פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הכלכלה
05/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 654
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 9:00


סדר היום:
סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה

חברי הכנסת:
עפיף עבד


מוזמנים: 
	דוד טמיר
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אורית קול
	–
	מטה אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יפעת רווה
	–
	עו"ד המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ליאת אליהו סבן
	–
	עוזרת משפטית ליועמש בלמ, המשרד לביטחון לאומי

	אמיר ליפשיץ
	–
	ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, המשרד לביטחון לאומי

	שרון בן דוד
	–
	ר' מנהל נהיגה, משרד הביטחון

	אשר הלפרין
	–
	היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	גל סורוקר
	–
	חוקר בכיר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	כפיר דור
	–
	יו"ר - מנהל - ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין

	יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא)
	–
	משפחות החטופים

	שי דיקמן
	–
	בת דודה של כרמל גת ז"ל, משפחות החטופים

	ציפי ברוזה
	–
	פעילה למען משפחות החטופים

	רותם כהן 
	–
	פעילה למען משפחות החטופים 

	בועז ספיר
	–
	משפחות החטופים

	עודד ספיר
	–
	משפחות החטופים

	עופר היימן
	–
	משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023 << הצח >>


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב לכולם, הנושא הוא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023. בבקשה.    

 << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >>   

אני אתחיל. קודם כול, אני רואה שחברי הכנסת בפגרה ועוד לא חזרו. זה בסדר, יש זמן. 

חברי הכנסת, 577 ימים מהיום הנורא ביותר שעברה המדינה מאז הקמתה, ו-59 חטופים עדיין בגיהינום. עוד פגרת כנסת הסתיימה ואנחנו באותה נקודה. דברים שנאמרים היום כל-כך דומים לאלה שנאמרו כאן לפני שנה ויותר. אין שינוי. אחרי 577 ימים מ-7 באוקטובר, כש-59 ישראלים חטופים עדיין בגיהינום, מר הפקרה ושר הביטחון כמעט בו-זמנית כל כמה ימים מבטיחים שיש לנו תוכניות מפתיעות לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים. האם שמעתי נכון? 19 חודשים של לחימה עיקשת בארגון הקיקיוני, החמאס הוא נכס, שהוקם במשך שנים מכספים שמר הפקרה אישר להעביר מידידתו הקרובה קטר, כספים בהם הוקמו קילומטרים רבים של מנהרות, ועדיין, אחרי 577 ימים חיילים נופלים בניסיון לפרקן ולרכוש כמויות אין סופיות של נשק מסוגים שונים, כשהצבא הטוב במזרח התיכון לא מצליח להתגבר עליו. קטר כל-כך קרובה למר הפקרה, שמסתבר שהצליחה להכניס אנשים שלה לאקווריום במשרדו, שכנראה מנעו כמה עסקאות להחזרת החטופים. 

חברי הכנסת, איפה אתם? איך השערוריות המתפרסמות חדשות לבקרים אינן מזיזות לכם? מר ביטן, איך זה לא מזיז לכם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שומע, שומע. 

 << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >>   

אתה לא שומע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה? אני שומע. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >>   

חבר כנסת אחד יושב כאן, לפחות קצת האזנה, קצת כבוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוא, בוא, עזוב. אתה לא ועדת ביקורת שלי. אני שומע אותך, בסדר?

 << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל: << דובר >>   

אני ועדת ביקורת של המדינה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. של המדינה אבל לא שלי. 

 << דובר_המשך >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << דובר_המשך >>   

גם של הכנסת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מספיק כבר עם זה. 

 << דובר_המשך >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << דובר_המשך >>   

חברי הכנסת, איפה אתם? איך השערוריות המתפרסמות חדשות לבקרים אינן מזיזות לכם? 19 חודשים שאין פתרון אמיתי לטירוף אליו נכנסנו ב-7 באוקטובר. מהאמירות החלולות ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, מסתבר שוב ושוב שאין מאחוריהן כלום. לא ניצחון ולא החזרת החטופים. כבר בשבוע הראשון של המלחמה אמרו בעלי ניסיון כמו עורך הדין אורי סלונים, שזאת שטות מוחלטת שאינה ניתנת לביצוע. הוא כל כך צדק. 

אני מברך בכל יום על המזל הגדול שהיה לנו על שחרורו של אופיר שלנו אחרי 54 ימים. ובמקביל, הכאב הגדול על יוסי שרעבי, אביה של חברתו יובל מקיבוץ בארי, שגופתו זרוקה אי-שם בעזה כבר 480 ימים, והמשפחה מחכה להביאו לקבורה באדמת המדינה. מהסיפורים שאותם אנו שומעים מאופיר ומהחטופים ששבו לאחר מאות ימים במנהרות החשוכות, מפחיד לחשוב מה עובר על החטופים שעדיין שם כבר 577 ימים, ועדיין חיים. 

כמה עדיין חיים? אף אחד לא יודע. מר הפקרה נוקט במספר כשרעייתו הפסיכולוגית מתקנת אותו – כנראה פחות. ההתעללות במשפחות החטופים נמשכת כשאף אחד מכם אינו פוצה פה ושואל שאלה בעניין. מה קרה לכם? במה אתם עסוקים בימים קשים אלה, בהעלאת שכרכם? באיזו ועדה העליתם חברי ש"ס ואגודת ישראל את נושא החטופים, מלבד להצהיר כבר 577 ימים שאתם בעד החזרתם? מצווה יהודית מדרגה ראשונה. 

השרים בן גביר וסמוטריץ' שעומדים על השמדת חמאס קודם החזרת החטופים, כי אוי לנו שיחזור 7 באוקטובר. בן גביר וסמוטריץ', אם לא תיתנו להם לגדול ולצמוח כפי שעשה מר הפקרה ראש הממשלה, שאתם שותפים בה, הם לא יצמחו. את החשבון עם החמאס הוא נכס חייבים לסגור, אבל קודם לעשות הכול, כולל הכול, שכל החטופים ישובו לביתם, ולאפשר לחיילים להילחם ללא יד קשורה לאחור מחשש לפגיעה בחטופים. 

מה לא ברור כאן? חברי הכנסת, מתי סוף-סוף תקום ועדת חקירה ממלכתית שתיתן לי תשובה איך קרה שנכדי נחטף, כשכל חטאו היה ביקור אצל חברתו בבארי אשר במדינת ישראל. 

במהלך חג הפסח ערכתי סיור מקיף במנרה. מראות קשים שמעידים על ההפקרה של המדינה את יישובי גבול הצפון. בשבת ביקרתי בבארי אשר בחצרים. נסעתי לבקר את משפחות העקורים, שאינן יודעות מה יהיה עתידן, וכל זאת כשאנחנו מציינים 77 שנות עצמאות. אף אחד במערכת הפוליטית לא לוקח אחריות על מה שהיה ביום ההוא, ומה שיהיה בגורל החטופים. אגב, מי מכם, חברי הכנסת, טרח להגיע, לבקר במנרה או ללמוד על מצב הקיבוץ או את עקורי בארי בחצרים?

חברי הכנסת מכל הסיעות, אתם נבחרי העם, בידיכם להחזיר את החטופים כולם, ויפה שעה אחת קודם. 

אני רוצה להזכיר לך, מר ביטן, שלפני שנה וארבעה חודשים ישבנו פה, מחוץ לדל. שאלתי: מה יהיה? אמרת לי: יהיה טוב. 577 ימים, מר ביטן, ולא שומעים את קולך אומר מילה אחת לעשות משהו למען החטופים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, בבקשה. 

 << דובר >> שי דיקמן: << דובר >>   

תודה, ג'וחא. שלום, אני בת דודה של כרמל גת, אחיינית של כינרת גת. ביום הזיכרון האחרון, הקודם, עמדנו מול קבר אחד עם תקווה, וביום הזיכרון הזה עמדנו מול שניים, של אימא שבהתנהלות אחרת של 30 השנים הקודמות המוות שלה היה נחסך, או של יום אחד שהיה מנוהל נכון, ומול בת ש-328 ימים היו למדינה שלה להציל אותה. היום הן שוכבות אימא ליד בת. לא יצחקו, לא יבכו ולא יישבו איתנו בחגים. עם קבר שפונה לעזה, שם יש עוד 59 חטופים. חטופים חיים שעוד יכולים לחבק את אימא שלהם, לגדל את הילדים שלהם, וחטופים שנרצחו, והמשפחות שלהם עוד מחכות שיהיה להן קבר לפקוד ולהתאבל עליו. המשפחות שלהן עמדו ביום הזיכרון הזה כמה מטרים ממני, ילדים שעמדו מול קבר אחד של אימא, וחלקה ריקה שמחכה לאבא. 

אני התכוונתי היום, חבר הכנסת דוד ביטן, לפנות  לחברי הכנסת ששבים מהפגרה. ואתה היית כאן גם במהלך הפגרה וגם היום, כשחוזרים מהפגרה. ואילו חברי כנסת אחרים לא נמצאים כאן גם היום. אני לא מצליחה להבין את הפער בין הציבור לבין נציגי הציבור שלנו. לפני היציאה לפגרה, כשטענו כבר בפעם השנייה או השלישית בפני חברי הכנסת שלחטופים אין פגרה, שלחיילים אין פגרה, שלמילואימניקים אין פגרה, חברי הכנסת אמרו לנו שהפגרה נחוצה לנציגי הציבור בשביל להרגיש את הציבור, בשביל לדעת מה הלך הרוח בעם. 

