פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 7 ועדת הכלכלה 14/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 56 מישיבת ועדת הכלכלה יום חמישי, ח' בחשון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר רון כץ – מ"ר היו"ר מוזמנים: יובל טלר חסון – רכז פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אלי טובול – סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר אייל בן ישעיה – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר עמיהוד שמלצר – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר אילנית מדמוני – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – עו"ד, בנק ישראל טובי הריס – עו"ד, ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות לירון מאוטנר לוגסי – עו"ד, משרד המשפטים דנה רוטשילד – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים אוראל שריקי בן צבי – רפרנטית עיצומים כספיים וחילוט, מחלקת משפט פלילי, משרד המשפטים דוד קורמן – מתמחה, משרד המשפטים אורית שרייבר – עו"ד, מנהלת מערך חקיקה, רשות ניירות ערך טל אמיר – עו"ד, משפטנית בכירה, תחום אכיפה מינהלית, רשות ניירות ערך עודד אופק – עו"ד, יועץ משפטי, איגוד חברות האשראי, לשכת המסחר משה קאשי – אחראי על תחום פיננסים, לובי 99 שימי אדזיאשווילי – הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור אייל דותן – עו"ד, איגוד הבנקים משתתפים באמצעים מקוונים: רועי פולקמן – חבר כנסת לשעבר, פורום מחוללי התחרות שי אבו – איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל רחלי בינדמן – מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון יובל סמט – מנכ"ל רייזאפ, מערכות תיווך באשראי ייעוץ משפטי: איתי עצמון מירב תורג'מן מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> פרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו ממשיכים את דיוני ועדת הכלכלה בחוק ההסדרים, חוקים השונים, וברוך השם כבר הצבענו על שניים-שלושה חוקים ויש לנו עוד כשבעה חוקים. אנחנו בשבוע מרתוני של פגישות ואנחנו מתנצלים בפני אנשי המקצוע שעובדים אבל גם אנחנו עובדים. היום מ-8:00 בבוקר עד 12:00 בלילה יהיו כאן דיונים. אנחנו ממשיכים ברפורמת הבנקאות הפתוחה והמידע הפיננסי המכונה בחוק בנוסח הרשמי שלו כפרק ט"ז (שירות מידע פיננסי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). החוק הזה מרובה סעיפים ואנחנו בסעיף 41. נעשתה עבודה טובה. שיטת העבודה שלנו היא הקראה של שלושה סעיפים והתייחסות של הנוכחים ב-זום, התייחסות של היועץ המשפטי, מענה של האוצר והמשרדים והתקדמות. כך אנחנו מאפשרים לכולם להתייחס. המעירים ב-זום יהיו קצרים וממוקדים ויתייחסו רק לסעיפים הספציפיים. לא יתקבלו הערות שאינן קשורות ישירות לסעיפים הספציפיים. בדיון קודם שלא נכחתי עלתה סוגיה מהותית וראיתי שהיא עוררה עניין ורעשים. היא לא באה על פתרונה ויכול להיות שגם אין פתרון אבל אני אציין אותה כאתגר ואם יגיעו האוצר והאחרים לרעיונות בכיוון, יבואו על הברכה. מחד אנחנו מפרקים כאן את העוצמה של הבנקים ופותחים את זה לגופים חוץ בנקאיים ולגופי פינטק ורוצים לייצר שוק תחרותי משוכלל, רחב ועוצמתי עם חדשנות. זו מטרת החוק ולכן המידע הפיננסי מאפשר ללקוחות לקבל הצעות טובות יותר והמידע הפיננסי הוא רכוש הלקוחות ולא רכוש הבנקים. יחד עם זאת, בנקים מסוימים החלו ברעיונות גם כדי לייצר חדשנות בתחום אבל מצד שני יש ניגוד עניינים וזה סעיף שהוא בעייתי לייצר עוד עוצמה לבנקים דרך החוק הזה. הדוגמה הזאת שניתנה כאן של פיי-בוקס שהיא בבעלות של 50 אחוזים של גוף חוץ-בנקאי, לצורך העניין שופרסל, ו-50 אחוזים של בנק לא מהגדולים, של דיסקונט, 17-15 אחוזים בנוף הבנקים, ורוצה להיכנס לעולם הזה של פתרונות חדשניים ואנחנו בבעיה בגלל האחזקות של דיסקונט בחברת פיי-בוקס. הייתי מאתגר את הרגולטורים ואת כולם למצוא מתווים. למשל, על פני חמש שנים סך האחזקות של דיסקונט בחברת פיי-בוקס לא יעלו על 30 אחוזים או על 25 אחוזים ואז היא כן תוכל לפעול אם האחזקות הולכות ויורדות על פני חמש שנים ואת החלק הזה ימכרו. או כל רעיון אחר. או אחרי שנתיים במידה וכל חברות הפינטק והיזמים האלה, לא באמת נוצר ערך נוסף – תינתן הזדמנות לחברות האלה גם להציע רעיונות כאלה. אני לא יודע מה הפתרון ואני לא יודע אם הוא מידתי. אני רוצה שנשמור על עקרונות החוק וכוונת החוק המקורי אבל אני כן מזהה כאן איזו סוגיה ואני מבקש שתתייחסו למה שהצגתי, וזאת דוגמה. יכולים להיות עוד גופים אחרים שיציגו את אותו עניין ואת אותה מורכבות וזה עניין עקרוני שיש להתייחס אליו והוא עלה כאן בעוצמה. אנחנו לא נתייחס אליו עכשיו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אפשר בשתי מלים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשתי מלים כן, אבל אם אין פתרונות, אז אין פתרונות והחוק הוא חוק. אם יש רעיונות יצירתיים לקראת סוף הדיונים כאן, זה עוד דיון שאתם צריכים לעשות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני רק אומר שהשאלה כאן היא אכן שאלה תחרותית אבל היא גם שאלה צרכנית. בסופו של דבר מה שהכי מטריד את כולנו כאן זאת האובייקטיביות של השחקנים האלה. אני כן אומר שמבחינת איזון עדין, אנחנו נמצאים אחרי שיח מאוד ארוך בתוך הממשלה שבו בהתחלה המגבלות היו יותר חמורות ממה שמוצגות היום בחוק, ששיעור השליטה – דובר על 10 אחוזים כמבחן ודובר על כך שאסור גם לעסוק בייעוץ בדבר התנהלות פיננסית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיום כמה זה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> העלינו את זה ל-20 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם נניח חברות יתחייבו בחמש שנים לרדת ל-20? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> השאלה אם בחמש השנים האלה אנחנו מוותרים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע. תבדקו את זה. אני לא יודע. אני רק מציע עוד מבט על הדבר הזה. אני אומר את זה כי אולי אני הוצאתי מהמשחק את דיסקונט אבל הוצאתי את שופרסל והוא שחקן לא בנקאי ויש לו לקוחות. יש לו איזה קפסטי לתת את השירות הזה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חשוב להזכיר שדיסקונט מחזיקים שם לא ב-50 אחוזים אלא ב-50.1 אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות שכדי להיות חלק מהמשחק הם יוותרו על שליטה. מה הוויתור, באיזה תהליכים, נראה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מהבחינה הזאת החוק מאפשר – ודיברנו על זה גם בדיון הקודם – 20 אחוזים אחזקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אולי בהדרגה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בהדרגה, אז איבדנו את האובייקטיביות בשנים הראשונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לקבוע שבשנה הראשונה הם לא במשחק ואחרי שנה שאתה רואה שלא נכנסו הרבה שחקנים, לאפשר לעוד שחקנים להיכנס עם הדרגת יציאה באחזקות שלהם. אתה יכול לחשוב על עוד רעיונות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בקצרה, ביחס להצעה הזאת של ההדרגתיות. בסוף חברות פינטק היום לא יצליחו להתרומם אם הן ידעו שהבנקים יכולים להיכנס לשם עוד כמה שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים שחברות פינטק ייכנסו, במיוחד אותן חברות ישראליות שכבר במגרש הבין-לאומי לא הגיעו לכאן גם בגלל הרגולציה וגם בגלל המידע הפיננסי. זה יעד עליון של הדיון הזה אבל לא להפסיד אפשרות ליזמות אחרת בלי לפגוע באינטרס של הצרכן. אם יהיה פתרון, אנחנו נשמח לדעת שבדקתם ודנתם. אנחנו עוברים להקראה. בבקשה. אנחנו מקריאים שלושה סעיפים, מסבירים ופותחים להערות זום ולהערות כאן, התייחסות הייעוץ המשפטי שלנו והתייחסות אנשי המקצוע. כך אנחנו מתקדמים. בבקשה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> 41. הזדהות נותן שירות בפני מקור המידע מקור מידע ייתן לנותן שירות גישה למידע פיננסי באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, לפי סעיף 38, לאחר שנותן השירות הזדהה בפניו כנותן שירות, בהתאם להוראות שקבע מאסדר מקור המידע לפי סעיף 47(א)(3). 42. חשבון משותף (1) מקור מידע לא יאפשר לנותן שירות גישה למידע פיננסי הנוגע לחשבון משותף אלא אם כן הרשאת הגישה ניתנה בידי כל בעלי החשבון. (2) מקור מידע יאפשר לבעלי חשבון משותף להסכים, בכל עת, כי הרשאת גישה שייתן כל אחד מהם תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כולם כאמור סעיף קטן (א). מקור מידע יציע לבעלי חשבון משותף, בשלב פתיחת החשבון, לתת את הסכמתם כאמור בסעיף קטן זה. (3) הסכימו בעלי חשבון משות כאמור בסעיף קטן (ב) - (1) יודיע מקור מידע לכל בעלי החשבון המשותף על הרשאת גישה שנתן אחד מהם, ועל זכותם לבטל את אותה הרשאה בהתאם לסעיף 44. (2) יאפשר מקור המידע לכל אחד מבעלי החשבון המשותף, בכל עת, לחזור בו מהסכמתו כאמור. (4) מקור המידע יאפשר לבעלי חשבון משותף לתת הרשאת גישה בידי כל בעלי החשבון כאמור סעיף קטן (א) ולהסכים כאמור בסעיף קטן (ב) לחזור מאותה הסכמה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), באופן פשוט ונוח. 43. חשבון של תאגיד (1) מקור מידע יפשר לבעל חשבון בחשבון של תאגד להסמיך, בכל עת, מורשה חתימה שיהיה רשאי לתת הרשאת גישה למידע פיננסי על אודות התאגיד הנוגע לאותו חשבון. מקור מידע יציע לבעל החשבון בחשבון של תאגיד, בשלב פתיחת החשבון, להסמיך מורשה חתימה כאמור. (2) מקור המידע יאפשר לבעל חשבון בחשבון של תאגיד להסמיך מורשה חתימה כאמור בסעיף קטן (א), באופן פשוט ונוח. סעיף 42 מדבר על הזדהות נותן שירות בפני מקור המידע על מנת שהמידע יועבר לגורמים שהורשו לכך. הסעיף קובע שמקור מידע יעביר את המידע רק לאחר שהוא זיהה את נותן השירות. סעיף 42 מדבר על חשבון משותף. חשבון משותף הוא חשבון שיש לו כמה בעלים כאשר הדוגמה המוכרת לכולנו היא חשבון של בני זוג. המידע שמצוי בחשבון שייך לשניהם ולכן ככלל ההסכמה צריכה להיות של שניהם. יחד עם זאת, הצורך באישור של מספר אנשים עלול לסרבל את תהליך הרישום ולכן מוצע במסגרת הסעיף לקבוע שמקורות מידע חייבים לאפשר ללקוחות להסכים שההרשאה של אחד מהם תספיק. כן קבענו שהם צריכים להציע את זה בשלב פתיחת החשבון. במקרה שניתנת הרשאה – הפעם הראשונה שניתנת הרשאה לנותן שירות – מקור המידע יודיע על כך לכל השותפים והוא יודיע על זכותם לבטל את ההרשאה. נציין כי בהמשך החוק גם מוצע לקבוע הוראת מעבר בעניין חשבונות משותפים קיימים. סעיף 43 נוגע לעניין חשבון של תאגיד. כפי שהוסבר בדיונים קודמים, קיימת חשיבות לאפשר גם לתאגידים את השירות הזה של שירות מידע פיננסי. האופן שבו תאגיד מבצע פעולות בחשבון הוא באמצעות גורם שהאורגנים הרלוונטיים בתאגיד הסמיכו אותו לכך. הוא מורשה החתימה. בסעיף הזה אנחנו מחייבים את מקורות המידע לאפשר הסמכה כזאת בכל עת בצורה פשוטה ונוחה וכן להציע את ההסמכה הזאת בשלב פתיחת החשבון של התאגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הערות ב-זום בבקשה. אם אין, לא חייבים. אין. נאפשר לכם בהמשך. הערות הנוכחים בדיון. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לובי 99. לגבי סעיף 42(ב). כאשר זוג פותח חשבון משותף, בכלל כאשר אנשים פותחים חשבון משותף, הם מסכימים שהכול משותף. כמו שהם לא צריכים לתת הרשאה מיוחדת לצד השני למשוך כסף, גם לא צריך שהם יאפשרו להתחבר לאפליקציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מצבים בחוק ובנוהל הקיים שיש התחייבויות קטנות – פעילות, הוצאות – אבל יש פעולות גדולות בחשבון שכן מחייבות את החתימה של שניהם, למשל הוספת מורשה חתימה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אבל כאן לא מדובר בפעולה גדולה. כמו שצריך לאפשר לצד השני לפתוח את האינטרנט ולהסתכל בחשבון, זה אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם בן הזוג מתנגד ולא שיתפו אותו? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם הוא מתנגד, שתהיה לו אפשרות לסרב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אתם לובי 99, אתם מייצגים את הציבור אבל אתם לא פוגעים ביחסי הזוגיות. אחוז הגירושין בישראל גם כך הוא גבוה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> מה הקשר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קשור. אנחנו לא רוצים לתת לבן זוג לעשות פעולה בחשבון שהיא מהותית ומשמעותית שבן הזוג השני לא הסכים לה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני לא אומר שלא יהיה ניתן לסרב. זאת אומרת, אם בן זוג מסרב, שייתן לו את האפשרות בפתיחת החשבון לסרב. לא שהוא יצטרך לאשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם רק צד אחד מבני הזוג יוכל לחשוף את כל המידע הפיננסי שלהם? אתן לך דוגמה תיאורטית. אתה יודע, 50 אחוזים מתגרשים. זה יותר מדי. יש עוד כמה ששוקלים את זה. אני רוצה להתגרש ואני תובע אותו בכסף ואני לא רוצה שהמידע הפיננסי שלי ייחשף. עכשיו אתה תלך ותחשוף אותו בלי לשאול אותי? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא. אתה צודק לחלוטין. בעת פתיחת החשבון צריך לאפשר לאחד הצדדים לסרב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בעת פתיחת החשבון, אבל כבר יש חשבון פתוח. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אבל בסעיף (ב) מדובר בעת פתיחת החשבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת פתיחה אבל מה עם חשבונות קיימים? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> שוב, אם צד אחד לא רוצה, יש לו אפשרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך הוא ידע שמישהו עשה את זה? מי יידע אותו שהוא יכול לסרב? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> הסעיף הזה מדבר בעת פתיחת החשבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. בעת פתיחת החשבון, שניהם יחתמו גם על מידע פיננסי כי שניהם חותמים בפתיחת חשבון. חשבון חדש, שניהם חותמים. האם בא להם לחשוף מידע פיננסי? זה בסדר. שניהם חותמים. חשבון קיים, בן זוג אחד הולך ואומר שמרשה לכם לחשוף את המידע הפיננסי ובן הזוג השני לא יודע על זה כלום. איזו השפעה יש לו על האירוע? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לפי דעתי יש התייחסות בחוק. אם צד אחד פותח, גם הצד השני צריך לאפשר לו. או שאני טועה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> לא על כל הרשאת גישה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בחוק עשינו הבחנה בין חשבונות חדשים שייפתחו החל ממחר בבוקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בחתימת שני בני הזוג. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא בחתימת שני בני הזוג אלא שבני הזוג במועד פתיחת החשבון מאשרים שרק אחד מהם יכול לאפשר גישה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה עם חשבון קיים? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חשבונות קיימים, נגיע לזה בהמשך בהוראות מעבר. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אבל תגיד לנו מה הדין המהותי, לפני שנגיע להוראות מעבר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בזמן פתיחת חשבון, מה שאנחנו אומרים זה שבמקום שפותחי החשבון יצטרכו לאשר, הם יצטרכו לבקש לסרב. זאת אומרת, שזה יהיה בדיפולט שכולם מאשרים ואם מישהו מתנגד, הוא מתנגד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. זאת פעולה דרמטית מדי בסודיות המידע הפרטי. זה לא דיפולט. יכולים לשאול את הבן אדם האם הוא מוכן שהמידע הפיננסי שלו יוצג לטובת הצעות שהוא יקבל, כן או לא. בכל שלב נתון הוא יכול לשנות את החלטתו. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה בסדר גמור. אני לא מוכן שיהיה אוטומטי ואחר כך אני צריך לשנות את המציאות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> איגוד הבנקים. מסתמנת אפשרות למצוא פתרון שיהיה כלל אחיד וסביר, קל ופשוט, שיהיה אחיד לגבי כולם. אני חושב שלגבי הסעיף הזה, צריך לקרוא אותו יחד עם סעיף 73 כי הם מתחברים עם הוראות המעבר לגבי חשבונות קיימים ולגבי חשבונות חדשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקרוא גם את הסעיף הבא בתור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. את סעיף 73, הוראות המעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנה, הוא יקרא. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> 73. הוראות מעבר לעניין חשבון משותף יחיד ולחוד (1) בסעיף זה, "חשבון משותף ביחד ולחוד" – חשבון משותף אשר על פי הסכם ההתקשרות עם מקור המידע כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות בחשבון בלא צורך בהסכמת בעל החשבון האחר. (2) על אף האמור בסעיף 42(א), בחשבון משותף ביחד ולחוד שהסכם ההתקשרות לגביו נכרת לפני יום התחילה, יראו את כל בעלי החשבון כאילו הסכימו כי הרשאת הגישה שייתן כל אחד מהם תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כולם, כאמור בסעיף 42(ב), אלא אם כן הודיע אחד מבעלי החשבון למקור המידע כי הוא אינו מסכים לכך (בסעיף זה – הודעת סירוב). (3) מקור המידע יאפשר, בכל עת, לכל אחד מבעלי החשבון לתת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ב), ,ויאפשר לעשות זאת באופן פשוט ונוח. (4) מקור מידע יידע את בעלי החשבון בחשבון משותף כאמור סעיף קטן (א) על כך שיראו אותם כאילו הסכימו להרשאת הגישה שייתן כל אחד מהם לפי אותו סעיף קטן, וכן על זכותו של כל אחד מהם לתת הודעת סירוב. הודעת מקור המידע לפי סעיף קטן זה תישלח 21 ימים לפחות לפני יום התחילה. (5) מאסדר מקור המידע יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין ודעת מקור המידע לפי סעיף קטון (ד) ובכלל זה הפרטים שייכללו בה ואופן המשלוח שלה. הוראות כאמור ייקבעו עד המועד האמור סעיף 75(ב). הוראת המעבר מתייחסת לחשבונות ביחד ולחוד. חשבונות משותפים ביחד ולחוד. כלומר, חשבונות קיימים, שנפתחו לפני יום התחילה, ושככלל בשלב פתיחת החשבון כל אחד מבעלי החשבון הסכים שהשני יעשה פעולות בחשבון ללא צורך בהסכמה של שניהם. בנוגע לחשבונות קיימים, ההסדר שמוצע כאן הוא לקבוע כברירת מחדל שההסכמה של כל אחד מהם תיחשב כהסכמה של שניהם וזה בכפוף לכך שמודיעים להם את זה מראש, זאת אומרת, תהיה חובת הודעה של מקורות המידע על כך שכך יראו בהם, ובכפוף לכך או לא בכפוף לכך שהם יכולים להתנגד לזה. הם יכולים להודיע למקור המידע שהם לא מסכימים למודל הזה ואצלם, למרות שהם חשבון ביחד ולחוד, תצטרך הסכמה של שניהם. זה המודל המוצע בנוגע לחשבונות קיימים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני ארחיב מעט. יש בעצם שני סוגי חשבונות. יש חשבונות שהן ביחד. תחת חשבון משותף יש חשבונות שהם ביחד ויש חשבונות שהם ביחד ולחוד. חשבונות שהם ביחד, כל פעולה שני הצדדים צריכים לאשר. חשבונות ביחד ולחוד, כל אחד מהצדדים יכול לעשות פעולות בחשבון באופן נפרד. מה שאנחנו רוצים לקבוע כאן ביחס לחשבונות האלה שכל אחד יכול לבצע בנפרד זה שאחד מהצדדים יוכל להיות הצד המאשר אבל הגוף הפיננסי יצטרך ליידע את שאר בעלי החשבון בחשבון שניתנת הרשאת גישה ולאפשר לו לבטל את הרשאת הגישה הזאת. בסוף אנחנו מבינים שהסיפור של ההסכמות – ואני בטוח שזה יעלה גם בהמשך – הוא דבר שעליו תקום ותיפול כל היכולת להוציא מידע החוצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל מה הבעיה שבנק ירים טלפון לשני בעלי החשבון ויגיד מאשר או לא מאשר? זה קורה כל כך הרבה פעמים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לכן כתבנו בסעיף (ד) שהוא יידע את בעל החשבון בחשבונות הבנק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לאיתי יש הסתייגות מהדבר הזה. תן לו לומר אותה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם אם חולפים 21 ימים אלה, רואים...? זה מאוד בעייתי. אנחנו מכירים את תשומת הלב של לקוחות מן השורה להודעות שנשלחות אליהם. לעתים קורה שאתה מפספס הודעה, לפעמים אתה לא מגיב בזמן וכולי. אני חושב שזאת ברירת מחדל בעייתית. