פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 110 ועדת הכלכלה 13/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 112 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר סמי אבו שחאדה מאזן גנאים יבגני סובה חברי הכנסת: ינון אזולאי קרן ברק נעמה לזימי יעקב מרגי שלמה קרעי ג'ידא רינאווי-זועבי מוזמנים: נורית פלתר איתן – מנהלת מחלקת תקשורת וקשרי ממשל, בנק ישראל איילון בנימין – ראש מטה מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי ממשל, בנק ישראל עודדה פרץ – סגנית המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל גרניט אופק – יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל אילת שמעון – הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר אהוד מוריה – מנהל מח' שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר נטע אבן צור – מרכזת בכירה, פניות הציבור, המשרד לשוויון חברתי אודי פוגל – כלכלן, רשות התחרות גלי כספרי – מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים רונן סולומון – מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר משה כץ – מנכ"ל כספונט בע"מ אביעד לחמנוביץ – יועץ משפטי חיצוני, קרן התמר רן מלמד – מייסד נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית משה אשכנזי – נציג הסתדרות הגמלאים בישראל שי אבו – יושב ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל דורית פרי – אזרחית שנפגעה מסגירת כל סניפי הבנקים באזור מגוריה שרון קנובליך – תוכנית חיסכון, חדשות 12 דורון יהודה – ארגון הנכים בישראל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אלון דמלה << נושא >> 1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים << נושא >> << נושא >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים", של ח"כ עופר כסיף, ינון אזולאי, נעמה לזימי, שלמה קרעי, ג'ידא רינאוי-זועבי (מס' 92). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שבוע טוב. אנחנו מתחילים את דיוני ועדת הכלכלה של השבוע הזה בכנסת בנושא מאוד מאוד חשוב, מורכב, שמשפיע על חיי אזרחים רבים, וגם כמובן, כמו דברים אחרים, משפיע על יוקר המחיה בישראל. הנושא שנדון בו הבוקר עוסק בעמלות כספומטים פרטיים ובנקאיים, כפל העמלות, ועלות העמלות, ואם בכלל יש פה שוק חופשי, אמיתי ותחרות, ואם יש פה מגמה שפגעה באזרחים לאורך השנים. נגזר מהסיפור הזה הוא הנושא של סגירת סניפים. סגירת הסניפים פוגעת באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. וגם על כך ניתן את הדעת היום. היוזמה לדיון בסוגיית העמלות של הכספומטים הייתה בתוך הוועדה עצמה וגם על ידי חברי כנסת – בוקר טוב, מרגי – ביוזמת חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, ג'ידא רינאווי-זועבי, עופר כסיף ושלמה קרעי. וגם פנייה של חבר הכנסת יעקב מרגי לדון בנושא הזה בוועדה. בקיצור, זה הגיע מכל הכיוונים. וגם יש לציין את החשיפה של שרון קנובליך מתוכנית חיסכון בערוץ 12, שהציגה את הפרדוקס של כפל העמלות ועלותן. ועל כך נעמיק היום. אנחנו נשמע שישה דוברים, ולאחר מכן סבב חברי כנסת, ולאחר מכן ננסה לאפשר לדוברים נוספים להשתתף בדיון. חברי הכנסת ידברו לפי סדר הגעתם לוועדה. זה הנוהג שלנו. כמה נקודות חשובות בפתיח של הדברים. מספר הכספומטים הפרטיים עלה ב-227% בעשור האחרון. מספר הכספומטים הבנקאיים עלה רק ב-35%. זאת אומרת, יש פה מגמה של הסרת אחריות של הבנקים מניהול הכספומטים, אולי הסרת אחריות והגדלת רווחיות, שתכף נדבר עליה. אבל דווקא בשנים האלה, באותן שנים, בעשור הזה של 2012–2019, חלה ירידה של 11% במספר סניפי הבנקים, בחמשת הבנקים הגדולים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תן מספרים, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תן מספרים, לא אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המספרים מעידים על כך שב-2006 היו לנו 1,030 סניפים. בשנת שיא, 2012, היו 1,183. עדיין היינו כבר בעולם דיגיטלי, ועדיין מישהו חשב שיש מקום להגדיל סניפים. וב-2019 אנחנו ב-1,044. בעצם עשינו את כל הדרך לטמיון. מ-2006 עד 2019 מספר הסניפים בישראל לא השתנה. האוכלוסייה גדלה. הערים גדלו. היישובים גדלו. השכונות גדלו. ונעלמו הסניפים. גם בחוק וגם בפיקוח על הבנקים יש דרישה, אני חושב, לפי תקנה 400, לבנק לנמק ולשקול שיקולים של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. אבל בסוף, כשאתה נותן לו את הסמכות הבלעדית לקבל את ההחלטה הזאת בעולם לא תחרותי, ואנחנו יודעים שאין מספיק תחרות ותנודות בעולם הבנקאי בין לקוחות, שזה ידוע שרוב הלקוחות לא זזים מהבנק שלהם, אז אנחנו בבעיה. עוד בעיה שנובעת מהסיפור הזה היא העלות, האגרות של המשיכה. הפרטיים לוקחים בסביבות 5 –8 שקלים. אבל הבנק לא מוותר על חלקו בכספומט הפרטי, ומוסיף 1–2 שקלים. עכשיו, מדברים רק על המשיכות בכספומטים הפרטיים, משהו בהיקף של 13 מיליארד שקל. עכשיו, המשיכה הממוצעת שם היא 600 שקל בערך. ואם אתה לוקח מזה את העמלה, נניח, 6 שקלים, לא הלכתי על הגבוה ביותר, זאת אומרת, זה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחוז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - אחוז מהמשיכה. אז תעשה אחוז - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 600 זה לא ממוצע. 600 זה, בדרך כלל, התקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 600 זה הממוצע. 650, אם אתה רוצה. אבל זה גדל ב-2019 ל-1,000. אתה צודק. אבל אני אמרתי 600, כי הרבה אנשים נשארים באפשרות הזאת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני אומר, יש כספומטים עם תקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, מציעים להם את הסכום הזה למשוך, כי שם העמלה יוצאת הכי טוב. אתה לוקח פחות כסף ומשלם יותר, כי זה מחיר מוחלט של העמלה. הוא לא באחוזים. הוא בשיעור מוחלט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. יש כספומטים – היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כספומטים עם תקרת משיכה של 600. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, אמרתי את זה עכשיו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עכשיו הוא אמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רואי חשבון, אתה מבין מהר. אמרתי. בכוונה עושים את המספר הזה כי הוא משתלם. אז נניח שהרוויחו את ה-6 שקלים על 600% מהפעילות, על 13 מיליארד, פעילות עסקית של הפרטיים, אחוז אחד, אתה יודע, 130 מיליון שקל. מי תרם את זה לפעילות העסקית במשק? האזרח הקטן. עכשיו, הרבה אנשים רוצים לנהל את הכספים שלהם במזומן. הם אומרים: אני מפסיק לעשות אשראי, מפסיק הלוואות, מושך את ה-600 שקל לשבוע של המזון. אם אני עושה רכישה, אני משלם במזומן. אותו אדם, נניח, מושך שלוש פעמים בשבוע מבנקט, בערך 15 פעמים בחודש. תכפיל לו את ה-7 שקלים, 8 שקלים. תראה מה הצטרף להוצאה שלו. 100, 120 שקל הוצאה רק על עמלות על כספומטים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חוץ מהעמלות ההזויות שהם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומי נהנה מהשינוי הזה? הבנקים. כי הבנקים היו פעם בעיקר הכספומטים. והיום הבנקים הפכו, אם ב-2012 היו 1,400 כספומטים פרטיים ו-1,800 בנקאיים, היום יש 4,600 פרטיים ו-2,400 בנקאיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה זה בפרטי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 4,600 נכון ל-2019. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אבל בבנקאי יש כאלה שהם בלי עמלה ויש כאלה שעם עמלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בלי. אין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקרוב לסניף בנק זה בלי עמלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם עם עמלה. גם בסניף עם עמלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בסניף. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני עוד לא נרגעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חברה, חברה חוץ בנקאית, שתי חברות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה מכיר את שלוש פעמים אישור, אישור, אישור? אחד מהם זה עמלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. זו עמלת שורה. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה תלוי בחבילה שלך בסניף הבנק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים יעני הפריטו את התחום הזה. ויש להם חברות, חברת מס"ב וחברת שב"א – שירותי בנקאיים משהו, אוטומטיים, אני מנחש. שירות בנקאי אוטומטי, שב"א. בקיצור, הנתח של הבנקים הגדולים בפעילות של מס"ב ושב"א, חברות בבעלות הבנקים, 99%. זאת אומרת, יענו, חברה פרטית. עוד חברה קמה. עוד תקורות. מעניין למה הפריטו את הפעילות הזאת. אתה יודע למה? כי זה לא נוח. כי לנהל כספומט זה לא נוח. זה להכניס כסף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו עבודה שחורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לתת שירות. פתאום הבנק צריך לתת כסף ושירות, אז הוא מפריט את החברה הזאת, מעודד את הפרטיים, ומרוויח על הפרטיים. ופתאום האזרח, מאז שיש פרטיים, עלו לו העמלות פה במאות אחוזים. ויש עוד עניין בדבר הזה. החברה הפרטית, שנקראת כספונט, יש לה נתח של כמעט 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אבל זה לא מונופול. זה שוק חופשי. זה הכול סבבה, לא? מרחב ההזדמנויות. חברה אחת, 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אתה בטח יש לך מה להגיד על שאני אומר, מטבע הדברים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חזירות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה תתאפק, ואני מקווה שזמנך יגיע. אבל שאתה קוטע אותי באמצע ההתלהבות שלי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זמנך יגיע מתישהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני פשוט מתאר את עקרונות השוק החופשי בישראל. אז הבנקים לא רצו לנהל כספומטים, כי זה לא נוח, כי זה כסף מזומן. זה רעש. אז נתנו את זה לחברות פרטיות שלהם לנהל. אז העמיסו וכאילו הפרידו את זה מהפעילות שלהם. ואפשרו לשוק הפרטי לחגוג. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, בנתונים מולך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנתונים שמולך, יש הבדלים גם בין החברה הערבית ולחברה היהודית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני הופתעתי שזאת השאלה שלך. חשבתי שהפעם אתה תגיד: הבדלים בין קשישים לצעירים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני לא מאמין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי את הנתונים. אבל אתה תמשיך לשאול את השאלה הזאת תמיד. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. כי, אדוני, כשלא מודדים, גם לא רואים. מה שלא נמדד, לא עולה לשיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק, סמי. ואני מעריך שהאזרח הערבי, ואתה בטח תסכים איתי, פועל יותר במזומן ואולי משלם יותר עמלות, כי הוא רוצה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. מיכאל, גם פה נשאלת השאלה, מה ההשלכות על שוק שחור בתוך הדבר הזה, ובטח בחברה הערבית ובכלל. כי כשסוגרים את האופציה למקום ממוסד להיות משמעותי, נכנסים. אין ואקום. לא נשאר פה ואקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי, בוודאי. אבל, נעמה, אומנם את מיוזמי הדיון, אבל הגעת ראשונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש פה סדר דוברים. ואמרתי שאנחנו נשמע כמה אנשים לפני. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז גם אני רוצה להירשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם רשומים. אבל קודם כול נשמע כמה אנשים, שיהיה בשר בדיון הזה. ואחר זה אני אתן לכם. אני חושב שהצגתי את עיקר הבעיה. אבל אני מתפלא על רשות התחרות, שיש שפה חברה עם 76% החזקות בשוק, והיא לא מכריזה עליה כמונופול. ולחברה הזאת נתנו חופש בקביעת האגרות. תאר לך שחברת החשמל הייתה בחופש בקביעת מחירי החשמל, איזו צעקה. או מקורות, חופש מחירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> השאלה היא מה החסמים שיש לכניסת חברות חדשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא יודע. אני יודע תמונת מצב. אני יודע תמונת מצב, ש-99% מהכספומטים הבנקאיים בשתי חברות בנק של חמשת הגדולים, ו-76% של החוץ בנקאי בחברה אחת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים, לא החברות הפרטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל השוק חופשי ויש תחרות, וכל אדם יבחר למי הוא רוצה לשלם את אותם 6 שקלים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. זה מתחיל הרבה לפני זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים שסגרו סניפים, והם צריכים לפתוח בכל סניף שנסגר שלושה כספומטים חינמיים. פחות ריביות לחברות פרטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. וזו הפגיעה. זה הנושא השני של הדיון היום: סגירת הסניפים ופגיעה בחלשים. עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים – כל הדוברים שאני ציינתי עכשיו, יש לכם ארבע דקות להציג את הדברים. עודדה פרץ, בבקשה, מהפיקוח על הבנקים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> שלום. בוקר טוב. יש לי ארבע דקות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ו-20 שאלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה יהיה מרתק, זה יהיה חמש דקות. אבל יש לנו הרבה דוברים. את יודעת, אם זה ארבע דקות, אז אף אחד לא גנב זמן. זה בסך הכול, כנראה, 14 דוברים, נכון? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הצעה במשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת רואה שיש פה 30. אז זה נדיב, ארבע דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הצעה במשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לטובת העניין, כדי שיראו רק - - - שלי להסיר אותה מסדר-היום, שהמפקח או הממונה על הבנקים יאמר לנו גם מה תפקידו בחוק: אם לדאוג לאזרח או האינטרס שלו זה היציבות של הבנקים. מה סדר העדיפויות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. אנא, תתייחסי גם לשאלה הזאת. בבקשה, עודדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה היית, מרגי, עד היום? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 12 שנים לא עשיתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, לא להפריע לי למהלך הדיון. אני מבקש מכם. יש לכם בעיית קשב. בבקשה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו העברנו מצגת. אפשר להעלות אותה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא למעלה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אוקיי. אז אפשר להעביר לשקף הבא? אוקיי. אז אנחנו נתחיל עם הרקע. בעצם אנחנו אומרים שבשנים האחרונות יש איזשהו שינוי דרמטי, לא רק בישראל, בכל העולם. וגם לא רק במערכת הבנקאית, אלא בכל התחומים שאנחנו חווים, שבעצם יש שינוי משמעותי שנובע מההתפתחויות הטכנולוגיות, שהובילו לכך שיש גידול גדול מאוד בהיקפי השירותים הבנקאיים שניתנים באמצעים טכנולוגיים. וכתוצאה מזה, יש שינוי בהעדפות הצרכנים, ואנשים פחות רוצים להגיע לסניפים. רוב האנשים פחות יש להם צורך להגיע לסניפים. הם מעדיפים לעשות את הפעולות שלהם, לקבל את המידע, לצרוך את השירותים הבנקאיים שלהם באמצעים דיגיטליים, אם זה באמצעות האינטרנט, ואם זה באמצעות אתרים, ואם זה באמצעות אפליקציות. ואנחנו יכולים להראות, אם תיתנו לנו, ששיעור הלקוחות שעושים שימוש בבנקאות באמצעים הישירים עלה בצורה ממש דרמטית. וגם משבר הקורונה מאוד מאוד חיזק את המגמה הזו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אולי חלק מזה בגלל הכריח? שכבר אין סניפים, או שיש דלת סגורה ומדברים מעבר לזכוכית. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא. השירותים הדיגיטליים הם הרבה יותר נוחים, זמינים וגם זולים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נכון. אבל לא לכולם. לא לכולם. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו קבענו בכללי עמלות ששירותם בערוצים הישירים יהיו זולים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברים, לא להפריע. אני אומר לחברי הכנסת לא להפריע, בבקשה. ולך אני אומר: בואי נצלול לעמלות, לעלויות. זה מה שאנחנו רוצים לדבר. ולסגירת הסניפים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני רוצה רגע לענות לחבר הכנסת מרגי ולומר לו שאנחנו בטיפול שלנו בבקשות לסגירות סניפים – זו סמכות שניתנה למפקח על הבנקים בחוק הבנקאות: רישוי בעקבות יוזמה של חבר הכנסת כבל באוגוסט 2016, ומאז אנחנו בודקים. כל בנק שרוצה לסגור סניף, הוא צריך לקבל אישור מהפיקוח על הבנקים. ואנחנו בודקים כל בקשה ובקשה. אנחנו גם הוצאנו הוראה, הוראה 400, שקובעת מה הבנק צריך להעביר לפיקוח כשהוא מבקש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, קרעי, זה מפריע. תנהל שיחה בחוץ ותחזור. אל תדבר בטלפון פה. כן. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> כל בנק שרוצה לסגור סניף, צריך לפנות אלינו. ואנחנו, גם בעקבות החוק הזה, קבענו הוראה שקובעת מה הבנקים צריכים לבחון כדי לדאוג לכך שייתנו את השירותים, תחליפים טובים ללקוחות כשהם סוגרים סניפים, ומה המדיניות שהם צריכים לקבוע. ויש לנו טופס בהוראה שאותו הם צריכים למלא, ולמלא הרבה מאוד פרטים, כדי שאנחנו נוכל לוודא שהם נותנים את המענה הראוי ללקוחות, לכל הלקוחות. אני רוצה לציין שהנושא הזה הוטל עליי, כי אני אחראית בפיקוח על הבנקים על כל מה שקשור להגנה על הלקוחות, בכל מה שקשור לכך שהבנקים יפעלו בצורה הוגנת כלפי הלקוחות שלהם. ולא בכדי זה הוטל עליי, כי היה ברור שברגע שאני אצטרך לחתום על דבר כזה, אני אחתום על כל אישור, לאשר רק אם אני אהיה בטוחה באופן שאני אוכל לישון בלילה אחרי זה, שהלקוחות לא נפגעו וניתן להם מענה הולם לצרכים שלהם. אוקיי. אז אני רוצה להגיד שהעלייה שחלה בשירותים הדיגיטליים היא ממש ממש דרמטית, היא נובעת מזה שהסרנו חסמים ומזה שאנשים רוצים לעבור לדיגיטל. כמו שאמרתי, זה יותר נוח, זה יותר יעיל. אתה יכול לעשות את זה בלילה במיטה או מהכורסה. זה יותר זול וזה יותר נגיש. ולרוב האנשים כדאי לעשות, כל מי שיכול ורוצה לעשות, את הפעולות בדיגיטל. והעלייה היא מ-45% - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, סליחה. אנחנו עכשיו מדברים על כספומטים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אל תדברי איתנו על דיגיטל. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אתה רוצה שנדבר על כספומטים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדיון הזה הוא על כספומטים ועל סניף סגור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא לדבר איתנו על דיגיטל עכשיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא - - - בדיגיטל - - - << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני מנסה לומר שהצורך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו עכשיו על כספומטים וסניפים סגורים. נסגרו 140 סניפים בתוך שבע שנים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה? 240. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 140 סניפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וספציפית במקומות עם - - - מוכרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 140 זה 10% מהסניפים בבנקים. ומה מדהים? שב-2006 היינו אותו מספר, ולבד הבנקים החליטו להגדיל עד 2012 ל-1,163. ובתוך שבע שנים, הם הורידו עוד פעם 140 סניפים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז כן. עד 2012, בשנים עברו, כשבנק רצה לגדול, הדרך שלו לגדול הייתה באמצעות גידול בכמות הסניפים. למה אני התחלתי עם המעבר לדיגיטל? כי ברגע שהלקוחות עברו לדיגיטל, אין שום צורך שיעמדו פילים לבנים של סניפים ושיישבו שם פקידים ויחכו שייכנס לקח ביום. ולכן אני מה שאני מנסה להדגיש הוא שהצורך בנושא הזה בא גם מכיוון הלקוחות, מכיוון שרוב הלקוחות לא רואים סניף. אני לא יודעת מתי כל אחד מכם היה פעם אחרונה בסניף בנק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את לא יכולה להגיד שהצורך בא מכיוון הלקוחות, ואת אומרת: בגלל שהם לא רואים סניף. הלקוחות לא ביקשו לסגור סניפים. הצורך לא הגיע מהלקוחות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 95% מהבקשות מהבנקים אושרו על ידם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אי-אפשר להגיד דבר כזה. יש שלך פנייה מלקוח שביקש ממך לסגור סניף. אנא תראי לנו את זה, בבקשה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא. לא. לא. זאת לא הכוונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אוקיי. אז אני אדייק. לא הצורך הגיע מכיוון הלקוחות, אלא העובדה שלקוחות לא מגיעים לסניפים מייתרת אותם. ואין שום צורך שיעמדו כל הפילים הלבנים וישבו שם פקידים ויחכו שאולי ייכנס איזה לקוח. זה לא הגיוני ולא יעיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פיל לבן עם 20 עובדים יכול להיות פיל עם חמישה או שניים, אבל עם מענה אנושי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכאל, השאלה היא אם יש כספומטים לכל סניף שנסגר? האם סגרתם סניפים לפי נתוני הגעה אליהם? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> בוודאי. בבקשות של הבנקים אלינו לאשר להם סגירות סניפים, אנחנו בוחנים כמה לקוחות, כמה ההגעה של הלקוחות לקבל שירותים פרונטליים, מה הצורך שלהם להגיע לשירותים פרונטליים, כמה לקוחות בסניף הזה עושים את השימוש שלהם בדיגיטל. ולפי זה אנחנו רואים את הצורך של הלקוחות בסניפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק 5% לא אשרתם לסגור מתוך כל הסניפים שנסגרו. 5% בלבד. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז זהו. אתם פשוט מדלגים בין כל – יש לי שקף לכל אחד מהדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שאולי אנחנו לא נלך לשקפים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני מצטערת. אולי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אנחנו ניתן תשובות מסוימות לשאלות שמעניינות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני רק רוצה לענות לחברת הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אחד התחליפים המקובלים גם בארץ וגם בעולם לזה שיעמדו סניפים ריקים כל השבוע הוא סניפים ניידים או חלקיים. זאת אומרת, יישאר הסניף או יעברו לסניף יותר קטן. והוא יפעל יומיים-שלושה בשבוע במקום חמישה ימים. זה אחד התחליפים. או סניף נייד שמגיע ברכב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה חובה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 20% מהבקשות שקיבלנו או שהן נדחו או שהן אושרו בהתניה שיישאר שם במקום סניף נייד או חלקי. 20%, לא 5%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלכם. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה תלונות קיבלתם מהאזרחים על סגירת סניפים? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> כמות התלונות, יש גם על זה שקף, אם אתם רוצים לעבור לשקף הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עודדה, אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע. שנייה, נעמה. אני שואל שאלה. כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כמות התלונות שקיבלנו ב-2021 – לא דווקא תלונות, זה יכול להיות פניות – הייתה 14. זו כמות יותר נמוכה ממה שהייתה אפילו לפני שנכנס החוק לתוקף. זו כמות מאוד מאוד נמוכה של פניות. הנושא הזה כבר לא מעסיק את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו בסוגיית הכספומטים. אני רוצה לשאול אותך על כספומטים. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם זה הגיוני שאדם ישלם שתי עמלות, גם לבנק וגם לפרטי? האם הגיוני שחברה אחת מחזיקה ב-76% מהשוק של החוץ בנקאי, ועדיין הן יכולות לקבוע איזה עמלה שהן רוצות? אין פה שוק חופשי. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> כל מה שקשור לשוק הפרטי, כל מה שקשור לכספומטים הפרטיים הוא לא בפיקוח של בנק ישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זאת הרעה החולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלא? לא הבנתי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זו הרעה החולה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה המצב החוקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את מייצגת את האזרחים, אמרת, בבנק. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו מפקחים על הבנקים על חברות כרטיסי אשראי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל גם אצל הבנקים קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא על הגופים הפרטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הבנק הפריט את שירותי הכספומטים, ועדיין שומר לעצמו הכנסה נטו, זו לא בעיה שלך? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> הבנקים לא הפריטו את זה. כל המכשירים שב"א נמכרו בעקבות דרישה של רשות התחרות. אני מציעה להפנות את השאלה אליהם. זה לא משהו שהם עשו מיוזמתם ומרצונם כמו שתיארתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל מיכאל, הנתונים שהיא אמרה הם לא – חייב לנהל דיון איתה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והעובדה שהולכים ופוחתים הכספומטים הבנקאיים ויש יותר פרטיים, כי זה מניב לכולם יותר? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> תראו, יש יותר, הרבה הרבה יותר כספומטים היום במדינת ישראל, וזה דבר טוב, גם פרטיים וגם בנקאיים. יש עלייה גם באלה וגם באלה. ויש פריסה מאוד מאוד רחבה. אנחנו במצב הכי טוב בעולם בנושא הזה. זה דבר טוב שבן אדם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו גם הכי טוב בעולם בגובה העמלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. אבל, מיכאל, צריך להיות דיון איתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אחת, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אי-אפשר. צריך להיות דיון איתה. אנחנו יושבים מולה עם נתונים לא נכונים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא יכולים להבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, ניתן לך לשאול אותה עוד. אנחנו פה לשעה לפחות. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני רוצה רגע לומר פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעולם, בעולם, עכשיו אם הבנק לוקח עמלה על הכספומט, זה 1–2 שקלים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אדם הלך לכספומט פרטי, הוא שילם 6–8 שקלים פלוס 1–2 שקלים של הבנק. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה נראה לך טוב, שהכספומטים התייקרו בישראל במאות אחוזים, העמלות לאזרח הקטן? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא רק פרטי, היושב-ראש. גם כספומטים של הבנקים שמרוחקים מסניפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כסוגרים סניף בשכונה במעמד סוציו-אקונומי בין 2 ל-3, בן האדם המבוגר הזה מהקצבת זקנה המסכינה שלו ימשוך כסף ב-8 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נשמע למישהו הגיוני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כפול. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> באמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כפול 12 פעמים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל דיגיטל, איזה יופי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> המשרד לשוויון חברתי, אני מבקש גם שידברו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מבקש. הם מופיעים לי. ניתן לכם תכף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, זה לא רק הפרטיים. הבעיה היא עם של הבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לכם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבעיה היא עם של הבנקים שלא נמצאים ליד סניף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לכם. בואו נשמע עוד כמה דוברים, ואז אתם תתייחסו. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> רגע. אני אשמח להתייחס לזה, אם אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. בבקשה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> יש לנו הוראה ייחודית למדינת ישראל, שבכל מקום שיש סניף צריך להיות גם מכשיר. ובמכשיר הזה אפשר לגבות רק עמלת ערוץ ישיר שהיא בסביבות 1.5–2 שקלים. אוקיי? וזה משהו שהוא ייחודי. ולכן השורה הראשונה היא שהכספומטים במדינת ישראל, הבנקאיים, הם מאוד מאוד מאוד זולים. המשיכה מהם היא מאוד זולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם נעלמים. הם נעלמים. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> אוקיי. יפה. אז עכשיו הסניפים מתחילים להיעלם. ואז עלתה השאלה: אוקיי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק הסניפים, גם הכספומטים עצמם. אם השיעור שלהם באוכלוסייה היה פעם בסביבות 60%, לפי מה שאני רואה, 1,800 מול 1,400, היום הם הפכו ל-30% מהשיעור שלהם באוכלוסייה. אתם אפשרתם הסרת אחריות משירות כספומטים בסיסי לאזרח הפשוט ביותר. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> אוקיי. אז בואו אני אסביר מה הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואמרת דיגיטליות. זאת אומרת, בעולם דיגיטלי, היו צריכים להיות יותר כספומטים של הבנקים, כי אין אנשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נעלמו הבנקים ונעלמו הכספומטים של הבנקים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל העמלות נשארו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. הן עלו במאות אחוזים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. הן עלו, אבל העמלות לבנקים נשארו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הן עלו במאות אחוזים, העמלות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת. אבל הבנקים עדיין לוקחים את הכסף שלהם. זה לא סותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רווח נקי. אין הוצאה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. נקי, נקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין עובדים שנוגעים בכסף. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אחלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תשלח לי את האגרה שלקחת מהלקוח. קח 6 שקלים חופשי כי מותר לך. קח 8 שקלים ותוסיף 1.2 שקלים לבנק. וכל זה לא תפקידך כמפקחת על הלקוח בבנק? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז אני אסביר. אני אשמח אם אפשר יהיה לעבור לשקף הרלוונטי. כשסוגרים סניפים, אנחנו יצרנו דבר שנקרא מכשיר נדרש, כדי שבאמת כמות של הכספומטים הזולים לא תפחת. ואנחנו נראה שהיא לא פחתה, כמות של המכשירים הבנקאיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שיעורה באוכלוסייה הפכה להיות שליש. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> מכיוון שהכמויות של הכספומטים הפרטיים עלו מאוד, אבל זה לא במקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה משתלם לבנקים לתת להם לפתוח במקום. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה לא קשור לבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי שזה קשור לבנקים. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במקום לנהל כספומט ולקבל שקל אחד, הוא לא מנהל כספומט וקבל שקל אחד. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפס הוצאה. מקסימום הכנסה. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. הכמויות העלו, גם של המכשירים הבנקאיים וגם של המכשירים הלא בקנאיים. אתם יכולים לראות פה. הכמות של המכשירים הבנקאיים העלתה מ-2015 מבערך 1,700 ל-2,050. עלתה ב-350 מכשירים. והכמות של המכשירים החוץ בנקאיים עלתה מסדר גודל של 2,700 ל-4,900. עלתה כמעט פי שניים. זה שגדלו הכספומטים החוץ בנקאיים זה לא סותר את זה שגדלו גם מכשירים הבנקאיים. הם גם גדלו. זה לא במקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם גדלו ב-35% לעומת 227%. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> בסדר. אבל זה לא מפריע שיש - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מיכאל, אפשר לנהל דיון, בבקשה. כי גם לנו יש מה ל הגיד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רגע. תקשיבו לי רגע, בבקשה. זה לא מפריע שיש עוד כספומטים חוץ בנקאיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אנחנו סטינו מהדיון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> שנייה רגע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את מציגה נתונים, עשר. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> רגע. תן לי רגע לסיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל את סוטה מהדיון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני לא סוטה. אני עונה לכם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> התפקיד שלנו, מעבר לראות, מעבר לקבל נתונים סטטיסטיים, הוא גם לוודא איפה גם האזרח ניזוק, נפגע - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> - - וגם איפה התחרות נפגעת ואיפה השירות מונגש או לא מונגש. אנחנו לא יכולים להתנחם בזה שאת אומרת לי: יש כמה מכשירים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא אכפת לי אם נפתח עוד מרכז ביג ושמת בו כספומט. מעניין אותי מה קורה בשכונות שהיה בהן פעם סניף ואין בהן היום כספומטים. זה שגדלו הכספומטים לא בהכרח אומר שזה שמונגש במקומות, בפריפריות מודרות. כולם יודעים את זה. גם הם אומרים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני יכולה להראות לך, בכל סניף שנסגר באזורים פריפריאליים שאין ממש בקרבת מקום כספומט של בנק אחר. אנחנו נדרוש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נדרוש. נדרוש. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> רגע. אבל תנו לי להשלים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תני לה. תני לה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא. תקשיבו, רגע. בכל אישור סגירה, אם אנחנו מאשרים סגירה של סניף, אנחנו יכולים להתנות בהתניות. אחת ההתניות היא השארת מכשיר כספומט שממנו אפשר יהיה למשוך מזומנים. וכאשר אנחנו, במסגרת הסגירה, דורשים מכשיר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא יכולה להיות התניה - - << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> רגע. תן לי אבל להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - שעל כל סניף שנסגר – חמישה כספומטים? למה אחד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, היושב-ראש. מחכים פה בסבלנות הרבה אנשים. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסיף, אתה תקבל. אבל אתה הגעת אחרי שישה ח"כים. אז הם יכולים לדבר לפניך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסדר. אני לא מדבר שעכשיו אני אהיה ראשון. אבל שיהיה דיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו פשוט לא יכולים להגיד - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בכל מה שקשור - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, אתם יזמתם את הדיון הזה בכנסת. כל ח"כ עכשיו ישאל שאלה את עודדה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאלה שהוא רוצה ולקבל עליה תשובה. שלמה, יש לך שאלה לעודדה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן בהחלט. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אבל אני אשמח שייתנו לי לענות גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תרשמי. ואנחנו ניאבק על זה שתעני. שלמה, שאלה בלבד. עכשיו זה שאלות לעודדה, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלה. הבעיה העיקרית שלי, היחידה אולי, היא עם הבנקים שמפעילים כספומטים וגובים העמלה הגבוהה הזו. בנקים לא צריכים להרוויח רווח נוסף, בפרט שאין להם את כל העלויות של הפרטיים. אין תשלום מסלקה של 2 שקלים על כל פעולה. אין להם עמלת משיכת מזומן מהבנק כמו הפרטיים. הפרטיים זה שוק חופשי ותחרותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה היא מדוע לא תשקלו להורות לבנקים שלא ישתתפו בעסק הזה של הכספומטים הפרטיים? הם מנצלים את הכספומטים הפרטיים להיכנס, את אותם 400, אני לא יודע כמה כספומטים שיש, הם גובים שם כפל עמלה, גם עמלת שורה וגם את ה-2 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כפל עמלה. תודה. סמי אבו שחאדה, שאלה לעודדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עודדה, את אומרת שאיפה שנסגרו סניפים, אתם חושבים שיש שם כספומט. אני גר ביפו. עכשיו אני לא יודע אם אתם קוראים ליפו פריפריה או לא פריפריה, באזור שאני גר בו, 50 מהתושבים הם מתחת לקו העוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לגור בפריפריה שלך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו נסגרו באזור שלי שלושה סניפי בנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש, מרגי. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שלושה סניפי בנקים. אין אף כספומט אחד של בנק קרוב אליי במרחק של כמה קילומטרים, אוקיי? כשאת אומרת את מה שאת אמרת עכשיו, את בטוחה והדבר הזה? שאיפה שנסגר סניף בנק, יש שם באמת כספומט? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. שאלה טובה. יעקב מרגי, שאלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני לא יכול להסתפק בשאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עוד מעט יהיה לך גם זמן לדבר. כרגע אתה רוצה שאלה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם אני לא מסתפק בשאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט יהיה עוד סבב. אבל בינתיים רציתם לשאול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בהמשך לשאלתו של מיכאל על מספר הכספומטים, הרי כספומט זה לא רק משיכת מזומן. הוא המידע ופעולות, הוא צ'קים, הוא הרבה דברים. ולכן תמיד בסניף היו, גם סניף עם 20 עובדים, וגם חמישה כספומטים. לא סתם זה היה כך. אז צמצום של כספומט אחד זה קודם כל לעג פשוט לכל דבר, וגם אם בכלל זה קיים, כי את אמרת נדרוש ולא זה. אני רוצה לדעת: האם אתם בודקים את הדברים רק על בסיס מספר תושבים במרחב – לא שזה לא נכון – ולא על בסיס נתונים סוציו-אקונומיים ואוכלוסייה? כי באמת לי אין ספק שאתם לא עושים את זה, בגלל שאני גרה בשכונה. מה לעשות, לא כולם פה גרים בצהלה. אני גרה בשכונה באמת ותיקה בחיפה, לא פשוטה. אני ראיתי מה עשיתם. זה מקומם אותי, התשובות גם ששומעת פה וכל באמת משיכת הדברים. אני רוצה להבין, לפי נתונים, מה נעשה עד עכשיו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה טובה וברורה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר כסיף, בבקשה, שאלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. אני רציתי לשאול למעשה שתי שאלות, אחת מהן אולי קצת פחות קשורה, אז תכף נראה. דבר ראשון, לפי הנתונים שהגיעו אלינו גם מהממ"מ וגם ממקורות אחרים, יש פער גדול בפריפריה כשמדובר – לא בפריפריה, בכלל – כשמדובר במשיכות מכספומטים לא בנקאיים, כשפער גדול מאוד בין מספר המשיכות לבין גובה המשיכות. עכשיו, זה לכאורה, ועל כך אני שואל, יוצר בעיה. מדוע? משום שבנוסף לדברים שנאמרו – וכשיגיע תורי, אז אני ארחיב יותר - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - על הנושא של פגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות – כולנו יודעים שבמכשירים לא בנקאיים גובה משיכה מוגבל. זה אומר שאם אדם צריך להוציא גובה מסוים או סכום מסוים שהוא לא יכול להוציא ממכונות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא צריך להוציא יותר מפעם אחת. כלומר, הוא משלם עוד יותר. עוד פעם משיכה, עוד פעם ועוד פעם את העמלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיוק. מגבילים את גובה המשיכה והאגרה נשארת גבוהה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז השאלה אם אתם עם זה עשיתם משהו או תהיו נכונים לעשות משהו כדי להוריד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. עכשיו השאלה שלך לא רק מופנית לבנק ישראל. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא גם לאלי טובול, סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, שהם אמורים לפקח על הכספומטים הפרטיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עוד גוף עם ניגוד עניינים, בין היתר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו לא מוותרים לבנק ישראל על העברת התחום הזה לפרטיים, ועדיין הגדלת הרווחים של הבנקים הרגילים מהפרטה הזוחלת של התחום הזה, מהזנחת התחום שהוא לא נוח לבנקים. אז, עופר, הוא יענה גם על השאלה שלך. מאזן, שאלה. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא. נשאלו הרבה שאלות. השאלה היא מה הפתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. תודה לך. עודדה, את תשיבי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע. שאלה, בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סובה, כן. אתה גם, יש לך זכות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, קודם כול, רוצה להגיד תודה על הדיון הזה. בקצרה, לפני שאני אשאל את השאלה, אני רוצה להגיד, ואנחנו נפגשנו ויש לנו גם הצעת חוק שאמורה למנוע את סגירת הבנקים. אני חושב שאפשר בהידברות להגיע להרבה דברים. אנחנו דחינו את זה בגלל התקציב. אמרנו שזה לא הזמן. אחרי התקציב, אני לא פוסל שנחזור לסוגיה הזאת. שאלה פשוטה. פעם הייתה סוגיה של חנייה, כשאתה נכנס לחנייה, כל פעם כשאתה נכנס, יוצא, משלם על חנייה. פתרו את זה בכך שיש חנייה ל-24 שעות, נכון? יכול להיות שפה צריך גם לחשוב מחוץ לקופסה. אם בן אדם משתמש ב-24 שעות - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לשבוע. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - באותו כספומט, אז צריך לשקלל את זה, פעולה אחת או שתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או לשבוע. למה ל-24 שעות? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, רגע. רק שנייה. הייתה פה שאלה מאוד חשובה לגבי גובה המשיכה. יש כספומטים, אני לא יודע אם זה ATM או משהו אחר, שזה 400 שקל מקסימום. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתה משלם 6 שקלים על 400 שקלים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגלה לכם סוד. פה בכנסת יש כספומט שאתה יכול למשוך 2,000 ולשלם עמלה של 3 שקלים. אני לא יודע למה עשו את זה. מה, זו הנחה לחברי הכנסת? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. בוודאי שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כדי שלא נשים לב לעמלות הגבוהות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני לא ראיתי, לא נתקלתי בכספומטים עצמאיים ב-2,000 שקל אפשרות משיכה. לא ראיתי דבר כזה. בדרך כלל, זה מסתכם ב-400 שקל. אז פה יש מקום לחשיבה. החשיבה היא כזאת: גובה המשיכה, עמלה בהתאם לגובה המשיכה. דבר שני, כמו שאמתי, אם בן אדם עושה כמה פעולות ב-24 שעות, אז תעשו לו סוג של הנחה, סוג של מבצע. ואז אותו כספומט ידע לשקלל שאותו בן אדם משך כמה פעמים ב-24 שעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסיף, לא לדבר פה בטלפון. עופר, לא לדבר פה בטלפון, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את יודעת, זה כמו במקדונלד'ס. פעם היו מחשבים אם אני לוקח צ'יפס וקולה בנפרד, היום - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סובה, שאלת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אל תגיד לי שנייה. שאלת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - היום תוכנית עושה לך התאמה באופן עצמאי. היא מציעה לך שאתה תשלם פחות. אני מקווה שאני לא עושה פה פרסומות לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, סובה. תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חומר למחשבה באמת. אני מקווה שיש לכם תשובה לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אומר, אנחנו טעינו. טעינו. הם הצליחו למשוך אותנו באף. הביאו אותנו, במקום לדון למה בכלל אני משלם על זה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> - - עכשיו אני מדבר על כמה אני משלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך מצאנו את עצמנו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש אבל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הם הצליחו עלינו. זה שירות בנקאי, אני משלם לבנק, הכסף שלי בבנק. הם מרוויחים עליי. הם רוצים את כל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וגם סגרו סניפים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ואני צריך לשלם על כספומט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה שירות לא נוח. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שירות בנקאי פר אקסלנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא נוח. הוא לא נוח. הוא לא נוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא נוח, והוא גם לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה דורש לגעת בכסף ולפתוח מכונות. זה לא נוח. אז הם מפריטים את זה, ועוד מישהו מתעשר. ברוך השם, עם ישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אמתין לומר את מה שרציתי לומר. אבל קודם כול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברה אחת 76%. כי, ברוך השם, עם ישראל מתעשר. לא עם ישראל. הלא העם מתעשר. כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חזירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו, עודדה, אנא השיבי לשאלות הספציפיות. ואלי טובול, תשלים את התשובות שלך לשאלות הללו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה צריך לשלם? אני מקווה ששאלתי נקלטה. למה צריך לשלם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לשלם בכלל? אוקיי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בכלל. שהבנקים ישלמו לשב"א וישלמו למס"ב. לא אנחנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, עודדה, ראשון-ראשון ואחרון-אחרון. בבקשה, לא להפריע. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני, קודם כול, רוצה ליישר קו עם איזו טעות, שיהיה על השולחן שהבנקים, כשהם מכרו את שב"א, עם הכספומטים ששם אפשר היה למשוך 2,000 שקל במשיכה אחת, הם עשו את זה בנגידו לרצונם, בגלל דרישה של רשות התחרות. ויש פה נציג של רשות התחרות. הוא יכול לספר את הסיפור. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עוד גוף מנוון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> הם התנגדו לזה. זה לא נכון שהם לא רצו להפעיל כספומטים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שלושה גופים מנוונים הגיעו היום לדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה נקרא לכדרר את הכנסת. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בנק ישראל מעביר לרשות התחרות. רשות התחרות לשוק ההון. שוק ההון אאוט. אין גול. אין גול. מכדררים את הכנסת. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. אני לא מכדררת. פשוט נאמרה פה אמירה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נכודרר חופשי, עד שיהיה לנו כדור מאבן, כל מי שיבעט בו יהיה לו כואב. כן, בבקשה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> עכשיו, חבר הכנסת שלמה קרעי שאל לגבי הבנקים שגובים עמלה גבוהה מהכספומטים המרוחקים. אז כמו שאתם רואים, אין פה הרבה כספומטים מרוחקים כאלה בנקאיים. יש היום 421. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש ארבעה. ארבעה. למה? השאלה היא בפני עצמה. אפילו ארבעה. למה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. למה זה ככה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה את הולכת עכשיו, לוקחת מ-4,000 ל-400. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק על זה. זה מה שמעניין. הפרטיים שיעשו, מבחינתי, מה שהם רוצים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז אני אענה. אני אענה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> והבנקים צריכים להגדיל את מספר הכספומטים, ושזה צריך להיות בחינם. יש עמלות שורה. שיהיו לא 400, שיהיו 4,000, אבל של הבנקים ושיהיו חינמיים. זו ההתוויה שאתם צריכים להתוות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת דיגיטציה. העולם דיגיטלי. פחות בני אדם, יותר כספומטים של הבנקים. הגיון פשוט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי לא חסכו לנו, בגלל סגירת הסניפים, עמלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והכספומט הזה יעשה עוד דברים: הפקדות צ'קים, דוחות כספיים, עו"ש, מה שהוא רוצה. דיגיטציה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עודדה, אשרתם לבנק לסגור סניף. יש לו עלויות מאוד גבוהות. שישלמו בחמישה כספומטים ברחבי העיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אחד? למה תמורת אחד – אחד? אם סגר סניף, שיפתח חמישה כספומטים. מה ההיגיון של האחד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם קיבלנו הדגמה פה, שלא נפתחו כספומטים בשכונות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, יש הסבר הגיוני של הבנקים? יש הסבר, שהבנקים מציגים את ההסבר? רגע, אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע מה זה ר'בינא, מיכאל? ר'בינא? זה הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נמשיך. מה? ר'בינא? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שנייה, שנייה, מיכאל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ר'בינא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל סובה, היא אומרת משהו. אני לא הבנתי. מה את אומרת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. אמרתי: אתה יודע מה זה ר'בינא? זה הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי מושג. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה לא יודע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע. את יודעת מאיפה בא, מה מקור המילה ר'בינא? מאיזה שורש? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יאללה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו מרבון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מרבון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה מרבון? מסכן. עצוב. מה זה ר'בינא? זה כאב. זה מועקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המילה הכי טובה לר'בינא זה מועקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מועקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. עודדה, תמשיכי בהתמדה להשיב לח"כים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני אשתדל בין הצעקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה. קדימה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה צעקות? לא שמעת צעקות. זה עוד בסדר. זה דיון מתורבת. זה לא צעקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי, עודדה, אני ממליץ לך: שאלתו של זה, תשובה. אחד-אחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כשיהיו צעקות, תשמעי צעקות, עודדה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז שייתנו לי. אם ייתנו לי, אני אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מתקדמים בהדרגה. קדימה. לפי ח"כים, תשובות. בבקשה, עודדה. לפי ח"כים, תשובות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא רצה לעודד אותך, בכל מקרה. אנחנו רעננים ותחילת שבוע. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אתה קיבלת את התשובה שלנו, חבר הכנסת מרגי? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אתמול שלחנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתמול זה לא מספיק טוב. בואי, תמשיכי. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אוקיי. בעבר, עד 2005, היה פיקוח על המחיר של הכספומטים. ולכן לא היו כספומטים מרוחקים. כשבנק שם כספומט באיזה אזור פריפריאלי מרוחק שאין בו סניף, אז זה הרבה יותר קשה להגיע לשם ולהטעין את המכשיר, כי הוא לא מחובר לסניף. יש, כמו שאמרתי, הוראה ייחודית למדינת ישראל, לא קיים בשום מקום בעולם, שחייבים לשים בכל סניף כספומט והוא מוזל. אבל רק ברגע שפתחנו את האפשרות, ביטלנו את הפיקוח על העמלה הזאת, אז התחילו הבנקים לפרוס כספומטים במקומות מרוחקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> רגע, רגע. תן לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אנחנו לא מבינים את המשפט. הבנקים פתחו כספומטים במקומות מרוחקים? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> גם הבנקים וגם הפרטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה משתלם לבנקים, אם עדיין הם מקבלים רק שקל או שניים? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. אז זהו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אם אנחנו נגיד: אוקיי, גם המרוחקים יהיו 1.5 שקלים, אז הם לא יהיו. כי אין בחוק חובה על בנק לשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אתם תדאגו שזה יהיה, עודדה. מה זה לא יהיו? אתם מאשרים להם לסגור סניף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם חוסכים להם מיליוני שקלים או עשרות מיליונים בשנה על כל סניף כזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכוח מה את מתנה להם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה לדרוש כמה כספומטים בתמורה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם לא כתוב בחוק, למה את מתנה להם באישור סגירה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את זוכרת את הוויכוחים? יש את המנעד של יציבות הבנקים, טובת הבנקים וטובת הציבור. למה לא להטות קצת את הכף לטובת הציבור? אתם מאשרים להם פה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ויציבות הבנקים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה רווחים של עשרות מיליונים ברווח הנקי שלהם, כל סניף כזה שנסגר. שייתנו משהו, מעשר. לא לבקש מהם 50 כספומטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אותם מעניין יציבות הבנקים, לא אתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לי חדשות מהבוקר. אתם שומעים? כספונט, שדיברנו אודותיה, ששולטת ב-70% מהכספומטים החוץ בנקאיים, 76%. ראינו את זה? 75.8%. מי בעלי המניות? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זו השאלה. זה מה שאני רציתי לשאול. מי בעלי המניות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שני הבנקים הגדולים, ודיסקונט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בנק דיסקונט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. 10% – דיסקונט. ו-10% – כאל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נו, זה העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כאל, אתה אומר: אה, 80% לא בבנקים. אבל מי מחזיק בכאל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיסקונט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 71% – דיסקונט, ו-28% – הבנק הבינלאומי. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אז הם עושים עלינו סבוב. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הפרטה יפה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מזל שלאומי והפועלים לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזו לא אחריותך? החוץ בנקאיים לא אחריותך, שאת שומעת עכשיו שהחברה של 76% מוחזקת בסוף על ידי שני בנקים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אני חייב להתייחס לזה, אדוני היושב-ראש. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כשבנק סוגר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו לא אחריותך, האינטרס של הצרכן, שעשו הפרטה זוחלת והסתירו את הפעילות הזאת מהפעילות העיקרית של הבנק בשרשור? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש. ממש. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ידעת את זה? ידעת את זה, שכספונט היא ב-100% כמעט - - - << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כן. אני תכף אענה בעניין הזה לחבר הכנסת מרגי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש תחקיר על זה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה עוד מעט. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תתאפק, תתאפק. תאמין לי שאני מתאפק. ואני חבר כנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה תפקידך? מה? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אני המנכ"ל של חברת כספונט, זו מעל ה-70%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן להתייחס. << אורח >> משה כץ: << אורח >> רק לנושא הזה, בבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בינתיים, אתה מופיע אצלי כדובר מספר 12. הגעתי לדובר מספר 1. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שהוא מיכאל ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא להעליב אותך. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> לא, לא. בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, אנא השיבי לח"כים, שנמשיך את הדיון. כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אוקיי. אז חבר הכנסת קרעי גם שאל עוד שאלה, למרות שהיה מותר לו אחת, על כפל העמלה. למה גובים גם עמלת ערוץ ישיר וגם עמלה של מכשיר מרוחק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא שאלתי למה. שאלתי מתי תחליטו לבוא לטובת הציבור ולעשות את זה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה לא יקרה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז אנחנו נבחן את הנושא הזה. כרגע זה המצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה טוב. זו תשובה טובה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנ"ל גם כספונט. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בעיקר - - - שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. יש איזו לקוחה של דיסקונט – את שומעת? היא כותבת לי, לקוחה של דיסקונט, היא אומרת: הלכתי למשוך מכספומט וגיליתי ששילמתי לחברה הפרטית, שהיא בבעלות דיסקונט, ולבנק עוד עמלה. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. לשניהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שילמתי לבנק שתי עמלות. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> החברה הזאת היא לא בבעלות דיסקונט. יש לה שם מניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. שנייה. חברת כאל היא 71% מדיסקונט. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בואו נזרוק את כל מה שאמרנו לפח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא 10% מהפרטיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נחליף את הפיקוח. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אולי בכל זאת ורק לנושא הזה משפט אחד? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> קח, יאללה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> צער בעלי חיים כבר נהיה. קח, דבר. << אורח >> משה כץ: << אורח >> הבעלות של בנק דיסקונט בחברת כספונט היא באמת בסך הכול כ-20%. הרווח של הבנק מהפעילות בכספונט הוא כל כך זעום שאני אפילו לא בטוח שהוא מכסה משכורת של סמנכ"ל אחד בבנק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ליבי ליבי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ליבי ליבי. מה זה ליבי ליבי. << אורח >> משה כץ: << אורח >> האמינו לי, הרווח של הבנק הוא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האמן לי, עדיף לך לא להגיד את המשפטים האלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אז ישאלו אותך מה המשכורת. מזל שהגבילו פה את שכר המנכ"לים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. מזל - - - את זכות הדיבור שלנו. היינו מתנפלים והולכים. אנחנו מכבדים אותך, מיכאל. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אנחנו לא מהווים שום רווח לבנק. ואם יש רווח, זה סכום באמת זניח וזעום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חברת כספונט? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מחזיק ב-76% מהחוץ בנקאיים? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> על פי הדוח של הכנסת, אני מחזיק בסדר גודל של 70% מהחוץ בנקאיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתה חושב שזה מהווה מונופול על שירות? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מהווים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תענה לי על השאלה שלי. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אני אענה לך. לא, אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אתה לא תגיד לי לא. אתה תענה על שאלות. האם אתה עם 70% בשוק מהווה מונופול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא מונופול? << אורח >> משה כץ: << אורח >> לא. אני אגיד למה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אני אגיד רק למה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> כי אנחנו מהווים, כספונט, אולי כ-3% ממשיכות הכספומטים בישראל. אז אני מונופול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי יש לך עמלה מטורפת. מי ימשוך מכם? << אורח >> משה כץ: << אורח >> נכון. נכון. נכון. - - - חלקנו הצנועה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא התכוונת משיכות הכספומטים. התכוונת משיכות מזומנים, כי בכספומטים, אם אתה חוץ בנקאי ואתה 70% והחוץ הבנקאיים הם יותר גדולים היום מהבנקים, מהכספומטים של הבנקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << אורח >> משה כץ: << אורח >> לא, לא. מסך המשיכות בכספומטים בישראל, החלק של כספונט אולי 3%. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את מי זה מעניין? אני יכול לשאול אותך? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אולי 3%. יש פה דוח מחקר שלכם. זה דוח מחקר שלכם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - על הפער בין מספר משיכות לגובה המשיכות. זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שם כתוב - - - << אורח >> משה כץ: << אורח >> אולי אני 3%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מהמשיכות כתוב. לא מהכספומטים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> האמן לי, אני יודע את שניהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, תגיד לי איפה טעיתי. תגיד לי איפה טעיתי. יש 4,600 פרטיים, חוץ בנקאיים? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אקריא לך את המשפט כפי שהוא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אל תקריא לי. אז בערך. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אבל המשיכות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש 4,000 כספומטים פרטיים? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> לפי הדוח של בנק ישראל, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. ויש 2,400 בנקאיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך 4,600 החוץ בנקאיים, אתה מחזיק בכ-70%? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> סדר גודל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אין עוד כספומטים אחרים. אז מכל הפעילות של הכספומטים בישראל, אתה לפחות 50%. << אורח >> משה כץ: << אורח >> לא. לא, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך? תסביר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרוב מושכים מהבנקים, שזה בלי עמלה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> האמן, אנחנו אולי מסכום המשיכה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל לא מדובר על המשיכות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מדבר על גובה המשיכה ועל הכסף. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכשירים. דבר איתי על מכשירים. למה אתה מדבר איתי על כסף? דבר איתי על מכשירים מכאן, סך הכול. לא. מסך הכול המכשירים הפרטיים, כמה אתה? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אנחנו 70%. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אתה מונופול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מונופול, אדוני. אתה מונופול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה אתה משחק פה עם נתונים? משחק פה עם נתונים ככה, מבלבל את המערכת פה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיכאל, רוב המשיכות הן מבנקים בלי העמלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה מונופול. גם אם אתה מרוויח 4 שקלים בשנה, אתה מונופול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, בואי, אנא, יהיה קשה שתצליחי להשיב לכולם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תפסיק. פה משחקים. אי-אפשר לקיים דיון ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידי את מה שחשוב לך בשלב הזה, כדי שנשמע גם את אודי מוריה מרשות שוק ההון. כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני רק אגיד ש-89% מהמזומן שנמשך על ידי הציבור במכשיר למשיכת מזומן נמשכים מהמכשירים הבנקאיים הזולים. זאת אומרת, אנשים יודעים שהכספומטים הפרטיים הם יקרים. ולגבי המכשירים הבנקאיים, אנחנו דרשנו בכל כספומט יהיה, על גבי המסך, לפני שהלקוח מכניס את הכרטיס, יהיה גילוי על העלות של המכשיר כדי שהוא ידע אם זה מכשיר נדרש שהוא זול או מכשיר מרוחק שהוא יקר, לפני שהוא מכניס את הכרטיס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את מכירה מה זה לקוח שבוי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם החוץ בנקאי – הבנתי את התשובה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לקוח שבוי שעכשיו צריך כסף לא מעניין אותו כלום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מגיע לכספומט עכשיו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי את התשובה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אי-אפשר כל הזמן לשאול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. הבנתי את תושבתך. אבל עכשיו שגילית שחלק מהפעילות הזאת של כספונט היא בבעלות בנקים אחרים בהיקף של 20%, שזו החזקה די יפה. בחברות רגילות זה יכול להיות גרעין שליטה אפילו. כן. אז את לא חושבת שאת צריכה לפקח גם עליהן? כי יש לבנקים שלך החזקות של 20% בחוץ בנקאיים? לא הגיוני שאם יש לך גרעיני שליטה כאלה - - - << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז החוק, ואודי אחרי זה יתייחס לזה. אבל אני רוצה לומר, שאם בנק דיסקונט רוצה לסגור מכשיר, הוא לא יכול סגור מכשיר בלי שהוא מקבל אישור ממני כשהוא סגור סניף. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נעניתם ל-95% מהבקשות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את זה הבנו. רגע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נעניתם ל-95% מבקשות של הבנקים לסגירת סניפים. על מה את מדברת? למה את הולכת איתי לנתונים שנראים יפים ונמרחים. 