אני מקווה שבמהלך הפגרה הזאת, חברי הכנסת שלא נמצאים כאן גם כרגע, הרגישו את העם. שהם חזרו הביתה אולי לאישה שלהם, והם ראו איך היא מדליקה נרות בכל פעם שהיא מזכירה בתפילה שלה את כל 59 החטופים שצריכים לחזור הביתה; אולי הם הלכו לבית הכנסת והם שמעו שמקריאים את השמות של כולם; אולי הם ראו סוף סוף את הילדה שלהם כי הם היו כל-כך עסוקים, הם ראו שהיא חוזרת מבית הספר, ובבית הספר סיפרו על עוד חטוף אחד שמחכים לו; אולי הם נסעו בכבישי ישראל וראו שבכל עיר ועיר בארץ מצפון עד דרום, ממזרח עד מערב, יש כיכר שבה מחכים לכל החטופים; אולי בצמתים הם ראו אנשים שעזבו את הילדים בבית או את העבודה או את הבית שהם מנסים להחזיק תוך כדי כך שהם במילואים, וראו בן אדם עומד עם דגל, כי זה מה שהוא יכול לעשות היום, לצאת מהבית עם דגל צהוב או עם תמונה של חטוף ולעמוד בצומת. כי הוא לא יכול לחיות עם עצמו שלם, לדעת שיש שם עכשיו חטוף בתוך מנהרה, מורעב, והוא בבית שלו יכול לאכול, לשתות ולישון ולנשק את אישתו בבוקר. 

אז הם יצאו מהבית, כי זה מה שהם יכולים לעשות. אולי הם היו בעצרות ברחבי הארץ; אולי הם הגיעו לעצרת באפרת, וראו שאין מקום בארץ שלא מבקש את חזרת החטופים; אולי הם הלכו לבתי החולים לבקר פצועים והם שמעו אותם, איך סבב ראשון וסבב שני וסבב שלישי וסבב רביעי וסבב חמישי שהמילואימניקים שלנו יוצאים כדי להגן. עושים מה שהם יכולים. אלי הם שאלו אותם למה יצאתם, והם שמעו את התשובה שגם הם עושים את חלקם, את מה שהם יכולים לעשות, כי הם רוצים לראות את החטופים בבית. אולי הם שמעו איך גם הרכב שלהם עלה על מטען, כי הם נלחמים עם יד קשורה מאחור כי הם לא יכולים לעשות מה שהם צריכים. אולי הם יצאו מבית החולים, וביציאה הם ראו את העמידה של הצוותים הרפואיים כל יום בשעה 12 בכל בתי החולים בארץ, כי הם הלכו ללמוד איך להציל חיים, והם לא יכולים לעמוד מנגד כשיש חיים שאפשר להציל.

אולי הם ביקרו בשומרון והם ראו איך חבר'ה מיהודה ושומרון מגיעים לכפר עזה לבנות את הבתים של גלי וזיוי שעומדים לחזור; אולי הם שמעו מהם את המחיר שהם משלמים, מה גוזרת עליהם חזרה של מחבלים, והם אמרו להם: יש לנו תוכנית, כי במדינת שיראל אם אנחנו מושיבים אנשים במקום מסוים, אנחנו גם מבטיחים שאנחנו נגן עליהם; אולי הם הלכו לעוטף. בוודאות הם הלכו לעוטף. בטוח שלא נשאר חבר כנסת אחד שאחרי שנה וחצי ושתי פגרות לא דרך בניר עוז; בוודאות הם שמעו את יאיר הורן שצריך לחזור לחיות בניר עוז, אומר: איך אני יכול לחזור? אולי אני אהרוס את הבית של אחי, שנמצא עכשיו במנהרות של עזה בשביל לבנות בית חדש? הם בטוח היו בנחל עוז ושמעו את לישי. שמעו את הבומים, את הקירות רועדים ואת לישי אומרת: איך אני אחזור לבית שלי עם שתי הבנות, כשאבא לא שם? מה אני אגיד להן, שוויתרנו עליו?

בטוח, בטוח שהם דיברו עם ארבל שהחזירו אותה אחרי 500 יום, והיא אמרה: איך אני אחזור הביתה כשאריאל, בן הזוג שלי, שם? כשאח שלו דוד שם? אשתו שרון ושתי הילדות אמה ויולי, שהיו שם איפה שאבא נמצא עכשיו, צריכות לחזור לבית שמחכה לאבא. בטוח שהם היו באתר של הנובה ושמעו איך רום ברסלבסקי ואיתן מור ובר קופרשטיין הלכו וחזרו והצילו, ועכשיו הם נמצאים שם ואנחנו לא מצילים אותם; בטוח הם הלכו לשמוע את התצפיתניות שהתריעו, את כיתות הכוננות שהגנו; בטוח שהם הלכו לשמוע את התושבים שבמשך 30 שנה זעקו. 30 שנה זעקו על חמאס. אני יודעת, אלה המשפחות שלנו. 30 שנה שלא טיפלו, לא ממשלות ימין ולא ממשלות שמאל. את האנשים שב-7 באוקטובר, במשך 15 שעות החזיקו את הדלת של הממ"ד עם תינוק בן 11 חודשי, עם בעל שיצא עם כיתת הכוננות להגן על הקיבוץ. אנשים שחמאס זה מי שמאיים על החיים שלהם אז והיום וגם מחר, כל עוד מדינת ישראל לא תטפל בו. 

אבל מה שהם אומרים עכשיו, זה שלפני שאתם נכנסים עכשיו לשם, תחזירו את האנשים שלנו משם. יותר משאתם שונאים אותם, אתם אוהבים אותנו. לפני שאתם הורגים עוד מחבל תחזירו לי את בעלי, את השכן שלי, את הקהילה שלי שנמצאת עכשיו במנהרות חמאס. את החיילים שבאותו יום יצאו להגן עלינו מפניהם, החיילים שיצאו להציל את המשפחה שלי. 

צריך להבין שהקהילות האלה עמדו ביום הזיכרון – קהילת בארי מעל הקבר של סער ברוך שנהרג בניסיון חילוץ, מול הקבר של יוסי שרעבי שעומד ריק, שנהרג בהפצצת צה"ל. נחל עוז מול הקבר של צחי עידן שהיה שם בחיים. ניר עוז – הקבר של עודד ליפשיץ. אז עכשיו, עכשיו להיכנס בכל הכוח כשלכל קהילה כזאת יש שם בן אדם? עכשיו? 

עכשיו אני שומעת את נציגי הציבור שלנו אומרים, לוקחים את ה-59 ומגמדים ל-24. וגם עליהם אומרים עד. כבר מצדיקים את הרצח של החטוף הבא. לא 24. פחות. שלרגע לא נזכור שהיו שם 24 בחיים היום, כשהחטוף הבא נהרג. אולי, אולי כשחברי הכנסת הסתובבו בפגרה הם שמעו גם את המיעוט, את המיעוט שמוכן להקריב את החטופים, וזה לא כי הם לא רוצים אותם בבית. אתה יודע למה זה? זה כי הם חוששים שמדינת ישראל לא תעשה מה שצריך בשביל להגן עליהם. כמו שג'וחא אמר, לכולם ברור שצה"ל הרבה יותר חזק מחמאס, ובכל זאת הצלחתם לערער את הביטחון שלנו עד כדי כך, שאנשים מוכנים שימותו ילדים של אחרים, ובלבד שהילדים שלהם לא ימותו. 

זאת לא מדינת ישראל שאני מכירה; זה לא מה שהרוב כאן רוצה. אנחנו יכולים להציל אותם, אנחנו יכולים להחזיר אותם ואנחנו יכולים להגן על עצמנו. תבטיחו לנו בצפון, בדרום, במרכז, במזרח ובמערב של המדינה הזאת, שאתם תעשו מה שצריך בשביל להגן עלינו ולא תגידו שהילדים שלנו, שכבר נמצאים בסכנה, אנחנו מוותרים עליהם בידיים של המחבלים. 

אני מקווה שהם היו ביום ראשון באירוע האחדות של שש משפחות החטופים, שנרצחו במנהרה ברפיח. אני מקווה שהם ראו שם חילונים, דתיים, חרדים מכל הארץ, שהם ראו הנפה של דגלים של הפועל ושל בית"ר, שהם ראו את הקרע הענק בלב של כולם ואת האחדות סביב הדבר שמאחד אותנו – הערבות ההדדית בינינו, שתבוא לידי ביטוי כשיקבלו את ההחלטה, כי הם במרחק החלטה מכאן – להחזיר את כל ה-59 הביתה. זה מה ש-75% מהציבור מבקש, וכאן בבית הזה יושבים נציגי הציבור. תקבלו את ההחלטה הזאת. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

אני דודו של עופר קלדרון, שנחטף עם שניים מילדיו מניר עוז. אני רוצה בתחילת דבריי ללכת קצת אחורה, לעשות סדר. ב-7 באוקטובר נרצחו, נאנסו, נחטפו בני ישראל כשיש ממשלה ויש קואליציה שיושבת עד היום ולא דואגת לכולם. המחשבה הזאת עלתה בעיני רוחי ביום הזיכרון, כשאני עומד מעל קברו של חייל שלי שנהרג כתף אל כתף לידי במלחמת יום הכיפורים. אני מלווה את המשפחה 52 שנה. 52 שנה הם יודעים שאני איתם ולא רק ביום הזיכרון. אני מתקשר, אני שואל. זה השיעור הראשון שלמדתי בבה"ד 1, שלא מפקירים מאחור לא את החילים ולא את בני משפחותיהם. באותו טקס ביום הזיכרון, בתום הטקס ניסיתי לפגוש את השר דיכטר. הוא הסתכל עליי בעיניים מרחוק, חיכה כמה דקות, עשה סיבוב פרסה והלך. ולא באלימות. 

לפני כמה זמן ישבתי בביתו של השר קיש, שהזמין אותי לביתו. הוא מסתכל לי בעיניים ואומר לי: רגע, לא כל ה-59 הם חיילים? ואז אני אומר לו: אתה זוכר שבעסקה האחרונה נאמר שביום ה-16 יתחילו שוב שיחות על המשך העסקה, על שלב ב'? הוא אומר: לא, זה היה אחרי היום ה-41, לא? אני לא אמשיך, אני לא אמשיך. אני בעצם רוצה לומר שהניתוק הזה, הניתוק, אני רוצה לשאול האם זה קורה ככה לכולכם בליכוד? 50% ממי שנחשבים כמצביעי הליכוד מוכנים לפי סקר להפסקת המלחמה להשבת החטופים. זה הסקר, לא דבריי. 

נכון, עופר פה, סער וארז פה. שואלים אותי: איך הם? אז הם לא. אז הם לא. אולי הם מחייכים, אבל הם עוד לא. אז מה קורה למי שנמצא שם חי, למשפחה שלו למי שנרצח ולמשפחות שלהם? מה קורה להם? עד היום חשבתי ש-577 זה מספר של אוטובוס. מסתבר שלא. זה מספר הימים שאנשים נמצאים במנהרות ואנחנו יושבים פה, ולא עושים שום דבר. 