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו בעצם מדברים על המלאי ולא על הזרם. לגבי הזרם, אנחנו חושבים שההסדר שנקבע הוא הסדר יותר מרחיב ממה שקבוע כאן לגבי הזרם, אם אנחנו רוצים שיתפתח כאן שוק אמיתי של נותני שירותי מידע פיננסי, יהיה מאוד קשה. תחשבו, בסוף בעצם אנחנו כאילו תולים את ההסכמה בכך שהגוף הפיננסי שדיברנו עליו קודם הוא המונופול על המידע והוא זה שלא רוצה לשתף את המידע, והוא יצטרך לעשות פעולות אקטיביות עם הלקוח בשביל לאפשר את הגישה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל יש גבול. זה טוב שאתה רוצה שאתה רוצה שאנשים ישחררו את המידע הפיננסי שלהם אבל הוא לא התרחש בגלל שהם לא התייחסו למכתב. אתה יודע איזה מכתבים מקבלים מהבנקים וכמה הולכים לפחו בלי לפתוח אותם? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב ראש, בסוף מדובר על חשבונות בהם אחד מהצדדים יכול להוציא 50 אלף שקלים ולצד השני לא יהיה SAY בדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה לבדל בין חשבון משותף לבין ביחד ולחוד? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחשבון של ביחד ולחוד, אתה רוצה שתהיה אפשרות כזאת. רק בחשבון ביחד ולחוד תהיה אפשרות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל במשותף, אישור של שניהם. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נראה לי בסדר כי הם החליטו שזה ביחד ולחוד, אז הם לקחו על עצמם את הסיכון הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי הם לא היו באמת מודעים למשמעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברגע שהם עשו את ההגדרה הזאת של ביחד ולחוד, הם מראש נתנו עצמאות אחד לשני לפעול. זה נראה לי סביר. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> איגוד הבנקים. אנחנו מסכימים לזה. אני חושב שזה הרבה יותר פשוט. חשבונות שמתנהלים בבנק, זה או ביחד או ביחד ולחוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום אני לא יודע אם אני עם אשתי ביחד או לחוד. אני אבדוק את זה. נראה לי שאף אחד לא יודע איך זה מוגדר. אף פעם לא שאלו אותי אם אני רוצה להיות בחשבון ביחד או לחוד עם אשתי. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> עכשיו ישאלו. לגבי המאגר שאלה כל החשבונות הקיימים, הוראת המעבר הולכת ל-ביחד ולחוד או ביחד. לגבי חשבונות עתידיים, מאחר שסעיף קטן (ב) בסעיף 42, מאחר שסעיף 42(ב) מדבר על חשבונות שעתידיים להיפתח וקובע שבהסכם פתיחת החשבון יאפשרו לקבוע האם זה ביחד או ביחד ולחוד גם לגבי ה-אופן בנקינג, אנחנו לא רואים בכלל למה צריך את (א). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה עם החשבונות הקיימים? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> החשבונות הקיימים, זה סעיף 73. הוראת המעבר. צריך לקבוע כלל אחד פשוט, גם לגבי החשבונות הקיימים שכבר נקבע. החשבונות הקיימים לפי מה שבני הזוג כבר קבעו פלוס ההודעה שכרגע דיברתם עליה. לגבי חשבונות חדשים, מה שיקבעו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל הקיימים, האם יהיה בידול בין ביחד ולחוד לבין משותף? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כן, ההצעה שלהם הגיונית. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> לגבי הקיימים. לגבי העתיד, אותו דבר. בסעיף קטן (ב) קבעתם - הרי העתיד, החשבון עוד לא נפתח – שהם יצטרכו לקבל החלטה ולהסכים בעת פתיחת החשבון. אני לא רואה מה הנפקות של (א). צריך לקבוע כלל אחד פשוט שזה לפי הסכמת הצדדים לחשבונות הקיימים, לקבוע את החזקה שזה לפי מה שהם כבר קבעו פלוס ההודעה, ולגבי החדשים, מה שיקבעו בעת פתיחת החשבון. שיהיה כלל אחיד ופשוט שהולך לפי מה שהצדדים לחשבון המשותף הסכימו ביניהם. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אתה אומר לא לעשות ברירת מחדל של אי הסכמה אלא פשוט להגיד. זה מה שאתה מתכוון? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> נכון. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אתה אומר שסעיף (א) מייצר איזושהי ברירת מחדל של אי הסכמה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> הנפקות שלו. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ולא מסייע אלא מספיק לך הסעיף שאומר שהצדדים יקבעו בעת פתיחת החשבון. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה גם מה שאני אמרתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר בלי רשות בוועדה שלי? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> מתנצל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לחברי כנסת יש שלוש קריאות לסדר. לך יש רק שתיים וחצי. אחת הלכה לך. שי אבו, יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים. << אורח >> שי אבו: << אורח >> תודה רבה. אני מברך על כל הנושא של הבנקאות הפתוחה. אני רוצה להתייחס לנקודה שהועלתה עכשיו. אם אני היום מנהל חשבון משותף עם אשתי, ואני ביחד ולחוד, ומשום מה – חלילה, הכול בסדר ברוך השם עם אשתי, אני נשוי לפולניה וזה לכל החיים – אם לצורך העניין קורית סיטואציה שאנשים נמצאים באיזשהו הליכי גירושין, האם המצב הקיים שבו אתם רוצים ליצור מצב שבו אדם ישאל שאלה יכול ליצור כאן בעיה? יש את הנושא של חברה. כאשר יש שותפות בחברה, לא בהכרח הצד השני נותן שותפות בצורה כזאת. כמו כן התייחסות גם למקרה של פטירה. אין התייחסות לנקודה הזאת. במלים אחרות, אני בא לומר בואו נעשה מהלך שידע לתת מענה לכל אותם סעיפים. אני חושב שגם כאשר אנשים פתחו חשבון מבלי לדעת את המשמעות, ורוב הציבור ודאי אינו יודע מה המשמעות ומה ההבדל בין ביחד לבין ביחד ולחוד, צריך לקחת בחשבון שבעניין הזה יהיה מקום להוציא מכתב כתוב, לשלוח אל הלקוחות, כדי שאנשים יבינו במה מדובר. לצערנו הרב היום שליחת המכתבים נעשית במיילים ואנשים בכלל לא מקבלים את המידע הזה ולדעתי אנחנו מפספסים כאן. צריך לזכור שמטרת החוק הזה ומטרת העניין של הבנקאות הפתוחה, יש לה תכלית אחת מאוד חשובה והיא לדאוג לציבור. אם פספסנו כאן משהו, לא עשינו כאן שום דבר. ברשותך היושב ראש, אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות. אני רוצה גם להתייחס לעניין של אבטחת מידע. ראינו מה קרה עכשיו בבית חולים הלל יפה ואני רואה גם מה קורה בהיבטים אחרים. חשוב שאולי רשות הסייבר הלאומית תקבע כללים בעניין הזה שנוגעים לנתונים אישיים שלא ייווצר מצב שחלילה גם חברת פינטק כזו או אחרת לא הייתה רוצה להיות נתונה לסחטנות של כופר כזה או אחר מצד גוף כזה או אחר. חשוב שתיאמר כאן אמירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר על נושאים שהם לא בסעיף. לפחות תקצר. הערה אחת היא בקשר לסודיות מידע. יש לך עוד הערה? << אורח >> שי אבו: << אורח >> עוד נושא, ברשותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. רועי פולקמן, פורום מחוללי התחרות, התייחסות לסעיף 42. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> תודה אדוני היושב ראש. זה אחד הסעיפים הקריטיים ואני רוצה לומר גם ליועץ המשפטי וגם לך אדוני היושב ראש. אי אפשר להקשות יותר מאשר הסטנדרטים שכבר קיימים היום. גם היום, אם אני רוצה להזמין פנקס צ'קים בבנק שלי, ברגע שאני ביחד ולחוד, אני יכול להזמין והבנק לא פונה לאשתי ושואל אותה אם היא מסכימה לכך. כנ"ל כשאני מעביר כסף, תשלום למשהו. אני רוצה להעביר 5,000 שקלים למישהו, הבנק לא מבקש אישור למרות שיש לנו חשבון שהוא ביחד ולחוד. לכן קודם כל לגבי המלאי, מה שקיים קודם, לגבי ההערה של איתי, לא יכול להיות שדווקא במקום שבו אנחנו רוצים להכניס את השחקנים החדשים, נקשה עליהם יותר ממה שאנחנו דורשים מהמערכת הבנקאית. זאת אומרת, אם יש לי חשבון שהוא ביחד ולחוד, לא צריך שום נהלים חדשים. גם היום אני יכול להעביר אלפי שקלים מהחשבון המשותף שלי עם אשתי בלי הסכמתה כי אנחנו ביחד ולחוד. ולכן זה הסטנדרט המקובל, להבנתי, אצל רוב בעלי החשבונות. לגבי המצב החדש, להערתו של אייל מאיגוד הבנקים וגם הערה שמישהו העיר בדיון ואמר שהבנק יתקשר. חברים, אנחנו יוצאים מהנחה שאין בהכרח אינטרס למקור המידע לשתף כל מיני פינטקים שיתחרו על הלקוחות שלו. לכן ברור שהגדרת המוצא היא שהבסיס הוא שכאשר אתה פותח חשבון, אתה נמצא במתכונת של ביחד ולחוד. כלומר, אלא אם אמרת – בהחלט זה צריך להופיע בהסברים שאתה מקבל – אחרת, כשאתה פותח חשבון, המידע יכול לעבור אם אחד מבני הזוג אומר שהוא רוצה להעביר את המידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מבהיר את הנושא אבל תהיה חד וקצר. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אני מסכם. אני אומר שלגב חשבונות העבר, הנוהל הקיים, מה שכרגע כתוב בסעיף ביחד ולחוד צריך להישאר. ההערות ששי אבו העיר הן הערות שהן נכונות היום לבנקים אבל לא רלוונטיות לחוק הזה. כלומר, כמו שגם היום אני יכול לעשות פעולות בחשבון וכל השאלות מה קרה, אם נפרדו או לא נפרדו, מה שקורה היום בחשבונות בנקים בישראל - לא צריך להקשות. הסעיף הוא נכון ואין לגעת בו. לגבי חשבונות חדשים, נקודת המוצא היא נקודת מוצא של ביחד ולחוד. זה הדיפולט. לא להקשות יותר. ככל שפתאום עכשיו אנחנו מוסיפים שלייקעס, אנחנו מיירדים את החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפני שנציע לכם הצעה, שאלת הבהרה. בהגדרות של התהליך, בכל פעם מחדש הלקוח מאשר לחברה ספציפית לקבל את המידע ובאופן חד פעמי. זה לא לדורות. זה אירוע נקודתי. אם אני עכשיו אמרתי לבנק תן לחברת איקס את המידע שלי, זה הולך רק לאותה חברה ורק לרגע הזה והיא אמורה למחוק וכולי. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> הרשאת הגישה היא מול נותן שירות ספציפי. ככל שהשירות הוא שירות מתמשך, ההרשאה ממשיכה להיות בתוקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא פרוץ לגמרי. ההצעה שלנו היא שיהיו דרכים מודרניות, מהירות ותגובתיות שיידעו את הלקוח. זאת אומרת, הבנק יידעו את הלקוח. הבנק ישלח לו SMS ועם תשובה, מאשר/לא מאשר. לא מכתבים, לא בירוקרטיה. הבנק אומר מאשר/לא מאשר והוא מזהה את עצמו בקוד כמו בכל דבר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב ראש, בסוף מדובר כאן בבירוקרטיה אמיתית שיכולה להיות אבן נגף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. לא. אל תגיד לי בירוקרטיה. לשלוח היום SMS, זאת לא בירוקרטיה. כל יום חברות שולחות ומבקשות אישור. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני אחדד. היידוע נמצא כאן בחוק. היידוע, כתבנו במפורש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הוא צריך ליידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהוראות מאסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תניח את דעתי שהיידוע מהיר, אפקטיבי ותגובתי. תן לי שני מסלולים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מהיר ואפקטיבי, בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא חייב עכשיו. תן לי בסוף הדיון על החוק. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני אבדוק. אדוני היושב ראש, אני מציע גם לשקול את ההפרדה בין מהיר ואפקטיבי לבין תגובתי. בסדר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגובתי זה האישור. איך הפרדה? אם הוא לא אישר, מה היידוע עשה, אם לא הגבתי כן או לא? השותף שלך לחשבון אישר לנו להפיץ מידע פיננסי לחברה מסוימת לצורך קבלת הצעת מחיר, אנא כתוב לנו האם אתה מתנגד או מאשר, זה קוד הכניסה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חשבון ביחד ולחוד, הלקוח השני יכול להוציא 15 אלף שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחשבון ביחד ולחוד, אנחנו מקלים עליך ורק תיידע אותם אבל בהחלטות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הבנתי. ביחד ולחוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיידע אבל לא במכתב. תיידע מהר וטוב. אנחנו בעידן מודרני. אתה יכול לשלוח להם גם פקס אם אתה רוצה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אפשר אבל לא להתנות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם תחשבו על זה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> לא להתנות באישור פוזיטיבי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתנים את זה בהוראות של רגולטור שאנחנו לא יודעים מה ייקבע בהן. יש כאן בכל זאת קושי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לנו בעיה לגבי חשבון ביחד ולחוד שזה יהיה רק יידוע. במקרים האחרים שדורש אישור, זה גם יהיה מהיר. איך היידוע הזה נעשה, תחשבו ותביאו לנו הצעה. תרשמו את זה כהערה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אדוני, גם איך הוא מגיב כשהוא לא מעוניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. יובל, יידעת אותי אבל אם אני נגד – אני רוצה את זכות ההתנגדות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני יכול להבטיח לך שמקור המידע יאפשר לו להתנגד בצורה מאוד קלה ובצורה מאוד נגישה. זה בדיוק האינטרס של מקור המידע. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> יש הוראות מאסדר לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחוק הזה החשוד המיידי אלה הם הבנקים אבל הלקוח הוא מעל הבנקים. נכון? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלקוח לא יסבול מזה שאנחנו חושדים בבנקים שהוא לא יקבל את המידע או את הזכות להגיב וכולי. לקבל היום SMS זה דבר בנאלי. כולם עושים את זה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו נחשוב על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחשבו על רעיונות אפקטיביים, בהירים, יעילים, מהירים ולפעמים תגובתיים. למשל, הזכות להתנגד. הוא לא צריך לאשר אבל להתנגד, כן. האם אתה מתנגד? כן או לא. בן זוגו בעד. בן זוגך, שותפך לחשבון הורה לנו לתת מידע פיננסי לחברה אחת לצורך הצעת מחיר, אם אתה מתנגד, אנא שלח לנו הודעה. מה הבעיה עם זה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחשבו על זה. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> הפיקוח על הבנקים. רק לחדד שבסעיף הבא מדברים על ביטול. הביטול הוא לא בדרך של הודעה אבל כן בצורה פשוטה. אפשר לבטל גם אצל הבנק וגם אצל מי שמקבל את המידע, לא ב-SMS ולא לפתוח לינקים ב-SMS. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לאיזה סעיף את מתייחסת? לסעיף 44? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא הקראנו אותו. אנחנו נקריא אותו. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> יש לנו הערות. בסעיף 41 אנחנו מציעים להוסיף את המילים, אחרי למידע פיננסי, "בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח לפי סעיף 38". נכון שיש כאן הפניה לסעיף 38 אבל למען הסר ספק אנחנו מבקשים שיירשמו המילים האלה כדי שיהיה ברור שזה בהתאם להרשאת הגישה. דבר נוסף שחשבנו עליו תוך כדי ההכנה. האם אפשר לשקול הוראה שלבקשת הלקוח מקור המידע יפיק דוח ריכוז בקשות מידע בחשבונו? הרי הדבר הזה הוא כן מקובל למשל בחוק נתוני אשראי כאשר אפשר לבקש להפיק דוח על בקשות שהוגשו על אותו חשבון. האם אפשר לעשות גם את הדבר הזה כאן? אני מעלה את זה כשאלה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> יש דוחות שנותן השירות יהיה חייב – קבענו בפרק הקודם ועכשיו את אומרת דוחות נוספים. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> ללקוח. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> נותן השירות חייב לתת דוחות ללקוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כן, יש התייחסות לדוחות ללקוח. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> מצד נותן השירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשרות לקבוע הוראות כאלה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> בדיוק. זו הסמכה לקבוע הוראות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אתם רוצים? << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> השאלה אם יש לכם כוונה כזאת לקבוע הוראות כאלה. אני רוצה עכשיו לבוא ולעקוב אחרי החשבון שלי ולדעת איזה פעולות בוצעו בחשבון ולקבל דוח פירוט נתונים על איסוף הנתונים האלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בנק ישראל. בהחלט יש כוונה מצד מקורות המידע. אנחנו חיברנו את זה לביטול כי היית רוצה באותו מסך לראות את הסטטוס של הכול וגם לאפשר ביטול קל. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> נכון. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> מבחינתנו הכול מתחבר ובהחלט יש כוונה לכך. יש לנו הוראה שלנו שהיא כבר בתוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הקראנו שלושה סעיפים ויש עוד הערות. לגבי סעיף 42(ב), אנחנו מבקשים לחדד את אופן ההסכמה. "מקור מידע יאפשר לבעלי חשבון משותף להסכים שההרשאה וכולי". הנושא שדיברנו עליו קודם. ההסכמה, אנחנו מניחים שהיא במפורש או בכתב. נכון? << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> גם מפורש וגם בכתב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. איך מיידעים את בעלי החשבון המשותף על האפשרות? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> מאפשרים לו לקבוע שההרשאה תהיה רק על ידי אחד ולא על ידי השני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך הוא ידע על כך? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הוא צריך להסכים. הוא לא יכול להסכים למשהו שהוא לא יודע מה הוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי כתבתם שהוא יאפשר להסכים בכל עת כי הרשאת הגישה ייתן וכולי, ויציע לבעלי חשבון משותף בשלב פתיחת החשבון לתת הסכמה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אם הוא נותן הסכמה, זה אומר שהוא יודע על מה הוא נותן הסכמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך הוא יודע את זה מראש? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> את מה? << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> שקיימת לו האפשרות הזאת. אנחנו לא בטוחים שיש כאן הוראה שמחייבת את מקור המידע להציג את האפשרות הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא אומר לך את זה מראש. אני מאפשר לך. אני לא מיידע אותך. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> זה אולי חידוד אבל זה פשוט להטיל חובה פוזיטיבית וברורה על מקור המידע. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו נחשוב אם יש לנו משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תרשמו את ההערה הזאת לשיפור בנוסח הסופי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי פסקה (2) בסעיף קטן (ג). הפסקה קובעת ש"יאפשר מקור מידע לכל אחד מבעלי החשבון המשותף בכל עת לחזור בו מהסכמתו כאמור". חסרה כאן איזושהי השלמה להוראה הזאת שקובעת שמעת קבלת ההודעה על חזרה מהסכמה, לא יאפשר מקור המידע גישה למידע. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> גישה בהסכמה של אחד מהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זאת הערה חצי נוסחית. אנחנו מניחים שזאת הייתה הכוונה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אתה מתכוון לזה שזה לא גוזר את ההרשאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אם אתה חוזר בך מההסכמה שלך, מה קורה? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אי אפשר שאחד מהם ירשה גישה. צריך הרשאה של כולם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מקור המידע גם לא אמור לאפשר. נכון? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שביקשנו לחדד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תחדדו את זה בנוסח הסופי. עוברים להקראת סעיפים 44 עד 46. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> 44. ביטול הרשאת גישה (1) לקוח של מקור מידע, רשאי, בכל עת, לבטל את הרשאתך הגישה שנתן, באמצעות הודעה שימסור למקור המידע. היה החשבון חשבון משותף, רשאי כל אחד מבעלי החשבון לבטל את הרשאת הגישה לגבי אותו חשבון לפי סעיף קטן זה. היה החשבון חשבון של תאגיד, רשאי מורשה חתימה כאמור בסעיף 43(א) לבטל את הרשאת הגישה לגבי אותו חשבון לפי סעיף קטן זה. (2) מקור המידע יאפשר לבטל את הרשאת הגישה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח, ובכלל זה באמצעות הודעה שתימסר באופן מקוון. (3) נמסרה למקור המידע הודעה על ביטול הרשאת גישה, כאמור בסעיף קטן (א), יפעל מקור המידע בהתאם להודעה ויודיע על כך בהקדם האפשרי לנותן השירות. ניתנה הודעת ביטול כאמור על ידי אחד מבעלי חשבון בחשבון משותף, יודיע מקור המידע על הביטול גם לשאר בעלי החשבון המשותף בהקדם האפשרי. (4) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו לתת גישה לנותן השירות לכל המידע הפיננסי על אודותיו הנמצא אצל מקור מידע, באמצעות ביטול או צמצום ההסכם עם נותן השירות בהתאם להוראות סעיף 28. קיבל מקור המידע הודעה מנותן השירות לפי סעיף 28(ב)(2) על כך שהלקוח ביטל את הסכמתו כאמור, יראו את מקור המידע כאילו קיבל הודעה לפי סעיף זה על ביטול הרשאת הגישה. 45. הגבלות על גביית תמורה בידי מקור מידע (1) מקור מידע לא יגבה תמורה מהלקוח בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה ובעד מתן הגישה לנותן השירות בהתאם להרשאת הגישה. (2) שמקור מידע רשאי לגבות תמורה סבירה מנותן שירות בעד מתן גישה למידע פיננסי הנמצא אצלו, בכפוף להוראות שבתוספת החמישית, ובלבד שלא ייגבה מנותן השירות תשלום בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שבמסגרת הזאת נקרא גם את התוספת החמישית כדי שהוועדה תוכל לדון בה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקראו, אבל מה שהקראת נחשב כהקראה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> תוספת חמישית (סעיף 45) הוראות לעניין גביית תמורה מנותן שירות בידי מקור מידע (ׂ1) מקור מידע רשאי לגבות תמורה מנותן השירות בעד הפנייה החמישית ואילך של אותו נותן שירות למקור המידע לגישה למידע פיננסי המצוי אצלו, באותו היום ומכוח כל הרשאות הגישה שנתן הלקוח לאותו נותן שירות. לעניין זה – (1) יראו את כל הבקשות שהגיש נותן השירות למקור המידע באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, מכוח כל הרשאות הגישה שנתן הלקוח לאותו נותן שירות, בפרק זמן של 10 דקות, בפנייה אחת. (2) פנייה של נותן השירות למקור המידע המוגשת בזמן שהלקוח מקושר ישירות לנותן השירות באופן מקוון (online) לשם קבלת שירות ממנו הכרוך בגישה למידע שלשמה נעשית הפנייה כאמור, לא תבוא במניין הפ0ניו לפי פסקה זו. (2) מקור מידע לא יגבה תמורה שושנה מנותני שירות ש ונים בעד גישה למידע פיננסי הניתנת בתנאים דומים. עד כאן התוספת החמישית. 46. איסור השפעה בלתי הוגנת (1) לא יעשה מקור מידע – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח בכל עניין הקשור למתן הרשאת גישה לפי פרק זה. (2) לעניין סעיף קטן (א) - (1) יראו כהשפעה בלתי הוגנת בין השאר הצגת עמדה או אזהרה לגבי מתן הגישה למידע פיננסי לנותן השירות או לגבי טיב השירות הניתן על ידו. (2) השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות ומאסדר מקור המידע, רשאי לקבוע רשימת פעולות נוספות שיראו בהן השפעה בלתי הוגנת של מקור המידע על לקוח. לגבי סעיף 44, על מנת להבטיח ללקוח שליטה מקסימלית במידע שלו בפרק ג' שעסק בחובות נותן השירות, קבענו שנותן שירות יהיה רשאי לאפשר ללקוח לצמצם או לבטל את הגישה למידע. כאן אנחנו נותנים ללקוח עוד דרך לשלוט במתן הגישה למידע וזאת כאפשרות הודעה למקור המידע. כאשר מדור בחשבון משותף, האפשרות הזאת ניתנת לכל אחד מהשותפים באופן פשוט ונוח. אם נמסרה הודעת הביטול, מקור המידע צריך לפעול בהתאם, זאת אומרת, להפסיק לתת את הגישה. עליו להודיע על כך לנותן השירות ואם יש בעלים נוספים בחשבון המשותף ומדובר בחשבון משותף, גם לאותם בעלים. בסעיף (ד) אנחנו מדגישים שאין בסעיף הזה כדי לגרוע מאפשרות לבטל ולצמצם את הגישה ישירות אל מול נותן השירות, כמו שקבענו בסעיף 28. סעיף 45 מדבר על הגבלה לעניין גביית תמורה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> סעיף 45. אדוני היושב ראש, אני גם מכין אותך, יהיו הרבה הערות ציבור בנושא שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה אתה יודע? יכול להיות שלא יהיו הערות בכלל. אתה מקדים תרופה למכה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני מסביר. אנחנו קובעים כאן בצורה מפורשת שמקור מידע לא יגבה מהלקוח כל תמורה על כך שהוא מנגיש את המידע שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים יאמרו שהם נתנו מידע והטיפול עולה לנו כסף. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון. לכן אנחנו קובעים בסעיף (א) בצורה חד משמעית שמהלקוח הם לא גובים כלום. בסעיף (ב) אנחנו כותבים שהבנק כן יכול לגבות סכום מסוים מנותן השירות על הגישה שהוא נותן. אנחנו כותבים שהתמורה צריכה להיות סבירה ובכפוף להוראות התוספת החמישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי קובע את הסבירות? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> רגע. בתוספת החמישית אנחנו כן קובעים כמה דברים. דבר ראשון שאנחנו קובעים זה שארבע הפניות הראשונות יהיו בחינם. הטענה שלנו היא – ודיברנו על זה בדיון הראשון – שהמידע הוא של הלקוח. בגלל שהמידע הוא של הלקוח, צריכות להיות מספר פניות שיהיו בחינם. לכן אנחנו קובעים שם בצורה חד משמעית שעבור ארבע פניות, מקור מידע כדוגמת בנק, כדוגמת חברת כרטיסי אשראי, לא יגבה כל סכום מנותן השירות על עסקה. זה במסגרת ארבע פניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה תיאמת עם הבנקים או לא הגעת להסכמות? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא יודע. עוד מעט נגלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה דיון מקדים? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא. ישבנו עם הממשלה. היה תזכיר עם הערות ציבור. אנחנו גם קובעים שאם לקוח נמצא באפליקציה של אותו נותן שירות, גם הפנייה הזאת תהיה בחינם וזה כדי להשוות בין נותן השירות לבין האפליקציה של מקור המידע. בסוף אנחנו לא רוצים שמקור המידע, האפליקציה שלו תקבל איזשהו יתרון ולכן אנחנו אומרים שכאשר לקוח נמצא בתוך האפליקציה, הוא גם מקבל את אותו מידע. מעבר לזה, אנחנו קובעים שמקור מידע יגבה תמורה סבירה עבור הפנייה החמישית ואילך ואנחנו גם קובעים שהוא לא יגבה תמורה שונה. התעסקנו הרבה מאוד בסעיף הזה. בנוסח התזכיר בהתחלה הסעיף היה מנוסח בצורה שונה לחלוטין. הוא לא היה פר לקוח. התלבטנו הרבה ובסופו של דבר רצינו ללכת למקום שבו המידע הוא של הלקוח ולכן עבור כל לקוח, לא משנה מי, אנחנו קובעים שיש ארבע פניות בחינם. הסיבה שהלכנו לשם היא כי הסתכלנו לעולם. התקנות של ה-PSD, שזאת הדירקטיבה שקובעת את שירותי התשלום, קובעות שארבע פניות הן בחינם. בסופו של דבר יש כאן מתח בין הרצון להנגיש כמה שיותר מידע החוצה וכמה שיותר בחינם, לבין העלויות הנוספות שנוצרות על מקור המידע. אנחנו חשבנו שהאיזון הזה בסופו של דבר, של ארבע פניות ביום, הוא סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביום. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> ביום. בעיקר כי הוא מבוסס על ה-בסט פרקטיס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך נעשות הפניות האלה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> במערכת, בתוך המערכת יש ממשק. דרישה. פנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פניות של הלקוח. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> של הפינטק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של נותן השירות אל הבנק. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. כשהלקוח נמצא באפליקציה, זה תמיד בחינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ארבע פניות פר לקוח באותו יום. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של נותן שירות ספציפי? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא פונה ארבע פעמים באותו יום, על לקוח אחד? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בסופו של דבר חלק מהיכולת לתת ללקוח ייעוץ פיננסי טוב נובע מזה שיש לו את המידע. לצורך העניין, אם אתה רוצה יועץ פיננסי שאומר לך שהוא רואה שהוצאת עכשיו הוצאה גדולה ותפסיק לעשות הוצאות נוספות, הוא צריך את המידע באופן שוטף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח הוא פנה וקיבל את המידע הפיננסי מהבנק באותו יום. למה ארבע פעמים באותו יום? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> יש שונות גדולה במשך היום, תשלומים שבן אדם מבצע, בהמשך נכניס ניירות ערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שהוא קיבל מידע חלקי? לא קיבל הכול? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> הוא קיבל הכול אלא שהוא פשוט קיבל הכול מעודכן לבוקר ולא מעודכן לצוהריים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נניח שהוא נתן מידע ואז אתה אומר לו שאתה רואה מינוס גדול. אומר לך הלקוח שבערב אמור להיכנס לו סכום מסוים ושיתבסס על הנתונים האלה. משהו כזה? ארבע פעמים ביום, נשמע לי קצב מסחרר של דיאלוג בין בנקים לנותני שירות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בעולמות המידע, ארבע פעמים ביום זה לא קצב מסחרר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בסדר? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אפילו יש שיטענו שזה לא מאוד מהיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. אתה אומר שנשמע התייחסויות לסעיף הזה. בבקשה, רחלי בינדמן, מנהלת קשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> גם בנק ישראל רצה לומר מילה. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> לא. לא משנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה להחליף אותי כאן? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול. תאמין לי, החוק הזה הוא לא תענוג. זה לא איזה עונג אין סופי. בנק ישראל, שמורה לכם הזכות. אנחנו מאזנים בין הציבור לבין אנשי המקצוע. << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> בוקר טוב אדוני היושב ראש. התחיל הדיון בשאלה מי גובה את הכסף. אני רוצה למפות כאן את הסיפור הזה. רוצים לגבות כסף עבור מידע ששייך ללקוח. המידע נמצא אצל הבנק והוא מבקש כסף עבור העברתו לידי הלקוח כדי שיוכל לשתף אותו עם שחקנים מתחרים. רוצים לגבות על כך כסף. זה לא באמת משנה אם גובים את זה מהלקוח או מנותן השירות. בסוף הכול מתומחר ואנחנו יודעים את זה. כל עלות שנושא בה מקבל המידע, היא בסוף מגולגלת. יש כאן תשומות שמתורגמות כהוצאות. זה לא באמת משנה אם הלקוח משלם או נותן השירות משלם. הדרישה הזאת הגיעה כמובן מהמערכת הבנקאית שאומרת שיהיו לה עלויות שכרוכות בהעברת המידע. בשום שלב לא ראינו בכמה עלויות מדובר. אני מזכירה שברבעון השני של השנה המערכת הבנקאית רשמה רווח נקי של יותר מחמישה מיליארד שקלים. כמה זה יעלה לה? 10,000 שקלים? 100 אלף שקלים? חצי מיליון שקלים? למה הם לא יכולים לעמוד בזה? הדבר הזה ייצר פגיעה ביכולת של שחקנים שרוצים לקבל את המידע בצורה מהירה, מיידית, שוטפת. אני כשחקן רוצה לייצר כאן תחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנקודה הובהרה. יש עוד משהו? << אורח >> רחלי בינדמן: << אורח >> אנחנו מתנגדים בצורה נחרצת לגביית עלויות. אנחנו לא מבינים את המקור שלהן. כאשר אנחנו נשתף עלויות, לא חושבים שצריך לגבות על כך כסף ולא נרצה לגבות על כך כסף. אני רוצה להבין מה מקור הדרישה הזאת במספרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. הערה חשובה. אנחנו נקבל עליה התייחסות. יובל סמט, מנכ"ל רייזאפ, התייחסות לסעיף 45. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה לחזור לנקודה שהעלית, למה בעצם צריך את המידע מספר פעמים ביום. אדוני היושב ראש משתמש ב-ווייז? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> אם ה-ווייז היה מראה לך ארבע פעמים ביום מצב נכון של התנועה, אבל רק ארבע פעמים ביום ואתה כל היום בכביש, לא היה לזה ערך. לא היית משתמש ב-ווייז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכביש אני נוסע ארבע שעות ביום. בן אדם במשך ארבע שעות ביום מתעסק בשחרור מידע פיננסי לבנקים? הלוואי וזה היה המצב. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> אנשים היום משתמשים בכסף כל הזמן. המידע זמין כל הזמן במערכת הפיננסית. במשך כל היום אנחנו סולקים כרטיס אשראי, עושים העברות כספים והמידע צריך להיות זמין. לדעתנו המידע צריך להיות זמין במהלך שעות הפעילות באופן מיידי. זאת אומרת שצריך להיות לפחות מינימום של עשר פניות ללא תשלום. לאחר מכן, אם הבנקים טוענים שיש להם עלויות נוספות וכולי, בסדר, אבל אנחנו צריכים לוודא שהמידע יהיה זמין במהלך שעות הפעילות, השעות בהן רוב הלקוחות מבצעים את עיקר הפעולות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי להבין. אתה מדבר על עשר פניות. אם כן, ארבע פניות לא מספיקות לך. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שאלתי למה ארבע ואתה אמרת עשר. עכשיו א ני שואל איך זה מתנהל. נניח אתה רייזאפ – בעזרת השם תתחיל לפעול בישראל כי עדיין אתה לא פועל כאן, נכון? << אורח >> יובל סמט: << אורח >> אני פועל בישראל. יש לנו אלפי לקוחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פועל? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בטכנולוגיה שונה. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יתממשק אתנו בעתיד. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> כבר היום לקוחות ישראלים צומחים אתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הכבוד. זה טוב. אני לא מכיר את הפעילות שלכם לעומק, אבל אם עזרתם לאדם אחד לאזן את חשבון הבנק שלו, תבוא עליכם הברכה. לגבי עשר הקריאות האלה. נניח אתה רייזאפ, יושב אצלך איש שלוחץ על כפתור לבנק מסוים כי הוא צריך מידע של איש מסוים. אתה לוחץ על כפתור. האיש בבנק, הוא יצטרך ללחוץ על כפתור? << אורח >> יובל סמט: << אורח >> הוא לא לוחץ על כלום. אדוני היושב ראש, מדובר בשרת. טכנולוגיה שמתחברת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כן לוקח על כפתור של דרישת מידע. ניקח דוגמה. אתה רוצה לבנות למישהו פתרון, אתה צריך את המידע מהבנק. לחצת על כפתור. אדם אנושי לוחץ על כפתור לבקש מידע מהמערכת הזאת. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> אדוני היושב ראש, הלקוח קם בבוקר ורוצה לדעת מה מצבו הכלכלי, האם היום הוא יכול לקנות פיצה משפחתית למשפחתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באפליקציה שלך הוא יוכל להשתמש עשר פעמים והיא מופנית למידע הזה, אבל הבנק לא משיב באמצעות כוח אדם אלא זה אוטומטי. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> אין תקורה. הבנק טוען שיש תקורה. קטונתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשמעה את הבנקים. אל תעלה את טענותיו. הבנתי. זאת אוטומטיות של מידע. זה לא שהוא לוחץ על כפתורים. << אורח >> יובל סמט: << אורח >> כך האינטרנט עובד. כך הטכנולוגיה עובדת. אנחנו מאמינים שזה דבר חיוני. ללא מידע זמין וטרי, הלקוחות לא יוכלו לצמוח כלכלית. אם יבדקו בקהילה שלנו, בפייסבוק, יראו שהתמונה הכי נפוצה היא שהמידע לא עדכני כפי שהוא באתרי הבנקים וחברותך כרטיסי האשראי וזה דבר שאנחנו עובדים עליו בשיא המרץ. אם זה לא יתאפשר, זה יפגע ביכולת שלנו לייצר חדשנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת את הדברים בצורה ברורה. תודה. . << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני מטעם איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר. אנחנו מבקשים לחזק את העמדה לגבי כך שאנחנו חושבים שזה יהווה חסם תחרותי במקום בו יגבילו את זה לארבע פניות. אנחנו חושבים שלא צריך להגביל את זה. אנחנו צפויים להיות מקורות מידע ואנחנו חושבים שקבלת המידע מהבנקים היא קריטית. נקודת האיזון שנמצאה כרגע של ארבע הפניות, היא לא נקודת איזון ראויה וצריך לשנות אותה. נקודה שאנחנו כן רוצים להעלות היא הנושא של מסירת ההודעות שמופיע בסעיפים הקודמים, שמקור מידע נדרש למסור הודעות לנותן השירות ואנחנו רוצים להימנע ממסירת הודעות כל היום. מופיע בסעיף 43 ו-44 לגבי מסירת הודעה ונותן השירות. אנחנו מבקשים להימנע מזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי. ההערה ממוקדת לנושא מסוים או שזאת הערה כללית? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> לדוגמה, "נמסרה למקור המידע הודעה על ביטול סעיף 44(ג), יפעל מקור המידע בהתאם להודעה, יודיע על כך בהקדם האפשרי לנותן השירות" וכיוצא בזה. זאת אומרת, כל היום מעסיקים אותם במסירת הודעות לנותן השירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה עורך דין אופק. בנק ישראל, הייתה לכם הערה. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> אני רוצה לחדד את הנקודה שיובל טלר דיבר עליה. לשים לב שאם הלקוח נמצא באפליקציה של נותן השירות, הפניות האלה לא נספרות בארבע הפניות שקבועות בתוך החוק. זאת אומרת, אם קמתי בבוקר ואני משתמשת באפליקציה של רייזאפ ואני מסתכלת על הדיווחים שהוא נותן לי, כל הפניות האלה הן פניות שהלקוח נמצא באפליקציה ולא נספרות. הפניות שכן נספרות, אלה פניות כאשר אפליקציית נותן השירות מחליטה לבדוק ולאסוף נתונים. זה דבר ראשון שצריך לחדד. הדבר השני לגבי הפניות. אני לא זוכרת איפה אבל בהמשך יש סמכות למאסדר לקבוע איך יימסרו ההודעות האלה. הכוונה היא שההודעות עוברות לא בדואר ישראל אלא הכול דרך המערכת. הלקוח ביטל, אתה פונה לבקש את המידע והוא מודיע לך שהלקוח ביטל. הוא ביטל או קרה משהו, הוא מודיע לך באמצעות המערכת. זה מחשב למחשב. אלה לא מכתבים במייל או דואר אלקטרוני. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> בהנחה שזה המצב, מן הסתם זה פתרון. אגב, לעניין ארבע הפניות, מבחינת נקודת איזון, אולי ניתן לבוא ולומר שאם חוזים בפעילות רובוטית לצורך העניין, פעילות רובוטית שנועדה למשוך נתונים בצורה לא כשרה, לא הוגנת ולא ראויה, להגביל את זה שם אבל לאו דווקא במספר הפניות באופן כללי בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אני מבין שהסעיפים האלה מקובלים. סתם. ראיתי שיש הערות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> יש עוד סעיפים שהקריאו. אני מבקש להעיר לסעיף 44(ד) שמדבר על ביטול או על צמצום ההסכם. לגבי ביטול, זה בסדר. לגבי צמצום, מאחר וכל הסעיף מדבר על מקור מידע, אנחנו חושבים שהצמצום צריך להיעשות באמצעות נותן השירות ולא באמצעות מקור המידע. גם מהותית וגם טכנית, כך זה עובד. ביטול והקמה מחדש. לגבי סעיף 45, רציתי לשאול להערת בנק ישראל. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> רגע. אתה יכול לחדד שוב את מה שאמרת? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> כן. כל סעיף 44 מדבר על ביטול הרשאות גישה. כל עוד זה ביטול, אפשר לעשות את הביטול גם דרך מקור המידע. סעיף (ד) מדבר לא רק על ביטול אלא הוא מדבר על צמצום ההסכם עם נותן השירות. מאחר וכל הסעיף מדבר, כשאני עומד מול מקור המידע ולא מול נותן השירות, כשאנחנו מגיעים לצמצום, גם בדברי ההסבר, אם תרדו למטה לגבי סעיף קטן (ד), כתוב "שינוי כמות צריך להתבצע באמצעות עדכון או הרשאת הגישה שניתן לפי סעיף 39". הצמצום צריך להיעשות דרך נותן השירות ולא דרך מקור המידע. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> זאת הכוונה. להבנתי זה גם ברור מהנוסח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> סעיף (ד) רק מקשר בין הסעיפים ואומר שהאפשרות לבטל דרך מקור המידע לא גורעת מהאפשרות לבטל או לצמצם דרך נותן השירות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אבל דרך מקור המידע, אני לא רואה איך אפשר לצמצם. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אין התייחסות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> בסדר. לגבי סעיף 45, רציתי לשאול לגבי תגובת בנק ישראל איך מקור המידע אמור לדעת שהלקוח נמצא און ליין כדי להחריג את זה מארבעת הפניות. << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> בשלב הזה אנחנו עובדים לפי הסטנדרט שהגדרנו. בתוך הסטנדרט יש סעיפים שבהם נותן השירותים צריך לדווח למקור המידע שהלקוח נמצא בקצה. נותן השירות צריך לעבוד ביושר, יש לו רישיון, הוא מפוקח ולא לדווח כשהלקוח לא נמצא שהוא נמצא. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני מתנצל. אם יורשה לי, עוד הערה שפספסתי בסיבוב הקודם. בסעיף 44, "לקוח שמקור מידע רשאי בכל עת לבטל את הרשאת הגישה באמצעות הודעה שימסור למקור המידע". הקושי היחיד שיש לי הוא שכתוב שימסור למקור המידע ולא תתקבל בידי מקור המידע. אני יודע שזה קצת נשמע פרנואידי מצדנו אבל כן חשוב לנו שלא ייווצר מצב ששולחים לכתובת אלמונית הודעה שאנחנו מבקשים לבטל את ההרשאה ולצורך העניין יטענו שמקור המידע קיבל אותה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> שים לב שבסעיף (ג) כתוב "נמסרה למקור המידע הודעה". כלומר, אני מניחה שהיא הגיעה אליו. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אולי התקבלה בידי מקור המידע הודעה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> זאת שאלת נוסח. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> ביקשתי שיהיה התקבלה במקום נמסרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעבדו על הנוסח. תראו שהוא מדויק. שי אבו, יש לך הערות לסעיפים החדשים? << אורח >> שי אבו: << אורח >> רק הערה אחת, ברשותך היושב ראש. ברגע שהיום אדם מבקש מידע, כל גורם כזה או אחר שמבקש מידע שהמטרה שלו מן הסתם היא לקיחת אשראי וכולי, לפי לשכות האשראי זה פוגע לו בדירוג. צריך לתקן את הלקונה הזאת כדי למנוע מצב שיצא שכרנו בהפסדנו כאשר מצד אחד אנחנו מעודדים תחרות ומצד שני פגענו לו בדירוג והמשמעות היא שהוא יקבל את מחיר הכסף במחיר פחות טוב ממה הוא היה יכול לקבל. אני אשמח שתתוקן הלקונה הזאת. אמרתי שבעניין של חוק מאגר נתוני אשראי, צריך שיהיה סנכרון בין החוק הזה לבין חוק מאגר נתוני אשראי. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> זה קשור לסעיפים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו? << אורח >> שי אבו: << אורח >> בהתייחס לסעיפים שאמרת שיש את האפשרות שאדם לוקח מידע כזה או אחר וכל פעם ידווחו על לקיחת המידע מן הסתם כי הם רוצים אשראי, הדבר עלול להשפיע בסופו של דבר על כך שאדם פנה כמה וכמה פעמים ואז הוא נפגע בדירוג שלו. חשוב שיהיה סנכרון. הרי המטרה של החוק הזה היא לעזור לציבור ולא לפגוע בו חלילה. חשוב שיהיה את הסנכרון הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת הערה כללית על חוקים דומים. תתייחסו לזה במבט כללי על מה השפעות החוק הזה מול חוקים אחרים שנושקים לו. הערות הייעוץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה לגבי סעיף 44(ב). מוצע לכתוב ש"מקור המידע יאפשר לבטל את הרשאת הגישה כאמור בסעיף קטן (א) באופן פשוט ונוח" וכאן אתם מבהירים "בכלל זה באמצעות הודעה שתימסר באופן מקוון". בסעיפים אחרים לא כתבתם את זה. זה מכוון או שזאת איזושהי השמטה? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> באיזה סעיף? זה די דומה להודעה של נותן השירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שהתיבה, אפילו בסעיף אחד לפני. באופן פשוט ונוח. התיבה הזאת מופיעה כמה פעמים בחוק. כאן אמרתם באמצעות הודעה מקוונת. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> משרד המשפטים. אני חושבת שרצינו לוודא שהמינימום, הסטנדרט המינימלי שחייב להיות זה שגם תהיה הודעה באופן מקוון בהקשר המסוים הזה של הביטול, כדי שהלקוח יוכל באמת לשלוט במידע שיוצא ושתהיה לו זכות ביטול נגישה. בהקשרים אחרים חשבנו שאפשר להסתפק בעיקרון הכללי שזה יהיה באופן פשוט ונוח. אנחנו מניחים – שוב, בגלל שכל ההתקשרות כאן היא מקוונת – שזה יהיה מקוון ובאופן כללי כך זה יהיה אבל כאן באופן ספציפי עניין הביטול מאוד יורד לשורש של השליטה של הלקוח במידע שלו והיה חשוב לנו לקבוע את הסטנדרט של ההודעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר. הערה או הצעה נוספת. בסעיף 45, "מקור מידע לא יגבה תמורה מהלקוח בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה, בעד מתן הגישה לנותן השירות". אנחנו מציעים להבהיר כאן שהגבייה כמובן לא יכולה להיעשות לא במישרין ולא בעקיפין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רוצים שעלויות של החוק הזה פתאום יתגלגלו על הלקוח במסלולים אחרים כאשר מקלים עליו בחינם בצד אחד ופתאום רואים עלויות עמלות או משהו אחר בצד שני. לא במישרין ולא בעקיפין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולא בשום דרך שהיא. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני חושב שבמהות אין מחלוקת. אנחנו נבדוק את זה לגבי הנושא הנוסחי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה תבדקו? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לגבי הנושא של הנוסח, אנחנו נבדוק. במהות אין כוונה שזה יתגלגל על הלקוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל הבדיקות האלה כמובן צריכות להיעשות בהקדם האפשרי. אנחנו לא יכולים שתהיה בדיקה על כל סעיף. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד מקובל וזהו. תשאיר בדיקות לנושאים מהותיים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> העניין הוא שאין בהכרח יכולת לאכוף דבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה אותו עניין. זאת רק הבהרה. לא יגולגלו על הלקוח והוא לא יחויב אבל במישרין או בעקיפין. כי אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד הערת נוסח. לגבי התוספת החמישית שהיא בעצם כוללת הוראות מהותיות כפי שראינו, יש הוראה בפרט 2 שבתוספת שקובע ש"מקור מידע לא יגבה תמורה שונה מנותני שירות שונים בעד גישה למידע פיננסי הניתנת בתנאים דומים". אנחנו חשבנו שזאת לא הוראה שמתאימה לתוספת כי בעצם מה המהות של התוספת ואיפה כאן הקושי? ניתן לשנות את ההוראות שבתוספת בחקיקת משנה. כלומר, לא צריך תיקון חקיקה ראשית. אגב, לפי ההצעה שלכם זה בכלל בלי פיקוח פרלמנטרי, כל שינוי התוספות. אנחנו כמובן נדבר על זה עת נגיע לסעיף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש איזו תופעה מוזרה. בכל הצעות החוק של הממשלה, ועדת הכלכלה לא קיימת. זאת בעצם חקיקת מנגנון השמדה עצמית לוועדת הכלכלה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוקים שמעלימים את ועדת הכלכלה לעתיד לבוא. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> חס וחלילה. הפוך. היא נמצאת ברוחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברוחה, בנשמתה ובסמכותה. את רוחה תמכור למישהו אחר. אצלנו זה בגופה. אנחנו ערניים בדבר הזה. הסר דאגה מלבך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מציעים שאת אותה הוראה שעכשיו הקראתי, שהיא תועבר לסעיף המהותי בגוף החוק ולא בתוספת שניתן לשנות אותה. זאת הוראה שיש בה מהות. זה לא איזשהו פרט שהוא כמו חקיקת משנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגוף החוק, תעביר את ההערה הזאת. תיקוני חקיקת המשנה או התוספות יאושרו בוועדת הכלכלה. בעתיד נדבר על איך עושים את זה. אפשר להמשיך בהקראה. ממשיכים בסעיף 47 עד סעיף 49. נא להקריא. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אני אקריא את סעיף 47 שסוגר לנו את הפרק ואז נעבור לפרק הבא, לפרק ה'. 47. הוראות מאסדר מקור המידע (1) מאסדר מקור מידע, בהתייעצות עם מאסדרי נותני השירות, ולעניין פסקה (3) בהסכמת מאסדרי נותני השירות, יקבע הוראות בעניינים אלה: (1) אופן זיהוי הלקוח על ידי מקור המידע לצורך מתן הרשאת הגישה, ואופן מתן הרשאת הגישה, לרבות זיהויו של הלקוח וקבלת הרשאתו כאמור באמצעות גורם אחר. (2) אופן מתן הגישה למידע הפיננסי על ידי מקור המידע לנותן שירות באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד. (3) אופן הזדהות של נותן שירות אל מול מקור המידע. (4) חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע לרמת השירות שהוא נותן לנותני השירות. (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לקרוע משאר סמכויות מאסדר מקור מידע, לפפי חוק זה, לקבוע הוראות נוספות במסגרת הוראות מאסדר שהוא נותן. כאן ניתנת סמכות לרגולטורים של מקורות המידע לקבוע הוראות בעניינים הבאים: אופן ההסכמה של הלקוח להעביר את המידע ובכלל זה איך מקור המידע יזהה אותו, הוראות בעניין הנגשת המידע, ספציפיקציה של מערכת הממשק לרבות הוראות חשובות כמובן לעניין ההגנה על פרטיות, אבטחת המידע והמנגנון הטכנולוגי. הוראות בעניין ההזדהות של נותן השירות. אמרנו שנותן השירות צריך להזדהות כדי לקבל את המידע. הוא צריך להזדהות אל מול מקור המידע. גם בהקשר הזה אנחנו נותנים סמכות למאסדר מקור המידע לקבוע הוראות. את ההוראה הזאת הוא צריך לקבוע בהסכמה עם מאסדרי נותני השירות כדי שזה גם יועבר לנותני השירות. פסקה (4) מדברת על רמת השירות, מה רמת השירות והזמינות שמקור מידע יהיה חייב לעמוד בה לטובת הנגשת המידע לנותני השירות. כדוגמה, מה הזמינות, קציבת פרקי זמן לטיפול בתקלות, אופן טיפול בתלונות וכדומה. סעיף קטן (ב) מבהיר שהסמכות לקבוע הוראות לפי פרק זה, הסעיף הזה לא גורע מסמכויות אחרות לקבוע הוראות שנקבעו בסעיפים אחרים בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באיזו מסגרת? במסגרת הוראות מאסדר? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אלה הוראות מאסדר. הכוונה היא שסעיף קטן (א) מדבר על הסמכות שלו לקבוע הוראות לעניין ספציפי מסוים וכאן אנחנו אומרים שברור שלא התכוונו למנוע ממנו לקבוע הוראות בדברים אחרים שנתנו לו סמכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא התכוונו אבל לא הבנו באיזו מסגרת הוא קובע כאן את ההוראות האלה. יש את ההגדרה שדיברנו עליה בתחילת הדיונים, של הוראות מאסדר, שלגבי כל רגולטור אתם מפנים לחיקוק הספציפי שמסדיר את הפעילות שלו ונותן לו סמכויות. למשל, המפקח על הבנקים והוראות פקודת הבנקאות וכולי. כאן בעצם זאת הסמכה שהיא מנותקת? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> לא, היא לא מנותקת. היא מבהירה שזה בהוראות מאסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כן, צריך לכתוב שזה בהוראות מאסדר. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אין בעיה, נוסיף את בהוראות מאסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד שאלה. יכול להיות שאולי התמונה תתבהר בהמשך הדיון בהצעת החוק עת נגיע לסעיפים הבאים, אבל מה היחס בין הסמכות כאן לבין סמכות ככל שיש למשל לשר האוצר להתקין תקנות באותם נושאים? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> זה בכפוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא התייחסנו לפנייה כי זאת בסך הכול פנייה טכנית, טכנולוגית, ללא מגע יד אדם. למה אי אפשר לפנות עשר פעמים ביום? למה רק ארבע פעמים? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, אנחנו מדברים על פרקטיקה הנוהגת. אנחנו רואים איך האקו סיסטם, כל הסביבה הזאת תתפתח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה בעולם? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> בעולם הפרקטיקה המקובלת היא ארבע פעמים. יש מקומות שאפילו אלו ארבע שאלות ושלום על ישראל, כלומר, לא מאפשרים יותר פניות. אנחנו הרחבנו אצלנו את הפרקטיקה לחלונות זמן של ארבעה חלונות זמן ביום שבהם יכול אותו נותן שירותים לפנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדקתם את התמונה בעולם לפני שהחלטתם? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה נראה לך מידתי וסביר? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> בוודאי. נראה מידתי וסביר לתקופה ההתחלתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם תשקלו בעתיד אם צריך להגדיל את המספר? << אורח >> אילנית מדמוני: << אורח >> לכן זה בתוספת, כדי שתהיה גמישות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. יפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באישור ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באישור ועדת הכלכלה והיועץ המשפטי שלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התחלת להסביר את היחס בין ההוראות האלה לסעיפי הסמכה לשר להתקין תקנות. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שואל את זה כי היו מקרים שכתבתם שהוראות מאסדר יהיו בכפוף להוראות שקבע השר בעניין זה ככל שקבע. כלומר, אם הותקנו תקנות. כאן לא התייחסתם לזה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לדעתי בסעיף השני קבענו שהשר יקבע תקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון אבל יש גם סמכות כללית. פשוט רציתי להבין קצת את היחס. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> כמובן שהוראות מאסדר יהיו כפופות לתקנות של השר. אני חושב שיש גם התייחסות לזה בהוראות שונות. אני אבדוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שצריך לעשות בדיקה אם יש מקום לחדד כאן, כן או לא. לא בדקתי אבל לפחות לגבי חלק מהנושאים. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בסעיף 68(ב) "קבע השר תקנות בעניינים כאמור, רשאי המאסדר לתת הוראות באותם עניינים בכפוף לתקנות שקבע השר". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל זה סעיף אחר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> לדעתי זה מתייחס גם לזה. סעיף 47(א)(3). << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> אבל גם סעיף 61, סעיף שמסדיר את הסמכויות הנתונות למאסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. יש כמה. אני יודע שיש כמה ולכן ביקשתי שתאמרו מה היחס. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אפשר ב-61 לכתוב "ובכפוף להן". ב-61(ג). אם קבע השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, שזה יהיה ברור שזה בכפוף להן. אם זה נראה לך נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה סעיף אתם עכשיו? על איזה סעיף הערת את ההערות האלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 47. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הסעיף האחרון בפרק ד'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הערות לסעיף ב-זום? לא. עודד, בבקשה. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> תודה אדוני. איגוד חברות האשראי. אני מבין שזה שינוי גישה מה שאני מציע, אבל בכל זאת אני מבקש להעלות את הסוגיה. אנחנו ציינו בתחילת הדיונים את החשש שלנו מארביטראג' רגולטורי שלגבי גוף אחד תיקבע הוראה אחת ולגבי גוף שני תיקבע הוראה אחרת. אמנם מופיע כאן שצריך להתייעץ עם המאסדר הכללי, אבל כל מאסדר בסופו של דבר רשאי לקבוע הוראות בנושאים שבמהותם הם נושאים דומים על זיהוי לצורך העניין, הוראות אחרות שנוגעות כאן הן הוראות גנריות כלליות שיכולות לחול, שמאסדר אחד יקבע את ההוראות שיחלו על כולם ודווקא הייתי מציע חשיבה אחרת, אם כמובן הוועדה תמצא לנכון לקבל אותה. אני מציע שייקבעו הוראות אחידות וניתן יהיה בהתייעצות עם המאסדר הרלוונטי לשנות מההוראות האלה או לקבוע הוראות נוספות, אבל שיהיו הוראות ספציפיות שיחולו על כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התייחסות להערה הזאת. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אדוני היושב ראש, אנחנו חושבים שיש כאן כמה רגולטורים שכל אחד פועל בצורה קצת שונה, לא בגלל שבהכרח הוא שונה אלא כי הגופים עליהם הוא מפקח הם שונים. לכן יש מבנה מסוים להוראות ולכן לקבוע הוראות שגף אחד יקבע לכלל הגופים, אנחנו לא חושבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאסדר כללי שיש לו סמכות על הגופים האלה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון. אנחנו כן נתנו, בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזאת, יכולת לשר לקבוע תקנות שיהיו תקנות גורפות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם כן, זה בסמכות השר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אותו רעיון אבל בסמכות השר. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיחולו על כל המאסדרים ואולי לייצר אחידות. בסדר, אבל שבאמת יהיו תקנות כאלה. הוא בעצם מעיר לכם הערה של רגולציה ודקדוקי עניות בין רגולטורים שעוסקים בתחומים דומים ולא מתואמים בפעולות שיכולות להיות אחידות, פשוטות ומובנות. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אני אומר על זה שני דברים. ראשית, התיאום בין הרגולטורים בנושא החקיקה הזאת, מעבר לזה שיש כאן צוות נרחב של הרבה גופים שישבו הרבה מאוד שעות ביחד, יש כבר היום מחשבה על ההוראות שייקבעו אחרי כן בישיבות משותפות, בדיוק כדי לקבוע את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. זאת הבהרה חשובה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בנוסף לזה ניתנה הסמכות לשר בדיוק בשביל המקומות שבהם הוא רואה שאין מספיק אחידות, לבוא ולעשות אובר רולינג להחלטות ולקבוע את הדברים האלה בצו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. אנחנו ממשיכים בפרק ה'. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הייעוץ המשפטי, רשות ניירות ערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מקריאה את הפרק החדש. תקריאי בבקשה את סעיפים 48, 49 ו-50. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם את רוצה לומר שני משפטים על הפרק, על עקרונות הפרק בבקשה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אסביר. פרק עיצום כספי, הכותרת שלו, אני חושבת שהיא משקפת אותו הכי טוב. זה פרק שמקנה... במסגרת הסמכויות על כל הצרכנים במגרש הזה. פרק ה': עיצום כספי 48. הגדרת הסכום הבסיסי בפרק זה, "הסכום הבסיסי" – סכום כמפורט בתוספת השישית. 49. עיצום כספי (1) מקור מידע המנוי בפסקאות (1) עד (7) להגדרת "מקור מידע", לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים או גוף שנקבע לפי סעיף 2(ג) שעסק במתן שירות מידע פיננסי בלי שבידו אישור לכך או בניגוד לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ב), רשאי מאסדר כהגדרתו בסעיף 13(א) להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. (2) הפר נותן שירות הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א' לתוספת השביעית רשאי מאסדר נותן השירות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ס' לתוספת האמורה – רשאי מאסדר נותן השירות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פ-רק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. (3) הפר מקור מידע הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א' לתוספת השמינית, רשאי מאסדר מקור המידע להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ב' לתוספת האמורה – רשאי מאסדר מקור המידע להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. (4) הפר גוף פיננסי, למעט חבר בורסה, הוראה מהוראות סעיף 29(ג) כמפורט בתוספת התשיעית, רשאי מאסדר הגוף הפיננסי להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי. (5) בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, ביגוד להוראות סעיף 20(א)(2), רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי. 50. החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים על עיצום כספי לפי סעיף 49 לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו: (1) לגבי בעל רישיון, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל היתר שליטה – ההוראות לפי סעיף 56ח וסעיפים 52טז עד 52כט לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים. (2) לגבי בנק, תאגיד עזר וסולק – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים. (3) לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים. (4) לגבי לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים – ההוראות לפי סעיפים 93 עד 105 לחוק נתוני אשראי, בשינויים המחויבים. (5) לגבי מבטח – ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יב, 92יד, 92טז עד 92כ ו-92כב עד 92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים. (6) לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי סעיף 47 לחוק הפיקוח על גופות הגמל, בשינויים המחויבים. (7) לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי סעיף 2(ג), לפי פסקה (8) להגדרה "מקור מידע" או לפי פסקה (10) להגדרה "גוף פיננסי" – הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט בתוספת העשירית. אני אסביר. סעיף 48, הגדרת הסכום הבסיסי, סכום העיצום הכספי נקבע בתוספת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השארת אותי לבד, רון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הייתי בוועדת הפנים, שם החליטו לא להחליט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על זה נאמר בבדידות מזהרת נם חרמון. השארת אותי בבדידות. אתה לא מכיר את לעולם לא תצעדי לבד בית"ר ירושלים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שאולי נדון כבר ונקרא את התוספת השישית. אז תוכלי להשים את ההסבר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בסדר. תוספת שישית (הגדרת "הסכום הבסיסי שבסעיף 48) הסכום הבסיסי (1) לעניין בעל רישיון – 25,000 שקלים חדשים. (2) לעניין בנק, תאגיד עזר או סולק – 10,000 שקלים חדשים. (3) לעניין מבטח – 10,000שקלים חדשים. (4) לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות הגמל, שבניהולה: (1) היה היקף נכסי קוטפות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים -50,000 שקלים חדשים. (2) היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים. (5) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים. (6) לעניין לשכת אשראי ולשכת מידע על עוסקים – 50,000 שקלים חדשים. (7) לעניין בעל רישיון מנהל תיקים – סכום כמפורט להלן, בהתאם לשווי הנכסים הכולל שלו, כהגדרתו בתוספת ראשונה א' לחוק הייעוץ. (1) היה שווי הנכסים הכולל שלו עד מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים. (2) היה שווי הנכסים הכולל שלו גבוה ממיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים. (8) לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים. עד כאן התוספת השישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך נקבעו הסכומים? מה היה העיקרון המנחה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הסכומים בעיקר מושווים לחוקים שמסדירים את הפעילות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הספציפיים לגבי כל גוף? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. אלה סדרי גודל שנראים לנו הגיוניים וסבירים גם בהתחשב בגודל של הגופים וגם בפעילות שלהם. לכן יש כאן חלוקה בין שווי נכסים. יש קריטריון שמייצר הבחנה בין גופים שהם קטנים יותר לגופים שהם גדולים יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדיון הזה יימשך עד 13:55. שכל אחד יתכונן נפשית. סליחה אורית. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כמו שאמרנו וכמו שראינו בתוספת, יש סכום שנקוב לצד כל סוג של גוף או גורם שמשתתף במשחק הזה. סעיף 49 מקנה את הסמכות למאסדרים השונים להטיל עיצומים על השחקנים שהם מפקחים עליהם. סעיף קטן (א) מתייחס לפעילות ללא אישור. המאסדר של אותו גוף רשאי להטיל עיצום כספי כפול מהסכום הבסיסי בגלל שזו הפרה חמורה. בסעיף קטון (ב) מוקנית סמכות למאסדר נותן השירות להטיל עליו עיצום כספי כשנקבע, כמו שאמרנו, מדרג של ההפרות לפי חומרתן. בחלק א' לתוספת יש הפרות שהן נחשבות מעט קלות יותר, שאפשר להתייחס אליהן בצורה קלה יותר שבצדן סכום העיצום הכספי הבסיסי הוא הסכום שניתן להטיל. אתה רוצה שאני אקרא גם את התוספת השביעית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שכן, כדי שתהיה תמונה מלאה בפני הוועדה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בסדר. אני אתן את ההסבר לפני כן. חלק א' אלה הן ההפרות הקלות יותר, חלק ב' ההפרות ברמת חומרה מעט גבוהה יותר ושם העיצום הכספי הוא כפול. אני אקרא את התוספת השביעית. תוספת שביעית (סעיף 49(ב)) הפרות של נותני שירות חלק א' (1) לא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 20(א). (2) עשה שימוש במידע פיננסי שאסף או שהתקבל מאחר לצרכים סטטיסטיים בלא קבלת הסכמתו המפורשת של הלקוח לכך, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2). (3) שמר מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לצורך הליך משפטי או לצורך הליך בקרה או פיקוח לפי דין, שלא בהתאם להוראות סעיף 27(ג)(1) או להוראות שקבע מאסדר נותן השירות לפי הסעיף האמור, עשה שימוש במידע כאמור שלא לצרכים המנויים בסעיף 27(ג)(2) או לא הבטיח כי הגישה למידע תהיה כאמור בסעיף 27(ג)(3). (4) לא איפשר ללקוח לבטל אל ההסכם עם נותן השירות או לצמצם את ההסכם, בכל עת, בהתאם להוראות סעיף 28(א), או לא איפשר לו לבטל או לצמצם הסכם כאמור באמצעות מסירת הודעה באופן מקוון, בניגוד להוראות סעיף 28(ב). (5) לא גילה ללקוח את הפרטים הקבועים בסעיף 32(1) עד (4) בניגוד להוראות אותו סעיף. (6) לא עמד בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, בניגוד להוראות סעיף 35(א). (7) הפר הוראות שקבע מאסדר נותן השירות לפי סעיף 36. חלק ב' (1) לא שמר בסוד מידע על אודות הלקוח, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן נתן שירות ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 23. (2) קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם מתן שירות, בניגוד להוראות סעיף 24. (3) אסף מידע פיננסי, קיבל מידע כאמור או עשה בו שימוש שלא לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, על בסיס אותו מידע, או בלא שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך בהסכם עמו, בניגוד להוראות סעיף 25(א), (ב) או (ד)(3). (4) אסף מידע פיננסי, קיבל מידע כאמור או עשה בו שימוש, לשם מתן הצעה מטעמו להתקשרות עם הלקוח בכל הנוגע למוצר פיננסי או לשירות פיננסי שמתקיים לגביו האמור בסעיף 25(ד)(1) בניגוד להוראות אותו סעיף. (5) התקשר עם הלקוח למתן שירות מידע פיננסי בלא הסכם בכתב, או לא איפשר ללקוח במסגרת הסכם כאמור לבחור את העניינים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 26(א) בניגוד להוראות אותו סעיף, או לא ערך את ההסכם בהתאם להוראות מאסדר לפי סעיף 26(ד). (6) לא נקט פעולות שהורה המאסדר לפי סעיף 26(ב) כדי לקיים את חובת הווידוא לפי הסעיף האמור. (7) החזיק מידע פיננסי על אודות הלקוח למשך תקופה העולה על תקופת שבע שנים הקבועה בסעיף 27(א) או על תקופה אחרת שנקבעה לפי הסעיף האמור. (8) לא מחק מידע פיננסי על אודות לקוח בתום שבע שנים מיום שהגיע המידע לידיו, בניגוד להוראות סעיף 27(ג)(4). (9) לא הודיע למקור המידע על ביטול ההסכם או צמצומו בתוך שני ימים, בניגוד להוראות סעיף 28(ג)(2). (10) לא מחק את המידע הפיננסי שאינו נדרש עוד בעקבות הודעת הלקוח, לשם מתן השירות ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 28(ג)(3). (11) העביר מידע פיננסי של לקוח לאחר שאינו מהגופים המנויים לפי סעיף 29(א) או (ו)(2)(ב) או העביר מידע פיננסי של לקוח לאחד הגופים כאמור בניגוד לתנאים ולהוראות מאסדר נותן השירות לפי סעיף 29(א) או (ו)(2)(ב) או (ז). (12) העביר מידע פיננסי לאחר, בלי שהודיע לו, במסגרת ההתקשרות עמו, כי המידע התקבל ממקור המידע באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, בניגוד להוראות סעיף 29(ב). (13) לא הודיע על אירוע אבטחה חמור באופן מיידי למאסדר נותן השירות, למקור המידע או לנותן השירות שממנו התקבל המידע, בניגוד להוראות סעיף 30(א). (14) ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים כאמור ברשימה שנקבעה בתקנות לפי סעיף 31(ב)(1), שהשר קבע, בהסכמת שר המשפטים, בתקנות האמורות, שניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה, בניגוד להוראות סעיף 31(א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן. זאת הסמכה לשר בתוך התוספת להתקין תקנות? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא אם אתה זוכר, בסעיף ניגוד העניינים יש הסמכה לשר לקבוע רשימה. גם בדיון הקודם הבהרנו שרק לגביה יש סמכות להטיל עיצום כספי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני זוכר. אני שאלתי על זה. זאת לא הסמכה שאתם קובעים. אתם פשוט מפנים לסעיף 31. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות לפי סעיף 31 הן לא בהסכמת שר המשפטים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם רוצים להטיל עיצום כספי, צריך הסכמה של שר המשפטים. ואת זה אתם כותבים בהסמכה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא. לתיקון של התקנות בהוראות שבעצם נוגעות להוראה של עיצום כספי יהיה צורך בהסכמת שר המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין את זה. אנחנו נבדוק. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו נבדוק מבחינת נסחות לאיפה להעביר את ההסמכה. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> נבדוק אם יש מקום לשנות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> מבחינה מהותית, הטלת עצום כספי זה רק על תקנות שאושרו בכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העניין הזה גם עלה כאן. אני מבין אבל אנחנו נעביר את ההסמכה הזאת לסעיף בגוף החוק ולא בתוספת. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> (15) נתן שירות השוואת עלויות או תיווך בכל הנוגע למוצר פיננסי או לשירות פיננסי כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 31(ב)(2), בניגוד להוראות אותו סעיף. (16) עשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה למתן שירות מידע פיננסי, בניגוד להוראות סעיף 33. (17) לא דאג לקיומם של מנגנוני אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר נאותים בהתאם להוראות שנתן מאסדר נותן השירות לפי סעיף 34(ב). (18) לא הגיש לרשות דוח או הודעה בהתאם להוראות שנתנה הרשות, בניגוד להוראות סעיף 35(ב) או לא מסר לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה כאמור בהתאם לדרישת הרשות או עובד הרשות, בניגוד להוראות סעיף 35(ג). (19) ניגש, דרך עיסוק, אל מידע פיננסי על אודות לקוח הנמצא אצל מקור מידע, באמצעות מערכת מקוונת, תוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח אל חשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מקור המידע, לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית, בניגוד להוראות סעיף 59. (20) לא תיקן פגם במידע שהוא אחראי לו, בהתאם להוראות סעיף 60(ב). (21) הפר הוראה שקבעה הרשות לפי סעיף 62(ב). עד כאן התוספת השביעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסיים את חלקי. אורית שרייבר, אני פורש בשיא. חיכיתי עד שתיכנסי לתפקידך בוועדה. חבר הכנסת רון כץ יוביל את הדיון עד 13:55. תודה רבה. (היו"ר רון כץ) << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפני שאת מסבירה, אם יש מקום להסביר, לומר שאנחנו כמובן נתאים את נוסח ההפרות לסעיפים האופרטיביים ככל שנעשו בהם שינויים לאורך הדיונים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בוודאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מחדד את זה כהסמכה שהוועדה נותנת לנו בשלב הנוסח. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא היה ספק. סעיף 49, אמרנו שהוא מקנה סמכות למאסדרים להטיל את העיצומים לפי הגופים. עברנו עכשיו על התוספת שמתייחסת להפרות של נותן השירות. סעיף קטן (ג), נקבעה בו הסמכות להטיל עיצום כספי על מקור מידע על ידי המאסדר שלו. כאן יש הפניה לתוספת השמינית. גם כאן יש חלופה של ההפרות. לעבור לתוספת השמינית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> תוספת שמינית (סעיף 49(ג)) הפרות של מקור מידע חלק א' (1) לא דיווח למאסדר מקור המידע על אירוע אבטחה חמור לאחר שקיבל הודעה על כך, בניגוד להוראות סעיף 30(א). (2) התנה מתן גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא אצלו, באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, בקיומו של הסכם בינו לבין נותן השירות, בניגוד להוראות סעיף 38(ב). (3) לא איפשר ללקוח לתת הרשאת גישה, או לא אפשר לו לכלול בהרשאת הגישה את הפרטים המנויים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 39(א), בניגוד להוראות אותו סעיף. (4) לא הודיע לנותן השירות, בהקדם האפשרי, על כך שלא איפשר לו גישה למידע פיננסי, לא הודיע למאסדר מקור המידע על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, הכול בניגוד להוראות סעיף 40(א)(2) או שלא בהתאם להוראות המאסדר שנקבעו בעניינים אלה לפי סעיף 40(א)(4). (5) נתן לנותן שירות גישה באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, שלא שנותן השירות הזדהה בפניו כנותן שירות בהתאם להוראות שקבע מאסדר מקור המידע, בניגוד להוראות סעיף 41. (6) לא איפשר לבעלי חשבון משותף להסכים, בכל עת, כי הרשאת גישה שייתן כל אחד מהם תיחשב כהרשאת גישה שניתנה בידי כולם, או לא הציע להם בשלב פתיחת החשבון לתת הסכמתם כאמור, בניגוד להוראות סעיף 42(ב). (7) לא הודיע לכל בעלי החשבון המשותף על הרשאת גישה שנתן אחד מהם ועל זכותם לבטל את ההשראה, או לא איפשר לכל אחד מבעלי החשבון שנתנו הסכמה כאמור בסעיף 24(ב) לחזור בהם מהסכמתם כאמור, בניגוד להוראות סעיף 42(ג). (8) לא איפשר לבעל חשבון בחשבון של תאגיד להסמיך, בכל עת, מורשה חתימה או לא הציע לבעל חשבון כאמור בשלב פתיחת החשבון להסמיך מורשה חתימה, בניגוד להוראות סעיף 45(א). (9) הציג עמדה או אזהרה לגבי מתן הגישה למידע פיננסי לנותן השירות או לגבי טיב השירות הניתן על ידו, כאמור בסעיף 46(ב)(1), או ביצע פעולה שיש בה השפעה בלתי הוגנת על הלקוח כאמור ברשימה שנקבעה בתקנות לפי סעיף 46(ב)(2), שהשר קבע, בהסכמת שר המשפטים, בתקנות האמורות, שניתן להטיל עיצום כספי בשל ביצועה, והכול בניגוד להוראות סעיף 46(א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת אותה הודעה שהערתי קודם.ף << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> (10) הפר הוראות שקבע מאסדר מקור המידע לפי סעיף 47. (11) לא איפשר, בכל עת, לכל אחוד מבעלי החשבון בחשבון משות, ביחד ולחוד שהסכם ההתקשרות לגביו נכרת לפני יום התחילה, לתת הודעת סירוב כאמור בסעיף 73(ב), בניגוד להוראות סעיף 73(ג). חלק ב' (1) לא נתן לנותן שירות גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא אצלו, באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי אף שניתנה הרשאת גישה בידי הלקוח, או נתן לנותן שירות גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 38(א). (2) איפשר לנותן שירות גישה למידע בחשבון משוף בלי שהרשאת הגישה ניתנה בידי כל בעלי החשבון, בניגוד להוראות סעיף 42(ב). (3) לא איפשר ללקוח לבטל את הרשאת הגישה שנתן, בכל עת, בהתאם להוראות סעיף 44(א), או לא איפשר לו לבטלה באמצעות מסירת הודעה באופן מקוון, בניגוד להוראות סעיף 44(ב). (4) גבה תמורה מהלקוח בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה או בעד מתן הגישה לנותן השירות בהתאם להרשאת הגישה, בניגוד להוראות סעיף 45(א). (5) גבה תמורה מנותן שירות בעד מתן גישה למידע פיננסי הנמצא אצלו שלא בהתאם להוראות שבתוספת החמישית, או גבה מנותן השירות תשלום בעד מתן הרשאת גישה או ביטולה, בניגוד להוראת סעיף 45(ב). עד כאן התוספת השמינית. אני חוזרת להסבר הסעיפים. בסעיף קטן (ד) ניתנה סמכות להטיל כפל עיצום על צדדי (ד). עם זאת, על חברי בורסה לא יוטל עיצום כספי כיוון שהם עדיין לא גורם מפוקח. סעיף קטן (ה) מקנה סמכות להטיל עיצום כספי על בעל היתר שליטה, אם איפשר את חובת הדיווח לרשות על נסיבות של.... דיברנו על כך, כמו הרשאה, כתב אישום או הליך משמעתי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה זה הליך משמעתי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בחלק מהחוקים יש אפשרות לעבור הליך משמעתי לבעלי רישיון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בהתאם לחוק. בסדר. יש למישהו שאלות? הערות? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> מטעם איגוד חברות האשראי. יש לנו כמה הערות, ברשות אדוני. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> לא קראנו את התוספת התשיעית והעשירית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> סליחה, לפני כן, נקרא את התוספת התשיעית והעשירית. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> תוספת תשיעית (סעיף 49(ד)) הפרות של גוף פיננסי (1) העביר מידע פיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן שירות, לאחר, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(1). (2) עשה שימוש במידע פיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן שירות, שלא בהתאם לשימושים שנקבעו לפי סעיף 29(ג)(2) או (ו)(2)(א). (3) לא שמר את המידע הפיננסי על אודות לקוח שקיבל מנותן שירות בהתאם להוראות מאסדר הגוף הפיננסי, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(3). (4) לא מחק את המידע הפיננסי בתוך 30 ימים מיום קבלת המידע על אודות לקוח שמנותן שירות, בניגוד להוראות סעיף 29(ג)(4). תוספת עשירית (סעיף 50(7)) ייקבע מנגנון העיצום הכספי על מפר שהוא גוף שנקבע בתקנות. כרגע לא נקבע בה דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלי להרחיב? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן. התוספת העשירית היא תוסיף את הגופים שהשר יוסיף כמקורות מידע או כגופים פיננסיים. כרגע כמובן לא נעשה שימוש בסמכות הזאת. זה משהו שהוא צופה פני עתיד ובעתיד כל גוף כזה יצטרך להיות תחת הסמכות של המאסדר הרגיל שלו. לדוגמה, אם חברי בורסה ייקבעו כמקורות מידע, המאסדר שהטיל עליהם עיצום כספי יהיה רשות ניירות ערך שהיא תהיה המאסדר שלהם על התיק. לכן התוספת הזאת בעצם תתמלא כנראה, אם ייעשה שימוש באותה סמכות, בעתיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל במה היא תתמלא? אתם הולכים לנקוב שם בהוראות החיקוק שמסדיר? מה זה מנגנון העיצום הכספי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> יש שם הגוף, המאסדר, והסעיפים שמסמיכים אותו מכוח החוקים כמו שנעשה כאן בחוק הראשי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את המודל אני מבין. לא כל כך הבנתי מה זה מנגנון העיצום הכספי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> למה לא לציין את זה בדיוק כך בצורה ברורה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא ניתן היום לקבוע את זה כיוון שאותם גופים עדיין לא - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, לרשום את זה בכלליות כמו שהסברת את זה עכשיו . << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לכתוב אמירה כללית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא אמירה כללית. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה נאמר בסעיף קטן (ה). << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> במקום מנגנון העיצום הכספי לכתוב שם את זהות המאסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זהות המאסדר והחיקוק - הוראות החיקוק - שמסדיר אותו וקובע הוראות בעניין עיצומים כספיים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זאת בעצם הכותרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כן. במקום שלא יהיה ברור. כך זה יהיה קצת יותר ברור. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בסדר. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אפשר לחזור על הצעת השינוי? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> השינוי אומר להסביר את מה שרשום כאן כי זה לא ברור. זה נשאר אותו הדבר אלא שיהיה יותר ברור ומובן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בתוספת העשירית לכתוב את מה שהתוספת העשירית באמת תכלול בעתיד. הרי היא לא תכלול את כל המנגנון אלא היא תכלול החלה של המנגנונים הקיימים על אותם גופים פיננסיים. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני מבינה שזה מה שכתוב כאן. הכוונה היא שזה למעשה יכלול נוסח דומה למה שכתוב בסעיפים האחרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבנו את הכוונה. הערנו לגבי השימוש במינוח מנגנון ורצינו שיהיה ברור שבתוספת הזאת קובעים את זהות הרגולטור ואת החיקוק שמסדיר את הטלת העיצום הכספי וכל ההוראות שרלוונטיות כפי שאתם מחילים גם לגבי הגופים שמוסדרים היום. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אין בעיה. זה נוסח. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אנחנו חוזרים אל עורך דין עודד אופק. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> מטעם איגוד חברות האשראי. נושא ראשון. אנחנו נכנסים לעולם חדש של אכיפה. צריך לזכור שנותני האשראי הם לא גופים שמורגלים במסירת המידע או שנערכו לקראת מסירת המידע. נכנסים לעולם של אכיפה משמעותית מאוד לכשיהיו מקורות מידע. אנחנו כן היינו רוצים – ואנחנו רואים מנגנון דומה לדוגמה בחוק צמצום השימוש במזומן, כאשר נתנו איזושהי תקופת התראה. כלומר, תקופת למידה של החוק, שלמדו להכיר את החוק, למדו להכיר את ההיבטים השונים שלו ובתקופה הזאת לא הטילו אכיפה, לא הטילו אמצעי אכיפה אלא השתמשו בהתראות לדוגמה, התריעו לגבי כך שיש כאן איזשהו פאוול, כמובן בהנחה שלא מדובר בפאוול מכוון, במזיד, במרמה וכיוצא בזה. איזושהי תקופה שתאפשר לאותם גופים שהם גופים חדשים לעולם הזה, שגם כך דרך אגב בתקופה הזאת יש כמות אדירה – אני כמובן לא רוצה להלאות את הוועדה בכמות ההגדרה שחלה עליהם כל יום מחדש – ומדובר בהגדרה משמעותית. אני חושב שזה יכול לסייע לכניסה של הגופים האלה לתוך העולם הזה לכשיהיו מקורות מידע. זה כמובן לצד ההערה שלנו שאנחנו מבקשים איזושהי אורכה לכניסה לתוקף של ההסדרה מלכתחילה. עוד נקודה, ברשות אדוני. שאלה נוספת שאנחנו רוצים לעמוד עליה והיא מאוד מאוד חשובה. עצם הממשק, כלומר, עצם ההתחברות לממשק של מקורות המידע שהם נותני אשראי, היא ברורה. אנחנו רק רוצים להבין שבסופו של דבר המידע שיימסר זה אותו מידע שנאסף על ידי נותני האשראי ולא כל המידע שנדרש בתוך הממשק. אני אנסה להסביר. לדוגמה, נותני אשראי שעוסקים בניכיון צ'קים. בניכיון צ'קים הלקוח, הלווה לצורך העניין, אין מידע לגביו בגלל שמי שכותב את הצ'ק, לגבי מבוצע החיתום. לא ייאסף על ידי נותן האשראי מידע אודות הלווה, אודות מקבל השירות. השאלה היא האם אותו נותן אשראי נדרש, כשהוא מתחבר לממשק כמקור מידע ולמסור מידע ב-2024, ונקווה שבמועד מאוחר יותר, האם הוא נדרש למסור את כל המידע שקבוע בממשק? כלומר, לאסוף את המידע הזה או רק למסור את המידע שמצוי בידיו. אנחנו רוצים לעמוד על כך שהמידע שיימסר הוא אותו מידע שמצוי בידיו בהתאם לחובות שחלות עליו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> השאלה ברורה. התייחסות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אשמח להתייחס להערה הראשונה בנוגע לאי אכיפה בתקופה הראשונה. קודם כל, לגבי אלה שהם במזיד או במרמה, אנחנו בכלל לא במגרש הזה. אנחנו נמצאים בכלל בעבירות פליליות ולא עיצומים כספיים. אנחנו לא שם. לכן מלכתחילה מדובר בהפרות שהן לא הפרות כאלה. אני יכולה לפחות להעיד על רשות ניירות ערך, אני לא אדבר בשם רגולטורים אחרים, אבל כאשר נכנסים לתחום פיקוח חדש, אנחנו בדרך כלל, כעניין של מדיניות, מודיעים שאנחנו בתקופה הראשונה לא ננקוט באמצעי אכיפה. כמובן שנשאר הפתח שאם נעשית איזושהי הפרה בנסיבות חמורות בתוך גדר העיצום הכספי, לא משהו שהוא עובר לעניין פלילי, אז נשארת האפשרות בכל זאת, בעיקר בשוק חדש, שאנחנו רוצים שייבנה האמון של הציבור בשוק הזה, כך שאם יש מקרה שמאוד מאוד חריג והוא קיצוני – כן נרצה בכל זאת לנקוט באמצעי אכיפה ולכן לא נרצה להתחייב שבתקופה הזאת אין פעולות אכיפה. זה מצד רשות ניירות ערך. אני גם אומר שהגופים שלנו הם לא גופים חדשים בשוק. הם כבר מכירים את המנגנון היטב. << אורח >> טל אמיר: << אורח >> אני מאכיפה מינהלית ברשות. אני אוסיף ואומר שבמסגרת המנגנון של העיצום הכספי יש כמובן תקנות הפחתה ובמסגרת תקנות ההפחתה יש שיקולים של נסיבות מקלות. זאת אומרת, גם כאשר אנחנו נבחר לאכוף, יש מקום להקלה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש רצון טוב והבנה מצד הרשויות. << אורח >> טל אמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מי יכול לענות על השאלה השנייה? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> בסוגיית סלי המידע. אני מציע שנתייחס עת נגיע לסלי המידע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר. נמשיך. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אדוני, יש לי שתי שאלות. בסעיף 50, בפסקה (5), מפנים כאן לגבי מבטח שההוראות לפי סעיפים 92(א)(1) עד 29(יב) יחולו בשינויים המחויבים, אבל מצאתי שסעיף 92(י) לא כל כך רלוונטי. ההפניה לסעיף 92(י) בחוק הפיקוח על הביטוח, לא כל כך רלוונטית. אני חושבת שצריך למחוק אותו או אפשר להסמיך אותנו לבדוק שוב. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אתם רוצים שאני אומר מה אומר סעיף 92(י)? המאסדר של המבטחים יגיב. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> עד שהם בודקים, את יכולה לעבור להערה השנייה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> ההערה השנייה נוגעת לתוספת השביעית, לחלק א', לפרט (2) בתוספת לפיו "עשה שימוש במידע פיננסי שאסף או התקבל מאחר לצרכים סטטיסטיים ללא קבלת הסכמתו המפורשת של הלקוח". תהינו האם לא נכון שההפרה הזאת תהיה דווקא בחלק ב' לתוספת, שהעיצום הכספי יהיה גבוה יותר מהסכום הבסיסי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מסכים לזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת המדרג, חשבנו שזה נכון. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כי זו הפרה חמורה יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> טל אמיר: << אורח >> אני רק אציין לעניין הזה שבבואנו למיין את ההפרות, חשבנו שכאשר השימוש של צרכים סטטיסטים לא חושף שום מידע על הלקוח, אפשר להתייחס לזה כעזרה ביחס להפרות האחרות. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אבל אנחנו מתייחסים להסכמת הלקוח באופן שהוא מחמיר יותר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> זו עמדת הוועדה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אנחנו מקווים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> הלשכה המשפטית ברשות שוק ההון. ברשות אדוני, התייחסות גם לנקודה הקודמת לגבי עיצומים על נותני אשראי וכדומה, נקודה שהעלה כאן עורך דין עודד אופק. אני רק אומר שמן הסתם כל שיקול הדעת בנושא הטלת עיצומים וכדומה, זה משהו שנמצא בשיקול הדעת הרחב שיש לרגולטור ולכן גם כאשר אנחנו בוחנים הטלות עיצומים, בין היתר על הוראות שניתנות מכוח הסדרה חדשה, גם הדבר הזה נלקח בחשבון. בין היתר אנחנו לפעמים שולחים התראות ואמצעים חליפיים לפני הטלת העיצום אבל זה חלק משיקול הדעת הכללי שרגולטור מחליט בבואו להחליט אם הוא מטיל עיצום או לא. לגבי השאלה שהעלתה היועצת המשפטית של הוועדה. סעיף 92(י) לחוק הפיקוח על הביטוח מדבר על שמירת אחריות פלילית. דהיינו, מקום שבו יש הפרה שמהווה גם עילה להטלת עיצום וגם עבירה פלילית, לבוא ולהבהיר שעצם הטלת העיצום לא גורע מהאחריות הפלילית שמוטלת על הגוף. כמובן שסעיף 92(י) לחוק הפיקוח על הביטוח נכתב ביחס להפרות של חוק הביטוח אבל נראה לנו שמבחינת העיקרון הוא גם רלוונטי בהקשר של החוקים הללו. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אבל הוא פשוט מפנה לסעיף 92(א) שלא הוחל כאן. אני מנסה להבין מה הרלוונטיות של הסעיף. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> סעיף 92א(ב) הוא הסעיף שמכוחו מטילים עיצומים לפי חוק הפיקוח על הביטוח. הסמכות להטלת עיצומים בנושא שירותי מידע היא כמובן שלא מכוח סעיף 92(א) אלא מכוח החקיקה. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אם אפשר לחדד. למעשה הסעיף הזה גם נועד להבהיר שאנחנו לא מטילים גם עיצום כספי וגם עבירה פלילית על אדם בגין אותו מעשה. זה סעיף שהוא מהותי ונמצא ביחס לכל מנגנון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר. אם אנחנו מבינים את זה ומודעים לזה, בסדר. ממשיכים בפרק ו'. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> פרק ו': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית 51. פרק ו' – הגדרות בפרק זה – "הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך. "הפרה" – הפרה של הוראות חוק זה, המנויה בתוספת האחת עשרה. תוספת אחת עשרה (ההגדרה "הפרה" שבסעיף 51) הפרות לוועדת האכיפה המינהלית (1) מי שעסק במתן שירות מידע פיננסי בלא רישיון או בניוגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 2(א). (2) מי ששלט בבעל רישיון בלי שבידו היתר שליטה, בניגוד להוראות סעיף 9(א). (3) מי שהעביר אמצעי שליטה בבעל רישיון לאחר והיה עליו לדעת שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 10. (4) מי שניתנה לו הוראה לפי סעיף 12(א) עד (ג) ולא מילא אחריה. (5) בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהוא מסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 35(ד) והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות. עד כאן התוספת האחת עשרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שתאמרי שני משפטים לגבי ועדת האכיפה המינהלית והסמכויות שלה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> ההליך המינהלי הוא כלי ייחודי, הוא כלי אכיפתי נוסף שקיים בארגז הכלים של רשות ניירות ערך. זה הליך שהוא נמצא למעשה בין ההליך הפלילי לבין עיצום כספי. זה איזשהו הליך ביניים שהמטרה שלו הייתה לייעל הליכים, לייצר הליכים שהם קצרים יותר ממועד ביצוע מה שהיה עבירה בהליך הפלילי ועכשיו הוא הפרה מההליך המינהלי, לבין מועד הסנקציה והפרסום לציבור. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מי מוסמך לדון בהליך כזה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> רשות ניירות ערך. חוק ניירות ערך קובע שיש מוטב מינהלי. במוטב חברים שישה חברים. יש שני מוטבים. יש שני יושבי ראש. יושבי הראש הם שופטים בדימוס שהם עובדי רשות. הם עובדי רשות רק לצורך העניין הזה. יש עוד ארבעה חברים שממונים על ידי שר המשפטים, שניים מהם משפטנים ושניים הם אנשי שוק ההון. יש להם סדרי דין בתקנות. יש סנקציות שמוגדרות בחוק, איזה סנקציות ניתן להטיל בהליך כזה וגם ההפרות מוגדרות בתוספות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר. ברור. יש שאלות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אשאל בהמשך. 52. סמכויות ועדת האכיפה המינהלית ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים, ואולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי פרק זה, בהתאם להוראות סעיף 52(יג)(א) לחוק ניירות ערך, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים. (2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים. (3) לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים. 53. סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים (1) סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה לו לעניין הפרה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים. (2) בסעיף זה, "הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 52. 54. איסור שיפוי וביטוח הוראות סעיף 56ח לחוק ניירות ערך יחולו לעניין הליך לפי שפרק זה. 55. סייג לתחולת הוראות פרק ו' הוראות פרק זה לא יחולו לעניין מי שחלה עליו חובת האישור לפי סעיף 2(ב) או (ג) ועל בעל אישור כאמור. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש הוראות לפרק הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסבר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> על האכיפה המינהלית הסברנו ועל הסמכויות. אנחנו מחילים את זה כאן על בעלי רישיון שהם יהיו כפופים לפיקוח ולהסדרה של רשות ניירות ערך בנוגע להפרות, כפי שקראנו בתוספת, הפרות שרלוונטיות לבעלי רישיון ולמי שצריך לקבל היתר שליטה, לבעלי שליטה. סעיף 53 מקנה סמכות ליושב ראש הרשות להתקשר בהסדר. זה כלי נוסף שהוא מקל, שמאפשר ליושב ראש הרשות להתקשר עם חשודים בהפרה בהסדר אכיפה מינהלי. ההסדר טעון אישור ועדת אכיפה מינהלית. סעיף 54 עוסק באיסור שיפוי וביטוח. כדי להבטיח את האפקטיביות של הליכי האכיפה, יש איסור לבטח את החברה וגם איסור לתאגיד לשפות את מי שהוטל עליו עיצום כספי מטעם החברה, לדוגמה נושא משרה בתאגיד. גם לבעל השליטה אסור לשפות את התאגיד ונושא הבכירה בו. זה איסור שחל וקבוע גם בחוק ניירות ערך לעניין ההליכים על הגופים שמפוקחים בחוקי ניירות ערך. סעיף 55, סייג לתחולת הוראות פרק ו', זה מה שאמרתי קודם. כל הפרק הזה שעוסק באכיפה מינהלית, הוא מתייחס רק לבעלי רישיון שהם תחת ההגדרה של רשות ניירות ערך ולא לגופים אחרים. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> לא רשות שוק ההון ולא בנק ישראל. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, המשמעות היא שבעלי הרישיונות החדשים, כלומר, לפי החוק שעכשיו הוועדה דנה בו, יהיו כפופים על פניו למשטר אכיפה יותר מחמיר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הרבה יותר מחמיר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסמכויות של רשות ניירות ערך הן סמכויות – כמובן שזה מוטב מעין שיפוטי - מאוד מאוד רחבות ויש שיאמרו מרחיקות לכת מבחינת הטלת עיצומים כספיים לעומת רגולטורים אחרים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אסביר למה לתפיסתנו חשוב שהסמכות הזאת תישאר ושנוכל להשתמש בכלי הזה. קודם כל, אם מסתכלים במבט רוחבי על הפעילות של רשות ניירות ערך, חשוב מאוד לשמור על האחידות ועל הכלים שיש לה לגבי כל הגופים המפוקחים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אין לנו בעיה עם הסמכות שלכם. יש לנו בעיה עם ההבדל הגדול בין הגופים. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> לשמור על אחידות. לצורך אכיפת החוק. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כדי לתת מענה לפער הזה. שימו לב, שבתוספת ההפרות נוגעות אך ורק לבעלי רישיון ולגבי מי שצריך לקבל היתר שליטה. כלומר, אלה לא הפרות שיכולות להיות מופרות. אלה לא חובות שחלות על מי שהוא מקבל אישור מרגולטור אחר. לכן לא יכול להיות מצב שיש גוף אחר שמפר את אותה הפרה ושתהיה לו איזושהי סנקציה אחרת או הליך אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא יכול לפעול ללא אישור. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הוא יכול לפעול ללא אישור אבל ללא אישור וללא רישיון, לא בטוח שזה אותו הדבר, שזה באותה רמת חומרה. בואו נזכור שלפעול ללא רישיון, זה יכול גם להיות עבירה פלילית. לפעול ללא אישור, זה לא אותו הדבר כאשר מדובר בגוף שהוא כבר נמצא תחת רישיון אחר. זה היה כל העניין של האישור והמחשבה מלכתחילה לתת פטור מחובת הרישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת מדיניות האכיפה שלכם, אתם תביאו בחשבון את העובדה שבאמת יש כאן גופים חדשים שייכנסו לפעילות? גופים שלא מוסדרים, כלומר, גופים שיקבלו רישיונות לראשונה להיכנס לתחום הזה של מתן שירות מידע פיננסי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בוודאי. כפי שגם אמרתי קודם, כך נוהגת הרשות גם בתחומים אחרים שנכנסים לתחום פיקוחה וכך ננהג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך זה בא לידי ביטוי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כשמגיעה הפרה, כשמתבררת הפרה, בוחנים גם את הנסיבות שלה. כשלוקחים בחשבון את החומרה של הנסיבות ובאיזה הליך לפעול, בין היתר שוקלים גם את העובדה שמדובר בגוף חדש, בגוף שאולי לא מכיר לחלוטין את כללי המשחק בשוק ההון. כמובן שמי שנכנס לשוק הזה, צריך לפעול על פי הכללים וצריך ללמוד אותם ואי אפשר יהיה לתת את זה כתירוץ, אבל זה בכל זאת איזושהי נסיבה מקלה שכאשר מדברים ויש שיח עם אותו גורם מפוקח ורואים שזאת איזושהי מעידה ראשונית חד פעמית, משהו שלא חוזר על עצמו, משהו שלא נגרם איזשהו דבר שחשוב להגיב עליו באופן מיידי ושאפשר להסתפק בשיח עם אותו גורם – אז כך נעשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדברים שאת אומרת יבואו לידי ביטוי חד משמעי במדיניות האכיפה הכתובה שאתם תוציאו? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> קיימת מדיניות אכיפה של הרשות והיא מפורסמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני יודע, אבל עכשיו, לגבי זה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> טל, אתם תעדכנו אותה? << אורח >> טל אמיר: << אורח >> לעניין של איזה מקרים אנחנו מנתבים לאיזה הליכים. כבר כיום באתר הרשות מפורסמת המדיניות הכללית שלנו שבאה לידי ביטוי באמות המידה לניתוב תיקים, גם כאשר אנחנו מחליטים אם זה עיצום כספי או הליך מינהלי, אם אנחנו מחליטים אם זה תיק שילך להליך מינהלי או להליך פלילי. שם יש תתי-שיקולים. השיקולים העיקריים בעצם כתובים בחוק ובפרק של האכיפה המינהלית והרשות במסמך מדיניות פרטה אותם וזה משהו שמפורסם ואנחנו פועלים על פיו לגבי כל המפוקחים שלנו בכל התחומים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אבל כאן מדובר בתחום חדש. שנכנס. השאלה אם יש לכם איזושהי מדיניות לגבי איך אנחנו מתייחסים לזה לפחות בהתחלה. << אורח >> טל אמיר: << אורח >> כמובן כמו שנאמר, אלה דברים שיהיו תחת מדיניות האכיפה של יו"ר הרשות שאנחנו ניתן לה ביטוי, במיוחד כאשר מדובר בכניסה לתחום חדש. אני יכולה לומר שבשנים האחרונות היה לנו ניסיון בתחומים נוספים כמו זירות סוחר, כאשר נכנסו גופים ושחקנים נוספים והאכיפה הייתה מאוד מאוד בהירה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> יש למישהו שאלות והתייחסויות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או הערות לסעיפים שהוקראו ונדונו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אין. נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פרק ז'. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> פרק ז': עונשין 56. עונשין (1) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף: (1) עסק במתן שירות מידע פיננסי בלי שבידו רישיון לכך או בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 2(א). (2) כלל בבקשה בדיווח או במידע אחר שהוא מסר לרשות פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 35(ד). (2) מי שניגש, דרך עיסוק, אל מידע פיננסי על אודות לקוח הנמצא אצל מקור מידע, באמצעות מערכת מקוונת, תוך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח אל חשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מקור המידע, לשם מתן שירות ללקוחו הנוגע להתנהלותו הכלכלית, בניגוד להוראות סעיף 59, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור. הסעיף הבא הוא כבר פרק אחר. אני אתייחס לפרק ז'. הסעיף קובע את העבירות הפליליות לפי החוק ואת הסנקציה שלצדן. יש עבירות פליליות של מי שחייב ברישיון או שהוא בעל רישיון. סעיף (1) הוא פעילות ללא רישיון או בניגוד לתנאים שנקבעו ברישיון, וסעיף (2) הוא הטעיית רשות. התקופות והסכומים – אני מקדימה את התרופה לשאלה – מתאימים מבחינת חומרה למדרג העבירות האחרות בחוק ניירות ערך. בנוסף יש את העבירה הפלילית היא כללית, שלא חלה רק על בעלי רישיון והיא לגבי שימוש בפרטי הזיהוי כדי לקבל גישה. כמו אמרנו, היום יש כבר חברות שהן נותנות שירותים שמבוססים על מידע פיננסי של לקוחות על ידי זה שהן מקבלות את המידע באמצעות טכנולוגיה שהיא לא הטכנולוגיה הזאת, לא ה-EPI אלא הלקוח נותן את פרטי הגישה שלו לחשבון, שם משתמש וסיסמא, זה מידע רגיש, וכך הם יכולים לקבל את המידע של הלקוח. זאת תופעה שקיימת היום אבל היא תופעה שהיא לא מצויה בעינינו בגלל האחזקה של המידע הרגיש אצל החברות וכאשר ייקבע החוק הזה, אחרי שתחלוף הוראת המעבר, דרך המלך להציע שירותים ללקוחות ולהגיע למידע שלהם תהיה באמצעות רישיון או אישור. לכן מוצע לקבוע את העבירה הזאת למי שימשיך לעסוק, כדרך עיסוק, באמצעות סיסמאות והוא לא יפנה לקבלת רישיון או אישור - זאת תהיה עבירה פלילית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי לשאול לגבי פסקה (1) שבעצם חלה רק על הרישיונות, רק על בעלי הרישיונות, ואין סנקציה פלילית למי שייתן שירות מידע פיננסי בלי אישור. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> תה מדבר על פסקה (א)? מבחינת העונשין? << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> כן. (א)(1). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "עסק במתן שירות מידע בלי שבידו רישיון". << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אבל האיסור חל כלפי אדם שעסק בלי שיש לו רישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. המודל של החוק, גם של רישיון וגם אישור. אישור לגופים פיננסיים שפועלים היום ומפוקחים היום. הם בעצם לא יחויבו בהליכי רישוי אם יקבלו אישור באותה פעילות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון. שם העבירה הפלילית היא לגבי הרישיון המקורי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אין סיבה לא להחיל את הסעיף הזה על כל הגופים. זה סעיף פלילי חשוב שאנחנו רוצים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה משהו חדש שמוסדר עכשיו. מי שעושה את זה בלי רישיון או אישור, בלי הסדרה, הכלל צריך להיות זהה. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני אחדד את הסעיף הנורמטיבי. לא הייתי בדיונים הקודמים ואני לא בטוחה אם עשיתם שינויים. הסעיף הנורמטיבי מדבר על אדם שעוסק ללא רישיון ולמעשה קובע החרגה למי שפועל תחת גופים אחרים כיום. כשאנחנו מסתכלים על עבירה פלילית, אנחנו גם מפנים לסעיף הנורמטיבי. אני מסבה את תשומת לבכם לעניין הזה. ולכן העבירה למעשה יכולה לחול. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אנחנו מבינים את הרציונל. הרציונל ברור ונכון. היועץ המשפטי אומר בצדק שצריך להחיל את הכלל הזה על כל מי שעוסק בתחום. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני מנסה להסביר שהוא למעשה חל כי מי שלמעשה לא נכנס לתוך הפטור, נכנס לתוך הסעיף של העבירה שהוא עוסק בעיסוק הזה, במתן שירות מידע פיננסי דרך עיסוק ללא רישיון כי הוא למעשה לא ייכנס לפטור שנכנס במסגרת הסעיף הנורמטיבי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שהבנתי את מה שאמרת. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זאת הייתה התפיסה בשלב הניסוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סליחה, אני רוצה שוב לחדד. אולי את צודקת אבל כדאי לחדד את זה. סעיף (2)(א) קובע איסור על אדם לעסוק במתן שירות מידע פיננסי אם אין לו רישיון שנותנת רשות ניירות ערך. סעיף קטן (ב) קובע שמקור מידע המנוי בפסקאות (1) עד (7) להגדרה, לשכת אשראי ולשכת מידע ועוסקים, לא יוכלו לעסוק במתן שירות מידע פיננסי אלא אם כן יש להם אישור מאת הרגולטור שלהם ובהתאם לתנאי האישור. כלומר, זאת בעצם איזו תמונת ראי שקובעת הליך אחר של "רישוי" והרגולטור הוא אחר. אם אותו גוף, אותו מקור מידע עוסק בשירות הזה בלי אישור, בשירות שמוסדר כאן בחוק, איפה הסנקציה הפלילית שמוטלת עליו? << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אתה צודק. זה כנראה שונה ואני חושבת שצריך לחשוב על זה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו נשמח להתייעץ לגבי זה. יש השלכות לגבי סמכויות האכיפה והחקירה ולכן אני אבקש להתייעץ. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> סליחה על ההטעיה. הנוסח שונה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> זה בסדר. תתייחסו לזה לחיוב עת נרצה להחיל את הכלל הזה על כולם. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> יש לי שאלה שנוגעת למהות העבירה. תהיתי אולי נכון להוסיף "שמר מידע מעל התקופה הקבועה" גם כעבירה פלילית. איך בחנתם על מה להחיל עבירה פלילית? << אורח >> טל אמיר: << אורח >> בעיקרון מה שהנחה אותנו זה קודם כל שהרשות – ומדובר כאן על הרשות - תוציא לפועל את האכיפה הפלילית הזאת ולכן הוראות שהן רוחביות ובעצם יחולו על כל מקורות המידע או נותני השירות, לא רצינו לעשות הבחנה כל כך משמעותית. זאת הסיבה מלכתחילה שגם הנושא המינהלי וגם הנושא הפלילי מצמצמים לעבירות שקשורות קשר ישיר לרישוי שנותנת הרשות. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> זאת אומרת ששמירת מידע מעל התקופה הקבועה, תהיה רק הפרה מינהלית ובגינה יוטל עיצום כספי ולא עבירה פלילית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בעצם למה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נדמה לי שזה בפרט (19) בחלק ב' לתוספת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה המניע להחיל את זה דווקא בסעיף הפלילי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> יש בעייתיות. הגורם שלפי החוק הזה הוא הגורם החוקר, זאת רשות ניירות ערך. מוחלות כאן הסמכויות של רשות ניירות ערך בנושאים אחרים גם כדי ליישם את החוק הזה. זה מורכב להעביר את הסמכויות האלה גם בנוגע לגופים אחרים שהם תחת פיקוח של מאסדרים אחרים. יש כאן מורכבות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין את המורכבות. עם זאת, גם על זה אנחנו צריכים לעשות חשיבה כי זאת עבירה חמורה. זה לא משהו שאנחנו יכולים להתעלם ממנו וצריך לראות איך אנחנו כן עושים על זה חשיבה כי במנגנון הזה אנחנו מבטיחים אכיפה ואנחנו רוצים לאכוף את העבירה הזאת בצורה יותר משמעותית. בואו נראה איך עושים את זה. תעשו חשיבה ונראה אם אנחו ומצליחים לעשות את זה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> צריך לקחת בחשבון אם זו עבירה שמצדיקה את כל מה שכרוך בהליך פלילי. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אגירה של הפרטים האלה היא עבירה חמורה. מה עושים אתם אחר כך, לגבי מאגרי מידע – צריך לעשות חשיבה בנושא הזה, איך אנחנו מתקדמים עם זה ואם אפשר להכניס את זה לכאן, זה יהיה הדבר הנכון לעשות. בואו נראה איך עושים את זה. << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> << דובר >> ממשיכים עם סעיף 57, פרק ח'. << דובר >> << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> פרק ח': הוראות שונות 57. מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם (1) בסעיף זה, "אמצעי אכיפה מינהלי" – כל אחד מאלה: (1) עיצום כספי. (2) התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי. (3) אמצעי אכיפה מינהליים לפי סימן ג' בפרק ח'4 לחוק ניירות ערך. (2) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 49 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחר. (3) ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד נותן שירות שהוא בעל רישיון ואשר מחזיק גם ברישיון לפי דין אחר לשם עיסוק בפעילותו הפיננסית או שהוא רשום לפי סעיף 67(א)(4) לחוק נתוני אשראי, תיידע הרשות את המאסדר שנתן את הרישיון האחר כאמור או שאחראי על ניהול הרישום כאמור, לפי העניין, בטרם תפתח בהליך כאמור ותתייעץ עמו בעניין הפתיחה בהליך. ביקש מאסדר כאמור לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד נותן שירות כאמור, יידע את הרשות בטרם יפתח בהליך ויתייעץ עמה בעניין פתיחתו. 