פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



235
ועדת הכספים
21/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 130
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ט"ו בחשון התשפ"ב (21 באוקטובר 2021), שעה 15:30



סדר היום:
פרק י"ז (מס גודש) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
נירה שפק – מ"מ היו"ר
עופר כסיף 
נעמה לזימי 
ג'ידא רינאוי זועבי 


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
משה גפני
מיכל וולדיגר
בצלאל סמוטריץ'
שלמה קרעי


מוזמנים: 
	עדי חכמון
	–
	סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	מנחם הסה
	–
	מנהל מחלקה בכיר מכס, משרד האוצר

	אריאל הבר
	–
	רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

	דניאל מלצר
	–
	רכז תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

	מיכאל ריטוב
	–
	כלכלן, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

	אסתי פלדמן
	–
	הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	יפעת גורדון
	–
	הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, משרד האוצר

	איתי סתת
	–
	יועץ שרת התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	ניר משה
	–
	מנהל אגף בכיר תכנון ומדידה תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שי קדם
	–
	מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אלישיב ממן
	–
	יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, משרד האוצר

	אליאסף ורמן
	–
	מנהל אגף תכנון מדיניות ותקצוב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

	איה דביר
	–
	ייעוץ משפטי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

	עמית עמיר
	–
	ייעוץ וחקיקה ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

	אלעד סלומיאנסקי
	–
	משפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עדי בן עמי
	–
	יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, מרחב ת"א-יפו, ההסתדרות החדשה

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר איגוד המוניות הארצי

	יובל בריק
	–
	התאחדות קבלני מיזוג אוויר, לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	משה אור חי
	–
	התאחדות קבלני מיזוג אוויר, לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	הגר יהב
	–
	מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

	ניצן יוצר
	–
	יו"ר הוועד המנהל איל"ת-אגודה ישראלית למחקר תחבורה




משתתפים באמצעים מקוונים: 
	שקד קרפ
	–
	מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רבקה ליפשיץ
	–
	ייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים

	אושרת דיין אליהו
	–
	ממונה ייעוץ משפטי, רשות האכיפה והגבייה

	ענת הר אבן
	–
	יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

	דורון תשתית
	–
	מנהל המרכז לגביית קנסות

	חוה ראובני
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	מיכל שיק הר טוב
	–
	תובעת ארצית פלילי מנהלי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	אלעד מלכא
	–
	הלובי הציבורי 'האינטרס שלנו'

	רועי כהן
	–
	עו"ד ונשיא לה"ב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	נמרוד גלילי
	–
	איגוד לשכות המסחר

	שי דיין
	–
	יו"ר ארגון נהגי המוניות




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים



 << נושא >> פרק י"ז (מס גודש) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מחדש את הדיון. עוברים לפרק הבא.

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 

אולי גם תתנצל על זה שאתה מחזיק אותנו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אני רוצה קודם כל לחדש את הדיון ובדיוק תכננתי לעשות את זה, הרב גפני, באמת.

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 

בסדר, תתנצל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אני רוצה לחדש את הדיון, אנחנו עוברים לפרק הבא, פרק מס גודש. אני מתנצל על העיכוב, אנחנו היינו בשיח מול הממשלה בנוגע לסעיפים בחוק וכרגע אנחנו נתחיל בפערים שקיימים לנו מהפעמים הקודמות. קודם כל אני מבקש מהממשלה להסביר איך נקבעו התעריפים, איך נקבעו שעות ועל סמך מה הוחרגו אוכלוסיות. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מתי יהיה אפשר להגיד דברים כלליים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אחר כך, יש לנו הרבה זמן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עד איזה שעה אתה מקיים את הדיון? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עד שנעביר את החוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עד מחר בבוקר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא יודע, אני מקווה שלא. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

אפשר להציג את הנושא?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

(מצגת). כאמור, הוועדה ביקשה מאיתנו להציג איך נקבעו התעריפים, אני אציג פה את העקרונות של הדבר הזה. העיקרון הוא פשוט, נסיעה ברכב פרטי כשיש גודש, כשהכבישים הם מעבר לקיבולת שלהם, משפיעה על שאר משתמשי הדרך, היא מעלה את זמן הנסיעה שלהם והעיקרון המנחה שלנו פה הוא בסך הכול מאוד פשוט, לשקף את ההשפעה הזאת במחיר שהפרט שמחליט לנסוע ברכב פרטי במגוון השיקולים שלו יביא בחשבון גם את ההשפעה שלו על האחרים ולא רק ההשפעות שהוא עצמו נושא בהן.

החישוב הוא במהות שלו לא כל כך מורכב, בטכניקה יש כל מיני מורכבויות, אבל במהות החישוב מתבסס על שלושה מרכיבים, כמה זמן נסיעה העודף בשעות הגודש, כמה מכוניות יש בשעות הגודש לעומת שעות שבהן התנועה זורמת, זאת אומרת במידה מסוימת מה ההשפעה של הרכב על זמן הנסיעה של כולם.

 הנקודה השלישית זה מה ערך הזמן, כי בסוף העלות היא במונחי זמן ואת זה אנחנו רוצים לתרגם לכסף. זה החלק הפשוט מבחינתנו בעבודה הזאת, זה לקחנו מנוהלי פרויקטים תחבורתיים של משרד התחבורה, סדר גודל של 35 שקל לשעה, אני אתחיל בזה, זה החלק הפשוט. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לי תחושה שזה אפילו לא שכר מינימום, לא? 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

אני אסביר מאיפה זה מתחיל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם כבר אתה נצמד לשווי הזמן. 

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

מה המספר? לא שמעתי.

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

35 שקלים בשעה, ערך זמן של זה. זה לקוח, כאמור, מהנוהל הקיים, לא נגענו בחלק הזה בעבודה הזאת. העיקרון שם מבוסס שנסיעות במהלך העבודה באמת שקולות לעלות העבודה, לעלות שעת עבודה, שזה, אני לא זוכר, אבל באזור 90-80 שקל, ובהתאם לפרקטיקה מקובלת בעולם שאר הנסיעות מתומחרות ב-30% מזה, כולל נסיעות לעבודה ומהעבודה. אתה לוקח את זה משוקלל לשעות הבוקר בנסיעות לכיוון מרכז המטרופולין יוצא 35 שקל, פחות או יותר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ככה בוחנים פרויקטים בתחבורה כשבוחנים את העלות-תועלת שלהם, נוהל פרט, אתה מכיר את זה, זו הפרקטיקה המקובלת.

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

כן. בחלק הזה לא נגענו, לא עשינו, קיבלנו כמות שהוא ולא ניסינו לחדש. מה שאתם רואים פה זה רק להמחיש את סוג הניתוח. מסתכלים פה במקרה נסיעה מכפר סבא למרכז תל אביב, זה מכתובות ספציפיות שבחרנו לאורך שעות היום. אין פה משהו מפתיע, זה משהו שכל מי שפה מכיר היטב, זמן הנסיעה בשעות הגודש הוא משמעותית יותר ארוך בטח מבלילה וגם מבצהריים. זה נובע מזה שבאותן שעות יש יותר רכבים. 

אנחנו יודעים כמה זמן לוקח לנו יותר לנסוע בגודש, עכשיו השאלה כמה רכבים מייצרים את העוד זמן הזה, כמה יותר רכבים יש בשעות הגודש מאשר בשעות שבהן התנועה זורמת. אנחנו השתמשנו פה במספר מקורות, אחד מהם זה ספירות תנועה שנעשו בצורה מסודרת ב-2017, זה מה שאתם רואים פה, מקור אחר שהשתמשנו בו הוא סקר רחב היקף שעשו 13,000 משקי בית שגם בדק את זה. עשינו שילוב בין הנתונים האלה כדי לקבל תמונה מלאה.

יש פה קצת מורכבות כי בשעות השיא לא כל מי שמנסה לנסוע מצליח לעבור ואז זה קצת משטיח את העקומה, אבל בקיצור אנחנו יוצאים מהנקודה הזאת. את החישוב עצמו לא עשינו על נסיעה אחת לדוגמה כמו שהצגתי קודם, אלא אנחנו בחנו 380 צמדים של מוצא ויעד לאורך שעות היום, הצמדנו לנתון הזה של התפלגות התנועה על פני היום ומזה נגזרה העלות. העלות, שוב, בהתאם להגדרות, איך אתה מגדיר בדיוק, בטווח שבין 35 ל-55 שקל לנסיעה שחוצה את כל שלוש הטבעות. 

השווינו את זה לדברים שנעשו במקומות אחרים בעולם, לצורך העניין באיחוד האירופי בעבודה די עדכנית הגיעו לערך פחות או יותר מקביל ל-40-30, טיפה פחות מאצלנו, אבל בעיית הגודש בתל אביב, על פי כל מיני אינדיקטורים, היא חמורה יותר ולכן זה בסך הכול תואם. אגב, באנגליה זה יוצא יותר גבוה במשתמשים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עוד פעם, זה 35 שקלים לשעה. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

לא, נסיעה שחוצה את שלוש הטבעות, כמו בדוגמה, מכפר סבא למרכז תל אביב נגיד, היא מייצרת עלות לכל משתמשי הדרך בערך בין 35 שקל ל-55 שקל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אם הגבלת את זה ב-37.5 שקלים תקרה ליום. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

לא, עוד לא הגעתי לשלב האחרון.

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

מי שדיבר מטעם האוצר בישיבה הקודמת אמר שזו בעצם המטרה, לא לשנות התנהגות, וזאת משוואה אחרת. המשוואה הזאת לא בהכרח משפיעה, אתה צריך ל - - -

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

אתה צודק לחלוטין, אני תיכף מגיע לזה. אז אנחנו מדברים על הנסיעה הבודדת, שוב, בשעות הבוקר בכיוון המרכז היא מייצרת עלות בסדר גודל הזה. במודל שגיבשנו הכיוון שהלכנו בו הוא לא לקחת את מלוא העלות, וזה נוגע להערה שעכשיו נאמרה, אלא אנחנו מנסים למזער את הזעזוע, גם למשק הבית שצריך לשלם, גם למעסיקים שעכשיו זה ישנה להם אולי כל מיני שיקולים. אנחנו חיפשנו משהו שהוא יותר נמוך מזה, אבל עם זאת ייתן מספיק אימפקט בשביל להשפיע. 

בסופו של דבר אנחנו כן עושים משהו סמלי, ולכן המחיר המלא בשעות הבוקר, בהתאם להצעה, הוא 25 שקלים, כאמור משמעותית פחות ממה שלכאורה היה נכון לקחת ברמה הכי תיאורטית. יש כאן גם כמה שיקולים תיאורטיים שמסבירים למה בעצם עדיף לקחת קצת יותר נמוך, מעבר לרצון הבסיסי לא לזעזע יתר על המידה. אבל באופן בסיסי זה החישוב, המחיר נקבע כך שיהיה מתואם אבל נמוך יותר מהעלות שהנסיעה מטילה על יתר משתמשי הכביש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

רק במחילה, שיהיה לפרוטוקול, בלי לפגוע, לא אמרת כלום. כאילו נתת איזה שהוא חישוב שאתם לא הולכים על פיו, למה? ככה.

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

אז אני אסביר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

סליחה שאני – אתה אמרת שיש חישוב מקצועי שאם אני אצמד אליו אז אני אצטרך להגיע לסכומים הרבה יותר גבוהים, אני לא רוצה אז אני מוריד. למה דווקא זה? עשיתי ככה עם האצבע. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

לא, המספר 25 אכן יש בו מידה של שיקול דעת שאיננה נגזרת משום נוסחה, זה נכון. בוא נאמר ככה, לא היינו יכולים לקבוע יותר גבוה מזה, זה לא היה נכון תיאורטית, זה היה מביא למצב שגם נסיעות טובות שהבן אדם אומר, ואללה, הנסיעה הזאת באמת שווה שתתבצע, היו מתבטלות. לא רוצים, רוצים שאם הנסיעה מצדיקה בסיטואציות שאין חלופות טובות לתחבורה ציבורית, בסיטואציה שיש דחיפות מיוחדת, בסדר גמור, אנחנו לא נגד, ההצעה הזאת במהותה היא לא נגד רכב פרטי, היא בעד לתת תמריצים שמשקפים יותר.

עכשיו, למה 25? אנחנו רוצים כן להיצמד פחות או יותר לטווח, אבל קצת מתחת, כאמור למזער את הזעזוע. יש גם כאמור סיבות תיאורטיות, ההנחה שלנו שאנחנו מאמינים ומקווים שהטלת המס תוריד את הגודש. אני רוצה להגיע לשיווי משקל, לצורך העניין אם הייתי שם מס גודש של 50 והכבישים היו מתרוקנים זה כבר לא היה יעיל שהמס יהיה 50. אז אנחנו מנסים לכוון למקום שיגיע לשיווי משקל, שהמס יביא אותנו לזה שבאמת הנסיעה השולית מטילה את מה שהיא משלמת. זה אחד הכיוונים, יש עוד כמה שיקולים תיאורטיים, אני לא אכנס לכול, אבל במהות. אז שוב, החישוב הבסיסי הוא לשקף לנהג את ההשפעה שלו על שאר משתמשי הדרך. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רוצה להעיר. קודם כל אני אתחיל מזה שאני מתנגד לכל הרעיון של מס הגודש בנסיבות הקיימות ואני רוצה גם להסביר למה. קודם כל זה נכון שמס גודש במקומות מסוימים, נדמה לי שהראשונה הייתה סינגפור, כבר לפני 50 שנה כמעט, 1975, ובניו יורק גם כן אימצו את זה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

זה לפי איזה הוגה? 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תני לי רגע, אני אגיע לזה בשלב מאוחר יותר. ההוגה ג'ון פוסטר בלמי – אני צוחק, אני לא אכנס לזה. יש כזה, זה אני לא צוחק. 

(היו"ר ולדימיר בליאק)

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אני גם חושב שיש עוד, אבל לא נפתח את זה עכשיו. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל ברצינות, אני רוצה לקצר. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

שאלה, ואז נמשיך עם המצגת. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

במקומות כמו סינגפור, כמו בניו יורק וכמו בלונדון, שגם אימצו את זה, יש באמת ירידה בפקקים, בין 30% ל-50%, זה מאוד משמעותי, אבל מה ששוכחים לציין זה שבכל המקומות האלה הפקקים הצטמצמו משום שיש תחבורה ציבורית חלופית טובה, טובה ונגישה, כלומר הופכים פה לטעמי את סדר הפעולות. לא יעלה על הדעת שיטילו מס גודש כאשר אנחנו יודעים שחלק גדול שעובדים בתל אביב ובאזור מגיעים מבחוץ ומגיעים מהשכבות המוחלשות והם יצטרכו לשלם את זה כי אין להם תחבורה ציבורית שתיתן להם מענה. 

כלומר כדי לפתור את בעיית הפקקים צריך להתחיל מבנייתה של תחבורה ציבורית טובה וזולה, שלא לומר חינם, לפני שמטילים מס. כאן עושים הפוך, קודם מטילים את המס ואחר כך אולי יטפלו בתחבורה הציבורית, הן באיכות שלה והן במחיר שלה. זה לא נכון. 

דבר שני, וחבל שחבר הכנסת סמוטריץ' לא מקשיב, כי זה נוגע אליו ישירות, כשהוא היה שר התחבורה, תקן אותי אם אני טועה, אחד מהדברים שהוא הציג זה שאם יהיה את מה שנקרא קרפול, כלומר שייסעו ברכב לפחות שניים ולא אחד, זה אחת מהדרכים הכי בטוחות להוריד את הפקקים. את זה צריך ליצור ולא על ידי מס גודש.

(היו"ר אלכס קושניר)

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אגב, אני לא בטוח כי אז הרכבים חונים בחניות. אתה לא פותר את זה סופית.

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אבל אתה פותר את זה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עופר, סליחה שאני קוטע אותך, אני אתן לך להמשיך, אבל אנחנו אחרי ארבעה דיונים ודנו בזה כבר וגם העלית את הסוגיה הזאת. אתה רוצה להעלות אותה שוב, בסדר, אבל לא באריכות. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רק העליתי את העניין, אתה לא היית כנראה אז אני אומר באוזניך במשפט אחד, אני לא אחזור על הכול, שבלי תחבורה ציבורית איכותית וזולה מס גודש, לא רק שהוא לא מוצדק, הוא גם לא ייתן מענה הולם.

הדבר השני, שהוא נוגע להמשך, ואת זה גם הגשתי כהסתייגות, אבל חשוב לי להזכיר את זה גם עכשיו, שלהכניס לתוך פטור ממס, או יותר נכון פטור מאגרה, גם את המוניות. היום חלק גדול, אולי אפילו רוב, משתמשים במוניות. זה לא השכבות המבוססות שרוצות לקצר לעצמן, אלא זה דווקא נכים, קשישים שמגיעים לבתי חולים ובגלל תחבורה ציבורית לא טובה, לא איכותית, הם נאלצים להשתמש במוניות. אז שיכניסו גם את המוניות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ושגם הם בעצמם עוזרים למנוע את הגודש. הם אמרו את זה כמה פעמים, שהם מקלים על זה, הם תחבורה ציבורית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אוקיי. כן, בבקשה. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

להתייחס או להמשיך? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תמשיך.

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

השקף האחרון שאני רוצה להציג הוא להשלים את התמונה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל היית באמצע לענות לי על השאלה, שבעצם נתת פה נוסחה, אמרת שאתם לא פועלים על פיה, למה? ככה, כי זה מה שנראה לנו בהיגיון. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

לא, הנוסחה נותנת גבול עליון. אנחנו, שוב, גם מנימוקים תיאורטיים וגם מנימוקים פרקטיים, אפשר לקרוא לזה ככה, לא היינו מעוניינים לגבול העליון. כמו שאמרתי, אי אפשר להגיד שהמחיר עצמו נגזר מנוסחה מדויקת, הוא נגזר מלהיות מתחת לגבול העליון, בוא נגיד שהוא נגזר בין היתר קצת מהשוואה לעולם, גם קצת מהלקחים מפרויקט דרך ערך - - אבל הנוסחה נתנה לנו את הגבול העליון שבהחלטה ברורה החלטנו לא להיות בו. 

השקף האחרון, להשלים את התמונה, הוא מציג את הפערים בדקות, בין זמן הנסיעה בשיא הבוקר לבין השפל בחתך כללי במטרופולין תל אביב. המטרה של השקף זה להראות שבעיית הגודש היא לא רק בלב המטרופולין, זאת אומרת היא לא רק כשנכנסים לאמצע הטבעת הפנימית, אלא היא קיימת, אני לא חושב שזה מפתיע אף אחד, אבל כן היה חשוב לנו לראות את זה בנתונים עצמם, שגם כשאתה נכנס לטבעת השלישית, כבר שם אתה מתמודד עם זמני נסיעה ארוכים משמעותית מאשר בשעות שבהן אין גודש. זה הבסיס למודל הטבעות, אחד הבסיסים למודל הטבעות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עכשיו על מה הסברת, על התעריף? 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לנו עוד שתי שאלות ששאלנו, אחת, על השעות ושתיים, על האוכלוסיות המוחרגות. 

 << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

והמוניות גם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, מוניות זה אחר כך, כרגע אנחנו דנים על בסיס המודל. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

השקף הזה הוא שקף לדוגמה, יש לנו את זה, לצערי לא במצגת, אבל ברמת הממוצע. אפשר לראות בבירור בשקף הזה שהשעות הקשות בבוקר הין בין שבע לתשע ואחרי הצהריים, זה קצת פחות ברור, כי זו הנסיעה לכיוון פנים המטרופולין, שלוש עד שבע. הניתוח שקיים אצלנו הוא גם ברמת, לא הנסיעה הבודדת הזאת שהיא דוגמה, היא דוגמה שמתאימה לכלל אבל היא רק דוגמה, אנחנו התמקדנו בשעות שבהן בעיות הגודש הן החמורות ביותר, אין פה איזה מסתורין גדול. 
 
לגבי האוכלוסיות המוחרגות, מה השאלה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתם קבעתם אוכלוסיות שהוחרגו מהמתווה. יש פה שאלה. שלומית, את רוצה לשאול? זו שאלה משפטית, על האוכלוסיות המוחרגות. גם על השעות וגם על התאריכים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

על השעות הם טוענים שזה מה שהם ראו לפי הסיקור. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

בנתונים, שאנחנו יכולים בשמחה לשתף, זה ברמת גרף שנראה ככה, רק שהוא כולל יותר נתונים ולא דוגמה ספציפית, נבחרו השעות הקשות של הגודש, אין פה איזה משהו מתוחכם שעשינו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

האמת, אחרי המחיר באמת זה לא מתוחכם. 

 << אורח >> מיכאל ריטוב: << אורח >> 

המחיר זה עבודה, זה כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז התוספת השלישית, זה בעצם מה שהיושב ראש התכוון קודם להסביר, להסביר את האוכלוסיות המוחרגות בתוספת השלישית, למה בחרתם להחריג אותם. התחלנו לדבר בדיון הקודם, דיברנו על סוגיית המוניות, אבל לא עברתם על האוכלוסיות בתוספת והסברתם למה בעצם החלטתם להחריג את אלה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

קודם כל כן התייחסנו לגבי סוגיות אופנועים, מוניות, משאיות, לסוגיית הנכים לא התייחסנו ולזה שקד במשרד המשפטים, בזום, יכולה להתייחס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אגב, גם ביחס שלכם למוניות, שלחנו שאלות, ביקשנו לחזור עם תשובות לגבי המוניות שהם נקראים רכב ציבורי והם כן עוזרים לדילול הגודש ובסופו של דבר כן מעמיסים עליהם איזה שהוא מס. אם הוא כתחבורה ציבורית אז - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לא מעמיסים עליהם, אמרנו מעמיסים על הנוסע. התייחסנו לזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, לא מוניות עכשיו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל יהיה מוניות?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בטח, יהודה פה, לא יהיה מוניות? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא יודע. אם הוא פה כל המוניות פה, זו הבעיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז עכשיו אין גודש. 

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני מבקש, ברשותך, שכנעו אותי לגבי מס גודש, שבאמת רוצים להוציא את הגודש ולכן אני חושב שמן הראוי היה שבמקביל יהיו אבני דרך של משרד התחבורה, כפי שהם הציעו את זה. אני גם אגיש את זה כהסתייגות, לעשות את מס הגודש כאשר אתה מציע אלטרנטיבה, אחרת אתה דל גאה. זה דבר נורא ואיום, אתה לא בא עם פתרון, אתה אומר שישלמו מס, שהמס הזה גם לא שוויוני. 

קודם כל הבטחת שלא תטיל מס, אבל כשאתה מטיל מס לפחות שהוא יהיה שוויוני. כאן אתה מטיל מס על מי שלא גר במטרופולין, אתה מטיל מס על הפריפריה, אתה מטיל מס על כאלה שגרים רחוק ממרכז הארץ. 

<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אתה גם מתכוון לתחבורה ציבורית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר הכנסת גפני, סליחה שאני קוטע אותך. אני רק אגיד, במאמר מוסגר, בדיון הראשון או השני, כי אני כבר לא זוכר מתי, הוצגו נתונים של האוכלוסיות העיקריות שישלמו את מס הגודש וגם הייתה התייחסות ליחס בין תושבי פריפריה לתושבי המרכז, מי ישלם, והמס המשמעותי, באמת הכי גדול, זה דווקא העשירונים 7 פלוס ותושבי מרכז הארץ. כך שהטענה שלך לא נכונה.

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני אחזור על זה ואמרנו את זה כמה פעמים ואני אומר את זה עכשיו, אני מבין שאתה הולך להצבעות ואני רוצה להגיש את זה כהסתייגות מרכזית מבחינתי בעניין הזה. אני רוצה להוריד את הגודש, אני חושב שהתכנית הזאת לא מורידה את הגודש בגלל אין שום דבר שמחייב לעשות את תכנית החומש במשרד התחבורה, לא המטרו ולא התחבורה הציבורית ולא כל הדברים האלה. אם מישהו גר במעלות והוא צריך לקחת את הילד שלו דחוף לרופא הוא צריך לשלם מס. לא רק שהמדינה לא מעמידה לו פתרונות, אומרים לו: אתה צריך לנסוע לבית החולים בתל אביב, הוא צריך לנסוע ולשלם. 

אני סבור שהחוק הזה היה נכון והיה אפשר גם להאמין לאנשי משרד האוצר שהם מתכוונים לזה אם במקביל היו אבני דרך, היו מביאים מס שכאשר הייתה תחבורה ציבורית בדרגה כזאת – כמו שהציגו את זה מאוד יפה, תחבורה ציבורית במציאות כזאת, או מטרו, או כל פתרון תחבורתי אחר, שנמצא בתכנית החומש, ובמקביל ברגע שמתקדמים עם נושא מסוים משלמים מס יותר גבוה. המס שייגבה כתוצאה מהסיפור של הפחתת הגודש יהיה יותר גבוה ככל שזה יהיה יותר מעשי. 

כל עוד שזה לא נעשה מדובר על מס ומס לא צודק, מס שהוא לא אחיד, מה אתה מציע כפתרון? מה אתה אומר לאנשים? אני אומר את עמדתי בעניין של המוניות, זה לא הנושא עכשיו, כפי שאמרת, אבל המוניות זה עוול גדול. כמו שאמרנו עם הנושא של הרכב הדו גלגלי, שאתה אמרת שזה יהיה פטור, מפני שזו באמת הוכחה שלא מתכוונים למס גודש, אלא מתכוונים לגבות כסף מכל הבא ליד, אז כמו שהורידו את הנושא של הרכב הדו גלגלי, אני מקווה כך, אתה אמרת שאתה תוריד את הרכב הדו גלגלי, זה בסדר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, הוא ירד. 

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 

אותו דבר צריך להוריד את המוניות. אם אנחנו רוצים באמת להוריד את מס הגודש ורוצים שתהיה תחבורה כל עוד שיש תחבורה כזאת, וכאשר מדובר על רכב ציבורי, רכב ציבורי לא יכול להיות במס גודש. ריבונו של עולם, לאן אתם רוצים להגיע עם זה? ולכן אני אציע את החלק הזה, אני אציע גם לפטור את המוניות, אבל את העיקר שזה יהיה מול פתרונות תחבורתיים שמשרד התחבורה הציג אותם. יהיו אבני דרך מול מס, ככל שיהיו יותר אבני דרך מבוצעים כך יהיה יותר מס כדי להוריד את הגודש. 

מי שרוצה לנסוע במכונית פרטית שלו כאשר המדינה הציעה לו פתרונות תחבורתיים סבירים, אז הוא ישלם מס, אבל כל עוד שאתה לא מציע לו אז אתה, אמרתי, כמו שחז"ל אומרים דל גאה, אחד שלא מוצא שום פתרון והוא בא לגבות כסף. בתור מה אתה בא לגבות כסף? תגיד שאתה רוצה להטיל מס, אז תטיל על כולם ואל תלך במערכת בחירות ותגיד שלא יוטלו מסים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נציגה של משרד המשפטים, בבקשה.

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

שלום, צהריים טובים. השאלה היא בעניין למה ניתן פטור לכל מי שבעל תו נכה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם זה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני יכול לחדד את השאלה. השאלה היא האם הפטור הוא פטור כי זאת אוכלוסייה שאנחנו רוצים לעזור להם וזו הזדמנות לעזור להם, או שהוא פטור שמתבסס על רציונל תחבורתי שנוגע לתכליות של החוק הזה ספציפית. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

יש פה כמה נימוקים ללמה לתת את הפטור. קודם כל מבחינת התחבורה הבין עירונית, היא לא תחבורה שיש חובת הנגשה מוחלטת כמו שיש בתחבורה עירונית ולכן יש קשיים לאוכלוסייה הזאת מבחינת ההנגשה לתחבורה ציבורית. להוסיף עליהם את אגרת הגודש כשלא נותנים אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית מונגשת זה מהווה קושי מאוד גדול. 

דבר נוסף זה שלא תהיה פה אפשרות אחרת חוץ מנסיעה ברכבים האלה, בגלל זה הרצון היה לעשות פטור כולל לכולם ולא לעשות גם הבחנה דיפרנציאלית בין אנשים. מה שעלה מכל הדיונים זה שצריך לייצר מדיניות אחידה של לתת פטור לאוכלוסייה שגם ככה לא מונגשת, לפעמים במצב סוציואקונומי הרבה יותר נמוך ושצריכה להגיע גם למקומות מסוימים בגלל נכותה, למשל בתי חולים מבפנים ומבחוץ או כל מיני שירותים שהם נזקקים להם. זה מדוע נקבע הפטור להם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לגבי נכות, יש ארבעה סוגים, הבנתי שלא כולם, אם אפשר לתת על זה את הדעת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל מי שיש לו תו נכה באוטו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כל סוגי תווי הנכה ברכב? 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

כן. מי שיש לו תו נכה. יש שני סוגים ושניהם יהיו, מי שיש לו תו נכה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל בעלי תו נכה פטורים מהמס, נכון? 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רוצה לחדד, יש שני סוגים של תו נכה, יש עם כיסא גלגלים ובלי.

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

נכון, תו כחול ותו ירוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מאוד ברור שרכב שמתנייד על כיסא גלגלים עם רכב מיוחד והתחבורה הציבורית הבין עירונית באמת לא מונגשת, זה מאוד ברור, הסיבה שהכנסתם את הנכים כולם זה מכיוון שגם אלה שאין להם את התו עם הכיסא, אז בחלקם הם מוגבלי תנועה? צריך להבין, הקריטריונים היום למתן תו, זה דבר שבכלל צריך להסדיר אותו, מדברים על זה כבר הרבה מאוד שנים, בסוף כיוון שנותנים לכולם אז אלה שבאמת צריכים לא מוצאים חניה, אבל יש נכים שבאמת יש להם מוגבלות בניידות, ויש נכים שאין להם מוגבלות בניידות, יש להם נכות אחרת בכלל והם בכל זאת מקבלים, ואז לכאורה להם אין בעיה להתנייד בתחבורה ציבורית. 

אז אם רוצים לעזור להם בגלל סוציואקונומי נמוך וכו', אף אחד לא יכול להיות נגד זה, אבל השאלה אם זה תואם את התכלית של החוק. אם דיברנו עכשיו על אוכלוסיות בסוציואקונומי נמוך, אז הנכים שהם הכי נפגעים זה אלה שאין להם רכב, הם נכים והם נוסעים לטיפול רפואי והם כל כך סוציואקונומי נמוך שהם לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב אז הם מקבלים מקופת חולים החזרי נסיעות ונוסעים במונית והם עכשיו כן ישלמו. 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

אלה אוכלוסייה שנוסעים המון איתנו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יהודה, הרבה אוכלוסיות נוסעים במוניות, גם האוכלוסייה הזאת. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

תו כחול הוא מאוד ספציפי לאנשים עם מוגבלות קשה בגפיים התחתונות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, על זה אין ויכוח.

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

תו ירוק הוא למי שאינו מתנייד בכיסא גלגלים, אבל יש פה אנשים שסובלים ממחלות קשות או ממספר מחלות, שהם מתקשים בהליכה ובתנועות שהן מסכנות את הבריאות שלהם. תחת המאטריה של תו ירוק יש המון אנשים שמתקשים והאוטובוסים הבין עירוניים הם לא מונגשים אליהם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, הם לא צריכים הנגשה. לא משנה, אני מבין, את אומרת שבגדול יש להם קשיים להתנייד וללכת בגלל המחלות וכו', לא נזרוק אותם עכשיו להתברבר בתחבורה ציבורית. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

התו הכחול הוא מאוד מאוד ספציפי לאנשים מאוד מסוימים כשהתו הירוק הוא גם כולל בתוכו אנשים שקשה להם ללכת, יש להם תנועות מסכנות. כלומר יש הרבה נכים שנכנסים תחת התו הירוק שבאמת לא יכולים להשתמש בצורה נאותה בתחבורה ציבורית בין עירונית וגם הם הרבה פעמים אוכלוסייה במצב סוציואקונומי נמוך שצריך לתת להם פתרונות הרבה יותר מוסדרים ולקדם את הנגישות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היושב ראש, יש לי בקשה/הצעה. בלי להיכנס כרגע לסוגיית המוניות, יהיה עליה דיון ונראה מה תחליטו, אבל בגלל שהתחבורה הציבורית הבין עירונית לא מונגשת לנכים וכחלק מאיזה שהוא ניסיון לייצר פתרון לפני כמה שנים, אני לא זוכר בדיוק מתי, יצאו מכרזים למוניות מונגשות לנכים, זאת אומרת זה מכרזים ספציפיים, מוניות ספציפיות, שהן מסיעות אך ורק נכים שאין להם רכב פרטי. 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

1,000 כאלה יש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני בכל מקרה מציע שאותן נפטור, גם אם אתה לא פוטר את כל המוניות. עוד פעם, יהיה פה דיון על מוניות, אבל בוא נחריג רגע מוניות, אני לא זוכר כרגע במשרד התחבורה מה ההגדרה, אבל יש - - - 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

יש 1,000 כאלה, שתדע, נגישות, ודבר שני, יש עוד 2,000 נהגי מוניות שיש להם תו נכה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יהודה, אסור לקטוע חבר כנסת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש סוג מסוים של מוניות שהמדינה מכירה והם זכו במכרז כמוניות מונגשות שאמורות לתת תחליף לכך שהתחבורה הציבורית לא מונגשת במרחב הבין עירוני. אני חושב שצריך להיות מוסכם שלפחות אותן כדאי לפטור על בסיס אותו רציונל. רק לפרוטוקול, אנחנו יודעים שהמוניות האלה מסיעות גם נוסעים רגילים, כשאין להם נסיעות נכים, אבל מצד שני לא בגלל זה נפגע בנכים שכן משתמשים במוניות האלה. אתם מתנגדים, משרד האוצר? תחבורה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אתה רוצה שנתייחס עכשיו או כשנדבר על המוניות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כשנגיע לדיון על המוניות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל כן בנושא הזה, לא במוניות, יש את הרכבים שהם כן מסיעים נכים, השאלה אם הם מוחרגים, אני לא זוכר מה אמרנו, כמו בתוך ארגונים שמסיעים נכים, הסעות מיוחדות שמוגדרות כהסעות נכים, הם מוחרגים? לא מוחרגים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

על בסיס אותו היגיון גם הם צריכים להיות מוחרגים. היום מה שכתוב בהגדרה זה רכב הצלה שקיבל את אישור מנכ"ל משרד הבריאות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל פה זה רכב שלא מוגדר כרכב הצלה, הוא מוגדר כרכב להסעת נכים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל מה הרגולציה שלו שמאפשרת לסווג אותו ככזה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כמו שאמרנו רכבי הסעה אמורים להיות פטורים, ואם הוא לא רכב הסעה, אם הוא רכב חירום אז - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא רכב חירום. אני מדגיש, לא רכב חירום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא אומר רכב הסעה. על פניו כש'יד שרה' עושה הסעות נכים זה רכב הסעה. זה כן, רכבי הסעה פטורים. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

לפני כמה דיונים נתנו אותו גם כדוגמה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר, לא זכרתי, שאלתי רק כדי להיות בטוח. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה הוחלט עם תווי הנכים? כל תווי הנכים יהיו פטורים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התשובה היא כן. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אתם מפנים לתוספת התשיעית או לחוק החניה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זו השאלה. היא אמרה שיש שני סוגים ושניהם מוחרגים, עכשיו אתה אומר שיש ארבעה סוגים, והראשון שם לא מוחרג. היא לא אמרה את זה, אני אומר רק מה אתה רוצה לשאול. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני יודע מה אני רוצה לשאול. יש בתוספת התשיעית הגדרה של נכים וגם בחוק החניה, אתם מפנים כאן לתוספת התשיעית, שהיא מחריגה תו מסוים של נכים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה לא מה שנאמר לי. שקד, תתייחסי לזה עוד פעם, בבקשה.

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

מה שמפנים לתוספת, בתוספת כתוב שיש החרגה לכל נכה שנוסע ברכב עם תו נכה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שלמה, כל מי שיש לרכב שלו תג נכה יכול להיכנס.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, בתוספת התשיעית כתוב נכה שהוא עם כיסא גלגלים. יש ארבעה סוגים של תווי נכה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, יש שניים, כיסא ולא כיסא, כחול וירוק. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

אני לא יודעת באיזה נוסח הוא מסתכל, אבל זה היה בעבר. 

 << אורח >> מיכל שיק הר טוב: << אורח >> 

אני יכולה לקבל זכות דיבור? אני מדברת מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ממשרד המשפטים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בתוספת התשיעית מוגדר תג נכה התואם במראהו את תמרור 437, חניה לרכב של נכה משותק רגליים. יש ארבעה תגים שאני רואה כאן, תג חניה לנכה, תג חניה לנכה בכיסא גלגלים, תג חניה לנכה צה"ל ותג חניה לנכה צה"ל בכיסא גלגלים. התוספת התשיעית מאשרת פטור רק לאלה שהם בכיסא גלגלים, השניים האחרים, שהם לא בכיסא גלגלים, מופיעים בחוק חניה לנכים ששם אין הבחנה בין כיסא גלגלים לבין לא כיסא גלגלים. אני חושב שצריך לפטור את כל הנכים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין פה ויכוח על המהות, יכול להיות שבנוסח הם טעו בהגדרות. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

הם פטורים. אני אסתכל שוב על הנוסח.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

ארבעתם פטורים? 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

הנוסח הסופי של החוק, הנוסח של התוספת זה נכה הנוסע ברכב עם תג נכה. זה הנוסח של הפטור. אני אבדוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש עוד כמה שאלות לגבי ההגדרות בתוספת התשיעית, אבל מה שחשוב, ואני חושב שזה קונצנזוס כאן בוועדה, ברור שכל הנכים צריכים להיות פטורים. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

נכון, זה גם מה שהיה בנוסח. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שקד, אם זה לא כך בנוסח החוק אני מבקש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלמה, אבל זה מה שכתוב, תג נכה כהגדרתם בחוק חניה לנכים. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

זה מה שכתוב, ככה זה היה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כתוב לתוספת התשיעית במקור. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, תג נכה יהיה פטור מתשלום המס, לעניין זה תג נכה כהגדרתם בחוק חניה לנכים. 

 << אורח >> שקד קרפ: << אורח >> 

חבר הכנסת, אולי אתה קורא נוסחים לא של המחליטים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם החוק הזה מפנה לחוק חניה לנכים הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תקשיבו, אף אחד פה לא מנחש מי קורא מה, אני חושב שהעמדה של הוועדה מאוד ברורה, הם צריכים להיות בפנים. תבדקו את ההגדרה, אם הם בפנים אחלה, אם לא, תתקנו. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הם בפנים, זאת הייתה הכוונה בהצעת החוק הממשלתית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יופי, בסדר. אני רוצה התייחסות למשאיות. למה 12 טון? 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

גם היום רישיון הנהיגה וכל הרגולציה בנהיגה מפרידים בין סוגים שונים של משאיות, בין היתר בגלל כל מיני היבטים שלהם. החתך הוא בדרך כלל גם ברגולציה הישראלית וגם ברגולציה האירופאית, עד 12 טון, כי מעבר ל-12 טון יש מאפיינים שונים של רכב ונהיגה שדורשים התייחסות אחרת. אותו דבר בדיוק לעניין ההשפעה שלהם על המהירות של הנסיעה בדרך. אז החיתוך של מעל 12 טון מביא לידי ביטוי משאיות, רכב כבד משמעותית צריך עליו גם הרבה יותר הכשרה וכדומה, בגלל מהירות ההאצה, מהירות ההאטה, ההשפעה שלו על התנועה, המרכב הטכני שלו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה זה הכשרה? 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

הכשרה שונה ברישיון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל מה זה קשור למס גודש? 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

לא, אני רק אומר שזו דוגמה להבחנה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל אנחנו שואלים פה למה פה - - - 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אז אני אסביר. ההיבטים השונים, אחד ההיבטים, בין היתר זה היכולת להאיץ, להאט, להתנהל במרחב, כל דבר כזה משפיע באופן מאוד משמעותי על התנועה ועל איך זה משפיע על מכוניות אחרות בדרך ולכן נקבע החתך הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו אז שאלנו על זה, אולי צריך למצוא את התשובה לזה, שהרי אותן משאיות באות ומחלקות את האוכל, מחלקות את השתייה, וזה השעות שהן אמורות להיות שם ואמרנו שצריך להחריג אותן. היה פה מנציגי המשאיות, נדמה לי היימן, שאמר שזה רוב המשאיות שנכנסות מעל 12 טון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל אם אתה מכניס אותם לתוך אזורי הגודש ולא ממסה אותם או ממסה אותם חלקית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה, אתה ממסה אותם 200%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בעצם אתה מכניס את הגודש לתוך האזור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואם הם ישלמו את זה, אז זה בסדר? זה פותר לך את הגודש? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

גם מה שהוא אמר זה שרוב רכבי החלוקה הם הרבה מתחת ל-12.5 טון. יש אולי מקרים סופר חריגים - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז זהו, רוב משאיות החלוקה הן מתחת ל-12 טון והם ישנו את ההתנהלות שלהם. אני אתן לך דוגמה, בירושלים היה ראש עיר ושר אוצר דאז, לא זוכר מי, אני זוכר מי, אבל אני לא זוכר מי – 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

איזה משפט, אלכס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא לא רוצה לזכור מי. הוא זוכר מי, אבל לא רוצה לזכור. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לפרוטוקול הוא לא זוכר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הוא לא רוצה להזכיר לנו שהוא זוכר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שהחליט שהחל משעה שש המשאיות לא נכנסות פנימה. אז השאלה היא אם האופציה הזאת של להגיד להם שלא ייכנסו היא טובה יותר מהאופציה של להגיד שאם הם נכנסים אז הם ישלמו מס, ולעניין היוקר, רק להבין שמשאית מעל 12 טון כמות הסחורה שנמצאת בה ועלות הסחורה שנמצאת בה, המס הזה ישפיע במאית האחוז על המחיר ואני חושב שאם העלות האלטרנטיבית זה ירידה בגודש אז זה דווקא שווה את זה. זו דעתי. 

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >> 

באותו עניין, משאיות הרי מספקות את המוצרים לעסקים, למלונות, לקמעונאים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התייחסנו לזה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

התייחסנו לזה, כבר יש שעות, מדברים על שעות העומס. 

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >> 

ההנחה היא שזה לא יתגלגל לצרכן היא קצת לא ברורה, כי מי שמספק את הסחורה, אתה אומר שינוי התנהגות, שינוי התנהגות זה גם עלייה במחיר. זאת אומרת להעלות את מחיר ההובלה ואז זה כן יתגלגל לצרכן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא רואה את ההבדל, שאתה יכול להבדיל מ-12 טון ל-32 שזה עדיין לא נקרא סמיטריילר. אני לא רואה את ההבדל.

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

אבל נאמר שיש גם מבחנים אחרים שבהם זו ההבחנה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה כשאתה בא להוציא רישיון, לא כשאתה נוסע בפועל בכביש. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

כשנתתי את הדוגמה הזאת - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הבנתי, אתה הבאת דוגמאות, זה בסדר. אני לא משפטן, אבל מבחינה משפטית אם אתה יכול לעשות את ההבחנה כשהיא לא סמיטריילר. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

מבחינה תנועתית יש לזה השלכה משמעותית, זה בדיוק החתך שעושים אותו הוא נהוג גם בעולם. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

למה אנחנו חוזרים לזה? זה כבר עלה בעבר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז מה? אנחנו מעלים עוד דברים שעלו בעבר. את בעבר לא היית פה? אנחנו כולנו היינו פה, אנחנו באים עוד פעם. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

למה להעלות עוד פעם? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה להעלות? את המחיר של המשאיות? גם אני אמרתי את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

משרד התחבורה, בבקשה. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

לא, אני התייחסתי, אני רק רוצה להגיד עוד משהו. בכלל כל סוגיית ההובלה, בטח במרקם העירוני והאורבני, גם משאיות, אנחנו יודעים כמה הן משפיעות וכדומה, זו בכלל סוגיה שעולה במשרדי הממשלה באופן כללי וברשויות המקומיות, איך לעשות פיזור נכון יותר ופחות משפיע, גם מבחינת משאיות גדולות וקטנות. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל אין לכם פתרונות. יש דיונים בממשלה, אין לכם פתרונות ואין לכם חלופות. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

כשנשאלתי, אז אני חוזר בי, השאלה שנשאלתי לגבי 12 טון השבתי, זאת התשובה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש המון פתרונות, לא למשאית, אבל לשעות שהמשאית נוסעת בה, לנתיב שהמשאית נוסעת בו, לימים שהמשאית נוסעת בהם. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

העיריות לא נותנות לנו להגיע לפני שבע בבוקר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסוף המטרה היא להשפיע על ההתנהגות. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל העיריות לא מאפשרות למשאיות להיכנס.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל המטרה היא גם לשקף את העלות.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

איזה עיריות לא מאפשרות? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

עיריית תל אביב, אם אתה נכנס אחורה עם הרוורס, אז מתקשרים השכנים למה יש משאית שפורקת. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אז זה שמתקשרים זה לא אומר. אל תעשו סרט ממה שלא. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

מתקשרים השכנים זה לא עיריית תל אביב.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אם יש הנחיה רשותית שלא מאפשרת לך תביא לי, בבקשה, את רשימת ראשי הערים ואת התקנה. אם זה אמירה כאמירה אז זה אמירה כאמירה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה המצב בשטח. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

המצב בשטח שמושפע ממדיניות.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו סומכים עליכם שתביאו משהו מסודר ולא קשקושים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, חבר הכנסת סמוטריץ'. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אענה על השאלה הזאת, היא שאלה טובה, שאלת המשאיות, אני אענה עליה ואני חושב שאולי דרך זה אני – זה כמו שאמרנו גם על המוניות, בסוף אם הרעיון הזה של מס הגודש יעבוד העלות הכוללת לא תעלה. אתה תשלם מס גודש ביד אחת אבל הנסיעה תיקח לך פחות זמן, פחות דלק. זה כמו שכשפתחו את כביש 6 בזמנו אז התחשיב היה שלנסוע בכביש שש זה לא יותר יקר, כי אתה נוסע פחות קילומטרז', ממה שהיינו צריכים לנסוע בכבישים אחרים, שורף פחות דלק ומשקיע פחות זמן. 

ככלל התפיסה של מס גודש, אם הוא עובד, עוד פעם, לי יש ויכוח על השיטה, אבל אם הוא עובד הוא לא מייקר לאזרחים את החיים, בגלל שאם אני פעם הייתי צריך לנסוע לעבודה שעה ואם יהיה מס גודש אני אסע חצי שעה, אז אני חוסך חצי שעת עבודה ואני חוסך דלק מלעמוד בפקק תקוע.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אנחנו למודי רפורמות במשרד האוצר. בדרך כלל מה שקורה זה שהמסים עולים ו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אחד אחד בבקשה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אז זה משהו אחר, אז על זה אפשר עכשיו לדון האם המודל הזה נכון או לא. השגותיי על המודל נאמרו, אני לא רוצה לחזור עליהם. אבל בגדול כתפיסה, אם המערכת הזאת תעבוד והתוצאה תהיה שהתנועה בכבישים תזרום, מי שייסע וישלם מס גודש, בסוף החודש הנסיעה לא עלתה יותר, הוא שילם מס גודש, אבל הוא שילם פחות דלק ופחות זמן ופחות עצבים על הילדים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

המס יעלה והפחתת הגודש לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה ימים יגידו, אם זה יעבוד או לא. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אגב, כפי שמיכאל הציג שעת התמחור שלקחנו לשעת עבודה, כמו ששאלת, הוא הרבה יותר נמוך מהשווי של שעת עבודה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן ההגדרה הנכונה בעיניי היא פחות כמו שהגדיר את זה נציג הכלכלנית הראשית, זה לא שאני קונה מהשכן שלי את הזמן שאני לוקח לו, אני קונה את הזמן שלי, אני קונה אותו ממי שנשאר בבית, כתוצאה מזה שהוא נשאר בבית ולא בא עם אוטו אני יכול לנסוע מהר יותר ולהגיע מהר יותר ולחסוך זמן וכסף. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, אבל מה שהוא ניסה להגיד שכשאתה מחליט לעלות על הכביש אתה מאריך את הנסיעה, לא רק לעצמך, אלא לכל האחרים ויש כאן מודל אקספוננציאלי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל האחרים החליטו אם הם רוצים לבוא או לא, זה בעיה שלהם, אי אפשר לחייב אותי בכסף כי מישהו גם החליט לנסוע לידי. החלטת לנסוע, תשלם, אז כל אחד משלם את שלו. זאת אומרת גם בלי המס אני אמנם לא משלם לו, הוא משלם בעצמו, עם המס אז התוצאה תהיה שמי שלא יבוא ולא ישלם ירוויח את זה שהוא לא משלם והפסיד את זה שהוא צריך לקום מוקדם יותר בבוקר או לנסוע - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה מודל יותר פשוט ויותר הגיוני, כי אם כל אחד משלם אז כל אחד משלם על עצמו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני בעצם קונה את הזכות לנסוע יותר מהר בכביש לא עמוס. שוב, במודל כלכלי נכון, אם זה עובד, אמרתי, אתם מכירים את ההשגות שלי, אם זה יעבוד בסוף במאזן הכולל, כשאזרח בסוף השנה יעשה חשבון כמה כסף הוא הוציא על הנסיעות שלו הוא לא אמור להוציא יותר. הוא שילם אולי בסעיף של מס גודש, אבל חסך לעצמו בהרבה סעיפים אחרים. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

נכון מאוד, חסך זמן וחסך דלק. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל רק אם זה עובד, ובינתיים במודל שבתוך החוק יש: אם זה לא עובד נייקר עוד יותר את מס הגודש. 

(היו"ר ולדימיר בליאק)

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

טוב, אנחנו עכשיו לא מדברים על זה, שלמה. עוד הערות לגבי המשאיות? 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

אני רוצה לומר, החשש הגדול ביותר שיכול להרוג את הרפורמה הזאת זו תרבות הפטורים במדינת ישראל. משאיות הן אחד הגורמים המרכזיים לגודש במרכז תל אביב, במרכז גוש דן ובכלל ברחבי הארץ, לפטור אותן יהיה מעשה לא נכון. אדרבא, דווקא נהג משאית שנמצא הרבה זמן על הכביש ונתקע, הוא עומד בפקקים והבלאי של הרכב שלו גבוה יותר כתוצאה מפקקים ושריפת דלק כמובן, אמור לברך על אגרות הגודש. כאשר הוא ייסע בתוך כביש עם אגרות גודש הוא יגיע יותר מהר בקו החלוקה שלו, הוא יוכל לחזור יותר מוקדם הביתה, או להוסיף יותר עבודה, איך שהוא רוצה, כלומר גם ההכנסה שלהם עתידה להשתפר כתוצאה מהמהלך הזה. הבקשה לפטור פה היא לא מוצדקת. הבקשה לקבל כאן את הפטור היא להעמיס עוד יותר על הציבור הרחב במקום להקל עליו במקום שבו זה נדרש. 

 << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> 

אני מאוד מסכים. במדינות אחרות ראינו שינוי בהתנהגות של משאיות, הן הגיעו לפרוק בשעה חמש בבוקר ולא בשבע. זה בעצם מה שאנחנו רוצים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו סיימנו עם התוספת, נכון? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו עוד הערות לגופן של ההגדרות כמו שהן מוגדרות בתוספת, אפשר לעבור עליהן, או פשוט עם ההקראה. 


 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אז אנחנו נתחיל עם ההקראה של הסעיפים שעוד לא הקראנו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל היושב ראש קודם אמר שהוא רוצה לדבר קודם על הסוגיות הכבדות שנשארו לנו מהפעם הקודמת, לפני ההקראה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, לעבור סעיף סעיף ולהעלות את כל הסוגיות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל זה לא ככה, כי יש סוגיות כבדות שאם אנחנו מקבלים אותן אז זה גוזר שינויים בכמה וכמה סעיפים. 


 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אוקיי, אז אנחנו נתחיל עם הסוגיות הכבדות ואז נקרא. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, אני חושב שלגבי חלק מהסוגיות, כמו למשל הסוגיה של נהגי המוניות וכמו הסוגיה של הפריפריה, שדיברנו, שהם כביכול בסופו של דבר ייהנו מפירות מס הגודש הזה - - - 

(היו"ר אלכס קושניר)

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אתה מאפשר לי להמשיך את רשות הדיבור שנתן לי חבר הכנסת בליאק? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ברור, איזה שאלה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תודה. אדוני יושב הראש, אמרו שעכשיו נתחיל לדון בסוגיות מרכזיות. אני חושב שאחת הסוגיות שדיברנו עליה גם קודם, הזכיר אותה גם חבר הכנסת סמוטריץ' בדיון הראשון, זה שיש כאן דברים שאם לא נתנה אותם באפקטיביות וביעילות של התוצאות הם יכולים לפגוע פגיעה קשה. אנחנו רואים בתוך החוק שיוזמי החוק לא בטוחים שהוא יעבוד בכלל, הם אומרים שאם יראו שזה לא הפחית בכלל את העומס הם יעלו את מס הגודש. 

עזוב שזה חכמי חלם, שבמקום לבדוק שאולי המודל לא נכון ולכן זה לא עובד, אז מעלים עוד יותר את המס בכמה אחוזים וחושבים שאז זה יעבוד, אבל יש לנו כאן את נהגי מוניות הספיישל, שאני מסכים שצריך, אמרתי, אולי צריך מס מופחת, של 50%, אבל גם עם מס של 100%, אי אפשר להשית עליהם מס שהלקוח ישלם כפל מס אם התכנית הזאת לא תעבוד. צריך להתנות דברים כאלה בתוצאות. הם באים לכאן, מגישים לנו דוח שנתי ואפשר להתנות חלק מהסעיפים כאן בחוק בכך שנראה שזה באמת הפחית את הגודש ואז אתה אומר, אתה נסעת פחות, אותו לקוח שילם פחות על הנסיעה כי היא התקצרה, אתה משלם על מס הגודש. 

אי אפשר להשאיר את זה ככה פרוץ ולהגיד בהנחה שזה יסתדר, בהנחה שבעוד ארבע או חמש שנים תהיה תחבורה ציבורית מספיק אפקטיבית ואנשים יעזבו את הרכבים ויפנו את הכביש. זה לא סביר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה רבה. רועי כהן, בזום. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

שלום לאדוני היושב ראש, שלום לחברי הכנסת. אנחנו העלינו פעם אחר פעם בדיונים את הנושא של נותני השירותים, בוודאי ובוודאי את נהגי המוניות, שיהודה נמצא שם, והנושא לא בא לידי ביטוי, עדיין לא קיבלנו תשובה מה יקרה החל מ-2024 עם אותם נותני שירותים שצריכים להגיע לאזור תל אביב שיצטרכו לשאת בעלות, בחישוב גס של למעלה מ-1,000 שקלים לחודש כאשר לא הולך להיות שינוי בעבודה שלהם, המדביר הוא אותו מדביר, טכנאי מיזוג אוויר הוא אותו טכנאי מיזוג אוויר, הוא לא יגיע עם קורקינט ולא יגיע עם תחבורה ציבורית לתקן לך בבית. אנחנו לא קיבלנו מענה על העלאת יוקר המחיה. 

דבר נוסף, כל הנושא של הקליניקות ומוסכים ואנשים שהם בתוך הטבעות, הם פשוט יאבדו את כל קהל הלקוחות שלהם מחוץ למעטפת של אזור המרכז כי זה לא יהיה משתלם בסופו של דבר לשלם את אותה אגרת גודש, שאני קורא לזה מס. בצורה כזאת או אחרת יוצרים פה כבישים לעשירים. מה שיוצרים פה עכשיו זה ממש כבישים לעשירים, אותם אנשים שבסך הכול רוצים לצרוך שירותים בסיסיים יעשו את השיקול האם כדאי להם לשלם את אותה אגרת מס גודש. 

אגב, אני שוב פעם אומר, זה לא אגרה, אגרה זה כדי לתת לי שירותים, זה מס, אף אחד לא נותן לי פה שום שירות. האגרה, המינוח שלה זה שירות שנותנים לך. לכן אני שואל עוד פעם, אדוני היושב ראש, מה עושים עם האנשים שקמים בבוקר, ואתה מכיר אותם, לובשים שכפ"ץ, יוצאים להביא את הפרנסה שלהם ועכשיו מדינת ישראל רוצה לקחת מהם כסף נוסף מבלי שהיא נותנת להם פתרונות, לא יהיו להם שום פתרונות של תחבורה ציבורית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רועי, התשובה ברורה מאוד. ממשלה, תשובה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני, מה עם האופציה למס רציף ורב תעריפי? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו נדבר על זה. יש סוגיה משפטית לא פשוטה, אבל יש לנו איזה שהיא הצעה שאולי תוכל לעבור. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני חושב שהתייחסנו לנקודה הזאת לא פעם ולא פעמיים ולא חמש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז עוד פעם, פעם שישית. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

המטרה שלנו בסוף במס הזה היא לשקף עלויות חיצוניות שאדם שנוסע ברכב פרטי מייצר כשהוא נוסע בשעות העומס באזור הגודש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל אנחנו דיברנו על הנושא של הוצאות של רכב שנמצא בתפקיד במסגרת עבודתו. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לגבי ההוצאות לצרכי מס, אז כפי שאמרנו, לגבי עצמאים, אנחנו מדברים פה על עצמאים ולא על שכירים, אז זה כן מוכר כהוצאה ובהחלטת הממשלה הוחלט שנתקן את הגדרות הוצאות רכב ואנחנו נביא לוועדה תיקון שיסדיר את כל הנושא הזה לגבי עצמאים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל נגיד שלא מביאים, נכון לעכשיו, ההוצאה הזאת מוכרת או לא מוכרת. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אז אני אומר שהדין הכללי חל ולכן זה מוכר כהוצאה ויש להפריד בין נסיעות פרטיות שלא יוכרו ונסיעות עסקיות שכן יוכרו. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

איך מפרידים? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

הוצאה שהיא לצורך ייצור הכנסה, נגיד כשהטכנאי נוסע מלקוח ללקוח.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מירי, זה ייחשב כהוצאה שמוכרת ב-100%? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אני אומרת שוב, כרגע המצב החוקי, וזה אמרנו בהקשר לדיון לגבי השכירים כשדיברנו, אבל אמרנו גם לגבי עצמאים, כשמדובר בנסיעה שהיא כולה נסיעה לצורך העסק עצמו, זאת אומרת אם אני מדברת על המדביר שנוסע מלקוח ללקוח ועובר טבעות, מדובר בהוצאה מוכרת. אם יש לו נסיעה פרטית של המדביר, לדוגמה או נסיעות בחופשה, או נסיעות מהבית לעבודה, אלה נסיעות שהן פרטיות ואז ההוצאה לא מוכרת ובמובן הזה חלים כללי המס הרגילים וכללי הטלת ההוצאה הרגילים. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

ואם הוא באמצע נוסע גם לסופר בין לבין ומביא דברים הביתה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

המצב מבחינת ההתייחסות של המדינה להגדרה של נסיעה בתפקיד/נסיעה לא בתפקיד לא משתנה. את יכולה לשאול גם היום את השאלה הזאת כמו ששאלת לגבי זקיפת רכב, האם כשאת נוסעת ועוברת דרך הביתה וקונה אוכל, האם זה בתפקיד או לא בתפקיד? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה שלי היא אחרת לגבי עצמאים, האם זה ייחשב בפול של הוצאות רכב, ואז זה 45% או שזה 100%? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

כדי להכניס את זה לתוך הגדרה של הוצאות רכב, שאז לגבי עצמאים לא נצטרך את הבוכהלטריה - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כי אנחנו לא רוצים 45%, אנחנו רוצים 100%. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

כן, אנחנו לא רוצים את הסרבול הזה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אז אני אומרת שוב, מי שמחוקק בסוף זו ועדת הכספים. כרגע המצב, כל עוד אין חקיקה, אין התייחסות לנושא הזה, אז הדין הכללי חל וזה אומר שהבחינה היא ספציפית לגבי כל נסיעה. ככל שזה ייכנס לתוך התקנות אז הדין יהיה בהתאמה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני מבקש שרשות המסים יביאו לנו תקנות לאישור הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ברור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

שפשוט זה יהיה חלק מתשלום מס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה לא לכתוב את זה פה בחוק? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון לעכשיו זה 100%, הם רוצים להביא איזה שינוי, שאנחנו לא יודעים מה זה, כשהם יביאו את זה נראה מה הם יביאו. אנחנו עוד לא יודעים מה הם יבוא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה החלטנו? אני כבר לא זוכר, היו על זה שני דיונים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

החלטנו שאם הרכב הוא בתפקיד אז זה מוכר לצרכי מס ואם הרכב לא בתפקיד אז לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אבל היה דיון על ההלוך ושוב לעבודה. אם זה נסיעת עבודה מצוין, אם זה פרטי זה פרטי. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

הלוך ושוב לעבודה זה כמו שאמרנו, אם אתה זוכר באותו דיון, שגם צבא משלם על הלוך ושוב לעבודה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עזבי רגע צבא, הם הגדירו שהיום הלוך ושוב מוגדר, בגלל הרבע אחוז, כנגד רבע נקודת הזיכוי, דיברנו על זה כבר, שזה היה נכון לתחשיבים של כרטיסי אוטובוס שעוד היו בנייר וזה הרבה פחות נכון בעלויות של היום, ובטח כשאתה מטיל עכשיו עוד את העלות של אגרת הגודש. זה נושא שנשאר פתוח, אם אני זוכר נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, הוא לא פתוח. נסיעה מהבית לעבודה נחשבת לנסיעה פרטית, אז חלים עליה כל ההוצאות. נסיעה בתפקיד לא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, אמרנו שאפשר לדבר על זה, אבל לא במסגרת החוק הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל הבעיה שבמסגרת החוק אתה מייצר עכשיו עלות נוספת שלא נלקחה בחשבון כשנתנו את רבע נקודת הזיכוי, לכן אני לא מבין מה הבעיה פה בחוק הזה להגדיר ספציפית. הרי אנחנו עושים הסדרים ספציפיים לאגרת הגודש עכשיו, מה הבעיה להגדיר שבאגרת הגודש גם נסיעה כזאת נחשבת נסיעת עבודה כי היא באמת נסיעת עבודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היא לא נסיעת עבודה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היא כן נסיעת עבודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היא לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

גם הם לא מתווכחים שעל פי ההגדרות הבסיסיות של הפקודה, של הוצאה ששימשה ליצירת הכנסה - - -

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא נכון. אני אחדד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתם לא חולקים, במהות זו ודאי הוצאה ששימשה ליצירת הכנסה שאמורה להיות פטורה. זה דבר שאפשר להתווכח עליו. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אתה יכול להגיד שזו דעתך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני אומר את דעתי ואני גם אומר שזה מה שהבנתי מההסבר שלך גם לפני שני דיונים. ברור שבמהות נסיעה מהבית לעבודה היא הוצאה ששימשה ליצירת הכנסה, ועל פי הרציונל של הפקודה כל הוצאה שמשמשת ליצירת הכנסה אמורה להיות פטורה. מכיוון שהיו כאן בעיות התחשבנות והיה כאן פתח להעלמות וכו', כי אנשים יצרפו את הקבלות של הילדים שלהם, נעשה הסדר שאומר נחייב אותך על הנסיעה הזאת ובתמורה ניתן לך רבע נקודת זיכוי, אחרת גם לא צריך לתת רבע נקודת זיכוי. אז יצרנו הסדר חריג משיקולים של יעילות.

אתה צודק, אדוני היושב ראש, שברמה המערכתית את כל סוגיית הרבע וזה, בזה צריך לטפל מערכתית, אני רק אומר שנכון לעכשיו ברור שתוספת אגרת הגודש לא נלקחה בחשבון כשנתנו רבע נקודת זיכוי. לכן הדבר הנכון, שעכשיו ספציפית, אני לא רוצה לתקן עכשיו את הכול, אני לא מבקש לטעון שכל נסיעה מהבית לעבודה, אני אומר לעניין אגרות הגודש ורק לעניין אגרות הגודש, ורק לעניין ההכרה כהוצאה, לא ביקשתי לפטור אותו, שייסע מוקדם או מאוחר, רק לעניין ההכרה נחזור לרציונל של הפקודה. ועכשיו אנחנו עושים את החוק הזה, מה הבעיה להכניס את זה לחוק? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אני רק אקרא את סעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, הוא קובע שהוצאות שאינן הוצאות הכרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו ועוד ועוד ועוד. זאת אומרת גם פקודת מס הכנסה כרגע - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל עוד פעם, זה נחקק אל מול רבע נקודת הזיכוי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו דנו בזה, אני לא מוכן לפתוח את זה יותר, הסוגיה הזאת הסתיימה. אני מבקש שאנחנו נעבור לנוסח החוק, נעבור על התיקונים, ותוך כדי ההתקדמות על נוסח החוק אנחנו גם נעלה את הסוגיות שעוד לא פתרנו ונפתור אותן. קדימה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אני עוברת על התיקונים ואומרת תוך כדי גם דברים שהתעוררו במהלך דיוני הוועדה. לגבי סעיפים 86, 87, היה דיון בוועדה לגבי אזור גוש דן, האם צריך להגדיר אותו בצורה מסוימת או להיצמד להגדרות שקיימות. נעשתה בדיקה בממשלה וגם אצלנו אם יש איזה שהיא דרך, באמת לא מצאנו הגדרה של אזור גוש דן. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה מוגדר בתנ"ך, זו הנחלה של שבט דן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

חשבנו בהתחלה אולי להוסיף מפה ולסמן את התחום, אבל כיוון שמדובר בסעיפים 88-86, וגם בהמשך אולי במטרה, באמירה שהיא לא מחויבת, זאת אומרת מבחינת חיוב במס או טבעות שבאמת לשם זה מופנה, אין לזה באמת משמעות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא משמעותי. אני רציתי רק להציג הגדרה. בהמשך לדיונים הקודמים ההגדרה צריכה להיות האזור שאת תושביו מייצג צביקה האוזר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה יודע כמה צביקה יברך אותך על זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לגבי סעיף 1, בהגדרה 'בעל הרכב', הוועדה ביקשה להוסיף 'אלא אם כן הוכיח שהרכב נגנב ממנו'. כמו כן עשינו איזה שהוא דיון לגבי מה קורה במצבים שבהם יש רכב שיש עליו הסכם שכירות, הסכם מכר, או רכב של חברה. להבנתי משרד האוצר מבקש להשאיר את הנוסח כפי שהוא ובעצם להגדיר בעלים או מי שביקש להירשם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה לא סותר, הם הסכימו להכניס אחר כך שאפשר גם לעשות העברה של הרישום, רק הם אומרים שבסוף האחריות היא על מי שרשום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שזה ודאי הגיוני, זה מוסכם. אני רק מבקש הוספה קטנה, אלא אם כן הוכיח שהרכב נגנב ממנו או נלקח שלא כדין. כי אני לא יודע מה זה הגדרה של נגנב, מישהו לקח שלא כדין והחזיר אחר כך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לקחנו את ההגדרה מהחקיקה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה זה ההגדרה נגנב? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

כשהוא נגנב יש לך תלונה במשטרה, אבל נלקח שלא כדין? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי 'אלא אם כן הוכיח', הוא צריך להוכיח שהרכב – 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זו הגדרה שלקחנו מהחוק. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל להוכיח שנגנב באופן תיאורטי זה מאוד קשה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לאו דווקא נגנב לשטחי הרשות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תלונה במשטרה זה לא נקרא הוכחת נגנב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

או נלקח ממנו שלא כדין, תכניסו את זה בבקשה לנוסח. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

לא, נלקח שלא כדין זאת גניבה. לא ניתן לקחת נכס מאדם אחד שלא כדין. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תכתבו במקום גניבה 'נלקח שלא כדין'.

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אני לא יודעת אם יש נוסח כזה. הנוסח הזה הוא נוסח לקחנו מהנוסח בכביש 6, זה הנוסח המקובל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, כי יש גנבה ויש גזלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלא תגידו שאנחנו לא מוותרים לכם מדי פעם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ויש חמסן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז לעניין ההגדרה בעל הרכב, אמרנו שיש גם אפשרות להירשם. לגבי כביש, כביש מוגדר כחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי הרכב נוהגת לעבור בו למעט שולי הדרך. החלטנו בוועדה להוסיף 'לרבות' את שולי הדרך, כדי שלא תהיה בריחה דרך השוליים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אלכס, זה הישג לוועדה שהצלחנו להוסיף את זה, זה לא פשוט. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל אתה עכשיו צמצמת את היכולת. הנסיעה ברוורס נחשבת לתשלום או לא? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא משלם במינוס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זו גזרה נוספת על הציבור. בגללנו עכשיו גזרו גזרה נוספת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בגללך, אתה הבאת את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז אני טוען על זה נושא חדש. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם נוסעים ברוורס זה מוריד גם קילומטרז' וגם מחזיר כסף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סכום החיוב היומי המרבי, זו הערה ניסוחית, ככה זה מופיע גם בתוספת והתאמנו את זה לתוספת.

רכב מנועי. בעצם במקור הייתה הגדרה רכב שדיברה על רכב שנע בכוח מכני או נגרר על ידי רכב או על ידי בהמה וכן מכונה או מתקן הנעים או נגררים, לרבות אופניים ותלת אופן ולמעט רכב ששר התחבורה פטר בצו. כדי לפתור את כל העניין של מה שהוא לא מנועי השתמשנו בהגדרה של רכב מנועי, שהמשמעות שלה שמדובר ברכב המונע בכוח מכני מכל צורה שהיא, לרבות תלת אופן ואופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי. בהמשך בתוספת אנחנו נכניס תיקון, אסתי, שיהווה תמונת ראי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

להחריג אופניים חשמליים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כשנגיע לתוספת צריך להחריג פה את כל מה שהוא - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אופניים חשמליים וגלגינוע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כל מה שהוא תלת אופן, אופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

כל מה שהוא לא רכב עם ארבעה גלגלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל כלי תחבורה שיש לו פחות מארבעה גלגלים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה שריבנו פה אנחנו נחריג בתוספת. לגבי רכב ביטחון, התבקשנו להכניס הגדרה של רכב ביטחון, לתת מענה לכל כלי הרכב שנמצאים בשירות, אמבולנס, אופנוע להגשת עזרה ראשונה. אז לקחנו את ההגדרה של רכב ביטחון כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, ההגדרה אומרת: שזה כל אחד מאלה, שהם מפיצים בפנס מיוחד או אור מהבהב או משמיעים אות אזעקה בסירנה, אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות, או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, רכב של משטרת ישראל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז במשטרת ישראל ובצה"ל אנחנו צריכים לחדד שמדובר על רכב מבצעי, לא על הרכבים הלבנים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תן לה לסיים להקריא. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו כבר נחדד. רכב של צבא ההגנה לישראל, רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב"ס), א', למשימות מבצעיות בלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו, ב', לליווי של אסירים או עצירים, רכב לכיבוי שריפות, רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר, רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך. 

ההגדרה אומרת שזה יהיה גם כאשר הרכב אינו מפיץ בפנס מיוחד אור מהבהב או משמיע אות אזעקה בסירנה, ושהוא צריך להירשם טרם מועד החיוב במס. התבקשנו על ידי רשות המסים להכניס הבהרה שאומרת – אני לא בטוחה שהמינוח מבצעי הוא נכון, נגיד מה קורה במצב שמדובר באמבולנס? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אז אני אומר שוב, לקחנו את ההגדרה הזאת מתקנות הוצאות רכב ושם כמובן שאנחנו לא מבחינים אם האמבולנס עצר לאכול בהפסקה שלו ובודקים את זה, אלא ההגדרה זה המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד, זה גם כמובן בין משמרות וגם כוננויות, זה לא הכוונה לדברים האלה, אלא הכוונה שהוא לא יהיה רכב צמוד שנוסעים איתו הביתה ונוסעים איתו נסיעות פרטיות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז למה שלא תגדירו רכב שלא נזקפת לו זקיפת הטבה, או שכן נזקפת לו ואז הוא בחוץ?

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אבל אם אנחנו לוקחים את אותה הגדרה שמשמשת גם את תקנות הוצאות רכב אז זה יהיה בדיוק את אותו דבר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שוב, אבל גם שם הכוונה היא שגם אם רכב משטרה או אמבולנס, לצורך העניין, שזה לא רכב צבאי שמשמש למבצעים. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

כן, כמובן, הבדיקה היא ברמת מה המטרה ומה הייעוד, רכב ב'.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הכוונה היא שהוא נמצא בתפקיד? שהוא משמש בתפקיד? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, הם לא מסתכלים עכשיו מה טיבה של הנסיעה. אם הרכב הזה בהגדרתו הוא רכב כזה תמיד יהיה פטור. אין להם דרך להיכנס לבדוק נסיעה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לוחית הרישוי שלו תהיה רשומה במערכת כפטור. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה קורה אם נהג האמבולנס, לא יודעת, בדרכו ל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שום דבר, אז הוא יהיה פטור. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אי אפשר לשבת שורה שורה, כמו שרכב שהוא יכול להיות צמוד, פתאום אותו מג"ד או אותו מפקד תחנה מוקפץ לפעילות מבצעית. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

נכון, זה לפי סוג הרכב, אז צריך להוסיף המשמש לפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שזה פותר את רכבי א' הלבנים? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הייתה עוד שאלה לגבי רכב דיפלומטי, אולי נתייחס אליה בתוספת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה התשובה לגבי רכב דיפלומטי? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה לא לגבות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אני שואל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי אמרו שאנחנו לא גובים מסים מתושבי חוץ. כי אם אנחנו מגדירים את זה מס אז זו בעיה לגבות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל יש לך גם נושא של בילטרליות, הסכמים בין מדינות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה יכול לסדר לי שגרירות של כבוד בזימבבואה או משהו? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תשמע, אם הייתי יכול לסדר שגרירויות של כבוד אתה היית הראשון בתור. בסוף זו סוגיה בילטרלית בין המדינות, אתה לא יכול לקבוע פה משהו שסותר את ההסכמים עם מדינות אחרות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז צריך לשאול את משרד החינוך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון. שאלתם? שכחתם? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תרימו טלפון ליאיר לפיד, נירה, דקה ואנחנו פותרים את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תבדקו את זה, בבקשה, כי זו סוגיה, שלא נעשה תקרית דיפלומטית עם סינגפור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא אכפת לי סינגפור, רק שבנורבגיה לא יהיו בעיות. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

השאלה אם יש הגדרה לרכב דיפלומטי, זאת השאלה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם לפטור אותו או לא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, יש הסכמים בילטרליים בין המדינות. כאשר נפתחת נציגות אז מסכמים על כל מיני דברים, כולל הסדרי חניה, קנסות וכאלה. צריך לבדוק מה המשמעויות של זה, כי יכול להיות מצב שאתה תעשה פה משהו שלא מקובל על משרד החוץ וזה מסבך אותו עם מקומות אחרים. יכול להיות שלא, אבל זה משהו שצריך לבדוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מציע שיהיה כתוב שאם זו מדינה שמעבירה מימון זר לעמותות בארץ יהיה לה כפל תשלום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מע"מ במקור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם זו מדינה מהאיחוד האירופי שמחרימה את יהודה ושומרון, תשלם פי שלושה מס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ואם על הרכב יש סמל של בן אנד ג'ריס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היא לא תוכל לעבור, הטבעת שם תשלח לה קרן לייזר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מבקש שרכבים נורבגים, אזרחים שגרים בישראל ישלמו מס. יש פה כ-22 כאלה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אנחנו נחזיר תשובה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אני מציעה לעבור להקראה הבאה כי הבדיחות יורדות ברמתן.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חכי, עוד לא חמש. מה יהיה פה ב-11.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בהגדרת 'שעות הגודש' מדובר בעניין ניסוחי בלבד, ההפניה היא לתוספת השנייה. בפרק המטרה מדובר בשינויים ניסוחיים בלבד, התקיים דיון בוועדה והיו"ר החליט שלא לשנות את נוסח המטרה.

סעיף 3, הטלת מס גודש, לבקשת הוועדה הוספנו סעיף קטן (ב) שאומר: על אף האמור בסעיף קטן (א) חציה נוספת של גבול טבעת חיוב בשעות הגודש כאמור בפרטים 2 ו-3 לתוספת השנייה, שמדברים על השעות שלוש עד שבע, גם לכיוון מוקד הגודש וגם לכיוון הטבעת החיצונית, בפרק זמן של חצי שעה ממועד החציה הראשונה לא תחויב במס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה להגיד מילה על זה. במסגרת הדיונים אני שמעתי את הטענה הזאת מכמה חברי כנסת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה לא מה שהם התכוונו, לכן אני רוצה להעיר, ישבתי על זה עם צביקה היום. צביקה התכוון למצב שבו אני מקפיץ את הבן שלי רגע לבית ספר וחוזר, הוא אומר שבמצב כזה לא לחייב אותו בכלל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נו, אתה לא מחייב אותו בכלל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה לא מה שכתוב פה. מה שכתוב פה זה שהוא חצה ומתחייב ואם הוא יחצה עוד פעם הוא לא ישלם פעם נוספת. זה מה שכתוב כאן. לכן לדעתי זה לא מה שהתכוונו. מה שאנחנו התכוונו שאם הוא חצה וחזר, לא חצה ואז חצה עוד פעם. חצה ויצא חזרה מאותה טבעת שהוא חצה בטווח של פחות מחצי שעה, אז הוא לא ישלם. זה להקל על אנשים שהם סמוכי גבול טבעת וחוצים את הטבעת לשנייה, למכולת או לבית ספר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בעצם זה לא מה שהכוונו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך אני איתך, היושב ראש? ניסו לעבוד עליך ולא נתתי להם. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בדיונים הקודמים עלה, זה מייצר גודש וניסינו לפתור אותו כדי שהוא לא יחויב בתוך טווח זמנים קצר בכפל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, לא רצינו לפטור אותו מכפל, רצינו לפתור אותו אם הוא נוסע נסיעה קצרה ליד הבית ומיד חוזר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בדומה לבן אדם שטועה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני אגיד, לגבי מישהו שגר ליד הטבעת, אנחנו לא יודעים שהוא גר ליד הטבעת, זו יכולה להיות נסיעה קצרה גם של מישהו שלא גר ליד הטבעת ולכן אני לא יודע - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, נסיעה קצרה התכוונו אם הוא נכנס ויוצא. הוא חצה שער וחצה אותו חזרה, את אותו גבול טבעת, תוך פחות מחצי שעה, אז כנראה שהוא קפץ לאיזה סידור קצר. אתה צודק, יכולים ליהנות מזה גם אנשים שהם לא, אבל זה במסגרת האיזון. אם הייתה לנו דרך, כמו שאתה אומר להבחין, היינו עושים אם זה, מי גר ליד ומי לא גר ליד. לכן אמרנו שננסה לתת פתרון שאומר, נכנסת ויצאת תוך חצי שעה, כמו בחניון בבית חולים, נכנסת ויצאת בתוך חצי שעה אתה לא משלם חניה. נכנסת ויצאת, לא משלם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון, זה היה העיקרון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה היה העיקרון שביקשנו להכניס. עוד פעם, ברור שגם ינצלו אותו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכנסת לסופר וקנית, אתה לא משלם מס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רק אמרתי לצביקה שייתנו לו קדימות בתור למכולת כמו לנשים הרות, כדי שהוא יספיק מהר לקנות ולחזור. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו חוץ מתל אביב לא חוצים גבול מוניציפלי ולכן רוב השירותים, חינוך ושירותים רכים אחרים, מתקבלים באותה העיר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תיאורטית זה יכול להיות? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

ודאי שיכול להיות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם דיברנו על תחנת דלק בשיחות שלנו. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מה שאנחנו אמרנו, ולהבנתנו זו הבעיה, זה שבשעות אחר הצהריים, לעומת הבוקר אגב, יש תשלום גם על כניסה וגם על יציאה ולכן יש שתי אופציות שיכולות לקרות, שאנחנו אומרים שאנחנו מבינים שיש עניין אחד, נגיד לצורך העניין מחפשים חניה סמוך לטבעת וחוצים אותה מספר פעמים, או לצורך העניין אדם שהתבלבל ונכנס ומיד יצא. מה זה מיד? הגדרנו חצי שעה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל הוא משלם כשהוא נכנס. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל מה שאנחנו אמרנו זה שהוא ישלם רק פעם אחת. העיוות הוא בפעם השנייה והשלישית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, העיוות הוא בפעם הראשונה. אם הוא טעה והוא נכנס, אז הוא טעה שהוא נכנס, הוא לא היה צריך להיכנס.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש סעיף בחוק שגם דיברנו עליו, זה צו של שר האוצר שגם הוועדה ביקשה שיאושר על ידי הוועדה, ואנחנו קיבלנו את זה, של שערים שבהם נמצא לנכון יש מחלפים שאפשר להיכנס אליהם ולצאת בהם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אני מבקש לתקן את זה למה שהתכוונו, התכוונו למשהו מאוד פשוט וברור.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

חצה וחזר תוך חצי שעה לא מחויב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא מחויב. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, אבל מישהו יכול לחצות טבעת - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עדי, מי שיכול לחצות את הטבעת במשך חצי שעה, לחצות אותה, זה אומר שאין גודש. זה אומר שהוא חוצה אותה, שאין גודש. יש לך טבעת שהיא מהתחלה ועד הסוף, אם יש גודש בפקק, בכביש 4, הוא יודע לחצות בחצי שעה? התשובה היא לא. זה מה שהוועדה מבקשת, אני מבקש לתקן את זה. ואין ויכוח. באמת, כמה שעות דיברנו על זה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כל זה בגלל שהמודל הוא לא רציף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז בעצם זה יהיה: על אף האמור בסעיף קטן (א) חציה נוספת של גבול טבעת חיוב בשעות גודש, בפרק זמן של עד חצי שעה - - -

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

מועד של חצי שעה זה המון. חבר הכנסת סמוטריץ', חצי שעה זה המון זמן על הכביש, זו השפעה אקוטית על הגודש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מסכים איתך, אני רק שואל אותך איפה זה יקרה. אתה צודק, אני רק שואל אותך איפה זה יקרה. מה ההסתברות שאדם רגיל שנוסע נסיעה רגילה ייכנס וייצא, לא ייכנס ויחצה מצד שני, ייכנס וייצא תוך חצי שעה? הרי הוא נוסע לאן שהוא אז הוא לא ייצא תוך חצי שעה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני מדבר על ההשפעה של הנסיעה הזאת. השפעה של חצי שעה על כביש עמוס בשעות העומס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אתה לא עונה לי. אני מסכים איתך במאה אחוז, אני רק אומר לך שאין לך מה לחשוש. המקרים היחידים שינצלו את הסעיף הזה ב-95% יהיו המקרים המוצדקים, קרי אדם שגר ליד, קפץ רגע לסופר, קפץ רגע לגן של הילד, קפץ רגע לתחנת דלק ויצא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, אני מבין איפה הבלבול, למה התבלבלנו. יש פה שני מקרים שונים. מקרה אחד מה שבצלאל מתאר, שבן אדם נכנס ויצא מאותו שער חזרה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

מאותו שער.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מאותו שער. קפץ רגע לסופר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מאותה טבעת, מה זה משנה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, זה משנה. זה בדיוק ההבדל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אל תגדיר אותו שער, כי זה שני מסלולים של הכביש, זה מאותו כביש שבו הוא הגיע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, בסדר, יש להם את האופציה להגדיר שערים סמוכים. אני מפריד בין שני מקרים. המקרה שבצלאל מתאר צריך להיות פטור לחלוטין. המקרה שאנחנו דיברנו עליו, אנחנו אמרנו שאם אתה נכנס, חוצה את הטבעת במקום אחד אבל יוצא ממקום אחר וזה פחות מחצי שעה אז אתה תשלם רק פעם אחת כי זה אומר שאין גודש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא נכון. זה לא תמיד שהוא חצה את כל הטבעת, הוא נכנס מפה ועשה פה איזה שהוא לופ ויצא, יכול להיות שהוא עמד 25 דקות בקילומטר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אוקיי, אז אתה מבין מה הכוונה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אז מה השורה התחתונה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

השורה התחתונה היא שאם נכנסת ויצאת תוך חצי שעה באותו שער, או שערים - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שערים סמוכים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא יודע איך את מגדירים. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אני רגע אגיד תחבורתית ואחרי זה אפשר לדייק את זה. גם מהבחינה התחבורתית, חבר הכנסת סמוטריץ', יש גם למישהו שבא ומקפיץ מישהו לחצי שעה, גם זה תורם, אין ספק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ברור, הסכמנו, אבל אנחנו רוצים לאזן את זה. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אם זה מאותו שער, כשאני אומר אותו שער זה גם הכניסה וגם היציאה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בדיוק, לכן אמרתי אותו כביש. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אותו כביש בדיוק. זה בהחלט רלוונטי. אני חושב שדווקא חציה לא כדאי לכתוב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מסכים, אני מדבר רק על מי שנכנס ויצא מאותו שער. זה ההוא שקפץ לגן ילדים וחזר. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אני תוהה אם חצי שעה זה לא זמן ארוך מדי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא זמן ארוך. 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

זה מתכון לשוק שחור של הקפצות מרמת גן לתל אביב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסוף צביקה העלה את העובדה שיש בה היגיון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, אני חושב שכולם מסכימים על העיקרון, רק צריך להבין את ההגדרה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נקודת הצילום היא בשער, נכון? 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז השאלה אם אפשר לכתוב משהו כמו מאותו שער או משער סמוך לו.

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

לא, עדיף מאותו שער. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

השאלה אם זה יהיה אותו שער כשאתם תבדקו את השערים, כי הרי זה כיוונים שונים של צילום. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אז אפשר להגיד באותו כביש, באותה דרך. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יהיו צמדי שערים שיוגדרו בצו של שר האוצר, זו הייתה המהות. אז זה יקבל ביטוי שם.

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

כן, זאת הכוונה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, בשערים צמודים כפי שייקבע על ידי שר האוצר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

השאלה אם יזכרו את זה, למה לא להגדיר באותה דרך? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זה גם דורש אישור של הוועדה, לבקשתכם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוא מחויב לתקן את הצו? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא נוסע על כביש 4, נוסע וחוזר, אז הוא נוסע בהלוך וחוזר בצד השני, זה לא אותם שערים, יש אי תנועה. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

חבר הכנסת סמוטריץ', יש מקרים שבהם נגיד הדרך היא חד סטרית ואז זה יהיה בדרך סמוכה. אותו מסדרון אולי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש פה בתוספת, נותנים לשר האוצר את הסמכות להגדיר שערים סמוכים, שערים שאפשר להיכנס ולצאת מהם. אני חושב שאם אנחנו נפנה כאן לאותה תוספת ונגיד כפי שיתקין שר האוצר אז זה תקף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה הם רוצים את ההגדרה הזאת? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה אתם צריכים את ההגדרה הזאת של שערים סמוכים? לטעויות, למנוע טעויות. בן אדם נכנס בטעות ויוצא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה שר האוצר ולא שר התחבורה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה קורה אם השר לא קובע? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם הוא לא קובע אז – אפשר לכתוב פה משערים סמוכים. יש לכם בעיה עם שערים סמוכים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל לכי תגדירי מה זה שער סמוך. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

מייצג אותו מסדרון ואז צריך להגדיר מה זה מסדרון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רק אומר, הנפקא מינה שלכם תהיה בתכנות של המערכת, שתצטרך לדעת לזהות שהרכב נכנס ויצא באותם מקומות.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

נכון, יש פה אתגר תפעולי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תראה מה זה תכנות בשלמים. אתם מתכנים פה משהו במקום לעשות את זה רציף. כמה אילוצים וכמה תכנונים וכמה סעיפים אתם צריכים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מחלקת פרוטוקולים, יש לי בקשה מיוחדת למחלקת הפרוטוקולים, כל פעם ששלמה קרעי אומר את המילה רציף, תספרי, אני רוצה לראות עד סוף הדיון כמה זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה בינתיים עזר לי, נירה. בינתיים אלכס זורם איתי ורוצה להכניס את זה לתוך החוק. 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

אפשר להעיר הערה על זה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, בבקשה. 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

החשש המרכזי שאני שומע מהדבר הזה זה שזה הולך לייצר שוק שחור של הקפצות מרמת גן לתל אביב. תקפיץ אותי לתל אביב ואחרי רבע שעה תצא חזרה החוצה, לא לשלם אגרת גודש. זה משתלם וזה ייצר גם משהו שיקפיצו ככה סתם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא נוסעים מרמת גן לתל אביב הלוך ושוב בחצי שעה. תעשה טובה, אי אפשר בגלל שיהיו אולי נבלים ברשות התורה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אלעד. רגע, יעשו את זה בחינם או ישלמו? ישלמו, נכון? 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

ברור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז עדיף כבר לשלם מס.

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

אבל פחות מאגרות הגודש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אגרת גודש זה עשרה שקלים, כמה כבר ישלמו? 

 << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> 

אני אומר שוב, זה הולך לייצר פתח של אנשים שיקפיצו כל הזמן, יתרמו לגודש וייצאו החוצה בלי לשלם, וחבל. יש פה חוק גדול מאוד שנועד לפתור את בעיית הגודש ופה מייצרים את הפרצות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לי יש משהו אחר, אלעד. אם משיתים על לקוחות של נהגי מוניות ספיישל את מס הגודש ובסוף – אלכס, אתה עכשיו רוצה לפטור על חצי שעה, אתה יכול לגרום לזה שישיתו על הנוסעים של המוניות ספיישל את מס הגודש כי הם חצו את הטבעת, הרי זה ייכנס לוועדת תעריפים וייכנס למונה, אבל הם לא יחויבו בפועל כי אחר כך הם חוזרים להביא נוסע אחר, כל היום הם נוסעים וחוצים את הטבעת הלוך ושוב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, אז הוא יגיד לך שזה לא יחול על מוניות. 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

הרי מה כל החוק הזה? זה להפיל עלינו מס שלא צריך להפיל אותו עלינו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

חברים, אין מודל מושלם. בשיטה הזאת, וזה נכון, בזה שלמה צודק, עד שאנחנו לא במודל רציף אז אין שיטה מושלמת, בסוף אנחנו צריכים לאזן. לדעתי צביקה העלה נקודה נכונה, גם אם יש לה מחיר מסוים הוא מחיר סביר ומן הראוי ל - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה שנתקדם. זו הכרעה שקיבלנו אותה, רק תגדירו מה זה שערים סמוכים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, סעיף 9 מגדיר ששר האוצר לאחר התייעצות עם שרת התחבורה ובאישור ועדת הכספים יקבע בצו רשימה של קבוצות שערים שחצייתם בתוך פרק זמן נתון - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה לא הפוך? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, לא, עזוב את זה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בשעות הגודש לא תחויב במס או שתחויב רק בעד חציית חלקם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יופי, אז תכניס עד מתי. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, לא כתוב, כתוב לא תחויב במס או שתחויב רק בעד חציית חלקם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי שאו או, אז אנחנו רוצים לקבוע שבטווח של חצי שעה לא תחויב. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אפשר עד המועד הקובע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עד המועד הקובע.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה לא פותר לך את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה פותר כי אני משאיר את הסעיף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה משאיר את הסעיף פה ורק מפנה להגדרה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלכס, עכשיו שאני חושב על זה, יכול להיות שנהגי המוניות יהיו מרוצים דווקא. יהודה, אתה משית על הלקוח את מס הגודש, הוא נוסע יותר מהר, הוא בעצם ישלם אותו דבר, אבל אתה בסוף לא משלם את המס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מבין שהדיון הזה באמת מעניין, באמת מעניין, אבל בואו נתקדם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה יכול להיות פתרון שירצה את נהגי המוניות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה רוצה לנסות לשכנע את יהודה? אז איך יהיה הנוסח בסעיף הזה? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו ננסח משהו ונביא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, קדימה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אסתי, את רוצה להגיד לגבי הרכב הדיפלומטי? הם בדקו עם משרד החוץ ויש להם תשובה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

לגבי רכבים דיפלומטיים אז הם משתנים, תלוי לפי איזה אמנה הם פה ותלוי מה ההסדרים, יש כאלה שפטורים ממס וממילא יהיו פטורים ממס הגודש וכאלה שלא פטורים ממס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז לא צריך לציין אותם פה? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אז לא צריך לציין אותם. יחולו עליהם ההסדרים הכלליים שקבועים בין מדינת ישראל למדינת המוצא שלהם, או האו"ם לצורך העניין. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, הלאה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו עוברים לסעיף הבא, סעיף 4. מדובר במרכז העיר תל אביב יפו. את זה אנחנו משאירים כמו שזה בהמשך להגדרות של גוש דן או תל אביב יפו. תיכף נגיע לסעיפים שעוסקים גם במטרופולין ובהגדרות. 

סעיף 5, אנחנו לא הקראנו אותו, אני אקריא אותו עכשיו. 

	שינוי גבול טבעות החיוב

	5.
	(1)  שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ועם ועדת היישום, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות בתוספת הראשונה גבול של טבעת חיוב, בכפוף להוראות אלה: 



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו שאלנו למה זה לא יהיה הפוך, שר התחבורה בהתייעצות עם שר האוצר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כי שר האוצר הוא זה שקובע את המס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מדבר פה על הגבולות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גם הגבולות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שהדבר הנכון זה 'בהסכמת'. אתה צודק, שר האוצר מוביל כי זו חקיקת מס, אבל בהקשר הזה שהוא מאה אחוז מקצועי של תחבורה - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז ביקשנו שזה יהיה 'בהסכמת' ומשרד האוצר - - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז לכתוב 'שר האוצר בהסכמת שר התחבורה וועדת היישום'. זה בעיניי הדבר הנכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

משרד האוצר מתנגדים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז מה? אנחנו ועדת כספים. היושב ראש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בפרט שהמטרה היא תחבורה, זאת כל מטרת החוק. אין כאן במטרת החוק להכניס עוד כסף לאוצר המדינה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היושב ראש, בסעיף הזה ספציפית שהוא מאה אחוז מקצועי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לכם התנגדות, חברים? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שיהיה כתוב 'שר האוצר בהסכמת שר התחבורה ובהתייעצות עם ועדת היישום ובאישור ועדת הכספים'. אבל שלא יהיה התייעצות. שוב, רק בסעיף הזה שהוא בסוף בסוף סעיף מאה אחוז מקצועי. אז נכון, זה שר האוצר כי זו חקיקת מס.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה סעיף שיש לו השכלה מאוד גדולה על המס ועל היכולת לגבות אותו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל בסוף זו שאלה הכי מקצועית בעולם, מיקום הטבעות, גבול הטבעות.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לכן הוא עושה בהתייעצות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בינינו, הוא לא אמור להתעסק עם זה בכלל, בחוק פה כתוב שר האוצר כי אנחנו בחקיקת מס, אבל באמת באמת מי שיעשה את העבודה יהיה שי קדם ואנשיו במשרד התחבורה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן, אבל יכול להיות מצב שההסדר הזה יהיה בבעיה בגלל שלא תהיה הסכמה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יכול להיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לכן המודל הנכון כדי - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, המודל הנכון זה שר התחבורה בהתייעצות עם שר האוצר, כיוון שאנחנו בחקיקת מס אין ברירה ושר האוצר צריך להוביל אותה, אבל הדבר הנכון זה ששר האוצר פה לא יוכל לעבוד בלי הסכמת שר התחבורה כי זו שאלה מקצועית נטו. זה נראה לי מוזר לתת לשר האוצר לקבל החלטות מקצועיות של ניהול תנועה.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל אני רק מזכיר שגם לאור הערות הוועדה, הרי כתוב שיש גם התייעצות עם ועדת היישום, אז היזנו את ועדת היישום ככה שיהיה קול עדיין למשרד התחבורה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל עוד פעם, זו רק התייעצות. אני חושב שהדבר הנכון אמיתית, הסעיף הזה ספציפית, אני לא מדבר על גובה המס וכו', זה סעיף של תפעול, שינוי גבולות, פריסת שערים, כדי לנהל נכון את התנועה ושהמס הזה יגיע לתוצאה אופטימלית.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

מה שהסכמה בסעיף הזה יכולה ליצור זה איזה שהוא מבוי סתום שבו בסיס המס לא משתנה למרות שהוא צריך להשתנות כי אין הסכמה בין שני שרים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אנחנו מדברים רק על סעיף 5. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הטבעות הן בסיס המס, החציה של טבעת מייצרת פה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל אני אומר פה שאני מעדיף שאם אין הסכמה של שר התחבורה אז לא משנים את בסיס המס. כי שר התחבורה הוא הגורם המקצועי הרלוונטי שיודע איך נכון לנהל את התנועה במדינת ישראל. מה הקשר בין זה לבין שר האוצר? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל זה לא איך לנהל נכון את התנועה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל המטרה כאן היא תחבורתית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מיקום הערים גבולות הטבעות זה מאה אחוז תחבורתית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה תחבורה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה אפילו לא גובה המס. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, זה בסוף תחבורתי, שהוא זה שיגרום למי ישלם מס, נכון? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון. אני רק אומר שאין - - -

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה ההסדר הבסיסי ביותר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עדי, אני מסביר, עדיין זה לא סביר ששר האוצר יקבל החלטה בניגוד לעמדתו של שר התחבורה. שר התחבורה אומר שהעמדה המקצועית של אנשיו שזה צריך להיות הגבול, כי פה יש גודש ופה אין גודש, מי עושה סקרי תנועה? מי יודע לנהל תנועה? איפה יש את הידע המקצועי? עוד מעט עדי עוזבת, לא יודע מי יבוא במקומה, עדי מקצועית מאוד, אבל אני לא יודע מי יבוא אחר כך. הידע המקצועי בענייני תחבורה אמור להיות במשרד התחבורה. כיוון שזו שאלה מקצועית פרופר אני לא מצליח להבין את ההיגיון שזה יעבור בלי הסכמת שר התחבורה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש כאן בסוף שאלה של מה יוצר את אירוע המס, מי קובע מתי נוצר אירוע מס. אירוע מס נקבע על ידי שר האוצר, הוא יכול להתייעץ עם שרת התחבורה, אבל בסוף שר האוצר אומר מתי מושת מס על האזרח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אז אני רק אומר, כיוון שלמס הזה יש תכלית תחבורתיות מובהקת זה לא סביר ולא הגיוני ולא עושה שכל בשום צורה שהאוצר יקבע את זה אם הוא לא מגיע להסכמות עם שר התחבורה. הסכמתי שכיוון שאנחנו בחקיקת מס אין ברירה. את שואלת אותי? הדבר הנכון היה שר התחבורה שיהיה כתוב פה, אבל אנחנו בסוף בחקיקת מס, אז אין מה לעשות, שר האוצר צריך להיות זה שכאילו מוביל את התהליך, אבל אין שום היגיון בעולם ששר האוצר, שלא אצלו נמצא בסיס הידע, ולא אצלו נמצאים אנשי המקצוע ולא אצלו יש את התפיסה הרוחבית של איך מנהלים תנועה במטרופולין גוש דן, הוא יקבע את זה בלי הסכמת שר התחבורה.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

שוב, אם הידע זה מה שמשנה אז לנו פה התייעצות, יש פסקי דין נרחבים על חובת ההתייעצות ועד כמה אתה צריך לקחת בחשבון את הגורמים המקצועיים שאיתם אתה מתייעץ, אבל בסופו של יום, אחרי התייעצות, אי אפשר להתייעץ עם שר התחבורה ולזרוק את זה לפח. יש כאן ועדת יישום שהיא גורם מקצועי, יש כאן את שר התחבורה שהוא גורם מקצועי ובסוף שר האוצר מחליט אם נוצר אירוע מס, כן או לא.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא מסכים. 

(היו"ר ולדימיר בליאק)

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

טוב, אנחנו כרגע לא משנים את הנוסח, ממשיכים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחר כך תהיה הקראה סעיף סעיף לענייני הסתייגויות וכו'? 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 


	
	
	(1)  גבול טבעת החיוב הפנימית – יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים, ויכלול את מוקד הגודש שיקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 6;



פה דיברנו על העניין של ככל הניתן על גבי כבישים, מה המשמעות של זה, במיוחד במובחן מפסקה (2) שבה ההתייחסות היא לכבישים ראשיים. האוצר, אתם רוצים להתייחס ולהסביר את המשמעויות, למה זה צריך להיות ככל הניתן על גבי כבישים? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אני אסביר, אבל אם תסתכלו על המפה בעצם הטבעת רצה על כביש, בעצם הגבול של הטבעת הפנימית, הטבעת האמצעית והטבעת החיצונית, הן רצות על כבישים. זו המשמעות של הסעיף. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

וגם בסוף הטבעת זה איזה שהוא גבול, אני לא רוצה להגיד דמיוני, אבל הטבעת היא בסוף איזה שהוא גבול אווירי שעל גביו אמורים להיות השערים, ולכן בגלל שהשערים הם על כבישים זה צריך להיות ככל הניתן על גבי כבישים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה הולך יחד עם המילה רציף, כדי שנקבל רציפות אנחנו צריכים להיות ככל הניתן על גבי כבישים כי אנחנו לא יכולים גם רק על כביש וגם רק רציף.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

ברור. נמשיך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(2)  גבול טבעת החיוב החיצונית – יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים ראשיים, ומרחקו בקו אווירי מהנקודה הקרובה ביותר על גבי הטבעת הפנימית לא יחרוג מטווח של בין שניים לשבעה קילומטרים.