יש לכם אחריות, והאחריות היא לא במלחמה. מה זה מיטוט חמאס? כמה? אלפים? מאות? עשרות? אחרון? מתי? אני רק רוצה להזכיר, ואני מספיק ותיק בעניין, שחמאס נמצא עד היום בגדה המערבית, למי שלא מבין. הוא לא מוטט. אני עוד לא שמעתי שצה"ל רוצה לעשות משהו, ובטח בשנה וחצי הזאת רוצים לעשות משהו ולא מסוגלים. אין דבר כזה. אז להפסיק לחרבש לנו. אנחנו לא אידיוטים ולא מטומטמים, ואני לא מדבר רק על משפחות החטופים. אני מדבר על הציבור הישראלי. תמיד, תמיד אפשר יהיה לעשות את העבודה כשמנסים לפגוע בנו. מה זה מתקרבים לגדר? אז לא לחזור ל-7 באוקטובר. לעשות מעשה. 

נמאס לנו כבר מ"הותר לפרסום". כן, גם כשאני שומע את זה, גם במשפחתי יש כאלה שקיבלו צו 8 בפעם הרביעית. כשאנחנו נלחמנו במלחמת יום הכיפורים 19 יום, אמרנו: וואוו, המון זמן. נכון, היינו חצי שנה במילואים וזה היה המון זמן. תראו מה קורה היום. 
אנחנו מלווים את המשפחות שהיקירים שלהם עדיין שם, ואני התחברתי מאוד למשפחתו של מתן אנגרסט. אני מנסה לחשוב, הבחור הזה ישב על טנק עם הצוות שלו, טנק בודד, ונלחם. הם ידעו שאין להם סיכוי, אבל הם המשיכו ולא ויתרו עד קץ. 

ואז אני אומר, רגע, מה אני אומר לנכד שלי? תלך, אף אחד לא ידאג לך. מה אומרים חברי הקואליציה לנכדים שלהם, לילדים שלהם, למשפחה שלהם? תלכו, יקרה מה שיקרה, אנחנו לא נדאג לכם? זה ככה? אני רוצה להבין. חבר הכנסת ביטן, סליחה שאני מפריע אבל אני שואל מה אתה חושב. אתה תשלח אותם בלב שלם, את בני המשפחה שלך? אני מחכה לתשובה, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא דן בדברים האלה. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

לא, תשובה. זה לא דיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אמרתי. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

לא, לא. אני לא שמעתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא משיב. אני לא משיב למשפחות אף פעם. 

 << דובר_המשך >> שמי קלדרון: << דובר_המשך >>   

זאת אומרת, אתה נותן לנו, אנחנו בובות, אנחנו מדברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. אתם מדברים, אני לא מנהל דיון. 

 << דובר_המשך >> שמי קלדרון: << דובר_המשך >>   

לא, אני לא מבקש דיון. אני מבקש רק תשובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנה וחצי זה כך. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >>   

ככה זה שנה וחצי. אנחנו מדברים וככה. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

אני פה. אני לא יום ראשון בכנסת, אבל אני מצפה לפחות לקבל תשובה ולא להיכנס איתך לדיון, כי דיון אתם לא מוכנים. בקושי לפגוש אותנו מוכנים. 

כן, אז זהו, אני פונה לציבור שנמצא פה. אני לא רואה כל-כך חברי כנסת, אבל אני מקווה שאולי אתם חושבים מה יקרה. אני לא מדבר על החופש, אני מדבר על החטופים. נכון, שולחים צו 8, שילכו ואולי לא יחזרו. אז מה? יש אחרים שיעשו את העבודה. צר לי, אבל אתם צריכים להבין שקודם כול הפסקת המלחמה, החזרת החטופים ואז ייעשה מעשה בהתאם לצרכים. ואנחנו יודעים לעשות את זה. 
אנחנו נעשה את זה, ואתם חייבים לעשות את זה. אז קודם כול, נחזיר ורק כך עם ישראל יקום. רק כך עם ישראל ישתקם. תראו מה קורה לנו, אתם לא רואים את הרחובות? אתם לא רואים את האנשים? שי אמרה שתבואו לבקר בבתי החולים ותראו מה קורה שם, גיבורים. נכון, הם גיבורים, אבל הגיבורים האלה ייעלמו יום אחד, חלילה, כשיידעו שלא דואגים להם, כשיידעו שהמטרות לא ענייניות. מיטוט חמאס יהיה רק אחרי שהחטופים יחזרו הביתה, ולוקח זמן להשתקם. 

תנסו לקחת את זה אליכם, אל עצמכם. לחשוב מה היה קורה אם זה היה קורה לכם בביתכם. אתם לא עושים את זה. תעשו את זה. די, נמאס לנו לבוא בכנסת, נמאס לנו לשמוע ולהשמיע דברים שאנחנו לא מאמינים שאנחנו אומרים אותם. 577 יום זה לא מספיק? מה עוד צריך לעשות? מה עוד צריך לעשות? אני לא יודע מה יקרה בעוד שעה במנהרות. אני יכול לומר לכם שהם, הם החמאס, השומרים לא צפויים. אני אומר את זה ממקור ראשון. הם לא צפויים. ואנחנו לא יודעים אם 24 או פחות. מה זה? אלה בני אדם, אלה ישראלים. איפה זכות הקיום שלנו? זכות הקיום שלנו כיהודים וכישראלים זה בערבות הדדית. די כבר, וזה לא קלישאות. 

זה החזיק אותי ובזה אני מחזיק את המשפחה שלי כאן בארץ הזאת, כי זה מה שיש לנו. אף אחד לא יעזוב את המקום הזה. אולי רוצים שאנחנו גם נלך כמו תושבי עזה. כן, שהם יעזבו, ואולי גם אלה שמפריעים לנו יעזבו את הארץ. לא יקרה, לא יקרה. אנחנו נהיה פה ואתם תחזירו את החטופים. הם לא יחזרו לבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דקה הפסקה ואנחנו נחדש את הדיון. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << אורח >>   

חברי הכנסת באים אחרי שאנחנו מסיימים. בסדר, מכובד, ממש יישר כוח לכם, נציגי העם. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:43 ונתחדשה בשעה 09:45.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מחדש את הדיון. אתה רוצה להסביר את הצעת החוק?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

בוקר טוב, היושב-ראש. אני סגן בכיר ליועצת המשפטית במשרד התחבורה, ונמצאת איתי כאן אורית קול מאגף הרישוי של משרד התחבורה. נמצאים כאן נציגי הרשות לבטיחות בדרכים, נציגי משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. אנחנו מביאים הצעת חוק ממשלתית לחיזוק ולהגברת האכיפה נגד עבריינות של רוכבי אופניים חשמליים, אופניים עם מנוע עזר, וגלגינועים. 

תיקון מס' 133 לפקודת התעבורה, הורתו של התיקון הזה בהחלטת ממשלה מס' 4188 מיום 14 באוקטובר 2018. לצערנו, התיקון הזה לא היה לו מזל, והוא התחיל את דרכו בכנסת כבר ב-2019 מספר פעמים, ורק היום הוא מגיע להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הוא אושר בקריאה ראשונה כבר במאי 2023, ואנחנו מקווים שהפעם נצליח להשלים אותו. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

מה סיבת העיכוב עד עכשיו?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

הוא לא הצליח להגיע לכנסת. היו חילופי מספר כנסות ב-2019 וב-2020. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

ומ-2023 עד עכשיו.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>   

היה תעדוף חקיקה של משרד התחבורה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

הייתה גם מלחמה בדרך. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

זה דבר חשוב מאוד, זה הצלת חיים. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

במהלך השנים האלה אנחנו רואים מגמת עלייה בנתוני ההיפגעות כתוצאה משימוש בכלים האלה. מצד אחד, הכלים האלה חיוניים לצורך תנועת אנשים, ומצד שני, ההיפגעות הולכת ועולה. אני אבקש מנציג הרלב"ד להציג נתונים לגבי ההיפגעות. 

אני אציג באופן כללי את התיקון לפני שנצלול לניסוחים. הוספת סעיף 11א(ב)(1) שמטרתו דחיית המועד לקבלת רישיון נהיגה מכל סוג שהוא, למי שהורשע בעבירות המנויות בתוספת ה-16 לפקודה, בעקבות שימוש באופניים עם מנוע עזר או בגלגינוע. העבירות שרשומות בנוסח הן עבירות של רכיבה על כלי, כאמור, מתחת לגיל 16; רכיבה בכלי, כאמור, שלא מתקיימות בו הדרישות הקבועות בתקנות התעבורה; רכיבה על ידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה כלשהו, או שעמד בבחינה עיונית או שניתן לו אישור על עמידה בהכשרת נהיגה. כלומר, ילדים צעירים שלא עברו שום הכשרה, לא מכירים את התמרורים, ונוסעים על הכלים האלה. וכן רכיבה על אופניים עם מנוע עזר וגלגינוע ללא קסדת מגן.

תיקון נוסף שאנחנו מבקשים לעשות, יש יאמרו תיקון טכני, במסגרת תיקון בעבר אנחנו רוצים לתקן את האפשרות של האיסור על שימוש בטלפון נייד של מורי נהיגה בבתי ספר לנהיגה של צה"ל ושל משטרת ישראל, בעקבות תיקון בעבר שפטרו אותם מהחובה. אנחנו רוצים לתקן את העיוות הזה. 

