פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/05/2025


מושב שלישי
פרוטוקול מס' 420
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ט' באייר התשפ"ה (07 במאי 2025), שעה 9:34

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025 << הצח >>  

בהשתתפות שר התרבות והספורט

נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר 
אביחי אברהם בוארון
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק

מוזמנים: 
שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר
	כפיר כהן
	–
	מנכ"ל משרד התרבות והספורט

	ילנה פרלמן
	–
	רמ"ט לשכת שר התרבות והספורט

	מירב כהן
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט

	קרן כרמל
	–
	מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט

	דינה עברי עומר
	–
	יועצת חיצונית מטעם משרד התרבות והספורט

	מיכל רוזה שקרג'י
	–
	רפרנטית משרד התרבות, ייעוץ וחקיקה ציבורי מינהלי, משרד המשפטים

	אתי וייסבלאי
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יואב אברמוביץ
	–
	מנכ"ל קרן רבינוביץ לאמנויות,

	ליאור תמאם
	–
	עו"ד, מנכ"ל איגוד התסריטאים

	אורן רייך
	–
	מנכ"ל פורום היוצרים והמפיקים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל

	יהודה כהן
	–
	שדלן, מנכ"ל עמותת ת.מ.י

	חגי אוזן
	–
	חבר הנהלה, עמותת ת.מ.י

	תמיר גל
	–
	זמר ויוצר, חבר עמותה, עמותת ת.מ.י

	משתתפים באמצעים מקוונים:

	חתונה קיפניס
	–
	חברת מועצת קולנוע



ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


	רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025, מ/1854 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת התרבות והספורט, ט' באייר התשפ"ה, 7 במאי 2025. הנושא הצעת חוק הקולנוע (תיקון 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025. הצעת חוק ממשלתית. 

נמצא איתנו שר התרבות והספורט, מיקי זוהר. ברוך הבא. בפתיחת הדברים, את רוצה להגיד כמה מילים, נירה? לא. אז אדוני השר, בבקשה. אני רק מודיע, יש לי אירוע חשוב עם הרב לאו, אני אהיה פה עד 9:50. יוצא ל-10-20 דקות וחוזר. בבקשה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו נמצאים בוועדת הבית של משרד התרבות והספורט. הוועדה שנותנת באמת שירותים מעולים וטובים ורציניים, ענייניים ומקצועיים למשרד התרבות והספורט. אנחנו מודים לכם על הזמינות, על העבודה המשותפת למען כל עולמות התרבות והספורט בישראל. 

היום אנחנו מתכנסים בנושא מסוים ספציפי, חשוב, בנושא הלקטורים. הלקטורה. הלקטורה בזמנו חוקקה בידי שרת התרבות והספורט דאז מירי רגב. היום אנחנו פה כדי לבטל את הלקטורה. זו מטרת החוק, ביטול הלקטורה. 

הסיבות לכך, אני לא רוצה יותר מידי להרחיב, אבל אני אגיד את זה די בקצרה ודי ממוקד. הרפורמה שעשינו בעולם הקולנוע בעצם מביאה למצב בו הקהל הישראלי הוא זה שבעצם נותן את הפידבק לקרנות. ובשם כך הקרנות גם יכולות לזכות לניקוד. ככל שיותר קהל ישראלי מגיע וצופה בתוכן שהקרן מימנה כך הניקוד של הקרן גדול יותר. וכך בעצם, כפי שאני טוען, התייתרה הלקטורה, משום שברגע שהקהל הישראלי הוא זה שמחליט האם הוא אוהב את התוכן יותר או פחות, הלקטורה פחות רלוונטית משום שהקרנות באופן אוטומטי יהיו minded לעיקרון המרכזי שהקהל הישראלי הוא זה שהן צריכות לדבר אליו. 

הלקטורה הייתה מסייעת בידי הקרנות לבחור כל מיני תסריטים ורעיונות לתוכן שעושים אותו סרט. והיום הקרנות כבר יכולות בעצמן לעשות את זה, גם באמצעות נקרא לזה מחלקה בילד-אין בתוך עצמן שהן יכולות להקים כדי שהן יבחרו את תוכן הסרט. וגם משום שהיום הפרמטר המרכזי הוא הקהל הישראלי. שלשם שאפנו עם הרפורמה שעשינו. 

כאשר זה הפרמטר אז כבר אנחנו לא צריכים לחשוש כפי שאז חששו שבשם זה גם הקימו את הלקטורה, שהקרנות יהיו מוטות, לא יקבלו את ההחלטות האובייקטיביות, יתנו תסריטים רק לאג'נדה מסוימת. כי היום האג'נדה היא היא מה? בהתאם לשינוי, הקהל הישראלי. לכן נחה דעתנו שמרגע שזו המדיניות הקרנות כבר יפעלו באופן מקצועי מאוד וענייני מאוד. למה? כי אם הן לא יעשו כן ונניח שיתנו את תקציבן לכל מיני אג'נדות מסוימות או מקום מסוים ספציפי שהקהל הישראלי לא אוהב, התקציב שלהם יופחת באופן דרמטי עד כמעט וייעלם. 

לכן אני חושב שמהרגע שעשינו את הרפורמה בקולנוע, גם הלקטורה מתייתרת. אם תרצו אחרי זה גם נרחיב איך דברים כאלה באמת מתרחשים, איך לקטורה עובדת והאם הקרן עדיין בסופו של דבר מחויבת רק למה שהלקטורים אומרים? אז התשובה היא גם בעניין הזה לא. הקרן רק מקבלת המלצות ולאחר מכן היא עורכת עוד נקרא לזה מפגשים עם היוצרים ועם התוכן ורק אחר כך מחליטה. אז התהליך אפילו של הלקטורה, אם אתם שואלים אותי, גם בלי הרפורמה, כנראה היה מיותר. אבל אני חושב שהרפורמה שעשינו היא כבר חד משמעית מייתרת לגמרי את הצורך בלקטורה. לכן אנחנו פה כדי לחוקק את התיקון הזה להורדת הלקטורה. אני מקווה שהכנסת תאשר ותתמוך בזה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אם אפשר רק לדייק מבחינה משפטית. החוק לא אוסר על לקטורה, הוא מבטל מאגר קיים והוא נותן לשר אפשרות במבחני התמיכה להכניס הוראות הקשורות, הוראות מסגרתיות של ניגוד עניינים, תנאי העסקה וכדומה. אבל מבחינת תוכן אין איסור. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, אמרתי שהקרנות יוכלו לייצר בתוך עצמן מאגר לקטורים פנימי שלהם, ללא חיוב. זה יהיה עניין סובייקטיבי של כל קרן אם תרצה או תחפוץ בכך. או לחלופין להקים בתוך הקרן שלה סוג של נקרא לזה מחלקת איתור תסריטים או משהו מהסוג הזה. אבל זה כבר יהיה עניין של הקרנות ולא עניין שלנו, משרד התרבות והספורט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

קרנות הקולנוע, יואב אברמוביץ', בבקשה. 

 << אורח >> יואב אברמוביץ: << אורח >>  

בוקר טוב. אני מנכ"ל קרן רבינוביץ' לאמנויות. אחת מכמה וכמה קרנות ארציות ומקומיות. אנחנו מבחינתנו אין לנו כל התנגדות לתיקון הזה. המאגר נקבע לפני משהו כמו שש שנים. הלקטורים שאנחנו נעזרים בהם לקריאה בימינו, אנחנו בעתיד לא נצטרך להיעזר במאגר, הוא בעיקר עול בירוקרטי כרגע. אנחנו ממנים את הלקטורים מתוך המאגר, אבל הוא לא מונע מאיתנו לקטורים שאנחנו חושבים שמתאימים בהתאם לרקע המקצועי וליכולת שלהם. עם ביטול המאגר העול הבירוקרטי ירד וזה דבר טוב לכל הצדדים, גם למשרד התרבות וגם לקרנות. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

היום אתם חייבים לבחור מתוך המאגר. 

 << אורח >> יואב אברמוביץ: << אורח >>  

כן. אבל המאגר יש לו תנאי סף מקצועיים מסוימים, שנוצר מצב שלמעשה נרשמו אליו כבר למעלה מ-1,000 איש שהם מתחום הקולנוע, תקשורת ויצירה. כך שהוא לא, כל מי שהיינו רוצים שיהיה לקטור ויש לו רקע מסוים בתחום הקולנוע אז הוא יכול להירשם למאגר ונרשם. אז אנחנו צריכים ללכת לעשות את המערך של הרישום הזה, לקחת אותם. זה תהליך שהוא בסופו של דבר מיותר. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אולי נוכל רק למען הרקורד להציג מה יש היום בחוק, שחברי הכנסת יבינו מה אנחנו מבטלים. 

 << אורח >> יואב אברמוביץ: << אורח >>  

כן, למה לא?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

מה מוצע לבטל. חשבתי שאולי נתחיל בזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

הצעתי לך בהתחלה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא, אני יודעת שיש כאן פשוט את הייעוץ המשפטי של משרד התרבות. אני אשמח שאתם תציגו מה קיים היום ומה, בדרך כלל זה נעשה בהצעות חוק ממשלתיות שהממשלה מציגה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בשמחה. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

בוקר טוב, מירב כהן ממשרד התרבות והספורט. אז בחוק הקולנוע קיים תיקון שבעצם משנת 2019 הקים מאגר, כמו שנאמר, שמי שאחראית על הניהול שלה זה מועצת הקולנוע ומסייעת למנהלת המחלקה שהיא בעצם גם מרכזת את המועצה. 

