סך של 11,872 אלפי ש״ח. העודפים נוצרו בשל התקשרויות רב שנתית עם קופות החולים והתקשרות רב שנתית עם חברת בינת לצורך מוקד מיצוי זכויות 5105 שמפעילה הרשות. תכנית מספר 2: טיפול רפואי ושירותים- 250202 - סך של 49,047 אלפי ש״ח. העודפים נוצרו בשל התקשרות עם הקרן לרווחת נפגעי השואה עבור מימון שעות סיעוד לניצולי שואה הזכאים והתקשרויות עם קופות חולים עבור רכישת תרופות מרשם למקבלי קצבה חודשית מטעם הרשות, שטרם הוגשו חשבוניות בגינם ב-2020 והוגשו ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, שאלות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה יש עודפים ברשות לניצולי שואה? למה לא מעבירים את הכסף בזמן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא כסף בזמן. דיברנו על זה. זה התחייבות חוזית קדימה. אתה יודע את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל אם עוכבו כספים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פער בתשלומים ברשות לניצולי שואה? << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> אין פער. מדובר בעודפים, כפי שהסברתי, עבור חשבוניות שהחיוב בגינן נעשה ב-2020, והתשלום נעשה ב-2021. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. יש הרנטה מגרמניה, היתה תוספת שעדיין לא העבירו את הכסף. היתה לי שאילתה לשרה לשוויון חברתי. האם הכסף הזה כבר הועבר? היה עיכוב, היה ויכוח בין משרד האוצר לבין המשרד לשוויון חברתי. נאמר לי על-ידי השרה במליאה שהכסף יעבור. האם הכסף עבר? הרנטה מגרמניה. אני אז הזמנתי את השגריר הגרמני כי המדינה נתנה יותר כסף ממה שהיה בעבר, יותר מהרנטה הגרמנית, שפעם זה היה הפוך. האם עבר הכסף על ההסכם עם הגרמנים? << אורח >> אופיר אטינגר: << אורח >> נכון, משך שנים הרנטה הגרמנית היתה יותר גבוהה – אתה מכיר את זה טוב ממני. לפני כעשור התהפכו היוצרות והמדינה התחילה לשלם קצבה יותר גבוהה מהרנטה הגרמנית. כאשר התחלנו לפני שלוש שנים, ב-2019, עוד לפני כן, משא ומתן עם ממשלת גרמניה, כדי להעלות את הרנטה הגרמנית, זה נעשה בפעימה אחת ביולי 2019 ופעימה נוספת עכשיו. הניצולים, אותה קבוצה שמקבלים רנטה מהמוסדות הגרמניים, אמורים לראות את זה בתלוש הקרוב. נכון שהיה שם עיכוב, אבל כמובן הם יקבלו את כל הכסף כולל רטרואקטיבית. בתלוש הקרוב הם רואים את זה. בתלוש הקרוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 25001. הרשות לניצולי שואה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההעברה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא שכחנו – לא עושים התייעצות סיעתית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו עוקבים אחרי זה, אם זה באמת עובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לא הטלנו על זה רביזיה. אנחנו מפרגנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרשות לניצולי שואה. פנייה 26001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 26001. המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> מיועדת להעברת עודפים משנת 2020 בסך של 1,189,902 אלפי שקלים. מתוכם סך של כ-58 מיליון ₪ בתוכניות המתקצבות את פעילות המשרד להגנת המשרד, ו-1.132 מיליארד ₪ של- - - קרן הניקיון והקרן למניעת זיהום ים. הסיבות המרכזיות להיווצרות העודפים המחויבים זה בגין התקשרויות חוצות שנה, פרויקטים רב שנתיים שבהם פריסת המזומנים תלויה בקצב הביצוע. כמו כן מועברים - - - הבלתי מחויבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשנו מהקרן לשמירת ניקיון שיעבור סבסוד למפעל בדרום שעסק במחזור. למה מיועד הכסף הזה? למה מעבירים את הכסף? את הולכת להגיד לנו את האמת? כי אני רוצה לדעת אם זו אמת שהמשרד להגנת הסביבה בקרן לשמירת ניקיון הצביעה בעד למחזור ודברים כאלה של להעביר את הכסף, ומשרד האוצר הטיל וטו. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני לא מכירה את ההעברה הספציפית הזאת, אבל המטרה היא צמצום- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על הקרן לשמירת ניקיון. אני מכיר. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המטרה של הקרן היא צמצום הטמנה ועידוד המחזור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאלה פה שאלה לגבי המפעל. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אם אפשר להעביר את הנושא הספציפי ונבדוק בפרוטוקולים של הנהלת הקרן כדי שנבין במה מדובר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היה מפעל בנגב ברמת חובב למחזור. המפעל הזה היה בקשיים, כי חלק שלחו לטורקיה כדי למחזר. אנחנו בוועדת הכספים ביקשנו, שמהקרן לשמירת ניקיון יהיה סבסוד למפעל הזה כדי שימשיך להתקיים. האוצר הטיל וטו והמשרד להגנת הסביבה היה בעד. אני רוצה לדעת אם זה נכון. זה לא לפני שנות דור – אני מדבר לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תחזירו לנו בבקשה תשובה בסוגיה. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מנצל את העובדה שהמשרד נמצא פה - לפני שבועיים העליתי את הנושא של פי גלילות פה בירושלים באזור הר נוף, ואז השרה אמרה לי שלא הגישו בקשה, רק בירור. אני מקווה שבינתיים התהליכים מתקדמים. השאלה שלי, האם הגישו בזמן האחרון גם בקשה להוסיף עוד בנזין בצינור בהר נוף, ולא קיבלתי תשובה – מתי המקום שם יפסיק לפעול? זה פיגוע תברואתי. זה פשוט להרעיל את תושבי הר נוף, ואני אומר את זה שוב ושוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני לא מכירה את הנושא. צריכה לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבקש לקבל על זה תשובה מנומקת ממשרד לאיכות הסביבה, עמדה לגבי הסוגיה הזו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרו שעשר השנים שעברו, כל השנים שעברו – עבר והם הולכים לחתום חוזה על עוד. אתם בעמדה לסגור את המקום? ומה אתם עושים כדי לסגור את המקום הזה? השרה עושה בשביל הגנת הסביבה, אבל בראש ובראשונה צריך לעשות לבני אדם לפני החיות. יש תוכנית 2, פעולות יחידת המשרד, 261201, אני רואה את התוכנית לפעילות השוטפת, חברת פארק אריאל שרון. אנחנו יודעים שהחברה הזאת מחר מגיעה לפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היתה צריכה להגיע היום והדיון התבטל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מעבירים את זה? לא קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש מצגת שלמה שהם צריכים להציג. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הדיון לגבי פארק אריאל שרון הוא לעניין התקצוב השוטף שלה. שנה שעברה הוקצה כסף לפיתוח פארק אריאל שרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, נקיים על זה דיון ונשלח חומר לוועדה. אני מציע לך לעיין בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית הבאה, לגבי כל נושא הרכבים החשמליים, הגנת הסביבה. מה אתם עושים כדי לעודד את זה? אני נוסע ברכב שמזהם קצת, אמרו לי. מה אתם עושים כדי שיעברו גם עובדים – למשל, הכנסת ומינהל הרכב הממשלתי? לעבור לרכבים החשמליים? אנחנו יודעים שהם יותר יקרים משמעותית. אומרים: חוסכים לך את הכסף של הדלק – אתה מקבל על זה יותר מבחינת המיסוי שלהם. מה עושים גם ברכבים חשמליים וגם רכבים שלא 100% חשמלי, ההיברידי? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> זה בעניין הרגולטורי שהמשרד תומך בו ומקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה מקדם? למשל, אתה עושה 10%, אם איני טועה, ויש עוד 17%, כלומר 27%. למה אתם לא אומרים, מי שמזמין רכב חשמלי יהיה לו חיסכון של 0% מס? דבר שיעודד לעבור לרכבים החשמליים מאשר לזהם את הסביבה? אנחנו בעד הניקיון של הסביבה, אבל אם לא ייתנו לאנשים את העידוד, לא יעברו לזה. קחי את הכנסת – אני חושב שפעם היתה כתבה שרכב קאי קרניבל שלי הוא הכי מזהם – לא שלי ספציפית. תנו עידוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש תכנון של מעבר של הצי – דיברו על זה כאן. מינהל הרכב הממשלתי, רוצים לעבור. הנושא הזה גם לי אישית מאוד חשוב. האריכו את זקיפת ההטבה או ההנחה ברשיון רכב לשנה נוספת. יש כרגע דיונים על המיסוי סביב הסיפור זה. כאן בוועדה גם נדון בזה. זה לא המשרד לאיכות הסביבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תקצוב זיהום החופים, עברנו שנה מאוד קשה עם הזיהום, עם מה שהיה עם הפליטות, כל הזפת שהיתה. מה האכיפה שלכם? אתם עושים את האכיפה או הרשויות המקומיות? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אכיפה של זיהום מכלי שיט המשרד עושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה מיועד הכסף שלו? << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> הכספים נכנסים לקרן למניעת זיהום ים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה היה בקרן בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> הכנסות – 12 מיליון בערך בשנה. זה נכנס לקרן. הפעילות שלה בעיקר אכיפה. כלומר נכנס מאכיפה, ויוצא בעיקר לאכיפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו הוצאה מותנית בהכנסה. << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> גם וגם. בעיקרון אנו נותנים תמיכה לרשויות החופיות המקומיות שיש בהן חופים. גם בזפת תקצבנו אותן רשויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נאמר מי שזורק פסולת בחוף הים, מה הקנס של זה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> אני לא זוכרת בדיוק מה הקנס, אבל במסגרת תמיכות של חוף נקי, לא מתוקצב מהקרן הזאת- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי שזרק צלחת בחוף. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> יש שיתוף גם של פקחים של הרשות המקומית עם משטרת ישראל. זה מתוקצב כל שנה במסגרת חוף נקי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לגבי זיהום הנחלים, המשרד להגנת הסביבה- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נשמח לראות אם מתייחסים ברצינות לאנשים שמלכלכים – כמה דוחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אין אכיפה. הרשות המקומית מנסה – זה לא קורה. תסלח לי הגברת - הפעילות בסוף היא החלטה של הרשות המקומית. ועדת הכספים הובילה מהלך לסייע בכספים לטובת ארגון נוער שתכליתו שמירה על החופים. אני ממליץ מאוד שביתרות כספים תחזקו את הפעולה הזו, שיהיה בנוסף למה שאנחנו העברנו, שגם המשרד מתקציבו הוא, יסייע. אם נגדל פה דור של בני נוער שמגויסים לעניין, אני מניח שעם הזמן הבעיות הללו ייפתרו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> צריכים להעביר מהמס על חד-פעמי שיעבירו לפרויקטים מהסוג הזה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> עוד משפט. לגבי בעלי חיים - דעתי נאמרה כבר. אני מבקש – צריך לסייע לאותם אנשים פרטיים שעוסקים בטיפול, ויש כאלה רבים וטובים. צריך לייצר מנגנון שהמשרד מעודד אותם אנשים, ולא משנה כרגע אם זה מאכילי חתולים, כי נראה לי שהם בוהים ותוהים בחלל שאף אחד לא מסייע בידיהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם התנגדתם שבוע שעבר לחוק של מיקי זוהר על החמרת ענישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם התנגדתם בקדנציה הקודמת בדיוק לאותו חוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לגבי זיהום הנחלים, אני מבקש לדעת, היות שאנו מכינים גם הצעת חוק בעניין, את עמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי הנושא של זיהום הנחלים. זה תחום שדי הוזנח במשך כל השנים. האם המשרד להגנת הסביבה תומך בעניין של מניעת זיהום הנחלים? ואם כן, במה הוא תומך? הולך להיות יום עיון בעניין הזה וגם הצעת חוק שכמה חברי כנסת אנו מכינים. << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> המשרד תומך כמובן בשמירה על ניקיון הנחלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא פילוסופית. מעשית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנו מתקצבים את רשות נחל ירקון ונחל קישון ושיקום שלהם. נכון להיום אין עוד תוכנית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק שני נחלים? מה עם שאר הנחלים? << דובר_המשך >> קרן יצחקי פרוכטמן: << דובר_המשך >> חלק היה במסגרת החלטת ממשלה שתקצבנו בדרום, כ-15 מיליון שקל. זה היה בסביבות 2017. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש הזנחה של עניין זיהום הנחלים. זה הולך להיות נושא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שהנושא הזה, ברגע שהשרה תשמע אותו היא תשים את כובד משקלה בעניין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נושא שהולך לעלות על סדר-היום דרמטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קרן צער בעלי חיים שמתוקצבת פה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> זו קרן שמטפלת – אנחנו תומכים בבניית תשתיות בארגונים שדואגים לרווחת בעלי החיים. המשרד מתקצב אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנושא של צער בעלי חיים זה המשרד להגנת הסביבה? << אורח >> קרן יצחקי פרוכטמן: << אורח >> לא. בעיקרון משרד החקלאות מתקצב אותם. אנחנו מתקצבים את העמותות. לא את הנושא של העיקור והסירוס, מה שמשרד החקלאות, אלא הקמת המבנים עצמם, הקמת התשתיות – הכלובים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מושך את הרביזיה על הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:11 ונתחדשה בשעה 12:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 26001, המשרד לאיכות הסביבה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. פנייה 29001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 29001, משרד השיכון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> פנייה תקציבית להעברת עודפים מסעיף 29 לשנת 2020 ל-2021 על סך 55,011 אלפי ש״ח. הפנייה כוללת תוכנית 290102, כלל העודפים בתוכנית הזאת, לפי התפעול והשכר של המשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה כולל את רמ"י? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. לרמ"י יש תקציב נפרד. העודף כולל בעיקר את פעילות התפעול, תפעול המשרד ואבטחת מזרח ירושלים, עיקר העודפים, וגם פעולות תומכות דיור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה האבטחה של מזרח ירושלים עדיין נמצא במשרד השיכון? למה זה לא עבר למשרד לביטחון פנים? למה האבטחה של מזרח ירושלים צריך להיות במשרד שאינו משרד של אבטחה אלא- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין פה גורמים רלוונטיים שיכולים לענות על זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משרד השיכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אתייחס. הנושא של אבטחת מזרח ירושלים נבחן בכל ממשלה שמתחלפת. לגבי המיקום במשרד הבינוי והשיכון, גם השנה השר אלקין בחן להעביר את זה דווקא למשרד ירושלים ומורשת, אבל זה לא עובר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השר שלכם זה אלקין? אה, הבנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, זה לא החלטה של הגורם המקצועי אלא של הדרג הפוליטי ולכן השאלה לא רלוונטית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה פוליטי, אבטחת משרד ירושלים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל מי שמקבל את ההחלטה זה קובעי מדיניות ולא מבצעי מדיניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה קשור למשרד השיכון מבחינת לקבל את ההחלטה? מה זה קשור, אם זה יהיה דרכם או לא דרכם האבטחה? הרי כל פעם שאנחנו שואלים משהו באבטחה, ראש ממשלה לדורותיו, ראש הממשלה הרזרבי ושרים – השב"כ מחליט. מה קרה פתאום פה – אתה אומר שיש אבטלת- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה כשחבר הכנסת ליצמן היה שר השיכון זה היה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עלה פה בשלוש שאלות. אנחנו שאלנו. אפילו היתה אופוזיציה חלשה אז, והם לא ידענו - עזרנו להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שוב - המסגרת של הדיון לא רלוונטית לשאלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו לא השאלה הנכונה, כי זה עלה לדיון הרבה מאוד פעמים. מדובר שימצאו את הפתרון להעביר את זה למשרד רלוונטי. אני שואל שאלה מקצועית – למה זה לא עובר? לא משהו פוליטי. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> התקציב השנתי כולו עומד על כ-100 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 55% מתוך זה, זה עודפים? << דובר_המשך >> יוסי שבת: << דובר_המשך >> לא, מתוך העודפים יש כ-20 מיליון שקלים, היקף חודשים של סוף שנה. כשאנחנו חותמים על התקשרת, הספק יש לו ההתקשרות עד סוף דצמבר. נניח השנה הזו יש התקשרות לספק שעובד עד סוף דצמבר אבל התשלום מתבצע בינואר, פברואר, מרס, ואלה העודפים שאתם רואים פה. יש פה גם פעילויות תפעול שוטף. אסביר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה מיון עובדים זרים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אסביר. לתקציב משרד השיכון יש שלושה סעיפים: סיוע, פיתוח וכאן התפעול השוטף. בתפעול השוטף אנחנו מדברים על שמירה, ניקיון, ארנונה, מים, חשמל, יועצים, חשבות, ביקורת פנים, מערכות אסטרטגיה של המשרד וכו'. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה בזה יש דחייה לעוד שנה, אם זה משכורות ודברים מהסוג הזה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה לא שכר של העובדים. נניח, אני עושה התקשרות עם יועץ – נאמר מהיום לשנה הבאה - אני משלם לו רק על דצמבר או על כל מה שלא הספקתי לשלם, אני חייב לתת תקציב לכל השנה בהתאם להתקשרות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך אתה עושה התקשרות עם יועץ? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> העודף זה היתרה שלא שילמתי לו. זה עודף מחויב. זה רוחבי, לא רק אצלי. מיון עובדים זרים – אנו מדברים על גבייה מתאגידי כוח אדם לטובת הסינים בגלל שהעובדים הזרים שנכנסים לארץ עושים מבחנים ובדיקות רפואיות ובעצם יש משק סגור שמתקזז בתוך זה. זה חברות שנותנות את השירותים האלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה הפעלת מערכות מחשוב? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש לנו גם מערכות מידע של המשרד וגם מערכת שעושה בקרה על כל האתרים שהמשרד מנהל וכו'. שני אלה מתנהלים. זה תקציב תפעל שוטף, לא תקציב פיתוח, לא תקציב סיוע. זה כמו יועצים חיצוניים שהמשרד מעסיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ב-12:26 נחזור להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:22 ונתחדשה בשעה 12:26.