58. אגרות השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שיחולו על הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף 5 ועל בעל רישיון, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ועדת הכלכלה. לא ועדת הכספים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. לא בטעות נכתב ועדת הכספים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נתייחס בסוף. אז תסבירי לנו איך זה חוזר לוועדת הכלכלה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> סעיף 57 מפרט את סוגי אמצעי האכיפה מינהליים. בסעיף קטן (ב) אנחנו קובעים, בדומה לחוקים אחרים שאם יש מעשה אחד שבעקבותיו ניתן להטיל יותר מאמצעי אכיפה אחד על אותו מעשה, יוטל רק אמצעי אכיפה אחד. בסעיף (ג) אנחנו מתייחסים למצב שבו יש בעל רישיון שהוא גם בעל רישיון מרשות ניירות ערך לגבי נותן שירות מידע וגם בעל רישיון מרשות שוק ההון. ישנם גופים כאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתבתם לפי דין אחר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> גם לשכות אשראי. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> מי שהוא מיופה כוח בתמורה שהוא מפוקח על ידי הממונה על שיתוף בנתוני אשראי. לפני הטלת אמצעי אכיפה, תתקיים התייעצות בין שני הרגולטורים. גם כאשר הרגולטור השני רוצה להטיל אמצעי אכיפה, הוא יתייעץ עם רשות ניירות ערך. סעיף 58, אגרות. מקובל על בעלי רישיונות להטיל אגרה, הן על הבקשה והן אגרה שנתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אורית, אולי תתייחסי לוועדת הכספים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן, אני אשמח להתייחס. בדומה לסמכות בחוק ניירות ערך, גם כאן מוקנית סמכות לשר לקבוע אגרות. אנחנו מבקשים שהתקנות כן יובאו לאישור ועדת הכספים. ועדת הכספים מאשרת את כל האגרות של הגופים שמפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, למעט חברות דירוג שמאושרות בוועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שאותו דיון שעכשיו אנחנו עוסקים בו, עלה גם עת דנו בחוק דירוג חברות אשראי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני חושבת שדווקא לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך הגיע אישור ועדת הכלכלה? אני מניח שלא אתם הצגתם את זה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בכנסת, כששאלו לאיזו ועדה זה ילך, אמרו ועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שואל לגבי אישור האגרות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> יכול להיות שאולי לא היו מספיק ערים לזה. יש לי ממש דוגמה טרייה מהעת האחרונה. קודם כל, אני רק אומר שוועדת הכספים מאשרת את התקציב של הרשות ומטפלת בכל האגרות ולכן זה חשוב לנו. אבל גם מבחינה פרקטית, מבחינת הניסיון, ממש לאחרונה, לפני כמה חודשים היינו כאן עם ניסיון בו הצלחנו להפחית באופן רוחבי את כל האגרות של הגופים שמפוקחים על ידי הרשות. אנחנו נתקלים בקשיים שהם מיותרים וחבל להיתקל בהם בגלל שאנחנו צריכים להתפצל לשתי ועדות, גם כדי לייצר אלת האחידות וגם כדי להשיג את הקשב של הוועדות בדיוק באותו זמן. אני אזכיר אולי שבאותו יום התקבלה החלטה בוועדת הכלכלה ואחרי כמה שעות החלטה בוועדת כספים והיינו צריכים לחזור לוועדת הכלכלה כדי לשנות את ההחלטה של ועדת הכלכלה. אנחנו חושבים שזה מצב שהוא פחות רצוי, הוא מקשה וזה תחום אחד מני רבים בכל החוק הזה שהיינו שמחים שהוא יהיה מופנה לוועדת הכספים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככלל התפיסה שלנו בייעוץ המשפטי של הוועדה בשנים האחרונות היא שוועדת הכלכלה, וועדה ייעודית שדנה בחוק מסוים ומן הסתם מוסמכת גם לאשר תקנות בתחומים שונים, כלומר, יש לה את התמונה המלאה על כל הענף שמוסדר באותו חוק, ראוי שהיא גם תאשר את האגרות שמוטלות מכוח אותו חוק כי זו בעצם הוועדה שמכירה את הענף, עוקבת אחרי הפעילות שלו וכולי. אני מבין את מה שאת אומרת שבעצם יש איזושהי תמונת רוחב של כל האגרות שלכם שמגיעות לאישור ועדת הכספים. אני משאיר את זה להכרעת היושב ראש. אני לא חושב שתיגרם כאן איזושהי תקלה קשה אם התקנות האלה יגיעו לאישור ועדת הכלכלה. אפשר לתאם אבל אני מבין את מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין את מה שאתם אומרים. אני שומע את הייעוץ המשפטי ואני חושב שבאמת חוק שנדון בוועדת הכלכלה, התמונה הכוללת תהיה בוועדת הכלכלה. אני לא חושב שזה יהיה קריטי שזה יהיה בוועדת הכספים כי שם דנים בנושאים אחרים שקשורים לחוק. אני חושב שהפרקטיקה כאן מלמדת שאנחנו עובדים מהר וטוב. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בהחלט. לא באתי בתלונות. רוצים לעשות מהלך רוחבי, ובאגרות הרבה פעמים זה כך. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין את זה אבל בגלל שהחוק הזה נדון כאן ואני לא רוצה שוועדה אחרת תתחיל עכשיו להתעסק בתקנות מסוימות בתוך חוק שנדון בוועדת הכלכלה. לא הייתי רוצה שוועדה אחרת תעביר לנו סעיף קטן בתוך חוק. אני חושב שזה המקום הראוי לדון בו אלא אם כן יש לכם איזושהי התנגדות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו מאוד היינו מעדיפים שלפחות הרכיב הזה יעבור לוועדת הכספים. הבעתי את עמדתנו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מבין את העמדה אבל אני חושב שאנחנו נכנסים לתחום חדש ולחוק חדש ואני הייתי רוצה שנמשיך ללוות אותו מ-א' עד ת'. אני חושב שזה יכול להישאר בוועדת הכלכלה ורק בגלל העובדה שזה נושא שהוועדה רוצה לקדם, רוצה לדחוף ונעזור לכם בזה. זה לא יכביד עליכם. אם תהיה איזושהי בעיה, אנחנו נדע להסתדר אתה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> עוד שאלה. אנחנו מבינים שמדובר כאן על אגרת בקשה לקבלת רישיון. אם כך, אין אגרות להגיש בקשה לאישור? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אתם אלא הרגולטורים הרלוונטיים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני רוצה לחדד ולומר שזה לא בהכרח רק אגרה לבקשת רישיון. אלה יכולות להיות גם אגרות שנתיות. יש גם אגרות על בעל רישיון ולא רק על הגשת בקשה לרישיון. בדרך כלל תקנות שעוסקות באגרות, עוסקות גם באגרות שוטפות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שוטפות בעד מה? כמו אגרת רישוי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אגרות בקשה אלא אגרות רישוי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אגרה שנתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כן, כדי להגיש בקשה לאישור, לא צריך לשלם. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו לא חושבים שמעבר לאגרת רישוי צריך להחיל עוד אגרה על בקשת אישור. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בסדר גמור. אני בעד. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> 59. איסור גישה באמצעות פרטי הגישה של הלקוח לא ייגש אדם ובכלל זה נותן שירות דרך עיסוק, אל מידע פיננסי על אודות לקוח, הנמצא אצל מקור מידע, באמצעות מערכת מקוונת תך שימוש בפרטי הגישה של הלקוח אל חשבונו שנועדו לאמת את זהותו בפני מקור המידע לצורך גישה כאמור, לשם מתן שירות ללקוח הנוגע להתנהלותו הכלכלית. אורית דיברה על זה עת הסברנו בנוגע לאיסור הפלילי. כיום יש נותני שירות ויש טכנולוגיה שאפשר לגשת למידע של לקוח באמצעות סיסמה אישית של לקוח. מאחר שהטכנולוגיה התפתחה, יש אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים את הגישה הזאת ללא החזקת סיסמאות. הסיסמה, זאת גישה באמצעות החזקת סיסמאות אישיות של הלקוח וזה יוצר סיכון כלשהו ללקוח ויכולת להיכנס לחשבון שלו. כאן הסעיף מבקש לקבוע איסור על גישה כאמור באמצעות הסיסמאות. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> קודם כל, זאת לא עבירה פלילית, נכון? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> זאת עבירה פלילית. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> אולי פספסתי את זה. כן, סליחה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> סעיף 56(ב). << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> כן. סליחה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> התייחסויות? הערות? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> 60. פגם במידע (1) בסעיף זה, "פגם במידע" – פגם במידע פיננסי, לרבות פגם באבטחת המידע שהוביל לחשיפה של מידע על אודות הלקוח או פגם במהימנות המידע. (2) פנה לקוח לנותן שירות שעמו התקשר בהסכם או למקור מידע, בעניין פגם במידע שלגביו ניתנה גישה לנותן שירות לפי חוק זה, יברר נותן השירות או מקור המידע את העניין ויידע את לקוחו בנוגע לתוצאות הבירור, בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. (3) נודע לנותן שירת או למקור המידע, בעקבות בירור לפי סעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי נפל פגם כאמור באותו סעיף קטן וכי הוא אחראי לפגם, יודיע ללקוח ויפעל לתיקון הפגם ולצמצום הפגיעה בלקוח במועד שבו נודע לו עליו. לא היה נותן השירות או מקור המידע אחראי לפגם, ינקוט אמצעים סבירים כדי לברר מי הגורם האחראי לפגם, ולכך שאותו גורם יתקנו כאמור. (4) נותן שירות או מקור מידע יפצה או ישפה את לקוחו לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל פגם כאמור בסעיף קטן (ב) שהוא אחראי לו. לא היה נותן השירות או מקור המידע אחראי לפגם, ינקוט אמצעים סבירים כדי שהגורם האחראי לפגם ישפה או יפצה את הלקוח כאמור. הסעיף מסדיר את אופן הטיפול במקרה של פגם במידע. לדוגמה, פגם באבטחה או פגם במהימנות במידע. זאת אומרת, הועבר מידע שהוא לא נכון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה זה יפצה את הלקוח? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אם נגרם לו נזק. הלקוח צריך להוכיח לפי דיני נזיקין שנגרם לו נזק בעקבות העברת מידע לא נכון לדוגמה, שנמסר שיש לו הלוואה למרות שאין לו הלוואה ודירוג האשראי שלו השתנה ונתנו אשראי בריבית יותר גבוהה. רכיבים שהלקוח יצטרך להוכיח אבל אם נותן השירות או מקור המידע אחראי לאותו מידע לא נכון, הוא צריך לפצות את הלקוח בגין זה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> למאסדרים יש סמכות לקבוע הוראות לעניין הפיצוי? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> יש להם סמכות כללית. עוד מעט נגיע לסעיף 61. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> בסדר, אבל מעבר לסמכות הכללית, אין להם סמכות? אתם לא חושבים שצריך איזה שהן הוראות? << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> לגובה הפיצוי? בסוף מדובר כאן כאשר הוא חי בנזיקין. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> צריך להוכיח את הנזק. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> את גובה הנזק, כן. את הנסיבות, את הסיבה ואת הקשר הסיבתי. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> מטעם איגוד חברות האשראי. שני דברים שאני רוצה להעיר עליהם, ברשות אדוני. ראשית, כתוב כאן שמקור המידע יברר בכל מקרה, לאו דווקא מקום שבו מקור המידע פגום אצלו. כלומר, בקשר לכל מידע. הייתי רוצה לחדד שהפנייה למקור מידע והבדיקה של מקור המידע רק מקום שבו המידע נובע מאותו מקור מידע. כלומר, שזה המידע הרלוונטי לאותו מקור מידע. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> לאיזה סעיף אתה מפנה? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כל סעיף 60. הסעיף מתייחס לכך שמקור המידע יבדוק ויברר ולא ברור שזה רק אותו מידע שנוגע למקור המידע. הרי אם פונים אליו בקשר למידע שנאסף מקור מידע אחר, הוא לא צריך לברר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "הנוגע בדבר", זאת ההערה? ההערה שלך היא להוסיף את התיבה הנוגע בדבר? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מקובל עליכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נבדוק. יכול להיות שצריך. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> ההערה השנייה נוגעת לסעיף (ד). אני חייב להודות שזה סעיף די חריג בנוף הפיננסי. אנחנו נתקלים לא מעט בחקיקה פיננסית אבל כאן יש סעיף שכבר קובע אחריות מראש. אנחנו מבינים את החשיבות של החוק. החוק חשוב, צריך לאפשר, יש כאן סמכויות אדירות לרשות ניירות ערך ואנחנו חושבים שלקבוע מראש את האחריות – עוד לא ברור מה הפגם, מה מהות הפגם, מה מידת הפגם, כמה זה ישפיע על הלקוח – כבר קובעים אחריות על מקור המידע. אנחנו חושבים שזה מעט מחמיר והיינו מבקשים לבחון מחדש את הסעיף הזה. אני לא זוכר תקדים כל כך משמעותי בחקיקה פיננסית כמו בסעיף הזה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> הסעיף אומר שזה במידה והוא אחראי לפגם. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אחריות לפגם נבחנת בית המשפט, כמו בכל מקום, ואם יש אחריות, מן הסתם יתבעו את זה. << אורח >> עמיהוד שמלצר: << אורח >> אין כאן כוונה לשנות מדיני הנזיקין. כמדומני שסעיף דומה, אם לא זהה לחלוטין, נמצא בחוק שירות התשלום. אני כמעט בטוח, ואפשר לוודא את זה, שסעיף קטן דומה, אם לא זהה, נמצא בחוק שירותי תשלום עדכני. לא התכוונו לשנו ת מדיני הנזיקין. הכוונה, כמו שממלא מקום היושב ראש אמר, שזה כאשר אתם אחראים לפגם. << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> אני אחזק את הדברים. סעיף 19 לחוק שירותי תשלום באמת היה מקור ההשראה שלנו לסעיף הזה. הוא גם מדבר על פגם בביצוע פעולת תשלום וכאן מדובר על פגם במידה. שוב, זה לא סוטה מדיני הנזיקין הכלליים. הדבר היחיד, זה עושה איזושהי חלוקה מסודרת ומה כל אחד צריך לעשות בחלק שלו ומוסיף את חיוב ההשתדלות הזה של מאמצים סבירים שגם קיים בחוק שירותי תשלום. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני מבין את התקדים שאתם מציינים. יכול להיות שאיכשהו זה נשמט במהלך כל דיוני החקיקה, הסעיף הספציפי הזה, ולא הספקנו להעיר או שלא נתנו עליו את הדעת מספיק. כמובן שהוועדה, זכותה להכריע ויש תקדים לזה. עצם האמירה בחוק לגבי האחריות כאשר האחריות קיימת מכוח חקיקה אחרת לצורך העניין או מכוח החקיקה הזאת, מקום שבו גוף התרשל וניתן לתבוע אותו. אין הצדקה לרשום שאם הוא אחראי, הוא יהיה אחראי ולצורך העניין ניתן יהיה לתבוע אותו בתוך החוק עצמו. זה ברור, זה מובן, אלה הוראות הדין. זה כמו כל הוראת דין אחרת אתה לא אומר אני לא רצחתי היום או אני לא הרגתי. אנחנו חושבים שזה מעט מחמיר לכלול את זה ונבקש בכל זאת לשקול הורדה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> איגוד הבנקים. לגבי סעיף 60, אנחנו שמחים שסעיף 19 לחוק שירות התשלום היה השראה אבל אנחנו חושבים שדווקא הסעיפים שצריכים להיות כאן מסעיף 19 לא נמצאים כאן ואלה שנמצאים, לא צריכים להיות. החלק בסעיף 19 שאנחנו חושבים שכן צריך להיות כאן, זה אותו חלק שמסדיר את האחריות בין הצדדים שקובע מי אחראי למה. כמו שבחוק שירותי תשלום באו ואמרו שמי שמעביר את התשלום, הוא אחראי עד נקודה מסוימת והבנק או נותן שירותי התשלום האחר אחראי מאותה נקודה, יהיה אחראי מאותה נקודה ואילך. אותו הדבר כאן. צריך לקבוע הסדר אחריות שמקור המידע אחראי כל עוד המידע אצלו, עד שהמידע עובר לנותן השירות, ושנותן השירות אחראי החל מאותו שלב ואילך. לגבי המשך סעיף 60 שהוא באמת מועתק מסעיף 19 לחוק שירותי תשלום, המקרה שלנו כלל לא דומה לשירותי תשלום. בשירותי תשלום יש יחסים בין נותני שירותי תשלום, שהם גופים מפוקחים שיש ביניהם יחסים, שהם צדדים לאותן מערכות תשלומים. כאן באו וקבעו שלמקור המידע אסור להתקשר עם נותני השירות, אסור שיהיו הסכמים בין הצדדים ומטילים אחריות על מקור המידע כדי לברר מול נותני השירות. לפעמים בכלל אין לך קשר אל נותני השירות. להיפך, תייצר כאן איזושהי מערכת שהיא מערכת אוטומטית שכל נותן שירות יכול להתחבר לקחת מידע. אין הסכם, אין יחסים בין הצדדים, אבל יצרו מערכת שלמה של בירור פגמים בין הצדדים שלא קבעו מה האחריות ולא נתנו כלים לעשות את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הבנתי. תרצו להתייחס? << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >> אנחנו נחדד שאנחנו לא מייצרים כאן אחריות נזיקית נוספת. אנחנו פשוט מבהירים את מערכת היחסים. אנחנו מבהירים שגם כאן חלים דיני הנזיקין וזאת המטרה שלנו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> משרד המשפטים, רוצים להוסיף משהו? << אורח >> לירון מאוטנר לוגסי: << אורח >> אני אוסיף לגבי החלק השני. סיטואציה, גם במידע, כאשר יכול להיות למשל גם נושא של דלף במידע, לקוח לא בהכרח יודע להגיד מאיפה המידע הזה דלף. המידע הזה היה גם אצל מקור המידע וגם אצל נותן שירותי המידע. בסוף ביחסי הכוחות בין השחקנים, בינם לבין עצמם, אתה צודק שלא בהכרח זה לא תנאי שתהיה התקשרות חוזית ביניהם, אתה צודק שלא בהכרח יש ממשק משפטי חוזי אבל בכל זאת יש ממשק בין הגופים, ממשק טכנולוגי ויש מידע שעובר. אני מעדיפה ליצור איזשהו נטל על החברות עצמן מאשר על הלקוח להיות מטורטר בין הגופים שהוא יכול לעשות את זה אבל אנחנו מעדיפים כן לבקש מהחברות, להורות לחברות שהן הצד החזק, לסייע בדבר הזה. שוב, מדובר במאמצים סבירים. יכול להיות שבעולם התוכן של שירותי תשלום, כשיש התקשרות חוזית, מאמצים סבירים ידרשו רמה מסוימת ויכול להיות שכאן מאמצים סבירים, בנסיבות העניין יהיו אחרות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> הממשק יכלול מערכת לבירור פגמים? תלונות? הרי הממשק הוא רק העברת מידע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הבנו את השאלה והבנתי גם את התשובה. היועצים המשפטיים, יש לכם משהו להוסיף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מצטרף אלינו היושב ראש שבודק שאני מסיים את הישיבה בזמן. לסיכום, דווקא ההערה הזאת שהיא הערה צרכנית, היא הערה חשובה. בסופו של דבר הלקוח לא יודע באיזה שלב בשרשרת המידע שלו עבר ולאן, וזה כן חשוב שכל הנוגע בדבר שמתעסק במידע של הלקוח, ידעו שיש להם אחריות אישית לנזק שנגרם. זאת הוראה חשובה. מעבר לזה, יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים לבדוק ואנחנו נבדוק אותם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אנחנו אלא נציגי הממשלה. << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> הם צריכים לחזור אלינו עם תשובות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כן. נציגי הממשלה צריכים לחזור אלינו עם תשובות. נמשיך בדיון הבא. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>