יש שני סעיפים נוספים בתיקון שמבקשים להרחיב את הגדרת קצין משטרה שמוסמך להחליט על פסילת רישיון נהיגה, כך שיכלול גם תובע משטרתי. זאת בקשה של נציגי משטרת ישראל, והם יוכלו להסביר אותה. הבקשה היא לצורך ייעול הליכי האכיפה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זאת תוספת להצעת החוק הממשלתית?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

כל מה שאני אומר זה סעיפים בתיקון שאנחנו מביאים, כחלק מהצעת החוק הממשלתית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הקשר בין התובע המשטרתי להצעת החוק?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אלה תיקונים לפקודת התעבורה, כאשר בפקודת התעבורה יש הגדרה של קצין משטרה שזכאי לפסול רישיון נהיגה של נהג שעבר עבירת תעבורה.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה לא קשור להצעת החוק הזאת. זה תיקון כללי ולא תיקון רק לנושא הזה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

זה לא ספציפית לנושא, אבל זה אוסף של תיקונים שאנחנו מביאים אותם במסגרת התיקון הזה, והמטרה כל שכולם היא הגברת האכיפה על הבטיחות בדרכים. תיקון נוסף מדבר על נסיעה במשקל חורג ברכב מחובר. התגלעה מחלוקת משפטית, האם כאשר הגרור או הגורר, אחד משניהם, עובר משקל חורג, האם ניתן לעכב את שני החלקים כלומר את הרכב המחובר כולו או רק חלק מהרכב. זה יצר בעיה של אכיפה, ואנחנו רוצים להבהיר את המחלוקת המשפטית הזאת, ולהגיד שברגע שאחד החלקים, בין אם זה הרכב הגורר ובין אם זה הרכב הנגרר התגלה עם משקל חורג, אפשר לתפוס את כל הרכב כולו. זה תיקון נוסף, והוספת התוספת ה-16 לפקודה, שתכלול את העבירות שבגינן אנחנו רוצים להחיל את האיסור החדש או את הסנקציה החדשה של דחייה בשנה של קבלת רישיון נהיגה לנהג עבריין. אלה התיקונים שאנחנו מביאים. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

איזה נהג עבריין? 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אני מדבר על נהגים עבריינים ביחס לאופניים עם מנוע עזר וגלגינועים, ופירטתי את העבירות קודם לכן. לפני שניכנס לגופו של הדיון אבקש מנציג הרלב"ד, אם יוכל להציג נתוני היפגעות של הכלים הספציפיים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה להבין. הצעת החוק הזאת, מה המהות שלה? אני רואה כל מיני תיקונים שלא קשורים להצעת החוק. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נכון. זאת רשימת תיקונים לפקודת התעבורה. כל תיקון עוסק בנושא אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא היה בהצעה המקורית. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כל התיקונים שדוד דיבר עליהם, כולם כלולים בהצעת החוק המקורית. השינויים הם בעקבות שיח בינינו על כל מיני דברים, בעיקר ביחס לתיקון סעיף 12, שזה דחיית גיל הרישיון. כל הנושאים שפורטו, הם נושאים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שהיו כתובים בהצעת החוק. הבנתי. אוקיי.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני רק אסביר שדחיית גיל הרישיון זאת סנקציה, כמו שדוד הסביר. רוכב שאין לו עדיין רישיון נהיגה והוא ביצע עבירה מהעבירה שמפורטת בתוספת שמציעים פה, גיל הרישיון שלו יידחה בשנה או שזה יהיה שנה מיום ביצוע העבירה, לפי המאוחר. כלומר, אם הוא ביצע את זה בגיל 14 והגיל שקבוע היום בחוק להוצאת רישיון הוא 16 ו-9 חודשי, זה יידחה ל-17 ו-9 חודשים. ואם הוא ביצע את זה בגיל 17 ועדיין אין לו רישיון, זה יידחה לגיל 18. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

דוד, פה צריך הסברה. זה דבר שכל אחד קנה לבן שלו, טרקטורון או אופנוע. אתה בא עכשיו במכה אחת ואומר שמי שעולה על טרקטורון, שכל אחד קנה לבן שלו. אני קניתי לבן שלי, ואני אדבר על עצמי. עכשיו להגיד לבן שלי: לוקחים לך את הרישיון?
 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא לוקחים לו. דוחים לו את התחילה. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

כל דבר שאתה צריך לעשות, אתה צריך לבוא עם הסברה. אתה צריך להסביר, ואחר כך לעשות את זה. להנחית עכשיו חוק? אין בית בירכא שאין בו טרקטורון חשמלי לילד בן 14 ו-15. אין. לא רק בירכא, בכל הארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה מדבר על מושבים ודברים כאלה. זה לא אומר שבכל בית יש טרקטורון, ולא צריך להגזים. בבתים משותפים אין טרקטורונים. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

ברשותך, ראשית, טרקטורונים חשמליים הם עולם אחד, והתיקון הזה לא רלוונטי אליהם. התיקון שלנו מתייחס אך ורק לגלגילונים, הקורקינטים החשמליים הממונעים, ולאופניים עם מנוע עזר. אנחנו יכולים לראות, ואני ביקשתי שיוצג, נתוני היפגעות שהולכים במגמה של עלייה מתמדת. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אני איתך. קודם כול, שתדע, אני איתך. אבל אני חושב שזה נכון. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

על פי התקנות גם היום, על פי חוק אסור לעשות שימוש בכלים האלה מתחת לגיל 16. האיסור לעשות שימוש מתחת לגיל 16 מופיע במדבקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הסיפור הוא דחיית המועד של הרישיון. זה החוק. היום אסור לנהוג, איך שלא יהיה. זאת סנקציה נוספת שנתנו כדי להרתיע. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

נכון, וזאת למעשה סנקציה למי שאין עליו סנקציה אפקטיבית אחרת. אם הוא נתפס היום, אתה נותן לו קנס, וההורים משלמים את הקנס. אנחנו מנסים להגיע להבנה ולהרתעה מול הילדים עצמם, מול הנערים האלה, כשהפיתוי גדול. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

חכם, חכם. בתור אחד שיש לו מתבגרים, אני אומר לך שזה נכון מאוד וזה דבר חכם ומבורך. כל האופניים והקורקינטים זה דבר מאוד מאוד מסוכן וחסר אחריות איך שהילדים. איך אמרת? את הקנס בסוף אני משלם אותו. אם הילד יודיע שהוא אישית מקבל עונש, הוא כבר יחשוב פעמיים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

כדאי לדעת שיש כלים מסוימים שצריך רישיון, ואי-אפשר לקנות לילד בן 14. את זה ההורים צריכים לדעת. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

הבעיה היא שבשוק החופשי כל אחד יכול לקנות מה שהוא רוצה, וההורים הולכים אחרי הילדים, ולא הילדים הולכים אחרי ההורים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המשרד לביטחון פנים, בקיצור. הבנו את הסוגיה. 

 << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>   

אני רפרנטית חקיקה של אגף התנועה במשרד. אנחנו מאוד מברכים על קיום הדיון הזה. כמו שדוד אמר, זה מקבץ תיקוני חקיקה נדרשים שמנסים לקדם כבר הרבה שנים. בדיוק אתמול בצוהריים הייתה ישיבה של ועדת שרים לענייני תחבורה והמאבק בתאונות דרכים, ודיברנו שם על הצורך בקידום חקיקה במה שקשור לתעבורה, ובאמת לוקחת הרבה זמן. אנחנו שמחים שאנחנו פה לקראת קריאה שנייה ושלישית, ומקדמים את התיקונים החשובים האלה. אני אתן לנציג המשטרה להסביר את הצורך. 

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. שוב, הדברים נאמרו בצורה מפורטת וארוכה על ידי חברי טמיר ממשרד התחבורה, ואני לא אחזור עליהם. אני רק אצטרף לדברים של חברתי מהמשרד לביטחון לאומי. ברמה הכללית, אנחנו רואים ברצף התיקונים – היושב-ראש צודק, אין קשר קוהרנטי בין כל ארבעת התיקונים. זאת הזדמנות לתיקון בפקודת התעבורה בארבעה נוסעים, שכולם חשובים בפני עצמם, כל אחד מהם. 

דחיית מתן גיל רישיון נהיגה לקטינים בכלי תחבורה קלה, גלגינוע ואופניים חשמליים, אופניים עם מנוע עזר, בעינינו זה צעד מאוד מאוד משמעותי להגברת ההתרעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מתחבר לעניין שאתם צריכים לעשות הסברה, כי אם הצעירים לא יידעו שיש להם סנקציה, הם ימשיכו לנהוג. אתם צריכים לעשות הסברה לעניין הזה כדי שזה יהיה אפקטיבי באמת. 

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

לא רק שאני מסכים, אני גם אומר שגם זה תפקידה של המשטרה וגם של גופים נוספים. נמצא פה לידי נציג של הרשות לבטיחות בדרכים, ואני יודע שהם יוצאים בקמפיינים של הסברה. גם המחוקק קבע את העבירות – התיקון לפני חצי שנה בתקנות התעבורה לגבי תחבורה קלה. הוא נתן ענישה מדורגת בקנסות כדי שיהיה זמן להתרגל והציבור יכול לא בבת אחת לקבל קנס גבוה, אלא קנסות מדורגים. בתיקון שמוצע פה אנחנו לא מדברים על אנשים שנוהגים אלא מכוונים בעיקר לקטינים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הם צריכים לדעת שזאת הסנקציה לגביהם, והם לא ינהגו ככה. אם הם לא יודעים, רק לתת להם סנקציה זה לא לעניין. 

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

חד-משמעית. אני בטוח שכאשר יעבור התיקון בעזרתכם, השמועה תתפשט כאש בשדה קוצים – אולי זאת קונוטציה לא טובה בימים האחרונים. אני בטוח שתהיה השפעה, והידיעה הזאת תהיה מאוד מאוד ברורה. גם ההרתעה תהיה מאוד משמעותית. גם תיקונים אחרים יותר קטנים חשובים לנו, לצד התיקון המשמעותי. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

התיקון נעשה בתיאום איתנו, בפרט הטלת קנס על מי שעדיין אין לו רישיון נהיגה. זה באמת האמצעי המרתיע היחיד, מפני שכשמטילים קנסות, בין אם אלה קטינים ובין אם אלה בגירים, משלמים את הקנס, ולפעמים ההורים משלמים את הקנס וממשיכים הלאה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, נכון. היחיד שמבסוט מהקנס הזה, זה משרד האוצר. תכל'ס, זה לא פותר את הבעיה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

ברגע שיש כלי של רישיון, בעינינו זה הכלי הנכון. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

כבודו, אפשר לשמוע נתוני היפגעות? אתם רוצים לשמוע מהרלב"ד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תתחיל לקרוא. היועצת המשפטית, אם יש לך הערות, תעירי תוך כדי ההקראה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   


הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ה–2025
	תיקון סעיף 11א.
	1.1
	בפקודת התעבורה‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	"(ב1)	הורשע אדם בעבירה המנויה בתוספת השש עשרה או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השש עשרה המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, בעניין שימוש בכלי רכב שנקבע לגביו פטור מהחובה האמורה בסעיף 10(א) לא יהיה זכאי לקבל רישיון נהיגה מכל סוג שהוא אלא בגיל מאוחר בשנה מן הגיל שנקבע לפי סעיף 12 לגבי אותו סוג רישיון, ולא פחות משנה מיום ביצוע העבירה האמורה, לפי המאוחר מביניהם; לעניין סעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה."