400, בסך הכול 400. אני מדבר איתך כרגע, כל לקוח אצלנו, אחד, לקוח אחד סובל, אני רוצה הסברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יותר מזה. אני מדבר איתך על אדם ערירי שמנהל את חייו במזומן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בטח. אין לו מישהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במזומן. יש לו ביטחו לאומי, הבטחת הכנסה. הוא יוציא עכשיו 100 שקלים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין להם מענה היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 100 שקלים עמלות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> והוא נתון לחסדיו של איזה מישהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 100 שקלים עמלות על המזומן, שהוא מנהל את חייו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני רוצה לחדד את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 5% מעלות החודשית שלו עמלות על הפעילות המזומן שלו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני רוצה לחדד רק במילה את מה שאמרו: 90% ו-10%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא כואב למי שמרוויח 40,000 שקל. יוקר המחיה לא כואב למי שאין לו בעיה של יוקר מחיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא - - - שהמנכ"ל לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כואב לעניים ולחלשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, חשוב לחדד את זה. בכספומטים הבנקאיים, אפשר להוציא משיכות של עשרות אלפי שקלים במשיכה אחת. זאת אומרת, אם רוצים, אפשר להוציא עשרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עכשיו זה צומצם על ידי בנק ישראל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> וכשהם אומרים: 90%, 89% ו-11%, זה בסכומי כסף. אני רוצה לשמוע את זה בפעולות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה פעולות משיכה מתבצעות. סכומי כסף, אין לזה משמעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכמה עמלות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל זה מה - - - יקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מגבילים את הסכום. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה עושה חסד איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אתה ממקסם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאתה מושך 100,000 שקל, זו פעולה אחת, אבל זה הרבה הרבה כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, זו עמלה מוחלטת. העמלה בבנק הפרטי היא מוחלטת. היא לא אחוז. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלמה, זאת בדיוק השאלה שלי. הפער בין מספר המשיכות לבין גובה המשיכות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העמלה של המשיכה הפרטית היא מוחלטת. היא לא באחוזים. אפילו היו אומרים: תעשה באחוזים; לקחת 100 שקל, קבל אחוזים. אותה עמלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אבל עוד פעם, אני רוצה להגיד. הבעיה שלנו היא הבנקים שצריכים לתת את זה בשירותים חינמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם יש חברה פרטית שרוצה לעשות כסף, שלא ייקחו - - - עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוברים לעולם דיגיטלי. לפזר 5,000 עמדות דיגיטליות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שהבנק ישלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה פחות מזה לדרוש מבנקים? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם הם גובים עמלה, שהבנק ישלם להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אודי מוריה. אני מבקש, יש לי שאלה אליך מאוד ממוקדת, אודי מוריה מרשות שוק ההון, מפקחים על הכספומטים הפרטיים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמו שמפקחים על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם המצב שאתה מגלה – אני לא יודע אם ידעת את זה, אבל נניח שידעת – שיש פה חברה אחת שמחזיקה ב-76% מהשוק, האם ניתן בכלל לתת לה חופש לקבוע מחיר ולא להכריז עליה מונופול ולתמחר את העמלות ולשנות את העמלות? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רשות התחרות ולא היא. רשות התחרות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא המפקח עליהם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה אמרת שהם מפקחים. שאלת אותם אם הם אחראים על הצרכן. אז הוא לא אחראי על הצרכן? אין לו שום אחריות? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא לא אחראי. הוא יציבות המוסדות הפיננסיים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון. אמר לי, אמר לי הממונה על רשות שוק ההון שהוא אחראי על הצרכנים. אמר לי בפגישה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מר ברקת. ראיתי. כן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מקווה שהמדיניות הגיעה לכולם. אודי, איך? תסביר לי את הנתח האחיזה ויש לו חופש בקביעת העמלה. תסביר לי את המצב הזה. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> תודה. אז, ברשותך, אני אתייחס לשאלה. אבל אני רוצה רגע לשים את הפרספקטיבה הרחבה יותר ככל שזה נוגע באמת לכספומטים הפרטיים. כשאנחנו מדברים על טובת הצרכן בהקשר הזה, אנחנו לא יכולים להסתכל על זה מתוך חלל ריק. אנחנו צריכים לזכור שהשירות של הכספומטים הפרטיים ניתן כאיזשהו שירות משלים לכספומטים הבנקאיים. זה התוצר ההיסטורי שעל פיו הם צמחו. וכשאנחנו עושים את הטרייד אוף בין – ואני תכף אתייחס למידת המעורבות שלנו בהקשר הזה ומה הבסיס למעורבות הזאת – אבל כשאנחנו עושים את הטרייד אוף לגבי טובת הצרכן, אני לא בטוח שעדיף שתהיה, כשהדגש צריך להיות עמלה או לא פריסה גאוגרפית, ככל שהן באות אחת מול השנייה. וכנראה שהן באות אחת מול השנייה ברמה כזו או אחרת. כי בסופו של יום, כמו שנאמר פה, זו יוזמה כלכלית. הם כאן כדי להרוויח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 76% החזקה בשוק. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> אני כבר, ברשותך, אגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה נותן חופש לקביעת העמלות? << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אני, ברשותך, כבר אגע בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אני רוצה תשובות. אל תמרח אותי, בבקשה. שאלה ספציפית, תשובה ספציפית. מספיק עם ההצגות הכלליות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא הבנתי מה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו באים לדיון ספציפי עכשיו. גובה העמלות. יש פה עכשיו חברה שמחזיקה ב-76% מהשוק. אתה כמפקח חושב שהגיוני שיהיה לה חופש לקבוע את העמלה? << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> רשות שוק ההון - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה לא התפקיד שלו. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> ההיבטים הצרכניים שהיא בוחנת – בסך הכול זה תחום שהוא תחום – אחד הפרמטרים המרכזיים שאנחנו בוחנים הוא דווקא התחרותיות. אנחנו לא מפקח שנכנס, פיקוח על הבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין תחרות פה. העמלה היא 6–8 שקלים. אין תחרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איך אתה הגעת לתחרות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך תחרות? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איך הגעת לתחרות בכלל, אתה? שוק ההון. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> אם תיתנו לי גם להשיב - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. רגע. איך אתה מדבר על תחרות? הלקוח קודם שבוי. איך אתה אומר את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשיב. תשיב. תשיב. אם המחיר קבוע, איך יש תחרות? אם המחיר קבוע, איך יש תחרות? אנחנו רוצים להבין את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש אנשים שחלק האלוהים שלהם זה השכונה - - - זה חלקת האלוהים שלהם. איך אתה מדבר על תחרות? איזה תחרות יש פה באמת? << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אני אגיד לך איך אני מדבר על תחרות, כי בשביל שיינתנו השירותים האלה, מישהו צריך לרצות לתת את השירותים האלה. הוא צריך להרוויח כסף. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה נקרא מדינה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא חייב לתת את השירות. זה ההבדל ביני לתפיסה שלך. קודם כול, הוא חייב לתת את השירותים האלה. יש שירות בנקאי שאני משלם עליו. הכסף שלי אצלך ואצלם. אתה מציג נתונים פיננסיים למדינה מהכסף שלי, מהעושק שאתה עושק אותי הן בקרנות הפנסיה שלי, הן בחשבונות הבנק שלי. אתה משחק עם הכסף שלי באפס תמורה. וגם גובה, עושק אותי במשיכה, דבר טריוויאלי, מינימלי שאני צריך ממך, למשוך את הכסף שלי. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> בגלל זה, אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני לא הייתי פונה אליך בכלל. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא קיבלתי תשובה מדויקת ופשוטה. אתה למדת כלכלה. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אבל אין פה רלוונטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה למדת כלכלה תואר שני, תואר שלישי. חברה מחזיקה ב-76% מהשוק, האם היא יכולה לקבוע את העמלה? האם הלקוח ידע שהוא לא שילם יותר מדי? שאלה פשוטה בכלכלה עוד לפני תפקידך. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> השאלה לגבי מונופולים היא שאלה שהיא יותר עם מאפיינים משפטיים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רשות התחרות, זה לא אתה בכלל. בסדר. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> גם היבטים משפטיים אנחנו תכף נעלה, אם צריך. אבל אני רוצה להתייחס – אני פשוט מהאמירות שנאמרות כאן, יש פשוט טעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אין קשר לפנסיה פה. וזה לא שירות שחייבים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. אני פונה אליך. אני מנצל את ההזדמנות שלי כשאתה פה כממונה על שוק ההון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא חייבים לתת בעולם דיגיטלי? היא אומרת שהעולם נהיה דיגיטלי, בנקים ייסגרו. למה לא יהיו אלפי כספומטים של הבנקים. למה לא חייבים לתת? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את זה הבנקים צריכים לתת. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, אבל אני לא נציג המפקח על הבנקים. אני לא נציג הפיקוח על הבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק. אולי אנחנו לא נוכל לקבל ממך. אתה צודק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> השאלות לא אליו. לא אליו. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אבל אני מנסה להגיד קצת את הפרספקטיבה. אתם שאלתם את העמדה של רשות שוק ההון בהקשר הזה. אתם מדברים על גופים מוסדיים, אתם מדברים על בנקים. זה לא קשור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. לא אבל זו בעיה. אני אסביר לך למה קשה לנו עם התשובות שלך, כי לי כתוב שאתה מפקח על הכספומטים הפרטיים. אבל אני שואל למה אתה לא מפקח על העמלה בעולם של מונופול, אתה אומר: זה לא אני. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני שואל למה ככה, זה לא אני. אז על מה אתה מפקח על הכספומטים האלה? << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אני אומר את הדבר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא על העמלה, לא על גובהה, לא על פריסתה. לא על כפל העמלות עם הבנקים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אענה לך. אתה רוצה שאני אענה במקומו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אני רוצה את רשות התחרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על הזכות של כספונט תחת - - - << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יכול לענות לך, אתה יודע על מה? הוא נלחם בשוק ההון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יגיד משפטי סיום, כי לא קיבלנו תשובה. ונדבר עם רשות התחרות. נשמע את התשובה שלהם. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> אני אגיד את הדבר הבא: תחרות נבחנת בכמה פרמטרים. זה תחום פעילות שהוא חדש. אם אתם חושבים שרק להטיל מגבלות כאלה ואחרות זה משהו שלאורך זמן יגדיל את התחרות, יגדיל את ההיצע של השירות - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אילו מגבלות? מישהו מגביל זה אתם. אנחנו רוצים לפתוח. << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> בסך הכול הם מתחרים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החברה של כספונט נסחרת בבורסה? היא שקופה לציבור? << דובר_המשך >> אהוד מוריה: << דובר_המשך >> שנייה אבל. רק להשלים משפט. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני, אני לא ביקשתי הרצאה במאקרו כלכלה עכשיו ולא בתפיסה החזירית של הקפיטליזם. זה מה שאתה עושה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סליחה, אני אומר לך, אני לא הייתי פונה אליך בכלל. אתה פה בדיון הזה, סליחה כבוד היושב-ראש, אפילו מיותר בדיון. הייתי פונה ישר, אחרי שלא קיבלתי תשובות מבנק ישראל, מנסה למצוא את המענה שלי מהממונה על התחרות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מרגי, אבל אתם הולכים למקום הקל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אמרת - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עם ה-600 שקל שאני מושך, אתה לא תציל את השוק השחור במדינת ישראל. לכן לא הייתי פונה אליך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מרגי, אבל אתם הולכים למקום הקל, לחברה הפרטית. הבעיה כאן היא הבנקים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שמתנערים מחובתם, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא חברה פרטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל הוא הסביר שזה לא משתלם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברות הפרטיות מול - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הגבלת עמלת משיכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא משתלם. אז רציתי לדעת מה הרווח, מה הרווח הנקי של כספונט ב-2019? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הגבלת העמלה, אם לא ישתלם לכספונט, שיצאו מהשוק. הכול בסדר. עם כל הכבוד, הם לא עושים טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הרווח הנקי של החברה שלכם ב-2019? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אנחנו חברה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במספרים מוחלטים ובאחוזים. << אורח >> משה כץ: << אורח >> הרי לא סביר שאני אפתח את הנתונים שלנו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא נותן נתונים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אתם לא שקופים לציבור? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו חברה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה שיהיו שקופים? הוא מסביר לך ש-10% לדיסקונט זה בקושי מכסה עלות סמנכ"ל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. הדוחות שלכם לא אמורים להיות? בגלל שיש החזקות של בנקים אצלכם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. נכון. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אנחנו בכלל לא חברה בליגה של בורסה. אנחנו חברה של 27 עובדים מראש העין. חבר'ה, בואו, פרופורציות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהחזקה של בנקים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהחזקה של בנקים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> החזקה. הבנק היה מוותר על החזקתו עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא ראינו שהוא ויתר. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> הבנק העמיד למכירה את החזקתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה? הוא מפסיד אצלכם כסף? הוא מפסיד? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אמרתי בתחילת דבריי שהבנק לא מרוויח עלינו כמעט מאומה. הוא עושה את השירות הזה אפילו הייתי אומר, שירות ציבורי, כפיקוח של המפקח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה הוא לא ניהל את זה דרכו? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא היה צריך לשלם לי על השירות הזה, לא לגבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא צריך להגיד כמה הוא לוקח? אם זה שירות ציבורי, שימשיך לנהל את זה בעצמו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה שירות ציבורי בכלל. שירות ציבורי עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה להכפיל עוד מנכ"ל ועוד הוצאות? היה מנהל את הסניפים בעצמו, את הכספומטים. << אורח >> משה כץ: << אורח >> יש בעלות של הבנק כי אנחנו היו צריכים להיות מחוברים למערכת הבנקאית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ספקתי לחזור מוועדת הכנסת. עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אנחנו מחוברים לכל הבנקים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה עוד לא שלב הצעקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סובה, רגע. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אולי אני אתן את הנאום שלי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה סובה? סובה שותק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אתה לא. אתה לא יכול לתת כי לא הגענו אליך. הממונה על התחרות, מישהו מהממונה על התחרות. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> כן, כבוד היושב-ראש. היי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אודי פוגל, רשות התחרות. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> נכון. שלום. אגב, אשמח אחרי זה להתייחס - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה התפקיד שלך שם? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> אני ממלא מקום ראש צוות פיננסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. שאלות ממוקדות. כי אחרת לא נגיע. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם עסקתם בסוגיה הזאת? האם אתם רואים פה כשל שוק? והאם בכוונתכם לפעול לאחר הדיון בנושא הזה? בבקשה. שלוש שאלות. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת בוודאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו תשובה אחת. שתיים, האם אתם רואים פה כשל שוק או בעיה של ריכוזיות? << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> אוקיי. לגבי זה אני רוצה טיפה לחדד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> וזה מתחבר גם לדברים שאמר אודי מרשות שוק ההון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> יש איזשהו טרייד אוף בין הגובה של העמלה לבין הפריסה של הכספומטים, אוקיי? זה נכון שהעמלה היא בגובה מסוים. אם אנחנו נחליט לפקח על העמלה, זה יפגע בפריסה של הכספומטים האלה. עכשיו, מה שהיה בעבר, היה פיקוח על העמלות האלה, אוקיי? היה פיקוח. הסירו את הפיקוח, וזה מה שגרם לעלייה הגדולה הזאת בפריסה. ראיתם את זה בנתונים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא. זה גרם רק לעלייה בעמלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. סגרו סניפים. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> לא. עלייה גדולה בפריסה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי הסיר את הפיקוח? לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפריסה של הפרטיים מהסרת האחריות של הבנקים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי הסיר את הפיקוח? לא הבנתי. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> גם הבנקאיים וגם הפרטיים עלו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי הסיר את הפיקוח? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> לפני 16 שנים הוסר הפיקוח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> אפשר לבדוק מי בדיוק. אבל היה פיקוח על העמלות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> המפקח? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> יכולים לדבר עם בנק ישראל. יכול להיות שהוא ירחיב על זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אודי, אודי, המפקח על הבנקים? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה מספר שתיים הייתה: האם כששמעת פה שלחברה אחת יש 76% מהבעלות על כספומטים פרטיים, והיא גם בבעלות בנק משנה של 20% של בנקים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> החטא הקדמון, החטא הקדמון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא קובעת את העמלות, האם יש פה תחרות? והאם תתערבו במחיר העמלות ובכפל העמלות? שאלה ממוקדת. << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, זה לא שוק. זאת אומרת, זה לא שהם מחזיקים ב-76% משוק. שוק זה משהו מורכב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הבנת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מחזיקים 50%. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> לא משנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, רגע. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> לא. לא משנה. בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משוק השירות של כספומטים, הם 50%. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> רגע, רגע. מה שאני אומר הוא שהגבלת העמלה שהם יכולים לגבות תגרום בדיוק לנזק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכאל, הוא אומר משהו אחר. הוא אומר או שתהיה עמלה גבוהה או שאין כספומט. הוא אומר לך את זה, הוא אומר לך את זה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין? מה אתה מצפה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שניהם אומרים את זה חד-משמעית - - - עמלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לך להתנצל שהפרעת להם, את מנוחתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שייתנו כספומט. לא מתאים לכם עמלה נמוכה, אל תציבו כספומטים. לא יקרה שום דבר. הבנקים יעשו את השירות. זה בסדר גמור. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> עכשיו לגבי מה שרשות שוק ההון אמרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אודי, האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל, נעמה, הבנקים צריכים לעשות את זה בלי קשר אליהם. תעזבו אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. שאלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, שאלה חשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם לא רלוונטיים בכלל. זה הבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה? << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> לגבי מה שפעלנו, גם נפעל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא פעלנו. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מה היה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיכאל, אתה רוצה לפרוס כספומטים פרטיים, תפרוס. אין שום מניעה, אין שום חסמים בשוק. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> אנחנו פועלים בשני צעדים מרכזיים. שני צעדים מרכזיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה? בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לדבר. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> אחד, קיבלנו החלטת פטור לפני כשלוש שנים בנוגע להסדר של הבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, מרגי. אולי הוא אומר משהו ששווה להקשיב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין לי ציפיות מהממונה על התחרות. הפרעת את מנוחתם, שהם יבוא לפה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון. הוא צודק. זה משרד מיותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שיבוא מנכ"ל חדש. עד שיבוא ראש רשות או ראשת רשות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם לא עשו. בחמש השנים האחרונות הם לא עשו כלום. כלום ושום דבר. רק קיבלו משכורת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא גם אומר לך זה בכלל לא כשל שוק. הוא אומר לך שזה בכלל לא שוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא קיבל כל כך הרבה כוח בשנים האחרונות מהכנסת. ולא לקח את הכוח הזה לעשות את עבודתו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מיכאל, הוא אומר לך שאין פה בכלל כשל שוק, כי זה לא שוק, כי זה לא שוק, מבחינתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אלה אמירות כלליות. הייתה לא תשובה ספציפית. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> תנו לי שנייה להסביר מה עשינו ומה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> מה שעשינו הוא לקחנו את ההסדר של הבנקים, שמתחשבנים ביניהם בנוגע לעמלות של משיכת כספומט. משכנו אותו אלינו. החלטנו לתת פטור וקבענו שהבנקים יהיו מחויבים לצרף להסדר הזה גם את המפעילים הבנקאיים, סליחה, את הכספומטים הפרטיים. והדבר הזה יקל על אותם כספומטים פרטיים בעתיד ברגע שיהיו מפוקחים. מתי הם יהיו מפוקחים? ברגע שיהיה את החוק של רישוי שירותי תשלום, שאנחנו עובדים עליו יחד עם יתר המשרדים, שאנחנו עובדים עליו ממש ברגעים אלו במטרה שהחוק הזה יצא. ברגע שהגופים הפרטיים יהיו מפוקחים, על זה החוק הזה, הבנקים יהיו חייבים להכניס אותם להסכם. וכשהם יכניסו אותם להסכם, זה יוכל להסיר את החסמים קצת, זה יכול להקל ולהפחית את העלויות של אותם מפעילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי יבוא החוק הזה? << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> עובדים עליו עכשיו, בימים אלו ממש. זה אמור לבוא עוד כמה ימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הוא יבוא? מתי? << דובר_המשך >> אודי פוגל: << דובר_המשך >> התזכיר אמור להיות מפורסם עד סוף השנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סוף השנה הזאת? היא לא עוד התחילה השנה החדשה. תודה. עכשיו אנחנו נשמע שלושה דוברים, ואחר כך – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע. מה? מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא קיבלנו, אבל אנחנו נמשיך להתמיד. אבל אני רוצה לאפשר לשלושה דוברים. שימו לב. שרון קנובליך שחשפה את זה בתקשורת, ואנחנו נותנים לך באמת חיזוק חיובי על החשיפה. ותכף תגידי כמה מילים. נטע אבן צור, מרכזת בכירה בפניות ציבור, המשרד לשוויון חברתי. ואחרי זה – דורית פרי, אזרחית ותיקה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי, היוזמים ידברו היום? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היוזמים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היוזמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מתי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו עוד שעה. עוד שעה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה הוועדה היחידה בכנסת שלא נתת ליוזמים להציג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרבה יוזמים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה? היוזמים לא דיבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא מאמינה לכם. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רשום אצלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואחרי זה – היוזמים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היוזמים כבר דיברו בדיון הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. הוא לא נתן לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. התחלתם קצת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא התחלנו כלום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק התעצבנו פה. אבל לא דיברנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אחרי שלושת הדוברים האלה, אתם, היוזמים מדברים. שרון קנובליך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מציע - - -הממשלה - - - לדבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו ממשלת שינוי. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> אני נציג של הסתדרות הגמלאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בהמשך. שב, בבקשה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, האם גם לי יש את זכות הדיבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שרון קרונבליך. דממה, בבקשה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> קודם כול, אני רק אגיד שזה שרון קנובליך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> קנובליך. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> זה שום בגרמנית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קנובליך? << דובר_המשך >> שרון קנובליך: << דובר_המשך >> קנובליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. פשוט המודיעין שלי לא עבד. תסלחי לי על זה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> הכול בסדר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. השכלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שרון קנובליך: << דובר_המשך >> אז אני אתייחס לשתי נקודות קטנות, כי בסוף, לדעתי, ממה שאני פוגש מאנשים בשטח, צריך לשנות דברים קטנים. ולא עכשיו ללכת בגדול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מאיפה היא? << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> אני מתוכנית חיסכון, חדשות 12. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סליחה, השום הסיח את דעתי. את מי את מייצגת? << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> אני מתוכנית חיסכון, חדשות 12. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא עשתה כתבה על הכספומטים לא מזמן. כן. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בסוף יש פה כפל עמלה. כשאני באה לכספומט פרטי, אני משלמת את העמלה לחברת הכספומטים הפרטיים שבאמת לא מפוקחת. הם צריכים לפרוס את הכספומטים. אני בטוחה שהם נושאים בהמון עלויות. הם גם משלמים לחנויות שהם שמים שם את הכספומטים. אז יש את העמלה הגבוהה הזאת. השאלה היא למה אני, כלקוחת בנק, צריכה לשלם עוד עמלת שורה לבנק שלי, אם הבנק לא ממלא כסף בכספומט, הוא לא אחראי לתפעול הכספומט הפרטי? כל הכספומט הפרטי הוא אך ורק בטיפול של חברת הכספומטים הפרטיים. זה דבר ראשון שאני אשמח - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה זה בא לידי ביטוי בכפל עמלה? תסבירי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את משלמת על השירות שלא מקבלת. זה מה שאת אומרת. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> כשאני באה לכספומט - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. העלית פה סוגיה של כפל. תסבירי איפה זה בא לידי ביטוי. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> אני מסבירה הכי פשוט. כשאני באה לכספומט פרטי, שבחלק מהכספומטים זה בכלל מוגבל ל-500 שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. 6 שקלים שילמת על זה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> שרון, זה גם נכון למכשירים החיצוניים של הבנק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה אתה מפריע לה? למה אתה מפריע לה? << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> היא מדברת רק על הבנק. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> רגע. הוא צודק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שילמת 6 שקלים עמלה. וגם הבנק מחייב אותך בעמלה על זה שהלכת לעצמאי? << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בדיוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עמלת שורה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בנוסף כתוב לכם, כתוב בקטן: בגין משיכת מזומנים במכשיר זה תחויב בעמלה של 5–8 שקלים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה מאשר לו באישור. מאשר לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בכנסת ישראל מסתבר שזה 3 שקלים. ונוסף לעמלה, החשבון שלך, בהתאם לתנאים מול הבנק, יכול להיות שיחויב בעוד עמלת שורה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עוד עמלה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> אם יש לך, כמובן, פטור מעמלות בבנק, אתה לא תשלם את זה. אבל אם אין, כי הרבה אנשים לא מצליחים לקבל פטור מעמלות בבנק, אז הם ישלמו עוד עמלת שורה. ככה ממשיכה של 500 שקלים הגעתי למצב שאני משלמת 5.9 שקלים עמלת פיקוח, עמלה לחברת כספומטים הפרטיים. ועוד עמלה, שנגיד בבנק דיסקונט היא 1.75 שקלים, ככה שילמתי בקלות בלי לעשות כלום. זה דבר ראשון. אני רק אציין שבאירופה ובארצות הברית וגם באוסטרליה בכלל לא משלמים עמלות. והעמלות זה הכסף הקטן של הבנקים. הבנקים בכלל עושים את הכסף הגדול מהריביות מהלוואות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ופה עושים גם וגם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם וגם. למה לא? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> פה עושים גם וגם וגם. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בדיוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כשאין פיקוח על הבנקים, למה שלא יעשו את זה? הרי אין רשות תחרות, אין פיקוח על הבנקים. אין. << אורח >> משה כץ: << אורח >> שרון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני, אתה מפריע לה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> שנייה. רגע. עכשיו, 400 כספומטים המרוחקים הם כספומטים של הבנק. כן. הבנק מקבל מאיתנו מספיק הכנסות מהריביות, מהלוואות, מכל כך הרבה דברים. כספומט מרוחק מבנק, שזה כספומט שנמצא מעל 500 מטרים רחוק מהבנק, אין שום סיבה שהוא יקבל מאיתנו 5 שקלים – שאפרופו בנק לאומי העלו ב-1 באוגוסט האחרון ל-5 שקלים – יקבל גם עמלת משיכה 5 שקלים ועוד עמלת פעולת ערוץ ישיר. כן. אני כלקוחת, נגיד הפועלים, אשלם בכספומט מרוחק של בנק לאומי 5 שקלים לבנק לאומי ועוד עמלת ערוץ ישיר לבנק שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם את בדיסקונט, את תשלמי לדיסקונט פעמיים. << דובר_המשך >> שרון קנובליך: << דובר_המשך >> זה אם אני הולכת לכספונט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעם אחת ככה ופעם אחת ככה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> זה נכון לבנקים גם. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> אבל זה לא בכספומט מרוחק. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אבל לא זה לא נכון. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> זה לא בכספומט מרוחק. << אורח >> משה כץ: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בכספומט מרוחק אני מדברת. זה עוד עניין. הדבר האחרון שהיה לי חשוב להגיד – אה, בקשר לסגירת סניפים, באוגוסט אחרון נסגר סניף בנק דיסקונט ברמת גן. הוא נסגר. אני לא ראיתי שם שום כספומט של בנק. הבנקים האחרים נמצאים במרחק 15 דקות הליכה, ברחוב ביאליק המקביל, בסוף הרחוב, ביאליק 10. יש שם את הבינלאומי, הפועלים ולאומי. ואין שם כספומט של בנק. לקחו אותו. וזה מקום, זה כיכר אורדע, זה מקום מרכזי עם המון אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ראיתי שם כספומט בנקאי. אבל ראיתי שישה כספומטים פרטיים. שישה במרחב אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח. כי זה משתלם לבנקים. כי זה מתגמל את הבנק. אפס הוצאה, מקסימום הכנסה. אפס תפעול ושישלמו כפול. << דובר_המשך >> שרון קנובליך: << דובר_המשך >> ובכספומט בנקאי, צריך להגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפס תפעול ושישלמו כפול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמעט חרוז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יצא ככה. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> בכספומט בנקאי שהוא צמוד לסניף - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אוסאמה סעדי הגיע. עוד ב-2020 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. תודה רבה לך, שרון. << דובר >> שרון קנובליך: << דובר >> זהו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל חיר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלום. סבאח אל נור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המשרד לשוויון חברתי, נטע אבן צור, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני כאן, אדוני היושב-ראש. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכובדי, אולי תעשה לסירוגין? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. הינה עוד אחת, ואתם. לא, עכשיו היוזמים. עכשיו חצי שעה היוזמים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יופי. אני מחכה בכיליון עיניים, מיכאל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אותי דחית לסוף, מה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם היוזמות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אני אעשה? היוזמים הרגו אותנו. כן. היוזמים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אין ספק, היינו צריכים לפתוח. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נהוג שהם פותחים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נטע אבן צור, כן. << אורח >> נטע אבן צור: << אורח >> בוקר טוב לכולם. שמי נטע אבן צור. אני אחראית על תחום פניות הציבור באגף אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי. במסגרת תפקידי, אני - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה שהפעם הגעתם לדיון. << אורח >> נטע אבן צור: << אורח >> אני לא שומעת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אומר, הגעתם הפעם לדיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה אומר, הם לא הגיעו, אלא הם יושבים במשרד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את מפריעה. היא לא שמעה אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> פעם שעברה הם לא הגיעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם עכשיו הם לא הגיעו. הם יושבים במשרד. << אורח >> נטע אבן צור: << אורח >> ביקשו ממני להגיע בזום. לא ביקשו ממני להגיע לכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נטע אבן צור: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני מנהלת את מוקד 8840. זה מוקד לפניות אזרחים ותיקים, מוקד ממשלתי. ומתוקף כך, אני מייצגת את קולם. ובכל מקרה, אני רוצה להתייחס לנושא סגירת הסניפים. אני יכולה להעיד מהנתונים שיש אצלנו, שיא הפניות – בשנת 2016–2017 אלינו הגיעו למעלה מאלפי פניות בשנה בתחום הזה, של אזרחים ותיקים מיואשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור. ברור. << אורח >> נטע אבן צור: << אורח >> אני אמשיך ואגיד שכמות הפניות הולכת ודועכת. יחד עם זאת, ברור כי היא לא הולכת ודועכת כי הבעיה נעלמה, אלא מייאוש. אזרחים ותיקים מתחילים למצוא פתרונות אחרים, מעידים על כך שעצמאותם נפגעת, מעידים על כך שהם זקוקים לבני משפחה שילוו אותם, כדי לקבל שירותי טלר. אני אעיד רק על פנייה שהגיעה אלינו בשבוע שעבר. אזרח ותיק תושב פתח תקווה ביקש שירותי טלר. התקשר לבנק. שלחו אותו לבני ברק לקבל שירותי טלר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נטע, פניתם לבנק ישראל? נטע, פניתם לבנק ישראל? << אורח >> נטע אבן צור: << אורח >> הלשכה המשפטית ונציגים מטעם המשרד נמצאים בקשר עם בנק ישראל. אני רק רוצה לציין עוד סוגיה אחת בנושא סגירת הסניפים. פטור מתור תקף אכן בגיל 80. זאת אומרת, שאזרח ותיק שנוקש על דלת, והוא בן 80 ויום, השומר מכניס אותו. אבל אם אזרח ותיק הוא בן 78 והוא מתקשה בקביעת תור מראש דרך אפליקציה, דרך האתר, או לא מקבל מענה טלפוני, הוא נוקש על דלת הסניף, השומר לא נותן לו להיכנס, כי אין, לא תקף לגביו חוק הפטור מתור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להוריד את הגיל ל-70 או משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הורד. אני לא יודע מה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> או להגיע על אלונקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להוריד. תודה רבה. נטע, תודה. דורית פרי, אזרחית ותיקה שכתבה לנו מכתב. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אפשר רגע להגיד משהו רק? << אורח >> שי אבו: << אורח >> חשוב להגיד, זה לא 80. זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהמשך. תאספו את הכול ותתייחסו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה טועה, אדוני. בפועל זה רק מ-80. תבדקו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דורית פרי, אזרחי ותיקה, מבקשת להתייחס לסגירת הסניפים. דורית פרי, בבקשה. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> שלום וברכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דורית פרי: << דובר_המשך >> שלום וברכה. אני בתו של אשר בן 91. ואני מצטרפת לדבריה של נטע, מודה לכם על הזמנתי לדיון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם בדיון הקודם היא הייתה. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> אני רוצה לתקן את נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> חברת הכנסת נעמה, הבעיה איננה רק של אוכלוסייה חלשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. נכון. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> והדברים ברורים ומובאים שוב ושוב. אבי היה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. היה חבר הנהלת הסוכנות, איש רם דרג. ידע להסתדר בחיים. לצערי הרב, היום העצמאות ניטלה ממנו לחלוטין. מאחוריי אפשר לראות את ירושלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דורית, את צודקת. צודקת מאה אחוז. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> ראו, בבקשה, את מפת ירושלים. חלק ניכר מאוד מאזור מגורינו כבר איננו מכוסה בבנקים. נסגרו בנקים. אנחנו מדברים על 40,000–200,000 אנשי ירושלים מנותקים מבנק במרחק של קילומטר עד שני קילומטרים. דהיינו, אבא צריך לקחת שני אוטובוסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באילו שכונות? באילו שכונות? << דובר_המשך >> דורית פרי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על שכונות דרום ירושלים. אני לא מדברת על שכונות חלשות רק. אני מדברת על שכונות כמו קריית יובל, קריית מנחם, טלביה, בית וגן, גבעת מרדכי, גוננים, קריית שמואל, וכן הלאה. המפה נשלחה אליכם במייל. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חזקה ואוכלוסייה חלשה. אתם מתארים לעצמכם כ-200,000 אנשי ירושלים מנותקים משירותי בנק הדורשים שני אוטובוסים כדי לנסוע לבנק. אני מבקשת לשאול את עודדה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את מי זה מעניין? זה לא מעניין אף אחד. << אורח >> דורית פרי: << אורח >> אני מבקשת לשאול את עודדה, בבקשה: כאשר נסגרו הסניפים האלה בדרום ירושלים וגם במערבה, האם שקלתם לבקש מהם להשאיר נקודת שירות, כפי שהוזכר בדיון, כפי שהיושב-ראש הציע? נקודת שירות פעמיים בשבוע שבה יוכלו האנשים לגשת ולראות אנשים באופן אישי, ולא להזדקק לבני משפחתם כדי להסיע אותם לבנק, כדי להזמין צ'קים, כדי – לא רק כספומט, כן? כדי לנהל את חשבונם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דורית, אמרת את זה טוב ותמציתי. ואני מודה לך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היא עקבית. גם בדיון הקודם היא הייתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני מאחל לאבא אריכות ימים, ואולי נזכה בוועדה הזאת שייפתח שם סניף. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אזרחים הוותיקים צריכים להתחנן ככה? נראה לך נורמלי שהאזרחים מתחננים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי לא רק יהיה תהליך של סגירה, אולי פתיחה. לראשונה, הסניף ייפתח מחדש, אולי. אנחנו מקווים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הלוואי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נפעל למען העניין הזה יחד איתך. תודה רבה לך. עכשיו יוזמי הדיון. נעמה לזימי, בבקשה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תן לי אולי שלוש דקות שאגיד את שלי. שלוש דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם יוזמי הדיון מוכנים, אני אתן לך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. שיענה אחרי זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיענה אחרי זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. יוזמי הדיון. ועכשיו, יוזמי הדיון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, אל תבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, בבקשה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. עכשיו יוזמי הדיון, כל אחד שלוש דקות. קדימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כול, אני אגיד שבדרך כלל אני אדם אמוציונלי אבל לא עד כדי כך. משהו בדיון הזה באמת הוציא ממני את האמוציות בגלל שוויון נפש וכולם - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תהיה כמוני, רגועה. אני לא אמוציונלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בקטנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל שוויון הנפש וכולם מתייחסים לזה כאילו זה המצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. ששש. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גזרת גורל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ושאין שום סיבה לדרוש מהבנקים, שרק השיאו רווחים, להשאיר את הכספומטים. אולי באמת לבחון מה ההשלכות של זה לאוכלוסיות. אגב, דורית צודקת. גם אני, דורית, צריכה סניף בנק. צריך לומר את זה. אני מדברת על אוכלוסיות הקצה. אבל במה שאת אומרת את צודקת, זה באמת צורך כללי. לא ייתכן שהמדינה פשוט מאפשרת את המצב הזה, סגירת 95% מהבקשות. אני רוצה לשאול על הפיקוח על עמלת הבנקים. ווואלה, מיכאל, יש לך ועדה חשובה. אפשר גם פה להעביר חקיקה בנושא הזה. עם כל הכבוד, אם זה לא קורה בדרך המלך, יכול להיות שאנחנו, נבחרי הציבור שאולי באמת קצת יותר רואים מה קורה סביבנו, צריכים לעשות את הדבר הזה. למה באמת רק 5% מהבקשות נשללו, ולמה אושרו 95% מהבקשות לסגירת סניפי הבנקים? עכשיו, איפה נסגרים הבנקים? איפה יש סניפים ראשיים? באזורים שהם אזורים, קודם כול, הרבה יותר מרכזיים, איפה שהם נמצאים גאוגרפית. ודווקא נסגרים במקומות בהם התלות בנק, בנציג, במישהו שיסביר גם בהנגשה שפתית, גם בהנגשה בכלל כללית על מה עושים, היא הרבה יותר חשובה. בעצם המדינה פה ובנק ישראל עודדו באיזשהו מקום גם הגדלת שוק שחור, יש לומר. יש לכם פה אחריות כבדה על מה שעשיתם, גם על העמקת פערים וגם על הגדלת אמצעים עבריינים להתנהל בגלל שעשיתם את המעשה הזה. עכשיו, עומד פה המנכ"ל של כספונט ואומר לי: זה לא רווחי; דיסקונט לא מרוויחים; אני לא מרוויח. << אורח >> משה כץ: << אורח >> לא. לא אמרתי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אדוני, לא חייב. לא חייב. הבנקים צריכים לשים סניפים. אתה באמת לא עושה טובה. אדוני, אני אומרת לך, אני צריכה להגיד לך את זה כאן, המדינה צריכה לדרוש מהבנקים לעשות סניפים חד-משמעית. << אורח >> משה כץ: << אורח >> זה לא קשור אליי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואף אחד לא צריך להיות תלוי בך. כשרשות התחרות אומרת שאין פה כשל שוק, מה זאת אומרת? יש פה כשל בכם. אם אין כשל שוק בזה, באמת אין לי מושג למה אתם מתקיימים ולמה צריך אתכם. אני לא מבינה. יש פה הפקרה מוחלטת של חובה מאוד אינהרנטית באמת לכל איכות חיים בסיסית במרחב – הנגישות לכסף, הנגישות לעצמאות כלכלית. אתם פגעתם בה. אתם פגעתם בדבר הבסיסי הזה. לא יכול להיות שבן אדם, שלא בטוח שיכול להתנייד בצורה נוחה מכל מיני סיבות, צריך לחפש את עצמו וצריך לבקש שמישהו יבדוק לו איפה יש סניף כן פתוח ואיזה קו אוטובוס מגיע. אני חווה את זה פשוט בשכונות קריית אלעזר, חיפה. פעמיים בשבוע אני צריכה להסביר למישהו איך להגיע לנביאים בהדר. אני כן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ושם אין חנייה. ושלמי חנייה 30 שקל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא בא באוטובוס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם יצרתם עיוות חברתי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לשעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נא לתת לה לסיים, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אותו אני לא מאשימה. הוא השוק הפרטי שלא אמור לדאוג לאזרחים. אין לי ציפייה שתדאג לאזרחים. לא תדאג לאזרחים. אם לא נגביל אותך, לא תדאג לאזרחים. אתה לא שם בשביל זה. את כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, נעמה. עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. ותודה גם לנעמה ולחברים האחרים שיזמו. אני אהיה מאוד קצר, אני לפחות אנסה. אני חושב שיש פה משהו יותר גדול מפיל בחדר שאנחנו לא נוגעים בו, או שהוא הוזכר קודם כדרך אגב, אבל בצורה לא נכונה. השאלה היא בכלל למה הבנקים נסגרים. לא, אני לא מקבל את האמירה הקודמת של עודדה, כמדומני, שזה משום שיש ביקוש יותר נמוך לשירותים בנקאים בסניפים מהציבור. זאת לא הסיבה. הסיבה היא שהבנקים רוצים להמשיך להרוויח. ואם הם יכולים לסגור סניפים ולפטר עובדים, ובכך לקצץ את ההוצאות שלהם, הם יעשו את זה. זאת הסיבה העיקרית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא אומר להם לעצור. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הסיבה העיקרית. וכאן, כמובן, יש תפקיד למדינה. המדינה צריכה באמת להתערב כאן. אני לא ידוע כחובב הקפיטליזם ומה שמכונה בעגה העקומה, לשיטתי, תחרות חופשית ושוק חופשי. העמדה שלי היא שכשיש תחרות היא אף פעם לא חופשית, ובטח שהיא הופכת את האדם ללא חופשי. אבל אני לא אכנס עכשיו להגיגים, למרות שזה מאוד מפתה אותי. אבל אני כן אומר שסגירת הבנקים והסניפים היא הדבר, היא בעצם החטא הקדמון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אכן כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מזה הכול נגזר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ומה שגורם לסגירת הבנקים זה אך ורק דבר אחד: הרצון של בעלי ההון להרוויח עוד. אם אנחנו, כפי שאמרתי, יכולים לסגור סניף, לא מעניינים אותנו העובדים, נפטר אותם, לזרוק אותם. כמובן שבסניפים האחרים, אנחנו אולי גם נעסיק את העובדים כעובדי קבלן, אם אפשר, בלי זכויות. אם אפשר לשלם לעובדי הבנק אפילו שכר מינימום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברות-בת לכספומטים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש רשימה ארוכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ושם להרוויח כמה שרוצים. ולא יהיו דוחות לציבור. הבנק צריך דוח כספי לציבור. הוא נסחר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני, אני אסיים תוך דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל החברה הפרטית אין לה דוח כספי לציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שמעניין את בעלי הבנקים, ולא משנה על איזה בנק מדובר – כמובן שזה לא רק הבנקים, אני מדבר על הבנקים, כי זה הנושא – הוא להרוויח כמה שיותר. אני חובב רוק, דרך אגב. נזכרתי בשיר. יש שיר נהדר של רמי פורטיס שאומר כך: "קונים עוד בית ועוד מכונית/ וקוקר ספניאל ועוד מכונית.//" זה בדיוק מה שבעלי הבנקים רוצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סוגה עילית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שהם רוצים. הם רוצים רווח ורווח ורווח. לא מעניינים אותם העובדים שלהם, ולא מעניין אותם הציבור. ומאחר שמה שצריך לעניין אותנו כחברי כנסת ואת רוב האנשים שיושבים כאן, לפחות מהגופים שאמורים להיות גופים ציבוריים, זה הציבור, ולא בעלי הבנקים. ואם אנחנו דואגים לציבור, כולל ציבור העובדים של הבנקים, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שלא יסגרו סניפים. נהפוך הוא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> וכמובן שחלק מזה צריך להיות, וגם המדינה צריכה להתערב פה, בזכויות העובדים, בתנאי ההעסקה שלהם. כל הדברים האלה קשורים. ומכאן, אחר כך כשסוגרים את הסניפים כדי להרוויח ולצמצם הוצאות, ואחר כך גם מאשימים: לא, אין ביקוש. שזה קשקוש. אחר כך מה עושים גם בנוסף לזה? אם סגרנו סניף, אנחנו גם, ואמר יפה קודם יושב-ראש הוועדה, ולא רק הוא, שהבנקים עדיין שולטים, בסופו של דבר בדרך כזו או אחרת גם במכונות משיכת הכספים הלא בנקאיות. מה הם עושים? הרי הם לא הרוויחו מספיק מזה שפיטרו עובדים וסגרו סניפים? מיליארד אחד אולי לא מספיק, אולי צריך עוד מיליארד. אז מה נעשה? נגבה גם עמלות כפולות ומכופלות ומשולשות כדי להרוויח עוד קצת. הדבר הזה חייב להיפסק. והמשפט האחרון. אדוני היושב-ראש, זה לא דיון ראשון בוועדת הכלכלה בנושא. דנו בזה. אני זוכר שיושב-ראש הוועדה ב-2016–2017, איתן כבל, אמר דברים דומים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ב-2020 אצלי גם כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. אבל אני הולך עוד יותר אחורה. אז אולי הגיע הזמן, אחרי שהנושא הזה עלה לדיון ב-2017 וב-2016 וב-2020, הגיע הזמן שהדיון הזה לא יהיה עוד דיון במסגרת הסיטקום המתמשך, אלא שיהיה דיון עם פריצת דרך לשינוי אמיתי. והשינוי אמיתי חייב להיות התערבות של המדינה נגד סגירת הסניפים, נגד ניצול העובדים, נגד ניצול הציבור בכך שהוא צריך לשלם עמלות מטורפות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכפולות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ביטון, אולי עכשיו תסכים לקבוע איתי הפגישה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ואחריו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואחריו – מרגי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואחריו – קרן ברק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואחריו – אשכנזי. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין לנו שום צורך להתמקד בחברות הפרטיות שמנסות לעשות כאן איזושהי יוזמה כלכלית. ההתמקדות צריכה להיות אחרת. וגם, אגב, אם היה כאן סוג של מונופול, אם היה, ואני לא חושב שקיים, לי אין שום ציפיות מרשות התחרות. כשראיתי שהם לא עשו כלום בעניין הזה, כשביטלנו בשנה שעברה את מגבלת שליש הפריים, וכל הבנקים העלו את הריביות, והחדשות 12 עשו על זה כתבה מאוד גדולה, ואתם נאלמתם דום. היה לכם קל ללכת, לקחת מסמכים מהסופרים, מרמי לוי, מפה משם, אבל בבנקים אתם לא מעיזים לנגוע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לא אמרו לכם לא לראות ערוץ 12? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. לי יש אישור מיוחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסיף, אין בוועדה הזאת פוליטיקה. אל תכניס לנו את זה אחרי שעה וחצי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה קורה לבד. עופר, זה קורה לבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשבעניין כל כך מהותי, שהבנקים מרוויחים 300 מיליון שקל בשנה בגלל אותה עמלת פירעון מוקדם ומגבלת שליש הפריים שמכניסה להם מיליארדים ושהם הקפיצו את כל המחירים בגלל זה, ואתם שותקים ונאלמים דום, אז מכם אין לי בכלל ציפיות. אני חושב, אדוני, שצריך להתמקד כאן בנושא של השירותים הבנקאיים. הבנקים הם אלו שצריכים לדאוג לשירותי בנקאות, לא רק איפה שהסניף נסגר. איפה שהסניף נסגר, בוודאי. הם הרי חוסכים מיליונים או עשרות מיליונים בשנה. הם צריכים לשים לא רק כספומטים, גם שירותים אחרים, הפקדת צ'קים, כל המכונות האלה שצריכים לשים איפה שהיו סניפים ואינם. רוצים דיגיטל, תהפכו את זה לדיגיטל האמיתי, ולא לשלוח את הלקוחות לחפש במקומות אחרים. ויתרה מכך, איפה שכספונט עכשיו בחרו לשים כספומטים, כי הם חושבים שהאוכלוסייה צריכה, אני מציע לכם, בנק ישראל, להכריח את הבנקים ולהורות להם לשים כספומטים חינמיים באותם מקומות שהאוכלוסייה משתמשת. כמו שאנחנו רואים, לא סתם – כספונט וכל הכספומטים הפרטיים, כנראה, עשו עבודה מאוד מאוד יסודית וטובה, וראו איפה האוכלוסייה צריכה למשוך כסף, איפה היא צריכה שירותים בנקאיים. את השירותים האלו, אתם, הפיקוח על הבנקים, צריכים להורות לבנקים לתת שירות כזה לאזרח. הרי הבנקים מרוויחים 10 מיליארד שקל בשנה. 10 מיליארד שקל רווח נקי בחמשת הבנקים הגדולים. אז ירוויחו 9.5 מיליארד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם הרוויחו עכשיו ברבעון 14. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איפה ה-4? 4 זרקת לפח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> העלמת דווקא – רק בדיבידנדים שחילקו, חילקו איזה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. אני מדבר על הרווח הנקי. הרווח הנקי אחרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 14. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נעים לו להגיד 14. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 14 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא עיגל למטה. לא נעים לו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תראה, היא מעלה – את יודעת, לי אין בעיה עם אנשים - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה, לא נתווכח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לי אין בעיה. את מעלה את זה עוד יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 14.5. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה עם אנשים שמרוויחים כסף. רק שירוויחו את זה ביושר. ויש לי הרבה טענות על הבנקים, על העמלות פירעון מוקדם, על הריביות הנושכות במשכנתאות, על עמלת ערבות בנקאית. אתה מכיר את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הקרטל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן. נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> דואופול. דואופול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה אוליגופול . אוליגופול . כך המחקר של בנק ישראל קורא להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל בנושא הזה, המינימום, השירות המינימלי של משיכת מזומנים, אתם חייבים להיכנס לעובי הקורה ולייתר את העמלות המנופחות שהבנקים גובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שירות בסיס לאזרח בעולם דיגיטלי, שלא לפגוש בני האדם. לפחות נוכל לקחת כסף, אבל לא. זה לא התפקיד של הבנק הרגיל. זו ההפרטה. זה קודם ירוויח, ואחרי זה עוד מישהו ירוויח. מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני אומר לך בכנות, קשה להתמקד כי יש הרבה מה לומר. ואני אנסה להצטמצם. מוצאי שבת שודרה, זה נושא שדומה, בכאן 11 - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זמן אמת, תוכנית זמן אמת. המדינה משילה מעליה מתן שירותים, ומוציאה את זה למכרז. וראו איזה פלא, חברה אחת תמיד זוכה. פ.מ.י פרימיום. עוד מעט נשים את סמל המנורה על פ.מ.י פרימיום. עכשיו, למה אני אומר את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה משרד ממשלתי. המשרד לפרימיום. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו המחוקקים נכשלנו בקטע הזה. אפשרנו לממשלה, אפשרנו לבנקים להתנער מכל החובה שלהם. הם משחקים בכסף שלנו. הם לא עושים לנו טובה. הרווחים האלה הם מהכסף שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תסלח לי, היא אומרת לי, עודדה אומרת לי – אני אדם דיגיטלי. אני משתמש, כן? - - - סיפור אחד. בנק הדואר. נכון אי-אפשר להפקיד צ'קים שלא במסלקה של הבנק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור להפקדה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אי-אפשר. עכשיו, אני כדי להפקיד צ'ק, מישהו נתן לי צ'ק בנק הדואר, אני צריך לנסוע, במקרה שלי זה 20 דקות, לסניף מרכזי. אין חנייה שם. אני צריך לשלם עוד 20–25 שקלים לחנייה. לחכות בתור, להפקיד, את יודעת מה, בחיש-בנק להפקיד אותו. אז אל תאמרו לי, אל תנסו לנמק בקטע הזה. יש עדיין, עדיין אוכלוסיות רבות שנעדרות את היכולת הטכנולוגית. יש עדיין, עדיין אנשים שלא מוכנים לוותר בסוגיית ההון העצמי שלהם, הכסף שלהם, על המגע האנושי. הוא רוצה את המגע האנושי. אנחנו אפשרנו להם. אני כופר בתפיסה הזו. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, הצעתי לך, לסכם שאנחנו נגיש כוועדה הצעת חוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעולה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם לא, אני אגיש אותה כפרטית. השירות הזה הוא שירות בנקאי פר אקסלנס, ולא צריך לשלם עליו. אם יש חברות פרטיות, שיתחשבנו עם הבנקים, לא איתנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה כסף שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נגיש את הצעת החוק הזו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תשחקו איתי, בכסף שלי ארבע פעמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, אנחנו נגיש את ההצעה הזו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הצעת חוק, ולא צריך עוד. הוועדה תדון. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> משפט האחרון, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים משפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> פעם היו לי הרהורי כפירה. היום אני כופר בעיקר בסוגיה הזו שהמפקח על הבנקים דואג לי. הוא לא דואג לי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא דואג לך. לבנקים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא דואג ליציבות הבנקים. הממונה על שוק ההון לא דואג לי. הפנסיה שלי אצלו, קרן השתלמות שלי אצלו. הוא לא דואג לי. הוא דואג ליציבות, כי זה החמצן של המדינה, הפרטיות. אז אני אומר לכם, אנחנו אשמים. והגיע הזמן שנהיה יותר אגרסיביים. אל תמכרו לנו שאם נגביל, לא יהיו מכשירים. זה לא מאיים עלינו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ובכלל, הממונָה על התחרות, הממונֶה – היום אין ממונָה. הגיע הזמן או לתת להם זריקת המוגלובין, להזריק להם, להעיר אותם משנתם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. לסגור אותם. הם לא קיימים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא בכלל, הוא אמר לך: זה לא שוק; אני אפילו לא בוחן את זה. 70% אני לא בוחן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם לא קיימים. מיותר. משכורות מיותרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה חזירי. זה שוד לאור היום של האזרח. אני דורש להפסיק את התשלום. אל תגררו אותנו לפיקוח, פריסה, לא פריסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להעביר חוק. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שירות שהבנקים חייבים לתת אותו, וצריך לקבוע תקינה, כן, לכמה חשבונות בנקים מול מכשיר. כמו שאני יודע, מול המדינה, בשירותי הרווחה לקבוע תקינה, בחינוך לקבוע תקינה, גם פה אני רוצה לקבוע תקינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך זה לא קרה? איך זה לא נמצא עד עכשיו? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כי אנחנו צועדים בצעדי ענק לחזירות במשק הישראלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש חזירות. זה פשוט ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, מרגי. קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> טוב. אני יש לי תחושה מאוד קשה, כי אני מכירה את הפרצופים שיושבים פה. ויש לי תחושה שהתחושה שלהם זה: בואו, נגמור את הדיון הזה; בסדר, שיצעקו עלינו קצת; נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב, ולהתעלם מהציבור. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. והם יושבים עם הפרצופים האלה. עכשיו, חבר'ה, אתם צריכים להבין, הם לא נותנים דין וחשבון לציבור. זה לא התפקיד שלהם. אנחנו נותנים דין וחשבון לציבור. אם אנחנו לא נשים את האנשים האלה, את שומרי הסף, את עודדה פרץ ואת הרשת התחרות במקום, אנחנו נשלם את המחיר, כי הציבור סומך עלינו. הם אמורים להיות שומרי הסף. עכשיו, הם נרדמו מזמן, מזמן, מזמן בשמירה, רשות תחרות. כל אחד יודע, במיוחד הטייקון במדינת ישראל יודע, שאין רשות תחרות במדינת ישראל. לפחות בחמש השנים האחרונות, המוסד הזה גמרו אותו בחמש השנים האחרונות. אם לא יפיחו בו חיים, אפשר לסגור אותו, כי זה עדיף מאשר שזה יהיה אות מתה. או סוגרים או לוקחים את האנשים הכי מוכשרים שישבו שם וילחמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת מי ממנים? את ממי ממנים? עורך דין שייצג את אלה מהחברות הגדולות ביותר, הקרטלים? זה המינוי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> על מי אנחנו מלינים? על עצמנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה המינוי ללוחם של השוק החופשי והתחרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדם שלמד עשרות שנים איך לסבוב את המדינה ולייצג את הגופים הגדולים ביותר שנהנים מקרטל באספקת שירותים. את מי ימנו לתפקיד? הם היו נועזים ברשתות המזון. פתאום מעצרים, חקירות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש עוד כמה אנשים הגונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אירוע חד-פעמי. אירוע נדיר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אירוע פסגה. מפגש פסגה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עוד כמה אנשים הגונים במדינת ישראל, שיכולים לעמוד במוסד החשוב הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איך הוא הסתיים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד לא יודעים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בקול ענות חלושה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אם לא, לפחות שזה לא יהיה כאילו יש, ושהם עושים בדיוק הפוך, משמרים את המונופולים. אבל יש פה עוד גוף, שזה חמור בחזקות, כי אתם לא עושים לנו טובה. זה מה שאתם לא מבינים. אתם עושים טובה. אתם מקבלים משכורת כדי להגן על הציבור. זו העבודה שלכם. עכשיו, אם אתם לא מבינים – אתם, כמובן, צריכים לשמור על היציבות הבנקאית. אבל תשבו שבוע אחד, שבוע אחד, בבנק אחד, כל אחד מכם פה, בבנק, ותראו איך הבנקים האלה מתנהלים. אתם יושבים בגדל השן שלכם שם, למעלה, אין לכם מושג מה קורה למטה. אתמול הייתה לי שיחה מאוד קשה עם הפיקוח על הבנקים בכלל על ענף התיירות: תגישו פרטני, ניתן לכם גרייס, ניתן לכם גרייס לענף התיירות, פרטני על כל עסק ועסק. לא. זה לא אירוע רוחבי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כסיף, שנייה. זה לא מכובד. כאילו, היא מדברת. היא הקשיבה לך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם לא יכולים, ליד כולם פה עם טלפון, דיון. בבקשה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת, אין במקום. במקום לרדת למטה, לשבת שבוע בבנק, לראות מה קורה בסניפים, מה קורה עם האנשים המסכנים. יושבים פה אנשים, מתחננים על חייהם: בבקשה, בבקשה. אנחנו צריכים לשבת פה על סף אנשים שאומרים: תעזרו לנו. על מה ולמה? זה לא תעזרו לנו בגופים שאין להם כסף. לגופים יש טונות של כסף. התפקיד שלנו הוא שהם לא יתחננו. זה מביך אותי. מביך אותי כנבחרת ציבור שיושבים אנשים ומתחננים על חייהם. זה לא אמור להיות ככה. אנחנו היינו אמורים להקדים תרופה למכה. אנחנו נרדמנו בשמירה. הם כבר שנתיים משחקים במשחקים שלהם, והם אלה שקובעים. שוב אני חוזרת, כי אתם הפרעתם לי. הם יושבים, וכשאני אומרת להם: מה קורה עם ענף התיירות? תנו להם גרייס להחזר ההלוואות. לא, שיבקשו פרטני. אתה יודע כמה זמן ייקח להם