הלקטורים כקוראים מעריכים הם אלה שבעצם נדרשים להיות מועסקים על ידי קרנות הקולנוע. התפקיד שלהם לבחון ולהעריך את הסרטים שמוגשים לקרנות במסגרת הבקשות לסיוע כספי, שהוא בעצם התמיכה שהמדינה נותנת בתחום הקולנוע. 

לפי התיקון בעצם קרנות הקולנוע שמקבלות תמיכה ממשלתית, לפי התיקון הקיים, לפי הנוסח הקיים בחוק, סליחה, קרנות הקולנוע נדרשות בעצם להעסיק לקטורים מקרב המאגר בלבד. אני כן אגיד שגם לפני שתוקן החוק והקמת המאגר מכוחו, הקרנות היו מחויבות להעסיק לקטורים בהתאם להוראות שהיו קבועות במבחן התמיכה עצמו. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

מבחני התמיכה הם חיצוניים לחוק. זה לא נכון. הלקטורה לא הופיעה בחוק. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

לפני התיקון לחוק של שנת 2019 שהקימה את המאגר וחייב להפעיל מכוחו, מבחני התמיכה כללו חיוב שלא מכוח חוק, אלא מכוחם, כתנאים לקבלת תמיכה להעסיק לקטורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

והמטרה היא לחזור לשם?

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

המטרה היא לבטל כרגע את החיוב בשימוש בלקטורים שרשומים במאגר. המטרה היא לבטל את החובה לקחת מכוח המאגר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

האם יש רצון של המשרד לחייב דרך התמיכות שיקימו מאגר משל עצמם?

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

אנחנו מעוניינים לקבוע, או לקבוע הוראות, מנגנון מסוים במבחן התמיכה בדומה למה שקיים היום. רק לא עם חיוב במאגר. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

מירב, אולי רק תסבירי מה קורה למאגר, מה היה החידוש בתיקון הקודם. מה קיים בחוק היום. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מי היום במאגר? מי קבע את הלקטורים שנמצאים במאגר?

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

מי שקובע את הלקטורים זה בעצם המועצה בהתאם לתנאי כשירות שקיימים היום בחוק. החוק היום קובע מספר תנאי שירות בסיסיים, רוחביים, כנדרש, כאשר אתה בעצם מחליט עליהם באמצעות חקיקה. תכף נקריא אותם. למעשה בעצם ברגע שהגשתם מועמדות המועצה בוחנת אותה ואם אתה עומד בתנאים אתה נכנס למאגר. מרגע זה הקרנות הן אלה שמחליטות אם לבחור או לא, אבל זה חייב להיות מתוך המאגר. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

בחוק הזה שמוצע, מי יקבע את הלקטורים?

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

מי יקבע את הלקטורים? תלוי. הקרנות למעשה אמורות לקבוע לעצמן את המנגנון, את תנאי הכשירות. כמו שהיה פעם. זאת אומרת, יש הבדל בין חיוב להשתמש בלקטורים לצורך קבלת ההחלטות האומנותיות לבין חיוב לקחת את הלקטורים ממאגר מסוים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

סליחה, מבחני התמיכה כן קובעים. למשל מתוך הלקטורים שאתה בוחר בשנה כקרן 30% עם נשים, 40% מהפריפריה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

האם זה לחוק החדש?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

מה שקיים היום. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

ובחדש זה יבטל את זה?

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

זה לא קבוע, זה קבוע במבחנים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

שנייה. מה שיבוטל זה המאגר עם הלקטורים מהסוגים המסוימים שנמצאים בו. לכן מבחני התמיכה לא יוכלו להתייחס למאגר יותר. כי אין, לא יהיה מאגר. היום מתייחסים ללקטורים מקרב הפריפריה שחייבים לבחור בהם מתוך המאגר. לכן רשומים גם הרבה במאגר. הפריפריה מוגדרת כפריפריה חברתית וגיאוגרפית, שזה נשים, להט"ב, מזרחים, חרדים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

נו, ומה רע בזה?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

ופריפריה גיאוגרפית כמובן. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

ומה רע בזה?

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

קודם כל, אנחנו כבר נציג את הקשיים שהיו ולטעמנו את התועלת המוגבלת שהייתה במאגר הלקטורים. אבל אני כן בהתייחס לשאלה שלך אני רק רוצה להבהיר, שוב, הצעת החוק עוסקת בשלב ראשון בביטול המאגר, מאגר הלקטורים. במקביל לכך יש את הנושא של מבחני התמיכה ששם מסבירים הוראות נוספות והמשרד בוחן את המנגנון המתאים לברירת תסריטים על ידי קרנות הקולנוע. יכול להיות שזה יהיה מה שהיה לפני תיקון החוק, שזה מנגנון הלקטורים ויכול להיות שזה יהיה איזה שהוא מנגנון אחר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

אבל למה לבטל בחקיקה משהו שהגן לצורך העניין על הפריפריה? חייב את הקרנות לתת 40% מתוך?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אענה. את רוצה לענות, דינה? 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

לא, בבקשה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ראשית, זה לא הוכיח את עצמו. זאת אומרת, שאומרים הגן על הפריפריה, אתה קורא את, לא נקרא לזה את ההערכות של הלקטורים ואתה רואה שזה בדיוק ההיפך. הם העלו שם טענות, אני לא רוצה יותר מידי לפגוע בכבודם של הלקטורים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

יכול להיות שזה לא חוקק כמו שצריך. שהיו צריכים להגדיר איך אתה בוחר באמת לקטור. האם הוא מצהיר מעצמו שהוא מהפריפריה, האם יש למשרד איזה שהוא כוח פיקוח עליו? האם אכן הוא פריפריה? זאת אומרת, פה כרגע יש לי תחושה שאנחנו זורקים את התינוק עם המים. יכול להיות שאני טועה, ככה מלמעלה. יכול להיות שאנחנו צריכים סך הכול לשנות, לבטל הלקטור, יכול להיות. אבל לתת בחקיקה את המחויבות לקרן כזו או אחרת לבחור מתוך הפריפריה, מתוך שירים מזרחיים, תסריטים כאלה ואחרים, חרדים ועוד. 

התחושה שלי כרגע שבעצם הקרן תוכל לעשות מה שהיא רוצה. תלך עם האג'נדה שלה. היא רוצה עכשיו להקים רק אליטיסטים משכונה כזו או אחרת, זה מה שהוא יעשה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה אומר שהיא לא תקבל כסף מהמדינה. למה? כי הקהל הישראלי לא יאהב את זה. הרי מה אמרנו? מה הרפורמה? אני חוזר איתך שנייה אחת לאחור. הרפורמה אומרת קהל ישראלי קובע. הבאת קהל ישראלי לאקרנים? קח תקציב. לא הבאת קהל ישראלי? תקבל הרבה פחות. זאת אומרת שהיום הלקטורים מי הם? הציבור הישראלי. הוא רואה את הסרט, אוהב אותו, מגיע, משלם כרטיס – הקרן מקבלת יותר. הציבור הישראלי לא אוהב את הסרט – הקרן מקבלת פחות. אז היום הציבור הישראלי הוא הלקטור. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

כלומר, הביצוע שלה בשנה קודמת מכתיב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בדיוק. וכמות הכרטיסים שנמכרו. זה המרכז של הרפורמה, זה הבסיס שלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל מה עם יצירות שלא מגיעות לקולנוע? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, יש מדד לכל יצירה. או בקולנוע או בטלוויזיה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

נגיד דוקו, כל היצירות האלה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כן. או בכמות צפיות. 

יש לנו כמה פרמטרים של מדידה שמקנים ניקוד. אבל בסוף מה שגורם לך לקבל ניקוד זה כמה הקהל בישראל אהב לראות את התוכן, לא משנה איפה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

גם אם זה ביוטיוב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כן, כן. 

עכשיו מה אני בא ואומר? עכשיו אנחנו מסתכלים על מאגר הלקטורים, שאני כבר אמרתי מראש שלדעתי הוא לא עבד ולא תפקד בכלל. אבל נניח שהיינו מתקנים את זה למצב שהמאגר הזה היה עובד בדיוק כפי שאנחנו רוצים. מביאים רק לקטורים מהפריפריה ואם הם מגיעים מהפריפריה יש, בוא נגיד ככה, יש להם אפילו סמכות להכתיב לקרן איזה תסריט לקחת או לא. רדיקלי. שדרך אגב, משרד המשפטים בחיים לא יאשר את זה כמובן, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצים להיות זה להיות אלו שקובעים את התוכן. זה דבר שאנחנו לא רוצים במדינה חופשית ודמוקרטית. אנחנו רוצים שאנשים יקבעו את התוכן ואנחנו רק רוצים לקוות שאנחנו נהנים ממנו. זה גם היה הרעיון של הרפורמה, לבוא ולהגיד אין בעיה, תקבעו את התוכן לבד, אבל שהקהל הישראלי לפחות יאהב. לכן קבלו גם בגין זה ניקוד. 

