פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 66 ועדת הכספים 21/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 178 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 18:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ינון אזולאי נעמה לזימי יצחק פינדרוס נירה שפק חברי הכנסת: יעל רון בן משה גבי לסקי בצלאל סמוטריץ' מוזמנים: אסף וקסלר – אגף התקציבים, משרד האוצר טל שחם – רפרנט ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר מעין ספיבק – רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר מיכאל בן סבן – אגף התקציבים, משרד האוצר יוסי שבת – משרד הבינוי והשיכון אבי מאיר – מנהל אגף בכיר, משרד ההתיישבות משתתפים באמצעים מקוונים: מר ג'יריס – בית הנשיא איתן כהן – מנהל אגף תקציב, משרד הפנים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ערב טוב לכולם. היום זה היום הקצר ביותר בשנה אבל אנחנו כאן בשביל להוכיח לכולם ששעות הזריחה והשקיעה לא משפיעות עלינו. לכן אנחנו ממשיכים בסדר היום ואנחנו עוברים לפנייה מספר 39 – 31001, נשיא המדינה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ערב טוב. אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתגבור שיא כוח אדם בתכנית 015101 בית הנשיא. זו תכנית שנועדה לתקצב את כלל ההוצאות של בית הנשיא, הוצאות תפעול, הוצאות שכר, טיסות הנשיא, אבטחה וכיוצא בזה. התוספת נובעת מהיקף הפעילות של כוח האדם בבית הנשיא עם כניסת הנשיא ה-11 לתפקידו. בעת בניית התקציב בחודש אוגוסט 2021 היקף הפעילות לא היה לגמרי ידוע ולכן עם התממשות ותחילת כהונת הנשיא בפועל, היקף הפעילות דורש את התיקון הזה. אני גם אציין שזה תקן שכן הופיע בבסיס התקציב בשנת 2022, כך שהתוספת היא רק בגין הקדמה לחלק הנותר של 2021. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה יבוא הכסף? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה לא כסף. זה שיא כוח אדם. זה תקן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקן זה כסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כמובן אבל כרגע אין מעבר של כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה המהות של התקן הזה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נמצא אתנו ג'יריס מבית הנשיא והוא ישמח לפרט. אם תוכל לחזור על השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי מה מהות כוח האדם שאתם רוצים. << אורח >> מר ג'יריס: << אורח >> ערב טוב לכולם. בבסיס התקציב של ה-2022 אנחנו פשוט מקדימים תקן של נהג משנת 2022 לשנת 2021 בגלל הגידול בהיקף הפעילות. התקן הזה אושר במסגרת התקציב של שנת 2022 ואנחנו פשוט מקדימים אותו לחודש דצמבר, כדי שלא ניכנס לגירעון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין מה קרה בין הנשיא ריבלין לבין הנשיא בוז'י הרצוג שצריך עוד תקן של נהג. << אורח >> מר ג'יריס: << אורח >> לכל נשיא יש את אופי הפעילות שלו ויש את סדר העדיפויות שלו. אם אני יכול להסביר את זה דרך דוגמה, למשל בתקופה של הנשיא פרס זכרונו לברכה, תקציב טיסות הנשיא היה גדול יותר מתקציב הטיסות של ריבלין אבל תקציב התפעול בתקופה של ריבלין היה יותר גדול. אנחנו לא ידענו לאמוד את אופי הפעילות בחילופי הקדנציה ביולי-אוגוסט ואנחנו רק מבקשים להקדים תקן אחד שאושר במסגרת בסיס התקציב של 2020 לשנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוצים להגדיל עוד כוח אדם אחד. בסדר. << אורח >> מר ג'יריס: << אורח >> כן. אנחנו מקדימים תקן משנת 2022 לשנת 2021. אני מדגיש שהתקן הזה שאנחנו מבקשים להדים היא נמצא בבסיס התקציב של ה-2022 וכרגע אנחנו לא מבקשים הגדלה של כמות התקנים, גם לא ב-2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. לגבי בית הנשיא, מבחינתי סיימתי את השאלות. שאלה לאוצר. אנחנו עכשיו מקיימים כאן העברות ואם אנחנו שמים לב, רוב ההעברות שאנחנו מקבלים הן או דרך החלטות ממשלה או בתוך המשרדים. אנחנו לא מקבלים פניות ממשרד למשרד אלא אם כן יש החלטת ממשלה בעניין. בעבר קיבלנו פניות שהן גם מחוץ למשרדים, כלומר, בין משרד למשרד, ומה שאני יודע זה שקיימת מערכת שיתופית שמעבירים בין משרד למשרד בלי ועדת כספים. האם זה נכון? אני יודע על מקרים שקרו אבל תגידו לי איך זה קורה בלי אישור של ועדת כספים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אסביר. בסופו של דבר אין פעילות שמתבצעת בין משרדים ולא מוצגת לוועדת הכספים ככל שיש שינוי במהות של התקציב. במקרים מסוימים יש פעילות שמשרד מסוים מבצע עבור משרד אחר, כלומר, לדוגמה, משרד א' יכול לבצע התקשרות עם חברה מסוימת ולתת שירותים למשרד אחר. לדוגמה, אם שני משרדים יושבים באותו מתחם בקריית ממשלה, משרד מסוים ישלם על האבטחה ומשרד אחר ישתתף בתקציבי האבטחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על מקרה אחר. יש מערכת שיתופיות. קיים דבר כזה? אתה מכיר את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה מה שאני אומר. המערכת הזאת נועדה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דרך המערכת הזאת עוברים מיליוני שקלים לא באבטחה, משרדים שונים שנמצאים במקומות אחרים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> האבטחה היא רק דוגמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרדים שלא נמצאים באותו תחום מעבירים והכסף לא עובר דרך ועדת כספים. קיים דבר כזה או לא קיים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אמרתי. במקרים בהם משרדים מבצעים פעילות משותפת ומשרד מסוים מנהל את ההתקשרות, יש מערכת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה פעילות משותפת? הוא מעביר לו בלי פעילות משותפת. אני לא אנקוב בשם של משרד אלא אומר לך שלפני שאתה עונה את התשובה, תבדוק שאין העברה של תקציב בין משרד אחד למשנהו, לא עבור אבטחה ולא עבור משהו משותף אלא היו צריכים להעביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול לתת דוגמה, משהו ספציפי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. חיסיון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא אמורים להיות מקרים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית מכירה מערכת שיתופיות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מכירה דבר כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך בוועדת כספים לא שמעו על מערכת שיתופיות? אני אומר לך שאני לא מכיר. יש מישהו מחברי הוועדה שמכיר מה זה מערכת שיתופיות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מכיר. הייתי מנכ"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה רק בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל תמיד היו שיתופים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. בין גגות. יש העברה בין גגות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ויש מערכת שיתופיות. זה משהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה מערכת שיתופיות? תסבירו לנו. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בעבר המנגנון של השתתפויות בין המשרדים היה מתוקצב, בכל משרד היה מתוקצב בתקנת השתתפות ואז זה היה עובר למשרד אחר. כעת, כדי לייעל את הפעילות של המשרדים, זה יכול להיות מתוקצב בתכנית התפעול של המשרד לדוגמה כדי לא להפריד את המנגנון הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לאיזה מטרות זה משמש? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> פעילויות משותפות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לי דוגמה של פרויקט משותף. זה לא הולך על מטרות משותפות כמו שאמרתי לך. זה לא הולך לא על אבטחה, לא על שכירות של מבנים, לא על עובדים משותפים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זאת לא יכולה להיות העברה של משאבים או איגום משאבים כמו שראינו בבוקר, החלטת ממשלה שמדברת על איגום משאבים. לא יכול להיות שם דבר כזה. אם היו מקרים, ואני לא מכיר שהיו, זאת תקלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תבדקו את התקלות האלה. תבדקו שוב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אשמח לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, יש לך משהו ספציפי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. כלומר, יש לי אבל אני לא אעלה את זה. אני רק אומר לך איפה התקלה הגדולה. יושבים כאן חברי ועדת כספים שלא מודעים לכך שקיימת מערכת כזאת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אין כאן שינוי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה אם יש שינוי או אין שינוי. אני טוען שיש שינוי. אני טוען שיש העברת כספים. תסביר לי את ההיגיון שעומד מאחורי השאלה שאני אשאל אותך עכשיו. אמרתי שיש העברות תקציביות שעוברות, כל הפניות שהבאתם לנו נמצאות או בתוך המשרדים או בהחלטת ממשלה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש לנו עוד 80 פניות שיגיעו לוועדה ויהיו כאן הרבה שינויים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד 80? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מונחות על השולחן שלך. אני לא זוכר את המספר. משהו כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בינתיים הגעתי ל-62. אני לא יודע על מה הוא מדבר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יכול להיות שהמספר הוא 60. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק 62. כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו יש 62. הוא אומר שיש עוד 80. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא. זה כולל את אותן 62 שמונחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחזור לנקודה שהיא מאוד חשובה. אני מסתכל ועברתי על הפניות – הראיה, נקבתי במספר המדויק בו אנחנו נמצאים כרגע – והפניות האלה, אף פנייה לא הייתה העברה ממשרד למשרד ללא החלטת ממשלה. תבדוק אותי. או החלטת ממשלה או שאנחנו נמצאים בתוך המשרד. הייתי כאן בהעברת קודמות עת הייתה העברה בין משרד למשרד והגיעה לכאן העברה בלי החלטת ממשלה. מה קרה פתאום? איפה זה נעלם? האם לא נעלם דרך מערכת שיתופיות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מהבחינה הזאת שום דבר לא השתנה. כמו שאמרתי יש את המערכת הזאת שהיא משרתת פעילות שמשרד מסוים מבצע עבור משרד אחר. לדוגמה, לפ"ם, רשות ממשלתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי בקשה, היושב ראש. שישלחו לנו עוד הלילה או עד מחר במהלך היום את כל ההעברות שהיו במערכת השיתופית. אני מדבר אתך על השנה האחרונה, על שנת 2021 לפחות. בסדר? תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אני מבקש לשלוח את זה. אתם רוצים התייעצות או שאפשר להצביע על הסעיף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. התייעצות סיעתית. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התייעצות בין סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצביע בשעה 18:19. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:14 ונתחדשה בשעה 18:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 39 - בקשה מספר 31001, בית הנשיא. מי בעד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בעד, אני מתנצל. אני נגד הנשיא לא הולך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה אושרה << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 47-48, המטה לביטחון לאומי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הפנייה נועדה לתגבור של שיא כוח אדם אחד במועצה לביטחון לאומי בתכנית 01-51-10, המטה לביטחון לאומי. זאת תכנית שמתקצבת את כלל הוצאות המטה לביטחון לאומי, תפעול, שכר ואבטחה. העברת התקן היא בגין סגירת המשרד לנושאים אסטרטגיים. עם הקמת הממשלה החדשה המשרד נסגר ותקן אחד עבר לפעילות המטה לביטחון לאומי, בין היתר בגלל הדמיון בפעילות של הגופים הללו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך מתבצעת ההעברה? מעבירים את זה לרזרבה? למה גם בכוח אדם צריך להעביר לרזרבה? אמרנו שזה לא כסף אלא זה כוח אדם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זאת פעולה טכנית אבל לגבי המקור, המשרד לנושאים אסטרטגיים נסגר וכל הנושאים עברו למשרד החוץ, טכנית, וכעת זה מוקצה משם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם את אומר שזה עבר למשרד החוץ, אם כבר מדברים על משרד החוץ, העובדים של משרד החוץ נמצאים כרגע במשרד החוץ. אז מביאים להם תקנים ועדיין לא מסדרים להם את כל נושא המשכורות שלהם והשביתות שהם עושים בגלל המצב שלהם? אתם מכירים את זה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא מכירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המטה לביטחון לאומי נמצא בתוך משרד ראש הממשלה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא. הוא גוף נפרד. בכל מיני דרכים הוא כפוף למשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל את אומרת שהוא גוף נפרד והוא לא מתוקצב דרך משרד ראש הממשלה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בחוק המל"ל נכתב שתקציב המטה לביטחון לאומי יהיה בסעיף תקציבי נפרד. על כן הוא מופרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולאן הלכו כל שאר המשרות? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא יודעת. אני יכולה לחזור עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שאתם לוקחים כוח אדם אחד והשאלה איפה נראה את השאר. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא בזה עוסקת בפנייה אבל אני אשמח לבדוק ולחזור עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני העליתי את זה בעבר. אם יש עודף של כוח אדם במשרדים, יש משרדים אחרים - כמו שאני מכיר למשל במשרד החינוך - להם הורידו שני תקנים באגף מוסדות תורניים. אם הורידו משרד לאסטרטגיה ואני ראיתי בפניות שיש עוד כוח אדם, שם מורידים שתי משרות. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> שתיים הם מורידים עכשיו אבל הם הורידו כבר לפני כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, הורידו לפני כן. אתה צודק. עכשיו יש כאן שתי משרות שמורידים להם אותן עכשיו. סגרו את המשרד לאסטרטגיה, סגרו עוד כמה משרדים ואנחנו נראה את ההעברות האנשים האלה. האם זה לא הזמן והמקום לבקש שלא יעבירו אלא שישאירו את כוח האדם הזה שם? אנחנו מכירים את זה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בינתיים קיבלתי תשובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שיסדירו את זה במסגרת פעילויות משותפות, שיעבירו את זה ממשרד למשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, יש תשובה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> קיבלתי תשובה. למעט התקן הזה, כל העובדים נותרו במשרד החוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הנושאים האסטרטגיים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה עובדים מדובר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש עוד משרדים שסגרו אותם, נכון? אנחנו יודעים שסגרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המשרד שהיה של אורלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא לא נסגר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבאתם את זה להצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבאתם להצבעה כי לא היה לכם רוב. אבל הנה, בבקשה, זאת למשל דוגמה שכשסוגרים משרד, לוקחים ממנו תקנים, אפשר להעביר אותם. אפילו לא לתת אלא להשאיר את התקנים האלה במקום. זה הסיפור שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משהו ששווה לבדוק. נבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לבדוק את זה. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור בשעה 18:28. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:23 ונתחדשה בשעה 18:28.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. מי בעד אישור פניות מספר 48-47, המטה לביטחון לאומי? מי נגד? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה התקבלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. הרוויזיה של שנינו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> של שלושתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פניות מספר 65-63, רשויות מקומיות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> פנייה מספר 63 עד 65. הפנייה דנה בסעיף 18. הפנייה נועדה לתקצב סך של 174 אלפי שקלים עבור מענקים לתגבור התקציב השוטף של הרשויות הערביות, מענקים ביטחוניים, מענקים ליישובים גדולים וטיפול בחופי רחצה. החלוקה היא שבתכנית 18-11-02, 24 אלף אלפי שקלים לטובת: 20 אלף עבור מענק ביטחוני למועצות אזוריות ביהודה ושומרון ו-4 מיליון עבור העברה לוועד מקומי בחברון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כתוב כאן בעיקר ליהודה ושומרון ואני קראתי שזה בעיקר לרשויות מקומיות בעוטף עזה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה תיאור התכנית. בתכנית 18-11-02 מועברים תקציבים לרשויות מקומיות בעוטף עזה, יהודה ושומרון, מחוז צפון. בהעברה הספציפית הזאת מועברים 20 מיליון לטובת מועצות אזוריות ביהודה ושומרון ו-4 מיליון לוועד מקומי בחברון. שניהם בעקבות החלטת ממשלה 289 שזה יישום הסכמים קואליציוניים. תכנית 18-11-03. בתכנית הזאת מתוקצבים מענקים ותקציבי סיוע לרשויות מקומיות עבור תקציבן השוטף. בתכנית הזאת מועברים 5,000 אלפי שקלים עבור מענקים ליישובים גדולים, 5,000 אלפי שקלים עבור הסדרת הטיפול בחופי רחצה. שני אלה גם כן מכוח החלטה 289 שזה יישום הסכמים קואליציוניים בשנת 2021. ו-140 אלפי שקלים עבור מענקים לתגבור התקציב השוטף של רשויות ערביות שזה בהתאם להחלטת ממשלה 550. תכנית כלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול כמה שאלות כדי להבין כמה דברים לפני שאנחנו נכנסים לעומק. אני מבין שהכסף בא מהרזרבה. כמו שאמרתם, התקציבים של ההסכמים הקואליציוניים נמצאים ברזרבה הכללית של משרד ראש הממשלה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה נכון. ה-140 מיליון של היישובים הערביים הם מהתקנה הייעודית שהוקצתה ב-1 באוגוסט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וה-24 וה-150? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ה-150 מורכבים מ-10 מיליון שעוברים למענקים ליישובים גדולים בטיפול בחופי רחצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על 18-1-03. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. שם יש לנו 10 מיליון כאשר 5 מיליון מתוכם הולכים למענקים ליישובים גדולים ו-5 מיליון עבור הסדרת הטיפול בחופי הרחצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה ישובים גדולים? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> בהתאם לפקודתה עיריות, שר הפנים רשאי להכריז על כינון עירייה שיש בה אוכלוסייה עם מעל 5,000 תושבים. המגמה היא שיהיו כמה שפחות רשויות מקומיות וכדי לא לפגוע בתקציבים שלהן, יש מענקים שמוקצים ליישובים האלה. אם אתם רוצים פירוט יותר נרחב, נמצא כאן נציג משרד הפנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם מענק הבירה נמצא כאן? אני לא רואה אותו. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לא. מענק הבירה נמצא בפנייה נפרדת. היא תעלה בהמשך הפניות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ב-24 מיליון שקלים של מועצה אזורית יהודה ושומרון, בהשוואה לשנה שעברה, כמה היה בשנה שעברה גובה המענק הזה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כמה עבר? זה כסף שעבר בהחלטת ממשלה קואליציונית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> החלטת ממשלה קואליציונית אבל לדעתי היא עברה דרך חשבון הבנק של האוצר. אני שואל את האוצר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אענה על זה. המענקים הביטחוניים עומדים מזה כמה שנים על 34.5 מיליון שקלים וגם השנה סך המענקים לתחום הזה יעמדו על 34.5 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נראה לך שהסכום של 34.5 מיליון שקלים מספיק? אנחנו מדברים על יהודה ושומרון? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נראה לכם מספיק? אנחנו רואים את המצב הביטחוני רק הולך ומידרדר. אתם חושבים שזה מספיק? אי אפשר להעלות להם את הסכום? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> קודם כל, השאלה אם מספיק או לא מספיק היא שאלה לפתחה של הממשלה שקיבלה את ההחלטה הזאת והיא לא אלי. אני רק יכולה לומר שככלל המענקים האלה מיועדים לכל היותר לכיסוי הוצאות הרשויות המקומיות על הוצאות ביטחוניות. אני לא יודעת להגיד לך כמה מההוצאות הביטחוניות שלהם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להגיד לך כראש רשות לפני 17 שנים, אז היה אותו סכום והוא לא היה מספיק. אני חושב שזה ברור לכל בר דעת, גם למי ששומע חדשות ושומע ורואה מה קורה ביהודה ושומרון. הסעיף נמצא ברזרבה כללית ואני מנסה להבין את הרציונל שעומד מאחוריו. אם זה משהו שאתם כבר מעבירים 20 שנים באותה מידה, למה כל פעם צריך את חוות הדעת המשפטית החדשה, את ההעברה החדשה, את הרזרבה החדשה? מישהו מרוויח התהליך הזה ומהזמן שעובר? למה אתם לא מראש שמים את זה בתקציב? אתם יודעים שהסכום הוא 24 מיליון שקלים, ידעתם שזה בהחלטת ממשלה. הרשויות הערביות זה משהו חדש, כי רע"מ בקואליציה זה משהו חדש, בסדר, אירוע, בגלל זה אחמד טיבי יצא, אבל זה לא אירוע חדש. אתם מכירים את זה. אלה הוצאות ביטחון. זה כבר נבדק על ידי בג"ץ בתחילת שנות ה-2000. בעניין הזה אני הופעתי אז בבג"ץ נגד אופיר פינס. למה הסאגה הזאת חוזרת על עצמה כל שנה? מה גם שהתחושה שלי היא שאתם משתמשים בזה. אתם מביאים לנו עכשיו העברה תקציבית משותפת, יהודה ושומרון ורע"מ ואז אנחנו בעד. למה המשחק הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לוודא. יהודה ושומרון זה אזור גיאוגרפי, רע"מ היא גם אזור גיאוגרפי? אמרת יהודה ושומרון ורע"מ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל למה זה הגיע. אני אסביר לך למה. הרציונל שאמרו לנו אז רזרבה כללית - כששאלנו בהעברת התקציב ושאלנו את זה באותו לילה – הסבירו לנו ואמרו שהדבר הזה צריך לעבור בדיקה משפטית, בדיקה של הקריטריונים ואלה אותם קריטריונים משנות ה-2000. אני הייתי ראש עיר ב-2001 ואני מתאר לעצמי שזה היה עוד לפני כן. אותם קריטריונים, אותו תקציב, אותו מספר, אותו סכום, אותם כללים, אותן אמות מידה. אומרים לך, רגע, כשמכינים את התקציב, יש רזרבה תקציבית ואז האוצר מחכה להזדמנות שהוא צריך להביא לכאן איזה רעם ולגרום לכך שאחמד טיבי יצא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם בקואליציה הקודמת היה רעם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. אז היה רעם מסוג אחר. מה זה משנה? היה עוד איזה רעם. רעם מסוג אחר. למה המשחק הזה? אני שואל אמיתי. למה זה נכנס בבסיס בצורה מסודרת. אתם רוצים להחזיק מישהו קצר? יש איזו סיבה לדבר הזה? סיבה משפטית, הגיונית? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אחלק את התשובה שלי לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא סוגיית החלטות ממשלה ככלל, למה יש החלטות ממשלה שמחדשים אותן בכל פעם שהן פגות תוקף. על זה אני אומר שיש עניין של בחינה בסוגיות של אזורים גיאוגרפיים, האם הצרכים נשארים על כנם או נכון להרחיב אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 20 שנים לא השתנה כלום. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אתה יכול להתייחס גם לעוטף עזה. יש לזה החלטות שמחדשים גם לדרום, גם לצפון ולעוד אזורים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא קואליציוניים והם לא באים כרזרבה כללית. אם באה החלטת ממשלה, היא מתוקצבת והיא מגיעה לכאן. הסאגה ההגיונית מאחורי הדבר הזה היא הטיעון שכאשר הממשלה החליטה, עוד לא הייתה חוות דעת משפטית. זה מה שאתם הצגתם לנו בדיון. שאלנו למה זה ברזרבה כללית, למה אתם לא כותבים לנו מה זה. אתה זוכר את השאלה? התשובה הייתה שעוד לא עבר בדיקת יועץ משפטי, עוד לא נבדק על ידי יועץ משפטי, ייבדק על ידי יועץ משפטי. עכשיו אתם מה שאתם עושים, אתם מביאים את ניר אורבך בכוח כי עוד מעט לא ייתנו כסף ליהודה ושומרון. אני שואל האם זה נראה לכם הגיוני. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני עונה על השאלה הראשונה ששאלת, למה יש החלטות ממשלה שלמרות שמתקצבים אותן בכל שנה, לא מתקצבים אותן בבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. למה אחרי החלטת הממשלה זה לא נכנס לבסיס? למה אחרי הממשלה זה נכנס לרזרבה? אחרי שהממשלה החליטה. והיה והממשלה לא החליטה, הכול בסדר, אבל היא החליטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה שוכח דבר אחד, שזה תקציב 2021 שאושר רק בנובמבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון, ובנובמבר כבר היינו אחרי 20 שנים לאירוע הזה. 20 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, לפני כן היו לפחות 17 שנים שזה התנהל כך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל. דרך אגב, אני שאלתי את זה גם בשנה שעברה. למה הסרט הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשנה שעברה לא יכולת לשאול את זה. לא היה תקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> חבר הכנסת, אני רוצה לוודא. מבחינתי יש לך שתי שאלות נפרדות שאתה שאלת. שאלה אחת היא למה אנחנו מביאים את זה ביחד, והשאלה השנייה היא למה אנחנו לא מתקצבים את זה בבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> עכשיו אני אתייחס לשאלה למה זה לא מתוקצב בבסיס. לסוגיית ההסכם הקואליציוני יענה אסף וקסלר. לשאלה למה זה לא מתוקצב אני אומר שהחלטות ממשלה ככלל, ברגע שהן מתוקצבות על בסיס שנתי, כלומר, ההחלטה היא לשנה אחת, לא מתקצבים אותן בבסיס. זו המשמעות של החלטת ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאת הגעת לכאן לוועדה, זה היה אחרי החלטת הממשלה ולא לפני. למה השארת את זה ברזרבה? כשאת הגעת לכאן, ההחלטה הזאת כבר הייתה. הרשימה הייתה בפנינו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני לא כל כך מבינה. ברגע שמשהו לא מתוקצב בבסיס, הוא עובר לכאן כפנייה תקציבית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה ברזרבה? תכתבי שעל פי החלטת ממשלה את מביאה עכשיו לתקצוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכסף הזה לא בבסיס התקציב ולכן מביאים אותו כהעברה תקציבית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו כפופים לנוהל היועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה, בנושא הכספים הקואליציוניים ואנחנו עובדים לפיו. הנוהל אומר שכדי להקצות את הכספים לפעילויות הספציפיות, נדרשת חוות דעת משפטית וזה בדיוק הפרוטוקול שאנחנו מבצעים כאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ההיגיון שאתם אמרתם לנו שעומד מאחורי הדבר הזה וההיגיון שגם כתוב בהחלטת היועץ המשפטי הוא בדיוק כדי לוודא שאחרי שהממשלה מחליטה על בסיס קואליציוני, יש את הקריטריונים המשפטיים המתאימים, יש את חוות הדעת המשפטית המתאימה. כשאתה עושה העתק-הדבק מאותו דבר במשך 17 שנים ואתה מבין שיש צורך כזה, לך כאוצר אין בעיה, תגיד שזה קואליציוני אבל בסוף כשאתה מגיע לוועדה, אתה צריך לבוא בידיים ברורות. ידעת שזה התקציב שהולך להיות, ידעת שזה חלק מהפעילות השוטפת של הממשלה, תכניס אותו כסעיף ביטחון ביהודה ושומרון. תגיד שהוא חד פעמי, שהוא לא קבוע אבל אל תכניס אותו כרזרבה ובסוף תחזור אלי לוועדה. בשביל מה כל המשחק הזה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה נובע מהעובדה שאנחנו כפופים לנוהל היועץ המשפטי לממשלה בנושא הזה של הקצאת הכספים הקואליציוניים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הנוהל אומר שהקריטריונים צריכים להיבדק. הם נבדקו ברגע שניתנה חוות הדעת? הם בדיוק כמו ב-2017. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הנוהל אומר שהם נדרשים להיבדק כל פעם מחדש. ברגע שהם נבדקו, קיבלנו את האישור לכך שניתן להקצות את הכספים, אנחנו באים לוועדה עם הפנייה הזאת ומקצים את הכספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כאן 140 מיליון שקלים. היושב ראש, זה תקציב של רע"מ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא תקציב של רע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה תקציב של רע"מ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה לא תקציב של רע"מ? זה תקציב קואליציוני של רע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נמצא כאן נציג של רע"מ שיסביר לנו למה הוא הביא את זה? אני רואה שרק אחמד טיבי נמצא כאן ועד כמה שאני יודע, אחמד טיבי לא מרע"מ. הוא דואג לרשויות הערביות, זה בסדר, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נדייק. הסעיף הזה הוא מכוח החלטת ממשלה מספר 550, אם אני לא טועה, שמבוססת על הסכם קואליציוני לצורך צמצום פערים בחברה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. לצורך צמצום פערים בחברה הערבית, בסדר. אני רק שאלתי ואמרו לי שרע"מ דואג לזה ולא הכחישו את זה כאן. איפה רע"מ? למה הוא לא נמצא כאן? לא אכפת לו מהרשויות הערביות? יש לי כמה שאלות לשאול אותם. יכול להיות שאחמד טיבי דואג לרשויות הערביות יותר מהם וזה בסדר. אני שואל את נציג משרד הפנים. אולי איתן כהן ב-זו והוא יסביר לנו. יש כאן 140 מיליון שקלים ואנחנו אומרים שזה בעצם תיקון עוולה ורוצים לחברה הערבית, לרשויות המקומית, ואם זה כך, אני מבקש לדעת איזה רשויות ערביות, בכלל איזה רשויות, נהנות מכל ה-140 מיליון שקלים שרשומים בפנייה הזאת. אני מבקש לדעת מה הקריטריונים ואחרי שתגיד לי את זה, אני אעבור לשאלה הבאה בנושא הזה. אני מבקש לדעת פירוט של כל הרשויות שנמצאות שם, גם הערביות, גם שאינן ערביות, ועל פי מה מדדתם אותן כך שהן יכולות לקבל את המענק. אני הייתי במשרד הפנים ואני יודע מה היו עושים לנו עד שהיינו מביאים מענק איזון, אם הוא יהיה כך או כך, וכאן זה מגיע ממקום קואליציוני. הכול אפשרי בגלל שמדובר ברע"מ, כי מה הם עושים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עזוב. אני יודע מה הם עושים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדעת מה הקריטריונים ואני רוצה לדעת איזה רשויות בפנים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> שלום. החלטת הממשלה 550, תכנית חומש לחברה הערבית, היא המשך של החלטת הממשלה הקודמת שהייתה גם תכנית חומש לחברה הערבית, החלטת ממשלה 922. ההחלטה הקודמת העבירה תקציב שוטף לחברה הערבית בשיטה מסוימת וההחלטה הזאת, 550, מעבירה כרגע סכום נמוך יותר אך באותה שיטה. מה השיטה. אנחנו לקחנו את כלל הרשויות הערביות שאלה רשויות המיעוטים, הרשויות הערביות כולל תשע הרשויות הבדואיות בדרום, לא כולל רשויות דרוזיות בגולן ולא כולל הרשויות הדרוזיות בגליל ובכרמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? גם לרשויות הדרוזיות מגיע סיוע ועזרה וגם הן צריכות את המענק הזה. אנחנו מכירים את הרשויות החלשות האלה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אתה צודק. אני מסכים אתך במאה אחוזים. לכן גם קידמנו החלטה תלת שנתית לחברה הדרוזית בגליל ובכרמל ולחברה הדרוזית בגולן. זאת אומרת, הדרוזים בגולן, ארבע רשויות, יקבלו 16 מיליון שקלים על פני כמה שנים, הרשויות הדרוזיות בגליל-כרמל יקבלו 200 מיליון שקלים על פני שנתיים. כאן מדובר בהחלטת ממשלה ספציפית. יקבלו 140 מיליון שקלים השנה לטובת כל הרשויות הערביות למעט מי שציינתי, לרבות הרשויות הבדואיות בדרום. זה יחולק לפי מענק האיזון, לפי נוסחת המענק כאשר באופן יחסי כל רשות תקבל את מה שמגיע לה מתך ה-140 מיליון שקלים. אין קריטריון נוסף, אין העדפות ואין מקדמים. מה שהרשות מקבלת על פי נוסחת מענק האיזון, זה מה שהיא תקבל מתוך ה-140 מיליון השקלים. אני גם אציין למה בחרנו את זה. בחרנו את זה דווקא כי לא רצינו להיכנס אל תוך נדבכי הרשויות. יש לנו נוסחה וזאת נוסחה שעובדת, יש לנו שיטה שעבדה בשנת 2015 ובשנת 2016 עת חילקנו יחד 350 מיליון שקלים. אמרנו שכדי לחסוך מאתנו את כל הלחצים שיכולים לבוא, נשתמש בדיוק באותה שיטה ובדיוק באותה דרך וזה מה שהחלטנו לגבי ה-140 מיליון השקלים. אני אציין שזה לא רק משרד הפנים אלא זו הייתה החלטה משותפת של משרד הפנים, משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה רשויות מקבלות ונהנות ממענק האיזון הזה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ממענק האיזון נהנות כ-190 רשויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה-140 מיליון השקלים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא. התחלתי מכלל אל הפרט. אני בודק את זה ואני אדייק לך ואומר לך בדיוק את המספר. 72 רשויות מקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהמגזר הערבי? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הווה אומר שקצת יותר משליש מקבלות את זה. אני מבקש ראשית לדעת מה הקריטריון שהביא אותם ליותר משליש. ושנית, אני מבקש לדעת איזה רשויות. לפני שמאשרים דבר כזה, חשוב לי לדעת איזה רשויות. אני רוצה לדעת שאין לי אפליה בתוך המגזר הערבי, בתוך הרשויות הערביות. אני אומר שתעביר לרשויות המקומיות הערביות, אני בעד להעביר להן ומי כמוני מכיר את משרד הפנים ואתה יודע כמה עשינו בתקופתו של אריה דרעי עבור המגזר הזה בכללותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרת, 350 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לנו עניין שלא לתת להן את זה אלא יש לנו עניין לתת להן אבל אני רוצה לדעת האם באמת כל הרשויות מקבלות כמו שצריך או שלא ואלה רק רשויות שנבחרו על פי הכספים הקואליציוניים של רע"מ. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> חס ושלום. כל הרשויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אמר לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתן, זאת לא הבעיה אתך. שלא תבין לא נכון. אתה אדם ישר ואני לא צריך להגיד לך את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה כל כך מחמיא לאיתן, הוא נתן תשובה מאוד ברורה. הוא אמר שכל הרשויות הערביות פרט לרשויות דרוזיות שנמצאות בגולן ובגליל. איתן, אני מדייק? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והן מקבלות את זה על פי נוסחת מענק האיזון. זאת אמרת, אין כאן שום אפליה. זה הכי נקי שיכול להיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה עוד שתי שאלות הבהרה. כשאתה אומר שזה היה בהמשך לתכנית החומש הקודמת, אני שואל - בשנת 2020, כמה כסף נוסף על מה שלא היה להם ב-2020 וב-2019? שאלה שנייה שאני רוצה לשאול היא לאיזה אחוז מנוסחת מענק האיזון זה מביא את אותן 74 רשויות ומשאיר את ה-70 האחרות כאשר ביחס ל-70 האחרות, לאיזה אחוז זה מביא אותן? זאת אומרת, כמה ה-74 אחוזים האלה מגיעים לכמה אחוזים מהנוסחה ומה נשארים ה-70 הנוספים במסגרת הנוסחה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אמפה את השאלות בקול. ברשותך, אני זוכר רק את השאלה השנייה. אתה יכול לחזור על השאלה הראשונה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. כשאתה אומר שזאת הייתה תכנית חומש קודמת, כמה כסף נוסף לרשויות האלה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. אני זוכר. תכנית החומש הקודמת קבעה בשנה הראשונה 200, בשנה השנייה 150 והיא גם קבעה שתקום ועדה שתדון בנוסחת מענק האיזון כדי לבחון את קריטריוני מענק האיזון. היה סוג של סיכום בו אמרנו שאנחנו נותנים שנה ראשונה ושנה שנייה תגבור שוטף ואנחנו סומכים שככל שאנחנו נדייק את נוסחת המענק, הרשויות המוחלשות במדינה, רשויות סוציו 1 עד 4, 1 עד 5, יזכו לנתח גדול יותר גדול יותר ממענק האיזון ובאמת כך היה. לא באותם ממדים של 200-150 מיליון אבל כך היה. בתכנית החומש הקיימת יש סעיפים דומים. הוחלט על 140 מיליון שקלים השנה, 200 מיליון שקלים בשנה הבאה - זאת אומרת, בערך אותו יחס כמו תכנית החומש הקודמת - אבל ההבדל הוא שבהחלטת הממשלה הקיימת יש סעיף שתקום ועדה שתדון בנוסחת מענק האיזון באותה ידיעה שכאשר אנחנו עכשיו נשב ונדייק עוד יותר את הנוסחה, שוב הרשויות המוחלשות יקבלו יותר מסך עוגת המענק. היום רשויות ערביות מקבלות 40 אחוזים ממענק האיזון, מענק האיזון עומד על 3.3 מיליארדי שקלים. הן מקבלות כ-40 אחוזים. רשויות סוציו 1 עד 5 או 1 עד 4 מקבלות כ-50 אחוזים מהמענק. זאת אומרת, אנחנו שם. חלק גדול מהמענק הולך לרשויות המוחלשות ואנחנו רוצים להמשיך בכיוון הזה. אני אציין את הסעיף השלישי שמעין ספיבק מכירה היטב. התקציב הזה של 200 מיליון השקלים של הרשויות הערביות שיהיה מהשנה השנייה ואילך, יתקזז אל מול שינויים שיקומו במענק האיזון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בכוונה חידדתי. 2020-2019, הרשויות האלה קיבלו 140 מיליון שקלים פחות מאשר הן יקבלו ב-2021? זאת השאלה שלי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הן יקבלו השנה יותר מאשר קיבלו שנתיים קודם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הן קיבלו ב-2020-2019 פחות מ-140 מיליון השקלים שיקבלו השנה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא מספר במספר אבל פחות. כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה פחות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו הקצינו את מענק האיזון לשנה הזאת, הקצינו אותה בתחילת השנה והן עכשיו יקבלו 140 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל על 2020. עזוב את 2021. כמה הרשויות האלה, אם אני לוקח את 74 הרשויות, קיבלו ב-2020 והאם 2021 זה עוד 140 או קצת פחות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אומר לך עוד חמש שניות. ב-2020 המענק שלהן עמד על מיליארד ו-190. בשנת 2021 המענק שלהן עומד על מיליארד ו-187. זאת אומרת, המענק שלהן מופחת בכשלושה מיליון שקלים. עכשיו תהיה להן תוספת, תגבור תקציב שוטף, של 140 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, הפער הוא 137 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו לשאלה השנייה שלי. בנוסחה, לכמה אחוזים מהנוסחה הן מגיעות אחרי ה-140 מיליון שקלים? כמה אחוזים מהנוסחה יהיו הרשויות האחרות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> למה אתה מתכוון בשאלה? אני לא כל כך מבין אותה, ברשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאתה מוסיף על הנוסחה, אתה אומר שלפי הנוסחה הוא צריך לקבל לצורך העניין, אם אני אחשב מאה אחוזים מהנוסחה לכל הרשויות, אתה אומר 3.5 מיליארד שקלים יש היום לרשויות ואתה צריך 4 מיליארד שקלים. אתה כמשרד הפנים פונה למשרד האוצר ואומר שאתה צריך 4 מיליון שקלים. קיבלת עוד 140 מיליון שקלים. זה אומר ש-74 הרשויות האלה, מה הממוצע אליו הן מגיעות עכשיו לפי הנוסחה? 84 אחוזים? 92 אחוזים? מה הממוצע אליו הן מגיעות ולאיזה אחוז מגיעה רשות דומה ב-70 הנותרות? ממוצע. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני רוצה לדייק משהו. אין קשר ישיר בין מענק האיזון, נוסחת המענק, תקנת מענק האיזון ל-140 מיליון השקלים המדוברים. 140 מיליון השקלים המדוברים מחולקים על בסיס הנוסחה. זאת אומרת, לקחתי נוסחה שעובדת, בדיוק כפי שאמרת. 4 מיליארד, זה המודל, 3.3 מיליארד – זה מה שאני מקבל וזה מה שאני מחלק לרשויות. לקחתי את אותה נוסחה לעולם אחר, לתקציב אחר, לתקנה אחרת, לעולם אחר לגמרי והחלתי אותה על 140 מיליון שקלים. השתמשתי בתקנה שעובדת כאן, לעולם שהוא כאן. לכן הוא לא משפיע באופן ישיר. מה שאני כן יכול להגיד זה שמענק המודל של רשויות החברה הערבית הוא מיליארד ו-475 כאשר בפועל הן מקבלות, כפי שאמרתי, מיליארד ו-187. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פלוס 140 מיליון שקלים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני עושה את התחשיב ב-לייב. אלה היתרונות של ה-זום. זאת אומרת, הם עומדים היום על אחוז מימוש ממוצע של 80 אחוזים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ובלי ה-140 מיליון שקלים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בלי ה-140 מיליון שקלים, אם אני מוסיף את ה-140, הם יעמדו על 89 אחוזים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יפה. עכשיו לגבי הרשויות האחרות. נעבור לצד השני של המפה. על כמה הן עומדות היום? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אתה מתכוון רק הייעודיות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-70 שנותרו לך. יש לך 150, מינוס 74, נשארו לך 66. לגבי ה-66. אני יודע שמענק הבירה לא קשור לזה. אני בוגר עיריית ירושלים. אני שואל על 66 הרשויות המקומיות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו מדברים כרגע בכלל הרשויות האחרות. הממוצע, יש כמובן למעלה ולמטה, עומד על כ-83 אחוזים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרת 150 רשויות. כמה רשויות זכאיות למענק, 150 או 190? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> 190. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז הכלל האחר עומד על 83 אחוזי מימוש וכאן על 89 אחרי ה-140. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברשותכם, שאלה. הפנייה הזאת היא פנייה מרוכזת שכוללת גם 140 מיליון שקלים מענקי איזון לרשויות הערביות ו-4 מיליון שקלים לוועד מתנחלי חברון ועוד 20 מיליון שקלים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתיישבי חברון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לצורכי ביטחון של אותם ערבים. אנחנו נותנים כסף לערבים לתקוף. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הכותרת. אחר כך תפרשן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה את כל ה-140? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 20 מיליון לצורך ביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יכולים לנהל את הוויכוח הזה בהתייעצות סיעתית ולא עכשיו? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם בפנייה המרוכזת הזאת יש יחד את ה-140 מיליון שקלים של מענקי האיזון לרשויות הערביות, 4 מיליון שקלים להתנחלויות בחברון, ו-20 מיליון שקלים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לצורכי ביטחון ביהודה ושומרון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> להתנחלויות בגדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ליישובים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא כן. אתה קורא את הפנייה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי שהציבור ישמע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צריכים לאבטח. אתם נותנים כסף למחבלים ואנחנו צריכים מישהו שיתמגן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא זכור לי שהעברתי לך כסף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו צריכים להתמודד עם זה. אין לנו ברירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול את איתן. ביקשתי אם אפשר לשלוח את רשימת היישובים, כל ה-190 ישובים, מתוכם ה-72 רשויות ערביות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כבר נשלח לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יופי. אני אשמח. אנחנו בטח נראה את זה במהלך הרביזיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רשימה מפורטת? כל ישוב, כמה הוא מקבל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש שם רשימה מפורטת? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. נתבקשנו לשלוח את כלל הרשימה של היישובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים כמה מועצות יש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתן, יש לכם את החישוב לפי הנוסחה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. יש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יכולים להעביר את זה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בשמחה. אני עושה את זה ב-לייב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעבירו את זה למייל של ועדת הכספים וזה יופץ לחברי הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר הנוסף. איתן, אני מבין מדיונים שעלו במשרד הפנים, ואמרתם שזו גם החלטה של משרד האוצר, לתקצב את הרשויות הערביות מאחר שצריך לעשות תיקון. אני מסכים לכל. השאלה – ואני בטוח שגם היא עלתה – האם ביישובים במועצות האזוריות ביהודה ושומרון, האם שם לא צריך להעלות את המענק שאתם נותנים של 34 מיליון שקלים, מענק ביטחון? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> רציתי אז את זכות הדיבור. עכשיו כשאתה שואל, אני רוצה לדייק את מה שנאמר. יש החלטת ממשלה מענקים ביטחוניים ליהודה ושומרון שעומדים על 34.5 מיליון שקלים וכך זה כבר תקופה ארוכה מאוד. זו החלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שמעין אמרה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה דבר אחד. אחרי כן יש את התקציב הקואליציוני שהוא 24 מיליון שקלים – 20 מיליון שקלים לטובת מענק ביטחוני למועצות אזוריות ועוד 4 מיליון שקלים לטובת ועד מקומי חברון. זאת אומרת, מבחינת מענקי הביטחון אתה מדבר על 34,5 ועוד 20, שזה פר אקסלנס מענק ביטחוני, כך שאתה כבר ב-55.5 מיליון שקלים. יש לך גם את התקציב לחברון ואל לנו לשכוח שיש במשרד הפנים גם תקציב בסיס ליהודה ושומרון. זאת אומרת, בתוך העולם של המענק הביטחוני למועצות אזוריות, למשרד הפנים כבר יהיה סכום של עוד 12 מיליון שקלים און טופ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בעצמך אומר שיש את ה-24 מיליון שקלים שהם תקציב קואליציוני, מתוכם 4 מיליון שקלים ליישוב חברון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה 24. זה 20 פלוס 4. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. 20 פלוס 4 ליישוב חברון. אני שואל אותך, ואתה מסביר לנו שאלה 54 מיליון, האם לא הגיע הזמן את ה-24 מיליון הנוספים לשים בבסיס ולא צריך את זה בתקציב קואליציוני? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ברשותך, אתה פורץ לדלת פתוחה. אני אשמח להפנות את אותה השאלה גם לנציגים שלנו במשרד האוצר. אני אומר את זה בחיוך בגלל שאנחנו השנה הגדלנו את הבסיס של המענקים הביטחוניים ליהודה ושומרון. זה קודם כל. רצינו יותר, קיבלנו פחות. אני יכול להגיד לך שזו עמדת המנכ"ל והשרה להגדיל את זה עוד יותר ואני מעדכן את אחינו, חברינו, באגף התקציבים שזה יידון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פעם קראו לזה מענק אוסלו. זה היה התקציב הקואליציוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חצי שעה דנים בפנייה הזאת. אני מבין הכול אבל יש כאן שאלות שלא קשורות לא לאיתן ולא לנציגים של האוצר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך שאני בעד לעצור את זה אחת ולתמיד ולהפסיק את המשחק הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה האם זה צריך להיות בבסיס או לא צריך להיות בבסיס, זאת לא שאלה לאנשי המקצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו שאלה לקובעי המדיניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חיכינו לבצלאל סמוטריץ'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע. השאלה שנשאלה הייתה פשוטה והיא האם לא הגיע הזמן לשים את זה בבסיס. בסופו של דבר גם קובעי המדיניות באים למשרד האוצר או לאותם פקידים ושואלים אותם האם זה צריך להיות בבסיס או לא צריך להיות בבסיס ואז מתחילים את הוויכוח. אגב, זה הוויכוח שלנו לדורות עם התקציבים שלנו. עכשיו אומר איתן שגם הם בדעה – משרד הפנים בדעה – שתקציב הביטחון יהיה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל תקציב 2022-2021 כבר נקבע. תקציב 2023, עת נדון בו, נביא את זה. אני עכשיו לא יודע להכניס שום דבר לבסיס התקציב ואתה יודע את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי החופים. יש כאן 5 מיליון שקלים עבור הסדרת הטיפול בחופי הרחצה. איזה חופי רחצה? על כמה זה פרוס? האם החופים הנפרדים בפנים? תן לי קצת פרטים על מה שקורה שם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משרד הפנים אמר שכן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> משרד הפנים מתקצב כל שנה את כלל הרשויות בבעלותן רצועת חוף ים תיכון - לא כנרת שמתוקצבת בצורה נפרדת - למעט אצל רשויות איתנות. אנחנו מחלקים תקציב שהוא שוטף על פי תכנית עבודה שנוגעת בפיקוח, במצילים, בשכר, בניקיון, על בסיס נוסחה קריטריונאלית. כאן מדובר בתוספת תקציבית. כל שנה אנחנו מתקצבים כ-12 מיליון שקלים וכאן מדובר על תוספת של כ-5 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי החופים הנפרדים שנמצאים, בכל הרשויות האלה אתם בודקים שגם החופים הנפרדים נמצאים בתקצוב הזה וכי הם מתוקצבים כמו שצריך? אני דיברתי עם רשויות וביקשתי מהן למשל לגבי פתיחת חופים נפרדים, הן היו מתחמקות ולא נותנות לנו לפתוח חוף נפרד. כשהיינו באים – גם כשהיה חוף נפרד - והיינו מבקשים לטפל בו, היה צריך לעשות שמיניות באוויר כדי לדאוג להן לכסף עבור החוף הנפרד. החוף הנפרד באותה עיר, מבחינתם הוא תמיד איזשהו סוג ב'. השאלה אם יש לכם מנופים מתוך הכסף הזה ולהגיד להם שאם הם לא מחלקים גם לחוף הנפרד, לא תוכלו לשפץ או לתחזק את החוף הכללי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו משתדלים, וכך אנחנו נוהגים, לתת עצמאות לרשות המקומית לקבל את ההחלטה. אם אנחנו מקבלים שדר מסוים מהרשות המקומית או מחבר מועצה או מנציג ציבור או מאזרח שיש חוסר הגינות בחלוקה, זה נושא שאנחנו בודקים. זה משהו שלא חווינו מול הרשויות המקומיות. אנחנו כן מקבלים את תכניות העבודה ואנחנו רואים מה מתוכנן. אנחנו כן מוודאים אל מול מנהלי החופים ברשויות המקומיות שהכול מטופל, גם מבחינת מצילים וגם מבחינת ניקיון. זה כן דבר שחשוב לנו אבל אנחנו לא נוהגים בסוג של מערך של סנקציה או אנחנו דורשים א' ו לא ב'. אנחנו כן מאפשרים לרשות המקומית לקבל את ההחלטה בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני שאני מסיים, אני רוצה לומר לך תודה רבה. החזקנו אותך עכשיו עם השאלות מסיבה אחת פשוטה, כי ידעתי שטרחת ומהבוקר אתה מחכה לרגע הזה. לכן לא היה נעים לזרוק לך משהו קטן אלא הייתי חייב לשאול את כל השאלות ולשמוע אותך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, בעקבות המכתב שלך, לחלק מהשאלות שלך כבר ניתנו תשובות בוועדה אבל היות והיה חשוב לך להגיע, אז תשאל עוד פעם ונענה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש מענקי איזון קיימים, יש נוסחת מענקי איזון, מענקי איזון תמיד נועדו לצמצם פערים והם ניתנים לרשויות שזקוקות להם בהתאם לקריטריונים. קודם כל, להבין מה ההצדקה לאיזשהו קריטריון חדש. לי נראה שזאת קצת גזענות לדבר על ערבים. ערבים, אז מגיע להם. בסוף יש מאפיינים כלכליים ויש גם מדדים סוציו-אקונומיים, יש דירוג של אופן הניהול התקציבי של כל רשות. קודם כל, להבין מה בדיוק ההצדקה לתקנה החדשה. האם זאת באמת תקנה חדשה או שזה הולך לאותה תקנה של מענקי איזון? האם משנים את הנוסחה של מענקי האיזון, מה שאולי יביא אחר כך לפגיעה ברשויות אחרות שלי הנוסחה הנוכחית מגיע להן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא לא. אני אתן לאיתן לענות לך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשאל את כל השאלות. אני מניח שהוא יענה על הכול. מה הקריטריונים? עדיין לא נשלחה אלינו רשימת המועצות המקומיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא צריכה להישלח עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה גם מה הקריטריונים. אני מניח שבמדינת חוק דמוקרטית מתוקנת אי אפשר לקחת רשימה ולהחליט במי יחפוץ המלך ביקרו ולמי נותנים ואיזה סכום. אם כן, מה הקריטריון שעל בסיסו נקבעו הסכומים האלה? האם חלק מן הרשויות האלה נמצאות בתכניות הבראה? השאלה החשובה ביותר בעיני היא מה הרשויות הולכות לעשות עם הכסף ומה הם מנגנוני הפיקוח והבקרה שלנו שהכסף הזה לא מגיע אחר כך לפשיעה ולטרור. עיינו ערך משטרת אל חריסה בכפר קאסם, אותה משטרת דת אלימה שהיא זכיינית של הרשות המקומית ומתוקצבת מכספי הרשות המקומית ואנחנו יודעים שזה עובד כך לא ברשות אחת ולא בשתיים וזה מטריד מאוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתן, אני מבקש תשובה לקונית לשאלות ששאל חבר הכנסת סמוטריץ' כי על חלק מהדברים כבר ענית כאן אבל יש פה גם שאלות חדשות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> קודם כל, משרד הפנים מתקצב לא מעט החלטות ממשלה ובלא מעט מהחלטות הממשלה יש תקציב לשוטף. זאת אומרת, עוטף עזה, מענקי יהודה ושומרון, ירוחם. כאן מדובר על תכנית חומש לחברה הערבית, לחברה הדרוזית בגולן, לחברה הדרוזית בגליל. יש תגבור לתקציב השוטף של הרשויות המקומיות וכך גם כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל ביהודה ושומרון זה ממש לא המצב. לדוגמה, המענקים הביטחוניים, אתם דרשתם טבלאות מסודרות בדיוק של הוצאות הביטחון של כל רשות ולפי זה קבעתם את זה. היו כאן מדדים של גודל הרשות, מספר היישובים, רמת האיום והסיווג שלה, מרכיבי המענה. לא נתתם כסף לשוטף ויאללה, לכו תקנו בזה קרטיבים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. זו שאלה מאוחרת יותר. אני אגיע גם אליה. רק להגיד שהנושא הזה של תגבור תקציב שוטף לקבוצת אוכלוסייה, הוא לא חדש. משהו שצוין כאן ואני אציין אותו שוב. אנחנו לקחנו את נוסחת מענק האיזון הקיימת, את מה שמקבלות הרשויות על פי הנוסחה הקיימת וחילקנו את ה-140 מיליון שקלים. בלי מקדמי העדפה, בלי קריטריונים נוספים, בלי תנאי סף, לקחנו את מה שביצענו ב-2015 וב-2016, אותה שיטה, השתמשנו עכשיו לתקציב המדובר. אותו הדבר. לא שינינו כלום. זה לא יפגע באף אחד. לא שינינו אף נוסחת על, אף נוסחה אחרת לטובת הסוגיה הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתם אומרים שזה 140 מיליון שקלים לרשויות הערביות? אם זרקת את זה לתוך התקנה של מענקי האיזון, זה מתחלק לכל הרשויות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא עשיתי את זה. החלטת הממשלה דורשת שזה ייכנס לתוך תקנה ייעודית וכך זה מבוצע. זה לא דרך תקנת המענק אלא אך ורק החלתי את הנוסחה שעובדת ושאין עליה מחלוקות תוספתיות מאשר אלו המוכרות לנו והחלתי אותה על הכסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שהרשויות הערביות יקבלו עכשיו פעמיים מענק איזון, פעם אחת מתקנת האיזון ופעם שנייה מהתקנה הזאת. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הן יקבלו את מענק האיזון שלהן ויקבלו תקציב נוסף לתגבור תקציבן השוטף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהוא בנוי על אותה נוסחה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל הגירעון המצטבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם כן, למה זה לא כפל תמיכות? הרי לתת לאותה מטרה משני מקורות, זה אסור לפי חוק התקציב. חוק יסודות התקציב, סעיף 3(א). << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה לא סעיף 3(א). אלה לא תמיכות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> התשובה היא שגם עם התקציב הזה וגם אם היו משלשים את התקציב הזה, לא היית מגיע לתמיכה המלאה של מודל מענק האיזון. כל הרשויות כיום מקבלות פחות מ-90 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יותר מזה. התקציב הזה – ואמר את זה איתן – הייתה כבר החלטת ממשלה דומה בשנים הקודמות, שם היה כסף תוספתי בדיוק באותה נוסחה. אם כן, לא משנים כאן כלום. לא מחדשים כאן כלום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אז המשמעות היא שזה לא צמצום פערים. זאת סתירה מיני ובי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה כן צמצום פערים. לוקחים כסף ומוסיפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תהיה אתי רגע. אם אתה אומר לי שמחילים את אותה נוסחה של מענק האיזון, הרי מענק האיזון הוא סוג של צמצום פערים. זאת הנוסחה. הנוסחה לוקחת פרמטרים ובסוף מדרגת את הרשויות. נכון, יש גם מרכיבי איתנות כי אנחנו לא רוצים לזרוק כסף למקומות שסתם ילך לפח, אבל בסוף מענק האיזון נותן לרשויות החלשות יותר. אם אתה רוצה באמת לצמצם פערים, תזרוק את הכסף לתקנה הרגילה. לא תזרוק אלא תשים אותו בתקנה הרגילה של מענק האיזון, כולם, כל מי שצריך, זה לא כולם אלא כל מי שצריך. הרי אם יש רשות יהודית מאוד מאוד חלשה, למה היא צריכה לקבל פחות ממה שמקבלת רשות ערבית יותר חזקה ממנה שהייתה מדורגת נמוך יותר בנוסחה של מענק האיזון? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> ככלל, כאשר הממשלה מקבלת החלטה של עדיפות לאומית, היא מזהה שיש מקום לייחד איזשהו אזור, סקטור, כל קבוצה על סמך קריטריונים מסוימים ולתת לה סיוע ביתר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסבירו את הרציונל כאשר מדובר על ערבים. כאשר מדובר על עוטף עזה, הוצאות הביטחון כי הם ליד עזה והם חוטפים טילים. כאשר מדובר על יהודה ושומרון, כמו שאמרתי, זה יותר הוצאות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני מציעה לקרוא את כל דברי ההסבר של העדיפות הלאומית לחברה הערבית והם יסבירו לך באילו דרכים מייחדים את החברה הערבית. מבינים שיש להם קריטריונים שמייחדים אותם ומקשים עליהם יותר בהתנהלות, בצמצום פערים, בהזדמנויות תעסוקה, בהכנסות לרשויות המקומיות ועוד ועוד. באופן כללי, כאשר יש החלטת ממשלה של עדיפות לאומית, המשמעות היא שלא מסייעים לכל הרשויות בעלות אותם קריטריונים אלא למרות שיש עוד רשויות בסוציו אקונומי 1 או 2, מסייעים רק לרשויות הערביות שנמצאות בסוציו אקונומי 1. האם יש כאן עניין של אפליה? זאת המשמעות של עדיפות לאומית. זאת הפרורוגטיבה של הממשלה בהקשר הזה. לכן אתה לוקח את הרשויות הערביות ואתה מצמצם בתוך הקבוצה הזאת שכבר הבנת שאתה נדרש לתת לה משאבים מיוחדים, כך הממשלה החליטה – אתה נותן, בתוך הקבוצה הזאת אתה מצמצם את הפערים ביניהן ובין כלפי כלל הרשויות האחרות. אם תרצה, נוכל לעבור על כל הפירוט של ההסבר המקצועי לפרק העדיפות הלאומית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תאמיני לי שקראתי. אני רוצה להסביר לך את הכשל האינהרנטי שבטיעון. קשר לוגי. שוויון הוא שוויון רלוונטי וזה בסדר גמור, זה יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים. מותר לתעדף על בסיס שונו ת רלוונטית. אם הייתם אומרים שיש לכם כאן קריטריונים אחרים שהם רלוונטיים לשונות של החברה הערבית, והחברה ערבית, לשיטתכם, סובלת מחסכים בתחומים מסוימים ובחסכים האלה אתם הולכים לטפל ואותם אתם הולכים לתקצב. אבל אז הקריטריונים צריכים להיות רלוונטיים. כשאת אומרת שאת לוקחת את הקריטריונים של מענקי האיזון, בקריטריונים של מענקי האיזון החברה הערבית לא מקבלת יותר ולא מקבלת פחות. אם נמדוד את החברה הערבית אל מול החברה היהודית, קחי שתי רשויות אחת מול השנייה על בסיס הקריטריונים של מענק האיזון – אין חולשה עודפת של הרשויות הערביות כי אם אן, הן ממילא היו מקבלות בתוך הנוסחה של מענקי האיזון תקציב עודף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרשויות החרדיות יש להן סוציו 1, 2. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חבר הכנסת סמוטריץ', ההנחה הזאת לא נכונה. יש גירעון ולכן נתנו להם 140 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נגיד את זה גם לגבי הרשויות החרדיות ולא נתנו להן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נניח שהיית אומר שבחברה הערבית קטיגורית יש פחות שטחי תעשייה ומסחר, פחות הכנסות מארנונה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו לוקחים תקנה ונותנים שיפוי לרשויות הערביות בגלל שיש להן פחות שטחי מסחר. אז הקריטריונים הם לא קריטריונים של מענקי איזון. לוקחים את הרשויות הערביות, בודקים את שטחי המסחר בכל אחת מהן, בודק קריטריונים שמתאימים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה פעמים מתחנו ביקורת על הנוסחה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. הנוסחה והשיטה התקבעה בהחלטת ממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא אומר שהיא נכונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שהיא לא נכונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו בכנסת. תפקידנו לפקח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תפקידנו בכנסת הוא לוודא שקודם כל הקריטריונים הם שוויוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי טוען שהם לא שוויוניים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לטענתך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראית את הקריטריונים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אמר לי עכשיו. זה מחולק לפי מענקי איזון. אין תעדוף בפנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, אני בטוח שאתה תסכים אתי, תקשיב רגע. אתה תצביע בעד, אין לך ברירה כי אחרת הממשלה הזאת תיפול, אבל תקשיב רגע. שוב, חייבת להיות הלימה, חייב להיות איזשהו קשר בין האמצעי שאתה נוקט בו לבין התכלית שאתה רוצה להשיג באמצעותו והיא זו שמצדיקה את האפליה. אגב, זאת לא אפליה כי אם שוויון הוא שוויון רלוונטי, ואני הולך עכשיו לתת שיפוי לאיזושהי רשות או לאיזשהו סקטור שסובל מחסרון מסוים, אז זאת לא אפליה, אבל בתנאי שיש קשר רציונלי בין האמצעי שבו אני נוקט, הקריטריון שעל פיו אני נותן את הכסף לבין המקומות בהם זיהיתי את החולשה אותה אני רוצה לשפות. אם אתה אומר לי שלקחת את הקריטריונים של מענק האיזון, בקריטריונים שמרכיבים את הנוסחה של מענק האיזון אין שום קשר לשאלה אם מדובר ביישוב יהודי או בישוב ערבי. אתה פשוט לוקח כסף וזורק אותו ליישובים הערביים. לא רצית לעשות עבודה קשה להבין ביישובים הערביים היכן באמת הבעיות הקשות והיכן צריך לטפל, אמרת אני אקח קריטריון מעולם אחר שרלוונטי לבעיות אחרות לתחומים אחרים ואני אזרוק את אותם קריטריונים כאן כדי לא לעבוד קשה ואז הכסף מגיע לאן שהוא מגיע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מעין עונה ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלתי האם יש רשויות - בהן יש תכניות הבראה – מתוך הרשויות שמקבלות. גם לא קיבלנו את הרשימה. למה לא לחכות עד שנקבל את הרשימה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נקבל את הרשימה מקסימום לקראת הרביזיה אלא אם כן לא תגישו רביזיה, אבל לא נראה לי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אענה בשני רבדים לטיעונים של חבר הכנסת סמוטריץ'. דבר ראשון, כשאנחנו מתייחסים לפערים שיש בין הרשויות הערביות לרשויות היהודיות, יש הרבה מאוד נקודות של חוסר בשוויון הזדמנויות וביניהן גם הזדמנויות שניתנות על ידי שירותים שניתנים על ידי הרשויות המקומיות. אני אתן דוגמה אחת. יותר קשה למצוא עובדים סוציאליים ועובדות סוציאליות שמוכנים להגיע לחברה הערבית לעבוד שם ולכן אנחנו רואים בין היתר הוצאות יותר נמוכות בתחום הרווחה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תעשי תקנה שאומרת שהשכר של עובדים סוציאליים שיבואו לעבוד ברשויות ערביות יהיה גבוה יותר, פי אחד וחצי ונעודד אנשים יבואו לעבוד שם. אני טוען שאין קשר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא סיימתי את התשובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם זורקים כסף פוליטי, סוג של שוחד לרע"מ כי זה מה שהיא דרשה כי אחרת אין קואליציה. אין שום קשר בין איך שאתם זורקים את הכסף הזה לבין הבעיות האמיתיות בחברה הערבית שכולנו רוצים לטפל בהן ואין על זה ויכוח. אני רק לא רוצה שתשלמו שוחד פוליטי. אני רוצה שתטפל באמת בבעיות שיש בחברה הערבית. נתת עכשיו דוגמה שמסבירה למה האופן שבו אתם מחלקים את הכסף, לא יפתור את זה. תני עוד לרשות, היא תעסיק עוד מועצת אל חריסה, תממן עוד עצרת נגד מדינת ישראל, תעסיק עוד מורים קיצוניים שאחר כך עולים לרגל לשייח' ראיד סאלח בשבוע שעבר, בתי ספר שממומנים על ידי המדינה. תזהי את הבעיות ותשימי כסף כדי לפתור את הבעיות ואל תזרקי כסף לראשי רשויות שעושים אתו אחר כך מה שהם רוצים, וגם מעבירים אותו לפשע ולטרור. נותנים כסף מזומן לרשויות בלי שום קשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה לגבי תכניות הבראה. בבקשה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לגבי תכניות הבראה. כמובן שיש רשויות ערביות שנמצאות בתכניות הבראה. אני בטוחה שברשימה שאיתן מעביר, הוא יכול גם להעביר סימן שמייחד את הרשויות שנמצאות בתכניות הבראה. אני כן אוסיף עוד נקודה. מעבר לדוגמה על העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות, היא לא בכדי. כאשר לעובד סוציאלי יש תיקים יותר קשים, אז יותר קשה לו וכשאתה מצליח לשים יותר עובדים סוציאליים, וגם בזה ההחלטה טיפלה, אתה מקל עליהם לעשות את העבודה שלהם. אני שמחה להגיד שיש הרבה עבודה מקצועית מאחורי התכנית הזאת וזו רק דוגמה אחת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרשויות החרדית נמצאות פחות או יותר באותו מצב. יש החלטת ממשלה כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הייתה החלטת ממשלה בעבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל שאלה. אני הייתי שואל את היועץ המשפטי של משרד האוצר, אם הוא כאן, האם הם מאשרים להביא כסף קואליציוני בשביל לתת מענקי איזון לרשויות חרדיות על אותם קריטריונים שמייחדים את הרשויות הערביות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. ודאי שלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התשובה היא לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לעבור להצבעה. אתם רוצים התייעצות סיעתית? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני כן אני רוצה להתייחס לפנייה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה התייחסת כסבר 40 דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. שאלתי שאלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים בשעה 19:24. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:19 ונתחדשה בשעה 19:24.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על פניות מספר 65-63, רשויות מקומיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני עדיין מבקש שתי דקות להתייחס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה תתייחס ברוויזיה, אחרי שתגישו אותה. מי בעד הפנייה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה התקבלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוגשה רוויזיה על ידי אחמד, ינון ופינדרוס. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש נמנע אחד ושני מתנגדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. נמנע אחד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם מתנגדים כי יש העברה לערבים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. כי אני לא מוכן שיהיה הסכם קואליציוני על 24 מיליון שקלים. לא מוכן. הסיפור הזה של הכספים הקואליציוניים צריך להיפסק. הסחיטה באיומים של האוצר, צריכה להיפסק. אנחנו נילחם בדבר הזה עד תום. אני עוד זוכר את היועץ המשפטי שלה אוצר מסביר לי ב-2020 לגבי 420 מיליון, מסביר לי שאסור לתת את הרשימה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה הבאה היא 9000, פניית הפחתה. פלט עודפים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 1,595,246 אלפי שקלים מעודפים משנת 2020 בהתאם לסעיף 13 לחוק יסודות התקציב וכן לתקצוב סך 100 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב לצורך מערך אבטחה במזרח ירושלים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב מספר נושאים כמפורט בהרחבה לפניכם: השתתפות המדינה במוסד לביטוח לאומי, תקצוב מענק הבירה ומענק האיזון ברשויות המקומיות, תקצוב פעילות הרפורמה של נפש אחת למחצה, אבטחת ירושלים וכן הגדלה של סל הבריאות ככל שיש שאלות, נשמח לתת תשובות מפורטות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אושר כאן תקציב לפני חודשיים. אני פשוט לא מצליח להבין. הרי כל מה שכתוב כאן, ידעתם בזמן התקציב. אלה אפילו לא הפניות עליהן דיברנו בבוקר שאם ההתחייבות יצאה בשנת 2020 ואתה רוצה שהיא תירשם כך, אתה מעביר את זה כעודפים. אתה מבין? מיליארד וחצי שקלים, זה לא 10 מיליון, טעיתי, לא הערכתי נכון. לא ידעת שאתה צריך כסף לביטוח הלאומי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אסביר. במהלך שנת 2021, גם בליל אישור התקציב בממשלה וגם בעת הגשת התקציב לכנסת, היה ידוע והיו החלטות בנוגע לתקצוב של פעולות מסוימות והממשלה הצביעה על מקור לצורך הדבר הזה. המקור שהממשלה הצביעה עליו לצורך הדבר הזה הוא מקיצוץ העודפים שהיו למשרדי הממשלה בשנת 2020. למעשה הפנייה הזאת מיישמת את החלטות הממשלה כפי שהגשנו גם לוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה ההחלטה לא נכנסה לתקציב בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית? הרי עשו כאן תיקונים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התקצוב הזה הוא כחלק מעודפי התקציב. הממשלה קיבלה מספר החלטות, כולן הוגשו יחד עם הפנייה הזאת, וההחלטות האלה קבעו שמתוך העודפים של משרדי הממשלה יפנו לפעילות ספציפית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתוך העודפים של 2020? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. של 2020. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא עשיתם את זה בלוח התיקונים כאן בלילה שהצבענו על זה בוועדה? היו כאן לוחות תיקונים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הפרקטיקה הנהוגה ביחד עם הוועדה היא שאנחנו מגישים את זה באופן שקוף ומלא לוועדה כפנייה תקציבית נפרדת ולא מטמיעים את זה בתוך התקציב הרגיל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרד ראש הממשלה, אתה לוקח כאן 116 מיליון. מאיפה? המשרד לביטחון פנים, אתה לוקח 52 מיליון. היום עשינו העברות למשרד לביטחון פנים על דברים שהיו חסרים להם. נתנו להם כסף ביד אחת לשכר שוטרים ולגמלאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל זה היה בהעברות תקציביות לשנת 2021. אלה עודפים של השנה הקודמת, של שנת 2020. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה הסברת שאם אתה לא מעביר לו את העודף, הוא צורך מהשוטף שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לסדר הטוב. מה שמובא כאן לפנינו, זו החלטה לעשות קיצוץ רוחבי על עודפים עבור שנת 2020 בהסכמת כל המשרדים כמובן והממשלה ולהקצות את הכספים למקומות אחרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> המשמעות היא כמו שאתה הסברת בבוקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המקור לאותן החלטות – הן בעצם פלט עודפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין אבל כמו שאתה הסברת לי הבוקר, בסוף זה סוג של משחק מלים מכיוון שהעודף הוא עודף מחויב. המשרד ב-2020 כבר התחייב. כשאתה מקצץ עכשיו במשרד החינוך כמעט 458 מיליון שקלים, זה כסף שעל ההתחייבויות שמשרד החינוך נתן בגינו ב-2020, הוא כבר שילם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ה הוא שילם מהשוטף. זאת אומרת, אתה מקצץ בשוטף של משרד החינוך ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שמסתיימת עוד מעט ואחרי שבוצעו כל יכולות הביצוע של אותם המשרדים, ולכן זה מובא עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל אותך למה לא עשית את זה בלוח התיקונים שעשינו בלילה של התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי לא יכולת להביא אז את פלט כמקור. זאת הסיבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שיכולת להביא כמקור. לא היית צריך להציג את זה כ-פלט. אתה אומר שזה התקבל כהחלטת ממשלה עוד לפני התקציב. יכולת גם בתקציב של 2020, ואם אתה רוצה לקצץ בעודפים, היית מוריד ב-2021. אם אתה מציג את זה עכשיו כקיצוץ בעודפים, שוב, המשרד צריך לשלם את ההתחייבויות שלו ב-2020 כי הוא התחייב כבר והוא לא יכול להגיד שהוא עכשיו נותן חצי מיליארד פחות, משרד החינוך. הוא משלם. המשמעות היא שהוא צריך להתייעל או לקצץ מ-2021. אז למה אתה לא נותן לו קיצוץ של חצי מיליארד שקלים בתקציב ב-2021 ומעביר את זה למטרות שאתה רוצה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זאת שאלה טכנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא טכנית. היא מהותית. היא עושה צחוק מחוק התקציב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני דווקא לא מסכים. ברמה המהותית נכון לשקף את הדברים האלה לכנסת ונכון לשים את הדברים כאן על השולחן באופן גלוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם בלוח תיקונים אתה עושה את זה. לוח תיקונים מסביר לנו בדיוק מאיפה אתה מוריד ולמה אתה לוקח. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא באותה מידה. כאן אתה משקף באופן מפורט מה הממשלה החליטה לקחת – תקציבים - באופן רוחבי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא לא רוחבי. זה לא רוחבי כי אם משרד החינוך מקצץ חצי מיליארד שקלים ומשרד התחבורה למשל מקצץ 12 מיליון שקלים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה באופן פרופורציונאלי לעודפי התקציב שנותרו בשנת 2020. זה מצורף להחלטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי אבל המילה קיצוץ בעודפים היא פיקציה כי ההתחייבויות האלה שולמו. בסוף משרד החינוך ב-2021, יש לו פחות חצי מיליארד שקלים לשלם. האם אפשר לקבל פירוט מאיפה קיצץ משרד החינוך חצי מיליארד שקלים? זה חצי מיליארד, לא משהו בשוליים, 12 מיליון שזרקו מאיזושהי תכנית לא רלוונטית. חצי מיליארד שקלים זה המון כסף. אי מזכיר לך שתקציב משרד החינוך ברובו הגדול - לא זוכר אם אלה 90 אחוזים או משהו כזה – אי אפשר לגעת בו כי אלה הסכמי שכר. בסוף נשארים לך שם 10 מיליארד שקלים ואפילו פחות מזה, שמונה מיליארד וגם הסכום הזה מקובע כי מדובר בבינוי והתחייבויות. מאיפה לקח משרד החינוך חצי מיליארד שקלים ב-2021, כי שוב, זה שאתה קורא לזה עודפים, את ההתחייבויות שלו ב-2020 הוא כבר שילם. תסבירו בבקשה מאיפה משרד החינוך קיצץ חצי מיליארד שקלים ב-2021. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הממשלה קיבלה החלטות בנושא הזה ובהתאם לכך משרד החינוך ביצע את ההתאמות הנדרשות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא ארד אתך לקטנות. בשיכון קיצצתם 6 מיליון, אני לא רב אתך על זה. חצי מיליארד שקלים אדוניו היושב ראש, קיצוץ במשרד החינוך, מותר לנו לדעת מאיפה קוצץ הסכום הזה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא חושב שיש צבע לכסף הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין דבר כזה אין צבע. בסוף משרד החינוך אומר שהוא צריך להוריד בתקנה הזאת, בתקנה הזאת, בתקנה הזאת והוא צריך לארגן חצי מיליארד שקלים. הייתי שר עשרה חודשים ואני יודע. גם אני עברתי פלט. זאת קריעת ים סוף. אתה נכנס למשרד ואומרים לך שאתה צריך להביא עכשיו איקס כסף, אתה הופך עולמות. בדרך כלל אין רזרבות במשרדים אלא להיפך, המשרדים בגירעונות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא אתווכח עם הטענה שזאת פרקטיקה מורכבת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עזוב את הפרקטיקה. גמרתי לריב אתך על זה. אגב, גם משרד הרווחה. תקשיבו איזה משרדים. באמת, אני לא רב אתך על שישה מיליון שקלים במשרד השיכון, אני לא רב אתך אפילו על 19 מיליון במשרד האנרגיה. יש לך כאן חצי מיליארד במשרד החינוך, יש לך פה 135 מיליון שקלים במשרד הרווחה, יש לך פה 50 מיליון במשרד העלייה והקליטה. המשרדים הכי חברתיים והכי חשובים, ואגב, הכי דלי תקציב. גם משרד החינוך בתקציב גמיש הוא הכי דל תקציב שיש. מאיפה לקחתם 135 מיליון שקלים במשרד הרווחה? למי אתם לא נותנים כסף? למי? הורדתם ביטחון תזונתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העלו את הביטחון התזונתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני מבקש לדעת מאיפה הכסף. אני חושב שלגיטימי שנדע לגבי הסכומים הגדולים. אני לא הולך לשבת אתך כל הלילה כאן, אבל בסכומים הגדולים, אלה גם לא משרדים גדולים, אלה לא משרדים עתירי תקציב. כשאתה לוקח חצי מיליארד או כשאתה לוקח 135 מיליון שקלים ממשרד הרווחה, מישהו נפגע. תסבירו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אני חושב שאתה לא מסתכל על זה נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תאיר את עיניי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקרה הזה לכסף אין ייעוד ספציפי לתכנית כזו או אחרת במשרד כה או אחר. בסופו של דבר כאשר עושים פלט על עודפים, פשוט מקצצים את כל העודפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סיכמנו שאלה לא עודפים כי העודפים האלה שולמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הייתי מנכ"ל משרד ואני יודע מה זה. בסופו של דבר אתה מעריך את יכולות הביצוע שלך ויכולות המימוש שלך בשנה הנוכחית. כשאתה נמצא בסוף השנה, אתה כבר יודע איפה תממש ואיפה לא תממש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה לא מומש? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבקשים לעת איפה לא מומש. אני חושב שלבוא למשרד הרווחה ולומר לו היכן הוא לא מימש אגב, הוא צריך לקבל על הראש על זה. אם משרד כמו משרד הרווחה שהכספים שלו הם הכספים שמגיעים לאנשים הכי חלשים בחברה במדינת ישראל, אם הוא לא הצליח לממש 135 מיליון שקלים מתקציבו – זאת בעיה רצינית מאוד ולכן בוא תגיד לי איפה לא הצלחת לממש. למי לא העברת כסף שהיית צריך להעביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא למי לא העברת כסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, זה לא נכון. אתה היית מנכ"ל משרד הקליטה. 50 מיליון שקלים במשרד הקליטה, זה סכום גדול מאוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תדבר אתי על משרד הקליטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היית מנכ"ל המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה פצע כואב. התקציבים של משרד הקליטה, זה פצע כואב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מבין מצוין ש-50 מיליון שקלים שלא מומשו בתקציב משרד הקליטה, זה חתיכת אירוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל בעודפים זה סיפור קטן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא עודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בעודפים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. אלכס, עוד פעם. העודפים הם עודפים מחויבים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסברתי לך את זה בבוקר. אתה מסביר לי בחזרה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה סותר את עצמך עכשיו. עודף. מחויב, זה אומר שההתחייבות יצאה והיא תשולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. כבר שולמה. או שהיא גם נפרסת לשנה קדימה. גם זה יכול להיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שהקיצוץ עכשיו הוא ב-2021. זאת אומרת שיש כסף – אני מסכים אתך, עומדים בסוף דצמבר, המשרד כבר יודע מאיפה הוא יכול לקצץ, דהיינו, מה לא מומש. אני חושב שלשאול את משרד הרווחה איזה תקציבים שהיית צריך להעביר לשכבות החלשות לא העברת בסכום של 136 מיליון שקלים, זה המון כסף. לבוא למשרד החינוך בזמן הקורונה ולשאול איזה חצי מיליארד שקלים מיותרים. אגב, אם למשרד החינוך יש כסף מיותר, יש לי המון שימושים טובים לעשות בו. אני לא צוחק. אם משרד החינוך אומר בסוף שנה כל כך קשה של קורונה ואומר שאין לו בעיה, קחו חצי מיליארד שקלים, הוא הרי לא הוריד בשכר מורים, הוא כנראה גם לא הוריד בתקציבי בינוי שהוא התחייב להם. אני רוצה לדעת מאיפה הוא הוריד את הכסף. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בדיוק כמו שאתה מציע, זה מה שלמעשה הממשלה עושה. היא מצביעה על כך שיש פעילויות שחשובות לה והיא רוצה להקדיש להן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תרימו טלפון למשה שגיא שישלח לנו את טבלת האקסל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם במשרד הרווחה אותו סיפור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שנראה באיזה תקנות הוא קיצץ עכשיו חצי מיליארד שקלים במשרד החינוך. עוד לא דיברתי על השימושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נדבר על השימושים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע. אפשר תוך כדי גם לבקש את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לבקש את זה אבל אומר לך כאן משרד האוצר שבמקרה הזה זה פלט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יודע מאיפה זה ירד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסוף התקציב של המשרד בנוי מתכניות ותקנות. ה-פלט הוא משהו בנפרד. ברגע שמקצצים את ה-פלט, בכלל לא נוגעים בו עכשיו, אף אחד לא יודע לתת לך אקסל . << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שכן. לפרוטוקול, אתה טועה. פלט הוא פלט ביחס לכל משרדי הממשלה. אומרים למשל למשרד התחבורה שהוא צריך לתת 20 מיליון שקלים, מאיפה הוא מביא – זה עניין שלו. הסברנו כבר שזה לא באמת על העודפים כי זה לא באמת על ההתחייבויות הקודמות. אני רוצה לדעת בסדרי העדיפויות של משרד החינוך מאיפה קיצצו חצי מיליארד שקלים. אותו הדבר לגבי משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שנעבור לשימושים. יש לכם שאלות לגבי השימושים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קח את המשרד לביטחון פנים. עשית היום העברה של פנייה תקציבית ל-2021 במשרד לביטחון פנים כי אמרת שיש דברים שהיו חסרים לו כסף ב-2021. עכשיו אתה לוקח לו 52 מיליון שקלים ביד השנייה. זאת פיקציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם שאלות על שימושים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת לגבי ה-150 מיליון שקלים, מענקי איזון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזו תכנית? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 1-81103. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכאורה זה מה שהעברנו עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחו כסף פה ושמו פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה המקור התקציבי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה השימושים עכשיו. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ה-150 מיליון האלה, זאת השלמה למענק האיזון שיעמוד על 3.3 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לכלל הרשויות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לכלל הרשויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 194 רשויות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי איזו נוסחה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הנוסחה הרגילה של מענק האיזון. חלק ממנה הוא כמובן בהתאם למענק מותנה שזה תלוי בעמידה באבני דרך של רשויות מקומיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל כמה הלכו למענקי האיזון, להגדלת ה-83 אחוזים שדיברנו עליהם קודם? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לא. זה הלך לכלל הרשויות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה הלך לרשויות אחרות כמו מענקי שר? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לא. ה-150 האלה הולכים למענק איזון הכללי. הם משלימים את מענק האיזון מ-3.150 ל-3.3 מיליארד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-147, למה זה משלים? על כמה עומד השנה מענק הבירה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> מענק הבירה עומד על 882 מיליון שקלים. בנוסף לזה עיריית ירושלים מקבלת עוד מענק של 30 מיליון שקלים בהמשך לפעולות של טיוב כוח האדם וייעול ההוצאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-147 זה מעבר ל-882? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה מה שמשלים ל-882. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שוב, אני שואל את אותה שאלה. ה-882 קיים ממשאיות הזבל אצל כחלון. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. 765 מיליון שקלים, זה התקציב שכאשר יצאנו לשנת תקציב המשכי, זה היה התקציב שתוקצב בבסיס. צריך לומר שמענק הבירה גדל בין השנים ועל כן לא ניתן היה לצפות מראש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם ב-2020 הוא היה כך. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. ב-2020 הוא עמד על 822 מיליון שקלים. להזכירך, לא בנינו את התקציב ההמשכי על בסיס 2020 אלא על בסיס 2019. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואז הוא עמד על כמה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> 765 מיליון שקלים. ז<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, אז היה קיצוץ ממה היה קודם. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> הוא עמד על 765 מיליון שקלים ואז הוספנו לזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על כמה יעמוד התקציב של אבטחת מזרח ירושלים אחרי התוספת של ה-45? כמה יש לנו בסעיף? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אתייחס. משרד הבינוי והשיכון. בסיס התקציב נמצא בחסר וההעברה הזו משמשת למכרז לשנה שלמה, בשנת 2022. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה ה-100 מיליון. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בשנת 2022 בסיס התקציב הוא בערך 33 מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מוסיף כאן 45 מיליון ל-2021-2020 ויש לך הרשאה להתחייב של 100 מיליון ל-2022. אני מדבר אתך עכשיו על 2021. כמה כסף יהיה לך אחרי התוספת הזאת ב-2021? כמה היום הבסיס ל-2021? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> הבסיס של 2021 הוא 30 ומשהו מיליון והייתה לו תוספת. ב-2022 הבסיס הוא 33 מיליון. זה בערך הבסיס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אתה מוסיף עוד 100. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני מוסיף עוד 100 כי העלות השנתית שלי היא בערך 100. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה 130. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא. אני אביר. ה-100 הם בהרשאה. הם בהרשאה כי אני יוצא למכרז ואני צריך לעשות היום התקשרות לשנה עם אדם שמגייס את האנשים ואני עושה את ההתקשרות הזאת בהרשאה ואחר כך משלם לו בהתאם לביצוע כל חודש במזומן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה בונה לעצמך מסגרת של 130 ל-2022. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא 130. 100 מיליון בהרשאה והתקשרות, והמזומן משמש לתשלומים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. אתה מעריך שהמסגרת תהיה 100. תגיד לי רק מה סכום הטוטל שאתה מגיע אליו ב-2021. היה 30. כמה הייתה תוספת? ועו 45. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> ב-2021, בסוף היה ביצוע של 85-80 מיליון, משהו כזה. הביצוע הוא נמוך יחסית כי היה לנו מכרז ישן עם שכר נמוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למיטב ידיעתי יש חוסר במאבטחים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> היה חוסר במאבטחים והייתה לנו בעיה רצינית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה עם התכנית ששוכבת בארון כבר הרבה מאוד זמן לבניית מערכת טכנולוגית? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בנינו מערכת טכנולוגית וצמצמנו במידה מסוימת את האבטחה. סיכמנו את זה עם האוצר. בנינו מערכת טכנולוגית בשנת 2020 ו-2021, צמצמנו בחלק מהמקומות מאבטחים ובמקרה הזה התקציב הזה משקף יותר עליית שכר בהשוואה למכרז שהיה ב-2016. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה בשכונת שמעון הצדיק אין אבטחה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אלה היבטים פרטניים. זה לא ברמה של התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת שאלה של כסף. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> האבטחה מתואמת עם המשטרה והבטחה שלנו נמצאת בעיר דוד, בעיר העתיקה ובהר הזיתים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בכפר התימנים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> בכפר התימנים. נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אין בשכונת שמעון הצדיק? כולנו רואים כל יום התפרעויות והצתות רכבים? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> זה יכול להיות פרטני, שצריך בהתאם להגדרה של המתודולוגיה של האבטחה לתאם את זה מל המשטרה שמנחה את משרדי הממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זאת הקטנה, גם זאת הנחיה של המשטרה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת פונקציה של כסף. אני יודע שעבר דובר על זה ואתם אמרתם שאין לכם תקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הנביאים הקטנה ושמעון הצדיק. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני לא יכול להגיד לך ברמה הפרטנית של שכונה כאן ושכונה שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה יכול בבקשה לבדוק כי אני זוכר עת העלינו את זה בעבר אמרו לנו שאין כסף. בסוף אם רוצים לפתוח עוד מוקד, צריך עוד כסף. שכונת שמעון הצדיק והנביאים הקטנה. זאת אומרת שכונה משני הצדדים של כביש מספר 1. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כביש מספר 1 הוא לא במסגרת האבטחה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אותה שכונה משני הצדדים, לצערנו עדיין בלב שכונה ערבית. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אסביר. כדי לאבטח גם בכביש מספר 1 בשני הצדדים, היכן שהיו האירועים של שמעון הצדיק, זה בעצם אירוע חדש שאנחנו צריכים לתקצב אותו מחדש. זה לא היה בשנים קודמות. זה עניין של שינוי מדיניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא שינוי מדיניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא עניין של כסף. זאת החלטה איפה מאבטחים ואיפה לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך שזה עניין של כסף. הרי אין הבדל באמת בין כפר השילוח לבין שכונת שמעון הצדיק. שניהם התיישבות יהודית שלצערנו הרב עדיין יושבת בלב התיישבות ערבית וסובלת מאתגרים ביטחוניים מאוד מסוכנים. אני מזכיר שלפני שבועיים היה שם פיגוע דקירה. אנחנו מבקשים שם אבטחה ואומרים לנו שאין כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממי אתה מבקש אבטחה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו שואלים את משרד השיכון. הוא זה שאחראי על האבטחה שם. אמרו לנו שאין כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת החלטת מדיניות. לא החלטת כסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תמיד זה כך. כל דבר זאת מדיניות. החלטה להקצות כסף למטרה מסוימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המוסד לביטוח לאומי, אני רואה כאן תקציב של מיליארד ו-94 מיליון שקלים. זה עבור הסכמים? הייתה שביתת הנכים ואנחנו מכירים את כל הסיפור. עדיין לא נפתרה הבעיה הזאת. הכסף הזה, אנחנו יודעים שעדיין לא הגיעו אתם להסכם. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> בתיקון מספר 200 שנחקק ב-2018 הממשלה התחייבה להעביר סך של 4 מיליארד ו-341 מיליון שקלים לאוכלוסיית הנכים. במסגרת תקציב המדינה, וחלק מזה זה המיליארד ו-100 שאתה רואה כאן, הממשלה עמדה בכלל התחייבויותיה. כל קצבאות הנכים עלו, גם קצבת הנכות הכללית של 3,700 שקלים כמו שכתוב בחוק. מבחינתנו כל ההתחייבויות של הממשלה מומשו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לשנת 2021? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> זה לשנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה כאן עוד תכנית של 271201. תן לי הסבר על התכנית הזאת. יש פה הבטחת הכנסה, את חוק המזונות וכולי. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> ברמת העיקרון, קצבאות ביטוח לאומי מחולקות לשני חלקים. יש קצבאות במימון אוצר מלא כמו הבטחת הכנסה שזה התכנית הזאת, כאשר אנחנו מתחשבנים מול הביטוח הלאומי שקל מול שקל, ויש את הקצבאות הרגילות כמו קצבת זקנה, כמו קצבת נכות שזה הביטוח הלאומי כאילו משלם שלא שקל מול שקל אבל כחלק מהמדיניות שלנו כל הגדלה של קצבה כזו, בין אם קצבת זקנה או קצבת נכות, היא משופה באופן מלא על ידי האוצר את המוסד לביטוח הלאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, ה-562 מיליון שקלים שמופיעים כאן כרגע, על מה הם הולכים? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> קצבאות הנכות. כולו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקורונה היה סיפור שלמי שיש אבטלה, לא יוכל לקבל כפל קצבאות גם בנושא של המזונות והיה גם חלק בקצבאות הנכות. הבאנו החלטה, הוראת שעה שמסתיימת בסוף השנה, שיהיה כפל הקצבאות הזה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים על אגורות. בהוראת השעה שמסתיימת הבאנו החלטה שמי שמקבלת אבטלה, תוכל לקבל גם את קצבת מזונות שלה, גם קצבת נכות בחלקם כי חלקם לא היו בתוך זה, ועכשיו הוראת השעה מסתיימת ומי שיהיה באבטלה מ-1 בינואר, לא יוכל ליהנות מכפל הקצבאות הזה ומדובר ממש בגרושים. אנחנו רואים כאן חצי מיליארד שקלים, אנחנו רואים כאן כספים שהעבירו, בחודש האחרון מדובר על משהו כמו 60 מיליון והסכום רק הלך וירד, היה 100 מיליון, ירד ל-60 למיליון. האם אתם חושבים או האם לא ראוי ונכון להמשיך את זה כהוראת קבע ולא כהוראת שעה? אותן נשים חד הוריות או אותם נכים או אנשים עם מוגבלויות שחלקם נפגעים מכך שיש להם אבטלה ולכן יצטרכו לבחור בין הקצבאות, בואו נמשיך את הוראת השעה ונהפוך אותה להוראת קבע. אם צריך לחוקק, נחוקק אבל תגידו לנו היכן הבעיה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> הדבר הזה נדון אצלנו באוצר וגם עם כל מיני גורמים אחרים שפנו אלינו. אנחנו חושבים על כך באופן מאוד רציני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא הייתם רציניים, לא הייתם מדברים על זה שבוע לפני כשאני מדבר על זה. אנחנו מדברים על עוד תשעה ימים, אז פוקעת הוראת השעה. אני מאמין שאתם עושים את זה ברצינות אבל זה כבר צריך להגיע לכאן לחקיקה כי זה שינוי חקיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הארכת הוראת שעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת יכולה להיות הארכת הוראת שעה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחקיקה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> אני לא בטוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני רוצה לומר לך שבעקבות זה שאתה העלית את הנושא הזה דנים בזה במשרד האוצר. אמרתי לך שאנחנו נטפל בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אעזור לכם כי אני יודע שיש לכם לחץ של זמן. אני גם הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. אני אשמח אם תמליצו על החוק הזה ונביא אותו לוועדת שרים. ברגע שתאמרו שזה בסדר, נוכל מיד להעביר את החוק הזה. לפי דעתי אולי הוא קיבל פטור מחובת הנחה או שבתחילת השבוע יקבל. זה חוק מאוד חשוב. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור בשעה 19:53. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:48 ונתחדשה בשעה 19:53.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. ההצבעה היא על פנייה מספר 9000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים לומר מילה טובה. יש כאן אורחים מגבעת שמואל שבאו לכבד אותנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברוכים הבאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם באו לראות שאנחנו עובדים גם בשעות כאלה כי בכל זאת הם משלמים לנו את המשכורת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, כמו שאתם יכולים לראות, יש כאן אנשים שעובדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> ננצל את הזמן להגיד למיכל ואחותה התאומה מזל טוב. הייתה להן אתמול יום הולדת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבל שלא באת בבוקר, אז היה לנו הרבה יותר כוח ומרץ להגיד לך מזל טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אנחנו עוסקים בימי הולדת, לרומן – הוא לא כאן - גם יש היום יום הולדת וגם לו מגיע מזל טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חגנו לו, הבאנו לו מתנה, הכול בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הבאת את העוגה לכאן? אתה יודע לחגוג רק בחדר אצלך. אנחנו כאן עובדים ואתה אוכל שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עניין סיעתי. חברים, פנייה מספר 9000. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פנייה 9000 - 6 עד 8, 10 ו-11. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, תשובה על הפירוט מאיפה הקיצוץ, אי אפשר לקבל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי אפשר לקבל את זה עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מוכנים לשלוח את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לעשות ניתוח כזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטוח יש. מה זה אפשר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כמו שאמרתי, זה לא שיש צבע לכסף שמופחת בפנייה הזאת. בסופו של דבר מועבר היקף נמוך יותר של עודפים מאשר יוצרו בשנת 2020. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> המשמעות היא שמקצצים ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה עוד פעם לפתוח את הדיון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> למשל משרד החינוך מתנהל בתוך 60 או 70 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לעשות את זה או לא? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. שוב, פנייה מספר 9000 – 6 עד 8, 10 ו-11. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. אנחנו עוברים להצביע על הרוויזיות מהצוהריים. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> גם צוהריים וגם לפני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תגידו לנו באיזה סעיפים כדי שנדע להתייחס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיד. מתחילים עם משרד האנרגיה. פנייה 13-12. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא נחזור להודעה של הדיור הממשלתי? הייתה לנו הודעה אחת של הדיור הממשלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. הדיור הממשלתי. 51-002, עודפי תקציב. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> זה מה-13 בדצמבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, זאת רוויזיה שלך. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> של העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דנו עליה. לא הצבענו עליה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הצבענו עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הצבענו עליה? לא היו כאן חברי כנסת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא זוכר. לא הצבענו עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אזכיר לכם למה לא הצבענו עליה. זה הנימוק שלי. אני רוצה להסביר לעם שצופה בנו גם בשעות כאלה. בצהריים הוגשה רוויזיה שלי ורצינו להצביע עליה. אם הייתי יושב ראש הוועדה, יכול להיות שגם אני לא הייתי אומר אבל מאחר ואני היושב ראש החליפי, אני אסביר לכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עד כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפנייה דיברנו על כך שבדיור הממשלתי בנושא בתי הדין, אנחנו יודעים שבמשך חמש שנים נמצאים בתכנון של בתי הדין והדיור הממשלתי אבל אין שם כל התקדמות. הסברתי את זה אבל ראיתי שאין רוב, ביקשתי הצבעה ותוך כדי תרגיל הסחה אלכס ביקש לעבור למשהו אחר, דחה את זה ויצא להפסקה עד 12:30. אם כן, מ-12:30 חזרנו עכשיו לרוויזיה. עם ישראל, תשמעו, עכשיו אני מוכן שתצביע על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה נדחתה. הפנייה אושרה. אנחנו עוברים לפנייה מספר 13-12, משרד האנרגיה. רוויזיה של ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד האנרגיה, הגשנו את הרוויזיה הזאת כיוון שאני שאלתי את המשרד - אם זיכרוני אינו מטעה אותי – על עליית מחיר החשמל שאמורה להיות בפברואר. לצערי לא קיבלנו תשובה נאותה בעניין הזה. רשות החשמל היא זו שקובעת את העלאת המחירים שהם תחת משרד האנרגיה. לכן ביקשנו את הרוויזיה הזאת כי אולי באמת תראו לנכון לעכב את זה על מנת שהם יתחייבו לא להעלות את המחירים. יש מספיק כסף גם לחברת החשמל והיא תוכל להסתדר גם בלי העלאת המחיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך לזכור שהעלאת מחירי החשמל נובעת מעליית מחירי הפחם בעולם. דווקא בזכות הרפורמות שנעשו, ההפרדה ואותה רפורמה ברשות החשמל שהפרידה אותה לשתי חברות, בהפרטה של תחנות כוח – אפשרה לצמצם את הפגיעה ולהוריד את העלייה בתעריפי החשמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להזכיר לך שהשרה במליאה ענתה לי והיא אמרה שלא תהיה עלייה במחירי החשמל. היא ענתה לי על זה במליאה ואמרה זאת כאמירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני משהו כמו חודשיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שהיא עוד לא ידעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת קושניר, כמי שהיה מעורב כאן לעומק, בכנסת ה-20, בדיוני הרפורמה בחברת חשמל, רק לפרוטוקול לתקן את מה שאמר אדוני. הרפורמה בחברת החשמל, עלותה הסתכמה בכ-8 מיליארד שקלים שהמקור שלהם הוא ביטול הוזלה בתעריף החשמל למשך כ-8 שנים. אגב, הייתה אז התחייבות שעד 2025 לא יעלו תעריפי החשמל. הם היו אמורים לרדת בגלל המעבר לגז ישראלי במחירים הנמוכים שלו וההוזלה הזו בוטלה כדי לממן את הרפורמה. אני לא נכנס לזה. לדעתי הרפורמה הייתה טובה, הכי פחות גרוע שאפשר היה להגיע במשא ומתן ארוך השנים עם חברת החשמל וכאן צריך לומר מילה טובה על השר לשעבר שטייניץ. יחד עם זאת, ההתייקרות היא כן תוצאה של העובדה שמרכיבים שהיו אמורים להוזיל, אתה אומר שיש עלייה גדולה במחיר הפחם אבל כל הזמן יש צמצום בשימוש בפחם ומעבר לשימוש בגז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, לא מספיק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היום כבר אחוזים עובדים בגז והוא זול בהרבה. בהסכם החדש שבין חברת החשמל לחברות הגז, התעריף עוד יותר אמור להיות מוזל וההוזלה הזאת נבלמת בגלל שהיא הולכת לממן את הרפורמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להצביע על הרוויזיה. מי בעד הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה. פנייה 14, 22 עד 25 – משרד ראש הממשלה. ינון, הרוויזיה שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מאוד רוצים לעזור לראש הממשלה. אמרתי אתמול אבל אני לא בטוח שכולם שמעו. במשרד ראש הממשלה יש גם את התקצוב של המשרד של אלי אבידר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הפנייה היא על מנהרות הכותל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלנו לאיזו רחבה זה והיא לא נמצאת שם. אנחנו לא יודעים אם נמצאת הרחבה שנקראת של הרפורמים. אתה יודע שזה נקרא מרפסת בנט? במקור זאת מרפסת בנט. מכיוון שהיא נקראת מרפסת בנט, והוא המציא את זה, אני חושב ששדלשום9 הוא אמר במסיבת עיתונאים שהוא מציע לכולם לעבוד מהבית, אז ההצעה שלי אליו היא שאנחנו לא צריכים את התקציב של משרד ראש הממשלה, שיעבור לעבוד בבית – לא רק מהבית אלא יעבור לעבוד בבית – וכך נפתור גם את הבעיה של ההעברה הזאת לשנה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. מי בעד אישור הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע. הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שיהיה ברור שמי שמצביע בעד הפנייה הזאת, מצביע על 18 מיליון שקלים להקמת הרחבה הרפורמית. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אתה הצבעת קודם נגד המתיישבים ביהודה ושומרון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא הצבעתי כי אין לי זכות הצבעה כאן. נא להתעדכן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני הצבעתי נגד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, הנבזות שלכם, ניר, לכרוך. אין לך בושה. הנבזות שלך לכרוך את השקל וחצי שאתה נותן לתקציבי הרשויות. קיצצתם בתקציבי הרשויות המקומיות ממה היה בשנים קודמות ותקציב מענק הביטחון עכשיו נמוך מכפי שהיה קודם לכן. הנבזות שלכם, לכרוך את ה-24 מיליון שקלים האלה של הלעג לרש יחד עם ה-140 מיליון שקלים של האתנן שאתם משלמים לתומכי הטרור בתנועה האיסלאמית – תתבייש לך. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> תמשיך להגיד את זה יותר חזק ויותר פעמים וזה עדיין לא יהיה נכון. מספיק עם הקמפיין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת עובדה. הפנייה הייתה ביחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מציע ללכת בשבוע הבא יחד עם מאזן גנאים. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> מספיק עם הקמפיין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> התפלאתי שלא הלכת יחד עם מאזן גנאים לבקר את ראאד סאלח. למה רק להעביר כסף לראאד סאלח? לך תבקר אותו. ה << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> השקרים כבר יוצאים לך מהאוזניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 18, משטרה ובתי סוהר. ינון אזולאי, רוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר. לפני רגע 52 מיליון שקלים בפניית ה-פלט. ביד אחת אתה מקצץ להם 52 מיליון שקלים וביד השנייה אתה נותן להם מחדש את הכסף הזה. תשימו לב, תראו איזה אישראבלוף. זה 44 מיליון ועוד 20 מיליון. זה קצת יותר מזה. ביד אחת אתה מוריד וביד השנייה אתה נותן. סוג של אישראבלוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע. הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה. פניות מספר 31 עד 35. ביטחון, הוצאות פיתוח אחרות, משרד ראש הממשלה. רוויזיה של ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאציל סמכויות. אני אתן עכשיו לפינדרוס להסביר. אתה רוצה להסביר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני באמת לא מצליח לבין. אתם מורידים סובסידיות לתחבורה ציבורית בלי לדעת מה זה רב קו. דיברנו על זה. לשם מה? להגברת הנחיות קורונה בתחום התעבורה שלצערי הרב לא הייתה בכלל? הרבה בא מהתחבורה. אני נוסע די הרבה בתחבורה ציבורית ואין אכיפה. כולם הרגישו בכיס את הקיצוצים בסובסידיה. אני לא מרגיש את זה בכיס עלי אבל אני כן מרגיש את זה על הילדים שלי. אין ערך צובר. הורדתם 30 מיליון שקלים, לשם מה? כדי להוסיף למה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חבריי, אני מציע למשוך את הרוויזיה הזאת. בסך הכול זאת פנייה טובה. זו אחת הפניות היחידות שהיא פנייה טובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תמשוך את הרוויזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מושכים את הרוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בהסכמת כולם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות 36 עד 37. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה אופוזיציה אחראית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מבין אותך. אתה הורדת מהכסף של הרחבה הרגילה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה לא זה. זאת הפנייה הקודמת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, אתה לא בדף הנכון. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הרחבה הרפורמית אושרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. זה לא זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתקדמים. סעיף 39. נשיא המדינה. הוגשה רוויזיה על תקן של נהג. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מושך. נשיא המדינה, אמרתי, אני גם הצבעתי בעד. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא הצבעת על פניות 36 ו-37. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אמרתי שאני נגד אבל הצבעתי בעד, בפרט שעכשיו תוקפים אותו על זה שהוא הלך לחברון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, לא הצבעתי על פניות 36 ו-37. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שמשכנו עכשיו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> זה משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם משכתם את הרוויזיה על פניות 31 עד 35. נכון? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שוב, כדי שנהיה סגורים. פניות מספר 31 עד 35 נמשכו. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> את פנייה 39 הם גם משכו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה משכת את הרוויזיה הזאת? הייתה רוויזיה שלך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתה רוויזיה שלך ושלי. שלי, אני רוצה לקבל תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על איזה סעיף אתה מדבר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הייתה לך רוויזיה בגלל תקציבי הגרעינים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 36 עד 37. אני משכתי את הרוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה משכת אבל אני ביקשתי תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אני רוצה שנהיה סגורים. פניות 31 עד 35 – הרוויזיה נמשכה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כן, הפנייה אושרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 39 – הרוויזיה הוסרה. הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. רגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בית הנשיא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אני מושך את הרוויזיה על בית הנשיא, על אותו עיקרון שאז הוא הדליק את הנר הראשון בחברון ואני עושה את זה עבור חברת הכנסת לסקי. אני עושה את זה בשבילך. הוא הלך להדליק את הנר הראשון בחברון כמחווה שלו ואני שומר לו את זה. לכן אני מושך את הרוויזיה. גברת לסקי, כל הכבוד לך שאת אתי בדעה הזאת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> בשבילו. לא בשבילי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשבילך. את והוא, ביחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 36 עד 37. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האם אפשר לסכם מה היה בפגישה בצהרים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לי מושג. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה משכת את הרוויזיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי הגיעו לסיכומים ומבחינתי אפשר להתקדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לדעת מה הסיכומים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שצריך להיות גילוי נאות. עד היום מגלים במשרד ראש הממשלה את תקציב אוסלו של רבין. עד היום מנהלים עליו דיאלוג. אני רוצה להבין מה קרה לגרעינים של השומר הצעיר ומה קרה לפיסטוקים של החרדים במסגרת הגרעינים. אמיתי אני רוצה להבין. אני רוצה להבין איך זה מתחלק, איך זה עובד ומה היה בסיכום היום בצהריים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, אתה הגשת רוויזיה כי חברת הכנסת יעל רון בן משה לא הייתה מרוצה. תעדכן אותנו מה השתנה שגרם לך להיות כזה אדיב ולמשוך את הרוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי איזה קריטריונים הכסף הזה מחולק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי קיבל כסף ולמה קיבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמרו שיעדכנו אותנו, אז תעדכנו אותנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> לא ביקשתי תשובות לשאלות שלי. מבחינתי אפשר לעבור להצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתך. את השאלות שלך הצגת כאן ברבים. מהבוקר עם ישראל מחכה לתשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול להצביע על הרוויזיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אכפת לי, אבל בשביל יעל, עם ישראל רוצה את התשובות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היה כאן דיון. שיסבירו מה קרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זכותי למשוך את הרוויזיה? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני חושב שצריך להמתין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מותר לי למשוך את הרוויזיה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ודאי שמותר לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הגיעו אלי חברי ועדה ואמרו שיש להם איזושהי בעיה עם הממשלה. אני מכבד את זה מאוד. הגשתי רוויזיה. הדברים הסתדרו, לפחות זה מה שעודכנתי, משכתי את הרוויזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם חברת הכנסת בן משה יכולה לנמק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא לא חייבת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא חייבת. היא יכולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פינדרוס, מה הייתה הרוויזיה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד בדיוק. האם הכסף הזה מיועד לצבע מסוים, לציבור מסוים או לדבר מסוים או מיועד לגרעינים עירוניים. את זה אני רוצה לדעת. זו בעצם הייתה השאלה. אם אני אומר את זה בצורה מתורבתת של יעל, היא שאלה את זה לגבי השומר הצעיר ואני שואל את זה לגבי הדוסים. אין לי ארגון של דוסים, אז אני לא יודע איך לקרוא לזה, אולי אני אקרא לזה השומר החדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש כבר ארגון השומר החדש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין וזאת הייתה השאלה. חשבתי שאחרי השאלה שלש יעל שנשאלה בצהריים, אני אקבל תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, תשובה. << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> מנהל אגף בכיר במשרד ההתיישבות. התקנה של גרעיני המשימה במשרד ההתיישבות מתחלקת בין כלל סוגי הגרעינים. זה אומר שיש אצלנו גם גרעינים חרדיים, גם תורניים, גם חילוניים, גם של עולים חדשים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה מעורבות פוליטית בחלוקה של הגרעינים? << אורח >> אבי מאיר: << אורח >> אין מעורבות פוליטית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה מסתדר בלי שר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפנייה אושרה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פניות מספר 36 ו-37 אושרו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות מספר 36 ו-37, שתיהן אושרו. את הרוויזיה על פנייה מספר 39 משכנו. בית הנשיא. פנייה מספר 47 ו-48, המטה לביטחון לאומי. רוויזיה של ינון, של פינדרוס ושל אחמד טיבי שלא נמצא כאן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציע להסיר. עוד תקן אחד למל"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מושך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מושך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרווזיה הבאה היא על פניות 63 עד 65. רשויות מקומיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לנמק את הרוויזיה. זה בהמשך לדברים שנאמרו קודם אבל אני רוצה להוסיף. מנכ"ל משרד הפנים, מר יאיר הירש, בדיון שנערך בוועדה לביטחון הפנים על המאבק בפשיעה ברשויות המקומיות, התחייב שכל שקל שיועבר ממשרד הפנים לרשויות המקומיות יוכל להיות מנוצל אך ורק באמצעות מנגנון מכרזים ממשלתי שמוציא את המכרז מהרשות המקומית ומעביר את זה לאיזשהו גוף – לצוות הבין-משרדי שמנהל את המכרזים – כדי למנוע מעבר של הכספים לארגוני פשיעה שניגשים למכרזים וזוכים בכל מיני צורות מפוקפקות. איך ההתחייבות החד משמעית הזאת שלו שניתנה בוועדה לפרוטוקול מתיישבת עם העובדה שמעבירים עכשיו 140 מיליון שקלים לרשויות ללא פיקוח וללא בקרה על מה שעושים עם הכסף? קודם עסקנו בשאלה איך הכסף מחולק ועכשיו אני עוסק בשאלה איך יש פיקוח ובקרה. הרי הוסכם שיש בעיה ולכן הוקם צוות בין-משרדי ולכן סוכם שתקציבי מדינה לא יגיעו לרשויות, כלומר, רישומית הם יעברו דרך הרשויות אבל לא הרשויות ינהלו אותם אלא אותו צוות בין-משרדי שיוציא את המכרזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באיזו ועדה זה נדון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוועדה לביטחון פנים. היה דיון. אם אתה רוצה, יש לו כאן את הסרטון ואני יכול להשמיע למיקרופון את הדברים