פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 54 ועדת הכספים 24/10/2021 09/02/2022 13:39 מושב שני פרוטוקול מס' 136 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021), שעה 18:25 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי יואב גלנט בצלאל סמוטריץ' מוזמנים: אביעד פרידמן – מנכ"ל משרד השיכון והבינוי שלמה אטיאס – מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה משה חנוכה – עו"ד, עוזר למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה סיון סיגטי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר, עידוד השקעות הון, רשות המיסים, משרד האוצר רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – עו"ד, ייעוץ משפטי, רשות המסים, משרד האוצר יעל לינדנברג – רכזת שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר נדב דישון – עו"ד, רפרנט חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אלעד סלומיאנסקי – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, כלכלי, משרד המשפטים אוראל יפרח – סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית דירה להשכיר דב צור – יועץ להתאחדות בוני הארץ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הדיון של ועדת הכספים. אנחנו נעבור עכשיו על השינויים בנוסח וגם נסביר אותם. אחר כך נתקדם להצבעה על ההסתייגויות ועל החוק עצמו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם את נוסח עליו עשינו את התיקונים שהתבקשנו בוועדה לעשות והם ממורקרים בצהוב. ישי, אתה רוצה לעבור על התיקונים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקון הראשון הוא בעמוד 2 בהגדרה של בניין לשכירות מוסדית. במקור נאמר ש"הדירות לשכירות מוסדית הושכרו בהשכרה לטווח ארוך". בפסקה (2) כתבנו "המינהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 2(3), הדירות יושכרו בהשכרה לטווח ארוך". זה כדי שנוכל אחר כך, בהמשך, לפצל את התנאים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חשוב להתחיל ולומר שיחסית יש הרבה תיקונים אבל כולם נובעים כי החוק יחסית מסובך ופשוט מטמיעים את מה שדיברנו עליו בבוקר. חלק מההגדרה של דירה לשכירות מוסדית היה שהדירות הושכרו בפועל ל-15 שנים לפחות. לפי הצעת הוועדה, הצעה שדיברנו עליה בבוקר, יהיו מקרים בהם אנשים יקבלו הטבות למרות שהדירות לא הושכרו למשך 15 שנים מלאות. אמרנו שאם יש שתי מכירות, אז הראשון יהיה זכאי להטבות, וזה יצר בלגן. תיקנו את זה כאן כך שמראש התכנית צריכה להיות תכנית להשכרה של 15 שנים. אחר כך נראה איך זה מגיע בהמשך אבל בהגדרה עצמה, זה לא חלק מההגדרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמוד 3, פסקה (4). (3ג). נכנסה הסיפה שאומרת: "ובלבד שחברה ממשלתית לדיור להשכרה נתנה בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> גם זה בעקבות בקשת הוועדה. יש כאן את הנוסח שהחברה הממשלתית דיור להשכרה מאשרים בסוף כל שנה שהדירות באמת הושכרו לטווח ארוך לפי הגדרת השכרה לטווח ארוך עליה דיברנו בבוקר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש להוסיף שהדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך לפי כל התנאים. אם כבר הולכים כל שנה לחברה הממשלתית דיור להשכרה ומביאים את האישור, בואו לפחות נוודא שזה לא רק על עצם ההשכרה אלא גם על עמידה בכל התנאים – שלא מעלים את המחירים וכולי. החברה תוציא אחת לשנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כאן יש התנגדות למשרד המשפטים ואולי שווה לשמוע אותם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכל הסעיף הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. לכל העניין הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נולדה איזושהי מניעה משפטית חדשה מהבוקר עד עכשיו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא אמרנו מניעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השקיתם טוב וזה צמח לאט. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מתחילים לאט. זה לעניין החברה הממשלתית. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> רפרנט חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שמענו הבוקר על ההצעה הזו ומאז אנחנו בדיונים. לא הספקנו להגיע למסקנה סופית אבל בהחלט אנחנו חושבים שיש כאן קושי משמעותי. אני אומר את הדברים על דעת מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. יש כאן קושי משמעותי בהענקת סמכו ת רגולטורית לחברה ממשלתית. זה לא דבר אנחנו עושים ככלל. זה מעלה הרבה קשיים כמו למשל מכוח מה תוכל החברה הממשלתית לקבל את המידע הרלוונטי, חלקו פרטי ועניינו בחברות פרטיות, חלקן אולי מתחרות שלה, לצורך העברתו לרשות המסים. עולה כאן שאלה גם מה באמת הצורך. רשות המסים בעוד אירועים מפקחת על נישומים ולמה כאן אנחנו צריכים עוד איזשהו מתווך מהשוק הפרטי. אנחנו רואים אותו בשוק הפרטי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אולי נסביר לך מה עלה כאן בשלושה דיונים. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה להסביר מה עלה כאן בדיונים האחרונים סביב העניין הזה. אני שומע מה אתה אומר אבל אני רוצה להשמיע את הצד השני ואז תגיד מה הפתרון. לנו פחות חשוב הפיקוח אל מול רשות המסים. כדי שהיזם יקבל את ההטבות, אנחנו לא צריכים שהוא יביא כל שנה חתימה מרשות המסים. כמו שאתה אומר, הוא יכול להתנהל ישירות מול רשות המסים, היא תבדוק שמגיע לו והוא יקבל. מה אותנו הטריד זה מי הכתובת של הדייר. הרי בסוף המדינה כאן נותנת הטבות להשכרה ארוכת טווח בתנאים שאנחנו מגדירים עכשיו בחוק של מחירים לחמש שנים, של העלאה פעם בחמש שנים שחייבת להיות סטנדרטית אל מול השוק. כאן אנחנו מחפשים כתובת אליה יוכל לפנות דייר שנניח עכשיו העלו לו את שכר הדירה בצורה שרירותית והוא מבקש להתלונן. אי אפשר לשלוח אותו לרשות המסים כי היא לא מבינה בזה והיא לא תתעסק עכשיו בהליכה לשמאים ולמתווכים כדי לבדוק מה שכר הדירה הממוצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או שרוצים לפנות אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר שוב שדווקא מה שכתוב כאן אולי פחות חשוב לנו. אני לא צריך שהיזם לרשות המסים בהתנהלות שבין היזם לרשות המסים, רשות המסים תסתדר, היזם יסתדר, היזם הוא איש גדול, יש לו רואה חשבון והם לעבוד ביחד. אנחנו לא מוכנים לשלוח את האזרח הקטן. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אבל אין מניעה לא צריך לכתוב בחוק אלא אפשר להסדיר את זה ביחסים בין המדינה לחברה בהסכם זרוע ביצוע שבוודאי יהיה כי לדעתי זו חברה שהיא מהווה זרוע ביצוע, דירה להשכיר. אפשר ביחסים בינה לבין החברה להסדיר את זה שהיא תתייעץ אתה מעת לעת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי יתייעץ? << אורח >> נדב דישון: << אורח >> המדינה. רשות המסים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אתה לא פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי לחדד את הסיפור. סליחה. אנחנו מנסים לוודא שלדייר שנמצא בשכירות ארוכת טווח יש כתובת שיודעת להגן עליו מפני היזם שפתאום הופך להיות אגרסיבי ומעלה מחירים ולא עומד בתנאים שכתובים בחוק. אנחנו לא רוצים לשלוח אותו לרשות המסים כי רשות המסים לא מטפלת בזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> המטרה היא לא לשלול את ההטבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הגוף שמבין בזה ואחראי ועוסק בזה ביום יום, זאת חברת דירה להשכיר. אם אתה אומר לי שאפשר להסדיר את זה לא במסגרת החקיקה אלא במסגרת אחרת אבל שבסופו של דבר השוכר ידע לפנות לחברה הזאת כדי שתגן עליו, בסדר, אני לא חייב שזה יהיה בחוק אבל אני חייב שזה יהיה. או אני חייב איזושהי כתובת אחרת רלוונטית שזאת לא רשות המסים ולא מינהלת השקעות במשרד הכלכלה אלא גוף אחר כלשהו שידע לתת פתרון לאזרח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא מצאנו כאן. ברשותך, אני רוצה לחדד בעוד משפט. אולי בגלל זה, זה חייב להיות בחוק, דווקא בגלל הדברים שאמרת. הרי בסוף כשיבוא הדייר הפרטי ונניח יגיש תלונה לחברה, החברה תצטרך לפנות ליזם ולקבל מידע שהוא מידע פרטי, עסקי. אם לא ניתן לה סמכות בחוק, יהיה אחר כך עוד הרבה יותר קשה להסמיך אותה במסגרת איזשהו הסכם כזה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אבל זאת חברה ממשלתית ואנחנו רואים אותה כגוף עסקי. האם הייתם נותנים לגוף עסקי אחר להיות מוקד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כיוון שהיא לא מקבלת הטבות מס, היא לא מתחרה על המגרש הזה. זו הייתה עמדת משרד המשפטים בבוקר, שאי אפשר שבכובע אחד היא תפקח ובכובע השני היא תתחרה ביזם. היא לא מתחרה בו. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> איזה אמצעי פיקוח יש לנו, למדינה, לפקח על זה שמה שהחברה הממשלתית תגיד לנו הוא אכן נכון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אתה לא צריך להגיד. אם היזם ירגיש שהוא נפגע, הוא ילך לרשות המסים. אמרתי, היזם יודע להתנהל מול רשות המסים. הוא איש חזק, יש לו כסף, יש לו עורכי דין, הוא עובד עם רשות המסים כל הזמן. נניח שהיזם ירצה להשיג על ההחלטה של החברה הממשלתית דירה להשכיר, אז הוא ידע ללכת לרשות המסים. ברור שלרשות המסים היא הסמכות העליונה. ביום יום אתה לא יכול לשלוח את הדייר הקטן להתמודד עם רשות המסים. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> זה בסדר, אבל להבנתי הנוסח כאן עוסק מתי רשאי היזם, הקבלן, לקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אמרתי שזה הכי פחות חשוב לנו. אני מסכים. הניסוח כאן לא משקף את מה שעלה בדיון בדיונים. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אם כן, אנחנו מסכימים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה שעלה בדיונים זה שהחברה הממשלתית תהיה כתובת אליה יכולים לפנות. ממילא זה מחייב לתת לה איזשהו סטנדינג שאם היא פונה לרשות המסים ואומרת לרשות המסים – הרי אין לה סנקציות, היא לא יכולה להכריח את היזם, הסנקציה היא שהיא הולכת לרשות המסים – שלא ייתנו לו כרגע את הטבת המס כי הוא לא עומד בתנאים. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אגב, זה בדיוק מה שקורה היום בפקודת מס הכנסה בקרנות ה-ריט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת דוגמה שרציתי לשאול לגביה. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> זה הפיקוח שהחברה עושה. אני רוצה לחדד כמה דברים. אחד, כמו שאמרתי, זה נמצא כבר בקרנות ה-ריט והדבר הזה עובד בצורה טובה ואנחנו מבצעים שם את הפיקוח לטובת רשות המסים. שנית, צריך לזכור שבפעילות הזאת דירה להשכיר היא לא גוף שימנע אקטיבית את הטבות המס אלא היא הגוף שירים דגל וילך לרשות המסים ויאמר לרשות שהם לא עומדים ב- 1, 2, 3, 4 ועכשיו תעשי מה שאתה חושבת. את רוצה, תמנעי את ההטבות, את רוצה, אל תמנעי את ההטבות. כלומר, הסמכות לא עוברת לחברה. מה שעובר לחברה זה אך ורק יכולת הפיקוח והבקרה עבור רשות המסים ועבור יתר גורמי הממשלה. הדבר הזה קיים בעוד כמה מקרים. קיים גם במעונות סטודנטים והקצאת מעונות סטודנטים, קיים גם בקרקעות חומות בהתאם לחוק התכנון והבנייה וגם בחוק ה-ריטים. לכן אני לא מבין מה הקביעה החדשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> העברנו את חוק המכר. כל ההיגיון שלו, תסתכלו על ההיגיון, הוא איך מגנים על האזרח. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> להגן על האזרח, אנחנו מאוד בעד. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אני מבקש שכל אחד יאמר את שמו ותפקידו לפרוטוקול. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> יש הרי מנגנון בעניין הזה. המנגנון בחוק המכר מניח מראש שהדייר עושה פעם אחת או פעמיים בחיים עסקה בסדר הגודל הזה ושבאופן כללי הקבלן מנוסה בזה והוא חזק. דרך אגב, ממה זה בא? זה בא ממקרים כאלה – לא סביב שכירויות אבל סביב ההיגיון הזה – כאשר באים קבלנים ואומר לך במפרט אתה יכול לבחור אחת מארבע אפשרויות ולמטה כתוב באותיות קטנות "או אפשרות אחרת לפי החלטת הקבלן" שזה תמיד בסוף יוצא ברירת המחדל והבן אדם חתם על זה כי הוא לא ראה. כל מיני הכללות של גודל הדירה כולל חדרי המדרגות ואחר כך מתברר שהשטח הוא שונה. אני כבר לא מדבר על התשלומים לעורכי הדין שחייבים לשלם להם. את כל הדברים האלה שינינו - בעצה אחת עם משרד המשפטים – בתהליך מאוד ארוך. לדעתי הדבר הזה יונק מאותו היגיון. אני לא נכנס עכשיו לספציפיקציות. אתה חייב להגן על הבן אדם. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אני חושב שאולי שווה לבחון דרך אחרת לעשות את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזו דרך יכולה להיות? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אנחנו בוודאי בעד הגנה על השוכרים. אנחנו מתייחסים לנוסח שקיים כרגע ואם יש נוסח אחר, אנחנו יכולים לבחון אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, זה בא כי זו הסנקציה היחידה. אם אתה רוצה שהוא יהיה הכתובת לדייר, אתה צריך לתת לו איזשהו מעמד. מה המעמד? שאם הוא פונה לרשות המסים ואומר שהיזם לא עומד, היזם לא מקבל את ההטבות. שוב, הוא תמיד יכול לערער. אפשר להוסיף כאן שהסמכות הסופית היא רשות המסים אבל ברגע שהיזם צריך אותו, הוא יכול לומר לו שהוא קיבל תלונה והוא יתייחס אליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לרשות המסים אין את הכלים לפקח. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> נוסח לעומת פקודת מס הכנסה וקרנות ה-ריט. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> נסביר את הבעייתיות. גם לגבי קרנות ה-ריט אנחנו לא היינו מעורבים בזה, לפחות לא אני. אם החברה רוצה לפרט עכשיו מאיזו סמכות למשל היא מקבלת מידע, היכן הסמכות בחוק לקבל את המידע או איזה סנקציות היא יכולה לבדוק אם המידע הוא אמיתי או לא – אני אשמח לפירוט. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> איזה פיקוח המדינה מפעילה עליה בפועל כדי להפעיל סמכות פיקוח. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אם אתם רוצים להרחיב על זה – אפשר. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> בסוף דירה להשכיר היא חברה ממשלתית לכל דבר ועניין. היא מאה אחוזים בבעלות מדינת ישראל. אנחנו מפוקחים גם על ידי הממשלה, גם על ידי משרד השיכון, גם על ידי משרד האוצר וגם על ידי רשות החברות הממשלתית. בסוף המטרה של החברה, היא אמנם חברה עסקית שפועלת בכלים עסקיים אבל, וזה העניין המשמעותי, היא חברה שפועלת לטובת קידום מדיניות ממשלתית. זו המטרה שלה ולשם כך היא הוקמה. אני מפנה אתכם לראות את החלטת הממשלה על הקמת החברה. כבר היום מקבלת החברה מידע מיזמים הן במסגרת שיווקי הקרקע מקבלת את כל המידע שנדרש, הן במסגרת קרנות ה-ריט, מקבלת את כל המידע מקרנות ה-ריט, וכנ"ל לגבי קרקעות חומות ומעונות סטודנטים. לכן מה שעשינו כאן, מה שהממשלה עשתה כאן, ואני חושב שזה סביר והגיוני, פשוט לקחו את הנוסח הקיים בחוק שעבר כבר את כל הליכי החקיקה הנדרשים וכבר מוגדר כחוק של מדינת ישראל, עשו העתק-הדבק לאותו סעיף והעבירו את זה גם לכאן. צריך לזכור בסוף מה המטרה. אם אנחנו רוצים שהטבות המס הללו – ויש כאן הטבות מס משמעותיות שמקודמות, ועשינו כמה דיונים על הדבר הזה – יתגלגלו בסופו של דבר לדייר, לאזרח מדינת ישראל, אנחנו צריכים לוודא שבסוף יש מי שבודק שאכן מטרת הכנסת או מטרת המחוקקים אכן מיושמת. שוב, העניין הכי משמעותי, כל עוד לי אין את הסמכות לשלול את הטבות המס, אין כאן שום אירוע של סמכות. אני בסך הכול מרים דגל אדום ורשות המסים תעשה מה שתבחר לנכון. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> איזו בקרה יש לי על הדגל האדום שאתה מרים? יתרה מזאת, איך רשות המסים מתפקדת בהקלות מס אחרות? מוצף כאן צורך באיזשהו גורם עיניים שלא קיים באירועים אחרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שזה קיים כבר כמה שנים בקרנות ה-ריט וזה לא חדש. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> שמענו את זה. זאת דוגמה ספציפית שלא הכרנו. שמענו את זה הבוקר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה אותו רעיון. זה לא חדש. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אם היה יותר שהות ללמוד את הנושא, היינו מתחקים אחרי מה שקרה עת עבר חוק ה-ריטים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מוכנים להודיע על פיצול ולדון בזהאחרי חוק ההסדרים, אחרי התקציב. קחו כמה זמן שאתם רוצים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשם מי אתה אומר את זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בשם האופוזיציה. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אני רוצה לומר שאנחנו מסכימים עם הרבה הדברים שנאמרו כאן אבל עדיין לא שמעתי תשובה לגבי הסמכות לקבל מידע עם פרטים אישיים. אני רוצה גם להתייחס לדברים של חבר הכנסת סמוטריץ'. בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר כאן איזשהו מנגנון שהאזרחים יוכלו לפנות אליו. לרשות המסים יש סמכויות למשל להתקשר עם מוקד שירות לקוחות וכל מיני דברים כאלה. יש בעיה עם האופן שבו מוצב כרגע הסעיף של ההסמכה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ההגדרה שלנו היא שרשות המסים היא לא גוף שמבין בזה. היא תקבל פנייה, המוקדנית תהיה מאוד אדיבה, מענה תוך 30 שניות בלי המתנה על הקו, יחזור נציג, ומה תעשה עם רשות המסים? היא לא עסוקה בקרקע, בבנייה, בהשכרה. יש לנו גוף ממשלתי, חברה ממשלתית. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> זה לא גוף ממשלתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חברה ממשלתית שבזה היא עוסקת. לשם כך היא הוקמה וזה תחום המומחיות שלה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> היא עוסקת בפניות הציבור? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא סתם היא מרכזת את המכרזים האלה ולא סתם היא מרכזת את העבודה בקרנות ה-ריט. היא הכתובת. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> בגלל שטענת קרנות ה-ריט חוזרת כמה פעמים, אני רוצה להתייחס לזה. כמו שאמרנו, גם שם לא ברור לנו לגמרי ולהבנתנו לא מוסדרות שם הסמכויות כמו שצריך ולדעתנו – שוב, לא הספקנו להתחקות אחרי זה – גם שם זה לא אירוע שהוא חיובי מבחינתנו. אני רוצה לומר יותר מזה. יש גם הבדל בין קרנות ה-ריט למה שקורה כאן. כאן אנחנו מדברים על חברה שיכולה להיות מתחרה ישירה של החברות האחרות שהיא הולכת לפקח עליהן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. לא. ברגע שהיא לא מקבלת הטבות מס, היא לא משחקת במגרש הזה. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> למה? מה זאת אומרת? היא חברה שיכולה להקים בניינים, היא יכולה להיות חלק מהשרשרת של המכירה של הבניינים, של הגלגול שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שמענו את ה-לא. בסדר. תגידו לנו מה האלטרנטיבה. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים כאן בטווחים קצרים. אנחנו עכשיו בהכנות לדבר. אני אומר שוב שיש סמכויות לרשות המסים להתקשר עם גורמים כמו למשל הפעלת מוקדי שירות לקוחות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, עשינו את זה כאן עכשיו במס הגודש. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נתנו סמכות לחברה המפעילה בחוק בשם רשות המסים. נעשה בדיוק אותו הדבר כאן. נהפוך אותו בעניין הזה לזרוע של רשות המסים. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אגרת גודש היא דווקא דוגמה טובה כי הסמכויות הן יותר מאשר הפעלת מוקד לשירות לקוחות. לא סמכויות של פיקוח. אני חושב שזה דווקא מחזק אצלנו. אם כן, יש סמכויות כאלה. לחבר הכנסת סמוטריץ', שוב, אין עכשיו מומחיות לרשות המסים לנהל את זה אבל רשות המסים מתעסקת עם דברים הרבה יותר מורכבים והם יצרו את המומחיות לכך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אולי אנחנו לא מסבירים מספיק טוב אבל יש שני דברים שונים. ההתנהלות של היזם מול רשות המסים, אין לנו בעיה עם זה. אבל יש לנו בעיה עם הבעיות של השוכר שיכולות להיות בגלל הפרת חוזים. הרי בסוף למי השוכר הזה אמור לפנות בשטח? בוא נדבר על זה רגע. השוכר מקבל חוזה ויש שם העלאת מחיר פי שתיים וכמובן שזה בניגוד לחוק. מה הוא עושה? למי הוא הולך? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אתה שואל מה אני מציע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. עכשיו, למי הוא הולך? אם אנחנו מורידים את החברה הממשלתית דירה להשכיר מהחוק, למי הוא הולך? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> לרשות המסים. רשות המסים צריכה לייצר מנגנונים שיאפשרו פנייה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> יש הבדל גדול בין מוקד שירות לקוחות לבין מה שכתוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המסים כאן? מה אתם אומרים? אתם יודעים להתמודד עם הדבר הזה? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה נכון שהסמכות היא של רשות המסים ורשות המסים צריכה לדעת ולבדוק שעומדים בתנאים שהיא קבעה. להגיד שרשות המסים מתנהלת או יכולה לבחון יחסים בין שוכר למשכיר, זה בעייתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא לא. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בדרך כלל איך שאנחנו מתנהלים, זה מול הנישום, מול היזם שלנו. לא יודע, יכול להיות שיהיה צריך להקים עם זה משהו, להתארגן לזה, אבל אנחנו כרגע לא עסוקים בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עכשיו שואל שאלה אחרת. כפי שבמס גודש הסמכנו את רשות המסים להתקשר עם החברה הממשלתית – אני מזכיר לכם, חברה ממשלתית - לצורך ביצוע פרויקט, האם לא ניתן לעשות כאן את אותו הדבר ולהסמיך את רשות המסים להתקשר עם חברת דירה להשכיר לצורך ביצוע הפיקוח על יחסי שוכר-משכיר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כאשר הסמכות היא שלו וגם אם היזם נפגע, הוא הולך אליו אבל בפרקטיקה הוא עושה את כל העבודה. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> צריך להבין שיש כאן אלמנטים מאוד שונים ממס גודש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם במס גודש, זה לא נכון שאין ממש שיקול דעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני זוכר שהקפדנו לצמצם מאוד את שיקול הדעת. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> כן. יש סעיף מפורש שאומר שאין שיקול דעת. אני רוצה להדגיש שיש הבדלים גדולים. כאן אנחנו מדברים על חברה עם פעילות עסקית שיכולה להיות מנוגדת לאנשים שהתלוננו לגביהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואם זו חברה ממשלתית אחרת שלא עוסקת בתחום הנדל"ן? << אורח >> נדב דישון: << אורח >> חברה ממשלתית, אנחנו רואים אותה כחברה עסקית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. בוא תסביר לי מה ההבדל. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אני לא מכיר את כל הפרטים של מס גודש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כאן מישהו שמכיר. אנחנו שם מסמיכים חברה ממשלתית לבצע פעולה מול האזרח והרבה פעמים כדי להגן על האזרח מפני המדינה. כאן אנחנו מבקשים דבר דומה. אתם אומרים שדירה להשכיר זו חברה שמשחקת באותו מגרש ויכולה להיות מתחרה. אולי אני יכול להבין את זה למרות שלא עד הסוף. השאלה היא האם יש מניעה שיהיה גוף אחר ממשלתי או חברה ממשלתית אחרת שתעשה את זה, או דירה להשכיר תקים מחלקה שתעסוק אך ורק בנושא הזה של הפיקוח ולא תהיה קשורה לפעילות העסקית של החברה. תקים חברת בת. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> זה לא מתאים לחברה ממשלתית. זה יכול להיות באיזשהו גוף ממשלתי. למשל יותר הגיוני איזשהו תאגיד סטטוטורי אבל אין לי בראש איזה. זה קלאסי למדינה כי זאת סמכות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אומרת לך כאן המדינה בדמות רשות המסים שהיא לא יודעת לטפל בזה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> המדינה יכולה לבצע באמצעות אחר אבל לא להתפרק מסמכותה להפעיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אנחנו לא אומרים כאן להתפרק מסמכותה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האיזון לכאורה הוא בזה שגם כשהוא נשאר הכתובת, אפשר לחדד את זה בנוסח החוק, בסוף הסמכות היא רשות המסים. נניח שהוא קיבל פנייה מדייר והחליט שהיזם לא היה בסדר והוא לא נותן ליזם את האישור בסוף השנה, שזאת הסנקציה היחידה שלו. ילך האדם לרשות המסים, תעשה רשות המסים בירור בין היזם לבינו – הוא ייצג את הדייר הקטן והמסכן שלא יודע איך נראית מעלית ברשות המסים – ובסוף את ההחלטה תיתן רשות המסים. זאת אומרת, אפשר להגדיר כאן בחוק שהוא איזה גורם מייעץ. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> כגורם מייעץ אנחנו לא צריכים לקבוע את זה בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שצריך. אמרנו שברגע שהיזם יודע שבסוף השנה הוא צריך את האישור שלו לרשות המסים – ושוב, יכול להיות שצריך לאזן את זה ותכתוב כאן שאדם יכול לערער אחר כך לרשות המסים שהיא הסמכות האחרונה, אבל ברגע שהיזם יודע שהוא צריך בסוף השנה את האישור שלו, זאת אומרת שכשהוא ירים טלפון ויגיד לו אדוני היזם, קיבלתי פנייה ממשה, בוא תבדוק בבקשה מה הסיפור, הוא ידבר אתו כי אחרת הוא בכלל לא ידבר אתו. את זה צריך להכניס בחוק. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> למה זה התפקיד של חברת דירה להשכיר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כי היא הגורם המקצועי היחיד היום בממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מתווכח אתך אם זאת דירה להשכיר או משהו אחר. זה יכול להיות כל גוף אחר אבל אני כרגע לא שומע שום אלטרנטיבה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> אנחנו חושבים שלא צריך להוסיף את הסעיף הזה ולאפשר לרשות המסים להסדיר את מערכת היחסים שלה מול חברת דירה להשכיר באופן כזה שהיא יכולה להתייעץ אתה מעת לעת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה שהיזם ידבר אתו כשהוא פונה אליו? << אורח >> נדב דישון: << אורח >> כי הוא ידע שזאת דירה להשכיר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם בסוף מוסיפים את סמכות רשות המסים, זה ייפול על המלצה – תקרא לזה המלצה – ועל ההלצה ההוא יכול לערער לרשות המסים. לכאורה אין לך בעיה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם אפשר לומר רק פרט עובדתי אחד. נמצא כאן מנהל הרשות להשקעות ולפי החוק הוא יושב ראש מינהלת הרשות להשקעות. צריך להבין שכאשר חברה מגישה בקשה לאישור תכנית לדירה להשכרה למגורים, מה שקורה זה שהרשות להשקעות בודקת את התכנית הזאת אחרי שהבניין עומד ואחרי שהיא רואה שיש הסכמי שכירות לפי התנאים בחוק. אז היא נותנת תכנית אישור ביצוע סופי. משמע, אותו יזם, אותו קבלן, רק עם התכנית על ההשכרה. בנקודה שניתן אישור ביצוע סופי לתכנית, קרי, שהוא אומר שיש הסכמי שכירות, הרשות להשקעות יוצאת מהתמונה. אז מתחיל החלק של קבלת הטבות המס. צריך להבין שעד אישור ביצוע סופי, מישהו מהקבלנים יפר את החמש פלוס חמש, את אותם הסכמים עליהם אתם מדברים. עד אישור ביצוע סופי, הדבר הזה ייאכף על ידי מינהלת הרשות להשקעות. ואולם, מרגע שיש אישור ביצוע סופי, הרשות להשקעות מחוץ לתמונה וזה בידי רשות המסים. רק שתדעו שעד השלב הזה יש לכם גורם שבודק את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל לכאורה, בהנחה שהבירוקרטיה אצלכם תעבוד יפה, זה אמור להיגמר מהר. זאת השאיפה. הוא יסיים את הבנייה, יאכלס, ישכיר את הכול ויקבל את האישור. זה יהיה שנה אחרי שהוא אכלס את הבניין? << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מקווה שלא חמש שנים. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> זה מה שיהיה. חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אוי ואבוי לנו. אל תגידו את זה כאן לפרוטוקול. זה שזה נורא ואיום, שלפחות הפרוטוקול כאן לא ישמע את זה. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> אלה חיי תהליך הביצוע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שזה נורא ואיום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה חמש שנים? לא הבנתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שלוקח חמש שנים לקבל את האישור של מינהלת ההשקעות. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> לא, לא. סליחה. אני חייבת להבהיר. זה לא לוקח חמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי היה הדובר? << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> מנהל רשות ההשקעות. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> מרגע שניתן כתב אישור לתכנית מאושרת מקורית, צריך לבצע אותה תוך חמש שנים. מה זה לבצע? שהבניין עומד ויש הסכמי שכירות. האישור לתכניות נעשה בפרק זמן הרבה יותר מהיר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את זה הבנתי אבל זה לא חמש שנים. אני מתנצל כי קודם לא הבנתי את דבריך. זה לא חמש שנים מהרגע שהשוכר נכנס. על פניו זה חצי שנה-שנה אחרי שהשוכר נכנס. אז בעצם אין לו אבא ואין לו אימא ואין לו כל כתובת. הוא הרי לא יפנה אליך אחרי שהוא כבר גר שלוש שנים בדירה ואתה כבר נתת את האישור הסופי כי פתאום הקבלן החליט להעלות לו את שכר הדירה בניגוד לחוק ולחוזה. בטח לא אחרי חמש שנים כאשר כאן בחוק אפשר להעלות לו רק מדד. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> אחרי ביצוע סופי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על זה אנחנו מדברים. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> אין ספק שאחרי אישור הביצוע הסופי זה עובר למס הכנסה, לרשות המסים. עד אז יש איזשהו תהליך אצלנו שהוא מפוקח והוא מפוקח באופן אקטיבי. לכן הסוגיה הזאת בשנים האלה היא פתירה. השנים שהן לא פתירות, זה אחרי שניתן האישור הסופי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת בדיוק הנקודה, איך אנחנו פותרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך שלדעתי אם ההגדרה היא שבסופו של דבר ההחלטה היא של רשות המסים, אז אפשר להוסיף כאן שאם החברה לא נותנת, היזם יכול לערער לרשות המסים. הסמכות. זה לא שהחברה היא עכשיו השופט, התליין, הקברן והחזן. היא זאת שצריך לבוא אליה במסגרת טופס טיולים ולקבל את האישור ולוודא שעומדים בכל התנאים. אז אני מציע להוסיף את מה שאני הצעתי, שלא רק שהיא מושכרת אלא עומדת בכל התנאים. הוא נותן את האישור. אם הכול עובד, הכול עובד. להוסיף סעיף שאם יזם לא מרוצה מההחלטה שלו, כמובן הוא יכול ללכת לרשות המסים והיא הסמכות העליונה אבל המשמעות היא שהוא לא הסמכות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש איזשהו מודל שמתגבש בחוץ ועוד רגע ייכנסו ויציגו אותו. אני מציע שאולי נעבור להמשך התיקונים ואחר כך נחזור לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אם יש מודל שמתגבש, זה טוב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו בסעיף 53ב בעמוד 4, פסקה (3). (ב1) בעל בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו-53ד, אם התקיימו שני אלה: (1) הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שזה בעצם מה שהיה ברישה במקור והורדנו אותו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה הקבועה בפסקה (2) להגדרה "בניין לשכירות מוסדית" או מכר את הדירות למשכיר ממשיך לפני תום התקופה האמורה". זה תנאי שגם הוא היה בנוסח הקודם אבל בנוסח הקודם היה כתוב שבגלל שבהגדרה של בניין לשכירות מוסדית הדירות חייבות להיות מושכרות ל-15 שנים, התנאי הזה גם היה שם. פירטנו את זה כאן בגלל שבהגדרה של בניין לשכירות מוסדית, כמו שאמרתי לפני רגע, הורדנו אותו. אלה הכול תיקוני נוסח. בעצם הכול אותו הדבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי איך אתה יורד מיד לחמש שנים. הרי ברירת המחדל היא 15 שנים. נתת לו תחנות יציאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון. יש כאן שני תנאים מצטברים. האחד, חמש שנים מתוך שש והוא באופן עצמאי. השני, תנאי מצטבר שהוא מתחלק לשתיים: או שהוא השכיר את הדירות לבד ל-15 שנים, על זה אתה מדבר, או שהוא מכר את הדירות למשכיר ממשיך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה צריך את סעיף קטן (1)? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי אם מכרתי את הדירות למשכיר ממשיך אחרי שנתיים, אני לא עומד בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הראשון לא עומד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. הראשון מגדיר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך זה יעבוד בפועל? בפרה-רולינג? אם המינהלת מתרשמת שהחוזים הם כאלה שהם יהיו ל-15 שנים, אלא אם כן תהיה מכירה באמצע, הרי את ההטבה הוא יקבל מהיום הראשון על שכר הדירה. זה לא שהוא ישלם ויקבל אחר כך החזרים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ככלל הם מגישים תכנית. זה בעצם בכל חוק עידוד. מגישים תכנית שאלו היחידות, שאני עומד להשכיר אותן בצורה כזאת וכולי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה כותב שהוא השכיר את הדירות? צריך לכתוב שהוא ישכיר את הדירות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, כי בהגדרה של דירה לשכירות מוסדית כתבנו את זה כמו שאתה אומר. כאן זה ממש בפועל. אני רוצה שהוא ישכיר את הדירות. זה כאילו התנאי המהותי. או שהוא השכיר את הדירות ל-15 שנים או שהוא מכר אותן למשכיר המשך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה אומר שזה לא מפריע לו לקבל את זה מהשנה הראשונה למרות שזה מנוסח בלשון עבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. זה לא מפריע. בעמוד 6 למעלה. כאן אנחנו מדברים על הסעיף של הסנקציה. את פסקה (1) הקראנו. היא מדברת על מי שהפר בעצמו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, לפני כן, בעמוד 6 למעלה, בסעיף (ג1) לא הורדתי בנוסח, זה צריך להיות "המוכר או הרוכש". המלים "או כל אדם אחר שיקבע", צריך להשמיט אותן. זה הסעיף שעוסק בערובות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אמרנו שפסקה (1) היא בעצם הסעיף שאומר שאם אני הפרתי, אז ישללו ממנו את ההטבות. פסקה (2) זו הפסקה שמדברת על כך שאם מי שמכרתי לו הפר, ישללו את ההטבות גם ממי שמכרתי לו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי איפה קראת עכשיו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא קראתי. הסברתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדובר על סעיף קטן (ה). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. בעמוד 6למעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף קטן (ה) אומר שאם ניתנה הטבה לפי סעיפים 53ג או ד, שאלה הטבות המס, ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים לעניין משך הזמן של האחזקה בדירה, תבוטל ההטבה למפרע. בעל הבניין, משכיר הבניין או המשכיר הממשיך יהיו חייבים בתשלום המס שהיו חייבים בו אילולא ההטבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתוך שנת המס לגביה ניתנה ההטבה. זאת אומרת, כאן פסקה (1) מתייחסת למפר עצמו. מהרגע שהוא הפר תבוטל ההטבה למפרע. פסקה (2) שמופיעה בסעיף קטן (ב) אומרת: "בפסקה (2), אחרי בניין להשכרה, יבוא "בניין לשכירות מוסדית" ובמקום "כאמור בסעיף קטן (ג) ישלם בונה הבניין" יבוא "כאמור בסעיף קטן (ג) או (ב1) לפי העניין, ישלם המוכר" ובסופה יבוא "לעניין זה "מס" לרבות מס רכישה". זה אומר שאם אדם רכש בניין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית והוא לא מילא את מלוא התחייבויותיו, ישלם המוכר את המס שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו היה צריך לשלם אם לא ניתן הפטור ועד מועד התשלום בפועל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על זה ביקשנו בדיון הבוקר להגביל לחמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסוף הורדנו את זה כי זה בלתי אפשרי לעשות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה בלתי אפשרי? אמרנו שניתן קנס מסוים לשני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההיגיון אומר שהאחריות צריכה להיות על שני הצדדים לעסקה, גם זה שנכנס וגם זה שיוצא. ברגע שאתה מגיל את זה ונגיד בן אדם ממשיך חמש שנים נוספות, התשלום, הקנס שהוא יצטרך לשלם, אם אתה מבטל לראשון, הוא מאוד מאוד קטן וזה נותן לו למכור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרנו שנוסיף לו קנס. אמרנו שאם השני מוכר לפני תום התקופה, תן לו עוד עשרה אחוזים מהעסקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי אפשר לעשות מס כקנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה פירוש? תקבע שהוא חייב במס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול לעשות מס כקנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה? עשינו את זה ב-ריטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא עשית ב-ריטים מס כקנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ב-ריטים זה לא קנס. ב-ריטים נתנו לו 15 אחוזים מס אם הוא מוכר לפני התקופה. אל תגדיר את זה מס. אתה רוצה, תמכור וזה מה שאתה צריך לשלם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם להפוך את המס לסוג של קנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עשינו את זה גם ב-ריטים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם משרד המשפטים עשה בחינה ומצא שלא נכון לעשות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שישנה את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> להגיש רביזיה על ה-ריט עכשיו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. כבר הצבענו על ה-ריטים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני יכול להגיש רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. כבר הצבענו על הרביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה קצת כמו החברה להשכיר. זה קיים כבר כמה שנים והשמים לא נפלו. עשינו את זה גם ב-ריט, וזה נכון. אני חושב שמה שאתם עושים כאן זה הרבה יותר כי אתם מייצרים היום אנומליה בדיני הקניין. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> יש הבדל. ב-ריטים אמרנו שזה הציבור, מחזיקים בזה אנשים בעלי מניות. ב-ריטים זה רק הציבור. כאן זאת חברה שקיבלה הטבות משמעותיות ואם היא מפרה את זה היא צריכה להחזיר את ההטבות שהיא קיבלה. אם הרוכש שלה, בהסכם בין הצדדים, היא צריכה להביא את זה לידי ביטוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מייצרים כאן חריג מאוד גדול לדיני הקניין הכלליים במדינת ישראל. כשמדברים על הרמוניה של חקיקה, זה הדבר הכי פחות טוב שיכול להיות. הדין בישראל היום מכיר במקסימום עד חמש שנים זיקה בין מוכר לבין הנכס. אמנם בתנאים אחרים של מכירה בתנאי, אבל גם אם מכרתי בתנאי, אחרי חמש שנים התנאי בטל כי ההנחה היא אחרי חמש שנים אין לי כבר זיקה לנכס. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל זה לא לנכס. זה עניין של הטבות מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הטענה של חבר הכנסת סמוטריץ' לגבי זכויות קניין אחרי חמש שנים, משרד המשפטים, מה יש לכם לומר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אשאל את דב. אתה יזם, נכנסת לפרויקט, החזקת חמש שנים ואתה רוצה למכור. אתה תמכור אם אתה ממשיך להיות ערב לנכס הזה עוד עשר שנים כשאתה יודע אם הקונה יקיים או לא יקיים? איך אפשר להטיל עליך דבר כזה? << אורח >> דב צור: << אורח >> אנחנו חשבנו שזה לא נכון ולכן הסכמנו לקנס שנקבע בדיון הקודם ואני לא יודע לאן הוא נעלם של ה-15 אחוזים מס רכישה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה שעשינו ב-ריט, צריך לעשות כאן. בסוף אנחנו רוצים איזו הרמוניה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אני מבין שמדברים על הסנקציה של ה-15 אחוזים. אנחנו בעצם מדברים כאן על סנקציה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כלפי מי שמפר. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> לא. אנחנו לא שמים סנקציה על אנשים על ידי מס. אלה שתי תכליות שונות. אם רוצים סעיף סנקציה, אפשר לדבר על זה ולהוסיף אבל זה לא משהו שאנחנו אומרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אל תקרא לזה מס. עזוב. קרא לזה אגרת גודש. אם הקונה לא עמד בתנאים, נטיל עליו אגרת גודש כי הוא גורם לגודש בדיור. נטיל עליו היטל גודש, היטל יוקר דיור בסך 10 אחוזים נוספים מעבר למס הרכישה שהוא צריך לשלם. נראה הרבה יותר גרוע להמשיך להחזיק כבן ערובה את ההוא שמכר כבר לפני שמונה שנים. מה אתה רוצה מהחיים שלו? מבחינתו הנכס כבר לא קיים. אין לזה תקדים בדין הישראלי. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל זה לא עניין של דיני קניין. אנחנו לא מדברים על דיני קניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה כן דיני קניין. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> הטבות מס הן לא דמי קניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ברגע שמכרתי את הנכס, אתה לא יכול להמשיך לרדוף אחרי בגין הנכס הזה עוד מאה שנים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה עדיין לא קשור לדיני קניין. זה בכלל לא קשור לדיני קניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. נתתי את התפיסה. אתה יכול עוד לשמור איזושהי זיקה ואחריות שלי על נכס, גם אחרי חמש שנים אחרי שמכרתי אותו – את זה אני מבין, כמו מכירה בתנאי. יש איזשהו רציונל. התפיסה של מכירה אומרת מכרתי, עזוב אותי, זה לא שלי. מכיר הדין הישראלי באיזושהי זיקה שנשמרת ביני לבין הנכס שמכרתי למרות שמכרתי, יש לזה אורך חיים, יש לזה תאריך תפוגה מאוד ברור. עכשיו אתה מייצר משהו. אני גם אומר לך שזה יעצור את השוק. אם החלטנו שאנחנו צריכים לתת יכולת למכור ולא דורשים מהם להחזיק 15 שנים, מי ימכור כשהוא צריך לתת ערבויות לעשר שנים אחרי שהוא יצא לפנסיה או הוריש את הנכס לילדים או לנכדים שלו? זה שיגעון. אם היית נותן לי איזה היגיון הגיוני, בסדר, אבל אתה אומר איזו תפיסה ואומר שאתה לא מטיל מס כעונש. זה לא עונש. נכנסת לפרויקט שכולו היה בנוי על הטבות מס, קנית אותו בזול, אתה, הקונה השני. זה אפילו לא קנס. אתה קנית אותו בזול כי היו הטבות מס לזה שקנית ממנו ולכן כנראה קנית את הנכס בפחות משוויו. בסוף כל העסק הזה מהוון לתוך המחיר שאתה קונה. הפרת את התנאים שלך? תחזיר אתה. אני אומר לך יותר מזה. הרי הטבות המס שקיבל הראשון גולגלו לשני כי לכן הוא קונה את זה יותר בזול. זה לא שאם אתה עכשיו מטיל עליו שיעור מס גבוה, אתה קונס אותו כי הראשון הרוויח כסף. לא. הראשון הרוויח כסף, הרווח של הראשון התגלגל לרווח של השני במחירי מכירה נמוכים. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אז הצדדים ידעו לגלם את זה. הצדדים ידעו להגיע בהסכמים בין הצדדים והשוק ידע לגלם את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תבין מה אתה עושה. בגלל שאתה לא רוצה לסטות מאיזשהו עיקרון שאני לא מבין אותו, אתה הולך לייקר לכולם את העסקה, להפוך אותה לפחות כדאית, לגרום לפחות יזמים להיכנס מראש לתוך הסיפור הזה. אני לא מבין את ההיגיון. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה שהסכמנו בקרן ב-ריט, בגלל ההערות שהיו, זה היה בגלל המבנה של קרן ריט אבל כאן אנחנו חושבים שכן הצדדים יכולים להתמודד עם זה. זה שונה מאוד מקרן ריט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר שהתוצאה תהיה התייקרות של העסקה מכיוון שהראשון יצטרך לגלם את הסיכון שהשני יבריז לו באמצע, ייקר לו את העסק, ייקר לו את העסק מראש כאשר הראשון יודע שיש לו פחות קונים ואז פחות יזמים ייכנסו לזה. שוב, אפשר לחשוב שאנחנו מדברים על מסלול שמחר בבוקר כמו לחמניות חמות כל היזמים קופצים ובונים לנו כאן עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה. זה כנראה לא המצב. יש לנו כאן עוד ויכוחים כבדים האם בכלל הגענו לאיזשהו אופטימום של שיעורי מס שהופכים את הדבר הזה לכדאי וסביבות ריבית לא ברורות בכלל מה יהיה בעוד 15 שנים. על כל הקשיים דיברנו ולא נפתח את זה שוב. אנחנו יודעים שזאת עסקה. מה אתם עושים עכשיו. שמים עוד משקולות על היזם הראשון כי הוא גם לא באמת יכול למכור ואם הוא ימכור, הוא צריך לקחת אחריות עשר שנים ובסוף הוא יגלם את זה במחיר כך שממילא זה יהיה יותר יקר וממילא יהיו פחות קונים, במקום לשחרר את השוק. אני אומר שוב, תבוא בטענות – אני ממש לא מצליח להבין את הטענה – למי שהפר. כל אחד שנכנס לעסקה הוא ילד גדול, הוא יודע מה ההתחייבויות שהוא לוקח על עצמו ואם הוא מפר, הוא ישלם. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> חבר הכנסת סמוטריץ', כפי שגם הסברנו בדיון הקודם, גם היום המודל של המכירה בתוך זמן ההשכרה, חוזרים על שניהם ומגלמים את זה אחד לשני בתוך החוזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מדברים על חמש שנים. חמש שנים, אמרתי, אני לא רב אתך על זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> גם עשר שנים זה לא זמן ארוך טווח בשוק הנדל"ן וגם לא זמן בחוזים, ויתקנו אותי מרשות המסים. אפשר לחזור אחורה. זה יוצר ודאות אצל המוכר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה יוצר ודאות אצל המוכר? אצל המוכר זה יוצר הכי פחות ודאות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא יכול לעגן את עצמו בהסכמים. עצם זה שאנחנו אפשרנו את המכירה המוקדמת הזאת בהתאם למה שהציע היושב ראש, אנחנו עדיין דורשים את המחויבות הזאת ל-15 שנים. נכון שהקלנו ואפשרנו מכירה אחרי חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם הייתי מבין את הקושי האמיתי - אני רק מרגיש שיש כאן איזשהו קיבעון – ללכת לקונה, לשני, אתה אומר שאין ברירה, נלך לראשון. אין כאן קושי אמיתי. זה החטא ועונשו. מי שמקיים את התנאים, מקבל את הכסף. מי שמפר את התנאים, משלם את הכסף. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הם לא קיימו את התנאים מכיוון שגם האחריות עליהם שהבניין יעמוד ל-15 שנים. מבחינתנו, אנחנו אפשרנו להם למכור את זה לפני כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היזם הוא לא מדינה, אין לו חוקים, אז הוא יעגן בהסכם. אז מה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם הוא יעגן בהסכם, זה מגן אליו. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> יהיו הערות אזהרה, יהיו עניינים בטאבו, יהיו דברים שהם יודעים לעשות. יש לך הרבה עסקאות כאלה כמו קומבינציה לדוגמה שאתה יודע שלוקחים הרבה שנים, שהדיירים והיזם יודעים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסרבל את השוק. בעסקת קומבינציה שלוקחת הרבה שנים, אף אחד לא נכנס בלי שהוא גוזר חתיכת רווח. כאן אנחנו יודעים שזה גבולי. בואו לא נשקר את עצמנו. אנחנו יודעים שהמתווה הזה גבולי. אנחנו מקווים שהוא יעבוד. אני אמרתי לכם בדיון הראשון ואני אומר את זה גם עכשיו שאני חושב שקבלן נורמלי לא ייכנס לכאב הראש הזה אלא ילך ויבנה דירות למכירה וזהו. זאת הרי קרקע פרטית והוא לא תלוי בך. אני לא יודע אם כל ההטבות האלה שוות משהו. אנחנו הולכים כאו על איזשהו משהו שכנראה הוא על הגבול. אני מקווה שאתם צודקים, אני מקווה שהתוצאה תהיה שייכנסו יותר שחקנים לעסק אבל זה לא ברור לנו. כמה שאפשר פחות לסרבל ויותר לפשט, פשוט כדי שזה יקרה. שוב, אני באמת לא מבין מה הבעיה להטיל את זה על השני. אם הייתי מבין את הבעיה, הייתי אומר שאין ברירה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> מבחינת סבירות, אם אנחנו מדברים על לחזור אחורה, זה כנראה יהיה בניין של שבע שנים ולא יותר מזה כי בשנה השמינית, כשיודעים שעוד מעט מסיימים, אף אחד לא יפר את ההסכם הזה שנשארו לו עוד שנתיים וישלם את כל המסים. גם אם יהיו הפרות, בטח הן יהיו בשבע השנים הראשונות וזהו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נמשיך בסעיף קטן (ו). עמוד6. (ו) הוגשה תכנית כאמור בסעיף 3(2) על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, החברה לא תהיה זכאית להטבות כאמור בסעיפים 53ג ו-53ד לעניין בניין לשכירות מוסדית, ואולם אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מההטבות שלהן יהיה זכאי מי שירכוש ממנה את הבניין או משכיר ממשיך, לפי העניין. זה ממשיך לגעת באותו נושא של החברה להשכיר ולכן אנחנו נמשיך לתיקון הבא. התיקון הבא בעמוד 7 בסעיף קטן (ב) שמתקן את סעיף קטן (א). אחרי "ולגבי בניין חדש", החזרנו את המילה חדש כך שאפשר יהיה ליהנות מזכאות של 20 אחוזים בשיעורי הפחת. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני ביקשתי להכניס את ההגדרה של בניין חדש להשכרה בהוראת המעבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בסוף. עוד לא הגענו לזה. << אורח >> דב צור: << אורח >> הוראת המעבר עד 31 בדצמבר 2023 מופיעה למעלה. היא לא מופיעה בהוראות המעבר. תסתכלי בבקשה. היא מופיעה ממש בהתחלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נגיע לזה. תכף נגיע לזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היא תגיע לזה. היא כנראה מכירה את כל הסעיפים. << אורח >> דב צור: << אורח >> גם אני קצת מכיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעמוד 9, הוספנו את סעיף קטן (ד3). (ד3) מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך החל מתום תקופת השכירות הראשונה כהגדרתה בסעיף קטן (ד1) ולפני תום תקופת השכירות הקבועה בפסקה (2) להגדרת "בניין לשכירות מוסדית", יחויב המשכיר הממשיך במס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז בלבד בשל רכישת הדירות, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 53ב(ב1). זאת אומרת שאם בונה הבניין מוכר את הדירות למשכיר ממשיך, החל מעבר לחמש שנים ועד 15 שנים, לחלק האמצעי, בחלק השני, המשכיר הממשיך ייהנה נמס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז במקום שישה אחוזים היום אבל כן צריכים להתקיים התנאים שקבועים בסעיף 53ב(ב1) שזה עניין החמש מתוך שש ו-15 שנים. אנחנו עוברים לעמוד 10, סעיף 48(ב). כאן נמצא בעל בניין חדש להשכרה. זאת הוראת השעה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> המילה חדש חסרה כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> צריך להוסיף אותה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון. צריך להפנות את המילה "חדש". << אורח >> דב צור: << אורח >> לא. אני מפנה אותך לעמוד 1. סעיף 53א, ממש באמצע העמוד. בפסקה (2) כתוב, בפסקה (3), בהגדרה בניין להשכרה, אחרי שנכנס, יבוא "הוגשה כאמור בקשה עד מועד מסוים" וזה עד 31 בדצמבר 2023. צריך להיות לא רק בניין להשכרה אלא גם בניין חדש להשכרה כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. זאת הגדרה. אנחנו נכנסים לתוך הגדרה קיימת. << אורח >> דב צור: << אורח >> אם את זוכרת, אני הסברתי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יסבירו המשפטנים אבל חשוב להגיד שכל בניין חדש להשכרה הוא בניין להשכרה. כל מלבן הוא ריבוע ואז אנחנו אומרים ריבוע והוא כולל גם את המלבן. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני מבין קצת לוגיקה ועם כל הכבוד, יש המעטה ולכן הקראתי לכם את הסעיף בחוק שממעיט את הזכויות. בסעיף 53ב(ב) כתוב שבעל בניין להשכרה יכול ליהנות מהטבות רק בתקופת זמן מסוימת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. אני רוצה להבין אותך. סעיף 53א(3) מדבר – זה מה שמתקן כאן, מה שהפנית את תשומת לבנו - על ההגדרה בניין להשכרה. אנחנו נכנסים לתוך ההגדרה בניין להשכרה והתיקון יהיה כזה: "בניין להשכרה הוא בניין שאושר כנכס מאושר ושהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו-(17) עד יום 31 בדצמבר 2023". אנחנו נכנסים לתוך ההגדרה של בניין להשכרה ומתקנים את ההגדרה של בניין להשכרה. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני לא משפטן אבל תראי את ההגדרה בסעיף 53ב(ב) בחוק עצמו. תראי שבניין להשכרה ממועט שם ומוגבל לפרק זמן ולכן הגדירו מאיזושהי סיבה שחוקקו אז ב-2009 דבר שנקרא בניין חדש להשכרה. אתה לא יכול לקבל היום בניין להשכרה. בחוק הקיים אתה יכול להיכנס רק דרך בניין חדש להשכרה כי בניין להשכרה נגמר ב-2006. ההטבות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, אבל אם אני מגדירה לך בתוך הוראת המעבר שזה בניין חדש להשכרה? << אורח >> דב צור: << אורח >> בגלל שאנחנו קוראים כאן נוסח, יכולים להיות כאן בלבולים. בואו נבהיר את זה. מה הבעיה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הסעיף הזה בא כשאמרנו שעד ה-1 ביולי לא יספיקו. כל מי שהגיש והוא באמצע של הטפסים, לא יספיק להחיל את זה. אז היה כאן דיון וסיכמנו שכל מי שהתחיל את התהליך אבל עוד לא קיבל, הארכנו לו את משך הזמן כדי לאפשר עד סוף דצמבר 2023. זאת הסיבה לתיקון הזה של התאריך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון. אם אני מבינה נכון מה שדב מתכוון זה לא באמת לתקן את התיקון הזה אלא לתקן את הוראת המעבר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> את ההגדרה של בניין להשכרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. כדי לאפשר לבעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית לפני יום פרסום החוק הזה. << אורח >> דב צור: << אורח >> לא שקיבל כתב אישור. שיוכל להגיש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה רק למי שהוא בתהליך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. הוא יהיה רשאי בהודעה למינהלה לבחור. אתה רוצה להכניס את זה במקום שבו אנחנו מאפשרים - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> לחוק הקיים להמשיך להתקיים עד 31 בדצמבר 2023. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המקום הנכון להכניס את זה, כמו שאמרתי, זה בסעיף 48(ב)- לא בתוך ההגדרה – שזאת הוראת המעבר שתאמר עכשיו שבעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לפני הפרסום ועד 31 בדצמבר 2023, בתקופה הקרובה, בשנתיים הקרובות, יהיה רשאי בהודעה למינהלת הרשות - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> אבל הוא לא בעל בניין. בעל בניין להשכרה עכשיו הוא עוד לא בעל בניין. אני עכשיו חדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אומרת בעל בניין חדש. << אורח >> דב צור: << אורח >> עוד לא קיבלתי. עוד לא הגשתי. אני רוצה להגיש בקשה להקים פרויקט חדש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני חושב שמה שמטריד אותו זה שמי שרוצה בניין חדש להשכרה, לא יוכל להגיש בקשות מרגע שהחוק עובר. הוא רוצה שיהיה לו זמן עד אחרי שקבענו. << אורח >> דב צור: << אורח >> זאת המטרה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני מסכים אתך שזה לא נכון מבחינה משפטית, אבל זה מה שמטריד אותו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא נתחיל מחדש. כל הסעיף הזה בא לא כדי להתחיל מחדש. לא הארכנו את המשך כדי שיכניסו עוד. אמרנו מי שכבר בתהליך, לא חדשים. זה שהארכנו את המשך, זה לא מאפשר לכם להגיש. << אורח >> דב צור: << אורח >> לא. חד משמעית לא. אנחנו הרי שכנענו את הוועדה כאן שכיוון שתהליך הוצאת ההיתרים הוא תהליך ארוך - עוד לא הגשתי בקשה ואני צריך שיהיה לי היתר – אפשרתם לנו שמשך הזמן שניתן יהיה להגיש בקשות על פי החוק הקיים, יהיה עד 31 בדצמבר 2023 במקום עד ה-1 ביולי 2022. לפי החוק הקיים היום אין אפשרות להגיש בקשה לפי בניין להשכרה. אתה יכול להגיש אבל אין הטבות. למה? כי ההטבות בסעיף 53ב(ב) נגמרו ב-2006. הדרך להגיש היום לפי החוק הקיים היא רק לפי בניין חדש להשכרה שההטבות שלו מתחילות ב-2009. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא חוזר אחורה. אנחנו ממשיכים קדימה. דנו בזה. מתקדמים. << אורח >> דב צור: << אורח >> אבל אתה הסכמת לזה בבוקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה הסכמתי? אמרו לי שזה כולל בסעיף הזה. שזה בפנים. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני מסביר למה לא. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אניח את דעתו של דב. ההגדרה של בניין חדש להשכרה היא בניין להשכרה שמתקיימים בו גם תנאים נוספים. זאת אומרת, אנחנו הכללנו יותר. בניין חדש להשכרה הוא תת קבוצה של בניין להשכרה, כך שזה כולל והיועצים המשפטיים גם אישרו את זה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> רק להבהיר. זו הייתה המטרה. כמו שאתה אומר, באמת מ-2006 אפשר להגיש רק בקשות לבניין חדש להשכרה למגורים. אנחנו לא מונעים את זה. הנוסח הזה מאפשר להגיש בקשות עד סוף 2023 כמו שכתוב כאן והוועדה אישרה. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני חושב שאת טועה. אני חושב שאתם טועים ואני חושב שכדאי להבהיר את זה. הסכמתם לזה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> הנה, אמרנו את זה לפרוטוקול. << אורח >> דב צור: << אורח >> בבוקר סוכם שזה יובהר. אם הכול ברור, למה לא להבהיר שזה גם כולל בניין חדש להשכרה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם ההגדרה כבר מכילה את זה בפנים, זה בדיוק מה שהסבירו לך לגבי מלבן וריבוע. << אורח >> דב צור: << אורח >> הסברתי שסעיף 53ב(ב) ממעט את ההטבות ולא נגעתם בו. הוא ממעט את ההטבות מבניין להשכרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם הוסכם כאן במהות, מה אכפת לכם כמו שהיושב ראש הציע בבוקר שיהיה כתוב בניין להשכרה או בניין חדש להשכרה? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> זה מצמצם את ההגדרה. << אורח >> דב צור: << אורח >> תכתוב ו/או. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תכתבו לרבות בניין חדש להשכרה. אפשר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא מה שהוא רוצה. הוא רוצה לתקן את ההגדרה בסעיף 1. אי אפשר לתקן את ההגדרה בסעיף 1 למעלה. סעיף 53א. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה תוקן בהמשך ולא למעלה. נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא או מר שלא לזה הוא התכוון. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בדקנו את זה שוב ומבחינתנו אין צורך בתיקון. זאת המשמעות של מה שהגדרנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דב, אם יש כאן פרוטוקול ואומרים לך את זה בצורה ברורה, אז מה אתה חושש? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מוגדר בסעיף בהמשך. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני אלך אתו לבית המשפט? למה אני צריך ללכת לבית משפט אם אפשר להבהיר את זה עכשיו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> שלושה יועצים משפטיים אישרו פלוס נאמר לפרוטוקול מספר פעמים. אני מאמין שזה מניח את דעתו של דב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממשיכים הלאה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דב. תן אמון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נחזור לעמוד 11 לגבי פסקה (ב). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם תשובה לגבי הנושא הזה? << אורח >> נדב דישון: << אורח >> להבנתנו, עשינו בירור, יש תפקיד שנקבע כבר בחוק בדיוק למטרות האלה - הממונה במשרד השיכון. אני בדיוק עכשיו מנסה לברר איך זה מוגדר בדיוק. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אסביר. בתיקון שעשינו בוועדת הפנים בתוספת השישית, יש שם הגדרה מדויקת של המנהל. כלומר, מי שמפקח ובודק את אותם דברים, את ההגדרות שעכשיו דיברנו עליהן. אנחנו בעצם משרשרים לכאן את ההגדרות מהתוספת השישית. לכן אנחנו ממליצים שאותו מנהל גם יבחן את הסוגיות כאן, שזה ממילא מה שהוא בוחן שם בתוספת השישית. אלה בעצם אותם דברים ולכן אין מניעה שהוא יבחן את הדברים גם כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> המשמעות היא שאנחנו צריכים לכתוב: ובלבד שהמנהל כהגדרתו בתוספת השישית נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה וכי התקיימו כל יתר תנאי החוק. חזרנו לסעיף 3 בעמוד 2 לסיפור של הפיקוח. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן נגיד לפרוטוקול שכמובן אותו מנהל יכול להיעזר בחברת דירה להשכיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היינו עוד בעניין של דב. דב, אני רוצה לסכם את זה. כשאנחנו מסתכלים על סעיף 53א, ההגדרה של בניין חדש להשכרה אומרת בניין להשכרה. זאת אומרת, כאילו אתה קורא "בניין חדש להשכרה הוא בניין שאושר כנכס מאושר שהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3, 2 ו-17 עד יום 31 בדצמבר 2023 שמתקיים בו גם אחד מאלה". זאת המשמעות האופרטיבית. << אורח >> דב צור: << אורח >> קיבלתי. עכשיו תקראי את זה עם סעיף (ב). סעיף 53ב(ב). כתוב שעל אף האמור בניין להשכרה כמו את אומרת, לא מקבל הטבות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אלא אם כן הוא בניין חדש להשכרה שעומד ביותר תנאים ואז הוא מקבל הטבות אחרות. << אורח >> דב צור: << אורח >> בסעיף (ב) לא כתוב "אלא אם כן". << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מאוד ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 53ב(ב) אומר ש"על אף האמור בסעיף קטן (א) בעליו של בניין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום 1 בספטמבר 1991 ועד תום שנת 2006, וכן בעליו של בניין חדש להשכרה, יהיה זכאי להטבות המפורטות ב-53ג וב-53ד אם לפחות מחצית משטח הרצפות הן דירות שהיו מושכרות למגורים ושתקופת ההשכרה הממוצעת שלהן הייתה חמש שנים לפחות מתוך שבע השנים ובלבד שלגבי מחצית משטח הרצפות של הבניין לא נעשתה מכירה". איפה זה מחריג לך? << אורח >> דב צור: << אורח >> בעל בניין חדש להשכרה לא מוגדר עכשיו בהוראות המעבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא מוגדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור לעניין הפיקוח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בפיקוח, תקנו אותי אם אני טועה. אם אני מבין נכון, הנוסח צריך להיות, בסוף סעיף (3ג). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המינהלה שוכנעה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו בפיקוח. עמוד 3. צריך להיות כתוב: ובלבד שהמנהל כהגדרתו בתוספת השישית נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה וכי התקיימו – איך אתם רוצים להגדיר את זה, יתר תנאי החוק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. הוא רק יבדוק שהחוזים הם חוזים לטווח ארוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה שהוא גם יקבל תלונה מדייר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה בהגדרה לשכירות לטווח ארוך. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם צריך לחדד - אני לא יודעת, זה היועצים המשפטיים יאמרו - שהמנהל יכול להיעזר בחברה ממשלתית דירה להשכיר. אם צריך לחדד את זה בחקיקה, אפשר להכניס את זה. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> מה זה אומר להיעזר? אם זה להיעזר אדמיניסטרטיבית, לא צריך להסדיר את זה בחוק. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זאת איזושהי זרוע ביצוע. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> האם זה להיעזר מבחינת לתת לו סמכויות לדרוש מידע? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא. זרוע ביצוע שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא כבר נמצא בחוק. << אורח >> נדב דישון: << אורח >> זה גם יכול להיות בהסכם. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם זה מספיק שזה יהיה בהסכם, בסדר, רק נגיד לפרוטוקול שהוא יכול להיעזר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן, מה הנוסח? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הנוסח הוא כמו שמופיע בפניכם רק שבמקום "ובלבד שהחברה הממשלתית לדיור להשכרה, אנחנו נגיד "ובלבד שהמנהל" - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כהגדרתו בתוספת השישית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא צריך להגדיר אותו בתוספת השישית. מי זה המנהל כהגדרתו? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מנכ"ל משרד השיכון. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא. מי שהוא ממנה. למנהל יש הגדרה. זה לא חייב להיות מנכ"ל משרד השיכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן כמנהל, כמוגדר בתוספת השישית. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> "לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, נתן בתום כל שנת מס אישור כי הדירות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר? בסדר. מתקדמים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חזרנו לשאלה של השרשור בין הראשון לשני. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני לא סגור על הנוסח. את סגורה על הנוסח? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להסתכל. נסתכל על זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מבינים למה אנחנו מתכוונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תפתחו את התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני פותח ומנסה להבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נדבר על הנושא של ההפרות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי גם על תמונת הראי של הדבר הזה. יש לנו בעמוד 6 סעיף קטן (ו) שאומר: "הוגשה תכנית כאמור בסעיף 3(2) על ידי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, החברה לא תהיה זכאית להטבות כאמור בסעיפים 53ד". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז עכשיו אפשר לתת לה את ההטבות? אם אתם לא גורם מפקח, אפשר להחזיר לכם את ההטבות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מוחקים את הסעיף הזה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן. זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מורידים את הטבות המס לדירה להשכיר. הרווחנו פעמיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו הסנקציות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בואו נדבר על הסנקציה. אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים לגבי נושא הקניין. לעניין הטענה שהזיקה לבניין והקניין יכולה להיות עד חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשיצאת מהחדר, התקדמנו מעט. זה לא עניין של פורמליסטיקה. התפיסה אומרת שעד חמש שנים אתה יכול לגרור זיקה לנכס שכבר יצא מבעלותי. זה נכון שכאן זה לא קשור לקניין אלא אני פשוט מחייב אותו בחוזה. הטענה שלי הייתה – אתה יצאת ולכן אני אומר את זה שוב – שאנחנו הולכים כאן על חבל דק ומקווים שהמודל יהיה מספיק כדאי כדי שהוא יבוצע. אנחנו לא בצד הבטוח ובטוחים שזה ייחטף עכשיו כמו לחמניות. יש כאן דיונים, אם הגענו למתווה המאוזן עם רמות המס וכולי. כל סרבול שאנחנו מייצרים עכשיו, בסוף מייקר את העסקה. זאת אומרת, אם עכשיו הראשון יצטרך להכניס ערבויות לשני, זה מייקר את העסקה. הסיכוי יותר קטן שהשני יבוא כי המחיר הוא גבוה. חלק מהטבות המס שהראשון קיבל ואמורות להתגלגל במחיר טוב של העסקה שממילא נותן שקט נפשי לראשון שהוא יוכל למצוא קונה, חלק מזה מתקזז עכשיו כי צריך עכשיו ערבויות וצריך ללוות את זה עשר שנים קדימה וכל סיכון כזה מגולם בכסף. בסוף אתה מאט את השוק. התוצאה תהיה שפחות אנשים ראשונים ייכנסו לעסק הזה כי הם לא באמת יחשבו שיהיה להם קונה, כי אם יהיה קונה הוא יצטרך לשלם מחיר גבוה כי הם יצטרכו לגלם את הסיכונים. בסוף אנחנו מסרבלים את העסק. בצד השני, שלומית, אני באמת לא מבין את הבעיה. הרי ב-ריט נתנו 15 אחוזים מס רכישה לשני במידה והוא מפר את ההסכם וזה היה בסדר גמור. אני חושב שכאן אפשר לעשות עוד דבר. בסוף השני הוא ילד גדול, יש לו דעה צלולה, הוא נכנס לעסקה. הבעיה שלנו היא להטיל עכשיו על מישהו חובות רטרואקטיביים שהוא לא מודע להם בכלל. זו מה שאת עושה עכשיו לראשון. מה זה לא מודע? שהם לא באחריותו. הוא מכר, הוא עשה חוזה טוב, החוזה הזה קיבל את האישור של רשות המסים, על פניו הוא נחזה להיות כזה שיהיה בתוקף לעשר שנים ועכשיו את באה אליו אחורה, בגלל שמישהו אחרי חמש, שש, שבע שנים הפר את ההסכם, ואת נכנסת לו לכיס. זה הורג את השוק. זה לא יכול לעבוד. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא יקרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שחררו את הראשון. התוצאה תהיה שהראשון לא ייכנס לעסקה ואנחנו לא נקבל דירות להשכיר. צריך משק שיודע להתנהל חלק. כל מי שמחזיק עכשיו בנכס, לקח על עצמו את כל ההתחייבויות והשני הזה יודע שאם הוא הפר, הוא חוטף 15 אחוזים. הוא נכנס לזה בדעה צלולה, הוא יודע ואם הוא ייכנס, כנראה שהוא לא מתכנן להפר. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא קנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא קנס. ה-15 אחוזים מגלמים את ההטבות שהמדינה נתנה בגין הנכס הזה בפטור ממע"מ, בפטור ממס הכנסה, במס רכישה נמוך. זה ממש לא קנס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציע שנעשה את הדבר הבא. משרד האוצר, רשות המסים. בחמש השנים הראשונות, הערבות תהיה על שניהם, גם על הרוכש וגם על הקונה. בחמש השנים השניות, במידה והשני ממשיך, הערבות תהיה רק שלו. אני מזכיר לכם שהכנסנו כאן במודל הטבה נוספת של מס רכישה, של 0.5 אחוז. זה מוסיף לקנס – למרות שאסור לומר קנס – לפני ההפרה עוד תוספת של מס רכישה שהוא יצטרך להחזיר. המשמעות של זה היא שאם אנחנו מדברים נגיד בשנה השביעית, אנחנו מדברים על פערים במס. מה הטבת המס שהוא מקבל באחוזים? << אורח >> קריאה: << אורח >> 5.5 אחוזים במס רכישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מס רכישה זה 5.5 אחוזים. כמה הוא מקבל כל שנה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא לא יזכה לקבל את הטבת המס כי יהיה לו את הפחת המואץ. המס הגדול הוא במכירה שלו בסוף התקופה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אין לו מכירה אחרי עשר שנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. הוא בעצם רק יצטרך להחזיר 5.5. אנחנו מאוד חוששים שכל המודל הזה יתכנס בעשר השנים ואחרי עשר שנים ימכרו כי זה לא יהיה קנס כספי גבוה מספיק כדי לשמור לעוד חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תגדילו. בשלב הזה תן לו עוד חמישה אחוזים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש חסם משפטי לעשות את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין חסם משפטי. אנחנו מחוקקים כאן. הכול במודע. אנשים נכנסים לעסקה בלב חפץ והם יודעים מה הם לוקחים על עצמם. מה הבעיה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> האחריות היא בסוף של המוכר, הנכס למשך עשר שנים. אנחנו הצגנו ל-15 שנים. גם מי שנפטר מהנכס ומכר אותו, עליו להיות אחראי לזה. הקשבנו לוועדה והוצאנו את המוכר הראשון. יחד עם זאת, עדיין צריך ללכת אחד אחורה כי גם עליו האחריות וגם הוא בסוף זכה בהטבות הגדולות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני עומד על דעתי שזאת שגיאה קשה. זה פשוט יתקע את כל העסקאות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה דבר שאפשר לפתור אותו בחוזים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בחוזה אפשר לכתוב הכול. לכל דבר יש נגזרות של עלות. כל סיכון מחושב בסוף והופך לתג מחיר. במקום שהעסקה תהיה עסקת נטו, כמה באמת שווי הנכס, כמה תשואה עליו, מכניסים עכשיו שיקולי מחיר, עלויות של תוצר של רגולציה ובקצה זה יהפוך את העסקה לפחות כלכלית ויהיו פחות יזמים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו מסכימים שיש לזה גם עלויות אבל מנגד יש את החשש שבסוף אמרנו שאנחנו עושים 15 שנים וככל שלא נשים את הגדרות האלה, לא נהיה ב-15 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד לשים את הגדרות אבל לשים אותן על מי שנכנס עכשיו ויודע מה התנאים שהוא לוקח על עצמו ומה הגדר שאם הוא ירצה להפר, הוא יטפס מעליה ויידקר מהקונצרטינות. << אורח >> קריאה: << אורח >> סמוטריץ' צודק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו ממש לא נגד. שוב, אני חושב שבסוף אם המדינה רוצה 15 שנים ואין 15 שנים אפילו פחות יום, מבחינתי שישלמו את הכול. אני רק רוצה להטיל את זה על מי שנכנס לזה בראש צלול, יודע על איזה קירות הוא צריך לטפס אם הוא רוצה להפר ולוקח על עצמו את ההתחייבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נמשיך קדימה. נחזור לזה אחר כך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קראנו קודם את סעיף (ד3) בעמוד 9 שהוא מתייחס להטבת מס הרכישה בשיעור של 0.5 אחוז, "מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הפטור ממס רכישה על הקונה השני. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא פטור. הקלה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הקלה משמעותית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "(ד3) מכר מי שבנה בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך החל מתום תקופת השכירות הראשונה כהגדרתה בסעיף קטן (ד1) – זה אומר אחרי שש שנים - ולפני תום תקופת השכירות הקבועה בפסקה (2) להגדרת "בניין לשכירות מוסדית", - כלומר, 15 שנים - יחוב המשכיר הממשיך במס רכישה בשיעור של 0.5 אחוז בלבד בשל רכישת הדירות, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 53ב(ב1)" – שאלה בעצם אותם תנאים של חמש מתוך שש ו-15. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה 53ב(ב1)? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אותם תנאים של חמש מתוך שש ו-15. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר. איך כתוב כאן שזה חל רק על הקונה השני? כי רק מכר מי שבנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והשלישי כבר לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי תקופת השכירות הרביעית? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא רוצים שדירות ימשיכו להיות מושכרות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההטבה היא מאוד גדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה רוצה להמשיך את חמש השנים. אתה רוצה להגיע ל-20 ו-25 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני ביקשתי ארבעה אחוזים. מה עמדתכם? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> באיזה עמוד זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעמוד 8 למטה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> עמדתנו היא שגם ה-6.5 אחוזים זה משהו שבסוף המודל הכלכלי עומד בו והוא נותן הטבה. אנחנו מבינים שהיה כאן רצון לארבעה אחוזים. ארבעה אחוזים מבחינתנו זה משהו תקדימי שאין בו שום צורך. לכן אם רוצים, אם לוועדה חשוב מאוד לצאת כאן באיזושהי אמירה שמפחיתים את זה, אפשר להפחית את זה בעוד חצי אחוז ולהעמיד את זה על שישה אחוזים או משהו כזה. ארבעה אחוזים זה רחוק משם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה השלב שבו, כמו בבסטה, אני אמור להסתובב וללכת ואז היא תקרא ותוריד עוד אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם כך אתה לא מצביע. עליך זה לא משפיע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים שיהיה לו תמריץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעל, בואי נישאר קונסיסטנטיים. אנחנו כל תקופה מורידים שני אחוזים. נכון? כל תקופה מורידים שני אחוזים. אז לא ארבעה אחוזים - חמישה אחוזים. זאת הצעה אחרונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ולו זה עולה יותר. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אפשר שתתקדמו ואנחנו נעשה איזו התייעצות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סיימנו להתקדם. נסמן את זה כחמישה אחוזים. כשנגיע להצבעה, תסכימו. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא. תסמן את זה כארבעה אחוזים ואם נסיים את הכול, זה יהיה חמישה. << אורח >> דב צור: << אורח >> הערה שדיברתי אתך עליה במסדרון. כוונת המחוקק המקורית הייתה שמי שנשאר ל-15 שנים נהנה מהטבה של שבעה אחוזים. הבנאי הראשון, בעצם מותר לו למכור 34 אחוזים. אם הוא היה נשאר ל-15 שנים, הוא היה נהנה מהטבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דב, זה לא הוגן מה שאתה עושה כי אני מזכיר לך מה היה כאן בדיון הראשון. בדיון הראשון אמרת תעלו לי את המס, העיקר תנו לי נקודת יציאה אחרי חמש שנים. << אורח >> דב צור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נתנו לך את זה ועכשיו אתה רוצה להחזיר את המס הקודם. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני לא נכנס לזה. כך זה הובן מלכתחילה. אני לא מדבר על המסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשתמכור אחרי 15 שנים, תמכור בשבעה אחוזים. כשתמכור בשנה הראשונה, תמכור ב-11 אחוזים. << אורח >> דב צור: << אורח >> תן לי להבהיר. אני לא מתכוון למה שיהיה בכל אחת מהשנים. כרגע זה מנוסח כאילו המס שלו יורד כל חמש שנים. אני לא מדבר על זה. אני לא מדבר על ההכנסות שלו מה-66. אני מדבר על ההכנסה שלו מה-34. נתת לו מראש ל-34 שבעה אחוזים אם הוא נשאר 15 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אתה ביקשת – אני מזכיר לך את הדיון הראשון כשהיו לנו כאן 15 שנים עם תשעה אחוזים – ואמרת שלא אכפת לך, תעלו את המס, רק תנו לי נקודת יציאה. זה מה שאמרת. << אורח >> דב צור: << אורח >> לגבי ה-66 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ישבנו אצלי בחדר, התווכחנו והגענו למודל. אמרתם בסדר. עכשיו אתה בא ואתה אומר לי אחורה. אני יכול להכניס לך סעיף שאומר שבמידה ואתה מתחייב לא למכור 15 שנים לאף אחד, אז תקבל שבעה אחוזים. << אורח >> דב צור: << אורח >> יש את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא למכור לאף אחד אף פעם, 15 שנים. << אורח >> דב צור: << אורח >> זה מה שיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. איפה יש את זה? << אורח >> דב צור: << אורח >> אם אני נשאר למשך 15 שנים, אני מקבל שבעה אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אם אתה מתחייב מראש לא למכור. אתה יודע להתחייב מראש לא למכור? או שאתה רוצה לא להתחייב ולמכור בשבעה אחוזים? << אורח >> דב צור: << אורח >> אתה יודע מה? אפילו את האופציה הזאת תשאיר לי. אם היית הוגן מבחינת התהליך שעברנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הייתי הוגן כל הזמן? << אורח >> דב צור: << אורח >> לא, סליחה. אני אומר שאם היית עכשיו לצורך מה שאתה אומר. חס וחלילה, אני לא אומר שאתה לא הוגן. ההגינות אומרת שאם אני אמרתי מראש שאני נשאר ל-15 שנים, פתחת לי מסלולים אחרים, אבל אני נשאר ל-15 שנים, במקור הייתי מקבל שבעה אחוזים גם על ה-34, אז תשאיר לי את השבעה אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקור היו תשעה אחוזים. << אורח >> דב צור: << אורח >> בחוק כפי שהוגש לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היו תשעה אחוזים. << אורח >> דב צור: << אורח >> שבעה אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשעה אחוזים. שבעה אחוזים היו ל-20 שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> צריך להבין שמכירה של 34 אחוזים מהדירות בתחילת הפרויקט, ברוב המקרים הרווח שיש מהן מכוסה על ידי הפחת המואץ של הדירות המושכרות. ברוב המקרים. לא תמיד. << אורח >> דב צור: << אורח >> לא נכון. פשוט לא נכון. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> במצב כזה הוא לא משלם מס בכלל על שליש מהדירות. << אורח >> דב צור: << אורח >> במכירת הדירות עוד אין לך פחת. הפחת מגיע אחרי שהפעלת את הבניין שנתיים אחרי. אתה מוכר במשך שנתיים, משלם מס, בשנה אחרי יש לך פעם ראשונה פחת מואץ. בתקופת המכירה שלי, אין לי בכלל פחת. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אם מכרת לאחר תום הבנייה, קיבלת כבר פחת של 20 אחוזים על שני שליש מהבניין. 20 אחוזים על שני שליש מהבניין מכסה את כל הרווח שיש ממכירת שליש מהבניין. לכן אתה יכול לעשות את הקיזוז הזה כי זה מופיע בחוק שניתן לעשות את הקיזוז הזה של הפחת המואץ של הדירות המושכרות מההכנסה ממכירת הדירות ואז במצב כזה יש אפס רווח לצורכי מס. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני לא מדבר על המס באותו רגע. אני מדבר על המס שאתה משלם בסוף כל 15 השנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אם לא שילמת מס בשלב הראשון של מכירת שליש מהדירות, זאת אומרת שכל המס שלך נדחה גם כך למכירת שני השליש מהפרויקט. שם שילמת את שבעת האחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המודל נשאר כפי שהוא. ממשיכים. מה עוד נשאר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לעמוד 10, סעיף 48(ב). לבקשת דב זה יהיה "בעל בניין להשכרה או בעל בניין חדש להשכרה". בהוראת המעבר נכניס את: "בעל בניין להשכרה או בעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לחוק לעידוד הון לפני יום פרסומו של חוק זה ועד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), כרשאי בהודעה למינהלה שימסור עד לאותו מועד, לבחור בקבלת מכלול ההטבות שלפי החוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בחוק זה, במקום ההטבות שלפי החוק לעידוד השקעות הון ערב תחילת של חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) התקיימו התנאים הקבועים בהגדרה "בניין לשכירות מוסדית". בניין לשכירות מוסדות, לפי ההגדרות שהגדרנו, הוא בניין שמתחילת החוק הזה עוד יום 31 בדצמבר הוגשה לגביו, לפני תום הבנייה בקשה לאישור תכנית בצירוף היתר בנייה ומתקיימים לגביו שני תנאים. יש בו 10 דירות לפחות באזור שאינו אזור פריפריאלי ו-6 דירות לפחות באזור פריפריאלי. זה אחד התנאים שהיו כאן בסעיף קטן (ג) ומחקנו כי הכנסנו את ההגדרה. הדבר השני, המינהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 3(2) הדירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של 15 מתוך 18. (2) לא נעשתה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה הוספנו את פסקה (ד), האומרת שלא חלפו עשר שנים ממועד תום הבנייה. על זה דיברנו בדיון הקודם. לגבי פסקה (2) – "הוגשה הודעה לפי פסקה (1), יראו את יום ההודעה כמועד הראשון להשכרה". << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> זה המועד שהוא מודיע. אני חושבת שמועד קבלת ההודעה על כך שהוא רוצה לעבור מסלול. יחד עם זאת, צריך להבין שהוא יצטרך לוודא שזה באמת התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא יכולה לכתוב שהוא צריך לוודא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן כתוב מיום קבלת ההודעה ולא מיום מסירת ההודעה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כן. מיום הקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מיום מסירת ההודעה? מהיום שהוא מסר את ההודעה? יותר פשוט להוכיח שהוא מסר מאשר שהם קיבלו. מסירת ההודעה, יותר נורמלי. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> כן, אבל לפעמים אנחנו נכנסים לקונפליקטים כשאחד אומר שהוא מסר ואנחנו לא קיבלנו. לכן אנחנו מדברים על קבלת ההודעה. מה שכן, אנחנו נעגן את זה בנהלים שנפרסם אותם באתרים ובכל המקומות הנדרשים כדי שכל מי שהולך למסלול הזה, הוא יהיה חשוף לנהלים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 49. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 49. תיקון חוק מס ערך מוסף בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בסעיף 31, במקום פסקה (1א) יבוא: "(1א) מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, או מכירתן של דירות לשכירות מוסדית בבניין לשכירות מוסדית לפי החוק האמור, ובלבד שאותו חלק מבניין או הדירות, לפי העניין, היו מושכרים במשך חמש שנים לפחות, או נמכרו בהתאם להוראות סעיף 53ב(ג)(1), ובלבד שהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה ונתמלאו התנאים שנקבעו בחווק האמור או על פיו". על זה דיברנו בבוקר ואמרנו שהנוסח לא משקף את מה שהתכוונו, שהטבות המס ניתנות על הדירות שמושכרות. בנוסף, עשינו כאן איזושהי הרחבה וגם אם עושים את המסלול של ה-50 דירות – אפשר לקבל את הפטור ממס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. זה הכול על בנייה היסטורית? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כתבנו את הסעיף מהתחלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסביר אותו. אני לא מבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאמרנו שעד עשר שנים הוא יכול? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. מדובר בסעיף של חוק מע"מ שהמטרה שלו היא לבוא ולאפשר את הפטור ממע"מ לדירות המושכרות. כיום הסעיף אומר שניתן לקבל את הפטור ממע"מ רק על הדירות שהושכרו בפועל חמש שנים. במסלול של מכירת 50 דירות שניתן למכור אחרי שנה לצורך העניין, זה יוצר תקלת מע"מ כי לכאורה הבונה שמכר אחרי שנה הוא חייב במע"מ על הדירות, על אותן 50 דירות, וזה שקונה אותן קונה דירות להשכרה בלבד שהן פטורות ממע"מ והוא לא יכול להזדכות על התשומות. זה יוצר עיוות ולכן עשינו כאן את התיקון שמאפשר את המכירה הזאת גם בפטור ממע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מצד המוכר הראשון. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המוכר הראשון שמכר 50 דירות למי שהתחייב להשכיר למשך התקופה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, הפטור ממע"מ יהיה גם בקו השני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה "היו משוכרים חמש שנים לפחות"? מאיפה ההגדרה הזאת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה כבר קיים בחוק. זה חלק מה שקיים בחוק. מה שהוספנו כאן זה "או נמכרו בהתאם להוראות סעיף 53ב(ג1)". אנחנו בעצם נותנים את הפטור ממע"מ לדירות שהושכרו. לדירות המושכרות. הדירות המושכרות צריכות להיות מושכרות חמש שנים לפחות, גם בחוק החדש וגם בחוק הישן. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> היום לצורך העניין החוק מאפשר את הפטור ממע"מ רק לדירות המושכרות. היום אפשר למכור 50 אחוזים מהדירות ביום הראשון ו-50 אחוזים נדרש להשכיר במשך חמש שנים. על מכירת הדירות ביום הראשון אין פטור ממע"מ. אין סיבה ליצור כאן הטבה כזאת. החוק אומר שתקבל את הפטור ממע"מ רק על הדירות שהושכרו חמש שנים בפועל. במקרה של ה-50 דירות, אני מקבל את ההשכרה הזאת בפועל כמדינה אבל אני לא נתתי את הטבת המע"מ הזאת. לכן תיקנו את זה במסגרת הסעיף כאן. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> יש כאן בעיה עקרונית. לא הייתי אתכם בתחילת הדיונים אבל אני אעביר לכם מניסיוני בעיסוק הזה במשך כמה שנים. אנחנו הרי רוצים להעביר חלק ניכר מהשוק לדיור להשכרה. דיברנו על 10 אחוזים, אם אני לא טועה, מתוך הדירות המושכרות, שלהערכתי זה 70, 80, 100 אלף דירות, תלוי איך אתה סופר. אין סיכוי שהדבר הזה יקרה אם הקבלן לא יהיה במצב שבו הוא רוצה לעשות את זה. יש שני דברים שמפריעים לקבלן והמע"מ הוא אחד מהם. העיוות הכי גדול בסיפור המע"מ הוא שלמעשה הוא בונה את הדירות הראשונות ו-117 אחוזים מעלותם הוא משלם, והוא משכיר אותן. למעשה כל סעיף המע"מ, צריך להגיד שכל התקורות שהוא משקיע בבנייה, הוא לא מחויב בהן, הוא מזדכה על המע"מ במקור, בבנייה, וכאשר הוא מוכר את הדירה, למעשה הצרכן משלם 117 אחוזים וזה עובר למדינה כפי שצריך להיות. אחרת כל העסק הזה, זה תמריץ שלילי לבניית דירות להשכרה. בעיניי זאת בעיה מספר אחת וכל מה שנעשה כתיקונים לזה, הוא לא מספיק. אני מדבר על הבונה ולא על מי שמוכר בגלגולים שונים. שוב, הגעתי באיחור לדיון ואני מבין שאתם בתוך רעיונות וזה בסדר. בסוף, אם רוצים לעשות משהו כמו שצריך, צריך לדאוג לכך שקבלן יזוכה לחלוטין על כל מה שהוא מע"מ וכל תקורות הבנייה שלה וישלם את זה רק כאשר העסק הזה מתגלגל במכירה הראשונה. החזיק את זה 15 שנים, זה התמריץ. החזיק שנה, ישלם 117 אחוזים וזה יגולגל כמובן על הלקוח. באותה הזדמנות אני שם את הדבר השני שלא ראיתי אותו כאן לאורך כל הדרך וזה סיפור התקורות והעלויות. אנחנו רוצים דירות קטנות בדיור להשכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאו דווקא. תשאל את מי שיושב לימינך. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אני התעסקתי בעניין הזה ארבע שנים ואני אומר לכם שצריך בגדול הרבה מאוד דירות קטנות בתמהיל, יותר מאשר קיים בשוק שבו אתה לא יכול להשיג דירות של חדר, שני חדרים ושלושה חדרים אלא רק מספר יותר גדול של חדרים. זה משיקולי עלות תועלת של הקבלנים בכל הארץ. אני חושב שצריך הרבה דירות קטנות או לפחות צריך ליצור את האופציה הזאת. כדי שהדבר הזה יקרה, אתה צריך לעבור מחובה של ממ"ד בכל דירה קטנה למרחב מוגן קומתי כאפשרות ואז למעשה אתה מאפשר הוזלה של 10, 15, 20 אחוזים במחירי דירות קטנות כי לדירה של 50 מטרים, לבנות לה ממ"ד, זה דבר יקר. היות וזה להשכרה, זה גם לא אכפת ללקוח כי הלקוח, כשהוא בא להשכרה, הוא פחות מודאג מהעניין הזה ובקצה, אם הקבלן מוכן, אתה עושה את העסקה והדבר הזה יכול לעמוד בתנאים. אם תעשה את שני הדברים האלה – ואני אומר לכם את זה מפי הבונים, אי אומר לכם את זה מניסיון של כמה שנים סביב כל הנושא של בינוי להשכרה – יש לך סיכוי לייעל את המערכת ובקצה להגיע למצב שאפשר יהיה לבנות בהיקפים גדולים דיור להשכרה. אם לא, כל הדברים האלה יהפכו בסוף להיות כל מיני סוגים של קומבינות וגם קנה המידה יהיה קטן. אני לא מזלזל בכל מה שנעשה כאן. זאת דעתי על העניין. על הדרך של המע"מ, הכנסתי את הנושא השני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. לגבי הסיפור של ההפרה. אני רוצה לסגור את זה. אני אגיד לכם מה נעשה. במשך חמש שנים הבונה ערב לעסקה. אחרי חמש השנים הוא מפסיק להיות ערב לעסקה ואז הקבלן השני הופך להיות הערב היחיד לעסקה אם הוא ממשיך. אני אומר שזה בכל זאת יעבוד כי כשהוא יצטרך לממש את הדירות, כי זה בעצם האקט המשמעותי, אם הוא יממש 66 אחוזים מהדירות והוא יממש אותן במחיר מלא של מס - זה הופך את העסקה לפחות רלוונטית ולפחות כדאית כי הוא קנה אותה כשהוא לקח בחשבון את הטבת המס. לכן זאת הסנקציה וכך אנחנו כותבים את זה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אתה יכול בבקשה לחזור שוב על הדברים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בחמש השנים הראשונות הקבלן הראשון שמכר את הנכס יהיה ערב להפרה אצל השני. אחרי חמש שנים מי שערב, זה רק הקבלן השני. למה זאת עדיין סנקציה משמעותית? אם נגיד הוא הולך להפרה והוא מוכר 66 אחוזים מהדירות – זאת אומרת, כל הדירות שיש לו – והוא מוכר אותן במס מלא, עבורו זה הפסד של הרבה מאוד כסף. אני מזכיר לכם שכאשר הוא נכנס לעסקה, הוא נכנס לעסקה בשבעה אחוזים. לכן יש כאן סנקציה מספיק כבדה כדי לעצור אותו ממכירה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אז למעשה יצא שנתתי הטבות מס על השכרה של 10 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אבל זה חלק מהסיכון שאתה לוקח. אין מה לעשות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> סיכון מאוד גדול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא סיכון מאוד גדול. זה סיכון סביר ואני מבקש שכך זה יירשם בחוק. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> חשבנו להגיד לממשלה שבסוף אנחנו לא מוצאים את זה כתמריץ. בסוף, כשהיזם יעמוד אחרי עשר שנים, היזם השני, וישקול האם למכור ולהפר אחרי חמש שנים – כרגע הנטייה שלו תהיה כן להפר. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו לא רוצים להפוך את זה בחזרה לחוק של עשר שנים ולא של 15 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אתם לא עושים את זה כי המשמעות של מכירה במס מלא, זה אירוע מבחינת הקבלן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא מדויק כי אחרי חמש שנים מס שבח עדיין לא יהיה משמעותי, במיוחד שהוא קיבל את ההטבה של חצי אחוז מס רכישה וזה בעצם העלה את המחיר שהוא הסכים לשלם בהתחלה. הוא מבחינתו רואה יותר רווח אבל לרשות המסים המחיר של הבניין שהוא קנה בהתחלה גבוה יותר אודות להטבה של מס הרכישה ואז הוא מוכן לשלם על זה יותר לבן אדם הראשון במצב שהשבח יהיה נמוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיבו, יש כאן שלוש אופציות. אופציה אחת לא עבירה משפטית. אופציה שנייה לא עבירה כלכלית. אופציה שלישית זאת האופציה שאני מציע. לכן זאת הדרך אלא אם כן יש לכם איזושהי דרך אחרת. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו חושבים שזאת לא עבירה כלכלית, כמובן יש לה השפעות אבל לפחות היא נותנת לנו את הוודאות לגבי 15 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא לא נותנת לך ודאות כי פשוט לא תהיה עסקה. הבן אדם שנכנס עכשיו לעסקה, הוא יודע שאחרי חמש שנים הוא מוכר והוא צריך להיות ערב למישהו שהוא בכלל לא מכיר ולא יודע מי הוא למשך עשר שנים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הוא יגלם את זה בחוזה והוא יגיד לו, רוכש יקר, שים לב, אם אתה תפר ותמכור לפני 15 שנים, שזה בעצם מה שהחוק אומר, תדע שאתה תשלם את כל מה שאני הייתי אומר לשלם. זה בסדר גמור. אני חושבת שאם אנחנו לא, אז אנחנו צריכים להודות בוועדה כאן שאנחנו נחזור למנגנון של עשר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לומר דבר כזה בחוזה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בטח. ברור. כל המשמעות מבחינתנו זה עיגון של הדבר הזה בחוזה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הם גם יכולים להגיד מי יביא את הערבויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה אלא שלכל דבר כזה יש עלויות. אתם מעמיסים עכשיו עלויות ובירוקרטיה. << אורח >> דב צור: << אורח >> אם זה לא קנס, הפחתה במס רכישה, לפחות פשרה הוגנת וסבירה כאן יכולה להיות ההחזרה של מס הרכישה לשישה אחוזים. זאת אומרת, הוא ישלם את ה-5.5 אחוזים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור אבל זה לא סכום שימנע ממנו את המכירה. << אורח >> דב צור: << אורח >> האוצר טען שגם הוא נהנה מהורדה של חצי אחוז וגם הוא נהנה מהאפשרות להפר ולמכור אחרי תקופה קצרה. אז לפחות יהיה לו את הקנס – שאסור להגיד כאן – של 5.5 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בכל מקרה. זה ברור. אנחנו מדברים על הקנס הנוסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשהוא שילם, קל לקחת לו. הבעיה היא שאתה רוצה עכשיו גם לזקוף עליו גם את מה שהראשון שילם. אני טוען שזאת לא בעיה כי הוא נכנס לעסקה בדעה צלולה והוא יודע מה מחכה לו אם הוא יפר. אתה לא מגלגל עליו עכשיו אחורה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> השאלה היא אם ההפרה – וזו השאלה המרכזית – מספיק משמעותית. הסנקציה בגין ההפרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתי. תנו 15 אחוזים כמו שעשינו ב-ריט. אני לא מצליח להבין מי מתנגד לזה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> יש כאן בעיה משפטית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי מתנגד לזה? למה ב-ריט זה היה בסדר? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אנחנו לא היינו מעורבים ב-ריט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך לא הייתם מעורבים? יש מקום שאתם לא מעורבים בו? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> לשאלת היושב ראש. גם אנחנו לא רואים בעיה לעגן את זה בחוזים. אנחנו מבינים שתהיה כאן עלות אבל יש עלות להרבה דברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו לא רוצים את העלות. אנחנו רוצים שהשוק יעבוד. השאלה עכשיו היא או ביורוקרטיה משפטית או שהשוק יעבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לנסח כפי שאמרתי. זאת דרישת הוועדה. תעשו את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כדי שאני אבין, כשאנחנו מדברים על השלישי בשרשור, מה קורה במצב הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל עוד יש מכירה, שניהם ערבים. אם הקונה מחזיק יותר מחמש שנים, הוא הערב היחיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם לגבי השלישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. בכל מקום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לראשון יש עוד חמש שנים אחרי שהוא מכר והוא ערב. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו באמת חושבים שזה יפגע וישאיר אותו עשר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא מודל לעשר שנים כי הקנס שלך הוא גבוה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הראשון צריך להחזיק עוד חמש שנים? אתה משית עליו יותר מדי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף אתה עדיין מייצר את הסרבול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הראשון עשה את שלו. הוא מכר ולא מרוויח מזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אין לי ברירה אחרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי מתנגד ל-15 אחוזים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא לא מסביר את זה. שיסביר. לא הסברת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר למה בקרן ריט כן וכאן לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אשאל את השאלה פשוט. האם יש קושי משפטי או האם יש מניעה משפטית? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אני שוב אומר. אפשר לקיים את הרציונל שאתם מדברים עליו בדרך אחרת. אנחנו לא אומרים שאסור להטיל סנקציה. אפשר להטיל סנקציה. מס הוא לא סנקציה. אפשר לעשות כאן עיצום כספי. אפשר לדבר על זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אל תקרא לזה מס. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אבל זה הולך לסרבל. ייקח זמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה משנה? זה כסף למדינה. תטיל עליו עיצום כספי בסך 10 אחוזים מהעסקה שילכו לאוצר המדינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר הכנסת סמוטריץ', מה שניסינו בכל זאת, במקום לקרוא לזה ענישה וסנקציה ולתת לזה כלים משפטיים אחרים של עיצומים כספיים או מינהליים, ניסינו להישאר בתוך מה שקיים היום בחוק עידוד השקעות הון ועם זה יותר "קל" לנו להתמודד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קל לחיות בחדר בתיאוריה וקשה ליישם פרקטית בשוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. גם היום לחזור אחורה חמש שנים לרוכש הקודם, זה משהו שקיים היום בחוק. אני מבינה את הטענה לגבי עשר שנים והתייחסתי אליה גם עת היה מדובר ב-15 שנים כי באמת הזיקה הייתה נראית ארוכה. אבל כאן כשאנחנו אומרים לך צעד אחד אחורה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מסכים אתך מוסדית. אני חושב שפרקטית אנחנו שמים משקולות וזה כאשר כל המטרה של החוק הזה היא לתת בוסטר לשוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול להתעלם ממה שאומרים לך. אני שאלתי שאלה פשוטה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני רוצה לשאול אם יש דרך לשרשר את זה למה שכבר בעצם נחקק. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> לפני שאני אגיע לזה. לגבי האפשרות לעגן את זה כמס, יש מניעה הכי אי אפשר לעגן את זה כמס. משפטית זה בעייתי. יש דרכים אחרות לעגן את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול להגיד עיצום כספי של 15 אחוזים משווי העסקה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אי אפשר לעגן? זאת מניעה חוקתית לעגן כמס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. לזה אין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? כי אין לזה סוג של מס? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אפשר לנסות לגן את זה כמנגנון של סנקציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אין לזה שם של מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני לא רוצה דיון פילוסופי. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אם יורשה לי, אני רוצה להתייחס לפתרון השני. אנחנו באמת חושבים מצד משרד המשפטים ששני הרכיבים האחרונים בשרשרת, להטיל את זה עליהם, גם אם זה הרבה זמן, אנחנו מדברים כאן סוף על חוזה נדל"ן ואין בעיה גם אם זה נמשך קצת יותר זמן. עשר שנים זה לא הרבה זמן בעסקי נדל"ן. אנחנו לא רואים שום בעיה משפטית - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה התנגשות בין העולם המשפטי שאתה רוצה להיות אתו בסדר ולישון אתו טוב בלילה לבין העולם הפרקטי. אתה רוצה להרגיש מכוסה משפטית. במחילה, זאת לא מטרת החוק הזה. החוק הזה גם צריך לישון טוב משפטית ובעיקר הוא צריך לשחרר את השוק. אתם מייצרים עכשיו מנגנונים מסורבלים, אתם מבקשים מאתנו לייצר מנגנונים מסובכים שמסבכים את השוק, ששמים עליו משקולות במקום להעיף אותו שיעוף קדימה וייבנו כאן עשרות אלפי יחידות דיור להשכרה. זו המטרה. אמרת מניעה משפטית. אני מבין שזה נשק לא קונבנציונאלי. אתה יכול להסביר את הביטוי? אתה מוכן להסביר איך יכולה להיות מניעה משפטית? אתה יכול להגיד שזה לא מקובל בעולמות המס וזאת לא הרמוניה. אמרת מניעה משפטית חוקתית. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שזה ייפסל בבג"ץ כי מישהו ילך לבג"ץ ויגיד שזה סותר את כבוד האדם וחירותו. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אני שוב אומר, זה רק על עניין שיהיה את זה במיסוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה? אתה מוכן להסביר לי למה יש מניעה משפטית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, זה אחר כך. עזוב. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו יכולים להסביר איך ה-15 אחוזים האלה, הסכום הזה, בעצם הוא לא קנס, הוא לא מספר מומצא. הוא בעצם גילום יותר פשוט שמהווה את מה שאנחנו מנסים לעשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תעשו. תכתבו 15 אחוזים עיצום כספי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עיצום כספי לאוצר המדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבחינתכם זה עביר? יופי. תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא צריך 15 אחוזים. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> אבל המנגנון הוא יותר מורכב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צריך שישה אחוזים. תוסיף את הדלתא. 10 אחוזים. << אורח >> קריאה: << אורח >> תוספת של 10 אחוזים על ביטול ההטבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סיון, יש מגנון כזה בחוק של עיצום כספי? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אין מנגנון של עיצום כספי בעולם של המינהלה. להיפך. לפי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 75ב מדבר על זה שאם מישהו לא עמד בתנאי כתב האישור שהוא קיבל או בתנאי החוק או התקנות, ראשית, המינהלה צריכה לדרוש את כל המענק, זולת אם היא סברה מנימוקים מיוחדים שיירשמו לדרוש פחות ממנו. זאת אומרת, המנגנון היום אומר קיבלת, תחזיר אלא אם המינהלה ויתרה לך, תוסיף לזה הפרשי ריבית והצמדה ואם לא תחזיר במועד שנקבע לך, תתווסף לזה גם ריבית פיגורים. כך ג לגבי סעיף הטבות המס, בסעיף 75א. המנגנון הוא תחזיר עם ריבית והפרשי הצמדה פלוס פיגורים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תרגמי את זה למקרה שלנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תחזיר. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> לגבי הטבות המס, גם לזה יש סעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוכש השני, האם הוא יצטרך להחזיר את הטבות המס של הבונה? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כרגע, למשל הסעיף שמדבר על מכירת לפחות 50 דירות לפני שהשכרת – ושוב, למכור אחרי חמש שנים זה גם סוג של מנגנון כזה – אומר שחוזרים גם למי שמכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אני לא משנה כלום היום ומסתמך על מה שאמרת, מה יקרה? אם אני לא כותב כאן כלום. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אם לא כותבים כלום ופשוט מתקנים את הסעיף של מכירת לפחות 50 דירות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזבי את ה-50 דירות. אני מדבר אתך על המודל של חמש, חמש, חמש. אם אני לא כותב שום דבר ולא מגדיר את הסנקציה, מה יקרה אם הקונה מכר את הנכס והפר את התנאים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למעשה ולפי הכלים שבחוק, זה סעיף 75א, הוא צריך להחזיר את מה שהוא קיבל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את מה שהוא קיבל או את מה שזה שאחריו קיבל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כולם. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כל אחד מהם. בגלל ההגדרה של בניין לשכירות מוסדית שאומר 15 מתוך 18, זה הענן שמעלה ראש שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, כולם אחראים. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> על פניו, אבל למינהלה יש סמכות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, יש לה סמכות. עוד פעם, כדי להבין. אם אני מוריד את הסעיף הזה, את כל התיקונים שיש כרגע כאן, המשמעות של זה היא שגם אם הקונה מוכר את הנכס שלו אחרי שלוש שנים, בעצם המס מוחזר גם על ידי הרוכש וגם על ידי המוכר. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כל מי שלא עומד, דורשים ממנו להחזיר את מה שהוא קיבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל את לא עונה לי על השאלה. הראשון עמד. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> הראשון עמד בחמש מתוך שש אבל הוא לא עמד בהגדרה המלאה של בניין לשכירות מוסדית שהוא התחייב עליה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן, למה אנחנו משנים כן משהו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> התיקון הוא לבקשת הוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, מה המטרה שלנו? להעיף את השוק. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> המשמעות היא, וזה מה שאמרנו בתחילת הדרך, שאם השלישי עושה את ההפרה, בפועל הראשון ישלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם הראשון ישלם. כולם ישלמו. לא מוכנים לזה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אבל היום זה לא קיים. היום זה קיים רק חמש שנים אחורה כי זאת מסגרת ההטבות. ניסינו למצוא את דרך הביניים. מצד אחד כן להגיד הוא יחזור אחד אחורה אבל לאפשר את זה גם כאשר מדובר ביותר מחמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר תקשיבו, היות ויש את הסעיף הזה – לא ידעתי שהוא קיים – אנחנו כן נלך כאן להקלה ונעצור אחד אחורה, בלי הגבלה של שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם מה שמנוסח עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, כי הגבלה של שנים זה 15 שנים. אם כן, משאירים את הנוסח כפי שהוא. יעל, השאלה האחרונה שנשארה לנו היא לגבי האחוז - שלוש, ארבע או חמש. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בוא נגיד שאם זה הדבר שעכשיו סוגר לנו את החוק הזה, חמישה אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חמישה אחוזים. תודה רבה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני רק רוצה להסביר שזה אומר חמישה אחוזים על הכנסות שכירות לתקופה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה השיעורים ליחיד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חמישה אחוזים מעכשיו והלאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חמישה אחוזים הם ליחיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה מעכשיו והלאה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> על ההכנסות מהשכירות. השכרת 20 שנים, כל דבר אחר כך - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אין מגבלה של תקופת הטבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שכירות היא מהשנה ה-16 והמכירה היא אחרי השנה ה-20. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל לנצח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השכירות היא לנצח חמישה אחוזים? מצוין. בסדר גמור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשמעות היא שאנחנו מכניסים את זה בפסקה (4). נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להגביל את זה ל-25 שנים ואני אסביר. אחרי 25 שנים יש לי אינטרס שימכור ויבנה מחדש. אני הרי רוצה שהדירות לא יהיו אלטע זאכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא צודק. יש דרך להגדיל את זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. עד 25 שנים. אז זה גם מקביל ל-ריט. אחרי 25 שנים כבר אין לי עניין לתת לו הטבה. שימכור ויקנה דירות חדשות להשכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הגיוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין לי עניין שהשוק יהיה עכשיו מלא בדירות מתקלפות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם יש פרויקט שבסוף יוצא לצמיתות, למה אנחנו לא רוצים לאפשר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כי אחרי 25 שנים אני רוצה שיחדש את הדירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא צודקת. גם שלומית צודקת. היא אומרת שאחרי 25 שנים פתאום אתה מחזיר אותו למס רגיל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין לי כבר עניין בזה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> למה? יש לנו עניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא חוזר לשוק רגיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ימשיך. חמישה אחוזים בלי הגבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יוצא חמישה אחוזים. אני בפסקה (4). אנחנו מחליפים לחמישה אחוזים במקום 6.5, ובמקום 25 אחוזים לגבי יחיד, יהיה 24 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המסים, לגבי יחיד, שימו לב. כמה אחוזים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרנו 24 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד משהו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יופי. אנחנו עוברים להסתייגויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. מה קורה עם יהודה ושומרון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יהודה ושומרון לא נכנס לחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני יכול להסביר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, משתי סיבות. סיבה אחת, רוב הקרקעות שנמצאות ביהודה ושומרון אלה קרקעות ממשלה ולא רלוונטיות. זאת חקיקה פרטית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בשנים האחרונות יש המון רכישות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסיבה השנייה, חוק עידוד השקעות הון כולו, חוץ מפרק אחד, לא נכנס ליהודה ושומרון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא ביקשתי תכניס את כולו אלא רק את זה. אתה מייצר עכשיו הסדר חדש ומפלה חצי מיליון תושבים שהם אזרחי המדינה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו לא יכולים להכניס את זה עכשיו. יחד עם זאת, הממשלה הולכת להציג כלים נוספים לפתרון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה לא יכולים? אני רוצה להבין. מה הבעיה? אני לא רוצה להחיל את כל החוק אלא רק את הפרק הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לזה השלכות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עבאס לא מרשה? מה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. יש לזה השלכות על כל החוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין לזה השלכות. אני מדבר על רק על הפרק הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי עוד משהו קטן לומר. חוק עידוד השקעות הון בנושא של השכירות קיים כבר הרבה מאוד שנים. גם ממשלות קודמות לא עשו את זה, לצערי הרב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עכשיו אתה מייצר מסלול שאמור לעודד דיור להשכרה במחירי שוק עם מצאי גדול, יש לך אוניברסיטה באריאל, יש לך מעלה אדומים, למה שתושבי יהודה ושומרון לא ייהנו מזה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> גם במעלה אדומים, כפי שהיושב ראש אמר, יש לך לא מעט קרקע מדינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה? אז מה הפתרון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה עם ביתר ועם מודיעין עלית? מה עם תל ציון? שם יש לך הרבה קרקעות פרטיות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> חוק עידוד – גם הצגנו את זה בהתחלה – הוא בעצם נותן מענה למקומות שלמדינה אין קרקע מדינה כי בקרקע מדינה היא פשוט לוקחת מתחם מסוים, צובעת אותו ואומרת לדירה להשכיר, קחו ואתם תעשו את זה. זה מה שדירה להשכיר בעצם עושה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה קרה בשנים האחרונות ביהודה ושומרון? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אנחנו מנסים לאתר קרקעות ביהודה ושומרון. ברגע שנצליח לאתר, אנחנו נכין את הפרויקטים שלנו גם במקומות האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש עכשיו המון רכישות במבשרת, במעלה אדומים ועוד. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בסוף השאיפה היא לייצר את ההיקפים האלה גם ביהודה ושומרון. יש את הכלים המאוד משמעותיים שדווקא שם יש להם כר פורה. קח נגיד את אזורי הביקוש במדינה, שם בסוף קרקע פרטית היא השחקן המרכזי יותר. דווקא ביהודה ושומרון, וגם בפריפריה הרחוקה יותר, יש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל החלת את זה בפריפריה והחלת את זה ביישובים הערבים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בסדר. אני לא אומרת למה לא אלא אני אומרת איך אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בעיניי יש לך בעיה. אני אגיד לך עכשיו הפוך. תשמע אלכס, בקרקעות נניח של החטיבה להתיישבות אתה בכלל לא יכול לעשות את זה כי הכול בנוי על הרשות שתוך 30 ימים אתה יוצא החוצה ואתה לא יכול לתת לאף אחד ל-25 שנים. אדמות שהממונה מנהל במרחב העירוני, יכול להיות שאתה יכול. במרחב הכפרי, אתה בכלל לא יכול להיכנס לזה תחת הסדרים של הרשות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> רוב הפרויקטים שמתבצעים הם ממילא במרחב העירוני, גם של דירה להשכיר וגם מה שאנחנו רואים בחוק עידוד - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ביישובי המיעוטים אתם לא הולכים רק במרחב העירוני. אתם הולכים בכל מקום. להיפך, במקומות פריפריאליים אתם מורידים את הסטנדרט חשש דירות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אגיד שגם הפיילוט שדירה להשכיר עושים ביישובי המיעוטים, מדובר לא במרחב הכפרי אלא הדגש שם הוא הרבה יותר הוא במרחב העירוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אספר לכם שכמעט ואין בנייה צמודה. נגמרו הקרקעות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לכן אתה יכול לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', מתבצעת עכשיו עבודה רצינית בנושא הזה. אני אומר לך שממש בקרוב יהיו כלים משלימים, כלים אחרים כדי לאפשר שכירות מוסדית באזורים אבל לא בחוק הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יכול לקבל את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. נעבור להסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אנחנו רוצים לטעון נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא עכשיו. בהצבעות. אם אנחנו טוענים עכשיו נושא חדש, זה לא משנה, על ההסתייגויות הם מצביעים בכל מקרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו יכולים רק לטעון נושא חדש בסעיף 1 ואז לא תוכל לעשות כלום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מה הנושא החדש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אומר. סעיף שני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נטען גם לסעיף השני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הנוסח שבפנינו, יש בו את כל העקוב אחרי השינויים, נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בסעיף 1, יש בסעיף 3, יש אחר כך בסעיף 2. כמעט בכל עמוד, כמעט בכל סעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, חלק מהשינויים הם לבקשתכם. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> השאלה אם נושא חדש, זה למעשה נטען בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, כן. אני לא מבין ממתי האוצר מתערב בהחלטות פוליטיות. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא אמרתי כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנבין איך זה הולך. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אתה צודק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שהעובדה שאתם משנים שנכס מאושר הוא עד לא עד ה-1 ביוני 2022 אלא עד ה-31 בדצמבר 2023, זה שינוי דרמטי בכל המודל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה סעיף זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סעיף 3(2). << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אתה טוען נושא חדש? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני טוען רק על זה. אני טוען שהשינוי שאתם משנים והמועד לגביו - הייתה צריכה להיות מוגשת בקשה הוא למניינם ה-1 ביולי 2022 ודחיתם אותו ל-31 בדצמבר 2023 - זה נושא חדש. זה משנה את כל המודל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם בהוראת המעבר שמתייחסת לאותו מועד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. אני חושב שזה משנה כאן את כל השוק. את מבינה כמה שחקנים זה מוציא החוצה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חד משמעית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש עכשיו לאנשים עוד שנה להתלבט. במקום לקבל החלטה לקפוץ למים ולבנות דיור להשכרה, יש להם עוד שנה להתלבט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. אני מחזיר את זה למודד הקודם. אין נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> טוב. בעיה שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תחזירו את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 1 ביולי 2022? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להוסיף הסתייגות לגבי 31 בדצמבר 2023. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד לא הגענו להסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מוסיף שם הסתייגות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. אם כן, אין נושא חדש? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי שיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל החזרנו את התאריך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אני חושב שהעובדה שהורדת מ-10 דירות ל-6 דירות באזור פריפריאלי, בטח בדגש על יישובי מיעוטים, גם כאן את המשנה את כל המודל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. עשר דירות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין מה תעשה עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אהרוג את המודל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה. אתה לא תהרוג את המודל. הוא רוצה שנעבור עכשיו על כל הנושאים ואז הוא יכנס את הוועדה בבת אחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד לי איזה נושאים חדשים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך שגם זה נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כרגע יש שני נושאים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. אנחנו מתקדמים. אני עובר עכשיו על הכול. אתה יודע כמה נושאים חדשים יש כאן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין כלום, בצלאל. אין נושאים חדשים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אגב, כמה דברים כאן נכנסו ביוזמתך? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה משנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שזה משהו שצריך היה להיות בקריאה הראשונה וזה לא בסדר שאתה מכניס את זה עכשיו במחטף בדיוני הוועדה. תראה איזה שינויים דרמטיים אתה עושה כאן ואגב, לא אני ביקשתי. בנוסח המקורי שעבר בקריאה הראשונה ושהקואליציה אישרה, היה ברור שההגדרה של דירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של 15 מתוך 18 – זה עניין אובייקטיבי מוחלט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם את החמישה אחוזים הוא לא רוצה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מכניס לזה שיקול דעת ואומר שרק אם המנהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 2(3). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אתה יכול להגיד בבקשה סעיף? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעמוד 2 בסעיף קטן (2). אתה מעביר את זה מדרישה עובדתית מוחלטת של מאפיין של הפרויקט לזה שאתה רוצה שרק המינהלה שוכנעה ואני לא סומך על המינהלה. אתה יודע איזה פתח לשחיתות הדבר הזה? שייתנו כסף מתחת לשולחן למינהלה ועכשיו המינהלה תשתכנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נמצא כאן מנהל המינהלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מטיל דופי. מחר הוא מתחלף והוא כבר לא כאן. אם הוא היה כאן, יכול להיות שיכולתי להשתכנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, הוא כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מחר הוא יעזוב. כמה זמן עוד יש לך בתפקיד? << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> עוד חמש וחצי שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ומה יהיה בעוד שבע שנים? זה חוק ל-25 שנים. זה נושא חדש. אני לא מוכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה נושאים חדשים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני עובר אתך עכשיו אחד-אחד. אתה יודע כמה יש כאן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד עכשיו בסך הכול שלושה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על מה אתה מדבר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש כבר יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מישהו רושם אותם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. אני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני עובר לנושא החדש הבא. זה המשך לקודם כי הורדת שש דירות בפריפריה. בעמוד 2, בסעיף (3א2)(1)(א)(1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם (ב). << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוספתם שש דירות. גם ב-(ב), נכון. הוספתם ל-10 דירות. כל ההבחנה הזאת היא דרמטית במיזם. גם זה נושא חדש. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה היה לבקשתך, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא היה לבקשתי. מה פתאום? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> רצית שניתן את הנטו ולא את הברוטו. ביקשת שניתן את הנטו ולא את הברוטו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר אבל זה נושא חדש שמשנה כאן את כל המודל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא מתנגד באופן עקרוני לכל מה שהוא ביקש לשנות. אפשר לרשום את זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אני חושב שזה נושא חדש ומן הראוי להביא אותו מחדש בחקיקה כמו שצריך במסלול נורמלי, בשלוש קריאות, ולא לבצע כאן מחטפים. אני עובר על זה עכשיו ואני פשוט בשוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, עצה של חבר, תעשה הפסקה וכנס לחדר, אולי יהיה אפשר להסתדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני בסעיף קטן (4). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, בואו נעשה הפסקה. תעצור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. רק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נדבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. תן לי להסביר את האחרון. אני עוד אסביר את זה בוועדת הכנסת באריכות אבל תבין מה עשית כאן. הכנסת כאן עכשיו את מנכ"ל משרד השיכון שהוא המנהל לפי התוספת השישית לחוק תכנון ובנייה. רק עכשיו אני תופס מה עשית כאן. הכנסת כאן עכשיו לתוך המודל את מנכ"ל משרד השיכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שגם כך היה בפנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הכנסנו אותו עכשיו והוא צריך לתת אישור כל שנה לכל יזם לרשות המסים כדי שהיא תקבל את ההטבה למס. אתה מסרבל, אתה מוסיף בירוקרטיה, אתה מוציא את היזמים החוצה. מאיפה הבאת את זה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גפני היה אומר שהרי זה דבר חמור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אכזרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עוד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לעבור הלאה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשבתי שאתה רוצה הפסקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני רוצה שהוא יסיים את כל הנושאים החדשים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שזה אחרון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שבסעיף (3ד), הוספת כאן הגדרה של המועד הראשון להשכרה שזה או תום הבניין או מי שרוכש. מאיפה הבאת את זה? זה לא היה בקריאה הראשונה. יותר מזה. נתת אפשרות ליזם למכור אחרי חמש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צא להפסקה. לא נעים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא רק מכירה אחת אלא נתת פעמיים מכירה. כל מה שרצינו ועבר קריאה ראשונה, זה לפחות 15 שנים, אותו בן אדם, בלי להכביד על השוכרים, בלי שאתה מעביר להם בעלים תוך כדי. אתה מבין מה קורה עכשיו כשאתה נותן שלוש פעמים להחליף ידיים בסיפור הזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על כל אחד מהם אתה טוען נושא חדש? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. לאט לאט. זה פשוט משנה את המודל מקצה לקצה. במקום שתהיה שכירות ארוכת טווח ל-15 שנים עם יציבות והדייר יודע מי המשכיר שלו ומי הבעלים, כל חמש שנים אפשר להחליף יד. זה בעמוד 3 סעיף (3ה). הוספת הגדרה של משכיר ממשיך. זה נושא חדש. אני עכשיו בעמוד 5. כאן שינית פעמיים נושא חדש. תסתכלו בתחילת עמוד 5. אם היית משאיר את הנוסח כמו שהיה עם סעיף קטן (1) ו-(2) שני התנאים כמו שנוסחו - זה גם חדש ולא היה בקריאה הראשונה – לפחות יכולתי לחיות עם זה. אבל עשינו כאן ארבעה דיונים ואנחנו עכשיו בדיון החמישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא יודע. לא סופר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני סופר. אנחנו בדיון החמישי. במשך ארבעה דיונים הגדרת את שתי ההגדרות של שני התנאים המצטברים, סעיף קטן (1) וסעיף קטן (2). זה נושא חדש אבל לא הייתי טוען אותו. אתה בא בדיון החמישי אחר הצהריים - הייתי אומר כמעט הדיון השישי כי בבוקר לא אמרתם את זה – ועכשיו אתה מחליף את שתי ההגדרות. אתה נותן תנאי ש"הוא השכיר את הדירות בשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה" פלוס "הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך" כך שאתה חוזר שוב לזה שההוא יכול למכור את זה פעמיים. זה פעמיים נושא חדש. תראה כמה אתה כועס שבא חבר כנסת ופתאום אחרי חמישה דיונים מתעורר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בעמוד 5, זה גם נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלומית, רשמת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ברור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על השאר אני צריך עוד להתייעץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עם מי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתייעץ קצת. תן לי חמש דקות הפסקה ואני ואתייעץ על השאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אנחנו יוצאים להפסקה. נודיע על שעת חזרה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:23 ונתחדשה בשעה 22:07.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. הגיע אלינו אורח מכובד, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, אביעד פרידמן. יש לו הודעה חשובה לפרוטוקול. בבקשה. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> כבר לפני שבועיים היו פניות של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' וינון אזולאי שהתחילו בדיונים לגבי חוק עידוד השקעות הון ומזה נכנסנו לכל העניין הזה. לגבי חוק עידוד השקעות הון, זה פחות רלוונטי בקרקע פרטית ולכן לא הצלחנו למצוא פתרון במקומות הרלוונטיים בחוק עידוד השקעות הון. אז נכנסנו קצת יותר לעומק יחד עם אוראל וענבל מחברת דירה להשכיר שלא נמצאים כאן כדי לראות היכן כן ניתן למצוא פתרונות במקומות האלה. גם בעקבות פנייתו של חבר הכנסת אורבך לשר אלקין ניסינו למצוא פתרונות - שאני רוצה לשתף אתכם בהם - בשני מישורים, גם בשלב של הביצוע וגם בשלב של התכנון. בשלב של הביצוע הגדרנו שבשנת 2022 אנחנו הולכים לעשות שנה היסטורית ולהגיע ל-6,500 יחידות בעולם של דיור להשכרה ודירה להשכיר, כאשר היעד בתוך התקופה הזאת הוא גם להכניס את יהודה ושומרון לתוך אחד המקומות שנפעל בהם ושנעזור וגם בקרב האוכלוסייה החרדית במרחב רכסים, שם אנחנו כבר יוצאים לדרך ואני מאמין שזה מכרז שיצליח וכך ניגע בעוד שתי אוכלוסיות שבעבר לא נגענו בהן. זה בשלב של הביצוע. בשלב של התכנון אנחנו ניכנס לתכנונים גם במקומות האלה וגם במקומות אחרים. אני רוצה להדגיש שתי נקודות שצריך להכיר בכל הנושא הזה. אנחנו לא עושים שום דבר בלי לתאם עם ראשי העיריות. אני לא הולך לאף ראש עירייה ולאף ראש מועצה על הראש ואומר לו שהחלטתי שאצלך יהיה דיור להשכרה. אני פועל רק במקומות שיש לי הסכמה עם ראשי הרשויות כי אחרת הוא לא ייתן לי היתרים ואני לא אצא מהסיפור הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוועדות המקומיות. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> לא ברשויות המקומיות ולא בעיריות, אין לי כוח לבזבז ניירות כדי לריב אחר כך עם ראשי הרשויות. זאת נקודה אחת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תהיה פנייה לראשי הרשויות. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> בוודאי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יציעו להם. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> בוודאי. לא אנחנו נקבע לרשות כלשהי שאצלה זה יהיה. אנחנו עוברים רשות-רשות עם כל האנשים כדי להגיע להסכמות. לא עושים את זה על הראש של המועצות והעיריות. נקודה נוספת שחשוב שאתם תכירו. יחידת דיור של דירה להשכיר היא חליפית ליחידת דיור חדשה. היא פשוט שיטה אחרת. אם נניח החלטנו לשווק – לא משנה אם זה ברכסים, או ביהודה ושומרון או בעוטף עזה, או בכל מקום אחר – תכנית של אלף יחידות, אם החלטנו להקצות 150 דירות לדיור להשכרה, זה לא שיהיו עכשיו 1,150 דירות אלא מתוך האלף דירות יש 150 דירות שיהיו בשיטת השיווק הזאת. אנחנו מאמינים בזה ואנחנו במשרד תחת הנהגתו של אלקין מאוד מאמינים בדיור להשכרה. אני יכול לשתף אתכם – זה עוד לא פורסם – שהיעד של השנה היה 4,500 דירות ומשרד האוצר שיושב כאן לא האמין שנגיע ל-4,500 והנה השנה נגיע ל-5,500, בשנת 2021. אני מקווה שגם בשנה הבאה אנחנו נפתיע לטובה את חברינו במשרד האוצר ונשבור את הקווים שהם לא האמינו שנגיע אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח שהם ישמחו בזה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אחד מנציגי משרד האוצר שנמצא כאן היה מנהל המחוז שפרסם את רוב המכרזים. << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >> ואחד המכרזים האלה קיבל כל כך הרבה כסף במכרז שמנהל המחוז פרסם, שאף אחד לא האמין שזה יעבוד. צריך לתת לצחי קרדיט על מכרז בבורסת היהלומים שהגיע לסכומים מטורפים שאף אחד לא האמין שיהיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני המנכ"ל, בוועדת הכספים בדרך כלל אף פעם לא נותנים קרדיט לאגף תקציבים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא קיבל את הקרדיט בכובע הקודם שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה למנכ"ל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה המנכ"ל. קודם כל, בזמן שהיה לי לחשוב בהפסקה חככתי בדבר ונראה לי שאלה לא באמת נושאים חדשים. הכול באותו מתווה ובאותו מסלול. היה נראה לי בקריאה ראשונה שיש כאן הרבה דברים חדשים אבל למעשה נראה לי שלא. אני מודה לך היושב ראש, אני עושה את זה הרבה פעמים בוועדה כאן, קודם כל על דיון ענייני ואמיתי שלא עושה חשבונות של קואליציה ואופוזיציה ומשתף ומנסה להגיע לדברים הנכונים. אני מודה לשר אלקין ולמנכ"ל שטרח להגיע. אני מודה לאנשי האוצר ולחברת דירה להשכיר. אני חושב שהוסכם כאן על כולם שכאשר הולכים למתווה שאמור לעודד דיור להשכרה ארוכת טווח, לטפל ביוקר הדיור, במצאי הדיור, גם לרכישה ולא פחות מזה – להשכרה למי שידו איננה משגת – אי אפשר להחריג מזה ולהפלות חצי מיליון מתיישבים, כן ירבו בעזרת השם, שגרים ביהודה ושומרון. זה לא מושלם אבל בהחלט התקדמנו. נשמח לעבור להצבעות ולשחרר את החוק החשוב הזה למדינת ישראל כולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב ראש, לשר ולמנכ"ל. בהחלט זאת בשורה. הצליחו להגיע למיזמים מול מה שאולי קיווינו בהתחלה לעומת מה שבסופו של דבר קיבלנו. אני מודה גם לחברי הכנסת ששחררו את ועדת הכנסת מהצורך להישאר כאן ולדון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להצטרף ולומר לך אדוני היושב ראש תודה רבה שנענית לבקשתנו – של בצלאל ושלי – ואני חייב להגיד לך שאנחנו עובדים תוך כדי ובאמת הייתה ועדה עניינית. תודה רבה על האוזן הקשבת ועל העזרה והסיוע. אני חושב שכאשר יש הישגים גם לאופוזיציה, אנחנו יכולים להרגיש בנוח, להיות פעילים ולהמשיך להיות פעילים. לפעמים אנחנו יושבים כאן שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, ואם אתה לא עושה כאופוזיציה, אתה בעצם אומר שאין טעם לבוא. אני חושב שעצם הנוכחות שלנו כאן תורמת לכולנו למען עם ישראל. אני מודה גם למנכ"ל שטרח והגיע לכאן. לא מזמן היה לי אתו ניסיון טוב והוא שוב הוכיח את עצמו. אני מודה גם לו ולכולכם, לכל החברים בוועדה. לגבי הנושא החדש, אנחנו נמשוך את הנושאים החדשים אבל לא נמשוך את ההסתייגויות. יש בסך הכול 7,000 הסתייגויות. באמת, יש לנו הסתייגויות ענייניות, הסתייגויות דיבור, והן לא רבות, בסביבות עשר הסתייגויות דיבור במליאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני ארצה להוסיף הסתייגות אחת לגבי הנקודה של לשחרר את הראשון. להצמיד למודל של ה-ריט, של ה-15 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. אם כן, נעבור להצבעות על ההסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו כמובן כולם ביחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו ביחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. הסתייגויות של כולם. תודה רבה על שיתוף הפעולה. תודה רבה, ניר. שבועיים עבדת על הפתרון הזה. תודה לאביעד, מנכ"ל משרד השיכון שהגיע לכאן וגם לשר אלקין. אני מאוד שמח שהגענו לקונצנזוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית, אם אפשר, מבחינתנו להצביע על כל ההסתייגויות אבל שתחשיבי לנו את זה לדיבור במליאה. אנחנו מוכנים. אין לנו בעיה. תסתכלו על זה אבל במליאה זה יהיה הדיבור שלנו. זה כדי להקל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש הסתייגויות דיבור, לא? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה יוצא 11 הסתייגויות. תצביע עליהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בראשונות. יש את אלה של היום ויש את הראשונות שהוגשו קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לי אותן. אני לא קוראת מתוך הקובץ הגדול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נעבור על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי הסתייגויות ענייניות – 22. תכף נגיד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הקובץ הגדול הוא הלא ענייניות. תקראי מהקבוצה של ההסתייגויות הענייניות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם כן, 22. אני עוברת ל-22. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יכולה לכווץ כמה מהן? אני רוצה להקל על החברים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אכווץ תוך כדי תנועה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. כדי להקל על החברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> והחברות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אצלי חברים אלה גם חברות. אלה גם חברי כנסת וכולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות ראשונה. סעיף 2(א2) – ימחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לחילופין, במקום "עד יום 31 בדצמבר 2023" יבוא "עד יום 1 ביולי 2023". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3), המילים "בצירוף היתר בנייה" – יימחקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3) – 10 במקום 20. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3ׂ) – בסוף התיקון יבוא "ואם מדובר בדירות הנבנות במסגרת התחדשות עירונית, לרבות במסגרת תכנית חיזוק בהתאם לתמ"א 38 או לתכנית פינוי-בינוי, יש בו שש דירות לפחות". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3ׂ) – יימחק סעיף (3)(א1) המוצע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3) - יבוא 8 במקום 15 ו-10 במקום 18. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א3) – יבוא 50 אחוזים במקום 66 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא שואל מי נמנע? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אצלי בוועדה אין כאן נמנעים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א4), בסעיף (3ג) המובא בו יבוא "השכרת דירות אשר הסכם השכירות החל עליהן יהיה בכתב ויכלול לפחות השכרה לתקופה מינימלית מצטברת של חמש שנים לדייר ומשפחתו כאשר שכר הדירה והמנגנון לעדכונו למשך התקופה כאמור נקבעו בהסכם השכירות וכאשר השוכר התחייב לקיים את הסכם השכירות בתום כל שנת שכירות החל מתוך שנת השכירות השלישית בהודעה מראש ובכתב שתימסר למשכיר לפחות 90 ימים לפני תום כל שנת שכירות". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא נכנס? אני שואל ברצינות. את זה כן נתנו, לא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני פספסתי את מה שהוקרא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אתאים. מה שניתן, אני אתאים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שזה כן נכנס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (2א2) - סעיף (3ד) המוצע, יימחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (3א), במקום הנוסח המוצע, יבוא "הדירות לשכירות מוסדית הושכרו לתקופה מצטברת של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 שנים שלאחר תום הבנייה ולא נעשתה לגביהן מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו 15 שנות השכרה כאמור". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תמשוך אותה. תמשכי את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. תמחקי אותה. מה מספר ההסתייגות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו אני בהסתייגות מספר 14. בסעיף (3ב1), במקום "ובלבד שמכר לפחות 50 דירות" יבוא "ובלבד שמכר לפחות שמונה דירות ושש דירות במקרה של בניין חדש להשכרה או שלושים דירות במקרה של בניין לשכירות מוסדית, לפי העניין". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (4ג), במקום "תשעה אחוזים", יבוא "שבעה אחוזים". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף (4ג), במקום "שבעה אחוזים" יבוא "חמישה אחוזים". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אותו דבר לגבי 17, 18 ו-19. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. אם את יכולה להוסיף בסעיף (ד), שמתם 25 אחוזים, נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תשימי הסתייגות על ארבעה אחוזים בתקופה הרביעית כאילו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (1ג), בהגדרה השכרה לטווח ארוך יבוא "השכרה של יחידת דיור למגורים כאמור בסעיף 53ב(ב1)(1) לחוק לעידוד השקעות הון". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יתווסף סעיף: "על מנת להגדיל את אטרקטיביות קרנות ה-ריט למשקיעים המוסדיים, יתאפשר לקרנות ה-ריט לשחלף את הדירות להשכרה בתוך תקופת האחזקה הנדרשת לאחר תקופה מינימלית של עשר שנים על מנת להתאים את המודל הכלכלי של הקרן לדרישות המשקיעים". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בזה סיימנו את הקובץ הזה. בשם מי הקובץ הזה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בשם שנינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם יהדות התורה נמצאים בו. שלא תצטרכי לבדוק עם הליכוד, תוסיפי. אני לא יודע אם זה אפשרי ואם אני יכול לומר לך בשמם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> צרפי אותם. הם לא כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סמוטריץ', זה בשמך או בשם הסיעה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שיהיה בשם הסיעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוב לך גם יהדות התורה, כן? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה להוסיף הסתייגות אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 15 אחוזים כמו השכירות המוסדית? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. שהקנס יחול רק על הקונה עם 15 אחוזים מס רכישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לנו הסתייגויות של חבר הכנסת אופיר כץ. אתה רוצה להצביע עליהן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הסתייגויות יש לו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא ממוספר אבל נראה סדר גודל של 30-20. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> צרפו אותן להסתייגויות שלנו בשביל זכות הדיבור. יש שם משהו מהותי מאוד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. שום דבר מהותי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לנו הסתייגויות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא לא כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, אם יש משהו מאוד יסודי, אפשר. אם לא, אז צרפו אותן להסתייגויות שלנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נצרף אותן. עד כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לעבור להצבעה על החוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפי הסעיפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צריך אותנו כאן או תסתדר בלעדינו? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה כל פעם הולך בכיף. חבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הפעם אני אשאר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 47. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרק ז': שכירות מוסדית. אנחנו מתחילים להצביע על הסעיפים של הפרק הזה. סעיף 47 בפרק. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 48. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד אישור סעיף 48? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיקון לחוק עידוד השקעות הון, הוראת המעבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 49, תיקון חוק מס ערך מוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 50, תיקון פקודת מס הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 52, תיקון חוק מיסוי מקרקעין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף נתקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נראה לי שסיימת את כל חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי החוק הזה. אני מזכיר לכם איך קיבלנו אותו ואיך הוא יוצא וזה בזכותכם, בזכות כל מי שיושב כאן וכל מי שהשתתף בדיוני הוועדה. עבדנו באמת קשה כדי לנסות מצד אחד להתאים את המודל שיהיה כלכלי ושלא רק יהיה יפה על הנייר, ואנחנו באמת הולכים – אני מאמין בכל לבי – לתת כאן בוסט משמעותי של דירות לשכירות ארוכת טווח למשק. אני מזכיר לכם שהכנסנו כאן את התוספת השישית שמגנה על הדיירים. מעבר לזה, בנינו מודל שהוא מודל גמיש וכלכלי עם אופציות יציאה מצד אחד ועם המשכיות של ההטבות. הכול כדי שהפרויקטים האלה באמת יצאו כי אני מזכיר לכם את המצב שבו אנחנו נמצאים לפיו 27 אחוזים מהאנשים בישראל חיים בשכירות וזו שכירות פרטית שלא מאפשרת ודאות וכל שנה הם צריכים שוב להיכנס למשא ומתן עם בעלי הדירות כאשר בעולם מדובר ב-40 אחוזים. אנחנו יכולים להגיע לשם עם שכירות הוגנת, שכירות מוסדית, שכירות ארוכת טווח באותם שלושת המסלולים שיש – דירה להשכיר, חוק עידוד השקעות הון וקרנות ה-ריט להשקעה למגורים. עשינו כאן באמת עבודה כוללת. דיברנו על כל המודלים האלה ואני בטוח שבשנה הבאה נראה את הפרויקטים האלה יוצאים לעולם. זה לגבי החוק. לגבי חוק ההסדרים. באמת סיימנו היום את חוק ההסדרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא סיימנו. יש תחילה. מטרה ותחילה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. נשאר למחר מטרה ותחילה של שני חוקים אבל את הדיונים המשמעותיים על הפרקים עשינו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני כבר אומר לך שבמטרה יש נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן, סיימנו ובאמת התהליך שעברנו כאן כולנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, הוא לא מובן מאליו. היו כאן חברי כנסת מהאופוזיציה שנכחו בדיונים, שניים יושבים כאן עכשיו, בצלאל וינון. גם אופיר כץ ושלמה קרעי היו כאן. כמובן היו גם חברי הקואליציה היו בדיונים – ולדימיר, נירה, ניר, מופיד שבא לכאן כל פעם בהקפצות, ג'ידא, אימאן, נעמה, יעל רון בן משה, יסמין פרידמן. כולם באמת השקיעו ונתנו. תודה רבה לחברינו באגף התקציבים, מי שנמצא כאן ומי שלא. תודה רבה למשרד המשפטים, רשות המסים, משרד הכלכלה ועוד משרדים שהיו כאן כי נגענו כאן בהרבה מאוד נושאים. תודה רבה למחלקת הפרוטוקולים. תודה רבה ליועצות המשפטיות. תודה רבה לדובר הוועדה ולערוץ הכנסת. תודה רבה לחברי הוועדה, למנהל הוועדה, לטמיר ולכל הבנות המקסימות שנמצאות כאן. תודה רבה גם לצוות שלי. באמת עשינו עבודה טובה, עשינו אותה ביחד ואני גאה על התהליך וגם גאה על התוצאה. הישיבה להיום נעולה. ניפגש מחר בשעה 9:00 בבוקר כדי להמשיך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה ליושב ראש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:28. << סיום >>