אבל נניח שהייתי אולך איתך באמת לקצה ומביא את זה למצב שאני שולט במאגר הזה דה פקטו ומכתיב את אופי התוכן. עדיין אני אומר לך שלא היה לזה שום השפעה בסופו של דבר על התוכן עצמו. למה. כי בסוף הלקטורה שנרשמה ברוב המקרים הייתה מביעה עמדות שבעיניי היו אפילו דוחות, בסדר? פתאום אתה רואה לקטור כותב "מה זה הסגנון הערסי הזה? הסגנון הזה שמזכיר לי את הפלקה". משהו מן הסוג הזה, דברים קשים שנכתבו שם על ידי לקטורים שבעצם נמצאים במאגר. ואתה אומר לעצמך רגע, למה אני צריך את זה? יש קהל ישראלי שיכול לבוא לקולנוע ולהחליט אני אוהב את התוכן או לא אוהב את התוכן. אהבתי את התוכן, מה טוב, קחו ניקוד. לא אהבתי את התוכן, תבחרו תוכן יותר טוב בפעם הבאה, שישראלים אוהבים. 

לכן אני אומר, בכל מצב המאגר הזה הוא מאגר מיותר. וגם אם נניח שנלך לקצה ונחייב קרנות, אגב, אני עוד פעם אומר, משרד המשפטים יתנגד וגם לדעתי הקרנות יתנגדו ויהיו עתירות על זה בבג"ץ שכנראה גם יתקבלו. אני אומר, אף על פי כן, זה עדיין לדעתי לא ישיג את התוצאה. לכן קיבלתי החלטה לבטל את המאגר הזה. כי לא ראיתי בו שום תועלת לא במצבו הנוכחי ולא במצב שגם נשנה או נתקן אותו בצורה כזו או אחרת. שאגב, משרד המשפטים בטוח לא יאשר. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

אני רוצה ברשותכם להשלים כמה מילים. מעבר לדברים שאמר השר, חשוב לחדד כך: מלכתחילה הקמת מאגר הלקטורים, המחשבה שעמדה מאחוריה הייתה לטייב את דרכי העבודה של הקרנות ולהבטיח שקיפות. בחלוף השנים ואחרי בחינה נוספת בעצם ראינו שההסדר החקיקתי הזה לא הביא איתו תועלת ציבורית משמעותית, ודאי לא תועלת כזו שמצדיקה את הבירוקרטיה ואת העלויות שבצידו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אגב, אני טוען אפילו שהביא נזק. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

כן, כפי שטענת. חשוב להגיד ככה: בהיבט המקצועי, בסופו של דבר תנאי הכשירות שנקבעו כדי להיכלל למאגר הלקטורים היו תנאי כשירות מאוד מקלים. לצורך העניין, כל מי שיש לו תואר אקדמי בתחום התיאטרון, הספרות, התקשורת, יכול להיכלל במאגר. גם אם אין לו כל ניסיון מקצועי בתחום הקולנוע או בהערכת תסריטים. תנאי הכשירות המקלים האלה נקבעו בשעתו בין השאר לאור העמדה של הייעוץ המשפטי של הוועדה בשעתו, בשים לב לזה שהקרנות מחויבות להעסיק לקטורים רק מקרב המאגר. לכן נאמר שהמאגר צריך להיות רחב דיו. אבל באופן הזה נכנסו למאגר גם הרבה מאוד לקטורים שאין להם את הכשת המקצועית הנדרשת. ולראיה, קרנות הקולנוע, כפי שנאמר פה, בחרו את מי שהן רוצות מתוך המאגר. 

אז במובן הזה זה לא טייב או שיפר את המצב. ובהיבט של השקיפות, אז הנושא של שקיפות וגיוון שזה נושא שמשרד התרבות והשרים לאורך השנים קידמו – גם כאן, משיקולים בעיקר של הגנת הפרטיות וצנעת הפרט, הכנסנו חובה להצהרה בדבר פריפריה. וגם במבחני התמיכה אפילו קבענו 30% נשים, 40% לקטורים מהפריפריה. אבל אין לנו שום דרך לדעת איזו פריפריה הלקטור מייצג. האם הוא מקרב קהילת הלהט"ב, חרדי, עולה חדש, מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות וכו'. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

פריפריה זה מונח רחב. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

כן, והם רק מצהירים על סמך הצהרה בלבד האם הם פריפריה, כן או לא. אולי על פריפריה גיאוגרפית אנחנו יודעים יותר, כי יש לנו כתובת מגורים. אבל זהו, מעבר לזה לא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שגם היא לא תמיד מלמדת על המקום. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

כן. ובמובן הזה לא הצלחנו לממש את התכלית הזאת של קידום פריפריה אמיתית, כי אנחנו לא יודעים אם יש פה גיוון אמיתי. משני הטעמים האלה, המקצועי והגיוון, למעשה אפשר להגיד שלמאגר הלקטורים כמאגר חובה לא הייתה תועלת משמעותית וכפי שנאמר פה אולי אפילו נזק. ועל כן מוצע לבטל. 

עם זאת, וגם זה הצעת החוק מתייחסת, אנחנו משאירים בידי השר את הסמכות לקבוע הוראות לעניין מנגנון להערכת תסריטים בקרנות. הנושא הזה נבחן בימים האלה. הוא ייבחן גם בשיתוף עם גופי הקולנוע. חשוב להגיד שפה יכול להיות שהדבר הנכון והמתאים הוא לחזור למה שהיא קודם מאגר הלקטורים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מה היה קודם?

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

היה לקטורים שהם פשוט בחרו והעסיקו. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

מי?

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

הקרנות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

הקרנות עצמן?

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

כן. שלא מקרב המאגר. ומבחני התמיכה קבעו גם אז הוראות על קידום פריפריה ונשים וכו'. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני פה באופן עקרוני אומר גם שלי אין שום בעיה עם זה שהקרנות יבחרו בעצמן. למה? כי כשאני נותן חופש לקרן אף אחד לא יכול לחשוש שאנחנו מתערבים בתוכן או מכתיבים תוכן. הן עושות את התוכן שהן רוצות, בלי שיהיה טיפת התערבות. לא של הממשלה ולא של השרים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל בתבחינים אתה חייב להתערב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מתערב רק בתבחינים, וזה בדיוק העניין. התבחינים מהווים מה? מהווים מדיניות. מה המדיניות? קהל ישראלי. יכול להיות שמחר יבוא אחריי שר ויגיד לא, אני לא רוצה קהל ישראלי. אני רוצה קהל אמריקאי. אני רוצה קהל אירופאי. יכול להיות שיהיה שר כזה. אני אומר שאני רוצה קהל ישראלי. אז לכן אני אומר, כשאתה בא ומציע שיש חופש מוחלט לקרנות, מה שנקרא ליברליות מקסימלית, ובאותה נשימה אומר רק דבר אחד: לכו לקהל הישראלי ותביאו אותו לקולנוע. 

זה מה שאני אומר לקרן. תביאו את התקציבים שלכם, תשקיעו אותם בתוכן שהישראלים רוצים לבוא ולראות וליהנות ממנו. זה הסיפור. זה הפך את זה למאוד פשוט, למאוד קל לביצוע גם אני חושב. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

רק צריך לקחת בחשבון שהחברה הישראלית היא חברה מאוד מגוונת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נכון. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא מקשה אחת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עוד יותר, אתה דווקא מחזק את דבריי בכך שאני אומר שכל קרן תרצה אולי לדבר לאוכלוסייה אחרת. יכול להיות שתבוא קרן ותגיד אני רוצה לדבר לאוכלוסייה כזאת. ויש קרן שתרצה לדבר עם אוכלוסייה אחרת. אבל דבר אחד בטוח – היא מדברת לאזרחי ישראל. וזה הדבר שמבחינתי היה חשוב ברפורמה הזאת. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

אני רק אשלים את מה שהתחלתי להגיד, ששוב, המנגנון להערכת תסריטים ייקבע ככל הנראה במבחנים. יש סמכות כזו. יכול להיות שזה היה מה שהיה, יכול להיות שייבחר מנגנון חלופי. שוב, המדיניות כרגע היא לאפשר גמישות מרבית. 

עם זאת חשוב להגיד שקרנות הקולנוע מחלקות כספי ציבור בסך מצטבר של עשרות מיליוני שקלים בשנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כמה? 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

העלינו בעוד 30 מיליון השנה. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

ולכן יהיה נכון לקבוע, אנחנו סבורים, איזה שהוא מנגנון שלא גורם יחיד יחליט על ברירת התסריטים, אלא שיהיה איזה שהוא מנגנון. יש כמה אפשרויות, ושוב, הנטייה היא כמובן כן להגביר את הגמישות ואת שיקול הדעת של הקרנות ככל הניתן. אבל מבחני התמיכה יתנו את דעתם גם על נושא השקיפות והגיוון שדובר פה וגם על היבטים של מינהל תקין כמו מניעת ניגודי עניינים. כל הדברים האלה ייקבעו במבחני התמיכה, בהתאם לסמכות השר, שמוזכרת בהצעת החוק. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

נמצא קשר בין הרפורמה לבחירה ממאגר הלקטורים? אני פשוט מנסה להבין מה הקשר בין קרן שסרטים שהיא תמכה בהם הביאו כמה שיותר אנשים לקולנוע והקשר למאגר הלקטורים. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

ההנחה היא אני חושבת במבחן התוצאה ועל זה השר דיבר, שסרטים שימכרו כרטיסים ויגיעו לחשיפה מקסימלית וזה, ישקפו גם איזה שהוא תהליך של בחירה מיטבית. אני חושבת שזאת הייתה הכוונה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא, השאלה אם מאגר הלקטורים מנע את זה? זאת השאלה. האם קיומו של מאגר לקטורים מנע תמיכה בסרטים שיותר נקרא להם מסחריים?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא, לא, אני אגיד לך מה היה. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

הוא בוודאי לא קידם את זה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אסביר את זה. 