פה דיברנו על זה שיש מקום אחד שבו מדובר בשני קילומטרים, אבל הצגתם את זה שרוב המקומות מדובר בסדר גודל של בין חמישה לשבעה קילומטרים, הוועדה ביקשה אם אפשר להגדיל את הטווח.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל אז זה אומר שאנחנו משנים את המפה והוועדה לא רצתה לשנות את המפה. כשהצגנו את המפה הוועדה לא ביקשה לשנות את המפה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נדמה לי שבמצגת הראיתם שזה חמישה קילומטר שם במקום הסמוך. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בהוד השרון? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

הוועדה שאלה למה יש שני שערים באותו מקום בדיוק ואז הראינו שזה שתיים ומשהו קילומטרים ביניהם, 2.1. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

מה שהוועדה חשבה, שזה נכון להשאיר את המפה ככה, אז אם אנחנו מפנים כך אי אפשר להשאיר את המפה ככה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אגב, ממילא זה מגיע לאישור ועדת כספים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(3) גבול הטבעת החיצונית יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים ראשיים ומרחקו בקו אווירי מהנקודה הקרובה ביותר על גבי הטבעת הפנימית לא יחרוג מטווח של בין חמישה ל-13 קילומטרים.

	
	
	(2) בסעיף זה "כביש ראש" – כביש שיש בו שני נתיבים לפחות.


 
סעיף 6 גם לא הקראנו, אז אני מקריאה אותו.

	מוקד הגודש
	6.
	(1) מוקד הגודש ייקבע כאמור בסעיף 5(א)(1) כאזור שמתקיימים בו כל אלה:

	
	
	(1)  האזור מוכל ברובו בגבולות גלעין מטרופולין תל אביב, כמשמעותו בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;



ביקשנו לעשות בדיקה, דיברנו על זה שהגלעין של מטרופולין תל אביב נקבע לפי הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שזו איזה שהיא הודעה לתקשורת שהיא משנת 2008. הממשלה עשתה בדיקה ובכל זאת הוחלט להישאר עם ההגדרה הזאת שמופיעה בהודעת התקשורת, הגדרנו אותה גם כפרסום באתר האינטרנט ואנחנו נפנה לשם. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

זו ההגדרה היחידה שיש? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זו ההגדרה היחידה שיש, כן, לא מצאנו הגדרות נוספות. אבל היא מצורפת במפה ואפשר להבין באופן ברור את הגבולות שלה. 

	
	
	(2)  האזור מכיל שטח רציף של שמונה קילומטרים מרובעים לפחות שבו מספר מקומות העבודה עולה על 15,000 לקילומטר מרובע;

	
	
	(3)  האזור כולל 15% לפחות ממספר מקומות העבודה באזור גוש דן.



היה במקור 20%, האוצר תיקון ל-15%. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

צריך לחזור ל-20, בגלל שבאיזה שהוא שלב תיקנו למטרופולין תל אביב, אזור יותר גדול ולכן האחוז היה צריך להצטמצם, מרגע שחזרנו לנוסח שהיה - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

את יכולה להסביר את זה? את יכולה להסביר את הרציונל? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

ה-20% זה לפי בדיקות שראינו היום ולפי תחזיות ל-2040.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

למה תיקנתם ל-15% וחזרתם ל-20%? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

לבקשת הוועדה ניסינו להשתמש בהגדרת מטרופולין תל אביב, מטרופולין תל אביב הוא יותר גדול ממה שאנחנו התייחסנו אליו כאזור גוש דן, ולכן היינו צריכים להתאים את האחוז. בגלל שחזרנו חזרה לנוסח של אזור גוש דן אז הנוסח נשאר 20%. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אז זה 20? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כן, זה 20. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה סוג של סעיף פיקטיבי בסוף כי אם לא הגדרנו את אזור גוש דן, אז אין לנו את מרחב הייחוס שממנו אנחנו גוזרים את האחוזים. זה לא באמת משמעותי. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אבל מוקד הגודש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כדי להגיד 20% אני צריך 20% ממה, מה-100, מה זה ה-100? גוש דן, מה זה גוש דן? לא יודעים, אין לנו הגדרה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו חישבנו את זה על - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אמרתי, אני לא מבין למה צריך את הסעיף הזה, הוא מיותר, אפשר למחוק אותו. אני לא מתנגד שהוא יקרה, הוא פשוט מיותר כיוון שהוא באמת חסר משמעות. אם אין לי 100% אז אני לא יודע מה זה 20%. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש לך 100%, אפשר אחר כך להתווכח עליו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אין לי את ה-100% בחוק. מרגע שאזור גוש דן לא מוגדר בחוק אז אני לא יודע. תמיד אפשר להגדיל את הגבולות כדי להגדיל את ה-100% ואז להקטין את האחוזים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו נבדוק את זה. אני לא חושבת שיש בעיה עם לעשות מפה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש לכם מפה שמסומן בה אזור גוש דן? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, הם הגדירו בפעם שעברה במפה, הם הראו מה זה גוש דן ושם הטבעות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני שואל למה זה מרכיב כוח קריטי בהגדרה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שהטבעת הפנימית, שהגלעין, הוא באמת המקום שמרכז אליו הרבה תעסוקה והרבה אנשים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז כתבתם 15,000 מקומות עבודה בקילומטר רבוע.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר, אבל אם אחר כך המטרופולין גדל אתה עדיין רוצה להיות בטוח שגם אחרי – זה לא יכול להיות רק מספרי, זה גם צריך להיות אחוזי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מרגע שאמרנו שמתקיימים בו כל אלה, מספיק לך הגדרה מספר (2), אם יש לך 15,000 מקומות תעסוקה בקילומטר רבוע זה מוקד גודש. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל בעוד 50 שנה 15,000 זה כבר לא יהיה מספיק, נכון? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה? יהיו לפחות 15,000. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל אני רוצה שהכול יתקיים, שכל התנאים יתקיימו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי, ברגע שאת אומרת שאת אומרת שצריך את כל התנאים מספיק שאחד מהם יתקיים. אם את מוחקת את (3). 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

נשארתי רק עם ה-15,000 ואז כשהמטרופולין גדל אין לי משהו שהוא גם אחוזי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כשהמטרופולין יגדל אז יהיו פחות מ-15,000 בקילומטר רבוע? כאילו את אומרת שיהיו אזורי תעסוקה פחות צפופים? אז ממילא זה לא יהיה במוקד הגודש כי את רוצה את כל התנאים. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

לא, יהיה יותר, אבל האחוז יהיה יותר קטן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אמרתי שאפשר לוותר על הפרמטר של האחוז, הוא לא מוסיף. אם היית אומרת לי שזה חלופי הייתי מבין, היית אומרת או 15 או 20%, ואז אם מחר המטרופולין יגדל ועכשיו יהיו אזורי תעסוקה פחות צפופים שאין בהם 15,000, יש בהם 12,000 לקילומטר רבוע, אבל עדיין 20% ממקומות התעסוקה נמצאים שם. מרגע שאמרת לי שאלה תנאים מצטברים התנאי השלישי הוא חסר משמעות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר, כנראה שאתה צודק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אלא אם כן התכוונתם שלא מתקיימים בו כל אלה. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

לא, צריך להגדיר את ה-100%. 

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אז אנחנו מורידים את (3)? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, יכול להיות שאפשר להגיד שמתקיים בו סעיף (1) ועוד בנוסף אחד מ-(2) או (3). זה לדעתי מה שאת רוצה. אם הבנתי נכון מה שהתכוונת, זאת אומרת האזור מוכל ברובו בגבולות מטרופולין תל אביב ו/או שיש בו 15,000 בקילומטר רבוע או שהוא מכיל 20% ממקומות העבודה. (2) ו-(3) מצמצם לך. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל לא הייתי רוצה לוותר על סעיף (2). 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

את צריכה להגדיר את אזור הטבעות והוא מוגדר במפה גם. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ואז להשאיר את שניהם, שיהיה לי גם וגם וגם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עוד פעם, הטענה שלי שסעיף (3) מצמצם לך, הוא מצמצם את היכולת שלך להרחיב את הגלעין הפנימי. את אומרת שבעוד 50 שנה תרצי להגדיל את הגלעין הפנימי? סעיף (3) מצמצם לך אותו.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, אני רוצה להיות בטוחה שיש בו מספיק ריכוז של תעסוקה, שלא יהיה איזה משהו – דווקא הפוך, אני לא רוצה ש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שיקטינו לך אותו? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי, עוד פעם, ברגע שאת שמה את שני התנאים, אם נניח שיהיו בו 20%, אבל לא יהיה בו 15,000 לא תוכלי להגדיר אותו מקור גודש, יהיו בו 20% ולא יהיו בו 15,000 גם לא תוכלי להגדיר אותו מקור גודש.

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

לא, אבל אז יכול להיות מקום מאוד צפוף במטרופולין שהוא לא לב המטרופולין והוא גם יוכל להיות מוגדר כגלעין. את זה אנחנו רוצים למנוע, כי יש שם שמונה קילומטרים רבועים עם מעל 15,000 מקומות עבודה בכל קילומטר רבוע, אבל הוא מכיל פחות מ-20%.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואתם לא רוצים שהוא יהיה בגלעין? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

נכון, זה לא תופס את ההגדרה של גלעין. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו רוצים שיהיה יותר מזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עוד פעם, את לא רוצה שהוא יהיה בגלעין? זאת אומרת שהוא לא יהיה בטבעת הראשונה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אני רוצה שזה יהיה יותר מזה, אני לא רוצה שיעשו לי טבעת כזו קטנה שמרוכזת, שיש בה רק את הדבר הזה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

שיהיה מרוכז מפוזר, זה מה שהיא רוצה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

את אומרת שלא ייקחו רק את השמונה קילומטרים האלה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

שלא יבואו כנסת ישראל ויגידו לי: זה הגלעין שלך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

את לא רוצה שישימו רק את השמונה קילומטרים האלה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן. אז אני חוזרת בי ממה שאמרתי מקודם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז תכתבו 'האזור כולל', לא 'האזור מכיל', גם ב-(2), שלומית, האזור כולל שטח רציף, כי מכיל זה אומר שזה האזור, זה מה שהוא מכיל, האזור הוא גדול, יש בו לפחות משבצת אחת של שמונה קילומטרים שיש בה 15,000. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר, אפשר לשנות לכולל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

האזור כולל שטח רציף וחוץ מזה הוא גם כולל 20% ממספר מקומות העבודה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ואנחנו מחליפים את אזור גוש דן באזור הטבעות, נכון?

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שוב, רק תביני, ככל שיבזרו את מרכזי התעסוקה במטרופולין יכול להיות שבסוף לא תוכלי להגדיר את הגלעין הפנימי. כי אם יבזרו את מרכזי התעסוקה והתוצאה תהיה שבגרעין הפנימי לא יהיה לך 20%, יהיה לך רק 15% - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

לא, אבל אז זה ישפיע גם על הגודש. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >> 

בדיוק, אז הגודש יהיה מפוזר. זה אגב לא צפוי לפי כל התחזיות של הבינוי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 

אנחנו ברבע שעה הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:00 ונתחדשה בשעה 17:17.) << הפסקה >> 

(היו"ר אלכס קושניר)

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה שנמשיך. בבקשה, היועצת המשפטית. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז עצרנו בסעיף 6, פסקה (3), אמרנו שזה יחזור להיות 20% ושבמקום באזור גוש דן הכוונה תהיה לאזור הטבעות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ובסעיף קטן (2) החלפנו את המילה מכיל לכולל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(2) בסעיף זה - 

	
	
	"הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המגדירה את המטרופולינים בישראל בעקבות מפקד האוכלוסין של שנת 2008, שפורסמה באתר האינטרנט של הלשכה;

	
	
	"מספר מקומות העבודה" – בהתאם לנתוני הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין משהו יותר עדכני מ-2008? להחיל מס ב-2024 על סמך נתונים של 2008? 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

זה המפקד האחרון שנעשה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוא נכניס פה סעיף שמכריח את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, בסוף מה בעצם קורה פה? אנחנו יודעים מה המצב הקיים, אנחנו לא מצליחים למצוא הגדרה נכונה משפטית אז אנחנו מייצרים פה –

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

המפקד הבא בשנה הבאה, ב-2022. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז בואו נכתוב לפי המפקד האחרון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בדיוק. המפקד האחרון שבתוקף, כי אם תרצה בעוד עשר שנים לשנות את הגבולות. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אם משהו נקבע כרגע על פי הגבולות של 2008 ואותם אנחנו מקבעים, אם משהו ישתנה זה יגרום לשינוי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אני מדבר עכשיו רק על ההגדרה של מספר מקומות העבודה. ההגדרה של מספר מקומות העבודה, בסעיף (א)(2) ובסעיף (א)(3), כדאי לך להיצמד לנתון גמיש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה גם לא משנה, נכון לעכשיו, כי ברגע שאתה רושם המפקד האחרון שנכנס ברגע שהחוק נכנס לתוקף, החוק נכנס לתוקף ברגע שמצביעים עליו, אז אתם מסתמכים על - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אבל הסעיף הזה הוא דינמי. סעיף 6 מגדיר את מוקד הגודש והוא אמור להיות דינמי בהתקיים תנאים מסוימים, אז על פניו בתנאי אחד, אתה צודק, שי, שבסעיף קטן 6(א)(1) זה צריך להיות צמוד ל-2008, בסעיפים (2) ו-(3), שזה מה שרלוונטי להגדרה של מספר מקומות התעסוקה, זה צריך להיות דינמי בהתאם לסקרים שהם בתוקף.

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אבל שם לא נכנסת בכלל הסוגיה של הגדרת המטרופולין, אז זה בכלל לא משנה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון, אבל כתבת מספר מקומות העבודה בהתאם להודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שזה אותה הודעה. מה קורה אם בסקר של 2014 פתאום תראה שבאזור שכולל 20% מקומות עבודה אתה יכול להגדיל את הטבעת? 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אני לא מצליח להבין איפה זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסתכל על ההגדרה הבאה, ההגדרה הבאה היא מספר מקומות העבודה והיא גם מפנה לנתוני הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אבל זה לא חייב להיות אותה הודעה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בדיוק, זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

הנתונים על התעסוקה יכולים להשתנות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה מה שאמרתי, לכן אני טוען שבהגדרה פה צריך לכתוב בהתאם להודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שתהיה בתוקף מעת לעת, האחרונה שבוצעה. משהו כזה. 

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

ואז זה לא הודעה. אולי אתם תגידו איך אתם הייתם מגדירים את זה, כי מה זה הודעה? זה לא מגיע בהודעה, על פי נתוני. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אנחנו מפרסמים באופן רשמי את הנתונים, מוציאים פרסום רשמי.

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

אוקיי, פרסום רשמי. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

למפקד האחרון שפורסם.

 << אורח >> שי קדם: << אורח >> 

לא, שוב, יש הבדל בין המפקד לבין נתוני התעסוקה שמתפרסמים מעת לעת. השאלה האם ביום שבו תקבע את זה תרצה לעשות את זה לפי הפרסום, מן הסתם העדכני. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אפשר לעשות את זה כמו שאמרת, בהתאם לנתוני הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שמתעדכנים מעת לעת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בהגדרה של מספר מקומות העבודה.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו מדברים רק על הסעיף הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

רק על הגדרת מקומות עבודה. לכל המטרופולין זה 2008. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 7 לא היו נתונים והקראנו אותו. בסעיף 8 הוועדה ביקשה גם פה להבהיר מה היחס בין השרים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כלומר לא התייעצות, כמו שאמרנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הסכמה אתה רוצה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הסכמה, זה מה שעלה כל הזמן בנושא. גם מיקומי השערים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זו מחלוקת פה לכל האורך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני חושב שאפשר לחיות פה עם התייעצות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לחיות אפשר, אף אחד לא ימות מזה, אבל אנחנו רוצים שיחיו בכיף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שזו שגיאה. בראייה מקצועית זו שגיאה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש פה שגיאה על שגיאה, ששר האוצר, לאחר התייעצות. זה אמור להיות הפוך, אז אנחנו אומרים בהסכמה, שאני חושב שזה די מפשר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, בסוף החוק מדבר על מס ועל קביעת מדיניות מס. מדיניות מס נקבעת על פי אותו מודל שנקבע ועל פי זה ולכן זה שר אוצר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא חושב שזה בא מהכיוון הזה. אני עכשיו בא מוועדת הבריאות, אותו דבר גם שם, שר האוצר בהתייעצות עם שר הבריאות על כל מיני נושאים שהם לא מס, כלומר העניין של מס או לא מס זה לא נכון. אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא שכל משרד שהוא אחראי על אותו נושא, אז יהיה בהסכמה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל שר התחבורה לא אחראי על מס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל השערים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

משרד התחבורה לא אחראי על זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא אחראי על השערים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, הוא לא אחראי על השערים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה אתה אומר לי לא? הוא אחראי על השערים ומיקומם. אתה מסתכל על הגבייה שלהם כתוצאה מזה שיש לך את הגבייה, אבל זה לא נכון להגיד שהוא לא אחראי על השערים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מיקום השערים נקבע בהתאם ל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה אתה קובע את השערים במקום פלוני ולא אלמוני? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בשביל לתפוס כמה שיותר מס, כמה שיותר תנועות ולגבות את המס על הכול. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא בשביל לגבות את המס, קודם כל זה בשביל לעצור את הגודש שנמצא במקום הזה. אתה אומר פה יש יותר גודש, מי גרם לגודש? למה זה קשור? קודם כל למשרד התחבורה, אחר כך אתה אומר שאתה רוצה לעצור את הגודש אז אני מביא את המס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלומית, בהגדרות למעלה יש הגדרה של השרים, איפה זה מופיע בחוק? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

האמת שזו שאלה טובה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לדעתי זה לא מופיע. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש מקום, ב - - - ובתחולה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז למה שם אתם כן מסכימים שלשר התחבורה תהיה זכות וטו? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

העלינו את זה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כי שם זה באמת הגדרה מאוד מקצועית, ברור שהכול משתרשר למס, אבל זה לא על ההסדר הראשוני הכי בסיסי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

טוב, האמת שזה נוגע לוויכוח רוחבי שעלה פה בסוגיות דומות, האם זה מס או דמי שימוש. זה בעיניי תקלה, זה לא צריך להיות מוגדר מס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

סעיף (ב). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

גם פה לא עשינו איזה שהוא שינוי. בסעיף (9), שוב, שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. זה הסעיף שמדבר על פטור בגין חציית שערים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

דווקא פה, אם זה פטור למה אנחנו צריכים אישור ועדה? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כי גם בהמשך כבר עשינו, תיקנו את סעיף המס ואפשרנו גם במקרה של עלייה וגם במקרה של ירידה אישור ועדת כספים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

פה השר מוסמך לתת פטורים, אנחנו רוצים פיקוח של הוועדה כשמעלים מחירים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל גם אתה רוצה שיהיה לך פיקוח על הפטורים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 ו-11 לא היו תיקונים. סעיף 12 הוא הסעיף שמדבר על תיקון סכומי המס ושעות הגודש. בהתאם לבקשת הוועדה תיקנו כך: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקן, במקום 'רשאי לתקן', כמו שמופיע אצלכם בנוסח, עד יום 31 בדצמבר של כל שנה את התוספת השנייה בעניינים אלה: (1) שינוי שעות הגודש כאמור בסעיף 14; (2) שינוי סכום המס בהתאם לסעיף 15. 

כאן צריך להבהיר שהמשמעות היא שהשר יביא את זה לאישור ועדת הכספים לפני שזה מתפרסם או משתנה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז בואו נוסיף גם לפחות התייעצות עם שר התחבורה. עוד פעם, זו גם שאלה מקצועית, באיזה שעות יש גודש, באיזה מהירות. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש ועדת יישום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל מה ההבדל? אין פה קוהרנטיות. אתם לא רוצים הסכמה, הבנתי, לא וטו. כל נושא שהוא בסוף מקצועי שר האוצר מוביל אותו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לאחר התייעצות עם שר התחבורה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה מודל שמבוסס על המלצות של גורמי מקצוע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז למה למעלה כן? למה על מיקום השערים הסכמתם ועל שינוי הטבעות הסכמתם ועל גובה התעריף אתם לא מסכימים? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

כי כאן יש הסדר ספציפי בחוק. אם תסתכל בסעיף 14 ו-15 יש הסדרים ספציפיים בחוק שאותם עזרו לנסח הגורמים במשרד התחבורה והחברה הממונה וועדת היישום ממילא ניסחה את הדברים, אבל המחוקק קבע מראש מה הדברים שבהם המס יעלה - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אסתי, חשוב שנציג את הרציונל. כל האיחור בתחילת הדיון היה בדיוק סביב הסעיף הזה, סביב הסוגיה הזאת, כי מצד אחד אתה כן רוצה לתת למודל לעבוד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה רוצה נוסחה אוטומטית מצד אחד, מצד שני אתה רוצה פיקוח, שיקול דעת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני גם רוצה פיקוח ואני גם רוצה שיקול דעת במקרים מסוימים. אז מה שקבענו, וכדי להבין את התמונה המלאה צריך לקרוא גם את הסעיף הבא, אנחנו מחלקים את התקופות לשתיים, חמש שנים ראשונות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני אקריא? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, תקריאי.

	
	
	(2) על אף האמור בסעיפים 14 ו-15, מצא שר האוצר כי התקיימו - - -



אנחנו נשנה, במקום 'נסיבות המצדיקות זאת' יהיה 'שיקולים כלכליים ותחבורתיים'. 

	
	
	רשאי הוא, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע שעות גודש שונות מהקבוע לפי סעיף 14 וכן לקבוע סכומי מס שונים מהקבוע בסעיף 15.



צריך להבהיר פה, גם שונה גם ממה שקבוע הוא יעשה את זה דרך תיקון התוספת השנייה כמו בסעיף קטן (א).

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה רק מחדד את ההערה שלי. מה הם אמרו קודם? שזה אוטומטי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, רגע, בצלאל. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, אבל בסעיף הזה אני כן חושבת שאפשר להוסיף בהתייעצות עם שר התחבורה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה בדיוק מה שאני בא להגיד. בצלאל, ינון, שלמה, נירה, ג'ידא, יעל, הרעיון הוא כזה, אנחנו מצד אחד רוצים לתת למודל לעבוד, כדי שלא תהיה התערבות בו, לפחות בשנים הראשונות, כדי לבדוק איך הוא עובד ולכן אותם סעיפים, 14 ו-15, מגדירים את כל השינויים שאמורים לקרות לפי אותה נוסחה שנקבעה ולכן שר האוצר יתקן את התקנות לפי המודל הזה. 

מצד שני, אם אנחנו רוצים שיהיה באיזה שהיא נקודה מקום שבו השרים יוכלו להסתכל ולהגיד רגע, עובד, לא עובד, בואו נבחן, לכן בסעיף השני, שאנחנו נחיל אחרי חמש שנים, אני חושב ששר התחבורה ושר האוצר צריכים - - -

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו מציעים שיהיה שר האוצר בהתייעצות עם שר התחבורה וצוות היישום ובאישור ועדת הכספים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אתה מציע להתחיל את התחילה של הסעיף הזה חמש שנים מאוחר יותר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חמש שנים ממועד ההפעלה של המס.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

מהמועד הקובע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 


	
	
	(3) צו כאמור ייכנס לתוקפו ביום 1 בינואר של השנה העוקבת.



 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אם הוא נכנס לתוקפו ב-1 בינואר הוא לא יכול לבוא לוועדת כספים ב-31 בדצמבר. הוא צריך להגיע נניח עד ה-30 בנובמבר. צריך לתקן בסעיף 12(א), להביא לוועדה עד 30 בנובמבר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, 31 באוקטובר. העברות תקציביות תבואו לפה, נכון? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אולי לא יהיו העברות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז הניסוח של 'ייכנס לתוקפו', זה תלוי אישור ועדת הכספים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם הוועדה אישרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בלי אישור זה לא יעבור. הפרוצדורה זה שהם צריכים להביא את זה לוועדה ב-31 באוקטובר, יש לוועדה חודשיים, היא יכולה לאשר את זה ב-1 בנובמבר והיא יכולה לאשר את זה ב-30 בדצמבר. אם היא תאשר זה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(4) מנהל רשות המסים יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את סכומי המס ושעות הגודש כפי שתוקנו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) וכן את עדכונם בהתאם להוראות סעיף 17. 



 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני חושב שיכול להיות שצריך להגביל גם את אישור הוועדה, כי צריך לפרסם באתר וצריך זה. אם רוצים שזה יחול ב-1.1 צריך לתת – 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כל הסעיפים כאן בחוק, כל התיקונים, הכול בגלל שזה לא רציף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 13 נמחק, אין התייחסות להודעת ועדת היישום על שינוי סכומי המס. סעיף 14, סעיף קטן (א) זה תיקון טכני, הורדנו אותו למטה. פה עלתה סוגיה כי מדובר בסמכות לקבוע ששעות הגודש יורחבו. הוועדה העלתה את זה שצריך אולי לתת סמכות לשר האוצר גם להפחית את שעות הגודש ולא רק להרחיב אותן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא הבנתי, למה מחקתם את סעיף 13? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כפי שנראה בהמשך הסמכויות של ועדת היישום מאוד צומצמו ביחס למה שהיה, הוועדה גם ביקשה להכניס שם שינויים לגבי זכות הווטו שהייתה לאוצר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל איך תהיה הפרוצדורה? ועדת היישום לא תפרסם? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תיכף נגיע לתפקידים של ועדת היישום ואפשר יהיה לראות את זה. כאן ציינתי בסעיף 14, עלה העניין של האם מדובר ביורחבו ויכללו או האם תהיה גם אפשרות להפחית את שעות הגודש ולא רק להרחיב אותן. אנחנו נשארים עם יורחבו? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה? גם לצמצם. אם פתאום הגודש יירד? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא יקרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל אם את בונה מנגנון ל-30 שנה? להיפך, אם כנים דברינו, אגב דובר פה על סינגפור, בסינגפור הורידו. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הורידו את הגודש, אבל לא את שעות הגודש. בסוף אתה תצליח להוריד בזכות המס, אבל שעות הגודש אלה שעות הגודש, מימים ימימה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה קורה שחצי שעה עכשיו נהייתה בה נסיעה מהירה יותר בבוקר, לא משנים את זה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ההיגיון אומר, בהנחה שעושים סקרי נסועה ורואים מה התגובה של הציבור ואיך הכביש מתנהל, אז או מרחיבים, או מצמצמים, או מייקרים או מוזילים, זה הולך לכל הכיוונים.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל אין פה בדיוק סימטריה, יכול להיות שהשפעת המס תהיה כזאת שיגיעו קודם, לא סביר שיידחו את זה משש וחצי לשבע, אין שום סיבה שזה יקרה. יש איזה שהיא נקודת טיפול בנקודה של שש וחצי ושם יכול להיות שינוי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה מאוד תלוי במתי הנץ, מתי אפשר להתפלל ותיקים, מתי אפשר לצאת לעבודה. אני צוחק. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל מה אכפת לכם שזה יהיה כתוב? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כי אין פה סימטריה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל בכל מקרה אתה הולך לפי המודל שקבעת במחירים, נכון? במחירים אתה הולך על פי איזה שהוא מודל שקבעת, וכאן אתה לא רוצה גמישות, רק לחומרה כשמדובר בשעות. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

פעם אחת לחצי שעה אחת, אבל עוד פעם אנחנו אומרים שאין סיבה שיהיה תהליך הפוך שיזוזו משש וחצי לשבע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כי יש איזה שהיא נקודת תשלום שיכול להיות שיירדו מתחתיה, זה יכול לקרות ולזה אנחנו נותנים מענה של הרחבה של חצי שעה, אבל אין סיבה שיעברו משש וחצי לשבע, הגודש הוא עד עשר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה אכפת לך שזה יהיה כתוב? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני באמת לא מבין. למה שלא תכניסו סעיף שאומר ששעות הגודש יצומצמו, במידה שמהירות נסיעה ממוצעת תהיה מעל 60 קמ"ש, סתם אני אומר, ובשעות הגודש – פשוט תשנו את זה, תוסיפו עוד סעיף. אם נגיע למעל 60 קמ"ש, למה לא? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בשביל זה יש בחינה אחרי חמש שנים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז בשביל מה הכנסת את זה, אם בעוד חמש שנים יש בחינה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

קודם כל זה היה לפני. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז בוא נוריד את זה. 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

60 קמ"ש זה עבירה על החוק, מותר 50 בעיר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אנחנו מדברים על כבישי איילון וכאלה. אבל תודה על התיקון. אז או שתורידו את זה או שתוסיפו את החלופה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

שוב, אם לא יהיה גודש אז המחיר יתחיל לרדת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

איך הוא יירד? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לפי המנגנון שמוצע בחוק. המחיר, לא השעות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אם פתאום אתה רואה שהמודל עובד לך ואנשים מתחילים לצמצם או לשנות את ההתנהלות שלהם וכבר לא נוסעים בשש וחצי, אלא נוסעים בשבע ומייצרים לך גודש בשעה שבע ולא בשש וחצי, בשש וחצי הכביש פנוי, למה שמישהו ייסע וישלם? במקרה הזה זה עובד גם לפה וגם לפה, לכן או שתורידו את זה ותשאירו לשר בעוד חמש שנים לקבל החלטה, או שתכניסו את הסעיף ההפוך. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אוקיי, אז תוסיפו את האפשרות לאחר בחצי שעה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

עוד פעם, אפשר לצמצם, אבל עוד פעם זה לא התנהגות סבירה רציונלית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא יקרה כנראה, אבל המנגנון נראה יותר טוב.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה לא יקרה, אבל החשש הוא לייצר מנגנון שייצר לחצים להפחית גם כשזה לא באמת הדבר הנכון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז תגידו לפרוטוקול שזה מה שאתם אומרים, אתם חוששים מלחצים פוליטיים שיופעלו על שר האוצר העתידי ויגרמו לו לחפש בכל דרך איך לצמצם את העלויות. אז אני סומך על שר האוצר וסומך על ועדת הכספים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אני לא אמרתי שזה ככה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

והכול בנוי על המלצות של צוות היישום. אבל אז, שלומית, את צריכה גם לשנות את ההגדרה של שעות גודש משניות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו נעשה את ההתאמות. בואו נעבוד במקביל, תתחילו לטפל בנוסח. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

גם פה זה צריך להיות בהתאם להוראות סעיף 12. את כל הסעיפים אנחנו נמספר בהתאמה. בסעיף 15 הוספנו בהתאם להוראות סעיף 12, כדי שתהיה סימטריה. בנוסף יצרנו פיצול של המדרגה הראשונה, כך שאם הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה נמוכה ב-5 קמ"ש לכל היותר. זה עלה כתוצאה מזה שבדיון הבנו שאין הבחנה בין אם מדובר במהירות שהיא נמוכה ב-0.1 או ב-10 קמ"ש, לכן יצרנו פה שתי מדרגות, נמוכה ב-5% קמ"ש לכל היותר מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס יעלו סכומי המס בשיעור של 7.5%, ושתיים, אם הייתה המהירות הממוצע בשנת הבדיקה נמוכה במעל ל-5 קמ"ש מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס יעלו סכומי המס בשיעור של 15%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הם מוותרים על הסעיף. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

 אנחנו מוותרים על האפשרות להרחיב חצי שעה בהינתן הדרישה גם לצמצם. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו פשוט מפחדים גם מהיזון חוזר כל הזמן של חצי השעה הזו, כי אם אתה מוריד אז הגודש עולה ואז אתה צריך עוד פעם להרחיב ואז הגודש יירד ואז עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, לכן אתם החלטתם שאתם עושים את זה רק לכיוון אחד. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש בזה היגיון, אני חושב שהסברנו אותו, אבל אם הוועדה מתעקשת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתם כל הזמן מסבירים את ההיגיון של צד אחד. אתם מוותרים על הסעיף הזה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז תהיה התאמה גם בסעיף 12 ובסעיפים האחרים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אשמח אם אפשר יהיה להסביר מה עשינו בסעיף 15, מה זה השינוי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ב-15 פיצלנו את הפסקה הראשונה. במקור היה שאם היא נמוכה מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס יעלו סכומי המס בשיעור של 15%. היה פה בוועדה שיח לגבי השאלה למה אין הבחנה או איזה שהיא מדרגת ביניים, זאת אומרת האם יכול להיות מצב שבו המהירות נמוכה בפסיק, כלומר נמוכה ב-0.1 קמ"ש ואין לזה שונות ממצב שבו היא נמוכה ב-15 קמ"ש. לכן הכנסנו מדרגת ביניים שמפצלת את הפסקה הראשונה לשתיים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אז (1) ו-(3) סותר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו גם לא הסכמנו לזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, שים לב, פה זה נמוכה ושם זה גבוהה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני אומר עוד פעם, אם היא נמוכה מעלים את המס ואם היא גבוהה מעלים את המס? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אז הם הסבירו בפעם הקודמת, הם הסבירו שהרציונל אומר שהם צופים שהמהירות תעלה ביותר מ-5 קמ"ש, אם לא הגעתי ליעד סימן שאני לא במחיר אופטימום, במחיר שיווי משקל, ואני צריך להעלות את המחיר. זו סתם בדיחה לכתוב את שני הסעיפים האלה. אם מספיק לי שהמהירות לא עלתה ב-5 קמ"ש כדי לייקר ברור שאם היא ירדה אני מייקר, זה עצמו כבר שתי מדרגות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אגיד לך מה הייתה התהייה שלי בסיפור הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רק אומר לך שסעיף (1) מיותר, אם כתבת סעיף (3) גם סעיף (1) בפנים. אתה בעצם אומר שה-15% יהיו שתי מדרגות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא הוצג לנו ואנחנו לא יודעים את מודל הרגישות, זאת אומרת איך הציבור יגיב לשינויים במס, לכן להגיד שאם המהירות יורדת ב-0.1 כמו אותו דבר שהיא יורדת ב-15 קילומטר, להגדיר את אותם - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני איתך במהות, אני רק חושב שהניסוח פה הוא שגוי. בטיוטה המקורית שתי המדרגות היו, אם לא עמדנו ביעד והמהירות אפילו עלתה, אבל עלתה בפחות מ-5 קמ"ש אז אני עושה 7.5%, ואם המהירות ירדה, זאת אומרת שלא עמדתי בפער מהיעד אז היא עולה ב-15%. אלה שתי המדרגות. מה שאתה רוצה להגיד זה שאם המהירות עלתה עד 5 קמ"ש אז אני מעלה ב-7.5%, ואת המדרגה של ה-15% אתה רוצה לתת להם רק במצב שבו המהירות ירדה ביותר מ-5 קמ"ש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מצוין, רק שזה לא מה שכתוב פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אם אתה מחבר את (1) ו-(3) זה מתחבר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, בסעיף (3) מספיק שהמהירות עלתה, לא ירדה ב-4 קמ"ש - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עלתה, אני יודע, זאת אומרת הפער שלך זה בין מינוס 5 לפלוס 5. אתה מעלה ב-7.5% בטווח של מינוס 5 לפלוס 5. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה פשוט לא צריך את (1), אתה רק צריך את סעיף (2). אתה צריך להתחיל בסעיף (3), הייתה המהירות הממוצעת לשנת הבדיקה גבוהה ב-5 קמ"ש יעלה ב-7.5%, הייתה המהירות נמוכה במעל 5 קמ"ש אז אני מעלה ב-15%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל מה עם ירידה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ירידה זה סעיף (3). 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, סעיף (3) זה עלייה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

סעיף (5) זה נמוכה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, גבוהה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי, אתה צריך להתחיל ב-(3), אם כשהיא גבוהה אתה מעלה ודאי שכשהיא נמוכה אתה מעלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מן הסתם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יפה. אז סעיף (3) אומר, הייתה המהירות הממוצעת גבוהה בפחות מ-5 קמ"ש יותר מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס אני מעלה ב-7.5%.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה הסעיף הראשון, זה סעיף (1). אם המהירות ירדה, בצלאל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הרי זה קל וחומר, אם כשהמהירות עלתה אתה מעלה את המס, ודאי כשהמהירות ירדה אתה מעלה את המס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל צריך לכתוב את זה, בצלאל. מה זה קל וחומר? זה לא גמרא, צריך לכתוב את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש פה כמה תרחישים, התרחיש הראשון, שהמהירות ירדה בפחות מ-5 קמ"ש. זה אומר שכנראה גובה המס לא מבטא את הרגישות של הציבור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה שטויות במיץ עגבניות. 7.5% זה מה שישפר עכשיו את המודל? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. זה היה 15%, אנחנו משנים את זה עכשיו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גם ה-15% זה שטויות, סימן שהמודל לא עובד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אתה רוצה לתת לו הזדמנות. אם המהירות יורדת בצורה מתונה, 5 קמ"ש, אז אתה מעלה את המס בצורה מתונה, ב-7.5%, אם המהירות יורדת יותר מזה אז אתה מעלה יותר. אם המהירות עולה בפחות מ-5 קמ"ש, זה אומר שאתה לא עומד ביעד שלך בכל מקרה, המודל לא מספיק אפקטיבי, ואני גם מעלה ב-7.5%. זאת אומרת בטווח של מינוס 5 עד פלוס 5 אני מעלה ב-7.5%. מעבר לזה אני מוריד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון, אני מציע לנסח את זה ככה, כמו שאמרת עכשיו, בטווח שבין מינוס 5 לפלוס 5 אני מעלה ב-7.5%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל זה אותו דבר. עזוב, בנסחות יעשו את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואני שאלתי מה קורה בשנה העוקבת אחרי זה, אם זה נשאר באותו מצב מה יקרה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מעלים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי כנראה המס לא מספיק גבוה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא שהמס לא מספיק, זה כבר מוגזם, אתה לא יורד ולא עולה ובשנה השנייה ובשנה השלישית תעלה? תעשה סדר בדבר הזה, לא יכול להיות שעכשיו כל שנה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחרי חמש שנים יש בחינה מחדש. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז אתה מבין שבחמש שנים אתה עלול להעלות להם כמעט ב-37%, 7.5% כל שנה. יותר אפילו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אם זה מה שיקרה באמת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אלכס, אתה אומר שאחרי חמש שנים יש בחינה, לא עלה בשנה הראשונה או עלה עד 5 קמ"ש אתה מגיע ל-7.5, אם כל חמש השנים האלה לא עלה אתה מעלה לו את המס, במקום לחזור, לראות מה קורה אחרי שנתיים. בחמש השנים האלה, יכול להיות שמעלה לו את זה כמעט ב-40%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אגיד לך מה בסוף צריך לקרות. אתה צריך להגיע למחיר שיווי משקל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל לא במחיר של כסף, במחיר של בואו נעשה סטופ, בואו נעשה חושבים ונראה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל זה הכלי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מבין שזה הכלי, אבל זה לא כלי הבדיקה שלך. זה לאו דווקא כלי המדידה שלך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מציע, כדי לאזן את מה שהוא אומר, תגביל את הסעיף הזה. הרי עכשיו הסעיף הזה הוא הכלל, החריג זה שהשר יכול אחרי חמש שנים לעשות רגע חושבים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל זה מה שעשיתי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני אומר, אתה יכול גם בסעיף 15 להגביל אותו לחמש שנים ולכתוב שאם אחרי חמש שנים ועשינו חמש העלאות עדיין לא הגענו ליעד אז עושים סטופ וחוזרים לוועדה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסעיף שקראנו אותו מקודם אנחנו נותנים לשר האוצר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אמרתי מה ברירת המחדל ומה החריג. איך שזה מנוסח עכשיו ברירת המחדל זה עולה עולה עולה עולה עד סוף כל הדורות, יכול השר לבוא ולהגביל. אני אומר תן לו חמש שנים העלאה אוטומטית כדי שנבדוק את המודל עובד, אם אחרי חמש שנים וחמש העלאות, הגעת כבר לסכום של פי שניים, 15 ועוד 15 ועוד 15, אני לא עושה עכשיו את המתמטיקה, אבל הגעת פה ליותר מפי שניים ועדיין זה לא עובד, אז חבר'ה, בואו תעשו שנייה סטופ. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, בשביל זה לשר יש את היכולת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני מציע בכל זאת, כיוון שאתה עושה עכשיו חוק תגביל את זה לחמש שנים, אם אחרי חמש שנים זה לא עובד בואו נראה למה זה לא עובד. אל תיתן להם להעלות את זה ל-20 שנה אוטומטית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, אני אגיד לך מה החשש, החשש הוא שברגע שאתה כותב פה לחמש שנים הפרשנות של הרבה מאוד אנשים תהיה שהסיפור הזה הוא לחמש שנים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אל תכתוב שאחרי חמש שנים החוק בטל, אבל אחרי חמש שנים אי אפשר לעשות העלאה אוטומטית. המנגנון של ההעלאה האוטומטית הוא לחמש שנים. רק חמור לא משנה את דעתו, אם נראה אחרי חמש שנים שזה לא עובד בואו נעשה רגע סטופ באוטומציה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ב-(2) אתה מדבר על 15% לשנה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה קצת יותר מפי שניים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני עכשיו מסתכל, חשבתי שזה 7.5, אבל זה 15. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אתה משווה למהירות של שנת הבסיס כל הזמן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון. אני אומר שאם בסוף אחרי חמש שנים לא זזתי משנת הבסיס, זאת אומרת אני לא מתקרב לעמידה ביעד, למרות שכבר ייקרתי את התעריף פי שניים חייבים איזה פרוצדורה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז מה, אני עוצר את ההעלאה? אתה חייב לבחון את המודל מחדש. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אלכס, אני חושב שההצעה היא מאוזנת. חמש שנים יש את ההעלאות האוטומטיות, צוות היישום ולפי המדדים, אחרי חמש שנים השר צריך באמת לבחון את זה מחדש ולהגיד שבמידה שהוא לא בחן ולא הגיש משהו אז עד שהוא לא מגיש משהו או עד שלא מאושר משהו מחדש ההעלאה האוטומטית נעצרת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הגיוני. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם העלינו מס חמש שנים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

במצטבר זה 100% מס, קצת יותר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא יודע, אם העלינו מס באמת חמש פעמים ולא קיבלנו תוצאה, אז כנראה שלמודל יש בעיה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לכן אתה עוצר את ההעלאה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני עוצר את ההעלאה, ואם לצורך העניין עצרתי את ההעלאה והממשלה לא עושה שום דבר, פשוט לא מתייחסת, אז אנחנו ממשיכים בלי העלאות ואנשים משלמים מס סתם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, אבל גם בזה אין היגיון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

משלמים מס סתם. צריך להגיד שאם הייתה העלאה של חמש שנים ברצף אז קודם כל ההעלאה נעצרת וגם הממשלה תבחן מחדש את המודל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אבל למה חמש שנים? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל אתה מכניס את הכול לוואקום, כי מה יקרה בשנה השישית? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בשנה השישית עצרת את העלייה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אז, כמו שאתה אומר, אנשים ימשיכו לשלם סתם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל אתה לא יכול לשנות את זה בשנייה. אתה תצטרך לחשוב מה עושים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תאמין לי שאם תעשה בחוק שאתה מפסיק להם את המס תוך שניות הממשלה תתכנס ותביא משהו אחר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסוף צריך איזון גם מהצד השני, לשר יש את הסמכות לבחון את זה, אם זה יהיה חסר היגיון תהיה צעקה ציבורית והוא יבוא עם זה לכנסת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אז בואי נעצור לפחות את ההעלאות אחרי חמש שנים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל הירידה לא נעצרת. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא. ראית מה זה? כאן אתם לא דורשים סימטריה, אבל בסדר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שהפרוטוקול יכתוב שעדי צחקה הפעם. זה לא מצחיק, אחרי זה מסתכלים על הפרוטוקול ולא יודעים מה זה צחוק ומה זה אמיתי. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אז אפשר להסתכל על השידור במקום על הפרוטוקול. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

1.15 בחזקת חמש זה 2.0 משהו, זה קצת יותר מ-100%. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה היינו עושים בלי הד"ר שלמה קרעי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ינון, אתה אמרת את זה וקלעת נכון, קצת יותר מפי שניים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אגב, הסיכוי שזה יקרה הוא כמעט אפס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא בטוח, אם אתה עדיין לא מביא את התחבורה הציבורית בחמש השנים האלה, אני אומר לך, ותרשום את זה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני אגיד משהו שהוא אולי לא פופולרי להגיד, אבל מצב התחבורה אינו בהכרח קשור לעניין של מס גודש. אני חושב שזה כלים משלימים, אבל הם לא צריכים להיות במקביל, הם יכולים לעבוד גם בהתנתק אחד מהשני. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

דווקא כן במקביל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ראינו את זה בהרבה מאוד מקומות שבהם מצב התחבורה לא השתנה, השירותים התחבורתיים לא השתנו, הם היו יותר טובים ממה שיש פה, אבל זה היה המצב הנתון והיו פקקים, ברגע שנכנס מס גודש, בלי לשנות את שירותי התחבורה הגודש ירד ב-30%. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כי הייתה תחבורה טובה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל לפני זה המצב היה אותו דבר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, הייתה תחבורה, אתה רק גרמת לאנשים לחשוב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל גם היום יש לך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בוא נאמר את האמת, זה נכון שבגוש דן יש יותר תחבורה ציבורית מאשר בפריפריה, גם בגוש דן אין תחבורה. כשיסתיימו שלושת קווי הרק"ל, לא מטרו, גם היום מגבעת שמואל לתל אביב אין לך תחבורה ציבורית כמעט. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אני לא אומר שהיא מושלמת, אני מבין שיש בעיה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

וכשהיא נתקעת ועכשיו אתם שמים את התחנה המרכזית, את המסוף על הצומת ותפקקו שם את הצומת. בואו, לא נפתח את הכול עכשיו. זה לא נכון. שיהיו שלושה קווי רק"לים אז זה יכול להיות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אגיד לך ממה אני חושש. אתם חוששים עוד יותר רחוק, אני חושש יותר קרוב, אנחנו עדיין לא רואים את החניונים מסודרים, את כל ה'חנה וסע', לא רואים עוד הרבה דברים, אנחנו יודעים שיהיו להם שטחים פרטיים, הם אמרו את זה פה, שהם לא הסתדרו עדיין עם כל בעלי הקרקעות הפרטיות, הם עדיין לא הסתדרו עם העיריות. אתם מסתכלים על זה עכשיו ככה ואני אומר שכל זה, נגיד אם העיריות בסופו של דבר יסתדרו, אבל מה יקרה אם לא יסתדרו עם כל ה'חנה וסע' ויתחילו לעשות את השערים, מה יקרה לנו אז? הרי אנחנו לא מתנים זה בזה. אם היינו מתנים את זה בזה בתכנית החומש הייתי אומר שזה בסדר גמור, אבל אנחנו לא מתנים את זה וזו הבעיה הכי גדולה שיש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

וזה שזה לא מודל רציף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו עושים שינוי כיוון, הצבעה על גיל פרישה. 

 
 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:00 ונתחדשה בשעה 19:30.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו חוזרים לדיון על מס הגודש.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אדוני היושב ראש, שאלה פשוטה, אם אתה באוטו תהיה עם שלושה או ארבעה אנשים אתה פטור ממס גודש? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. לא בשלב הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כשתהיה בשלות טכנולוגית. דיברנו על זה שבנסיעות שיתופיות במוניות שעובדות דרך המונה אז יש לך כבר בשלות טכנולוגית, דיברנו על זה בדיונים קודמים. במאי, כשתיכנס הרפורמה שמאפשרת נסיעות שיתופיות יש לך דרך המונה את הבשלות הטכנולוגית. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

היא לא משודרת למערכת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון, אז הם יבואו בסוף החודש למס הכנסה ויעשה התחשבנות, מה הבעיה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה מנגנון מטורף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה הבעיה? מוציאים פלט של כל הנסיעות. הרי במונה יש מסלול נסיעה, יש שעת נסיעה, יש הכול. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש היום כבר מנגנון כזה שקוראים לו הישבון וזה מנגנון שרשות המסים שוברת איתו את ה – והוחלט בתקציב הקודם שהמנגנון הזה הולך ונעלם. הוא אמור להיעלם תוך כמה שנים, כי באמת המנגנונים האלה של קיזוזים והחזרי מסים, רשות המסים - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל אי אפשר בגלל קושי במנגנון לפגוע באנשים שלא צריך לפגוע בהם לפי תכלית החוק. זו תכלית החוק. עוד פעם, יש תכלית לחוק. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

במה זה שונה מבן אדם פרטי שנוסע עם שלושה אנשים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי את זה עוד אין לי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

איך התחלתם לדון? על מה אתם דנים? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, יש בשלות טכנולוגית וכל הבעיה היא שזה עושה כאב ראש לרשות המסים? תסתדרו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הם דנים על מוניות ספיישל שנוסעים בהם שלושה-ארבעה אנשים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היה לנו דיון על זה. מה נסגר עם זה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש מורכבות תפעולית מאוד גדולה ליישם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היום יש מוניות שיתופיות? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, רגע, רגע, אתה לא מגדיר נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא להפריע לי.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

השאלה היא לא לגבי מוניות שיתופיות, השאלה היא לגבי מוניות שמקדם המילוי שלהם גדול מ-X, אם יש שם שלושה אנשים או ארבעה אנשים. לעניין של התכלית אנחנו מסכימים לחלוטין שהיינו מאוד שמחים, וגם כמו שאמרתי בפעמים הקודמות, היו פיילוטים שניסו לבדוק את ההיתכנות הטכנולוגית של לבדוק את מספר הנוסעים ברכב. אנחנו עוד לא נמצאים שם. 