זה הסעיף שקובע את הדחייה בשנה במועד קבלת הרישיון, רישיון מכל סוג שהוא, למי שהורשע בעבירה שנפרט בתוספת השש-עשרה. צריך לשים לב, זה תיקון שנעשה, בעצם התאמה של הנוסח למצב הנוכחי מכיוון שעבר חוק הפרות תעבורה מינהליות, ואנחנו מחילים גם מצב שבו האכיפה של עבירות תעבורה הולכת לעבור, כידוע, לבית הדין המינהליים כהפרות תעבורה מינהליות. גם קביעה של הטלת קנס בשל עבירה שמהווה הפרת תעבורה, גם תיחשב כהרשעה לצורך העניין. 

 << אורח >> שרון בן דוד: << אורח >>   

אני נציג צה"ל, ראש מינהל נהיגה של הצבא. לגבי מה שאתה עושה, חשוב לדייק משהו. צה"ל פונה למלש"בים לעידוד לקורס נהיגה להיות נהגים בצה"ל כשהם עדיין בכיתה י"א, בני 17-16.5. אחד כזה שאתה פוסל, יורד לנו מהאפשרות וזה פחות נהג בפוטנציאל מבחינתנו. אנחנו לוקחים חבר'ה עם עבירות תעבורה, אנחנו משקמים אותם ועושים אותם נהגים על משא כבד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה אתה רוצה שיעשו? שאם צה"ל רוצה אותו כנהג, זאת לא תהיה הסנקציה?

 << אורח >> שרון בן דוד: << אורח >>   

לא, לא אמרתי שלא תהיה סנקציה. אמרתי שאם צה"ל רוצה אותו כנהג, למצוא דרך, ויש לנו משרד רישוי שלנו. אפשר לבחון את זה. נניח שלא כמלש"ב אלא כחייל בן 18 הוא רוצה להיות נהג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם מישהו נדחה לו העניין, נדחה לו העניין. אי-אפשר להגיד לצה"ל שהוא לא בעניין. על מנת שלא תעשו עבודה סתם, צריך שתדווחו לצה"ל על האנשים האלה כדי שלא יזמינו אותם לכל מיני דברים, ויעשו עבודה בחינם. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, בהערה לרשות רישוי צה"ל. אני עורך דין, יושב-ראש ועדת תעבורה ארצית. לדעתי, לצה"ל לא אמורה להיות בעיה כי סעיף 41 לפקודה קובע שפסילה שניתנה על ידי בית משפט אזרחי לא חלה על רישיון צבאי. 

 << אורח >> שרון בן דוד: << אורח >>   

בשלב המלש"ב אני לא יכול להשתמש בסעיף הזה, כי הוא עדיין אזרח. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אפשר אולי להחריג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני לא מחריג את צה"ל. אני מאוד מצטער. מה שכן, ההערה הזאת מקובלת, שצה"ל לא יעבוד בחינם. אתם צריכים לדווח לצבא על העניין הזה. שיהיה כתוב במפורש שתהיה חובת דיווח לצבא בכל שנה על אלה שקיבלו, כדי שלא סתם יזמינו אנשים. 

 << אורח >> שרון בן דוד: << אורח >>   

אנחנו יכולים לראות את זה במסוף שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם רואים את זה?

 << אורח >> שרון בן דוד: << אורח >>   

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אין צורך לתקן את הסעיף. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אנחנו מבקשים שאם באים עם הערות מהסוג הזה, שלא נשמע אותן בפעם הראשונה בכנסת. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

מה שייגרם כתוצאה מזה הוא שיהיו הרבה ערעורים לבית המשפט או לבית הדין המינהלי, ברגע שייכנסו התקנות. כל אזרח שאין לו רישיון, יכול לדחות את הקץ עד שהוא יורשע, ובזמן הזה גם לקבל רישיון. לא ראיתי שיש הנחיה, כמו שיש במשרד הרישוי, שמי שיש לו כתב אישום תלוי ועומד, נדחה מועד קבלת הרישיון שלו. אתם יכולים לגרום קצת להצפה בבתי משפט בנושאים האלה, מה גם שלא ראיתי הרבה אכיפה בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש בזה משהו. אנחנו כותבים: עד שתהיה הרשעה ממש. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

הנוסח מתייחס ללא פחות משנה או מיום ביצוע העבירה או ממועד קבלת הרישיון. כלומר, ניסינו למנוע את המרוץ לדחיית מועד ההרשעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם עברתי עבירה, אני צריך תוך שנה - - -

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

יש פה שני עניינים. ראשית, לגבי הרשעה. בגלל שאלה עבירות קנס, ההרשעה היא ברגע שמשלמים את הקנס, וזה גם נחשב הרשעה. יש חזקת הרשעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא לא ישלם את הקנס אלא ילך לבית משפט. אם הוא הולך לבית משפט, מה קורה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אם הוא מגיע לבית משפט, באמת יש פה איזושהי בעיה, והערתי עליה למשרד התחבורה. הנקודה שבוחנים בה היא  מועד ביצוע העבירה. 

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול לקבל רישיון בינתיים? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז זה לא הגיוני. אתם צריכים לפתור את הבעיה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

ב-11א סופרים את זה ממועד ההרשעה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל בינתיים הוא יכול לקבל רישיון, איך אתם דוחים לו את ההרשעה?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

הנוסח מדבר בדיוק על זה שזה יהיה מאוחר או מהמועד שהוא יכול לקבל את הרישיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול לקבל בינתיים רישיון? נניח לקח זמן עד שהוא הורשע ובינתיים הוא קיבל רישיון. מה קורה עם זה? איך אתה דוחה לו את הרישיון? אם הוא קיבל רישיון, במועד שזה קרה הוא יקבל פסילה לתקופה שהייתה צריכה להיות הדחייה של הרישיון, וזה צריך להיות כתוב. תהיה לו פסילה אוטומטית. אם הדחייה היא לשנה, ברגע שהוא מקבל את זה, יש לו פסילה אוטומטית לשנה. פשוט מאוד.

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

צריך להוסיף חלופה מבחינת הניסוח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תנסחו את זה. זה מקובל עליכם, משרד המשפטים?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש לו רישיון והוא הורשע? יש לו כבר פסילה לשנה. הוא לא יקבל הטבה על זה שהוא דחה את הדיון. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

גם ככה יש פה בעיה של איזשהו חוסר שוויון. בדרך כלל, כשאנחנו מסתכלים על עבירות יש מעשה מסוים שעושים, ויש עונש. פה זה חריג, שבו שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, לעבור את אותה עבירה, אחד בן 17 ויש לו רישיון ולכן הוא יקבל רק קנס, והשני בן 17 ועדיין אין לו רישיון, והוא יקבל גם קנס וגם דחיית גיל הרישיון. לכן אני אומרת שיש פה איזשהו חוסר שוויון. ברגע שאתה אומר שגם את הקריטריון של רישיון אני מצמצם ואומר שאם במהלך התקופה הוא קיבל רישיון, ואני אתן לו פסילה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יהיה לו אינסנטיב לגשת לעשות - - - 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

את זה אני מבינה, אבל זה יוצר מצב שבו יש - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא משנה. גם אם יש אי-שוויון, יש תכלית חקיקתית לעניין, ואין שום בעיה. יש תכלית. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

אם הרישיון שלו נפסל, הוא צריך לעשות רישיון מחדש עוד פעם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא. מספיק שתהיה לו שלילה. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

זה החוק, זה החוק. הוא נהג חדש, ואם אתה פוסל אותו לשנה, הוא חייב לעשות רישיון מחדש. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

מספיק פסילה של שלושה חודשים. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

זה לא הגיוני. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אם אנחנו נקלעים למצב שבו העבריין קיבל רישיון נהיגה בתקופה שעדיין אין הרשעה, יראו את התקופה של הדחייה כפסילה. תקופה של שנה ממועד קבלת הרישיון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, זה הכול ולא יותר מזה, על כל המשמעויות של זה. אני לא אכנס לזה. תתקנו את החוק. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

אחרי שנה הוא יחזור עם רישיון, או שהוא הולך לעשות עוד פעם טסט?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תנסחו את זה כחלופה נוספת. היום נצביע, אני רוצה לגמור את זה. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אדוני, אפשר להציע לרשום התליה ולא פסילה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

תיתן לנו הפסקה כדי שנדבר?

<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. ניתן לכם הפסקה ותנסחו את זה. בואו נמשיך לקרוא. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אדוני, במקום פסילה אפשר לרשום התליה. זה יהיה הרבה יותר נכון. זה מונח שמופיע כבר בפקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תשכנע את משרד המשפטים ואת היועצת המשפטית של הוועדה. 

 << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >>   

זה יותר טוב. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

זה נשמע לי יותר נכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיך לקרוא, בבקשה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

היו פה עוד כל מיני דיוקי נוסחים. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

תיקון סעיף 20 	2.	בסעיף 20(ג) לפקודה, במקום "וסעיף 16 לא יחול" יבוא "וסעיף 16(א) לא יחול", ובסופו יבוא "ואולם סעיף 16(ב) יחול על העוסק בהוראת נהיגה כאמור, כאילו היה בידו רישיון להוראת נהיגה."