 << אורח >> דינה עברי עומר: << אורח >>  

הוא לא הועיל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תראו, בסוף החוק הקיים קובע שבעצם אני כקרן יכולה לבחור איזה לקטור שאני רוצה. יש לי מאגר ואני בוחר. אז בא לי לקטור שתואם לאג'נדות שלי, אני לוקחת אותו. ואם הוא לא תואם לאג'נדות שלי אני לא לוקחת אותו. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא, אבל אתה חייב מינימום של פריפריה. לפי מבחני התמיכה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין בעיה. אמרתי לכם, הגדרות פריפריה הן הגדרות רחבות. הן לא בהכרח הגיאוגרפיות. אם אני רוצה עכשיו סרט שמדבר לציבור החרדי אני אקח לקטור חרדי. כי יש לי סיכוי טוב שהוא ייתן לי, בוא נגיד תמיכה לתוכן שיש לו תוכן של חרדים. ואם אני רוצה לעשות סרט על קהילת הלהט"ב אז אני אקח מישהו מהפריפריה של קהילת הלהט"ב. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אבל אתה לא יודע אם הלקטור הוא להט"ב או חרדי. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

אבל גם עכשיו הוא לא יודע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוא מצהיר על זה. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

אבל גם עכשיו, זה מה שניסינו להסביר. שאין לנו איך לדעת. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אני הבנתי שלא יודעים מה, איזה פריפריה הם. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

אין לנו איך לדעת - - -

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יודעים הכול. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

חוץ מהצהרה של כן או לא פריפריה, שהם מצהירים לנו בטופס שהם מגישים, אין לי איך לבדוק את זה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

כלומר, הקרן צריכה ליצור איתו קשר ואז להבין אם הוא חרדי או?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תראי, זה מאוד קל לקחת. אני אגיד לכם, יש שם ללקטור, נכון? יש סיכוי טוב שהוא מצוי גם ברשתות חברתיות, נכון? אז מה הבעיה להיכנס לשם של הלקטור, להסתכל ברשתות החברתיות שלו ולהבין באיזה אג'נדה הוא נמצא? זה לא כזה נורא קשה ומסובך. 

לקחתי את הלקטור, עזר לי לבחור תסריט? יופי, הגעתי לנקודה. עכשיו תראו דבר מעניין. אוקיי, הלקטור המליץ על תסריטים. אני כקרן לא חייבת לקבל את זה. אני הולכת ופוגשת בשלב השני את המפיק עצמו וקוראת יחד איתו את התסריט. זאת אומרת שאני כבר יודעת כקרן איזה תוכן אני עומדת לקבל, מי המפיק שלו ומה האג'נדות שלו. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

זה לא מחייב אם שני לקטורים מתוך שלושה אמרו על תסריט מסוים? נגיד הפוך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא מחייב. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

שני לקטורים אמרו לא?

 << אורח >> יואב אברמוביץ: << אורח >>  

כאשר שני לקטורים אמרו לא, לא יכולים לעשות את הסרט. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז אני אגיד לך, אם שני לקטורים אומרים לא, אז רוב הסיכויים שהם לא יילקחו שוב כלקטורים, לכן הם ישתדלו לא להגיד לא. כי אז הקרן לא תיקח אותם כלקטורים, כי הם לקטורים שמפריעים לעבודת הקרן. בעיני הקרן. 

אני באתי ואמרתי רגע, למה צריך לקטורים אם הקהל מחליט? זאת אומרת, אם היום לפי הרפורמה החדשה שכבר העברנו הקהל הישראלי שמגיע בהמוניו אל הקולנוע הוא מקנה את הניקוד לקרן, מה תעשה קרן? תקום בבוקר ותגיד איך אני מביאה את הקהל הישראלי לקולנוע? אוקיי? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

זאת שאלת מיליון הדולר, איך מביאים קהל לקולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יפה. ואת זה הקרנות יצטרכו לפצח מבחינתם. אבל הלקטורים בטח לא יכולים לסייע בעניין הזה. אם את שואלת אותי, יש לקטורים שגם יכולים להפריע ברצון של הקרן להביא את הקהל הישראלי או לחילופין להגביל את היכולת של הקרן להביא קהל ישראלי. 

בכל מקרה, בין כה וכה נאמר שמרגע שעשינו את הרפורמה הזאת הקרן כבר באופן אוטומטי נקרא לזה, תפעל מבוקר עד ערב עם הרבה מאוד מוחות שיעזרו לה לחשוב איך להביא את הקהל הישראלי. איך לייצר תוכן או להשקיע בתוכן שיביא קהל ישראלי לקולנוע. לכן כל העניין של הלקטורה באופן אוטומטי כמעט מתייתר. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

ועדיין, נירה, חשוב להמשיך ולומר גם בהמשך להסבר של השר, עדיין כמו שמופיע בתזכיר שהוגש על ידי המשרד. המשרד בכוונה לבחון את המנגנון. זאת אומרת, יש פתיחות מצידנו לראות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא, אני הבנתי שכולם חושבים שהמאגר כמו שהוא היום לא עובד טוב. 

 << אורח >> מירב כהן: << אורח >>  

כמובן בשיתוף ובשיח עם כלל הציבור, כמו שנעשה בכל הליכי התקנת המבחנים של המשרד שלנו בכל התחומים. 

(היו"ר סימון דוידסון)

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אנחנו ניתן למחלקת המחקר של הכנסת, לאתי, להציג את דבריה. בבקשה. קודם כל מחלקת מחקר, אחרי זה אתם. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

תודה רבה. אתי וייסבלאי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. בעצם לקראת התיקון לחוק הכנו מסמך על היישום של התיקון לחוק משנת 2018 שקבע את מאגר הלקטורים. המסמך המלא נמצא באתר של הוועדה, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג באמת נתונים מרכזיים מתוך המסמך. 

אז בעצם כמו שנאמר פה, התקציב הקולנוע מוקצה לפי חוק הקולנוע, שהוא בשנת 2024 ביצוע התקציב עמד על כ-102 מיליון ש"ח בסך הכול ובעצם מאז שנת 2020, שזה התאריך של הרפורמה והתיקון, התקציב עלה בצורה משמעותית כמו שנאמר פה. 

החלוקה של תקציב הקולנוע היא באמצעות קרנות הקולנוע, שמשרד התרבות קובע מבחני תמיכה ייעודיים. מבחני התמיכה נכתבים בסיוע מועצת הקולנוע. קרנות הקולנוע בוחרות את הסרטים הנתמכים באמצעות הליך מובנה שמוסדר במבחני התמיכה, כאשר קריאת בקשות התמיכה על ידי לקטורים באופן אנונימי היא השלב הראשון בתהליך בחינת הבקשות בכל הקרנות. זה משהו שמוסדר. זה אומר בעצם שהלקטורה זה משהו שעומד כרגע ביסוד של חלוקת תקציב הקולנוע באמצעות קרנות הקולנוע. 

אם מסתכלים על נתונים על תמיכה באמצעות תקציב הקולנוע רואים שבשנת 2024 קיבלו תמיכה 328 הפקות של סרטים ישראלים. באותה שנה נמכרו כ-1.3 מיליון כרטיסים לסרטים ישראלים בבתי הקולנוע, שהם כ-10% מכלל הכרטיסים שנמכרו. 37 מתוך הסרטים שנתמכו אלה סרטים עלילתיים באופן מלא. 58 סרטי תעודה. וגם אנחנו רואים שבשנים שמאז התיקון לחוק שמאז הרפורמה הייתה עלייה במספר הסרטים שהופקו בתחומים שונים. 

בסך הכול הקרנות קיבלו כ-86 מיליון שקלים מתקציב הקולנוע בשנת 2024 ואנחנו רואים שרוב התקציב מגיע לקולנוע עלילתי, כ-60%. שזה משהו שגם הוסדר במבחני התמיכה, למרות שבמבחני התמיכה החדשים יש שינוי בעניין הזה, כמו שנאמר. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רגע, עוד פעם, המספר הוא?

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

86 מיליון שקלים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

מתוך ה-102 מיליון?

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

כן. השאר מוקצה לפרויקטים שונים, ארכיונים, פסטיבלים, דברים מהסוג הזה. ובעצם הכול מוסדר במבחני התמיכה. מבחני התמיכה מפרטים באופן מאוד מדויק כמה כסף ילך לכל תחום. 

חשוב להגיד שכל הסכומים האלה מתייחסים למה שהיה לפני - - -

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אבל הביצוע הוא מלא. זאת אומרת, הביצוע של הכסף הוא מלא. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

כן. אבל כל מה שמוצג פה מתייחס לתקופה שלפני הרפורמה שהשר דיבר עליה. כלומר, בשנת 2025 והלאה אמור להיות שינוי באיך שהנושא הזה נראה. 

אז כמו שנאמר, בשנת 2018 היה תיקון משמעותי לחוק הקולנוע, שבמסגרתו הוקם מאגר הלקטורים. התיקון הזה היה בעקבות ועדה שהוקמה במשרד התרבות והגישה את המסקנות שלה ביוני 2018. הוועדה הזאת מצאה בין היתר גם ליקויים באחידות ובשקיפות של מערך הלקטורה ומנגנון בחינת התסריטים וגם ייצוג חסר לפריפריה. בקשות שאושרו לתמיכה על ידי הקרנות. כלומר, במסגרת הדיונים באותה ועדה נערכה בדיקה מפורטת של כמה בקשות ומי היה מהפריפריה. 