עם מונית גם אין לנו את היכולת הזאת. מה שנאמר כאן זה שיש אפשרות דרך המונה לדעת את זה, אבל מה שזה אומר זה שזה יוצר מנגנון מאוד מסורבל, של עבודה מול רשות המסים או החברה הממונה, לא משנה, של מנגנון של החזרי מס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זאת אומרת שאין בעיה תפעולית. יש בשלות טכנולוגית לא מושלמת, אבל יש, אין בעיה תפעולית, יש בעיה בירוקרטית ברשות המסים או בחברה הממונה לנהל את ההתחשבנות הזאת. אני חושב שעם כל הכבוד, מאחר שלפי תכלית החוק – עוד פעם, אנחנו פוגעים פה בקניין, אנחנו מטילים כאן מסים ואנחנו עושים את זה לתכלית – אתם עושים את זה, אנחנו נאלצים ליישר קו, מטילים את זה לתכלית מאוד מאוד ברורה והחוק כבר מכיר בזה שכשיש נסיעות שיתופיות של מקדם מילוי X פלוס אז אמורים לפטור. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה אתה מציע, בצלאל? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני טוען שבמאי הקרוב תיכנס הרפורמה שמאפשרת למוניות נסיעות שיתופיות וזה חייב להיות דרך המונה, זאת אומרת המונה מתוכנת באופן כזה שיודעים שהנסיעה בוצעה באיזה יום, באיזה שעה ומה המסלול שלה וכמה אנשים היו בה. אני טוען שנהג המונית בסוף החודש יוציא את הפלט של כל הנסיעות השיתופיות שלו, יילך עם זה לחברה הממונה או לרשות המסים, יצליבו את זה מול החיובים שלו, זו פשוט להצליב שורות אקסל, זה טכניקה מאוד פשוטה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההתנגדות שלכם היא מהותית או תפעולית? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

תפעולית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל יש לכם לפחות ארבע שנים לפתור את הבעיה התפעולית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר לתת סמכות לשר האוצר להתקין תקנות ככל שהדבר יתאפשר. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

אז מה הבעיה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה להצליב קובצי אקסל. כן, זה מייצר עבודה למדינה, אבל עם כל הכבוד, כשאין בשלות טכנולוגית בעולם או כשאנחנו עוד לא יודעים להתאים אותה לארץ אני מבין, כשיש וזה דורש קצת עבודה, אז תעבדו קשה קצת. לא לחייב אנשים על מה שלא צריך לחייב אותם לפי הרציונל של החוק. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אפשר להכניס לסעיף שמדבר על הפטור לרכב רב תפוסה, להתייחס גם למוניות רבות תפוסה, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אנחנו נגיע לזה כשנגיע לדון בזה. בואו נתקדם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו בסעיף 16, מדידת מהירות הנסיעה המוצעת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם אחת לשנה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מחילה רגע, בסעיף 15 הוספתם סעיף שמגביל את זה לחמש שנים?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו צריכים עוד לחשוב על הניסוח ונקריא אותו. רק עלתה שאלה, אולי נגיד את זה כבר עכשיו. בסופו של דבר כשמדובר בעצירה של חמש שנים מה קורה במצב שבו אם עלו סכומי המס עוצרים את העלאת סכומי המס, זה מה שקבענו, אבל אז עם מה מגיע שר האוצר חזרה לוועדה, האם הוא מגיע רק עם מודל חדש שקשור למתווה המס ואז נראה שבהכרח תהיה העלאה ככל הנראה, כי אני לא רואה אם הם עלו חמש פעמים והוא יוריד אחר כך את המס או שמדובר באיזה שהיא בחינה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

או שזה לא עובד, זה בחינה של כל המודל, יכול להיות שהוא לא עובד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

דיברנו על זה. אני לא מוכן לזה, אנחנו דיברנו על זה לפני ההפסקה ואמרנו שאחרי חמש שנים, אם היו חמש העלאות רציפות זה אומר שהבעיה היא לא בכסף אלא במודל. לכן להגביל את שר האוצר שהוא יבחן רק את התעריפים זה לא מקובל עליי. לא מספיק ברור מזה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

מה אתה רוצה שהוא יבחן? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שיבחן מה שהוא רוצה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אולי צריך לבטל את החוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אנחנו קובעים שההעלאות נפסקות ושהנושא ייבחן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ושהשר יבחן את המודל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה הוא מביא לוועדה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

את המסקנות שלו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

את המודל החדש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא ושר התחבורה. שר התחבורה, לא רק שר האוצר. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם וגם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו בסעיף 16. 

	
	
	(1) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם אחת לשנה, עד יום 1 בדצמבר את מדדי מהירות הנסיעה הממוצעת שהפקתם נדרשת לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מדדי המהירות), כפי שנמדדו בתקופה שמיום 1 בספטמבר עד 31 באוגוסט שקדם למועד הפרסום.



הורדתי פה את השורה שמדברת על 'בהתבסס על נתונים שתקבל מרשות המסים באמצעות החברה הממונה' כיוון שבהמשך זה חוזר על עצמו כמה פעמים ושם מדובר גם על משרד התחבורה וגם על רשות המסים. צריך להבהיר רק למה הכוונה, תיכף נברר עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

צריך להתאים פה את המועדים. אנחנו אמרנו שעד ה-31 באוקטובר השר צריך לקבל את ההחלטה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תן לה לסיים את ההקראה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	 בהתאם לשיטת המדידה שיקבע הסטטיסטיקן הלאומי ויעדכנה מעת לעת.

	
	
	(2) לשים קיום הוראות סעיף קטן (א) הסטטיסטיקן הלאומי רשאי לקבוע לאחר התייעצות עם המפקח על התחבורה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. 



אנחנו נחזיר כאן 'בעניינים הנוגעים לתחום התחבורה'. תיכף תסביר איה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

	
	
	 הוראות, בין היתר בעניינים אלה:

	
	
	(1)  סוג וכמות האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות;

	
	
	(2)  מיקומם הגיאוגרפי של האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות;

	
	
	(3)  סוג ומבנה הנתונים הדרוש לשם קביעת מדדי המהירות;

	
	
	(4)  ניתוח ממוצע מהירות.

	
	
	(3) 
	(1) הוראות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבטיחו כי הפקת מדדי המהירות תיעשה באופן שאינו כרוך בזיהוי כלי רכב מסוימים, לא מאפשר זיהוי הנוסעים בכלי רכב או עוברי דרך אחרים, לא מאפשר איתור מיקום של כלי רכב מזוהה שלא בעת חציית טבעת חיוב, וכן באופן שממזער העברת נתונים בין גורמים שונים ומצמצם את משך שמירתם;

	
	
	
	(2) על אף האמור בסעיף 39 הסטטיסטיקן הלאומי רשאי להשתמש בנתונים שהועברו לו לפי סעיף זה לביצוע פעולות סטטיסטיות ובלבד שנתונים הניתנים לזיהוי לא יישמרו לפרק זמן העולה על הנדרש לביצוע תפקידי הסטטיסטיקן לפי סעיף זה.

	
	
	(ד)
	נתונים לשם יישום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יועברו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ידי רשות המסים באמצעות החברה הממונה.



גם פה צריך להחליט אם זה רשות המסים או משרד התחבורה ורשות המסים, לפי העניין.

	 
	
	(5) החברה הממונה תתקין ותתפעל את האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות בהתאם להוראות סעיף זה.

	
	
	(6) רשות המסים, באמצעות החברה הממונה, תמסור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה עד ליום ה-1 בספטמבר את הנתונים הדרושים לקביעת מדדי המהירות.



שוב, גם פה עם משרד התחבורה או בלי.

	
	
	בסעיף זה "אמצעי טכנולוגי" – אמצעי למדידת מהירות כלי רכב, לרבות מצלמות, ובלבד שלא יתקן על כלי רכב.


 
איה, אם תוכלי להסביר את כל הסעיף מהתחלה ועד הסוף. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כן, שלום לכולם. הבנו שמבקשים שהקריאה של מדדי המהירות תיעשה לפי שיטות דגימה מתודולוגיות שקובע הסטטיסטיקן הלאומי. אליאסף ורמן יוכל להסביר את תהליך העבודה שאנחנו נצטרך לבצע כדי לבצע את המדידה הזאת. היו לי כמה הערות קטנות לנוסח, אבל אתם בטח רוצים להבין את התהליך המקצועי קודם? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

במחילה, היושב ראש, אני לא מבין למה צריך פה את הסטטיסטיקן הלאומי, בוודאי לא צריך אמצעי ניטור חדשים. הרי השערים נותנים לנו את כמות הרכבים שעברה בשעה נתונה במקטע, מזה אין שום בעיה לייצר מהירות. הרי בסוף אנחנו יודעים מה קיבולת הכביש, מה יכולת הנסיעה של הכביש, כמה כלי רכב שנכנסו בכביש, מתוך זה אנחנו יודעים את המהירות. זה אירוע של משרד התחבורה. שי הלך, זו קצת בעיה, מי מחליף אותו? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא רק זה, בצלאל, גם יש לך משלים, רכבים שעוברים בדרך כלל שתי טבעות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שלא צריך בכלל את הסטטיסטיקן הלאומי פה. מי ביקש את זה? זו הכנסה של הלמ"ס, זו הכנסה של טכנולוגיה חדשה שתנטר רק מהירות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא עניין של סטטיסטיקה, למה צריך דגימות קבלה או מדגם מייצג? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

דיברתי עם שי קודם בחוץ, הרי השערים מצלמים את כל הרכבים, לעניין גביית המס מעניין אותנו לוחית הרישוי וכו', אבל השערים יודעים לתת גם את כל הנתונים הסטטיסטיים של כמה רכבים עברו בשעה, בכל שעה נתונה בשערים. זה נותן לך את המהירות בנוסחה פשוטה. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אתם רוצים שאנחנו נסביר? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה לא רק זה, אני רוצה להוסיף, זה לא רק כמה עוברים בשער אחד, ש אולי אפשר להתווכח, למרות שזה כמעט מדע מדויק, זה כמה רכבים שעוברים כל יום, חוצים שתי טבעות, עוברים משער לשער ואתה יודע כמה זמן לקח להם לעבור משער לשער. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני לא מצליח להבין מה הבעיה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני שואל למה צריך את זה, למה צריך להתקין עוד אמצעים טכנולוגיים, עוד כסף ועוד זה, אם אתה מקבל את הנתון מהשטח. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש נתונים פה שדורשים איזה שהוא עיבוד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה הנתונים? זה מהירות הנסיעה. בהינתן שזאת משוואה מתמטית, מקטע הכביש, כמה אנשים עברו בו, נותן מהירות. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אני אסביר מה התבקשנו לעשות ונסביר מה ההיבטים הסטטיסטיים של הפעולה. אנחנו לא רוצים למדוד את המהירות בשערים, אנחנו רוצים למדוד את המהירות בתוך טבעות הגודש, כלומר המיקום של השערים הוא לא המיקום מבחינה סטטיסטית למדידת המהירות בתוך טבעות הגודש. 

מה שאנחנו נדרשים לעשות זה לדגום את כל הכבישים בתוך טבעות הגודש, להוציא מדגם מייצג ולהחליט קודם כל איפה נכון להציב את אותם מכשירים טכנולוגיים שימדדו את המהירות לפי מדגם סטטיסטי, כי אנחנו לא רוצים למדוד את כל המהירות בכל הכבישים ואחרי שנוציא את המדגם הסטטיסטי המייצג הזה נציב שם את האמצעים המתאימים למדידת המהירות, נוכל לחשב לפי מדידה שנתית את המהירות הממוצעת על פני שנה ובאופן הזה לייצג בכל שנה מדד שמייצג את השינוי למול מדידת הבסיס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אליאסף, כשאתה יודע שרכב חולף כל יום, חוצה טבעת אחת ומגיע לטבעת שנייה, האם לא ברור לך מה המהירות שהוא נסע בתוך הטבעת? 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

לא, בגלל שרכב לא בהכרח עובר בין שני שערים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא בהכרח, אבל יהיו לך הרבה רכבים שכן. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אבל אנחנו רוצים לדעת את המהירות הממוצעת באופן סטטיסטי, כלומר ללכת למדידה מובהקת. לכן אנחנו נרצה לעשות כמה דברים, דבר ראשון, המעבר בין שערים הוא לא מעבר שמייצג באופן מהימן את המהירות הממוצעת בשלוש הטבעות. אנחנו צריכים לדעת את המהירות הממוצעת בלי קשר לעובדה שרכב נכנס לתוך הטבעת ועצר מיד לאחר מכן, נכנס לסופר, יצא מתוך אותה טבעת בלי לעבור טבעות נוספות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה לגבי רכב אחד, אבל יש לך מאות או אלפי רכבים שעושים את זה וחוצים את הטבעות. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

ולכן צריך לעשות תכנית דגימה שתייצג את התנועה הממוצעת של כלל הרכבים בתוך שלוש הטבעות. זה מה שהתבקשנו לעשות, להוציא פעם אחת תכנית דגימה של איפה נכון - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה נשמע לי ממש עבודה מיותרת, אבל אם יש לכם כסף מיותר – 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עדי, עדכון התעריפים, 7.5 וה-15 הוא לכל טבעת בנפרד או לכל השלוש? מה קורה אם נראה שהמס משפיע בטבעת מסוימת ולא משפיע בטבעת אחרת?

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה מאפשר לכל טבעת בנפרד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זאת אומרת יכול להיות שבגרעין הפנימי אנחנו נעלה ומסביב נוריד את המחיר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אליאסף, נקודת המוצא שלי שככל שפקוק בהמשך הכביש אז פחות רכבים נכנסים לתחילת הכביש. נניח שהשער הוא תחילת הכביש, לצורך העניין, ככל שהכביש פנוי יותר אז יותר רכבים ייכנסו בשער, כי פנוי להם אחר כך, ככל שהכביש פקוק יותר אז פחות רכבים ייכנסו בשער. אתה לא יודע מתוך מספר הרכבים שהספיקו לעבור במקטע נתון מה המהירות הממוצעת? 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אין קשר בין הרכבים שעברו בין מקטע נתון לבין המהירות הממוצעת, בגלל שרכב יכול לעבור את הטבעת וסמוך מאוד לטבעת לעצור. אנחנו לא יודעים כמה הוא ממשיך לנסוע אחרי הטבעת, איזה פניות הוא עושה, איפה הוא מתעכב. אין לנו מושג גם בדפוסי הנסיעה הממוצעים, מה ההיקפים שלהם, מה הוויסותים, מה העונתיות שלהם, לפי עונות השנה, חודשים. 

כל התהליך הזה כדי לייצר מדד שהוא באמת מהימן, שבסופו של דבר החוק יוכל להישען עליו והוא בסוף מחייב את כל הרכבים שנכנסים לתוך טבעת הגודש, צריך פה תכנית דגימה מאוד משמעותית שבסוף תוכל לייצג נאמנה את התנועות ואת מדדי המהירות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמה היא תעלה? בסוף זה טכנולוגיה. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

הדגימה הזו? אנחנו לא יודעים להגיד לגבי האמצעי הטכנולוגי וכמה אמצעים טכנולוגיים נצטרך להציב, אנחנו עכשיו צריכים לפתח מתודולוגיה, להגדיר כמה מכשירים צריך וביחד עם משרד התחבורה להגדיר איזה מכשור טכנולוגי נכון להציב, אז אנחנו לא יודעים לאמוד את זה, אם צריך 200 מכשירי מדידה או יותר. אנחנו לא יודעים עדיין להגיד את הנתון הזה ולא יודעים אם כן מה העלות. אנחנו יודעים פחות או יותר מה נצטרך לעשות כדי לפתח את המתודולוגיה הנדרשת. 

בשיח שעשינו למול משרד האוצר הגדרנו מה לוחות הזמנים. אנחנו מעריכים שעד דצמבר 2022 נוכל לתת תכנית דגימה מלאה לכל הטבעות, להגדיר בדיוק איפה צריך למדוד, איפה להציב את המצלמות. מהרגע שהנתונים ייאספו הלשכה תוכל לחשב את סך התנועה וסך הגודש ובסוף גם כן לייצר את המדד הנדרש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מי אמר בכלל שהמדד הנכון הוא מהירות? הרי אם אנחנו מדברים במונחים של קיבולת כביש אז למה המדד הוא מהירות? זה בנוי פה על מהירות, ירדה המהירות, עלתה המהירות, למה שהמדד לא יהיה כמות הרכבים שנכנסו לכביש, דהיינו שעברו בשערים, אל מול הקיבולת שהכביש הזה בנוי לקבל, ואלה נתונים שיש למשרד התחבורה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסוף יש מתאם מאוד גבוה בין הדברים האלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ככה זה עובד, בנתיב המהיר לא בודקים מהירות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הוא לא אמר שאין קשר. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא שאל למה, הוא לא אמר שאין קשר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא אמר שאין קשר. אתה רוצה לראות מה הוא אמר לפני כן? הוא אמר שאין קשר. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אין קשר בין כמות הרכבים למהירות? 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, תנו לו לדבר. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

מה שאמרתי זה שאין קשר בין כמות הרכבים או מהירות, כפי שהיא נמדדת בשער, לבין המהירות בכלל טבעות הגודש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני לא מסכים עם זה לחלוטין. אתה כאילו טוען שבשער נוסעים במהירות 30 קמ"ש, אבל עוברים בשער מתחילים לנסוע מהר או להיפך. לא סביר בכלל. זה לא אמיתי מה שאתה אומר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בנתיב המהיר המחיר הוא לא פונקציה של מהירות, אלא יודעים מה מספר הרכבים שאמורים להיות בשעה, 500 רכבים, אם יש יותר מעלים את המחיר כדי שאנשים לא ייכנסו, אם יש פחות מורידים את המחיר כדי שאנשים כן ייכנסו. למה לא לעבוד על בסיס אותו מודל רק פה? אני רק רוצה לחסוך. אתה צודק מאוד, אם המדד הוא מהירות לכאורה אתה חייב בתכנית הדגימה, אבל למה זה נכון שהמדד יהיה מהירות ולא נפח התנועה בתוך הטבעת? 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

בנתיב המהיר המדד הרלוונטי הוא המהירות וכל המטרה של הדינמיות במחיר היא שהמהירות לא תפחת מ-70 קמ"ש. זה לגמרי המהירות, זו פונקציית המטרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא מספר הרכבים בכל רגע נתון? 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

מודדים את זה גם לפי מספר הרכבים, אבל מה שרלוונטי זה המהירות.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל יש מתאם בין שני הדברים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן, יש מתאם. צריך להגיד, בוודאי שיש מתאם בין שני הדברים. 

(היו"ר נירה שפק)

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אני חושבת שבסוף מה שאנחנו רוצים להגיד זה שמדובר כאן במשהו די חדשני שעליו מתבסס כל המודל של ההעלאה אחר כך ואנחנו רוצים להיות בטוחים שיהיה מדד מאוד מהימן, שאנשים גם ירגישו איתו בנוח, שהוא נעשה על ידי הגורם הרלוונטי שאחראי לייצר מדדים כאלה ושיודע לייצר מתודולוגיה נכונה ואנחנו חשבנו שלמרות שאנחנו לא אוהבים בזבוז עודף, אבל למרות שיכול להיות עדיף לייצר מנגנון מיוחד לדבר הזה אצל הגוף שמתמחה בדבר הזה כדי שהמדד יהיה כמה שיותר מהימן, גם על הציבור וגם מקצועית. לכן אנחנו חושבים שזאת הדרך הנכונה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם הולכים לשם, אז את אותו סעיף ששמנו על השערים שמסמיך את החברה הממונה להיות רשות תמרור, או את המנהל, אני לא זוכר את מי הסמכנו שם, כדי שלא כל רשות יגיד כן תשים/לא תשים, אז צריך לתת לחברה הממונה רשות תמרור גם לאמצעים שלו. הרי הוא יצטרך לשים מצלמות, הוא יצטרך לשים זה, שהוא לא יצטרך עכשיו להתחיל ויה דולורוזה. 

 << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> 

יש היגיון במה שאתה אומר, אני מבקשת שתוסיפו.

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

הסעיף הזה מיותר פה כי בהמשך כתוב שהחברה הממונה אחראית על כל הסעיפים שכתובים בחוק. 

 << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> 

איפה זה כתוב? תפנה אותנו. הוא מדבר על התמרור. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ניר, הוא מדבר על התמרור. על איזה דברים ניתן להם להיות רשות תמרור ואז זה הוגבל לדברים שקשורים לגביית המס. מה שנאמר כאן זה שצריך להוסיף, לדעתי יש מצב שזה ברור, אבל לוודא שזה רלוונטי גם לרכיבים שתצטרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להציב כדי למדוד. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני כן מבקש, עדי, אליאסף, שבדיווח שאתם מביאים אלינו יהיה גם את הנתון לגבי כמות הרכבים בשעה שעוברים בשעות הגודש בטבעות ואת המהירות בתוך הטבעת, כמו שאתה אומר. מעניין אותי לראות מה בסוף, האם יש קשר או אין קשר. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש עלויות לדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> 

חבר'ה, אני מבקשת התייחסות, שואלים אתכם אם במה ביקש חבר הכנסת קרעי יש בעיה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לא צריך להתייחס לזה בחוק, אני חושב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אגב, כתוב בחוק שמותר להם להשתמש בנתונים לצורך דגימות סטטיסטיות. 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

אם הבנתי נכון מה שביקש חבר הכנסת קרעי, הוא מבקש לדעת לא רק את מהירות הנסיעה בתוך הטבעות אלא גם את כמות הרכבים שעוברת בשערים. כמות הרכבים שעוברת בשערים זה נתון שיש לנו אותו מתוך המצלמות שמצלמות לטובת הגבייה. על פניו לא צריכה להיות בעיה להשוות את בסיסי הנתונים האלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עכשיו צריך לחזור לתאריכים. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כן, ברשותכם כמה הערות לנוסח עצמו. 

 << יור >> היו"ר נירה שפק: << יור >> 

רק שנייה. סיימת, בצלאל? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אומר שצריך להתאים את המועדים למה שעשינו קודם. הרי אמרנו שעד ה-31 באוקטובר השר צריך להחליט ולהביא כאן לוועדה את הצו של עדכון התאריך ועד ל-31 בדצמבר הוועדה צריכה לאשר אותו, ב-1 בינואר הוא נכנס לתוקף. כדי שהשר עד ה-31 באוקטובר יוכל להחליט מה הוא עושה בשנה הבאה הוא צריך לקבל את הנתונים לא רק עד ה-1 בדצמבר, הוא צריך לקבל את הנתונים נניח חודש קודם, חודשיים קודם. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כן, צריך לתקן את המועדים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז הלמ"ס צריכה להעביר את הנתונים עד ה-31 באוגוסט. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז היא מביאה אחת לשנה, עד ה-31 באוגוסט ואז כפי שנמדדו בתקופה שמאיזה יום עד איזה יום? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכו כמה חודשים אחורה. אוגוסט, הלכנו ארבעה חודשים אחורה, אז זה מ – 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מ-1 ביוני עד ה-31 במאי. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בואו נגיד הרבעון שקדם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא רבעון, שנה שלמה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אז למה הלכת ארבעה חודשים אחורה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי זה חודשיים לוועדה וחודשיים לשר. אם אתה רוצה שהשר יקבל את זה עד ה-31 באוגוסט, הם צריכים להגיש עד 31 באוגוסט. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

פה הם הלכו שלושה חודשים אחורה, גם פה תלכו שלושה חודשים אחורה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אפשר לעשות את זה חודשיים וחודש ואז לקחת שלושה חודשים אחורה ולא ארבעה חודשים אחורה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

פה לקחתם גם שלושה חודשים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא כל כך משנה, בסוף זה צריך להיות שנה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו רוצים גם שזה יהיה נתונים כמה שיותר רלוונטיים כשבאים לעדכן. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כמה שיותר קרוב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אפשר קצת לצמצם, שהשר יקבל עד ה-30 בספטמבר ויביא לנו עד ה-31 באוקטובר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

עד ה-30 בספטמבר הלמ"ס תקבל ומה-1 ביולי עד ה-30 ביוני, המדידה תהיה על סמך הנתונים של ה-1 ביולי עד ה-30 ביוני. 

(היו"ר אלכס קושניר)

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

למה כל כך אחורה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה מה שנתתם כאן, שלושה חודשים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

בסדר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הלמ"ס, כמה זמן אתם צריכים לעבד את הנתונים? 

 << אורח >> אליאסף ורמן: << אורח >> 

חודשיים. זה מה שאנחנו צריכים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז מ-1 באוגוסט עד 31 ביולי. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

יש חשש של אנשי המקצוע שלנו שבספטמבר-אוקטובר, החגים, לא יצליחו להפיק את הנתונים האלה בזמן, זה מה שהם משקפים פה, אולי תרצו להזיז את הכול טיפה קדימה או טיפה אחורה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

תנו להם שלושה חודשים במקום חודשיים כדי לעבד את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ואז אתה לא משאיר לשר כלום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם אמרו שמספיק לו חודש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל קבענו לשר ב-31 באוקטובר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו מקדימים את השר לספטמבר, הוא צריך להגיש לוועדה עד 31 באוקטובר והיא צריכה לפרסם עד סוף שנה והנתונים, אנחנו לוקחים שלושה חודשים אחורה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הבנתי, זה אומר שאת ביולי. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

רק אי אפשר להתבסס ביולי על מהירויות הנסיעה.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, זה שנה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

פה יש שאלה עקרונית שצריך לשאול, האם נכון לחשב ממוצע שנה או לחשב ממוצע שלושה חודשים אחרונים, הרי אנחנו רוצים לבדוק מה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אתה חייב שנה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש עונתיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

התייחסו לעונתיות. הלמ"ס יודעים לעשות את הדברים האלה, זאת אחת הסיבות שלקחנו אותם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם היא לוקחת שנה אין עונתיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, אבל אם אתה רוצה לראות איזה שהיא מגמה ואתה רואה שינוי במגמה אתה כן צריך להתייחס לעונתיות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לצורך החוק אנחנו רוצים לראות ממוצע מהירות, ואם את לוקחת שנה – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אתה מנטרל את העונתיות, זו הנקודה, בגלל זה צריך לקחת שנה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני מסכים, אני רק אומר שלא בגלל זה לוקחים את הלמ"ס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, את הלמ"ס צריך לקחת כי הם פשוט יודעים לעשות את העבודה, זה הכול.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כמה מילים. אחת, לגבי הזמנים, שימו לב גם על 12(ב), כי אם צריך את הממוצעים גם לשינוי שעות אז צריך לשים ל-12(ב) מבחינת שעות גודש חדשות אם ייקבעו, כי המנגנון מבקש שנסתכל על שנת הנסיעה שלפני זה. זו הערה אחת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עוד פעם. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אני אומרת שלעניין המנגנון של 12(ב) עם הזמנים של קביעת הוראות חדשות צריך לשים לב שאתם רוצים למדוד שנה אחורה ולכן כל קביעה של תעריף או שעת גודש חדשה צריכה הסתכלות של שנה אחורה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שעת גודש זה כבר לא רלוונטי, הסעיף ירד. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

12(ב).

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, זה מתייחס לסכום המס, לא מתייחס לשעות הגודש. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בסדר, תהיה הפניה לתוספת. ואגב, השעות כבר לא יכולות להשתנות. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

סבבה, אז לא קלטתי את זה, תודה. עכשיו יש לי שתיים-שלוש הערות לנוסח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רגע, זה לא שהשעות לא יכולות להשתנות. הן יכולות להשתנות רק אם השר - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הן לא יכולות להשתנות, הורדנו את הסעיף. חמש שנים אני בוחן את המצב איך שהוא. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

בכל מקרה שימו לב שכל שינוי שתרצו שקשור לקביעת ממוצע המהירות - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

שלומית, אפשר פשוט להפנות לתוספת ובזה גמרנו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל כן לתת לשר סמכות לשנות את השעות. אם הוא פתאום מוצא לנכון שצריך לשנות אותן בינתיים, בלי כל המנגנון הזה של הסעיף, ביטלנו את המנגנון של הסעיף, אבל כן בסעיף קטן (ב) לתת את הסמכות כן לשנות גם את סכומי המס וגם את השעות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה ב-(ב), זה כבר אחרי חמש שנים. אחרי חמש שנים הוא דן במודל מחדש. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל אם הדבר הזה יקרה ובאמת החליטו לצורך העניין והוועדה תאשר להרחיב או לצמצם את שעות הגודש אז הלמ"ס צריך לכוון מחדש לפי שעות הגודש.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אני מסבה את תשומת הלב שאתם רוצים שנסתכל על שנה ממוצע לקביעת המהירויות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אנחנו בנושא אחר כבר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, הוא לא יוכל לעשות את זה בלי לתקן את החוק, צריך להביא תיקון חקיקה בשלוש קריאות. אז כאילו אין לנו שום דרך לשנות, גם אם מוצאים לנכון ששעות הגודש באמת השתנו, או לא יודעת מה, לא תהיה דרך לשנות את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תוך חמש שנים את לא תראי שינוי כל כך דרמטי בשעות. אני מקווה שאנחנו נראה את השינוי במהירויות. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בכל העולם הגודש הוא תמיד באותן שעות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז מבחינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש השפעה לגבי העניין הזה אם הורדנו את השעות? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

בסעיף 12(ב) לא תהיה יותר אפשרות לשנות את השעות, רק את סכום התעריף? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אין לנו צד בקביעת התעריף, אנחנו רק מפיקים ממוצע מהירות, זה התפקיד שמוטל עלינו. ממנו נגזר התעריף עם שיקול דעת שהוספתם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו עושים הפסקה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:00 ונתחדשה בשעה 20:05.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו בסעיף 17. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש עוד כמה הערות לגבי הנוסח. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

רק רציתי להדגיש, עוד פעם, שאנחנו תלויים בשרשרת של הביצוע של הזמנים. הנוסח הזה משקף את שיתוף הפעולה שצריך לקרות כדי שנצליח להפיק את המדד ואת הצורך של הסטטיסטיקן הלאומי לייצר מודל מתודולוגי שיאפשר ביצוע מדידה בדרך מקצועית ונקייה ולכן ביקשנו את כל הסעיף הזה שיאפשר להגיע לנקודה הזאת.

כמה הערות קטנות לנוסח, בבקשה. בפסקה (ב) אנחנו מבקשים שההתייעצות של הסטטיסטיקן תהיה עם המפקח על התחבורה רק בעניינים הנוגעים לתחבורה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז את זה הוספנו כבר. בסעיף קטן (א), איך היא מפרסמת, ברשומות? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

לא, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת באופן שיטתי את העבודות שלה גם באתר האינטרנט שלה וגם בהעברה. לפי לשון הפקודה פרסום זה הוצאה של מידע ופרסום של נתונים. כמו שגם הפניתם לגבי מדדים אחרים שלנו. זה לא מפורסם ברשומות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ביחס לזה שכתוב בהתבסס על נתונים שתקבל מרשות המסים, ברישה בסעיף קטן (א) מרשות המסים, ב-(ב) ואחר כך גם ב-(ג) או ב-(ד) כתוב שזה גם מרשות המסים וגם ממשרד התחבורה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

או מרשות המסים או ממשרד התחבורה באמצעות החברה הממונה לפי העניין, כי אנחנו לא בטוחים, בכל שלב בתהליך אנחנו צריכים שיתוף פעולה של גורם אחר. לדוגמה אם אנחנו רוצים לייצר מדידה של ממוצעים בדרך נכונה ולהציב מצלמות יהיו לנו פרטנרים מסוימים שיקבעו את המכרז בהיבטים האלה ואיתם נצטרך לדבר. אנחנו לא סגורים בדיוק מי עושה מה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה שהחברה הממונה לא תעשה את הכול, החברה המנהלת? אתם תגידו להם מה האמצעים, מה האפיון מה קורה והם יבצעו את הכול, למה להיכנס עכשיו לעוד מכרזים? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

לא, המכרזים יהיו כלפי החברה המנהלת, המכרזים יקבעו את תנאי ההתקשרות עם החברה המנהלת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

את לא צריכה מכרז, היא קבועה כאן בחוק. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

לא, אבל יש היבטים נוספים שדרושים לביצוע ההוראות שלא כתובים בחוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמו מה? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כמו למשל להגיד כמה מכשירים אנחנו צריכים, איזה מכשירים צריך לקנות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל למה צריך מכרז? אתם קובעים מה המודל, המודל אומר איפה ממקמים, כמה ממקמים, איזה סוג ואיזה אמצעי והחברה מבצעת. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אז המודל יבוא לידי ביטוי בתוך תהליך מכרזי. כשיגדירו את ההוצאה לפועל של הדברים האלה יצטרכו יצור מכרז שמתווה. אנחנו דורשים, כדי לבצע מדידה סטטיסטית הצבה של איקס מצלמות או מכשירי מדידה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל למה צריך מכרז? החברה הממונה עושה את הכול. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, אתה מכיר את זה, אתה קונה המון ציוד, זה חייב לעבור תהליך מכרזי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל עוד פעם, קבעת תהליך מכרזי לשערים, למצלמות של השערים? לא קבעת את זה בחוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, גם את זה אני לא קובע בחוק, היא פשוט מסבירה איך זה יהיה.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אז אנחנו מסבירים למה רשות המסים או משרד התחבורה, שהם יעשו את התהליכים המכרזיים, יצטרכו לשתף איתנו פעולה באופן שיאפשר התוויית מתודולוגיה שהסטטיסטיקן קובע כדי לקבוע את הנתון הזה בצורה נכונה מתודולוגית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הדבר האמיתי זה שאתם תיתנו את ההוראות, החברה המנהלת בהקשר הזה היא חברת ביצוע שלכם, היא זרוע. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

היא לא חברת ביצוע כיוון שאנחנו לא הולכים להתקין שום מצלמה בעצמנו, אנחנו רק נותנים את ההוראות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז לכן אמרתי שהיא ה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עזוב, בצלאל, הם יעבדו מול המשרדים הממשלתיים, הם לא יעבדו מול החברה והמשרדים הממשלתיים יהיו בקשר עם החברה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה אתה צריך עוד ערוץ ממשלתי שידבר עם החברה הזאת? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אין בעיה שהמשרד ינחה את החברה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר להתקדם? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רק נסכם. בסעיף קטן (א) זה יישאר 'תפרסם', זה אתם עושים בפרסומים שלכם. מבחינת המועדים זה יהיה עד יום 30 בספטמבר. אחר כך, כפי שנמדדו בתקופה של 1 ביולי עד 30 ביוני. אנחנו נחזיר בהתבסס על נתונים שתקבל מרשות המסים באמצעות החברה הממונה וגם צריך להכניס לפה את התחבורה לפי העניין, נכון? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף קטן (ב). 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אנחנו רוצים לכתוב שהסטטיסטיקן הלאומי יקבע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא 'רשאי לקבוע'? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כן, הוא יקבע כי זה בדיוק, כפי שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', אנחנו נרצה לקבוע מתודולוגיה ושהגורמים יבצעו את זה כדי שזה יעמוד במתודולוגיה שהסטטיסטיקן קבע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ואנחנו מחזירים בעניינים הנוגעים לתחום התחבורה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

בסיפה שלו, 'הוראות לעניין שיטת המדידה ובין היתר בעניינים אלה', כי בעצם כל העניינים הללו הם חלק מעיצוב שיטת המדידה המקצועית שלו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אי אפשר להוריד את זה ל'עניינים אלה'? או שאת רוצה את זה ברישה? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

'ובין היתר בעניינים אלה', חשוב לי שיהיה ברור שהעניינים הללו נקבעים כחלק משיטות המדידה המקצועיות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף קטן (ג).

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

בסעיף קטן (ג) אנחנו מבקשים למחוק את פסקה (1), שנדמה לי שהקראת את זה כבר ככה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

את מה למחוק? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

'על אף האמור בפסקה (1)', זה רק 'על אף האמור בסעיף 39'. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אוקיי. ובסעיף קטן (ד) אנחנו מחזירים 'או משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפי העניין'.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

נכון, וכנ"ל בסעיף (ו). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אוקיי. רק לגבי העניין שדיברנו עליו, בהתאם לבקשה של חבר הכנסת קרעי, שלא רק המהירות בתוך הטבעות, גם הכמות של כלי הרכב שעוברים בשערים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה רלוונטי רק לדיווח לוועדה, זה לא רלוונטי לקביעת התעריף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה לא יהיה פה, בסדר גמור. 
 
 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אני אפילו לא בטוחה שזה נתון שצריך מאיתנו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לי יש שתי הערות על הסעיף הזה. בסעיף קטן (ג)(2), 'על אף האמור בסעיף 39, הסטטיסטיקן הלאומי רשאי להשתמש בנתונים שהועברו לו לפי סעיף זה לביצוע פעולות סטטיסטיות', אני מבקש להוסיף 'הנדרשות ליישום סעיף זה'. בהקשר לפרטיות.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אנחנו מבקשים להסביר למה לא. יש לנו סעיף מיוחד בסעיף 39 שעוסק בייצור סטטיסטיקה, שם אנחנו מפיקים סטטיסטיקה באופן לא מזוהה, אבל אנחנו כן מבקשים שהיות שנתונים מסוימים לצורך ביצוע הסעיף הזה מועברים אלינו גם באופן מזוהה, אם נוכל להפיק תובנות נוספות בתחום התחבורה נוכל לעשות את זה משום שלא נגרמת העברת מידע עודפת נוספת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז זה כתוב לך כבר בסעיף 39. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אבל אז זה בדיוק חורג מהמטרה של הסעיף הזה, זה בדיוק להפקת הסטטיסטיקה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז למה את צריכה את סעיף קטן (2) אם יש לך את סעיף 39? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

משום שסעיף קטן (2) מגביל אותי בקבלת נתונים מזוהים ובמסגרת הסעיף הזה יכול שאני אקבל נתונים מזוהים מסוימים כדי לבצע את הסעיף ואז אנחנו מבקשים שנוכל גם להפיק תובנות סטטיסטיות נוספות שחורגות מהיישום של הסעיף הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני בכל זאת חושב שאני צודק, את הנתונים המזוהים, מותר לכם להשתמש בהם רק לצורך סעיף זה, נתונים אחרים סטטיסטיים את יכולה להשתמש בסטטיסטיקות שכל - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הם לא מקבלים נתונים מזוהים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם מקבלים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם מקבלים. כתוב פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתם מקבלים נתונים מזוהים? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

באופן כללי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפיקה סטטיסטיקה מנתונים מזוהים והיא מפרסמת אותם בדרך אגרגטיבית שאיננה מזוהה, אבל בגלל הרגישות של איכון רכבים והבנת התנועה של האדם במרחב הפקת הסטטיסטיקה כתוצאה מחקיקת החוק הזה הוגבלה להפקה בדרך שאיננה מזוהה באופן כללי. 

יחד עם זאת לצורך המדידה של המהירות הממוצעת יכול שיגיע אלינו ספציפית מידע מזוהה בשביל לבצע את הסעיף הזה ואז אנחנו מבקשים שאם כבר הגיע המידע אלינו בדרך מזוהה כן יתאפשר לנו להשתמש בו גם למטרה שחורגת מהתכלית של הסעיף הזה, מעבר לצורך להפיק מהירות ממוצעת, למה? כדי שנוכל להפיק תובנות בעלות ערך בתחום התחבורה שישרתו את הציבור חזרה בסוף מבלי לגרום פגיעה נוספת בפרטיות. 

זה סעיף שתואם עם משרד המשפטים, הגם שהסעיף המקורי שהגביל את האפשרות הרגילה שלנו לקבל נתונים מזוהים לא נתן לנו את הזכות הזאת במקור, זה הוסף רק בגלל שאנחנו לשם הסעיף הזה כן מקבלים משהו מזוהה. גם הגבלנו את משך הזמן של השימוש כך שלא נשתמש לצורך הייצור הסטטיסטי מעבר לנדרש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, בוא נתקדם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ההערה השנייה זה שאני מבקש למחוק את הסיפה של סעיף (ו), 'בסעיף זה אמצעי טכנולוגי, אמצעי למדידת מהירות כלי רכב לרבות מצלמות, ובלבד שלא יותקן על כלי רכב'. אני חושב שזו שגיאה להגביל. בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה והמכשירים שיהיו קיימים, בסוף הרי הם לא יעשו שום דבר שלא יקבל אישור משרד המשפטים ובהגנת פרטיות וכו'. שוב, אנחנו עושים משהו ראשוני והטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן. נניח בגוגל, בווייז, יש להם רכבים כאלה שמסתובבים וכו'. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא רק זה, בצלאל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נניח שהשיטה שלהם תהיה לשלוח רכבים שלהם לנסוע על הציר ולראות מהירות. אגב, כשפתחנו את הנר"ת, את הנתיב רב תפוסה, זה מה שעשינו, היו לנו רכבים שלנו של נת"י - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הגברתם את הגודש. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, היו לנו רכבים של נת"י, איך מדדנו מהירות? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בצלאל, לא זאת ההסתייגות בכלל, הם אומרים לך כאן שלא להתקין על כלי הרכב הפרטיים שלך את הרכיב הרציף הזה. על זה מדובר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא מה שכתוב פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה עמדה של משרד המשפטים על הסיפה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מניח שזה בא ממשרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל אני רוצה לשמוע. בבקשה. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

אני פספסתי רגע, מה השאלה בדיוק? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסיפה של סעיף קטן (ו) אתם מגבילים, ובלבד שלא יותקן על כלי רכב. אני אומר, בהתאם לבשלות טכנולוגית, למה להגביל? שום דבר לא ייעשה בלי התייעצויות ואישורים והגנת פרטיות וכו'.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה כולל בתוכו גם לא להתקין רכיב ברכבים פרטיים של אנשים. זה ברור לך שזה מגביל גם את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה תשובה, משרד המשפטים.

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה עכשיו על רכיב שיאפשר לעזור למדוד את המהירות הממוצעת, כן? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

זאת אומרת הנקודה פה היא דיוק, אני מניח שהבקשה נובעת מרצון לדייק יותר. למה צריך את האמצעי הזה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. אתה היית איתנו בחצי שעה האחרונה? חצי חצי, הבנתי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני שואל למה להגביל את הסטטיסטיקאי הראשי במתודולוגיות שלו באמצעים טכנולוגיים? אם יהיו לו מחר אמצעים טכנולוגיים שיושבים על רכב, נניח וולונטרי, של אנשים שנוסעים ונותנים לו לדעת מהירות נסיעה הכי מדויקת בעולם, לא רק במקטעים מסוימים, למה להגביל אותו? 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

דבר ראשון, יש פה נציגים של הפרטיות אצלנו במשרד המשפטים, רבקה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הרי ברור לך שהוא לא יכול לכפות על אדם פרטי להתקין אצלו ברכב מכשיר מדידה כי הוא החליט שזו המתודולוגיה, אבל אם הוא החליט שהוא עושה משהו וולונטרי, אם הוא החליט שהוא רוצה רכבים שלו, הוא יחליט שהוא לוקח רכבים שלו שנוסעים ארבע פעמים ביום - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אגב צריך להגיד שאיסוף מידע נניח היום שמבוצע בסקרים של מוצא-יעד בין היתר מצמידים לבן אדם ג'י פי אס בהסכמה. אז השאלה היא למה למנוע בחוק כזה דבר. כמובן שהכול יהיה לפי כל התנאים המותרים. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

רבקה תרחיב לגבי זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר לשמוע את רבקה. 

 << אורח >> רבקה ליפשיץ: << אורח >> 

שלום. לעניין הזה ההגבלה היא כמו שאמר חבר הכנסת קרעי, המטרה היא כדי למדוד את המהירות לא יצמידו על כלי רכב פרטיים. אם רוצים לנסח את זה באיזה שהיא דרך שתתפוס את הרכבים שלמ"ס רוצים להוציא בעצמם אין לנו התנגדות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא הבנתי, אם לא יהיה את הסעיף הזה את חושבת שהלמ"ס יוכל לכפות עליי לשים רכיב באוטו שלי? אין לו סמכות כזאת בחוק. 

 << אורח >> רבקה ליפשיץ: << אורח >> 

קודם כל ללמ"ס יש סמכויות מאוד נרחבות בפקודת הסטטיסטיקה והמטרה שהחוק הזה יהיה ברור. כשאנחנו מדברים על איזה אמצעי טכנולוגי אנחנו מדברים על משהו מאוד כללי, אז הכוונה להבהיר שהוא לא יוכל לנטר רכבים פרטיים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז תוסיפי שלא בהסכמת הנהג. נגיד שיעשו עכשיו פיילוט ויהיו נהגים שיסכימו להתקין אצלם וזה יעזור למדידה טובה, מה הבעיה? אני מסכים שלא נכפה, אני לא חושב שהסטטיסטיקאי יכפה על מישהו לשים ניטור לרכב שלו בכפייה. אני לא חושב שיש לו סמכויות כאלה בפקודה, אבל אני לא מכיר אז אני נזהר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רבקה, מה הבעיה שיהיה כתוב להוריד את הסעיף הזה ולהכניס התניה שבמידה שהותקן אמצעי טכנולוגי על הרכב זה יהיה אך ורק בהסכמת האזרח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ובלבד שלא יותקן על כלי רכב שלא בהסכמת הבעלים. 

 << אורח >> רבקה ליפשיץ: << אורח >> 

או שאפשר לכתוב ובלבד שלא יותקן על כלי רכב שלא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל אנחנו אומרים אם בן אדם רוצה להשתתף בניסוי, לצורך העניין, וזה נותן דיוק הרבה יותר טוב, למה את לא יכולה לאפשר שבן אדם באופן וולונטרי יסכים שימדדו את האוטו שלו? אני לא מבין את הבעיה. 

 << אורח >> רבקה ליפשיץ: << אורח >> 

למה שבן אדם באופן וולונטרי יסכים שינטרו אותו? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא שומעים אותה, בצלאל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

גם בלי החוק הזה אין להם סמכות. 

 << אורח >> רבקה ליפשיץ: << אורח >> 

אני שואלת בהקשר לשאלה למה שזה לא יותנה בהסכמה, אז השאלה היא למה שאדם יסכים שהוא ינוטר בצורה הזו? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי הוא יקבל קפה ומאפה. יהיה לו זמן, בגלל שהוא ייסע מהר כי אין גודש אז הוא יקבל קפה ומאפה בתחנת דלק בזמן שהוא חסך בפקק, מה זה משנה? 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

אני מניח שגם בתהליך המדידה בין היתר הלמ"ס, וגם משרד התחבורה, ירצו להשוות את זה למשל לנתוני גוגל, כי זה מה שעושים, לבדוק את איכות הנתונים. סעיף כזה יכול לסגור השפעה כזו, בעצם נתוני גוגל מקורם ברכבים פרטיים. אני לא כל כך מבין את העניין הזה. אגב, זה גם מאוד שונה ממה שמתבצע היום בפרויקטים שהמשרד עושה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אני אשמח גם לנסות להתייחס. חשוב לציין שזה סעיף שתואם עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נו, בסדר שהוא תואם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אנחנו פה בכנסת ואתה שומע שאנשי משרד התחבורה אומרים שזו טעות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה לשאול אחרת. משרד המשפטים, האם יש לכם קושי משפטי כלשהו אם אנחנו נרשום 'ובלבד שלא יותקן על כלי הרכב שלא בהסכמת בעל הרכב'? 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

עקרונית אפשר לעשות פעולות בהסכמה, אבל זו הצעה שעולה פה כרגע לראשונה, צריך לבדוק. יש הבדל בין מה שגוף פרטי עושה ואז אתה אומר יש הסכמה, לבין מה שרשות שלטונית עושה ואתה רוצה להבנות את ההסכמה ואת התנאים, מאחר שזה נושא שכבר תואם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל מה זה תואם? תואם בין הסטטיסטיקאי למשרד המשפטים. אם אתה רוצה שאני אלך הביתה אני אלך הביתה, אי אפשר להתנהל ככה. ברצינות נו. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

לא, אני אומר תנו רגע לבדוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

תבדקו. אני רק אומר לך שעובדתית עושים דברים כאלה. אני מבין שאצלכם זה שחקן וטו, אני לא מבין משפטית את הרציונל שבזה, זכויות ואינטרסים תמיד מתנגשים אחד עם השני. אי אפשר עם כל הכבוד, זה כלי שמשתמשים בו במשרד התחבורה לא בפרויקט אחד, לא בשניים ולא בשלושה, לפעמים מול גוגל, לפעמים מול 'דרך ארץ' יש אין ספור אמצעים שמותקנים על רכבים, כולם בהסכמה ויש הצלבות מידע שמאפשרות דיוק ותוצאה טובה. 

הולכים פה על אמצעי שנכנס לכיס של אנשים, שחייב להיות מיטבי ומדויק. אני מסכים שאנחנו לא צפון קוריאה ולא נשים לך עכשיו באוטו צ'יפ בכפייה, אבל אנשים שעושים את זה בהסכמה ויודעים שהרכיב הזה – אגב, ההסכמה היא לאו דווקא ניתנה לך, היא ניתנה לגוגל, אבל כולם יודעים שגוגל משתפת את המידע, למה למנוע את זה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, אני מבקש לבדוק - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להוסיף עוד משהו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר'ה, אני מבקש מכל המשתתפים בדיון, הדיון הוא מעניין ומרתק ואנחנו דנים פה על כל סעיף, אבל אני מבקש לצמצם את נפח הדיבור כי אנחנו לא נגמור ככה. אני רוצה ענייני ותכלס, אני מבקש ממשרד המשפטים לבדוק האם קיים קושי משפטי בהצעה שאנחנו מציעים, ואם כן, תצטרכו להסביר מה הקושי. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

מילה אחרונה, ראיתי בסעיף קטן (א) שהיה פער קטן בהבנה. אנחנו סיכמנו לפני שיצאנו להפסקה על ה-1 בספטמבר, מה שנתן ללמ"ס, בהנחה שהיא מקבלת את הנתונים ב-1 ביוני, את יוני, יולי, אוגוסט. בהעברת הנתונים אלינו, לא נוכל לעשות את זה פחות משלושה חודשים וגם אנחנו מפחדים ליפול על אוגוסט וספטמבר, זמנים שלא יהיו עובדים לבצע את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז את רוצה 1 בספטמבר? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כן, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

קיבלת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה מסתדר לנו גם עם התאריכים האחרים? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, יוני, יולי, אוגוסט, מה-1 ביוני עד ה-31 במאי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז משנים גם את זה בהתאמה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, לכי אחורה בזמנים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה 1 ביוני עד 31 במאי. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אנחנו צריכים שליטה במכרזים כדי שיביאו לנו את כל הדברים האלה בזמן. סגרנו את ה-1 בספטמבר שאנחנו נעביר נתונים ב-1 בספטמבר ויש לנו שלושה חודשים לפני, זה מה שדיברנו לפני ההפסקה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מתי את רוצה לפרסם את הנתונים? 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

ב-1 בספטמבר, זה מה שאתם ביקשתם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה אומר שאפשר להקדים גם את הזמן של השר ושל הוועדה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן, כי גם ככה אנחנו נמצאים בסוף שנה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל יש פה בעיה. היינו רוצים באידיאל שהבדיקות יהיו כמה שיותר קרוב להחלטה. מה שאתם מציעים, שהבדיקה תהיה עד מאי וההחלטה של הוועדה היא בסוף השנה, בדצמבר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תקדים את זה מבחינת הוועדה, שהוועדה תקבל את ההחלטה לפני. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מפריע לך לפרסם את הנתונים ב-1 באוקטובר?