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. סעיף 09001, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. פנייה 30001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 30001, בבקשה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב בסך של 431,259 אלפי שקלים חדשים למטרות הבאות: תכנית 301102 - מנהל ואמרכלות: 91,540 אלפי ש״ח. תכנית - 301201 דיור: 118,480 אלפי ש״ח. תוכנית 301202 - חטיבת הפרט: 113,815 אלפי ש״ח. תכנית 301204 - חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה - 61,437 אלפי ₪. תכנית 301208 - עידוד עלייה: 44,025 אלפי ש״ח. תכנית 301301 - סל קליטה 1,962 אלפי ש״ח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה פתרונות זמניים, מרכזי קליטה? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> מרכזי קליטה זה העולים החדשים, בעיקר בני הפלשמורה. כשהם מגיעים לארץ הם נמצאים במרכזי הקליטה כמה שנים עד שהם מתאקלמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זמני הכוונה לא פתרון קבע. הם נמצאים במרכזי הקליטה, ואחר כך- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה כמו שיש ליד מרחביה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. זה אחד מהמרכזים שאנחנו מפעילים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה מרכזים כאלה יש? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אם איני טועה, כ-15 מרכזים כרגע שפרוסים מבאר שבע ועד הצפון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה זמן הם נשארים שם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר אני מבטיח לך לעשות לך אחר כך השתלמות בנושא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה אם הם נשארים שם לפי כמה שלמדו והם מוכנים לעבור, או אם מבנה הקבע מוכן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור למבנה הקבע. יוצאים לחיים הרגילים. צריכים לשכור דירה, הם לא נמצאים במוסד כל הזמן. הם נמצאים במרכז הקליטה, עוברים את כל התהליכים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שמשאירים אותם שם כי אין מבנה קבע מוכן? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> ממרכז הקליטה התחנה הבאה שלהם זה לצאת ולהתאקלם כמו כל אזרח. יש סיוע כמובן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוב העולים שמגיעים היום לישראל, מגיעים דרך קליטה ישירה. אתה מגיע ומהרגע הראשון מתחיל להתאקלם. יש קבוצות מסוימות של העולים שמגיעים קודם כל למרכזי הקליטה, זה נקרא קליטה מרוכזת – שם הם עוברים כל מיני תהליכים, כולל לימוד השפה העברית. במידת הצורך גיור וכו', ואחר כך, ברגע שהם מוכנים לצאת לחיים העצמאיים בתוך מדינת ישראל, הם עושים את זה. לכן זה נקרא פתרון זמני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עולים היו השנה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אנחנו כרגע כ-26,000 עולים מתחילת השנה, 11 חודש. ב-22' השאיפה שלנו היא לחזור למה שהיינו לפני הקורונה, את 2019 סיימנו עם כ-31,000 עולים. אנחנו רוצים לחזור ל-35,000 עולים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא אמרו שהקורונה תמרצה לעשות עלייה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> המוסדות והסוכנות בעיקר ראו גידול מהותי בפתיחת התיקים ובהתעניינות לעלייה. בפועל כנראה בגלל הסגרים שהיו גם במדינות המקור, גם אצלנו, והקושי שהיה להגיע פיזית לארץ, מספר העולים בפועל יחסית ירד. בכל זאת 26,000 עולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הפילוח שלהם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> המדינות העיקריות זה רוסיה, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית. יש גידול גם באנגליה. היתה גם עלייה מאתיופיה במסגרת החלטת ממשלה בשנה שעברה. אלה המדינות העיקריות << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עוד אמורים לעלות מאתיופיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא משרד הקליטה. בסוף כן, אבל הוא לא מקבל את ההחלטות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> היתה החלטת ממשלה לפני שבוע שאישרה העלאה של עוד 3,000 ממתינים, כנראה ב-22'. יש שלושה שבועות עד סוף השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן הוא נחשב כעולה לסל ההטבות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> רוב העולים זה 10 שנים. עולים מאתיופיה זה 15 שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אעשה לך אחר כך הדרכה. תשאל לעניין העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הפרויקטים בעניין הזהות היהודית, ספר לי עליהם. אני מדבר על סעיף 4, תוכנית 301204. << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> במסגרת התמיכות שאנו נותנים לרשויות המקומיות יש כמה מבחני תמיכה שנבחנים בהם יש המבחן השוטף שבו אפשר לעשות בעיקר פעילות חברה ותרבות. בגדול, הוא מתוקצב כ-13 מיליון שקל בשנה. חלקו מיועד גם לזהות יהודית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה חלקו? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> קשה לדעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 13 מיליון לכל התוכנית הזו? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ל-26,000 עולים אתה נותן 13 מיליון לתרבות, לשילוב- - - << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בתוך התמיכה ברשויות מקומיות זה המבחן שהוא מאפשר את הפעילות החברתית בקהילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יודע להסביר מה זה הזהות היהודית? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> אני יכול לבקש מהמשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה סיורים, הרצאות. הרבה דברים. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הבקשות מוגשות על-ידי הרשויות המקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאדם יוצא ממרכז הקליטה, יש לו סיוע לרכוש דירה? לא מדבר על שכר הדירה. אם רוצה לרכוש, יש לו סיוע? כספי. לא בהטבות, במשכנתא, בהלוואות, במענקים יותר מאשר אנחנו מקבלים כאזרחים רגילים? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> יוצאי אתיופיה כשהם יוצאים ממרכזי הקליטה יש להם אפשרות למענק לרכישת דירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאו דווקא יוצאי אתיופיה. עולי צרפת, ברית המועצות? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> שאלת לגבי היציאה ממרכז קליטה. זה בעיקר האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם צרפתי רוצה להגיע למרכז קליטה, הוא לא מגיע? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> זה כמעט לא קורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינתו או כי המדינה לא מקבלת אותו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הרבה מאוד שנים. יש מודל של קלטה ישירה, ורוב העולים המוחלט שמגיע לישראל, מגיע במודל הזה של קליטה ישירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מעקב אחרי שמקבלים סל שליטה, כמה זמן הוא צריך להישאר בארץ? << דובר_המשך >> אריק אוזן: << דובר_המשך >> כן. בודקים כל חודש מול משטרת הגבולות. מי שיוצא מהארץ, עוצרים לו מייד את הסיוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה יש כל כך הרבה עודפים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא שונה מאחרים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שכר דירה למקצבי דיור לקשישים, מה התקציב של זה? מה היה שנה שעברה לעומת השנה? ואם תוכל לתת דוגמה מבחינת הפריסה, איפה זה נמצא. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> התקציב של מקבצי דיור לקשישים העולים הוא כ-400, 415 מיליון שקל בשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי מפעיל את זה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> עמידר מפעיל את זה מול היזמים. אם אני זוכר נכון, כ-13,000 קשישים בכל הארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 17,000 קשישים. אולי אני טועה ואריק צודק. עבדנו ביחד. אני זוכר 17,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שכר למלגות סטודנטים, זה כל עולה שמגיע זכאי לזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש קריטריונים מבחינת גיל, מבחינת ההשכלה, הוותק. התקציב השנתי הוא 47 מיליון שקל בשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 15 בתים ישראליים – מה זה ובאילו מדינות זה קיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אענה בקצרה. אני לא מוכן שנעשה על כל משרד עכשיו לימוד מחדש. 15 בתים ישראליים זה גופים שמטפלים בתושבים חוזרים פוטנציאליים שנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור. הפריסה היא צפון אמריקה, מערב אירופה, מזרח אירופה. ישראלים שנמצאים שם ורוצים לחזור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה כמה שנים הוא שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם שנה. ההטבות שלו כאן בישראל תלויות בוותק. מפעילים את זה עובדים שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור ב-12:41 להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:37 ונתחדשה בשעה 12:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. 