ביולי 2018 ועדת החינוך דנה בתיקון לחוק והיא ראתה שבעצם הובעה ביקורת מאוד חריפה על הקמת מאגר הלקטורים. היה חשש משליטה של משרד התרבות במאגר הלקטורים ובתמיכות שניתנו מבחינתו. ובעקבות זה נעשו תיקונים בנוסח החוק. בין היתר הרחיבו מאוד את תנאי הסף לכניסה למאגר הלקטורים, שכרגע הם כוללים בעצם תואר אקדמי רלוונטי או תחום עיסוק רלוונטי, שזה מאוד רחב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

או. לא חייבים תואר. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

או ניסיון של שנתיים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא חייבים את התואר. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

כן. שזה בעצם מאוד רחב וכמעט כל אחד שיש לו איזה שהוא עניין בתחום יכול להיכנס. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

ספרות או תקשורת, לאו דווקא בקולנוע. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

ואין כרגע שום שיקול דעת האם להיכנס למאגר או לא להיכנס למאגר. כל מי שעומד בתנאי הסף חייבים שייכנס למאגר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בגלל זה הוא גדל כל כך. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

אכן. ובפברואר 2019, בעקבות אישור החוק, שזה היה באוקטובר 2018 פורסמו מבחני תמיכה חדשים שבנוסף למאגר הלקטורים הם גם הסדירו את עבודת הלקטורים בצורה מאוד מפורטת וקבעו חובה של העסקת לקטורים מהפריפריה, כמו שנאמר פה. לקטורים נשים, 30% ו-40% וכל זה בהתאם למה שנמצא במאגר. כלומר, במסגרת המאגר הלקטור מצהיר האם הוא מהפריפריה או לא, בלי שום פירוט או בדיקה נוספת. 

אז אם אנחנו מסתכלים על פעילות מאגר הלקטורים בשנים שמאז שהוקם, מאז שנת 2000 עד שנת 2019, בעצם השלב הראשון זה הלקטורים מקבלים בקשות, משרד התרבות מקבל בקשות להיכלל במאגר הלקטורים באמצעות אתר ייעודי שנפתח שלוש פעמים בשנה. ואז, כמו שאמרתי, ההשתייכות לפריפריה נבדקת רק באמצעות הצהרה אישית. אותו לקטור מחויב להצהיר אם הוא שייך לפריפריה או לא שייך לפריפריה. וזה הכול מי שנכנס למאגר נשאר שם על בסיס הפרטים שהוא הכניס בהתחלה. כלומר, אין שום שינוי. 

מועצת הקולנוע מאשרת את הבקשות. היא מחויבת על פי חוק עד חודשיים מרגע שהוגשו הבקשות. לפי הנתונים של השנתיים האחרונות 96% מכלל הבקשות שהוגשו למאגר הלקטורים אושרו. ואז היא מעבירה את המאגר לקרנות הקולנוע, שזה בעצם כולל פירוט מאוד דל על הלקטור. רק תחום השכלה ותחום העיסוק והאם הוא שייך לפריפריה ולא שייך לפריפריה. כמו שנאמר, כדי להעסיק הם מחויבים בדיקה נוספת האם ללקטור יש ניסיון מקצועי וכל הדברים שנדרשים מלקטור לצורך העבודה. 

כרגע יש לנו 1,353 לקטורים במאגר. 36% מתוכם מהפריפריה. כמחצית נשים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני רק רוצה להתעכב על הנושא של פריפריה. יכול להיות מצב שמישהו שנולד באופקים, הוא גר 20 שנים בתל אביב והוא נחשב פה בפריפריה?

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

זו הצהרה עצמית. הוא יכול. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אגב, למה לא? סימון, מי שגדל, לא הייתה לו הזדמנות שווה מי שגדל בשדרות למי שגדל בתל אביב, לדעתי. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

אבל גם מקריית שלום בתל אביב. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני שואל כדי להבין מה זאת אומרת פריפריה? 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

גם קריית שלום בתל אביב זה גם פריפריה, לצערנו. של תל אביב. אבל היא פריפריה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

גם בחולון יכולה להיות. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

גם שכונת דורה בנתניה היא פריפריה. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

נו, אתה יודע. אז לא תמיד אופקים, נתיבות, באר שבע זה רק העולם. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, רק רציתי לדעת. אוקיי, סליחה. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

אז יש גם פריפריות, לא להגיד זה ונגמר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

פריפריה חברתית. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

לא, כשהם מגדירים מקומית. אם זה לא מנתיבות אופקים הוא לא פריפריה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אומר, אבל יש גם פריפריה חברתית, כמו שאדוני בטח אומר. תלך לעיר תל אביב ותלך לדרום תל אביב. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

אני יודע, לכן אני ציינתי. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

גם בקריית גת יש את כרמי כת ויש. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

כל אחד מגדיר את האופן שבו הוא רואה את עצמו. והרוב הגדול בעלי השכלה בתחום הקולנוע. יכולים להיות גם השכלה מתחומים נוספים. 

אם אנחנו מסתכלים בנתונים על העסקת לקטורים על ידי קרנות הקולנוע, שאלו בעצם נתונים שנאספים על ידי משרד התרבות בזמן שהוא מקבל את בקשות, את המענה של קרנות הקולנוע למבחני התמיכה, אז הוא מחויב לדווח על הלקטורים שהועסקו. אנחנו רואים שיש שיעור גבוה מאוד של הלקטורים מהפריפריה. הרבה יותר גבוה ממה שנקבע במבחני התמיכה. בין 70% ל-95%. אבל דווקא בסרטים עלילתיים, שזה כמו שאמרנו, החלק היותר גדול, אז יחסית יותר נמוך. 

כמו שאמרנו, פריפריה זה רק לפי הצהרה עצמית. מחצית מהלקטורים הם נשים ויחסית, למרות שהכוונה הייתה שהמאגר יגדיל את הגיוון של הלקטורים, ירחיב בעצם, שלא ישתמשו כל הזמן באותם לקטורים, רואים שיש מעט מאוד לקטורים חדשים. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רק שאלה, כאשר נבחרתי להיות לקטור, לכמה שנים זה? יש הגבלה? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לעד. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

כל החיים. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

במאגר נשארים לעד.


 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

במאגר. ואין לו גם סף. כאילו עד 1,300 וזהו, יותר לא מקבלים. זאת אומרת, זה יכול להיות גם 5,000. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

אבל כן יש, הקרנות כן במבחני התמיכה הן מחויבות להעסיק לקטור כרגע אני חושבת ארבע שנים זה המצב כרגע. 

בעצם ההחלטה על ביטול המאגר, כמו שנאמר, הייתה הרבה מאוד ביקורת על פעילות מאגר הלקטורים. מצד שני, דיברנו עם מנהלי קרנות והם הדגישו כן את החשיבות של מערך הלקטורה ואת החשיבות של ההסדרה שלו ועד כמה זה מאפשר שקיפות והליך הוגן, דברים שנאמרו גם בדוח של הוועדה - - -

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אתם יודעים כמה מהאוכלוסייה הערבית יש לקטורים?

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

לא. כי אין זה. אמרתי, אפשר להסתכל רק לפי שמות. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

הם נכללים בהגדרה של פריפריה. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

אנחנו לא יודעים לא כמה ערבים, לא כמה חרדים, לא שום דבר. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

בטוח שיוסף היה רוצה לשאול את זה. שאלתי לפניך. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל אין פיקוח? זו בדיוק השאלה שרציתי לשאול. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

בדואים יש שניים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

יש שניים? 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

סתם צוחק, לא יודע. 

 << אורח >> קרן כרמל: << אורח >>  

מפאת צנעת הפרט הם לא מחויבים לדווח איזה סוג של פריפריה הם. הם רק כותבים פריפריה כן או לא. אנחנו לא יודעים מה, אם הם חרדים או להט"בים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אז אולי להגדיר בפריפריה של הפריפריה. שם אפשר לשייך אותם. 

 << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>  

מה שחשוב לי להגיד לסיום זה שאמרנו שב-2018 הייתה ועדה שבדקה וכן אספה נתונים כמותיים על הבקשות והייצוג של הפריפריה. כרגע זה לא נעשה. כלומר, לא נערכה בדיקה כמותית מפורטת על ההשפעות של התיקון שכלל גם דברים נוספים, לא רק את מאגר הלקטורים, על האופן של התמיכה של קרנות הקולנוע בסרטים ועל חלוקת התקציב. 

כאמור, כל הנתונים נמצאים במסמך שמופיע באתר של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה. אדוני רוצה מאוד לדבר. מה שמך?

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

שמי כהן יהודה. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

אני הזמר תמיר גל. הפקתי המון סרטים באופן עצמאי בזמנו. אבל אני אתן את הרשות ליהודה קודם ואני אמשיך אחריו. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

יהודה היקר, בבקשה. רק שם מלא ותפקיד. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

שמי כהן יהודה, מנכ"ל עמותת ת.מ.י – תרבות מוזיקה ישראלית ים תיכונית, שפעלה שנים רבות ועדיין פועלת לקידום התרבות הישראלית ים תיכונית למרכז הבמה. 