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

כן, משום שהמשמעות היא שזה חודשיים של אוגוסט וספטמבר שלא תהיה דרך לעבד את הנתונים האלה בלמ"ס. היכולת שלנו לעמוד במשימה בחודשיים האלה תהיה קשה מאוד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר'ה, השר עד 1 באוקטובר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד 1 בספטמבר ונחזור אחורה בזמן כל מה שצריך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

וכפי שנמדדו בתקופה שמיום 1 ביוני עד 31 במאי.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

מצוין, תודה רבה.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני לא מצליח להבין. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה אתה לא מצליח להבין? הם צריכים שלושה חודשים, אמרו לך אנשי המקצוע. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תתאמו עם הלמ"ס. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל הם אמרו שזה בגלל החגים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל הם צריכים שלושה חודשים. אני לא מוכן להתווכח על חודש. אלה התאריכים שנקבעו, מתקדמים. סעיף 17 נגמר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הצמדה למדד. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

רגע, סליחה, אני ביקשתי להעיר הערה. אדוני יושב הראש, העניין הזה, 'ובלבד שלא יותקן על כלי רכב' הוא לא תקף. אנחנו הרי מתכוונים להוסיף את המודל הרציף כשנוכל לעשות אותו, יש לנו כוונה כזאת. ולכן הדבר הזה צריך להיות מסויג, אלא אם כן – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, אנחנו ביקשנו לבדוק. יבדקו ויחזרו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אלכס, משפט אחד לפרוטוקול. אני לא נכנס לפוליטיקות שבתוך משרדי ממשלה, בעיניי המודל הזה הוא מופרך לחלוטין, הדבר הנכון היה להגדיר את הסטטיסטיקאי הראשי כגורם מנחה מקצועי שבונה את המתודולוגיה, את החברה המנהלת שתיישם את כל הסיפור הזה. בסוף תאמין לי שנתיבי איילון עושים את זה יותר בזול, יותר מהר ויותר יעיל. הוא הגורם המקצועי שצריך להנחות ויש לך חברה שמבצעת, הם יודעים את כל האופרציה הזאת לייצר והם לא יודעים לשים את המצלמות ולייצר את הסטטיסטיקות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה 17(א). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(1) סכומי המס יעודכנו לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

	
	
	(2) בסעיף זה – 

	
	
	"המדד" – השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995;



צריך לשים לב פה שהוועדה ביקשה לקבוע מדד אחר ממה שהיה ביחס למשרת שכיר, עובדים ישראליים בלבד. ההפניה לשכר הממוצע עכשיו לא מתייחסת למדד, אלא ההפניה לשכר הממוצע אומרת שהצירוף של שניים אלה, אחת, הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם יום העדכון, שתיים, תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצויים שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון. לעניין הגדרה זו יום העדכון הוא 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן בחודש שבו חל הפיצוי. על כל שינוי בשכר יפרסם השר הודעה ברשומות. 

אני חייבת לומר שעשינו איזה שהיא בדיקה, ראינו שבכל החקיקה שעוסקת בנתיב מהיר, מנהרות הכרמל, המדד שם מתייחס למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אז צריך להכריע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הרציונל ברור, הוא בעצם מדד לפריון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא זוכר, במדרגות של ההתייקרות, העלייה של המס, משפיעות גם על המקסימום היומי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סכום החיוב המרבי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, הכול עולה ביחד, אחרת מה עשית? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 
 
בסעיף קטן (ג), זה בהתאם לבקשת הוועדה. 

	
	
	(3) הסכום שיעודכן כאמור בסעיף זה יעוגל לחצי שקל החדש הקרוב והסכום של 25 אגורות או 75 אגורות יעוגלו כלפי מטה;



במקום מעלה. 

בסעיף 18 זה הגדרות שהן נוסח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

תני לנו שנייה להספיק לעקוב. אמרת שב-18 אין הערות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פה צריך לראות אם צריך אולי להכפיף את זה לסעיף 3 במובן הזה של החצי שעה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה חל על הכול. את אומרת, 3 התשלום במס, על אף האמור יש חצי שעה וזה אמור להשתרשר למטה על כל החוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו נבחן את זה. קבענו את העניין של חצי שעה, אני חושבת אם צריך להכניס את זה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שזה לא נמצא בנוסח שלפנינו? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה נמצא בניסוח קצת שונה, זה בסעיף 3(ב). בסעיף 19 לא היה שינוי. סעיף 20 מדבר על פטור מחיוב במס לרכב מסוג מסוים ולרכב רב תפוסה. פה שאלנו אם להתנות את זה באישור ועדת כספים או לא. שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשאי בצו לפטור מתשלום מס כולו או חלקו. בהתאם לסעיף 12(ב) נתנו לנסחות גם לעניין העלאה וגם הורדה ולכן נכון להכניס גם פה אישור ועדת כספים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני חושב שזה נכון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז נוסיף פה אישור ועדת כספים. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה בקשר להרחבת הפטורים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 21 לא היו תיקונים. בסעיף 22 תוקן הרכב ועדת היישום, במקום שישה חברים זה יהיה מורכב מארבעה חברים, שהם (1) הממונה על התקציבים במשרד האוצר, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שהוא מינה והוא יהיה יושב הראש; (2) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או עובד המשרד שהוא מינה; (3) עובד רשות המסים שימנה מנהל רשות המסים; (4) עובד הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. ויהיה נציג חברה ממונה שהוא ישמש כמשקיף בוועדה, הוא לא נחשב חבר. 

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) נמחקו. אין זכויות וטו, אבל גם אין הרבה תפקידים לוועדת היישום, כמו שהיו לה קודם לכן. 

בסעיף 23 שמדבר על תפקידי ועדת היישום הוועדה כבר לא תמליץ, אלא היא רק תייעץ, זאת אומרת לא תתקבל איזה שהיא החלטה פוזיטיבית, לכן יש ארבעה חברים והם לא חוששים שיהיה מצב שהדעות יהיו שקולות כי בעצם אין לה כבר סמכויות שעליהן היא מצביעה, היא רק תייעץ לשרים בדבר שינוי גבול טבעות החיוב לפי סעיף 5, או תייעץ לשרים בדבר דחיית המועד הקובע לפי סעיף 59(ג), שזה השנה הנוספת מעבר לשנת 2024. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

המשמעות היא שאין באמת משמעות לזה שביטלנו את זכות הווטו כי בסוף הכול נשאר אצל שר האוצר. כשלצוות היישום היו סמכויות, לוועדת היישום היו סמכויות אז הם דרשו ווטו, וכשאין לה סמכויות הם לא צריכים את הווטו כי שר האוצר עושה מה שהוא רוצה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פסקה (3) תבחן את הנתונים בדבר השפעות המס ותייעץ לשרים לפי הצורך. פה יש שרים. חבר הכנסת סמוטריץ', שאלת איפה יש הפניה לשרים, אז פה היא מייעצת לשרים לפי הצורך על שינויים וצעדים משלימים לרבות בחינת האפשרות לתשלום לפי מרחק נסיעה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה כאן, 'לרבות בחינת האפשרות לתשלום לפי מרחק'? פה זה רומז למודל הרציף? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

התשובה היא כן. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

עדי, מה התכוונתם כאן? 'לרבות בחינת האפשרות לתשלום לפי מרחק הנסיעה'? מה זה הדבר הזה, זה מודל רציף, לא? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עכשיו אתה הורג את הסעיף הזה, תשאיר, זו לפחות תקווה קטנה. תשאיר אותו. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

מרחק נסיעה זה יכול להשתלב עם – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אל תגידי את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, אז אם יש כבר סעיף כזה צריך לתת לו פסקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פסקה נפרדת? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פסקה רציפה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש אותה בהסתייגויות, חכה, תיכף נגיע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פה גם הוועדה העלתה כל מיני אפשרויות, הפחתת אזורים שבהם לא ייגבה מס זה כבר לא רלוונטי כי גם הורדנו את קביעת האזורים הנוספים שבהם כן ייגבה מס, אבל כן בחינת יום התחילה הרצוי, או השפעת ההסדר על הגודש ולא רק על גביית המס. זה אפשר לראות בהערה לצד הנוסח בסעיף 23. צריך להחליט אם אתם רוצים להוסיף גם את זה.

בפסקה (5), לפרסם לציבור אחת לשנה לפחות נתונים בדבר השפעת הגבייה של המס על מהירות המהירה הממוצעת, כהגדרתה בסעיף 10, וכן נתונים בדבר הכנסות המדינה השנתיות מהמס. בסעיף 24 נשאר רק שוועדת היישום תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך הם יפרסמו? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

איך הם יפרסמו, שאל חבר הכנסת סמוטריץ'. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, עד שיענו לו לשאלה אני רוצה לומר לייעוץ המשפטי, באמת מחמאה גדולה, ההערות האלה שמוסיפים לנו כאן, הסיכום של מה שהיה, באמת אין דברים כאלה בוועדות אחרות. יישר כוח.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תודה רבה.

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> 

מצטרפת ליישר כוח.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שאם רוצים שיהיה פרסום אז צריך להעביר את זה למנהל או משהו. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מנהל רשות המסים? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, הוא יפרסם אחת לשנה את כל הנתונים. הצוות הזה זה אנשים שיושבים, אוכלים בורקס ודנים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר. מנהל הרשות המסים זה הבן אדם? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

הם מקבלים את זה בשתיקה, אני רואה.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

רשות המסים? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן, מקובל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלומית, אז צריך להוציא את הסעיף הזה מכאן, לשים אותו במקום אחר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה? תשאיר אותו פה, פשוט תכתוב מנהל רשות המסים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

פה זה סעיף של ועדת היישום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אולי היא תעביר את הנתונים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

היא תפרסם באמצעות מנהל רשות המסים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה, עוד בלדר?

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

רשות המסים זה בסדר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

עדי, יש לך בעיה שכאן נוסיף את הפרסום של הגודש, של הכמות שעוברים בשערים? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בסדר, עדי, זה ועדת היישום, נוסיף את כמות כלי הרכב שעוברים בשערים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל שמי יפרסם? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

משרד האוצר. אתם גובים את הכסף, תעמדו מול הציבור ותפרסמו לו את הנתונים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אין לנו את הנתונים האלה, אנחנו לא אוספים אותם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תקבלו אותם מוועדת היישום. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

רשות המסים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לך בעיה עם זה, מירי? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, מה שיש אנחנו - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מי שלוקח לנו את הכסף שיפרסם את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל יש פה דברים נוספים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לגבי מספר כלי הרכב זה משהו שאנחנו כרגע לא יודעים אם יהיה אפשר לפרסם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה נתון קיים? זה כמה רכבים חייבתם בכל שעה בשעות הגודש.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

נתונים סטטיסטיים על החיוב בסדר, אבל היו פה נתונים נוספים שנזרקו, אני אומר שאלה דברים שצריך לבדוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, הוא מדבר רק על כמות רכבים שעוברים.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כמות רכבים ממוצעת בשעה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, זה נתון אחר מכלי הרכב שחייבנו. כמות כלי הרכב שחויבו, בוודאי, זה נתון שנמצא בחקיקה. להגיד כמות רכבים שעברו בשעה בממוצע ודברים כאלה, אלה דברים שצריך לבדוק מה המשמעות ואם זה נתון שאפשר להביא. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

רגע, בסעיף החברה הממונה, אחד מהתפקידים שלה זה פרסום מידע לציבור בעניין המס. אפשר שהחברה הממונה שמתפעלת את כל הדבר הזה, שיש לה את כל המידע, שהיא תפרסם. בסוף האתר שלה יהיה נגיש וכולם יידעו לאן לפנות.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל היא גם צריכה לפרסם את הכמות של מי שעברו בשערים. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

ב-26(5) אחד התפקידים שלה, שממילא נתנו לה זה פרסום מידע לציבור בעניין המס, אז במקום משרד האוצר או רשות המסים שהחברה הממונה תפרסם את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז גם ועדת היישום פה צריכה – 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו נוציא את זה מפה ונעביר לסעיף 26. סעיף 25, זו תוספת שביקשה רשות המסים. היה כתוב שהחברה תהיה כפופה, אבל הוחלט לכתוב שהחברה תפעל לפי הנחיות מנהל רשות המסים לעניין חוק זה. 

גם פה הודעה על מינוי החברה תפורסם ברשומות, בסעיף קטן (ב). על ידי מי היא תפורסם? בסעיף 25(ב), מי מפרסם? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

השרים מפרסמים את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שניהם ביחד? לפ"מ משותף? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

הרבה פעמים יש לנו התקנת תקנות משותפת, אחד מהמשרדים שולח לרשומות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

על ידי אחד המשרדים? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני בכל זאת רוצה להקשות על סעיף קטן (ג), 'החברה תפעל לפי הנחיות מנהל רשות המסים לעניין חוק זה'. עוד פעם, בהינתן שאנחנו יודעים מי החברה זו חברה שכפופה למשרד התחבורה והאירוע הוא אירוע תחבורתי, אז יש פה השרים, השרים ממנים והשרים מנהלים. לבוא ולהגיד עכשיו שרק רשות המסים תנהל את החברה, זה לא יעבוד בפרקטיקה, זה לא עניין של מה לכתוב בחוק. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זו לא סמכות שאמורה להתנגש עם היותה של החברה זרוע ביצוע ויש לה הסכמים מפורטים לעניין היותה זרוע ביצוע. יש כאן הנחיות ספציפיות שלה כזרוע ארוכה של רשות המסים לעניין גביית המס. רק ההסדר החקיקתי שנמצא כאן. רשות המסים לא תפעיל את החברה בשום דרך אחרת, היא איננה כפופה אליה, היא פשוט תפעל בהתאם להנחיותיה לעניין גביית המס. הדבר הזה הוא חשוב על מנת שיהיה ברור לחברה ולציבור שהיא פועלת תחת הנחיות רשות המסים, תחת הנחיות הרשות הממשלתית הרלוונטית. אין פה שום כוונה להתערב באופן שמשרד התחבורה מפעיל את זרועות הביצוע שלו לפי כל דין אחר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

סעיף 26. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 26 לא היו תיקונים ביחס למה שהקראנו כבר ודיברנו, גם לא ב-27. בסעיף 28 סעיף קטן (ב) נכנס. 

	
	
	(2) אדם יהיה רשאי להתקשר בהסכם בכתב עם החברה הממונה, שלפיו יישא בתשלום עבור בעל רכב, דרך קבע או עבור נסיעה מסוימת. 



זו הייתה בקשה שנכנסה בוועדה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

טכנית, את צריכה אחר כך את סעיף קטן (ב) להפוך ל-(ג).

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו הגענו להסכמה על חודש אחד שהרווחנו, אחר כך נגיד לכם, של הזמנים מקודם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נחזור לזה אחר כך. סעיף 29. פה עכשיו דנו בזה שזה לא יהיה רק לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף 26(1) אלא גם לשם מדידת המהירויות לפי סעיף 16(ה). על זה דיברנו כשהיינו בסעיף 16, אז נכניס את זה גם לנוסח. 

בסעיף 30 חבר הכנסת האוזר ביקש לקצוב זמן, לקבוע ששר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין קציבת התקופה למתן אישור של רשות מקומית לחברה הממונה. נכנס תיקון בסיפה. 

בסעיפים 31, 32, 33, 34 לא היו תיקונים. בסעיף 35, הודעת החיוב והמידע הבסיסי, בעצם הוספנו שיכול שהיא תישלח באופן מקוון. היה דיון האם צריך לעשות את זה באופן דיגיטלי, טכנולוגי, בדקנו עם הנסחות ובאופן מקוון כולל גם את הדיגיטלי. בסעיף 35(ג) הכנסנו הוראה עד מתי צריך להיות משולם המס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היה פה דיון, תשימו כוכבית כי אנחנו ביקשנו 60 יום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, 60 יום היה לגבי החוב החלוט. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זו המשמעות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, יש סעיף בהמשך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תיכף נגיע אליו. אז המס ישולם בתוך 30 ימים מיום שליחת הודעת החיוב. בסעיף 36, לבקשת האוצר הכנסנו - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הודעת החיוב תישלח, אם היא לא באופן מקוון, אז היא תישלח בדואר ישראל? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם זה יגיע חודש אחרי? אני עוד מקבל היום ברכות שנה טובה בדואר ישראל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אולי במקום 'מיום שליחת הודעת החיוב' נעשה 'מיום קבלת הודעת החיוב'. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אז איך נדע מתי זה התקבל אם זה לא דואר רשום? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל זה נכון גם היום כששולחים קנסות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בקנסות יש לך 90 יום. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה בדואר רשום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא צודק, קנסות עושים בדואר רשום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז שיישלח בדואר רשום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה הרבה כסף. לכן אני מציע להגדיל פשוט את התקופה. אתה אומר שאין בעיה, צריך לשלם תוך 30 יום, אבל קנסות והצמדות וכו' יהיה רק אחרי 60. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו עוד מעט נדבר על זה, אבל בסופו של דבר הסעיף הזה, כמו שאתה הצעת בפעם הקודמת, כדי שיהיה כתוב מועד התשלום, כדי שיידעו מתי צריך לשלם, ובהמשך אנחנו נגדיר את כל מה שיחול, הריביות והפרשי הצמדה פה, שזה יהיה אחרי 60 יום. כרגע זה יותר, אבל אנחנו רוצים להסדיר את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל למה המשחק הזה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, יש בזה היגיון, אתה מקבל את החשבונית, כתוב בה תוך 30 יום, אבל לגרזן אותך מתחיל אחרי 60 יום. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בסופו של דבר אתה צריך להגיד לבן אדם שהוא צריך לשלם, צריך לשלם בזמן מסוים, אני לא אכתוב לו ישר שאם הוא לא משלם הוא מקבל קנסות, זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נותנים לך גרייס לשלם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל באמת בתוך 30 יום מיום השליחה זה קצת צפוף. לוקח שבוע-שבועיים בדרך כלל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל תראה אחר כך מה קורה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל בן אדם מקבל מכתב, עבר התאריך, מתחיל להתקשר לחברה: עבר התאריך, מה אני עושה? למה לסבך את האנשים עם זה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוא נראה את כל השרשרת ואז נבחן את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תן להם 45 ימים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אגב כתוב כאן בחוק איך משלמים? קיבלתי הודעת תשלום איך אני משלם? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה זאת אומרת? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

באינטרנט, בטלפון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז על פניו הם צריכים להעמיד מוקד, זה אמור להיות תשלום באינטרנט, בטלפון, באשראי, בבנק הדואר, כמו שמשלמים כל חיוב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בחקיקת מס כותבים בכל מקום איך משלמים? לא.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא יודע, מה כתוב בכביש 6? אפשר לבדוק מה כתוב בכביש 6? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מישהו בודק מה שחבר הכנסת סמוטריץ' ביקש? אם כן, תרימו יד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

קיבלנו פה משהו לשנות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסעיף (ג), לגבי 30 יום אמרנו שכשנדבר על כל השרשרת אז נביא את זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אני שמה את זה בצד. אני ממשיכה הלאה. 36. רשות המסים תיתן הרשאת גישה לבעל התפקיד המתאים ברשות המסים, בחברה הממונה או במפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה לצורך זה, ובפסקה (3) - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה החברה הממונה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, מפעיל פרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בפסקה (3), מקרים אחרים שאותם רשאים השרים לקבוע בתקנות, גם פה זה השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת. 

בעצם 37 ו-38, אסתי, אם תוכלי להסביר את ההבדלים עוד פעם, הוועדה ביקשה להבין את ההבדל בין קבלת מידע במסגרת פנייה לקבלת מידע במסגרת בירור, וגם עשינו התאמות לגבי ההרשאה. אולי אני אקרא את ההתאמות לגבי ההרשאה ואז אסתי תסביר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

רגע, אני מנסה להבין מי זה המפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

דיברנו על זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

החברה הממונה יכולה להתקשר בעצמה עם מפעיל פרטי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה? אז למה היא קיימת? למה היא צריכה להתקשר עם מפעיל פרטי? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

הסברנו את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, דיברנו על זה הרבה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הן מתקשרות כמעט לכל דבר ועניין - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זו הרשאת גישה למידע המפורט, פתאום אין שמירה על הפרטיות? משרד המשפטים לא קפץ? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זה מתואם עם משרד המשפטים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 37.

	
	37.
	(1) חייב המבקש לקבל מידע מפורט, יפנה לחברה הממונה או למפעיל הפרטי, לפי העניין, אשר יעבירו אליו בכתב את המידע בתוך 30 יום מיום הפנייה; ביקש החייב לקבל את המידע המפורט באופן קבוע – יעבירו לו את המידע בהודעות החיוב; החייב לא יחויב בתשלום בעד קבלת מידע מפורט כאמור.



הוועדה ביקשה להוסיף לוחות זמנים. הסיפה זה גם תוספת לבקשת הוועדה. 

	
	
	(2) החברה הממונה או המפעיל הפרטי, לפי העניין, ייַדעו את החייב כי הטיפול בבקשתו לקבל מידע מפורט יהיה כרוך במתן הרשאת גישה, שאינה כוללת הרשאת צפייה, של בעל התפקיד המתאים לטיפול בבקשה בחברה הממונה או במפעיל הפרטי, במידע המפורט הנוגע להודעת החיוב.



 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל כשהאזרח יבקש את המידע ויכתבו לו הרשאת גישה שאינה כוללת הרשאת צפייה, הוא יודע מה זה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

דיברנו על זה בפעם הקודמת, אתה זוכר שהתבלבלנו וגם אני לא הבנתי אז. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז צריך פה לפשט מושגים. לפחות בהודעה ששולחים ללקוח כשהוא מבקש את המידע צריך לדבר איתו במושגים שהוא מבין. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אנחנו ננסה להסביר ואם צריך לעשות תיקונים בנוסח בוודאי שנעשה אותם. ההבחנה לאורך כל הדרך הייתה בין אזרח שמתקשר ואומר שהוא רוצה את המידע, שיביאו לו את המידע, ופשוט יש גורם שמעביר אליו את המידע כמו שהוא. הוא לא צופה במידע, הוא לא בודק, הוא לא עושה שום דבר, הוא פשוט דוור. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה נקרא הרשאת צפייה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זו הרשאת גישה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה הרשאת גישה, אני נכנס לתיק שלו, אני פשוט עושה 'העברה' במייל ואני מעביר לו את המידע שלו, הוא ביקש מידע. מנגד יש אזרח שמתקשר ומתלונן והוא אומר שהוא לא היה בשעה זאת וזאת, הוא לא נסע, הוא לא זה, הוא מבקש שיבדקו, הוא רוצה לקבל את כל המידע הרלוונטי, הוא מבקש שיבדקו את הנתונים שנמצאים. לצורך כך אדם שמתלונן ומתחיל הליך של בירור אני צריכה לפתוח את המידע ואני צריכה לראות האם באמת נכונה טענתו שהרכב שלו היה במקום אחר ואני פותחת ואני בודקת. אלה שתי פניות שונות. ניסינו לפשט את זה. אם הנוסח לא עונה על זה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא מדבר על הנוסח בחוק, אני מדבר עכשיו על הנוסח שבו המוקדן או המוקדנית ידברו עם האזרח שפונה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אז אני אגיד לו: תראה, אם אני רוצה שאני אבדוק אני צריכה להסתכל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אבל הסעיף הזה לא ככה. הסעיף הזה מדבר על מי שמבקש את המידע. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אני חושב שזה נוסח שהתגלגל אחרי הדיון האחרון בוועדה. אסתי תתקן אותי, אבל לפחות מבחינתנו אין חובה שבקשת מידע בלי הרשאת צפייה יידעו את הפונה כי כנראה שטריוויאלי שאדם שפונה ומבקש מידע יודע שאיכשהו המידע יגיע אליו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה שצריך זה שאם הוא מבקש את הבירור אז תהיה חובת יידוע: המשמעות היא שאני צריך להיכנס לך לתיק ולראות. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

נכון, אני אכנס, אני אבדוק, אני אראה איפה היית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז זה לא הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על מי שמבקש מידע ואומרים לו שיש - - -

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה 37. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מדבר עכשיו על 37, אז לכאורה 37(ב) מיותר, כי 37 מדבר על העברת מידע ואז זה הרשאת גישה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

נכון. גישה אני צריכה בכל מקרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אני לא צריך ליידע אותו. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

לא, בוודאי, כי אני צופה לו בזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא צפייה, גישה. כתוב פה 'יהיה כרוך במתן הרשאת גישה שאינה כוללת הרשאת צפייה'. אז מה צריך לעדכן אותו אם זה לא כולל הרשאת צפייה? 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה להבנתנו מה שהוועדה רצתה שנביא בפעם הקודמת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, מה שאנחנו מבקשים זה שכשנגיע לסעיף 38, שאז זה הרשאת צפייה, אז תהיה חובת יידוע שהמשמעות היא שכדי לענות לבקשה אנחנו צריכים לצפות. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

השאלה הייתה בפעם הקודמת, לא היה ברור מה ההבדל בין הרשאת גישה להרשאת צפייה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון, עכשיו זה מאוד ברור. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עכשיו זה מאוד ברור, אבל צריך להעביר אותו ל-38. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

לא למחוק את (ב), ברשותכם, אלא אם אפשר לחזור ל – הכוונה שלחברה הממונה או למפעיל הפרטי לפי העניין תינתן הרשאת גישה ללא הרשאת צפייה במידע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בדיוק, מצוין. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

להגיד שוב? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסעיף 37(ב), כן. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

לחברה הממונה או המפעיל הפרטי, לפי העניין, יינתנו הרשאת גישה ללא הרשאת צפייה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אפשר לחזור למה שהיה במקור. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

בקשה כאמור מטעם החייב תקנה הרשאת גישה ללא הרשאת צפייה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, אז חוזרים למקור.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מצוין. את סעיף קטן (ב) של היידוע צריך להעביר לסעיף 38. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוא קיים שם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מצוין. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו בסעיף קטן (ב) חוזרים למקור, בקשה כאמור מטעם החייב לא תקנה הרשאת צפייה במידע המפורט. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

הרשאת גישה ללא הרשאת צפייה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

במקום 'לא תקנה', יהיה 'תקנה הרשאת גישה ללא הרשאת צפייה'. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 38. 

	
	
	(1) חייב המבקש לערוך בירור בנוגע להודעת חיוב יפנה לחברה הממונה או למפעל הפרטי, לפי העניין, אשר יקיימו בדיקה בנוגע לבקשתו ויעבירו אליו בכתב את המידע המפורט הנוגע להודעת החיוב בתוך 30 ימים מיום הפנייה; החייב לא יחויב בתשלום בעד עריכת בירור בנוגע להודעת חיוב כאמור.
(2) החברה הממונה או המפעיל הפרטי, לפי העניין, יידעו את החייב כי הטיפול בבקשתו לערוך בירור יהיה כרוך במתן הרשאת גישה הכוללת הרשאת צפייה, של בעל התפקיד המתאים לטיפול בבקשה בחברה הממונה או במפעל הפרטי, למידע המפורט הנוגע להודעת החיוב.



 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לי פה בקשה. אני מנסה להיזכר באיזה חוק עשינו את זה ואני לא זוכר, אבל לקבוע שמישהו שיש לו גישה לנתונים ועושה בהם שימוש בניגוד לחוק אז חל עליו - - - 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פונה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, נניח שעובד בחברה הממונה או ברשות המסים נכנס למידע וניצל את זה לצרכים אחרים, אז יש סנקציה פלילית. אני לא זוכר עכשיו, יש פה חוק שעשינו את זה, אפילו יותר מאחד, גם כן חוקים שעסקו בנתונים. סוג של סנקציה פלילית שהיא קיימת, צריך להעתיק את זה מחוקים אחרים. יש הרי סעיף שאומר שעובד לא יעשה שימוש בזה, אז לקבוע סנקציה פלילית אם הוא כן עושה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

יש הוראות פליליות כאלה בחוק הגנת הפרטיות שמשתרשרות, אדם שמפר הוראת פרטיות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז תכתוב פה, שיחולו עליו ההוראות האמורות בחוק הגנת הפרטיות.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

הן חלות גם בלי שנכתוב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שכדאי לכתוב, עשינו את זה פה בכמה חוקים. בסוף אתה מייצר פה מאגר מידע חדש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, חבל להביא עוד דברים ועוד דברים לתוך החוק. אם זה קיים וחל, בשביל מה להוסיף? סתם מיותר.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

ברגע שקובעים עבירה פלילית זה עכשיו להכניס את השיקולים של איך קובעים עבירה פלילית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, רק תפנה להגנת הפרטיות. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אבל היא כבר חלה, שימוש במידע שלא למטרה שלשמה הוא נמסר, הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין, אלה עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל פה יש חובת סודיות? 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

כן, בהמשך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 39 התיקונים הם ניסוחיים בלבד. בסעיף 40 גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ג) הכפפנו להוראות לפי סעיף 45. סעיף 45 מדבר על תקנות לעניין הגנת הפרטיות. בסעיף קטן (ג) במקום 'יפחית' כתבנו 'ימזער'. בסעיף 41 אין תיקונים. 

בסעיף 42 צריך למעט פה את הודעת החיוב שתישאר עד שבע שנים מיום שהונפקה. בדיון הקודם דיברנו על זה, לבקשת חבר הכנסת סמוטריץ', שאנחנו רוצים לשמר את הודעת החיוב שתישאר עד שבע שנים, שתהיה לה התיישנות והיא תוכל לשמש כראיה. זה לא משתקף בנוסח, צריך להוסיף את זה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

יש נציגים של רשות האכיפה והגבייה שרוצים להעיר משהו על הנוסח של הוועדה. 

 << אורח >> אושרת דיין אליהו: << אורח >> 

לגבי סעיף 42(ב) אנחנו ביקשנו להוסיף לסעיף אחרי 'לצורך הליך משפטי' גם 'או הליך גבייה'. חשוב לנו מאוד שהמידע הזה יישאר גם לצורך גביית החוב. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

את מדברת על 42? 

 << אורח >> אושרת דיין אליהו: << אורח >> 

נכון, 42(ב). 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הוא דרוש להליך משפטי ולהליך גבייה. 

 << אורח >> אושרת דיין אליהו: << אורח >> 

או הליך גבייה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסדר, נוסיף את זה גם כן. בסעיף 43 הוספנו לבשת הוועדה, אלא לפי הוראות פרק זה, 'או לפי צו בית משפט', כשמדובר באדם שהגיע אליו מידע והוא צריך לשמור אותו בסוד ולא יגלה אותו אלא לפי צו בית משפט. 

סעיף 44, גם את זה הכפפנו להוראות של תקנות לעניין הגנת הפרטיות. סעיף 45 תוקן, במקום אישור ועדת הכלכלה לאישור ועדת הכספים, היתר ניסוחי. מה שכן כן דיברנו על השאלה האם צריך לקבוע לעניין הגנת הפרטיות תקנות ראשונות כי מדובר פה בסעיף שמאפשר לשר המשפטים לקבוע הוראות שנוגעות לשיקולי הגנה על פרטיות בנוגע לאופן הצבת המצלמות, למניעת יכולת זיהוי הנוסעים ברכב, לשמירת הצילומים והמידע המתועד ולאופן העברת המידע שהופק מצילומים. לקבוע תקנות? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, מה שדיברנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לאיזה מועד אנחנו רוצים לקבוע את התקנות הראשונות? אנחנו קובעים שהתקנות הראשונות יותקנו, אני מניחה, לפני תחילת כניסת - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לפני היום הקובע. אז בוא תיתן את זה ל-31 בדצמבר 23'. ב-24' כבר נקבע מס. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אפשר להגיד שנה לפני. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה שנה? חצי שנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה, חצי שנה לפני המועד הקבוע? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, שישה חודשים לפני המועד הקובע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

השאלה אם זה מספיק זמן למערכת להיערך לזה, אני לא בטוח. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה לא? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הרי רק אחרי שהשר יפרסם את התקנות אפשר להתחיל להוציא אפיון מערכת ומכרזים וכו', כי התקנות יגדירו איך זה אמור לעבוד. זה צריך להיות הרבה יותר מוקדם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אנשי המקצוע, מה יש לכם לומר? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מה הדרישה, לשים מועד? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לתקנות ראשונות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו מדברים עכשיו על התקנות של הגנת הפרטיות, על פניו על בסיס התקנות האלה נתיבי איילון יוצאים למכרז על האפיון של המערכת. הרי בסוף אתה בונה מערכת ממוחשבת לגבייה ולאיסוף נתונים וכו'.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז זה לא יכול להיות חצי שנה לפני היום הקובע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה מה שאמרתי, צריך הרבה קודם. זה צריך להיות תוך חצי שנה מהיום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, מה דעתכם? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

להבנתי, אני רק אוודא, החוק חל גם בלי התקנות. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

מה שקורה פה, הצעת החוק הממשלתית הייתה לסמכות רשות לקבוע תקנות, הוועדה פה מבקשת מאיתנו לקבוע סמכות חובה. חבר הכנסת סמוטריץ' מעיר, בצדק - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה תקנות הגנת הפרטיות, אז מה, לא חובה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

יש פה הוראות די ברורות בחוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אבל זה לא חובה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לפי הצעת החוק הממשלתית שסוכמה עם משרד המשפטים אלה לא היו תקנות חובה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אם הוא קובע את התקנות, לא יודע מה, חודש לפני המועד, המערכת לא יודעת להיערך לזה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אם אפשר להבחין בין שני הדברים העמדה של הצעת החוק הממשלתית, שאנחנו עומדים מאחוריה, היא שלא ביקשנו תקנות חובה, ביקשנו סמכות להתקנת תקנות. לא ידוע לנו כרגע על הכרח לקבוע תקנות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אפשר לאזן. הם אומרים שיכול להיות שלא צריך תקנות ומה שכתוב בחוק מצוין. אם אתם קובעים תקנות אז אתם צריכים לקבוע אותן מספיק מוקדם כדי שהמערכת תוכל להתאים את עצמה לתקנות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אז בואו נקבע שיהיה סעיף תחולה של X חודשים מינימום להחלה של התקנות האלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בפרקטיקה, עכשיו תאפייני מערכת, תוציאי למכרז, תשלמי כמה מאות מיליונים על מערכת, יבוא פתאום מישהו ממשרד המשפטים ויחליט שעכשיו צריך שינוי במערכת בגלל הגנת הפרטיות, צריך עכשיו לאחסן את המידע בשרת אחר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ואם פתאום יגלו אחרי שיש מערכת שיש איזה משהו שרוצים - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם יגלו, אז תקלות תמיד יש, אבל למה מראש להיכנס לתקלות? אז שמשרד המשפטים יחליט אם יש לו תקנות או אין לו תקנות וייתן לך לעבוד.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יכול להיות שהמערכת תעבוד שנה שלמה ולפני שהיא תתחיל לעבוד אף אחד לא יחשוב שיצטרכו את התקנות האלה, שנה לתוך האירוע פתאום מבינים שצריך איזה משהו, אז הם לא יעמדו בסעיף שאתה מדבר עליו. לכן אני אומרת שניתן X חודשים שאי אפשר שהתחולה תהיה מיידית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה לא כותבים בחוק. כשמביאים תקנות קובעים את התחולה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אנחנו לא ביקשנו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ובדיון בוועדת הכלכלה על נתיבים מהירים כן ביקשתם? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

להבנתנו כשדיברתם על הנתינים המהירים התבקש שם - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אלה תקנות אחרות וזה היתכנויות אחרות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שנייה, תנו לי להסביר רגע. שם התקיים הדיון על הנתיבים המהירים, שם נקבע שתקנות ראשונות לעניין הגנת הפרטיות, שגם אליהן הכפפנו אצלנו פה הרבה מאוד סעיפים לסעיף 45 כדי לקשור את כל עניין הגנת הפרטיות. נראה לי שזה משרת גם את משרד המשפטים ואז השאלה אם אפשר לקבוע סעיף שאומר שתקנות ראשונות לפי הסעיף הזה יובאו לאישור ועדת הכספים עד שנה לפני המועד הקובע. להבנתנו גם בוועדת הכלכלה, ולמרות ששם כן יש ניטור של הפנים - - -

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה השינוי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רגע. כן נקבעו שם הנחיות כאלה. חברי הכנסת ביקשו גם לעשות איזה שהיא התאמה, חברת הכנסת שפק, להבנתי. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

למיטב ידיעתנו לא התבקשה התאמה, מדובר במצלמות אחרות לגמרי עם תכלית אחרת. עוד פעם, יושב פה ממשרד המשפטים, שהוא אמר, הוא הכיר היטב, אגב, את שני החוקים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

משרד המשפטים, מה עמדתכם? 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

העמדה היא כזאת, נוצרת פה איזה שהיא בעיה כי אנחנו לא ביקשנו חובה לתקנות. כשקובעים תקנות אז קובעים להם טווח שהוא סביר בנסיבות העניין.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לעניין חובת התקנת התקנות לדעתכם אין צורך? 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

עמדתנו שאין צורך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זאת אומרת מבחינתכם יכול להיות שגם אתם לא קובעים בכלל את התקנות האלה, כל מה שעשינו פה, כל השיח על הגנת הפרטיות, הכפפה לסעיף 45, לא מתקיים, אין פה איזה שהן הוראות שמדברות על שיקולי הגנת פרטיות כשמדובר בהצבת מצלמות, כשמדובר בזיהוי נוסעים, כשמדובר - - -

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא, שלומית, בגלל שבסוף ההסדר שמוצע כאן הוא הסדר מאוד דומה להסדרים אחרים שהיו, אין כאן דברים חדשים, נקבעו כאן הרבה מאוד מגבלות מראש בחוק. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כן, יש כבר בחוק הגבלות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כל המגבלות וכל האיזונים נקבעו כבר בחוק. התקנות זה איזה שהיא אפשרות במקרה שפתאום יגלו איזה משהו חדש אז להתקין תקנות בנושא, אבל נכון לעכשיו אף אחד לא חשב שיש צורך בתקנות כאלה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה? אופן שמירת הצילומים, אופן העברת המידע, למה לא צריך תקנות? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

הן מוגדרות בחוק. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הכול מוגדר.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

זה לא כל כך חד משמעי, או שלא יהיו תקנות ואז כלו כל הקצין, יש פה סמכות לשר המשפטים לקבוע תקנות. את הסמכות הזאת הוא יבחן ויראה אם צריך. בחוק עצמו, בחקיקה ראשית, הכנסנו לא מעט הערות מהותיות לנושא הגנת הפרטיות שיכול להיות שנותנות מענה מספק. אם יימצא שהן לא נותנות מענה מספק – וכמובן הן לא ההוראות היחידות בדין, יש הוראות כלליות של איך שומרים ומאבטחים מאגרי מידע ולכן הבקשה הייתה לסמכות רשות. אם זה מקובל על הוועדה נבקש להישאר עם הצגת החוק הממשלתית בנושא. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם זה ככה אז צריך להוריד את כל ההכפפות לסעיף 45, כי אם הוא לא יתקין תקנות אז אין - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם הוא לא יתקין אז אין כפיפות, אז זה כפיפות לקבוצה ריקה, זה בסדר, זה לא מפריע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אבל מה שאני חוששת זה שבגלל שכתוב שזה בכפוף אז בכלל לא תישמר פה הפרטיות, כי זה רק בכפוף והוא לא קבע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ואם הוא כן יחליט להתקין תקנות, אז את תעשי את הקישורים עוד פעם? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אני לא אעשה כלום, אז בסדר, אז יהיו תקנות.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז תוסיפי שם בין היתר בכפוף לתקנות אם יותקנו. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אם אין סמכות חובה אז בעצם התוספת של ה'בכפוף' היא לא רלוונטית, זה מה שהיא אומרת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בין היתר זה אומר שיש הוראות פרטיות כלליות, כמו שהוא אומר, ואם יש גם זה אז זה יהיה כפוף גם לזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל אומרים פה שאם אין סמכות חובה אז ה'בכפוף' לא רלוונטי. אז צריך להוריד את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אם הוא כן יקבע תקנות? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז הוא יקבע וזה יחול, רק שזה לא יהיה בכפוף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה שנתקדם. סעיף 45 מה החלטנו? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תשאיר רשאי, כמו שהיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

קדימה, ממשיכים, שלומית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בשביל הפרטיות הזאת מונעים מהחוק להיות יעיל ואפקטיבי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלומית, למה מחקתם סעיף קטן (ב) ב-46? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זו הייתה החלטת הוועדה, 'אין בהגשת ערר כדי לדחות את מועד התשלום לפי הודעת חיוב זולת אם קבעה ועדת הערר אחרת'. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז המשמעות היא שאם אדם הגיש ערר הוא לא צריך לשלם עד שאין החלטה בוועדה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון. רק פה אני חייבת לציין שעלתה נציגת משרד המשפטים שאמרה שאם מפנים לסעיף 33 לחוק בתי דין מנהליים, אולי אפשר להעלות אותה פה שהיא תתייחס, אז סעיף 33 ממילא חל, הוא לא מוחרג בסעיף 51. כשיש את סעיף 51 שמדבר על החלת הוראות חוק בתי דין מנהליים הוא קיים שם, סעיף 33 מדבר על עיכוב ביצוע. אני לא יודעת אם זה באמת עונה לזה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

34 כתוב כאן, או 35. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אני אומרת משהו אחר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

האם הגשת ערר עוצרת את החיוב? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בדיוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היא עוצרת. בסדר. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אנחנו מבקשים לא לעשות את התיקון הזה כי אנחנו חושבים שזה ייצר מוטיבציה מאוד גדולה להגיש ערעורי סרק כדי לדחות את התשלומים בלי סוף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל אנחנו מדברים על תשלומים של 30 שקלים על נתיב מהיר. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

על אחת כמה וכמה זה בדיוק הטיעון ההפוך, זה טיעון למה צריך לעשות את זה מהר. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אנחנו נכניס את הציבור ואת החברה ואת כולנו לתוך סחרור של הגשת ערעורים, ערעורי סרק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני רוצה להקריא לכם את סעיף 33 לחוק בתי דין מנהליים שבעצם חל פה על האירוע: הוגש ערר, רשאי ראש בתי הדין להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה עוררים לפרק הזמן שיקבע בתנאים שייראו לו אם לדעתו ראוי - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל זה כתוב גם בנוסח המקורי פה, 'זולת אם קבעה ועדת ערר אחרת'. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אני אומרת, זה ממילא חל לפי חוק בתי הדין כי סעיף 51 אומר שהם מחילים למעט הוראות, אבל הוא לא מחריג את 33. אז העיכוב בביצוע חל לכם פה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, לכן אנחנו ביקשנו את זה מלכתחילה, כדי שהתהליך של הגבייה פה יהיה יעיל. לכן ביקשנו מלכתחילה לקבוע במפורש שגם כשמגישים ערר זה לא דוחה את מועד התשלום. צריך להבין, חשבון כזה גם יכול לכלול עוד 20 חיובים שונים על מס גודש. יכול להיות אירוע אחד שהגישו ערר, אנחנו נכנסים פה למורכבויות תפעוליות מאוד גדולות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היושב ראש, אני חושב שהיא צודקת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה לא קורה באף מקרה. גם כשאת מקבלת קנס מהמשטרה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל זה לא קנס, זה תשלום חובה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אני רוצה להסביר, ההבדל הגדול הוא שזה לא קנס. אני אתן את הדוגמה, במקומות רגילים בעולם המסים שאנחנו מכירים אתה מגיש את הדוח ולפי זה אתה מיד צריך לשלם. עכשיו פה אין הגשת דוח, אלא יש דיווח שנוצר על ידי מצלמה, שהיא עולם אובייקטיבי, זה במקום הדיווח העצמי, זאת המציאות קודם כל. סביר להניח שזה המצב, זה לא הליך של קנס שמישהו בדק והחליט משהו, יש פה מערכת אוטומטית שבמקום שאתה תדווח כל פעם שאתה עובר מדווחת עבורך ולכן זה הכי דומה למצב של הדוח העצמי שהגשת ולפיו אתה צריך לשלם. אני אומרת שוב, אם כולנו נתחיל עכשיו, אנשים יגידו שיש פטנט מצוין, נגיש ערעור וקדימה ירדפו אחרינו או לא ירדפו אחרינו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל כל חיוב יגישו ערעור? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מותר לו? יש לו זכות? אם יש לו זכות לעשות את זה אז ודאי, כן. אנחנו בסוף רוצים שתהיה יעילות בגבייה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל יש לך סעיף שמאפשר לך לגרום לו לשלם.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

זה יהיה האוטומט. יש הבדל בברירת מחדל, אם ברירת המחדל - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זה הבדל עצום בדיפולט. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

זה לא קנס. צריך להבין שהמס הזה הוא לא קנס, זה מס גודש שנקבע והגבייה עצמה היא לפי משהו עובדתי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלמה, מה אתה אומר? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני קודם כל חושב שסעיף (א) שאומר 'מיום שנמסרה לו הודעת החיוב' צריך להיות אותו סעיף גם קודם לגבי התשלום. אם פה הם מתייחסים ל'נמסרה לו' אז גם שם התשלום יהיה בתוך 30 יום או 45 ימים מיום שנמסרה לו. אני רואה שהם כאן מסוגלים להחיל את ה'נמסרה לו' ולא מיום השליחה. זה החוק שאתם כתבתם. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו לתקן. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אבל אם נמסרה אז אפשר להוריד את מספר הימים. אני אומרת שוב, נמסרה, ראינו פער זמן בין המועד ששולחים למועד שנמסר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, אז אני אומר 30 יום מיום שנמסרה זה סביר, גם פה אפשר 30 יום מיום שנמסרה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

בסדר, שוב, ההעדפה שלנו - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הבעיה היא שאתה לא יודע אף פעם מתי היא נמסרה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז שיהיה גם שם 45 יום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה לא יכול לדעת מתי היא נמסרה, אתה יכול לדעת מתי היא נשלחה, לכן שם ניתן 45 יום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה לפי הדואר האלקטרוני. אם זה מגיע באמצעי מקוון אתה לא רואה מתי זה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסעיף הקודם תשנו ל-45 ימים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אבל נשלחה, בשניהם זה יהיה 45 ימים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, מיום שנשלחה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז בסעיף 35(ג) 'המס ישולם בתוך 45 ימים מיום שליחת ההודעה'. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

וגם פה יהיה שליחת ההודעה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

גם בסעיף 46(1) בתוך 45 ימים מיום שנשלחה לו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, מה אתה אומר על הדבר הזה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שהם צודקים, בסוף נוצר כאן איזון. בגדול אין בהגשת הערר לדחות את מועד התשלום, זולת אם קבעה ועדת הערר אחרת. בן אדם יגיש ערר שייראה מאוד מוצדק ומאוד רציני אז ייתנו לו לחכות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אבל זה לא מה שזה אומר. עוד פעם, אין בהגשת הערר כדי לדחות, אין משמעות לסעיף 33. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא מספיק הבנתי מה אמר סעיף 33. האם סעיף 33 מעניק סמכות לבית המשפט? להיפך, סעיף 33 הוא תמונת ראי של הסעיף הזה. ברירת המחדל היא שכשאתה מגיש תביעה זה לא דוחה את התשלום, אלא אם בית המשפט נתן הנחיה אחרת. בדיוק אותו אופן קבעו כאן, עצם הגשת הערר לא דוחה את התשלום, למעט אם ועדת הערר אמרה לך שכן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חברים, יש פה קונצנזוס של חברי הכנסת אז הסעיף נשאר.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל צריך שוועדת הערר לא תבטל באופן גורף את הדחיות, אם מישהו קיבל פתאום הודעת חיוב על 2,000 שקל, אז כשהוא מגיש ערעור לא יגידו לו קודם כל תשלם אחר כך נדבר איתך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אבל הוא יכול ללכת לבית משפט ולבקש עיכוב ביצוע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

גם פה, גם מהוועדה הוא יכול לבקש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גם ועדת הערר יכולה לעכב ביצוע, אבל שוועדת הערר - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה כבר תיקון בתוך חוק בתי דין מנהליים, אני לא יכולה לתקן שם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, כאן, ועדת הערר, זולת אם קבעה ועדת הערר אחרת. אולי שיהיה כאן איזה שהיא מדיניות של ועדת הערר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלמה, זה שיקול דעת. אני רוצה לשאול שאלה אחרת, הלכנו על יום השליחה וזה בסדר, האם צריך ואכפת לכם שנוסיף בסוף סעיף קטן (א), שוועדת הערר תוכל להאריך את המועד בנסיבות מסוימות. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

זה כמו לעכב ביצוע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא דיברתי על לעכב ביצוע. חייב צריך להגיש ערר תוך 45 יום. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

הארכת מועד הגשת ערר? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, נניח שלקח חודש עד שהדואר הביא לי את זה ובדיוק היו חגים. שלא יגידו: תשמע עברו 45 יום, תלך. ברירת המחדל 45 יום, אבל לוועדת הערר תהיה פה סמכות, כמו שיש לה סמכות לדחות היא תוכל לקבל עררים גם אחרי פקיעת המועד. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

צריך לבדוק את סמכותה לפי חוק בתי דין מנהליים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל פה אנחנו קובעים לה את הסמכות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז גם בסעיף (א) להוסיף 'זולת אם קבעה ועדת הערר אחרת'. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

היא בעצם קובעת הארכת מועד להגשת ערר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז צריך לבטא את זה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל בסעיף 53 גם יש סמכות לשר המשפטים להתקין תקנות על הדבר הזה, אז יכול להיות שאפשר להכניס את זה שם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל עכשיו עושים חוק, אני שואל אם אכפת לכם. ברירת המחדל זה 45 יום, אבל אם יש נסיבות מסוימות, כמו שאמרתי, אדם היה חולה, אדם לא היה בארץ. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל אז הוועדה תגיד שהוא לא צריך לשלם - - -

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אני אבדוק את חוק בתי דין מנהליים לראות אם יש שם סמכות כזאת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה הבעיה להוסיף כאן בסעיף (א) 'זולת אם קבעה ועדת הערר אחרת'. למירי אין בעיה עם זה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, אני אומרת שוב, זה נראה נכון שלוועדת הערר תהיה סמכות לתת ארכות במקרים מסוימים, אבל בואו נראה, כי זה משהו שהוא לא המצאה חדשה לחוק הזה אז אם יש הוראות שממילא מכסות את הארכה הזאת - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עברתי עכשיו, אני לא רואה איזה שהן הוראות מיוחדות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תני להם לבדוק, תני להם להתקדם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שוב, כיוון שזה משהו רוטיני וכו', קורה שבן אדם נזכר בזה אחרי 45 ימים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

בנסיבות שמצדיקות את זה, לא בכל מקרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אמרתי, לשיקול דעת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 47 לא היה שינוי. בסעיף 48 זה ניסוחי בלבד. בסעיף 49 ניסוחי בלבד. מ-50 עד 53 לא היה שינוי. 

