פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 92 ועדת הכספים 13/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 167 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף אופיר כץ נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: זאב בנימין בגין רות וסרמן לנדה יום טוב חי כלפון אורי מקלב עידית סילמן מוזמנים: ארז אורעד – מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר אסף וכסלר – אגף התקציבים, משרד האוצר ספיר איפרגן – רכזת תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר עידו מור – רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון ודתות, אגף תקציבים, משרד האוצר טובה וסר – רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר יובל צפריר – אגף תקציבים, משרד האוצר טל שחם – רפרנט ממשל, אגף תקציבים, משרד האוצר יוסף אלטלט – רפרנט תקציב דיור ממשלתי, משרד האוצר גאיה עפר – רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל פדון - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון והגנ"ס, משרד האוצר רותם ברמלי – רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר שחר בר – רפרנטית תחבורה, משרד האוצר חיים בורובסקי – רכז מים חקלאות ותעופה, אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר אורעם שיימס – סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה פיני יצחקי – מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה אולגה בכשי – מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת ליטל שורץ רינצלר – רע"ן תקציבים, משרד הביטחון דוד שטינמץ – מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה סג"ד מישל בטאשווילי – רע"ן תקציבים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך גלעד ונגרובר – מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אליאנה רובנוביץ – מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת אתי מזרחי – תקציבנית הרשות להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון יוסי שבת – מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון אלי אלפסי – מנהל אגף תקצוב, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל פוירשטיין עמר – סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, רשות ההגבלים העסקיים ירמיהו גור – סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות, המרכז למיפוי ישראל משתתפים באמצעים מקוונים: יובל פרידמן – סמנכ"ל כספים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ענת בן עזרא – סמנכ״לית אסדרה, הרשות להגנת הצרכן ייעוץ משפטי: שיר שפר להד מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: טלי רם << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שני, ט' בטבת תשפ"ב, 13 בדצמבר 2021. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון שעל סדר-היום. אנחנו ממשיכים לדון בעודפי התקציב, ואנחנו עוברים – אם אין הצעות לסדר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלום וברכה. אם אפשר הצעה לסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רציתי לשאול אם אין הצעות לסדר. אם יש, בבקשה, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר פורסם שהוראת שעה לגבי מקבלי הקצבאות הכפולות צפויה להיפגע. כשאנחנו בקורונה – נדמה לי זה היה בחודש מאי 2020 – היה פה דיון ובהוראת שעה חוקק שכל מקבלי הקצבאות יוכלו לקבל גם אבטלה וגם קצבאות, הווי אומר, קצבת זקנה, גם קצבת המזונות, כמובן אימהות חד-הוריות, קצבאות נכות למיניהן, ומה שקורה שכרגע אנחנו רואים שהוראת השעה תפקע בסוף החודש הזה, שזה בעצם סוף השנה, לא יהיה כפל קצבאות, ומי שיהיה באבטלה, מי שיפוטר מהעבודה, לא יוכל לקבל את הגרושים האלה. המוסד לביטוח לאומי אומר שלכל משפחה מדובר בסכום מזערי. נכון, יכול להיות שבסופו של דבר זה מגיע לכמה עשרות מיליונים למדינה, אבל אי אפשר שאותן אימהות חד-הוריות, אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים, דווקא אותם אנשים ייפגעו, האוכלוסייה הכי חלשה בעצם תיפגע. אני באופן אישי גם הגשתי הצעת חוק בעניין, להאריך את זה, כלומר לבטל את הוראת השעה ולעשות את זה קבוע, שיעשו כל מה שרק אפשר על מנת שיוכלו לקבל גם את הקצבה הזעומה הזאת, שאני חושב שגם ככה מגיעה להם, ויותר כך. דבר נוסף, אני מבקש לפנות פה לציבור. בסוף השבוע שעבר כולנו התבשרנו כי תא"ל במילואים גל הירש - לוחם ומפקד, גם אהוב, שנתן עצמו למען ביטחון ישראל, למען כולנו, שיש לו חלק בזה שאנחנו יושבים פה כולנו בשקט ובבטחה - חלה במחלה קשה, ואני מבקש, באמת על פי בקשתו ואני מחזק את בקשתו, שכל אחד מעם ישראל שיכול יגיד פרק תהילים, לקבל איזה קבלה קטנה, שיהיה לרפואתו. הוא ביקש זאת ומגיע לו בזכות ולא בחסד. זו הכרת הטוב הקטנה והמועטת שלנו לאותו אדם גדול שעשה למען ישראל. ולכן, אני קורא לכולם להתפלל לרפואתו ולהחלמתו המהירה של גל בן רחל, שהקדוש-ברוך-הוא ישלח לו רפואה שלמה במהרה במהרה ויחזור לאיתנו עם כוחותיו הרבים שאנחנו כולנו זקוקים לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הנושא הראשון, אני אשמח לשבת איתך אחר כך, ינון, תסביר לי את הפרטים כדי להבין על מה מדובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הנושא השני אני כמובן מצטרף למה שאמרת. אני מכיר את תא"ל במילואים גל הירש באופן אישי ובאמת אני חושב שכולם מצטרפים פה לאחל לו רפואה שלמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ושייצא מזה ושיתגבר על המחלה הזאת כמו שהוא התגבר על הרבה מאוד דברים, כולל על פציעות מאוד מאוד קשות שעבר במהלך שירותו הצבאי. אז רק בריאות שלמה. אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש נציגים של אגף תקציבים פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראה כמה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם אמורים היום או מחר, או השבוע, להביא העברה תקציבית שסוכמה כאן בוועדת הכספים איתי, והשאלה למה זה לא הגיע היום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על איזה העברה אנחנו מדברים? של הרשויות המקומיות? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. בתי עם ביישובים הערביים. << אורח >> אסף וכסלר: << אורח >> כרגע מונחות בפני הוועדה פניות העודפים שהן אמורות לעלות כרגע לדיון ופניות נוספות שהתחילו להגיע לוועדה. במהלך השבוע הקרוב יועברו עוד פניות רבות לוועדה ונדון בהן בתקווה במהלך השבוע הבא והשבוע שאחריו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 24 שעליו דילגנו, סעיף של משרד הבריאות. בבקשה. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> שלום. גאיה עפר, אגף תקציבים במשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 557.673 מיליוני שקלים לצורך עמידה בהתחייבויות משרד הבריאות. הסכומים יועברו לתוכניות התקציב הבאות כמפורט: לתוכנית 240205 – תפעול מטה, 59.985 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים המחויבים הן תפעול תחזוקה שוטפת של מערכת המחשוב ותשתיות המחשוב וכן פרויקטים ממשיכים בנושא תשתיות מחשוב. בנוסף, התחייבות לתחזוקה שוטפת של מבני משרד הבריאות ברבעון האחרון של שנת 2020. בתוכנית 240218 – המכון לרפואה משפטית, 629,000 שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים מחויבים בתוכנית הן הפעלה שוטפת של המכון לרפואה משפטית בחודשים נובמבר ודצמבר שנת 2020. תוכנית 240262 – המכון הרפואי לבטיחות, 5.973 מיליוני שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן ההפעלה השוטפת של המכון הרפואי לבטיחות בחודשים נובמבר ודצמבר 2020. תוכנית 240420 – הכשרת אחיות, 4.972 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן קורסי ההכשרה ובחינות ההסמכה לאחיות. יש צורך לממש את ההתחייבויות לתשלום בחודשים האחרונים של שנת 2020. תוכנית 240703 – רפואה מונעת, 36.455 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית זו: התחייבות לספקים בגין אספקת מכשירי שיקום וניידות שמחויבים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי בתוספת השלישית, שירותי בריאות השן, מימוש התחייבויות לתשלום עבור הפעילות בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, שירותי בריאות לילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט, שירותים שמופעלים באמצעות קופות החולים ויש התחייבויות בגינם בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, שירותים רפואיים לחסרי ביטוח. תוכנית 240709 – פעולות מרכזיות, 16.672 מיליון שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן השלמת תשלום של מבחני תמיכה לתמרוץ מניעת זיהומים ושיפור השירות בפגיות. בנוסף, מרכזי הגנה לילדים שיש לגביהם חשש לפגיעה אלימה וזו פנייה שנועדה לשלם את חודשים נובמבר ודצמבר 2020. בנוסף, המרכז הארצי להשתלות. בתוכנית 240710 – גריאטריה, 2.408 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית זו: הסכם התקשרות תלת שנתי לשנים 2019 עד 2021 עם ג'וינט-אשל בתחום הטיפול בזיקנה. בתוכנית 240714 – בריאות הנפש, 123.588 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית הן תשלום עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2020 עבור שירותי טיפול מקדם בריאות בגני ילדים לילדים אוטיסטים. בנוסף, רכש תחליפי אשפוז, שזה תשלום לטיפול במגורים למטופלים מורכבים בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, ומרכזי חוסן לחיזוק יישובי עוטף עזה ואיו"ש, תשלום עבור רכש שירותים מספקים. כאמור, התחייבויות בחודשים נובמבר ודצמבר שיכולות להיות משולמות בשנה שאחרי. בתוכנית 241603 – רפואה מונעת, 63.795 מיליון שקלים: רכש חיסונים, עסקאות לחיסוני שגרה שרוכש משרד הבריאות בהתאם לכללי ניהול המלאי וצריכות להיות משולמות בשנה שאחרי שארית ההתחייבויות. תוכנית 241605 – שיקום שכונות, 34,000 שקלים: הפעלה שוטפת של התוכנית בחודשים נובמבר ודצמבר שנת 2020. תוכנית 241690 – לשכות הבריאות, 3.047 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית זה הפעלת לשכות הבריאות, תשלום לספקים עבור רכש שירותים עבור הפעילות השוטפת בנובמבר ודצמבר 2020. תוכנית 242003 – קופות חולים ובתי חולים, העברות ותמיכות, 245.722 מיליון שקלים. התשלום למבחני תמיכה של קופות ובתי חולים לטובת קיצור תורים. הנתונים מועברים בסוף השנה וחלק מהתשלום מתבצע בשנה שלאחר מכן. בתוכנית 244009 – מרכז קהילתי יפו, 1.386 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים הן הפעלה שוטפת ותשלום לספקים עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2020. תוכנית 245002 – מרכז גריאטרי פלימן, שישה אלפי שקלים. הסיבות שנוצרו העודפים הן שוב, התשלום עבור הפעילות השוטפת, עבור הספקים, בחודשים נובמבר ודצמבר 2020. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברי הכנסת, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלום. תודה רבה. לגבי תוכנית 240205, הייתה לא מזמן בבית חולים הלל יפה מתקפת סייבר, אנחנו יודעים שקרסה שם בעצם כל התוכנה במשך מספר ימים. קודם כול, איך נוצרו העודפים? אנחנו יודעים ששם הייתה הוצאה מאוד גדולה. מה אתם עושים על מנת למנוע את המתקפה הבאה, כשאנחנו יודעים שאחר כך היה גם נקודתי בבתי חולים – לא על כל המערכת אלא על חלק מהמערכות – כך דווח בבתי החולים. מה אתם מקציבים לזה? האם זה תקציב בנפרד שהוצאתם אז, זה תקציב שאתם נערכים אליו יותר בגלל זה? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> דניאל פדון, אגף תקציבים. פניית העודפים לא מתייחסת לטיפול במתקפת הסייבר בהלל יפה. בלי קשר לפניית עודפים אנחנו נתנו כסף לטובת הקמה מחדש למעשה של תשתיות המחשוב של בית החולים בתגובה למתקפה, לשמחתנו גם הצליחו לשחזר חלק מהמידע אחרי המתקפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הכול? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אני לא איש מחשוב, אני לא רוצה להתחייב אבל חלק מהמידע כן שוחזר ואנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות על תוכנית מקיפה לטיפול כנגד מתקפות סייבר עתידיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 240262 – סליחה, באותה תוכנית אתם מדברים על היערכות ביטחונית לשעת חירום. כשאנחנו מדברים על היערכות ביטחונית, בתקצוב שלכם אתם עושים היערכות ביטחונית נגיד בבאר שבע ובאשקלון, בבתי החולים שם הם מקבלים איזושהי עדיפות? או למשל נהרייה בגליל המערבי, כשאנחנו יודעים שיש שם איומים ביטחוניים, יותר צפון, תקרא לזה דרום, יש שם יותר איומים אז יש יותר היערכות? אתם משקיעים שם יותר או שמבחינת היערכות ביטחונית בכלל בכל מתקפת הסייבר שמדברים בכל מקום, וביטחונית רק על הסייבר? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אז תפריד רגע. הסייבר הוא רלוונטי לכל בתי החולים. בניגוד לזה, מיגון של בתי חולים, מבנים בתוך בתי חולים, מן הסתם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיגון וגם היערכות מעבר לכך, בשעת לחימה, צריך יותר כוח אדם, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה. השאלה אם ההיערכות שלכם צפון-דרום היא בצורה אחרת מאשר מרכז הארץ. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אני חושב שעדיף להפנות את השאלה למשרד הבריאות שידע להגיד בדיוק איך נעשית ההיערכות בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה מישהו ממשרד הבריאות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפה משרד הבריאות? הם לא בזום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא בזום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי. נציגים של משרד הבריאות לא נמצאים פה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השאלות שלי הן גם לנציג משרד הבריאות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הם הוזמנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עובר לסעיף הבא. תקשיבו, אין דבר כזה שאנחנו דנים פה בעודף תקציבי של משרד, ונציגי המשרד לא נמצאים פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת את זה גם בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חשבתי שהם פה. אם הם לא פה אני לא דן בזה, עם כל הכבוד. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הם לא פה. הם נרשמו, אמרו שיגיעו. נבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלא יבואו אחר כך בטענות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא רק בהודעות. גם בפניות להמשך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 39 - משרד התקשורת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 38. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 38 אנחנו כרגע מדלגים. 39. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> שלום לכולם. שמי ספיר איפרגן, נציגת אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב העברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 42,583 אלפי שקלים בהוצאה לתוכניות התקציב הבאות: התוכנית הראשונה היא תוכנית 391101 – פעילות משרד התקשורת. למעשה מדובר בתוכנית ממנה יוצאת רוב הפעילות השוטפת של המשרד. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הזאת זה בגין התחייבויות, התקשרויות שהמזומן בגינן עוקב שנים. יש פה כמה פרויקטים משמעותיים. הראשון הוא פרויקטי מחשוב וטכנולוגיה, למעשה משרד התקשורת משתדרג גם במערכות מחשוב חדשות, מערבת CRM, גם מערכת שמתממשקת בין חלוקת התדרים לבין תשלום אגרות בפועל, ועוד ועוד. מהתוכנית הזאת יוצאות גם הרבה מאוד התקשרויות של משרד התקשורת עם יועצים שונים. משרד התקשורת נמצא כרגע בעיצומה של תוכנית מאוד משמעותית – מתווה הסיבים כמובן – מדובר במכרזים מאוד מאוד מורכבים ועל כן נדרשת התקשרות בגין ההוצאה לפועל של התוכנית הזאת. התוכנית השנייה שמועברים בה עודפים היא תוכנית 391105 – המועצה לשידורי הכבלים והלוויין. למעשה מדובר בתוכנית שמתוקצבת מכוח חוק, מכוח חוק התקשורת, והמזומן מהתוכנית הזאת יוצא למול ביצוע, למול עמידה באבני דרך, הצגת חשבוניות, ועל כן המזומן שם, לעתים קרובות הוא לא יוצא במלואו ומועברים עודפים בתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. נציג משרד התקשורת נמצא כאן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השאלה לא כל כך קשורה לעודפים. היום ראיתי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לגבי אזורים בארץ שיש בהם ניתוקים קבועים של הסלולר, מקומות שאנשים מגיעים ויודעים שזו הנקודה שהטלפון הולך להתנתק. נכנס סגן שר, אני צריך לעצור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברוך הבא לסגן השר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חשבנו שטוב לך פה. אתה מגיע כל הזמן, שואל שאלות. מה אתה הולך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תברך אותו. אחר כך אנחנו נברך, קודם כול תברך אותו אתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיר, אני חושב שהמינוי שלך זה תוספת כוח בלתי רגילה למשרד החינוך, למערכת החינוך. אני יודע בקווים כלליים מה אתה מתכוון לעשות שם ואיזה שינויים ואני רק רוצה לאחל לך בהצלחה ומחזק את ידיך כי אני בטוח שגם מערכת החינוך וגם הילדים במערכת החינוך מאוד ייהנו מהשירות שלך, ושיהיה המון המון בהצלחה. אתה האיש הנכון במקום הנכון. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם רוצה לברך. באמת, מכל הלב שיהיה בהצלחה. הייתי אומר, נכון שאתה האיש הנכון במקום הנכון, אבל שלא תצא תקלה מתחת ידך. אנחנו חושבים שזה אחד התפקידים המיותרים בגלל המצב. אני מקווה שתוכיח לנו שהוא לא מיותר. אני גם רוצה לשלוח אותך עם אזהרה למשרד. תיזהר להתחסן בבוסטר כי ראית מה קרה למנכ"ל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מברך את חברי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת לשעבר, שעשה מלאכה נאמנה והוא כנראה גם יעשה במשרד החינוך מלאכה נאמנה בממשלה הכי מפגרת שהייתה אי פעם במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד לו טובה, למה אתה ישר אומר ככה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ככה, בגלל שביום ששר האוצר אומר למורי הדרך לחפש עבודה אחרת ושאומרת שרת התחבורה שצריך להקריב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שהיית בישיבת הממשלה ושמעת את כל מה שנאמר שם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה עוד אני אהיה? מה עשיתי לך רע שאתה שולח אותי לממשלה הזאת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני יודע שגם כשהייתה לך הזדמנות לא הלכת לממשלה. אני רק אומר שלא כל הציטוטים הם מדויקים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז לא כל הציטוטים הם מדויקים אבל כל ההתנהלות היא התנהלות מתחת לכל ביקורת, אבל מה שהכי חמור – מאיר יצחק הלוי הוא מתאים לתפקיד. אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים, אני יודע, אבל המציאות הזאת שבה עמדו כל האנשים האלה ודיברו נגד הממשלה הקודמת, ופה מה שעושים זה דבר שלא יאומן, אף אחד בחלומות הכי רעים שלו לא חשב שיהיה דבר כזה, עם הוצאות כספיות מיותרות. אני לא דיברתי עוד על שר התיירות בכלל. מאיר, אני מברך אותך. אנחנו נתקוף את המהלך הזה, שהוא מהלך מיותר לחלוטין. אם צריך עוד מישהו במשרד החינוך אז למה פיטרו את המנכ"ל? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה גם תוקפים אותו אחרי שמפטרים אותו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה לברך את מאיר? אופיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין שרק האופוזיציה רוצה לברך אותו, זה מאוד מעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? אני לא חלק מהקואליציה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אופוזיציה חלופית. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> האמת, שקשה לי לברך כי באמת מאיר אחד מחברי הכנסת פה בוועדה החרוצים שמגיע לדיונים, שואל את השאלות וגם משפיע על כל מה שמגיע לפה ומשנה. אני זוכר שבהתחלה כשעשו את הנורבגי הסבירו לנו כמה חשוב ידיים עובדות בכנסת, שיהיו יותר ח"כים בוועדות וככה אנחנו נשפיע יותר לטובת האזרחים, ועכשיו אנחנו רואים שהם עושים בדיוק הפוך ולוקחים יד מאוד חרוצה שעובדת בוועדות, לוקחים אותה לתפקיד שאני חושב שפה המשמעות והיתרונות של מאיר באים לידי ביטוי ויבואו לידי ביטוי הרבה יותר טוב, בתוך הוועדה ולא במשרד ממשלתי כסגן שר החינוך. אני, בתור חבר כנסת שגם מתרוצץ בוועדות, חושב שהכנסת מפסידה פה חבר כנסת חרוץ, פעלתן, ובנוגע למדיניות של הממשלה הזאת – אתה יודע, כבר התרגלנו, למרות שעושים לכם די הנחות בתקשורת, אנחנו התרגלנו שאתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, ודברים שכל ראשי המפלגות אמרו הפוך ודיברו על ממשלה מנופחת ומה זה שני ראשי ממשלה ולמה עוד סגן שר ואיך אמר לפיד, וג'ובים, אין ראש מפלגה שלא יצא כנגד זה, ועכשיו הם עושים את זה הרבה יותר ממה שאנחנו עשינו, אפשר להסתכל על כמות הנורבגי ואני חושב שזה עצוב שזה כך. אנשים שבנו קריירה פוליטית על המינויים הפוליטיים, על תפקידי סגני שרים, עכשיו שדרגו אותם ממינויים פוליטיים למינויים משפחתיים, וחבל שזה כך. מאיר, לך אני מאחל בהצלחה. אנחנו מכירים הרבה שנים ואני בטוח שבכל תפקיד שאתה תלך אתה תעשה אותו על הצד הטוב ביותר, אבל לי, לכנסת, זה חבל שאתה הולך, וטוב היה אם היית נשאר איתנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שמאיר זה אופק חדש 2. זה גם נורבגי וגם סגן שר, לא היה דבר כזה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> באמת, מאיר, אני רוצה לברך אותך על המינוי ויש לי הרבה ציפיות בכניסה שלך לתפקיד, בכלל למערכת החינוך, במיוחד לחינוך הערבי, ובכל הסוגיות שמשרד החינוך מתמודד איתן בשנה הזאת – אם זה בכל הנושא של הקורונה, והנושא היותר חשוב בשבילי זה הנושא של העברת הגיל הרך למשרד החינוך. זה נושא קריטי שמשרד החינוך בכלל עדיין לא מוכן לו. אנחנו או-טו-טו בינואר וצריך הרבה עבודה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש צורך רב בתוך החברה ואני בונה עליך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני סגן השר, אתה רוצה להוסיף משהו? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מאיר, אני פעם אמרתי לך שההפסד הוא כולו שלנו בוועדת הכספים. אתה בולדוזר עבודה, אני חושבת ששרת החינוך רק תרוויח מהמהלך הזה. אני הבנתי שחלק מהדברים שאתה הולך לקדם זה הנושא של חינוך בלתי פורמלי, שצריך באמת בולדוזר שיבוא ויעשה ממנו מה שצריך לעשות בחינוך בלתי פורמלי, במיוחד בפריפריה. אז יישר כוח, ונתגעגע. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני מכיר את מאיר מאז שהוא היה ראש עיריית אילת, הוא היה בולדוזר אמיתי, וגם כשהגיע לכנסת אני ראיתי אותו כמעט בכל ישיבה של ועדה, ועדות שונות. ככה צריכים להיות חברי כנסת. עכשיו הוא מועבר לתפקיד של סגן שר. אתה הולך להיות נורבגי כפול? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> לא. אני אשאר בכנסת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה נשאר בכנסת. אני חושב שזה צעד מבורך של הממשלה, שמצמצמת את האפשרות של נורבגי כפול, זה בכל זאת משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עדיין אי אפשר, אבל יכול להיות שהם יביאו את זה כחקיקה, נורבגי כפול. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בממשלה הזאת יש דבר כזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אמרתי הם יביאו. כרגע זה אי אפשר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הקדימו אותי חברותיי ואמרו שאתה תעסוק בעיקר, אחד התחומים, שזה חינוך בלתי פורמלי. במערכת החינוך הערבית זה חלק חשוב ביותר, זה ממשק חשוב לעבודה משותפת ואני מאחל לך הצלחה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני סגן השר, מאיר, בבקשה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> זה לא היה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אם כבר אתה פה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה לכולכם. קודם כול, אני שמח להחליף גם את הרב פרוש וגם את משולם נהרי כסגנים שהיו הרבה מאוד שנים במשרד החינוך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל אחד מהם נפלה ממשלה כבר. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> דרך אגב, עשו עבודה, כל אחד בחלקת אלוהים שלו, לחלוטין לא רעה. אני רק אגיד לחבריי שאני מכבד כל כך ואני בקשר נפלא עם אנשים מתקופת היותי ראש עירייה, עם כולם בלי יוצא מן הכלל, פשוט ביחסים טובים. אני אגיד שאת ההתרעה להיות סגן שרת החינוך קיבלתי לפני חמישה-שישה חודשים, ממש עם כניסתי – חשוב שתדעו – כחלק מההסכם הקואליציוני. חשבתי שיהיה נכון ללמוד קצת את העבודה הפרלמנטרית, ובעיקר בעיקר שיהיה נכון לסייע להעברת התקציב. ולכן, בין שתי החלופות, להיות חבר כנסת, לעבוד בוועדת כספים, בוועדה לביטחון פנים, לבין ללכת למשרה – אמרתי, אני מעדיף להיות כאן, ראיתי את העבודה הנפלאה שאנשים עושים כאן ואני חושב שזאת עבודה יוצאת מן הכלל, אני מפרגן לכם - אני רק חושב שמבחינתי, להגיע למשרד החינוך, רק שתדעו שאני התחלתי שם לפני 47 שנים, יש כאלה שעוד לא נולדו אז, את העשייה החינוכית שלי התחלתי כעובד חבורות רחוב בשכונת מקור ברוך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה אתה אומר את זה ככה? זו מחמאה בשבילנו. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> בשכונת מקור ברוך, מחנה יהודה בירושלים ברחוב הטורים, בבית מרים, שם התחלתי. ואני מבחינתי עשיתי סיבוב של 47 שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר זו סגירת מעגל, אתה יכול לפרוש בשיא. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> נכון, אני בסוף אעשה זאת, כמו שיצאתי מתפקידי כראש עירייה, אף אחד לא שלח אותי משם, יכולתי להמשיך עד 2023. מבחינתי זו סגירת מעגל לעסוק בחינוך, בעיקר בחינוך ערכי, חברתי, חינוך של נוער, לעשות דברים למען המגזרים השונים באשר הם, ומי שמכיר את הרקע שלי יודע בדיוק למה אני מכוון. ואני מאוד מאוד מקווה, בעוד נגיד שנה נסתכל לאחור כולנו, נגיד – וואלכ, המינוי הזה, למרות כל הציניות ולמרות כל הסרקזם ולמרות כל וכל וכל וכל, הוא היה מינוי טוב. ודרך אגב, משרד חינוך – אם אתם שואלים אותי – בגודלו העכשווי צריך שני סגני שרים. זו דעתי אבל זה כבר סיפור אחר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בממשלה הבאה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> נדון בזה בממשלה הבאה, בדיוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו בממשלה הבאה כבר לא נתחשב, לא בתקשורת ולא באופוזיציה ולא בכלום. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> ואני מודה לכם. מודה ומפרגן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו גם מפרגנים, שלא תחשוב. הבעיה זה על שישה מנדטים 15 משרות. זה הזוי. זה בסדר, אבל אתה יכול להצדיק את זה, זו סגירת מעגל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שנתקדם. מאיר, שיהיה לך המון המון בהצלחה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה פיטרו את המנכ"ל? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני עוד לא במשרד. רק היום ב-16:30 אני אצהיר אמונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות למשרד התקשורת, בבקשה. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני אפנה את השאלה שלך לגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אשמח אם תחזור על השאלה, אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום פורסם ב"ידיעות אחרונות" לגבי הפלאפונים שיש מקומות קבועים בארץ שאין בהם קליטה, אזורים שאי אפשר להתקשר או שאם אתה בשיחה ואתה נכנס אליהם אז השיחה מתנתקת. זה דבר שהוא ידוע כבר הרבה זמן וזה עדיין נשאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש מקום אחד שאני יכול לתת לך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש מקום בוואדי ערה שזה קבוע מתנתק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אנחנו יכולים לתת הרבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בירושלים, אגב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל אחד, יש לו מקום, זה אומר שיש פה באמת בעיה רצינית. ואדי ערה בסיבובים, אחרי אום אל פחם לכיוון עפולה, קבוע השיחה מתנתקת. מה עושה משרד התקשורת בעניין? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני אפנה את השאלה שלך. זה לא נושא תקציבי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל מותר לנו כחברי כנסת לשאול שאלות גם לא בנושאים תקציביים. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> ברור. בהחלט מותר לכם ואתם חייבים אפילו לשאול את השאלות, אני בהחלט אדאג שתקבל תשובה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> חבר הכנסת, אם תרצה אני אוכל להשיב למיטב ידיעתי, וכמובן אחר כך ככל שיהיה צריך, אליאנה ממשרד התקשורת גם תפנה את השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ממשרד האוצר? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין שזאת בעיה תקציבית, אז באמת תתייחסי לזה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא, זה לא בחלקה תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה את עונה במקום זה? גם לך יש בעיה בקליטה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, תן לה לענות. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני אשיב לשאלה באמת מנקודות המבט שאנחנו מכירים היטב. בחוק ההסדרים האחרון העברנו רפורמה ברישוי תשתיות תקשורת סלולריות. המציאות עד החלת הרפורמה ולמעשה האישור שלה והכניסה שלה לתוקף בחודש הבא, המציאות היא שמאוד מאוד קשה להקים תשתיות תקשורת סלולריות, ואנחנו משוכנעים שעכשיו, משעה שהחסמים הוסרו, לחברות התקשורת עצמן יהיה הרבה יותר פשוט לפרוס. עכשיו שעשינו זאת, משרד התקשורת יוכל לאכוף את חובות הפריסה שהוא מטיל על חברות התקשורת כי יש חובות פריסה, חברות התקשורת התקשו מאוד לעמוד בחובות הללו כאמור בגלל הקשיים, אבל יש בהחלט רצון – יותר מרצון – החלטה, לשפר את פריסת הקליטה ואיכות הקליטה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לשפר בסדר, אבל מי מבטיח לנו, איך עושים את זה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> זה ברישיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש מקומות בגולן, ביהודה ושומרון ובדרום. איך אנחנו מבטיחים את זה שהם ישפרו שם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> חובות הפריסה קבועות ברישיון ולמשרד התקשורת יש יחידת אכיפה כנגד חברות שמפרות את התנאים שרשומים ברישיונות שלהם. אני אוסיף שממש עכשיו בפניית העודפים מועברים תקציבים למערכת שהמטרה שלה היא לשפר את הניטור באשר לאיכות תקשורת הסלולר. זה נקרא Drive Test, זה ממש עובר עכשיו בפנייה - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ומי שלא עושה את זה, מה הוא מקבל? קנסות? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> - - בשביל לתת למשרד התקשורת עיניים לדעת באיזה אזורים יש קליטה יותר טובה, פחות טובה, וככה גם לשפר את האכיפה שלה במקרים שיש הפרה של מה שקבוע ברישיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם יש הפרה, מה הסנקציה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בגלל שאני לא מכירה היטב את הפרטים לגבי קנסות אני לא רוצה להטעות את הוועדה ופה אני כן מציעה שיחידת האכיפה של משרד התקשורת תעביר את זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני מבקש שתעבירו לנו תשובה מסודרת בכתב על הנושא הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הסנקציות ואולי בשנתיים-שלוש האחרונות לראות איזה חברות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האם יש לכם תוכנית לסגירת הפערים בקליטה במדינת ישראל, במקומות שבהם אין קליטה ומה הסנקציות לחברות התקשורת שמפרות? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בשלוש השנים האחרונות, איזה סנקציות הוטלו בהקשר הזה על חברות הסלולר שעברו את העבירה? זה שלוש השאלות שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להוסיף בעניין הזה ואשאל את השאלה הבאה. בעניין הזה רק להוסיף כי אנחנו מדברים על דברים שהם בדרכים. יש את היישוב ביתר עילית למשל, המקום הזה קבוע בלי קליטה. אין מצב שיש בכל האזור שם, וכמו שפעם היו מרימים את האנטנה הם צריכים ללכת ככה ולעשות עם הטלפון שלהם. זה יישוב שקבוע אין בו קליטה. אגב, עלה בוועדה – לא זוכר אם זה ועדת כספים או ועדת כלכלה – גם בנושא של יהודה ושומרון. כשאנחנו מדברים על דברים כאלה זה הצלת חיים. זה לא סתם אין קליטה. צריכים להבין, כשאדם נוסע בכבישי יהודה ושומרון הוא חשוף לפעמים לאבן, לפיגוע, לכל דבר אחר, וכאשר אין שם קליטה, בעצם זה הצלת חיים שעולה בחיי אדם וגם עלתה בחיי אדם. לכן אני אומר, כשאנחנו מבקשים את זה, הפתרון לא צריך להיות פתרון בפנייה התקציבית לראות מה יהיה. זה הפתרון שהיה צריך כבר להיות מיושם כי עשינו את זה בפניות קודמות וכבר היה ויש כסף, וגם אם אין כסף, בהצלת חיים צריך לשים כסף, אין מה לעשות. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> חבר הכנסת, אני אשמח להשיב על סוגיית ביתר עילית כי היא מוכרת לנו, ואני אשתף שבתקופת הקורונה ניסו להקים שם אתרים סלולריים בשביל לשפר את הקליטה ולא הצליחו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פירוש לא הצליחו? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בעצם, הדרך להקים אתר סלולרי טרם הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים הייתה לקבל היתר בנייה. משך הזמן הממוצע לאתרים שכן קיבלו היתר בסופו של דבר היה למעלה משנתיים, ולמעשה חובת הפריסה של חברות הסלולר כפי שקבועה ברישיון זה 95% ממדינת ישראל, הם לא הצליחו לעמוד בחובה הזאת, לא מפני שהם לא רצו בכך אלא מפני שהם לא הצליחו לקבל היתרי בנייה בוועדות המקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? שם המינהל האזרחי נמצא - ביתר. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אבל עדיין, מצב הדברים ערב הרפורמה היה לקבל היתר בנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין שצריך היתר בנייה אבל שם זה המינהל האזרחי, אני גם לא יודע עד כמה הקרקעות שם - - - << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אם הרשות המקומית לא מאשרת להקים אתר, חברת סלולר לא יכולה לעשות זאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי רשות מקומית, היא רוצה שיהיה לה טוב ואם היא לא מקימה אתר, זה לא סתם, כלומר צריך להגיע להידברות. יכול להיות שרצו להכניס שם עוד כמה דברים שלא מתאימים לרוח וצריך לעשות בדיקה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הסיבה ברוב הפעמים היא יחסי ציבור מאוד רעים לאתרי סלולר, שלא בצדק, וכאמור, הסוגיה הזאת הייתה סוגיה אקוטית לא רק בביתר עילית אלא בהרבה מאוד מקומות במדינת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בכבישי יהודה ושומרון? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בהמון מקומות. ועל כן, כאמור, הדבר הזה טופל ואנחנו מקווים שהחל מ-1 בינואר, כשהחקיקה הזאת תיכנס לתוקף, אנחנו נראה בתוך זמן קצר שינוי משמעותי דרמטי באיכות תשתיות הסלולר במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתי שאלות, האחת כן קשורה למשרד התקשורת. אנחנו יודעים שהיום יש סערה בנושא הקומות הכשרות. את מכירה קצת את הנושא הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הטלפון הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל איך קראת לזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קומות כשרות. יש מספרים בקומות כשרות. קנו אותם אז, הקומות הכשרות האלה, חתומים בחוזה. כשקניתי את הפלאפון הזה חתמתי על חוזה שאני מוכן שיהיה מנותק מכל אינטרנט וכל ס.מ.סים וכל מה שצריך, והיום בעצם אומרים לי, זה הטלפון שלך. כל אחד – כלומר אני כבעל טלפון או אפילו אחד הילדים שלי – יכול לקחת את הטלפון הזה, לחייג ולבקש לעבור איתו, לפתוח אותו לאינטרנט, לפתוח אותו לכל דבר אחר. זה דבר שהוא נוגד גם מבחינה משפטית את החוזה שעליו אני חתום, אתם בעצם מפרים לי את החוזה שאני חתום עליו, וגם פוגע בערכים שלי. השאלה מה יש לך להגיד על הנושא הזה. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> זה נושא באחריות של שר התקשורת, אני לא בקיאה בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני לא אביך אותך בעניין. אני רק מבקש שתעבירי לו את העניין הזה. זה מאוד חשוב, שאפילו ידבר איתי בעניין הזה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> לא הבנתי, ינון. אם מישהו גונב את המכשיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא גונב את המכשיר. זה טלפון כשר, אין עכשיו גישה לס.מ.סים ואין לו אינטרנט. למשל אדם שמחזיק טלפון כזה נותן לבן שלו, עד עכשיו לא יכולתי לעבור מסלול, אי אפשר כי אני נעול עליו. עכשיו בטלפון אחד מעבירים אותך מסלול ואתה יכול פה לראות את האינטרנט. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> מבלי שאתה יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כביכול, נגיד הבן נתן את הפרטים שלי. כשאני נותן את המספר הזה אני לא רוצה שגם הילדים שלי יוכלו, בשביל לחסום אותם בעניין הזה ואני חתום על חוזה כזה. הדבר האחרון, לגבי קיצוץ השעות של ברדוגו, זו בעיה תקציבית או שזה לא קשור אליכם, זה רק בגלי צה"ל של משרד הביטחון? << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא קשור אלינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא קשורים לזה. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> לא קשורים לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם בעד. הבנתי, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 39, אני רוצה להעלות אותו להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. חוזרים חזרה. סעיף 38 – משרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גל ברנס, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסעיף 38 הכולל את משרד הכלכלה ורשות החדשנות, בסך של 176.179 מיליון משנת הכספים 2020 לשנת הכספים 2022. עיקר העודפים נוצרו בתוכניות הפעלת רשות החדשנות, התפעול השוטף של הרשות, מענקי מחקר ופיתוח הכולל את מענקי הסיוע שמעניקה רשות החדשנות, קידום השקעות ועידוד תעסוקה הכוללת את כלי הסיוע המופעלים ברשות להשקעות במשרד הכלכלה; קידום הייצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים הכולל את מערך הנספחים המסחריים בחו"ל והסיוע של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים; פעולות כלליות לקידום התעשייה הכוללות את פעולות התקינה במכוני ייעוץ המסייעים לתעשייה; וכן, תוכנית הטיפול של משרד הכלכלה שכוללת את הפעילות השוטפת של המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, חברים, שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי עידוד תעסוקה, העליתי את זה ולא קיבלנו עדיין תשובה, גם כשהשרה הייתה פה העליתי את זה מספר פעמים, גם במליאה. לצערי, לא מקבלים תשובה. יש תוכנית שנקראת 4.17, 4.18 ו-4.19, אם אני לא טועה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 4.20 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה יודע, אתה רוצה כבר לענות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע לגבי השאלה, אני יודע לפחות את המספרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכניות האלה זו תוכנית לעידוד תעסוקה בפריפריה, במגזר ערבי ובמגזר חרדי. מה שידוע לי, התוכנית של המגזר החרדי קוצצה. התוכנית של המגזר הערבי, אני לא יודע אם היא נשארה, עלתה או ירדה, הייתי מבקש לדעת, והפריפריה גם אני לא יודע. הייתי מבקש לדעת על כל אחת מהתוכניות, 200 מיליון סך הכול היה או שאני טועה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> באזור יותר קרוב ל-100. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ל-100. של כולם ביחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לכולם, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדעת, הרי בקורונה לא השתמשו בזה, היה פחות כמובן כי הרבה יצאו לחל"ת. האם זה נמצא פה וגם מה אתם עושים בעניין הזה? חלוקת הכסף, מה היה ומה אתם עכשיו תעשו עם זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בעצם, במשרד הכלכלה יש שלושה מסלולי סיוע בתעסוקה, 4.17 זה לאוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך, 4.18 זה סיוע למפעלים ועסקי הייטק בפריפריה, ו-4.20 זה סיוע לבוגרי תארים אקדמיים במקצועות הייטק בחברה הערבית בעבודה הראשונה שלהם. דווקא בקורונה לא היה קיצוץ במסלולים. אחרי פתיחת הסגרים דווקא המסלולים הופעלו ביתר שאת. אני יכול להגיד שבשנת 2020, ב-4.17 היה ביצוע תקציבי של 57.7 מיליון, ב-4.20 היה ביצוע של 22.7 מיליון, ב-4.18 בוצע השנה בהיקף של 40 מיליון וצפוי לגדול לכמה עשרות מיליונים עד סוף השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה יהיה קיצוץ בתוכניות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין כרגע איזשהו קיצוץ. יהיה שיח כמו כל שנה עם המשרד לגבי הביצוע בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בוא תגיד לי על התקצוב כרגע של 21' ואם אתה יודע לענות לי על 22', בכל אחת מהתוכניות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע עדיין להגיד מה החלוקה לתוכניות כי זה בסוף תוכניות העבודה של המשרד. אני יודע להגיד שבשנת 21' יש תקצוב של 67 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה? סך הכול. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אחרי ש-4.20 כן היה בתקציב ההמשכי זה בעצם כבר לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל 4.20 לפי מה שאמרת עבר את ה-120 מיליון אם אני לא טועה. אמרת 47, 56. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. 4.20 היה ביצוע של 22.7 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני לא הייתי איתך. אמרת באחד היה 56 מיליון, 47 מיליון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. 57 מיליון ב-4.17. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סך הכול, כל שלוש התקנות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 4.17 זה מסלול נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 4.17, יפה, אז אני מדבר על הכול ביחד. ביחד עברת את ה-100 מיליון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סך הכול היה בזה 57, ב-4.20 היה 22.7, ב-4.18 היה 40. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הגענו ל-120 מיליון, כמו שאמרתי, פלוס-מינוס בחישוב. ועכשיו, ב-21'? הכול ביחד אתה אומר 67, כלומר ירדנו כמעט ב-45%. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אבל תנטרל את 4.18, זה לא האוכלוסיות שהוא מדבר עליהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, אני מדבר על הכול. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 4.18 זה בשכר גבוה בהייטק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה שכר גבוה בפריפריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא הכניס גם את - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסברתי בהתחלה מה זה כל מסלול. 4.18 זה מסלול למי שמועסק בהייטק בפריפריה; 4.17 זה לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות בעבודה נמוך; 4.20 זה למתמחים ערביים שסיימו תואר במקצועות ההייטק. התקציב כרגע לשנת 2021 הוא 67 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרוב אמור להיות ב-4.18. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין איפה אתה הולך? הרוב אמור להיות בשכר הגבוה, בהייטק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון כי הוא פחות - - - בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל 4.17, אתם פוגעים בהם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. 4.17, הגדלנו משמעותית את התקציבים בקורונה. רק בשביל להסביר, ב-2018 היו שם 30 מיליון, ב-2019 היו 23.6 מיליון וב-2020 היו 57 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וב-21' כמה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ב-21' כרגע אין לי צפי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שב-21' אתה פוגע. אתה אומר מה פתאום, הגדלנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא אמרתי שב-21' הגדלנו. אמרתי שב-2020 הגדלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת, הגדלנו משמעותית. 21' – הורדתם, קיצצתם. אני לא רואה שם, אתה גם לא יודע לענות לי כמה יש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע להגיד כמה יש. אני יודע להגיד שהגדלנו משמעותית בקורונה ב-2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד פעם אתה חוזר איתי לקורונה. 20' נגמר. אני שואל שאלה פשוטה: ב-21', תקנה 4.17, כמה יש? אתה לא יודע להגיד. כנראה שאין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני יודע להגיד שזה הכול ביחד בהיקף של 66. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לעזור לך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נגיד שכנראה שאין, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. כנראה שאין. תודה רבה. כלומר, 4.17, באוכלוסיות החלשות, שאתם בעצם קוראים להם לעידוד תעסוקה, שזה בעצם המגזר החרדי, אדוני היושב-ראש, שם אמרו שהם רוצים את הציבור החרדי, הם הלכו וקיצצו לו את זה לאפס. שתבין, אפס. במגזר הערבי מה עשיתם? 4.20? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 4.20, גם יצא בשנת 2020. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם יצא ב-2021, כלומר המגזר הערבי גם יצא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מבין. אבל יש לכם אלטרנטיבות אחרות? תקנות אחרות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. אתה יכול להגדיר מה האלטרנטיבות? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> בשנת קורונה, תסביר את זה כמו שזה. זו שנה שאנחנו יודעים שהיו בה אתגרים משמעותיים לגייס עובדים חדשים במשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה אבל אנחנו כבר נמצאים חצי שנה בתוך חזרה לעבודה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> לא, אנחנו לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך, ינון. היה שיני שהממשלה עשתה כשהעבירה את כל האחריות שקשורה להכשרות מקצועיות למשרד אחד. אז אני יודע שבמשרד הזה שרת הכלכלה עשתה שינוי משמעותי לנושא הזה ואני יודע שתקציבים לא קוצצו בנושא הזה. אני רק רוצה להבין איזה אלטרנטיבות, ויכול להיות שבתקנה אין כסף כי יש תקנות אחרות ששם זה מתוקצב, אז מה התשובה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התשובה היא שבעצם משרד הכלכלה, יש לו יחידה אחת שזה רשות ההשקעות אבל יש גם את זרוע העבודה שהוצגה פנייה שלה בפעם הקודמת, שזה סעיף 36, ושם מן הסתם יש תוכניות רבות ומגוונות לכלל האוכלוסיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מן הסתם, אני אגיד לך. גם שם שאלנו, וכשאני שאלתי את השרה לא הייתה תשובה. אתה יודע, להגיד לנו מן הסתם – אני, אין לי בעיה שתגיד לי: תשמע, אני לא רואה פה, נעשה שיעורי בית, נחזור, אבל בדרך כלל לא חוזרים כי כשעוברת לכם הפנייה לא חוזרים. אז הינה אני אומר שבפנייה הזאת אני מבקש מהיושב-ראש את הרשות שלו, שאם הוא רוצה להעביר אותה הוא יעביר, תהיה הצבעה, אני אגיש על זה רביזיה, אני אומר, כי אני רוצה לדעת מה התוכניות החלופיות שעשיתם. אתה אומר שיש בזרוע העבודה – אין בעיה, בואו נשמע מה יש לכם בזרוע העבודה. יש פה מגזר חרדי, מגזר ערבי, שתי אוכלוסיות שרוצים כולם כולם ומדברים ומבקשים שיצאו לעבודה, ואתה יודע, רוממות העבודה בגרונם, וכשבאים בתכלס אנחנו רואים שפוגעים בהם. גם ב-22' כנראה אתה לא יודע להגיד לי כמה התוכניות האלה מתוקצבות, ואם יש לך – יש לך רק בהייטק עוד פעם, ואגב, רק שתדע שגם בהייטק כשבאים ממגזר חרדי להיכנס יש דבר אחד שמפיל את כולנו. שואלים אותם: כמה שנות ניסיון יש לכם? עכשיו סיימה בחורה ללמוד, למדה הייטק, שואלים כמה שנות ניסיון, לא מקבלים אותה או שמקבלים אותה בשכר נמוך. הרי זה מצחיק. אז אם הייתם שמים שם גם אחת שבאה בלי ניסיון ואתה אומר, אני אתן לה כניסיון של שלוש שנים עידוד, תאמין לי, קח את זה, היית אומר, לפחות קידמתי אותן גם בעבודה להייטק. גם זה לא קורה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> 4.18, הרוב זה ללא ניסיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להביא לך ערימה של פניות כאלה שלא מקבלים אותן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציע שנעשה את הדבר הבא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, קודם כול אני רוצה לשמוע את ההשלמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, נציגי המשרד. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> יש לי פה נתונים של שנת 2019. שטינמץ דוד, אני מנהל אגף תקציבים, פורש לפנסיה. פעם אחרונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היית אומר, היינו מביאים יין, מברכים אותך, אבל נברך אותך בלי יין. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> אם אני עושה את הפילוח של נתוני התקציב ב-2017, יש תקציב של 25.6 בסעיף 4.17, מתוכם לחברה החרדית 15.05, שזה 59%, לחברה הערבית 8.6 שזה 33%, ולעובדים עם מוגבלות 2.03 שזה 8%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה ב-2019. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-17'. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> זה ב-2019, זה האחרונים שהיה לי, מתוכם אנחנו הוספנו משרות ב-4.17, 350 משרות בתעסוקת חרדים וערבים, ממוצע עלות שכר שילמנו 9,820, וכאמור, סך הכול המענקים שנתנו זה בערך 26 מיליון שקלים. זה מה שעשינו ב-4.17. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה יפה מה שאתה אומר, מר שטינמץ, אבל היושב-ראש שאל שאלה שהיא נוגעת עכשיו לענייננו. זה שהייתה קודם ממשלה טובה שדאגה לחרדים ולערבים – בסדר, שמענו על זה, אבל אנחנו מדברים עכשיו על העברת עודפים, לפי מה שאומר חבר הכנסת ינון אזולאי יוצא שעכשיו אין כלום, זה יורד לאפס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז אומר היושב-ראש – אני מדברר אותך – תגידו מה האלטרנטיבות לעניין הזה. הרי לא באתם ואמרתם, כמו שאמרתם במעונות, שלאברכים לא יהיה סבסוד. בסדר. לא בסדר אבל זה מה שאמרתם. אם אתם גם לא רוצים שיצאו לתעסוקה ולא יהיה עידוד תעסוקה במגזרים החלשים כלכלית, אז תגידו את זה בגלל שפה אתם אומרים אפס. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא מה אמרתם ב-2019. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להבהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הנקודה מאוד ברורה. אני ביקשתי לקבל מהמשרד דיווח כתוב, מהשרה ומהמנכ"ל, בצורה מפורשת מה תוכניות הסיוע בהכשרה תעסוקתית - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> - - גם למגזר הערבי וגם למגזר החרדי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> וגם לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אני לא רואה סיבה להתנות את זה בהצבעה. אני סומך על שרת הכלכלה, היא תעשה את העבודה והיא תגיש לנו את המסמכים. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, שאלו כאן שאלות לגבי 2022 והדיון הוא על תקציבי 20' ל-20' ו-21'. לגיטימי לשאול, בטח בהקשר של כל מה שדיברנו עליו והזכרתם כאן מלא מהלכים, אני גם מזכירה את הנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים, שזרוע העבודה גם שם יש לה משמעויות בנושא הכשרות. אני מזכירה שכשמשרד הכלכלה הציגו את התוכנית ראינו את הסעיפים, התייחסנו לגופו של עניין וסיכמנו גם שיהיה דיון נפרד על זרוע העבודה לראות מה נעשה. אני לא קושרת דבר בדבר, בואו לא נעצור דברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 38 – משרד הכלכלה והתעשייה. מי בעד? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? אתה לא מחכה לתשובות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אנחנו נקבל את זה כתוב. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה על זה רביזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה, גם אני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, יש רביזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא בסדר אבל בגלל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אנחנו נקבל את זה. חבר הכנסת גפני, לי יש ניסיון טוב. אני מזכיר לך שבשבוע שעבר התחלנו לדון בעודפים ואז ביקשנו תשובות כתובות מהמשרדים, וקיבלנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. אבל היה צריך לחכות עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה הרבה מאוד סעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו הצענו על זה רביזיה והיושב-ראש ידאג שזה יגיע לפני הדיון על הרביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני גם אצביע על הרביזיה היום. אני לא מתנה את זה, אני אחכה לתשובה. ותאמין לי, יש לי פה כל כך הרבה דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי עד סוף היום הם יביאו לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי. משרד הכלכלה, בבקשה, אני מבקש תשובה בכתב לגבי התוכניות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני גם רוצה רביזיה על ההצבעה של משרד התקשורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תביאו לו תשובות היום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צריכים לברך את הממונה על התקציבים. כמה שנים אתה? << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> מהתקופה של – שכחתי רק את השם, מאגודת ישראל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שפירא. מאז אתה פה? תאמין לי, אתה צריך לקבל פרס ישראל. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> רציתי להגיד דור הולך ודור בא, אבל - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> איש שירות הציבור שזה הדיון האחרון שלו לפני פרישה. ועדת כספים מברכת אותך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שיהיה לך המון המון בהצלחה בכל מה שתבחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהצלחה ותמיד תעשה טוב למען עם ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא כבר עשה כל כך הרבה, תן לו לנוח קצת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אי אפשר על הדרך לעשות עוד כמה דברים טובים? אתה יודע שזה מחייה את האנשים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שיהיה לך בהצלחה. עשית עבודה נאמנה. << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> מה שרציתי להגיד, הייעוד של המשרד שלנו בעצם זה לעזור לעסקים קטנים ולעזור למפעלים. העיכוב קצת של העודפים האלה זה למעשה שאנחנו מעכבים קצת כספים לעסקים קטנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה פורש. לכן הנאום הזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך משהו? אנחנו שוקלים לתת לך את זה כמתנת פרישה, אנחנו נראה בסוף היום. את ההצבעה בעד אנחנו ניתן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 40. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שמישהו יעדכן את אנשי משרד התקשורת, אני חושב שהם יצאו והם לא יודעים על הרביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נמצא פה אגף התקציבים, יעדכנו אותם, תאמין לי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז תעדכנו אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני רק אומר, בגלל שיצרנו פה איזשהו סטנדרט בשבוע שעבר של עבודה מול משרדי ממשלה, שביקשנו תשובה, לא התנינו את זה בהצבעה, וקיבלנו תשובות, גם הפעם אני לא רוצה להתנות, מה גם שאנחנו בפתחם של דיונים על הרבה מאוד העברות תקציביות, שעד אז הם בטח כבר יעבירו את התשובות. בסדר, אבל הגשתם רביזיה, הגשתם, אין בעיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, גם לגופו של הנושא, עשינו שיעורי בית ובדקנו. לגיטימי לשאול שאלות מרחיבות, אבל לעצם ההעברה קיבלנו את התשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל בהעברה יש אפס לנושאים האלה של עידוד תעסוקה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. אתה יכול לשאול על סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שנתקדם. סעיף 40 – משרד התחבורה, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התקשורת, אישרתם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רביזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ינון, יש לך רביזיה על התקשורת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. לאופיר יש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ונשאלה שאלה לגבי הקומה הכשרה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, נשאלה שאלה. ינון יעדכן אותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזה ממשלה זאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, משרד התחבורה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> שחר בר, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב מ-2020 ל-2021. סך העודפים של משרד התחבורה עומדים על 102.78 מיליון שקלים. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו עודפים הן התקשרויות חוצות שנה, חוזה אבטחה שמתחדש בנובמבר, שירותי תחזוקה שנעשים בשירות המטאורולוגי, הפעלת חדר מצב ברספ"ן שמתחדשת כל שנה ההתקשרות, וגם בגין פעילות ייחודית, תשלום דמי חבר לארגונים בין-לאומיים שנעשה בעיקר ברת"א ופעילויות של בטיחות בדרכים, התקשרויות מול רשויות מקומיות שנעשות לפי שנת הלימודים ולא לפי השנה הקלנדרית של התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כל כך הרבה תוכניות, לעשות את זה בדקה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול על ביטול התקצוב של תכנון כביש 6 לצפון. אם את יכולה להגיד כמה תקציב כבר הושקע בזה, למקטע מסומך צפונה ומה הסיבות שעוצרים את זה עכשיו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אותה שאלה, כל מה שהיא שאלה, רק אני על כביש 65. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני אגיד שהעודפים של סעיף 40, זה בעצם הסעיף של המשרד הראשי – רת"א, רספ"ן וכל יחידות הסמך – מה שאת מתייחסת אליו זה הסעיף של תקציבי פיתוח. אני לא בטוחה, אני צריכה שמשרד התחבורה יחזור בעצם עם תשובה לגבי כמה תוקצב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד התחבורה נמצא כאן? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> גלעד ונגרובר, מנהל אגף תקציבים. אני אמון על סעיף 40, זה הסעיף התפעולי של המשרד. השאלות שלכם הן לגבי סעיף 79, זה סעיף של תחבורה ציבורית ותשתיות, סעיפים של כל תקנות הפיתוח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 65 זה תחבורה ציבורית? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> סעיף 79. אני אחראי ואמון על סעיף 40. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה הממונה על התקציבים במשרד התחבורה? לפי הנוהל של העברת תקציבים, צריך שיהיה פה נציג משרד האוצר שידע לענות על שאלות מבחינת משרד האוצר, וצריך שיהיה נציג של המשרד הרלוונטי שידע לענות על השאלות של חברי הכנסת. זה הנוהל בהעברות. אם אתה לא יודע לענות על שאלות שאנחנו כולנו שאלו ורוצים לשאול אז צריך להביא עוד נציג. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> אז אני אומר שוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה הנוהל של ועדת כספים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל חבר הכנסת גפני, גם אתה יודע שפעילות המשרד, כל משרד כמעט, במיוחד משרד התחבורה היא מאוד - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל אם הוא לא יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אנחנו קודם כול מקבלים את השאלות, אחר כך רואים מה הדחיפות והרלוונטיות של השאלות לעצם הדיון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אל תעשה להם יותר מדי הנחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במידה וזה רלוונטי אז אנחנו לא מתקדמים. במידה וזה לא כל כך קשור, אנחנו מבקשים מהמשרד לתת לנו תשובות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל זה כן קשור. יש פה פרויקטים לשיפור הבטיחות בדרכים. כביש 65 הוא כביש דמים שנהרגו בו כמעט מאה אנשים בעשר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון. נירה, תשאלי את השאלה בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדעת בשלושה סעיפים. אחד, כביש 232, הפער התקציבי שהיה, כולל הלקיחה של תקציב של 60 מיליון לטובת קרונות לרכבת, האם חזר? זה כביש עוטף עזה, כביש מסוכן שמשמש גם למעברים. על ה-60 מיליון ספציפית, האם חזר ומה הנושא אם יש פער תקציבי אל מול הסיכום. שני סעיפים נוספים. הייתי שמחה לדעת בהקשר הזה האם מוצע ואם יש מעבר בשני סעיפי בטיחות: אחד תקציב פניות שמאלה, ושני זה כניסה למוסדות חינוך, באופן כללי. << אורח >> שחר בר: << אורח >> קיבלתי תשובה לגבי כביש 6. כביש 6 צפון, הושקעו בו כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, וכביש 65, כבר יצאו עליו 250 מיליון שקלים לתכנון וקידומי זמינות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה עצרו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה הפסיקו? << אורח >> שחר בר: << אורח >> זאת שאלה שהמשרד צריך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין שתקבלי עוד תשובה תוך שתי דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מאמין שמי שנתן לך את התשובה ידע לענות, אם את יכולה בבקשה לשאול אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשאלי בבקשה את שאלת ההמשך, וגם על השאלות של חברת הכנסת שפק בבקשה לגבי עוטף עזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 232. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם של יעל, לגבי הלאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם יעל, כמובן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה פה בסעיף 1(ב) תשלומים למענה הקולי של המשרד. מה פירוש? יש לי מענה קולי חינם, אם אתם רוצים אני אחבר אתכם. << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> משרד התחבורה מפעיל מוקד טלפוני. יש כשלושה מיליון פניות בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל השפות? באיזה שפות אתם מפעילים אותן? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> בעברית, יש בערבית, יש ברוסית גם. העלות שלו כ-10 מיליון שקלים וכל שנה זה הולך ועולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר נוסף, סעיף מספר 5, לגבי תקציב הרלב"ד. מאז 2008 אנחנו רואים שהוא קוצץ ב-78% בסך הכול מאז. על כמה התקציב שלו עומד היום? כמה הוא עלה וכולי? << אורח >> שחר בר: << אורח >> יש נציג של הרלב"ד בזום, יובל, הוא התקציבן של הרלב"ד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, שיתייחס. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> ואם אפשר גם התייחסות לתוכנית המתנדבים, אני לא זוכרת איך קראו לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משמרות זה"ב את מתכוונת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שומרי הדרך? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> שומרי הדרך, שבאמת בגלל תקציב פעוט המשרד הולך בעצם לסגור את זה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא. אני אתייחס לשומרי הדרך ויובל יתייחס לשאר הנושאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תתייחסי גם למשמרות הזה"ב, ראינו שבהרבה מקומות בערים הפסיקו אותם, ואני מדבר מעיר שממנה אני מגיע, פעם זה היה וזה היה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, התייחסות. << אורח >> שחר בר: << אורח >> שומרי הדרך תוקצב, זו פעילות שמשרד התחבורה לקח על עצמו ותקצבנו 10 מיליון שקלים לשומרי הדרך ב-2021, אז הבעיה הזאת נפתרה, ואני מציעה שלגבי משמרות הזה"ב יובל יתייחס. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הסיכום של 10 מיליון היה לפני או אחרי הדיון שהיה לנו עם הרלב"ד, שלא הכירו את הסיפור? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> זה סיכום חדש? << אורח >> שחר בר: << אורח >> זה נפתר ממש לאחרונה. אני לא יודעת להגיד את התאריך שבו זה נפתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יובל, התייחסות בבקשה, הרלב"ד. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> תודה. לגבי שומרי הדרך, אכן הכסף תוקצב בשנת 2021. אנחנו מחכים להתייחסות של המשטרה בעניין הזה להסיר את החסמים שיאפשרו לחתום הסכם עם עמותת שומרי הדרך ולהוציא את הפרויקט הזה לדרך בהרבה יותר עוצמה באמצעות מיקור חוץ. לגבי תקציב הרשות. אכן, תקציב הרשות מ-2008 ועד היום הופחת משמעותית. אנחנו מקבלים תוספות תקציביות פה ושם אבל בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות ממשלתיים ועם מה שיש לנו אנחנו מבצעים את הכי טוב שיש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתה צריך עוד בשביל להילחם. קוצץ ב-78% מ-2008 עד עכשיו, לכל הממשלות לדורותיהן, הכעס על כל הממשלות שדווקא בדבר הזה זה קורה. השנה גם אני מבין שחסר המון כסף דווקא לתוכנית הרלב"ד. אתם חושבים שאפשר להסתדר עם זה? אחד הדברים, אני חושב יותר ממגפת הקורונה, זה מגפת הקטל בכבישים. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> אנחנו תמיד נשמח לתוספות תקציביות. הוכחנו בשנים שעברו שכשהיו תקציבים יותר גדולים ידענו לבצע איתם אבל בסוף השאלה היא מה התקציב של הרשות, ועם מה שיש לנו אנחנו נעשה את הכי טוב שיש. בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות, אני חוזר ואומר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם משמרות הזה"ב? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> משמרות הזה"ב, עד לפני חמש או שש שנים היה במימון שלנו שהופעל על ידי המשטרה. בשנת 2013 או 2014 אם אני זוכר טוב, הוא עבר לאחריות מלאה של המשטרה עם העברה תקציבית מתאימה ובעצם יצא מאחריות שלנו. השאלות האלה צריכות להיות מופנות למשטרה, אנחנו יודעים שיש קיטון במערך הזה, ומודאגים לא פחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בתקופת השר הקודם, בצלאל סמוטריץ', דובר שתהיה כניסה מכביש 4, כביש גהה, לכיוון בית החולים מעייני הישועה. המשמעות של העניין, היה סיכום שאם יש תאונות וזה כביש מאוד סואן – בית החולים בנוי על הכביש, הוא קרוב מאוד לכביש – היה צריך לסדר כניסה ועד היום לא נעשה עם זה דבר. אני רוצה לדעת איפה זה עומד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם תשובה? << אורח >> גלעד ונגרובר: << אורח >> שוב, אני אבדוק את זה. אני לא אחראי על התקציב של הכבישים אבל אנחנו נעשה בדיקה ונחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הרלב"ד, יש לכם תקציב פרסום בנפרד, נכון? << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> נכון. יש לרשות תקציבי פרסום, מוקצה בעיקר לרדיו בכל התחנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היושב-ראש, הוא אומר שהוא לא מתמצא בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא בא אחראי על התקציב הספציפי הזה, על סעיף 40. אתה שואל שאלות אחרות. זה לא תקציב הפיתוח של משרד התחבורה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני מציעה שמשרד התחבורה יחזיר תשובות לוועדה על כל הכבישים שנשאלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה את הסיוע שלכם, הרי זה היה הנוהל שעשינו. שיבואו נציגי המשרדים, לא כדי שהם יגידו אנחנו לא יודעים, כדי שהם ייתנו תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שאני מבקש זה תשובות על מה שנשאל כאן לגבי מצב הכבישים – של נירה שפק, של אופיר כץ ושל יעל רון בן משה, ומעבר לזה השאלה של חבר הכנסת גפני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ושתי התוכניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. לגבי הסוגיה של בית חולים מעייני הישועה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא בית החולים אלא הנושא של כביש 4. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא באמצע התשובה לגבי הרלב"ד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, תשלים את התשובה לחבר הכנסת אזולאי. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי שאל אם יש לנו תקציב פרסום. התשובה היא חיובית, יש לנו תקציב פרסום שנועד בעיקר לפרסום בתחנות הרדיו, בכל התחנות בארץ כמעט יש פרסומים שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את העיתונות הכתובה, גם במגזר החרדי וגם במגזר הכללי אנשים כאזרחים ותיקים גם יותר משתמשים בעיתונות הכתובה. שם אנחנו רואים אתכם פחות. << אורח >> יובל פרידמן: << אורח >> נכון. הפרסומים בעיתונות הכתובה הם בעיקר במגזר החרדי, שם זה גם עיתונות כתובה, גם אנחנו משקיעים בפרסומים של פשקווילים. אנחנו מודעים להבדלים שבצריכת התקשורת בין הציבור החרדי לבין ציבורים אחרים, ובין ציבור האזרחים הוותיקים לבין ציבורים אחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 40 – משרד התחבורה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נגד בגלל כביש 65. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה עושים עכשיו עם כל השאלות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נקבל תשובה. עוד פעם, חבר הכנסת גפני, הרי אתה יודע יותר טוב ממני כי אתה כבר עשית את הסיבובים האלה הרבה פעמים. אתה פוגש את המשרדים בהרבה מאוד נקודות של זמן וקבלת החלטות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני נמצא עדיין בשלב שיש לי חוויית עבודה חיובית עם המשרדים. אני שואל שאלות, אנחנו כוועדה שואלים שאלות, מקבלים תשובות בכתב מאוד מפורטות על הרבה מאוד נושאים. כך אני רוצה להמשיך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במידה ואני רואה שזה לא קורה, נפעיל סנקציות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם את הכל תעביר אז בסוף הם לא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא הכול, אתה יודע שיש לנו עוד הרבה. משק המים, סעיף 41. בבקשה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> חיים בורובסקי, אגף תקציבים. פנייה להעברת עודפים משנת הכספים 2020 לשנת הכספים 2021 בסך של 26.259 מיליון שקלים. העודפים עוברים לתוכנית 01 שהיא תוכנית ההוצאות השוטפות של המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 41001. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> העודפים נוצרו כתוצאה מפעילויות חוצות שנה, פעילויות שוטפות של המשרד, פעילויות תפעול ופעולות למשק מים לשעת חירום שגם הן חוצות שנה, התקשרויות עם ספקים שנותנים מענה לאירועים כאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תאגידי המים, אנחנו יודעים שיש הצעת חוק של איציק שמולי שהעביר לפני מספר שנים, צמצום של תאגידי המים ב-50%. אני יודע שלא צומצם. יש לכם תשובה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז כן צומצם, מה שביטן אז עשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. היה צריך לצמצם ב-50% ולא צומצם. איפה זה עומד? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> זה לא הצעת חוק, זה תיקון חקיקה שעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסופו של דבר כשזה מגיע למליאה זה אותו דבר. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> תיקון חקיקה שקבע שצריך לצמצם את מספר תאגידי המים כדי לייעל את משק המים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש היום? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> היום יש 56 תאגידי מים, והכוונה הייתה לצמצם כדי לייעל את משק המים העירוני. צריך להגיד שכבר היום, הנורמות שלפיהן עובדים תאגידי המים הן לפי פחות מ-56 תאגידי מים, זאת אומרת גם אם הם מוציאים יותר כסף, משק המים, תעריף המים לא משלם על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא משלם על זה? שנה שעברה, אם אני לא טועה, הייתה עלייה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולפי דעתי הולך לעלות. שנה שעברה הייתה עלייה למרות התעריפים. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> התעריף האחרון יורד ב-1.5%, 1.6%. הסיבה שהייתה עלייה בתעריף המים לא קשורה לחוסר יעילות או ליעילות של תאגידי המים. לצורך העניין, נניח בתאגיד מים מסוים מינו עוד סמנכ"ל כספים או סמנכ"ל הנדסה, מעבר לנורמה שמוכרת על ידי רשות המים, התאגיד לא יקבל על זה הכרה ומשק המים לא יישא בעלות הזאת, התאגיד יספוג אותה בעצמו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מהם תהליכי הבקרה שלכם על תאגידי המים שאזרח רוצה לפנות אליהם, מבחינת מענה אנושי? אתם בודקים את זה? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> כן. קודם כול, יש כללים שהם במעמד של תקנות שתאגידי המים מחויבים לעבוד לפיהם, שקשורים בין היתר למענה ושירות לציבור. חוץ מזה, יש יחידה ברשות המים של הממונה על התאגידים - הממונה הקודם יושב פה מאחור, הוא כבר עבר תפקיד – אבל בין היתר, התפקיד של היחידה הזאת הוא לפקח, להיות הרגולטור של כל תאגידי המים, גם לנורמות של אספקת מים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לאיזה תפקיד הוא עבר? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> הוא עבר לרשות הכבאות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש איזשהו דוח שבדק את השירות לאזרח? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אנחנו יודעים לומר, יש דוחות שבודקים איך תאגידי המים עובדים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עזוב כללים. אני מדבר על המציאות בשטח. בדקתם? ניסיתם? התקשרתם לתאגיד מים לראות כמה זמן עונים, איך השירות? יש איזשהו דוח כזה שעשיתם? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> לא מכיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הכללים זה בסדר, זה יפה. אני אומר לך שבשטח המציאות היא אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, מעניין אם מבקר המדינה מתישהו בדק את זה בשנים האחרונות. זאת שאלה מעניינת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה יודע איזה שירות יש שם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תאמין לי שגם אני מתקשר מדי פעם לתאגידי מים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש להם שירות VIP, שולחים לך ישר הוצאה לפועל לבית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להוסיף לשאלה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לקבל תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הם לא יכולים לייצר דוח - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני שואל אם עשו. לא שייצר לי דוח עכשיו. האם עשו בעבר דוח שבדקו את השירות לאזרח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא מכיר. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> יש פיקוח על תאגידי המים. לא נעשה דוח כזה שאני מכיר בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו כוועדה, בואו נפנה לממ"מ שיעשו את הבדיקה. מה אתה אומר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם כן, נעשה גם דיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא רק על זה. גם על כל נושא האוטונומיה שלהם בקביעת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אנחנו נגדיר שאלות. נפנה כולנו לממ"מ, נקבל תשובה כוועדה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הגיע הזמן לבחון את ההחלטה הזאת, האם היא עמדה בהגדרות שלה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לשאול על איסוף שפכים. קיבלתי פניות מיישובים בגליל, בעיקר ממועצה אזורית מעלה יוסף, שלצורך הרחבת היישובים – ואני מניחה שעדיין אנחנו רוצים שמשפחות יעברו לגור בגליל, בטח בקו עימות – אבל עד שאין חיבור למט"ש בעצם לא מקבלים את האישור להרחבה. החיבור למט"ש הוא מאוד מאוד יקר, בטח המתיישבים לא יוכלו לשאת בעלות, או היישוב או המועצה האזורית. איך מתכוונים לפתור את זה? היום יש 60 משפחות שממתינות לתחילת בנייה עד חיבור למט"ש. זה יכול להיות שנים. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> קודם כול, כמו שאמרת, חיבור למט"ש ותנאי שמט"ש יוכל לספק את צורכי הביוב של יישוב זה באמת תנאי להתקדמות של הליכים סטטוטוריים. לגבי מתקני טיפול בשפכים, מט"שים שנמצאים באזורי פריפריה, תקציב המדינה מסייע לתאגידי המים או למועצות האזוריות, לגופים שפועלים שם ומקימים את המט"שים. אנחנו מעמידים לצורך זה סדר גודל של 350 מיליון שקלים בשנה גם בהלוואות וגם במענקים, בעיקר במענקים, בדיוק כדי לתמוך במקומות כמו המקרה שתיארת שבו יש מעט יישובים, המט"ש מרוחק. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> מה זה לתמוך? מממנים את זה במאה אחוז או שבסוף משפחה, שולחים אותה לגור בנטועה או בזרעית ואומרים להם גם תשלמו על חיבור למט"ש? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> לתמוך זה אומר שתקציב המדינה, כלומר משלם המיסים, נותן מכספו במענק – תמיד במצ'ינג, אנחנו לא נותנים תמיכות במאה אחוז בכלל במשק המים, אנחנו חושבים שזה לא רצוי, זה מייצר עיוותים שליליים – אבל אנחנו נותנים שיעורי תמיכה משמעותיים כדי לאפשר לאותם תושבים שהעלויות שלהם יהיו סבירות כמו במקומות שהם לא פריפריה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> צריך לעודד אותם לגור בפריפריה יותר מאשר במקומות שהם לא פריפריאליים. אנחנו רוצים שהם יגורו בזרעית. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אז לשם זה המענקים נועדו. המקרה הזה, יש עוד מקרים רבים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> בסדר, התוצאה היא שאין שם הרחבה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> על איזה מט"ש מדובר? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני מניחה שבאזור מעלה יוסף. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אני לא יודע, אני מכיר את המט"שים עצמם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> התוצאה היא שאין הרחבות ביישובים האלה בגלל שלא מתחברים לפתרון מרכזי. כנראה שהמענק לא מספיק. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> בשנים האחרונות אני יכול לומר לך שעשרות רבות של מט"שים ומאספים ביישובים פריפריאליים – שוב, אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעל, אז תעבירי מקרה ספציפי. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> - - אבל בדרום וביהודה ושומרון ובצפון ובכל האזורים במדינת ישראל, באזור כביש 65, ואדי ערה, תשתיות במאות מיליוני שקלים בדיוק לסיבות שציינת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה בנושא מים בחקלאות. הרי אנחנו יודעים שאחד המרכיבים שמייקרים את הפירות והירקות זה המים, ותמיד החקלאים באים לפה וטוענים על זה. יש לכם איזושהי תוכנית איך להוזיל את המים לחקלאים? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> קודם כול, דוח אחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה שתשומת המים לחקלאות הכוללת עומדת על בערך 8%, אז התשומה היא לא כל כך גדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעומת אם אתה הולך ומייבא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שהאמירה שלך היא לא מדויקת מכיוון שיש ענפים עתירי מים, יש חקלאות בעל, לכן כשעושים ממוצע זה לא נתפס. אני מציעה את האמירה הזאת לא להגיד כי קיים דוח בנושא, יש החלטה ברפורמת החקלאות להקפאה והורדה – שר האוצר מדבר על זה, כולם מדברים על זה – רשות המים, צריך לשבת איתה כי בסוף היא סמכות סטטוטורית שעושה המון בעיות, מה לעשות, וצריך לטפל בזה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אשלים את התשובה. זה נכון שזה ממוצע, חברת הכנסת, יש מקומות שזה יותר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז בוא לא נטעה את השומעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע, בממוצע - - - << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אמרתי שזה ממוצע, בממוצע, יש מקומות שזה יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני טעיתי, בגלל זה היא האירה את עיניי, אני חייב להגיד את זה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> יש מקומות שזה יותר מ-8% ויש מקומות שזה פחות מ-8%. זה טיבו של ממוצע. עכשיו לענייננו. הדרך העיקרית שבה אנחנו מסייעים לחקלאים בתשומה של המים זה מי קולחין. מי קולחין הם היום קצת מעל מחצית מהמים שמשמשים לחקלאות ולאור גידול האוכלוסייה שיש במדינת ישראל הם רק ילכו ויעלו. המדינה מסייעת להם כבר עכשיו ואנחנו נמשיך לסייע ואולי גם נגדיל את הסיוע הזה בהקמה של תשתיות קולחין. דיברנו פה על מתקני טיפול בשפכים. ממתקן טיפול בשפכים לוקחים את המים המטופלים ומעבירים אותם – מקימים תשתיות, המדינה משתתפת בשיעורי מענק מאוד גבוהים כדי שיהיו מים לחקלאות במחירים זולים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא מאוד ברורה. אנחנו מדברים על איכות סביבה, הגנת סביבה. אני רוצה לדעת איך תאגידי המים נערכים לזה שהמזהם שותף. אני גרה בקיבוץ כפר עזה, הרי בסוף, אם אני אחליט לסגור את כל הענפים שלנו ולא לצרוך מים מהשפד"ן, תוך X ימים זה יוצף ותצטרכו לשלם בין 70 ל-80 אגורות לטיהור המים כי יש חוקים רגולטוריים. השאלה היא לא מה המדינה תורמת כי מה שהמדינה נותנת לחקלאי זה כדי להשוות תנאים שלו אל מול הגבלות ופתיחת השוק לתחרות. השאלה איפה המזהם או בא כוחו של המזהם, שזה תאגידי המים, שותפים בזה, כי אנחנו החקלאים – ואני אומרת עכשיו אנחנו החקלאים כי אני יושב-ראש השדולה לחקלאות – מממנים את המזהמים. נורא פשוט. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אז יש היום השתתפות של תאגידי המים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו צריכים לעשות על זה דיון. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> זה תלוי בסוג הטיפול שנעשה אבל בהחלט תאגידי המים, שזה בעצם צרכני המים הביתיים, משלמים על הטיפול, המזהם כן משלם. רק בעניין עוטף עזה, מקבלים מי שפד"ן, שזה המים המטופלים באיכות הגבוהה ביותר במדינת ישראל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משלמים על זה יופי. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אלה באמת מים באיכות מאוד מאוד גבוהה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מעולה. אני רק רוצה להעיר למה שנאמר כאן מכיוון שאני עושה את העבודה על מחירי המים לחקלאות, אני רוצה שתדעו שהיה דוח מבקר המדינה – אני גם נכנסתי להסתכל על התאריך, ב-19 באוקטובר 2020. דוח מבקר המדינה מדבר בדיוק על הסדרה, ניהול ופיקוח, שווה לקחת את הדוח הזה ולעשות עבודה פה כי יש לזה משמעויות רוחביות על מדינת ישראל ולא רק על החקלאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מצטרף למה שנאמר פה על ידי החברים. כשהוקמו תאגידי המים דובר על כך שיהיו מתי מעט תאגידי מים, שלא יבואו במקום הרשויות המקומיות. נדמה לי בהתחלה דובר על ארבעה תאגידי מים, היום אנחנו כבר מדברים על 56 תאגידים, לא כולל את ספקי המים השונים, וחשוב מאוד לדעת האם נעשתה איזושהי עבודה. האוצר נכנע בסופו של דבר ללחץ שהיה מרשויות מקומיות או מהשלטון המקומי והוא הגדיל את מספר תאגידי המים. מה נעשה בינתיים? שואל אופיר כץ האם זה עזר לצרכנים. אני לא בטוח שזה עזר לצרכנים. באמת צריך פה לקיים דיון, אני רוצה לדעת איך אתם הגעתם ל-56 תאגידים, הרי דובר בהתחלה שיהיו ארבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתחילת השנה הבאה נעשה דיון כאן בוועדה אחרי שנקבל את הנתונים מהממ"מ. בבקשה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אני אענה על השאלה. תאגידי המים הם אחת הרפורמות המוצלחות, אומנם יחסי הציבור שלה לא טובים אבל הן אחת הרפורמות מבחינה מקצועית המוצלחות במשק המים שנעשו בשנים האחרונות. הם חסכו – אנחנו מודדים את זה בפחת גבייה, זאת אומרת מה שיעורי הגבייה לפני ואחרי שהוקמו תאגידי המים ומה שיעורי הפחת, כמה כמות נזילות הייתה לפני ואחרי – אנחנו רואים בשני הפרמטרים האלה, שהם פרמטרים תפעוליים שמשפיעים מבחינה כלכלית המון על משק המים, שהיה גידול מאוד משמעותי בגבייה וקיטון מאוד משמעותי בפחת, כלומר יש הרבה פחות נזילות, מים מתבזבזים בהיקף הרבה פחות. אפשר להקביל את זה למתקן התפלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז טעיתם כשאמרתם שצריך להקים ארבעה וזהו? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> יש צעדים להפחתת המספר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני מבקש שלא לקיים פה את הדיון הזה כי זה דיון על רגל אחת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. ואני מציעה גם – לפרוטוקול – מכיוון שזה נאמר, דוח מבקר המדינה אומר שכל החיסכון בפחת הוא נקודת כשל בדוח, אז בואו נשים את הדברים על השולחן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אנחנו נעשה על זה דיון מסודר. אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תן לו רק להשלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל אין לו תשובה מלאה עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק את המשפט. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> על קצה המזלג אני אומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. על קצה המזלג אני לא רוצה לשמוע. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> התשלום של משפחה לתאגיד זה לפי מספר הנפשות, נכון? כשמשפחה מתרחבת, הוא צריך בעצמו לפנות לתאגיד המים ולהגיד שהמשפחה התרחבה. למה אין סנכרון עם העירייה או עם משרד הפנים באופן אוטומטי? בינתיים יש הרבה אנשים שלא מעדכנים באופן יזום כי הם לא יודעים שהם צריכים לעדכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו נקודה חשובה, נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם משלמים בינתיים לפי תעריף של שתי נפשות כאשר הם כבר שלוש וארבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, לא כולם בכלל מודעים לדבר הזה. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> קודם כול, הדבר מופיע בצורה די ברורה – כמשלם, כצרכן, לא רק כנציג אגף התקציבים, זה מופיע בצורה די ברורה על החשבון ואפשר לעשות את זה בצורה אינטרנטית. יש בעיות של ממשקים בין גופי המדינה, זה נכון, אפשר היה לקדם משהו בכיוון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך יותר מזה. גם לא נותנים לך אחורה זמן רב. נגיד בן אדם נזכר אחרי שנה, הוא כבר לא יכול לקבל אחורה. אם עברה שנה אחת והוא נזכר, הוא נגיד לא ידע, הוא לא יכול לקבל אחורה וזה דבר שהוא לא ראוי כי הילד נשאר בבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכים איתך שזה כזה ברור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כשנפטר אדם מורידים את המכסה? זה מתעדכן אוטומטית? << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> אני לא חושב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת סוגיה שצריך לבדוק אותה. חבר הכנסת מאיר הלוי. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני רוצה להציע, אדוני, כמו שאמרת, נושא תאגידי המים ראוי לדיון עומק. אני אומר את זה כראש רשות, כשאני מאלה שטוענים שזה דבר נכון להקים תאגידי מים, בניגוד להרבה מאוד מהחברים שלי, כי אני יודע איך נראה משק המים קודם לכן ומה קרה עם בניית התאגידים. לכן אני ממליץ לקיים פה דיון עמוק, לשמוע את המצדדים ואת המתנגדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נשמח. << אורח >> חיים בורובסקי: << אורח >> תאגיד עין נטפים זה באמת דוגמה לתאגיד מוצלח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש מקומות שכן, יש מקומות שלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, נתקדם. פנייה מספר 41-001, משק המים. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין מתנגדים. הפנייה אושרה. פנייה 43-001 – מרכז למיפוי ישראל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יפתח עשהאל, אגף תקציבים. העברת עודפים לסעיף 43, המרכז למיפוי ישראל. סך הפנייה עומדת על 23.476 מיליון שקלים, 4.712 מתוכם לתוכנית התפעול, 430201, ועוד 18.764 מיליון שקלים ל-430301, תוכנית הפרויקטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתי שאלות קצרות. יש לכם בתשלום עבור חניות - אני מסתכל בפירוט - איזה חניות? יש לכם פנגו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מרכז מיפוי ישראל מחזיק משרדים. התקציבן של המרכז יוכל לפרט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה זה יושב? איזה משרד? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זו יחידת סמך של משרד השיכון, פועל כגוף עצמאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, תשובה. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> ירמיהו גור, סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות, התקציבן של מפ"י. יש לנו מחוזות, ובמחוזות אנחנו צריכים לשלם על חניות לעובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה זה סעיף 2070, שהבאתם בדברי ההסבר? מי שכתב את זה אמר שהוא יבהיר את הדברים הרלוונטיים. סתם להבין בגדול מה הדבר הזה. << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> זה תכתובת פנימית להערכתי של הרפרנטים שמדברים על סעיפים אחרים. הסעיף שלנו זה 43. 70 זה משרד השיכון, אני חושב שזה הפיתוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאמרת תכתובת פנימית, זה מה זה מעניין. אתה יכול לשתף אותנו? בסדר, חיוך, מה קרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 43-001, המרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כולם בעד המיפוי. סעיף 46-001 – חוק חיילים משוחררים. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, המיפוי עושה גם את הסקר, מה שנקרא סקר קרקעות? << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> אנחנו עושים הרבה מאוד סקרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ביו"ש אתם עושים? << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> יש לנו יחידה שנמצאת במינהל האזרחי והיא מטפלת במיפוי ביו"ש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אביתר, סיימתם שם עם הסקר? << אורח >> ירמיהו גור: << אורח >> אני לא יודע לענות על זה, אני יכול לברר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תברר, חשוב לנו לדעת איפה זה נמצא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בוקר טוב. נטע בר זיו, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשימוש בשנת התקציב 2021, בסך של 2.730 מיליון שקלים לתוכנית 460103, הקרן לסיוע נוסף. בתוכנית מתוקצבת הוצאה על מלגות ודמי סיוע ללומדים במכינות קדם-אקדמיות, מלגות להנדסאים וקורסים להכשרה מקצועית לחיילים משוחררים. העודפים נוצרו עקב ירידה בפעילות ההכשרות המקצועיות בשנת 2020, שנגרמה בגלל השלכות משבר הקורונה. אני רק אציין שבהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, אם מנוצלת יתרה של יותר מ-85% מכספי התוכנית, היתרה מועברת כעודף לשנה הבאה, זאת אומרת זה לא בהכרח עודף מחויב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. בגלל הקורונה לא השתמשו בכל התקציב הזה? זה קרן לסיוע. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. יש פעילות של הכשרות מקצועיות, הפעילות שלה ירדה בגלל ההגבלות והסגר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ובשנה אחרי כן, עכשיו ייתנו יותר מלגות? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> העודף בתוכנית מועבר - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל אם זה מה שיקרה בפועל. << אורח >> ליטל שורץ רינצלר: << אורח >> ליטל, תקציבנית הקרן לחיילים משוחררים. בעקבות הקורונה למעשה הקורסים הופסקו לטווח זמן מסוים, ובסופו של דבר אין ספק שזה ימומש בשנת 2021 ובגלל זה אנחנו צריכים את העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה קורסים שלא יכלו להיות בזום? << אורח >> ליטל שורץ רינצלר: << אורח >> בהתחלה זה לא היה בזום, לאחר מכן זה היה קצת בזום אבל אין ספק שהיה עיכוב, שזה מה שגרר את העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם לשירות לאומי? גם שירות אזרחי וגם שירות לאומי? << אורח >> ליטל שורץ רינצלר: << אורח >> כן. חייל משוחרר כהגדרתו בחוק זה גם שירות לאומי אזרחי. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני מציף את מה שכבר דיברנו בדיונים הקודמים לגבי משבר העבודה כתוצאה מהקורונה, ומה שאני רוצה לבקש כאן עוד פעם, שהצבא, כאשר הוא בוחן את הנושא של קורסים להכשרה מקצועית זה חייב להיות אל מול מוקדי השמה. אסור שיהיה נתק בין הקורסים שהם זמינים והם לא רלוונטיים משום שהם מוקדי השמה. אני מעלה את זה כאמירה. זה שאתם הולכים פה על הנדסאות זה נכון, אבל חייב שיהיה תיאום מלא, גם עם עבודת חקר, בין מה נלמד לבין מה יכולות ההשמה המקצועיות. כל חשיבה אחרת מבחינתנו זה איבוד כספי ציבור לריק ולכן צריך לחשוב על זה. זו רק הערה, אדוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לי יש שאלה. במסגרת דיוני התקציב אתם ביקשתם ש-50 מיליון שקלים שהיו מיועדים לתוכנית ממדים ללימודים יתוקצבו בסעיף 15 במקום בסעיף 46 ואחר כך אמרתם שתעבירו את זה ותשלימו. השאלה אם זה נעשה ויש עכשיו בתקנה מיליון שקלים בסעיף שקשור לממדים ללימודים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בשלב הזה לא נעשתה העברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הנושא נמצא בדיונים בין המשרדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בין איזה משרדים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא בין המשרדים. בין משרד הביטחון לבינינו בעצם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל היה סיכום מאוד ברור, אז על מה הדיונים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו מנסים להבין האם הכסף יעבור לקראת סוף השנה או שייעשה בו שימוש אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל איך שימוש אחר, לא הבנתי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה כרגע נמצא בדיונים מול משרד הביטחון ואנחנו צריכים לראות מה עושים עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה נציג של משרד הביטחון שיכול לענות על זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מה זה שימוש אחר? זה היה על משהו מסוים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כרגע לא נמצא פה נציג. אנחנו בודקים את הסוגיה הזאת לקראת סגירת סוף השנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני לא מעכב לכם את הפנייה הזאת בגלל שיש פה כסף שצריך להגיע לחיילים משוחררים, אבל אתם תצטרכו להחזיר לי תשובה לגבי הסוגיה הזאת. אני מבקש לרשום את זה. בסדר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם זה הולך לדבר אחר, צריך לדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שתבינו. סעיף 15 זה סעיף סודי של משרד הביטחון שנדון בוועדה המשותפת. במסגרת הסיכום התקציבי היה סיכום ש-50 מיליון יתוקצבו בתקציב הזה ואחר כך יועברו לצורך מימוש מלגה ממדים ללימודים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה לא קיבלת תשובה על השאלה שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא בעד לעכב, הכול בסדר, אבל תדע שאתה צריך להחליט לעצמך ולהגיד את זה גם למשרד האוצר. יש דברים שלא תהיינה תשובות, שנעכב את זה. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין ספק, אבל עוד פעם, השאלה היא - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אני לא אמרתי לעכב את זה אבל זו דוגמה שלא קיבלת תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. קיבלתי תשובה שאני אקבל תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך, אני יודע שאתה עושה את זה בשביל להיות באמת שווה מול הרב גפני, שבכל זאת הצבעת על משהו אחר, אתה אומר – גם פה אני לא אעכב את זה אפילו שזה לי אישית. אנחנו מסכימים לך אם אתה רוצה אבל באמת זאת פנייה חשובה שלא צריך לעכב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אין תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל בואו, מדובר פה בכסף שצריך להגיע בסוף לחיילים משוחררים, לא רוצה לעכב את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חד וחלק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 46-001, חוק חיילים משוחררים. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה 51-002, הדיור הממשלתי. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> רותם ברמלי, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפים בסך 318,975 אלפי שח לסעיף הדיור הממשלתי. בסעיף הדיור הממשלתי מתוקצבים פרויקטי בינוי של משרדי ממשלה, של קריות ממשלה ושל הנגשת מבנים, בהתאם לחוק. פרויקטי בינוי הם פרויקטים ארוכים שדורשים הליכי תכנון סטטוטורי, היתרי בנייה ותקופת הבנייה, ועל כן הם חוצים שנת תקציב אחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר שאלתי את השאלה הזאת ועכשיו זה המקום לשאול אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם נציג מהדיור הממשלתי נמצא פה? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> יש פה נציג מהדיור הממשלתי, הוא יוכל להתייחס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שאלתי את השאלה ועכשיו אני רוצה לשאול את הדיור הממשלתי. יש פה בינוי בתי משפט, 37035. כמה יש בינוי לבתי הדין הרבניים? << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> ספי אלטלט, רפרנט תקציב דיור ממשלתי. ביצענו סקירה לנכסים של בינוי לבתי הדין. יש לנו בירושלים מטה הנהלה והמטרה להעביר אותו, לרווח את - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מביא עכשיו עודפים של תקציב בינוי בתי המשפט, וזה יפה. אני שואל האם אין עודפים בבינוי בתי הדין הרבניים, אפילו לא שקל. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> אין לנו עודפים שאנחנו מבקשים - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אין? לא צריך? בחיפה עבר שם ואדי מתחת לבית הדין, אנשים נאלצו לבוא לבית הדין לחיפה, ובאו לשם כמו שנכנסו לאיזה מקום נורא ואיום. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> הפרויקטים כרגע נמצאים בשלב של תכנון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה לא תשובה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל אתה שואל על עודפים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על עודפים. אין עודף אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. הוא אומר, מה שאתה מעביר בעודפים, הרי לא יכול להיות שאין צורך בבתי הדין בבנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש, אבל זה אומר שהדברים נמצאים בתכנון ועוד לא בביצוע. לכן לא נוצר עודף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה הולך בבתי הדין? בוא תעשה איתי סיור, תראה מה הולך בבתי הדין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אשמח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדרבה. אין בעיה. אבל אני אומר לך, עד שתעשה שם, תדע לך שהמצב שם קטסטרופה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> כתוב על זה שעודפים זה הסכמים על התחייבויות של קבלנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יודעים מה זה עודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת טוב שאתה מלמד אותנו מה זה עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רותם, השאלה היא מאוד פשוטה, מה שחבר הכנסת גפני מנסה לשאול. מה התוכניות שלכם בנוגע לשיפור תנאי המבנים של בתי הדין הרבניים? זאת השאלה על השולחן עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש לחדד, אדוני היושב-ראש. העבירו את בתי הדין הרבניים למשרד המשפטים. אמרו לנו, לחברי הכנסת, שברגע שזה יעבור – זה כבר היה לפני כמה שנים – למשרד המשפטים, כמו שמשרד המשפטים בונה בתי משפט הוא גם יבנה בתי דין רבניים. ואני יודע, ואני מציע לך מה שינון אמר – תעשה סיור, אתה תראה את המצב, יש מקומות שזה פשוט נורא ואיום, ואנשים על פי החוק צריכים לבוא לבתי הדין הרבניים, וזה לא פעם ראשונה שמתקיים על זה דיון. אני רואה שיש עודפים של בינוי בתי המשפט, כלומר התחילו בנייה של בתי משפט, יש מעבר משנה לשנה ולכן זה מגיע לכאן כעודף. המשמעות של העניין שאם אין, היות וזה משרד המשפטים והדיור הממשלתי שהוא מייצג אותו, אם אין עודף, אפילו לא של שקל אחד בבתי הדין הרבניים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אומר שאין פרויקטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - המשמעות של העניין שלא עושים כלום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, אדוני. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> אני אתייחס לפרויקטים העיקריים שכרגע בתכנון. בירושלים, במטה ההנהלה יש לנו תכנון למעבר לדיור חדש, בשלבי תכנון כרגע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אין עודף בבתי הדין הרבניים, זאת השאלה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> כי הפרויקטים הם בהליכי תכנון שהוא מפרט עכשיו. התייחסנו לזה גם בדיון הקודם. אם אתם רוצים אנחנו נפרט שוב עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, תפרט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז אין עודף, זאת אומרת לא התחיל כלום משנה שעברה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> לא בשלב זה. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> הזכרתי את מטה ההנהלה בירושלים ויש גם את בית הדין הגדול, שהמטרה היא לרווח את ההיכל באיתור דיור חלופי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אמרתם את זה כאן בוועדה לפני ארבע שנים, אמרתם את זה. מה קרה בארבע שנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנה שעברה היו לכם עודפים של בית הדין? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין כלום? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנה שעברה היו עודפים? לא היו עודפים בשנה שעברה של בתי הדין. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחזור איתך עוד אחורה אם היו עודפים. אתה תראה שבארבע שנים האחרונות לא היו עודפים של בתי הדין. כלומר, ארבע שנים אתם לא עושים כלום, הכול בתכנון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא עשיתם כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין איפה הבעיה, היושב-ראש? זו הבעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אתם מתכוונים לעבור לביצוע? << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> אם אנחנו מדברים על ירושלים אז יש בטווח הארוך תכנון למבנה ייעודי, גם למטה ההנהלה וגם לבית הדין הגדול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שואל שאלה מאוד פשוטה. מתי אתם מתכננים לעבור לביצוע? זה מה ששאלתי. << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> אני יכול לפרט לך יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא שאל שאלה נורא פשוטה: מתי? שבוע הבא? בעוד עשר שנים? מתי? אגב, זאת תשובה שנתתם ליושב-ראש הקודם גם כן, אותו דבר. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> הדיור הממשלתי יוכל לבדוק מה הצפי להשלמת התכנון ולהשיב לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש תשובה מפורטת על כל הפרויקטים שיש לכם בתכנון היום לבתי דין רבניים, כולל לוח זמנים לתחילת הביצוע. נראה לי מאוד הגיוני שאתה לא מתכנן אינסוף. מתישהו התכנון צריך להסתיים וצריך לעבור לשלב הבא, ואם במשך ארבע שנים אתם מתכננים, אז אתם צריכים לבדוק את עצמכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי עוד שאלה בנושא בתי המשפט. אנחנו דואגים גם לבתי המשפט, גם לבתי הדין. אני מבקר בבית המשפט, לא פעם הולך לבקר אסירים שם, דווקא עצירים ואסירים, לראות את האיזוק שלהם. הייתי בירושלים, הייתי בראשון, בכמה מקומות בארץ, עם חברי חבר הכנסת משה ארבל, נושא האסירים מאוד קרוב לליבנו. אנחנו יודעים שבירושלים קטסטרופה בבית המשפט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נושא זכויות האסירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נושא זכויות האסירים, בוודאי. זכויות האסירים, משפחותיהם. בית המשפט בירושלים, קטסטרופה מה שהולך שם – מקום קטן, צר, לוקחים לפעמים את האסירים כשהם אזוקים בגלל שאומרים, אין לנו מקום איך להעביר אותם ומפחדים. התשובה, לא משנה שמבחינה משפטית הם לא צודקים והתלוננו על זה כמה פעמים. אתמול חברי היה בטבריה ואומר שגם שם בית המשפט נראה מיושן, המעברים שם לא טובים. השאלה מתי אתם הולכים לשנות את המקומות האלה. נראה לי גם בחדרה, אם אני לא טועה, יכול להיות שלגבי חדרה אני טועה אבל יש כמה בתי משפט שאנחנו יודעים שהם בעייתיים בנושא הזה. מה קורה עם השיפוץ שלהם? << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> לגבי טבריה, הפרויקטים שרצים במסגרת בינוי בתי המשפט בצפת ובטבריה, הצפי לאכלוס – כבר בוצעה בעצם כל העבודה, כרגע אנחנו מחכים לתעודת גמר ולאחר מכן יתבצע שלב האכלוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטבריה מתי? << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> ממש בזמן הקרוב כי הפרויקט בעצם הסתיים, אנחנו מחכים לתעודת גמר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה חדש או שיפוץ? זה בניין חדש? << אורח >> יוסף אלטלט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חדש. זה לא בית הדין, זה בית משפט. בית הדין זה לא חדש, בית משפט זה חדש. תשאל אותי, אני אענה לך. מה קורה בירושלים? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> אנחנו לא מכירים שיש לדיור הממשלתי איזשהו פרויקט לבית המשפט בירושלים. כל השאלות האחרות של זכויות אסירים וכו', אלה שאלות שאמורות להיות מופנות להנהלת בתי המשפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, על זכויות אסירים אני לא פונה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> אני אומר, הגורמים המקצועיים שמעלים את הצרכים לשיפוץ בתי משפט ולבינוי בתי משפט זה הנהלת בתי משפט. הדיור הממשלתי הוא קבלן מבצע של אותו משרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולא ביקשו בירושלים? ירושלים לא עלה אצלכם? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> אני לא מכיר שעלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדיור הממשלתי לא מכיר. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> הדיור הממשלתי לא מכיר. אפשר לבדוק שוב אם התקבלה פנייה אבל אנחנו לא מכירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש התייעצות לפני. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני רוצה להציע הצעה, אדוני היושב-ראש. שאלתי את יושב-ראש הוועדה הקודם האם התקיים פעם דיון בנושא הדיור הממשלתי. אציע ואמליץ לך לקיים דיון עומק פה עם הדיור הממשלתי, קצת נשמע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חייב לומר שאני צריך קצת ללמוד מה זה הגוף הזה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> יפה. אז אני אומר לך, אחרי 18 שנים בתפקיד כראש עיר, תמיד זה בא לי – זה כמו דנידין, משהו שאתה לא יודע מה קורה שם אבל יודע לעצור דברים. אני מציע פעם אחת ללמוד את הנושא הזה לעומקו. דרך אגב, גוף מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הגוף הזה, באיזה משרד הוא יושב? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> הוא יושב במשרד האוצר. הוא יחידה של החשב הכללי במשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי הצעה, על מה שהוא אומר. אולי תעשו שר הדיור הממשלתי וייקח את זה אפילו מאיר הלוי. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> רעיון טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה, אחר כך לא נמצא סגן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בעיה. נגמרו לכם כולם, תביאו עוד נורבגי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אנחנו רוצים להישאר פה. << דובר >> מאהל << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מאוד ממליץ לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה התייעצות אם אפשר, בנושא הדיור הממשלתי זה מאוד חשוב לנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי להצביע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף לבקשה של מאיר יצחק הלוי. אני חושב שצריך למצוא זמן לקיים דיון על הדיור הממשלתי, כנראה שיהיו גם הפתעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. סעיף 51-002. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, התייעצות סיעתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, בסדר. הוא ביקש להצביע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיור ממשלתי. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה, אני מבקש גם לומר מדוע. אני חושב שזה חוזר על עצמו, אנשים אפילו לא מתביישים לבוא לכאן ולהגיד, אני מבקש עודפים של בתי המשפט. זה נעשה פעם אחר פעם אחר פעם. אני הייתי בטוח שלפחות פה הם כבר ידעו שהשאלות האלה יישאלו, שהיו מתחילים איזה פרויקט, או בירושלים מבצעים, כמו ששאלת אותם. תכנון, תכנון. מתי אתם מתכוונים להתחיל לעבור מתכנון לביצוע? אותו דבר באשדוד, אותו דבר בבאר שבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם בנתניה אני מבין שיש בעיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. נתניה וכל המקומות האלה. אני לא מבין, איזה מין דבר זה. רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף הבא, 52-001 – משטרה ובתי הסוהר. בבקשה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> עידו חי, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך של 74.998 מיליון שקלים בסעיף 52. סעיף 52 הינו סעיף הפיתוח של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, שמתקצב פרויקטים ארוכי טווח בתחום הבינוי וההתעצמות הטכנולוגית. הפנייה מחולקת לארגונים שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל כך שסך הכספים עבור שירות בתי הסוהר הם בסכום של 70.952 מיליון שקלים, ומשטרת ישראל בסכום של 4.046 מיליון שקלים. העודפים של שירות בתי הסוהר נוצרו בעקבות התאמות לקצב ביצוע בבינוי הרחבות אגפים של בתי הסוהר כחלק מהחלטת בג"ץ בעניין תנאי מחיה והחלטות ממשלה 3595, 291. העודפים במשטרת ישראל נוצרו גם כן כתוצאה מהתאמה לקצב ביצוע באבני הדרך ביישום פרויקטים של בינוי תחנות משטרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה מבני כליאה חדשים? זה אגפים חדשים או בתי כלא חדשים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> מדובר בפרויקטים להרחבת שלושה בתי סוהר: אלה, עופר ונפחא, כאמור בהתאם להחלטת בג"ץ בעניין תנאי מחיה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה לגבי בית כלא חדש? מגידו. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כרגע הנושא נמצא בבחינה, גם של משרד האוצר וגם של המשרד לביטחון הפנים וגם של משרד ראש הממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה בחינה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> בחינה של תקצוב, אופי הפרויקט, כיצד הוא ייראה, שנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זאת החלטה מלפני שנתיים או משהו כזה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הפרויקט של מגידו הוא פרויקט מורכב שצריך להיסגר מהרבה בחינות, בעיקר מבחינה תקציבית, וכרגע הוא נמצא בדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש כלא במגידו. מקימים עוד אחד? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. רוצים להקים אחד חדש, ליד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקום הישן או בנוסף? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> במקום הישן. בכמה תאים נוספים מדובר בשיפוץ ובאגפים החדשים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לפי החלטת ממשלה 291 מדובר על 480 מקומות במתקן הכליאה עופר, 385 בנפחא ו-416 באלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה אסירים יש היום בתא? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> מישל בטאשווילי, ראש ענף תקציבים, שירות בתי הסוהר. בעיקרון, מדובר בעוד 1,300 מקומות כליאה בשלושה מתקנים קיימים, זו הרחבה של אגפים. כיום, מספר האסירים או העצורים שנמצאים בתא משתנה בין ארבעה לעשרה, זה גם יכול להיות שניים, זה משתנה בהתאם לגודל התא. כמובן שהמטרה של הפרויקט הזה למעשה לעמוד ב-4.5 מטרים לאסיר, כפי שנקבע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ה-1,300 החדשים, מתי זה יהיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 4 מטרים, כולל שירותים. כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יודעים שאתם לא עומדים ביעדים בשירות בתי הסוהר. היה גם דיון לפני שבוע בעניין הזה. מתוך היעדים שאתם לא עומדים בהם, כמה אסירים נמצאים שמחכים לשחרור בגלל המינהלי? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> היה שחרור מינהלי, לצורך העניין, לפני כשנה וחצי, שחרור מינהלי של אלף אסירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה גם טיפין טיפין לפני חודש וחצי. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> נכון. השחרור המסיבי היה כאלף אסירים לפני כשנה וחצי, ולאורך השנה וחצי האחרונות היו שחרורים הרבה יותר קטנים. נכון לעכשיו אנחנו עושים ויסות בין מתקני הכליאה על מנת לעמוד עד לכאשר יושלם הליך ההסדרה של בג"ץ שטח המחיה, ובהתאם לצורך אנחנו עושים את זה כמו שאמרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע בבתי הכלא לא נמצאים אסירים שסובלים מתנאי הכליאה שלהם? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> עוד פעם, קיימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיימים, אז למה אתם לא משחררים לפי החלטת בג"ץ? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> זאת לא החלטה רק של שירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של מי? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> לצורך העניין, החלטת שחרור מינהלי לא תלויה אך ורק בשירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הייתה החלטה של בג"ץ לעשות את השחרור המינהלי. נכון? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מיישמים את החלטת בג"ץ? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> מיישמים את החלטת בג"ץ. החלטת בג"ץ דיברה על כך שאנחנו נשלים את ה-4.5 מטרים עד סוף 22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם לא? אז צריך לשחרר, כמו שעשיתם את השחרור לפני שנה וחצי. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> כן, אבל השחרור המינהלי שהיה לפני שנה וחצי, הוא היה במסגרת ההחלטה ונקבעו יעדים ומדדים לאורך הזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שגם בהם אתם לא עומדים. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> זה לא ששירות בתי הסוהר לא עומד ביעדים האלה. בהתאם להחלטת בג"ץ, יש לוחות זמנים שנקבעו ולוחות הזמנים מדברים על עופר ונפחא, שאנחנו צריכים לסיים את הפרויקט עד סוף 22' ואנחנו נעמוד בזה, ולגבי בית סוהר אלה עד סוף 23'. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים של הפרויקטים האלה בהתאם להחלטה שנקבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, אבל אני אחזור ואומר שאתם עומדים אולי בלוחות הזמנים אבל אתם לא עומדים בתנאי הכליאה שעל פי זה אתם צריכים לשחרר את האסירים על פי מה שבג"ץ החליט, על פי מרחב לכל אחד מהאסירים. אז בנושא הזה אתם לא עומדים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל מה אתה רוצה. זה לא פרויקט שאפשר לעשות אותו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שהם שחררו לפני שנה וחצי אלף אסירים, הרי איזה אסירים שחררו? לא משחררים רוצחים. יש אסירים מסוימים שכבר עברו את השליש ויש להם את האפשרות, יש כל מיני קריטריונים כדי לשחרר אותם. אתה לא תראה סתם אנשים משוחררים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל זה לא צריך לתת עכשיו תמריץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא קשור לתמריץ. צריך לתת להם תמריץ כדי שיעבדו יותר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה שצריכים לבנות ולהוסיף מתקני כליאה, כן, אבל לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בזה אנחנו נהיה חלוקים, אופיר, אני אומר לך, אם תשב איתי ואני נמצא בבתי כלא ותראה גם את התנאים שהם נמצאים בהם – אגב, יש ימי חום, יש להם מיזוג אוויר בחדרים? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> מדי שנה אנחנו משקיעים תקציב על מנת למזג אגפים ולמזג תאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את זה בהעברות אולי, בעודפים, לגבי תנאי המחיה שלהם, שיפוץ של המקומות שלהם? באמת, אני ביקרתי, אני אומר לך, תנאי כליאה קשים, אני לא מדבר על אותם עצירים כי זה לא – אולי זה כן תחת שירות בתי הסוהר – שנותנים להם - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המיזוג שאתה מדבר עליו, זה הולך להיות גם בבתי כלא ביטחוניים? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> גם המיזוג, אנחנו חייבים להבין, מדובר במתקני כליאה ישנים. המיזוג זה גם פונקציה של יכולת עומסי חשמל ודברים כאלה ואחרים. אנחנו עושים עכשיו תוכנית מסודרת, מדורגת, כרגע זה לא בבתי סוהר ביטחוניים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה כרגע? למה, יש כוונה כזאת? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> עוד פעם, זה תהליך שהוא תהליך רחב. לא התקבלה החלטה שעושים עכשיו בבתי סוהר ביטחוניים אבל אני אומר שיש בתי סוהר מסוימים שהם בתנאי כליאה מבחינת מזג אוויר מאוד מאוד בעייתיים, לא בביטחוניים, ואנחנו עושים שם שיפור של התשתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעודפים לא ראינו תוכנית של זה, הרי זה עלות. קודם שמענו שיש תוכניות שבמשך ארבע, שבע, שמונה שנים רק עובדים על תוכניות. יש לכם תוכניות בעודפים איך לשפץ ולשדרג בתוך בתי הכלא מבחינת תנאי הכליאה של האסירים? אני מדבר על מיזוג אוויר כרגע. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> קודם כול, בבסיס אנחנו מבצעים פעילויות לשדרוג תנאי מחיית האסירים, לאו דווקא רק מיזוג, אנחנו עושים פעילויות נוספות לשדרוג תנאי מחיית האסירים, זה מתבטא גם במזון ודברים נוספים, וכמובן שבמסגרת הבנייה של הבג"ץ של מקומות כליאה נוספים אנחנו כבר נבנה את מקומות הכליאה הנוספים בסטנדרטים כאלה שיהיו סטנדרטים הרבה יותר גבוהים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עופר ונפחא יהיו כבר עם מיזוג? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עופר ונפחא זה ביטחוני? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> עופר ונפחא, לצורך העניין אלה בתי סוהר שהם ביטחוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמת לב מה הוא שאל אותך. הוא שאל אותך אם לביטחוניים יהיה, אמרת לא. עופר ונפחא אתם בונים, לפנות בשביל אלה שנמצאים פה, אז בעצם אתה שולח אותם למיזוג אוויר, תן להם מכונת אספרסו בכל חדר, ובסופו של דבר האנשים שלנו שכלואים – לא משנה, כל אחד עם העבירה שלו, שאני לא ממעיט בעבירה שלו – הם יצטרכו לחכות לתוכניות של מיזוג אוויר. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> אני אחדד את התשובה שלי. אני חוזר ואומר. במסגרת בינוי אגפים חדשים אנחנו מכינים גם תשתיות למיזוג אוויר, זה לא אומר שאנחנו נמזג אותם בעת הראשונה. בנוסף לכך חשוב להבין. יכול להיות שלאורך זמן גם יהיה שינוי הייעוד של מתקן הכליאה ולכן אנחנו חייבים להיערך לזה מבחינת תשתיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, להכין תשתיות זה בסדר. השאלה שנשאלת כאן איך אתם קובעים סדר עדיפויות בנושא המיזוג, זאת השאלה. קודם כול בתי כלא רגילים, אחר כך ביטחוניים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, סליחה. מה זה סדר עדיפויות? למה שיהיה להם מיזוג, לבתי כלא ביטחוניים? מה זה הדבר הזה? אתה אומר קודם נתחיל עם האסירים הפליליים ואחרי זה עם הביטחוניים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל תקשיב. תשתיות אתה צריך להכין כי אתה לא יודע מה יהיה הייעוד בהמשך. תכין את התשתיות, לא אומר שצריך למזג. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. שוב, אנחנו פה הולכים על חבל דק. יש כוונה למזג בתי כלא ביטחוניים בשב"ס? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> בשלב זה אני לא מכיר כוונה כזאת. יחד עם זאת אני אומר, אנחנו מקימים מתקני כליאה חדשים, אנחנו מבחינת תשתיות נערכים, יכול להיות – אגב, זה גם קרה בעבר – לשינוי ייעוד מתקני הכליאה מביטחוני לפלילי ולהיפך, בהתאם לצרכים, ולכן אנחנו חייבים להיערך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי קרה שעשו שינוי ייעוד כזה בכלא? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> זה קרה בשקמה לדוגמה בשנים האחרונות. זה היה בית מעצר, שינה את האופי שלו. זה היה מתקן כליאה ביטחוני והפך להיות בית מעצר פלילי בעיקרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז רק יש לי בקשה. כשאתם מכינים לעופר ושקמה את התשתית - בגלבוע ברחו דרך הצנרת של השירותים - שלא יברחו לכם דרך הצנרת של מיזוג האוויר. תעשה לי טובה, תבדקו את זה ושזה גם לא יהיה באינטרנט, זה מאוד חשוב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> צריך להוריד מסדר-היום כל נושא של מיזוג בבתי כלא ביטחוניים. אוי ואבוי אם נגיע למקום כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש, אמרת לי שהחזירו תשובה לגבי התמחור של השיחות, 12 אגורות לדקה. רק שתדע, שוחחתי עם אסירים בשבוע הזה, גם אסירים שהשתחררו וגם אסירים שנמצאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 14 אגורות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק. זה 12 פלוס מע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אנחנו באותו כיוון. יש אסירים שמגיעים ל-200 ו-300 שקלים לפעמים בחודש, ממוצע של האסירים זה בסביבות 200–300 שקלים כי זה הקשר היחידי שלהם. אני חושב שהתעריף של השיחות צריך להיות מוזל, כמו שיש פיקס ושיחות אינטרנטיות, גם ככה העלויות של השב"ס זה גרושים ואתם לא צריכים לקחת על זה בכלל. אתם יכולים לקחת, לקחת 30 שקלים פיקס, 40 או 50 שקלים פיקס לכל אסיר. דבר נוסף, אסיר שמשתחרר, אם נשארים לו 200 שקלים בתוך הכרטיס שלו, מה אתם עושים עם זה? << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> בעיקרון, האסיר אמור לקבל את זה בעת השחרור שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מודיע לך שהוא לא מקבל את זה, הוא לא קיבל את זה, חזר לשב"ס ותעשו בדק בית בעניין הזה. << אורח >> סג"ד מישל בטאשווילי: << אורח >> אם יש מקרה נקודתי אנחנו נבדוק את זה כמובן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח מאוד. אני אומר לך שלא אחד, שוחחתי ואמרו, מילאתי, רק איך אומרים, השתחרר, אומר עזוב אותי, לא רוצה כלום, רק להשתחרר. וחבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תעביר לו מה שאתה מכיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש התייעצות לפני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. ב-11:56 חוזרים להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:51 ונתחדשה בשעה 11:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני מחדש את הישיבה. סעיף 52-001, המשטרה ובתי הסוהר. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נמנעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ וינון אזולאי נמנעו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם אני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם הרב גפני נמנע. אנחנו בשלושה נמנעים, כל השאר בעד. הבקשה אושרה. סעיף 54-001 – רשויות הפיקוח. בבקשה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> עידו מור, רפרנט באגף תקציבים. הנדון זה אי שימוש בעודפי תקציב של סעיף 54, רשויות פיקוח, משנת הכספים 2020 לשנת כספים 2021. תוכנית 541002 – תפעול רשות התחרות, העברה של 7,926 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 541102 – תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, העברה של 7,531 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 541301 – רשות הטבע והגנים, העברה של 64,378 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543001 – שכר ופעולות של רשות החשמל, 5,097 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543102 – רשות הגז, תפעול ופעילות, 13,652 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543302 – מינהל התכנון, פעולות, 15,692 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543402 – הרשות לאכיפה במקרקעין, תפעול ופעולות, 6,514 אלפי שקלים חדשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה צריך את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחר כך נשאל. << אורח >> עידו מור: << אורח >> תוכנית 543501 – הרשות להתחדשות עירונית, 3,020 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543601 – רשות שוק ההון, 35,043 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 544001 – הרשות לפיתוח והתיישבות, 34,714 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 544002 – היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, 6,080 אלפי שקלים חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים על העברת עודף גדול, כמעט 200 מיליון. נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ועל כלום. זאת אומרת, אנחנו מעבירים את זה על דבר שהיה צריך להיות מתוכנן מראש. רשות החשמל למשל – מה, לא ידעו כמה שכר משלמים? רשות החשמל זה גוף קבוע שהחוק מחייב את התקצוב שלו, הוא קובע את המחירים והכול. למשל, זה לא הדבר היחיד. כל ההעברות, כל העודפים שנמצאים בכל הסעיפים האלה, שזה סדר גודל גדול מאוד, הכול היה ידוע מראש. זה לא משהו שפתאום מצאו חשמל באיזשהו מקום. צריך לקבוע את המחירים, יש ועדה, יש רשות והיא צריכה לטפל בזה. מה העודף הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל זה הפעולות הכלליות של המשרדים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל פה זה מוגזם. תסתכל על כל הסעיפים, 200 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן אבל תראה שכל סעיף זה כלום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, כל סעיף. למה ברשות החשמל צריך שיהיה עודף? למה אי אפשר לקבוע כמו שזה נקבע תמיד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה העודף ברשות החשמל? ממה הוא נובע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי עונה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> עידו מור, רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מהאוצר? << אורח >> עידו מור: << אורח >> אני רפרנט של רשות החשמל באגף תקציבים באוצר. העודף של רשות החשמל, הוא לא נובע משכר, הוא נובע מפעולות וייעוץ, כל העודף הוא מפעולות וייעוץ. מדובר בהתקשרויות חוצות שנה עם יועצים, חלקם הם מחו"ל ולכן ההתקשרות שלהם היא בשנה קלנדרית ולא בהכרח תואמת בדיוק את שנות התקציב, ובנוסף, חידוש של תוכנות ודברים כאלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא כותבים את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה כתוב, אבל קצת מוזר לי. תקציב יועצים, שיא יועצים או פרויקטי ייעוץ, זה לא חדש ששנה מתחילה בינואר ונגמרת בדצמבר. חוזים עושים בהתאמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הרבה פעמים החוזים מתבצעים בעת הצורך. נגיד ביוני צריך לחתום על חוזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אם אתה מדבר על כסף כזה גדול אתה מבין שיש פה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל תראה פר סעיף. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון, ומכיוון שהייתי יועצת בעברי – אומנם לא של המשרד הזה – אז אפשר לעשות גם מדרגות. כשבאים עם יועצים, אם רוצים לעשות מינהל תקין, זו ההמלצה שלי, לעשות מדרג. גם התקשרות בפרויקט יכולה להיות על פי שלבים, ולכן לרשום שלב א' עם תאריך יעד של נובמבר-דצמבר, שלב ב'. אני לא אומרת שעושים דברים רעים, אני אומרת שהניהול מחייב לבנות אותו בצורה שתאפשר לנו בקרה וכמה שפחות להרים את היד להעברה בין סעיפים, נורא פשוט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא העברה בין סעיפים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> סליחה, העברה בין שנים. מה שאני מבקשת זה הערה שמבקשת גם לאפשר לנו לעשות את הדבר הזה וזה משהו שהוא מינהל תקין שאין בעיה לסדר אותו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה צריך את סעיף 7, הרשות לאכיפה ומקרקעין? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה יפה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> יגאל גוטשל, רפרנט תכנון וסביבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה הבנת את השאלה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> שמעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. שאלה אם הבנת. יש הבדל בין לשמוע לבין להבין. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אתה שואל למה צריך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. הבנת. אוקיי. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> יגאל גוטשל, רפרנט תכנון וסביבה, אגף תקציבים. לרשות לאכיפה במקרקעין יש התקשרויות שהן חוצות שנה, כלומר לא התקשרות שהיא רק לשנת 2020 אלא שהיא חוצה לשנה שאחרי, למשל בתחום של הסקרים, בתחום הייעוץ ובתחומים נוספים, ומאחר שזה חוצה שנה צריך להעביר את העודפים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא ידעתם את זה מתחילת השנה, שזה הולך לקרות? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> עודפים לא יכולים להיות מתוקצבים בתחילת שנה בתקציב המקורי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא עודפים. אני שואל אם כל זה לא היה מתוכנן מראש. הכנסת העבירה תקציב. למה צריך עכשיו את העודפים? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> ברגע שההתקשרויות נעשות באמצע שנה והן ליותר משנה, אוטומטית צריך להעביר אותן לעודפים, אי אפשר להעביר אותן לתקציב מקורי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה? בנייה בלתי חוקית? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> זה אכיפה של בנייה בלתי חוקית, כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו כבר לא צריכים את זה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אז מסתבר שכן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא אוכפים במקרקעין. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוטל הבנייה הלא חוקית, לא? אילת שקד ביטלה את הבנייה הלא חוקית. למה צריך את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי לך שלא הבנת את השאלה? אני יודע מה אני אומר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה אתם הולכים לאכוף את הנושא של הבנייה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין מה לאכוף יותר, זהו. הכול בנייה כשרה. כל הבנייה היא חוקית. למה צריך תקציב בשביל משהו שהוא כבר חוקי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה פועלים באכיפה במקרקעין? באיזה מקום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להימנע משאלות רטוריות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה עכשיו פגעת בנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חס וחלילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מתאמצים על השאלות האלה. אתה יודע כמה חומר עובר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עובר חוק שהופך את כל הבנייה הלא חוקית לחוקית, אז למה צריך אכיפה בשביל זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע שזה לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה לא נכון? בטח שזה נכון. מה עשתה אילת שקד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא כל הבנייה הבלתי חוקית, מה פתאום, זה לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוודאי שכן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האמת היא שיש במדינה גם יהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה, אז עליהם תהיה אכיפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, עוד שאלות, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה – לפרוטוקול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נשלח את השאלה לממ"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הממ"מ לא יודעים כבר להסתדר עם הממשלה הזאת, תאמיני לי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נסתדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולדימיר, אני סומך עליך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 541002, תפעול רשות התחרות. הייתה השבוע בגלובס כתבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אתה לא אומר את מספר הסעיף ואתה אומר את מספר התוכנית? לא עדיף להגיד ספרה אחת מאשר שש ספרות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד בשבילך את הסעיף – 1, בשבילם אני אגיד את התוכנית ובשביל התקציבים אני אגיד את הסכום. סעיף 1. הייתה שם כתבה שבעצם רשות התחרות לא עושה מספיק בשביל התחרות נגד המונופולים בחברות המזון. אתם מכירים את זה? אגב, אנחנו גם מרגישים את זה בכיס, אבל בכל אופן, אתם עכשיו תגידו לנו שהם נמצאים תחת חקירה וכו', אבל תכלס בשטח עד שיגמרו את החקירה, אנחנו מכירים את זה, גם לאחר מספר שנים עד שמסיימים חקירות שלהם ואז קונסים אותם אבל הצרכן לא מרוויח מזה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר, סמנכ"לית מינהל והון אנושי ברשות התחרות. לנושא של החקירה אני באמת לא יכולה להתייחס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא מדבר על החקירה. אני מדבר על עצם העניין. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> רשות התחרות באמת פועלת, גם באמצעות אכיפה מינהלית, גם באמצעות אכיפה פלילית, גם באמצעות נושא של ייעוץ למשרדי ממשלה בכל הכלים שעומדים לרשותה כדי לקדם, לעודד את התחרות ולמנוע פגיעה בתחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת דוחות שלכם, כשאתם הולכים ונותנים דוח לבעל עסק. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> זה לא דוח. אם יש אכיפה מינהלית לצורך העניין, הממונה על התחרות יכולה להטיל עיצומים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמה זה אומר? במילה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> עיצום כספי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עיצום כספי, שמה? במקום. הוא לא צריך להגיע? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> יש תהליך של שימוע, הוא יכול להגיש ערר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן לוקח התהליך הזה, מאז שאתם באים אליו בדיון ודברים, תפסתם אותו, עד שהוא מקבל את העיצומים האלה? כמה זמן לוקח? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> זה יכול להיות החל מכמה חודשים וזה יכול לארוך גם מעל שנה, תלוי איך הגוף שנקנס מקבל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קנסתם אותו. אם הוא חוזר פעם שנייה, יש לכם שוט חזק לגביו? << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> יש הפרה יותר חזקה, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והלקוח כצרכן מרוויח מזה משהו, כלומר מקבל איזשהו החזר? המדינה הרוויחה את הכסף, אבל הוא, בעצם התחרות שלו כלפי מי היא הייתה? כלפינו כאזרחים שבאנו לרכוש את המוצר ושילמנו עליו ביוקר, בסופו של דבר הצרכן אף פעם לא מרוויח מזה. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> לפי החוק, סכום העיצום מגיע חזרה לאוצר המדינה, גם לא אלינו, אגב. לא לתקציב הרשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני הייתי טוען שזה יגיע, לפחות אם לא לצרכן, אליכם, אבל אני חושב שזה דבר שצריך להגיע לאותו צרכן שהוא שילם על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל זה תלוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו בתביעה ייצוגית. << אורח >> מיטל פוירשטיין עמר: << אורח >> זה בתביעות ייצוגיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך למצוא. דבר נוסף שאני רוצה לשאול – לא יודע אם זה אותך – סעיף 2, תוכנית 541102, תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. אנחנו יודעים שעושק הקשישים חוגג. איזה צעדים אתם באמת עושים בדבר הזה? אנחנו כל פעם שומעים, פעם זה חברות הביטוח ופעם זה ערוץ הקניות, כל מיני ערוצים – סליחה, לא רוצה להגיד ערוץ הקניות, אני לא יודע ספציפית – אבל כל מיני ערוצים שמוכרים כל מיני דברים, ואתה רואה שאותו אזרח ותיק, קשיש, ממלא את הבית שלו בכל מיני מוצרים, שכשהולכים זו הירושה היחידה שנשארה לילדים שלו. << אורח >> עידו מור: << אורח >> חבר הכנסת, התקציבנית של הרשות להגנת הצרכן נמצאת בזום, היא יכולה לענות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> ענת בן עזרא: << אורח >> ענת בן עזרא, צהריים טובים. הנושא הזה באמת נמצא בראש סדרי העדיפויות של הרשות, יש את מחלקת הממשלה של המלחמה בעוקץ הקשישים ובכלל בתופעה של העוקצים האלה של האוכלוסיות החלשות ויש מספר צעדים שאנחנו נוקטים. אנחנו עושים אכיפה מאוד מסיבית כלפי החברות האלה. עוקץ הקשישים נמצא כרגע בירידה ולצערנו מה שהולך כרגע זה העוקץ הפיננסי. יש גם כל מיני שינויי חקיקה שאנחנו מבקשים לקבל ולקדם. אנחנו עושים עכשיו תוכנית של "אל תתקשרו אליי", זה אומר שיש איזשהו מאגר שכל מי שלא רוצה שיתקשרו אליו יוכל להכניס את מספר הטלפון שלו. אנחנו גם מבקשים שכרטיסי האשראי לא יסלקו את החברות שבאמת אנחנו נחליט ונקבע על ידי העיצומים שהם מפרים את החוק. יש עוד הרבה הצעות חוק שאנחנו מקדמים. זה נושא מאוד חשוב, אנחנו גם מקדמים עכשיו איזשהו קמפיין על מנת לתת כלים כדי שלא ייפלו בפח ועוד כמה וכמה צעדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי? << אורח >> ענת בן עזרא: << אורח >> לגמרי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. לגבי תוכנית 543501, הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו מדברים שם בעצם גם על תמ"א 38 וגם על פינוי בינוי? מה זה תוכנית התחדשות עירונית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הרשות להתחדשות עירונית פועלת לרכז את הפעילות הממשלתית לתמיכה בנושאים האלה, גם תמ"א 38, גם התחדשות עירונית. זה גם פניות דיירים לשני הסוגים האלה. עיקר המאמץ כמובן כחלק מהמדיניות הממשלתית לקדם פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתם עושים בעניין הזה? איפה אתם בתמונה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו בתמונה גם מבחינת הרגולציה בתחום, בין אם הרפורמה עכשיו שעברה בחוק ההסדרים לפינוי בינוי, רפורמה גדולה שעברה בוועדת הפנים, גם לפניות דיירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להתמקד בפניות דיירים. מדובר על דייר שלא קיבל את מה שהוא חושב שמגיע לו? כשאתה אומר פניות דיירים על מה אתם מדברים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נמצאת פה אתי מהרשות להתחדשות עירונית שתוכל להרחיב על הפעילות של הממונה על פניות הדיירים, אבל יש לה סמכויות רגולטוריות, לממונה על פניות דיירים, דיירים יכולים לפנות אליה בעיקר בנושא החתמה פוגענית, זה גם חלק מהרפורמה שעברה בחוק ההסדרים. בעניין ההחתמה הפוגענית, דייר יכול לבוא ולפנות – יש כל מיני תנאים בחוק – הוא יכול לבקש מהממונה הזאת להתערב בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא נמצאת פה כדי לשמוע ממנה? אם אפשר, אם היושב-ראש מאשר. במשפט להבין מה התפקיד שלכם עם הדיירים, מה אנחנו יכולים להגיד לדיירים שיכולים לפנות. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אתי מזרחי, הרשות להתחדשות עירונית. אני עוסקת בתקציב אבל יש לנו ממונה בשם תמר עדיאל זכאי, היא ממונה על הפניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הטלפון? איך פונים? איך האזרח פונה? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> יש לנו מספר כוכבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מהו? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אני לא זוכרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חשוב. אני למשל לא ידעתי שקיים דבר כזה. אני לא חושב שפה מישהו מהנוכחים מכיר. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> נכון. אנחנו צריכים לעשות יותר הסברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יותר הסברה, ואני אומר לך, תנסי לשנן את המספר בעל פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יעזור, כן. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אוקיי. בעיקרון, יש מערכת פניות דיירים שמנוהלת על ידי הרשות. יש מוקד, מכניסים את הפנייה של הדייר, הממונה מקבלת אותה, בודקת את הפנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה נכון. מאיפה הדייר יודע את המספר הזה? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> אני מניחה שיש את זה באתר. אני פשוט לא זוכרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מכיר תמ"אות וכל הדברים האלה, הדיירים לא מודעים לזה. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> יש 25 מינהלות עירוניות ברחבי הארץ, אפשר פשוט לגשת ולפנות אליהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> במרכזי ערים. הם פועלים בתיאום עם הרשות המקומית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. טוב לדעת שיכולים לפנות בכל נושא, גם התמחור כנראה מולם, וגם לגבי עיכובים ודברים כאלה. << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> בכל מינהלת יש מנהל מינהלת, יש נציג לפניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא אומרים לו שבסוף זה חשבון שלך עם הקבלן, מה אתה רוצה מאיתנו? << אורח >> אתי מזרחי: << אורח >> לא. כל פנייה נבדקת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, סעיף 54-001, רשויות פיקוח. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני נמנע. אנחנו לא מקיימים דיון על סעיף 67-001 של משרד הבריאות היות והנציגים שלכם החליטו שהם לא נמצאים פה. אנחנו עוברים לסעיף 68-001, רשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> טובה וסר, רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים באוצר. הפנייה נועדה להעברת סכום של כ-170 מיליון שקל בעודפים לשיפור השירות לאזרח ושירותים הניתנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. בין השאר מועברים תקציבים למערכת איתן שהיא המערכת הביומטרית שמשמשת להנפקת ציוד ביומטרי בלשכות וכמובן גם לרכש של חומרי גלם לדרכונים ותעודות זהות, וכן מערכות של שירות עצמי. אם יש לכם שאלות, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הקמת לשכות חדשות, איפה? << אורח >> טובה וסר: << אורח >> אלי מרשות האוכלוסין ישמח להסביר על הלשכות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על בריאות דילגת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אמרתי גם למה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, בסדר. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אלי אלפסי, מנהל אגף תקצוב ברשות האוכלוסין. אנחנו כבר מספר שנים מקימים לשכות ברשויות מקומיות, אנחנו מתכננים בשנה זו להקים בקריית שמונה, בערערה, בביתר עילית, בשער בנימין, קריית אונו ומודיעין עילית, ולפעמים נכנס משהו נוסף כי בסוף צריך איזשהו שיתוף פעולה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מקימים מטות כאלה? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> כל רשות מקומית שרוצה ואנחנו צריכים שם מקום – בסוף רשויות מגיעות ללשכות-אם ראשיות ונוצרים שם עומסים מטורפים, אז זה או להרחיב ולבנות משהו חדש שזה הרבה יותר מורכב, או להקים באותה רשות משהו שהוא מצומצם ונותן את המענה לאותה רשות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזה שירותים נותן המטה הזה? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בדרך כלל תעודות זהות ודרכונים, ומרשם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה קורה אם רשות לא רוצה לשתף פעולה ויש לכם צורך שם? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אני לא חושב שזה קרה כיוון שבכל זאת היום יש מענה לכל הרשויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרשות רוצה את זה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> הרשויות בדרך כלל עובדות איתנו בשיתוף פעולה מלא. אנחנו תמיד שם בשבילם קשובים. כמובן, אנחנו מוגבלים גם בתקציב, גם בכוח אדם, זה נעשה באופן מדורג. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה רשויות יש שעדיין אין בהן? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש 250 רשויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 250 סך הכול. בכמה עדיין אין? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש בסך הכול 53 או 54 לשכות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי יהיה בכל מקום? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אני לא חושב שיהיה בכל רשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה ערים יש במדינת ישראל? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אני חושב 30 ערים גדולות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, בסך הכול ערים בארץ. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש 265 רשויות במדינת ישראל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על ערים. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אנחנו ברוב הערים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא רוב הערים. אם יש 53? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברוב היישובים העירוניים כן, חד-משמעית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל עדיין, זה נראה לי דבר שצריך להיות לפחות בכל עיר. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש כמעט בכל עיר שאתה מעלה על דעתך אבל לא בעיר קטנה. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> לאט לאט, בהתאם לצורך. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בחריש למשל אין. היא בהקמה, אבל בערים גדולות, יש לנו באילת, באשדוד, באשקלון, בבאר שבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תפרט עכשיו את כל הערים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה למשל יש צורך, ואין? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> נראה לי שאין בבת ים אבל יש ליד, יש ביפו ויש בחולון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל עדיין, בת ים זה עיר בפני עצמה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> בת ים, אנחנו עובדים מולם, גם רוצים להקים שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו רק ב-681101 או אפשר גם לעבור לאחרים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עכשיו לסעיף הזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שואל על הכלל, לא נקודה ספציפית. רציתי לשאול לגבי מה שמכונה פה טיפול בזרים השוהים בישראל שלא כחוק ולדעת קצת יותר, לשאול לגבי המימון וגם אופן הפעולה של מה שמכונה פה פיקוח להעסקה כדין של זרים ומסתננים, שוהים בלתי חוקיים ומסתננים בעת שהייתם בישראל, וכן הלאה. מה הסכומים שמגובשים פה בעצם לחיפוש, מעצר וכן הלאה של אנשים שנחשבים כשוהים לא חוקיים? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש לנו יחידת אכיפה שזה התפקיד שלה לעשות את זה. עכשיו מדובר ב-9.5 מיליון עבור הנושאים האלה, בעצם זה נועד לממן. הרי בסוף, גם כשהגענו למישהו ואנחנו רוצים להרחיק אותו, אין לנו באותו רגע מטוס שיטיס אותו. צריכים להחזיק אותו באיזשהו מקום, לתת לו אוכל, לתת לו טיפול רפואי ככל שנדרש וכן להטיס אותו, כרטיס טיסה. בעצם לזה זה נועד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אבל אני שואל שוב. קודם כול, האם יש לכם בכלל צפי לגבי מספרים. על מי מדובר? מדובר על ילדים גם, אלה שנולדו פה? על מי מדובר בדיוק ומה הצפי המספרי, אם יש, ולגבי זה ספציפית באמת מה הסכום של הכול ביחד, כולל מה שאתה אמרת – אחזקה שלהם במתקן נגיד נתב"ג או במתקנים אחרים? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אמרתי. עכשיו בעודפים מה שיש לנו זה 9.5 מיליון שקלים וזה משהו שאין לו צפי אבל נעשות ביקורות יזומות של היחידות במסעדות, במקומות שיש בלתי חוקיים. זה גם יכול להיות עובד חוקי שנשאר מעבר לזמן מאיזושהי מדינה, זה לא משנה, אז תופסים אותו וכלאחר כבוד אם צריך להרחיק אותו לפי החוק, זה מה שעושים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין לכם מספרים משוערים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא יחידה מקצועית, ואתה יודע, זה רשות שמגיבה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> הרחקנו השנה משהו כמו 2,500–3,000. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בתשובה לוועדה אתם כותבים שבשנים האחרונות הוקמו ארבע לשכות בגינן אזרחים מקבלים שירות על תעודות זהות ודרכונים, זאת אומרת ארבע לשכות במשך כמה שנים ותהליך הקמת הלשכה אורך כמה שנים. לכן זה עובר בעודפים, אתם כך מסבירים לוועדה על השאלות, אבל מה שאני מתמקד, מה שאמרת זה דבר שהיה נראה ימות המשיח, שמקימים ברשויות יותר ויותר לשכות. לפי מה שאתם כותבים, בכמה שנים מדובר על ארבע לשכות. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> יש הבדל בין להקים לשכה מאפס או להקים את הלשכה בתוך העירייה או בתוך איזשהו אזור שהוא גם ככה מוקצה לטובת הציבור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז אני שואל. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> אני רק אסביר. הכספים שאתה עכשיו מפרט - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על העודפים. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> - - על הלשכות שאנחנו בעצם בונים מאפס, למשל הלשכה במזרח ירושלים, היה צריך להקים את הלשכה הזו מאפס. הדבר הזה לוקח כמה שנים מהתכנון בסוף לפיתוח, אחר כך - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה עוד הארבע האלה? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> משנת 2017 פתחנו משהו כמו 23 לשכות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה היה בתוך העיריות. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> רובן בתוך העיריות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מפני שאחרת, התשובה שלכם לא נכונה כי אתם מדברים על ארבע לשכות. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש גם לשכות שהן עוברות בתוך העיר. למשל בפתח תקווה, רק עכשיו עברנו ממקום ישן ארכאי שהיה לפני שנים רבות ואי אפשר היה לשפץ אותו, עברנו למבנה חדש, מודרני, הכול כדי לאפשר שירות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא בניתם. שכרתם, בפתח תקווה למשל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הם אף פעם לא בונים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה הארבע לשכות שעליהן הוא מדבר פה בעודפים האלה, זה מה שאני שואל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שכירות. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> אנחנו שיפצנו בבית שמש, שיפצנו בעכו לשכה, ממש הוצאנו את כל העובדים לקומת ביניים, שיפצנו את כל הלשכה, זה נכנס פה. אם יש ארבע, אני לא יכול לומר לך עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפי מה קבעתם את זה? למה לא בבת ים למשל? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה לא באום אל פחם למשל? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה נבחרו דווקא אותן ארבע – כשאני לא יודע מי זה כל הארבע – אמרתם שתיים מתוכן, אבל למה דווקא הן? לפי מה החלטתם את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממתי ההחלטה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לצורך יותר גדול? למקום יותר זמין? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> יש אצלנו מנהלים שזה התפקיד שלהם, הם בעצם רואים את כל התמונה, הם רואים לחצים, הם רואים עומסים, הם רואים לשכות שכבר לא נותנות את המענה הנדרש. לפעמים זה רק להרחיב, להוסיף עמדות ולפעמים זה לשפץ את כל הלשכה. גם כשנגמר הסכם אז יותר קל להגיע איתם לשיפוץ מחדש כיוון שנגמר הסכם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי מחליט איפה פותחים? מי רואה את התמונה הכוללת? << אורח >> טובה וסר: << אורח >> הגורמים המקצועיים בתוך רשות האוכלוסין הם אלה שקובעים לפי הצורך, לפי הגידול של האוכלוסייה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי זה האנשים האלה? << אורח >> טובה וסר: << אורח >> אתה רוצה מספר טלפון של מי שאחראי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. אני רוצה לדעת מה התפקיד שלו, מה הוא עושה. << אורח >> טובה וסר: << אורח >> הם ראשי אגפים ברשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> מנהל מינהל האוכלוסין והצוות שלו, יש להם תוכנית עבודה. כשיש לך 50 לשכות, כל שמונה שנים או עשר שנים צריך לשפץ כנראה, צריך לרענן, צריך לעשות דברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כל כמה זמן הם מקבלים החלטה? << אורח >> אלי אלפסי: << אורח >> זה שוטף, אנחנו כל הזמן נמצאים על זה. זה שוטף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, סעיף 68-001. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. סעיף 70-001, משרד השיכון. בבקשה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יפתח עשהאל, אגף תקציבים. פנייה להעברת עודפים בסעיף 70, שיכון ופיתוח, פעילות הפיתוח של המשרד על סך 3.212.240 מיליארד, בחלוקה לתוכנית 700201 – 1.738 מיליון שקלים; 700202 – 1.538.940 מיליארד; 700203 – 127.072 מיליון; 700205 – 883.900 מיליון; 700214 – 59.888 מיליון; 700401 – 54.260 מיליון; 700502 – 23.428 מיליון; 700506 – 148 אלף שקלים; 700504 – 57.664 מיליון שקלים; 700507 – 10.874 מיליון שקלים; 700508 – 416 אלפי שקלים; 700509 – 453.912 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, חברים, שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תוכנית 700202, עבודות פיתוח לבנייה חדשה במסגרת כספי סגור. זה עודף, עודף גדול. מה הסיפור הזה? אני גם רוצה לדעת בסעיף 3 על 203, ביצוע ישיר במגזרי המיעוטים, 127 מיליון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> שתי התוכניות האלה הן בעצם תוכניות הפיתוח העיקריות של המשרד שמתעסקות בפיתוח הבנייה של השטחים המיועדים למגורים. כשרשות מקרקעי ישראל משווקת קרקע, משרד השיכון בשטחים שהם תחת אחריותו, הוא בעצם מבצע את פעילות הפיתוח של השטחים האלה ומקבל הכנסות משיווק הקרקע ובכסף הוא מפתח, יוצר תשתיות כבישים, תשתיות ראש שטח, תשתיות ביוב, מדרכות וכו'. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מגזרי המיעוטים? איפה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כלל מגזרי המיעוטים זה יישובי המגזר הערבי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא קשור להסכם קואליציוני או משהו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. אני אומר, ככל שיש החלטות ממשלה רלוונטיות, גם חלקן יבוצעו בתוכנית הזאת, חלקן גם במסגרת שיווקים שבוצעו מהכנסות מקרקעי ישראל. פעילות הפיתוח מתבצעת לאורך שנים ובגלל זה גם הסכומים גבוהים כי אלה פעילויות של פיתוח תשתיות וגם זה נפרס על פני השנים, לכן הסכומים גבוהים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה התקציב של התוכנית הכוללת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> התוכנית של 700203? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אתייחס לגבי התקציב. יוסי שבת, מנהל אגף התקציבים של משרד הבינוי והשיכון. סך הכול בסעיף 70 אנחנו מבצעים בשנה במזומן בערך 5 מיליארד שקלים. מתוך זה, בבנייה חדשה, כל עבודות הפיתוח, בערך 3 מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לשאלת יושב-ראש הוועדה, ההוצאה כיום – תקציב הפיתוח מגיע אלינו בעודפים אז התקציב היום ל-700203 יעלה מ-52 מיליון ל-179 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. ובתוכנית השנייה, 202? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 70-02? התקציב היום עומד על 122 מיליון, כ-123 מיליון, והוא יעלה ל-1.661.799 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתי שאלות קצרות. תוכנית 205 בסוף, שם גם יש עודף מאוד גדול. כמה סך הכול היה בהסכם בכל הסעיף הזה כי יש שם גם הסכמי גג? אני רואה כמה אתם מעבירים אבל מתוך כמה שנוצל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 72-05, פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים, מ-668 מיליון אנחנו עוברים ל-1.551 מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, את ה-883 אתם מעבירים לשם, שזה הסכמי גג. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. זאת הכוונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. בסעיף 10, תוכנית 309 בסוף, מכירה לדיור הציבורי. מה זה אומר? אתם הולכים לרכוש דירות בדיור הציבורי עכשיו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה נרכשו השנה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בשנה נרכשות כ-500 דירות. זה בעצם משק סגור, זה מותנה בכמה מכרו ועל כל מספר יחידות שמוכרים כי מוכרים אותן בהנחה, אפשר לרכוש דירה חדשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עכשיו קיבלתם תוספת תקציבית לצורך ביצוע הרכישות. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> עכשיו קיבלנו תוספת תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה הצפי לשנת 22', כי ב-21' כבר לא יהיה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בסך הכול בסיכום התקציבי יש 1,700 דירות לרכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-22'. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> ב-22' וכנראה זה יימשך עוד קצת מעבר, זה 22'–23' בראייה שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה בנוסף לפעילות השוטפת שאתם עושים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בנוסף לפעילות השוטפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בנוסף ל-500? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> יש לנו בנוסף ל-500 בעצם 1,700 יחידות דיור ברכישה ואנחנו גם מתכוונים לעשות הסכמים עם הסוכנות לבתי קשישים לעוד 3,000 יחידות דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-453 מיליון האלה, זה בעצם מגיע ל-21', מה שרכשתם כבר? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה כסף מזומן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שרכשתם? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. תשלומים על מה שכבר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נרכש כבר. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי לשאול שתי שאלות שקשורות אחת לשנייה. קודם כול, ב-202 כתוב: תוכנית לקידום וכו' באזור המרכז ובאזורי עדיפות לאומית. אני מבקש לדעת מהם אזורי העדיפות הלאומית המדוברים. זה דבר אחד. דבר שני, בהמשך למה ששאל חבר הכנסת גפני גם לגבי 203, תשתיות לבנייה חדשה, ביצוע ישיר מגזרי מיעוטים, מה שנקרא, עד כמה זה מתייחס ולאילו אזורים ויישובים ערביים, ומאחר שזה מופיע בנפרד ממה שאלתי לגביו קודם, זה אומר שבעצם יישובים ערביים לא מופיעים כאזורי עדיפות לאומית, או שיש חפיפה? זה מה שאני מבקש לדעת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> במסגרת החלטת ממשלה 4302 מיום 25 בנובמבר 2018 הוגדרו יישובי עדיפות לאומית בנושא משרד השיכון, זו בעצם החלטה שלוקחת חלק מרשימת היישובים בעדיפות לאומית הכללית של משרד הכלכלה ומגדירה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לך את הרשימה? אתה יכול לשלוח אותה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. הרשימה מפורסמת באתר משרד השיכון, רשימה מלאה של כל היישובים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם יישובים ערביים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש שם גם, יש שם חפיפה גם עם יישובים ערביים מכלל המגזרים. זה בהתאם למספר שיקולים, מספר קריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה, בדגש על ערך קרקע, הגירה שלילית, כל מיני נושאים כאלה, והצלחת שיווקים בעבר. לכן, אנחנו רואים את זה גם ביישובי המיעוטים וגם ביישובים כלליים. הפירוט פה, שם התוכנית מבלבל אבל זה קיים גם ביישובים ערביים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת אומרת, יש גם חפיפה מסוימת בין 202 ל-203? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. חפיפה. הפעילות, היא מופרדת גיאוגרפית בין התוכניות אבל המהות של עדיפות לאומית קיימת בשתי התוכניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 70-001. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה אמרת שזה מפורסם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> במשרד השיכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> על פי החלטת הממשלה האחרונה, מעודכן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 70-001, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. סעיף 83-001, הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> יובל צפריר, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב עודפי תקציב משנת 2020 לשימוש בשנת 2021 בסך 236.759 מיליון וזאת בחלוקה לתוכניות. אני אגיד שהסעיף הזה זה הוצאות פיתוח של כמה משרדים: תוכנית 830201 – פיתוח משרד האוצר, 39.572 אלפי שקלים; העודפים נוצרו מהתקשרויות חוצות שנים ופרויקטי מחשוב ברשות מיסים, לרבות שער עולמי ושדרוג מערך שירות הלקוחות, ומהקמת לשכת שירותי מחשוב שהתשלום בגינם בהתאם לביצוע בפועל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להסביר את הסעיף הזה? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> תוכנית 830301- דיגיטל וסייבר, 36.180 מיליון שקלים. העודפים בגין התחייבויות לספקים עבור חוזים רב-שנתיים, כגון פיתוח מערכות טכנולוגיות בתחומי הדיגיטל והסייבר; 830304 – ירושלים ומורשת, 3.346 מיליון שקלים, העודפים בגין פרויקטי פיתוח שנפרסים על יותר משנה וכולם בגין החלטות חומש קודמות של ירושלים; תוכנית 830305 – יהדות ותפוצות, 48.095 מיליון, העודפים בגין התחייבויות המדינה לתוכנית עבודה רב-שנתית של תוכנית תגלית ומסע, בין היתר נועדה עבור חוזים רב-שנתיים עבור ספקי השירותים בתוכניות הללו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה גם תלמידי ישיבות בתגלית ומסע? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> חבר הכנסת, אני אסיים ואז אני אענה על כל השאלות בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה תשתדל לענות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מקווה רק שאני אזכור. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> תוכנית 830402 – פרויקטים בתכנון, 3.907 מיליון שקלים בגין שיקום קרקעות לטובת מגורים ותעסוקה וקול קורא לקבלנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה? באיזה מקום זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תו לו לסיים, חבר הכנסת גפני. בבקשה. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> פרויקטי תקשורת, 830404, 18.808 מיליון שקלים, בגין תקציב פרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור; תוכנית 830603 – השקעות ביטחוניות, 75.512 מיליון עבור פרויקטים ארוכי טווח שמבצעת חברת נצר השרון לשיקום קרקעות בהן פעלה חברת תעש ועבור התחייבויות לתשלומי פרישה לעובדי החברות הביטחוניות לשעבר; תוכנית מס' 9, גופים בין-לאומיים, 830604, 14.335 מיליון שקלים, הסיבה לעודפים זה תנודות בשערי המטבע במהלך השנה שהשפיעו על תשלומי המדינה לגופים הבין-לאומיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה, הכול פיתוח פה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה לגבי 304, פיתוח תיירות בירושלים ופיתוח אתרי מורשת. כמה מאתרי התיירות ואתרי מורשת נמצאים בירושלים המזרחית? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> יש לנו כאן את נציגת המשרד, היא תוכל לענות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם את יכולה בבקשה בתשובה גם להתייחס למה נכנס תחת אתרי מורשת ומה נכנס תחת אתרים תיירותיים. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אולגה בכשי, תקציבנית משרד ירושלים ומורשת. אין לי במספר להגיד לך כמה אתרי מורשת אנחנו מתחזקים ומשמרים אבל מדובר בכל אתרי המורשת, לא רק באזור ירושלים אלא בכל הארץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא שואל כמה אתרי מורשת יש במזרח ירושלים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בירושלים המזרחית ספציפית. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אין לי במספר להגיד לך, אני יכולה לענות לך בכתב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לקבל מידע? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> כן, אני יכולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעביר את זה לוועדה בכתב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד לציין גם איזה דואלים כי יש כבר כמה שנים מגמה שמשפצים אתרי מורשת ומוציאים קולות קוראים למפעילים, כמו נגיד בחץ שחור שנפתח לפני חודש וכאלה. זה דווקא שילוב מצוין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עוד? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה על הנושא של פרויקטי תגלית ומסע, חיזוק הקשר עם מדינת ישראל והתפוצות בעידן הקורונה, כאילו נשארו עודפים. מה זה אומר? האם יש תוכנית המשך ואיך זה בא לידי ביטוי? << אורח >> טל שחם: << אורח >> טל שחם, רפרנט באגף תקציבים. בתוכנית הזאת מנוהלות שתי התוכניות, תוכנית תגלית ותוכנית מסע, הם פרויקטים רב-שנתיים לחיזוק הקשר של המדינה עם יהדות התפוצות באופן כללי, ובאופן יותר ספציפי עם בני נוער וצעירים מיהדות התפוצות. העודפים פה נוצרו בגלל שאנחנו מדברים על שנת קורונה והביצועים היו יחסית נמוכים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כי הרבה משלחות בוטלו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שעכשיו, ב-2021 וב-2022 בהתאמה תהיה הגדלה כדי ליצור את האיזון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בדיוק. פרויקטים נדחו, ומנהלי הפרויקטים מנסים להגדיל את כמות המשתתפים בשנים הבאות על חשבון הירידה בתקופת הקורונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת האם תלמידי ישיבות גם כן כלולים בפרויקט של תגלית ומסע. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן, כחלק מתוכנית מסע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חד-משמעית כן, הם בפנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אני מכיר את התוכניות האלה מצוין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה אותם פיזית, הם באים לסייר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השאלה הנוספת בסעיף הבא, 402. אנחנו קיימנו דיון על הנושא של מעבר מחנות צה"ל ומדובר על אזור רמת השרון, שם הקרקע הפכה בעייתית והיה צריך לטפל בזה. יש עוד מקומות שבהם במעבר מחנות צה"ל לנגב החברה לשירותי איכות הסביבה טיפלה? איזה מקומות? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> רותם, אגף התקציבים. בתוכנית הזאת בעצם מתוקצבות הפעולות של חקירת הקרקע ושיקום הקרקע של מחנות צה"ל המתפנים, לא הקרקע שתעש השתמשה בה. זה מנוהל בוועדת היגוי במשרד להגנת הסביבה. בכל בסיס שמתפנה יש חקירת קרקע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה? אתה יודע פחות או יותר? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> בכל רחבי הארץ – בצריפין, בחיפה, בתל השומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל בסיס, לפני שמתפנה, לפני שהוא גם מתאזרח, הוא עובר את הבדיקות האלה. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> אם הוא מיועד למגורים, בוודאי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמעט 4 מיליארד, זה התקציב שעובר כעודף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פרויקט התפעול. << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> זה לא עודף בתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על איזה סעיף אתה מדבר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ארבעה מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא כסף בכלל לגבי הפרויקטים האלה אם מדברים על כל מחנות צה"ל. אתה בטוח? << אורח >> רותם ברמלי: << אורח >> זה מחנות צה"ל שכרגע נעשות בהם עבודות. הרבה מחנות צה"ל התפנו כבר, העבודה הושלמה, הסתיימה, הכסף כבר בוצע. אין לי פה בשלוף את האתרים הספציפיים. אם אתה רוצה אני יכול להעביר לך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד שיש, זה הוצג בוועדת חוץ וביטחון. למשל, הבסיס בחיל הים באילת, העברה שלו של זירת ים סוף ועוד הרבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני רוצה להתקדם בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בוועדת חוץ וביטחון הציגו את זה אחד לאחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר – זה לא דחוף – שיביאו את הפירוט כי התקיימו על זה כמה דיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. תביאו את הרשימה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה דבר שצריך לדעת אותו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סעיף 1. אמרת פה פרויקטים של רשות המיסים בתחום התשתיות והמחשוב, שירות לאזרח. מה זה בעצם? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> יש פה שני פרויקטים עיקריים, אחד זה מערכת שער העולמי שזה מערכת הייצוא שבעצם פועלת בנמלים, הקשר מול היצואנים והיבואנים, מערכת טכנולוגית מאוד מורכבת, והפרויקט השני הוא שדרוג מערך שירות הלקוחות. בעצם עשו מעבר ואיחדו בשנתיים האחרונות את כל שירות הלקוחות ברשות המיסים למערך אחד. הוא עדיין לא הושלם, במהלך 2020 הוא אפילו קצת הורחב בגלל המענה לקורונה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוסיפו אנשי שירות? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> כן. הוסיפו אנשי שירות, ריכזו אותם בנקודה אחת. כל תפיסת ההפעלה של השירות, עשו בה שינוי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אתנגד לסעיף הזה רק מהסיבה של אותו דיון שעשינו על אותם כספים של רשות המיסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אבל אנחנו הולכים לקבל ממש פירוט בתחילת ינואר על כל הסיפור הזה. ממש, הם מכינים עבודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לא ברור אם בכלל מתייחסים לזה, עושים משהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עושים, עושים. קודם כול, זה עודף מחויב, זה לתוכנית שכבר קיימת. אני רוצה לשמוע מה חדש הם עושים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז כרגע לא עושים שום דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הינה, 21' הם לא עשו שום דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הם הולכים להציג את התוכנית. זה לא קשור. זה רק פרויקט מחשובי אחד קטן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תוכנית למה? איך להחזיר את הכסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. איך הם הולכים לשפר את השירות כלפי האזרחים ולהגדיל את האפשרויות שלהם לקבל את הכסף חזרה. דיברנו על זה בדיון הקודם. עופר, שאלה אחרונה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתי עושים את דיון ההמשך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפשהו בינואר אנחנו נקיים איתם דיון רק על זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. עשינו כבר דיון אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. היה דיון ואז אמרנו, אנחנו צריכים שתציגו לנו תוכנית כולל יעדים, כולל הכול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סעיף 7, החברות שכתובות פה, חברות ביטחוניות, זאת רשימה מלאה או שזאת רשימה מדגמית? כתוב פה בסעיף 7 הסכמי פרישה לעובדים ותקצוב ויישום הסכמים נוספים של המדינה מול חברות ביטחוניות. אני רואה שיש פה גם פרטיות, גם ציבוריות וגם ממשלתיות, ויש פה רשימה של כמה חברות ואני שואל אם זאת רשימה מלאה או שזה רק מדגמי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נטע בר זיו, אגף תקציבים. מדובר בחברות ממשלתיות או שהיו ממשלתיות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שהיו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> למשל תעש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרשימה מלאה או לא מלאה? זאת השאלה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן, זאת רשימה מלאה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סתם באופן היפותטי ומקרי חשבתי על NSO. הם לא יהיו כלולים פה או משהו כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך הם יכולים להיות רלוונטיים? הם אף פעם לא היו חברה ממשלתית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, בגלל שמופיעות פה חברות שהן כבר לא ממשלתיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל היו ממשלתיות, אז עדיין יש עובדים. סעיף 83-001, הוצאות פיתוח אחרות. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. אנחנו סיימנו להיום עם העודפים, יש לנו כמה רביזיות שהוגשו, אנחנו נדון בהן בהמשך. הדבר היחיד שנשאר זה שני סעיפים של משרד הבריאות שעוד לא דנו. אנחנו נחזור לכאן בשעה 12:55 לדיון הבא, לסעיף השני בסדר-היום. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>