בזמנו, כאשר התחלנו את הפעילות שלנו, אנחנו נקראנו סרטי הבורקס. הסרטים המושמצים. אנחנו פה נעלה את זכרו של זאב רווח, שנפרדנו ממנו לפני מספר חודשים. יצר קו של סרטים, המון. צפו בזה מאות אלפים של אנשים. אבל ההשמצות מפה ועד להודעה חדשה. הביזוי בבן האדם, כמה שרמסו אותו החברה הישראלית. לא כולם, אבל החברה הישראלית רמסה. 

תקציבים, אני לא יודע אם הוא זכה לראות שקל אחד ממדינת ישראל. וזה כואב לנו פה הדברים האלו. הסרט "כסאח" שייצג את את התרבות הישראלית ים תיכונית, עם חופני ז"ל, אביהו מדינה וכל שאר הדברים, זכה לקיתונות של בוז של העיתונות במדינת ישראל. 

אם אני אדבר, היה צריך להיות פה חברי היקר, הוא הוזמן, הוא לא הרגיש טוב, הוא מתנצל, אבי ביטר. יצר עשרות סרטים, עשרות סרטים. תחנה מרכזית הופצצה בקלטות שלו. הבן-אדם עד היום מושמץ. הקרן לא רואה אותו. הוא לא יהיה מונח לקריטריונים של הקרן. אנחנו נצטרך לקרוא לך, כבוד השר, עוד פעם לתקן. כי אנשים, תמיר גל, אבי ביטר, היה איך קוראים לו? משה כהן, מתנה יפרח שייצר סרטים. אני אגיד לך עוד המון שייצרו סרטים. הם לא זכו לקבל כספים. 


 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

חשוב שתשמע אולי, זה משהו שדווקא ישמח אותך. הרפורמה שעשינו, כולל ביטול הלקטורה, שאני מקווה שנצליח להעביר היום, או בימים הקרובים בכנסת, היא בדיוק מונעת את החשש שאתה מעלה. כי החל ממחר בבוקר, אחרי שהחוק הזה יעבור ואחרי שהרפורמה שלנו כבר עברה – מה יקבע? אמרתי, הקהל הישראלי. 

אם תמיר גל, אני מניח שהוא עוד ירצה ליצור סרטים, ייצור תוכן שהקהל הישראלי רוצה לבוא לראות וליהנות ממנו – זה הופך להיות אינטרס מובהק של הקרן להשקיע בתוכן הזה. למה? כי זה מביא לניקוד וזה מביא לתקציב. ואם קרן תזהה תוכן שמביא קהל ישראלי לצפייה זה תוכן שישקיעו בו כסף. וזה השינוי הגדול שאנחנו עושים פה. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

לא, מעבר לזה. אני מבקש ממך עוד דבר אחד, כבוד השר. זה אצלך בידך. לעודד את בתי הקולנוע להגיד לחבר'ה האלה בואו תנו, אני אתן לכם את הבמה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה כבר סיפור אחר. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

כי מה קורה? הם יוצרים, אתה לא תראה אותם בבתי קולנוע. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

זה סיפור אחר. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

הבנת? וברגע שאתה יוצר כדי להיכנס לבתי הקולנוע, אבל שם עושים להם קו חסימה – אז אתה יוצר לי איזה שהיא בעיה מסוימת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

סיפור אחר. וזה כבר עניין של שוק חופשי. תזכרו דבר אחד, אני לא יודע להכתיב לקרן איזה תוכן להקרין. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

לא. אבל גם בתי הקולנוע. צריך לחשוב בגדול. אני רק אברך ואני גם אציין את זה פה, אתה ערכת סיור השבוע בראש העין, שבוע שעבר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

סימפונית ראש העין. נדהמת. שקל לא מקבלת. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

בוא נגיד ככה, הביקור הזה הולך לשנות את המצב. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

לא, אבל אתה מבין מה שאני בא, מאיפה אני בא, מנקודות? יוצרים דברים, הדברים נמצאים, האנשים מתעלמים. לא רואים אותם. המשקפיים פתאום כהים. אין אור בחדר. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

לא במשמרת שלי. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

אני אמרתי את דבריי. אני מקווה שבעזרת השם ישתנה. ואני אתן את רשות הדיבור לתמיר. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

קודם כל, אנחנו שמחים בשינויים שהולכים להיות ובאמת אנחנו מעריכים את זה שאנחנו מקבלים גם את הבמה לדבר ולשפוך את מה שלא זכיתי, אני באופן אישי, בעשרות שנים שאני במוזיקה ובסרטים. 

אני הפקתי עד היום שישה סרטים באופן עצמאי. עומדת עכשיו סדרה לצאת. אני סיימתי פרק רביעי עם שחקנים מאוד מוכרים כמו נירו לוי, סמי הורי, ירון אילן. ומי שאחרי על הבימוי שם, התסריט, זה צוריאל מלמד. אני רוצה להגיד דבר אחד, אני אף פעם לא ביקשתי מאף אחד שום דבר. אבל אני חושב שהגיע הזמן שלא ישדרו לעם הישראלי, היהודי, את מה שהם רוצים להשמיע. שהם יבחרו את מה שהם רוצים באמת לשמוע. 

מה שקורה היום, הם מכתיבים היום, גם אם זה בגלגל"צ, גם אם זה ברשת ג', איזה שירים מושמע. וזה לא מעניין כרגע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מי זה הם?

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

מי זה הם? אלה שיושבים שם מאחורי המיקרופון, משדרים את השירים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא מתכוון לוועדות. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

הוועדות. אני אין ספור להיטים הוצאתי גם, ואף פעם לא זכיתי להישמע בגלגל"צ ובמקומות שכאילו מגיע להם במה. אבל העניין זה לא זה העניין. אנחנו לא מבקשים מה שלא מגיע. אנחנו עובדים קשה ואני עושה עד עכשיו את היצירה שלי ואת העשייה שלי באופן עצמאי ולא ביקשתי כסף מאף אחד ולא שקל אחד אפילו. אבל אם יש דבר שנקרא שוויון זכויות, לא משנה אם זה אשכנזי ואם זה מזרחי. אני יכול להגיד לך דבר אחד, בחוברת הזאת הופעתי בפסטיבל בצרפת. לצידו של אריה אליאס, אלקלה בלסירה ועוד הרבה שחקנים, גבי שושן ז"ל. הסרט שלי "תני סימן חיים" ב-2003 יצא לקולנוע. יצא לקולנוע ועשו אותו על פילם. הסרט היחידי שהיה לי בקולנוע זה "תני סימן חיים". שברתי קופות במשך חצי שנה. 

אסי דיין ז"ל, שיש לי באמת הערכה והרבה כבוד אליו, היה שבועיים בקולנוע. הוא קיבל תקציב מלא אחרי שהוא הוסר אחרי שבועיים. אני חצי שנה בקולנוע שובר קופות ולא ראיתי שקל באף אחד בקטע הזה. 

אני רק מבקש שוויון זכויות ושישנו. זה לא בשביל תמיר גל, לא בשביל אבי ביטר, לא בשביל משה כהן. שישנו את זה בשביל כל החברה הישראלית, כמו שאמרת כבוד השר מיקי, ואמרת את הדבר הכי נכון. העם היהודי, העם הישראלי – הוא זה שיקבע מה הם רוצים לראות. כי כל פעם שאני מגיש תסריט לוועדות שנמצאות למעלה אני מקבל דחייה באופן אוטומט. אף פעם זה לא קרה. 

אני נמצא בסדרה שאני עומד לסיים אותה ואין לי איך להמשיך אותה. סיימתי ארבעה פרקים, נשארו לי עוד שני פרקים לסיים אותם. אני תקוע כבר חמש שנים. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז קודם כל חשוב שתדעו שהמבחן הזה גם תומך, יכול לתמוך גם בסדרות, לא רק בסרטים. וגם לעניין הזה אני בימים אלו עובד לאגם תקציב כדי שיהיה תקציב גם לסדרות. כי יש היום 130 מיליון שקלים ואני מקווה שיהיה כסף גם לסדרות. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

אני רוצה להגיד דבר אחד. באמת, אנחנו לא רוצים מה שלא מגיע. אבל אם זה מגיע ל-X ו-Y, אז מגיע גם לצד השני. שיהיה שוויון זכויות, זה מה שאנחנו רוצים, שוויון זכויות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אתם רוצים שוויון ואני אומר לכם שמה שאנחנו עושים פה עכשיו זה בדיוק השוויון שעליו אתם מדברים. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

כל הכבוד. תודה רבה כבוד השר. ויש לנו באמת הערכה רבה אליך, אני מודה לך מקרב לב. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה. 

כן אדוני, בבקשה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

בוקר טוב, שמי חגי אוזן, אני עיתונאי לשעבר, כתב של מוזיקה ותרבות. היום אני מפיק, מנהל אומנים, יוצר. 

עיקר ההתמקדות שלנו פה זה כמו שאמר כבוד השר, בלקטורים. הדבר הזה כן צריך להתבטל. אני רואה כאן הקבלה בין מה שקורה בקולנוע לבין מה שקרה בעבר במוזיקה. אם בעבר המוזיקה הייתה צריכה, הפיקה את עצמה לבד, כל הזמן לבד. ואז היינו נתקלים בכל מיני ועדות פלייליסט. עד היום יש ועדות פלייליסט. 