סעיף 54, היה פה דיון סוער בוועדה בעניין הזה. הוועדה ביקשה להתאים את ההוראות להוראות כביש 6, הסעיף בהתאם להוראות סעיף 6 אומר ככה, חוב חלוט, זה לא חיוב של 30 או 60 ימים. פה, חבר הכנסת סמוטריץ', התבקשה הארכה מ-30 ל-60 ימים, אבל אחרי שעברתי על הוראות כביש 6, שם כתוב שחוב חלוט: 

	
	
	"חוב חלוט" – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 46, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;

	
	
	"המועד הקובע" – המועד שבו הפך חיוב לחוב חלוט;

	
	
	"הפרשי הצמדה" – הפרשי הצמדה כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

	
	
	"ריבית פיגורים" – כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

	
	
	(2) "חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו בתוך 60 ימים מהמועד הקובע, יתווספו עליו הפרשי הצמדה מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל.




בשלב הראשון זה רק הפרשי הצמדה. 

	
	
	(3) בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע תיווסף לחוב החלוט שלא שולם, כולו או חלקו, ולהפרשי ההצמדה שחושבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) תוספת פיגור בשיעור 25% מן החוב החלוט או מחלקו, ומהפרשי ההצמדה, שלא שולמו, לפי העניין (להלן – תוספת פיגור), ומהמועד האמור ואילך תיווסף לחוף החלוט, להפרשי ההצמדה ולתוספת הפיגור ריבית פיגורים.




 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שהיא מה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

7.5%. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שנתי? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תיכף אני אפתח את זה ואני אקריא לכם.

	
	
	(3) חוב חלוט, הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים ייגבו באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כמשמעותו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.



פה זה השינוי היחיד, כמו שהוא היה בהצעה הממשלתית ומהסעיף שהוא זהה בחוק כביש 6, כיוון ששם מדובר בחברה פרטית ואז בעצם זה הולך להוצאה לפועל. פה, כיוון שמדובר בכל זאת במדינה אז הגבייה היא באמצעות המרכז לגביית קנסות.

	
	
	(4) שר האוצר יקבע מקרים חריגים שבהתקיימם יינתן פטור מתשלום הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים, כולם או חלקם.



 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

איזה דוגמאות יש לסעיף קטן (ד)? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

במקרים סוציאליים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה מקרה פרטני? שר האוצר יפטור את פלוני? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, רק את אלמוני.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

תנו דוגמה לשימוש בסמכות של שר האוצר בסעיף (ד)?

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

דיברנו על זה גם בדיון הקודם ביחס למצב שקורה היום ברשות המסים, זה בדרך כלל בהיקפים הרבה יותר גדולים מזה. יש הסמכה לסמנכ"לית לשקול והיא מאצילה חלק מזה למשרדים אזוריים ברחבי הארץ. למשל אדם פונה, יש לו נסיבות כלכליות קשות, יש לו נסיבות שהן לא אפשרו, הוא שוטח את הפרשה הספציפית האישית שלו. זה דבר שקורה דבר יום ביומו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל מה שר האוצר? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

השר יקבע את הקריטריונים ואז היישום יהיה בשיקול דעת של מי? השר יקבע את הקריטריונים, מצב כלכלי סוציאלי, אדם חולה, אדם זה, מי בסוף האדם שאליו אני פונה בבקשה לפטור מכל ההצמדה והוא מקבל את ההחלטה? זה לא כתוב פה. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

 בסופו של דבר החוק יפעל בדבר הזה כמו שהוא פועל בכל דבר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

במס הכנסה יש לך את פקידי השומה במשרדים האזוריים שאליהם אני פונה. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

בחוק הספציפי שלנו האחריות היא של רשות המסים והתפעול הוא באמצעות חברה. הכללים, המדיניות, ההנחיות הם באמצעות רשות המסים, שיקול הדעת הוא של רשות המסים, היישום הוא באמצעות החברה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני שואל מי הבן אדם, מי הכתובת בסוף? 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

הוא פונה לחברה. כל התפעול נעשה, גם הוועדה ביקשה שתהיה פנייה לגורם אחד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל למה שזה לא יהיה ועדת הערר? ועדת הערר, אתה אומר, זה על עצם החיוב, נסיבות מיוחדות – אני שואל אם החברה בנויה לזה. החברה היא גוף נורא טכני, נורא ביצועי, סוללת כבישים, מתקינה שערים.

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

אז אני אבהיר משהו נוסף, משהו חשוב שדיברה עליו רשות האכיפה והגבייה גם, כי כשהתיק עובר לאכיפה ברשות האכיפה והגבייה הם לא גובים רק חוב אחד יחיד שהוא החוב הזה, יש להם עוד הרבה חובות, הם מקבצים את כל החובות של כל מיני גורמים שונים והם ביקשו להדגיש שברגע שהם דנים אמות המידה שלהם הן אחידות ביחס לכל החוב. 

יש כאן שני מקומות, יש כאן מקום אחד שהוא נמצא ברשות המסים, יש מקום אחר, אחרי שכבר החוב הזה הוא חוב קשה לגבייה, הוא עבר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני שואל אותך, סעיף קטן (ד) מתייחס לחוב שכבר הועבר למרכז לגביית קנסות והוא מקנה סמכות לשר האוצר לתת סמכות למרכז לגביית הקנסות להגיע להסדרים. אז אל תגדיר את זה ככה, תגדיר שהשר יקבע עקרונות לסמכותו של המרכז לגביית קנסות להגיע להסדרי חוב, להפחתות חוב, לכל מה שהמרכז הזה עושה ממילא, זה לא רק להפרשות וריבית. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

המרכז לגביית קנסות גם נמצאים פה, אם אפשר לתת לאושרת שוב לדבר, היא גם יכולה להתייחס לדברים האלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ובכל זאת אני שואל, מה יעשה בן אדם שהחוב שלו תפח ותפח ועוד לא הגיע למרכז לגביית קנסות, זה לוקח כמה חודשים, לפעמים גם יותר מזה, עכשיו הוא רוצה לשלם והוא מקרה סוציאלי והוא מבקש שיוותרו לו על הקנס, אין לו למי לפנות? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אתה מדבר אחרי שאמרנו 45 ימים ועוד שלושה חודשים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עזוב, החוב שלו תפח.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זה אמור להיות במרכז לגביית קנסות, זה לא אמור להיות אצלנו בכזה פרק זמן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ברגע שהחוב חלוט הוא עובר לגביית קנסות, זה אחרי 60 יום פלוס 45 יום, אז זה לא אמור לתפוח יותר מדי. זה מה שהם מנסים להגיד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

המרכז לגביית קנסות, קשה לי להאמין שהוא עובד בטווחי זמן כאלה, בפרקטיקה ייקח לכם זמן להעביר את זה אליו, ייקח לו זמן להוציא פנייה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, בעיקרון מהרגע שהחוב הופך להיות חלוט וזה אומר שזה חוב שהוא קשה גבייה הוא עובר למרכז לגביית קנסות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא מהרגע שהוא הופך להיות חלוט. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, חלוט פלוס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

פלוס 60 יום. 60 יום אחרי החלוט הוא עובר לגבייה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

בדיוק, ואז יש פה גם משמעות כי זה בעצם חוזר לעולם הממשלתי שיכול להפעיל את כל אמצעי הגבייה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הבנתי, אז ההערה שלי שנשארה שאני חושב שהסמכות של השר היא לא רק לבטא, אלא, כמו שאתה אומר, הוא מגיע להסדרים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רק, חבר הכנסת סמוטריץ', לפי התקנות ריבית הפיגורים היא 6.5 נקודות אחוז. אני לא יודעת אם זה מתעדכן או לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז רק נחזור על התהליך, לכתחילה צריך לשלם תוך 45 יום, אם על גבי ה-45 יום האלה דחיתי בעוד 60, אין לי כלום. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

על זה אנחנו עוד רוצים לדבר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אבל כרגע. הנוסח לפנינו אומר שאני צריך לשלם תוך 45 יום, בעצם המשמעות היא שאני משלם תוך 45 ועוד 60, וזה מה שאתם רוצים לכאורה להעיר, כי אם אין סנקציה אז חבל על הזמן. אז מה שנראה לי הגיוני זה 45 יום אתה משלם, מ-45 יום עד 60 יש לך רק הצמדה, אחרי ה-90 יהיה לך - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא אחרי 90, אחרי 60. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחרי 90. גם הם אומרים ש-25% הם רוצים רק אחרי 90. 25% זה המון, זה חתיכת גרזן שאתה מניף על הבן אדם. בעצם אין משמעות ל-60, חבר'ה, צריך לוותר על ה-60. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, כי אם אתה מוותר עד ה-60 אתה לא מקבל ריבית והפרשי הצמדה, אבל אם עברת 61 הריבית והפרשי ההצמדה מתחילים מהיום ה-45. זה הרעיון שאנחנו רצינו. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה תהליך הגיוני של חוב. צריך גם לראות תהליך של חוב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז המשמעות היא שלא צריך לשלם תוך 45 יום, כי יש לך 45 ועוד 60. זה לא עד ה-60, זה 45 ועוד 60. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, זה מה שאתם ביקשתם בפעם הקודמת וכרגע זה קצת יצר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בעיניי הדבר הנכון הוא שעד 60 יום לא יהיה שום דבר, אבל לא 60 פלוס 45, אלא מהיום שנשלחה ההודעה תן לי 60 יום בלי שום דבר, אחרי ה-60 יום האלה תן לי הצמדה ואחרי 90 תן לי – 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אז זה בגדול מה שאנחנו רוצים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

האמת שאני לא יודעת אם אני מוצאת סיבה להבחנה בין הנתיב המהיר, זה מה שביקשתם, אבל שם מופיע 30 יום, חוב חלוט שלא שולם בתוך 30 ימים, לא 60, הארכתם ל-60 בגלל שהוועדה ביקשה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, הוועדה ביקשה 60 ימים מהיום הראשון וכרגע זה 60 ימים מ-45 ימים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היועצת המשפטית, יש הבדל, כיוון שהנתיב המהיר הוא וולונטרי, אתה רוצה תיכנס, אתה לא רוצה אל תיכנס, נכנסת קיבלת על עצמך את הכללים, כמו בכביש 6. פה זה לא וולונטרי, אין לי דרך אחרת להיכנס. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

השאלה אם אנחנו מורידים פה את ה-30 ימים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אני מציע שמראש צריך יהיה לשלם תוך 60 יום ואז ב-60 יום האלה אין שום סנקציה. עברת את היום ה-61 אתה מתחיל לשאת הפרשי הצמדה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אז אנחנו חושבים שהריבית והפרשי ההצמדה צריכים להתחיל מהיום ה-45 כי זה יום התשלום. כאילו איחרת ב-15 ימים, בסדר, לא תקבל, איחרת ב-16 ימים תקבל מה-45. זה הרציונל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מתי אתה חוטף את קנס הפיגורים? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

איזה הפרשי הצמדה יש ב-15 ימים? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, אנחנו רוצים הפרשי הצמדה וריבית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה שכתוב עכשיו זה בעצם ארבעה חודשים, כי זה 45 פלוס 60. אז זה הולך ככה, עד 60 אתה לא משלם כלום, מ-60 ל-120 אתה משלם הצמדה ב-120 אתה חוטף את הקנס.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

20 יום הפרשי הצמדה זה כלום. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

נכון, אבל מצד שני לייצר תמריץ לא לשלם? הם יידחו עד המקסימום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אלכס, יש בזה היגיון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בואו נעשה מדרגה. אם יש לי 45 ימים לשלם את חוב המס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

רגע, אני אסביר. קובעים את ה-45. תיכף נראה למה הוא נפקא מינה. עד 60 מיום השליחה אני לא משלם כלום, אם עברתי את ה-60 אני משלם הצמדה מהיום ה-46. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל החוב החלוט, כשאנחנו מסתכלים על ההגדרה של החוב החלוט הוא שולח אותנו לחיוב שלא הוגש לגביו ערר, זאת אומרת זה 45 יום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה 45 יום. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בצלאל, איזה הצמדה יש בין 45 ל-60 יום? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אנחנו חושבים שזה צריך להיות הצמדה וריבית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חבר'ה, כולם מדברים ביחד. עכשיו שלומית מדברת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עוד פעם, ההגדרה של חוב חלוט מדברת על חיוב שלא הוגש עליו ערר או שאם הוגש עליו ערר הוא נדחה. אם לא הוגש לגביו ערר אז יש לי 45 ימים לשלם ואז יש לי 45 ימים עד שאני יכולה להגיש את הערר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הערר זה בתוך אותם 45 ימים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אני חושב שלא הגדרתם נכון גם את החוב החלוט. זה מה שצריך להוסיף. חוב חלוט זה שחלף מועד התשלום הנקוב בו ולא הוגש לגביו ערר וכו'. החוב נהיה חלוט בחלוף 45 יום מהיום שהוא נשלח אליי ובתנאי שלא הגשתי ערר. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס לגבי 'לא הוגש ערר'. הרי אמרנו שערר לא מעכב את התשלום, אז אין רציונל לכתוב כאן שלא הוגש לגביו ערר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון, אתה צודק. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

ברגע שאנחנו לא מעכבים את התשלום אז אין פה רציונל. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלא אם כן החליטה ועדת הערר אחרת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלומית, חוב חלוט זה חוב שחלף מועד התשלום הנקוב בו. בהנחה שאנחנו הולכים ל-45 יום זה 45 יום. זה חוב חלוט. מכאן והלאה בואו נתחיל לדבר. אז הם אומרים שיהיה לך 15 יום שאתה משלם בלי כלום, אחר כך עוד 60 יום. מהיום ה-61 ועד היום ה-120 אתה משלם הפרשי הצמדה מהיום ה-45, מהיום שבו החוב נהיה חלוט. אחרי 120 יום אתה מקבל את ה-25% קנס פיגורים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה לא ארוך מדי? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא. זה ארבעה חודשים, זה גם מה שכתוב עכשיו בגרסה, זה מחולק אחרת, אבל זה הרציונל. אלכס, זה איזון, כי אם אתה רוצה לעשות את זה פחות אז אל תיתן 25%, תיתן 10%, 15%. אתה רוצה לתת 25%, שזה סכום משמעותי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה הקטע של ה-15 ימים האלה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם אומרים שאם תתחיל לשלם את ההצמדה רק מהיום ה-61 אז אין משמעות לזה שאמרת שצריך לשלם תוך 45 יום, אני רוצה לבטא את העובדה שצריך לשלם תוך 45 יום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נעשה סדר. חוב חלוט בהגדרה שלו זה חוב שחלף מועד התשלום או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על החלטה שנתקבלה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אבל לא צריך את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

צריך את זה כי ועדת הערר יכולה לדחות את זה.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

רק צריך להגיד שבמידה שוועדת הערר החליטה לדחות את התשלום המועד יידחה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז חוב שחלף מועד התשלום ומועד התשלום לא נדחה על ידי ועדת הערר כאמור בסעיף זה וזה. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

שלומית, בדרך כלל בדיני המס חוב חלוט הוא חוב שלא ניתן להשיג או לערער עליו. זו ההגדרה הפשוטה שחוצה את כל החוקים במדינת ישראל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

וזה חופף את ה-45 ימים האלה כי קבענו שאפשר להגיש ערר תוך 45 יום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ואז בסעיף קטן (ב)? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

במקום 60 ימים יהיה כתוב 15 ימים, 'חוב חלוט שלא שולם כולו או חלקו בתוך 15 ימים מהמועד הקובע', שזה יגיע ל-60 יום, יתווספו עליו הפרשי הצמדה, לדעתי, וריבית, אבל נדבר על זה עוד שנייה, מהמועד הקובע, שזה 45 ימים, ועד לתשלום בפועל. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא תמיד יהיו לך הפרשי הצמדה, צריך 30 יום לפחות בשביל לחשב. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מציע שוב לפשט, חוב חלוט, כולו או חלקו, בתוך 15 יום – 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

מהחוב הקובע.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שזה המועד שבו הוא הפך לחלוט, יתווספו עליו הפרשי ריבית והצמדה מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל. מצוין.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני חושב שצריך גם ריבית, אבל זה נדבר עוד שנייה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא שייך הצמדה בפחות מ-30 יום. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני אומר שעוד שנייה נדבר לגבי הריבית. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא רוצה לדבר על זה, הוא מכין אותנו לריבית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין מדדים שפורסמו בתוך 30 יום האלה, צריך שני מדדים. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

תלוי איזה 30 יום. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

צריך שני מדדים שיפורסמו. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אז לא יהיה, אז זה יהיה לפי החישוב, אבל זה יחול. אנחנו רצינו ריבית והפרשי הצמדה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ריבית זה משהו אחר. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אם תהיה ריבית אז זה כבר נהיה משמעותית.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה הרעיון, כי בלי ריבית זה לא משמעותי בכלל. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

וממילא בתקופות הקצרות הסכומים האלה בטלים בשישים, אבל חשוב שהם יהיו שם למקרה שמישהו רוצה ל - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

את מגיעה ל-120 בסוף. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

זה אפילו יותר מ-120, כי כרגע כתוב בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע ושלושה חודשים ועוד 45 ימים, זה אפילו יותר, זה יוצא 155 ימים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

איך 155? 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

סעיף (ג) כותב בתוך שלושה חודשים מהמועד הקובע, המועד הקובע זה 45 יום ממועד שליחת התשלומים, 45 ועוד שלושה חודשים זה 155.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

135 ימים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואז אתה מקבל את הקנס ואז אחר כך יש את הריבית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז שוב, שלא יהיו אי הבנות, חוב חלוט זה חוב שחלף מועד התשלום, בסעיף קטן (ב), במקום 60 ימים בא 15. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

חלף מועד התשלום, בסעיף 35 כתוב מועד תשלום אחר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אנחנו מתקנים ל-45 יום. 

 << אורח >> מנחם הסה: << אורח >> 

יש את רשות האכיפה והגבייה שרוצים להעיר. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

גם דורון תשתית, מנהל המרכז איתנו. בשיחה מקדימה שעשינו נראה לנו שהמנגנון הזה שקובעים פה, של הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים אחרי 135 יום, הוא מנגנון מאוד מסורבל. הלקוחות, החייבים מתקשרים בסופו של יום אל המרכז לגביית קנסות, להתחיל להסביר להם שחוב מסוים, נוסף עליו גם הפרשי הצמדה וריבית וביום מסוים נוסף עליו גם ריבית פיגורים, זה משהו שמאוד קשה לאזרח להבין. 

קחו בחשבון שהפרשי ההצמדה הם בסכומים פעוטים, באגורות, לדעתנו זה נכון יהיה לייתר את המנגנון שמוסיף הפרשי הצמדה וריבית ולהישאר רק עם המנגנון הנוסף שמאפשר אחרי 135 יום להוסיף את דמי הפיגור ואת ריבית הפיגורים. אם תישמע דעתנו ויישמע הניסיון שלנו במתן שירות רב שנים לאזרחים במנגנוני ריבית כאלה ואחרים, להסביר מנגנון שהוא תלת שלבי זה יהיה משהו מאוד מורכב וזו ההצעה שלנו, לוותר על הפרשי הצמדה וריבית. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שעה אנחנו פה דנים, היינו צריכים להעלות אותה מההתחלה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל זו הצעה ממשלתית ואנחנו לא מקבלים את הטענה הזו. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אנחנו לומדים מהחקיקות שלנו בעולם המס שברגע שאין הפרשי הצמדה וריבית ואין שום סנקציה אז אתה מאריך את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, נשארים עם מה שסיכמנו, קדימה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אולי להפוך את זה לדו שלבי בלי ריבית פיגורים. תתחיל עם ריבית של 6% שהם אמרו - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עזוב, שלמה. דנו שעה. פרק י', שונות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 55 אומר שבחוק התקציב השנתי ייקבע בתכנית נפרדת סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאותה שנת כספים ממס גודש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

רגע, לא גמרנו את סעיף קטן (ד).

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

קראתי אותו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל הם צריכים לתת תשובה. ביקשתם את המרכז לגביית קנסות כדי לתת לנו תשובה האם סעיף קטן (ד) מנוסח נכון, 54(ד). 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא דיברנו על זה בכלל, למה הוא לא מנוסח נכון? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הרעיון הוא שלמרכז לגביית קנסות תהיה סמכות להגיע להסדרים, לא רק לוותר על הפרשי הצמדה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, תעלו אותם חזרה, בבקשה. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

בחוק המרכז עצמו יש מנגנונים שמאפשרים למנהל המרכז, שנמצא איתנו, ואם תרצו לשמוע אותו, לבצע הפחתה של כל התוספות שנצברות על החוב. ביקשנו להפוך את סדר הסעיפים, את סעיף (ג) שמקנה לשר האוצר לקבוע מנגנוני פטור ולקבוע את הסמכות שלנו כסעיף (ד) משום שלמנהל המרכז יש בכל מקרה סמכות להפחית תוספות פיגורים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה שאת אומרת זה שהסעיף הזה מיותר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא פשוט מיותר, ברגע שהגדרנו שהחוב עובר אליכם אתם פועלים לפי הסמכויות שלכם. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לנו אין התנגדות לייתר את הסמכות של - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עמדת הממשלה, בבקשה. 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

בנוסח שהעברנו החלפנו בין הסעיפים (ד) ו-(ג) מבחינת הסדר של הדברים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אומרים לכם שסעיף (ד) מיותר. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, מה שהיא אומרת זה שברגע שהחליפו את הסדר אז כשהחוב יהיה אצלנו עדיין תהיה לנו הסמכות הזאת, כמו שאתה ביקשת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל אז אמרת לי שאין כתובת שאליה אני פונה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני גם חושב שזה מקרים שלא אמורים לקרות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, תורידו סעיף (ד). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז סעיף 55 אומר שבחוק תקציב שנתי ייקבע בתכנית נפרדת סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאותה שנת כספים ממס גודש ולא יותר מסכום של 700 מיליון שקלים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

סליחה רגע, רציתי לשאול. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אל תחזיר אותי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא מחזיר, אבל כתוב שחוב חלוט ייגבה באמצעות המרכז לגביית קנסות, גם אם אין עליו עדיין שום פיגורים, שום הפרשי הצמדה, ביום ה-58 הוא שולם, גם זה המרכז לגביית קנסות? אנחנו רוצים להעביר אוטומטית מהיום ה-45 את כל החובות אליהם? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. לא שילמת, זה עובר למרכז.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל ככה זה גם היום.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני אומר שוב, אנחנו לא מחויבים להעביר את זה כשהחוב חלוט, יכול להיות שבאמת יעבור התשלום לחברה, אבל בסופו של דבר כן הרצון שהמרכז לגביית קנסות יתעסק, כשיש לו סכומים אחרים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו רוצים שיגבו חובות, אנחנו עומדים על זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, כולנו רוצים שיגבו חובות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זהו, הסעיף נגמר. עכשיו פרק י', סעיף 55. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בחוק תקציב שנתי ייקבע בתכנית נפרדת סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאותה שנת כספים ממס גודש ולא יותר מסכום של 700 מיליון שקלים חדשים לטובת שיפור התחבורה הציבורית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה ביקשנו לשנות לתוספות שירות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

פה ביקשה הוועדה לקבוע ש-700 מיליון השקלים הראשונים הולכים לתוספות שירות לשיפור התחבורה הציבורית. אפשר לנסח כך שזה יהיה לא יותר מסכום של 700 מיליון שקלים חדשים שיצטברו לראשונה לאחר גביית מס גודש לפי חוק זה. האוצר התנגדו, אמרו שהם רוצים להראות לנו את זה בהלימה עם חוק המטרו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

חוק המטרו אגב עבר, אושר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם אפשר את הכותרת של הסעיף רק לשנות לסעיף הישראבלוף.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

די, זה לא נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אני צוחק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לכם בעיה להוסיף תוספות שירות?

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לא. אבל לא אמרנו תוספות שירות.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

הגברת שירות האוטובוסים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה שאנחנו רוצים זה שיהיה ברור שזה הולך לסובסידיה ולא לתחנות, לתשתיות וכו'.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני לא חושב שיש הגדרה בחוק לתוספות שירות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא צריך הגדרה בחוק. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

בסדר, אז שיהיה תוספות שירות, אין בעיה.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הכוונה שאנחנו מדברים עליה זה לשפר את התחבורה הציבורית, יותר אוטובוסים - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כתוב לטובת שיפור התחבורה הציבורית.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, שיפור זה יכול להיות גם תשתיות, אנחנו לא רוצים.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הוא לא רוצה לדבר על תשתיות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תכתבו למעט תשתיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אולי שירותי תחבורה ציבורית. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

הפעלה של שירותי תחבורה ציבורית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שוב, אבל גם הפעלה בסוף יגידו שלשים תחנות דיגיטליות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תכתוב 'למעט תשתיות'. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה את מפחדת לכתוב סובסידיה לתוספות שירות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כי אומרים שאף אחד לא יבין מה זה אומר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כשאני אומרת תוספות שירות ליד אנשים שהם לא מעולם התחבורה הם לא מבינים מה אני אומרת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שיפור שירותי התחבורה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כתוב שיפור התחבורה הציבורית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל, עוד פעם, שיפור התחבורה הציבורית זה גם תשתיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

שיפור הפעלת התחבורה הציבורית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

שיפור שירותי התחבורה הציבורית למעט תשתיות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה הבעיה להגיד למעט תשתיות? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אפשר להגיד למעט תשתיות. בסדר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז זה נשאר לטובת שיפור התחבורה הציבורית למעט תשתיות? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל שיהיה ברור שזה תשתיות פיזיות, שלא עכשיו יגידו לנו שקניית אוטובוסים זה נחשב תשתיות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא רוצה שתקני עם זה אוטובוסים, אני רוצה שתיתני עם זה סובסידיה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אבל הסובסידיה כוללת קנייה של אוטובוסים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הסובסידיה היא פר קילומטר. בסדר, אין בעיה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה עם תשתיות קבועות? לא פיזיות. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

קבועות.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

תשתיות תחבורתיות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ניר, אין לנו הגדרה לתוספות שירות? אולי עיבוי התחבורה הציבורית? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו פה בדיון פילוסופי. או משאירים ככה או מוסיפים למעט תשתיות? תחליטו, שתי האופציות.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לדעתי הפעלה זה בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אם זה לא אוטובוסים, אם זה, אני לא יודע מה, רחפנים? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הפעלה של שירותי תחבורה ציבורית, בעיניי זה סבבה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שיפור הפעלת שירותי התחבורה הציבורית. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

לנו במשרד התחבורה יש השגה, לאו דווקא מה שכתוב בסעיף הזה, אלא, ברשותכם, אנחנו מבקשים שלעניין הסעיף הזה, בעצם חלק מהמטלות צפויות להיות אצל החברה הממונה ואנחנו מבקשים להחריג בסעיף 25 את כל מה שכתוב בסעיף הזה. כלומר שבסעיף 25 שמסמיך את החברה הממונה לעניין הפעולות בחוק הזה יתווסף שהחברה תהיה כפופה להנחיית מנהל רשות המסים לעניין חוק זה למעט סעיף 55. כלומר כל הפעולות שקשורות להרחבת השירות ושיפור השירות - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל נתיבי איילון לא עושה סובסידיה. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

חלק מהפעולות שנוגעות, למשל להפעלת חניוני ה'חנה וסע', כן נכללות במטלות של נתיבי איילון. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואנחנו רוצים שהכסף יילך לשם? 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל זה לא תוספות שירות.

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

התכנית הרחבה מדברת גם על שירות חניוני 'חנה וסע'. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שאטלים וכאלה? 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז הוא צודק. שבסעיף 25(ג), למעט העניין האמור בסעיף 55. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה בהמשך להערה שלך, התיקון הזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתם אלופים אתם, משרד האוצר. שיהיה כתוב בפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מזל שיש לנו פה שר תחבורה לשעבר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 57 החליטה הוועדה להוריד לעניין זקיפת ההטבה. סעיף 58 מדבר על תיקון חוק בתי הדין המנהליים והוספת ועדת הערר לפי החוק הזה. סעיף 59, תחילה. דילגנו על זה, אמרנו שנשאיר את זה לסוף הדיון. אז אני מתחילה להקריא אותו.

	תחילה
	59.
	(1) תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (בפרק זה – יום התחילה).



המשמעות היא ב-1 בינואר 2022. זו תחילתו של החוק. 

	
	
	(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 2, 3, 13, 17 ו-31 ביום כ"א באדר א' התשפ"ד (1 במרס 2024) (בפרק זה – המועד הקובע).



סעיפים 2, זה סעיף המטרה, 3 זה סעיף הטלת המס, 13 שעוסק גם במס, 17 החיוב במס ו-31, מערכת הגבייה. 

צריך לשים לב שבעצם יש פה הרבה מאוד סעיפים אחרים שגם לא חלים, לעניות דעתי, למשל סעיפים שנוגעים למס, בין סעיפים 10 ל-15, אם ממילא 13 של המס לא חל אין סיבה לא להחריג גם את 10 עד 15. כל הסעיפים שעוסקים בחיוב במס, זה לא רק 17, אלא גם 18 עד 20. הסעיפים שעוסקים במערכת הגבייה זה לא רק 31, אלא גם 32 עד 35 וגם סעיפים 46 עד 54 שעוסקים בערר ואכיפת התשלום והתוספות. גם אלה לא צריכים לחול כי אין להם משמעות תפעולית לעניין החוק. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז תוסיפי גם את זה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אסתי, אני לא יודעת אם הספקת לעבור על כל הסעיפים, אני מציעה שתסמיכו אותנו יחד עם שלומית למעט את כל הסעיפים שאנחנו מסכימים עליהם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	
	
	(3) השרים רשאים, לאחר התייעצות עם ועדת היישום, לדחות פעם אחת, בצו, את המועד הקובע עד יום א' באדר התשפ"ה (1 במרס 2025).



 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להוסיף כאן הסתייגות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הסתייגות, אולי אחר כך, כשנסיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

בהתאם למה שדיברתי כבר בעבר לגבי אבני הדרך בביצוע תכנית החומש אני מבקש בסעיף (ב) לשנות ל-1 במרס 2025 ובסעיף (ג) ל-1 במרס 2026. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה? 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה למה? בגלל כל מה שאמרנו קודם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כי לדעתי מבחינת הצעדים המשלמים אנחנו לא נהיה במצב מספק בעוד שנתיים וחצי. אני חושב שאם נדחה את זה בעוד שנה משרד התחבורה יבצע מספר צעדים נוספים וזה יותר נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מבין שזה דורש בדיקה מצדכם. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו כמובן נבדוק. מה שהגשנו בהצעת החוק הממשלתית אנחנו חושבים שאלה התאריכים הנכונים ביותר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, בואו נסיים את ההקראה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, אלכס, זה עונה גם לדברים שאמרו כאן, גם מהאופוזיציה וגם הקואליציה דיברו על ההכנות והמנגנון, כך שזה סביר לחלוטין.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז ההצעה לדחות בשנה, לא להתנות בהתקדמות? 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

לאור מה שהוצג פה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא רוצה להתנות, אני מציע לדחות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ולדימיר, אם הרציונל הוא באמת לייצר הבשלה של התשתיות וכו' אז למה לא לייצר - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כי אני לא בעד להתנות כניסת חוקים לתוקף. עוד שנה נהיה במצב אחר ויש לנו אפשרות לדחות בעוד שנה ואגב 2026 זה סיום תכנית החומש של משרד התחבורה וזה בהחלט יותר סביר. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם נותן זמן למה שהעלו כאן וגם מחשק שאי אפשר לדחות את זה עד בלי עד.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מחשק, זה גם ככה מחושק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

	פעולות ראשונות
	60.
	הפעולות לפי חוק זה המפורטות להלן יקוימו לראשונה לאחר יום התחילה, במועדים הנקובים לצדן:

	
	
	(1) שר האוצר יקבע לראשונה את מיקומי השערים כאמור בסעיף 8 – עד 15 חודשים לפני המועד קובע;

	
	
	(2) השרים ימנו חברה ממונה כאמור בסעיף 25 בתוך 30 ימים מיום התחילה.




תוספת ראשונה, סעיפים 4 ו-8, גבולות טבעות החיוב. פה אין לנו שינויים. ובתוספת השלישית לא התייחסנו להגדרות אז אני אתייחס אליהם עכשיו. 

בתוספת השלישית לא התייחסנו להגדרות, אז אני אתייחס אליהן עכשיו. לגבי פרט 1, כרגע מופיע אוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם לפי פקודת התעבורה. אוטובוס, ההגדרה שלו היא רכב מנועי שמיועד להסעת שמונה אנשים או יותר נוסף על הנהג ושצוין ברישיון הרכב כאוטובוס. לגבי אוטובוס זעיר פרטי, בעצם בתקנות התעבורה יש הגדרה לאוטובוס זעיר, שזה אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: מיועד לפי מבנהו להסעות עד 19 נוסעים בנוסף לנהג, מותקן בו מרכב תקני, משקלו הכולל אינו עולה על 5,000 קילוגרם והוא מצוין ברישיון הרכב כאוטובוס זעיר. אוטובוס פרטי זה אוטובוס שאיננו רכב ציבורי. 

בדקתי ואין הגדרה, כתוב 'כהגדרתם לפי פקודת התעבורה', זה בעצם תקנות התעבורה, אבל כן מופיע סעיף שבו יש התייחסות, בסעיף 183ב יש התייחסות לרישיון נהיגה דרגה די-3, שהוא רישיון לנהוג ברכב ובאוטובוס זעיר פרטי. השאלה אם משרד התחבורה יודע להגיד למה התכוונתם, כי 'הגדרתם בתקנות התעבורה' לא קיים, זה או אוטובוס זעיר או אוטובוס פרטי, או אוטובוס זעיר שהוא אוטובוס פרטי, או התייחסות כמו שמופיע בסעיפים ואז זה כמשמעותם ולא כהגדרתם. 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

הכוונה היא לאוטובוס זעיר שהוא פרטי, כי אין הגדרה של אוטובוס זעיר פרטי, יש הגדרה של אוטובוס ציבורי והגדרה של אוטובוס פרטי, על זה מתלבשת ההגדרה של אוטובוס זעיר. אז אפשר לשנות את ההגדרה כאוטובוס זעיר שהוא פרטי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נראה לי ששווה לבדוק מול משרד התחבורה כי בסעיפים פנימה כן מופיע אוטובוס זעיר פרטי שהיא הגדרה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

משרד התחבורה, התייחסות, בבקשה.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

ערב טוב. יש לאוטובוס זעיר פרטי הגדרה בתקנות, לא בפקודה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אין הגדרה בתקנות, יש הגדרה לאוטובוס זעיר ויש הגדרה לאוטובוס פרטי. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

נכון, אבל יש לו מובן. כמשמעותו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז את רוצה שזה יהיה כמשמעותו? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש התייחסות אליו בדרגות רישיונות הנהיגה, מדובר ברכב שאיננו רשאי לבצע הסעות בשכר, זה בדיוק כמו המכוניות הפרטיות של כל אחד מאיתנו, רק קצת יותר גדול. אותם שימושים בדיוק, הוא יכול להיות עם נוסע אחד, בדיוק אותו דבר, אסור לו להסיע בשכר. אם יהיה לו תו רכב מרובה תפוסה אז זה יכול להיות - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

חוה, השאלה, שוב, האם זה נצמד להגדרות של אוטובוס זעיר ואוטובוס פרטי או שאת הולכת לפי כמשמעותו לפי הרישיונות ואז זה מופיע אוטובוס זעיר פרטי אבל אין הגדרה כזאת של אוטובוס זעיר פרטי. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה היינו הך בעצם. יש הגדרה לאוטובוס זעיר בתקנות ויש הגדרה לרכב פרטי בפקודה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לאוטובוס פרטי.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן, יש גם הגדרה לרכב פרטי. רכב פרטי הוא כל מה שאיננו ציבורי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל כתוב פה אוטובוס זעיר פרטי כהגדרתו לפי פקודה. עוד פעם, אין הגדרה כזאת. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אין הגדרה כזאת, להגיד כמשמעותו, להפנות ל-183ב.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אין לי בעיה, אבל אז את יכולה להגיד מה המשמעות של זה? מה אנחנו בעצם קובעים פה, מהו אותו אוטובוס זעיר פרטי? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

מדובר ברכב פרטי שהגודל שלו הוא כגודל אוטובוס זעיר, דהיינו יש בו יותר משמונה מושבים ופחות במקסימום 19, אבל הוא רכב פרטי. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

תתחילי במילה רכב פרטי ולא במילה אוטובוס. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אבל ככה קוראים לו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בסדר. אז אני משנה את זה, במקום כהגדרתם לכמשמעותו לפי פקודת התעבורה, המשמעות היא בתקנות התעבורה. 

עכשיו לגבי פרט 2, מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה. הגדרתם את הרישיון לנסיעת שירות, שהמשמעות היא שהוא לא יסיע אדם במונית, בקו שירות למונית, בנסיעה שבעבורה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח רישיון לכך לגבי אותה מונית לפי סעיף זה ויפעילם בהתאם לתנאי הרישיון והמפקח על התעבורה רשאי לתת רישיון לנסיעת שירות רק לגבי מונית הכלולה ברישיון קו שירות. 

הגדרתם קו שירות למונית כהגדרתו בסעיף 14ז, זה בעצם מסלול הסעה קבוע של מוניות שבו תחנת מוצא ותחנת יעד קבועות ושכל נוסע במונית באותו מסלול משלם בנפרד בעבור הנסיעה. האם צריך להגדיר פה גם את המונית? כי קיימת הגדרה של מונית, אבל לא הפניתם להגדרה של מונית. הגדרה של מונית היא רכב מנועי ציבורי שמיועד להסיע עד עשרה אנשים מלבד הנהג ואשר צוין ברישיון הרכב כמונית.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן, אבל כיוון שאנחנו נמצאים מחוץ לפקודת התעבורה אז יכול להיות שצריך להפנות להגדרה של מונית בסעיף 1 לפקודה, זו המונית שעליה מדובר. לא כל המוניות הן בקווי שירות. מוניות שיש להן רישיון לנסיעת שירות זה חלק מהמוניות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז להגדיר את המונית כהגדרתה בפקודת התעבורה ולהשאיר את ההגדרות של רישיון לנסיעת שירות וקו שירות מוניות. כן? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז תיכנס פה הפניה להגדרת מונית. לגבי 3, יש הגדרות של נכה ותג נכה. תג נכה זה תג שנתנה רשות הרישוי לנכה שנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים. נכה זה עיוור או אדם שרופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין או אדם שניתן לגביו אישור שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצבו הבריאותי, שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים או שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות. 

יש לנו פה בפרט 4 אופנוע, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, זה בעצם בתקנות התעבורה. אופנוע הוא רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו. נוספה פה ההגדרה של תלת אופנוע. 

פה, לגבי אופנוע, בגלל שאנחנו הוספנו בסעיף 1 רכב מנועי אנחנו צריכים גם למעט פה את אופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם, כי בעצם בסעיף 1 זה נכלל בתוך ההגדרה של רכב מנועי. אנחנו לא רוצים שזה יחול, אמור להיות פטור לגבי אופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם. לעומת זאת בהגדרה הזאת ממעטים רכב הנגרר על ידי רכב מנועי וזה לא פטור, נכון? 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

בהגדרת רכב מנועי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בהגדרת רכב מנועי כתוב שזה - - - 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

אז את טוענת שאופנוע, אם חובר אליו רכב צדי לא נכלל פה? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עוד פעם, רכב מנועי זה רכב שמונע בכוח מכני לרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי. זאת אומרת בגלל שזה מרבה גם תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי צריך למעט אותם בתוספת. לעומת זאת כתוב למעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי, אנחנו לא צריכים לאלמנט הזה, נכון, חוה?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

נכון. הנגררים בפול-טריילרים, בסמיטריילרים וכו', עגלות שנגררות על ידי רכב, הם לא רכב מנועי, הם רכב, אבל לא רכב מנועי, הם מוחרגים מעצם השימוש במונח רכב מנועי כי להם אין מנוע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז הרכב שנגרר על ידי רכב מנועי, אנחנו גם אותו מחריגים פה בתוספת? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

לא, הוא כבר מוחרג מעצם השימוש בהגדרת רכב מנועי, הוא איננו רכב מנועי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ההגדרה רכב מנועי לא בא למעט, הוא בא לרבות, לדעתי. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הוא בא למעט. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון, הוא למעט. גם הוספתם פה את התלת אופנוע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שהוא מוחרג. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן. תלת אופנוע זה רכב מנועי שנע על שלושה גלגלים ואשר צוין ברישיונו כתלת אופנוע או כתלת אופנוע קטנוע ובלבד שמשקלו אינו עולה על 550 קילוגרם ואינו מיועד להובלת טובין. 

אני עוברת לפרט 5, רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה, זה רכב שמיועד לשמש להובלת משא בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של בעל הרכב. פה קבענו שמשקלו המותר עולה על 12,000 קילוגרם. 

מונית, כבר הקראתי את ההגדרה, כהגדרתה בפקודת התעבורה שאינה מונית שירות, ואופניים, תלת אופן או גלגינוע, שגם להגדרה שלו התייחסנו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה על רכב מסחרי לא תחול מטלת החיוב היומי? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה רכב מסחרי שמשקלו המותר עולה על 12,000 קילוגרם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כן, אבל למה לגביו לא חלה מגבלת החיוב? כי מה, הוא סתם מסתובב לו כל היום בתוך הטבעות? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

תרומה עודפת לגודש.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אתה מחייב אותו בכפל מס. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

נכון, כי התרומה שלו לגודש היא כפולה. היא יותר מכפולה אגב. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין לי בעיה עם הכפל, יש לי בעיה שאם זה רכב שמחלק לחם אז הוא עובר כמה פעמים בטבעות ואין לו הגבלה. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

זה רכבים מאוד גדולים, זה לא משאית חלוקה קטנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא לחם, לחם פטור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

12 טון זה לא משאית כל כך גדולה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

דיברנו על גררים, הם פה? גררים מוחרגים? דיברנו בדיון הקודם. רכבי חילוץ. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הם מפנים לך את הגודש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בדיוק, רכבי חילוץ של רכבים, מה קורה איתם? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כרגע זה לא מוחרג. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

גרר שמפנה גודש. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לא כל גרר באשר הוא גרר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל גרר מפנה גודש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הוא מרים רכב תקוע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה עם גרר, מלצר? דיברנו על זה בפעם הקודמת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

רכב מסחרי, אי אפשר שיהיה בלי מגבלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה לגבי גרר?

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כרגע הוא לא מוחרג. אני לא בטוח שאנחנו יודעים להגדיר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חוה, אנחנו יודעים להגדיר גרר? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

כן, יש הגדרה בתקנות התעבורה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היושב ראש, רכב מסחרי, אתה נותן לו כפל מס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רק מעל 12 טון. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה עם כפל מס, אבל למה בלי הגבלה? רכב חלוקה יסתובב 20 פעם בתוך הטבעת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא רוצה שהוא יעשה את זה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל זאת העבודה שלו, אתה מחייב אותו במאות שקלים ביום. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

שיעשה את זה לפני או אחר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

ולדעתי מעל 12 טון זה לא רכב חלוקה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אומרים שכן, אני לא מבין בזה.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

רוב רכבי החלוקה הם מתחת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

רוב רכבי החלוקה שקונים קווי חלוקה זה מתחת ל-12 טון. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

יש הגדרה לרכב חילוץ בתקנות התעבורה, בתקנה 1 לתקנות התעבורה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו מכניסים גם את רכבי החילוץ כהגדרתם. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה רכב מנועי המיועד לפינוי מבנה ולביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלפת של רכב שיצא מכלל פעולה שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע עבודות ושצוין ברישיונו כרכב חילוץ.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בסדר, אפשר לפטור אותו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, צריך לשמוע מישהו שמבין בזה כי זה נראה לי פגיעה שיכולה להיות לא מידתית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו שמענו כבר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו עדיין לא יודעים אם רכבי חלוקה הם מעל או מתחת 12 טון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אנחנו יודעים שיש רכבי חלוקה שהם מעל 12 טון, אבל המטרה שלנו היא שהרכבים האלה לא ייכנסו בשעות הגודש פנימה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה, אבל אתה מחייב אותם בכפל קנס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כי הם מאוד גדולים, הם מייצרים גודש הרבה יותר גדול. שלמה, אני לא רוצה לפתוח את זה, עשה טובה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא על זה אני מלין, אני מלין על זה שאתה נותן להם בלי הגבלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בטח, כי הם מסתובבים והם מייצרים גודש בכל מקום שהם נוסעים. בטח, בטח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש משהו קטן שהם היו צריכים לבדוק, סוגיית סמכות ועדת הערר לתת הארכת מועד, האם צריך לכתוב אותה במפורש או שהיא קיימת? אם צריך לכתוב אז יש לי פה סעיף מהחסד"פ שאפשר להעתיק מאוד בקלות. בדקתם אם צריך בכלל? 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

אתה יכול לחזור שוב על השאלה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוסכם כאן שאנחנו רוצים שלוועדת הערר תהיה סמכות להארכת מועד להגשת הערר, האם צריך לכתוב סעיף מפורש? 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

אז יש בחוק בתי דין מנהליים בסעיף 22, זה סעיף שאומר שלראש בית הדין או ליושב ראש המותב רשאים להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אני רק אציין שזה סעיף שלא החלנו פה בחוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אנחנו רוצים להחיל. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אם לא נעשה תיקון הוא לא יחול. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז צריך לעשות תיקון. הוסכם במהות, אין ויכוח על המהות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, תסביר שוב פעם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כתוב שאתה יכול להגיש ערר תוך 45 יום. ביקשנו שלוועדת הערר תהיה סמכות לקבל ערר שהוגש אחר כך וכו'. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

היום אין להם את הסמכות הזאת. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

הצעת החוק הממשלתית בכוונה לא כללה את האפשרות הזאת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה? אבל זה למעט סעיפים 22(א), זה 22(ב), אז הוא כן חל. סעיף 51 אומר שההוראות לפי חוק בתי דין מנהליים, למעט סעיף 22(א), הוא לא ממעט את 22(ב), זאת אומרת 22(ב) חל. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אז זו טעות שלי. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

כן, כי קבענו את המועד כאן בנפרד בתוך החוק, אז 22(א) לא חל.

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

נכון, סליחה, מיעטנו ולא קבענו, אז 22(ב) חל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זאת אומרת שוועדת הערר תוכל לתת הארכת מועד מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

לפי חוק בתי דין מנהליים. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אותו סעיף שאלעד הקריא חל בחוק שלנו, החלנו ומיעטנו את (א).

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הבנתי, אז לא צריך לעשות תיקון בחוק כדי שלוועדה תהיה סמכות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, יש לנו שלושה נושאים פתוחים שנשארו לנו. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

ברשותך, לנו, משרד התחבורה, יש עוד הערה. אנחנו מחזירים טיפה אחורה לסעיף 25, אנחנו מבקשים לקבוע חובת היוועצות לגבי שני סעיפים שנמצאים בסעיף 26. הסעיף שאנחנו מציעים הוא סעיף (ד), חדש: על אף האמור בסעיף (ג) לעניין תפקיד החברה הממונה בעניין תכנון והקמת השערים לפי סעיף 1 ותפקידים נוספים לפי סעיף 25(6) הנחיית מנהל רשות המסים תהיה בהתייעצות עם המנהלת הכללית של משרד התחבורה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

למה? 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שסעיף 1, בתכנון וההקמה, ומטלות חדשות שיוטלו על החברה הממונה יהיו בהיוועצות. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שהצעות משרד התחבורה יובאו באופן פנים ממשלתי לפני שהן מתבקשות מהוועדה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל בואו נדבר לגופו של עניין. הרי דיברנו קודם שמיקום השערים, שר האוצר בהתייעצות עם שר התחבורה.

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

שר האוצר לא מתייעץ עם מנכ"לית משרד התחבורה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, דיברנו על שר. השאלה אם זה לא רק מייצר סימטריה ואז אין פה שום שינוי מהותי. הרי לעניין מיקום השערים - - -

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אין לי ויכוח מהותי, פשוט פעם ראשונה אנחנו שומעים את הדבר הזה הרגע, אז אני רוצה להבין על מה מדובר ולהציג עמדה ממשלתית סדורה ומוסכמת, כמקובל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רוצה לסמן נושאים שנשארו לנו, אני לא מדבר על נוסחים אלא נושאים משמעותיים שצריך לפתור. אחת, זה הנושא של המוניות, שתיים זה הנושא של הניטור הרציף, שלוש זה נושא של הדיווח.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, מחירי שיווי משקל. זה לאו דווקא קשור לניטור רציף, גם בשיטה הנוכחית אפשר להכניס את זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

והנושא של הדיווח. אלה שלושת הנושאים שנשארו לנו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה זה הדיווח?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

האם להכניס דיווח לוועדה ומה הוא יכלול. גם צריך לסגור את הנושא של דחיית המועד, אני רוצה לשמוע עמדה ממשלתית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש עוד כמה נושאים, האם זה יוגדר מס או דמי שימוש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו נצא להפסקה, ניתן לממשלה יחד עם הלשכה המשפטית לנסח את כל הניסוחים האחרונים, נסגור את כל הסוגיות ונצביע. תודה רבה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:10 ונתחדשה בשעה 23:20.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, אנחנו נתחיל. יהודה חיכה פה הרבה מאוד זמן, אני חייב להגיד בסבלנות ובסובלנות, יהודה, בבקשה, זכות הדיבור שלך. 

 << אורח >> יהודה בר אור: << אורח >> 

אני רוצה להוסיף על כל מה שדיברתי, דיברתי ארוכות, אבל שלושה דברים ממש מחזקים את המעמד של נהג המונית כרכב ציבורי משלים. במשך שבעה חודשים, כשהתחילה הקורונה, כשהגבילו את כל האוטובוסים ואת הרכב הפרטי לנסוע בכל נתיב ונתיב ובכלל לא הרשו להם לנסוע בכלל והיה אסור להזיז את המכוניות, אנחנו עמדנו בחזית והסענו כרכב ציבורי משלים את האנשים האלה לבתי חולים, לקופות חולים, לכל המקומות אחד אחד. 