שאמר מנכ"ל משרד הפנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אסור להשתמש באביזרים בוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מותר. במליאה אסור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם בוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל באמת. הממשלה הזו, בשורה של הזדמנויות – זה מה שמצאתי היום, ההתייחסות של יאיר הירש - מודעת לעובדה שהפשע המאורגן נמצא עמוק בתוך השלטון המקומי בגלל פחד, חס וחלילה לא מרוע, וכתוצאה מכך השתלטות שלהם על המכרזים ומעבר של כסף ציבורי לארגוני פשע וטרור. כדי למנוע את זה הוקם צוות בין-משרדי והייתה אמירה כללית לפיה נעביר תקציבים אבל כל התקציבים ינוהלו על ידי הצוות הבין-משרדי כדי לוודא שאין כאן משפחות פשע שזוכות במכרזים. איך זה מתיישב עם העברה של 140 מיליון שקלים לא דרך המנגנון הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ככל שאתה צודק, ואני לא יודע מה היה בוועדה לביטחון פנים, אם זאת ההחלטה, אז ההחלטה נוגעת לכל הכספים שמועברים לרשויות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה בדיוק העניין. זאת הטענה שלי, שהכסף הזה, בשנה מתקציבים אחרים שאתה יכול לייעד למטרה ספציפית ואז להגיד אני מנהל את המימוש של הכסף הזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה אומר שזה כל התקציב השוטף של כל הרשויות כי הכסף הזה הולך לתקציב השוטף במסגרת המענקים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני כבר שולח לך את ההקלטה. תראה אותה בעצמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אראה את זה אחר כך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. נעה התייעצות סיעתית ואז תוכל לראות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אי אפשר. אנחנו ברוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אחרי התשובות ששמעתי כאן, יש כאן שלושה סעיפים שאני רוצה לומר את השערורייה ואני רוצה גם להתייחס למה שניר צעק לבצלאל, שהוא זה שהצביע נגד ולא בצלאל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אל תשמיע את ההקלטה. ביקשתי שלא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> (משמיע את ההקלטה). << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש כאן משהו שהוא שערורייתי. בסופו של דבר מענקי האיזון לרשויות הערביות שהן 74 מתוך ה-190 רשויות, הולכים לעמוד על 89 אחוזים מהנוסחה. הרשויות היהודיות שנמצאות באותו מענק איזון, באותו סל, נמצאות ב-83 אחוזים. שישה אחוזים אלה הם משמעותיים מאוד. אני מזכיר את זה כדי שהוועדה תדע מה היא עושה. אני לא יודע באיזו מסגרת חוקית היא פועלת. כמו שאמר קודם בצלאל, אתה רוצה לטפל בנושא של הרשויות המקומיות, אתה רוצה לשנות את הנוסחה – היה לממשלה זמן משנת 2015 לטפל בזה, גם ב-2016, כאשר כבר אז היה אותו משחק, אותם 350 מיליון שקלים. שנית. אחמד טיבי לא נמצא כאן. עבדו על רע"מ. הרי הייתה התחייבות גם של הממשלה הקודמת שהולכים על תכנית חומש וזה היה חלק מתכנית החומש, אותם 350 מיליון שקלים שהיו ב-2016-2015. עובדים עליהם בעיניים. הכניסו את זה שוב ועושים על זה סיבוב פוליטי. אז זה היה נכון כי זאת הייתה פעם ראשונה והתחייבו שב-2017 ישנו את הנוסחה. לא ביצעו את זה. הדבר הראשון שאנחנו כוועדה צריכים לשאול זה למה לא משנים את הנוסחה. הנוסחה הזאת נוגעת לכל אחד ואחד מאתנו שגר בתוך באחת מתוך אותן 194 רשויות. אלי זה לא נוגע כי אני גר בירושלים אבל כל מי שגר ברשות מקומית שנמצאת בתוך הנוסחה, זה נוגע לו . מה שעשו כרגע זה שאמרו שהערבים יקבלו 89 אחוזים והיהודים יקבלו 83 אחוזים. למה? כובע. מסתמכים על התכנית הקודמת אבל זה לא רלוונטי כי התחייבו שיבדקו, אז שיבדקו ושיחזרו אלינו אחרי הבדיקה. אני רוצה לומר עוד משהו לניר. יש כאן מעשה מ-1994, מעשה אשר לא ייעשה. באמת מעשה אשר לא ייעשה כלפי ההתיישבות. את הוויכוחים האלה היו לי גם עם הרב גפני. אני אומר את האמת. היה לי את הוויכוח הזה ואמרתי את זה לרב גפני בהרבה שיחות היו לי גם כראש רשות וגם אחר כך. ב-1994 יצחק רבין הלך ושיפה את הרשויות ביהודה ושומרון בשביל להוריד את גובה הלהבות של ההפגנה בשני דברים - לאחד קראו מענק אוסלו, לשני קראו מענק ביטחון. עם השנים החליפו את השמות ואז בכל שנה, לא נעים להגיד, מוצאים קורבן אחר. פעם זאת ישראל ביתנו, פעם זה הליכוד, פעם זאת ימינה, פעם זאת הציונות הדתית, פעם זה פלוני ופעם זה אלמוני – תהפוך את זה לתקציב קואליציוני. כולם מכירים את הנוסחה, כולם יודעים על מה מדובר, כולם יודעים על איזה תקציב ביטחון מדובר. לכן לחצתי עם השאלה הזאת. תפסיקו להפוך את זה לתקציב קואליציוני אם זה תקציב שאתם נותנים אותו בין כה וכה. אתם רוצים את הבול לרע"מ. הפעם זאת רע"מ אבל כל פעם זה מישהו אחר. את הבול, שמים את אותם 24 מיליון שקלים ולכן אני מתנגד. אני חושב שאנחנו צריכים פעם אחת ולתמיד להגיד סוף, לא רוצים, אל תתנו להם. אם זה מגיע, תכניסו את זה לתקציב. אם לא מגיע, אל תתנו לנו. המשחק הזה שכל פעם עושים עם הרשויות, אני אומר לכם שזה היה גם בימים של גפני, זה דבר שצריך להיפסק. אני רוצה ללכת לסעיף השלישי. על ירושלים אני לא אדבר. יש לי גם נגיעות, הייתי 10 שנים ממלא מקום ואני לא רוצה לדבר על זה. הנושא של החופים הנפרדים, ההתעלמות, ואמר את זה כאן איתן ממשרד הפנים, זה דבר שהוא לא יתכן. אני רוצה להסביר בדקה אחת את האבסורד ולכן גם הגשתי הצעת חוק בעניין. קורה כאן דבר אבסורדי. בעיריית תל אביב, בעיריית בת ים ובעיריות עם החופים, יש להן אולי חבר מועצה אחד חרדי אבל מי משתמש בחופים? כל תושבי מדינת ישראל. על בסיס הדבר הזה הם מבקשים את ה-5 מיליון שקלים. למה מדינת ישראל משפה אותם ב-5 מיליון שקלים? הם אומרם שיש לנו חופים, באים תושבים מבחוץ ואנחנו לא צריכים לתת את השירות הזה. אתה לא יכול לעשות את הדבר הזה פעמיים, אתה גם מבקש כסף וגם אומר שלא אכפת לי מה קורה באוכלוסיית מדינת ישראל, זה לא עסק שלי, אני נותן לרשות המקומית להחליט לבד. הכסף הזה, אסור לתת להם את זה אלא בהתניה איך בודקים ביחס לתושבי מדינת ישראל. לכן אני חושב שצריך לפתוח רוויזיה על הסעיף הזה, להוריד את ה-24 מיליון שקלים ואני אומר את זה כמי שהיה ראש רשות ביהודה ושומרון, את ה-140 להכניס לתוך הנוסחה כמו שמכניסים לכולם כי זאת הייתה התחייבות הממשלה בתכנית החומש הקודמת, ב-2015 ו-2016, ואת ה-5 מיליון לא על פי ההחלטה של הרשות המקומית אלא משרד הפנים ינהל את התקציב הזה. השרה אמרה את זה והצהירה על כך בוועדה, השרה הצהירה על זה במליאה, השרה הצהירה על זה בהודעה ולכן אני חושב שצריך לפתוח דיון על הנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוויזיה על פניות 63 עד 65. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפניות אושרו. הרוויזיה הבאה על פנייה מספר 9000. יכולים להצביע עליה בשעה 20:30. יש לנו עוד 12 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:18 ונתחדשה בשעה 20:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. השעה 20:30. אנחנו ברוויזיה לבקשה מספר 9000. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 6 עד 8, 10 ו-11. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בישראל צוין היום יום העוני. מי שהקשיב היום לתכניות הרדיו, לא יכול היה שלא להזיל דמעה פשוטו כמשמעו, מול סיפורים באמת כואבים ומצמררים של הורים שלא מצליחים לקנות מטרנה לילדים שלהם. אנשים שבקושי סוגרים את החודש, לא מצליחים לחיות בכבוד וכמו שאמרתי, לא מסוגלים להרגיע תינוק בוכה בלילה כי אין להם כסף למזון לתינוקות. הציבור הישראלי צריך לדעת שביום הזה הממשלה האטומה הזאת מקצצת 136 מיליון שקלים מתקציב משרד הרווחה. רק לחשוב כמה תינוקות אפשר היה להאכיל בכסף הזה. מקצצת 50 מיליון שקלים ממשרד העלייה והקליטה ולחשוב כמה עולים היה אפשר להעמיד על הרגליים, כאלה שהגיעו לארץ בגילים מבוגרים והם בלי פרנסה ובלי פנסיה. מקצצת חצי מיליארד שקלים מתקציב משרד החינוך - כמה פערים היה אפשר לצמצם ולאפשר שוויון הזדמנויות. אין מי שלא יודע כמה החינוך הוא קריטי. חצי מיליארד שקלים, שימו לב לסכום הזה, מתקציב משרד החינוך, 136 מיליון מתקציבי משרד הרווחה ו-50 מיליון שקלים מתקציב משרד העלייה והקליטה וזאת כדי לממן שלמונים פוליטיים, כי הרי זה ה-פלט הזה. אלה כספים קואליציוניים של שלמונים פוליטיים כדי שהממשלה הזאת תשרוד על חשבון מזון לתינוקות. את זה הציבור הישראלי צריך לדעת ואני אומר לכם קבלו את הרוויזיה, אל תאשרו את זה עד שלפחות תיענה הבקשה הטריביאלית שלנו, לדעת מאיזה לחם וחמאה מקצצים את הכספים האלה באכזריות גדולה ואפילו את זה אתם לא מוכנים לתת כי האמת היא שאתם לא מוכנים שהציבור ידע מהפיות של מי לקחתם את האוכל הזה כדי לממן את השלמונים הפוליטיים שלכם. פשוט בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אתה בדרך כלל מאוד הגון אבל לא היום ולא עכשיו. אני גם אומר לך למה. כשאישרנו את תקציב המדינה לשנת 2022-2021, ראינו שם עלייה של 20 מיליארד שקלים בתקציבים של המשרדים החברתיים. במשרד הרווחה הייתה עלייה בבסיס התקציב - ואם אני טועה אגף התקציבים שנמצא כאן יתקן אותי - של מיליארד שקלים. במשרד הבריאות הייתה עלייה של 2 מיליארד שקלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על הקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא על הקורונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. על הקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. במשרד החינוך הייתה עלייה של 700 מיליון שקלים, אם אני לא טועה, ועוד 300 מיליון שקלים לסגירת פערים מול הפריפריה. היו עוד הרבה משרדים שקיבלו עוד כסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתם לא מוכנים להראות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. מעבר לזה, הממשלה הזאת העלתה קצבאות לקשישים, מה שלא נעשה הרבה מאוד זמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בירכנו אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הממשלה האת העלתה קצבאות לניצולי שואה. הממשלה הזאת טיפלה סוף סוף ברפורמת נפש אחת והעלתה קצבאות ולא רק קצבאות אלא שיפרה את הטיפול בנכי צה"ל. הממשלה הזאת הגדילה את התקציבים לטיפול בביטחון תזונתי והיא עשתה עוד הרבה מאוד דברים חברתיים שלא נעשו במשך שנים רבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא מצדיק את הקיצוץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן אני לא מסכים עם מה שאתה אמרת אבל זאת זכותך להגיד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שלא הייתה לכם בעיה להביא את הפירוט שיראה מהיכן הכספים האלה קוצצו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שבצלאל צודק בשני היבטים ואני רוצה להתייחס לתשובתך. התברר כאן באופן מאוד מאוד ברור, ואמרו את זה כאן. למשרד הבריאות הוסיפו 2 מיליארד שקלים. בסוף בתי החולים, כפי שאתה יודע, קיבלו תוספת אולי של בין 50 ל-60 מיליון שקלים, עוד יש ויכוח על הסכום הזה, ואני לא יודע מה הסתיים בוועדת הבריאות. גם כאן, כשאתה מביא שינוי סל הבריאות, אתה מביא 30 מיליון שקלים לקופות החולים שרובן לא סיימו בגירעון בשנה שעברה, אבל בסדר, תהיה להן תוספת של 30 מיליון שקלים וזה מאוד יפה. כשאתה אומר שהוסיפו למשרד הרווחה, אם תפרק את מה שהוספת למשרד הרווחה, רובו קורונה. הוספת למשרד החינוך, רובו קורונה כי את קופסאות הקורונה הכניסו לבסיס. זה פחות או יותר האירוע. גם במשרד הבריאות, תבדוק אותי, 2 מיליארד השקלים - בסוף זה האירוע. דרך אגב, גם ה-900 מיליון שקלים למי שלא זוכר, נולדו בעקבות הקורונה אלא שהפכו את זה לבסיסי בתוך קופסאות הקורונה. ה-960 של בתי החולים בנוי על 2020 שהיה בקורונה. כאשר יש הורדה של חצי מיליארד שקלים, כאשר אומרים לך שלא יכולים לענות לך, לא ביקשנו פירוט על כולם. אומרים לך על 135 מיליון מה לא מומש ב-2020. תגידו לנו מה לא מומש ב-2021 כי ב-2020, אמרנו, זה כבר היה והיו התחייבויות. מישהו כאן מנסה משהו, שאנחנו אולי נראה את ההשוואה הזאת בדיוק על הדבר הזה ולכן אני חושב שצריך לפתוח את הרוויזיה. הדבר השלישי שהוא לא פחות קריטי. העלה כאן בצלאל נקודה שאנחנו עוברים אותה, ואני אומר את זה כאיש ירושלים, הרבה מאוד שנים. לא יודע אם נציג משרד השיכון באמת לא יודע או מיתמם. אני לא יודע מה משניהם. הסיבה שלא מאבטחים את שכונת שמעון הצדיק, את הנביאים הקטנה והורידו באבטחה – כל הזמן הטיעון היה שחסר כסף. תגידו לנו לפחות, כשאנחנו באים ונותנים לך הרשאה להתחייב ב-100 מיליון שקלים, האם כל הצרכים שעלו במשך השנתיים-שלוש האחרונות נכנסו פנימה או לא. האם הם בפנים או לא בפנים. על זה לא קיבלנו תשובה ולכן אני חושב שהמינימום הנדרש לחזור לכאן ביום חמישי, עת יש לנו דיון על העברות תקציביות, עם תשובות. הצרכים האלה יגיעו אליך, יגיעו לניר אורבך, ואז נתחיל כאן סבב מחדש. אין סיבה. פותחים את הדבר הזה, בוא נראה שכולם בפנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה שוכח שזה לתקציב 2021 שמסתיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. ה-100 מיליון זה לשנת 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הרשאה להתחייב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אולי צריך לתת לו 105, אולי צריך לתת לו 104, אולי צריך לתת לו 103. אני לא יודע אבל שיבוא ויגיד. הוא לא היה יכול לענות על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבריי אמרו חלק מהדברים שאפשר להגיד אבל אני מסתכל כאן על הטבלה ממנה מקצצים ואומר לך למה הדבר דומה. אם היום באת והזמנת אותי למסעדה או שנתת לי 1,000 שקלים, אתה לא תתווכח אתי על שישה שקלים. הדבר המזעזע מבחינתי אותו אני רואה כאן שברשות לניצולי השואה כמעט 7 מיליון ו-591 אלף שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה תראה בפנייה התקציבית מחר את הכסף שאנחנו מעבירים לשם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב. אני מתפלא. רק אתמול – ואמרתי את זה היום עת הייתה כאן אפרת רייטן ביום המאבק בעוני – ראינו אישה שעבדה בכנסת, אם אני לא טועה היא גם ניצולת שואה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הם לא אוהבים שקוראים להם ניצולי שואה. שורדי שואה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שורדי שואה. זה נכון. הם הגאווה של עם ישראל והם הגבורה של עם ישראל. דווקא לבוא ולהוריד מהם את הסכום הקטן. אתה עכשיו אומר לי שהוסיפו לכם, נכון, אבל אתה יודע מה? לראות את השורה הזאת, זה מביש. המשרד בחר להוריד מהרשות לניצולי השואה. הוא בחר את זה. זה בכוונה תחילה. יש דברים שאני יכול להגיד לך שהוריד כאן, היה פלט, תספר לי סיפורים, אבל לבוא ולספר על ניצולי השואה ביום כזה? זה דבר שאני לא מוכן לקבל אותו. דווקא במקום החלש הזה לבוא ולפגוע באנשים האלה, בשורדי השואה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא פוגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שהשורה הזאת לא הייתה צריכה להיות. לא משנה מה, לא הייתה צריכה להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם כבר פתוח, אני אגיד לך ככה. כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה בשנת 2017 בערך, ישבתי יחד עם חבר הכנסת פורר אז ובנינו תכנית שתעלה את קצבאות השלמת הכנסה ל-70 אחוזים משכר המינימום. אז תקצבנו אותה במיליארד וחצי שקלים וזה המינימום שאתה צריך לתת לאותה אוכלוסיית קשישים הכי מסכנה והכי מתקשה. זה הפך להיות חלק עיקרי מהדרישות שלנו בכניסה לכל קואליציה. אני הייתי בצוות משא ומתן קואליציוני, גם בכנסת ה-21, גם ב-22 וגם ב-23. שמנו את הדרישה הזאת על השולחן והציניות בה נדחינו על ידי מי שאז ניהלו מולנו משא ומתן קואליציוני הייתה באמת מבישה. מה שעשינו בחצי שנה, העלינו את הקצבאות לקשישים, העלינו את הקצבאות לשורדי שואה, מה שלא נעשה כאן שנים. אתה תראה את ההעברה התקציבית לרשות לניצולי שואה עת נדון בה ביום חמישי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי לך על עצם השורה. זה המשל שאמרתי לך לגבי שש השקלים. השורה לגבי ה-7.5 מיליון האלה לא הייתה צריכה להיות. הביאו יותר, אני אפילו לא נכנס לזה אם הבאתם יותר או לא. אם הבאתם יותר, ברוכים תהיו. גם הצבענו במליאה עת היה החוק שלך. אין בעיה, אבל זה לא דבר שאמור להיות, במיוחד שמדובר בכסף קטן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצביע על הרוויזיה על פנייה מספר 9000, פניות 6 עד 8, 10 ו-11. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הרוויזיה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. הפניות אושרו. היום הקצר בשנה הסתיים גם אצלנו. הישיבה נעולה. תודה. ניפגש מחר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:45. << סיום >>