פה במקרה הזה מדובר בכסף. ואנשים שיושבים על השיבר מחליטים מי יתוקצב ומי לא. ולכן הקטע הזה של הלקטורים הוא מאוד חשוב. כל הקטע הזה של ההגדרות הוא הבעיה האמיתית. כי לצורך העניין להגדיר פריפריה, מלכי הקולנוע, הוורנר ברדר שלנו, האחים אדרי, הם מדימונה בהגדרה היבשה. והם ממש לא פריפריה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רוב חייהם הם חיו בנתניה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

לא משנה. אני רק אומר שבהגדרה של התוכן הם לא באמת פריפריה. אנחנו צריכים, לפי דעתי הלקטורים צריך להיות משהו שהוא בר שינוי כל הזמן. צריך להפעיל כמו שיטה של סקאוטרים אפילו. שבאמת מסתובבים בשטח, רואים מי האנשים הרלוונטיים. כי ברגע שזה ייבחר על ידם בצורה כזו, חבל שהוא יוצא, ברגע שזה ייבחר על ידם זה יישמר תמיד באותה קליקה של אנשים שייבחרו מתוך בתי ספר לקולנוע. וכל מיני מבקרי קולנוע למיניהם. וזה אותו סקטור סגור ומסוגר שלא מכיר אותנו בכלל. 

לא מכיר אותנו אני לא מדבר מבחינת ההכרה המתנשאת חס וחלילה, אלא באמת לא מכירים אותנו. הם לא מודעים לדברים האלה. צריך שיהיו אנשים בשטח, ממש כמו שהיה במוזיקה המזרחית בעבר. שיראו מה הולך, מי האנשים הפעילים. 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

צריך מבקר על זה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

המקבילה הקולנועית של אביהו מדינה, את המקבילה הקולנועית של יוני רועה, את המקבילה הקולנועית של כל האנשים האלה שעשו פה מהפכות מוזיקליות. המהפכה הזאת צריכה להתרחש גם בקולנוע וזה קיים. יש פה מוצרים עמוקים מאוד, נפלאים, שמגוונים את השיח החברתי הישראלי. וחבל שזה יימנע. ברגע שזה יישאר בצורה הזאת של הלקטורים, ברגע שזה יישאר עם אותן ועדות זה יישאר סגור ומסוגר ואנחנו נפסיד פה. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

זה אף פעם לא ישתנה. סליחה שאני אומר את זה, זה אף פעם לא ישתנה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

לא רק את התרבות אנחנו נפסיד, אנחנו נפסיד גם את הקהל הישראלי שמשווע לזה. מבחינת מספרים אפשר לראות את המספרים, אפשר להוכיח אותם. 

אני מדבר על דברים שנעצרו בשנים האלה על ידי אותם לקטורים. על ידי אותם אנשים שאפילו לא חשבו לשלוח. סיפרו כאן על מקרים שאפילו לא חשבו לקבל תקציב, כי הם ידעו מלכתחילה שאין להם סיכוי. הדבר די דומה למה שקורה גם היום עדיין במוזיקה. המון זמרים לא שולחים אפילו שירים לוועדות האלה, כי הם יודעים שאין סיכוי בכלל. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

אני חייב לציין משהו שקשור, משהו אישי. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אני רק חייב להגיד לכם משהו. זה שמשנים את הלקטורים, טוב או לא טוב – זו החלטה ותהיה פה הצבעה. בסוף מה שקובע את חלוקת הכספים זה תבחינים של המשרד. תהיו מודעים לאירוע. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

לא, זה מצוין, אני אומר, הכול טוב. פשוט העניין הוא שהתבחינים שמובאים למשרד, מי מייצר את התבחינים האלה. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

אני רוצה להגיד משהו בקצרה, ברשותך. 

 << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >>  

ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים. תראה, הדברים שאתה אומר, אני שומע את הדברים שנאמרים פה והם נכונים בהרבה מקרים. זאת אומרת, יש המון אנשים שלא נבחר הסרט שלהם והמון מכל הסוגים. המציאות היא שבהיעדר לקטורים וועדות אי אפשר לעשות סרטים. הרי לכל קרן מוגשות 300-400 הצעות מידי שנה. מישהו צריך לעשות את הבחירה שלהם. 

לפני רגע ראינו פה את מכון המחקר של הכנסת שהציג נדמה לי 89% של לקטורים מהפריפריה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

עוד פעם פריפריה. עוד פעם הגדרה הזאת שלא נכונה. שוב, אני מסכים איתך שמישהו צריך לבחור. המישהו הזה צריך להתחלף כל הזמן. ברגע שתהיה סירקולציה בעניין הזה, זה יבריא את העניין. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

זה מה שעושים בחקיקה הזאת. 

 << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >>  

מידי שנה יש סירקולציה של 24%. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

24%, אותם 1,000 איש שבוחרים. 24% זה מה?

 << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >>  

זה חדשים, לקטורים חדשים. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

זה 240 איש. זאת אומרת, רובם ככולם נשארו וקפאו על השמרים. זאת הבעיה הגדולה. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

סליחה, ברשותך כבוד השר. כאשר מדובר באבי ביטר, בתמיר גל, במשה כהן – מראש כבר אתה יודע שאתה לא תתקבל שם. 

 << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >>  

אני לא יודע, אני שומע את זה מעשרות אנשים. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

שנייה, סליחה, בבקשה. אני הבאתי את הסרט הראשון שלי כסיפור חיים שלי, אמיתי, שנרצחה לי אחות בת 18 שנאנסה בנתניה. רצחו אותה בתוך מערבל בטון וקברו אותה בתוך בור סיד. הבאתי סיפור חיים אמיתי, להנציח את המקרה של אחותי. ואני הייתי חשוד עיקרי ברצח. חשבו שזה על כבוד המשפחה. 

אני אומר לכם דבר כזה – אני לא רוצה להגיד את המילה אפליה, אבל הבאתי את סיפור החיים שלי. ואני אתן לכם משהו יותר מזה, אחרי 22 שנים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

למה אתה לא רוצה להגיד אפליה?

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

לא רוצה להגיד את זה. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

זה קלישאה, זה נהיה חבוט. 

 << אורח >> תמיר גל: << אורח >>  

סליחה, לא רוצה להגיד את זה. ברשותך. עשיתי אחרי זה את ההמשך של סיגל. שלום לך סיגל, את ניסים אלחיים, שזה היה בקולנוע, בפסטיבל בצרפת וזכה מקום רביעי בין 100 סרטים. גם לא קיבל הכרה בשום דבר. 

אחרי 22 שנים שהבאתי את סיפור החיים שלי, ובאמת סיפור חיים, אני לא מרחם על עצמי, זה מה שאלוהים רצה וזה מה שקיבלתי ואני אקבל את זה באהבה. אחרי 22 שנים, בגלל שלא זיהו את הגופה של אחותי, היא הייתה קבורה בתוך בור סיד, חודשיים ועשרה ימים, נשאר רק שלד. אחרי זה חיברו את הגופה. אחרי 22 שנים מגיע מכתב מביטוח לאומי שסיגלית מכלוף בת בת שבע חייבת 50,000 שקלים. פתחתי את זה בשומר מסך עם אמנון לוי בשתי תוכניות טלוויזיה, כשהוא היה בשומר מסך. הוצאתי את הגופה אחרי 22 שנים לבדיקת DNA ויצא אכן סיגל. 

אני אומר דבר כזה: הסיפור האישי שלנו, שאתם קוראים לזה מוזיקת דיכאון, שירי עצב, שירי בכי – אלה שירים מהחיים. כי אין אחד שלא עובר טרגדיה של בגידה, אהבה נכזבת ואב שכול וחיים שהולכים לנו. אבל אני חושב שבאמת הגיע הזמן לאחד את כל החבילה הזאת ולתת את מה שמגיע באמת לכל אחד ואחד בצורה מושלמת ובלי זה יותר וזה פחות. שיהיה שוויון זכויות. 

טוב שיש את הוועדה בהזאת ואני באמת מעריך את זה, עוד פעם. ותודה על הבמה שניתנה לי פה, אוהב אתכם. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד, אם כבר אני מדבר, לא אפריע יותר. ברמת העיקרון לפני חמש שנים או שש, נאמר לי, אנחנו התנגדנו להקמת מאגר הלקטורים. מאוד חששנו ממנו, אנחנו פוחדים מרשימות באופן כללי. בדיעבד לא נגרם הנזק שפחדנו ממנו, אבל גם לא נגרמה תועלת רבה. ואנחנו שומעים על עבודה בירוקרטית מוגזת שמבזבזת את הזמן.

אני מוכרח להגיד שהסיבה שלוקחים לקטורים מהפריפריה היא לא בגלל החוק והמאגר, אלא בגלל שבקריטריונים מגדירים את החובה לזה וזה לא ישתנה. אומר השר פה שזה ביטול של הלקטורה. לא יהיה ביטול של הלקטורה, יהיה ביטול של המנגנון הבירוקרטי הקצת מופרע שיושם כדי לעשות לקטורה. כאשר מגישים לקרן מידי שנה 400 סרטים והיא יכולה לבחור שניים או שלושה היא חייבת שיהיה לקטורה. היא חייבת שמישהו יקרא, מישהו מקצועי יקרא ויברור את הדברים.

השר קבע בתבחינים החדשים שלו את נושא של הציבור. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

יש זמן כהונה ללקטורה?