זה הסעיף שמתייחס להחלה של איסור שימוש בטלפון נייד גם על מורים לנהיגה בצבא ובמשטרה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, תמשיך. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

תיקון סעיף 47 	3.	בסעיף 47(א) לפקודה, בסופו יבוא "או תובע כמשמעותו בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, שהוסמך לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל."

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אדוני, אנחנו כלשכת עורכי הדין מתנגדים לתיקון הזה. זה ערבוב בין היחידה התובעת לבין היחידה החוקרת. המון תובעים במשטרה הם מתחמים שאחרי שבוע מקבלים מינוי מפכ"ל, ורובם מאיישים את תביעות התעבורה. אם אנחנו עושים הקבלה מסעיף 49 לפקודה, שאומר שכל ההליכים המינהליים האלה שמתבצעים על ידי קצין, ניתנים לערעור לפי חוק המעצרים, אנחנו נותנים לשוטר בן יומו שמקבל מינוי מפכ"ל, להתערב בעבודת היחידה החוקרת. לאחר מכן יבוא יום שהוא יהיה תובע, וגם יגיש את כתב האישום על אותו סעיף שהוא פסל את הקצין. אנחנו סבורים שזה ערבוב מיותר, במיוחד בעבירות משקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים, מה העמדה שלכם?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

קודם כול, אנחנו אישרנו את זה, אבל המשטרה תסביר למה. 

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

שלום, אדוני, מנגנון הסמכה של תובע זה מנגנון שקיים, לדעתי, מאז קום המדינה. הסמכה שבה המפכ"ל מסמיך תובעים לצורך ייצוג של המדינה בבתי משפט. המנגנון הזה משמש בהרבה מאוד הליכים, הוא משמש גם להסמכת טועני מעצרים, כמו שאמר חברי, אבל בסייגים שהם לא יכולים לייצג בתיק העיקרי, וגם הסמכה של תובעים משטרתיים לטיפול בתיקי עוונות ופשע. זה במנגנון הסמכה של המפכ"ל, ולאו דווקא קצין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתה צריך את הסעיף הזה?

 << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

פקודת התעבורה קובעת שהקצין צריך להיות קצין בפועל, בעל דרגה, ולא מספיק שהוא יהיה עם הסמכה של תובע. הוא צריך להיות קצין בעל דרגות. זה לא משנה. היום יש נגדים עם ותק רב מאוד, עם ניסיון מקצועי גדול, שעברו הכשרות ויודעים. המפכ"ל, במסגרת פקודות פנימיות של המשטרה, אנחנו סבורים שהוא יכול להסמיך אותם ולחסוך את כל הטרחה שיש לאזרח שצריך להמתין מהקצין שיבוא מהתחנה או להביא את האזרח לתחנה לקצין. בזבוז זמן של האזרח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו מסכימים לזה.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

כן, מהסיבות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אחרת יש פקק. הטענה שלך לא מתקבלת. תמשיך לקרוא. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

תיקון סעיף 57א	4.	בסעיף 57א(א) לפקודה – 
		(1)	אחרי פסקה (1) יבוא:
			"(1א) היה הרכב המסחרי האמור בפסקה (1) רכב מחובר, תחול הודעת איסור השימוש, על הרכב המנועי והגרור כאחד, אף אם המשקל הכולל של הרכב והמטען עלה על המותר רק באחד מהם; לעניין פסקה זו, "גרור", "רכב מחובר" – כהגדרתם בתקנות התעבורה."; 
		(2)	בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין סעיף זה, "קצין משטרה" – לרבות תובע כמשמעותו בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שהוסמך לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל".

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

הערה טכנית, מספיק לכלול את החסד"פ עם השם הארוך פעם אחת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם רוצים להציג נתון או שניים לפני שאני עובר לתוספת?

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

אני אציג נתון אחד לגבי מספר הפסילות ומספר ההשבתות שהמשטרה עושה. כמובן, מדובר בפסילות והשבתות לפי התוספת הרביעית לפקודה והתוספת השביעית לפקודת התעבורה. מדובר בעבירות חמורות וחמורות מאוד, שרק בגינן ניתן לפסול רישיון נהיגה או להשבית את הרכב. 

אני אתן נתון משנת 2024. מספר ההשבתות של כלי הרכב על ידי קציני משטרה היה 18,594, והנתון של פסילות רישיונות נהיגה באופן מינהלי על ידי קציני משטרה היה 23,224. אלה הנתונים לגבי הפסילות. מספר השימועים היה גבוה יותר, כמובן, ואלה רק התוצאות הסופיות של השימוע. אין לי נתון של מספר השימועים. התיקון הזה לא מציע סמכות נוספת, אלא הוא מייעל את התהליך ויאפשר, ככל שעומדים בתנאים, נוחות יותר ויעילות יותר גם בפסילות וגם בהשבתות המינהליות. גם העבודה של המשטרה תתייעל, גם הנוחות של האזרח אם הוא נפסל או נשבת, תעלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו רוצה להציג נתון?

 << אורח >> גל סורוקר: << אורח >>   

שלום, אני חוקר בכיר ברלב"ד. ההיפגעות החמורה מכלים זעירים, בעיקר חשמליים, עולה באופן חריף מאז שנת 2016. העלייה החמורה ביותר היא של רוכבי הקורקינט החשמלי. הם עלו בערך פי 30 מ-13 ב-2017 ל-332 ב-2023. נתוני 2024 עדיין לא מלאים. הסיכון הגדול ביותר והעלייה החמורה ביותר להיפגעות בנפש אנחנו רואים אצל ילדים מגיל לידה עד גיל 15 וזה בכל הכלים – אופניים, קורקינטים ואופניים חשמליים. אנחנו רואים עלייה בהיפגעות החמורה לנפש גם בכלים החשמליים בכל הגילאים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

העמדה שלכם היא שהתיקונים האלה יצמצמו את העניין הזה?

 << אורח >> גל סורוקר: << אורח >>   

כן, אנחנו מקווים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תעבור לתוספת, בבקשה. תקריא ותגיד לנו מה העבירות. אתה חושב שאתה מקריא לי מספרים ואנחנו יודעים?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אני אקריא את התוספת ואני אפרט את העבירות. אני כבר אומר שבהתייעצות שנעשה אנחנו נרצה להוסיף עבירות נוספות, שעלו במסגרת השיח. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה. מה שמקובל על משרד המשפטים והיועצת המשפטית שלנו, יחד עם משרד התחבורה והמשטרה, מקובל גם עלינו. אנחנו לא מתווכחים על העניין הזה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

הוספת תוספת
שש עשרה	5.	אחרי התוספת החמש עשרה לפקודה יבוא:
		"תוספת שש עשרה
		(סעיף 12(ב))
		(1)	עבירה לפי תקנה 39טז(א)לתקנות התעבורה;
זאת התקנה שקובעת את האיסורים ביחס לשימוש באופניים עם מנוע עזר, וכוללת איסור נסיעה מתחת לגיל 16, איסור לנסוע באופניים חשמליים שלא עומדים בדרישות של תקנות התעבורה מבחינת המבנה שלהם, מבחינת ניתוק מנוע במהירות מרבית, וגם איסור לנסוע מבלי שיש לך רישיון נהיגה בתוקף, או שעמדת בהצלחה בבחינה עיונית, או שניתן לך אישור מאת רשות הרישוי על עמידה בהכשרה לנהיגה כאמור, והאיסור לנסוע ללא קסדת מגן. כל האיסורים האלה נכללים ב-39טז ביחס לאופניים עם מנוע עזר. 

		(2)	עבירה לפי תקנה 122א(א) או (ג) לתקנות התעבורה;

122א מתייחסת לגלגינוע ובעצם קובעת איסורים דומים של איסור על נהיגה בגלגינוע, אלא אם כן מלאו 16 לנוהג, ואיסור על נהיגה בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנה 39טז(א)(3), שזה דרישת ההכשרה או רישיון הנהיגה. 

		(3)	עבירה לפי תקנה 122ב(ב) לתקנות התעבורה;

תקנה זו מתייחסת לנהיגה עם קסדת מגן על גלגינוע. 


		(4)	עבירה לפי תקנה 122ג(א) לתקנות התעבורה."
 
תקנה זו מתייחסת לאיסור לנסוע בגלגינוע, אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון. זאת אומרת שהוא מקיים את הדרישות לפי תקנות התעבורה מבחינה טכנית. 

אלה העבירות שאנחנו מבקשים להוסיף בשלב זה לתוספת השש-עשרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיך – תחילה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

תחילה	6. 	תחילתו של סעיף 1 לעניין עבירות תעבורה המנויות בתוספת השש עשרה המהוות הפרות תעבורה, ביום תחילתו של חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ד–2024, כאמור בסעיף 47 לאותו חוק.

אני מבקש להדגיש שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף, למיטב ידיעתי, והוא אמור להיכנס בנובמבר 2025. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק לגבי המינהלי?

<< אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

כן. לכן, ההתייחסות להפרות תעבורה מינהליות תיכנס לתוקף ברגע שהחוק ייכנס לתוקף. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

החוק הוחל בשלבים, ויש קודם עבירות עם קנסות נמוכים ואחר כך עבירות עם קנסות גבוהים. כל העבירות שמפורטות פה הן עם קנסות גבוהים, ולכן התחולה מאוחרת יותר. לכן כתבתי בסעיף 47 באופן כללי. לגבי התוספת השש-עשרה, צריך לראות מה העבירות שנכון להכניס לתוספת. 

העבירות הראשונות שצריכות להיכנס הן עבירות של סיכון האחר. באי-חבישת קסדה בן אדם לוקח סיכון על עצמו, וכשמוסיפים סנקציה צריך לתקן את הנוסח. אני רוצה שהוועדה תשמע את רשימת העבירות ותחליט איזה עבירות. מה ששמענו עכשיו זאת רשימה חלקית. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כול, תשבו ואז תגידו לנו. חמש דקות הפסקה. תסיימו את כל הניסוח כדי שנוכל להצביע. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לגבי זה אין מחלוקת. 

יש עבירה של אי-חבישת קסדה, וזאת עבירה שמנויה כיום. שם צריך לתקן רק את ההפניה כך שזה יהיה לפי סעיף 65, כי כרגע זה מופנה לפי התקנות וזאת בעצם עבירת קנס לפי 65. נתקן את זה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

מה הקנס על אי-חבישת קסדה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

1,000 שקלים. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

יש נקודות?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אין נקודות. 