אדוני היושב ראש, אנחנו כנהגי המוניות בזמן הקורונה עמדנו בחזית כי משרד הבריאות פנה אלינו וביקש מאיתנו כרכב ציבורי משלים, היות שהאוטובוסים לא יכלו להסיע את האנשים בקיבולת והיות שהפרייבטים לא יכלו להיכנס ולהזיז את המכוניות שלהם, אנחנו הגוף היחידי שהרשו לו לנסוע בזמן שהיה סגר במדינה כרכב ציבורי משלים. הסענו את האנשים בקורונה, סיכנו את עצמנו, עמדנו בחזית והסענו אנשים לבתי חולים, לקופת חולים, להביא תרופות ועמדנו כרכב ציבורי משלים.

משרד התחבורה פנה אליי באופן אישי ואמרו לי שאנחנו חייבים לעזור פה. ביקשתי שלפחות ישימו מיגון, גם את זה בקושי רצו לעזור, אבל גם את זה לא עשו בסוף. אני אומר עוד פעם, המוניות הן רכב ציבורי משלים וככה אתם צריכים לראות אותנו. אתם הייתם צריכים, ההיפך, לעודד בכל דרך את הפטור לנו מהגודש הזה כי אז הייתם גורמים לכך שהציבור שנוסע איתנו ייסע במונית ואז הוא יידע שהוא מעמיד את הפרייבט שלו בבית כי הוא יכול לנסוע במונית ולא לשלם את הכניסות של מס הגודש, יהיה לו כדאי לנסוע במונית. ככה גם הייתם מגדילים את האפשרות לעזור למוניות, גם להתפרנס וגם לנוסע להעמיד את האוטו שלו בבית.

דבר שני, עיריית תל אביב גובה מ-4,000 מוניות מס חניה ומס כניסה לתוך תל אביב. אנחנו משלמים להם על החניות שלנו תשלום. אנחנו נושאים בנטל של העירייה של אלפי אלפי שקלים על זה שאנחנו מקבלים אישור לעבוד בעיר תל אביב. 4,000 מוניות כאלה רשומות בעיריית תל אביב. 

עוד 6,000 נכנסות מכל הפריפריות להביא אנשים בזמן צורך ובזמן כניסה. שעות העבודה העמוסות ביותר, שאין מוניות, זה בין שבע לעשר, בין ארבע לשבע, זה השעות שאתה מדבר עליהן בגודש והמונית כל הזמן שהיא עסוקה, לאחר מכן השעות שלהן מתות ואין כמעט עבודה. אם הנוסעים יצטרכו לשלם ואם הנוסעים יצטרכו לקחת את הנטל עליהם תרד מאיתנו העבודה וגם בזמן שיש עבודה בשעות הלחץ האלה והגודש אנחנו נכנסים לפנצ'ר נוסף. 

למוניות יש בעיה נוספת, אדוני היושב ראש, אנחנו נקראים בתוך תל אביב לנסוע בגבולות של ארבעה עד חמישה-שישה קילומטרים כדי לקחת נוסעים שרוצים לבוא עם המונית חזרה ולהעמיד את הרכב שלהם בבית ולנסוע עם מונית לתל אביב. אנחנו לוקחים אותם מהבית וכשהם יעברו את שלוש הנקודות האלה ויצטרכו לשלם את הכסף, ואנחנו כשנצטרך לקחת אותם לתוך העיר חזרה אנחנו נצטרך לשלם בגלל שאנחנו נוסעים לבד. זה דבר לא הגיוני, שנהג מונית, שזה רכב ציבורי, שיש לו את האישור להסיע אנשים בשכר יצטרך לשלם סכום כדי שהוא יוכל להסיע נוסעים. 

חובה לתת לנו פטור, כי הפטור הוא לא פטור לנו, אנחנו רכב עבודה, אנחנו לא רכב בידור ולא רכב שנוסע לשם תענוגות שלו. העבודה שלי זה המונית, המונית זה העסק שלי שאני מפעיל. קשה לי להבין איך אתם לא מבינים את העניין הזה שאני רכב ציבורי משלים, שאין שום הבדל ביני ובין אותו אופנוע ובין אותו רכב נכה. 

חוץ מזה יש 1,000 מוניות נגישות ויש עוד 2,000 מוניות של אנשים שקיבלו אותם ממלחמת יום כיפור, מספרים ירוקים, כדי שיוכלו להתפרנס וזו הייתה הפרנסה שלהם וגם איתם תהיה לכם בעיה.

 הבעיה הזאת שאתם רוצים לתת מס גודש לנהג מונית זה לפגוע בפרנסה, לפגוע בזכות הציבורית שלי ולפגוע בי בכך שאני אצטרך לשלם כסף על זה שאני צריך להסיע אנשים, לקחת אותם ולעבור את הנקודות האלה של הגודש. זה לא מתקבל על הדעת. אדוני היושב ראש, אני מאוד מבקש שתפטור אותנו מזה וזה יעשה צדק וזה גם יהיה הוגן. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה רבה, יהודה. אני חייב לומר שאנחנו במהלך כל הדיונים תמיד חוזרים לנושא הזה של המוניות והיו פה התלבטויות לא פשוטות, גם בין חברי הכנסת, גם בין חברי הכנסת לאנשי המקצוע וגם דיברנו בחוץ, ישבנו הרבה, כי יש פה דילמה. מצד אחד באמת אתם רכב ציבורי משלים, ובהרבה מאוד מקרים אתם יכולים להיות לעזר לתחבורה הציבורית הקונבנציונלית, אבל מצד שני אי אפשר להיפטר מהעובדה שאתם מייצרים גודש ונוסעים על הכבישים.

לכן החלטנו לעשות איזון בהצעה הממשלתית ולהוריד את התעריפים אצלכם ב-50%, אבל בנוסף לזה, וכאן אני מבקש ממשרד האוצר, בוועדת המחירים הבאה כשתתכנס חייבים לתת את הדעת לסוגיה של נסיעה של נהג מונית מנוסע לנוסע. אז אתם תצטרכו לשקלל את זה איכשהו בתוך התעריפים, הוועדה תצטרך לשקלל את זה איכשהו בתוך התעריפים כי זו בעצם נסיעה בתפקיד לכל דבר ועניין ואין לו דרך אחרת בלי המונית להגיע למקום אחר ולקחת את הנוסע. 

לכן אני מבקש שהוועדה תשקול את השיקולים האלה ותיקח אותם בחשבון ואני מבקש לשנות בחקיקה את המחיר להנחה של 50%. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חיוב במחצית סכום המס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. אני חושב שזה מאזן ונכון. אני מאוד מקווה, יהודה, שמה שאמר בצלאל סמוטריץ' לפני שניים או שלושה דיונים, זה מה שבאמת יקרה, אתם בסוף תיסעו על הכבישים מהר יותר, תוכלו להסיע יותר נוסעים וגם תרוויחו יותר ולא רק אתם תרוויחו אלא גם הנוסעים ירוויחו וכולם ירוויחו כי זה יחסוך המון המון זמן. זה הסיכום של הוועדה, אני מקווה ומצפה שתקבלו אותו כי בסוף זה לטובת כולם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נצטרך להוסיף בתוספת השלישית את הפטור למוניות הנגישות. זה אומר שוועדת המחירים תצטרך לחשוב איך היא מייצרת שני תעריפים, כי מונית נגישה בתוך המונה לא ישקללו לה אגרת גודש ולמונית לא נגישה ישקללו לה את ה-50%. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר גמור. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו הבנו את ההוראה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה ועדת הפיקוח על המחירים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רק נגיד את המשמעות. המשמעות היא שבפרט 6 שמדבר על מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה, שאינה מונית שירות, היום כתוב שלא תחול לגביה מגבלת סכום החיוב היומי המרבי, זה יהיה בעצם יחויב במחצית סכום המס הקבוע בתוספת השנייה ולא תחול לגביה מגבלת סכום החיוב היומי המרבי. זאת הכוונה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. אני רק חייב לציין את חברי הכנסת שהתלבטו באמת בסוגיה הזאת, גם אלה הנוכחים פה וגם אלה שלא, במיוחד נעמה לזימי שעשתה פה עבודה רצינית מאוד בנושא הזה ותודה גם לה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, אני רוצה לומר לך, אחרי כמעט, לא יודע כמה, עשרות שעות שאנחנו על החוק הזה, זה קצת מאכזב כי אני יכול לחזור על הדברים שאמרתי בפתח הדיון הראשון, אותם דברים, דיברנו על פריפריה שמשלמים ותל אביב או תושבי תוך הטבעות שנוסעים וגודשים את הכביש לא משלמים למרות שלפריפריה אין כמעט תחבורה ציבורית ולהם יש. דיברנו על מודל רציף ומודל רב תעריפי, שהוא חכם יותר, יותר יעיל וגם עם זה נשארנו. אולי, אני מקווה שאולי נצליח להשיג משהו שהוא התוויית מדיניות. לא יודע אם דיברת על זה קודם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עוד לא הספקנו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני מקווה שלפחות את הדבר הקטן הזה, שהוא התוויית מדיניות בלי שום משמעות, לפחות זה ייכנס. אי אפשר לצאת מהדיון הזה בלי שום דבר לפריפריה. דיברנו על דבר מינימלי בדיון הראשון והוא שירותים רפואיים, שתושב פריפריה, שאין לו את השירותים הרפואיים או אין לו מספיק, וזאת בעיה בפני עצמה, בנגב או בצפון, שיגיע לקבל שירותים רפואיים בתוך הטבעות לא יצטרך לשלם על זה מס גודש. אני חושב שזה דבר טריוויאלי, אני חושב שזה דבר שאנחנו צריכים להסכים עליו, לנסות להגיע להסכמות בעניין הזה. 

כמו שאתה יודע, שנינו תושבי עזה, אתה אשקלון, זה גם עוטף עזה מבחינתי, וגם נירה, תושבת כפר עזה, יש לפעמים מקרים שבהם תקופה ארוכה התחבורה הציבורית מושבתת, אין רכבות, אין אוטובוסים, לא עוברים בכבישים אצלנו וצריך לוודא שכאשר יש מצב כזה אז פוטרים את תושבי הדרום מהשתת מס גודש עליהם. 

יכולים להיות מקרים נוספים שבהם גם התחבורה המעטה שיש לא תהיה, כמו שיש עכשיו בנגב המערבי בעיות עם חשמול הרכבת. כל מיני מקרים כאלה שאני מקווה שעם תכנית החומש והדחייה שאנחנו כנראה נותנים בשנה לתכנית הזאת יהפכו את התחבורה שם להרבה יותר יעילה והרבה יותר אפקטיבית. אבל אם זה לא יקרה ואם יש בעיות אני מקווה שיש לנו כאן דרך לתת פטור לאותם תושבים או למישהו בעל סמכות שיוכל להחליט שבתקופה כזאת למקומות המסוימים האלה לא יהיה. אבל כמו שאמרתי, שירותים רפואיים זה נראה לי דבר מינימלי שאנחנו יכולים לקבל. 

שוב אני אומר, חבל לי שחוק כל כך משמעותי עובר בחוק ההסדרים ולא מאפשר לנו לבשל אותו טוב יותר עם באמת מה שאנחנו רוצים. אני יודע שגם אתה חושב שהמודל היותר רציף, המודל שיאפשר לנטר הרבה יותר טוב ולנתב את התנועה בכבישים באופן יותר יעיל היה נכנס כאן, אבל למצער מה שביקשנו ממשרד המשפטים, להכניס מדיניות כזו שתיתן לראות את האופק הרבה יותר טוב, אז אני מקווה שהם יכניסו את זה, אחרת באמת אני לא יודע מה לומר, קשה לומר שיש כאן הרבה הישגים. 
 
 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הנושא של קבלת שירותי רפואה - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה גם להזכיר את אופיר כץ, שהוא אחד מאלה שהזכירו את זה בדיון הראשון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בדיוק באתי להגיד את זה. אנחנו ביקשנו את זה מכם לפני שבועיים, אם אני לא טועה, היה גם אופיר וגם שלמה וגם נירה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גם ינון אזולאי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ובעצם כולם, גם ינון וגם בצלאל, כולם דיברו על כך שאפשר להבין את ההיגיון בהכול, אבל ברגע שאנחנו יודעים שהתחבורה הציבורית יכולה להיות פשוט לא רלוונטית לאותו בן אדם שגר בפריפריה, שצריך לקבל שירות במרכז, כי אם קובעים לו PET CT בשעה שמונה בבוקר בתל אביב אז הוא לא יכול להפעיל שיקול דעת אם זה כן או לא גודש, נוסע, לא נוסע, ולכן ביקשנו מכם עוד אז, ואני עוד לא קיבלתי תשובה, וטוב שאתה מזכיר את זה, שלמה, איך אנחנו פוטרים את האנשים האלה שמגיעים לקבלת שירות רפואי ממס הגודש. כי הם באמת לא יכולים להשפיע על ההחלטה של האם להיכנס או לא להיכנס וגם אין להם ברירה כל כך.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בחנו את הסוגיה גם עם צוות בריאות אצלנו, לאור העובדה, וגם אמרנו את זה, שאנחנו לא יודעים לבדוק דרך המצלמה מהי מטרת הנסיעה חשבנו על לתת פתרון לגיבוש מנגנון שייעשה על ידי האוצר וכמובן משרד הבריאות וקופות החולים, של החזר כספי מלא מקופות החולים. כמובן שאנחנו כמשרד האוצר ניתן באק טו באק לקופות החולים בשביל לוודא שהם מקבלים את זה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לומר שהפתרון הזה שיחסית מסרבל, הוא יכול להיות נורא פשוט. הוא יכול להיות נורא פשוט, כי אתה נותן אגרה לתשלום, זה יכול להיות גם עכשיו הערכת מצב, סוגרים את הרכבת, מודיעים בחדשות שסגרו את הרכבת, בכל הוראה כזאת, הרי הנחיות התגוננות אלה הנחיות שמוכתבות משפטית, שתהיה אפשרות לתושב להגיש, אם רואים שזה בתאריך, נגיד 'שומר החומות', 12 יום סגור. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נירה, אנחנו מדברים על השירות הרפואי. דברים כאלה אפשר לפתור בתקנות חירום. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא יביא לקופת החולים את הדוח שהוא שילם את האגרה, הוא יקבל את הכסף והקופה תתקזז איתכם. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה נראה לי מורכב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה לא מורכב.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

זה מאוד פשוט. מי שמגיע לקבל טיפול רפואי מופנה על ידי קופת החולים, הוא יקבל החזר ואנחנו נפצה את קופת החולים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

באיזה אזורים? כל מי שבא מחוץ לטבעות? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לא, באזורי פריפריה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תצטרכו להגדיר מדד פריפריאלי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך מגדירים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מדד פריפריאלי, לפי מדדים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה תעשה עם יהודה ושומרון? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הם לא במדד פריפריאלי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

היום לא, לדעתי. לא יודע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

השאלה איך נקבע ההסדר, איזה אופציות יש לנו, חוץ מהאמירה שלכם לפרוטוקול שהיא חשובה, ובכל זאת. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בסוף מי שיגבש את זה ויתקצב את זה יהיה אגף התקציבים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתם לא רוצים להוסיף סעיף בחוק לזה? 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אלכס, מה שאני אומרת, שיאפשרו גם דרך הוועדה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה בדקנו, בלתי אפשרי. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא חייב להיות בחוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר לקבל איזה שהוא מכתב לוועדה מטעם הממונה על התקציבים לסיפור הזה? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

צריך לבדוק איתו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו נמשיך ואתם תבדקו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני באמת מבקש שכשמסתכלים על האזורים להסתכל על הכול, גם יהודה ושומרון. כל מי שאין לו שירותי בריאות אצלו והוא נוסע למרכז הארץ לקבל שירותי בריאות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חד משמעית. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה כל כך פשוט. מה שאמרתי אז גם, אני לא העליתי את זה כאן כי זה לא צריך להיות בחוק, אבל אם כבר אתם מדברים על זה, במצבי חירום באשר הם, כשסוגרים רכבות, שתהיה אופציה בדוח שמקבלים, בערר, להגיד לאנשים שאם סגרו את הרכב, שזה משהו בדיק, כי כשסוגרים חייבים להוציא הנחיות.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אבל תמיד אפשר להגיש ערר. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, על זה דיברתי, שבלוגיקה יש את האופציה דרך הערר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל פה מציעים לך מנגנון הרבה יותר טוב. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

הוא מציע לבריאות, זה נהדר, אבל מעבר לבריאות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקזזות מול קופת החולים הישירה, זה הכי טוב שיכול להיות.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אין בעיה, אם אתם אומרים שזה כזה פשוט, קטונתי פה, אני לא נכנסתי לתוך זה, אבל אני אומרת לאפשר את המקומות שאין בהם תחבורה לא כשגרה אלא לאור מצבים מסוימים שסוגרים. לאפשר לאנשים בתפיסה, בתודעה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לשר בחוק יש סמכות לפטור באישור ועדת כספים. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אז זה כל פעם מקרה לגופו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו מתחילים בהסתייגויות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רק נקרא את הסעיפים שהיינו צריכים לתקן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לנו בזום את נמרוד גלילי, איגוד לשכות המסחר. שלום לך. 

 << אורח >> נמרוד גלילי: << אורח >> 

שלום וערב טוב לכולם. הנושא שאני רציתי להעלות וניתן, להבנתי, מענה חלקי, זה הנושא של רכבי הגרר והחילוץ וניידות השירות. אני מבין שרכבי הגרר יוחרגו מהתקנות, לפי מה שהוסכם בדיון על התוספת, מה לגבי רכבי שירות וחילוץ שהם לא דווקא לגרר, אבל זה רכב שנתקע ואתה מתקן אותו במקום והוא יכול להמשיך לנסוע. לא בהכרח אנחנו מגיעים למצב שאנחנו צריכים לגרור.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שזה כלול בהגדרה בתקנה 1 בתקנות התעבורה, כתוב שם רכבי חילוץ, לא כתוב שם גרר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני מסתכלת. 

 << אורח >> נמרוד גלילי: << אורח >> 

להבנתי זה רק רכב שגורר רכב.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ההגדרה אומרת, רכב חילוץ זה רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע עבודות ושצוין ברישיונו כרכב חילוץ. אולי אפשר להעלות את חוה ולשאול אותה מה זה רכב שירות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ברישיון מופיע רכב חילוץ לרכב שאתה מתאר? 

 << אורח >> נמרוד גלילי: << אורח >> 

אני לא בטוח שמופיע ברישיון רכב חילוץ כי הוא לא בהכרח גורר רכב אחר.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

אני חושבת שנמרוד הגלילי מדבר על משהו שהוא יותר כמו המוסכים הניידים שעושים תיקוני דרך. 

 << אורח >> נמרוד גלילי: << אורח >> 

אכן.

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 

זה לא נכנס להגדרה של רכב חילוץ. השאלה אם צריך לראות אותם שונה מכל מיני רכבים מסחריים שמסתובבים ועושים עבודות. דובר קודם על מתקין המזגנים והחשמלאי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חוה, תודה רבה. 

 << אורח >> נמרוד גלילי: << אורח >> 

העניין הוא שהרכבים האלה מחלצים רכבים תקועים באמצע הדרך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

יש לנו את שי דיין, יו"ר ארגון נהגי המוניות. 

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

שלום. ערב טוב לכולם, כל הכבוד לכם שאתם ערים בשעות כאלה, אבל אני אגיד את זה בקצרה. אני עכשיו מקבל מידע, אחרי שסיכמתם בין כל חברי הקואליציה והאופוזיציה, להעניק הנחה 50%, זה ממש מצער ומאוד מכאיב. כנראה שאף אחד לא הבהיר את הנושא שבו יש אלפי מוניות בוקר בוקר מכל ערי הפריפריה שמגיעים לאזור המרכז, אם זה לאזור פתח תקווה, לבני ברק, לרמת גן, להרצליה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

שי, אני חייב לעצור אותך, חברי האופוזיציה לא מסכימים לחוק של הממשלה. 

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

אתה הסכמת איתם, אבל אני לא מדבר איתך כרגע, אני מדבר עם היושב ראש. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

שי, תעצור רגע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שי, תן לחבר הכנסת להביע דעה, בבקשה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חברי האופוזיציה מתנגדים למתווה שלא נותן לפריפריה עדיפות ופטור ממס הגודש, לאלה שאין להם תחבורה ציבורית. אנחנו מתנגדים לזה שזה לא מתווה רציף, אנחנו מתנגדים כאן להרבה דברים, אבל את מה שכן אנחנו משיגים זה המינימום שיכולנו להשיג כאן. היינו רוצים להשיג הרבה יותר דברים. 

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

אני מודה לך מקרב לב על מה שניסית, אבל תן לי להגיד את המילים שלי, את המילים האחרונות לפני שאתם מסיימים את הדיון, בבקשה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גם זה שאין מתווה רציף בעיניי זה לא – 

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

עזוב אותך מרציפות, יש לנו פה בעיה ואתם כנראה עדיין לא הבנתם, לא באופוזיציה, לא בקואליציה, לא במשרד האוצר ולא במשרד התחבורה. יש אלפי נהגי מוניות שמסיעים ילדים אוטיסטים, נכים, עם תסמונת דאון, בחינוך מיוחד, עם בעיות מיוחדות, עם קשב וריכוז שלא לומדים ביישוב שלהם. לוקחים אותם נהגי מוניות, ואני לא מדבר רק על הנגישות, אני גם הייתי נהג מונית במונית נגישה ואני יודע מה זה, אני הפסקתי לעבוד בזה כי הלב שלי לא יכול לילדים האלה, לא יכולתי כבר לקחת מבוגרים כשכל שבוע מישהו אחר נפטר לי באמצע העבודה. אלה דברים שאתם לא מבינים, אתם לא מתארים לעצמכם.

אני מבקש, מוניות ספיישל לא יכולות לעבור מטבעת לטבעת ביחד עם הילדים האלה של החינוך המיוחד, בטח ובטח העירייה לא תשלם את זה, בטח ובטח לא משרד החינוך ולא משרד האוצר. חייבים לפטור את הדבר הזה, אתם צריכים להתחשב בילדים האלה. כל הקווים שעובדים משעה שבע בבוקר עד שמונה וחצי-רבע לתשע נהגי מוניות לא יכולים לשלם את הדברים האלה מהכיס שלהם. גם כך המחיר, הם דרך קבלנים, הרי זה קבלני משנה שמבצעים את זה, הנהגים עושים את הנסיעות האלה במחיר ממש מופחת רק בשביל שתהיה להם את ההתחלה של הבוקר ואת הסיומת של הצהריים להחזיר אותם. להכניס אותם למעגלים של נכנסתי לטבעת, יצאתי מהטבעת, זה סדום ועמורה.

אני אסביר לכם גם עוד דבר אחד קטן, אם אני לוקח נסיעה מנס ציונה לראשון לציון, חברים, לתת לו קנס לנהג המונית של חמישה שקלים שהוא בא להיכנס לעבודה באזור גוש דן. הרי מרכז העבודה, מרכז העסקים הוא גוש דן, נהגי מוניות מניעים את כל הכלכלה בגוש דן, כל משרדי עורכי הדין, כל הציבור שעובד, שלא מחזיק רכבים, שמשתמש בתחבורה הציבורית הזאת שהיא מהירה יותר וזמינה יותר לציבור הזה, מה אתם אומרים לו? לא, בוא תשלם עכשיו קנסות. 

אני מדבר על שעות הצהריים, משעה שלוש עד שבע, לשני הכיוונים, גם כניסה לגודש ומהגודש החוצה, לא משנה לאיזה כיוון מונית תיסע, מרמת גן לפתח תקווה, מפתח תקווה לתל אביב, לא משנה לאן הוא נוסע, להרצליה, כל כיוון אתם רוצים מס גודש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שי, אתה חייב לקצר. 

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

נקודה אחרונה, ברשותך, רוב המוניות עובדות עם אפליקציה. זאת אומרת נהג מונית מקבל הזמנה לאפליקציה לפעמים שהיא במרחק ממנו, בין 200 מטר והיא יכולה להיות גם קילומטר וחצי ושניים, ברגע שהוא יוצא, עובר מטבעת מסוימת לטבעת השנייה הנהג הזה נפגע כלכלית כי הוא אמור לשלם עכשיו את העלות הזו. מה שאתם אומרים, שאם עכשיו הנהג מגיע לכתובת ובסוף הנסיעה לא מתבצעת אז מה קרה? הנהג הוציא כסף מהכיס, הלכה הנסיעה והוא צריך לחכות לנסיעה הבאה ואולי אם הוא יקבל לקוח, שהלקוח הזה ייצא לטבעת אחרת אז הלקוח רשום לו בתוספת של המונה החכם החדש, ואז מה יש בתוך המונים החדשים? יש מחיר מוסכם, המחירים המוסכמים הם ללא תוספות, ללא הזמנה טלפונית, ללא מזוודות, הם ללא אגרות גודש, ומה יקרה? צריכים לאכול לו את הכיס ממה שנותר לו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שי, שי, אני לא רוצה - - -

 << אורח >> שי דיין: << אורח >> 

- - - יש לנו גם ככה - - - הבין עירוניות, עוד להוריד לנו, כפרה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר לעצור אותו רגע? שי, אתה צריך לקצר, ביקשתי ממך. אתה גם חוזר על עצמך. זהו, תודה רבה. 

לגבי המוניות דנו פה באמת הרבה וכפי שאמרתי, הייתה פה דילמה לא פשוטה, אבל צריך להבין שמוניות מייצרות גודש מצד אחד ומצד שני זה באמת רכב ציבורי משלים. אני חושב שהפתרון שמצאנו כאן הוא פתרון מאזן, מצד אחד הם קיבלו הנחה של 50% על התעריפים, בנוסף לזה פטרנו גם מוניות מונגשות מהתשלום, אני חושב שזה מאזן. 

בכל מקרה צריך לזכור שהמתווה יתחיל בעוד כמה שנים, עוד מעט נחליט כמה, זה אומר שיהיה זמן להיערך, יהיה זמן להתאים את השוק לקראת המתווה, כך שאני חושב שהמתווה שהשגנו הוא מתווה בהחלט מאזן. 

אני רוצה לסעיפים, בבקשה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 3, אז בהתייחס לעניין חצי השעה. חשבנו על אפשרות לנסח תוך הפניה לסעיף 9, אבל הבנו שקבוצות השערים בסעיף 9 יכולות להיקבע באופן שונה, שלחלק מהן כן יהיה פטור, לחלק מהן לא יהיה פטור, ולא תמיד גם בסמיכות, כמו שהתכוונו חברי הוועדה. עוד עניין שעלה זה שבבוקר לא בטוח שיש ניטור של מצלמות. צריך לקבל החלטה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

משרד התחבורה אומר שהוא מבחינתו ידגום תמיד בכל השערים כי הוא משתמש בזה לעוד הרבה דברים אחרים.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לגבי המדידה? 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לגבי הניטור הרציף של התנועה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

על פניו אתה גובה בבוקר רק לתוך הטבעות אז לכאורה השערים בכיוון השני לא אמורים לעבוד בכלל בבוקר. שי אומר שזה לא נכון, שהוא רוצה שכל השערים יעבדו כל הזמן, הוא לומד מזה על התנהגות התנועה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

בסוף זה עניין של המכרז בנושאים תפעוליים וגם העלות של הדבר הזה צריך יהיה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, בסוף אם יש חוק וכתוב שצריך לנטר אז הם ינטרו, זאת לא הבעיה, הבעיה היא לא תפעולית, הבעיה היא איך אנחנו מגדירים את זה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

ברשותכם, יש שני סעיפי הסמכה נפרדים. הניטור בטבעות, הניטור לצורך הגבייה, הוא לצורך הגבייה ואם אין גבייה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל זה לצורך פטור מגבייה. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אבל מי שיוצא מהטבעת לא צריך לפטור אותו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו רוצים לייצר מצב שאם אדם נכנס לטבעת ויצא תוך פחות מחצי שעה, יצא מאותו מקום, הוא פטור, אז צריך לדעת שהוא יוצא. 

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

אז אם זה לצורך הגבייה אז – 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן אנחנו צריכים שהניטור יהיה דו צדדי לאורך כל שעות היום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה יכול לתת חצי שעה אחרי שעת גודש, אתה לא צריך יותר מזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בשעות הגודש ועוד חצי שעה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

למה לא עושים את זה רק בטבעת הפנימית אם המטרה, הרי רק בתל אביב יש את המעבר באותה עיר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תקשיבו, די, לא פותח יותר, לא מתמקח יותר. אנחנו כרגע מדברים על איך אנחנו מגדירים את מה שהסכמנו עליו. אנחנו רוצים להגיד שאם בן אדם נכנס ויצא משער זהה או משער סמוך תוך חצי שעה הוא פטור. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

דיברנו על הגדרת שער סמוך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז השאלה אם משהו כזה נותן את המענה: על אף האמור בסעיף קטן (א) חציה של שערים בסמיכות בשעות הגודש בפרק זמן של חצי שעה לא תחויב במס. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בשני כיוונים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שערים בסמיכות בכיוונים מנוגדים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

רק אם אפשר להוסיף שאנחנו מבקשים להחריג מההוראה הזאת את כל מי שאין לו מגבלה יומית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ברור, הוראה זו לא תחול על מי שאין לו תקרה יומית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הסעיף הבא היה סעיף 12. בסעיף 12, בסעיף קטן (א) זה שר האוצר באישור ועדת הכספים יתקן עד יום 1 ב - - -

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, לגבי הסעיף הקודם, אנחנו מבינים את הרציונל, רק אנחנו רוצים לבקש, מכיוון שיהיה צריך להפעיל את זה ויכול להיות שההגדרה הזאת של הסמיכות יכולה לייצר הרבה מאוד מחלוקות שהן נראות כרגע בשעה הזאת, אז אם אפשר להסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות לעניין הזה כדי שנוכל להגיע למצב שבו אנחנו יודעים להגדיר מה זה סמיכות ולייצר פה משהו שהוא אופרטיבי. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא צריך תקנות, זה סתם מסורבל, שערים סמוכים כפי שיקבע שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, לא.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

שתהיה אפשרות בחקיקה לקבוע איזה שהיא חקיקת משנה שתסדיר ותגדיר את הדברים ושזה לא יישאר איזה משהו פלואידי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו משאירים את זה בחוק עכשיו איך שזה, יש עוד חמש שנים, ארבע שנים, שלוש שנים - - -

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

למה חמש שנים? עד ההפעלה, אבל אנחנו נצטרך לעשות תיקון חקיקה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז תעשה תיקון חקיקה, מה הביג דיל? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אבל להוסיף כרגע שתהיה אפשרות לשר לקבוע תקנות או כללים - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, לא, לא.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אני סתם אגיד שהרבה פעמים השערים לא תמיד סמוכים, כי לא תמיד בכניסה אתה תופס את אותה כמות של היציאה לכן שמנו את זה במרחקים ואז מה זה סמוך ויגישו לנו בג"צ.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז עכשיו אנחנו מבהירים כאן שזאת הכוונה, הכוונה היא כניסה ויציאה - - -

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

זו הגדרה מאוד רחבה. מה זה סמוך? 200 מטר, 400 מטר, 1,000 מטר? לפעמים השערים במיקומים אחרים כדי לחסוך כסף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נגיד שזה שני השערים הכי קרובים, שער היציאה הכי קרוב לשער הכניסה.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אבל לפעמים הוא הכי קרוב לצד השני. זה פטור, זה מנגנון החיוב ממש, זה מייצר - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בתקנות הוא יקבע מה זה שערים סמוכים. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

רק לעניין ההגדרה מה זה שער סמוך אנחנו רוצים שיהיה ברור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תכתבי שאם הוא לא קבע תקנות אז כל זוג שערים נחשבים שערים סמוכים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, בסדר. אין לנו ברירה אחרת.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל צריך לומר לפרוטוקול שצריך לוודא שהתקנות לא יסרסו את האירוע. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, זאת לא הכוונה שלנו.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

זה להסדיר את האירוע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז צריך לכתוב שהתקנות יפורסמו חצי שנה לפני כניסת החוק לתוקף. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני רק אומר, שיהיה ברור, למה היססנו לרגע? כי הפחד שלנו שדרך הסמכות שניתן לשר האוצר לייצר כל מיני הגדרות בסוף ייצאו הגדרות לא רלוונטיות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

או שנגיד, יש 1,000 תקנות, את התקנה הזאת דווקא ישכחו ובסוף זה לא יחול על אף אחד ולא עשינו כלום פה. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אז אפשר לקבוע לוחות זמנים לתקנות כמובן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז אני מבקש חצי שנה לפני המועד הקובע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

וזה יובא לאישור ועדת הכספים. תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדת הכספים חצי שנה לפני המועד הקובע. 
 
סעיף 12. אמרנו בסעיף קטן (א) שר האוצר באישור ועדת הכספים יתקן עד יום 1 בספטמבר של כל שנה את התוספת השנייה בעניין סכומי המס. סעיף קטן (ב) אומר שעל אף האמור בסעיף 15, אם הוא מצא בהתייעצות עם שר התחבורה שהתקיימו שיקולים כלכליים הוא רשאי באישור ועדת הכספים לקבוע – פה אנחנו משאירים גם שעות גודש שונות וגם סכומי מס שונים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל ביקשת להגביל את זה לחמש שנים, בחלוף חמש שנים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו נעשה לזה תחילה מאוחרת של חמש שנים מהמועד הקובע, בעצם הוא יוכל לתקן את התוספת השנייה, ואז אנחנו מכניסים לבקשת הוועדה סעיף קטן (ג) שאומר שעל אף האמור בסעיפים 14 ו-15 אם עלו סכומי המס חמש פעמים ברציפות לא תהיה העלאה נוספת בסכומי המס. השר יבצע בחינה מחודשת של הוראות החוק וידווח על מסקנותיו בצירוף הנתונים לוועדת הכספים ובעצם יציע מודל חדש.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

שלומית, אני חושבת שדיברנו לא על ה-1 בספטמבר. שר האוצר אמור להגיש את זה בסוף ספטמבר או ב-1 באוקטובר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן, יש לו חודש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שר האוצר מגיש לוועדה ב-31 באוקטובר. אלה שני דברים שונים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אמרנו שהשנה נספרת עד ה-31 במאי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

1 בספטמבר זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צריכה?

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צריכה שלושה חודשים מקבלת הנתונים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא 1 בספטמבר, כפי שנמדדו בתקופה של 1 ביוני עד 31 במאי. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ואז יש יוני יולי אוגוסט לעבד ולהגיש את הנתונים. ואז שר האוצר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ב-1 באוקטובר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 14, בסעיף קטן (א) שר האוצר יוכל לתקן גם את סכומי המס וגם את שעות הגודש. 

סעיף 16, משרד המשפטים היו צריכים להחזיר תשובה לגבי סעיף קטן (ו) על אמצעי טכנולוגי לעניין המצלמות שיותקנו על כלי הרכב.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

ברמה העקרונית אנחנו חושבים שאפשר לאפשר את זה, אנחנו מציעים תנאים מסוימים כדי לגדר את החשש לפגיעה בפרטיות, יש נוסח מתואם עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני אקריא: למעט אמצעים המותקנים על כלי רכב - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה נכנס בהגדרה של אמצעי טכנולוגי? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחרי המילים 'ובלבד שלא יותקן על כלי רכב' למעט.

 << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> 

כן, למעט אמצעים המותקנים על כלי רכב בהסכמה שלא ניתן תמורתה דבר בעל ערך כספי משמעותי ובמספר כלי רכב שלא יעלה על הנדרש ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך מילוי תפקידה לפי סעיף זה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

אני רוצה להגיד שני דברים. האחד, בסעיף קטן (ג) צריך למעט את המקרה של מדידה מזוהה, כי אם זה יהיה אמצעי טכנולוגי כזה אז הוא כן יהיה מזוהה. זה אומר שאחרי המילים 'כלי רכב מסוימים', ב-(ג)(1) צריך להגיד 'למעט אם מדובר באמצעי טכנולוגי שהותקן בכלי רכב בהסכמה כאמור בסעיף זה' ואז זה חוזר להגדרה שעמית הקריא. 

כרגע המתודולוגיה לא קיימת, לא ברור שנשתמש בטכנולוגיה הזו ואם זה נשאר אז רק להגיד שאם זה נשאר בהתקן של המצלמות אנחנו עדיין צריכים את השלושה חודשים למדוד. זה הכול, תודה רבה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז רק תעבירו לי את הנוסח, בבקשה. 

 << אורח >> איה דביר: << אורח >> 

בשמחה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו עוברים לסעיף 25 שבו בסעיף קטן (ג) קבענו שהחברה תפעל לפי הנחיות מנהל רשות המסים לעניין חוק זה למעט האמור בסעיף 55. זה נשאר, אסתי? 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

יש נוסח חדש מוסכם, סעיף 25(ג): החברה תפעל לפי הנחיות מנהל רשות המסים לעניין חוק זה, ואולם הנחיות רשות המסים לעניין תכנון והקמת השערים כאמור בסעיף 26(1) ייקבעו לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התחבורה. אבל 'למעט האמור בסעיף 55' יורד? 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה? סעיף 55 זה לא הקמת שערים, זה חניוני 'חנה וסע' ודברים כאלה.

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

ההסבר הוא שסעיף 55 לא קובע הסדרים לעניין החוק, הוא קובע להצעת החוק הממשלתית ולכנסת מה יהיה קבוע בחוק תקציב שנתי. אין שם הסדר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זאת אומרת שגם בלי לכתוב את זה ממילא סעיף 55 לא - - -

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

לא נכנס בהסדרים בחוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, ברור, הסכמנו. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

אני אגיד שהלשכה המשפטית שלנו קיבלה את ההסבר הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לגבי התחילה, משרד האוצר, עמדתכם. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו הגשנו הצעת חוק ממשלתית עם מועדי תחילה שבעינינו הם המיטביים ביותר, המשק יודע להיות ערוך להם, אבל – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

חברי הכנסת.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בעיניי כל עוד החוק הזה לא מתנה, ויש לי הסתייגות, תיכף אני אגיד, גם לגבי תשתית תחבורתית מספיק טובה לפריפריה וגם לגבי נהגי מוניות, לוודא שבאמת בסופו של דבר המחיר מתכנס לאותו מחיר שקיים היום, אז דחייה היא נדרשת, כי אנחנו לא מוכנים לבדוק האם זה באמת קורה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לי הייתה עוד הצעה קטנה, אני חושב שהיא משפרת את ההצעה של ולדימיר. ולדימיר אומר שנדחה בשנה, על גבי השנה הזאת אפשר לדחות בעוד שנה. אני אומר שאני לא יודע אם יש סיכוי שזה יתממש, אבל אפשר להגיד שדוחים בשנה, אבל כמו שהשר יכול לדחות בשנה הוא גם יכול להקדים בשנה אם הם יאיצו תשתיות. ואז יש להם תמריצים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל בכל מקרה, עד כמה שאני מבין את הלוגיקה של ולדימיר, זה לנסות להתאים את זה לקצבים של תכנית החומש. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

לא רק לזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא יודע אם יש סיכוי שזה יתממש, אבל המשמעות היא שאם אנחנו מאחרים בשנה ונותנים את האפשרות להקדים בשנה זה אומר שאם הם יעבדו מהר ויעמדו בקצב - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא בטוח שזה אפשרי משפטית. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם מתחבר ליתר התכניות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כפי שהצעתי, אני מציע לדחות את זה בשנה אחת על מנת לתת זמן למשרד התחבורה להשלים את התכנית לבניית הצעדים המשלימים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, תשנו בבקשה את הנוסח.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם מתחבר עם יתר התכניות שדיברנו פה, דיברנו על כל נושא פרויקט חשמול הרכבת לעוטף ולדרום ולפריפריה. התאריכים מתמזגים בתאריך הזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כמובן, כן. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

אני רק אציין שלהחלטה הזו כמובן עלולות להיות משמעויות – אנחנו רוצים לוודא שלא יהיו לה משמעויות תקציביות כי בסוף תכנית החומש קשורה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה לא קשור לתקציבים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, הוא אומר לך שאגף התקציבים יגיד שעכשיו לא בגלל שדוחים את אגרות הגודש בשנה אז משרד האוצר עכשיו ידחה לו את התקציב. 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

החקיקה הזאת הגיעה בהסכמה איתנו, אנחנו מכירים את ההסכמות ויש התניות בין מועד מימוש ההסדר הזה למועד קבלת התקציבים, המשרד חושב שצריך להביא שינוי ושיפור למשתמשי התחבורה הציבורית כמה שיותר מהר ואנחנו לא רוצים שתהיה פגיעה בתזרים ובתקציב של הפרויקטים כי אחרת אנחנו גם לא נהיה ערוכים ל-2026. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אנחנו נעמוד בהסכמים ונראה מה ההשלכות של הדבר הזה. בסוף אני לא יודעת לענות - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אבל זה לא האמירה, כי אם ההסכם מתבסס על זה שאגרת הגודש מתחילה להיגבות ב-2024 אז אתם תבואו למשרד התחבורה ותגידו שההסכם לא - - -

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

דבר ראשון ההסכם מתייחס גם למה יקרה אם אגרת הגודש תתחיל להיגבות ב-2025, כי היה תרחיש כזה גם בהצעת החוק, לגבי 2026 לא יודעת, בסוף גם השרה תצטרך להחליט אם היא מסכימה לדחות את זה או לא. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אנחנו רוצים לוודא שההשקעה בתשתיות, שהוצגה גם בתכנית החומש, לא תתעכב כי אחרת יוצא שכרנו בהפסדנו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

עד כמה שאני מבין, אנחנו מדברים כרגע על 2025 ול-2025 אתם ערוכים גם ככה, נכון?

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ל-25', יש בסיכום התקציבי עם משרד התחבורה התייחסות למה קורה במידה שזה נדחה ל-2025. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ומה קורה? תגידו לנו. מה נדחה? הרי תכנית החומש הוצגה פה על ידי השרה, היא מתייחסת ל-2024 או ל-2025? 

 << אורח >> ניר משה: << אורח >> 

יש שני אלמנטים, האלמנטים של תוספות השירות, שבהם יש דחייה תזרימית שלדעתנו היא מוסכמת וברורה. בעולם של התשתיות שם המנגנון קצת פחות ברור לנו. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

הממשלה יודעת להסתדר בתוך עצמה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אבל אותנו מעניין לראות שהפרויקטים יתקדמו בקצב - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

טוב, אני שמעתי אמירה של אגף התקציבים שהם יעמדו בהסכמים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסוף זה ייסגר בין משרד התחבורה, שר האוצר, הם יסגרו את הכול. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אלכס, מחילה שאני מתעקש על זה, אני רוצה לחדד את הנקודה, כל המטרה של הדחייה זה כדי שתהיה התכנסות בין ה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מסכים איתך, אין ויכוח.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם התוצאה תהיה דחיית התשתיות אז מה עשינו? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אין ויכוח. הם ערוכים ל-2025 נכון לעכשיו ולקראת 2026 יהיו עוד שלושה תקציבים שיצטרכו להתקבל. חמישה, כל שנה יש תקציב, זה לא קורה כל הזמן. אז אני מבקש לשנות את מועדי התחילה בחוק, מ-2024 ל-2025 ומ-2025 ל-2026. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף קטן (ב) זה יהיה 1 במרס 2025, בסעיף קטן (ג) זה יהיה 1 במרס 2026. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש לי הסתייגות לסעיף הזה מעבר למה שהגשתי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו נגיע לזה. משרד המשפטים. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

קודם נשמע את משרד האוצר, כמציעי הצעת החוק? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו מדברים עכשיו על תעריפי שיווי המשקל בטבעות הקיימות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אז, בצלאל, תציג את זה בבקשה למשרד האוצר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה שאנחנו מבקשים זה באמת המינימום, רצינו יותר, אבל לאפשר לייצר חצי מחירי שיווי משקל באופן שייתן גמישות שתאפשר לקבוע מחירים שונים בשערים שונים בהתאם לצורך של ויסות עומסי התנועה. דיברנו בחוץ עם אנשי משרד המשפטים כדי לקבוע שתי מגבלות, אחת, שהתעריפים יזוזו עד 50% למעלה או למטה מתעריפי הבסיס שנקבעו, זאת אומרת אי אפשר יהיה עכשיו לקחת בשער אחד 37 שקלים, אבל נניח שהתעריף בטבעת נקבע על עשרה שקלים אפשר להחליט שבשער אחד אפשר לקחת 15 ובשער אחד חמישה שקלים, כדי לווסת את התנועה והתקרה היומית לא תגדל. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אבל זה סכום אפס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא חייב להיות סכום אפס.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

אבל אז תהיה הפחתה בהכנסות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אקדים, קודם כל זאת אופציה, היא כמובן תלויה בבשלות טכנולוגית וביכולת לייצר את המודל ובסוף זה מחייב בעיקר ממשרד התחבורה רזולוציה הרבה יותר מדויקת של העומסים, מאיזה כיוון אתה נכנס לטבעת, איפה יותר עמוס וצריך להטיל קצת יותר ואיפה פחות עמוס וצריך להטיל קצת פחות. אתם בסוף בוודאי תשמרו על מודל שישמור על סך הכנסות, אני רק מזכיר פה לפרוטוקול שהמטרה איננה הכנסות אלא ויסות תנועה. זה לא מקור תקציבי.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, יכול להיות שגם השירות יופחת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, הוא לא יפחת, כי ה-700 הראשונים ודאי יהיו, אתה מדבר על היתרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, בוא נקצר. ההסבר הוא מאוד פשוט, אנחנו רוצים לייצר מצב יותר אפקטיבי ואופטימלי ממה שקיים היום. רצינו יותר, אבל אנחנו כן מתכנסים לתוך הטבעות הקיימות ורוצים לתת אפשרות לשינוי תעריפים בשערים בתקופות מסוימות, רבעון, חצי שנה, זה כבר ניתן להחלטה. מכניסים את זה כאופציה לחקיקה וברגע שתהיו מוכנים תבחנו. זה לא מחייב אתכם, לא עושה שום דבר. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא הבנתי, בשינוי יומי, בשינוי רבעוני? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, פעם ב-.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אסביר. אתה יכול להגדיר שאם אתה נכנס לטבעת מצפון זה - - -

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

הבנתי, לציבור תהיה רשימה של עשרות שערים וכל שער מחיר אחר כאילו? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. זה בדרך כלל לא יהיה עשרות שערים, בסוף זה יהיה כיוונים מסוימים, אין סיבה בעולם ששני שערים סמוכים יהיו להם מחירים נפרדים, אלא אם כן יש פתאום איזה כביש מאוד עמוס שאתה מחליט שאתה רוצה לייקר. 

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 

לא, יש כבישים ראשיים וכבישים צדדיים, מן הסתם זה ישפיע יותר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, אני מבקש שתקריא את ההצעה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין לי את הנוסח במודל הזה. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אני לא רואה איך דבר כזה מתלבש על המודל הקיים של החוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

למה לא? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא מתלבש מצוין כי, עוד פעם, אנחנו מדברים על אותם שערים, אותן טבעות. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אין לנו היום מנגנון דיפרנציאלי לפי שערים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תבנו אותו, מה זה אין לנו? אין לנו, אין לנו, לא יכולים, לא יכולים. די, נו. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

אני מציעה אולי להתלבש על הסעיף שלכם - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה זה, אלכס? כל דבר הם באים סגורים. 

 << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 

- - שאתם הצעתם על בחינה של כל השערים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה בנוסף. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה אתם לא יכולים? לקבוע מחירים משתנים? נו, באמת, נביא לכם סטודנטים מבר אילן. פעם ברבעון, פעם בחצי שנה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה שאני מציע זה ככה, בצלאל, תקריא מה שכתוב לך, אני רוצה להיות יותר יעיל, אני לא רוצה לפתוח שום דבר פה לדיון יותר, כי אנחנו לא נגמור עם זה בחיים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בהסתייגויות שלך, חבר הכנסת סמוטריץ'? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן, אבל אני צריך לבנות את זה אחרת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תקריא את הרעיון ואז אני מבקש, אחד ממשרד האוצר ואחד ממשרד המשפטים, אחד מרשות המסים, תשבו רגע ותנסחו את זה. המטרה היא לאפשר לכם אופציה לעשות את זה, תביאו את זה ליועצת המשפטית, היא תקריא את זה, אם זה בסדר נקבל. זהו, פשוט. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הדבר היחידי שאני יכול להקריא זה את ההגדרה של תעריפי שיווי משקל. אתה רוצה שאני אצא איתם שנייה החוצה לנסות להסביר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, אם לא מפריע לך שאני בינתיים אמשיך להצביע על ההסתייגויות, של שלמה נגיד. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל בנוסף לזה כן דיברנו על להכניס את הסעיף של צביקה שבו יש את הכול. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לזה נגיע בסוף. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אפשר בכל זאת להגיד מילה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

כרגע המודל שאנחנו הבאנו לכאן לוועדה זה היה אחרי עבודה רבה, עם הרבה חשיבה ש - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מירי, אנחנו לא אומרים כלום. אנחנו אומרים שבמידה שתהיו בשלים ותהיה לכם אפשרות ותראו לנכון להטיל מחירים דיפרנציאליים בשערים שונים כדי לייצר מחיר שיווי משקל נכון יותר, יש לכם את האפשרות. זה הכול. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ויש לכם מספיק זמן להיערך לזה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אף פעם לא ראיתי גוף שנותנים לו סמכויות והוא לא רוצה. מה, רק כסף אתם רוצים? רוצים שתהפכו את זה ליותר יעיל. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

לא, אנחנו מנסים שתהיה חקיקה שנצליח לעמוד בה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז בואו נצא שנייה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני ממשיך בינתיים בהסתייגויות של חבר הכנסת שלמה קרעי. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש לי הסתייגות אחת שלא כתובה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לפני זה, קיבלתם תשובה מהממונה על התקציבים? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אז למה אתה לא אומר? יש מכתב? 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

כן, אנחנו יכולים להקריא. לבקשתך הופנה מכתב מהממונה על התקציבים ליו"ר הוועדה, אני אקריא: ועדת הכספים בראשותך דנה בחוק מס הגודש במסגרתו תוטל חובת תשלום על נסיעות באזור מטרופולין תל אביב. בהמשך לפנייתך בנוגע לתשלומים שיושתו על תושבי הפריפריה המגיעים לאזור גוש דן לטובת טיפול רפואי הריני לאשר כי במידה שיאושר החוק בקריאה שנייה ושלישית בכוונתי לגבש מודל הפעלה יחד עם קופות החולים ומשרד הבריאות ולתקצב מנגנון החזר כספי מלא למבוטחים המתגוררים ביישובים פריפריאליים ונשלחים על ידי קופות החולים לטיפול רפואי בבתי חולים בתחומי טבעות החיוב ובשל כך מחויבים בתשלום מס הגודש, בכפוף לכל דין. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

למה דווקא בתי חולים? מה עם קופות חולים? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בן אדם לא נוסע לקופת חולים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

יש לך רופאים מקצועיים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר, זה בתוך המודל הם יעשו. אני מבקש קודם כל לקבל את המכתב הזה, חתום כמובן והכול. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ולהעביר את זה גם לוועדה וגם ליועצת המשפטית של הוועדה. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

מאה אחוז.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הסתייגויות, בבקשה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להתחיל עם הסתייגות שהיא כתובה בכתב יד. שלומית, תוך כי אני אערוך אותה. בסעיף 59(ב), הסעיף של התחולה, אני רוצה להוסיף בסופו: ובלבד שאישרה ועדת הכספים כי תשתיות התחבורה הציבורית מאפשרות חלופה יעילה לנסיעה ברכב פרטי. הוועדה רשאית לשנות את התאריך הקובע או לתת פטור ממס הגודש לבעלי רכב המתגוררים ביישובים ללא תחבורה ציבורית יעילה. 