לבדוק פרטני אחד-אחד? הענפים כבר ייסגרו. למה? כי הם מנותקים לחלוטין ממה שקורה במדינה. ולכן, אם הם לא עושים את העבודה שלהם, והם לא עושים את העבודה שלהם – הינה, אני קובעת, הם לא עושים את העבודה שלהם, לא הפיקוח על הבנקים ולא רשות לתחרות – אז התפקיד שלנו זה לקחת את המושכות ולהוביל על הראש שלהם, גם נגד כל ההחלטות שלהם ונגד כל המדיניות שלהם, כי ככה המדינה שלנו תיגמר. הם לא עוזרים למדינה. הם עוזרים לעצמם. הם עוזרים לבנקים. אנחנו נעזור לציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, קרן ברק. דברים קשים. אבל אנשים בכנסת דיברו פה מדם ליבם. אני לא ראיתי הרבה דיונים אצלי שחברי כנסת היו נסערים רגשית כמו הדיון הזה. כנראה יש פה עוול מתמשך. כנראה לא הצלחנו לפצח מנגנון. כנראה הכלבים נובחים והשיירה עוברת, וזה מה שכסיף אמר. עוד דיון ועוד דיון. סיטקום, קראת לזה. אנחנו נצטרך להביא חוק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הם גם לא מקשיבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוק של הקואליציה עם האופוזיציה, בהסכמה, ונביא אותו מהר ונעסוק בו. סובה, אם אתה יכול להיות קצר. אנחנו בסוף הדיון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני רק רציתי להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אמרתי שיש כבר הצעת חוק על הקמת ועדה שבוועדה הזו יהיו נציגים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. לא הקמת וועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא ועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה צריך ועדה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר'ה, לא הפרעתי לאף אחד. אפשר להגיד שני משפטים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים. תנו לו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא הפרעתי לאף אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים. סובה, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, לא רוצה להגיד, לא רוצה להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אתה יכול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא רוצה להקשיב, אני לא רוצה להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? אני רוצה שתגיד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך. אז תנו להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש מהם שקט בשבילך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך שהסמכות הזאת הייתה בידי הכנסת. הכנסת לפני כמה שנים נתנה סמכות למפקח על הבנקים לסגור סניפים. עכשיו, במקום שאנחנו כל הזמן נבקש מהם, אפשר להקים ועדה. הוועדה הזאת תכלול את הנציגים של המשרדים הרלוונטיים. אני, גילוי נאות, גם ישבתי עם המפקח על הבנקים לפני העברת התקציב. אני רוצה שזה הדבר יהיה כן בהידברות, משום שהם אלה שאחראים על הנושא הזה. ואנחנו צריכים לפקח על הנושא הזה. אפשר להגיע לסיכום. אפשר לשבת, ואפשר למנוע סגירת סניפים ללא אינטרס הציבורי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה לא היית בדיון הזה. אתה היית בדיון אחר לגמרי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו המטרה. זה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. הוא יכול להגיד מה שרוצה, קרן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל ככה - - - משרד האוצר - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל העליתם פה את הסוגיה של סגירת סניפים. אז אני אומר את זה. גם לי מותר להגיד בנושא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני אומר לך שהוא הוסיף לך רעיון שסמכויות של - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הוסיף. יש הצעת חוק. מה הוסיף רעיון? הצעת חוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל את יכולה להחזיר סמכויות גם לוועדה הזאת בחוק. את יכולה להגיד שסגירת תעבור פה באישור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיכאל, מה עושים עם כספומטים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא ועדה סתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נגיע לזה בסיכום. אנחנו לקראת סיכום הדיון. אוסאמה סעדי, ישבת בסבלנות, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה לחברים שיזמו את הדיון הזה, ותודה לך. אני מאז הכנסת הקודמת, מרגי, שהיית יושב-ראש ועדת הכלכלה, קיימנו מספר דיונים בעניין הזה של סגירת סניפי בנקים. אני הייתי אצלך, אדוני היושב-ראש, דיברנו על העניין הזה, ופניתי אליך עם היישוב איכסאל שסגרו, צמצמו למעשה את הסניף. והלכנו וקיימנו פגישה שם, וביקשנו מהם. הם אמרו במקום חמישה ימים, אנחנו נשאיר את זה יומיים, חצי יום ככה. ביקשנו מהם, עם ראש המועצה, שיפתחו את זה ביום שישי בבוקר, כי האנשים לא עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוכלוסייה. חופש, כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוכלוסייה. אנחנו צריכים ללכת לדרגים הגבוהים, למנכ"ל, לזה, לזה, על חצי יום. על כמה שעות ביום שישי. ועד עכשיו אין תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאוכלוסייה שפנויה ביום שישי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. ועד עכשיו אין תשובה. עד עכשיו אין תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני עזרתי בנושא, ואנחנו נפעל בנושא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ונביא לך תוצאה. אבל הכפר הזה, מה יעזור? יש לנו מאות מקומות. זו בעיה עקרונית. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. בדיוק. אז לכן אני אומר, זו דוגמה למדיניות שהולכת ומחריפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לנצח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני הייתי בדיזינגוף סנטר, בדיזינגוף סנטר, לא תגיד איזה, כדי להוציא דפי פירוט חשבון. שני מסופים, אין דפים בשניהם, בדיזינגוף סנטר, בבנק דיסקונט. איפה הם ואיפה זה. בדיזינגוף סנטר, לא תגיד באיזה מקום נידח. אין דפים במדפסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרן, זה הזמן שלי עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אוסאמה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר העניין הזה הולך ומחמיר, אדוני היושב-ראש, כי עכשיו הולכים ועוברים לכל העניין הזה של אוטומציה, ודיגיטציה, ודיגיטלי, והכול מכונות, והכול אוטומטי, בלי פקידים, בלי שום דבר. אז כמובן שזה פוגע באוכלוסיות החלשות, המבוגרים, בעלי מוגבלות, הנכים, וכל הדברים האלה. אבל אני מסתכל על הטבלה, אדוני היושב-ראש, פה. מתוך 7,381 מכשירי ATM, 4,914 פרטיים, שני שלישים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברנו על זה. כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שני שלישים. ואתם המפקחים עד היום לא באתם ואמרתם – אז על הכול נעבור לפרטי וזהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם שמחים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים מרוויחים, עוד חברות מרוויחות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד חברות-בת מרוויחות, לא מדווחות על הרווחים כי הן פרטיות. כולם שמחים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> במיוחד הפרטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני אומר, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. בנגב, שכולם מדברים על הנגב ועל זה, קרעי, אין סניף בנק אחד, אין סניף בנק אחד, חוץ מברהט. ביישובים המוכרים והלא מוכרים אין אפילו סניף בנק אחד לרפואה. כמה שהעלינו את זה פה, לא עושים. אפילו מכשירי ATM אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק פרטיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכול פרטי. אז איך אתה רוצה לפתח? ומדברים על עוני ועל מצוקות, רק הם טובים בלדבר על משילות, ועל משילות ועל משילות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כנראה שם עשירים. שם עשירים כולם בכפר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עשירים לאללה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין להם בעיה לשלם עמלות כאלה. סוציו-אקונומי 9 זה, לא? מה המצב שם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 8. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 8. נעגל למטה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 8 מינוס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תלוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תלוי איך מסתכלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שם מדדים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין מדדים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. משה אשכנזי, הסתדרות הגמלאים. ואני אתן אפשרות למפקח על הבנקים להשיב, ולמפקח על ההון, ונסכם את הדיון. משה אשכנזי. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אני לא אקבל זכות דיבור? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אנסה לתת לך. השאלות שלך יופיעו בסיכום. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> כן. אבל אני הייתי רוצה להציע הצעה פרקטית מעבר לשאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע. אם תדע להגיד את זה תמציתי, אני אשתדל. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> כן. 20 שניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה אשכנזי, בבקשה. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> כן. תודה רבה. אני יוצא מתוך הנחה שמבנה עקום מוליד שיטה עקומה, ולהפך. וזה מה שקורה פה. אנחנו נותנים לחתול לשמור על השמנת. הדברים נאמרו פה. הדברים נאמרו פה ב-2015, בוועדת הכלכלה בראשותו של חברי איתן כבל ב-2018, אפילו חוקק חוק. ושום דבר לא עוזר. אנחנו או שלא יודעים לקרוא את הדברים או שעוברים ליד הדברים. אני מסתכל פה על הרגולטור, על הגורם שצריך להיות אחראי על הפיקוח על הבנקים. אחד העקרונות, אחד הדברים שמחייבים אותם, וכך כתוב: שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם. ובזה אתם כשלתם וכשלתם בגדול. את הסיבה לא צריך לחפש רחוק. אני מסתכל על הגוף המייעץ למפקח על הבנקים. תראו מי יושב שם: מנכ"ל בנק דיסקונט, מנכ"ל בנק איגוד, מנכ"ל בנק לאומי, המנכ"לים של שבעה הבנקים הגדולים. זה לא מספיק? גם יושב-ראש הרשות לניירות ערך. אז חבר'ה, אני מאוד מבקש. אנחנו הגמלאים, ובצער רב אני אומר, פשוט הבנקים מתעללים בנו, ומתעללים ברמות שלא היו כדוגמתן. סגירת מעל ל-260 סניפים תוך 6–7 שנים וגרירת האזרחים הוותיקים, שהם אלה שביססו את הבנקים וגרמו לשגשוגם, הם לקוחות ששירתו את הבנקים 50–60 שנה, לבוא להתעלם מהם, לזרוק אותם, לראות בהם כחצר האחורית, לגבות מהם עמלות, ואני אסביר גם כן. השורש של העמלות האלה הם הוספת חטא על פשע. אי-אפשר לדרוש מאזרח ותיק לקחת אוטובוס או לשלם מונית או לשים דלק ולנסוע לסניף רחוק, בגלל שסגרו את הסניף הקרוב, ועוד לבקש ממנו עמלת ריחוק ובבואו למשוך כסף מכספומט. עכשיו זה את הקטע אחד. הקטע השני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תוכל להגיד משפט לסיום. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> אני מתגורר בבת ים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה אשכנזי: << דובר_המשך >> בבת ים שבה 160,000 תושבים. אין טלרים בבת ים. ובת ים היא אחת הערים המבוגרות. קרוב ל-37% מהאוכלוסייה הם אזרחים ותיקים. במצב כזה, אני מאוד מבקש מכבוד היושב-ראש, אם הוועדה הזאת לא תיקח יוזמה לקביעת תקינה או חקיקה להסדרת הכשלים והרשלנות הפושעת של הגורמים המפקחים על הבנקים, האזרחים הוותיקים ימשיכו לשלם את המחיר. ולכן אני מציע שתיקבע, שהישיבה הזאת, כדי שלא תהיה ישיבה לפרוטוקול בלבד, ישיבה שבה – כולנו פה קראנו את העיתון של אתמול, למעשה. אם אנחנו רוצים לדבר על מה שיקרה מחר, אני מצפה מכבודו – והכרתי אותך כשהיית ראש מועצה בירוחם, ראיתי את העבודה המבורכת שלך – אני מבקש ממך לזמן לאלתר את השרה לשוויון חברתי, אותנו הסתדרות הגמלאים, את הגורמים המפקחים על הבנקים, את המחוקקים, ולצאת לדרך חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. דיברת מדם ליבך, וגם דיברת לעניין. רן מלמד, קצר, בבקשה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> קצר. תודה. רן מלמד, נקודה מפנה. אני רוצה להציע לחברי הכנסת או לבקש הצעה פרקטית. אחת הבעיות והכשלים שלא נגעו בהם מספיק לעומק היא העובדה שבמקומות שבהם האוכלוסייה מעוטת הכנסה ממילא העמלות גבוהות. ואני לא מדבר על הפריפריה. אני מדבר על תחנות אוטובוס, תחנות רכבת, סניפי ביטוח לאומי ומקומות אחרים. אני מאוד מבקש שחברי הכנסת ייזמו מהלך שבו העמלות שניתן יהיה לגבות במקומות האלה, ויש רשימה שהגשתי במסמך מפורט אליכם, לא יהיו גבוהות יותר מהעמלות שמשלמים במכשיר האוטומטי בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> בכנסת אף אחד לא יעז לעלות את העמלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בכלל חקירה איך בכנסת - - - << אורח >> משה כץ: << אורח >> בכנסת - - - << דובר_המשך >> רן מלמד: << דובר_המשך >> אם אתם תגבילו, אם תגבילו – לא הפרעתי לך. אל תפריע לי. אם אתם תגבילו את העמלות בתחנות אוטובוס, בתחנות רכבת לאותם מקומות, כמו בכנסת, העמלות ירדו ואף אחד לא יפסיק או לא ייקח את הכספומט. ואם כספונט יוציאו את הכספומט שלהם מתחנת הרכבת, פה יבוא הפיקוח על הבנקים וצריך יהיה לחייב את הבנקים לשים שם, באותם מקומות חיוניים, כספומטים בנקאיים בעמלות מופחתות. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. ואני מוסיף ששאלת אותי כמה סניפים ניידים פועלים היום, מה ההיקף שלהם ואיפה, ואם יש שקיפות בנימוקי הבנק, המפקח, לאשר או לדחות את הבקשה לסגירת סניפים. אם הנימוקים והתהליך מפורסמים לציבור. שתי שאלות שנרצה עליהן תשובה מהמפקח על הבנקים בפעם הבאה. תודה רבה לך. משה כץ, בבקשה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> תודה. דקה וחצי, זה מה שייקח לי. אגב, אציין שהמכשיר בכנסת, כמו בכל מיני מקומות, הכנסת משתתפת בסבסודו, ולכן דמי שירות הם יחסית נמוכים, מה שמאפשר לעשות אותו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מי התיר לה? << אורח >> משה כץ: << אורח >> סליחה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מי התיר לה לסבסד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא מתכוון שהיא מממנת? << אורח >> משה כץ: << אורח >> משלמת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משלמת לכם להפעיל פה? << אורח >> רן מלמד: << אורח >> הכסף שלנו, כדי שאתם - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה חמור מאוד. << אורח >> משה כץ: << אורח >> הכנסת - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? לא הבנו. תסביר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה חמור מאוד. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי היא מוותרת על שכירות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תוציאי דוח על זה, עידית, עידית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא ייאמן. כל פעם שהוא אומר משהו כאילו להיטיב עם הרעיון שלו, עוד יותר - - - << אורח >> משה כץ: << אורח >> לא, לא. תנו לי רגע להסביר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עידית, תבקשי דוח. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף משלמת לבנקים על זה שהיא שמה פה כספומט. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו, החוק שלנו שהכספומט, שמה שחל על הכספומט בכנסת, יהיה בכל המדינה. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> אני משלם אחרי שקרן ברק לפחות תדע. ואללה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> רגע, תנו לי את הדקה וחצי שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אלומות, אלקנה, בית צפאפא, ג'יסר א-זרקא, עופרים, רהט, מי עמי, אבו קרינאת, ניר עוז, אזור תעשייה מטה בנימין, ניר עם, טירת צבי, עמיעוז - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכן הלאה. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אלו הם חלק מהיישובים שכספונט מציבה בהם מסופים. ואנחנו בעיקר בפריפריה, ולא כמו הכתבה של שרון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> בעיקר. << אורח >> משה כץ: << אורח >> שעשתה כתבה במרכז תל אביב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם מפעל הפיס פותח דוכנים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> רגע אחד. דקה, דקה אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואתה גובה את התעריף המקסימלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אנחנו נמצאים בהרבה מאוד, נמצאים בפריפריה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים, חבר'ה. תנו לו. אנחנו מסכמים את הדיון. מרגי, עוד חמש דקות. סבלנות. מסכמים. סבלנו שעתיים מספיק. << אורח >> משה כץ: << אורח >> חבל שלא עשו את הכתבה במושב עמיעוז שבו הכספומט הקרוב הוא כספומט בנקאי שנמצא 30 ק"מ משם, באופקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קהל שבוי. זה מה שאמרנו לך. ופה הבעיה. << אורח >> משה כץ: << אורח >> אני מספר מהצד שלי. אני לא יודע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין צד שלך. העמלה שלך גבוהה. הכספומטים היחידים, מול בנק, זה אתה. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אתה לוקח את הלחם ואת החלב של אותם אנשים מסכינים, ואת זה אתה מרים למעלה? זה לא ייאמן. << אורח >> משה כץ: << אורח >> הכספומטים הפרטיים הם שחקן משלים למערכת הבנקאית. השירות הבנקאי הוא תמיד יותר טוב משלנו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. לכן הבנקים צריכים לממן אותך, לא אני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך, תמשיך, אדוני. << אורח >> משה כץ: << אורח >> עכשיו, נתח השוק של הפרטיים הוא זניח. עכשיו, לסיום, אגיב כך: בשנת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה משפט לא נכון. אתה שולט ב-50% מהכספומטים, אתה לבדך כחברה, אם אתה 70% מכלל הפרטיים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> מסכום המשיכות שמושכים אצלנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משיכות. בנקים. כספומטים. אתה שולט ב-50% מהשוק. ב-50% מכלל הכספומטים, וב-70% מהכספומטים הפרטיים. << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> אין ויכוח על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה זניח בזה? << דובר_המשך >> משה כץ: << דובר_המשך >> נכון. אין ויכוח על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה זניח? למה להגיד את המשפט הזה? << אורח >> משה כץ: << אורח >> אני לא אומר על זה זניח. אני אומר, השימוש של הציבור בשנת 2021 בואכה 2022, וכמות אפשרויות התשלום התרחבה: ביט, אפליקציות הבנקים, Paybox, Pay, מזומן ברשתות קמעוניות, שב"א וכרטיסי אשראי, אפליקציות דלק, אפליקציות תשלום, מועדונים, Apple Pay, Google Pay משבוע שעבר. הכספומטים הפרטיים מהווים שבריר אחוז מעולם התשלומים. והציבור מספיק נבון לבחור. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה בטיעונים לעונש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במזומן זה לא נכון. בכסף מזומן זה לא נכון. במשיכות של מזומן זה לא טיעון. מה אתה משווה לי תפוח ותפוז? אתה משווה העברה בביט לזה שאדם צריך מזומן שיהיה לו בכיס? << אורח >> משה כץ: << אורח >> שלא יהיה צל של ספק שברגע שביט נכנסה כמו המשיכות אצלנו בכספומטים צנחה. שלא יהיה ספק. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> טוב. אני ארחם עליך. אני אבקש מבנק הפועלים לסגור את ביט. בסדר. זה מה שאתה מבקש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. גם ביט זה כמעט מונופול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא מונופול. מה זה כמעט? הוא מונופול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 60%–70%. גם שם לא בדקנו אם יש פיקוח על ביט. << אורח >> רן מלמד: << אורח >> שר האוצר - - - שר האוצר - - - את כספונט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני, לצערי, משתמש סידרתי של ביט. אבל אני יודע שהוא שולט ב-60%–70% מהשוק של העברות דיגיטליות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה יותר. זה יותר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל זה נקרא ביט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מונופולון. עוד מונופולון קטן. אז מישהו בודק שם? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה יודע מה, אני לא בא אליו בטענות. הוא היחיד שמפסיד, מוכן להפסיד. בנק הפועלים כמונופול, כדואופול, שם אצלו כסף כדי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לחבק אותך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לשלוט כמה שיותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. יפה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, פייסבוק לא גובה עמלה. אתה יודע למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. המפקחת על הבנקים, נציג המפקח, בבקשה. כן. דרורה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> עודדה, עודדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, סליחה. בבקשה, עודדה. כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז קודם כול, שמענו פה מגוון של כל מיני רעיונות שאנחנו בהחלט נחשוב עליהם. יש לנו צוות בפיקוח על הבנקים, נבחן את מדיניות הסינוף. חלק מהדברים שעלו פה אפילו עלו בצוות הזה. אלה נושאים שאנחנו נחשוב עליהם, ואנחנו לא פוסלים. אני ממש ממש לא מקבלת את זה שנרדמנו בשמירה. זה ממש ממש לא המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה כן? מה כן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. אבל היא פתחה, חברים, היא פתחה- - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה המבחן. זה בדיוק. או שנרדמתם או שזו המדיניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, קרן. אנחנו לא יכולים לשמוע, קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> או שזו המדיניות. או שנרדמתם או שזו המדיניות שלכם. מה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, אנחנו לא יכולים לשמוע את מה שנעים לנו. היא אומרת כאן: שמעתי, הקשבתי, ואנחנו נבחן דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם הם לא נרדמו, זה היה מספיק זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אבל עכשיו תנו לה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רק, רק חקיקה מאיתנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעמה, יש לי חמש דקות לסיים את הדיון הזה. ואתן צריכות לעזור לסיים אותו. בבקשה, עודדה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> קודם כול, צריך להבין שכל העניין הזה של זה שהמפקח על הבנקים קיבל את הסמכות לבחון בקשות לסגירת סניפים זה משהו שהוא ייחודי למדינת ישראל. לא קיים בשום מקום אחר בעולם דבר כזה, שכשגוף עסקי רוצה לסגור סניף הוא צריך לקבל אישור של המפקח. זה לא קיים. זה ייחודי למדינת ישראל. זה לא משהו שהיה בסמכות המדינה או משהו והעבירה אותו לפיקוח על הבנקים. זה לא קיים בשום מקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה נאלץ לעשות רגולציה גבוהה במקום שאתה לא מרגיש שהתחרות או מישהו אחר פועל בהגינות כלפי הלקוח. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא. בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו ראינו את הטבלה איפה ישראל ממוקמת ביחס לכספומטים בנקאיים. גם אנחנו ביחס לא טוב, וגם הקימו את מה שלא היו צריכים להקים. ואת עדיין עוד מלינה על זה? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני לא מלינה על כלום. אני הקשבתי בסבלנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטבלה אנחנו מדורגים ממש יחד עם כל מיני מקומות. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> נעמה, אני הקשבתי בסבלנות. תנו לי כמה שניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. בבקשה. את צודקת. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> אז אני אומרת, זו סמכות ייחודית למדינת ישראל, שכשבנק רוצה סגור סניף הוא צריך לבקש. זה שאת חוזרת על מספר 95, זה לא נכון, שוב, כי אני אומרת כי ב-80% מהמקרים, זה 80% מהמקרים, ולא 95. גם את זה את יכולה להגיד לי שזה מספר גבוה. הסיבה היא שיש לנו הוראה, הוראה 400, למי שמתעניין, שקובעת הרבה מאוד דרישות. אתם יכולים לראות שם נספח, טופס שהבנקים צריכים למלא כאשר הם רוצים לבקש לסגור סניף עם הרבה מאוד דרישות שנוגעות בדיוק לאוכלוסייה. מה שמעניין אתכם, מעניין אותי, וזה בנפשי. כשהאישה פה דיברה על אבא שלה בן 91, אז גם אבא שלי היה קשיש ואימא שלי הייתה קשישה, זיכרונם לברכה. בכל סגירה של סניף שאני צריכה לחתום על סגירה הזאת, אני חושבת עליהם. ואני לא אאשר שום סגירה של סניף, אם אני חושבת שזה יפגע בלקוחות. אני ידאג לכך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> מה שאת שומעת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש סגירה שלא פוגעת בלקוחות? לא הבנתי. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אני חייב לומר משהו. סליחה שאני מתפרץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, שי. לא יכול הפעם. אני באיחור. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה זה אני לא אאשר שום סגירה? את אומרת אוקסימורון פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תנו לה. חבר'ה, אנחנו לא מגיעים לסיכום טוב וחשוב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל איך אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו בחריגת זמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסיכום היחידי הוא שרק הכנסת תעשה שינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני הייתי רוצה שאת תשבי לשמוע את הסיכום. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל חלק מהבעיה היא חוסר ההבנה. כאילו היא אומרת משפט: אני לא סוגרת משהו שפוגע בציבור. יש איזושהי סגירת סניף שלא פוגעת בציבור? האם קיים כזה דבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא התכוונה לפגיעה מידתית, כנראה. היא לא ניסחה את עצמה מספיק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא ניסחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם היא לא מידתית - - - << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו מסתכלים על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את הלכת ולא שמעת את הסיכום שלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני פה בכספים ליד. אם יש משהו, תקראו לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשמתי לפניי. << אורח >> שי אבו: << אורח >> רק אגיד משפט אחד, ברשותך, היושב-ראש. סליחה שאני מתפרץ. אבל הלוואי שהלב של הרבה אנשים במדינת ישראל היה כמו הלב של עודדה פרץ והמפקח על הבנקים. הם נמצאים בתקופה האחרונה - - - << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> מה זה קשור. מה זה קשור. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אני אגיד משהו אחד. שנייה, תן לי להגיד, ברשותך, משפט אחד. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> זה לא - - - של גברת עודדה - - - << אורח >> שי אבו: << אורח >> יש המון מה לעשות. יש הרבה מה לעשות. עשו אמנה שנוגעת למבוגרים. יש הרבה מה לעשות מיסים. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> תראה, זה מה שכתוב על האמנה. << אורח >> שי אבו: << אורח >> יש המון המון מה לעשות. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> היא לא שווה את הנייר שהיא רשומה עליו. << אורח >> שי אבו: << אורח >> אני לא מייצג את הבנקים. אני מייצג, תאמין לי, ארגונים חברתיים ואני נלחם למען זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. שי, ההערה הזאת נשמעה. בוא, תתקדם. << דובר_המשך >> שי אבו: << דובר_המשך >> חשוב שייאמר, כי לתקוף את האנשים האלה זה לא במקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שי, שי, שי. אתה התפרצת ועוד שמענו אותך. זהו. נגמר. אשכנזי, בבקשה. עודדה, אם את יכולה משפט סיום. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני אומרת שהאחוז הגבוה של בקשות מאושרות נובע מזה שהבנקים, בגלל ההוראה הזאת, לא יכולים להגיש בקשות כשהם יודעים מלכתחילה שאנחנו נדחה אותם. הם לא מגישים. את רוב הבקשות הם כבר מסננים בעצמם. הם לא מגישים בקשות שהם יודעים שאנחנו נסרב להן. אני רוצה עוד להגיד לנציגה של המשרד לשוויון חברתי שאני מאוד מתפלאת על מה שהיא אמרה, מכיוון שאנחנו ביחד איתם כתבנו אמנה לטובת האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים. ובמסגרתה נתנו קדימות בתור לאנשים בגיל 70. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בני 80 ומעלה. << דובר_המשך >> שי אבו: << דובר_המשך >> 70. 70. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> בגיל 70, דבר שלא קיים. בחקיקה זה 80, הורדנו את זה ל-70. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 80 ל-70. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> רק בבנקים זה 70. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז אני לא יודעת למה היא דיברה על גיל 80. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> זה אפילו זה לא קוסמטיקה. כל האמנה הזאת לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. חבר'ה, אשכנזי, אנחנו שמענו את דבריך. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אני אומרת לך, באמת זה בנפשנו. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> אני אשמח. סעיף-סעיף אני אנתח לך את האמנה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עודדה, אנא משפטי סיום, בבקשה. מר אשכנזי. משפטי סיום. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> צריך להבין. אותה בת של קשיש דיברה על זה שיש מרחקים של מעל קילומטר-שני קילומטרים בירושלים. צריך להבין שהציפייה שיהיה בכל קילומטר סניף בנק היא לא סבירה. זה לא קיים בשום דבר. גם בקופות חולים אין בכל קילומטר סניף בנק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הגששים טענו בזמנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, כן. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז צריך להבין שהציפייה הזאת היא לא משהו סביר. לא שהיא אמרה שבמרחק של 20 קילומטר אין לה סניף בנק בירושלים. לגבי ביאליק, אז יש כספומט של בנק מרכנתיל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. לא לתת תשובות פרטניות. זה לא הזמן. אם היו נושאים פרטניים, אתם תטפלו. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> אז חשוב לי להגיד, אם הייתם נותנים לי להראות את המצגת, יש שלושה שקפים שמדברים על הפעילות שלנו לטובת הקשישים, פעולות שקשורה לסגירות סניפים, ופעילות שלא קשורה לסגירות סניפים, ושקשורה להרבה מאות מהסוגיות של הקשישים. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> בנקים ניידים שלא קיימים. סניף שלא קיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם לא מבינים את הבעיה. הבעיה היא שהם לא מבינים שיש בעיה. זו הבעיה, כי הם לא מבינים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כמו הגנה מפני הונאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? היא פתחה, הפתיח שלה היה: שמעתי פה כמה דברים ויש לנו צוות, ואני הולכת לבדוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן אבל אחרי זה היא הסבירה - - - זו הבעיה. אם היו מבינים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? זה היה פתיח לפחות של אמירה: אנחנו לא נקיים מטעויות ונבדוק את עצמנו. עכשיו, יש גם דברים אחרים. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו בהחלט קשובים. אנחנו שמענו את הדברים. אנחנו, אני אומרת, ממילא פועל צוות בפיקוח על הבנקים, שזה הנושא שאנחנו מטפלים בו. אנחנו מאוד מאוד לא אטומים. האמירה שאנחנו דואגים רק ליציבות של הבנקים היא אמירה לא נכונה. ואני מזמינה אותך לקרוא את הסקירה של פניות הציבור שפורסם לאחרונה שלמשל, את יכולה לראות שם, אם היית רוצה, מה אנחנו עושים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בואי נגיד את זה ככה. הניסיון שלי מולכם הוא מר ואומלל. השיח איתכם הוא בגובה 7,000 מטר ממה שבאמת קורה בקרקע. כל מה שאני ביקשתי, וביקשתי את זה לאורך כל הקורונה, הוא שתשבו בבנקים, תראו מה קורה בין ההוראות שלכם לבין מה שקורה באמת בפועל. אבל לא טרחתם. אז אתם מסוגלים להוציא משפטים כאלה של: בואו נבדוק מה קורה ברחוב ביאליק. ואל תעשי לי פרצופים. לא, אל תעשה לי פרצופים. ואתם מסוגלים להגיד לי: אנחנו נבדוק פרטנית כל מבקש בענף התיירות, במקום להבין שהבעיה בענף התיירות היא בעיה רוחבית. ואם אתם עכשיו תבדקו פרטני אחד-אחד, אז הבעיה הזאת תיפתר אחד-אחד אולי עוד שנתיים כשכבר לא יהיה מה להציל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אלה התשובות מנותקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם הייתם יושבים בבנקים, הייתם מבינים את הפער בין המילים שלכם בין המעשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם טורחים לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, אני לא יכול להוציא אותך, כי אני אשאר לבד בדיון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> וכן ופה הבעיה הכי הגדולה שלי, כי את לא עושה לנו טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה התפקיד שלך. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא אמרנו שעושים טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, אני יכול להוציא אותך כי אני אשאר לבד בדיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מיטיבי לכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת רוב מה שאמרת עכשיו כבר אמרת קודם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אבל היא לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את מחזקת, אז בסדר. עודדה, יש לך משפט סיום? כי אני רוצה לסכם את הדיון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> משפט הסיום שלי הוא - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> - - שאנחנו עושים את העבודה הזאת של בחינת אישור סגירות סניפים בצורה שהציבור החלש הוא לנגד עינינו, בעיקר הקשישים, האזורים הסוציו-אקונומיים נמוכים, הפריפריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה שתואר פה בירושלים על ידי הגברת, שכונות הענק בלי סניפים, מוכר לכם הדבר הזה? האם אתם יודעים לעשות את הפעולה ההפוכה, להגיד: אוקיי, בנקים, תפתחו סניף במרחב הזה? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> זה מה שאני אומרת, שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק כן ייסגר, לא ייסגר. האם אזורים שננטשו וצריך להחזיר לשם סניף או שניים, האם אתם יודעים לכפות את המהלך הזה על הבנקים? << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> כרגע, אין סמכות כזאת. הסמכות שלנו היא לא לאשר סגירות סניפים. אבל יש לנו צוות, צוות מדיניות סינוף, שבוחן את כל הנושאים האלה. כל הדברים האלה הם כרגע על השולחן, ואנחנו בוחנים אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. עכשיו אנחנו נעים לסיכום הדיון הזה, דיון חשוב. הוועדה רואה בחומרה את המצב שבו אזרחים תמימים נדרשים לשלם עמלות על כספומטים בעלויות של מאות אחוזים ממה שנהוג היה בעבר, וזאת באמצעות הפרטת מערכת הכספומטים באופן שיצר שליטה מוחלטת של חברות פרטיות בכספומטים פרטיים. נתח השוק שלהן קרוב ל-70% ביחס לכספומטים של הבנקים. שם גם יש תופעה שהיא קרובה למונופול, שאנחנו מבקשים מרשות התחרות לבדוק. חברה אחת שמחזיקה במעל 70% מהכספומטים הפרטיים, ועדיין יש לה דרגות חופש לקבוע את המחיר כשהיא בעצם מעין מונופול במרחב. הדבר השני שחמור פה הוא כפל העמלות, וכפל העמלות הוא מול בנק וחברה פרטית, או במצבים מיוחדים, מול חברה פרטית שבבעלות עקיפה וישירה של בנק, כמו דיסקונט, כמו שראינו את הדוגמה של כאל ודיסקונט באחזקות שלה בכספונט של קרוב ל-20% במצטבר. והיא גם מרוויחה מהעמלה מעמלת הבנק, השורה, הפעולה, וגם מהפעילות של חברת-בת שעושה עמלות גבוהות באופן דרמטי. כדי להבין את הדבר הזה, אם קשיש שמרוויח את קצבת הזקנה שלו ואולי איזו פנסיה קטנה, נניח, מרוויח 3,00–4,000 שקל, רוצה לתת לילדיו כסף, רוצה ללכת למכולת עם מזומן, ומוצא את עצמו בכספומט פרטי ליד הבית, נניח, שקיים בסופר או במכולת ליד הבית, ועשה בערך 12 או 15 משיכות חודשיות. כפול ממוצע של אותה עמלה, כולל של הבנק, נניח, 8 שקלים, הלכו לו 100 שקל על עמלות רק לכספומט שלו מתוך אותם 2,000–3,000 שקל שיש לו להפעיל אותם, שזה יכול להיות 5% מההוצאה החודשית שלו. איך הגענו למצב שהעמלה במשיכה מכספומט יכולה להיות בעלות כל כך דרמטית למוחלשים ביותר? הרי אתם מבינים שמי שמרוויח 40,000 שקל לא צריך הנחה מכם. אתם מבינים שכספומט בכנסת, שחבר הכנסת מושך פה, ונתנו לו 3% העמלה במקום – 3 שקלים עמלה במקום ה-6 או ה-8 שקלים – הוא לא צריך הנחה מכם. מי שצריך את הכספומטים הם אנשים שמושכים כסף בבנק הדואר במזומן, או רוצים להפעיל במזומן, המובטלים, הבטחת הכנסה, אנשים שעובדים בשכר מינימום. האם יעלה על הדעת שרק הפעילות שלהם בכספומטים תהיה עשרות שקלים בחודש, ואולי מאות? רק העמלות. האם מישהו מוכן לחיות עם המצב הזה? ולפתחם של כל הגופים; ולפתחה של רשות התחרות, שלא עושה את תפקידה בנושא הזה, לא באופן נחוש, ולא חוקרת, ולא בודקת, ולא פועלת מספיק; ולפתחו של הפיקוח על ההון, שאמור לפקח על הכספומטים הפרטיים, אבל הוא לא מוכן להגיד שהוא אחראי שם על תחרות ועל בדיקת העמלה. אז על מה הוא מפקח, אם הוא לא דואג לפקח על העמלה ועל התחרות? איזה בדיוק פיקוח הוא עושה בכספומטים פרטיים? ולפתחם של בנק ישראל ושל המפקח על הבנקים, כי אם בנקים הקימו חברות פרטיות לכספומטים פרטיים בהחזקות של 20%, שזה שיעור לא מבוטל, איך לא בודקים מה הם עושים שם. הרי בנק חייב בדוחות כספיים שקופים לציבור. אבל חברת-בת שלו ב-20% החזקות עם רווח מסוים לא חייבת לדווח לציבור מה הרווחים? למה הוא בכלל צריך חברת-בת? אם בנק דיסקונט ידע להקים חברת-בת לכספומטים פרטיים, למה הוא לא ניהל כספומטים בעצמו והיה מוזיל ולוקח את מה שהוא לוקח כבנק, בלי לתת את זה פעמיים לשתי חברות? אלה שאלות שנשאל. ואני מבקש תשובות עליהן בעוד חודש וחצי בדיון. אני, בדרך כלל, לא דורש משרים לבוא לדיונים. אני פה, בדיון הזה, אדרוש משר האוצר בעצמו לבוא, כראש המערכת הכספית והפיננסית של ישראל; ומהשרה לשוויון חברתי, כמייצגת אוכלוסיות מוחלשות שנפגעות באופן ישיר. משניהם אני אבקש תשובות בעוד חודש וחצי על השאלות שהעליתי פה. ובמקביל, הכנסת תקדם חקיקה. גם החוק של יבגני סובה שמדבר על סגירה או פתיחה של בנקים. שם הוא מציע ועדה מקצועית או אחרת. יכול להיות שנסמיך את ועדת הכלכלה לאשר סגירה או לחייב פתיחה של סניף. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות שנחזיר את הסמכויות לכנסת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו הרבה דברים אחרים, אם הם לא עשו את תפקידם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה החוק של סובה. החוק שהנציג של הרשות התחרות, שאמר שאם יהיה לו חוק כזה הוא יוכל להשפיע על עמלות, אנחנו מקווים שתביאו את החוק הזה. אמרת לי שתהיה הצגה שלו עד סוף שנה. << אורח >> אודי פוגל: << אורח >> זה חוק שלא אנחנו עובדים עליו לבד, אלא יחד עם יתר המשרדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסוף השנה מתקרב. זה עוד חוק שאנחנו רוצים שתביא אותו לפה, ונקדם אותו. אנחנו גם לא פוסלים חוק שיחייב פריסה של סניפים, על פי חוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו גם לא פוסלים שנשנה בחוק שאם בכל זאת אושר לסניף בנק להיסגר, תמורתו יקומו חמישה כספומטים בנקאיים ללא תעריפים פרטיים. מה שלא תעשו כרגולטורים, נביא בחקיקה. הדרך היחידה שלנו שהעגלה הזאת תיסע כמו שצריך היא שיהיה תיקון, כי אם אומרים פה שמ-2015 זה אותו דיון פול גז בניוטרל, לא עשינו כלום. אני באמת מוקיר את הכתבים שלא מוותרים על יוקר המחיה, עושים את העבודה השחורה הזאת של איתור נתונים, של איתור פרדוקסים. ועשינו את זה. עשינו את זה עם שופרסל במהדרין. עשינו את זה עם משכנתאות. ואנחנו עושים את זה גם איתך, שרון. תמשיכו לגלות גילויים. אנחנו נעשה את ה-follow up. ואם לא יספרו אותנו, נביא חוקים. ואם לא יקדמו את החוקים בכנסת, לא נצביע בכנסת. על העוולות לעניים שווה להפיל ממשלה. אם תבדקי, שרון, מתי ממשלות נפלו, אף פעם לא על עוולות לעניים. אנחנו רוצים להפיל ממשלה על עוולות לעניים. ממשלות נפלו על מטוסי F15 שהגיעו בשבת בטעות. ממשלות נפלו על פוליטי, על מדיני, על דת ומדינה. על מצב העניים והמוחלשים בישראל אף פעם הפילו בממשלה. אולי יש הזדמנות סוף סוף, אם הקריאה הזאת לא נענית, שתצאו למלחמת חורמה. על מי שירוויח, בשמחה. תרוויחו 14 מיליארד, הבנקים. אבל תיתנו שירות. אולי תרוויחו רק 7 מיליארד, ויהיו 8,000 כספומטים בעולם דיגיטלי של בנקים. גם ההיגיון הזה עובד. אין אילוצים בדבר הזה. זה רק במצב של שוק לא תחרותי. אפילו בשם התחרות והכלכלה והשוק החופשי, אין לכם הסבר טוב. אנחנו יודעים איך האחיזה בבנקים נעשית. אנחנו יודעים ששני בנקים זה כבר 60% מהשוק, ושלושה זה 80%. אנחנו יודעים את הנתונים. צריך תחרות. צריך להיאבק למען החלשים. במקום שירוויחו 14 מיליארד, ירוויחו 7 מיליארד. תהיה יציבות לבנקים. אבל יהיה שירות לאזרחים, והחלשים ביותר לא ייפגעו. כל הנושאים שהעליתי פה יידווחו לנו, כולל כמה סניפים ניידים פועלים. כולל אם היו מצבים שסגרתם בנק ולא היה כספומט. היו פה עדויות שבנקים נסגרו ולא היה כספומט במקומם, כמו שאתם אמרתם שזה אוטומטי. << דובר_המשך >> עודדה פרץ: << דובר_המשך >> לא. לא אמרנו שזה אוטומטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתם שעל כל בנק שנסגר יש כספומט. אמרתם את זה, ואין. אמרתם את המשפט הזה. זה לא קורה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא בכל זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כך אמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 500 מטר. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת: סניף שנסגר אנחנו דואגים שיהיה כספומט. נסגר, ואין כספומט. שמענו עדויות. כמה כאלה יש? כמה סניפים אתם חושבים שצריך לפתוח מחדש? לפי העדויות בירושלים, 200,000 איש סובלים מחוסר נגישות לסניפי בנק בעיר הבירה שלנו. זה דבר שיעלה על הדעת? כל השאלות האלה מחייבות תשובות בעוד חודש וחצי, לצידם של שר האוצר ואת השרה לשוויון חברתי. כל אנשי המקצוע, תעשו שיעורי בית. אני אשמח בחודש וחצי האלה, אם אתם תביאו שלושה חוקים לוועדה. ואני אשמח לבשר שמתחילה חקיקה שמסמיכה אתכם גם לפתוח סניפים, לא רק לאשר סגירת סניפים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אשמח שיהיו דברים כאלה. קרן, אני אתן לך את המילה האחרונה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שאלה. אחת, יש סיבה שזה עוד חודש וחצי? אני אסביר לך למה אני שואלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש סיבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי תשובות חפיף אנחנו נקבל תוך שבוע. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא חפיף. יש לי תחושה שמה חשוב באמת הוא שתזמן לפה את שר האוצר, כי אולי כהכנה לדיון הזה, הוא פתאום ישמע מה קובע מסביבו, כי כל עוד אתה לא – שהרי כשהשר מגיע לפה, הוא צריך לעשות הכנה, ואנחנו נסביר לו, וככה הוא יוכל להבין מה קורה עם ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרן, אז אנחנו נעשה עוד משהו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנת? וזה חשוב שהוא יהיה פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעשה, גם נזמן אותם לעוד חודש וחצי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה יהיה עוד חודש, גם טוב. אבל אנחנו ניתן להם את הזכות להתכונן ולעשות פעולות בשטח. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואני מעדיף לא תירוצים, אלא אמירות: אלה המעשים שנעשה. ואנחנו נכתוב לו מכתב שמפרט לו את הדברים שאנחנו נרצה שהוא יתייחס אליהם – לשני השרים הללו – ואת הבקשה מיוחדת לנוכחותם בוועדה. אולי אם השר – את יודעת, כדררו אותנו קצת פה. אחד אמר: זה לא אני, זה התחרות; זה לא אני, זה המפקח; זה לא אני, זה ההון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא חייב להתייחס לזה. אם הוא יגיע לפה, הוא יבין את הסיפור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו היינו פה במשחק כדורגל, ולא הכנסנו גול. אבל עם המאמן יבוא, שר האוצר, אולי השחקנים יבקיעו גול. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא גם - - - ההכנה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואולי המאמן יבוא והשחקנים יבקיעו גול. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:16. << סיום >>