30001, מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. אנחנו מצטרפים לרביזיות. פנייה 33001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 33001, משרד החקלאות. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> העברת עודפי תקציב משנת 2020 לשנת 2021 בסכום של 397,643 אלפי ₪ עיקר העודפים נוצרו על-ידי היקף פעילות מקצועית של המשרד הנמשכת מעל שנה קלנדרית, השקעות רב-שנתיות, מחקרים רב-שנתיים, בינוי תשתיות ניקוז ותמיכות לחקלאים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה פעולות מקצועיות? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> פעולות מקצועיות של תוכנית 330102, פעולות מקצועיות משרד החקלאות לרבות פעולות של השירותים הווטרינריים, רכישת חיסונים, בינוי שהמשרד מבצע, דוחות שיש למשרד. חיסונים – חיסונים שהשירותים הווטרינריים רוכשים, כדי לחסן. לצורך העניין, חיסון נגד מחלת הפה והטלפיים, לעופות וכו'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה המשרד הזה שונה משאר המשרדים שאין בו ההוצאות השוטפות? אין לכם הוצאות שוטפות? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> ההוצאות שהשוטפות של המשרד נמצאות בתוכנית 330102. זו התוכנית הראשונה של הפנייה שכוללת גם את ההוצאות השוטפות של המשרד וגם הפעילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר רק ניסחו את זה אחרת. << דובר_המשך >> גלעד קצב: << דובר_המשך >> כן. הוצאה שוטפת לפעילות, היא כוללת גם את ההוצאה של המשרד וגם את הפעילות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ב-2, תוכנית זו כוללת את כל ההוצאות והתקשרויות הרכש, ציוד ושירותים של מינהל המחקר החקלאי על מכוני המחקר השונים שלו. מה זה מכוני המחקר? כמה כאלה יש? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> מינהל המחקר החקלאי עוסק במחקר חקלאי בהרבה מאוד תחומים. יש לו מכוני מחקר בתחומים שונים – מכון למחקר בנושא אחסנת תוצרת, מכון לקרקע ומים, מכון צומח, מכון בעלי חיים. יש לו מכונים גם בבית דגן וגם בנגב ובנווה יער בצפון. סך הכול יש כ-6 או 7 מכונים כאלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסעיף הבא, מבצע מחקרים בתחום החקלאות בשיתוף מכוני מחקר נוספים. מה זה הנוספים? זה לא מה שמנית עכשיו? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> הכוונה בתוכנית הזו היא לקרן המדען הראשי, שנמצאת בתוך משרד החקלאות שהיא תומכת בגופי מחקר לרבות- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה לא כתוב קרן המדען הראשי? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> כי בתוכנית יש עוד הרבה תמיכות מעבר לתמיכות במו"פ חקלאי – יש גם תמיכות ניקוז, תמיכות בביטוח וכדומה. מעבר למדען הראשי נמצא בתוכנית הזאת תמיכה באזורי מו"פ אזוריים. << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> מינהל המחקר החקלאי מבצע לפעמים מחקרים משותפים, עם למשל מכון ויצמן או הפקולטה לחקלאות. הרבה פעמים יש מחקרים ששותפים להם חוקרים ממספר גופי מחקר בארץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סעיף 3, מה זה מענקי מחקר ופיתוח? למי הולכים המענקים האלה? לאנשים פרטיים? גופים? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> למוסדות מחקר, שזה יכול להיות גם מינהל המחקר החקלאי, יכול להיות גם אוניברסיטאות, הפקולטה לחקלאות, מכון ויצמן, אוניברסיטת חיפה, באר שבע. יש גם מחקרים שמבוצעים במרכזי מחקר ופיתוח האזוריים שנמצאים בפריפריה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה תמיכות למועצות אזוריות? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> זה בעיקר תמיכות של מענקי פיתוח הכפר. פה ב-2020 מדובר בעיקר בתשלומים שבוצעו בגין נהלי תמיכות שפורסמו בשנים שלפני כן. היו פה למשל מענקים להקמת גני שעשועים במרחב הכפרי, תוכניות אב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה חקלאות ופיתוח הכפר. זה שם המשרד. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> צער בעלי חיים – מה זה כולל? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> מתוקף שני חוקים - אחד, חוק צער בעלי חיים, מניעת התפשטות של בעלי חיים משוטטים. שם בעיקר מבוצעים נהלי תמיכה שמבוצעים דרך הרשויות המקומיות, תמיכה במימון עיקור וסירוס של חתולים משוטטים. התוכנית השנייה זה מתוקף חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, ששם מבוצעות תוכניות מאוד דומות רק על כלבים ולא על חתולים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לכם איך לפקח על זה? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> הרשויות מדווחות מספרית, על כמות העיקורים והסירוסים שהם מבצעים, וכנגד זה הם מקבלים את התשלומים של המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר יודעים כמה חתולים היו להם ב-2021 וכמה יהיו ב-2022. << דובר_המשך >> סיון ינקוביץ: << דובר_המשך >> לא, המעקב הוא על כמות העיקורים והסירוסים. יש שם ניטור של כמות של חתולים משוטטים, אבל זה לא ההתניה בתמיכה. זה לא קשור לעודפים. זה קשור לפעולות פיקוח ומחקר שנעשו. זה לא העודפים האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אסור לפי ההלכה לסרס חתולים. הצבענו נגד. אז הרב אליהו אמר לכולם להצביע נגד. אדוני היושב-ראש, לגבי מכון וולקני, איפה עומד העניין הזה? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> הוא משרד מתוקצב כמו כל משרד ממשלתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היו בעיות עם מכון וולקני. זו שאלה אחת. שאלה שנייה, לגבי מפוני גוש קטיף, מתי יסתיים העניין הזה, ולא נראה פה עוד ועוד העברה? העניין לא מסתיים. ושאלה אחרונה לגבי הנושא של השמיטה – היות שאנו נמצאים בשנת שמיטה, מה משרד החקלאות עושה בעניין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחדד - לגבי גוש קטיף, אנו רואים פה עדיין פיצויים שלא שולמו. זה עובר משנה לשנה. מתי יגיעו סוף-סוף לבתי הקבע שלהם? השאלה השנייה, לגבי השמיטה, היה כסף – היה אמור גם בתקציב הזה להוסיף, עבור החקלאים שומרי השמיטה, וחוץ מזה יש גם ביטוח של החקלאים שנמצאים גם בתוכנית שיזמו יחד – אז היה סגן השר יצחק כהן דרך משרד החקלאות שהיה כסף לעניין הזה. איפה זה עומד? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> נתחיל במינהל המחקר החקלאי. הגירעון התקציבי שהיה במינהל המחקר החקלאי בשנים הקודמות הוסדר בבסיס התקציב ל-21' ו-22'. נכון לעכשיו כל הבעיות התקציביות שהיו להם, נפתרו. הנושא סודר, תוקצב, אין בעיות. לעניין מפוני גוש קטיף, מדובר בשאריות אחרונות של טיפול. זה אמור להסתיים ברובו בשנה הבאה. עיקר העודפים שנוצרים זה בגין הסכמי העתקה של מוסדות ציבור, מוסדות גדולים שלוקח זמן הבינוי שלהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> המון זמן. << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> נכון, אבל זה הרבה לפני עוד משרד החקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוב: תקציב המיועד לתשלום לפיצויים. כמה מתוך זה תקציב המיועד לפיצויים? << דובר_המשך >> סיון ינקוביץ: << דובר_המשך >> מעט. אולי מיליון או 2 מיליון. הרוב זה הסכמי העתקה. שמיטה – יש לנו גם נהלי תמיכות למשביתים שמשביתים מאמונתם, שומטים את הקרקע והם יקבלו תקציב בשנה הבאה – זה יוצא שנת התקציב הבאה, 22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף הוקצה לזה? << דובר_המשך >> סיון ינקוביץ: << דובר_המשך >> יש מספר נהלים. יש גם משביתים מאמונתם. יש גם משתלות עצי פרי- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר מספר? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> הוקצה עבור המשביתים סך של 102 מיליון ₪. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי הרפורמות הצפויות בענף החקלאות, מה שראינו שלא נכנס להסדרים, בשוק הביצים, הפירות והירקות – איך המשרד נערך אל מול החקלאים? יש תקציב מיוחד שאתם הולכים לשים שם? משהו שאתם הולכים להתייחס לאירוע הגדול הזה? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> זה לא רלוונטי לעודפים, אבל במסגרת הצעת התקציב שאושרה בכנסת לשנים 21', 22' אושרו גם תקציבים לתמיכות ישירות במגדלים כנגד התמיכות העקיפות והמכסים שהוסרו, ותוקצבו גם תקציבים למענקי השקעות בחקלאות, למחקר ופיתוח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה תקציב תמיכה בחקלאים? << אורח >> סיון ינקוביץ: << אורח >> גם מענקי השקעות זה תמיכה בחקלאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, אפשר לקבל מספר? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> לגבי התמיכה הישירה, המספר נגזר מכנות הדונמים, והחקלאים שייגשו לנוהל התמיכה. המספר שכרגע נמצא, אם אנו מסתכלים על כל הפוטנציאל, שזה 4.2 מיליון דונם, אנו מדברים על 100 שקל פר דונם ממוצע, 420 מיליון ₪ בשנה בהבשלה מלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מצביעים ב-12:59. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 12:59.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. 33001, משרד החקלאות. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. פנייה 34001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 34001, משרד האנרגיה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> הפנייה לשימוש בעודפי תקציב לשנת 2021, סעיף 34, משרד האנרגיה. תכנית 343002: משרד האנרגיה - תפעול פעולות - 19,122 אלפי ש״ח. תכנית 343003: משרד האנרגיה - יחידות מקצועיות - 122,211 אלפי ש״ח, תכנית 343102 : מינהל האדמה והים - תפעול ופעולות - 17,254 אלפי ש״ח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה תשלומי שכר דירה? שכר דירה של מי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אלה תשלומים שניתנים במקרה של משרד האנרגיה למינהל הדיור הממשלתי על כך שהם משתמשים בנכסים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך לא ראינו את זה במשרדים אחרים? מה יוצא דופן פה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> זה קורה בכל משרדי הממשלה. זה לא חריג. יכול להיות שלא פורט על זה כי היו היקפים יותר משמעותיים בפעילויות אחרות. במקרים כאלה מפרטים את ההוצאות העיקריות שבגינן יש עודפים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה חידושי תוכנה מול ספקיות בחו"ל? << אורח >> עידו מור: << אורח >> מדובר בפעילות שוטפת שנדרשת לתפעול המשרד בהיבטי מחשוב, כולל רכישת תוכנות ומינויים הנדרשים מול חברות תוכנה, בין השאר עם חברות בחו"ל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה גם משהו שיש בכל משרד? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> על-פי רוב, כן. זה תלוי בהיקפים. ככל שזה היקף יותר משמעותי מהעודפים של המשרד, אנחנו מציינים את זה. אם זה רכיב מאוד זעיר ופחות משמעותי מהיקף העודפים, זה לא בהכרח יפורט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז פה יש הרבה יותר שכר דירה והתחייבויות עם ספקים בחו"ל של תוכנה? << דובר >> אסף וקסלר: << דובר >> תלוי מתי אתה חותם על החוזה ובגין איזה עוד נושאים נוצרו העודפים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה רק משרד האנרגיה? הנגשת העבודה מהבית בעקבות הסגרים והחשש – רק במשרד הזה העובדים חששו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שרק פה יש עודפים, ואין באחרים. אם זה לא עלה, כנראה שלא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה במשרדים אחרים במקרה של הנגשת העבודה – זה מה שאופיר כץ שואל. << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> משרד האנרגיה החליט לשלם את התשלומים עבור חידושי התוכנה ועבור הנגשת ההתחברות מחוץ למשרד, רק לאחר סיום הפרויקט. רצינו לוודא שכל העובדים יכולים להתחבר בו זמנית ושאין לנו בעיה לחבר את העובדים, רק לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים החלטנו לשלם לספק. זה קרה בשנת התקציב 2021 ולא בשנת 2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית 343003, משרד האנרגיה, היחידות המקצועיות. משבר הקורונה פגע ביכולת של הזוכים במענקים לעמוד באבני דרך. למה זה אמור לפגוע בקורונה, התוכנית צריכה לפגוע באלה שהשקיעו? << דובר_המשך >> ראפת דיבסי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים פה על פרויקטים להתייעלות באנרגיה גם בתעשייה וגם ברשויות המקומיות. כידוע משבר הקורונה פגע בתעשייה ובמפעלים שלא יכלו בתקופת הקורונה לעבוד, ונקלעו למשברים כלכליים שהעדיפו להשקיע את הכסף שלהם לפעילות השוטפת ופחות להתייעלות אנרגטית. לכן רוב המפעלים בחרו כן לקבל הלוואות ולהשקיע בעבודה השוטפת, ורק לאחר ההקלות שנבעו ממשבר הקורונה התחילו לחזור לפרויקטים של התייעלות. לכן בשנת 2020 רוב התעשייה לא הסכימה לעשות פרויקטים של התייעלות, רק בשנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם נותנים להם מענקים על זה? << דובר_המשך >> ראפת דיבסי: << דובר_המשך >> נותנים להם מענקים על התייעלות באנרגיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הייתם נותנים להם, הם היו עושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תמיד מאצ'ינג. גם התעשייה צריכה להשקיע. הם העדיפו לקחת את הכסף למקומות אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 50-50? << דובר_המשך >> ראפת דיבסי: << דובר_המשך >> תלוי באיזה פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המעבר לסולרי - יש פה בתקציב העברה תקציבית של עידוד לאותם בתים שרוצים לעבור? לפני שבועיים היה פה משרד האנרגיה ואמר שיש, ואני לא רואה שיש פה משהו – אני מדבר לא על התעשייה אלא על הבתים הפרטיים. איך אנחנו מעודדים אותם? אם יש תקציב שלא נוצל, שאנחנו מעבירים אותו ל-22'. << דובר_המשך >> ראפת דיבסי: << דובר_המשך >> בתקציב 2020 לא היו פרויקטים למגזר הביתי, ותקציב 21' ו-22' יש לנו תוכנית מענקים להתייעלות באנרגיה גם בתעשייה, גם ברשויות מקומיות. כרגע אנחנו מדברים רק על עודפים 2020. לא היה משהו שקשור למגזר הביתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 19' היה? כי 19' זה עובר ל-20'. כלומר זו שנה ראשונה שאתם עושים את זה. << דובר_המשך >> ראפת דיבסי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ויש לברך על כך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> באותו עניין, דיברו איתי הרבה מושבניקים לגבי המכסות של החשמל הסולרי, שגם אחרי שקיבלו את האישור – נאמר שקיבלו את האישור ב-2021 מגיעים אליהם רק ב-23', 24', אלה התאריכים שקובעים להם, כי אין מספיק אנשים שיבואו לחבר. כלומר יש שתי בעיות – גם מגבילים מבחינת הכמות – 2 דונם, וגם כשמקבלים כבר את האישור, דוחים אותם לשנתיים קדימה. לא אינטרס שלנו כן לקדם את זה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> הנושא הזה הוא לא סוגיה תקציבית. אם אתה רוצה שנביא את המידע הזה, זה מידע שקיים אצל רשות החשמל. הוא נוגע לסוגיה של תוכנית הפיתוח וסוגיה תעריפית שלא קשורה לתקציב משרד האנרגיה באופן ספציפי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אשלים – היה פה דיון לפני שבוע וחצי שיזמתי בנוגע למעבר לאנרגיה ירוקה והחסמים. במסגרת הדיון הועלו הרבה מאוד חסמים שנמצאים בחברת החשמל וברשות החשמל. אני כרגע מכין קרקע כדי לקיים דיון נוסף ספציפי על הסוגיה הזאת, לעשות זום אין. זה באמת לא קשור למשרד האנרגיה אלא לחסמים אחרים. נחזור לזה. זה לא שייך לתקציב משרד האנרגיה. זו חברה ממשלתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם צופים עלייה במחירי החשמל בחורף 22'? << אורח >> עידו מור: << אורח >> תעריף החשמל נקבע על-ידי רשות החשמל. יש לה עצמאות, היא לא כפופה למשרד האנרגיה או לכל גוף אחר מבחינת מעורבות בתעריפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לכם השפעה על חברת החשמל? << דובר_המשך >> עידו מור: << דובר_המשך >> יש השפעה על חברת החשמל באמצעות תוכנית הפיתוח ובאמצעות התנאים שנקבעים ברשיון שלה ברשות החשמל, ושרת האנרגיה יכולה לקבוע חלק מהדברים האלה אבל כאמור זה לא השפעה תקציבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מענקי המדען הראשי – מה זה? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> משרד האנרגיה משקיע במו"פ לחברות חלוץ והדגמה, חברות בזנק ואקדמיה. המשרד משקיע בכל שנה לפתח את משק האנרגיה. גם פה מי שקיבל את המענקים, לא הצליחו להתקדם במחקרים שלהם, אז נוצרו עודפים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה התייעלות אנרגטית במגזרים השונים? << אורח >> ראפת דיבסי: << אורח >> מה שאמרתי קודם – ההתייעלות האנרגטית במפעלים וברשויות המקומיות, בתעשייה בעיקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית. השאלות הסתיימו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול ואתה לא נותן לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוצים התייעצות סיעתית או לא? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לא סיימתי את השאלות שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני מצביע עכשיו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא מאפשר לי לשאול על הנושאים שבתוך ההעברות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ביקשתי הסבר ולא נתת לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים להצביע עכשיו או התייעצות סיעתית? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-13:14. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. ביקשו התייחסות יועצת משפטית – שני משפטים. נצביע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת אופיר כץ שאל שאלות והיושב-ראש לא נתן לו. זה אפשר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ביקשתי הסבר על סעיפים שבתוך ההעברות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים חוות דעת, אם אפשר לחכות לחוות דעת של היועצת המשפטית, שתביא חוות דעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצביע, נגיש רביזיה. אם תהיה בעיה, נפתור. תהיה רביזיה בכל מקרה. הצבעה. 