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, אל תפריע. סליחה, אני לא מוכן. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

לא, אני רק שואל. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, אל תשאל. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אין לקטורה יותר, זהו. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תנו לו לסיים, הוא לא מסיים. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

לא, השאלה אם יש כהונה. אם מישהו נכנס ללקטורה הזאת זה לכל החיים?

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני אגיד לכם מה הנקודה. אם אנחנו מעבירים היום את החוק הזה, לקטורה זה תקרא לזה מונח שכל קרן תסגל לעצמה איך שהיא רואה ומוצאת לנכון. תרצה קרן להביא לקטור X שיקרא תסריטים, תביא, תרצה לקטור Y, תביא. בסוף מה שקובע זה האם הקרן השקיעה בתוכן שהקהל הישראלי ראה. יעשה מחר תמיר גל סרט שקהל ישראלי ירצה לבוא לראות, הקרן תהיה ממש מטומטמת, סליחה על המונח, לא להשקיע בתוכן כזה. כי אם היא לא תשקיע בתוכן כזה היא הפסידה כסף וניקוד גדול שהיא יכולה לקבל. 

לכן אני אומר, הרעיון פה שעשינו ברפורמה הוא מה הקהל הישראלי רוצה לראות. באו לראות 100,000 איש? יש לך נקודות. באו לראות 2,000 איש אין לך נקודות. זאת אומרת, זה כמה קהל ישראלי אהב את התוכן. 

 << אורח >> חגי אוזן: << אורח >>  

מצוין, מצוין. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, לא, סליחה, לא, זה לא חיים שכאלה. באמת, תנו לאנשים אחרים לדבר. חתונה קיפניס בבקשה, בזום. 

 << אורח >> חתונה קיפניס: << אורח >>  

שלום. אני רק רוצה לחזק פה את הדברים שנאמרו. נושא הלקטורה הוא נושא שהייתה הסכמה ברורה גם במועצת הקולנוע שהוא נושא שכרגע צריך לוותר עליו, כי באמת מדובר בעלויות ענק והוא עולה המון כסף. בכסף הזה אפשר לעשות סרטים. 11 קרנות שאפשר להגיש להן שלוש פעמים בשנה, שלושה מחזורים. מדובר פה על בזבוז כספי ציבור. צריך להבין. מדובר במיליונים, שהכסף הזה אפשר לעשות בו פשוט עוד סרטים. 

בנוגע לתבחינים: בתבחינים ברורה נקודה אחת, הציבור הישראלי יקבע איזה סרטים יעלו. אנשים יצביעו ברגליים. וזאת נקודה הכי חשובה שהשר מדבר על זה ממש מתחילת הדרך, כשהתחילה הרפורמה בקולנוע. ואני מחזקת את ידיו של השר. זו רפורמה חשובה. וחשוב לוותר גם על הלקטורים. אני תומכת, אנחנו תומכים, מנהלי הקרנות, שיידעו להביא את אנשי המקצוע הנכונים שייתנו להם את ההמלצות הנכונות ונעביר את הכסף של הלקטורים לסרטים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

תודה רבה חתונה, דברים חשובים. נעבור לחה"כ בוארון. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

כן, מילים קצרות. קודם כל אני רוצה לחזק את אדוני השר על תיקון החוק הזה. תיקון חוק חשוב. והוא מצטרף להרבה תיקוני חקיקה שאנחנו עושים כדי לפתוח את המשאב הציבורי לציבורים שעד היום הודרו מהמשאב הזה, מאופן חלוקתו. מהמנגנונים. אני חושב, אני רואה את החוק הזה ואני חושב על נבחרת הדירקטורים. זה בדיוק אותו מנגנון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

פשע. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

של שימור הכוח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

פשע. אל תכניס את זה. אנחנו פה בהסכמות. אל תכניס פוליטיקה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

והחברים של החברים. זה לא פוליטיקה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אין מה לעשות, אנחנו בהסכמות פה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

מדינת ישראל צריכה לחלק את המשאב הציבורי עם כל הציבורים בישראל. גם בפריפריה החברתית, גם בגיאוגרפית, גם עם עשירים, גם עם ימניים, גם עם שמאלנים. לא עם חתולים. על כל מי שרלוונטי לסיפור הזה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

די, נו, באמת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

די כבר. אני מכבדת אותך. אני באתי פה לתמוך בחקיקה הזאת. אבל שתדע שבגללו אני יוצאת. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יסמין, אתם צריכים להסתכל - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

הוא בא לכאן כדי להעליב אותי. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני לא באתי להעליב אותך. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אביחי, זה לא לעניין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אמרת את המילה חתולים לא כדי לפרגן, אלא כדי לנסות להקטין אותי. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יסמין, יסמין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אחד כמוך לא יכול להקטין אותי, אתה לא מבין את זה?

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, לא באתי להקטין אותך. חבל שאת הולכת לשם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני הולכת. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אביחי, זה לא לעניין. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יסמין, את יודעת מה? אני מתנצל אם פגעתי בך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מבקש שתשבי. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

הנה, הוא התנצל, שבי. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

תישארי, זה הליך חשוב. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא באתי לפה להתווכח, באתי לתמוך. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

הוא התנצל, הכול בסדר. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

התנצלתי. אני מבקש שתישאר פה איתנו. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אנחנו רוצים שזה יבוא בקונצנזוס. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

בגלל זה אני יושבת פה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז תשבי, הכול בסדר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לומדת ומקשיבה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני שמח שזה עובר. הרבה שנים חיכינו שגם לציבורים האחרים יהיה חלק במשאב הציבורי, גם בתחום של הקולנוע. לכן אני חושב שאפשר כבר היום, אדוני יושב-הראש, להקריא את הצעת החוק הזאת, אולי לעבור להצבעה. אפשר, יש פה הסכמה כוללת. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא הודענו על הצבעה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא נספיק. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אני מבחינתי אומר נקריא את החוק. תקבעו דיון נוסף להצבעה ובזה זה נגמר. 

 << דובר >> אתי דנן: << דובר >>  

נקבע דיון. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

נקבע. אז ב-26 יבואו, יצביעו ואחר כך נלך להצבעה בכנסת שנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

סיימת? מישהו מהדוברים פה רוצה לומר משהו? 

 << אורח >> יהודה כהן: << אורח >>  

משהו לסיום, רוצה משהו לסיום שהוא חשוב מאוד. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עדיף, אם זה רק הצבעה וזה בקונצנזוס. רק שנספיק להקריא. נספיק להקריא?

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא את הכול. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז בואו נקריא. זה מעכב לנו את החוק. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

כבוד היועצת המשפטית, בבקשה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

רק רציתי משהו אחד להבהיר. דיברו כאן, המונח פריפריה נמחק כרגע מהחוק. כלומר, המונח פריפריה, אם יוגדר, הוא יוגדר במבחני התמיכה מכוח החוק. כלומר, כרגע בחוק לא מוגדרת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא קיים שם, הוא קיים במבחנים. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

במבחנים, אוקיי. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

רק אני אגיד משהו לשר, אם כבר מתחילים להוציא דברים של מירי רגב, אז נעבור גם לספורט ונבטל את ההחלטה של העברת כספים, שיחזור לטוטו. זה השלב הבא צריך להיות. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

יש דברים שגדולים אפילו עליי אני חושב. תשכנע את האוצר. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

קדימה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

	הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטון מאגר הלקטורים), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 3
	1.
	בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 - 

	
	
	(1)
	בסעיף קטן (א), פסקה (5) – תימחק;



אני רק אומר שלח"כים יש כאן נוסח משולב, שתראו איך ייראה החוק אחרי התיקון. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אז מה היא קוראת?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אני קוראת את הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא את המשולב. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

את החוק. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

המשולב מראה לכם איך נראה החוק כרגע. מה שאני קוראת זה סינית. אני רק אומרת, זה מראה מה נמחק מתוך החוק ואיך החוק נראה. 

	
	
	(2)
	בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "בלי לגרוע מכלליות האמור" – תימחק;

	תיקון סעיף 12
	2.
	בסעיף 12 לחוק העיקרי -

	
	
	(1)
	בכותרת השוליים, המילים "ומאגר לקטורים" – יימחקו;

	
	
	(2)
	סעיפים קטנים (ב) עד (ז) – בטלים;

	
	
	(3)
	במקום סעיף קטן (ח) יבוא:

	
	
	
	"(ח) השר רשאי לקבוע, במבחני תמיכה לפי סעיף קטן (א), הוראות לעניין העסקת לקטורים על ידי מוסד ציבור המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, תקופת ההעסקה של הלקטורים, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת לקטורים;

	
	
	(4)
	בסעיף קטן (ט), ההגדרות "מוסד מוכר להשכלה גבוהה" ו-"פריפריה" – יימחקו. 



 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אז רגע, תתקשרי ליוסי, אם הוא רוצה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא הודענו שיש הצבעה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

ואם נודיע עכשיו לשעה 10:55 הצבעה? זה בסדר?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אני לא יודעת, היו"ר לא כאן. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

אז תודיע. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

לא, היו"ר אמר שהוא מעדיף את ההצבעה בפעם הבאה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

עדיף לסיים עם זה, להביא את זה כבר למליאה. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

לא, צריך להודיע. בואו נעשה את זה פעם הבאה וזהו. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

אנחנו גם נותנים בדרך כלל בוועדה הזאת זמן להסתייגויות סביר. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אז בעצם זה כל ההקראה. 

 << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >>  

כן. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>  

אז נצביע בישיבה הבאה. 

תודה רבה, הישיבה הסתיימה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>