העניין הבא הוא רכיבה על מדרכה, שם יש אלמנט של סיכון האחר. הקנס יחסית נמוך, 250 שקל. אלה עבירות שהפקחים העירוניים רשאים לאכוף. אני שואלת את הוועדה אם זאת עבירה שהיא הייתה רוצה להוסיף. אם כן, אנחנו נכתוב את הסעיפים המתאימים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

זאת עבירה יותר בעייתית, רכיבה על מדרכה.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה שעל זה תהיה דחייה של שנה? זה נראה לי מוגזם. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

זה יותר מורכב כי לפעמים בכביש עצמו יש סיכון. נכון שאלה הכללים, אבל יש הבדל בין זה לדברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך לרכוב על המדרכה, ועל זה אין ויכוח, ובשביל זה מקבלים קנס, אבל על זה לתת דחייה של שנה ברישיון, זה מוגזם בעיניי. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

יש תשתית גדולה יותר של שבילי אופניים מאז 2019. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

בחלק מהמקומות כן, ובחלק מהמקומות לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני לא מוכן בסעיף הזה. תעברי הלאה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

לצערי, יש הרבה מאוד נפגעים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני שומע גם הסתייגות של משרד המשפטים בעניין הזה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זאת עבירה של סיכון האחר ולא סיכון עצמי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זאת עדיין סנקציה גדולה מדיי לעבירה פעוטה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

לפעמים אלה ילדים צעירים ואת צודקת. אלה הכללים, זה נכון, ואמורים לנסוע על הכביש אבל יש כל-כך הרבה פגיעות שבדבר הזה הייתי מאוד נזהרת מלתת על זה שלילה. לא סתם לא עשינו את זה במקור. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הרכבת אחר לא מופיעה פה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרכבת אחר כן, כי זאת עבירה חמורה. אם יש תאונה, הסיכויים לתאונה גדולים כי הוא לא רוכב כמו שצריך. זה בסדר. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

זה גם מסכן עוד מישהו. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נוסיף את הסעיפים הרלוונטיים לגלגינוע ולאופניים חשמליים. 

תווית סימון – מופיעה תווית סימון ביחס לאופניים והיא לא מופיעה ביחס לקורקינט. זאת עבירה שהפקחים העירוניים לא אוכפים אותה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

לדעתנו זאת לא עבירה שמשקפת חומרה מהותית. היינו חושבים שאפשר להוריד אותה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

זה עוזר לאכיפה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה מופיע ברשימה, ואני אסיר את זה מהרשימה. 

 << אורח >> רפ"ק אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

אתם מתכוונים ללוחית הרישוי?

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

לא. לתווית סימון שמחויבת להיות על הכלי מכוח תקנות התעבורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הקנס על זה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

1,000 שקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה נתתם קנס גבוה? 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אנחנו רוצים לעשות התייעצות בינינו על זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברגע שקבעתם 1,000 שקל, זה מעיד משהו על העבירה הזאת. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

נעשה התייעצות בינינו. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

עניין נוסף שלא מופיע פה הוא איסור שינוי כלי. בעצם לקחת אופניים שהיצרן ייצר אותם כך שהם מוגבלים ל-25 קמ"ש, זה הכלי התקני, ולהעלות אותו ל-60 קמ"ש.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, זאת עבירה חמורה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

זה דבר מאוד חמור, כי זה מאפשר להביא את הכלים האלה למהירויות של 60 קמ"ש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין ויכוח. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

אתה צריך לבדוק מי באמת עשה את זה. האם הרוכב עשה את זה? אתה יכול לתת לו את הסנקציה הזאת, אבל אם הוא לקח את זה מחבר, מה תעשה? 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

המטרה של הוספת העבירה כאן היא שהאחריות היא על מי שנוהג. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

היום חבר לוקח מחבר לכמה דקות. בסוף שוטר תפס אותו או פקח עירוני תפס אותו על זה שהוא נסע בכלי שלא מתאים לגודל שלו. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

הוא יכול לטעון שמישהו אחר עשה את זה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

לכן אני אומר שצריך תיקון גם בדבר הזה. או שהוא קיבל עכשיו 1,000 שקל, ושנה אחר כך הוא יכול להפסיד את הרישיון בגלל זה שהוא לא ידע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה לעשות? זאת באמת עבירה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

השאלה היא מי עשה את זה בסוף היום. אם זה שלו הכלי, אתה צודק. הוא הלך ושינה את זה. אבל אם הוא לקח של חבר - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלא ייקח, מה לעשות?

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

הוא לא צריך לדעת את כל הפרטים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אדוני צודק, אבל העבירה מוגדרת על מי שעשה אותה. הוא יכול לטעון שהוא לא עשה את זה, וזאת סיבה באמת ללכת לערכאות. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו צריכים להיות קצת זהירים בדבר הזה. מעל הכול, שאנשים יידעו את החומרות האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריכים הסברה. לפני שזה נכנס לתוקף, אתם צריכים לעשות הסברה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

אנשים יכולים לחטוף כזה זבנג, שהם לא יידעו מאיפה זה בא להם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפני שזה נכנס לתקוף, אתם צריכים לעשות הסברה או בטלוויזיה או במקום אחר. צריכים לעשות. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

עדיף שיחטפו זבנג ברישיון מאשר - - -

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

כמובן, אנחנו נצטרך ללוות את התיקון הזה בקמפיין הסברה, אבל אני רק רוצה להגיד אנקדוטה פרטית. אני יודע שבבית שלי, בגלל שהתיקון הזה פורסם כבר ב-2021 ואחרי זה עבר בקריאה ראשונה ב-2023, כבר הייתה לזה תהודה ציבורית. הציבור כבר יודע שזה חל.  

 << אורח >> גל סורוקר: << אורח >>   

התיקון הזה חל גם על קורקינטים, שיכולים לנסוע במהירויות גבוהות יותר? 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

על שינוי מבנה בניגוד למה שכתוב בתקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, תדברו ביניכם בחמש דקות הפסקה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

לגבי שינוי הכלי, הוועדה ביקשה להוסיף. זאת עבירה שלא יכולה להיות נאכפת על ידי פקחים עירוניים אלא רק על ידי המשטרה.

הדבר הבא זה שימוש בטלפון בזמן רכיבה על כלי חשמלי. האם זאת עבירה שרוצים להוסיף? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, שלא ישתמשו בטלפון. הרבה מאוד תאונות הן משימוש בטלפון, ויש על זה מחקרים ובדיקות. בשביל מה? 

 << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>   

הם נוסעים על המדרכה, מדברים בטלפון ומתנגשים באנשים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

הדברים האלה הם פיקוח נפש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דווקא פלאפון כן. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת עבירה שפקחים גם יכולים לאכוף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיאכפו. למה לא. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

העבירה האחרונה היא שימוש באוזניות. בעיקרון, שימוש באוזניות אסור בזמן נהיגה גם בכלי חשמלי, וזאת גם עבירה שהפקחים העירוניים יכולים לאכוף. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא נראה לי. מה הטענה של שימוש באוזניות? זה גורם לתאונות?

 << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>   

הוא לא שומע. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

זה לא היה ברשימה המקורית. זה מכניס לבעיה האם כן הייתה הפרעה או לא הייתה הפרעה לנהיגה. לנו זה נראה בעייתי.  

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נראה לי שלא. מי שנוהג ברכב לא יכול לשים אוזניות?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה אסור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שימוש בטלפון זה הגיוני כי המון תאונות נגרמות כתוצאה מכך. זה מסיח את הדעת של הנהג, אבל אוזניות לא כי הוא רואה את הכביש והוא יכול לשמוע מוזיקה. 

 << אורח >> ליאת אליהו סבן: << אורח >>   

זאת הסחה ברמה שונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד משהו? חמש דקות הפסקה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:37.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מחדש את הדיון. הדברים ברורים, תנסחו את זה אחר כך. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

יש פה בעיה עקרונית. ברגע שזה מגיע לבית משפט, אי-אפשר לקבוע לבית המשפט לתת פסילה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני יכול לקבוע. למה אני לא יכול לקבוע? אני יכול. איפה כתוב שאני לא יכול?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

חוק העונשין הישראלי קובע ענישת חובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הסיטואציה היא שהוא לא היה זכאי לקבל רישיון במשך שנה, והוא הוציא רישיון בגלל ההליך עצמו. עכשיו בית המשפט מחויב לתת לו מינימום שנה. אני לא מבין את זה, למה לא?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

לא התייעצתי עם חבריי, ותגידו לי אם יש בעיה עם הפתרון שאני מציעה. לקבוע שבמקרה שזה מגיע לבית משפט, זה יהפוך לעונש מינימום, כמו שכן קיים לגבי פסילות בפקודת התעבורה, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות להקל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, תכניסו את זה. לפי מה שאתם אומרים, אני לא אצביע היום. תחליטו. אם חשובה לכם ההצבעה היום, בואו נסיים את זה. למה אי-אפשר לקבוע את הכלל, ותנסחו את זה אחר כך?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה קצת מורכב. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

צריך לעשות את זה נכון, זאת בכל זאת חקיקה. לעשות את זה דומה לסעיפים אחרים בפקודת התעבורה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

האם אנחנו נתאים את זה לסעיף 11א, וזה יהיה כך: במקום: הורשע אדם, לא יהיה זכאי, יירשם: רשות הרישוי לא תיתן רישיון לאדם שהורשע. ואם פנה אותו אדם לבית משפט, לא תיתן לו רישיון נהיגה מיום ביצוע העבירה, וזה טרם הרשעה. זה אומר שאם ביצעת בתקופה הזאת את הטסט, רשות הרישוי לא תיתן לך את הרישיון. אתה לא תקבל אותו. אז נכנסים לשאלה שבן אדם הגיש בקשה להישפט ועוד לפני שהוא הורשע, הוא מקבל את הסנקציה. ב-11א אנחנו לא עושים כך. ברגע שאת המגיע לבית משפט, זה רק פסק דין סופי ולבית משפט יש שיקול דעת לבטל את זה. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