34001. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. פנייה 36001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 36001, תעסוקה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> הבקשה נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסכום של 360,101 אלפי שקלים. זה כולל תוכניות תפעול, רגולציה, סבסוד- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפשר לפרוטוקול לשמוע חוות דעת משפטית? נעשה לנו עוול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ממשיכים. קדימה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה כולל תוכניות התפעול של המשרד, יחידות של רגולציה, מחקר ואכיפה, מעונות יום, עידוד תעסוקת אוכלוסיות, שירות תעסוקה, הכשרה מקצועית, הכשרת נוער, הכשרת הנדסאים וטכנאים, ומינהלת השירות אזרחי לאומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה סבסוד שעות ילדי הורים עובדים ומעונות יום, משפחתונים וצהרונים? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה התוכנית של מעונות היום, ששם מתוקצב הסבסוד למעונות יום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם לאשתי יש ילד שצריך להיות במעון, ואני חבר כנסת – אני יכול לקבל סבסוד? מי לא יכול לקבל סבסוד? אשה עובדת. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> מבחני התמיכה שונו השנה. יש עד 1 בינואר 2022, זה עדיין לפי המבחנים הקודמים. מ-1 בינואר יש דרישה ששני בני הזוג יעבדו. היום צריך שהאם תעבוד ושבן הזוג או יעבוד או ילמד- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואם הבעל סטודנט? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> תלוי במספר השעות, אבל יש מספר שעות מינימלי שגם בן הזוג נדרש או ללמוד או לעבוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא סטודנט? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אם הוא לומד לפחות 24 שעות, אז כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואם הוא לומד בישיבה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה שונה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה מוכוונות לתעסוקה. ההגדרה היתה- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא לומד סינית עתיקה באוניברסיטה 24 שעות, מה יהיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ענית על השאלה. אתה לא צריך להשיב. שלומית, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפני שאת עונה, אני רוצה להסביר מה היה. היינו בסעיפים של העברות תקציביות, עודפים. בתוך הסעיפים יש הסבר, למה מתבצעת ההעברה. היו לי כמה שאלות שרשמתי לפני כן. סך הכול 4 שאלות על נושאים. שאלתי אולי 2 או 3, היושב-ראש הפסיק אותי ואמר שאני לא יכול לשאול יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקציב זמן מסוים לשאילת השאלות. השאלות שנשאלות פה הן שאלת כלליות על סעיפים שנמצאים בתוך החוק. מדובר בהעברת עודף תקציבי מחויב ולא להעברה בין התקנות ובין התוכניות. לכן צריך למסגר את הדיון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם יש שאלות שנוגעות לגוף ההעברה, שעוסקות בהעברה, שאתה רוצה לקבל את המידע, אתה צריך לקבל את המידע. לפי מה שאני מבינה, התקיים דיון בהעברה בכל אחת מהן, דיון מעמיק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא דיברתי על העברות הקודמות אלא על ההעברה הספציפית של המשרד הזה לפני כן, שאלנו את כל השאלות- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אאפשר לך להמשיך לשאול שאלות לפני הצבעה על הרביזיה על הסעיף הזה, אבל מעכשיו אין שום שאלה שלא קשורה להעברה עצמה. בבקשה – השאלה של חבר הכנסת גפני שנשאלה פה לא רלוונטית. אין יותר שאלות לא רלוונטיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מבקש עודף על שהות ילדי הורים עובדים במעונות יום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קיבלת תשובה. הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 34101, סבסוד שהות ילדי הורים עובדים במעונות יום, משפחתונים וצהרונים. האגף למעונות יום – לא קראת אז אני אקרא את זה - האגף למעונות יום עוסק בפיתוח ובפיקוח על שירותים המסייעים להורים עובדים ובסבסוד שהותם של ילדים בגיל הרך במעונות יום, במשפחתונים ובצהרונים. כמו כן, עוסק האגף ברישוי ופיקוח על מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, הדרכה והכשרה של כוח אדם המועסק בהם וכן בתקצוב בינוי מעונות יום חדשים. האם יש אפליה בין ילדים ערבים לילדים יהודים/ חרדים לגבי שעות הנדרשות בעבודה אצל שני בני ההורים? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> לגבי מנגנון הסבסוד- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם יש אפליה או אין? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה משנת 2012 שקובעת שאם ערבייה תהיה זכאית לסבסוד גם אם היא עובדת 24 שעות ללא הפחתה בדרגות שנעשות- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שיש אפליה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו החלטת ממשלה מ-2012. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שאתה אומר שזה משנת 2012 - אין בעיה. עכשיו שעשית שינוי כדי להפלות, למה לא משווים באפליה הזאת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא קשור לעודף תקציבי. שאלה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 363002, פרסום ומחשוב – פרסום, כמה כסף מתוקצב מתוך זה לפרסום וכמה מתוך זה הולך לפרסם במגזר הערבי ובמגזר החרדי? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> לפרסום ב-2020 תוקצב סביב 8 או 10 מיליון שקל בכל הזרוע. פילוח של ערבים וחרדים – אבדוק ואחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני רוצה להצביע על עודפים, אני רוצה לדעת כמה מתוך זה. זה דבר פשוט. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה לא מתוך העודפים. מתוך התקציב הרגיל. מתוך העודפים זה סכום קטן מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לי לדעת, שתחזרו אלינו עם תשובות כמה יש מתוך הפרסום בכלל ובתוך זה. תוכנית 364201, עידוד תעסוקה, אוכלוסייה יהודית ומעוטות השתתפות. אני מבקש לדעת, כמה כסף מתוך זה מוקצה לאוכלוסייה הערבית וכמה לאוכלוסייה החרדית בעידוד תעסוקה? יש תוכנית לעידוד תעסוקה שנקראת 417, 418- - - << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה לא נמצא כאן – זה במשרד הכלכלה, בסעיף 38. פה יש מרכזי הכוון שיש גם לאוכלוסייה הערבית, גם לאוכלוסייה החרדית. התקצוב הוא כ-60 מיליון למרכזי הכוון לאוכלוסייה ערבית וכ-40 וקצת מיליון לאוכלוסייה החרדית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך החלוקה שלהם הולכת? מבחינת כמות אוכלוסייה? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> כל מרכז מוקם בהתאם לאוכלוסייה. המרכזים החרדים קיימים - יש פחות. איפה שיש יותר אוכלוסייה חרדית, וערבית בהתאם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המדינה הציבה לתוכנית של ההכשרה המקצועית עד 100,000 איש, ובפועל הצליחה להכשיר רק 25,000. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> בפנייה הזו זה רק תקציב רגיל – לא קשור לתקציב קורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולגבי דמי אבטלה, שלומדים בהכשרה המקצועית, עכשיו יקוזז ב-30%, מינואר 22'. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> התשלום הוא לא תחת הסעיף הזה. זה משהו שנבחן, הסוגיה שהוצפה שמ-22' לא יהיה הקיזוז למי שלומד בהכשרה מקצועית שאינה ברשימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי בפועל חסר לנו. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> אני מאמין שיימצא פתרון בזמן הקרוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מינהל השירות האזרחי לאומי. יש פה 58,306. ממה זה נובע, השירות האזרחי, העודף הזה? מה לא נוצל בו? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> השירות האזרחי עובד לפי שנות לימוד. לא לפי שנה תקציבית. בתוך היחידה של השירות הלאומי-אזרחי מתוקצב תקנים של אוכלוסייה ערבית וחרדית, אנשים עם מוגבלות מתוקצבים על-ידי השירות הלאומי עצמו ולא על-ידי הגופים שמפעילים. לרוב הגוף שמעסיק בן או בת שירות, צריך לממן את העלות של בת השירות. לעומת זאת בחלק מהאוכלוסיות המימון נעשה על-ידי הרשות לשירות לאומי אזרחי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מממנת אותם? נותנת להם ישירות – לא דרך עמותה מתפעלת? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> זה נעשה דרך העמותות אבל לא דרך הגוף המפעיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה נוצר העודף? כי זה לא שנה תקציבית אלא שנת לימודים. הלאה, שאלה הבאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 3642014, פעילות להגדלת שיעורי תעסוקה - מה זה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה תוכניות שמיועדות לאוכלוסיות מרכזי הכוון תעסוקתי. יש שם תוכניות להנדסאים, למשל, לחרדים. זה מרכזים שפזורים בתוך הרשויות. יש מגוון תוכניות, יש גם מרכזים לאנשים עם מוגבלות, תמיכה במעסיקים, התאמות עבור העסקת אנשים עם מוגבלות. יש פה מגוון תוכניות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סעיף אחריו – שיעור התעסוקה המקבל המטפל בקהל דורשי עבודה בלשכות הפזורות ברחבי הארץ. זה לא משהו חדש, נכון? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך נוצר האגף הזה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה התיאור באופן כללי. זה התיאור של מה זה הגוף הזה. הסיבות של העודפים - יש תוכניות חוצות שנות תקציב, למשל מעגלי תעסוקה, מקבלי הבטחת הכנסה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יותר נכון לרשום לא את השורה הזאת שזה התפקיד אלא לרשום שזה עבור מבנים, שיפוץ. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> בכל תוכנית עדיף לכתוב תיאור של מה זה הגוף, מה זה התוכנית באופן כללי לפני שאני צולל להסבר על העודפים הקונקרטיים וממה הם נוצרו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכשרות מקצועיות למבוגרים – כמו מה וכמה כאלה נתתם ב-2021? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> נעשתה תוספת משמעותית מקופסרות הקורונה. זה לא כלול פה. פה זה רק עודפים ותוכניות רגילות, וגם פה, בגלל שהכשרות מקצועיות נמשכות מספר חודשים לרוב, הרבה פעמים התשלום חוצה שנת תקציב, כלומר תוכניות שהתחילו ב-2020 ועד שכל המימוש שלהם מגיע התשלום בדרך כלל נעשה לפי אבני דרך במהלך התוכנית. לפעמים גם חלק מהתוכניות כולל השמה, אז התשלום האחרון נעשה אפילו- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה הכשרות כאלה יש בשנה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה מחולק לסוגים שונים של הכשרות. יש הכשרות שהן מתוקצבות על-ידי המשרד במלואן. יש שוברים שהוא נותן לפרט ואומר לו: אתה תלמד במוסד פרטי ואני אשלם את שכר הלימוד בשבילך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכול ביחד, מה סדר גודל? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אלפים - בשנת 2020 זה קצת קשה כי יש החלוקה בין הקורונה לתקציב הרגיל, אבל בשנת 2019 למעלה מ-10,000, אם אני זוכר – 12,000, 13,000 איש קיבלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעידוד תעסוקה של הקורונה – לא נמצא פה בעודף? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עידוד תעסוקה, לגבי הערכה של אבטלה, גיל 45, ואז אמרנו שמי שפחות מגיל 45 יהיה אנשים עם מוגבלויות להוציא להם קול קורא, נוהל תמיכות למעסיקים – לאנשים עם מוגבלויות, והיה גם אנשים שפחות מגיל 45, שאמרנו שגם להם נוציא. << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> הנוהל יצא, הוא פתוח. אתה יכול להיכנס לאתר. זה מכספי הקורונה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סעיף 7. אוכלוסיית היעד של מערך הכשרת הנוער לגילאי 15 ומעלה. כמה כאלה הצלחתם להכשיר, מה התקציב של זה, ולמה אנחנו מגיעים לעודפים במקרה הזה? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> זה בתי ספר מקצועיים לנוער. יש כ-10,000 תלמידים שלומדים בבתי ספר תחת זרוע עבודה. אלה בתי ספר מקצועיים טכנולוגיים. יש בתי ספר טכנולוגיים של משרד החינוך ויש בתי ספר תחת זרוע עבודה ששם נעשות הכשרות מקצועיות, שהתעודה שניתנת בסוף היא תעודת מקצוע כמו למבוגרים. למשל, יש בית ספר כזה בירושלים, חושן, יש בתי ספר צמודי מפעל - יש בצפון- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה בתי ספר כאלה יש? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> בין 30 ל-40, אם אני זוכר נכון. יש כ-10,000 תלמידים. כמה עשרות בתי ספר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תקצוב המכללות, 8. איזה סוג של מכללות? כמה כאלה יש? ומה התקציב של המכללות? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> המכללות הטכנולוגיות זה תעודת הנדסאי, זה לימודים של בין שנתיים אם זה לימודי יום ושלוש שנים אם זה לימודי ערב. יש כ-30,000 הנדסאים, מי שלומד בשנה. זה מחולק על פני 30 מכללות, יש גפ נשים חרדיות שלומדות בסמינרים – זה בנפרד. יש עוד כ-30 סמינרים שמלמדים את זה. התקצוב של הסמינרים, חלק נעשה מפה וחלק ממה שראיתם בתוך האוכלוסיות. זה כסף בבסיס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפי מה תקצוב המכללות? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> יש תעריף שונה, לכל סטודנט, לכל מגמה. יש חלק מהכספים, בגלל שהרוב חוצה שנת לימוד. סך הכול תקציב לתקצוב המכללות ב-21' קרוב ל-430. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-13:37. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 13:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. סעיף 36001, התעסוקה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. פנייה 37001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד התיירות, בבקשה. << אורח >> נעם דן: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר עודפים מחויבים משנת 2020 בהיקף של כ-157 מיליוני שקלים עבור התוכניות הבאות: תוכנית המינהלה – כ-9 מיליוני ₪, עבור ההוצאות שחוצות שנה קלנדרית, כמו תשלומי אבטחה, עובדי מחשוב במיקור חוץ, רשיונות לצורך הפעלת שירותי מחשוב ותשלום עבור חברות בארגונים בין-לאומיים. תוכנית הכשרת כוח האדם ושירותי תיירות בישראל – כ-8.7 מיליוני ₪. במסגרת תוכנית זו המשרד תומך ברשויות מקומיות על-מנת שייצרו אירועי תוכן תיירותיים. עיקר העודפים נובעים מכך שהתקשרויות מול הרשויות המקומיות טרם הושלמה ההתחשבנות בגינן בשנת 2020. תוכנית השיווק – במסגרת תוכנית זו מתוקצבת פעילות השיווק של המשרד בארץ ובחו"ל. בשנת 2020 המשרד עלה פעולות שיווק גם בחודשיים הראשונים, בינואר-פברואר, לפני פרוץ משבר הקורונה, וגם ערך פעולות שיווק לשימור התודעה הישראלית בקרב מדינות בעולם. בנוסף, עשה קמפיינים ירוקים ופעילות חדשה באיחוד האמירויות בעקבות הסכמי אברהם. בנוסף, במסגרת תוכנית זו המשרד תומך במארגני תיירות נכנסת – יש נוהל מארגני תיירות נכנסת שתומך בשימור עובדים ובהוצאות שיווק שלהם. תוכנית תכנון, פיתוח, אסטרטגיה ומדיניות – כ-18 מיליוני שקלים. קיימות התקשרויות שחוצות שנה קלנדרית עם מהנדסים שבוחנים פרויקטים מלונאיים במסגרת חוק עידוד השקעות הון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 37102, בדוברות – זה גם פרסום? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> לא. דוברות זה כמו שלכל משרד ממשלתי יש דובר – אתה מביא את תודעת מה שהמשרד עושה לתקשורת. זה לא קשור לתוכנית השיווק שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפרסום אני מבין שסגרו איתו חוזים לשנה הבאה, אבל מה בדוברות? << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> למשל, יש התקשרות עם יפעת, שזה יש לכל משרד ממשלתי שסוקרת לך את כל הדיווחים שיש על משרד בתקשורת. משרד התיירות לא עובד עם חברת- - - הוצאות מאוד מינוריות לדוברות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה ברורה. שאלה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה החברה לארגונים בין-לאומיים? << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> WTO. זה ארגון התיירות הלאומי של האו"ם. אנחנו חברים בוועדה שם, ישראל מאוד דומיננטית בוועדת התיירות. אנחנו מקבלים מהם נתונים שמשמשים אותנו במחקרים. זה עזר לנו מאוד במשבר הקורונה. צריכים לשלם דמי חבר - כמו שמשלמים ל-OECD. זה יוצא באזור 600,000 שקל. ל-OECD זה כ-80,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיקור חוץ – זה רק עובדי מחשוב? << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית 370208, בתוכנית זה שיווק של ארגונים, מופעים. << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> זו תוכנית הכשרת כוח אדם. מי שמפעיל אותה זה מינהל חוויית התייר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל במה שפירטתם בבקשת הגשת עודפים ממשרד התיירות. << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> האירועים פה מבוצעים על-ידי הרשויות המקומיות. הרעיון הוא להעשיר את חוויית התייר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל הרשויות? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> יש קריטריון, כי זה נוהל תמיכה שאנחנו מפרסמים בכל שנה, נוהל מפורסם גם בתקשורת, גם באתר של המשרד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש עדיפות לרשויות חלשות יותר, עם למ"ס נמוך יותר או פריפריאליות? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> לא. ההעדפה היא לרשויות שהן בהכרח בפריפריה, כי הרעיון הוא לעודד לינה. טבריה, צפת. אנחנו מעדיפים אירועים רחוקים, 80 ק"מ, 120 ק"מ מהמרכז. << אורח >> נעם דן: << אורח >> למשרד התיירות יש הגדרה של ערי ליבה תיירותיות, ששם נמצאות בעיקר ערי התיירות שנמצאות בפריפריה כמו טבריה, אילת, מועצה מקומית אילות, מצפה רמון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם לתל-אביב אתם נותנים מענקים כאלה? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> לא. הם לא יכולים להגיש לנו כי הרעיון הוא שאנשים יתרחקו מהמרכז, זה מיועד לתיירות פנים – שאנשים ילונו במקום כי לינה זו צריכת התיירות הכי גדולה ומשמעותית שיש כלכלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר גם אם נסתכל על ישובים באזור הצפון, דרום שיש להם צימרים – זה גם נחשב לינה. << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> אנחנו לא באמת בודקים לינה אבל הרעיון הוא להרחיב- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה השתלמויות של מורי הדרך. למה צריך? הרגתם אותם. אין להם שום פיצוי מהקורונה. למה שוב מורי דרך? מה אתם עושים איתם? אנחנו יודעים את הבעיה עם ההשתלמויות האלה. << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> אלה התקשרויות משנת 2020. חלק מהם, בחינות של מורי דרך. עדיין מורי דרך נבחנים. יש כ-700 בכל מועד. אנשים עדיין מבקשים לחדש את רשיון מורה דרך שלהם. אגב, עכשיו הם הגישו בקשה לדחיית האגרה – הם צריכים לשלם אגרה של איזה 200 שקל ואנחנו בשיתוף משרד האוצר פטרנו אותם. אבל כן עדיין זו פעילות ערה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך שהיא תהיה, אב במצב של היום אני לא יודע אם יש מורי דרך לצערנו במצב שלהם בקורונה. << דובר_המשך >> קרן הודיה שפר: << דובר_המשך >> אני מסכימה. נקווה לטוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגשתי על זה דיון מהיר – מקווה שניפגש שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עזבו את הענף? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> יש כ-8,000 מורי דרך עם רשיון. אנחנו לא יכולים לדעת בפועל מי הלך לעבוד במשהו אחר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה לא ביקשו לחדש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רשיון לכמה זמן? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> כל שנתיים הם צריכים לחדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תבדקו בבקשה בין 2019 ל-2012, כמה לא חידשו. תעשו 2018 – 2020, 2019 – 2021. נתון שייתן לנו אינדיקציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנית 370316, פעולות שיווק תיירות. תיאור התוכנית היא פעולות שהמשרד עושה בארץ ובחו"ל. איך אתם עושים את השיווק? פרסומי? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> החלק הארי של הפעילות הזו היא לעידוד תיירות נכנסת. יש לנו 23 נציגויות בעולם, חלק על-ידי שליח- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה מדינות היעד שאנחנו רוצים להביא, ששם מתבצע השיווק? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> אנחנו פועלים ב-23 מדינות. מדינות המקור העיקריות זה אירופה, אנגליה, צרפת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם המדינות של הסכמי אברהם? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> בשנת 2020 התחלנו את החדירה המסיבית. קמפיין מאוד גדול. השתתפנו באקספו. אנחנו לוקחים חברת שיווק מקומית באמירויות כדי שתעשה לנו את פעילות השיווק. זה בדרך כלל שלב שאנחנו עושים לפני שאנחנו מחליטים לשלוח שליח של מדינת ישראל לשם. רוצים לראות אם יש פוטנציאל לשוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש עד כמה שאתם מבינים? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> ככל הנראה כן, אבל זה מה שחברת השיווק תעזור לנו לראות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים פעולת השיווק גם בארץ? << אורח >> נעם דן: << אורח >> כן. זה עבור תיירות פנים, כמו הקמפיין לאיים ירוקים שנעשה במהלך הקורונה כדי לעודד תיירות פנים בים המלח ובאילת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתם מעודדים תיירות פנים ועושים - זה גם נכון לחו"ל, לאו דווקא בארץ – אתם עושים את זה אני מאמין גם בעיתונות וגם במדיה הדיגיטלית. כמה מתוך זה אתם מקדישים בציבור הערבי, בציבור החרדי? אני עובר על העיתונות החרדית. לוקה בחסר. << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> אנחנו כן משקיעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נשמח לקבל את הנתונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יהיה פה דיון עם לפ"מ, על הנושא הזה. שלחתי להם מכתב כדי לראות את הפילוח גם בין המגזרים וגם בשפות השונות של פרסומים של כל הממשלה – לא רק של משרד התיירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סעיף 370405, תכנון ופיתוח אסטרטגי ומדיניות - אתם נותנים פה שירות לייעוץ והחזר מע"מ. זה ניתן לאלה שבאים כביכול מחו"ל? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> אנחנו מהווים מעין צינור – למדינת ישראל יש התקשרות עם מרכז הבהאיים. << אורח >> נעם דן: << אורח >> למשרד ישראל יש הסכם כבר מ-1987 עם מרכז הבהאי, הם מבצעים פה פיתוח תשתיות תיירות בחיפה ובעכו על חשבונם. במסגרת ההסכם אנו מחזירים להם את הוצאות המע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני תושב עכו, עברתי שם, הייתי מטייל שם הרבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה כל פעם אומר: אני תושב עכו, אני תושב פה, אתה נמצא בכל מקום כל הזמן. לפני כמה דקות אמר שהוא תושב אשדוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יפה שהוא נמצא בכל מקום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה 370208 – פעולות ביקורת המבוצעות על-ידי המשרד - ביקורת למי? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> יש פה גם התקשרות – אנחנו עושים דירוג וולונטרי של בתי מלון, התקשרות של כמה שנים, אנחנו כל פעם וולונטרי נכנסים לעוד בתי מלון שמסכימים לדירוג וולונטרי. << אורח >> נעם דן: << אורח >> דירוג מלונות, 3 כוכבים, 4 כוכבים, 5 כוכבים. זו תוכנית שנועדה לשפר את חוויית התייר ונועדה להעלות את השירות והאיכות של שירותי התיירות בארץ לרבות המלונות. << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> זו חברה אירופאית שעושה את זה, זכתה במכרז. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סעיף 4, פרויקטים שמקבלים מענקים. מה זה? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> יש החוק לעידוד השקעות הון. זה בתקציב הרשאה להתחייב – הוא לא פה. אנחנו מפרסמים נהלים כל שנה, וכשיזמים מגישים בקשות יש לנו מהנדסים ואדריכלים שצריכים לבדוק את הבקשות האלה לפני שזה עולה לדיון במינהלת השקעות. << אורח >> נעם דן: << אורח >> זה מכוח חוק עידוד השקעות הון. מדינת ישראל משלמת 20% מההשקעה של מלונות, למעט תל-אביב והרצליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר כל מקום שבונים היום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם יהיה מקום ליד תל-אביב והרצליה שגם נחשב מרכז? הגדרתם את זה כתל-אביב והרצליה? << אורח >> נעם דן: << אורח >> זו המפה האזורית. << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> בת ים מקבלים. זה נקרא מפת אזורי עדיפות לאומית. היא מתחדשת כל חמש שנים להערכתי מכוח חוק לעידוד השקעות הון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם ברעננה ובהוד השרון גם מישהו רוצה לבנות מלון. מרוויח 20%? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> לדעתי זה רק הרצליה ותל-אביב מחוץ למפה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש עוד משהו תיירותי שמקבל החזר מע"מ כמו הבהאיים? << אורח >> קרן הודיה שפר: << אורח >> תיירים פטורים ממע"מ. << אורח >> נעם דן: << אורח >> יש כל שירותי התיירות – מארגני תיירות נכנסת ומלונות, הפטור ממע"מ- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בונה בניין או תשתית כלשהי. << אורח >> נעם דן: << אורח >> לא, אבל למשרד התיירות יש נוהל של פיתוח תשתיות תיירות, וכל רשות מקומית או גופים כמו רשות הטבע והגנים שרוצים לפתח פרויקט תיירותי, יכולים להגיש במסגרת הנוהל ולקבל מענקים במסגרת הנוהל. הבהאיים לא יכולים להגיש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> וזה שמגיש, מקבל את המע"מ חזרה? << אורח >> נעם דן: << אורח >> מקבל מענק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא שאל על המע"מ – האם יש פה עוד גופים חוץ מהבהאיים שמקבלים? << אורח >> נעם דן: << אורח >> הוצאות המע"מ ניתנות למול אותן פיתוח תשתיות תיירות שהבהאיים מבצעים בעכו ובחיפה. הם מקבלים את זה כהחזר מע"מ - הדת הבהאית, אחת ההגבלות שלה, שהם לא יכולים לקבל מענקים או תרומות, באופן כללי. לכן ההסכם שנחתם ב-1987 – זה החזר מע"מ על הוצאות הפיתוח בלבד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים ב-13:56 להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:52 ונתחדשה בשעה 13:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, משרד התיירות, אומרת פה חברת הכנסת יעל רון בן משה שיש גם במזרע אתר של הבהאיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 37001, משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הסעיף אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, הבקשה אושרה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>