כאן אני מוסיף עוד משפט, בגלל מה שדיברנו עכשיו על המוניות: כמו כן הוועדה רשאית לדחות את תשלום מס הגודש לנהגי מוניות עד שיתברר כי הפחתת העומס יעילה ולא גורמת בסופו של דבר לעלייה בעלות הנסיעה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לנמק את זה או שזה מנומק מספיק? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני חושב שנימקת את זה היטב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הסתייגות 1, אני מקריא או את מקריאה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני יכולה להקריא, אם אתה רוצה. ההסתייגות השנייה, מטרת החוק להפריד בין הפריפריה למרכז הארץ. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כן, כמו שאמרנו כבר כמה פעמים, זה שיש כאן חוק שלא מותנה בכך שבאמת תהיה תחבורה ציבורית אפקטיבית מהפריפריה למרכז, למקומות שאין בהם היום תחבורה ציבורית יעילה, זה פשוט עושק החלשים, בפרט כשאלו שנמצאים בתוך הטבעת, בתוך מרכז הארץ, יכולים לגדוש את הכביש כרצונם כל עוד הם לא חוצים את הטבעת והם לא משלמים שקל. לכן אני חושב שזאת מטרה ראויה לשים בכותרת של החוק הזה להפריד בין הפריפריה למרכז.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו אני מניחה שהמטרות הן לא חלופיות, אלא מצטברות. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כתבתי את זה במפורש, מטרת חוק נוספת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת החוק לנתק את הפריפריה מתל אביב.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הנימוק הוא אותו נימוק. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרה נוספת, לסכל מקומות עבודה של תושבי פריפריה במרכז הארץ. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לנמק. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא אותו נימוק?

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה לא אותו נימוק. פה את יכולה לגרום לתושבי פריפריה לא לבוא לעבוד במרכז, להגיד: למה שאני אלך לעבוד במרכז אם חצי מהמשכורת שלנו תלך על מס הגודש הזה כשאין לנו תחבורה ציבורית.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אם זה חצי מהמשכורת באמת שלא ייסע. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא חצי מהמשכורת, אבל סכום משמעותי מהמשכורת. זה יכול להגיע ל-1,000 שקל בחודש, זה סכום משמעותי לתושב פריפריה שעובד במרכז. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

איך זה יכול להגיע ל-1,000 שקל? 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא להפוך את חייהם של תושבי הפריפריה לקשים יותר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר להצביע? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, אלכס, אני אומר לך, אני מחייך וצוחק איתך, אחרי כל כך הרבה שעות פה קשה להיות עצוב, זה יותר עייף מעצוב. באמת ממש אחרי כל כך הרבה שעות שאני פה ואנחנו מנסים להיות ענייניים וגם ראית את זה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ואתה גם מצליח להיות ענייני, אני חייב להגיד. אמיתי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אפשר לברך על ההצלחה, על המכתב לשירותים הרפואיים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא רק זה, בכלל כל הדיון שהיה פה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל עדיין, כמו שאמרתי בגיל הפרישה לנשים, הפיל שהיה כאן במרכז החדר זה מי שאין לו תחבורה ציבורית ישלם ומי שיש לו תחבורה ציבורית לא משלם, וזאת הבעיה העיקרית של המודל הזה. מודל לא רציף, מודל כזה חובבני משהו, יותר נועד כדי להעשיר את קופת האוצר ופחות כדי לייעל באמת תחבורה וכדי לוודא – אין כאן שום וידוא שבאמת לתושבי הפריפריה תהיה תחבורה ציבורית לפני שהם יתחילו לשלם את מס הגודש. אז נכון, ולדימיר דחה לנו בשנה, אבל אם הוא דחה בשנה כבר כל המנגנונים נערכים לדחייה של שנה, זה לא באמת ייתן לנו תוצאות יותר טובות בהמשך. לכן אני באמת מאוכזב, אלכס. 
 
<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה, שלמה. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא לגרום לתושבי הפריפריה לפשוט רגל. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא להעצים את ההבדלים הסוציואקונומיים בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

טוב, זה ברור. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

לא צריך לנמק, זה ברור, תצביע. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלכס, אני אומר לך, אני ציפיתי להגיע אחרי הרבה הרבה שעות לאיזה הישג לטובת הפריפריה, אפילו ביקשתי, וגם את זה לא נתנו לי, שהשר יהיה מוסמך לתת פטור ליישובים שהוא יודע וברור לו שאין להם תחבורה ציבורית יעילה. גם זה לא נכנס לחוק. באמת זה דבר שהוא בהגזמה כאן, החוק נכנס לוועדה ויוצא כמעט אותו דבר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זו הגזמה. זה לא נכון. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אתם מסתפקים בשינויים מאוד קלים, מכות קלות בכנף. תראה איך עדי מחייכת, הכסף נכנס. לכן זה שתושבי המרכז, שמשתכרים יותר, לא ישלמו ותושבי הפריפריה - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

שלמה, היא כועסת עליי, אני נותן לך יותר מדי לנמק. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להגיד לכם, אני לא יודעת אם שמתם לב, יש לקרעי פיל, לא משנה לאיזה ועדה, הפיל מונח בחדר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

יש הרבה פילים, לא רק אחד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אפשר להצביע על ההסתייגות, שלמה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

זה החוק השני שאני מזכיר את המושג הזה, כי באמת הנושא העיקרי שעלה מתחילת הדיון לא נפתר. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבלה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרה נוספת, מטרת חוק זה היא להעמיק את הקרע בעם. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אתה יודע כמה הודעות זועמות אני מקבל עכשיו? אמיתי. הבאנו כאן תוצאה - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא להעמיק את הקרע בעם, זה להעמיק את הקרעי בעם. די. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לך לא אומרים, נירה, למה אתם נותנים לנו לשלם, לפריפריה, ותל אביב לא משלמים? 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא לממן את הרכבת האווירית של חברי הממשלה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

נו באמת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

טוב, זה ברור. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אתה יודע כמה עולה טיסה של יאיר לפיד לוושינגטון? 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

פחות מטיסה של ביבי נתניהו. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מיליון שקל כל טיסה. כל מס הגודש הולך - - -

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, אני לא מוכן לזה. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא לממן את תושבי מדינת תל אביב על חשבון הפריפריה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלכס, אני אומר את זה עוד פעם ועוד פעם, אתה מעביר כאן חוק שיירשם לדיראון עולם עד שאנחנו נחליף אתכם ונתקן את זה, באמת, תושבי תל אביב לא משלמים את מס הגודש ובאופן מקצועי משרד האוצר מודה שהם מעמיסים גודש ויכולים לנסוע בתוך הכבישים, אין חיוב רציף, תושבי תל אביב לא משלמים, תושבי הטבעות נוסעים מקצה לקצה בתוך הטבעת לאורכה של מדינת ישראל ולא משלמים שקל ותושבי הפריפריה מממנים את הסיפור הזה. מס הגודש הולך בסופו של דבר לתחבורה בתוך תל אביב ולמטרו בין חדרה לגדרה.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

לחדרה הוא לא מגיע, גם לגדרה הוא לא מגיע.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

גם לשם הוא לא מגיע, אתה מבין? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן, לא 1,000 שקל ולא חדרה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא לממן את הסקרים של שר המשפטים שמראים שהוא לא עובר את אחוז החסימה.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

נראה לי שזה די ברור. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מטרת חוק זה היא לגרום לתושבי הפריפריה לא להגיע לסידורים אישיים במרכז הארץ. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אמנם פתרנו סידורים אישיים נחוצים, הכרחיים, כמו השירותים הרפואיים, אבל יש הרבה סידורים אישיים שיש במרכז ואין בנגב ובגליל. שירותים רפואיים זה לא הדבר היחיד, בתי חולים משוכללים יותר שקיימים במרכז. יש משרדי ממשלה ויש מוסדות שלטון, הרבה דברים שנמצאים שם ואין ברירה לתושבי הפריפריה אלא לסחוב את עצמם למדינת תל אביב ועכשיו הם גם צריכים לשלם על זה כסף. לא מספיק השקענו כל השנים - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

להגיע לחניון ציבורי, כפי שהסברתי לך, לקחת שאטל. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כשיהיה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

יהיה, יהיה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לכן דחיתי את זה בשנה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אם לא יהיה? 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בפרק ז' בתוספת השנייה בסעיף 3, במקומו יבוא 'רכבים שניתן לגביהם תג חניה נכה שהוצא כחוק על ידי - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

טוב, זה כבר נכנס.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הנה הישג. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז אנחנו מוחקים את זה. בהגדרת מס, בסעיף 1, במקום 'האמור' ייכתב 'מס על הפריפריה'. יש הגדרה למס? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין הגדרת מס? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אין, הורדנו אותה. לא, יש, סליחה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אז צריך לשנות את ההגדרה מס על הפריפריה. כמו שהסברתי קודם, הפריפריה מממנת את מדינת תל אביב. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 3(ב) במקום 'חצי שעה' יבוא 40 דקות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הסעיף הזה ירד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הכנסנו עכשיו 3(ב). 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, מה פתאום עכשיו? זה נמצא אצלי בטאבלט. הוא שונה ממה שהיה לפני כן, אבל גם כאן יש חצי שעה. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

במקום חצי שעה יבוא 45 דקות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הסתייגות מס רציף ורב תעריפי, אתה רוצה להכניס? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בטח. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני מציע שתשאיר את זה, שלא נצביע על זה, בוא נראה מה - - -

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, זה בכל מקרה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אוקיי, את תקריאי או תסביר. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היא תקרא ואני אסביר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

האמור בסעיף 3 יסומן 1 ולאחריו יבוא 2, לחילופין, נסע רכב שמותקן בו רכיב דיווח אלקטרוני בתוך גבולות טבעת החיוב יחויב בעליו במס רציף ורב תעריפי כפי שיקבע השר בתקנות באישור ועדת כספים. 2א, לצורך התקנת התקנות האמורות בסעיף 2 השר ייקח בחשבון את הסעיפים להלן, (א) מאפייני הרכיב האלקטרוני בהיבטים של שמירה על פרטיות, רכיב מיטבי יהיה כזה שידווח לרשויות המס את סכום התשלום החודשי בלבד ללא פרטים נוספים; (ב) החיוב הרציף יהיה לפי מרחק נסיעה שעבר הרכב בפועל בתוך כל שטח טבעת; (ג) בכניסה לכל טבעת יוצג התעריף לקילומטר בתוך אותה טבעת, התעריף יוכל להשתנות מדי שעה בתוך טווח התעריפים שייקבע; (ד) החיוב במס מופחת עד כדי ביטולו לתושבים המגיעים ממקומות שבהם אין פתרונות תחבורתיים הולמים או כאלה שיגיעו לבתי חולים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, זה באמת סעיף שמסכם את רוב הדברים שאמרתי בכל הדיונים האחרונים. חסר במודל הזה באופן מאוד משמעותי הרכיב היעיל, זה מודל בלי רכיבי יעילות, מודל טיפש, אפשר לקרוא לו, שנועד בעיקר לגבות מס מהאזרחים, כשאתה רואה בתוך המודל עצמו שיכול להיות שגם אם המודל לא עובד שנה אחרי שנה אחרי שנה עדיין מעלים עוד 15%, עוד 15%, גם אם מהירות הנסיעה לא עולה, כי המודל לא יעיל ולא נותן פתרון. 

לכן הצענו, וגם אתה הסכמת, רק משרד המשפטים מתעקש, הפך את ההגנה על הפרטיות לתכלית הכול, בלי להתייחס שפוגעים כאן בקניין ופוגעים כאן בשוויון ופוגעים כאן בהמון דברים אחרים. מה אנחנו מבקשים כאן להכניס? אפשרות לכך שכשיהיו פתרונות טכנולוגיים, ויש, משרד התחבורה ומשרד האוצר יכולים להקים חברת סטרטאפ ולעשות את זה בקלות, לא חסרים רכיבים כאלה שאפשר להתאים אותם למה שנדרש כאן, היום לכל אחד יש וייז בטלפון, זה לבד כבר נותן לך כמעט 80% מהפתרון.

אז אנחנו רוצים לאפשר כאן שאם נסע רכב והותקן בו רכיב דיווח אלקטרוני, התשלום של המס יהיה רציף ורב תעריפי, כאשר השר ייתן תשומת לב לנקודות הבאות, למאפיינים של שמירה על הפרטיות כאשר אני אומר שהרכיב האופטימלי יהיה כזה שמשדר רק סכום חודשי לרשויות המס. אין פה שום פגיעה בפרטיות, אף אחד לא יודע איפה היית, אף אחד לא יודע שום דבר, אתה משדר לרשויות המס מה התשלום החודשי. מה הבעיה של משרד המשפטים? אני לא יודע. 

בסעיף (ב), החיוב יהיה לפי מרחק הנסיעה בפועל, לפי מטרים. נסעת 500 מטר תשלם שקל, נסעת קילומטר תשלם שני שקלים, ומודל רב תעריפי שיכול באמת להשתנות בהתאם לגודש. רואים בחמ"ל של משרד התחבורה שיש גודש בכביש הוא מעלה את המחיר, מפנה לכבישים אחרים, הכול קורה באופן דינמי. זה באמת מודל הרבה יותר יעיל והרבה יותר שוויוני. 

הדבר האחרון כאן זה שבמודל הזה אתה יודע כל רכיב לאיזה רכב הוא משויך ואם השר יודע שיש יישובים שבהם אין פתרונות תחבורתיים הוא יכול לשדר לרכיבים באותם רכבים מחיר מאוד מופחת, 50%, 70%, 80%. אותו דבר לגבי מוניות, אם אנחנו רואים שהפתרון שיש לא יעיל והמחיר של הנסיעה עלה משמעותית בגלל מס הגודש, אנחנו לא רוצים שהמחיר יעלה, הרי אמרנו שאנחנו רוצים שהמחיר יישאר בסופו של דבר אותו דבר ואפילו יירד, אז גם כאן, כשיש לך רכיב אתה שולט בזה מרחוק. ולכן אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה, שלמה. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הסתייגות נוספת, הסתייגות שגם עוסקת במס רציף ורב תעריפי. סעיף 3 יסומן 1 ויבוא 2, לחילופין נסע רכב שמותקן בו רכיב דיווח אלקטרוני בתוך גבולות טבעת החיוב יחויב בעליו במס הנובע ממרחק הנסיעה, ממועד הנסיעה ומהאזור בו מתבצעת הנסיעה כפי שיקבע בתקנות שר האוצר ושר המשפטים באישור ועדת הכספים. התקנות האמורות - - מאפייני הרכיב האלקטרוני, היבטים של שמירה על הפרטיות, רכיב מיטבי יהיה כזה שידווח לרשויות המס את סכום התשלום החודשי בלבד ללא פרטים נוספים, החיוב הרציף יהיה לפי מרחק נסיעה שעבר הרכב בפועל בתוך כל שטח טבעת. בכניסה לכל טבעת יוצג התעריף לקילומטר בתוך אותה טבעת, התעריף יוכל להשתנות מדי שעה בתוך טווח תעריפים שייקבע. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

ההסתייגות הזאת מורידה, לא יודע, אולי לא רציתם לתת אפשרות לשר לתת פטור ממס ליישובים פריפריאליים כדי שזה לא יפתח פתח, לא יודע, כל מיני תירוצים ששמעתי, אז כאן הורדתי את הסעיף הזה שמאפשר לשר לתת את הפטור, אבל זה עדיין אותו מודל, אפשרות למשרד התחבורה ומשרד האוצר מתי שהוא, כשיתבשלו מבחינת הידע והטכנולוגיה, שתהיה להם אפשרות להתקין מודל יעיל, מודל הרבה יותר טוב, יותר נכון, יותר שוויוני, מודל רציף שנותן פתרונות גם ויודע לנטר באופן דינמי, באופן שוטף, את התחבורה ולשנות את התעריפים בהתאם. 

אני באמת באמת שלא מצליח להבין למה ועדה כל כך מכובדת – אתה יודע, כשגפני היה פה, דבר כזה, הוא היה נותן להם בראש וזה היה עובר. לא מפחדים מהם. הרי מה כל הפחד שלך? אתה יודע שזה יעיל יותר, אתה יודע שזה אפקטיבי, משרד האוצר בעד, משרד התחבורה בעד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני רק יודע שכרגע זה לא ישים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו לא בעד. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בסדר, אתם לא בעד, בתוך תוככם אתם בעד. אין להם התנגדות מהותית למה לא, הרי רק נותנים לכם אופציה, אין לכם שום עניין להתנגד. רק משרד המשפטים עם תירוצים באמת – מה, משרד המשפטים קובע הכול גם כאן? הגיע עד לכנסת לשלוט כאן בוועדה? 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 8(א) אחרי 'הבטיחות בדרכים' יבוא באישור ועדת הכספים של הכנסת. סעיף 8 מדבר על מיקומי השערים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה, אתה רוצה שוועדת הכספים תאשר גם את המיקום של השערים? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אם שר האוצר קובע את המיקומים אז ועדת הכספים צריכה לאשר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

איך זה עולה בקנה אחד עם ניטור רציף? 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 21 לאחר היישום יבוא באישור ועדת הכספים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

תוקם ועדת יישום אשר תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני לא ממנה אנשים בממשלה. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

חבר הכנסת קרעי, ההסתייגויות שלך הן בשמך, בשם הסיעה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בשם סיעת הליכוד. לא יודע, אם ינון אזולאי אמר לך שהוא מצטרף להסתייגויות שלנו אז גם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אני בטוח שכן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת אופיר כץ, סיעת הליכוד וסיעת ש"ס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אולי נוותר? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

קשה לי לוותר. אפשר להמשיך ביום ראשון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

שלמה, הקשבנו לך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, היה פה גם מה שאופיר ביקש וגם מה שאתה ביקשת. אז בסדר, ההסתייגויות שלך, אתה פה, בסדר, מקובל, אין בעיה, אופיר לא, אז אני חושב שאפשר לוותר. אני בטוח שאופיר היה עושה את זה. אתה רוצה שניתן כמה? או שאתה רוצה להמיר את זה להסתייגויות דיבור במליאה? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, אי אפשר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מה אתה אומר, שלמה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מה אני אגיד לך? מה אתה נותן לי פה? אמיתי, תן משהו, תן לשר סמכות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, נו עזוב. החוק זהו, סגור. סגרנו אותו אחרי כל כך הרבה דיונים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אולי נגיד נושא חדש וזהו? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא שווה לך.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מאכזב, אלכס. תצביע עליהם בקבוצות של 20. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

טוב, בואו נצביע, קדימה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

בקבוצות של 20, זה לא ייקח הרבה זמן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה זה קבוצות של 20? אני מקריאה 20 הסתייגויות של מטרה? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא צריך להקריא, מ-1 עד 20, הצבעה. את מקריאה את 1 ואת 20. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

 בסדר. במקום מטרת חוק זה היא להפחית את גודש התנועה בכבישים מטרת חוק זה היא לגרום למשלם המסים לשלם יותר. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

1 נצביע ו-20 נצביע. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים עם ועדת היישום יבוא באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו זה ממילא קבוצות אז אני אקריא אותן לפי הקבוצות שלהן. זה הסתייגות 29, בסעיף 8(ב) במקום 700 מטרים יבוא 699. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 8(ב) במקום 700 מטרים יבוא 671. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעף 9 אחרי שר האוצר יבוא באישור ועדת הכספים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 9 אחרי שר האוצר יבוא באישור שרת התחבורה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום מיום 1 בספטמבר יבוא מיום 2 בספטמבר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום מיום 1 בספטמבר יבוא מיום 30 בספטמבר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום עד יום 31 באוגוסט יבוא עד 30 באוגוסט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום עד 31 באוגוסט יבוא עד 1 באוגוסט. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום בשנה שאחריה יבוא בשנתיים אחריה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 10 במקום בשנה שאחריה יבוא בשש שנים שאחריה. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 12(א) אחרי שר האוצר יבוא באישור ועדת הכספים. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 12(א) אחרי שר האוצר יבוא באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 12(א) במקום עד יום 31 בדצמבר של כל שנה יבוא עד 30 בדצמבר של כל שנה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 12(א) במקום עד 31 בדצמבר יבוא עד 1 בדצמבר של כל שנה. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 12(ב) במקום – זהו? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זהו? תודה רבה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו עכשיו הסתייגויות של ש"ס ויהדות התורה שאליהם הליכוד וסמוטריץ' ביקשו להצטרף. לפני סעיף 87 יבוא 86, מס גודש הוא מס רגרסיבי, בהטלת מס גודש הנפגעים הראשיים הם השכבות החלשות שנסמכות על התחבורה הציבורית. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 6(א)(1) יימחקו המילים 'מטרופולין תל אביב' ובמקום יבוא 'הטבעות'.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסעיף 15(1) במקום 7.5% יבוא 2.5%. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יתווסף סעיף 35(ד) לפיו תינתן אפשרות להירשם למנוי בכביש האגרה של מוקדי גודש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יתווסף סעיף 9 לפיו רכב גרר או רכב מתנדב ארגון הידידים פטור מתשלום מס.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש וסיעת ש"ס, בסעיף 55 המוצע במקום שיפור התחבורה הציבורית יבוא העלאת שכר חיילי החובה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לנמק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אתה גם מצטרף להסתייגות? 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כן, ודאי. למרות שהרמטכ"ל עשה עליכם סיבוב עכשיו עם שכר חיילי החובה אבל אני כמובן מברך על הצעד הזה, זו הצעת החוק שהגשנו לאחרונה במליאת הכנסת. מה שההסתייגות כאן מציעה זה שמס הגודש שהולך לשיפור התחבורה הציבורית יילך, חלק ממנו לפחות, להעלאת שכר חיילי החובה, אם לא יהיה מספיק לרמטכ"ל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בשנת 2025. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא, אבל כבר עכשיו על החשבון. מיליארד ו-300 נכנס, הם צריכים בסך הכול 400-300 מיליון, אז אפשר על החשבון כבר. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו הסתייגויות של הרשימה המשותפת. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הם לא פה, בעיה שלהם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו את ההסתייגות של חבר הכנסת האוזר וחבר הכנסת בליאק. נתחיל מחבר הכנסת בליאק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו מדברים על ההסתייגויות להוסיף דיווחים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אבל אמרנו שזה נכנס בהסכמה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אין בעיה, זה יכול להיכנס גם בהסכמה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

מכניסים את זה? אתם בעד? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן, ברור. רק צריך לחכות לבצלאל. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אז אפשר להצביע על ההסתייגות שלי ואז יישאר רק בצלאל. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

איזה הסתייגות שלך? זה נכנס לנוסח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסדר, להצביע ולהיכנס. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

לא צריך להצביע, ברגע שאתה קובע שזה נכנס לנוסח זה נכנס לנוסח. כמה שינויי נוסח עשיתם פה, למה, הצבענו עליהם? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש שתי הסתייגויות של דיווח, יש את ההסתייגויות של חבר הכנסת סמוטריץ', שמתייחסות לכמה סעיפים. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

אלכס, אני שחררתי אתכם, למרות שלא מגיע לכם על החוק הנורא הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני באמת רוצה להודות לך על ענייניות ועל השעות הרבות שהשקעת כאן. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

חן חן. חבל לי שלא קיבלתי מה שרציתי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הלוואי על כל חברי סיעת הליכוד. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

פשוט יש לנו משימה לגמור לך על הפריימריז, כולם מחמיאים לך. אני רוצה להוסיף שלא היה לנו שיתוף פעולה כל כך טוב כמו שהיה לנו עד עכשיו עם קרעי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בצלאל, יש פה את ההסתייגויות שלך, תחליט מה אתה רוצה לעשות איתן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אתה מדבר על ההסתייגויות של ינון. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שלך.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לי יש הסתייגות אחת. אני רוצה שנצביע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בואו נצביע על ההסתייגות ואחר כך את השינויים, שגם ולדימיר רוצה וגם אתה, נכניס בהסכמה, לא כהסתייגות, לתוך הנוסח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל יש את ההסתייגויות של ינון שהוא ביקש. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 

עברנו על זה כבר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הצבעת כבר? אין בעיה, רק שזה לא ייגרס, כי הוא ביקש שזה יוצבע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כל מה שהיה פה הצבענו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כל ההסתייגויות של ינון? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כל 20 הסתייגויות עשינו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

וזה גם של ינון? אני רק רוצה שהוא לא יכעס עליי, כי הוא הלך והיא ביקש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו זה של הסיעה שלכם ושל ש"ס, נכון?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה רק שלנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הוא ביקש להצטרף לזה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין בעיה. יש את ההסתייגות הזאת ואני רוצה עוד אחת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בשם הסיעה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני יכולה לקרוא? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אז זה בשם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וסיעת ש"ס. האמור בסעיף 3 יסומן 1 ולאחריו יבוא 2, לחילופין יוכל שר האוצר בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת להטיל את מס הגודש על בסיס ניטור רציף של כלי רכב שיבוצע באמצעי אלקטרוני נייד או שיותקן דרך קבע בכלי הרכב ויחשב את מרחק הנסיעה שעבר כלי הרכב בכל אחת מטבעות או מקטעי הדרך ובאופן שבו המס יגלם את תרומתו של כלי הרכב לגודש בהתחשב במועד נסיעה ובשעת הנסיעה בהתחשב בשעות הגודש. 

2א, הניטור הרציף ייעשה בשים לב ככל הניתן לשמירה על פרטיות ובאופן שבו הרכיב האלקטרוני המנטר ישדר למערכת הגבייה את סכום המס המוטל בגין הנסיעה בעוד יתר הנתונים הכוללים את מיקום ושעת הנסיעה ייקלטו באמצעי ניטור ולא יועברו. רכיב הניטור יבצע באופן אוטומטי את ההתחשבנות ויעביר את סכום המס בלבד. 

2ב, נוסף לכך, בין אם יחושב המס בשיטת ניטור האמורה בסעיף קטן (1) ובין אם בשיטת הניטור הרציף האמורה בסעיף קטן (2) יוכל שר האוצר, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים, לקבוע תעריפי שיווי משקל משתנים לכל קטע דרך ולכל שעה משעות היממה; בסעיף זה – קטע דרך, תחום שייקבע על ידי שר האוצר בהסכמת שר התחבורה, בין אם על ידי הגדרת אורך קבוע של הדרך ובין אם על ידי דרך התחומה בגבולות ברורים; תעריפי שיווי משקל, סכום מס שייצור ככל הנראה אופטימיזציה בכל קטע דרך בין מספר הנסיעות המבקשות לעבור בו בפרק זמן נתון לבין קיבולת קטע הדרך באותו מסלול, ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל קטע דרך בשעה נתונה נמוכים יותר מקיבולת קטע הדרך יוטל מס בשיעור נמוך יותר או שלא יוטל מס כלל. ככל שקיבולת קטע דרך קרובה או גבוהה יותר מקיבולת קטע הדרך יוטל מס בשיעור גבוה יותר. 

השר יוכל לעדכן את תעריפי שיווי המשקל בכל רבעון בהמלצת צוות היישום ועל בסיסי סקרי תנועה שיבוצעו באופן רציף ויבחנו את השפעת הטלת המס ושיעורה על קיבולת קטע הדרך ומהירות הנסיעה בו. תעריפי שיווי המשקל בכל שעה יפורסמו דרך קבע בכניסות לקטעי הדרך השונים. 

2ג, שר האוצר בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים רשאי להתקין תקנות לעניין הניטור הרציף ומחירי שיווי המשקל ובכלל זה לעניין רכיבי הניטור, שיטות הניטור, אופן חישוב גובה המס בתעריפי שיווי המשקל ועדכונו התקופתי. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

ההסתייגות לא התקבלה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לי עוד הסתייגות אחת. אני מבקש שבכל מקום שמופיע שר האוצר בהתייעצות עם שר התחבורה יהיה כתוב 'בהסכמת שר התחבורה'. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא התקבל. עכשיו יש נוסח שמקובל על כולם, אבל לנוסח הזה צריך להוסיף גם את מה שוולדימיר הציע. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

על מה אתה מדבר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

על הדיווחים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז אני אגיד מה דיברנו בחוץ. אנחנו ביקשנו להכניס כבר עכשיו משהו אופציונלי, מה שהצגתי קודם. רשות המסים מתנגדת לעניין, התפיסה שלה אומרת שברגע שזה ייכתב כאופציה זה לא באמת יהיה אופציה אלא הם יהיו חייבים לעשות את זה והם לא חושבים שהם יכולים לחוות על זה דעה. אם אני לא מגדיר נכון אז תגידי, אבל אם אני מבין נכון, הם חושבים שהם לא יכולים לחוות כרגע דעה בלי שהם באמת בחנו את כל ההשלכות וגם אם באמת זה נראה טוב במבט ראשון, ופה אני מחמיא לעצמי, אבל לא בטוח שבאמת בהרבה מאוד פרטים וכו' זה דבר שהוא ישים. לכן הם מבקשים שזה לא ייכנס. בסדר, בסוג של צער רב ויגון קודר אני מובן, כי אני לא רוצה שנלך להם - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אולי תשמור את היגון הקודר לאירועים אחרים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

הכול בציניות של 12:50 בלילה. אני מוכן, אבל מה שאני כן מבקש, ואני אשמח שאתם תגידו את זה, זה שזה ייכנס כתוספת לסעיף שאנחנו תיכף נכניס להסכמה, אבל מה שאני מבקש זה שהמערכת שהם מאפיינים ומקימים עכשיו תכלול ככל הניתן את האופציה לפיצול תעריפים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אתה מדבר על אופציה טכנולוגית תשתיתית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה בעיקר מערכת הבאק, הרי המצלמה משלמת על השער ויש מערכת גבייה שמקבלת את זה ומשקללת, אני רוצה שמערכת הגבייה תתוכנת כך שתהיה לה אופציה לתעריפים שונים בשערים שונים ולשינוי התעריפים בתקופות מסוימות, כל רבעון, כל חצי שנה. שלא יהיה מצב שעכשיו בונים אופציה של מערכת טיפשה וכשירצו אחרי זה לעשות את זה יגידו שצריך עוד הרבה כסף בגלל שכל המערכת היא חדשה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אני אקריא ואז תוסיף ואז אני אכתוב תוך כדי תנועה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה לא צריך להיות בחוק, זה אני מבקש שהם יגידו פה שהם מסכימים. עוד פעם, אנחנו לא מכניסים את זה בחוק, העניין הזה ייבחן במסגרת מה שהם יצטרכו לדווח לוועדה, אבל כשמקימים, כשיוצאים עכשיו להקים מערכת אז היא תתוכנת באופן שייתן את האופציה להפרדות תעריפים וכו', גם אם זה יעלה עוד כמה גרושים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אז צריך להגיד שמבחינתנו יכול להיות שהדבר הזה ייצר עיכוב, אנחנו לא יודעים באמת מה זה יעשה לעלות המכרז של המערכות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא אמור להיות משהו נורא מורכב, בסוף זה רק אומר שזו לא מערכת טיפשה, אלא היא יודעת לייצר - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני באמת בכנות אומר שאני לא יודע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

איך אתה תעדכן את התעריף כל שנה ב-15%? המערכת ממילא חייבת לאפשר עדכון תעריפים, אז למה כל שנה ולא כל רבעון? הרי אתה גם היום מייצר, יש שער שגובים בו חמישה שקלים ויש שער שגובים בו עשרה שקלים, בבוקר גובים בו עשרה שקלים, בערב גובים בו חמישה שקלים. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אני לא מתכנת, אבל אני מניח, כמו שאתה אומר, שיש פה מורכבות יותר גדולה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

ככל שזה מורכב יותר צריך - - -

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

וצריך לוודא שאין פה התייקרות משמעותית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסדר, אז אני מבקש שתעשו מאמץ גדול, אני לא מבקש פה התחייבות, אני מבקש שתעשו מאמץ גדול. אני חושב שזה נכון. מכיוון שאני חושב שהמודל הזה הוא נכון מקצועית ואני חושב שבעבודה נכונה גם אתם תגיעו למסקנה שזה נכון. שוב, יש מודל טיפש ויש מודל חכם ויש כנראה גם אמצע, זה לא הכול או כלום, אז חבל אחר כך לשלם פי שניים. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

רק נגיד שאנחנו לא בטיפש הגמור, הטיפש הגמור זה טבעת אחת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה טיפש מתוחכם. הוא רוצה טיפש מתוחכם מתקדם. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא טיפש מתוחכם, זה טיפש, זאת אומרת זה מודל עיוור למה קורה בתוך הטבעת, לכמה אתה נוסע בו, אתה יכול לנסוע שני קילומטרים ואתה יכול לנסוע 50 קילומטר ולשלם אותו דבר בתוך הטבעת. בסדר, זה ודאי לא המודל האופטימלי, יכול להיות שזה מה שיש כרגע. אני רק אומר שזה לא שזה או המודל הזה או 100% ניטור רציף ו-100% דיוקים. לכן אני חושב שממילא יש כמה שנים עד שהעסק הזה ייצא לפועל, זה ממילא תהליך שאני מקווה שהוא יקרה, אז תשתדלו שכבר בשלב הקמת המערכת לא תסגרו את האופציות ואז זה כבר: סגרנו, אז כבר אין לנו חשק או כבר לא – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

תודה רבה. מה אנחנו צריכים לעשות? להקריא את הנוסח, נכון? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נתחיל עם חבר הכנסת בליאק? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בוא נקריא את מה שיש פה ואז מה שחסר נכניס. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אוקיי. חבר הכנסת צבי האוזר מציע - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אנחנו כולנו מצטרפים לזה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כולנו מי זה אומר? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, זה לא הסתייגות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון, סליחה, זה נכנס. אנחנו נראה איפה נכניס את סעיף הדיווחים וייקבע בו ששר האוצר ושר התחבורה ידווחו לוועדת הכספים אחת לשנה, מאיזה מועד?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

צביקה אמר לי שהוא רוצה שזה יהיה באזור יוני כדי שאם בהתאם לבחינה יראו אז יוכלו להביא את זה לחוק ההסדרים הבא אחריו. מתי מתחילים לעבוד על חוק ההסדרים בממשלה? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

במרץ. אז אני חושב שזה צריך להיות באזור מרץ על השנה הקודמת ואז באמת יש זמן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואז יש זמן להכניס את זה לחוק ההסדרים הבא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

החל ממרס 23'. תן להם שנה. מרס 22' זה מחר. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

זה אין מה לדבר, זה עוד רגע. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ב-2022 כבר לא יהיה חוק הסדרים, אבל אם רוצים להכניס את זה לחוק ההסדרים ב-2023? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל אתה לא תספיק, יש לך ארבעה חודשים בכל מקרה. מרס 23'.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ואז כל שנה במרס, החל ממרס 2023 כל שנה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

על כל אלה: (1) התפתחות טכנולוגית לניטור רציף של כלי רכב ולקביעת תעריפי שיווי משקל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש הגדרות שלהם בהמשך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן, אנחנו תיכף נקרא. (2) מחקר השוואתי מעודכן ממדינות העולם באשר לדרכי קביעת אגרות גודש. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

אולי שווה לתקן אגרות גודש למס גודש? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון, מס גודש. שלא בטוח שבעולם זה מס ולא אגרה. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

תשלומי גודש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תשלומי גודש. (3) מדדי יעילות של תשלומי גודש בישראל. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

בישראל זה בסדר לכתוב מס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נכון, בישראל זה מס. (3) מדדי יעילות של מס הגודש בישראל וסטטיסטיקות משתנות נוספות. מה זה אומר סטטיסטיקות משתנות נוספות? 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

ונתונים נוספים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

נתונים סטטיסטיים. (4) אין צורך, כי כל מידע נוסף לבקשת יושב ראש הוועדה, הוא יכול לבקש. (5) עמדת השרים. אנחנו לא נוהגים בדרך כלל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, זה מה שנועד לגרום להם כאילו: חבר'ה, הבאתם נתונים, עכשיו תגידו לנו האם לדעתכם צריך להתקדם לכיוון הזה או לא. זה בעצם הליבה, אנחנו רוצים לגרום להם להתעמת כאילו עם ההתפתחות של הטכנולוגיה ולהגיד אם הם חושבים שהגיע הזמן להתקדם לדור הבא או לא. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אתה מדבר על הכיוון הטכנולוגי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עמדת השרים למה? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

עדכון החקיקה והתאמה לטכנולוגיה עדכנית. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עמדת השרים באשר לצורך בעדכון החקיקה והתאמה לטכנולוגיה עדכנית. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אפשר שלפחות זה יהיה של ועדת היישום, עכשיו להביא עמדות שרים כל פעם? אפשר לעשות את זה ועדת היישום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

עמדת ועדת היישום.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחרי שהפכת אותה לפיקציה שאין לה סמכויות ואין לה כלום?

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

אנחנו מדברים על דיווח. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אבל כל המטרה בסוף זה שהשר יצטרך לראות את הנתונים ו – 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אבל בסוף אם ועדת היישום באה לכנסת ונותנת פה עמדה מה היא רוצה אז כבר אחר כך זה התפקיד שלנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף (6), בחינת יישום מודל תעריפי שיווי משקל וכדאיותו על בסיס מודל הטבעות הקיים בחוק זה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שזה מה שרצינו להכניס עכשיו, אבל אנחנו לא מכניסים. 

 << אורח >> יפעת גורדון: << אורח >> 

אם אפשר רק לתקן לטבעות החיוב. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

טבעות החיוב. לעניין סעיף זה ניטור רציף – אמצעי אלקטרוני נייד או שיותקן דרך קבע בכלי הרכב ויחשב את מרחק הנסיעה שעבר כלי הרכב בכל אחת מטבעות החיוב. הניטור הרציף ייעשה בשים לב ככל הניתן לשמירה על הפרטיות ובאופן שבו הרכיב האלקטרוני המנטר ישדר למערכת הגבייה את סכום המס המוטל בגין נסיעה. בעוד יתר הנתונים הכוללים את מיקום ושעת הנסיעה ייקלטו באמצעי הניטור ולא יועברו רכיב הניטור יבצע באופן אוטומטי את ההתחשבנות ויעביר את סכום המס בלבד. קטע דרך – תחום שייקבע על ידי שר האוצר בהסכמת שר התחבורה. 

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> 

זה צריך להיות מקטע דרך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מקטע דרך – תחום שייקבע על ידי שר האוצר בהסכמת שר התחבורה בין אם על ידי הגדרת האורך הקבוע של דרך ובין אם על ידי דרך התחומה בגבולות ברורים. תעריפי שיווי משקל – סכום מס שייצור ככל הניתן אופטימיזציה בכל קטע דרך בין מספר הנסיעות המבקשות לעבור בו בפרק זמן נתון לבין קיבולת קטע הדרך באותו מסלול. ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל קטע דרך בשעה נתונה נמוכים יותר מקיבולת קטע הדרך יוטל מס בשיעור נמוך יותר או שלא יוטל מס כלל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

פה יש טעות. אחרי מה שקראת עכשיו, לא ככל שקיבולת קטע דרך קרובה או גבוהה, אלא כמו שהיה כתוב קודם, ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל קטע בשעה נתונה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 

אבל אתם התכוונתם לא בכל קטע אלא מכל שער, נכון? 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, כל שער זה מודל החצי, פה אנחנו מדברים על תעריפי שיווי משקל ניטור רציף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל מקטע דרך בשעה נתונה גבוהים יותר מקיבולת קטע הדרך יוטל מס בשיעור גבוה יותר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

שלומית, את כל ההמשך אפשר למחוק בהגדרה, זה כבר הגדרות אופרטיביות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסדר. ואז הדיווח השנתי יתקבל בוועדה עד ל-30 ביוני בכל שנה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אמרנו ה-31 במרס החל ממרס 23'. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסדר גמור. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

ולדימיר רצה להוסיף עוד דברים לדיווח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה יהיה (7), השקעה בפיתוח תחבורה ציבורית בישראל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אפשר בלי ישראל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

השקעה בפיתוח התחבורה הציבורית. (8) השינוי בתדירות התחבורה הציבורית ובתשתיות התחבורה שהוקמו מיום תחילת החוק. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, אי אפשר לעשות את זה מיום תחילת החוק, כי אם אנחנו רוצים ממרס 23' אז זה עוד לפני תחילת החוק. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, החוק מתחיל מרגע שהוא נכנס לתוקף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

רק סעיפים מסוימים נדחו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זהו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני מבקש שיהיה כתוב שמשרד האוצר יקצה תקן נוסף בדרגה בכירה למשרד התחבורה כדי להכין את הדיווחים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

אנחנו עוברים להצבעה על הסעיפים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני יכול להגיד כמה מילים? אני הרי לא מצביע, אני רוצה ללכת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני קודם כל רוצה להגיד תודה גדולה, לך היושב ראש, זה לא טריוויאלי, על ניהול העניינים והמשתף, לא מקבלים את כל מה שרוצים, אבל בהחלט הדיאלוג הוא דיאלוג פורה. אני רוצה להגיד תודה לחברים, אני רוצה להגיד תודה לאנשי האוצר ורשות המסים ומשרד המשפטים ומשרד התחבורה כמובן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושב שהאופן שבו ניהלת, אדוני יושב הראש, את הדיון הזה הוא מודל והלוואי שנצליח לנהל את הדיונים האלה ככה בכל החוקים. אם זה לא היה בתוך חוק ההסדרים סביר להניח שאפשר היה לעשות את זה עוד יותר בסבלנות ויותר לעומק ואולי בכל זאת להוציא את זה טוב יותר. אני לא שלם עם התוצאה, אני חושב שרובנו מבינים שאנחנו עושים צעד, כולנו עם ככה כאבי בטן ובתקווה גדולה ובתפילה גדולה שהוא אכן יצליח ויהיה שווה את המחירים שיש לו ויש לו, לאזרחי ישראל. 

ואני מקווה שבאמת שגם משרד התחבורה וגם משרד האוצר ורשות המסים, תשקדו על פיתוח יותר נכון, יותר מדויק, יותר מיטבי, שלא יהיה מצב שאנחנו נחים על זרי הדפנה, עשינו את זה, זה מצוין, הכסף נכנס, הגודש קצת יורד ועדיין זה כלי שאם עובדים איתו נכון הוא יכול לשפר מאוד מאוד את מצב הכבישים במדינת ישראל. 

אז זהו, באמת תודה לכולם, תודה לטמיר כמובן, מעריכים מאוד, ושבת שלום. ובוודאי שלומית ולקלדנית, בקיצור באמת תודה לכולם, היה באמת תענוג, אלכס. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

נכון, אני מסכים. תודה, בצלאל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 87, שהוא מגדיר את השם. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 87, שמדבר על סעיפי החוק. אני אעבור סעיף סעיף. סעיף 1 של ההגדרות עם כל התיקונים שהתקבלו.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 2 זה סעיף המטרה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 3, סעיף הטלת מס הגודש, לרבות התיקונים שקיבלנו לעניין חצי השעה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 4, לעניין טבעות החיוב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. עד עכשיו כל הסעיפים שהצבענו פה אחד בעד והתקבלו כמובן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 5, שינוי גבול טבעות החיוב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? אף אחד.

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. פה אחד.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 6 שמתייחס למוקד הגודש. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 7, שמתייחס לשערים. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 8, שמתייחס למיקומי השערים. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 9 שמתייחס לפטור בגין חציית השערים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 10 שמתייחס להגדרות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 11 שמתייחס לסכום המס בשעות הגודש.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 12 שמתייחס לתיקון סכומי המס בשעות הגודש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

זה הסעיף שהכנסנו שם את ה – 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שאם יעלו סכומי המס חמש פעמים ברצף לא תהיה העלאה נוספת בסכומי המס והשר יבצע בחינה מחודשת של הוראות החוק וידווח על מסקנותיו והנתונים לוועדה ויציע לוועדה מודל חדש. 

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

גם אנחנו מבקשים שתהיה בחינה של הפטורים.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

והתועלות שלהם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר. זאת אומרת המשמעות של זה היא שכשהמס עולה חמש פעמים ברצף עושים סטופ, עצור, בחינה מחדש.

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

כן, בחינה של המודל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זאת אומרת אם צריך להכניס תיקוני חקיקה, צריך לתקן את החוק ולהכניס תיקוני חקיקה.

 << אורח >> דניאל מלצר: << אורח >> 

לגבי הפטורים אני חושב שצריך לבחון אותם בלי קשר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

לא, עזוב את הפטורים, אני מדבר על המודל עצמו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

השר מביא את הבחינה המחודשת לוועדה, הוועדה דנה בבחינה המחודשת וצריך לתקן את החוק. 

 << אורח >> עדי חכמון: << אורח >> 

אם זה יהיה משהו שהוא מחוץ לאפשרות לתקן בחוק אז מן הסתם יצטרכו לתקן את החוק. אני מניחה שרוב הדברים יהיה אפשר לתקן דרך התוספת. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

בסדר. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 13 נמחק, אנחנו מורידים אותו. נמסר את כל הסעיפים בהתאמה כשנסיים לנסח את כל החוק. גם את סעיף 14 הורדנו. סעיף 15 מדבר על שינוי סכומי המס בהתאם לשינוי מהירות הנסיעה הממוצעת. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 16 מדבר על מדידת מהירות הנסיעה הממוצעת. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 17 מדבר על הצמדה למדד. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 18 מדבר על סכום החיוב היומי המרבי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 19 מדבר על חיוב מס שונה לרכב מסוג מסוים. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 20 מדבר על פטור מחיוב במס לרכב מסוג מסוים ולרכב רב תפוסה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 21 מדבר על הקמת ועדת היישום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 22 מדבר על הרכב ועדת היישום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 23 מדבר על תפקידי ועדת היישום. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 24 מדבר על סדרי עבודתה ודיוניה של ועדת היישום. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 25, מינוי החברה הממונה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 26, תפקידי החברה הממונה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 27, התקשרות לשם ביצוע תפקידים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד התקבל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 28, התקשרות עם חייב.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 29, סמכות של רשות תמרור מקומית.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 30, אישור רשות מקומית לחברה ממונה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 31, מערכת הגבייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 32, ניהול מערכת הגבייה ותכנונה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 33, הרשאות גישה למערכת הגבייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 34, המידע שמועבר למערכת הגבייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 35, הודעת חיוב והמידע הבסיסי.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 36, הרשאת גישה למידע המפורט.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 37, קבלת מידע מפורט במסגרת פנייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 38, קבלת מידע מפורט במסגרת בירור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 39, השימוש במידע שבמערכת הגבייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 40, הוראות הגנת הפרטיות לעניין צילומי רכב במצלמות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 41, מחיקת מידע מהמצלמות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 42, מחיקת מידע ממערכת הגבייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 43, סודיות והגבלת העברת המידע.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 44, יידוע הציבור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 45, תקנות לעניין הגנת הפרטיות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 46, הגשת ערר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 47, ועדת ערר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 48, סמכות בערר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 49, אופן הדיון בוועדת ערר.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 50, ערעור.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 51, החלת הוראות חוק בתי דין מנהליים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 52, רשומה אלקטרונית ראיה קבילה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 53, תקנות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

ייכנסו גם תקנות ראשונות שדיברנו עליהן לגבי חצי שעה, זה אנחנו נכניס בנוסח. סעיף 54, דין חיוב לעניין סרבן תשלום.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 55, השקעה בתחבורה ציבורית.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 56, ביצוע ותקנות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 57 נמחק לעניין זקיפת ההטבה. סעיף 58, תיקון חוק בתי דין מנהליים.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 59, תחילה. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף 60, פעולות ראשונות.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו נכניס 61 על הדיווח. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש לנו תוספות. תוספת ראשונה. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תוספת שנייה.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תוספת שלישית.

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

מי בעד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עכשיו אנחנו מצביעים הצבעה אחרונה על סעיף 87 שהוא מדבר על סעיפי החוק. 

<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

הצבעה על הסעיף כולו. מי בעד סעיף 87? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 

פה אחד. החוק אושר בוועדה, עובר לקריאה שנייה ושלישית במליאה במסגרת חוק ההסדרים. תודה רבה לכולם. 

אני יודע שכולם עייפים ובכל זאת, זה חוק מאוד מאוד מורכב, עבדנו עליו במשך ארבעה-חמישה דיונים והרבה מאוד פגישות עבודה מסביב ובאמת אני חייב לומר שהיה כאן לאורך כל הדרך דיון מאוד מאוד ענייני, דיון מאוד מאוד רציני, עברנו על כל הסעיפים. כולנו הבנו שהמודל לא מושלם, אבל זה בהחלט צעד מאוד משמעותי קדימה והצלחנו להכניס כמה תיקונים חשובים, גם שקשורים למיסוי יותר נכון של עובדים שנכנסים ויוצאים, אם מדובר במסגרת התפקיד או לא במסגרת התפקיד, הנושא של הרכבים הדו גלגליים והמוניות, כמובן מוניות לנכים, וגם תוך כדי חוק הרבה מאוד ניסוחים.

חברי הכנסת תרמו ונתנו עבודה ממש ממש טובה. עכשיו כדאי לקוות שהחוק הזה יצליח, ב-25' הוא ייכנס לתוקף וב-26' אנחנו נשב פה ונוריד את המחירים כי הגודש פשוט יירד. תודה רבה לכולם. 

 
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:15. << סיום >>