לכן, הדבר הנכון הוא שברגע שהוא פונה לבית המשפט, להטיל עליו חובה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הבעיה? אני לא מבין למה אתם מתלבטים בכלל. שתהיה חובת שלילה וזהו. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

ברגע שזה מגיע לבית משפט, צריך שיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך שום שיקול דעת. למה צריך שיקול דעת?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אם זה כבר מגיע לבית משפט, אין מקום אחר בחוק ולא נקבע פה תקדים ששוללים במאה אחוזים את שיקול הדעת, כי הסמכות הקודמת היא מינהלית. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

עונש מינימום בכפוף לנסיבות מיוחדות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, מה שאמרת. בסדר גמור, אין בעיה. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אולי נחלק את זה לשני סעיפים. הראשון יהיה: הורשע אדם בעבירה, והסעיף השני יהיה הורשע אדם בעבירת תעבורה באותן עבירות, רשאי בית המשפט שהרשיעו לקבוע פסילת חובה. אתם רוצים שלא יהיה רשום רשאי? יש דוגמה לפסילת חובה, שאומרים לבית המשפט שהוא חייב לפסול?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

לא. אין דבר כזה, וגם לפי חוק העונשין תמיד יש אפשרות. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

נכון, ולכן זה עדיין יישאר רשאי בית המשפט. זה עדיין מה שקובע סעיף 35. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

אתם שוב מעודדים בקשות להישפט, כי אם רשאי בית משפט, למה שאני לא אגיש בקשה להישפט אם יש לי סיכוי שבית המשפט ייתן לי פחות משנה. אתם מעודדים. לכן אמרתי שאם הוא מורשע על ידי בית משפט, שבית משפט ייתן לו את הקנס שמגיע לו, ורשות הרישוי תפעיל את סמכותה, אחרי שהיא קיבלה את הדיווח, ותיקח לו את הרישיון למשך שנה. לא צריך חקיקה, לא צריך להוסיף, לא צריך לגרוע, לא צריך לשנות שום דבר. זה הכי פשוט. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

כחובה, אבל לא כרשות. 

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

רשות הרישוי היא זאת שעושה, וזה אקט מינהלי. אין עריעור. אתה רוצה, לך לבית הדין המינהלי על החלטת רשות הרישוי לקחת לך את הרישיון לשנה. אתם מעודדים אנשים להגיש בקשות להישפט, כי אם אני משלם, אני מקבל אוטומטית שלילה לשנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, אני לא יכול להצביע. אם אתם לא מסוגלים להגיע לנוסח, אני לא אצביע וזה יידחה לכם לעוד חצי שנה. אתם רוצים ככה? זה יהיה ככה. זה הכול. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

להכניס את סמכות החובה של בית המשפט או של רשות הרישוי, בלי שיסתיים הליך, את זה אנחנו לא יכולים לעשות. השאלה היא האם נשארים בנוסח הנוכחי ויכול להיות שייווצר עומס על בתי המשפט? בית משפט יכול לקבוע גם תקופה ארוכה יותר של פסילה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

את כותבת בנסיבות מיוחדות שיירשמו.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה עדיין לשיקול דעת בית המשפט. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אני מציע להשאיר את זה ככה ולהצביע. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני מסכימה איתך שזאת בעיה. השאלה היא האם להשאיר את זה בנוסח הזה או לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

מבחינת היקפים, אני לא יודעת עד כמה - - -

 << אורח >> כפיר דור: << אורח >>   

זה בדיוק מה שרציתי לשמוע, על אכיפה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

די, מספיק. אתה סתם מכניס אותי ללופ חדש. עזוב אותי מזה. 

 << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

חשוב לציין שאנחנו לקראת כניסתו של חוק הפרות תעבורה מינהליות, וזה הליך הרבה יותר מהיר. זה הליך מקוון, בכתב, והוא אושר פה בוועדה. זאת אומרת, במציאות הכול נוטה לשם, בסופו של דבר. מדובר בהליכים שאמורים להיות מהירים ויכול להיות שתהיה התגברות מסוימת של עומסים על בתי הדין, אני לא מהנהלת בתי המשפט ואני לא יכול לדבר בשמם. אני יכול לדבר בשמי, כגוף אכיפה, ולומר שאני הייתי רוצה שהסנקציה תהיה כמה שיותר מיידית, מהירה ואפקטיבית. אם יש דלתא מסוימת של אנשים שיבקשו להישפט והלחץ יהיה שם, אני מבין את הפער אבל אין לי איך להתמודד איתו. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

הרי בדיוק בזה חוק הפרות מינהליות מטפל. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אנחנו נפתור פה 80% ו-20% יהיו בעיות, ואם באמת יהיה - - - נעשה תיקון חקיקה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי כבר. תשאירו שיקול דעת לבית המשפט במקרה כזה לפסול לשנה. תנו לו סמכות. יש לו שיקול דעת ואין בעיה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

אם יהיה עומס על בית המשפט, יבואו פה לתיקון קטן בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא צריך תיקון. לא צריך. אנחנו עושים סיפור מכלום. אתם רוצים שלבית המשפט תהיה סמכות לשיקול דעת? תכתבו את זה ותסגרו עניין. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה קיים כבר היום. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אנחנו מדברים רק על מקרים שבהם קרתה עבירה ולאותו אדם לא היה רישיון נהיגה, קיבל את רישיון הנהיגה תוך כדי – זה לא חייב להיות המון מקרים. אם יראו שזה מה שמקריס את המערכת, נמצא פתרון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

להשאיר את הנוסח כמו שהוא? לא הגעתם להסכמות?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

כן. אני חושבת שבמקרה הזה עדיף להשאיר את הנוסח, במיוחד כשיש את חוק הפרות מינהליות, שמטפל בדיוק בזה. 

בהתייעצות הפנימית עלתה בקשה להכניס עבירה נוספת. הייתי רוצה לשמוע על זה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, מה העבירה?

 << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >>   

ביקשנו להכניס עבירה של מעבר באור אדום, אי-ציות לרמזור אדום. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

יש הוראה שרוכב אופניים אסור לו לרכוב על מעבר החציה, והוא צריך להוליך את האופניים. האם אתם מתכוונים לזה, או אתם מתכוונים ממש לאי-ציות לרמזור אדום?

 << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >>   

אי-ציות לאור אדום. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>   

אי-ציות, כי את המקרה השני מלא עושים את זה. הם מגיעים, עוברים עכשיו, יש להם מקום. רואים שנהיה ירוק במעבר חציה. 

 << אורח >> אשר הלפרין: << אורח >>   

הכוונה לעבירה החמורה של אי-ציות לרמזור אדום. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

זה מקובל על הוועדה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. אבל זה לא כולל מקרה שבו יש מעבר חציה. הרבה אנשים עוברים באדום, אתם יודעים את זה. אם אין מכוניות – עוברים. תהיה לו שנה דחייה? אור אדום, הכוונה לעבור באור אדום ברמזור, אבל אם יש אור אדום במעבר חציה והוא עבר עם הקורקינט שלו?

 << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >>   

זאת עבירה אחרת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, בואו נצביע. 

הסתייגויות סיעת יש עתיד. נצביע על זה מקשה אחת כי הם לא נמצאים פה. 

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד.

הצבעה

לא אושרו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא עברו. 

נצביע עכשיו על החוק. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

עוד נקודה קטנה שעלתה פה תוך כדי הדיון, ורציתי לשאול את הוועדה. דיברו על מצב של ילדים מאוד מאוד קטנים. להפנות את תשומת הלב לכך שילד בן 13 ביצע עבירה בקורקינט, ובעצם בגיל 16 ו-9 חודשים יידחה לו לגיל 17 ו-9 חודשים. כלומר, אלה לא רק החבר'ה שממש עומדים להוציא רישיון נהיגה, ואז האיום גם מאוד אפקטיבי עליהם, אלא ילד שביצע עבירה בגיל 13, זה יכול להשפיע עליו ארבע שנים קדימה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, זה החוק. מה אני יכול לעשות?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

זה ישפיע, ואולי יציל את החיים שלו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הייתם צריכים להכין את הכול לקראת הדיון. הייתה לכם שנה, אבל לא משנה. בואו נצביע על סעיף 1 לחוק.
הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין מתנגדים. עבר עם כל התיקונים. 

מי בעד סעיף 2?

הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עבר. 

סעיף 3, מי בעד?
הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עבר. 

סעיף 4, מי בעד?

הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עבר. 

סעיף 5 עם כל התוספת, מי בעד? 

הצבעה

אושר. 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. 

סעיף 6  – תחולה. מי בעד?

הצבעה

אושר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה רבה לכולם. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

התוספת עם כל הדברים שסיכמנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

התוספת עם כל השינויים שאמרתם. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

מה הייתה ההחלטה על תווית הסימון? רצית לשמוע הסבר למה זה 1,000 שקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה 1,000 שקל? אם הקנס הוא 1,000 שקל, זאת עבירה חמורה? אני רוצה להבין. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

אני מניח שזה נעשה כחלק מכלל העבירות להגברת האכיפה בתיקון הקודם, אבל במקרה כאן, התווית עצמה, אין בזה פוטנציאל סיכון. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

העיקר שקבעתם 1,000 שקל. למה קבעתם 1,000 שקל?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

אחרת אי-אפשר לאכוף. 

 << אורח >> דוד טמיר: << אורח >>   

זה נעשה בהתאמה עם כלל העבירות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לגבי בקשות רשות דיבור לא צריכים להצביע. 

תודה רבה לכם, עבר קריאה שנייה ושלישית. 

<< דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אני אבהיר לעניין התחילה, שזה לעניין האכיפה של ההפרות. כלומר, את העבירות יהיה ניתן לאכוף כבר מהיום הראשון, ואת ההפרות יהיה אפשר לאכוף אותן כהפרות רק מיום תחילתו של החוק.  

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>   

בוודאי שזאת הכוונה. אם משהו שם לא ברור, במסגרת הנוסח אפשר לחדד, אבל זאת הכוונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר גמור. זהו? סיימנו את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:54. << סיום >>